חורף 201

‫שלח ברכתך‬ ‫על פני המים…‬ ‫ילדי כיתה ג׳ של‬ ‫הודא יצאו לחגוג את‬ ‫בוא השנה החדשה‬ ‫בטיול שכולו איחולים‪.‬‬ ‫באחת התחנות בדרך‬ ‫כתבו הילדים בקשות‬ ‫לשנה החדשה וטמנו‬ ‫אותן בכד‪ .‬בכל שנה‬ ‫יכתבו הילדים בקשות‬ ‫חדשות‪ ,‬ובכיתה‬ ‫ח׳ יפתחו את כולן‪.‬‬ ‫בתחנה האחרונה‪,‬‬ ‫במעיין אלרואי‪ ,‬קיבל‬ ‫כל ילד פרח עגול‬ ‫ואדום‪ ,‬בירך ואיחל‬ ‫בלבו ושלח את ברכתו‬ ‫על המים‪ .‬הכוונה הכנה‬ ‫בברכת הילדים‪ ,‬הקסם‬ ‫של הרגע וההתרגשות‬ ‫המסו את הלבבות‬ ‫ואולי גם פתחו שערי‬ ‫שמים‪...‬‬ ‫כתבה וצילמה‪:‬‬ ‫שרון כהן־בנבנישתי‬

‫‪8-6‬‬

‫בא‬ ‫פריל‬ ‫סופש לפ ‪2017‬‬ ‫ני‬

‫פסח‬

‫ ‪ y‬לקלינקה משותפת במגזר הבדואי‬ ‫דרושים מטפלים אלטרנטיביים‬

‫אוכל טבעוני‬

‫ללא גלוטן * בריא * טעים‬ ‫בכל יום שישי דוכן גבינות‬ ‫טבעוניות‪ ,‬ממרחים‪ ,‬פיתות ללא‬ ‫גלוטן וקינוחי ‪ Raw‬מעולים בגן‬ ‫האורגני במרכז טבעון‬ ‫להזמנות ושאלות‪:‬‬ ‫הדס ‪050-7314519‬‬

‫ ‪y‬דרושים בתים לאירוח מבקרים בפסטיבל‬ ‫– חדרים וחצרות לקמפינג‪ .‬כמו כן דרושים‬ ‫חללים וחצרות לאירוח הופעות‪ .‬בשלניות‪,‬‬ ‫רוקחי משקאות‪ ,‬אופות ואשפי מטבח‪ :‬בואו‬ ‫לקחת חלק בפרויקט הארוחות המשותפות!‬ ‫אמניות‪ ,‬יזמים‪ ,‬הוגות והוגים‪:‬‬

‫בואו לקחת חלק בכל דרך שתרצו!‬ ‫אנא מלאו טופס רישום באתר‬ ‫הפסטיבל‪www.abreik.org :‬‬

‫ ‪ y‬לפרויקט תהלוכה על קביים‬ ‫דרושים משתתפים המעוניינים‬ ‫לבנות קביים ולהשתתף בתהלוכה‬ ‫ ‪ y‬דרושים בגדי חתן וכלה‬ ‫בכל המידות לצורך תחנת צילום‬ ‫בבית שערים (הבגדים יוחזרו‬ ‫לבעליהם לאחר הפרויקט)‬ ‫ ‪ y‬מי שמעוניינים להפעיל‬ ‫סדנה‪ /‬מתחם לילדים במהלך‬ ‫הפסטיבל‪ ,‬אנא צרו קשר‪.‬‬

‫ליצירת קשר‪sheikhabreikfestival@gmail.com :‬‬

‫דרושים הורים!‬ ‫שרוצים לכתוב‪ ,‬לערוך‪,‬‬ ‫להפיק‪ ,‬ליזום‪ ,‬להשפיע‪ ,‬לעשות‪,‬‬ ‫שמרגישים שהם יכולים לתרום‬ ‫לקהילה הנפלאה שלנו ‪-‬‬ ‫להצטרף לצוות עלי שקד‪,‬‬ ‫מוזמנים באהבה להצטרף אלינו‪:‬‬ ‫‪aley.shaked@gmail.com‬‬

‫עדי שכטר‬ ‫מתווכת עצמאית‬ ‫קרית טבעון‬

‫‪adisch@me.com‬‬

‫‪054.422.40.63‬‬

‫דורון שמואלי ‪ ,BSC‬סוכן פיננסים וסוכן‬ ‫ביטוח פנסיוני ברוח קהילת שקד‬ ‫אבא ל‪ 3-‬בוגרי‬ ‫ביה"ס שקד‬ ‫מציע מגוון‬ ‫שירותים‬ ‫לקהילת שקד‬

‫צרו‬ ‫קשר‬

‫מועדון האופניים הקהילתי‬

‫בייק טבעון‬ ‫מזמין את קהילת שקד‪ :‬לימוד רכיבה בלי‬ ‫גלגלי עזר • חוגי רכיבה בטבע לילדים • ‬ ‫קבוצות מבוגרים ומשפחות‬ ‫לקהילת שקד ‪ ₪ 100‬לחודש‬ ‫יואב – ‪0522618038‬‬ ‫‪ biketivon@gmail.com‬‬

‫תוכניות חסכון לילדים‬ ‫ניהול תיקי השקעות בכל סכום‬ ‫טיפול בחסכון הפנסיוני‬ ‫ביטוחי חיים בריאות וסיעוד‬ ‫סדר בביטוחי המשפחה‬ ‫הטבות במס לעצמאים‬ ‫איתור חסכונות אבודים‬

‫‪04-9534308‬‬

‫‪052-2668007‬‬

‫‪barakdor@zahav.net.il‬‬

‫קסם הריפוי‬ ‫יוליה גרינברגר‬ ‫מתקשרת מרפאה מלווה רוחנית‬ ‫‪ , 054-8183197 04-8390579‬קריית טבעון‬ ‫‪ yuliagreen79@gmail.com‬קסם הריפוי‬

‫חמש אחה"צ של שעון חורף‪ ,‬דקות אחרונות‬ ‫של אור‪ .‬בבית משפחת שולמן־חוגים שברחוב‬ ‫דגניות אמא ואבא משוחחים בפינת האוכל בשקט‬ ‫ושתי ילדות קופצות על הספה קצת פחות בשקט‪ .‬על‬ ‫הקיר ציור גדול של אורי רייזמן‪ ,‬צילום בגוונים חומים‬ ‫של טל גליק ועבודות אמנות נוספות‪ .‬פסלונים וצעצועי‬ ‫עץ פזורים כמעט בכל מקום‪ .‬הסלון פשוט‪ ,‬אקלקטי‬ ‫ונעים‪ .‬קנקן תה צמחים על השולחן‪ .‬מתחילים‪.‬‬ ‫מי בבית‪ :‬רזיה (בן ‪ ,)47‬מור (בת ‪ ,)43‬מיכאלה (בת ‪,)5.5‬‬ ‫יובל (בת ‪ .)3.5‬מצטרפים כרמל (בן ‪ )15‬ואחינועם (בת ‪)11‬‬ ‫שהרגע חזרה ממפגש החלקה על גלגיליות עם חברות‪.‬‬ ‫מי עושה מה‪ :‬רזיה מלמד סדנת עץ בבי"ס שקד‪.‬‬ ‫בנוסף מלמד עץ בסמינר גננות וולדורף‪ ,‬מלמד חוג עץ ערב‬ ‫בשבוע ויוצר צעצועי עץ עבור "מיניאטורה"‪ .‬מור בעלת‬ ‫"מיניאטורה"‪ ,‬חנות אינטרנטית לצעצועי עץ ומטבחי‬ ‫עץ לילדים (רזיה ונגר נוסף בונים אותם)‪ .‬רוב המכירה‬ ‫נעשית אונליין והמוצרים נשלחים לכל מקום בארץ‪.‬‬ ‫כרמל לומד בכיתה ט' באורנים וחניך (רזיה‪ :‬חתיך!) בחוגי‬ ‫סיור‪ .‬אחינועם לומדת בכיתה ה' בשקד ומשתתפת בחוג‬ ‫סיירות‪ .‬מיכאלה מתחנכת בגן אלה ויובל פוקדת את גן‬ ‫מיכל‪ .‬מור ורזיה לומדים לימודי תודעה באוניברסיטה‬ ‫הקוסמית ("הפשטות שבאלוהות")‪ .‬הלימודים והשינוי‬ ‫התודעתי שיצרו תופסים מקום רב משמעות בחייהם‬ ‫ובחיי המשפחה כולה‪ .‬גם כרמל ואחינועם לומדים את‬ ‫התפישה במסגרות לנוער ולילדים בהתאמה‪.‬‬ ‫מור ורזיה‪ :‬מור נולדה בחיפה ועברה עם משפחתה‬ ‫לטבעון‪ ,‬לבית הזה‪ ,‬כשהיתה בכיתה ב'‪ ,‬ולמדה בבית‬ ‫הספר האיזורי בקיבוץ יגור‪ .‬רזיה נולד וגדל בקיבוץ בית‬ ‫השיטה‪ .‬שנתיים אחרי שהשתחרר מהצבא חיפש לדבריו‬ ‫עיר מקלט ועבר לת"א‪ ,‬שם הכיר את מור‪.‬‬ ‫אחרי חודש ביחד ידעו שיתחתנו‪ ,‬ואחרי ארבעה חודשים‬ ‫עמדו תחת חופה‪ .‬בשלב מסוים חזרו לטבעון וכשנה‬ ‫אחרי שכרמל נולד נסעו שלושתם לטיול ארוך בניו‬ ‫זילנד‪ .‬כשחזרו לארץ פתחו בבית גן וולדורף ועבדו בו‬

‫יחד‪ .‬אחינועם‪ ,‬מיכאלה ויובל הספיקו להתחנך בו‪ .‬לפני‬ ‫כשנתיים‪ ,‬לאחר ‪ 12‬שנות פעילות‪ ,‬החליטו לשנות פאזה‬ ‫וסגרו את הגן‪.‬‬

‫בקטנה‪:‬‬

‫איזה אוכל אוהבים אצלכם בבית?‬ ‫מיכאלה‪ :‬מנגו‪ ,‬אננס‪ ,‬ביצה‪ ...‬אבל אנחנו לא אוכלים ביצה‬ ‫בבית כי אבא וכרמל טבעונים‪ .‬אני אוהבת גם לחם שאבא‬ ‫אופה וממרח שהוא מכין מאפונה‪ ,‬שקדים ובצל‪.‬‬ ‫אחינועם‪ :‬סלט קצוץ‪ ,‬שניצל תירס וסושי‪.‬‬ ‫יובל‪ :‬דג (מור ורזיה‪ :‬דג?!)‪ ,‬ביצה וחלב לא של פרה‪.‬‬ ‫כרמל‪ :‬אני אוהב כל דבר שמכינים פה בבית‪.‬‬ ‫מור‪ :‬אני בעיקר עסוקה באתגרים של בישול ואפיה טב־‬ ‫עוניים‪ .‬מה שמים במקום ביצים‪ ...‬אני כל הזמן בנסיונות‪.‬‬ ‫בשלב הזה יובל ומיכאלה נותנות לי לטעום עוגית שוקולד‬ ‫צ'יפס ענקית‪ ,‬טבעונית וטעימה מאוד!‬ ‫איזה כוח על הייתם רוצים שיהיה לכם?‬ ‫אחינועם‪ :‬אני רוצה לעופף‪.‬‬ ‫מיכאלה‪ :‬אני רוצה להיות פיה שמביאה לאנשים מתנה‬ ‫אפילו כשלא נופלת להם שן‪.‬‬ ‫כרמל‪ :‬הייתי רוצה יכולת לנשום מתחת למים‪ .‬אז תהיה לי‬ ‫שם ממלכה שלמה‪.‬‬ ‫מיכאלה‪ :‬אבל תכתבי שאני הכי אוהבת מנגו‪.‬‬ ‫יובל‪ :‬גם אני!‬ ‫רזיה‪ :‬הייתי שמח שיהיה לי האומץ והאמונה בעצמי‬ ‫לגשר את כוחות הריפוי שיש בי למרחב הזה‪ .‬לעסוק יותר‬ ‫בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫מור‪ :‬להצליח להיות מחוברת לעצמי‪ .‬להצליח להכניס מו־‬ ‫דעות ומשמעות לכל דבר שאני עושה‪.‬‬ ‫סיימנו‪ .‬תודה ו‪...‬‬ ‫מיכאלה‪ :‬תכתבי שאני אוהבת מנגו?‬ ‫יובל‪ :‬וגם אני!‬ ‫רזיה‪ :‬תכתבי שכל המשפחה אוהבת מנגו מסוג מאיה‪.‬‬ ‫ביקשתם ‪ -‬קיבלתם‪ .‬תודה רבה למשפחת שולמן־חוגים‪.‬‬ ‫היה נעים להכיר‪ ,‬להתארח ולשוחח‪ .‬‬ ‫‪21‬‬

‫משפחת‬ ‫שולמן־חוגים‪,‬‬ ‫טבעון‬ ‫ראיינה‪ :‬אורית עריף‬ ‫צילום‪ :‬גל מוסנזון‬ ‫בתמונה‪ ,‬מימין‪:‬‬ ‫כרמל‪ ,‬אחינועם‪ ,‬רזיה‪,‬‬ ‫מור‪ ,‬יובל‪ ,‬מיכאלה‬

‫*מדור חדש!‬ ‫משפחות שרוצות‬ ‫להופיע במדור‬ ‫מוזמנות לפנות‬ ‫אלינו‬

‫‪20‬‬

‫איור‪ :‬שחר קובר‬

‫מרק מקרב‪,‬‬ ‫מקרב לב‬ ‫הדס נאמן‬

‫מצרכים‪:‬‬

‫ • ‪ 500‬גרם אפונה יבשה‪ .‬אם היא‬ ‫לא אורגנית אז רצוי להשרות לילה‬ ‫ •‪ 10-8‬כוסות מים‬ ‫ •‪ 1‬שורש סלרי חתוך לקוביות‬ ‫ •‪ 2‬בצלים גדולים קצוצים‬ ‫ •‪ 2‬גזרים חתוכים לעיגולים‬ ‫ • ‪ 3‬גבעולי סלרי קצוצים ‪ +‬מעט עלים‬ ‫ •‪ 1‬קולורבי חתוך לקוביות‬ ‫ • ‪ 2‬תפוחי אדמה בינוניים‬ ‫חתוכים לקוביות‬ ‫ •‪ 3-2‬עלי דפנה‬ ‫ •‪ 3-2‬חתיכות אצות וואקמה‬ ‫ •‪ 2‬סלסלות פטריות שימגי‬ ‫ •‪ 1‬כפית כמון‬ ‫ •‪ 1‬כפית זרעי כוסברה טחונים‬ ‫ •‪ 5-4‬כדורי פלפל אנגלי‬ ‫ •‪ 1.5-1‬כפית פפריקה מעושנת‬ ‫ •‪ 2‬כפיות מלח‬

‫אוכל‬

‫מה מגבש אנשים יחד ומקרב אותם זה לזה יותר מאשר אוכל? בכל מפגש‬ ‫תמיד אוכל‪ ,‬וכמובן ישנו מזון ברכה שמכינים למשפחות אחרי לידת תינוק או‬ ‫במצבים אחרים‪ .‬לאוכל תפקיד חשוב בקהילה‪ ,‬ובימות החורף מה יותר מגבש‬ ‫ומחמם את הגוף והלב מאשר מרק סמיך וטוב? אחד המרקים האהובים‬ ‫עלי‪ ,‬שנותן ביטוי לכמה טעמים שונים שיכולים לתמוך זה בזה בלי לאבד את‬ ‫הייחודיות של כל אחד מהם‪ ,‬הוא מרק אפונה סמיך עם אצות ים ופטריות‬ ‫הוראות‪:‬‬

‫לטגן בצל להזהבה‪ ,‬להוסיף בכל פעם‬ ‫ירק אחר‪ ,‬לתת לו ‪ 3-2‬דקות ואז להוסיף‬ ‫בסדר הבא‪ :‬שורש סלרי‪ ,‬גבעולי סלרי‪,‬‬ ‫קולורבי‪ ,‬גזר‪ ,‬תפוחי אדמה וקישוא‪.‬‬ ‫לערבב היטב‪ ,‬לכסות ולחכות ‪ 10‬דקות‪.‬‬ ‫להוסיף אפונה ומים להביא לרתיחה‪,‬‬ ‫להנמיך את האש ולהוסיף את כל יתר‬ ‫המוצרים (תבלינים‪ ,‬אצות‪ ,‬פטריות)‪.‬‬ ‫לבשל על אש קטנה עד שהאפונה‬ ‫מתפרקת והמרק נהיה סמיך וטעים –‬ ‫זה עשוי לקחת כשלוש שעות‪.‬‬ ‫בתאבון ‪):‬‬ ‫הדס נאמן‪ ,‬יוצרת אוכל טבעוני ללא‬ ‫גלוטן‪ ,‬בריא וטעים‪ .‬ניתן לטעום בימי‬ ‫שישי בגן האורגני במרכז טבעון‪.‬‬ ‫‪ Dussa Neeman‬בפייסבוק‬ ‫‪19‬‬

‫סביבה‬ ‫של חינוך‬

‫איך נלמד לחנך את ילדינו‬ ‫סטפני אלון‬

‫ולנו יודעים איזה אושר ילדים‬ ‫גורמים לנו‪ ,‬איזה אימפולס של‬ ‫חום‪ ,‬אהבה ואמון הם מביאים‬ ‫בהגיעם לעולמנו‪ .‬בה בעת כולנו יודעים‬ ‫שהם גורמים לנו לפעמים עייפות תהומית‪,‬‬ ‫תסכול‪ ,‬חרדתיות וחוסר ביטחון בשאלה‬ ‫איך לעמוד מול החוזק וההחלטיות שלהם‪.‬‬ ‫הניגוד העמוק בקרב הילדים הצעירים‬ ‫בין חוסר האונים שלהם ורצונם החזק‬ ‫מפתיע ביותר ולעתים מבלבל‪ .‬איך נכון‬ ‫לנהוג מולם?‬ ‫כאמא לשני בנים ושתי בנות וכגננת (בגן‬ ‫שקד בטבעון בשנים הראשונות שלו)‬ ‫עסקתי בשאלות אלו פעמים רבות‪.‬‬ ‫השאלות אוניברסליות – אך הדרכים‬ ‫לענות עליהן הן אינדיבידואליות וייחודיות‪.‬‬ ‫עלינו ללמוד על החוקיות בהתפתחות‬ ‫פיזיולוגית‪ ,‬רגשית ורוחנית – ויש הרבה‬ ‫מה ללמוד(!)‪ ,‬אך הפעולה והיוזמה החי־‬ ‫נוכית מעשית מיוחדת לי ‪ -‬מתוך מי שאני‪,‬‬ ‫מתוך הבנת הילד‪/‬ים הייחודי‪/‬ים באח־‬ ‫ריותי ומתוך הסביבה התרבותית חברתית‬ ‫שאני נמצאת בה‪ .‬ההבנה הזאת הופכת‬ ‫את החינוך לאומנות‪ .‬נוסף לכל אלה‪ ,‬כך‬ ‫גיליתי‪ ,‬לימוד האנתרופוסופיה המתמיד‬

‫כ‬

‫‪18‬‬

‫תלמידות בסמינר‬ ‫צילום‪ :‬סטפני אלון‬

‫נהפך עבורי למקור של בריאות ויצירה‬ ‫ושל יוזמה אישית‪.‬‬ ‫אחת היוזמות – ביחד עם שותפים ושות־‬ ‫פות – היא הניסיון ליצור מסגרת לימודית‬ ‫מתאימה לאמהות ולגננות‪ .‬כוונת מסלול‬ ‫הלימוד היא הגברת כוחות החיים‪ ,‬גילוי‬ ‫וביטחון עצמי‪ ,‬פתיחת פתח לאפשרויות‬ ‫חשיבתיות חדשות ואין סופיות ויצירת‬ ‫הזדמנות ליצירה וצמיחה במיומנויות מג־‬ ‫וונות ושמחת עשייה‪.‬‬

‫הכשרת ולדורף לחינוך בגיל הרך‬ ‫הכשרה זו מתקיימת בטבעון כבר הרבה‬ ‫שנים‪ .‬מחנכות ומחנכים רבים ברחבי‬ ‫הארץ למדו בהכשרה זאת בגלגוליה השו־‬ ‫נים‪ .‬היום הלימודים בנויים כמסלול תלת־‬ ‫שנתי עם יום לימוד בשבוע‪ ,‬שאליו מגיעים‬

‫סטודנטים מכל הארץ‪ ,‬מערי המרכז ומכ־‬ ‫פרים מרוחקים‪ .‬זהו מפגש אנושי מרתק‪,‬‬ ‫שבו כולם מכוונים למטרה אחת‪ :‬להיות‬ ‫מחנכים ראויים לילדים הצעירים‪.‬‬ ‫הלימודים מתקיימים בבוקר בכפר תקווה‬ ‫(סביבה לימודית מעוררת השראה) ואחר‬ ‫הצהריים בבית ספר שקד‪ .‬אלה לימודים‬ ‫עיוניים ואומנותיים עם הרבה מלאכות‪.‬‬ ‫המוטו ללימוד הוא (משפט של רודולף‬ ‫שטיינר מהרצאתו ‪" :)20.4.1923‬כל חינוך‬ ‫הוא חינוך עצמי‪ ,‬ואנו כמחנכים מהווים‬ ‫למעשה רק את הסביבה של הילד‪,‬‬ ‫המחנך את עצמו‪ .‬עלינו ליצור את‬ ‫הסביבה של הילד‪ ,‬המחנך את עצמו‪.‬‬ ‫עלינו ליצור את הסביבה המתאימה‪ ,‬כך‬ ‫שהילד יוכל לחנך את עצמו על־ידנו כפי‬ ‫שעליו לחנך את עצמו‪ ,‬מתוך גורלו וייעו־‬ ‫דו הפנימיים‪ ".‬‬

‫ציור‪ :‬שירלי פבליק‬

‫לצד תהליכים פיזיולוגים נוספים‪ ,‬ניכר‬ ‫קושי בהירדמות והצטמצמות של שעות‬ ‫השינה הליליות‪ .‬ואכן‪ ,‬בתקופה זו יש‬ ‫ירידה טבעית בתהליכי ריפוי והתחדשות‬ ‫ויתכן כי נדרש פחות"עיבוד" של חוויות‬ ‫מאשר בגיל הצעיר‪.‬‬

‫חברתיים וביצירה גלויה לעין‪ .‬זהו הטרי־‬ ‫מסטר השלישי להריון שבו איברי התינוק‬ ‫והמיכל שבו הוא שוכן ‪ -‬הרחם ‪ -‬פשוט‬ ‫גדלים ומתרחבים מעצמם וללא מאמץ‬ ‫מיוחד‪ .‬בדומה לחיות בטבע‪ ,‬שבשעות‬ ‫החום רובצות ונחות‪ ,‬כל שנותר לנו הוא‬ ‫להתנדנד על הערסל בצל העץ וליהנות‬ ‫מפירות הקיץ המתוקים והטעימים‪.‬‬

‫עונת מעבר המתאפיינת באנרגיה של‬ ‫תנועה‪ ,‬פריצה‪ ,‬לבלוב והתחדשות‪ .‬החיים‬ ‫שהתהוו מתחת לפני האדמה פורצים‬ ‫לעולם ומתגלים לעין כל‪ .‬המהפך בין קור‬ ‫לחום מתבטא לעיתים קרובות בתופעות‬ ‫שונות של אלרגיה כגון נזלת‪ ,‬דמעת‪ ,‬גרד‪,‬‬ ‫קשיי נשימה ועוד‪ .‬תינוקות וילדים מבטאים‬ ‫את האביב בצורה מקסימה בהתעוררות‬ ‫בוקר‪ ,‬מלאי אנרגיות וכוחות חיים הם מת־‬ ‫חילים כל יום במלא העניין והכוונה‪ .‬בד‬ ‫בבד עם "אביב הנעורים" המתפרץ‪ ,‬בדומה‬ ‫לניצנים‪ ,‬לעשב הרך ולנבטים שהבקיעו‬ ‫את מעטפת הזרע ופרצו אל מעל קליפת‬ ‫הקרקע‪ ,‬גם ילדינו המתבגרים עדיין זקוקים‬ ‫למלא התמיכה‪ ,‬ההזנה וההגנה‪ .‬במחזור‬ ‫הפוריות הנשי תקופה זו משולה לארוע‬ ‫הביוץ‪ .‬בזמן ההריון האביב משול לטרי־‬ ‫מסטר השני ‪ -‬הבטן המבצבצת אל מעל‬ ‫פני השטח ומגלה את דבר ההיריון לעולם‬ ‫שבחוץ‪ .‬ההזנה האביבית הלכה למעשה‬ ‫מתאפיינת בכל אותם עלים ירוקים עתירי‬ ‫כוחות‪ ,‬נבטים מונבטים וטעם חמוץ מרענן‪.‬‬

‫סתיו‬

‫אביב‬

‫שאותו חשוב להזין במזונות ובתנאים‬ ‫מחממים ומזינים‪ ,‬למשל תזונה בבישול‬ ‫ארוך המכילה שורשים ותבלינים מח־‬ ‫ממים‪ .‬המונח "שנת חורף" מתאר יפה את‬ ‫העונה שבאה לבטא את התקופה‪ ,‬שבה‬ ‫יש התכנסות והצטנפות פנימה אל התדר‬ ‫הפנימי של הכוך‪ ,‬המערה החמימה‪ ,‬המו־‬ ‫גנת והבטוחה‪ .‬במעמקים ובחשכת הליל‬ ‫מתרחשים תהליכים חשובים ביותר של‬ ‫ריפוי‪ ,‬עיבוד וצמיחה‪ .‬שנת הלילה היא‬ ‫מעין עונת החורף של היממה ולכן ברורה‬ ‫חשיבותה בגילאי הינקות והילדות‪ .‬תחילת‬ ‫תקופת ההתבגרות המינית אף היא כמעין‬ ‫חורף ומתאפיינת בתהליכים הורמונלים‬ ‫סמויים מן העין המתרחשים באופן מחזו־‬ ‫רי בעיקר בשעות הלילה‪ .‬בגילאי הזקנה‪,‬‬

‫קיץ‬ ‫יפה היא עדות גננות ומורים על כך שבעו־‬ ‫נת הקיץ מתרחשת צמיחתם המשמעותית‬ ‫של ילדינו‪ .‬עונת "חום הלב" שבה החום‬ ‫החיצוני מתמזג עם החום הפנימי וגורם‬ ‫לפירות להבשיל בכל המובנים‪ .‬זה הזמן‬ ‫לצאת החוצה להיות עסוקים במפגשים‬

‫ולסיום המעגל‪ ,‬עונת הסתיו ‪ -‬זוהי עונת‬ ‫מעבר נוספת הטומנת בחובה מהפך‪ .‬מחום‬ ‫ויובש לקור ולחות‪ ,‬זהו אתגר לא פשוט‬ ‫וקשה אף יותר מעונת המעבר האביבית‪.‬‬ ‫בעונה זו מתרחשים השלה‪ ,‬השלכה ות־‬ ‫שליך של כל אותם אלמנטים שליוו אותנו‬ ‫במהלך העונות הקודמות‪ .‬לעיתים פרידה‬ ‫מלווה בקושי‪ ,‬ואכן זו הזדמנות מצוינת‬ ‫לתרגל את נושא הפרידה שמלווה אותנו‬ ‫כל חיינו‪ .‬תינוקות וילדים חווים את עונת‬ ‫הסתיו בסיום כל יום‪ ,‬בזמן המעבר משעות‬ ‫הערות התוססות אל שנת הלילה‪ ,‬זו שעת‬ ‫בין הערביים שבה מתרחשת שקיעה לא‬ ‫רק של השמש אלא גם של מצב הרוח‪.‬‬ ‫במחזור הפוריות הנשי זמן הסתיו משול‬ ‫לזמן הווסת‪ ,‬הרחם המתרוקנת מדי חודש‬ ‫בחודשו ובדומה לכך‪ ,‬ארוע הלידה ובה־‬ ‫משך החיים גיל המעבר‪ ,‬שבו מתרחשת‬ ‫פרידה מתקופת הפוריות הפיזית‪ .‬התזו־‬ ‫נה משלבת אלמנטים של עלים עם שור־‬ ‫שים לבנים למיניהם וטעם חריף שמעודד‬ ‫נשימה וחיזוק הריאות‪.‬‬ ‫עונות השנה המשתנות הן אחת החוויות‬ ‫הבסיסיות ביותר שאנו חווים מלידה‬ ‫ועד מוות‪ .‬היופי בתשומת הלב לשינויים‬ ‫שהן מזמנות הוא החיבור למעגלים‬ ‫שבחיינו‪ ,‬היממה‪ ,‬שבעוני ההתפתחות‪,‬‬ ‫הריון ולידה‪ ,‬מערכות יחסים בין אישיות‪,‬‬ ‫שינויים בהתפתחות הפיזית ועוד‪ .‬‬ ‫‪17‬‬

‫שירלי פבליק מתפייטת‬ ‫על עונות‪ ,‬מחזוריות‬ ‫ועל מה שבתוכנו‬

‫ל‬

‫פנינו הזמנה להתבוננות במודל מחזו־‬ ‫ריות עונות השנה לשם הבנה של תהליכי‬ ‫יצירה‪ ,‬התפתחות והתפרקות‪ .‬היכרות עם‬ ‫מודל העונות מטפחת מודעות ותשומת‬ ‫לב לשינויים מחזוריים המתרחשים ברמה‬ ‫הפיזית‪ ,‬הנפשית והרוחנית ומסייעת בה־‬ ‫תאמת הצרכים המשתנים שלנו כבני אדם‬ ‫בהיותנו ביטוי שלם של כוחות הטבע‪.‬‬

‫חורף‬ ‫הבה נתחיל את ההתבוננות במחזור העו־‬ ‫נות בעונת החורף המתאפיינת בקור‪,‬‬ ‫ברטיבות‪ ,‬בחשכה ובתהליכים המתרח־‬ ‫שים בסמוי מן העין‪ .‬זוהי עונה של ביסוס‬ ‫אבני הבניין‪ ,‬הזרע־הילד בעל הפוטנציאל‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫אורחים‬ ‫חורפיים‬ ‫ברל'ה‪ ,‬ברל'ה‪ ,‬צא החוצה ‪ -‬מתן בן־ארי‬ ‫מזמין אותנו החוצה‪ ,‬דווקא בחורף‬ ‫בעון היא מקום ייחודי באופן‬ ‫שבו הטבע והעיר מתערבבים‬ ‫להם יחדיו‪ .‬הבטון הישן חרוץ‬ ‫חריצים מלאי אדמה‪ ,‬החצרות אוספות‬ ‫לתוכן זרעים מצמחי הבר והיער שולח‬ ‫לנו שליחים בדמות חרקים‪ ,‬צמחים וח־‬ ‫זירי בר לבקר בין בתינו‪ .‬אין כמו החורף‬ ‫לטיול ביער‪ ,‬בין הענפים המנצנצים‬ ‫מטיפות‪ ,‬לראות את האדמה השחורה‬ ‫והלחה נושמת לרווחה ואת כל היצו־‬ ‫רים שרק חיכו לטיפות הראשונות הללו‪.‬‬ ‫אם אתם יוצאים עם ילדיכם לטיול חורפי‬ ‫שכזה‪ ,‬הנה כמה דברים שאפשר לחפש‪:‬‬

‫ט‬

‫נמלים מכונפות עם הגיע הגשמים‬ ‫הראשונים‪ ,‬מלכים ומלכות של קיני נמלים‬ ‫שונים יוצאים מקיניהם ועפים לחפש להם‬ ‫בן או בת זוג מלכותי‪ .‬המלכות יחפרו להן‬

‫קן ויטילו ביצים ראשונות שמהן יבקעו‬ ‫פועלות שיתחילו במרץ להגדיל את הבית‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫בלוטםים מתחת לחלק מהאלונים ה�מ‬ ‫קיפים את בתינו נמצא בלוטים שנשרו‬ ‫מהעץ‪ .‬הבלוט היפיפה והספלול המכיל‬ ‫אותו הם חומר משחק נהדר ויש האומרים‬ ‫שניתן גם לקלות אותם ולאכול‪ ,‬אף כי‬ ‫הטעם מריר‪ .‬בחלק מהבלוטים נמצא חור‬ ‫עגול קטן‪ .‬בלוטים כאלה הם בית לזחלי‬ ‫חיפושית קטנה הנקראת חדקונית הבלו־‬ ‫טים‪ .‬הזחלים מוגנים בבלוט מפגעי מזג‬ ‫האוויר והם גרים בו כמו בבית‪ .‬לאחר מכן‬ ‫הזחלים יוצאים מהבלוט ונכנסים לקרקע‬ ‫שם הם ממתינים לבוא הימים החמים‪ ,‬אז‬ ‫יצאו מהקרקע כחיפושית קטנה עם חדק‬ ‫ארוך ארוך‪.‬‬

‫שבלולים השבלולים מעבירים את הקיץ‬ ‫אטומים בקונכיותיהם וקבורים באדמה‬ ‫ומתחת לאבנים‪ .‬עם הגיע הגשמים הם‬ ‫מתעוררים‪ ,‬שולחים את משושיהם הארו־‬ ‫כים החוצה ויוצאים לחפש להם אוכל‬ ‫ובני זוג‪ .‬כל חילזון הוא גם זכר וגם נקבה‬ ‫בעת ובעונה אחת‪ ,‬והם מטילים את בי־‬ ‫ציהם עמוק בקרקע הלחה‪ .‬בעונה זו‬ ‫אפשר למצוא גם חשופיות – חלזונות‬ ‫שאין להם קונכיה כלל‪ .‬רובנו מכירים את‬ ‫שבלול השדה הגדול והחום אך יש סביבנו‬ ‫סוגים שונים ומשונים של שבלולים שלכל‬ ‫אחד מהם צורה‪ ,‬צבע ותכונות ייחודיים‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬צאו החוצה אל הגינות ואל‬ ‫היער‪ ,‬חפשו את היופי השוכן על הקרקע‬ ‫ועל העצים‪ .‬זו עונה נהדרת לצאת‪,‬‬ ‫לראות‪ ,‬לשמוע ולהריח את הטבע שס־‬ ‫ביבנו‪.‬‬ ‫‪15‬‬

14

13

‫חיות ותחנות‬ ‫משחק לכל המשפחה‬

‫מספר משתתפים‪:‬‬ ‫ללא הגבלה‬ ‫חלקי משחק‪:‬‬ ‫‪ .1‬לוח משחק‬ ‫‪ .2‬חייל לכל שחקן‬ ‫(ניתן לבחור כל חפץ קטן)‬ ‫‪ .3‬קלפי חיות*‬ ‫‪ .4‬קוביה‬ ‫מטרת המשחק‪:‬‬ ‫להגיע מנקודת ההתחלה (הבית)‬ ‫לנקודת הסיום (הארמון)‪.‬‬ ‫הכנות למשחק‪:‬‬ ‫כל אחד זורק קובייה‪ ,‬ומתחיל‬ ‫מי שיוצא לו המספר הכי גבוה‪.‬‬

‫מהלך המשחק‪:‬‬ ‫כל שחקן זורק בתורו את הקובייה וצועד מספר צעדים‬ ‫לפי מספר הנקודות שעל הקובייה‪.‬‬ ‫תחנה ירוקה היא תחנה רגילה‪.‬‬ ‫שחקן שמגיע לתחנה אדומה יחזור אחורה ‪ 2‬תחנות‪.‬‬ ‫שחקן שמגיע לתחנה משולבת יערוך דו קרב נגד שחקן‬ ‫כלשהו מהמשתתפים‪ .‬כל אחד משניהם יטיל קובייה‪.‬‬ ‫המנצח (מספר גבוה יותר) יתקדם ‪ 3‬תחנות והמפסיד‬ ‫ייסוג תחנה אחת אחורה‪ .‬אם יש תיקו‪ ,‬שניהם יתקדמו ‪5‬‬ ‫תחנות‪.‬‬ ‫שחקן שמגיע לתחנת חיה ישלוף קלף ויעבור מיד‬ ‫לתחנת החיה שבקלף‪.‬‬ ‫הזוכה‪:‬‬ ‫הוא השחקן שנכנס ראשון לארמון‪ .‬כדי להיכנס לארמון‬ ‫יש להגיע לתחנה הסופית במספר צעדים מדויק‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬

‫* קלפי חיות‪.‬‬ ‫ניתן לגזור‪ ,‬או ליצור‬ ‫קלפים כאלו משלכם‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫השולטים על נשימה וזרימת הדם ומ־‬ ‫רכזה בחלל החזה‪ .‬כדי לעזור למער־‬ ‫כת הריתמית להתפתח בצורה בריאה‪,‬‬ ‫ההוראה כולה חייבת להקדיש תשומת‬ ‫לב מתאימה לטיפול בגוף והפעלתו עם‬ ‫התייחסות למערכת הריתמית שנמצאת‬ ‫נעשה‬ ‫ֶ‬ ‫בתנועה בלתי פוסקת‪ .‬את זאת‬ ‫אם להוראה שלנו תהיה איכות אמנותית‬ ‫בסיסית שבדרך כלל פונה למערכת הרי־‬ ‫תמית של הילד‪ .‬איכות שצריכה לקחת‬ ‫בחשבון כיצד אנו מפעילים את כוחות‬ ‫הרצון של הילד‪ ,‬שללא כיוון והכוונה‪ ,‬הוא‬ ‫בדרך כלל חיקוי של תנועות המבוגרים‪.‬‬ ‫בעידן המודרני בו המבוגרים מזמינים את‬ ‫הילד לבצע "תנועות ספורטיביות" במס־‬ ‫גרת משחק או התעמלות‪ ,‬אלו בדרך כלל‬ ‫תנועות שאינן מתאימות לו אך על פי‬ ‫הדעה הרווחת הן טובות ומתאימות לכל‬ ‫אדם וזה חל גם על הילד‪.‬‬

‫כל כוחות הרצון ‪ -‬ברגליים‬ ‫כך הַטיב לתאר זאת שטיינר**‪" :‬אם האנ־‬ ‫שים היו משקיעים מאמץ כלשהו להבין את‬ ‫טבעו הפנימי של האדם‪ ,‬כי אז היו נוכחים‬ ‫לדעת שכל חינוך גופני שאינו מבוסס על‬ ‫הצרכים הפנימיים של האורגניזם ‪ ,‬גורם‬ ‫לתהליך מופרז של בעירה‪ .‬התוצאה של‬ ‫ביצוע תרגילים שכאלה בילדות היא רפיון‬ ‫מערכת השרירים בחיים היותר מאוחרים‪.‬‬ ‫השרירים לא יהיו מסוגלים ללכת בעקבות‬ ‫הנפש והרוח‪".‬‬ ‫במשחק הכדורגל כל פעילות הרצון‬ ‫עוברת לרגליים‪ .‬הילד ממוקד ברגליו‪,‬‬ ‫ברגליהם של השחקנים האחרים ובא־‬ ‫דמה‪ .‬הוא בועט בכדור‪ ,‬באדמה ולפע־‬ ‫מים גם בחבריו למשחק‪ .‬עם הראש הוא‬ ‫העדין הופך גם‬ ‫נוגח והולם‪ ,‬ובכך הראש ָ‬ ‫לאלָ ה‪ .‬והידיים‪ ...‬לא‬ ‫הוא לכלי משחק ‪ָ -‬‬ ‫נמצאות במשחק‪ .‬כל כוחות החיים המ־‬

‫תהווים של הילד נמצאים במשך שעות‬ ‫בחוסר איזון ‪ ,‬הם פונים אך ורק מטה ונ־‬ ‫מצאים לא במקומם הטבעי בגיל זה‪ .‬אי‬ ‫שיתוף הידיים במשחק מנטרל את המי־‬ ‫שור האמצעי של הגוף אשר באמצעות‬ ‫הידיים חווה באופן מוחשי את הגופניות‬ ‫מצד אחד ואת המרחב מצד שני‪ ,‬חוויה‬ ‫המשלימה את אשר העיניים מביאות‬ ‫לתודעה בצורה תמונתית בלבד‪.‬‬ ‫גם המערכת הלימבית המתפתחת‬ ‫בראשו של הילד ומהווה על פי מחקרי‬ ‫המוח את מרכז הלמידה והזיכרון‪ ,‬נאלצת‬ ‫לצאת מגִ דרה לטובת פעילות קרקעית‬ ‫שכזאת‪ .‬אם נביט על ההבדל המהותי‬ ‫בין האדם לחיה‪ ,‬נראה שלאדם יש ידיים‬ ‫איתן הוא פועל בעולם וראש כדי לחשוב‪.‬‬ ‫בניגוד לחיות הוא הצליח להזדקף ולש־‬ ‫חרר את ידיו ובעזרתן הוא מוציא לפועל‬ ‫את מחשבותיו רצונותיו ורגשותיו‪ .‬בני־‬ ‫גוד לחיה שהראש משמש אותה לנגיחה‪,‬‬ ‫מלחמה‪ ,‬פיצוח וניקור‪ ,‬אצל האדם הראש‬ ‫נשאר מאז תקופת הילדות‪ ,‬בצורתו הע־‬ ‫גולה‪ ,‬המושלמת והעדינה ובכך לא הפך‬ ‫למכשיר והוא אינו תכליתי למשימות‬ ‫התקפיות‪ .‬צורתו בנויה כך כדי לאפשר‬ ‫התפתחות פנימית של עולם החשיבה‬ ‫וכמרכז עצבים‪.‬‬

‫תנועה מתוך המרכז הריתמי‬ ‫לסיכומו של עניין‪ ,‬ניתן לומר שכל תנועה‬ ‫גופנית‪ ,‬לצורך עבודה או תנועה בעלת‬ ‫אופי של תרגיל התעמלות‪ ,‬מוכרחה לנבוע‬ ‫מתוך המרכז הריתמי הרווי־תחושה‪ ,‬כדי‬ ‫שלא תהפוך לחד צדדיות גופנית‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫כמו במשחק הכדורגל‪.‬‬ ‫בגיל בית הספר היסודי כאשר כל המע־‬ ‫רכות הגופניות והנפשיות נמצאות בהת־‬ ‫פתחות‪ ,‬חשוב לכוון את הילד למשחקים‬ ‫המביאים הרמוניה לכל חלקי גופו אך גם‬

‫להוויה החברתית אליה הוא נחשף‪ .‬מש־‬ ‫חקים שהם מודל לעזרה והשראה סו־‬ ‫ציאלית‪ .‬ויש לנו הרבה כאלה ביחס נכון‬ ‫לגיל‪ .‬על פי ניסיוני החינוכי‪ ,‬משחק הכ־‬ ‫דורגל לא עושה זאת‪ .‬בנוסף לכל האמור‬ ‫הוא מביא לכיתה מתח‪ ,‬תחרות‪ ,‬התלה־‬ ‫מות‪ ,‬טיפוח כוכבים‪ ,‬תרבות של מפסידים‬ ‫ומנצחים ולצערי‪ ,‬גם אלימות שזולגת מן‬ ‫ההפסקה לתוך השיעורים‪ .‬כיום‪ ,‬לאחר‬ ‫הלימודים משחקים הילדים כדורגל מגיל‬ ‫צעיר מאוד במסגרות מאורגנות במקום‬ ‫לשחק משחקים פשוטים המתאימים‬ ‫לגיל‪ .‬לטעמי‪ ,‬חוג כדורגל זה לא משחק‪,‬‬ ‫אלא מסגרת המשנה את חוקי המשחק‪.‬‬ ‫כפשרה‪ ,‬החל מכיתה ד' אנו מאפשרים‬ ‫לילדים‪/‬דות לשחק בהפסקות כדורסל‬ ‫וכדור־יד בהשגחת מורה‪ ,‬כי במשחקים‬ ‫אלה התודעה ממוקמת יותר בכפות‬ ‫הידיים ובשיתוף פעולה הדדי של כל‬ ‫חלקי הגוף‪ .‬ואת זאת אנו רוצים לעודד‬ ‫וללמד‪ .‬בכיתות ז'־ח' מתקיימים משחקי‬ ‫כדורגל במסגרת שיעורי הספורט אך‬ ‫תמיד בנוכחות מורה שהוא גם שופט וגם‬ ‫מרגיע בעת סערה‪.‬‬ ‫לחשיבותו של משחק נכון המפעיל את‬ ‫הידיים הגיעה למסקנה גם ‪( JPL‬מעבדת‬ ‫המחקר של הממשל האמריקאי ונאס"א)‪.‬‬ ‫הם מצאו שמבוגרים שבילדותם לא הרבו‬ ‫לשחק באמצעות הידיים‪ ,‬מתקשים‬ ‫לפתור בעיות מכניות באופן יצירתי‪ ,‬בה־‬ ‫שוואה לילדים ששיחקו בידיים‪ .‬לטענתם‪,‬‬ ‫מי שהפעיל את הידיים גרם לגרוי המוח‬ ‫שמחזק את הקשר לידיים‪ ,‬פותח את הד־‬ ‫מיון וממריץ את הנשמה‪ .‬המחקר משמש‬ ‫כיום את נאס"א ובואינג ככלל אצבע‪ .‬לא‬ ‫שיחקת בידיים או עבדת ִאיתן כשהיית‬ ‫ילד ‪ -‬אין ג'וב! ‪‬‬ ‫*כוח החיים מכונה באנתרופוסופיה ‪ -‬גוף אתרי‪.‬‬ ‫** שטינר‪ ,‬חינוך וחיים רוחיים מודרניים‪ ,‬עמ' ‪.73‬‬

‫תנועה חינוכית‬ ‫כדורגל וחינוך וולדורף‬ ‫גבע ששון‬

‫אשר נשאלה הסופרת הניו‬ ‫זילנדית הידועה קתרין‬ ‫מנספילד‪ ,‬מה משמעות‬ ‫המילה בריאות (‪)health‬‬ ‫עבורה‪ ,‬השיבה כך‪" :‬בהגדירי בריאות אני‬ ‫מתכוונת לכוח החיים שאני חווה מהעולם‬ ‫סביבי‪ .‬הפליאה מהאדמה עליה אני חיה‪,‬‬

‫כ‬

‫‪10‬‬

‫הים‪ ,‬השמש וכל מה ששייך לעולם החי־‬ ‫צון לנו‪ .‬אני רוצה לחדור לתוכם‪ ,‬להיות‬ ‫חלק מהם‪ ,‬ללמוד מהם‪ .‬כאשר הייתי‬ ‫ילדה הרגשתי שהכיתה בה למדתי והבית‬ ‫בו התחנכתי סיפקו לי את ההרגשה‬ ‫הזאת של בריאות‪ ,‬בעיקר כאשר מצאתי‬ ‫את עצמי עובדת עם הידיים שלי‪ ,‬הרגש‬

‫שלי והראש שלי‪ .‬הזיכרונות האלה‪ ,‬הם‬ ‫גן עדן שממנו איש לא יוכל לגרשני‪".‬‬ ‫תקופת בית הספר היסודי היא המקום בו‬ ‫מתפתחים ומתחזקים כוחות החיים אצל‬ ‫הילד יותר מכל תקופה אחרת בחיים*‪.‬‬ ‫כוח חיים שהביטוי שלו בגוף הפיסי של‬ ‫הילד נמצא במערכת הריתמית באיברים‬

‫שקד תתקיים באותו הזמן‪ .‬זה יכול להיות‬ ‫חלק ממה שקורה‪.‬‬

‫ארוע במרכז הנצחה‬

‫שהתחברו לאותה הרוח‪ .‬הרעיון הוא לגייס‬ ‫את כל ‪ 18,000‬האנשים של טבעון‪ ,‬להציע‬ ‫את המקום שלהם‪ ,‬את היכולות שלהם‪ .‬זו‬ ‫יצירת קהילה שמאפשרת לרעיונות של‬ ‫אנשים להתממש במרחב‪ .‬אין קהל בפס־‬ ‫טיבל‪ ,‬כל מי שמגיע משתתף‪.‬‬ ‫אילנה‪ :‬אני מעורבת בצוות המצומצם עם‬ ‫יונתן ועלי‪ .‬יש יוזמות שבאות מאיתנו כגוף‬ ‫שאמור ליצור יוזמות ויש יוזמות שבאות‬ ‫מלמטה‪ .‬אני שם גם כמעורבת באופן אישי‬ ‫וגם כאחראית אגף קהילה‪ .‬אני בעד להר־‬

‫חיב את ההגדרה כמה שיותר של מה זה‬ ‫תרבות – הרעיון שקהילה מגדירה לעצמה‬ ‫מהי תרבות‪ ,‬מה הצרכים התרבותיים‪ ,‬איך‬ ‫הם יכולים להיות אקטיביים‪ ,‬מי הכוחות‬ ‫התרבותיים שהקהילה יכולה להשתמש‬ ‫בהם מתוכה‪ ,‬אילו במות ומרחבים ציבו־‬ ‫ריים היא רוצה לקשור לעניין‪.‬‬ ‫אופיר ‪ :‬התחלנו להעלות רעיונות לפסט�י‬ ‫בל ואמרנו בואו נארח פה את כולם‪ .‬נשים‬ ‫פה במה ונאפשר לכולם‪ .‬אנחנו נעשה‬ ‫משהו במגדל המים והתערוכה של ילדי‬

‫האם הצורך הזה בתרבות וקהילה הוא‬ ‫חזק במיוחד בעידן הזה‪ ,‬עידן הטכנולו־‬ ‫גיה והמסכים?‬ ‫אילנה‪ :‬בעידן הזה יש לאנשים צורך‬ ‫בקהילה‪ ,‬בקשרים‪ ,‬בתרבות שנצרכת‬ ‫פנים אל פנים ולא באביזרי התקשורת‪.‬‬ ‫בטבעון‪ ,‬שהיא מקום קטן‪ ,‬אחד הדברים‬ ‫שקובעים את איכות החיים זה הקהילה‪.‬‬ ‫יש פעימה קבועה של תרבות מקומית‬ ‫שהיא חלק מהחיים‪.‬‬ ‫שימי‪ :‬יש חשיבות למומוס ולמקומות‬ ‫דומים ואני פונה אל הקוראים – המקומות‬ ‫האלה יותר חשובים מכל מהדורת חדשות‬ ‫של ערוץ טלוויזיוני‪ .‬אני קורא לקוראים‬ ‫להעצים את המקומות הקטנים האלה‪,‬‬ ‫שיש להם אג'נדה‪ .‬צריך להביא את הדרך‬ ‫האחרת שבאה מהתמימות והחלומות ולא‬ ‫מנרטיבים שטיפטפו לנו‪ .‬דרך שבאה לה־‬ ‫ראות לנו את העצים ואת הפרפר שמחוץ‬ ‫לחלון‪ .‬צריך לחלום‪ .‬מומוס הוא קודם כל‬ ‫רעיון‪ .‬אנשים יכולים להגשים המון דברים‪,‬‬ ‫להגשים את עצמם‪ ,‬להפוך את העולם‬ ‫למקום טוב יותר ונעים יותר‪ .‬הכל אפשרי‪.‬‬ ‫ואני אומר לתושבי טבעון שאולי חוששים‬ ‫או מתנגדים לפסטיבל הזה‪ :‬שחררו קצת‪,‬‬ ‫אפשרו אותו‪ ,‬החשיבות שלו בחברה היש־‬ ‫ראלית תהיה גדולה‪ .‬אנחנו נראה לעולם‬ ‫שלקהילה יש הרבה דרכים להיות כזו‪,‬‬ ‫בעיקר בעידן כזה מנוכר‪.‬‬ ‫חשוב לי להגיד שהפסטיבל הזה לא יהיה‬ ‫"עוד פסטיבל"‪ .‬זה רעיון שהוא חלק ממערך‬ ‫רעיונות שיהיה חלק מקהילת העתיד – דרך‬ ‫אחרת לבטא ולתת ולעודד סקרנות ויצי־‬ ‫רתיות ולחדש תשוקות‪ .‬זה הרעיון הגדול‪:‬‬ ‫יש פה משהו פוליטי ברמה החברתית –‬ ‫ברמה של האני‪ ,‬האזרח‪ .‬לא דרך ממשלה‬ ‫או מועצה – פשוט לעשות וליצור‪ .‬‬ ‫‪9‬‬

‫– גלריה פתוחה לקהילה‪ .‬אנחנו גובים‬ ‫דמי שימוש מהאמנים המציגים‪ ,‬עם מחיר‬ ‫מיוחד לאמנים מטבעון‪ .‬יש כאן פעילויות‬ ‫לכל הגילאים – סרטים‪ ,‬הרצאות וקורסים‪.‬‬ ‫זה מקום שחושף את הילדים ־ל־‪ 14‬תער�ו‬ ‫כות בשנה ונותן לא רק מידע אלא הדרכה‬ ‫דיאלוגית‪ ,‬שבה לומדים דרך האמנות סק־‬ ‫רנות‪ ,‬לשאול שאלות‪ .‬אנחנו לא מנסים‬ ‫לשאול אותם "מה האמן התכוון?" אלא‬ ‫"מה זה אומר לך‪ ,‬איך זה מתחבר אליך?"‬ ‫בספרייה‪ ,‬לפי חוק‪ ,‬אין דמי מנוי‪ .‬אנשים‬ ‫צריכים לדעת שאם הם רוצים ספרים‬ ‫מסוימים הם יכולים להזמין‪ .‬כל שבוע‬ ‫הספר אנחנו עושים ערב השקה לכל מי‬ ‫שכתב ספר ומביאים תיאטרון פלייבק‬ ‫שעושה סיפורים מתוך הספרים‪ .‬אנחנו‬ ‫מנסים קצת להתמודד עם תרבות הפס־‬ ‫טיגלים – יריד ספרים בחנוכה‪ ,‬משחקיה‪,‬‬ ‫סרטים לילדים‪ .‬בואו לכאן‪ ,‬יש משחקיה‪,‬‬ ‫תשחקו עם הילדים ותדברו איתם‪ .‬זה‬ ‫שלנו‪ ,‬זה פה וזה בעל ערך – מפתח את‬ ‫ההתבוננות וההקשבה לאחר ולעצמך‬ ‫(לרגשות שלך‪ ,‬לתרבות שלך‪ ,‬לעבר שלך)‪.‬‬ ‫איך המפגש שלך עם קהילת שקד?‬ ‫אופיר‪ :‬המפגש מתסכל כי הילדים משקד‬ ‫לא באים לפה עם הכיתה‪ .‬זו קהילה‬ ‫משגעת והילדים מקסימים‪ ,‬אבל הילדים‬ ‫לא משתלבים בתכנית ההדרכות כאן‬ ‫בגלל התפיסה החינוכית‪ .‬התיכון מגיע‬ ‫בהדרכה שלהם ואנחנו עוזרים להם כמה‬ ‫שאפשר‪ ,‬והמורים שלהם עושים להם את‬ ‫ההדרכה‪ .‬זו גלריה ציבורית ולא חייבים‬ ‫לקחת את ההדרכה שלנו‪.‬‬ ‫מה החלק של ההנצחה בתרבות שיש‬ ‫במרכז ההנצחה?‬ ‫התרבות של המקום הזה זה גם זיכרון‬ ‫הנופלים‪ .‬אנחנו משתדלים שזה יהיה‬ ‫תואם גיל‪ .‬בכיתה ד' ו־ה' אנחנו לא מדב־‬ ‫‪8‬‬

‫רים על מוות אלא על זיכרון ומה זה זיכ־‬ ‫רון‪ .‬תלמידי התיכון מגיעים ואנחנו עושים‬ ‫להם תכנית מיוחדת‪ .‬השנה תלמידי כיתה‬ ‫י' ראו סרט ונפגשו עם היוצר‪ .‬הם מש־‬ ‫תתפים בטקסים שלנו‪.‬‬ ‫עבור שימי שיידר‪" ,‬מומוס" היא מוסד‬ ‫תרבות‪ .‬תרבות שהיא חלק מהיומיום‪,‬‬ ‫מהחיים של כל מי שמבקר במסעדה‪.‬‬ ‫שימי‪ :‬גדלתי בבית של מפגש תרבויות‬ ‫שגרם לי לשאוף למצוא שפה משותפת‬ ‫בין בני אדם שמדברים שפה דומה אבל‬ ‫לא מבינים זה את זה‪ .‬מבחינתי חומוס זה‬ ‫דבר שמבחינה טבעית מחבר בין אנשים‪.‬‬ ‫כבר ‪ 8‬שנים יש מומוס ואני רואה יום יום‬ ‫את המפגשים האלה שנוצרים בין אנשים‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים שכל החומוסיות בארץ ייקחו‬ ‫את הרעיון הזה של החומוס כבית מפגש‬ ‫כמו בית כנסת‪.‬‬ ‫נולדתי ברמת ישי‪ ,‬בעמק‪ .‬הקמתי את מומוס‬ ‫עם בת זוגי איילת בכפר יהושע במשק‬ ‫של איריס בן צבי‪ .‬המומוס המקורי הוקם‬ ‫בהאנגר בשדות כפר יהושע וקרו בו אירו־‬ ‫עי תרבות רבים – קברטים‪ ,‬מעגלי שיחה‬ ‫("קפה סוקרטס")‪ ,‬מופעי מוזיקה ועוד‪ .‬אחר‬ ‫כך עשינו הפסקה ואז עברנו לטבעון‪.‬‬ ‫התפקיד התרבותי של מומוס הוא‬ ‫מקום מפגש?‬ ‫שימי‪ :‬המקום הפיזי‪ ,‬האמיתי‪ ,‬הוא מאוד‬ ‫חשוב‪ .‬יש פה ערבי ספוקן־וורד‪ .‬מגיעים‬ ‫לפה ‪ 120‬אנשים שנדחסים לשמוע את‬ ‫השכנים שלהם‪ ,‬ואנשים שהם לא מכי־‬ ‫רים‪ ,‬אומרים משהו‪ .‬ישנה כמיהה לדבר‬ ‫הזה‪ ,‬למפגש‪ .‬המפגש זה הדבר החשוב‪.‬‬ ‫ביום שגרתי רגיל המפגשים שיש פה‪,‬‬ ‫ואיך שהמקום הזה נוגע באנשים‪ ,‬זה‬ ‫מה שעושה את המקום הזה למקום של‬ ‫תרבות‪ .‬למה זה חשוב? כי בעידן של‬ ‫העולם המנוכר הזה‪ ,‬מה שיציל אותנו זה‬

‫קהילות ואני רואה את עצמי בונה קהילה‪.‬‬ ‫בישיבה סביב שולחנות המומוס הלך‬ ‫ונרקם גם הרעיון לפסטיבל "שיח'‬ ‫אבריק" לתרבות קהילתית‪ .‬שימי‪ ,‬יונתן‬ ‫לוי ויזמי תרבות אחרים החלו להרים‬ ‫פסטיבל שיקבץ את כל מי שמעוניין‬ ‫לעשות תרבות ייחודית בטבעון‪.‬‬ ‫שימי‪ :‬יש לנו כבר כמה שנים חזון לעשות‬ ‫פסטיבל תרבות בטבעון – ומסתבר שיש‬ ‫חזון דומה לאנשים כמו יונתן‪ .‬לא המצא־‬ ‫נו את הגלגל‪ ,‬אלא פגשנו אנשים אחרים‬

‫איכותיים‪ .‬אנחנו משתדלים לא להתפשר‬ ‫על האיכות כי אין סיבה‪ .‬הרובד היותר‬ ‫גבוה של יצירת תרבות גבוהה הוא לתת‬ ‫לאנשים מרחב ליצור‪ ,‬מרחב להבין מה‬ ‫הם רוצים ליצור או מה הם רוצים לקבל‬ ‫ואיך וליצור את זה ביחד‪.‬‬ ‫אחד המרחבים האלה‪ ,‬שמאפשר לא־‬ ‫נשים לצרוך תרבות באופן יומיומי וגם‬ ‫להציג אמנות‪ ,‬הוא מרכז ההנצחה שבכ־‬ ‫ניסה לטבעון‪ .‬אופיר מאיר‪ ,‬מנהלת מרכז‬ ‫ההנצחה‪ ,‬רוצה להרחיב את ההגדרה של‬ ‫תרבות ואת השותפות של אנשי טבעון‬ ‫בהחלטות על התרבות שהם צורכים‪.‬‬ ‫אופיר‪ :‬חשוב שאנשים יידעו שהם יכולים‬ ‫להיות חלק מניהול אירועי התרבות פה‬ ‫אצלנו במרכז ההנצחה‪ .‬יש דירקטוריון‬ ‫של מתנדבים שמתווה את הדרך ויש בכל‬ ‫תחום ועדות יועצות שבהן יושבים חברי‬ ‫דירקטוריון ומתנדבים מהקהילה‪ .‬אנחנו‬ ‫רוצים שיהיו פה אנשים צעירים יותר שי־‬ ‫שתתפו ויעזרו לקבוע‪ .‬זו ועדה מייעצת‬ ‫שקובעת עבור הקהילה‪.‬‬

‫ארוע "ספוקן" במומוס‬

‫אילנה אפללו פרץ‪ ,‬אחראית תחום‬ ‫קהילה במתנ"ס טבעון‪ :‬המיקוד אצלי‬ ‫הוא קהילה ותרבות‪ .‬כל דבר שאני עושה‬ ‫שקשור בעשייה תרבותית מונח על שתי‬ ‫רגליים – הרגל הקהילתית והרגל של‬ ‫המהות התרבותית שבחרנו לעשות‪ .‬אותי‬ ‫מעניין החיבור – איך אני משתמשת במו־‬ ‫זיקה‪ ,‬בציור‪ ,‬באירוע כדי למנף קהילה‪,‬‬ ‫להבנות אותה ולשרת את צרכיה ‪ .‬פחות‬ ‫בפוקוס שלי נמצאת האיכות המוזיקלית‪,‬‬ ‫למרות שגם זה חשוב‪.‬‬

‫למה אירועי תרבות מבנים קהילה?‬ ‫אילנה‪ :‬קהילה נוצרת כשיש כמה שיותר‬ ‫קשרים לא טריוויאליים שיוצרים פנים‬ ‫שונות של קהילה‪ .‬פעם אחת אני רואה‬ ‫אותך בתור נגן‪ ,‬פעם בתור שכן כשאנו‬ ‫עושים מפגש על הדשא עם סירי אוכל‪,‬‬ ‫ופעם בתור הורה עם הילד שלך‪ .‬יש פעי־‬ ‫לויות שבהן חשוב לנו יותר השיתוף של‬ ‫האנשים ויש דברים שהמטרה שלהם היא‬ ‫להעשיר ולתת חווייה תרבותית‪ .‬יש בט־‬ ‫בעון כוחות פנימיים שיכולים להיות מאוד‬

‫מרכז ההנצחה הוא מוסד תרבות‬ ‫קהילתי מיוחד‪ ,‬כי הוא מיועד לכאורה‬ ‫עבור סוג מסוים של תרבות – שימור‬ ‫זכרון הנופלים מטבעון ‪ -‬אך יש בו מדי‬ ‫שבוע פעילויות תרבות שונות ומגוונות‪.‬‬ ‫כשאני ממתין לפגישה עם אופיר אני‬ ‫פוגש בלובי אנשים היוצאים מסדרת‬ ‫הרצאות על תרבות גרמניה ואוסטריה‪.‬‬ ‫הם יוצאים מלאי התפעלות מהעומק‬ ‫והעניין שבהרצאות‪.‬‬ ‫אופיר ‪ :‬המרכז הוא חברה לתועלת הצ�י‬ ‫בור‪ .‬החברה שייכת למדינה ומחזיקה את‬ ‫עצמה דרך פעילות שמממנת את ההנצ־‬ ‫חה‪ .‬יש כאן שתי גלריות‪ ,‬אחת ציבורית‬ ‫שאנחנו מחויבים להציג בה אמנים בעלי‬ ‫שם‪ .‬השנייה היא בחלל בקומה השנייה‬ ‫‪7‬‬

‫תרבות‪,‬‬ ‫קהילה‬ ‫והחומוס‬ ‫שביניהן‬ ‫האם תרבות יוצרת קהילה או שהקהילה מצמיחה‬ ‫מתוכה תרבות? | מתן בן־ארי‬ ‫ששואלים את שימי שיידר‪,‬‬ ‫הבעלים והחומוסאי הראשי‬ ‫של חומוסיית "מומוס"‪ ,‬מה‬ ‫החלק של העסק שלו בתר־‬ ‫בות של טבעון‪ ,‬עולה חיוך על פניו‪.‬‬ ‫שימי‪ :‬אני מרגיש שאני חלק מבניית‬ ‫קהילה‪" .‬מומוס" הוא רשת חברתית לא‬ ‫וירטואלית וטוב שכך‪ ,‬ואנחנו רואים בעצמנו‬ ‫הרבה יותר מחומוס‪ ,‬למרות שחומוס הוא‬ ‫המרכז כאן‪ .‬אנחנו לייבל‪ ,‬רדיו‪ ,‬מהדורת‬ ‫חדשות אלטרנטיבית‪ ,‬מרכז סדנאות‪ .‬אנחנו‬

‫כ‬

‫‪6‬‬

‫רואים את עצמנו כמרכז תרבות אלטרנטיבי‬ ‫של אנשים‪ ,‬של אזרחים שפתוחים למקום‬ ‫הזה ולמה שיש לו לתת‪.‬‬ ‫מומוס הוא רק אחד מהמוסדות הרבים בט־‬ ‫בעון היוצרים תרבות ועוסקים בה‪ .‬אירועי‬ ‫התרבות בטבעון הם חלק מרכזי במהות‬ ‫היישוב והקהילה – גם של שקד וגם של‬ ‫כל הקהילות האחרות‪ ,‬המשיקות לה ומ־‬ ‫תערבבות בה‪ .‬יצאנו לחפש את הקשר‬ ‫בין המקום‪ ,‬הקהילה והתרבות‪ ,‬ופנינו‬ ‫לכמה מהמקומות שמנסים ליצור אירועי‬

‫תרבות בטבעון ולברר את חלקם ביצי־‬ ‫רת הקהילה הטבעונית – החל ממוסדות‬ ‫רשמיים וכלה ביוזמות פרטיות ואזרחיות‬ ‫לתרבות קהילתית‪ .‬גם אם ההגדרה של‬ ‫תרבות אינה תמיד ברורה‪ ,‬על דבר אחד‬ ‫מסכימים כל המרואיינים בכתבה‪ :‬אנחנו‬ ‫נמצאים בעידן מיוחד ומאתגר‪ ,‬שהתרבות‬ ‫והקהילה צריכות לתת לו מענה מיוחד‪.‬‬ ‫אז איך ניגשים ליצור תרבות בקהילות‬ ‫השונות של טבעון?‬

‫שיר לדצמבר‬ ‫מתן בן־ארי‬ ‫ִמּיֹום לְ יֹום‪ ,‬הַּיֹום‬ ‫ּופֹוחת‪ ,‬ה ֶַּׁש ֶמש‬ ‫ֵ‬ ‫הֹולֵ ְך‬ ‫ִמ ְתק ַָּׁשה לְ ָה ִרים ֶאת ְמסַך הַּלֵ יל‬ ‫ֵמעַל ה ִַּמ ְר ָּפסֹות ָה ְרטּובֹות‪.‬‬ ‫ה ְַּבגָ ִדים ֶׁש ָּתלִ ינּו ּכְ ֵב ִדים‪.‬‬ ‫ּתחַת ִמ ְׁשקַל ָה ֶא ְתמֹול‬ ‫ַ‬ ‫ַחּוטים נֶ ֱאנָ ִקים‪.‬‬ ‫ֶׁשנִ ָּסה לְ ִה ְתח ֵַּדׁש‪ ,‬ה ִ‬ ‫ְס ָד ִקים ּד ִַּקים‬ ‫נִ ְּבעּו ּב ֶַּצב ַע ֶׁשעַל ה ִַּקיר‪ ,‬רַק לְ ה ְַזּכִ יר‬ ‫ֶׁשל ֹא ָאט ְַמנּו ֶאת הַּג ַג‪.‬‬ ‫נֹובעַ עַיִ ן‬ ‫ֵאי ָׁשם ֵּבין הַּלְ ֵבנִ ים ֵ‬ ‫ּב ִַּמ ְד ָּבר ָה ָרטֹב‬ ‫ֶׁש ֵּבין חַג לְ חַג‪.‬‬

‫(תודה לשּונִ י ּתּוב ַל‬ ‫על ניקוד השיר)‬

‫הזה באמצע־סוף כיתה ט' ‪ ,‬כשהקבוצות החברתיות מתפר־‬ ‫קות‪ .‬הסדר החברתי הישן הולך ומתפרק כמו דבק ישן ‪ -‬הוא‬ ‫נחלש‪ ,‬וצריך להיווצר משהו חדש‪.‬‬ ‫"ההדרגתיות חשובה‪ .‬אי אפשר ישר לזרוק אותם ל'לבד'‪ .‬יש‬ ‫בהם כמיהה לגיבוש הישן ‪ -‬כשהייתה ישות מסוימת לכיתה‬ ‫שהמחנך נשא והם היו חלק ממנה‪ .‬בכיתה ט' המחנכים הם‬ ‫מרכז הכיתה‪ ,‬בהמשך הם צריכים לשחרר את זה ולתת למשהו‬ ‫חדש להיווצר‪.‬‬ ‫"גם שאלת ההורים עוברת שינוי‪ .‬ההורים נורא חשובים לתיכון‬ ‫אבל הילדים רוצים לחוות את החיים הנפשיים החדשים האלה‪,‬‬ ‫לתרגל אותם‪ ,‬והתרגול הזה נוצר על ידי מרחק מההורים‪ .‬ואז‬ ‫העבודה שלנו עם ההורים הרבה יותר דיאלוגית‪ ,‬הרבה יותר‬ ‫קשורה לשיחה ולנשיאה‪ ,‬ופחות לנוכחות פיזית של הירתמות‪".‬‬ ‫הילה‪" :‬בהדרגה נוצרת ישות כיתתית שהיא משהו יותר גדול‬ ‫מהם‪ ,‬יותר גדול מכולנו‪ .‬והשאלה שלנו‪ ,‬גם מול ההורים‪ ,‬היא‬ ‫איך אנחנו נושאים את הביחד דרך המסגרת שבית הספר נותן‪".‬‬ ‫מיכאל‪" :‬היישות הכיתתית יכולה להיווצר בפעם הראשונה‬ ‫באופן כמעט מודע‪ .‬זה קורה והילדים מתרגשים מזה‪ ,‬גם כי הם‬ ‫מרגישים את השותפות‪ ,‬והם יכולים להגיד אני רואה את הכיתה‬ ‫שתמיד רצינו שתהיה לנו‪ .‬הם מתחילים להרגיש את הדבר הזה‪,‬‬ ‫את האפשרות להיות שותפים ליצירה של הכיתה שלהם‪".‬‬

‫האיכות של ההקשבה‬ ‫הילה‪" :‬כל יום רביעי‪ ,‬אחרי שחוזרים מהספורט האתגרי ואחרי‬ ‫ארוחת הערב שהכינו תורנים‪ ,‬הכיתה מתיישבת לשיחה כי־‬ ‫תתית עם המחנכים‪ .‬כל מי שיושב במעגל הוא שווה‪ .‬אנחנו לא‬ ‫יושבים שם בתור מחנכים או מורים‪ ,‬אין לנו שם סמכות להש־‬ ‫ליט סדר‪ .‬יש יושב ראש ורשם‪ ,‬יש סדר לדברים‪ .‬בשלב מסוים‬ ‫עולים דברים שהם מביאים‪ ,‬נושאים שהם מעלים‪ .‬לרוב נושאים‬ ‫אישיים‪ :‬כאב‪ ,‬שמחה‪ ,‬הכיתה‪ ,‬בית הספר‪ ,‬העולם‪".‬‬ ‫מיכאל‪" :‬לעיתים אנחנו מפרידים לשיחות בנים ובנות‪ .‬בכללי‪,‬‬ ‫כל נושא מתקבל רק כשאין מתנגדים‪ .‬זו דמוקרטיה עמוקה‪.‬‬ ‫הנושאים מגוונים‪ :‬ביטחון עצמי‪ ,‬המתח מהמצב הביטחוני‪,‬‬ ‫הומוסקסואליות וזהות מינית‪".‬‬ ‫הילה‪" :‬פעם דיברנו על הקשבה‪ ,‬מה זה להקשיב‪ ,‬והגענו בעצם‬ ‫לדבר על הכיתה עצמה‪ .‬איך אנחנו לוקחים את האיכות הזו‬ ‫של ההקשבה ומביאים אותה למעגל שלנו‪ .‬זה היה דרך משבר‬ ‫של אחת הבנות‪ ,‬ובאמת מה שנוצר במקום הזה זה בדיוק זה‬ ‫ הכיתה‪ .‬בט' מאוד קשה לנהל את השיחה הזו‪ ,‬הנושאים שם‬‫‪4‬‬

‫עוד רופפים‪ ,‬אבל בי"א זה מתחיל לקרות‪ .‬וזה בדיוק התהליך‬ ‫הזה‪ ,‬שקודם יש מישהו שם שנושא בשבילם את העולם‪ ,‬מתווך‬ ‫אותו‪ ,‬ולאט ולאט זה עובר אליהם‪".‬‬ ‫מיכאל‪" :‬התהליך עובר מנשיאת עיניים לעמידה זה מול זה‪ ,‬עד‬ ‫לשחרור ולחירות‪ ,‬לעמדה של עצמאי בעולם‪.‬‬ ‫השיחה היא כלי מאוד חשוב‪ .‬זה מפגש‪ .‬הילד הולך ופוגש אותך‪,‬‬ ‫ואתה הולך ופוגש אותו‪ .‬והוא מתחיל לראות במחנך ‪ -‬וחובה‬ ‫על המחנך להראות לו ‪ -‬את המקומות החלשים שלו‪ .‬למחנכים‬ ‫אסור להיראות מושלמים‪".‬‬

‫הכיתה היא כמו בן אדם‬ ‫הילה‪" :‬זה לא מגיע לרמה של שוויוניות מוחלטת‪ .‬אנחנו כן מח־‬ ‫נכים ואנחנו נושאי תפקיד‪ .‬אני מביאה את המורכבות שלי ‪ -‬את‬ ‫החולשות‪ ,‬ההתמודדויות‪ ,‬הקשיים ‪ -‬אבל זה עדיין יהיה מתווך‪".‬‬ ‫מיכאל‪" :‬הניסיון לשאת פרסונה של מושלם הוא ממש מפחיד‪.‬‬ ‫בטח בגילאים האלו‪ .‬זה ממש בלתי אפשרי‪ ,‬אתה מתרסק‪".‬‬ ‫האם בי"ב נוצרת היישות הכיתתית?‬ ‫הילה‪" :‬כן‪ .‬אני חושבת על אחיינית שלי שסיימה לפני שנתיים‪,‬‬ ‫כמה היא נשענת על בית הספר‪ .‬הוא מוחשי בלב שלה‪ ,‬זה לא‬ ‫משהו שנשכח‪".‬‬ ‫מיכאל‪" :‬כיתה היא כמו בן אדם‪ .‬היא חושפת את הטבע הגבוה‬ ‫שלה ברגעים גדולים כמו הצגה‪ ,‬או ברגעים של התעלות או‬ ‫ברגעים של משימה או ברגעים של כאב ומשבר‪".‬‬ ‫הילה‪" :‬אתמול‪ ,‬בקטן‪ ,‬ראיתי כמה חמלה‪ ,‬איך הכוח של כיתה‬ ‫יכול לעזור לבן אדם אחד בתוך המעגל‪ .‬ראיתי איך הילדים‬ ‫האלה‪ ,‬שלא מכינים שיעורי בית‪ ,‬ומאחרים‪ ,‬מבינים פתאום את‬ ‫האיכות הזו‪ .‬עם זה קמתי הבוקר‪".‬‬ ‫מיכאל‪" :‬במחזור הראשון שסיים הייתה תחושה שנוצר שם‬ ‫משהו שאנחנו רק טיפחנו‪ ,‬רק עזרנו‪ ,‬ובעצם יש לו חיים ממש‬ ‫עצמאיים‪ .‬אתה רק עוזר לו להיוולד ופתאום אתה קולט את‬ ‫הצבעים שלו‪ ,‬את הזריחות שלו‪ ,‬שהן לא שלך‪ .‬זאת הכיתה‬ ‫שהולכת ומגלה את עצמה‪ .‬ההומור שלהם‪ ,‬הדרך שבה הם תו־‬ ‫מכים אחד בשני‪ ,‬שלפעמים היא יותר מפותחת ממה שאנחנו‬ ‫יודעים כמבוגרים‪".‬‬ ‫הילה‪" :‬פתאום‪ ,‬מהשיחה‪ ,‬עולה לי דימוי כזה כאילו כל בית‬ ‫הספר הוא רחם‪ ,‬כאילו זה כמו עוד לידה‪".‬‬ ‫מיכאל‪" :‬הם באים לחוש את העולם‪".‬‬ ‫הילה‪" :‬הם באים להביט בו‪ ".‬‬

‫לחּוש את העולם‬ ‫על חינוך‪ ,‬שיחה‪ ,‬ישות כיתתית ושאלת שאלות‪ .‬רחלי תדהר קנר‬ ‫משוחחת עם מיכאל עמיר־אמן והילה דקל על התיכון‬

‫פגישה הראשונה של חברתי ובן זוגה עם המחנך‬ ‫בתיכון שקד באו ההורים עם אג'נדה ברורה לגבי‬ ‫האופן שבו הוא צריך לפעול מול הנערה‪ .‬המחנך‬ ‫הסתובב בחדר‪ ,‬הרהר ואז אמר‪" :‬לא‪ ,‬את זה אני‬ ‫לא יכול לעשות‪ .‬אבל בואו רגע נמשיך לדבר ונבין למה היא‬ ‫עושה את מה שהיא עושה‪".‬‬ ‫נפגשתי בבוקר אחד עם מיכאל עמיר־אמן והילה דקל על משמ־‬ ‫עות החינוך בתיכון‪ .‬התברר שבתיכון שקד יש מקום נרחב לשא־‬ ‫לות‪ ,‬להרהורים ולחקירה והתשובות לא ידועות מראש‪.‬‬ ‫מיכאל‪" :‬בתיכון‪ ,‬משהו לאט לאט עושה את הצעדים שלו ומוביל‬

‫ב‬

‫אותנו לתוך מרחב שיוויוני יותר‪ ,‬והיישות הכיתתית נוצרת מעל‬ ‫הכל‪ .‬מדברים על ישות כיתתית בתיכון גם בהקשר של פירוקים‪.‬‬ ‫בכל מיני זוויות אנחנו מתחילים בפירוק‪:‬‬ ‫"מהזווית ההרמונית ‪ -‬יש הרבה פחות הרמוניה בתקופת התי־‬ ‫כון‪ .‬אם בשביעון השני הדגש הוא על "היפה שבעולם" אז פה‬ ‫הדגש הוא על "ה"אמת שבעולם"‪ .‬יש יותר כאב‪ .‬המפגשים לא‬ ‫הרמוניים‪ ,‬הם כואבים‪ ,‬פוגשים את הסיפורים ההיסטוריים הלא‬ ‫פשוטים‪.‬‬ ‫"שינוי שני קורה בתוך הנפש פנימה‪ .‬הלידה של הגוף האסטרלי‬ ‫מכניסה חיים נפשיים נפרדים יותר ויותר‪ .‬ממש רואים את הכאב‬ ‫‪3‬‬

‫<‬

‫עורכים‪:‬‬ ‫מתן בן־ארי‪ ,‬יריב הרפז‬ ‫ורחלי תדהר קנר‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬יצהר ורדי‬ ‫כתבים וצוות נושא‪:‬‬ ‫יורם גרשמן‪ ,‬שירלי פבליק‪,‬‬ ‫טלי ויידומסקי‪ ,‬הדס נאמן‪,‬‬ ‫אורית עריף‬ ‫עיצוב גרפי‪:‬‬ ‫מיכל מגן‬ ‫צילום‪:‬‬ ‫ציורי לוח של נילי הארלם מעיין‬ ‫ציורי ילדים משקד‬ ‫תמונות מאלבום התיכון‬ ‫בית דפוס‪:‬‬ ‫"מילניום" אלון דה־פיצ'וטו‬

‫כמה שחיכינו לו‪ ,‬לגשם שיבוא‪ .‬האדמה‪ ,‬הצמחים‪,‬‬ ‫בעלי החיים‪ ,‬בני האדם – כולנו המתנו בנשימה עצורה לטיפות‬ ‫הראשונות ואנו מקווים שהעונה תהיה גשומה ותמלא את‬ ‫המאגרים המתרוקנים‪ .‬ועם נביטת הזרעים הראשונים‪ ,‬נובט לו‬ ‫גם הגיליון הזה‪ ,‬הראשון של השנה הנוכחית‪ .‬גיליון שמתחבר‬ ‫לקהילה בטבעון באופן כללי ולקהילת "שקד" בפרט‪ .‬נבחן את‬ ‫הדרך בה ילדי בית הספר ממשיכים אל התיכון והמעברים שהם‬ ‫חווים; נבקר במוסדות תרבות רשמיים ואזרחיים ונחקור את‬ ‫הקשר בין קהילה‪ ,‬תרבות וחומוס; נחווה את עונות השנה‪ ,‬כפי‬ ‫שהן באות לידי ביטוי בנפש האדם; נראה את יחסו של חינוך‬ ‫וולדורף למשחק הכדורגל; נתחמם עם אוכל קהילתי חם ומזין –‬ ‫מרק שיחמם את הלב והנפש; ולבסוף – ניתן מקום ליצירה של‬ ‫כותבות צעירות מתוך הקהילה ולמשחק שיצרו חברי הקהילה‪.‬‬ ‫מקווים שהגיליון יחמם את ליבכם וכמו תמיד – אם אתם רוצים‬ ‫להצטרף‪ ,‬לסייע או לכתוב לעיתון – פנו אלינו!‬

‫שלכם‪ ,‬צוות עלי שקד‬ ‫‪aley.shaked@gmail.com‬‬

‫ציור שער‪:‬‬ ‫ציור של תלמיד כיתה ז' משקד‬ ‫צילום‪ :‬נילי מעיין‬ ‫תודות‪:‬‬ ‫לכל הכותבים והכותבות‬ ‫המתראיינים והמתראיינות‪,‬‬ ‫לרותי גימפל ואיריס פלג‬ ‫ללבנה קארו‪,‬למירי שורקין‬ ‫ודבורה צור ולגשם שמשקה‪,‬‬ ‫מנקה ומרווה‬

‫"‬

‫מי ייתן ונוכחותנו המלאה‬ ‫תפתח את ההוויה השלווה‬ ‫בה מצויה האהבה‬ ‫שתנחה את עשייתנו‬ ‫המשותפת‬

‫"‬

‫גליה טיאנו רונן‬ ‫ורס ועד הורים ועלי שקד‬

‫‪ 3‬לחוש את העולם רחלי תדהר קנר ‪ 5 ::‬שיר לדצמבר מתן בן־ארי ‪6 ::‬‬ ‫והחומוס שביניהן מתן בן־ארי ‪ 10 ::‬תנועה חינוכית ‪ -‬כדורגל וחינוך וולדורף גבע ששון ‪::‬‬ ‫‪ 12‬משחק חיות ותחנות ימה מהכיתה של אסתי ‪ 14 ::‬ראיון עם ללי אסולין אביה ויסמין ש‪.‬מ‪.‬‬ ‫מהכיתה של ערן ‪ 15 ::‬אורחים חורפיים מתן בן־ארי ‪ 16 ::‬העונה שבתוכי שירלי פבליק ‪::‬‬ ‫‪ 18‬סביבה של חינוך סטפני אלון ‪ 19 ::‬מרק מקרב‪ ,‬מקרב לב הדס נאמן ‪ 20 ::‬חופן‬ ‫שקדים עם שולמן־חוגים אורית עריף ‪ 22 ::‬דפי שקד‬ ‫תרבות‪ ,‬קהילה‬

‫עיתון קהילה ‪ ::‬גליון חורף ‪2017‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪12‬‬

‫מתן בן־ארי‬ ‫מנגב חומוס‬ ‫ומהגג על תרבות‬

‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬

‫ימה‬ ‫הכינה לנו משחק‬ ‫לימי החורף‬

‫גבע ששון ומה‬ ‫שטיינר היה אומר‬ ‫על הכדורגל?‬ ‫מדור חדש!‬ ‫אורית עריף‬ ‫פוגשת משפחה‬

‫‪1‬‬