חורף 2016

‫הנה‪ ,‬באפלת החורף מתגלה‬ ‫כוחה העצמי של הנפש‪,‬‬ ‫אשר שואף בעוז‬ ‫להנחותה במחשכים‬ ‫ולשער למפרע דרך חום הלב‬ ‫את ההתגלות העתידה של החושים‪.‬‬ ‫מתוך 'לוח השנה לנפש' של שטיינר‬ ‫ציורים על הקיר‪ ,‬כיתה ז' של גיל‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬טל גליק‬

‫בית ספר לאופניים‬

‫לימוד רכיבה לילדים ומבוגרים‬ ‫חוגי אופניים וטיולי שטח מהנים‬

‫דורון שמואלי ‪ ,BSC‬סוכן פיננסים וסוכן‬ ‫ביטוח פנסיוני ברוח קהילת שקד‬

‫יואב ‪052-2618038‬‬

‫הומאופתיה קהילתית‬

‫אבא ל‪ 3-‬בוגרי‬ ‫ביה"ס שקד‬ ‫מציע מגוון‬ ‫שירותים‬ ‫לקהילת שקד‬

‫בקרית טבעון‬ ‫‪www.homerose.com 052-4398111‬‬

‫צרו‬ ‫קשר‬

‫תוכניות חסכון לילדים‬ ‫ניהול תיקי השקעות בכל סכום‬ ‫טיפול בחסכון הפנסיוני‬ ‫ביטוחי חיים בריאות וסיעוד‬ ‫סדר בביטוחי המשפחה‬ ‫הטבות במס לעצמאים‬ ‫איתור חסכונות אבודים‬

‫‪04-9534308‬‬

‫‪052-2668007‬‬

‫‪barakdor@zahav.net.il‬‬

‫טיפול במגע‬

‫יובל אלעד‬

‫הטיפול משלב עיסוי שוודי עם טכניקות רבות נוספות‬ ‫המותאמות למטופל ולצרכיו‪.‬‬ ‫מעבר לטכניקה עצמה‪ ,‬יש דגש גדול על ריכוז גבוה והקשבה לגוף‬ ‫וזאת מתוך תפיסה אשר שמה את המתחים הפיזיים בהקשר ישיר‬ ‫למתחים נפשיים‬ ‫ושאלות החיים של המטופלים‪.‬‬

‫יוגה ‪ -‬נשימה‪ ,‬תנועה‪,‬‬ ‫הרפיה ורוגע‬ ‫מוזמנים להגיע להתחבר ולהרפות‬ ‫• יוגה למבוגרים ולנשים בהריון •‬ ‫שיעורי בוקר וערב!‬ ‫השיעורים מתקיימים במעלה אבשלום‪.‬‬ ‫בהנחיית קרן ירושלמי מורה ליוגה‪,‬‬ ‫בעלת ותק רב שנים בהוראת יוגה‪.‬‬

‫פרטים בטלפון‪054-4936026 :‬‬

‫בקרוב תיפתח הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה אנתרופוסופית‬ ‫למטפלים‪ ,‬בקריית טבעון‬ ‫בהשתתפות‪ :‬יפתח בן־אהרון‪,‬‬ ‫הגר דרור־מליניאק‪ ,‬ד"ר מירון ברק‪,‬‬ ‫נדב נחתומי‪ ,‬אקסל אוולד‪,‬‬ ‫דוד מליניאק‪ ,‬ליל גולד‪.‬‬ ‫לפסיכולוגים‪ ,‬פסיכותרפיסטים‪ ,‬מטפלים באמנויות‪/‬‬ ‫מטפלים זוגיים‪ /‬משפחתיים‪ ,‬רופאים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ :‬עומדת להיפתח קבוצת הדרכה‬ ‫לפסיכותרפיסטים בטבעון‪.‬‬ ‫לפרטים‪ :‬הגר ‪04-9058526 /050-2837813‬‬ ‫‪hagarpsy@gmail.com‬‬

‫עדי שכטר‬ ‫מתווכת עצמאית‬ ‫קרית טבעון‬

‫ענת הירש‬ ‫מטפלת‬

‫‪adisch@me.com‬‬

‫‪054.422.40.63‬‬

‫ומנחת‬ ‫סדנאות‬ ‫תטא הילינג‬ ‫ואנרגיית‬ ‫הסוסים‬

‫בעלת ניסיון רב כמטפלת במגוון‬ ‫שיטות אנרגטיות‪.‬‬ ‫מלווה אנשים בתהליכי ריפוי‪ ,‬שינוי‬ ‫וצמיחה אישית‪.‬‬ ‫העבודה מובילה לתובנות על המסע‬ ‫הייחודי לאדם‪ ,‬ניקוי ושחרור אנרגטי‬ ‫ומאפשרת לריפוי פיזי‪ ,‬רגשי ורוחני!‬ ‫מורה ומנחה סדנאות תטא הילינג‬ ‫ואנרגיית הסוסים המופלאה!!‬ ‫לבירור מועדי הקורסים הקרובים‬ ‫מוזמנים ליצור קשר‬

‫ענת ‪www.anat-hirsch.co.il 054-4607209‬‬

‫רחלי תדהר קנר‪ -‬ליווי אישי לחיים ולעסקים‬

‫נפתח חוג ציור עם אמנון גרדי‬ ‫מדי יום ד'‪ ,‬ליד מתנ"ס ק‪ .‬האמנים בשעות ‪,6-9‬‬ ‫מתאים לכל הגילים‪ .‬לא נדרש ניסיון קודם‪,‬‬ ‫נדרשת רק אמביציה וחוש אסתטי‬

‫הרשמה אצל אמנון‪054-4774425 :‬‬ ‫או בדוא"ל ‪gardiam@bezeqint.net‬‬

‫פונדק הרוחות‬ ‫מה המחיר שצריך לשלם אמן שרוצה ללכת‬ ‫עד הסוף עם אמנותו? "פונדק הרוחות"‬ ‫מאת נתן אלתרמן‪ .‬הצגת י"ב של אורי גולן‪,‬‬ ‫בבימויו של יונתן לוי‪" .‬הצגה כל כך מרטיטה‪,‬‬ ‫משחק מעולה ומהודק‪ ,‬אפשר לשלוח אותם‬ ‫ישר לברודווי"‪.‬‬ ‫נעמי ואלחנן ‪ -‬פונדק הרוחות‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬טל גליק‪.‬‬

‫הדס נאמן מחממת לנו את החורף עם משקה‬ ‫שקדים שטוב גם לעור הפנים‬ ‫מו האוויר שנכנס ויוצא לנו מהגוף‪ ,‬ממלא ומשאיר‬ ‫אותנו קלילים‪ ,‬כך צריך להיות גם האוכל‪ :‬מזין‪,‬‬ ‫ממלא‪ ,‬משביע ולא מכביד מדי‪ .‬אני חושבת על אוכל‬ ‫שאפשר לנשום אחרי שאוכלים אותו‪.‬‬ ‫אז הנה משהו שבאמת טוב לנו גם מבפנים וגם מבחוץ‪ :‬חלב‬ ‫שקדים מחמם לחורף‪ .‬ואל תגידו שאפשר לקנות‪ ,‬זה לא אותו‬ ‫הדבר!!!!‬ ‫השקדים מכילים כמות גדולה של סידן‪ .‬מלבד סידן הם מכילים‬ ‫גם ברזל‪ ,‬אשלגן‪ ,‬חומצה פולית‪ ,‬אבץ ועוד‪.‬‬ ‫הבסיס הוא ‪ 2‬כוסות שקדים‪ .‬את השקדים רצוי להשרות‬ ‫במים‪ ,‬אם כי זו לא חובה‪ .‬ההשריה הופכת את כל הוויטמינים‬ ‫והמינרלים לזמינים יותר לגוף‪.‬‬ ‫נכניס לבלנדר את השקדים‪ ,‬ועל כל כוס שקדים נוסיף ‪3-2‬‬ ‫כוסות מים בהתאם לסמיכות הרצויה‪ .‬נפעיל את המכשיר‬ ‫על המהירות הגבוהה ביותר למשך כמה דקות‪ .‬נסנן ונסחט‬

‫כ‬

‫מצרכים להכנת חלב חורפי ומחמם‪:‬‬ ‫‪ 2‬כוסות שקדים (מומלץ להשרות) • ‪ 6-4‬כוסות מים • ‪ 1‬ס”מ‬ ‫שורש ג’ינג’ר • ½ ס”מ שורש כורכום טרי • ‪ 3-2‬תמר מג’הול‬ ‫ספרו איך יצא!‬ ‫הדס נאמן‪ ,‬בשלנית‪ ,‬טבעונית שלא מוכנה לוותר על הנאות‬ ‫המטבח‪ ,‬גם מהצד של המבשלת וגם האוכלת‪ .‬מוכרת‬ ‫מטעמים טבעוניים בביתה ובדוכן בימי שישי במרכז‬ ‫‪ Dussa Neeman .‬בפייסבוק‬

‫‪17‬‬

‫אוכל‬

‫משקה שמחמם‬ ‫בפנים ומנקה בחוץ‬

‫היטב דרך מסננת בד‪ ,‬חיתול בד‪ ,‬ואפילו מגבת מטבח עושה‬ ‫את העבודה‪ .‬לאחר הסחיטה לא נשטוף את הידיים אלא נמרח‬ ‫את הנוזל (שנדבק ליד) על עור הפנים‪ .‬לאחר שיתייבש‪ ,‬שיטפו‬ ‫את הפנים במים חמימים‪ .‬זו אחת ממסכות הפילינג הכי טובות‬ ‫שגיליתי‪ ,‬שגם מזינה את העור בדברים נפלאים!‬ ‫את החלב שסיננו נחזיר לבלנדר ונוסיף לו טעם; בחורף אני‬ ‫אוהבת להכין משקה מחמם עם חתיכה של שורש ג’ינג’ר‪ ,‬שורש‬ ‫כורכום טרי ותמרים‪ ,‬או מילקשייק עם בננות ותותים‪ ,‬או שוקו‬ ‫עם תמרים וקקאו לילדים‪ .‬זה משקה מזין וממלא ושעושה נעים‬ ‫בבטן‪ .‬וגם לעור הפנים ‪):‬‬

‫נעים להכיר‬

‫והפעם דוד שלו לרגל סיום תפקידו‬ ‫כיו"ר עמותת שקד‬

‫ו"ר עמותת שקד בשלוש השנים האחרונות‪ ,‬בן ‪ ,53‬אב‬ ‫לחמישה‪ ,‬מתגורר בטבעון‪.‬‬ ‫תפקידו הרשמי של יו"ר העמותה נוגע בעיקר לסדר‬ ‫ולארגון של ההיבטים הכספיים‪" ,‬אבל בפועל‪ ,‬האחריות כוללת גם‬ ‫מבט רחב וכוללני על הדברים שקורים בתוך העמותה ומחוצה לה‪.‬‬ ‫אתה חייב להניח לרגע בצד את היותך הורה‪ ,‬חבר ועד כיתה או‬ ‫כל תפקיד 'אמוציונלי' אחר במערכת‪ .‬זה קצת דומה למשפחה‪,‬‬ ‫שבה כל אחד מהילדים מושך לכיוון שלו‪ ,‬ורק ההורה רואה את‬ ‫טובת הילד ואת טובת המשפחה‪".‬‬ ‫לתפקיד היו"ר הוא נכנס מתוך "רצון לעשות סדר אמיתי בכל‬ ‫הביורוקרטיה שמכילה יוזמת שקד‪ .‬היינו חייבים להבין שאנחנו‬ ‫לא סטארט־אפ‪ .‬לצד הרצון הטוב‪ ,‬האמון בכל מרכיב במערכת‬ ‫והשאיפה לרוץ קדימה חייבים להתקיים נהלים והנחיות‪ .‬חייבת‬ ‫להיות אחידות בקבלת החלטות בזמן אמת ובהתאם לחוק‪".‬‬ ‫מתוך הסדר הזה‪ ,‬ועל סמך אותם נהלים‪ ,‬קמו במהלך השנים‬ ‫הנהלות חזקות ומתפקדות בכל היוזמות‪ .‬כששואלים אותו באילו‬ ‫הישגים הוא גאה במיוחד הוא מדבר על שניים‪ :‬המעבר לאורנים‬ ‫והקמת הגן החמישי‪" .‬המעבר לאורנים הושג לאחר תהליך ארוך‬ ‫של דיונים מכוננים ברמת הסוציולוגית ובזכות נאיביות בלתי מת־‬ ‫פשרת‪ ,‬רצון טוב ועקשנות‪ .‬הגן החמישי קם בזכות הלחץ שהפ־‬ ‫עלנו ובזכות קבוצת הורים נפלאים‪ ,‬טובים ונחושים שפשוט לא‬ ‫הצליחו להרים את זה לבדם‪ .‬כי זאת התפיסה שלנו‪ :‬העמותה לא‬ ‫מקימה יוזמות; ההורים מקימים יוזמות‪ ,‬והעמותה רק נותנת להם‬ ‫את הכלים לפעול נכון‪".‬‬ ‫דוד מקפיד לציין את חשיבות הקשר עם הרשות המקומית‪ ,‬ומפר־‬ ‫גן למועצה שלקחה על עצמה הרבה מאד מבחינת זמן‪ ,‬כסף והל־‬ ‫וואות כדי שבית הספר היסודי יתפתח‪ .‬בעניין בית הספר היסודי‬ ‫הוא מפרגן גם לקודמיו בתפקיד ולשותפיהם‪" .‬אנחנו אמנם גזרנו‬

‫י‬

‫את הסרט‪ ",‬הוא אומר‪" ,‬אבל לא אנחנו הנחנו את אבן הפינה‪".‬‬ ‫מבחינה ארגונית מורכבת העמותה מוועד ההורים‪ ,‬הנהלת העמו־‬ ‫תה והנהלות היוזמות‪ .‬בנוסף קיימת הנהלת העמותה המורחבת ‪-‬‬ ‫"פורום האכפתניקים של הקהילה"‪ ,‬כפי שמכנה אותם דוד‪" .‬אלה‬ ‫אנשים שאכפת להם ויש להם רצון‪ ,‬יכולת וכוח לעזור לעמותה‬ ‫להמשיך ולהתפתח‪ .‬אלה אנשים שפועלים כמעט ללא אינטרסים‬ ‫צרים‪ ,‬והם חשובים מאוד לראייה הרחבה של הדברים‪".‬‬ ‫דוד מציין כי לצערו‪ ,‬בשנים האחרונות מורגשת היחלשות של‬ ‫ההתלהבות ההורית‪" .‬כל העסק בנוי על ההתלהבות הזו‪ ,‬כך שאם‬ ‫היא תדעך הכל יהיה קשה יותר‪ .‬כבר כיום קשה יותר לגייס הורים‬ ‫לעמותה ולוועד‪ .‬הרוח ההתנדבותית דועכת ובמקומה מתגברת‬ ‫גישה של קבלת שירות‪".‬‬ ‫מה אתה לוקח איתך הלאה‪ ,‬בסיום הכהונה?‬ ‫"להשתדל להקשיב כמה שיותר‪ ,‬לאו דווקא להסכים‪ ,‬אבל להק־‬ ‫שיב ולגבש דעה שטובה לכלל‪ .‬כולנו באים ממקום טוב ובטוחים‬ ‫בצדקתנו ובטוב לבנו‪ ,‬אז צריך רק לזכור להקפיד על הקשבה‪.‬‬ ‫ההקשבה ‪ -‬לפני הכל‪".‬‬

‫חג חורף בקהילת שקד ‪ -‬יוזמה משותפת של הורים ואנשי חינוך‬ ‫צילום‪ :‬עומר קורא‬

‫חווית הלימוד לעומק‪.‬‬ ‫הילדים בטח עוברים טלטלה מאוד‬ ‫חזקה באוריתמיה‪.‬‬ ‫חלקם‪ ,‬וחלקם בכלל לא‪ .‬הנסיון מוכיח‬ ‫שמי שהכי קשה לו באוריתמיה הוא מי‬ ‫שהכי זקוק לה‪ ,‬זה תמיד כך‪ .‬הילדים‬ ‫שהכי מתנגדים והכי קשה להם והכי לא‬ ‫רוצים‪ ,‬אלה הילדים שהכי זקוקים לנשי־‬ ‫מה‪ ,‬לעבודה פנימה‪ ,‬לריפוי‪ .‬אלה תהלי־‬ ‫כים ארוכי טווח ביותר‪ ,‬האוריתמיה רצה‬ ‫למרחקים ארוכים מרתוניים‪ .‬שליש שלם‬ ‫של עבודה על בראשית‪ ,‬שנה שלמה של‬ ‫עבודה על תרגיל אחד‪ ,‬עד שבאמת משהו‬ ‫קורה במעמקים במסתרים ופתאום מב־‬ ‫חינים בשינוי‪.‬‬ ‫ולמה הילדים אוהבים לשנוא אורית־‬ ‫מיה?‬ ‫תלוי באיזה גיל את שואלת אותם את‬ ‫זה‪ .‬בא'‪ ,‬ב'‪ ,‬ו־ג' הם עדיין אוהבים‪ .‬ב־ד'‪...‬‬ ‫תראי‪ ,‬אוריתמיה‪ ,‬אי אפשר לעשות ליד‬ ‫עצמך‪ ,‬אתה צריך להיות לגמרי בפנים‪.‬‬ ‫זה השיעור הכי תובעני‪ ,‬שהכי יש לו נגי־‬ ‫עה לנפש ולרוח‪ .‬זה שיעור קשה‪ ,‬מביך‪,‬‬ ‫חושפני‪ ,‬הוא לא מאחורי שולחן‪ ,‬אין לוח‪,‬‬ ‫אין שום דבר לאחוז בו מלבד בעצמך‪.‬‬ ‫תמיד יש ילדים שמפריעים ואז אלו שכן‬ ‫רוצים להיכנס פנימה‪ ,‬לא מצליחים‪ .‬היום‬ ‫אם נוצר עם כיתה רגע אחד של פנימיות‬ ‫עומק ושקט בשעור‪ ,‬אני מאושרת‪ .‬אני‬ ‫מסתפקת ברגע אחד של איכות‪.‬‬ ‫וכשאת מלמדת מבוגרים‪ ,‬בסמינר‪ ,‬אילו‬ ‫איכויות אחרות את מביאה‪ ,‬בשונה‬ ‫מהעבודה עם ילדים?‬ ‫עם מבוגרים זוהי עבודה תודעתית‪ ,‬עם‬ ‫הילדים אני ממעטת להסביר‪ .‬עם המבו־‬ ‫גרים זהו תהליך מודע מדידטיבי‪ ,‬גם המ־‬ ‫בוגרים מתמסרים ובוחרים בתהליך כזה‪.‬‬ ‫וכמובן‪ ,‬בחירת תכנים שמדברים על הת־‬ ‫פתחות פנימית אבל זה אותו דבר במובן‬ ‫האיכותי‪ ,‬תהליכים ארוכים של העמקה‪.‬‬

‫דליה פז הוציאה‬ ‫לאחרונה ספרון‬ ‫תפילות ועבודה‬ ‫פנימית שנקרא‪:‬‬ ‫"לב שותת אור"‬ ‫אנחנו שמחים‬ ‫לשתף את קוראי‬ ‫עלי שקד בשיר‬ ‫אחד מתוכו‪:‬‬

‫מעגל‬ ‫אור‬ ‫שחר‬ ‫דליה פז‬ ‫(עבור ז‪).‬‬

‫אני מקיף אותך במעגל אור שחר‬ ‫אני שמש ערב עדינה שוקעת בלבך‬ ‫חוש את זרם האור המרפא‬ ‫שוטף את פצע הוויתך‬ ‫בוקר וליל‬ ‫מנחם ומיטיב‬ ‫נשום אותי לתוכך‬ ‫נשום את אהבתי‬ ‫נשום את אורי לתוכך‬ ‫תן למרירות ולעלבון להתפוגג‬ ‫עם כל נשימה‬ ‫אתה ילדי האהוב אליו אני שולח אך ברכה‬ ‫גם אם נדמה לך כי זהו עוול‬ ‫דע כי כל מהמורה בדרכך‬ ‫מונחת ושלוחה לך על ידי‬ ‫למען תהיה עניו‬ ‫ולמען תכיר את עצמך‬ ‫דרך החתחתים היא אני‬ ‫לך בי בהכרת תודה‬ ‫אינך זקוק לדבר מלבדי‬ ‫אתה זקוק לי בלבד‬ ‫לי ולאהבתי‬ ‫היה בי כל רגע‬ ‫שמור על עצמך בתוכי‬ ‫בכל מפגש חשוב עלי בלבד‬ ‫ואני אנחה את מילותיך ועיניך‬ ‫ילדי האהוב‬ ‫דע כי אני איתך תמיד‬ ‫עליך לקבל את אהבתי אשר אתה ראוי לה‬ ‫תן אמון בהנחייתי‬ ‫תן אמון בהתגלות הגורל שהיא אני‬ ‫והיה למשרתי ועושה דברי‬ ‫אין זה דבר חיצוני‬ ‫זוהי הוויה שקטה אותה עליך לטפח‬ ‫נשום את אור השקט שלי בשלווה‬ ‫נשום אל לבך‬ ‫את עצמך‬ ‫‪15‬‬

‫<‬

‫פעם בחרנו ילד שהיה לו מאד קשה‪ ,‬ויום‬ ‫אחד שהילדים נכנסו לאולם‪ ,‬אספתי אותו‬ ‫אלי ואמרתי לו‪" :‬בוא רגע חמוד‪ ,‬קשה לך‬ ‫בתור אדם?" והוא אמר לי "כן" ושאלתי‬ ‫אותו‪ ":‬מה אתה רוצה להיות?" והוא אמר‬ ‫לי‪" :‬נר"‪ .‬אמרתי "בסדר‪ ,‬בוא תהיה נר"‬ ‫ומאותו רגע הילד היה מאושר‪ ...‬כל ילד‬ ‫עובר את המסע שלו‪ ,‬מסע הבריאה שלו‪.‬‬ ‫למרות שיש ילדים בתפקיד אדם וחווה‪,‬‬ ‫הם כולם עוברים את הגרוש‪ ,‬הסבל ואפ־‬ ‫שרות הגאולה‪.‬‬ ‫איך כתבת את זה?‬ ‫כשהגענו לבראשית עם כיתה ג' הראשו־‬ ‫נה‪ ,‬ערן כתב את המילים של שיר ברא־‬ ‫שית‪ ,‬ואני את המנגינה‪ .‬זה לקח כשנתיים‬ ‫שלוש עד שהתעצבה ההצגה כמו שהיא‬ ‫היום‪ ,‬אורי צדוק כתב את המילים של הנ־‬ ‫רות‪ .‬רוב המילים הן מתוך התנ"ך‪ ,‬שזורות‬ ‫למסכת עם שירים שהוספתי‪.‬‬ ‫ואת חווה הבדל בין הילדים של לפני‬ ‫עשרים שנה לילדים של היום?‬ ‫בלי קשר לבראשית אני חווה הבדל‪ ,‬בה־‬ ‫חלט אני חווה‪ .‬פעם הילדים היו בתוך‬ ‫תנועה וחיקוי‪ ,‬הרבה יותר בריאים (זה‬ ‫עצוב לומר) והרמוניים‪ ,‬היום רובם די־‬ ‫סהרמונים‪...‬היום יש יותר ויותר ילדים עם‬ ‫קשיים משהיו פעם‪ .‬משפחות עם קשיים‪,‬‬ ‫החינוך הרבה יותר מאתגר‪ ,‬זה לא קשור‬ ‫לבראשית‪ ,‬זה קשור לעבודת המחנכים‬ ‫וכולנו מחנכים‪ ,‬גם ההורים‪.‬‬ ‫לזכותם של הילדים היום ייאמר שהם‬ ‫מביאים איכויות מדהימות‪ ,‬הם נוכחים‬ ‫וערים‪ ,‬הם אנושיים‪ .‬השאלה המוסרית‬ ‫שלהם הרבה יותר נוקבת‪ ,‬יש להם הרבה‬ ‫יותר פיתויים והסחות‪ ,‬העולם כל כך‬ ‫מתעתע עבורם‪ ,‬הרבה יותר ממה שהיה‬ ‫בעבר‪ ,‬ויחד עם זאת הם מביאים עוצמות‬ ‫רוחיות יוצאות דופן‪ .‬כוחות החיים שלהם‬ ‫מאוד נמוכים‪ ,‬כוחות רצון מאוד נמוכים‪,‬‬ ‫אין להם כוח לכלום‪ .‬ויחד עם זה‪ ,‬בפנים‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫יש איזה משהו בוער ומבקש את האמת‪.‬‬ ‫המעטפות של הילדים היום מפורקות‪,‬‬ ‫מעטפות חלשות ומפורקות‪ ,‬וצריך עוד‬ ‫יותר לעטוף ולאסוף אותם‪ ,‬ולפעמים גם‬ ‫זה לא עוזר‪ .‬אבל האור הפנימי שלהם‬ ‫חזק‪ ,‬שלהבת יוקדת‪.‬‬

‫האוריתמיה רצה למרחקים ארוכים‬ ‫מה היא אוריתמיה בעצם?‬ ‫להבדיל אלף הבדלות כששאלו את הילל‬ ‫אם הוא יכול ללמד את התורה על רגל‬ ‫אחת‪ ,‬הוא אמר "ואהבת לרעך כמוך"‪ .‬זה‬ ‫מה שאני תמיד אומרת על אוריתמיה‪,‬‬ ‫וזה לא רחוק מהאמת‪ .‬אוריתמיה היא‬ ‫אמנות של תנועה שניתנה באופן הדוק‬ ‫מתוך ועם האנתרופוסופיה‪ .‬ממש כמו‬ ‫שאדם מתבונן בעולם ורואה את הכוחות‬

‫המעצבים והיוצרים‪ ,‬רואה עקבות בחול‪,‬‬ ‫ויודע שמישהו ‪,‬שישות עברה שם והט־‬ ‫ביעה את העקבות האלו‪ .‬כך גם האורי־‬ ‫תמיה מגלה את הישויות שיצרו את‬ ‫האדם‪ .‬את עקבות הבריאה‪ .‬היא קשו־‬ ‫רה לדיבור הבורא ולפעילות המתמדת‬ ‫שלו בפעימה ובנשימה כל רגע באדם‬ ‫כולו‪ .‬אחד האספקטים הכי משמעותיים‬ ‫באוריתמיה הוא המעגל‪ ,‬הנשימה‪ .‬זהו‬ ‫השרות של האוריתמיה לחינוך וולדורף‪,‬‬ ‫האוריתמיה עוטפת ומנשימה את עבו־‬ ‫דת המעגל‪ ,‬את ישות הכיתה‪ .‬בדיוק זה‬ ‫הדבר שהאוריתמיה מתמחה בו‪ -‬לגבש‬ ‫ולהנשים ליצור ולעטוף את ישות הכי־‬ ‫תה‪ ,‬ליצור את המעגל‪ .‬ומעבר לזה‬ ‫האוריתמיה‪ ,‬בתוך הקוריקולום שהוא‬ ‫מערכת התכנים של הוולדורף‪ ,‬מאפש־‬ ‫רת העמקה של ההתנסות‪ ,‬הטבעה של‬

‫לכתי לראות את החזרה‬ ‫הגנרלית של הצגת ברא־‬ ‫שית של כיתות ג'‪ .‬זו הצגה‬ ‫חזקה‪ .‬לידי עמדה אמא‬ ‫וצילמה את ההצגה תוך שהיא בוכה ובו־‬ ‫כה‪ ,‬ילדי כיתה ח' שישבו לידי‪ ,‬שרו בהת־‬ ‫רגשות את השירים‪ ,‬ילדי כיתות ב' שישבו‬ ‫למטה הביטו בפליאה בעיניים פעורות‪.‬‬ ‫אף הגה לא נשמע‪ ,‬אף ילד לא ישב בחו־‬ ‫סר שקט או חוסר עניין‪ ,‬כולם כולם היו‬ ‫אסופים ומרוכזים‪.‬‬ ‫מה יש בה בהצגה הזו? דליה פז‪ ,‬המורה‬ ‫לאוריתמיה‪ ,‬מספרת לי על ההצגה‪:‬‬ ‫יש שלושה דברים שהם משמעותיים בה־‬ ‫צגת בראשית‪:‬‬ ‫הראשון הוא לאפשר לילדים את חווית‬ ‫הכח היוצר שבדיבור האלוהי‪ .‬ישנם שני‬ ‫טקסטים קדושים בתנ"ך שמתחילים עם‬ ‫המילה "בראשית"‪ .‬הראשון פותח את‬ ‫התנ"ך כולו ומספר על בריאת העולם‬ ‫מתוך דבר האל‪ ,‬והטקסט השני אשר‬ ‫פותח את הבשורה על פי יוחנן‪" :‬ברא־‬ ‫שית היה הדבר"‪ .‬בראשית היה הדיבור‪,‬‬ ‫ובלעדיו לא נהיה העולם‪ ,‬והוא החיים‪,‬‬ ‫האור והאהבה‪.‬‬ ‫אנחנו רגילים לחשוב על דיבור כעל דרך‬ ‫לתקשר‪ ,‬להעביר מסרים‪ ,‬אבל יש לו עוד‬ ‫איכות קדמונית ראשונית‪ ,‬שהיא מעבר‬ ‫לתוכן האינטלקטואלי של המילה והוא‬ ‫החיים שבצליל‪ .‬חשוב שהילדים יחוו איך‬ ‫נשמע קול אלוהים הקול שברא את העולם‪.‬‬ ‫"וישמעו את קול אלוהים מהלך בגן לרוח‬ ‫היום" כתוב בספר בראשית‪ ,‬ואנחנו הר־‬ ‫חבנו‪:‬‬

‫ה‬

‫"וקול אלוהים רעם אדיר‬ ‫קול אלוהים דיבור כביר‬ ‫קול אלוהים אש רוח מים אדמה‬ ‫קול אלוהים נשימה עצומה"‬

‫קול אלוהים הינו רטט כביר‪ ,‬ויברציה אדי־‬ ‫רה‪ ,‬תנועה דינמית של צליל אור וחיים‪ .‬את‬ ‫זה אנחנו רוצים לחוות דרך הדיבור החזק‬ ‫והמילים העוצמתיות של התנ"ך‪.‬‬ ‫הדבר השני החשוב הינו חווית הגירוש‪,‬‬ ‫הילדים עוברים חוויה כזאת בזעיר אנפין‬ ‫בכיתה ג'‪ ,‬סביב גי ל ‪ ,9‬עד אז הם לא מג�י‬ ‫עים באופן מלא לאדמה הם עדיין צפים‬ ‫בחווית שלמות ובגיל הזה הם מתגשמים‬ ‫אל קשיות האדמה בכל מיני רמות וצו־‬ ‫רות‪ .‬זאת הסיבה שהם כל כך אוהבים את‬ ‫שיר הגירוש‪ ,‬הם שרים אותו בהתרגשות‬ ‫בשמחה אדירה ובהזדהות עמוקה‪:‬‬ ‫"מגורש הנני מגורש מן האור‬ ‫אל סבל וחולי כאב ומחסור‬ ‫מקולל לבדי בשממה‬ ‫בזיעת אפי אעבוד אדמה‬ ‫מגורש הנני מגורש מן האור‬ ‫אל פחד ושחור אפילה וקור"‬ ‫בתוך רצף ההצגה‪ ,‬כמובן שאי אפשר לה־‬ ‫שאיר את הילדים בתוך הגירוש‪ ,‬אם מד־‬ ‫ברים על הראשית אפשר אולי להתכוון‬ ‫גם אל האחרית וליצור תמונה של תכלית‬ ‫ותקווה‪ .‬אמנם האדם מגורש למעמקים‪,‬‬ ‫אבל מתוך המעמקים הוא יכול למצוא‬ ‫מחדש אור חיים ואהבה‪ .‬אור שנולד מתוך‬ ‫נתינה‪ .‬האדם הראשון גורש והאדם האח־‬ ‫רון יגאל את עצמו מתוך אהבה לאחרים‪.‬‬ ‫זה סיפור על המסע של האנושות מאור‬ ‫לחושך לאור‪.‬‬ ‫הדבר השלישי שהיה לא צפוי ועד היום‬ ‫מפתיע אותי מחדש‪ ,‬זה האירוע‪ ,‬החג‬ ‫הבית ספרי שהצגת בראשית מאפשרת‪,‬‬ ‫זו אינה הצגה במובן הרגיל‪ .‬הילדים באים‬ ‫אליה כמו אל טקס‪ ,‬כולם משתתפים בה‬ ‫פנימית ויודעים את המילים‪ ,‬והקטנים‪..‬‬ ‫אני לא צריכה בכלל ללמד אותם את‬ ‫ההצגה הזו‪ ,‬הם יודעים אותה‪ ,‬כל אחד‬

‫ראה אותה פעמיים שלוש‪ .‬הגדולים ‪-‬‬ ‫יושבים בשורה האחרונה ומתרגשים‪ ,‬כי‬ ‫זו פעם אחרונה שהם רואים את ההצגה‬ ‫במסגרת ביה"ס היסודי‪ .‬זה הפך להיות‬ ‫חג‪ ,‬יותר מסכום החלקים‪.‬‬

‫לפגוש את האני העליון של הילדים‪.‬‬ ‫העבודה עם שתי כיתות יחד מאפשרת‬ ‫עוצמה מופלאה של צליל ותנועה‪ .‬וכמובן‬ ‫מקרבת בין שתי הכיתות‪.‬‬ ‫העבודה מאד שלווה ורצינית ויחד עם‬ ‫זאת מלאת שמחה‪ ,‬ילדים שבדרך כלל‬ ‫צריך להתאמץ מאוד כדי לשמוע אותם‪,‬‬ ‫נרתמים מתמסרים מתחברים מהמקום‬ ‫הכי פנימי שלהם‪ .‬אי אפשר לאמר איך‬ ‫הילד מוצא את התפקיד שלו‪ ,‬אנחנו חו־‬ ‫שבים הרבה‪ ,‬למורים יש אינטואיציות טו־‬ ‫בות ‪ -‬בואי נשים את הילד הזה באמצע‪,‬‬ ‫ילד שלא יכול לעמוד לרגע ולמצוא שקט‪,‬‬ ‫ואז הילד עומד שם במרכז‪ ,‬הׁשַמש‪,‬‬ ‫כמו מלאך‪ ,‬ומרים את הנר‪ ,‬והולך קדי־‬ ‫מה ואחורה‪ ,‬עם ‪ 30‬ילדים מצידו האחד‬ ‫ושלושים מצידו האחר‪ -‬ממש עומד שם‪,‬‬ ‫ורואים את התגלות הנוכחות הכי גבוהה‬ ‫שלו‪ .‬אפשר לקרוא לזה האני העליון‪.‬‬ ‫יותר מהצגות אחרות?‬ ‫כן‪ ,‬הרבה יותר‪ ,‬יש שם ילדים שאתה‬ ‫צריך להסתכל עליהם טוב טוב כי לא‬ ‫תראה אותם כפי שהם עומדים בבראשית‬ ‫כמעט בשום הזדמנות‪ ,‬עד שהם באמת‬ ‫כבר יחצו משהו‪ .‬המורים‪ ,‬ואני מלווה כל‬ ‫כך הרבה מורים בתוך התהליך הזה‪ ,‬ות־‬ ‫מיד מתבוננת בהם‪ ,‬לפעמים נדהמים ‪-‬‬ ‫מה? איך יכול להיות שהילד המסוים הזה‬ ‫עומד שם כל כך זקוף ומואר?‬ ‫קורים כל מיני דברים‪ ,‬רגעים מאד מר־‬ ‫גשים‪ ,‬אנחנו מנסים לבחור את הילדים‬ ‫שעוברים בתוך קוף המחט של גיל ‪,9‬‬ ‫להיות אדם וחווה‪ .‬ולא תמיד זה מצליח‪,‬‬ ‫‪13‬‬

‫רחלי תדהר קנר פגשה את דליה פז לשיחה על בראשיתה של בראשית‬

‫‪12‬‬

‫צילומים‪ :‬גל מוסנזון‬

‫‪ 20‬שנה להצגת בראשית‬

‫ִה ְתּבֹונְ נּות |‬

‫טל גליק‬

‫פנים וחוץ‪ .‬לפופית בכניסה לבית‪ ,‬אור טבעי קיים בלבד‪.‬‬

‫שורות אלה פורט על גיטרה בג'אם מדי‬ ‫פעם)‪ .‬נליני מדגישה שהדבר המרכזי מב־‬ ‫חינתה הוא לא הופעה לציבור אלא היצי־‬ ‫רה במקום ציבורי שמושכת את הקהל‬ ‫להשתתף‪" :‬העיקרון המנחה שלנו הוא‬ ‫שזה חייב להיות במיקום ציבורי – להח־‬ ‫זיר את הציבור למרחב הציבורי‪ .‬שאמנות‬ ‫תהיה נגישה לכל מי שסתם עובר‪ ,‬לא רק‬ ‫למי שידע שיש מופע או קונצרט‪".‬‬ ‫עצרו רגע‪ .‬הקשיבו‪ .‬אולי בדיוק כרגע מת־‬ ‫נגנת בדמיונכם מנגינה‪ ,‬אולי אתם שורקים‬ ‫עכשיו לחן שיכול להפוך ליצירה‪ ,‬לשיר‬ ‫בעולם‪ .‬אבל המעבר מהמוזיקה והרעיונות‬ ‫המוזיקלים הנמצאים בתוך האדם אל‬ ‫החוץ הוא מעבר קשה‪ .‬בדיוק כדי להת־‬ ‫מודד עם קושי זה פיתחו נדב שלו ורועי‬ ‫גיל‪ ,‬שניהם תלמידי "שקד" ובהמשך אורט‬ ‫טבעון‪ ,‬את התכנה ‪ ImproApp‬המגשרת‬ ‫על הפער הזה בין פנים וחוץ‪ .‬נפגשנו עם‬ ‫נדב לשיחה על התכנה והדרך בה הוא‬ ‫בחר‪ ,‬המשלבת מוזיקה עם עשייה מדעית‬ ‫ומחשבים‪.‬‬ ‫"למדתי במחזור י' של "שקד" בכיתה של‬ ‫לירן‪ .‬אחרי שקד המשכתי באורט טבעון‪,‬‬ ‫סיימתי בשנה שעברה ואני כעת לפני‬ ‫גיוסי לצבא‪ .‬מכיתה ד' אני מנגן בכינור‬ ‫– בשקד ניגנתי והופעתי בהצגות‪ .‬הייתי‬ ‫במגמת מוזיקה בקונסרבטוריון‪ ,‬אני מאוד‬ ‫אוהב מוזיקה באופן כללי ואת הכינור‬ ‫ספציפית והייתי בתזמורות אזוריות ואר־‬ ‫ציות‪ .‬במקביל אני מתעסק הרבה במח־‬ ‫שבים ומדע מגיל צעיר‪ .‬זוכר שבכיתה ו'‬ ‫התחלתי להתעניין במדע וניסויים‪ .‬רועי‬ ‫גיל למד יחד איתי בשקד והיינו חברים‬ ‫טובים‪ .‬הוא מנגן קלרינט מכיתה ד' וסיים‬ ‫יחד איתי באורט השנה‪.‬‬ ‫אין סתירה בין שני העיסוקים האלה?‬ ‫מדע ומוזיקה?‬ ‫"אין סתירה בין מדע ומוזיקה – להפך‪.‬‬ ‫כמוזיקאי‪ ,‬פגשתי בקושי שיש למוזיקאים‬

‫רבים‪ :‬למוזיקאי אין דרך פשוטה לתרגם‬ ‫מוזיקה לתווים‪ .‬אם למוזיקאי יש רעיון‬ ‫למנגינה‪ ,‬הוא רוצה לרשום אותו‪ ,‬אך למי‬ ‫שאינו מלחין מקצועי – זה קשה‪ .‬צריך‬ ‫לקשקש את התווים‪ ,‬לנגן‪ ,‬לטעות לתקן‬ ‫ובסופו של דבר שוכחים את הרעיון המו־‬ ‫זיקלי‪ .‬למוזיקאים יש את המוזיקה בתוכם‬ ‫אבל צריך להוציא אותה החוצה ולשתף‬ ‫אותה עם העולם‪ ,‬כך שלא רק מקצוענים‬ ‫ומומחים יוכלו לעסוק במוזיקה‪.‬‬ ‫בסוף כיתה י'‪ ,‬רועי ואני החלטנו לנסות‬ ‫ולפתור את זה‪ .‬כתבנו תכנה ששומעת‬ ‫מוזיקה והמחשב מזהה את התווים וכו־‬ ‫תב אותם בשם ‪ .ImproApp‬עבדנו על זה‬ ‫מאוד קשה והגענו לתוצאות יפות‪ ,‬כאשר‬ ‫כלי נגינה קצת יותר פשוט מלהוציא משי־‬

‫עצרו רגע‪ .‬הקשיבו‪.‬‬ ‫המוזיקה סביבנו‪ .‬פתחו את‬ ‫האזניים ואת הלב‪ ,‬ותנו‬ ‫למוזיקה שבחוץ ולמוזיקה‬ ‫שבפנים להיפגש‪.‬‬ ‫רה‪ .‬אפשר למצוא בעזרתה מוזיקה של‬ ‫כמעט כל כלי נגינה (כרגע רק כלי אחד‬ ‫כל פעם)‪ .‬אין תכנה כזו היום בעולם‪ ,‬בטח‬ ‫לא ברמת הדיוק הזו כי זה מאוד קשה‪.‬‬ ‫עשינו סקר דעת קהל בקרב מורים ונגנים‬ ‫מקצועיים‪ .‬הצגנו להם את היכולות והדעה‬ ‫הייתה שצריך את התכנה הזו וזה חשוב‪.‬‬ ‫אני מלמד כינור בשיעורים פרטיים וזה כלי‬ ‫מעולה ללמד‪ .‬התלמיד מנגן ואחר כך רואה‬ ‫את התווים שהוא ניגן ואפשר להשוות‬ ‫לתווים המקוריים – ללמד קריאת תווים‬ ‫ולשפר את הטעויות‪".‬‬ ‫נשמע כמו פרוייקט גדול מאוד‪.‬‬

‫ישבנו על זה את רוב הזמן הפנוי שלנו –‬ ‫שבתות רבות ובלילות‪ .‬ביה"ס הביא מורים‬ ‫שינחו אותנו אבל אנחנו פיתחנו את זה ועל‬ ‫הדרך היינו צריכים ללמוד נוסחאות ואל־‬ ‫גוריתמיקה‪ .‬הוצאנו על הרעיון גם פטנט‬ ‫רשום בשביל כל התחרויות‪ .‬השתתפנו‬ ‫בתחרויות ארציות ובינלאומיות‪ .‬בארץ‬ ‫דורגנו במקום השני בתחרות במוזיאון‬ ‫המדע בירושלים‪ .‬נשלחנו לתחרות יזמות‬ ‫בינ"ל במילאנו לבני נוער‪ ,‬שם זכינו בפרס‬ ‫מיוחד‪ .‬תמיד בכל התחרויות מזהים ישר‬ ‫את המוזיקאים כי הם מאוד מתלהבים ומ־‬ ‫בינים כמה זה חשוב‪ .‬יש פניות ממוזיקאים‬ ‫שנוציא את זה‪.‬‬ ‫אז מה הלאה? לאן אתם לוקחים את‬ ‫הפרוייקט?‬ ‫"כרגע התכנה עובדת טוב‪ ,‬אבל רק על‬ ‫‪ .PC‬יש לתכנה עוד פיצ'רים – אפשר לנגן‬ ‫את התווים שרשמת‪ ,‬לשנות ולערוך את‬ ‫התווים וזה גם מתחבר לכל תוכנות ערי־‬ ‫כת המוזיקה‪ .‬בהמשך‪ ,‬עם עזרה של אנשי‬ ‫מקצוע אנחנו רוצים להוסיף אפשרויות –‬ ‫למשל זיהוי של מספר כלי נגינה במקביל‬ ‫ויצירת ספריית מוזיקה שיתופית‪.‬‬ ‫כרגע נגמר ביה"ס‪ ,‬אני לקראת גיוס ורועי‬ ‫בשנת שירות‪ .‬רצינו שהתכנה הזו תהיה‬ ‫מוצר ממש – אפליקציה שאפשר להש־‬ ‫תמש בה ולא רק פרוייקט של בית הספר‪.‬‬ ‫בדיוק עכשיו אנחנו בפתחו של קמפיין מי־‬ ‫מון המונים כדי להפוך את זה למוצר מק־‬ ‫צועי‪ .‬אנחנו מקווים שהקהילה של שקד‬ ‫וטבעון יוכלו לעזור וביחד להרים את זה‪".‬‬ ‫עצרו רגע‪ .‬הקשיבו‪ .‬בין אם אתם יושבים‬ ‫בביתכם‪ ,‬שותים קפה במרכז או רובצים‬ ‫על הדשא הגדול – המוזיקה סביבנו‪.‬‬ ‫פתחו את האזניים ואת הלב‪ ,‬ותנו למוזיקה‬ ‫שבחוץ ולמוזיקה שבפנים להיפגש‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫ציור מנגנות‪ :‬כיתה ח' של מיכל‬

‫העשייה הזו?‬ ‫"מקום מרכזי ‪ 60% .‬מהתלמידים בקו�נ‬ ‫סרבטוריון הם משקד‪ .‬זה אחוז מדהים‪.‬‬ ‫רואים את זה בתזמורת – ‪ 60%‬מהאנשים‬ ‫הם משקד‪ .‬זה מראה מה זה מוזיקה‬ ‫בשבילם‪ ,‬זה גם מראה את הרצינות ואת‬ ‫ההתמדה כי אי אפשר להגיע לרמות‬ ‫האלה בלי תמיכה של המשפחה‪ .‬אנקדו־‬ ‫טה – אם אני רוצה באסון‪ ,‬אבוב‪ ,‬קרן יער‬ ‫וכו' זה רק מקהילת שקד כי הם פתוחים‬ ‫לכלים יוצאי דופן‪".‬‬ ‫הרצף הזה ‪ -‬מהגנים לבתי ספר ומשם‬ ‫ללימוד פרטני ועד מגמת מוזיקה ‪ -‬זה‬ ‫מייצר כאן כמות של נגנים שאתה יכול‬ ‫לעשות איתה הרבה דברים‪ .‬לתזמורות‬ ‫יש יעדים‪ ,‬הן מופיעות בארץ ובחו"ל‪ .‬ואנ־‬ ‫חנו מעורבים בקהילה בכל אירועי הקיץ‬ ‫הפתוחים יש מוזיקה שמזמינה אנשים‬ ‫להגיע מהרחוב‪.‬‬ ‫ואיך מוציאים את המוזיקה הזו החוצה?‬ ‫שלא תהיה רק בין כתלי הקונסרבטוריון?‬ ‫"תפיסת העולם שלי היא שמה שאנ־‬ ‫חנו עושים פה מיועד לשרת ולשפר את‬ ‫הקהילה‪ .‬להיות מנהל זו עבודה מאוד‬ ‫עסוקה ולא כל מנהלי הקונסרבטוריונים‬ ‫מוכוונים להתערבות בקהילה‪ ,‬אבל לי‬ ‫זה חשוב‪ .‬כלי מרכזי שלנו הם ימי המוזי־‬ ‫קה שקרו עכשיו בדצמבר‪ ,‬במסגרתם כל‬ ‫התזמורות מופיעות כלפי הקהילה‪ .‬חלק‬ ‫מהקונצרטים נערכים בבתים של תושבים‬ ‫– זו יוזמה שלנו‪ .‬זו חגיגה‪ .‬זה ייחודי‪ ,‬זו‬ ‫המצאה שלנו ויש לזה הרבה ביקוש‪ .‬זה‬ ‫בא כי יש רצון מהקהילה לעשות את זה‪.‬‬ ‫כל הקונצרטים שלנו פתוחים לקהילה –‬ ‫אם יש מחיר אז הוא סמלי בלבד‪".‬‬ ‫מה אתה מעדיף – את המוזיקה שבתוך‬ ‫האולם כשכולם יושבים ומקשיבים או‬ ‫בחוץ?‬ ‫"כלל בסיסי הוא שאם אתה עוסק במוזי־‬ ‫קה – אל תעדיף‪ .‬שני הדברים הם אתגר‬

‫עצרו רגע‪ .‬הקשיבו‪.‬‬ ‫אולי בדיוק כרגע מתנגנת‬ ‫בדמיונכם מנגינה‪ ,‬אולי אתם‬ ‫שורקים עכשיו לחן שיכול‬ ‫להפוך ליצירה‪ ,‬לשיר בעולם‬ ‫בשבילי כמי שמארגן אותם (אני מארגן‬ ‫למשל את המוזיקה בימי העצמאות כאן)‬ ‫ולשניהם יש את היתרונות שלהם‪ .‬מחד‪,‬‬ ‫זה מחייב להיות בפנים‪ ,‬קונים כרטיס‪,‬‬ ‫הקהל מתלבש יפה כמו בתרבות הקאמ־‬ ‫רית באירופה ומצפה לקבל משהו מאוד‬ ‫איכותי מהנגנים – את הסטנדרטים והבי־‬ ‫צוע הכי טובים שיש‪ .‬מאידך זו התמחות‬ ‫נהדרת לראות נגנים בטבע ולנגן במקום‬ ‫פתוח‪.‬‬ ‫ואולי אין דוגמה טובה יותר לנגינה במקום‬ ‫פתוח בטבעון מהג'אם המתרחש כמעט‬ ‫בכל יום חמישי בדשא במרכז (חוץ מבי־‬

‫מות החורף הקרים‪ ,‬אז השמש שוקעת‬ ‫מוקדם והגשם מקשה על המפגש)‪ .‬זו‬ ‫אינה חבורה מקצועית ולא להקה‪ ,‬אלא‬ ‫פשוט תושבים חובבי מוזיקה שרוצים‬ ‫לשתף ולהשתתף בחוויית היצירה של‬ ‫מוזיקה יחד‪ .‬דיברנו עם נליני‪ ,‬ממקימי‬ ‫הג'אם ומשתתפיו הקבועים‪.‬‬ ‫איך התחיל הכל? ממה נבע הרעיון?‬ ‫"לפנ י ‪ 3‬שנים אני ועוד שני חברים ה�ח‬ ‫לטנו שצריך למצוא מקום לנגן בו יחד‪,‬‬ ‫אחרת נפסיק לנגן‪ .‬הפעם הראשונה של‬ ‫הג'אם הייתה ברחבה במרכז ליד חנות‬ ‫של חברה שלנו‪ .‬לפי התגובות שקיבלנו‬ ‫הבנו שזה נחוץ ולא רק בשבילנו‪ .‬אנחנו‬ ‫היינו עם דיג'רידו ואמרנו שאם ננגן יבוא‬ ‫מישהו עם תוף‪ .‬ובאמת‪ ,‬קצת אחרי שה־‬ ‫תחלנו הגיע איוון ותופף לנו‪ .‬זה באמת‬ ‫לא עניין של איכות המוזיקה שמנגנים‬ ‫אלא של נגינה במרחב הציבורי‪".‬‬ ‫כל התגובות היו חיוביות?‬ ‫"לא כולן‪ ,‬אבל גם תגובות לא חיוביות‬ ‫הביאו לתוצאות טובות‪ .‬היו קצת תגו־‬ ‫בות שכנים שליליות ברחבה ולכן החלטנו‬ ‫לעבור לדשא‪ .‬זו הייתה התלבטות‪ ,‬גם כי‬ ‫במקום הפתוח הסאונד היה פחות טוב‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה בדשא היה ג'אם מגניב‬ ‫ושמח ושני אנשים שישבו על ספסל ליד‬ ‫התלוננו שאנחננו מרעישים‪ .‬אז החלט־‬ ‫נו לעשות את המוזיקה יותר בעדינות‪.‬‬ ‫הורדנו את הקצב וניגנו עדין יותר וגילינו‬ ‫את האיכות של ההקשבה‪ ,‬שהיא אחת‬ ‫האיכויות הכי חשובות בנגינה‪ .‬זה היה‬ ‫רגע קסום‪ .‬המשכנו על הדשא ומבחינת‬ ‫הקהל זה היה חיובי‪ .‬הבאתי גם רעשנים‬ ‫וכלי נגינה כדי לשתף אנשים‪ ,‬אבל היום‬ ‫זה בעיקר צעצוע לילדים‪".‬‬ ‫היום הג'אם הוא מוקד משיכה למשפחות‬ ‫רבות שבאות ופורשות את חפציהם מול‬ ‫המנגנים – שנעים בטווח גילאים רחב וני־‬ ‫סיון נגינה שונה (גילוי נאות – גם כותב‬

‫האמנות שנושמת‬ ‫מתן בן ארי יצא במסע לחקור את המוזיקה הנשמעת במחוזותינו‬ ‫"במוזיקה‪ ,‬האדם חש את הדיו‬ ‫של היסוד שארוג וחי בלב לבם‬ ‫של הדברים‪ ,‬הקרוב אליו כל כך‪".‬‬ ‫רודולף שטיינר‬

‫ ‬

‫צרו לרגע‪ .‬הקשיבו‪.‬‬ ‫אם אתם קוראים את הגי־‬ ‫ליון הזה בשעת אחר צה־‬ ‫רים נעימה של חורף‪ ,‬כמעט‬ ‫בטוח שמאחד מהבתים השכנים‪ ,‬או מחדר‬ ‫בביתכם אתם שומעים צלילי כינור או גי־‬ ‫טרה‪ ,‬הלמות תופים או סלסולי חלילית‪.‬‬ ‫המוזיקה היא חלק מהאווירה בטבעון‪,‬‬ ‫מהביטוי של האופי של הקהילה והמ־‬ ‫קום‪ .‬המוזיקה היא שפה‪ ,‬וכמו כל שפה‬ ‫היא דרך להביא את עולמו הפנימי של‬ ‫האדם החוצה‪ ,‬אל אנשים אחרים ‪ -‬והחי־‬ ‫בור הזה בין אנשים הוא מהיסודות עליהן‬ ‫נבנית החברה שלנו בטבעון‪ .‬אחד הדברים‬ ‫שמייחדים את טבעון כיישוב היא כמות‬

‫ע‬

‫הופעות המוזיקה והאנשים העוסקים‬ ‫במוזיקה הנמצאים בה‪.‬‬ ‫השאלה הראשונה היא האם באמת הת־‬ ‫חושה הזו‪ ,‬שטבעון היא מקום עשיר‬ ‫במיוחד במוזיקה ובנגנים היא באמת נכו־‬ ‫נה? חזי פלד‪ ,‬מנהל הקונסרבטוריון בטוח‬ ‫שהמוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהמר־‬ ‫קם היישובי‪" :‬בעיר של ‪ 17,000‬תושבים יש‬ ‫‪ 600‬תלמידים בקונסרבטוריון‪ .‬לסבר את‬ ‫האוזן‪ ,‬בערים אחרות ‪ 5-6%‬לומדים ופה‬ ‫מתוך ‪ 1,300‬ילדים ‪ 500‬לומדים (עוד ‪100‬‬ ‫מחוץ לטבעון)‪ ,‬כלומר ‪ 20%‬לומדים מוזיקה‬ ‫ועו ד ‪ 400‬בנות לומדות לרקוד‪ ".‬כמות ה�ת‬ ‫למידים הזו גם מתבטאת בכמות האנשים‬ ‫שבוחרים במוזיקה אחר כך כמקצוע וכד־‬ ‫רך חיים‪ ,‬במסלול הפורמלי‪" .‬י ש ‪ 27‬תלמ�י‬ ‫דים מהקונסרבטוריון שלומדים באקדמיות‬ ‫למוזיקה ברחבי הארץ‪ .‬זה אחוז מדהים‪.‬‬ ‫מה שיש כאן מספיק מושרש וחזק שזה‬ ‫הופך להיות מקצוע שהולכים ללמוד אותו‬ ‫גם אחר כך‪ .‬לא בטוח שבבתי ספר אחרים‬

‫למוזיקה במקום כמו בתל אביב יש אחוז‬ ‫כזה‪".‬‬ ‫איך הקונסרבטוריון משתלב כחלק מה־‬ ‫מארג המוזיקלי החברתי בטבעון?‬ ‫"התפיסה הכללית היא שהקונסרבטוריון‬ ‫בקריית טבעון הוא לא הקונסרבטוריון‬ ‫שיושב באזור העשיר של העיר ומנותק‬ ‫מהקהילה אלא חלק מרכזי מהמוזיקה‬ ‫בקהילה‪ .‬הקונסרבטוריון מרכז את המו־‬ ‫זיקה בקהילה – בגני הילדים בטבעון מורי‬ ‫המוזיקה הם מטעם הקונסרבטוריון (חוץ‬ ‫מבגני עמותת "שקד" שתוכנית המוזיקה‬ ‫שלהם שונה)‪ ,‬בכיתות א' ובכלל ביסודי כל‬ ‫שיעורי המוזיקה הם מורי הקונס'‪ .‬בחטי־‬ ‫בה הייתה בעבר מגמה למוזיקה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫יש רצף של לימוד עוד לפני הלימוד הפ־‬ ‫רטני אחד על אחד שנעשה בחדרי הקונ־‬ ‫סרבטוריון‪ .‬זה מביא לזה שתלמידים מגי־‬ ‫עים אלינו כי הם רוצים ללמוד בצורה יותר‬ ‫ממוקדת את מה שהם פגשו בשיעורים‪".‬‬ ‫ומה המקום של קהילת שקד בתוך כל‬ ‫‪7‬‬

‫מפגש ג'אם בדשא של מרכז‬ ‫טבעון‪ .‬צילום‪ :‬טל גליק‬

‫הבית‪ ,‬הקהילה‪ ,‬הנוחות‪ ,‬ועלינו לראות‬ ‫איך מרחיבים את הקשרים בין הכיתות‬ ‫בתמונה הגדולה‪".‬‬

‫על קארמה כיתתית‬

‫אבל גם במובן הרחב יותר‪ .‬למשל‪ ,‬מח־‬ ‫ליטים שחברים שנפגשים אחר הצהריים‬ ‫לא רואים סרט ולא מחשב‪ ,‬באים לשחק‪.‬‬ ‫בכיתה גבוהה מחליטים שאין סמארטפו־‬ ‫נים‪ .‬אם ההורים באמת מחליטים ביחד‬ ‫ועומדים בהחלטות‪ ,‬זה מחזק את הילדים‬ ‫בצורה בלתי רגילה‪ .‬אני חושבת שככל‬ ‫שזה יותר חי במעטפת של ההורים‪ ,‬היל־‬ ‫דים יוצאים נשכרים‪ .‬זו משימה קריטית‬ ‫ככל שעולים בכיתות‪ ,‬לפני שגדל מספר‬ ‫הפרויקטים וההתגייסות‪ .‬אם ההורים‬ ‫מתרגלים להיות שותפים‪ ,‬הכיתה חוגגת‪".‬‬ ‫גיל שומר על מבנה ריתמי של מפגשים‬ ‫עם ההורים‪ ,‬בניסיון לתת להם את התמו־‬ ‫נה הכיתתית‪" .‬לא תמיד אני מצליח לגשר‬ ‫על הפער בין הילד הפרטי בבית ליישות‬ ‫הכיתתית‪ .‬אני פוגש כל בוקר ישות כי־‬ ‫תתית ‪ 30 -‬ילדים – אבל ההורה לא פוגש‬

‫אותה ואת מה שקורה לילד שלו בתוכה‪.‬‬ ‫ככל שאתם מתרחקים‪ ,‬ככל שאינכם‬ ‫מהווים חלק מהמעגל העוטף ‪ -‬זה מש־‬ ‫פיע לא רק על הילד שלכם‪ ,‬זה משפיע‬ ‫על הכיתה כולה וכמובן עלי‪".‬‬ ‫הגוף הכיתתי הוא גם חלק מגוף בית‪-‬‬ ‫ספרי‪" .‬שאחת המשימות הגדולות שלנו‬ ‫בבית הספר היום‪ ",‬אומרת הגר‪" ,‬היא‬ ‫לארוג את החיבור בין הכיתות‪ .‬נכון‬ ‫שכל כיתה היא ממלכה‪ ,‬אבל עלינו לא־‬ ‫רוג את הכיתות כדי שלא תהיינה פה‬ ‫‪ 16‬ממלכות‪ ,‬כמו בימי הביניים‪ ,‬כל אחת‬ ‫במבצר שלה‪ .‬זה נעשה בעיקר על ידי‬ ‫חגים בית ספריים‪ ,‬מקהלה בית ספרית‪.‬‬ ‫חונכות של כיתות א' על ידי כיתות ו'‪-‬ז'‪,‬‬ ‫קבלות שבת‪ ,‬טיולים משותפים וכו'‪ .‬אנ־‬ ‫חנו צריכים לשאת את זה יותר‪ ,‬כי ישנה‬ ‫נטייה להיות כל אחד בממלכתו כי היא‬

‫עם גיל דיברתי גם על הקארמה של הכי־‬ ‫תה‪ ,‬ואיך הקארמה מכוונת את הכיתה‬ ‫במסעה המשותף‪" .‬יש ישויות של כיתה‬ ‫שנבנות מתוך מבנה חברתי של הורים‪,‬‬ ‫הורים שהם חברים ורוצים להיפגש‪ .‬ולפ־‬ ‫עמים ישות של כיתה נבנית מתוך משהו‬ ‫שבו הקארמה פועלת על הכיתה‪ ,‬ואז יש‬ ‫קשרים שנקשרים לא מתוך מקום של חב־‬ ‫רות‪ ,‬בהקשר של יום־יום‪ ,‬אלא בהקשר‬ ‫של דברים שקורים וצריך לעזור ולטפל‬ ‫בהם‪ ,‬להתעלות מעל משהו כזה ואז מתוך‬ ‫ההתעלות הזו ליצור מפגש‪ ".‬כדי ליצור‬ ‫את המרחב הזה‪ ,‬שמכיל ביחד‪ ,‬הילדים‬ ‫בכיתה של גיל נפגשים במעגל של שיחה‬ ‫פעם בשבועיים‪" .‬במעגלים האלו יש חוויה‬ ‫של הכלה‪ ,‬של משותפות ושל איזשהו‬ ‫מרחב שאתה מרגיש בטוח בו‪ .‬זה לא‬ ‫משנה את העובדה שיום אחר כך הם חו־‬ ‫זרים להיות ילדים‪ :‬ברדקיסט‪ ,‬שובב וכו'‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הישות הכיתתית מופלאה‪ ,‬אבל‬ ‫מצד שני היא רגילה‪ :‬ישנם החיים וישנם‬ ‫הרגעים המכוננים בתוך החיים‪ ,‬שהם הר־‬ ‫געים המכוננים במובן החינוכי שלהם‪ .‬אם‬ ‫בכיתה ז'‪ ,‬בגי ל ‪ ,13‬הם היו שותפים לס�י‬ ‫טואציה כזו‪ ,‬לרגע כזה‪ ,‬זה נשאר עמוק‬ ‫בנפש‪ ,‬מה שיעזור להם אחר כך באופנים‬ ‫כאלו או אחרים‪ .‬והאתגר הוא לעבוד עם‬ ‫זה‪ ,‬להכיל את זה‪ .‬את יודעת‪ ,‬זה לעבוד‬ ‫עם מלאכים ‪ -‬מעל כל אחד מאיתנו יש‬ ‫מלאך‪ ,‬מאחורי כל מורה‪ ,‬מאחורי כל בית‬ ‫הספר‪ ,‬והאתגר הוא כל הזמן לזכור את‬ ‫זה‪ ,‬להעזר בו‪ ,‬לבקש‪".‬‬ ‫"יש מלאך כיתתי?" שאלתי‪ ,‬וגיל חייך‬ ‫וענה‪" :‬אם יש ישות‪ ,‬אז יש מלאך‪".‬‬ ‫‪5‬‬

‫<‬

‫פרמנטים של הילדים והמפגש שלהם עם‬ ‫המחנך‪ .‬כמו שלכל ארץ ולעיר יש ישות‪,‬‬ ‫כך לכל כיתה ישנן הקארמה שלה והיישות‬ ‫שלה‪ .‬ההתכוונות מתחילה בהבנה שאתה‬ ‫יוצא למסע ארוך‪ :‬עם עצמך‪ ,‬עם הילדים‪,‬‬ ‫עם ההורים וכמובן המסע שלך בתוך בית‬ ‫הספר‪ .‬כל המסעות המקבילים האלו הם‬ ‫אותו מסע בעצם‪ ,‬ואתה צריך לראות איך‬ ‫הכיתה מתפתחת ותומכת במה שקורה‬ ‫מסביב‪ .‬וגם ההיפך ‪ -‬איך כל מה שקורה‬ ‫מסביב תומך בהתפתחות הכיתה‪ .‬לכך‬ ‫נועד בית הספר‪ .‬בשביל זה ההורים כאן‬ ‫ובשביל זה אני כאן‪".‬‬ ‫אז איך בונים את היישות הכיתתית?‬ ‫מחנכת ג'‪ ,‬הגר הלוי פורת‪" :‬בכיתה א'‬ ‫הילד עוד במצב אחדותי עם העולם‪,‬‬ ‫ואנחנו לא רוצים להדגיש את האינדי־‬ ‫בידואליות שלו‪ .‬זה ברור שהוא אינדיבי־‬ ‫דואל‪ ,‬אבל ההתייחסות מנסה להיות אל‬ ‫כל הכיתה‪ ,‬ואז כל הכיתה עושה‪ .‬זה עוזר‬ ‫לילדים שקצת קשה להם ‪ -‬כולם עושים‪,‬‬ ‫אז גם אני אעשה‪.‬‬ ‫"בעצם כל הפעילות שאנחנו עושים ‪ -‬כל‬ ‫הפעילות הלימודית ‪ -‬היא פעילות סו־‬ ‫ציאלית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המסלול בחוץ‪ :‬אתה‬ ‫הולך אחרי מישהו‪ ,‬בטור‪ .‬אתה לא הולך‬ ‫מהר מדי ולא לאט מדי‪ .‬אתה הולך אחו־‬ ‫רה בשיווי משקל‪ ,‬אתה שם יד על הגב‬ ‫של הילד לפניך כדי שלא יעלה עליך‪.‬‬ ‫אתה לא אומר לו 'הי‪ ,‬מה אתה עושה?';‬ ‫אנחנו לא מדברים‪ .‬הם פשוט לומדים‬ ‫שיש מישהו לפני‪ ,‬מישהו אחרי‪ .‬בעצם‬ ‫אני רוצה לעורר את הילדים לכך שהם‬ ‫חלק מגוף יותר גדול מהם‪ .‬קוראים לזה‬ ‫גוף אתרי ‪ -‬אנחנו יוצרים גוף אתרי של‬ ‫כל הכיתה‪ ,‬וכשהגוף האתרי הכיתתי‬ ‫עובד טוב‪ ,‬אפשר לעשות הכל ‪ -‬אם יש‬ ‫בו חיים‪ .‬המורה כמובן חייב לדעת גם‬ ‫מתי לאפשר לאינדיבידואלים להתבטא‬ ‫יותר‪ ,‬בגלל הסכנה של הירדמות ארוכה‬ ‫‪4‬‬

‫"כל כיתה היא סוג של‬ ‫ממלכה ‪ -‬היא המעטפת‬ ‫הפיזית של הילדים‪.‬‬ ‫היא הבית‪ ,‬והם‬ ‫שותפים בו‪ .‬התפקיד‬ ‫שלנו הוא לעורר אותם‬ ‫למרחב הפיזי הזה‪ ,‬שאינו‬ ‫מובן מאליו‪ ,‬ולהבדל בין‬ ‫חוץ ופנים"‬ ‫טקס חלוקת תנ"ך כיתה ד'‪ .‬צילום‪ :‬גל מוסנזון‬

‫מדי‪ .‬שלא יהיה לרועץ‪ ,‬הדבר הזה של‬ ‫גוף הכיתה‪ .‬אז המורה צריך לדעת מתי‬ ‫האינדיבידואל כבר צריך לצאת ולא רק‬ ‫להינשא על הזרם הזה של גוף הכיתה‪".‬‬

‫אני עומדת במעגל ומביטה סביבי‬ ‫דליה פז‪ ,‬המורה לאוריתמיה‪ ,‬אומרת‬ ‫שבכיתה א' המשימה של הילדים היא‬ ‫ללמוד ליצור מעגל‪" .‬כל העבודה היא‬ ‫במעגל‪ .‬כולם נעים ‪ -‬זה מעגל נושם‪,‬‬ ‫פנימה והחוצה והכל במעגל‪ .‬והגר מו־‬ ‫סיפה‪" :‬זה לא שמסומן פה עיגול וכולם‬ ‫באים להיעמד‪ ,‬וגם זה לא בטוח שיהיה‬ ‫פה מעגל מושלם‪ .‬אנחנו יוצרים מעגל כל‬ ‫יום מחדש‪ ,‬כדי שנוכל לעבוד ביחד‪ ,‬כדי‬ ‫שנוכל לשרת ביחד את החברתיות בצו־‬ ‫רה הכי טובה‪ .‬זה עניין לא פשוט בכלל‪,‬‬

‫ליצור מעגל ולעבוד במעגל‪ .‬זה שהיום‬ ‫הצלחנו בכלל לא אומר שנצליח מחר‪.‬‬ ‫"כל כיתה היא סוג של ממלכה ‪ -‬היא המ־‬ ‫עטפת הפיזית של הכיתה של הילדים‪.‬‬ ‫היא הבית‪ ,‬והם שותפים בו‪ .‬התפקיד‬ ‫שלנו הוא לעורר אותם למרחב הפיזי‬ ‫הזה‪ ,‬שאינו מובן מאליו‪ ,‬ולהבדל בין חוץ‬ ‫ופנים‪ .‬כי בעצם זה כמו נשימה‪ :‬בשיעור‬ ‫הם שואפים פנימה את מה שלומדים‪ ,‬את‬ ‫מה שעושים‪ ,‬וההפסקה היא בעצם הנ־‬ ‫שיפה שבה מתווכחים‪ ,‬צועקים‪ ,‬מוציאים‬ ‫ ואז חוזרים פנימה‪".‬‬‫ואיפה ההורים ביישות הכיתתית?‬ ‫"ההורים זו המעטפת הנפשית של הלב‬ ‫של הכיתה‪ ",‬אומרת הגר‪" .‬ככל שהמעט־‬ ‫פת הזו יותר פועמת ביחד‪ ,‬חמה ‪ -‬הכי־‬ ‫תה משגשגת יותר‪ ,‬מלבלבת‪ ,‬שמחה‪ .‬כל‬ ‫ההורים עומדים מסביבם ‪ -‬גם פיזית‪,‬‬

‫מסלול בוקר‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬טל גליק‬

‫ישות כיתתית ‪ -‬מי את?‬ ‫רחלי תדהר קנר פגשה את גיל קינן והגר הלוי־פורת‬ ‫לשיחה על מה שהופך כיתה ל"כיתה"‬ ‫"ילד אחד ‪ -‬עולם גדול ורחב‪ .‬שני‬ ‫ילדים ‪ -‬שלושה עולמות‪ :‬עולמו של‬ ‫כל אחד מהם ‪ -‬ושל שניהם ביחד‪...‬‬ ‫לבדך בלי עזרת הילדים לא תכיר‬ ‫עולמות אלה‪ ,‬ואז מלאכת החינוך‬ ‫(י' קורצ'אק)‬ ‫שלך לא תצלח" ‬

‫מה דקות לפני טקס חלו־‬ ‫קת ספרי התנ"ך בכיתה‬ ‫של בתי עמדנו כל ההורים‬ ‫במעגל‪ ,‬בלי הילדים‪ ,‬ושרנו‬ ‫ביחד את "מי האיש"‪ .‬באותו רגע הרגש־‬ ‫תי שאנחנו מחזיקים משהו ביחד‪ .‬בונים‬ ‫משהו‪ .‬שמשהו מרחף מעל כולנו ומלא‬

‫כ‬

‫אהבה יחד איתנו‪ .‬פגשתי את היישות‬ ‫הכיתתית שלנו‪.‬‬ ‫אז הלכתי לבדוק מהי אותה ישות כי־‬ ‫תתית‪ .‬את מסעי התחלתי אצל גיל קינן‪,‬‬ ‫מחנך כיתה ז'‪.‬‬ ‫"כמו שיש טמפרמנט של ילד‪ ,‬יש טמפרמ־‬ ‫נט של כיתה‪ ",‬אומר גיל‪" .‬זהו סך כל הטמ־‬ ‫‪3‬‬

‫<‬

‫חברים יקרים‪,‬‬

‫עורכים‪:‬‬ ‫מתן בן־ארי‪ ,‬יריב הרפז‪,‬‬ ‫רחלי תדהר קנר‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬יצהר ורדי‬ ‫כתבים צוות נושא‪:‬‬ ‫הדס נאמן‪ ,‬יורם גרשמן‪ ,‬מאיה שביט‪,‬‬ ‫טלי וידומסקי‪ ,‬מתן בן ארי‪ ,‬רותי גימפל‪,‬‬ ‫איריס פלג‬ ‫עיצוב גרפי‪:‬‬ ‫מיכל מגן‬ ‫צילום‪:‬‬ ‫טל גליק‪ ,‬גל מוסנזון‬ ‫איורים‪:‬‬ ‫ילדי שקד‬ ‫לוח הכיתה של הגר הלוי־פורת‬ ‫בית דפוס‪:‬‬ ‫"מילניום" אלון דה־פיצ'וטו‬

‫גשמי החורף הגיעו‪ ,‬מצטרפים אל הלילות הקרים שעימנו כבר זמן‬ ‫מה‪ .‬זו עונה של התעטפות בשכבות‪ ,‬התכנסות לתוך עצמנו לחיק‬ ‫המשפחה והבית – אך מאידך זו גם עונה בה החוץ והטבע בשיא הדרמה‬ ‫וההתרחשות שלהם‪ .‬הצמחים ובעלי החיים ממתינים‪ ,‬חלקם ישנים בתוך‬ ‫האדמה‪ ,‬ונבטים אמיצים ראשונים יוצאים החוצה אל אור השמש‪.‬‬ ‫ברוח העונה אנו מקדישים הפעם את הגיליון לנושא "פנים וחוץ"‪ .‬ניכנס‬ ‫אל תוך כיתה בבית הספר ונבחן את המעגלים הנוצרים בתוך כיתה לאורך‬ ‫השנים והישות הכיתתית הנבנית מתוך הכיתה ומהמבוגרים שמחוצה‬ ‫לה‪ ,‬מסביבה‪ .‬ננסה ללמוד על הטווייה העדינה הזו של רקמה כיתתית‬ ‫והאתגרים שהיא עומדת בה מבפנים ומבחוץ באמצעות שיחה עם מחנכים‪.‬‬ ‫במבט החוצה‪ ,‬אל הישוב בו אנו חיים‪ ,‬נסתכל על היצירה המוזיקלית‬ ‫בטבעון כחוט מקשר בין התוך והחוץ – של האדם ושל הישוב‪ .‬נדבר עם‬ ‫יוצרים ומוזיקאים – החל מהמנגנים בקונסרבטוריון ועד לפורטים על‬ ‫הדשא במרכז‪ .‬נביט גם רגע אל תוך חדר החזרות ואל ההופעה היוצאת אל‬ ‫הבמה של הצגת 'בראשית' שמועלית כל שנה בשקד‪.‬‬ ‫מקווים שתיהנו מקריאתו של הגיליון כמו שאנו נהנינו מהכנתו‪ ,‬וכמו תמיד‬ ‫– אם הוא יעורר במישהו את הרצון לכתוב ולהוציא מעצמו החוצה‪,‬‬ ‫אנחנו מזמינים כל כותב שרוצה להצטרף‪.‬‬

‫צילום שער‪:‬‬ ‫"חורף"‪ -‬ציור מלבד‪ ,‬קיר בית הספר‬ ‫צילום‪ :‬טל גליק‬

‫שלכם‪,‬‬ ‫צוות עלי שקד‬ ‫‪aley.shaked@gmail.com‬‬

‫תודות‪:‬‬ ‫לכל הכותבים והכותבות‪,‬‬ ‫המתראיינים והמתראיינות‪,‬‬ ‫לבועז הירש‪,‬‬ ‫למירי שורקין ודבורה צור‬ ‫למשפחותינו שתמכו בנו בתקופה‬ ‫האחרונה‪ ,‬ולכל קהילת שקד‬

‫"‬

‫מי ייתן ונוכחותנו המלאה‬ ‫תפתח את ההוויה השלווה‬ ‫בה מצויה האהבה‬ ‫שתנחה את עשייתנו‬ ‫המשותפת‬

‫"‬

‫גליה טיאנו רונן‬ ‫ורס ועד הורים ועלי שקד‬

‫‪3‬‬

‫ישות כיתתית ‪ -‬מי את? רחלי תדהר קנר ‪::‬‬

‫‪6‬‬

‫מוזיקה ‪ -‬האמנות שנושמת מתן בן ארי ‪::‬‬

‫‪ 10‬התבוננות‪ :‬פנים וחוץ ‪ -‬לפופית בכניסה לבית טל גליק ‪12 ::‬‬ ‫להצגת בראשית רחלי תדהר קנר ‪ 16 ::‬נעים להכיר‪ :‬דוד שלו יריב הרפז ‪ 17 ::‬משקה שמחמם‬ ‫בפנים ומנקה בחוץ הדס נאמן ‪ 18 ::‬דפי שקד ‪ -‬כל מה שנחוץ ‪ 20 ::‬ציורים תלמידי ז' של גיל‬ ‫עשרים שנה‬

‫עיתון קהילה ‪ ::‬גליון חורף ‪2016‬‬

‫‪6‬‬

‫מוזיקה של‬ ‫פנים וחוץ‬ ‫מתן בן ארי‬

‫‪10‬‬ ‫‪17‬‬

‫התבוננות ‪ -‬לפופית‬ ‫בכניסה לבית‬ ‫טל גליק‬

‫‪12‬‬

‫עשרים שנה‬ ‫לבראשית‬ ‫רחלי תדהר קנר‬

‫משקה‬ ‫שקדים לחורף‬ ‫הדס נאמן‬

‫‪1‬‬