קיץ 2016

‫מקהלת הורים‪ ,‬מקהלת מורים וילדי‬ ‫כיתות ד' שרים ביחד לכבוד שבת‪.‬‬ ‫גל מוסנזון‬

‫מישהו ימצא לי קשת לבנה‬ ‫ומתוך הקשת צליל מיתר נפלא‪.‬‬

‫מה נבקש בדרך ‪ -‬מה נאמר‪.‬‬ ‫מה נבקש בשקט‪ ,‬מה?‬ ‫רק שיוריק הדשא‬ ‫רק שתזרח השמש ‪-‬‬ ‫ובאורה ליטוף רך לי ולך‬ ‫רק שיוריק הדשא‬ ‫רק שתזרח השמש ‪-‬‬ ‫ובאורה ליטוף רך לך‪.‬‬

‫ילד תכול עיניים לי יפתח האור‬ ‫בעיניו השתיים לי יאמר הכל‪.‬‬

‫מה נבקש בדרך ‪ -‬מה נאמר‪.‬‬ ‫מה נבקש בשקט‪ ,‬מה?‬ ‫רק שיוריק הדשא‬ ‫רק שתזרח השמש ‪-‬‬ ‫ובאורה ליטוף רך לי ולך‬ ‫רק שיוריק הדשא‬ ‫רק שתזרח השמש ‪-‬‬ ‫ובאורה ליטוף רך לך‪.‬‬

‫בוא יבוא הבוקר זך וחכלילי‪,‬‬ ‫מישהו ימצא לי אור בקצה דרכי‪.‬‬

‫ברוריה שוייצר‬

‫קשת לבנה‬

‫בית ספר לאופניים‬ ‫לימוד רכיבה לילדים ולמבוגרים‬ ‫חוגי אופניים וטיולי שטח מהנים‬ ‫יואב ‪052-2618038‬‬

‫הומאופתיה קהילתית‬

‫בקרית טבעון‬ ‫‪www.homerose.com 052-4398111‬‬

‫קיץ חוויתי‬ ‫של כיף והפתעות‬ ‫בבית הספר הישראלי לקרקס‬ ‫בכפר יהושע‬

‫דרושים הורים!‬ ‫שרוצים לכתוב‪ ,‬לערוך‪ ,‬להפיק‪ ,‬ליזום‪,‬‬ ‫להשפיע‪ ,‬לעשות‪,‬‬ ‫שמרגישים שהם יכולים לתרום לקהילה‬ ‫הנפלאה שלנו ‪-‬‬ ‫להצטרף לצוות עלי שקד‪ ,‬ולוועד הורי שקד‬ ‫מוזמנים באהבה להצטרף אלינו‪:‬‬ ‫‪aley.shaked@gmail.com‬‬

‫מחזור א' ‪ | 21.7.16 - 3.7.16‬לבוגרי כיתות ג'‪-‬ו'‬ ‫מחזור ב' ‪ | 11.8.16 - 31.7.16‬לבוגרי א'‪-‬ו'‬ ‫ימי א'‪-‬ה' ‪8:00-14:00‬‬ ‫אקרובטיקה‪ ,‬ג'אגלינג‪ ,‬אקרובטיקה אווירית‪,‬‬ ‫סדנאות העשרה קרקסיות‪:‬‬ ‫הליכה על קביים‪ ,‬ליצנות‪ ,‬איפור במה‪ ,‬יום מים‪,‬‬ ‫יום תאטרון‪ ,‬פעילויות יצירה‬ ‫*אפשרות לצהרון עד ‪( 16:00‬בתוספת תשלום)‬ ‫פרטים והרשמה‬ ‫בית הספר הישראלי לקרקס‪ ,‬כפר יהושע‬

‫‪054-2313134 / 077-5030001‬‬ ‫‪www.circusschool.org.il‬‬

‫עדי שכטר‬ ‫מתווכת עצמאית‬

‫דורון שמואלי ‪ ,BSC‬סוכן פיננסים וסוכן‬ ‫ביטוח פנסיוני ברוח קהילת שקד‬

‫קרית טבעון‬

‫‪adisch@me.com‬‬

‫‪054.422.40.63‬‬

‫נפתח חוג ציור עם אמנון גרדי‬ ‫מדי יום ד'‪ ,‬ליד מתנ"ס ק‪ .‬האמנים בשעות ‪,6-9‬‬ ‫מתאים לכל הגילים‪ .‬לא נדרש ניסיון קודם‪,‬‬ ‫נדרשת רק אמביציה וחוש אסתטי‬

‫אבא ל‪ 3-‬בוגרי‬ ‫ביה"ס שקד‬ ‫מציע מגוון‬ ‫שירותים‬ ‫לקהילת שקד‬

‫צרו‬ ‫קשר‬

‫הרשמה אצל אמנון‪054-4774425 :‬‬ ‫או בדוא"ל ‪gardiam@bezeqint.net‬‬

‫תוכניות חסכון לילדים‬ ‫ניהול תיקי השקעות בכל סכום‬ ‫טיפול בחסכון הפנסיוני‬ ‫ביטוחי חיים בריאות וסיעוד‬ ‫סדר בביטוחי המשפחה‬ ‫הטבות במס לעצמאים‬ ‫איתור חסכונות אבודים‬

‫‪04-9534308‬‬

‫‪052-2668007‬‬

‫‪barakdor@zahav.net.il‬‬

‫רחלי תדהר קנר‪ -‬ליווי אישי לחיים ולעסקים‬

‫‪3,‬‬

‫‪7‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪,‬‬

‫קסם הריפוי‬ ‫יוליה גרינברגר‬

‫‪20‬‬

‫|‬ ‫*‬

‫‪050-7500515‬‬

‫מתקשרת מרפאה מלווה רוחנית‬ ‫‪ , 054-8183197 04-8390579‬קריית טבעון‬ ‫‪ yuliagreen79@gmail.com‬קסם הריפוי‬

‫היריד שהיה |‬

‫גל מוסנזון‪ ,‬טל גליק‬

‫בבית‪ ,‬היום כל ילד עם סמארטפון מנהל‬ ‫חיים חברתיים על הספה בסלון‪ .‬לכן תופ־‬ ‫עת החרמות‪,‬העלבות וההשפלות בוואט־‬ ‫ספ תופסת תאוצה מיום ליום‪.‬‬ ‫כל הנאמר עד כאן ודאי ידוע לכולם מהעי־‬ ‫תונות ומהטלוויזיה‪ .‬אך מה לא נאמר שם?‬ ‫מהם הרבדים העמוקים של התופעה? מה‬ ‫קורה לילדים ולילדות האלה מבחינה רג־‬ ‫שית ותודעתית?‬ ‫כידוע‪ ,‬רק בגי ל ‪ 21‬יש לאדם אישיות המ�ו‬ ‫כלת בתוך עצמה‪ .‬רק אז משלים "האני"‬ ‫את התפתחותו באדם‪ .‬אך את הדרך לשם‬ ‫צריך לכוון‪ ,‬ואת זאת עושים ההורים בבית‬ ‫והמורים בבית הספר‪ .‬מטרת החינוך הזה‬ ‫היא לבסס הרמוניה אמיתית בין החשי־‬ ‫בה שמתפתחת אצל הילד בהדרגה לבין‬ ‫הרצון ‪ -‬המעשים והפעולות שלו בעולם‪.‬‬ ‫כל זאת כדי לגבש את עולם הרגש‪ ,‬שהוא‬ ‫עולם הנפש של הילד‪.‬‬

‫הפרת האיזון החברתי‬ ‫האיזון הנכון בין חשיבה לרצון הופך את‬ ‫האדם לישות מוסרית‪ ,‬אולם כיום פועל‬ ‫הילד ומתחנך גם מתוך רשמי הרשתות‬ ‫החברתיות וכך מופר האיזון ‪ .‬את כל הת־‬ ‫פיסה החברתית שלו‪ ,‬שאמורה להתפתח‬ ‫במישור התודעתי על ידי פעולה אנושית‪,‬‬ ‫הוא עושה ברשת החברתית במישור‬ ‫הווירטואלי‪ .‬הפעילות שלו ברשת יוצרת‬ ‫מציאות של מצבים חברתיים המלאה‬ ‫בחיות ובעוצמה הרבה יותר גדולות מהמ־‬ ‫ָ‬ ‫ציאות הרגילה‪ .‬מציאות הוואטספ יוצרת‬ ‫מעין תחליף מהיר לתודעה המתפתחת‬ ‫באופן איטי וטבעי‪ ,‬תחליף שבכוחו למ־‬ ‫נוע התפתחות נורמטיבית של התודעה‬ ‫והרגש משום שהוא פועל רק במישורים‬ ‫פיזיים חושיים אל מול המסך‪.‬‬ ‫במצב שכזה‪ ,‬כאשר אין עדיין לילד כלים‬

‫רגשיים ושכיליים מגובשים ומאוזנים‬ ‫וכאשר יכולת השיפוט שלו אינה בשלה‪,‬‬ ‫העדר‬ ‫אין זה פלא שהוא נסחף לתרבות ֶ‬ ‫הכופה עליו את התנהגותה‪ ,‬התנהגות‬ ‫ָ‬ ‫המק ֶד ֶשת השפלה וכוחניות‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫להתעללות ברשתות החברתיות יש רמות‬ ‫שונות‪ :‬מרמה של מידור חבר מקבוצת‬ ‫וואטסאפ‪ ‬כדי שלא יוכל לראות על מה‬ ‫כל החברים מדברים‪ ,‬דרך שיתוף מושא‬ ‫ההשפלה בתכנים המשפילים (להציק‬ ‫לו כשהוא מודע לכך ובכוונה כדי לפגוע)‬ ‫ועד לרמות של התעללות פומבית כמו‬ ‫הפצת תמונות פוגעניות לכלל החברים‬ ‫בקבוצה והטלת חרם‪.‬‬

‫אז למה ילדים מחרימים?‬ ‫כולנו נולדים עם צורך בקשר ובשייכות‪ ,‬לצד‬ ‫דחף לא מבוטל לתוקפנות‪ .‬החרמה של‬ ‫אחד מחברי הקבוצה מביאה ל"רווח" כפול‬ ‫ היא גם מגבירה את תחושת השייכות‬‫(שכן הקבוצה מתלכדת כנגד המוחרם)‬ ‫וגם מאפשרת את הצורך לבטא תוקפנות‪,‬‬ ‫אשר מנותבת כולה לכיוון המוחרם‪ .‬הווט־‬ ‫סאפ מעצים תופעות בין‪-‬אישיות שליליות‬ ‫כגון החרם הקבוצתי‪ .‬אפילו ריב קטן עלול‬ ‫להסתבך ולהסתיים בחרם אכזרי ומתמ־‬ ‫שך‪ .‬הרשת החברתית מוחקת מגבלות של‬ ‫מקום וזמן בתקשורת בין‪-‬אישית‪ ,‬וכשאלו‬ ‫מצטמצמים אין הזדמנות להפעיל מנגנוני‬ ‫חשיבה גבוהים יותר כמו מוסר‪ ,‬ערכים ור־‬ ‫ציונל‪ ,‬אשר גם כך עדיין לא הגיעו לבשלות‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬בתום הריב בבית הספר‪ ,‬הלכו‬ ‫הילדים הביתה והזמן שחלף עד למחרת‬ ‫הקהה את הכעס‪ .‬נוצרה הזדמנות לה־‬ ‫רהר במריבה ולהבין שזה היה ריב שטו־‬ ‫תי‪ .‬כיום‪ ,‬הזמינות התמידית מבטלת את‬ ‫פסק הזמן החשוב הזה‪.‬‬ ‫חשוב להבין כי חרם או השפלה אחרת‬

‫ברשת אינם עניין וירטואלי בלבד‪ .‬ילדים‬ ‫חווים את המתרחש בו כשיקוף מלא למה‬ ‫שמתרחש בחייהם האמיתיים‪ ,‬וילד שמו־‬ ‫חרם בוואטסאפ יידחה על ידי חבריו לכי־‬ ‫תה גם בעולם הממשי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כהורים‪ ,‬חשוב להכיר את התופעה‬ ‫וללמוד אילו צעדים ניתן לנקוט בשגרה‬ ‫על מנת להוריד את הסבירות שילדכם‬ ‫יקלע למצבים כאלה‪ .‬ראשית‪ ,‬להשתדל‬ ‫להגיע להחלטה כיתתית בעניין‪ .‬ההמל־‬ ‫צה היא לדחות את ההשתתפות בקבו־‬ ‫צת ווטסאפ עד גיל ‪.12‬‬ ‫אם הדבר אינו אפשרי מומלץ לנקוט את‬ ‫הצעדים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬להיות מעורבםים ‪ -‬תמיד כדאי לה�ת‬ ‫עניין עם מי הם משוחחים ואיך הם משו־‬ ‫חחים‪ .‬שאלות פשוטות יכולות לחשוף‬ ‫הרבה מידע חשוב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לשים גבול ולא "לקחת את זה‬ ‫בקלות" – בני נוער רוצים שישימו להם‬ ‫גבולות‪ .‬מחקרים אפילו מגלים שהתע־‬ ‫ללות באחר מיועדת פעמים רבות רק‬ ‫בשביל לבדוק איך "הגורם המפקח"‬ ‫יגיב לכך‪ .‬הם צריכים ואפילו “מבקשים”‬ ‫את הגבולות האלו‪ .‬עונשים‪ ,‬התערבות‬ ‫ואפילו סנקציות יהיו מאוד חשובים במ־‬ ‫קרים אלו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לקחת אחריות – גיליתם התעללות‬ ‫בילד אחר בכיתה? חשוב לפנות להורי‬ ‫הילדים המעורבים בדבר ואולי לדמות‬ ‫סמכותית נוספת (מחנך‪/‬ת כיתה) בכדי‬ ‫לשים לזה סוף באותו הרגע‪ .‬היום זה‬ ‫הילד שלו ‪ -‬ומחר שלכם‪.‬‬ ‫בסופו של יום‪ ,‬הטלפון בידיים שלהם‪,‬‬ ‫אבל הם ‪ -‬בידיים שלכם‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫תערוכת שקד ביריד‪.‬‬ ‫גל מוסנזון‬

‫הילדים שלכם‬ ‫והוואטסאפ‬

‫גבע ששון‬ ‫בוצות ווטסאפ הן הגילום‬ ‫המובהק והשכיח ביותר לח־‬ ‫ברת ילדים וירטואלית‪ .‬הן‬ ‫מתנהלות באופן דומה למפגש חברתי‬ ‫ומהוות מעין מסיבת כיתה מלאת יצ־‬ ‫רים‪ ,‬תחרותיות ומלחמות גלויות וס־‬ ‫מויות‪ ,‬שלעולם אינה נגמרת‪ .‬כל זה‬ ‫קורה כי ברשת אין שום מבוגר אחראי‬ ‫והילדים מתנהגים שם באופן בלתי אח־‬ ‫ראי‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬

‫ק‬

‫‪22‬‬

‫זירת הוואטסאפ שונה מאוד מהפייסבוק‪.‬‬ ‫בפייסבוק יש פיקוח מטעם החברה עצמה‪,‬‬ ‫מטעם החברים השונים בפייסבוק וכמובן‬ ‫גם מטעם ההורים שמשגיחים‪ .‬לעומת‬ ‫זאת בוואטסאפ אין חוקים‪ .‬מנהלי הרשת‬ ‫לא משגיחים על התכנים‪ ,‬הקבוצות אינן‬ ‫חשופות להורים‪ ,‬ולכן רוב ההורים בכלל‬ ‫לא מודעים לפעילות האינטנסיבית שמ־‬ ‫תרחשת שם‪.‬‬ ‫אפשר לומר שדור הילדים הנוכחי הגשים‬ ‫את חלום הילדות העתיק מכולם – לה־‬ ‫תקיים בעולם ללא מבוגרים‪ .‬הבעיה היא‬ ‫שלחלק מהילדים זה גן עדן ולאחרים זה‬

‫גיהינום‪ .‬הילדים החזקים חברתית מת־‬ ‫חזקים עוד יותר ונוצר אפקט עדר‪,‬שבא‬ ‫לידי ביטוי בכמות התגובות שהם מקבלים‪.‬‬ ‫לעומתם יש ילדים שתמיד יתעלמו מהם‪.‬‬ ‫כי ילדים לא מקובלים ממשיכים להיות‬ ‫בלתי מקובלים גם בספירה המקוונת‪ .‬וזה‬ ‫מכאיב עוד יותר‪ ,‬כי זה נעשה מול קהל של‬ ‫עשרות ילדים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬העדר נוכחות מווסתת של מבוג־‬ ‫רים מאפשרת לילדים להקצין נטיות תח־‬ ‫רותיות ותוקפניות החודרות בצורה קשה‬ ‫לחיי הילדים בשעות שמחוץ לבית הספר‪.‬‬ ‫אם פעם היה לילדים הללו חוף מבטחים‬

‫ריקוד הרונדו ההמוני ביריד‪.‬‬ ‫גל מוסנזון‬

‫מלא בינינו‪ .‬מכאן שאין חינוך ולדורף ללא קהילה‪ ,‬ולכן קיומו‬ ‫של מרחב קהילתי משמעותי הוא בלתי נמנע‪.‬‬ ‫אז איך אנחנו הופכים לקהילה? איך הופכים אנשים זרים‪,‬‬ ‫שגרים במרחב גיאוגרפי גדול‪ ,‬לקהילה? האם מספיק שאנח־‬ ‫נו רשומים לאותו מוסד חינוכי? אילו מיומנויות אנחנו צריכים‬ ‫כקהילה? ואיך מתאמנים?‬

‫תרגיל בשייכות‬ ‫בתי הבכורה ללי מסיימת כיתה ח'‪ ,‬ויחד איתה אני מסיימת‬ ‫לשרטט את התמונה השלמה של שמונה כיתות לימוד‪ .‬יחד‬ ‫איתה אני מסתכלת אחורה ונזכרת במה שעברנו במהלך‬ ‫השנים‪ .‬שער הוורדים ‪ ,‬תיבת נוח‪ ,‬בניית כלוב ארנבים בת־‬ ‫קופת בנייה‪ ,‬יריד אביב ראשון‪ ,‬הצגות‪ ,‬טיולים‪ ,‬וזאת כמובן‬

‫רק רשימה חלקית‪ .‬היום אני יכולה לראות איך כל דבר כזה‬ ‫הניח עוד אבן בדרך‪ ,‬עוד שכבה במארג הנפשי של בתי‪ .‬אם‬ ‫אני מתבוננת על החוויה שלי כהורה שמלווה אותה‪ ,‬אלו היו‬ ‫גם אבני הדרך שלי‪ .‬אותם הדברים שבנו אותה בנו גם אותי‪,‬‬ ‫כהורה‪ ,‬וכאדם בתוך העשייה המשותפת מול המורה ומול‬ ‫ההורים האחרים‪.‬‬ ‫זאת לי הפעם השנייה שאני משתתפת כהורה בארגון יריד‬ ‫אביב‪ ,‬וכמו ביריד הקודם שמעתי את כל קשת התגובות מס־‬ ‫ביבי‪ ,‬מ"אני לא משתתף בסיוט הזה" ו"יש לי טראומה מהיריד‬ ‫הקודם" ועד להתלהבות ולרצון ליצירה משותפת‪ .‬בשונה מה־‬ ‫פעם הקודמת‪ ,‬השנה אני יכולה לחבר את הנקודות ולראות‬ ‫שהיריד הוא רק עוד נקודה בדרך‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשכל המטלות‪ ,‬המ־‬ ‫שימות והשלבים פרושים לפניי מתחזקת בי התובנה שהיריד‬ ‫הוא רק תרגיל‪ ,‬הוא לא הדבר עצמו‪ .‬העבודה המפרכת של‬ ‫הכנת היריד מכריחה אותנו להיפגש‪ ,‬לנהל משא ומתן‪ ,‬להת־‬ ‫חשב‪ ,‬לוותר‪ ,‬לפתור בעיות‪ ,‬לשתף פעולה‪ ,‬להידבר‪ ,‬לתמוך‪,‬‬ ‫לגלות סובלנות‪ ,‬ובאופן כללי להרחיב את עצמנו‪.‬‬ ‫המשימות של מעורבות הורים הן האימון שלנו בחיי קהילה‪.‬‬ ‫מיומנויות של קהילה צריך לאמן‪ ,‬ואיך מתאמנים? דרך בית‬ ‫הספר והפעילויות שאנחנו כהורים מעורבים בהן‪ .‬הפיקניקים‪,‬‬ ‫הטיולים‪ ,‬תיבת נוח‪ ,‬בנייה משותפת‪ ,‬היריד‪ ,‬ההצגות ‪ -‬כל‬ ‫הפעילויות השונות הן בעצם האימון שלנו בחיי קהילה‪ ,‬דרכן‬ ‫אנחנו מתאחדים כפרטים סביב רעיון משותף אחד‪ ,‬מאמנים‬ ‫את שרירי ההידברות שלנו‪ ,‬את הסובלנות‪ ,‬ומשמשים כמודל‬ ‫קהילתי‪-‬תקשורתי לילדינו‪.‬‬ ‫במהלך העבודה ביריד הצטרפתי לאחד הצוותים שהיה מור־‬ ‫כב מהורים משתי הכיתות‪ .‬זכיתי לעבוד איתם‪ ,‬להכיר אותם‬ ‫ולהרים יחד פרויקט משותף אחד‪ .‬נפגשתי עם הילדים משתי‬ ‫הכיתות‪ ,‬עם המורה‪ ,‬הרחבתי את המעגל הכיתתי שלי‪ ,‬והע־‬ ‫שייה חיזקה אצלי את תחושת השייכות לבית הספר‪ ,‬לאנ־‬ ‫שים‪ ,‬לקהילה‪.‬‬ ‫אז מה אני רוצה להגיד בעצם? שאם אני מודעת לכך שהפ־‬ ‫עילויות הבית ספריות בכלל‪ ,‬והיריד בפרט‪ ,‬הן בעצם אימון‬ ‫קהילתי‪ ,‬אימון לקהילה שאני רוצה להיות שותפה לה; ואם אני‬ ‫מבינה כמה חשוב ליצור טבעת קהילתית סביב החינוך הזה‪,‬‬ ‫כי זה מה שאני רוצה ליצור פה ‪ -‬קהילה שתתמוך בהתפתחות‬ ‫האישית של כל ילד ותיתן לו את המרחב הבריא והמאוזן לצ־‬ ‫מיחתו; הרי שכל אירוע כזה הוא תרגיל עבורי לאמן את שרירי‬ ‫הקהילה שבי‪ .‬לכן היריד הוא רק הזדמנות לתחזוקת הקשר‬ ‫הקהילתי‪ .‬הוא האמצעי לא המטרה‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫היריד‬

‫כאימון קהילתי‬ ‫השנה היא שנת יריד עבורנו‪ .‬רוני‪ ,‬בתי‬ ‫האמצעית‪ ,‬מסיימת כיתה ד'‪ ,‬ובנוסף בתי‬ ‫הבכורה מסיימת כיתה ח'‪ .‬שני אירועים אילו‬ ‫גרמו לי לתהות על מהות היריד‪ ,‬האם הוא‬ ‫נחוץ בבית הספר ובקהילה? גולי אסולין‬ ‫‪20‬‬

‫שנה היא שנת יריד עבורנו‪ .‬רוני‪ ,‬בתי האמצעית‪,‬‬ ‫מסיימת כיתה ד' ובתי הבכורה מסיימת כיתה ח'‪ .‬שני‬ ‫אירועים אלה גרמו לי לתהות על מהות היריד ‪ -‬האם‬ ‫הוא נחוץ בבית הספר ובקהילה?‬ ‫רבות התעסקנו ועוד נעסוק בקשר המורכב הזה שבין חינוך‬ ‫לקהילה‪ ,‬ושאלות רבות נשאלו‪ :‬האם יש קהילה? מה זאת קהילה?‬ ‫האם הכרחי שהקהילה תבוא יחד עם החינוך ובית הספר?‬ ‫קהילה‪ ,‬בהגדרתה הרחבה‪ ,‬היא קבוצה של אנשים שיש להם‬ ‫אינטרס משותף ומקיימים אינטראקציה מתמשכת ביניהם‪ .‬הם‬ ‫מודעים לאינטרס המשותף ונכונים לפעול במשותף למענו‪.‬‬ ‫אני מאמינה שכל אחד מאיתנו מבין את חשיבותה של מעור־‬ ‫בות ישירה של כל הגורמים שנוגעים במעשה החינוכי ‪ -‬הילדים‪,‬‬ ‫המורים וההורים ‪ -‬כאשר מנסים ליצור איכויות שהן מעבר לה־‬ ‫קניית ידע‪ .‬איכויות שכאלה ניתן ליצור רק דרך שיתוף פעולה‬

‫ה‬

‫גיל‪:‬י‪ :‬שבוע לפני האולימפיאדה ה�ת‬ ‫חלתי להתרגש כאילו זה כבר הגיע‪.‬‬ ‫הדרך לשם הייתה מדהימה ‪ -‬הנוף‪,‬‬ ‫החברים‪ ,‬הצחוקים‪ .‬כשהגענו לסחנה‬ ‫הייתה באוטובוס התרגשות כאילו‬ ‫הגענו לניו יורק‪ ...‬ביום שלישי כל‬ ‫ההורים באו לראות איך אנחנו מתא־‬ ‫מנים‪ .‬גם הכנו פירמידות אנושיות‪.‬‬ ‫השלושה ימים האלו זה חוויה שאני‬ ‫בחיים לא אשכח!‬ ‫שירה‪ :‬אחרי שהתחלקנו לקבוצות היו‬ ‫לנו תחנות שהיינו צריכים לעשות משעות‬ ‫הבוקר המאוחרות עד הצהריים‪ ,‬שהייתה‬ ‫לנו הפסקה‪ ...‬חודש לפני זה התכתבנו‬ ‫עם ילדים מבית ספר רימון‪ .‬כשפגשנו‬ ‫אותם כל אחד קישר בין הדמות שכתבה‬ ‫לו לילד שראה‪ .‬אני התכתבתי עם מישהי‬ ‫שקוראים לה תמר‪ .‬באולימפיאדה נהיינו‬ ‫חברות‪ .‬גם התחברתי עם בנות מהקבוצה‬ ‫שלי ומקווה שנשמור על קשר‪.‬‬ ‫מתוך תערוכת סיכום של‬ ‫ילדי ה'‪ .‬טל גליק‬

‫וטלי משקד‪ ,‬שניצחו על המטבח ותפרי־‬ ‫טיו בנועם ובמיומנות‪ .‬עם סיום הארוחה‬ ‫התכנסו כל הילדים לקול התוף במרכז‬ ‫המאהל לפתיחת היום‪ :‬תרגילי גימנסטי־‬ ‫קה (בוטמר) ויציאה ליום אימונים ריצה‪,‬‬ ‫האבקות‪ ,‬הטלת כידון‪ ,‬זריקת דיסקוס‬ ‫וביקור במוזיאון לפעילות אמנותית‪".‬‬

‫השבועה האולימפית‬ ‫בערב היום השני התקיים טקס ההשבעה‪.‬‬ ‫הילדים לבשו את הטוגות וכל עיר צעדה‬

‫לקראת האמפי שבו היו מגינים שהוכנו‬ ‫במשך היום‪ .‬התהלוכה והלפידים שהאירו‬ ‫את המסלול יצרו אווירה מאוד מיוחדת‬ ‫והילדים היו אחוזי התרגשות לקראת‬ ‫ההשבעה‪ .‬כל המחנכים עמדו על הבימה‬ ‫לבושים בטוגות ומוכנים לקראתם‪.‬‬ ‫האש האולימפית הובערה ‪ -‬אותה אש‬ ‫של האלה הסטיה‪ ,‬הפטרונית של אש‬ ‫הבית ואש המדינה‪ .‬במתחם באולימפיה‬ ‫נבנה מבנה מיוחד‪ ,‬שבמרכזו עמד אולמה‬ ‫של הסטיה ‪ -‬ה"הסטיטוריון"‪ ,‬בו דלקה‬ ‫אש התמיד‪ .‬לאור האש אמרו בני הערים‬

‫בקול אחד את השבועה האולימפית בע־‬ ‫ברית ובערבית המברכת את פתיחת המ־‬ ‫שחקים ליום המחר‪ ,‬וכל עיר אמרה את‬ ‫ההימנון היווני הקשור אליה‪.‬‬ ‫ביום השלישי‪ ,‬יום הסיום‪ ,‬החלו ההורים‬ ‫להגיע כבר בשמונה וחצי לקראת התח־‬ ‫רויות‪ .‬כל עיר יצאה בשירה רמה ובהמ־‬ ‫נונים שהכינו לתחנות השונות‪ .‬הילדים‪,‬‬ ‫לבושים בטוגות‪ ,‬היו מוכנים להציג לראווה‬ ‫את שעמלו עליו‪ .‬בסיום התחרויות נערך‬ ‫טקס ובו הוענקו מדליות למשתתפים‪.‬‬ ‫בתום הטקס הצטרף כל ילד להוריו‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫הטלת רומח‪ .‬שלומית אתגר‬

‫בכל מפגש נטלו חלק ‪ 200-150‬תלמידים‪,‬‬ ‫אשר לוו בתלמידי כיתות י"א מתיכוני‬ ‫וולדורף‪ .‬כיתות ה' מבי"ס שקד השתתפו‬ ‫בארוע יחד עם עוד ארבעה בתי ספר בצ־‬ ‫פון – רימון‪ ,‬הרדוף‪ ,‬שפרעם ועודד‪.‬‬ ‫את הצד הארגוני נושאים במשותף מחנ־‬ ‫כים‪ ,‬הורים ומורים לחינוך גופני‪.‬‬ ‫"ביום הראשון הגיעו כל בתי הספר‪ ",‬מס־‬ ‫פרת אסתי‪" .‬כל אחד התארגן להקמת‬ ‫המאהל שלו וכך גם אנו ‪ -‬שתי כיתות ה'‬ ‫שקד‪ .‬רבה הייתה ההתרגשות‪ ,‬השמחה‬ ‫וציפייה לפגישה עם שאר הילדים‪ .‬כל‬ ‫‪18‬‬

‫הטלת דיסקוס‪ .‬שלומית אתגר‬

‫כיתה חולקה מבעוד מועד לשמונה ערים‬ ‫יווניות ועם תום ההקמה הצטרפה כל‬ ‫קבוצה לקבוצות מהכיתות השונות ונוצ־‬ ‫רו ערים בנות ‪ 25‬ילדים ‪ -‬מיקנה‪ ,‬אתונה‪,‬‬ ‫דלפי‪ ,‬תבאי‪ ,‬איתקה‪ ,‬דלוס‪ ,‬ארגוס ואולי־‬ ‫מפיה‪ .‬כל עיר נפגשה עם המדריכים שלה‬ ‫להכרות והתחלת פעילות‪.‬‬

‫שיא ההתרגשות‬ ‫"המדריכים‪ ,‬תלמידי כיתות י"א מבתי‬ ‫ספר וולדורף‪ ,‬התכוננו והתרגשו יחד‬

‫עם הילדים לכל אורך שלושת הימים‪.‬‬ ‫לאחר ארוחת הצהריים ירדו הילדים‬ ‫לשכשך בסחנה לפי לוחות זמנים מסו־‬ ‫דרים וזאת הייתה גולת הכותרת בכל‬ ‫אחד מהימים אחרי האימונים לקראת‬ ‫יום השיא‪ .‬בערב התכנסו כל בתי הספר‬ ‫לערב חגיגי בו כל כיתה הביאה מהחומ־‬ ‫רים שלמדה במהלך תקופת יוון ‪ -‬מעיין‬ ‫חג חודש שהיה מאוד עשיר ויפה‪".‬‬ ‫היום השני החל כמו כל יום‪" ,‬בארוחת‬ ‫בוקר משובחת שתוכננה על ידי שתי‬ ‫שפיות מצוות ההורים ‪ -‬אפרת מהרדוף‬

‫האולימפיאדה היא אירוע‬ ‫משמעותי ומרגש‪ .‬פנינו‬ ‫לערן פז ולאסתי פאר‬ ‫כדי להבין את מהות‬ ‫האירוע ולשמוע חוויות‬ ‫מהאולימפיאדה השנה‪.‬‬ ‫זכינו להיחשף גם לחלק‬ ‫מרשמי הילדים‬

‫פירמידה‪.‬‬ ‫שלומית אתגר‬

‫ד כיתה ה' חיים הילדים‬ ‫בתודעת חלום ונמצאים‬ ‫בעידן האלים‪ .‬תחילה הם‬ ‫שומעים את סיפורי המיתו־‬ ‫לוגיה של הודו‪ ,‬פרס‪ ,‬בבל ומצרים‪ .‬אחר‬ ‫כך הם נחשפים למיתולוגיה היוונית ומשם‬ ‫עוברים לתולדות יוון הקדומה‪ .‬בכך מת־‬ ‫חיל מסע לימודי ההיסטוריה שלהם והם‬ ‫עוברים מעידן האלים אל עידן האדם‪.‬‬ ‫זהו מאורע חשוב וחגיגי בתהליך התבג־‬ ‫רותם‪ .‬ניתן לומר כי מעבר זה אל לימודי‬ ‫ההיסטוריה של יוון מקביל למעבר של‬ ‫ילדי כיתה ה' מן השנים הראשונות של‬ ‫השביעון השני אל שלהי השביעון ‪ -‬גיל‬ ‫‪ ,11-14‬המאופיין בהתחזקות ובהתבהרות‬ ‫של חוויית העצמיות והנבדלות‪.‬‬ ‫בשלב זה הולכים הילדים ונפרדים ממצב‬ ‫תודעה שמוטיבים שלו נוכל למצוא במי־‬ ‫תולוגיות עתיקות ובו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הידע‬ ‫המתקבל מן האלים בהקשר החלומי‪-‬מיתי‬ ‫ולא מתוך פעולה עצמאית ערה של האדם‪.‬‬ ‫תהליך זה מתחיל כבר עם "חציית הרובי־‬ ‫קון" בכיתה ג'‪ .‬ילדי ה'‪ ,‬במסעם מ"עולם‬ ‫האלים" מטה‪ ,‬מגיעים סוף סוף אל עולם‬ ‫הארציות‪ .‬הם נמצאים בין תודעת החלום‬ ‫לתודעת הערות‪ ,‬בין תודעת התרבויות‬ ‫העתיקות לתודעת העתיד‪ ,‬שאת לידתה‬ ‫אפשר לראות בתרבות יוון‪ .‬בדומה ליוונים‬ ‫הם כבר יכולים לנוע בציר הזמן‪ ,‬להתבונן‬ ‫במה שהיה ולסכמו‪ ,‬ללמוד עליו – כלומר‬ ‫ללמוד היסטוריה‪ .‬הרגע הזה הוא נקודת‬

‫ע‬

‫שיא בהתפתחותם של הילדים‪ ,‬רגע של‬ ‫איזון‪ ,‬של הרמוניה‪ ,‬בין הרוח לחומר‪ .‬זוהי‬ ‫ההרמוניה אותה אנו פוגשים בלימודנו‬ ‫על יוון באמנות‪ ,‬בדיבור‪ ,‬בחדוות החיים‬ ‫היוונית ובמשחקים האולימפיים‪.‬‬

‫מיוון לסחנה‬ ‫אחד הפרקים המעניינים בתקופת יוון‬ ‫הוא פרק האולימפיאדה‪ .‬אחת לארבע‬ ‫שנים‪ ,‬באביב‪ ,‬הוכרז שלום בכל יוון וספו־‬ ‫רטאים מערים יריבות‪ ,‬שחלקן נלחמו זו‬ ‫בזו‪ ,‬עשו דרכם אל אולימפיה‪ ,‬בה הת־‬ ‫קיימו המשחקים‪.‬‬ ‫המתחרים‪ ,‬גברים חסונים ויפים‪ ,‬התחרו‬ ‫בענפי הספורט הקלאסיים – ריצה‪ ,‬קפי־‬ ‫צה‪ ,‬התאבקות‪ ,‬זריקת דיסקוס והטלת‬ ‫כידון‪ .‬מלבד כוח או מהירות ניתן מקום‬ ‫של כבוד גם ליופי בו נעשו הדברים‪ .‬המ־‬ ‫נצחים עוטרו בזר עלי זית‪.‬‬ ‫בבתי ספר וולדורף בארץ ובעולם מת־‬ ‫קיימת מסורת דומה‪ ,‬אם כי בשינויים‬ ‫קלים‪ .‬אחת לשנה מתכנסים בנים ובנות‪,‬‬ ‫כולם חבושים בכובעים צבעוניים המס־‬ ‫מלים את ערי יוון השונות‪ :‬אתונה‪ ,‬דלפי‪,‬‬ ‫מיקונוס ועוד‪ .‬הילדים מתחרים ורואים‬ ‫כיצד השתפרו והתחזקו‪ .‬בסיום האירוע‬ ‫מקבלים כולם מדליות מוזהבות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות גדל מספר התלמידים‪,‬‬ ‫כך שהשנה התקיימו בסחנה שלושה‬ ‫מפגשי אולימפיאדה – דרום‪ ,‬מרכז וצפון‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫אולימפיאדת‬ ‫וולדורף ‪-‬‬ ‫על מה ולמה?‬ ‫טלי וידומסקי ורותי גימפל‬

‫‪16‬‬

‫סוף שנה –‬ ‫סוף הארוחה‬

‫שנקבל קצפת רכה‪ .‬אם זה יוצא יבש‬ ‫מדי אפשר להוסיף‪ ,‬תוך כדי הקצפה‪,‬‬ ‫מעט מהנוזלים של הקוקוס שלא‬ ‫השתמשנו בהם קודם (הקצפת נשמרת‬ ‫במקרר כמה ימים כך שגם אותה אפשר‬ ‫להכין יום קודם)‪.‬‬

‫הדס נאמן ‪ -‬קצפת‪ ,‬שוקולד ויין‬

‫מצרכים לרוטב שוקולד חם‪:‬‬ ‫‪ 1‬כוס חלב קוקוס‬ ‫‪ 300‬גרם שוקולד מריר‬ ‫(‪ 60%‬מוצקי קקאו לפחות)‬ ‫כפית אבקת ג'ינג'ר (אופציונלי)‬ ‫כפית תמצית וניל‬

‫*חשוב‪ :‬את האגסים כדאי להכין יום מראש‬ ‫ולשמור במקרר כדי שיספגו את הטעמים‪.‬‬

‫מצרכים‪:‬‬ ‫‪ 4‬אגסים מקולפים‬ ‫(להשאיר את הענף הקטן)‬ ‫‪ 2‬כוסות יין אדום חצי יבש‬ ‫‪ 1‬כוס מים‬ ‫‪ 1/2‬כוס סוכר‬ ‫‪ 3-4‬פרוסות ג'ינג'ר‬ ‫‪ 1‬מקל קינמון‬

‫הוראות‪ :‬מבשלים ביחד את היין‪,‬‬ ‫המים‪ ,‬הסוכר והתבלינים עד לרתיחה‪.‬‬ ‫מנמיכים את האש ומוסיפים את האגסים‬ ‫לרבע שעה שיתרככו קצת‪.‬‬ ‫חשוב מאוד לשים לב שהאגסים‬ ‫מכוסים לגמרי ברוטב היין‪.‬‬ ‫מכבים את האש ומצננים‪ .‬שמים ללילה‬ ‫במקרר‪.‬‬ ‫לפני ההגשה מוציאים את האגסים‬ ‫מהרוטב ומרתיחים מחדש את הרוטב‪,‬‬ ‫מבשלים על אש קטנה עד שהנוזל‬ ‫מצטמצם לחצי ונהיה סמיך‪.‬‬ ‫מצרכים לקצפת‪:‬‬ ‫קרטון ירוק של ‪ 1/2‬ליטר חלב קוקוס‬ ‫שקית סוכר וניל‬ ‫הוראות‪ :‬שימו את הקרטון כמו שהוא‬ ‫בפריזר לשעתיים או במקרר לילה‪.‬‬ ‫כשחלב הקוקוס מתקרר נוצרות בו‬ ‫שתי שכבות; אחת של שומן ואחת של‬ ‫נוזל‪ .‬אנחנו צריכות את שכבת השומן‬ ‫הלבנה והסמיכה‪ .‬נוציא אותה לקערה‬ ‫נוסיף לה שקית סוכר וניל ונקציף עד‬

‫הוראות‪ :‬מרתיחים חלב קוקוס ‪ +‬ג'ינג'ר‪.‬‬ ‫כשרותח מכבים את האש‪ ,‬מוסיפים את‬ ‫השוקולד והווניל כך שהשוקולד יהיה‬ ‫מכוסה בחלב המורתח‪ ,‬ומחכים ‪ 3‬דקות‪.‬‬ ‫מערבבים בעדינות עד שהשוקולד נמס‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫מסדרים בצלחת את האגסים עם הקצפת‬ ‫ויוצקים מרוטב השוקולד החם מסביב‪.‬‬ ‫(למשקיענים‪ :‬אפשר להכין כמות כפולה‬ ‫של אגסים‪ ,‬חצי ביין לבן וחצי ביין אדום‪,‬‬ ‫וכך מתקבלים אגסים בשני גוונים)‪.‬‬ ‫*אופציות למשחק וגיוון הן להכין גבעות‬ ‫של קצפת עם פירות טריים ולשלב‬ ‫עם רוטב השוקולד‪ ,‬או להגיש פירות‬ ‫טריים ברוטב שוקולד‪ .‬כך או כך מדובר‬ ‫בשחיתות ובעונג המשולבים זה בזה‪.‬‬ ‫ללא ספק דרך נפלאה לסיים את השנה‪.‬‬ ‫הדס נאמן‪ ,‬בשלנית וטבעונית‪ ,‬מלמדת‬ ‫איך להכין גבינות טבעוניות ומוכרת בימי‬ ‫שישי בבוקר במרכז טבעון מוצרי אוכל‬ ‫ביתיים טבעוניים ובריאים‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫אוכל‬

‫הגענו לקינוחים!‬ ‫זה הזמן להשאיר את הבריאות בצד‬ ‫וליהנות לגמרי‪ ,‬כי אין כמו לסיים ארוחה‬ ‫קיצית בקינוח קריר ומרענן‪.‬‬ ‫יש כל כך הרבה אופציות‪ ,‬שלא הייתי‬ ‫בטוחה במה לבחור‪ :‬שוקולד‪ ,‬פירות או‬ ‫קרם‪ .‬אז אשלב בין כולם הפעם במשהו‬ ‫שהוא מעט מורכב להכנה אבל שווה‬ ‫את ההשקעה‪ :‬אגסים ביין ותבלינים‬ ‫עם קצפת ורוטב שוקולד חם‬ ‫נכון שווה?‬

‫‪ 2-3‬מסמרי ציפורן‬ ‫‪ 2-3‬תרמילי הל (ואם אתם אוהבים‬ ‫יותר מתובל מזה תשימו יותר)‬

‫הכנות אוכל ליריד‪ .‬רחלי תדהר קנר‬ ‫למטה‪ :‬ילדי כיתות ח' מגישים שתייה ביריד‪ .‬גל מוסנזון‬

‫יורם גרשמן עושה קסמים עם צבעים‬ ‫מות הקיץ החמים‪,‬‬ ‫כשלא בא לצאת‬ ‫מהמזגן‪ ,‬הם זמן מצויין‬ ‫לעשות קצת כימיית מטבח!‬

‫י‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫• פורסים את הפילטר (המניפה)‬ ‫על צלחת לבנה‪.‬‬ ‫• מסמנים נקודות צבעוניות כסנטימטר‬ ‫מעל תחתית המניפה‬

‫לניסוי הבא תצטרכו‪:‬‬ ‫טושים פשוטים (שטיפים‪ ,‬לא‬ ‫פרמננט)‪ ,‬פילטרי נייר לקפה (יש‬ ‫בהאני) וכוס עם קצת מים‪.‬‬ ‫זמן ניסוי כולל‪ :‬כ־‪ 20‬עד ‪ 40‬דקות‪.‬‬ ‫אם הפילטרים בצורת מניפה‬ ‫בשתי שכבות‪ ,‬אפשר לקרוע אותם‬ ‫לאורך התפר לקבלת ‪ 2‬מניפות‪.‬‬ ‫אם הם עגולים ‪ -‬השאירו אותם‬ ‫שלמים‪ .‬התמונות וההסברים להלן‬ ‫מתייחסים למניפה‪.‬‬

‫לפני‪ .‬בתמונה הגדולה‪ :‬אחרי‬

‫רגע של מדע‪:‬‬ ‫"כרומטוגרפיה" היא מילה יוונית שמשמע‬ ‫"כרומטו" (= צבעוני) ו"גרפיה" (= כתיבה)‪.‬‬ ‫הצבעים נפרדים כיוון שהם מסיסים‬ ‫במידה שונה במים ונקשרים במידה שונה‬ ‫לנייר‪ .‬שיטות דומות משמשות ביום־יום‬ ‫במחקר בכימיה ובביולוגיה‪ ,‬במשטרה‬ ‫ובמז"פ וכו'‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫יצירה‬

‫הצבע הנסתר‬ ‫מהעין – תרגיל‬ ‫בכרומטוגרפיית נייר‬

‫• טובלים אצבע בכוס המים ונוגעים‬ ‫בתחתית המניפה‬ ‫• מחכים כ־‪ 10‬שניות‪ ,‬שוב טובלים אצבע‬ ‫ונוגעים בתחתית המניפה – סבלנות‬ ‫היא המפתח‬ ‫*שימו לב שהמים עולים בנייר הפילטר‬ ‫לאט‪ ,‬ושימו לב מה קורה לנקודות‬ ‫הצבעוניות‪...‬‬ ‫אפשר לעצור בכל רגע‪ .‬אם תשימו מים‬ ‫יותר מדי פעמים‪ ,‬הצבע יחלחל החוצה‬ ‫מהפילטר‪ .‬דוגמה למה שנוצר אפשר‬ ‫לראות בתמונת ה"אחרי"‪.‬‬ ‫אפשר ורצוי לנסות צבעים שונים (האם‬ ‫כל הצבעים נפרדים למרכיבים שונים?)‪,‬‬ ‫דיו של עטים שונים (פרקר מול סטיק)‪,‬‬ ‫מריצים שונים – להחליף את המים‬ ‫באלכוהול (אלכוהול רפואי‪/‬וודקה‪/‬אחר)‪,‬‬ ‫טושים פרמננט עם מים ואלכוהול‪ ,‬מיני‬ ‫נייר שונים (נייר מגבת‪ ,‬נייר טואלט‪ ,‬וכו)‪,‬‬ ‫משטח לבד‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫מה היית מאחלת להורים בתקופה הזו?‬ ‫"מאחלת טוב לכולם‪ ,‬אבל את הטוב צריך‬ ‫לראות לאחוז בו‪ .‬שוב אני לוקחת את‬ ‫שטיינר לנסות להבין את האמירה שלו‪:‬‬ ‫הכר את עצמך ואהוב את האחר‪ .‬אם כולנו‬ ‫היינו מצליחים לעשות את העבודה הזו‪,‬‬ ‫שהיא קודם כל‪ ,‬כל אחד על עצמו‪ ,‬לה־‬ ‫כיר את עצמי‪ ,‬לחשוב כל יום‪ ,‬כמה פעמים‬ ‫ביום‪ ,‬מה המניע שלי‪ ,‬לא שלך‪ ,‬שלי‪ ,‬לכל‬ ‫דבר שאני עושה בחיים‪ .‬מה היה המניע‬ ‫שלי שאמרתי כך ולא כך‪ .‬להכיר את עצמי‬ ‫ולעשות שם את העבודה‪ ,‬לאהוב ולקבל‪.‬‬ ‫כל אחד עושה את העבודה בעצמו ‪ -‬כי אני‬ ‫לא אעשה את העבודה שלך‪ .‬וצריך לדעת‬ ‫שאנחנו פצועים‪ ,‬כולם‪ ,‬והרבה מאיתנו‬ ‫פועלים מתוך הפצע הזה‪ ,‬לא מתוך האני‬ ‫הזקוף שלנו‪ .‬אז אני מאחלת לנו שנל־‬ ‫מד להכיר את הפצע ונלמד גם להכיר‬ ‫את האני שיש לכל אחד מאיתנו ‪ -‬והוא‬ ‫מדהים‪ .‬אם אנחנו מגלים אותו ומצליחים‬ ‫לעשות את העבודה ולהתגבר על הנמוך‬ ‫הזה‪ ,‬שכולנו שמה ‪ -‬ואנחנו לא בתודעה‬ ‫שאנחנו בנמוך הזה ‪ -‬ולהיות אמיצים‪ .‬וצ־‬ ‫ריך אומץ‪ ,‬אם מדברים על קהילה אמיתית‪.‬‬ ‫להיות אמיצים לפתוח את הפה‪ .‬ואז אני‬ ‫רואה קהילה אמיתית שהייתי רוצה לחיות‬ ‫בה ‪ -‬לא רק ילדים‪ ,‬אלא גם מבוגרים‪.‬‬ ‫שפותחים הכל‪ ,‬ומקבלים‪ ,‬זו אהבה אמי־‬ ‫תית‪ ,‬אדירה‪ ,‬שאין אותה כשאת פותחת‬ ‫את הדלת ויוצאת מהגן‪".‬‬ ‫כולנו יודעים כי הילדים בגיל הרך הם‬ ‫כמו ספוג‪ .‬סופגים את כל הבא אליהם מן‬ ‫החוץ‪ .‬לא רק את הפיסי שבסביבה‪ .‬את‬ ‫המחשבות שלנו‪ .‬את הרגשות שלנו‪ .‬הכל‪.‬‬ ‫אני מאחלת לכולנו לדעת להביא את‬ ‫האיזון לחיים שלנו‪ .‬של המבוגרים‪ .‬כמה‬ ‫קשה לנו? איפה קשה לנו? מה עושה לנו‬ ‫טוב? איך אנחנו מאזנים בין הקושי והטוב‬ ‫והשמח שבחיינו? כל הדברים האלה חו־‬ ‫דרים את ילדינו‪ .‬לחשוב על מרוץ החיים‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫מרוץ‪ ...‬לאן אנחנו כולנו רצים? מה הרי־‬ ‫צה הזו תורמת לפיזי ולנפש שלנו?‬

‫מקום השלום והמשאלות‬ ‫יפה מספרת לי שבכל שנה‪ ,‬בצפירות בימי‬ ‫הזיכרון‪ ,‬היא חושבת הרבה כיצד להע־‬ ‫ביר את החוויה המשמעותית הזו באופן‬ ‫שמחד גיסא יתאים לגיל הרך ומאידך גיסא‪,‬‬

‫הגיל הרך הוא חידה‪ ,‬שאנחנו יודעים‬ ‫קמצוץ‪ .‬הם מביאים איתם סודות‬ ‫רוחניים אדירים שאף אחד מאיתנו‬ ‫עוד לא חדר‪ .‬שאנחנו לא יודעים יותר‬ ‫ממה שאנחנו יודעים‪.‬‬ ‫כן יאפשר ציון של מושג הזיכרון עם מסר‬ ‫אופטימי עתידי‪" .‬זהו לדעתי יום משמעותי‬ ‫הן בתודעה הלאומית והן מבחינת ההיב־‬ ‫טים הרגשיים שאנו חווים בו‪ .‬זהו יום בו אנו‬ ‫מבכים את מות בנינו‪ .‬אין יום קשה מזה‪.‬‬ ‫ולאור זאת‪ ,‬אני סבורה כי ילדים בגיל הרך‬ ‫אינם יכולים להכיל זאת‪ ".‬השנה למשל היא‬ ‫כתבה להורי הגן לאחר יום השואה‪":‬הגענו‬ ‫בבוקר לגן והחלטנו כי היום אנחנו מקימים‬ ‫את 'מקום השלום והמשאלות'‪ .‬כל הבו־‬

‫קר הכנו קישוטים למקום שישמש אות־‬ ‫נו לבקשת משאלות של טוב‪ .‬ומה מיוחד‬ ‫במקום השלום והמשאלות שלנו? אפשר‬ ‫לבקש משאלה לעצמנו רק לאחר שאנח־‬ ‫נו מבקשים משהו טוב עבור מישהו אחר‪.‬‬ ‫אז הכנו קישוטים‪ .‬ובזמן הצפירה יצאנו‬ ‫החוצה לעולם‪ .‬לקול הצפירה‪ ,‬כל הילדים‬ ‫אוחזים בידם את קישוטי השלום שהכינו‪.‬‬ ‫והגענו למקום של משאלת השלום‪ .‬וניקינו‪.‬‬ ‫וקישטנו‪ .‬והילדים עמדו שם כשידיהם שלו־‬ ‫בות על לבם‪ ,‬כאילו רגע של קודש‪ .‬ועמדו‬ ‫בשקט‪ .‬חלקם התקדמו פנימה‪ ,‬עצמו עי־‬ ‫ניים והתפללו‪ .‬ואחר כך‪ ,‬בזמן משחק וע־‬ ‫בודה בחצר‪ ,‬ילד אחד ששיחק בחול נשא‬ ‫עיניו אליי ושאל‪ :‬יפה‪ ,‬אפשר להתפלל עכ־‬ ‫שיו?‪ ‬ואמרתי שאפשר להתפלל תמיד‪ .‬אז‬ ‫עזב את חבריו‪ ,‬רץ למקום השלום והמשא־‬ ‫לות‪ ,‬עצם עיניו‪ ,‬שילב ידיו על לבו‪ .‬ושקט‪.‬‬ ‫ואחר כך חזר לארגז החול‪.‬‬ ‫"זו הייתה הפעם הראשונה שפתחתי את‬ ‫הדלת‪ ,‬החוצה אל תוך הצפירה‪ .‬התחושה‬ ‫שלי הייתה שעשרים ושישה הילדים האלו‬ ‫כאילו חודרים את הצפירה‪ ,‬כאילו הצפירה‬ ‫היא משהו מוחשי‪ ,‬חי‪ ,‬חומר‪ ,‬ואנחנו חוד־‬ ‫רים אותה‪ ,‬אנחנו הרוח‪ .‬והם כולם הלכו‬ ‫בזקיפות‪.‬‬ ‫ואני רוצה לומר לך שאחרי כל כך הרבה‬ ‫שנים בחינוך‪ ,‬שהגיל הרך הוא חידה‪ ,‬שא־‬ ‫נחנו יודעים קמצוץ‪ .‬הם מביאים איתם‬ ‫סודות רוחניים אדירים שאף אחד מאיתנו‬ ‫עוד לא חדר‪ .‬שאנחנו לא יודעים יותר‬ ‫ממה שאנחנו יודעים‪.‬‬ ‫"יאנוש קורצ'אק אמר שנהוג לחשוב שא־‬ ‫נחנו צריכים להתכופף כדי להגיע לילד‪,‬‬ ‫אבל למעשה צריך לעמוד גבוה גבוה על‬ ‫בהונות כדי להגיע אליו‪ .‬ואני חושבת שזו‬ ‫יכולה להיות אחת הכותרות של חינוך‬ ‫וולדורף‪ .‬כי מחנך וודלורף זה מה שהוא‬ ‫עושה‪ -‬מנסה לטפס אל כל ילד וילד‪ .‬כל‬ ‫היום כולו‪ .‬כל הימים‪ .‬וגם בלילות‪"...‬‬

‫נני נע פיסית‪ ,‬אני מדבר‪ .‬ואם יעצרו לי את‬ ‫הדיבור הגוף יתחיל לנוע בחוסר שקט‪.‬‬ ‫הילדים היום מלאים פה (מצביעה על‬ ‫הראש)‪ ,‬כל כך מלאים שבא לבכות‪ .‬הם‬ ‫יסבירו לך על דברים שאני לא למדתי‬ ‫ואני גם לא אלמד בהתגשמות הזו‪ ,‬על‬ ‫המבנה של הכוכב הזה‪ ,‬ועל המרחקים‪,‬‬ ‫ועל השמש ועל תנועת הירח‪ .‬אנציקלו־‬ ‫פדיה מהלכת‪ .‬פרח ‪ -‬הם שכחו להתלהב‬ ‫מהיופי שלו‪ .‬הם יגדירו לך מהו הפרח‪,‬‬ ‫איפה הוא גדל‪ .‬אני חושבת שהם מפו־‬ ‫צצים‪ ,‬הם צריכים להתפוצץ‪.‬‬ ‫ואז שולחים אותם לגן וולדורף ואומרים‬ ‫להם‪ :‬עכשיו תשחקו‪ .‬איזה לשחק? אני‬ ‫צריך קודם להוציא ולהוציא‪ .‬המשחק‬ ‫דורש ממני להיות באיזה סוג של מרכז‬ ‫של עצמי‪ ,‬דורש ממני לראות את האחר‪,‬‬ ‫לראות את העולם‪ ,‬לדעת לעמוד על שלי‬ ‫אבל באיזון ובהרמוניה עם מה שהעולם‬ ‫מביא לי‪ .‬אבל איך הם יכולים?‬ ‫"אני מסתכלת על תנועתיות יתר והיפ־‬ ‫ראקטיביות‪ .‬יש לי שם שאלה‪ .‬אנחנו‬ ‫לא יודעים המון‪ .‬הילדים האלו מביאים‬ ‫המון‪ ,‬שאנחנו‪ ,‬לא רק חינוך וולדורף‪,‬‬ ‫העולם כולו‪ ,‬עוד לא יודעים מה הם‬ ‫מביאים‪ .‬צריך משהו חדש בשבילם ואני‬ ‫לא פוסלת כאן את וולדורף‪ ,‬אני אומ־‬ ‫רת משהו חדש מתוך וולדורף‪ .‬שטיינר‬ ‫קרא לחינוך וולדורף‪ :‬חינוך למען הע־‬ ‫תיד‪ .‬לא לכאן ולעכשיו‪ .‬הוא ממש תיאר‬ ‫את העתיד‪ :‬תיאר את תנועתיות היתר‪,‬‬ ‫את המלחמות‪ ,‬את הילדים שלא יכולים‬ ‫לעמוד זקופים‪ .‬הוא דיבר עליהם ואמר‪:‬‬ ‫'זה חינוך לשם'‪ .‬אולי אני לא מבינה‬ ‫אותו עד הסוף‪ ,‬אבל אני יודעת שצריך‬ ‫להיכנס משהו חדש‪ ,‬והמשהו החדש‬ ‫שאני‪ ,‬כרגע‪ ,‬מסוגלת לראות ולהביא זה‬ ‫ההתייחסות המאוד מאוד רצינית‪ ,‬האינ־‬ ‫דיבידואלית לכל ילד‪ .‬ללמוד להכיר כל‬ ‫ילד ולתת לו מה שהוא צריך‪ ,‬לא רק מה‬

‫שכל הקבוצה צריכה‪ .‬ברור שיש מצבים‬ ‫מסוימים‪ ,‬כמו מעגל סיפור‪ ,‬שבהם יש‬ ‫מרכז קבוצתי ואתה נדרש להיות שם‪.‬‬ ‫אבל במרחב הזמן המאוד גדול של חיי‬ ‫הגן‪ ,‬ההתייחסות היא מאוד אינדיבי־‬ ‫דואלית ואני לא חושבת שאפשר היום‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫"אני אכניס היום לגן דברים שאם היית‬ ‫מדברת איתי לפני שמונה ועשר שנים‪,‬‬

‫המשחק דורש ממני להיות באיזה סוג‬ ‫של מרכז של עצמי‪ ,‬דורש ממני לראות‬ ‫את האחר‪ ,‬לראות את העולם‪ ,‬לדעת‬ ‫לעמוד על שלי אבל באיזון ובהרמוניה‬ ‫עם מה שהעולם מביא לי‬ ‫הייתי נחרדת‪ .‬דברים שהם מאוד קונבנ־‬ ‫ציונליים‪ .‬אני אכניס דברים מפלסטיק כי‬ ‫אין לי דברים אחרים‪ ,‬אני אכניס דברים‬ ‫מגרי חושים לילדים הרדומים לחלוטין‪,‬‬ ‫אני אעיר ילדים מסוימים דרך גירוי שפעם‬ ‫לא הייתי עושה‪ .‬אני לא אעיר מתודעת‬ ‫החלום כמובן‪ ,‬אבל אם יש ילד שהוא‬ ‫לגמרי ישן גם בעירות‪ ,‬לא רואה מימינו‬ ‫ולא משמאלו‪ ,‬לא סוציאלי‪ ,‬רוב היום רק‬ ‫חולם‪ ,‬גם בבית גם בגן‪ ,‬מאד כבד‪ ,‬והנה‬

‫אני רואה שמשחק מסוים‪ ,‬שפונה דווקא‬ ‫לספרת החשיבה‪ ,‬שאין אותו בגני וולדו־‬ ‫רף‪ ,‬של חיבור אחד לאחד מאוד צבעוני‬ ‫ מאוד מעיר‪ .‬ואם אני נותנת לו להתחיל‬‫את הבוקר עם המשחק הזה הוא מתעו־‬ ‫רר‪ ,‬יכול לשחק עם חברים‪...‬‬

‫התייחסות אינדיבידואלית לכל ילד‬ ‫"לעומתו‪ ,‬ילד שמאוד חזק בכוחות הח־‬ ‫שיבה‪ ,‬תנועתי וסוער‪ ,‬והנה אני מגלה כי‬ ‫עם כניסתו בבוקר לגן‪ ,‬בסערה‪ ,‬אני מכי־‬ ‫נה לו בית נעים וחם ממסגרות ונותנת‬ ‫לו שם‪ ,‬בשקט‪ ,‬משחק המתחבר למקום‬ ‫החזק שלו‪ ,‬החשיבה‪ ,‬לאחר כעשרים‬ ‫דקות הילד יוצא משם רגוע ושלו ומת־‬ ‫חבר בשקט ולא בפראות לשאר העולם‪,‬‬ ‫ילדי הגן‪ .‬הרי הם חזקים הילדים האלו‬ ‫בחשיבה‪ ,‬הם מדהימים אבל את רואה‬ ‫את התנועתיות‪ ,‬את הקושי‪ .‬יש ילדים‬ ‫שבתחילת שנה אני מתחילה כל בוקר‬ ‫בבית סגור‪ .‬אני עוטפת אותם‪ ,‬כל בוקר‬ ‫הם מגיעים ומיד נכנסים לבית שלהם‪,‬‬ ‫בכיף‪ .‬ילדים כאלה הם בעלי עומס יתר‬ ‫בחשיבה‪ ,‬והיום יש יותר כאלה‪ .‬הם‬ ‫מביאים מתנות אדירות‪ ,‬אבל הם כל‬ ‫הזמן בתנועתיות‪ ,‬וזה לעיתים גם בא‬ ‫עם קשיים סוציאליים‪ .‬כדי שהם יוכלו‬ ‫להביא את המתנות שלהם‪ ,‬הם יתחילו‬ ‫את היום בבית הרך‪ ,‬האדום והיפה שאני‬ ‫בונה להם‪ ,‬אני נותנת להם משחקים המ־‬ ‫תחברים לכוחות החשיבה‪ .‬כי לשם הם‬ ‫מחוברים ‪ -‬וזה פועל‪ .‬הם יוצאים רגועים‬ ‫לשארית היום‪ ,‬או עד לסידור הגן ‪ -‬ואז‬ ‫יש לי 'טריקים' אחרים‪ .‬ואותי זה מרגש‪.‬‬ ‫והילד מדהים ורגוע‪ .‬ואני מתחברת למ־‬ ‫קום שלו‪ ,‬נותנת משחקים קונבנציונליים‬ ‫שאני מחביאה מאחורי וילון‪ .‬וזה פועל ‪-‬‬ ‫הוא עטוף ברוך‪ ,‬פותח את הווילון ויוצא‬ ‫משם החוצה לעולם שקט ונינוח‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫להם להיות בקשב‪ .‬והנה זה פלא – כרית‬ ‫חול על הירכיים או כרית 'קוצים' עליה‬ ‫יושבים‪ ,‬או כדור 'קוצים' קטן שהילד‬ ‫לוחץ בין שתי כפות ידי – והנה הילד‬ ‫קשוב‪ .‬שקט‪.‬‬ ‫איך זה משפיע עלינו‪ ,‬חוסר זקיפות‬ ‫הקומה?‬ ‫"שטיינר ואחרים אמרו שאם יש לנו עי־‬ ‫ניים שיודעות‪ ‬להתבונן במשחק הסוציו־‬ ‫דרמטי של הילדים‪ ,‬אנחנו יכולים לראות‬ ‫את ההתנהלות העתידית שלהם בעולם‬ ‫הסוציאלי אחרי גיל ‪ .21‬המשחק הוא‬ ‫מקום מאוד רגיש ‪ -‬מגיע מהמעמקים הכי‬ ‫עמוקים שיכולים להיות לאדם ‪ -‬המשחק‪.‬‬ ‫נורא קשה לי עם המילה הזו‪ ,‬אבל העולם‬ ‫עוד לא הגיע למילה אחרת‪ .‬הם לא מש־‬ ‫חקים‪ .‬הם באמת‪ .‬בחוץ מלמדים אותם‬ ‫שזה ב'כאילו'‪ ,‬אבל אין שם כאילו ‪ -‬יש‬ ‫שם אני חי את חיי בעולם הארצי הזה‪.‬‬ ‫אז הגננת יכולה בעדינות‪ ,‬ממש בעדי־‬ ‫נות‪ ,‬כי זה באמת ממעמקים‪ ,‬ובהדרגה‪,‬‬ ‫להביא אותו לכך שיעלה להיות המלך‬ ‫הזקוף ‪/‬הטבח‪ /‬יורדת ‪ -‬הים‪ /‬הטייסת‪/‬‬ ‫האבא ועוד‪ ...‬וזו היצירתיות שנדרשת‬ ‫ממחנכי וולדורף‪ ,‬לא רק בגיל הרך אלא‬ ‫בכלל‪ .‬ואינני אומרת כאן כי לא נכון להיות‬ ‫כלב או תינוק‪ .‬אני מדברת על איזון‪ .‬מה‬ ‫מתרחש בנפשו של ילד שמבקש שנה או‬ ‫שנתיים להיות הכלב שמובילים אותו בר־‬ ‫צועה? בתינוק הזוחל במרחבי הגן אחר‬ ‫'הוריו'‪ .‬תפקידים אלה חשובים ביותר‪,‬‬ ‫הם קיימים בכולנו‪ .‬אך גם היוזם‪ ,‬היוצר‬ ‫והפועל קיימים בנו‪ .‬בזקיפות קומתנו‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬ילד חסר ביטחון‪ ,‬שקט‪ ,‬מק־‬ ‫סים‪ .‬תמיד התינוק והכלב‪ .‬אז תפרתי לגן‬ ‫רתמה כזו שילד שהוא הפרש מחזיק בה‬ ‫וילד שהוא הסוס בתוכה והם רצים‪ .‬תפ־‬ ‫רתי שבע כאלו והתחלנו בחצר‪ .‬הילד בחר‬ ‫להיות סוס‪ ,‬ויש פרש שמחזיק בו‪ .‬אבל במ־‬ ‫‪10‬‬

‫שחק ברתמות חייבים להתחלף‪ .‬והילד הפך‬ ‫להיות גם הפרש‪ ,‬וזה לא פשוט כי הילדים‬ ‫רצים והוא צריך לעצור את הסוס ולאחוז‬ ‫בו‪ ,‬לרוץ‪ ‬אחריו‪ .‬עד שהגיע למצב בו הוא‬ ‫שולט על שבעה סוסים‪ ,‬צועק על כולם‪ ,‬וצ־‬ ‫ריך שישמעו את קולו‪ ,‬ויש צחוקים וחיוניות‪.‬‬ ‫והוא הפרש!‬ ‫יש דבר כזה שהילדים האחרים לא יקבלו‬ ‫אותו כפרש? לא‪ .‬אין דבר כזה‪.‬‬

‫הנה דוגמה‪ :‬נגיד‪ ,‬ילד‪/‬ה שיש לו קושי עם‬ ‫חוש המגע ‪ -‬תזזיתי (תזזיתי כאשר חוש‬ ‫המגע נמצא במצב של תת־רגישות) ‪ -‬ולי־‬ ‫דו ילד היפוטוני עם גפיים חלשות‪ .‬אז יש‬ ‫לנו בגן מין עגלה צרה עם ידיות ארוכות‪,‬‬ ‫שהילד ההיפוטוני מיד רוצה לשבת בתוכה‬ ‫והילד‪/‬ה התזזיתי מיד רוצה להסיע אותו‬ ‫ולדחוף אותו‪ .‬אבל הסוד של העגלה הזו‬ ‫הוא שחייבים להתחלף‪ ,‬ואז הילד הזז חייב‬ ‫לנוח‪ ,‬להיות עטוף והילד עם הגפיים החל־‬ ‫שות חייב לסחוב ולחזק את הכתפיים‪.‬‬

‫חינוך כרפואה מונעת‬

‫אם אני אמור במצבים מסוימים לשבת‬ ‫בשקט‪ ,‬אבל כולי מוצף‪ ,‬אני מדבר‬ ‫ומדבר‪ .‬חייב לנוע‪ .‬אם אינני נע פיסית‪,‬‬ ‫אני מדבר‪ .‬ואם יעצרו לי את הדיבור‬ ‫הגוף יתחיל לנוע בחוסר שקט‬ ‫אצלנו בגן 'מקבלים בברכה' (עם ידיים על‬ ‫הלב)‪ .‬הדימויים מאוד חשובים בגילאים‬ ‫האלו אז אני עובדת על זה מתחילת השנה‪,‬‬ ‫מאוד מעצימה את הדמות של האביר‪/‬ה ‪-‬‬ ‫כמה‬ ‫אז האביר‪/‬ה הוא מושג של "וואו‪ ,‬אני ֵ‬ ‫לאבירות הזו‪ ,‬לכוח הזה"‪ .‬ואז ישנה האמי־‬ ‫רה הזו‪":‬רק מי שיש לו לב של אביר‪/‬ה יקום‬ ‫עכשיו ויזמין את‪ "..‬ואז כל הגן קם ‪ ‬ומזמין‪,‬‬ ‫כי כולם רוצים לב של אביר‪/‬ה‪.‬‬ ‫"לא סתם אומרים שחינוך זה רפואה מונעת‪.‬‬

‫ישנה ספרת החשיבה ‪ -‬הספרה של‬ ‫הראש‪ ,‬של החושים ומערכת העצבים‬ ‫שלנו‪ .‬וישנה המערכת הריתמית של‬ ‫הלב והנשימה‪ ,‬שפעילה עד סוף ימי‬ ‫חיינו בריתמוס מאוד קבוע‪ .‬וישנה המ־‬ ‫ערכת המטבולית שלנו ‪ -‬החלק התח־‬ ‫תון ‪ -‬שם יושב הרצון‪ .‬עלינו להבין איך‬ ‫המערכות האלה פועלות‪ ,‬ולחבר זאת‬ ‫לנפש האדם‪ ,‬הילד‪ .‬מערכת הנשימה ‪,‬‬ ‫המערכת בעלת הריתמוס הקבוע ‪ -‬היא‬ ‫זו המאזנת בין שני הקטבים‪ .‬ואפשר‬ ‫לראות איזו מערכת מחוזקת ומה צריך‬ ‫לחזק בגיל הרך‪ ,‬בגן‪ .‬איך אנחנו לוקחים‬ ‫את התמונה הזו והופכים אותה לפעי־‬ ‫לות פדגוגית בגן? בבית? קחי את תו־‬ ‫פעת הדיבור הבלתי פוסק ‪ -‬וזה משהו‬ ‫מאוד חזק שקורה בשנתיים האחרונות‪.‬‬ ‫זה לא היה קודם‪ .‬מאיפה זה בא?‬ ‫מהו הדיבור הזה? אני חושבת שהילדים‬ ‫היום עמוסים בידע רב שלא תואם כלל‬ ‫את שלב התפתחותם ואת יכולת הנשיאה‬ ‫שלהם‪ .‬הדיבור הרב הוא גם צורך לפרוק‬ ‫את העומס במערכת החשיבה שלהם‪ .‬היא‬ ‫מוצפת‪ .‬עולה על גדותיה‪ .‬ואם אני אמור‬ ‫במצבים מסוימים לשבת בשקט‪ ,‬אבל כולי‬ ‫מוצף‪ ,‬אני מדבר ומדבר‪ .‬חייב לנוע‪ .‬אם אי־‬

‫שטיינר ועל חדשנות‪.‬‬ ‫"בואי נתחיל עם התנועה‪ ,‬עם הגוף הפיזי‪.‬‬ ‫הגוף הפיזי של הילד הוא כמו ספר שצ־‬ ‫ריך ללמוד לקרוא אותו‪ .‬כשאת מתבוננת‬ ‫בילד את כמו מעבירה דפים בספר‪.‬‬ ‫"פעם‪ ,‬כשהייתי מתיישבת לעבוד עבו־‬ ‫דת ידיים בגן ‪ -‬סורגת או תופרת דבר מה‬ ‫ הילדים היו מתעניינים‪ ,‬עומדים מאחוריי‬‫ומצדדיי וצופים‪ .‬היום הילדים מתעניינים‬ ‫לא פחות‪ ,‬אבל לא יכולים לעמוד‪ .‬כשאין‬ ‫להם קיר או שולחן להישען עליהם הם‬ ‫פשוט הולכים‪ .‬אם תיכנסי לגן כשהילדים‬ ‫סביב השולחן ‪ -‬אוכלים או סורגים סריגת‬ ‫אצבעות ‪ -‬תראי שהם נעזרים במרפ־‬ ‫קים כדי להישען‪ ,‬הראש שעון על כף יד‪,‬‬ ‫קשה לראש להזדקף‪ ,‬הם לא זקופים‪ .‬יש‬ ‫מעט ילדים שיושבים זקוף‪ ,‬שמחזיקים את‬ ‫הראש שלהם ישר‪ .‬תסתכלי על הגב שלהם‬ ‫ אני עצמי לא יכולה לכופף את הגב שלי‬‫כמו שהילדים בגיל חמש כבר כפופים‪ .‬פעם‬ ‫היו אחד־שניים בכל גן‪ ,‬והם היו נחשבים‬ ‫אלו ש"מאתגרים" את הגן‪ .‬והיום ‪ ...‬מה זה‬ ‫אומר על הנפש שהגוף‪ ,‬הכלי הנושא את‬ ‫הנפש‪ ,‬כל כך שפוף? הגוף והנפש ‪ -‬חד הם‪.‬‬ ‫אז תחשבי על אדם‪ ,‬על ילד‪ ,‬זקוף קומה ‪-‬‬ ‫זה לא רק בפיזיות שלו אלא גם בנפש‪ ,‬זה‬ ‫כל כולו‪ ,‬ולעומתו ‪ -‬האדם הכפוף‪.‬‬ ‫עוד משהו ששונה לחלוטין מהעבר‪ :‬כשי־‬ ‫לד היה מתיישב על כיסא אז הוא היה‬ ‫'מתיישב' על הכיסא עם כל הטוסיק על‬ ‫המושב‪ ,‬כפות הרגליים שטוחות על הרצ־‬ ‫פה‪ ,‬גו זקוף‪ ,‬ועושה את מה שבא לעשות‪.‬‬ ‫היכנסי היום לגנים ותסתכלי‪ :‬רוב ילדי הגן‬ ‫יושבים על קצה הכסא‪ ,‬כאילו ב"היכון"‪,‬‬ ‫ונדיר שתמצאי היום כף רגל שלמה על‬ ‫הרצפה‪ .‬רק הבהונות נוגעות ברצפה‪.‬‬ ‫זה עוד עמוד שכתוב בספר‪ ...‬ספר‬ ‫האדם‪ .‬גם מרפאות בעיסוק מבחינות‬ ‫בתופעה זו ומלמדות על כך היום ונות־‬ ‫נות את הזוויות המדויקות שהילדים צרי־‬

‫כים לשבת‪ :‬ברכיים‪/‬שוק תשעים מעלות‪,‬‬ ‫כפות רגליים על הקרקע‪ ...‬ילדים שרצים‬ ‫על בהונות‪ ,‬ילדים שבכלל לא יכולים לד־‬ ‫רוך על העקב‪ ,‬איזו תמונה הם מביאים‬ ‫לנו? מה הם אומרים לנו?‬

‫זקופי הקומה‬ ‫בואי ניקח את עולם הגן והמשחק‪ .‬המש־‬ ‫חק‪ ,‬שבחוץ קוראים לו משחק סוציו־דר־‬

‫והנה זה פלא – כרית חול על הירכיים‬ ‫או כרית 'קוצים' עליה יושבים‪ ,‬או כדור‬ ‫'קוצים' קטן שהילד לוחץ בין שתי‬ ‫כפות ידי – והנה הילד קשוב‪ .‬שקט‪.‬‬ ‫מטי‪ ,‬הוא ערך מאוד מרכזי וחשוב בחינוך‬ ‫וולדורף‪ .‬היום אני צריכה לעזור לילדים‬ ‫לעשות מה שבעבר זרם באופן חופשי‪.‬‬ ‫מה זה משחק? קיימים סוגים שונים של‬ ‫משחק‪ .‬רמות התפתחות שונות של המ־‬ ‫שחק‪ .‬של גי ל ‪ 4 ,3‬וכן הלאה‪ .‬שלבי הת�פ‬ ‫תחות של האדם‪ .‬קחו לדוגמא את המש־‬ ‫חק של בני החמש והשש‪ .‬שהמשחק הוא‬ ‫אני לובש‪/‬ת את הגלימה ואני המלכה‪ ,‬אני‬ ‫הנסיך‪ ,‬אני הסנדלר‪ ,‬אני בונה את האיגלו‬ ‫וחיה בו ‪ -‬אני עובד בו‪ ...‬אני חי ועובד‬

‫ופועל בשלי‪ .‬קחי את המשחק הזה שאני‬ ‫עכשיו בתוך הדמות של הנגר‪ ,‬המלך או‬ ‫האבירה‪ ,‬וקחי משחק אחר‪ :‬למשל המ־‬ ‫שחק בקוביות‪ .‬זהו משחק חשוב ובעל‬ ‫איכויות חשובות מאוד אבל בואי נסתכל‬ ‫על אחת התמונות שהוא מביא‪:‬‬ ‫אני יושב על הרצפה‪ ,‬ומה שעובד אצלי‬ ‫זה שתי הגפיים העליונות והראש‪ .‬פלג‬ ‫גוף תחתון לא מתפקד בכלל‪ .‬אני יושב‬ ‫וחושב ומתכנן ‪ -‬אני יכול לבנות ארמון או‬ ‫טירה‪ ,‬או לבנות בקוביות בשביל הריגוש‬ ‫של הפירוק‪ .‬גוף תחתון ‪ -‬לא פעיל‪ .‬בגן‪,‬‬ ‫הוספתי שולחן שעליו אפשר לשחק עם‬ ‫הקוביות ‪ -‬בעמידה זקופה‪ .‬אני מחפשת‬ ‫איזון‪ ,‬בין כמות הזמן שהילד‪/‬ה משחק‪,‬‬ ‫עובד בישיבה‪ ,‬או שרוע על הרצפה‪ ,‬לבין‬ ‫כמה הוא זקוף בגן‪ .‬ואם אני לא אדרש‬ ‫שם‪ ,‬הילדים לא יהיו זקופים בגן‪ .‬וכשאני‬ ‫מתרגשת לראות ילד לובש את הגלימה‬ ‫זה לא מפני שהוא בחר להיות מלך אלא‬ ‫מפני שהוא הזדקף ‪ -‬התרומם מלמטה‪.‬‬ ‫וחי – אני היוצר – אני הבורא – אני העו־‬ ‫בד‪ .‬לא רק כפות ידי מפעילות בובה או‬ ‫גמד או קוביה‪ .‬אני מפעילה אותי – בק־‬ ‫בוצה!!! בהרמוניה עם קבוצה!‬ ‫"אז הכנסתי לגן כרית עגולה עם קו־‬ ‫צים‪ ,‬והם יושבים על זה ומחזקים את‬ ‫פלג הגוף התחתון שלהם‪ ,‬כוחות הרצון‬ ‫שלהם‪ ,‬וזה מאפשר לכוחות הרצון לע־‬ ‫לות למעלה ולפעול‪ .‬ויש כסאות עם רגל‬ ‫אחת שילד צריך לשבת עליהם‪ .‬אני לא‬ ‫מכריחה‪ ,‬הם רוצים לשבת ‪ -‬כל השרירים‬ ‫של מחצית הגוף התחתונה חייבים להיות‬ ‫אחוזים כי אחרת נופלים‪ .‬יש שקיות חול‪,‬‬ ‫גדולות וכבדות‪ ,‬שאני מניחה על הירכיים‬ ‫של ילדים שלא יכולים לשבת בשקט‪.‬‬ ‫הרגליים נרגעות‪ .‬לא קופצות‪ .‬ילדים שלא‬ ‫יכולים לשבת בשקט בסיפור‪ .‬מחפשים‬ ‫את שרוכי המכנסיים לשחק בהם‪ ,‬מש־‬ ‫מיעים קולות‪ ,‬מחליקים מהכסא – קשה‬ ‫‪9‬‬

‫תערוכת שקד‪ ,‬יריד‪.‬‬ ‫גל מוסנזון‬

‫להסיר את המכשול‬ ‫יפה מאיר מדברת על ילדים‬ ‫הקשיבה‪ :‬רחלי תדהר־קנר | צילומים‪ :‬יפה מאיר‬ ‫בוקר שבת נכנסתי לממלכה‬ ‫קסומה‪ :‬הבית של יפה מאיר‪,‬‬ ‫הגננת והאגדה‪ .‬יפה מביאה‬ ‫איתה הביתה את רוח הגן‪:‬‬ ‫חדר אחד מלא בציוד יצירה ותפירה של‬ ‫הגן‪ ,‬הקופסאות של הדברים שהיא מביאה‬ ‫לגן‪ ,‬מסודרות לפי חגים ונושאים‪ .‬בחדר‬ ‫אחר ישנה ערימת הכריות מקטיפה אדומה‬ ‫שהיא תופרת למתנות סוף שנה לבוגרים‪.‬‬ ‫ובסלון ‪ -‬סלסילה עם בובות בדמות בעלי‬ ‫מלאכה שהיא תפרה כמתנות לילדים בגן‪.‬‬

‫ב‬

‫‪8‬‬

‫המחשב פתוח על הרצאה של שטיינר‬ ‫בנוגע לחג הפנטקוסט (החג המקביל‬ ‫לשבועות) ולידו פירושים על חג השבו־‬ ‫עות – לחיפוש וחקר המשותף בין שני‬ ‫החגים‪ .‬על השולחן ספר נדיר שיפה חי־‬ ‫פשה במשך ארבע שנים ‪ -‬על הרפלקסים‬ ‫בשנת החיים הראשונה והשפעתם על‬ ‫ההתפתחות האדם והתנהגותו‪ .‬על הקיר‬ ‫רקמות של אמרות רוחניות על החיים‪,‬‬ ‫נרות בכל מקום‪ ,‬נוחּות בכל מקום‪ .‬הרג־‬ ‫שה של חום ואהבה‪ ,‬של רוח ונפש מקי־‬

‫פה אותי בזמן שאנחנו מתיישבות בסלון‬ ‫ומתחילות לדבר‪.‬‬ ‫יפה מאוד נבוכה מהמעמד‪ .‬לקח לי שבו־‬ ‫עות לשכנע אותה להתראיין‪ .‬ביקשתי‬ ‫ממנה לשתף את ההורים בחוויות שלה‬ ‫מהגן‪ ,‬בתצפיות שלה על הילדים‪ ,‬בתו־‬ ‫בנות שלה‪ .‬הבטחתי לה שכולנו רוצים‬ ‫לשמוע אותן וללמוד ממנה‪.‬‬ ‫אני מביאה את דבריה כמעט בלי לגעת‬ ‫בהם‪ .‬זו כתבה שהיא בעצם הרצאה על‬ ‫כוחות החשיבה‪ ,‬על הגוף הפיזי‪ ,‬על‬

‫עין משוטטים‪ .‬מתוך אתר וויקיפדיה‬

‫נחל שיח‬

‫טיול קיץ קליל בשולי העיר חיפה‬

‫אורך המסלול כולו הוא כ‪ 2-‬ק״מ‪ ,‬אבל‬ ‫תכננו כשעתיים‪-‬שלוש עקב קשיי פרידה‬ ‫מהמים‪ .‬המסלול איננו מעגלי אך אפשר‬ ‫לעלות על אוטובוס בקצהו או ללכת כ‪15-‬‬ ‫דקות עד מרכזית חוף הכרמל‪.‬‬ ‫נחל שיח הוא נחל אכזב שמתפתל ויורד‬ ‫בחורש סביב העיר חיפה‪ ,‬החל מרחוב‬ ‫צדדי בחיפה וכלה מול שער ברוש של‬ ‫בית העלמין שדה יהושע (כפר שמיר)‪,‬‬ ‫ברחוב שלמה המלך‪ ,‬דרומית לשכונת‬ ‫נווה דוד‪.‬‬ ‫מתחילים ברחוב לוטוס ‪ 12‬בחיפה (נוסעים‬ ‫על שדרות מוריה)‪ ,‬ליד מרכז הכרמל פו־‬ ‫נים מערבה‪ ,‬לרחוב וולפסון‪ ,‬לעבר שכונת‬ ‫כבביר‪ .‬בכיכר הראשונה פונים שמאלה‬ ‫לרחוב לוטוס‪ .‬שלט חום מפנה לנחל שיח‬ ‫והשביל עצמו מסומן בפס שחור ומתחיל‬ ‫בכמה מדרגות ליד אולם ספורט‪.‬‬

‫טיול‬

‫ימים החמים הללו אין כמו טיול שכו־‬ ‫ב‬ ‫לל כמה בריכות שיכשוך‪ .‬טיול שכזה‬ ‫הוא שביל נחל שיח‪ ,‬מסלול משפחות קל‬ ‫ומתאים גם לילדים קטנים‪ ,‬מוצל ברובו‬ ‫וכולל אפשרות רחצה בכמה מעיינות‪.‬‬ ‫יורדים (קצת תלול) בשביל ומגיעים לפי־‬ ‫נה חמודה בצל אורנים גדולים שחלקם‬ ‫שרועים‪ ,‬מקום מצוין להתאמן על הליכת‬ ‫קורה וטיפוס עצים‪ .‬משם ממשיכים בש־‬ ‫ביל דרך החורש שנפתח לאטו למשטחי‬ ‫קירטון לבן‪ .‬לאחר כקילומטר תגיעו למ־‬ ‫עיין קטנטן וחביב בתוך שדרת ברושים‬ ‫שאפשר להרטיב בו הרגליים ומולו כמה‬ ‫מערות מתבודדים ישנות המזכירות את‬ ‫אלה של ואדי קלט‪.‬‬ ‫לאחר שנרטבתם קלות המשיכו בירידה‬ ‫לשכשך בו‪ .‬ממשיכים בטיול ומגיעים למ־‬ ‫עין שיח שגם בו בריכה בה אפשר לטבול‪.‬‬ ‫אחרי רחצה מרעננת המשיכו במסלול‬ ‫ותראו על הגבעה את כבאביר ובה מסגד‬ ‫כפול‪-‬צריחים‪ .‬קצת לפני הסוף תגיעו‬ ‫לכמה בריכות חביבות בהן אפשר להתר־‬ ‫ענן סופית לפני ההגעה לסיום‪.‬‬

‫הרים נישאים‬ ‫קוראים‬ ‫רק להלך האמיץ‬ ‫אם יש בך אומץ ‪ -‬העז‬ ‫וצעד בדרך‪,‬‬ ‫דרך האלים‪,‬‬ ‫המובילה אל האמת‬ ‫ואל‬ ‫השלמות!‬ ‫מרה פרידריך‬ ‫תרגום‪ :‬יפתח בן אהרון‬

‫יורם גרשמן‬ ‫‪7‬‬

‫טל קרצ'ב‪ ,‬ממקימות היוזמה של בית‬ ‫הספר האנתרופוסופי החדש באיזור‬ ‫ומורה בסמינר חינוך בהרדוף‪ :‬כל אחד‬ ‫בוחר לעצמו את דרך ההתחנכות וההת־‬ ‫פתחות האישית שלו‪ .‬כמי שרואה את‬ ‫האינדיבידואלים שבתהליך בתוך הק־‬ ‫בוצה אני יכולה לזהות את ההתמרה‬ ‫והשינוי שחל בהם‪ ,‬כאנשים מתפתחים‬ ‫ומשתנים‪ ,‬מתוך המסע הפנימי‪ .‬זו לא‬ ‫פרקטיקה או שינוי טכני‪ ,‬חיצוני‪.‬‬ ‫יש משהו אחר כאשר בוחרים לעשות‬ ‫‪6‬‬

‫צילום‪ :‬גל מוסנזון‬

‫דים שם‪ :‬בהשקעה‪ ,‬בתוכן ובעושר ההב־‬ ‫עה‪ .‬וגם אני רציתי לשחות בדבש הזה!‬ ‫אולי לחזור קצת לחיק הילדות המבורכת‪.‬‬ ‫הצטרפתי לסמינר ושם היה לי זמן שקט‬ ‫להכיר אנשים כמוני ‪ -‬בגילאים דומים‬ ‫(סביב הארבעים)‪ ,‬שיש להם נסיון חיים‬ ‫עשיר והם רוצים להיפגש ולצלול לעו־‬ ‫מק‪ .‬עברתי מסע דרך תכנים הנוגעים‬ ‫למקומות העמוקים ביותר בנפש‪ ,‬בגוף‬ ‫וברוח‪ .‬עם זאת‪ ,‬העובדה שהיה מדו־‬ ‫בר בבוקרי שישי בלבד איפשרה לי לא‬ ‫להפסיק את עבודתי הקבועה או לפגוע‬ ‫בתרומתי בבית כהורה‪ .‬הלימוד תרם ועזר‬ ‫גם לאוורר את מערכת היחסים‪ ,‬לאוורר‬ ‫את החשיבה‪ ,‬ונתן מענה אמנותי לצרכים‬ ‫האישיים שלי להתבטא‪ .‬ציירנו במים‪,‬‬ ‫פיסלנו בחימר‪ ,‬רקדנו אוריתמיה‪ ,‬שרנו‬ ‫במקהלה‪ .‬פגשנו את המחקר של שטיינר‬ ‫ואת ספריו‪" :‬גוף נפש רוח"‪" ,‬כיצד קו־‬ ‫נים דעת עולמות עליונים"‪" ,‬ידע האדם"‬ ‫‪",‬הפילוסופיה של החירות" ועוד‪ .‬הרגשתי‬ ‫שיש לי מקום לנשום ולאזן בין העולמות‬ ‫ בין העולם הטכנולוגי הדורש והמאתגר‬‫לעולם הפנימי‪ .‬סוג של נשימה מרחיבה‪,‬‬ ‫מחייה‪ ,‬מרעננת‪.‬‬ ‫הדרך הזו יכולה להוביל אתכם בעתיד‬ ‫לשינוי קריירה‪ ,‬לשינוי בהרגלי החיים וכ־‬ ‫מובן אל עצמכם‪ .‬זה אושר גדול!‬

‫הראשון‪ ,‬לדוגמה ‪ -‬הלימה בין המתרחש‬ ‫בבית לבין מה שמתרחש בגן ‪ -‬היא בסופו‬ ‫של דבר לטובתו של הילד‪ .‬שטיינר כתב‪:‬‬ ‫"כל חינוך הוא חינוך עצמי ואנו כמורים‬ ‫והורים מהווים למעשה רק את הסביבה‬ ‫של הילד המחנך את עצמו‪ .‬עלינו להוות‬ ‫את הסביבה המתאימה‪ ,‬כך שהילד יוכל‬ ‫לחנך את עצמו על ידינו כפי שעליו לחנך‬ ‫את עצמו מתוך ייעודו וגורלו הפנימים"‪.‬‬

‫הנה לפניכם דוגמאות לאפשרויות‬ ‫הלימוד וההתפתחות המאפשרות‬ ‫לשלב עבודה ולימודים‪ ,‬ומתקיימות‬ ‫בטבעון ובסביבתה‪:‬‬ ‫סמינר חינוך הרדוף־טבעון‬ ‫נילי לוגסי טל‪04-9059305 :‬‬ ‫זאת בתוך קבוצה‪ ,‬כמעט כמו בחירת‬ ‫גורל של כיתה במורה או בחירה של מורה‬ ‫בכיתה‪ .‬אתה נמצא במסע עם עוד אנ־‬ ‫שים‪ ,‬אינדיבידואלים המתפתחים לצדך‪,‬‬ ‫יחד איתך‪ ,‬כך שמעבר למסע האישי יש‬ ‫כאן מסע של קבוצה‪ .‬פתאום מדברים‬ ‫אחרת‪ ,‬חושבים אחרת‪ .‬הרבה דברים יכו־‬ ‫לים להתרחש במרחב הזה‪ .‬מרגש לראות‬ ‫את התהליך וכיצד אנשים בוחרים לממש‬ ‫את האיכויות של עצמם‪".‬‬ ‫נטע יובל‪ ,‬גננת‪" ,‬גן אלה"‪ :‬אין לי ספק‬ ‫שהתחנכות מבוגרים חייבת לבוא מבחירה‬ ‫וממקום חופשי‪ .‬עם זאת‪ ,‬להורים הרוש־‬ ‫מים את ילדיהם לחינוך אנתרופוסופי יש‬ ‫אחריות קהילתית לנסות ולהבין על קצה‬ ‫המזלג מה אנו עושים ולמה‪ .‬ברגע שהורה‬ ‫מבין למה‪ ,‬ההתאמה של הבית קלה יותר‪.‬‬ ‫חשיבות הריתמוס בחיי הילד בשביעון‬

‫סמינר יום ו' הרדוף‬ ‫יובל נאור‪ ,‬טל‪054-7565475 :‬‬ ‫תפורסם הודעה על ערב מבוא‬ ‫סמינר ביוגרפיה‬ ‫נלה מורדכוביץ'‪ ,‬טל‪054-4633962 :‬‬ ‫מפגש מבוא יתקיים ב־‪ 12/7/16‬בטבעון‪,‬‬ ‫פרטים בדף הפייסבוק‪ :‬סמינר ביוגרפיה‬ ‫סדרת מפגשים בנושא חינוך‬ ‫אלון ירושלמי‬ ‫תפורסם הודעה על ערב מבוא‬ ‫דרך הגיא ‪ -‬סמינר אוריתמיה‬ ‫דליה פז‪052-6270670 ,‬‬

‫*ניצן פימנטל‪ :‬יועצת ארגונית ברוח‬ ‫האנתרופוסופיה ‪IMO‬‬

‫שקשה ליצור במקומות אחרים‪ .‬במהלך‬ ‫הלימוד אנו 'משילים' תפישות מסוימות‬ ‫על האדם ובונים צעד אחר צעד תמונת־‬ ‫אדם חדשה‪.‬‬ ‫הלימודים בסמינר פותחים פעמים רבות‬ ‫גם כיווני עיסוק חדשים‪ .‬רבים מגלים ומ־‬ ‫חדדים את הרצון שלהם במהלך הלימודים‬ ‫וממשיכים להכשרה בחינוך‪ ,‬ללימודי אמנות‬ ‫או לתראפיה‪ .‬ישנם גם הורים רבים שבאים‬ ‫מתוך רצון להכיר את האנתרופוסופיה ואת‬ ‫חינוך וולדורף‪ .‬אנו מאד שמחים על כך!‬ ‫קהילת וולדורף מתחזקת מאוד מלימודי‬ ‫ההורים‪ .‬אתגר החינוך הוא אתגר משותף(!)‬ ‫של המורים וההורים‪ ,‬והבנה ושותפות אנ־‬ ‫טימיות הכרחיות‪ .‬קהילות וולדורף מבק־‬ ‫שות להיות קהילות לומדות ומתחנכות‪,‬‬ ‫לגדול להיות לכר פורה לאמנות ויצירה‪,‬‬ ‫להתפתחות אישית וקהילתית‪.‬‬

‫כתשובה נראה עתה כמעורר את השאלה‬ ‫האמיתית… בתשובה לשאלה זו תלויות‬ ‫שלוותם ושלמותם של חיי־הנפש‪ .‬ההגעה‬ ‫לתשובה כזאת אינה רק מרווה את הצ־‬ ‫מאון לידע; היא מכשירה את האדם לע־‬ ‫בודה יעילה ומאפשרת לו למלא כהלכה‬ ‫את תפקידיו וחובותיו בחיים… עובדה היא‬ ‫כי הידע העל־חושי אינו משהו העונה רק‬ ‫לדרישה תאורטית‪ ,‬אלא חונן לנו הנהגת־‬ ‫חיים מתוך הבנת חיים"‪.‬‬ ‫את האנתרופוסופיה פגשתי בשרותי הצ־‬ ‫באי‪ .‬לאחר שהתעוררו בי שאלות רוחניות‬ ‫וחיפוש של תורות סוד היתה לי תחושה‬ ‫ברורה שהמציאות‪ ,‬גם כפי שהיא מופי־‬ ‫עה בתודעה ה"נורמטיבית" סביבי (גדל־‬ ‫תי בקיבוץ של השומר הצעיר)‪ ,‬אינה כל‬ ‫המציאות‪ ,‬ושתודעה זו אינה יכולה באמת‬ ‫לתת מענה לשאלות האמיתיות על מהות‬

‫האדם והעולם‪ .‬התעמקות בכתביו של‬ ‫שטיינר ובייחוד ב"פילוסופיה של החרות"‬ ‫גילו לי את העולם מחדש! שטיינר מביא‬ ‫בחקירותיו ידע והקשרים חדשים לחלוטין‬ ‫כמעט בכל תחום‪ :‬היסטוריה‪ ,‬דתות‪ ,‬מד־‬ ‫עים‪ ,‬רפואה‪ ,‬חינוך‪ ,‬כלכלה‪ ,‬אמנות ועוד‬ ‫תחומים רבים‪ .‬לפעמים נראה שהאיש‬ ‫חקר ופיתח תובנות פורצות־דרך כמעט‬ ‫בכל תחום אפשרי‪ .‬אבל חשוב מכך‪ ,‬זוהי‬ ‫גם דרך התחנכות שמגלה לנו‪ ,‬לראשונה‪,‬‬ ‫את עצמנו‪ ,‬את האני האמיתי שלנו‪" :‬בכל‬ ‫אדם חבוי אדם עילאי זה"‪.‬‬ ‫סמינרים הם דרך מצוינת לפגוש את‬ ‫האנתרופוסופיה וללמוד אותה‪ .‬בסמינרי‬ ‫המבוא אנו משלבים לימודים עיוניים וע־‬ ‫שייה אמנותית‪ .‬קבוצת אנשים שעוסקת‬ ‫בשאלות עמוקות ומתנסה יחד באמנות‬ ‫רב־גונית‪ ,‬שבוע אחר שבוע‪ ,‬יוצרת איכות‬

‫טל ארנון‪ ,‬מתחנך בסמינר קמפוס רימון‬ ‫ על חווית ההתפתחות האישית שלו‪:‬‬‫"כאדם חופשי בעולם חיפשתי תמיד את‬ ‫הלימוד וההתפתחות‪ ,‬את המקום בי שבו‬ ‫אני חוקר‪ ,‬לומד ומתרחב‪ .‬אל האנתרו־‬ ‫פוסופיה וחינוך מבוגרים ‪ -‬סמינר יום ו'‬ ‫בהרדוף ‪ -‬הגעתי מלב המערכת הטכנו־‬ ‫לוגית־תעשייתית (עבדתי כעשר שנים‬ ‫כמפתח מוצרים ומעצב מוצר בחברה‬ ‫באזור)‪ .‬משהו בי כמה לעדן ולאזן את‬ ‫השפעת המכניות והסיזיפיות של העבו־‬ ‫דה ‪ -‬של החיים המודרניים‪ ,‬של השעות‬ ‫הרבות מול המסך‪ ,‬של עייפות החומר‪.‬‬ ‫משהו בי חיפש והתגעגע למפגש אחר‬ ‫עם העולם ‪ -‬מפגש עם אנשים‪ ,‬עם אמ־‬ ‫נות‪ ,‬תנועה‪ ,‬חלום ושיר‪ .‬חיפשתי העשרה‬ ‫אמנותית‪.‬‬ ‫את האנתרופוסופיה הכרתי בצורה שט־‬ ‫חית דרך ילדיי שהלכו לגני שקד ולבית‬ ‫הספר שקד‪ .‬שם זיהיתי איזו איכות של‬ ‫עומק‪ .‬איזו שליחות שחיה באנשים שעוב־‬ ‫‪5‬‬

‫ומר דלומי‪ ,‬מחנך בתיכון‬ ‫שקד‪" :‬מה אתה רוצה להיות‬ ‫כשתהיה גדול?" היא שאלה‬ ‫שכל אחד מכיר‪ .‬זו שאלה‬ ‫מקסימה‪ ,‬שפותחת ילדים אל עולם שלם‬ ‫של חלומות וקריצות לעולמות גדולים‪,‬‬ ‫אבל לפעמים היא גם מחליקה לתוך תוד־‬ ‫עתנו גם רעיון מטעה מאוד‪ :‬כשתהיה גדול‬ ‫כבר תהיה‪ ,‬תהיה משהו שהוא אתה‪ .‬‬ ‫הייתי רוצה רק להזכיר שגם כשאנחנו‬ ‫"גדולים"‪ ,‬חיינו נמצאים כל הזמן בתנו־‬ ‫עה וישותנו נמצאת כל הזמן בתהליך‬ ‫של שינוי‪ .‬בקהילה שמתעסקת בחינוך‬ ‫באופן כל כך מקיף קל לדבר על השינויים‬ ‫והתהליכים שעוברים על ילדים‪ ,‬אך השי־‬ ‫נויים שעוברים עלינו כמבוגרים הם בעלי‬ ‫אופי חמקמק במקרה העדין‪ ,‬ואגרסיבי‬ ‫במצבים אחרים‪ .‬‬ ‫קיים פיתוי חזק לראות את עצמי כיצור‬ ‫מוגמר אשר סיים את התפתחותו ומתנהל‬ ‫סוף סוף בעולם‪ .‬גם באופן אישי אני רואה‬ ‫על עצמי איך הפיתוי הזה הולך ומתעצם‬ ‫ככל שהגיל עולה‪ .‬אנחנו מפתחים קלי־‬ ‫פה קשיחה של זהות ורעיונות על עצמנו‪,‬‬ ‫כולל רבדינו הרוחניים‪ ,‬ונאחזים‪ .‬ובגלים‪,‬‬ ‫מגיעים אותות השינוי‪ .‬‬ ‫מקורם יכול להיות בפנימיותנו ‪ -‬דרך רג־‬ ‫שות חדשים של זרות‪ ,‬חוסר התאמה או‬ ‫חוסר טעם ואחרים‪ ,‬או בסביבה ‪ -‬בצורת‬ ‫שינוי גדול שהעולם מציב בפנינו‪ ,‬המטל־‬ ‫טל את הרצף הנוח והברור שבנינו‪ .‬הת־‬ ‫גובה הטבעית שלנו (או שלי‪ ,‬בכל אופן)‬ ‫היא להימנע מהשינוי‪ ,‬לחפש את הדרך‬ ‫שבה הדברים נותרים כפי שהם‪.‬‬ ‫אבל כאן גם טמון הסיכוי שדרך ההת־‬ ‫חנכות שלי כמבוגר תהפוך לכלי מכוון‪.‬‬ ‫הלימוד וההתבוננות ביישותי המתהווה‬ ‫ יצירה שאינה פוסקת ‪ -‬מאפשרת לי‬‫להיות מעט יותר ער לקריאות שמגיעות‬ ‫מפנימיותי ומהעולם‪ .‬‬

‫ע‬

‫‪4‬‬

‫קהילת וולדורף‬ ‫מתחזקת מאוד מלימודי‬ ‫ההורים‪ .‬אתגר החינוך הוא‬ ‫אתגר משותף(!)‬ ‫של המורים וההורים‪,‬‬ ‫והבנה ושותפות אינטימיות‬ ‫הכרחיות‪ .‬קהילות וולדורף‬ ‫מבקשות להיות קהילות‬ ‫לומדות ומתחנכות‪,‬‬ ‫לגדול להיות לכר פורה‬ ‫לאמנות ויצירה‪ ,‬להתפתחות‬ ‫אישית וקהילתית‬ ‫סדנת גילוף בעץ ‪ -‬יריד‪ .‬גל מוסנזון‬

‫ומייד עולה אזהרה‪ :‬הרי ‪ ‬מהצד השני‬ ‫עומד הפיתוי להפוך לפרפר ברוח‪ ,‬להת־‬ ‫מסר לכל שינוי בהתאהבות נערית ולזרוק‬ ‫מעלינו התחייבויות ומבנים יסודיים בחיינו‪ .‬‬ ‫התמסרות לדרך של התחנכות כמבוגר‬ ‫יכולה לאפשר לנו לזהות את הקריאות‬ ‫האלה בחיינו ולפגוש אותן מתוך זקיפות‬ ‫ובתודעה‪ .‬לאזן בין הסטאטי והדינאמי‪,‬‬ ‫להתעורר‪ .‬כך‪ ,‬משברים מטלטלים בחיים‬ ‫הופכים להזדמנויות מיוחדות להתפת־‬ ‫חות ולגילוי של מי שעוד נהפוך להיות‪ .‬‬ ‫יובל נאור‪ ,‬מרכז סמינר יום ו' בהרדוף‪:‬‬ ‫שאלת ההתחנכות‪ ,‬או החניכה‪ ,‬עוברת‬ ‫כחוט השני דרך התקופות השונות של‬ ‫האנושות‪ .‬בריבוי אופנים ושיטות עבד‬ ‫האדם כדי לשפר את עצמו‪ ,‬לעורר בתו־‬ ‫כו כשרים רדומים המובילים אל הרוחי‪,‬‬

‫לחזק תכונות שונות וכן הלאה‪ .‬רודולף‬ ‫שטיינר יצר‪ ,‬או פתח‪ ,‬דרך מודעת ומאוד‬ ‫רב צדדית לעבודה פנימית‪ .‬אדם הפו־‬ ‫סע בדרך ההתחנכות החדשה הזו מוצא‬ ‫עצמו‪ ,‬לצד תרגול רב צדדי ואיזון ישותו‪,‬‬ ‫עובד ומתפתח בתוך החיים‪ ,‬בתוך מתנות‬ ‫הגורל ומבחניו‪ .‬יראת כבוד‪ ,‬גם לחירותו‬ ‫של כל אדם‪ ,‬היא התנאי הראשון‪ .‬לכן‬ ‫דבר לא נכפה בכוח‪ ,‬הכל פונה ראשית‬ ‫לחשיבה הבהירה‪ ,‬כי כל העובר דרך הח־‬ ‫שיבה מוביל לחירות‪.‬‬ ‫לכן השלב הראשון באנתרופוסופיה הוא‬ ‫שלב הלימוד‪" .‬טיפוח הידע העל־חושי הוא‬ ‫צורך הכרחי לתקופתנו"‪ ,‬כותב שטיינר‬ ‫בהקדמה לספרו "גוף‪ ,‬נפש‪ ,‬רוח" ומוסיף‪:‬‬ ‫"אם הנפש צוללת אל אותם העומקים‬ ‫אשר אל תוכם חייבת היא לצלול‪ ,‬אם היא‬ ‫רוצה להבין את עצמה‪ ,‬אז מה שנראה‬

‫סדנת תיפוף גוף ‪ -‬יריד‪.‬‬ ‫גל מוסנזון‬

‫'‬

‫התחנכות‬ ‫והתפתחות אישית‬ ‫למבוגרים‬

‫מהי משימת ההתפתחות‬ ‫שלנו כמבוגרים ומהן‬ ‫האפשרויות‬ ‫הקיימות בקהילה?‬ ‫יובל נאור‪ ,‬ניצן פימנטל*‪ ,‬עומר דלומי‪,‬‬ ‫טל ארנון‪ ,‬טל קרצ'ב ונטע יובל‬

‫<‬

‫ה‬ ‫עורכים‪:‬‬ ‫יריב הרפז‪,‬‬ ‫רחלי תדהר קנר‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬יצהר ורדי‬ ‫כתבים צוות נושא‪:‬‬ ‫מתן בן ארי‪ ,‬הדס נאמן‪ ,‬יורם גרשמן‪,‬‬ ‫רותי גימפל‪ ,‬טלי וידומסקי‪ ,‬איריס פלג‪.‬‬ ‫עיצוב גרפי‪:‬‬ ‫מיכל מגן‬

‫אביב הולך ומסתיים ועמו מסתיימת שנת‬ ‫הלימודים ומחזור השנה בבית הספר‬ ‫שקד‪ .‬תלמידי כיתה א' מסיימים את שנתם‬ ‫הראשונה בבית הספר ואילו תלמידי כיתה‬ ‫ח'‪ ,‬מגיעים לקצה התהליך הארוך שהתחילו‬ ‫לפני ‪ 8‬שנים‪ .‬בוגרי הגנים מתרגשים לקראת‬ ‫כיתה א'‪ ,‬ובוגרי י"ב צועדים אל עולם הגדול‪.‬‬ ‫באווירה זו של סגירת המעגלים ופתיחה‬ ‫של מעגלים חדשים אנו מגישים לכם את‬ ‫גיליון "עלי שקד" שיוקדש לאירועים השונים‬ ‫שקרו במהלך האביב ולקראת סיום השנה‪.‬‬ ‫תמונות מהיריד שזה עתה הסתיים והרהורים‬ ‫במשמעויותיו למשתתפים ולמארגנים‪.‬‬ ‫חוויות מהאולימפיאדה בה לקחו חלק‬ ‫תלמידי ותלמידות כיתה ה; פתיחת מעגלי‬ ‫חינוך חדשים‪ ,‬הפעם דווקא למבוגרים;‬

‫סודות מהגן של יפה מאיר‪ ,‬ביקורת על‬ ‫תרבות הוואטספ מאת גבע ששון; טיול קייצי‬ ‫בנחל שיח וקסמי צבעים מיורם גרשמן ולמי‬ ‫שרוצה לסיים את השנה בטעם מתוק – מדור‬ ‫בישול מפנק במיוחד‪.‬‬ ‫לטובת האווירה שיבצנו בגיליון תמונות‬ ‫מיריד שקד ‪ ,2016‬לא בהכרח עם קשר ישיר‬ ‫ומדויק לתוכן הכתבה‪.‬‬ ‫כתמיד‪ ,‬אם אתם רוצים להצטרף ולהשתתף‬ ‫בכתיבתו‪ ,‬צילומו‪ ,‬עריכתו‬ ‫והפצתו של "עלי שקד" וה"שקדימון" נשמח‬ ‫לקבל בזרועות פתוחות כל אחד ואחת‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫צוות עלי שקד‬ ‫‪aley.shaked@gmail.com‬‬

‫צילום‪:‬‬ ‫טל גליק‪ ,‬גל מוסנזון‬ ‫בית דפוס‪:‬‬ ‫"מילניום" אלון דה־פיצ'וטו‬ ‫צילום שער‪:‬‬ ‫מנדלה קהילתית ביריד שקד‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬גל מוסנזון‬ ‫תודות‪:‬‬ ‫לכל הכותבים והכותבות‬ ‫המתראיינים והמתראינות‪,‬‬ ‫לבועז הירש ולבנה קארו‬ ‫למירי שורקין ודבורה צור‬ ‫למשפחותנו שתמכו בנו בתקופה‬ ‫האחרונה‪ ,‬ולכל קהילת שקד‬

‫‪ 3‬התחנכות והתפחות למבוגרים יובל נאור‪ ,‬ניצן פימנטל ‪7 ::‬‬ ‫‪ 8‬להסיר את המכשול רחלי תדהר קנר ‪ 13 ::‬הצבע הנסתר מהעין יורם גרשמן ‪ 15 ::‬סוף שנה סוף הארוחה‬ ‫הדס נאמן ‪ 16 ::‬אולימפיאדת וולדורף‪ ,‬על מה ולמה? רותי גימפל‪ ,‬טלי וידומסקי ‪ 20 ::‬יריד כאימון קהילתי‬ ‫גולי אסולין ‪ 22 ::‬הילדים שלכם והווטסאפ גבע ששון ‪ 24 ::‬היריד שהיה גל מוסנזון‪ ,‬טל גליק ‪::‬‬ ‫‪ 26‬דפי שקד ‪ -‬כל מה שנחוץ ‪ 28 ::‬שירה משותפת הורים‪ ,‬מורים וילדים‬ ‫נחל שיח יורם גרשמן‬

‫מסורת חדשה‬ ‫מתחילה‬

‫"‬

‫דגל שקד עובר ביריד‬ ‫ממחנכי ד' למחנכי ג'‬

‫מי ייתן ונוכחותנו המלאה‬ ‫תפתח את ההוויה השלווה‬ ‫בה מצויה האהבה‬ ‫שתנחה את עשייתנו‬ ‫המשותפת‬

‫"‬

‫גליה טיאנו רונן‬ ‫ורס ועד הורים ועלי שקד‬

‫עיתון קהילה ‪ ::‬גליון קיץ ‪2016‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪20‬‬

‫יפה מאיר‬ ‫מאירה על‬ ‫הילדים של היום‬ ‫גולי אסולין‬ ‫צופה על יריד‬ ‫שקד מלמעלה‬

‫‪16‬‬ ‫‪22‬‬

‫רותי וטלי מסכמות‬ ‫את אולימפידת‬ ‫וולדורף‬ ‫גבע ששון מסמס‬ ‫על הוואטסאפ של‬ ‫הילדים שלנו‬

‫‪1‬‬