קיץ 2015 ימין לשמאל

‫תפילת שינה‬ ‫לקטנים‬ ‫דליה פז‬ ‫לילה לילה רד בלאט‬ ‫שמיכתו קטיפה‬ ‫את השמש מכסה‬ ‫כי היא כה עייפה‪.‬‬ ‫השמים אז הופכים‬ ‫לים רחב רחב‬ ‫בו שטים הכוכבים‬ ‫כספינות זהב‪.‬‬ ‫אל סיפונו כוכב אחד‬ ‫אותנו אז יזמין‬ ‫ובים מלא האור‬ ‫נפליג למרחקים‪.‬‬ ‫לילה טוב לאמא‬ ‫לאבא ותלמי‬ ‫לתכלת ולאלרועי‬ ‫מתוקים בלי די‪*.‬‬ ‫בלב מלא כוחות ואור‬ ‫עת שחר אור יזהר‬ ‫נשוב מן הכוכב‬ ‫נרד מן הספינה‬ ‫אל חוף יום המחר‪.‬‬ ‫* כל משפחה יכולה לעשות‬ ‫את התאמותיה‬

‫מוזמנים לבקר באתר הבית של‬ ‫שקד ולקרוא את הכתבות המלאות‪:‬‬

‫‪www.shakedvaldorf.org.il‬‬

‫שער הגיליון הראשון של עלי שקד‪ ,‬מרץ ‪1996‬‬

‫סמינר ביוגרפיה בטבעון‬ ‫מבנה הקורס – לימודי ביוגרפיה‪ ,‬התנסות אומנותית‬ ‫בהקשר הביוגרפי וסדנה לפיתוח כלי להבנת משמעותה‬ ‫של הביוגרפיה האישית וזו של האחר‬ ‫התכנים ‪ -‬הורות וחינוך‪ ,‬זוגיות‪ ,‬תהליך קבלת‪-‬החלטות‪,‬‬ ‫משמעות המחלה‪ ,‬המשבר והסבל‪ ,‬שליחות הכעס‪,‬‬ ‫שאלות של מקצוע וייעוד ונקודות מפנה בחיים‪.‬‬ ‫שנת הלימודים תחל ביום ג‘ ‪ 27‬באוקטובר ‪2015‬‬ ‫שלומית ליברמן‪ ,052-3577878 -‬נלה סולנג'‪054-4633962 -‬‬ ‫אריאלה דורון‪052-4695692 ,077-5288077 -‬‬ ‫‪ariela.doron@gmail.com‬‬

‫‪3,‬‬

‫‪7‬‬

‫‪4‬‬ ‫תיפתח באוקטובר ‪ 2015‬בחיפה בימי ב' ‪16:30–09:00‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪20‬‬

‫|‬ ‫*‬

‫‪050-7500515‬‬

‫ענת הירש‬ ‫מטפלת‬ ‫ומנחת‬ ‫סדנאות‬ ‫תטא הילינג‬ ‫ואנרגיית‬ ‫הסוסים‬

‫בעלת ניסיון רב כמטפלת במגוון‬ ‫שיטות אנרגטיות‪.‬‬ ‫מלווה אנשים בתהליכי ריפוי‪ ,‬שינוי‬ ‫וצמיחה אישית‪.‬‬ ‫העבודה מובילה לתובנות על המסע‬ ‫הייחודי לאדם‪ ,‬ניקוי ושחרור אנרגטי‬ ‫ומאפשרת לריפוי פיזי‪ ,‬רגשי ורוחני!‬ ‫מורה ומנחה סדנאות תטא הילינג‬ ‫ואנרגיית הסוסים המופלאה!!‬ ‫לבירור מועדי הקורסים הקרובים‬ ‫מוזמנים ליצור קשר‬

‫ענת ‪www.anat-hirsch.co.il 054-4607209‬‬

‫טיפול במגע‬

‫דורון שמואלי ‪ ,BSC‬סוכן פיננסים וסוכן‬ ‫ביטוח פנסיוני ברוח קהילת שקד‬ ‫אבא ל‪ 3-‬בוגרי‬ ‫ביה"ס שקד‬ ‫מציע מגוון‬ ‫שירותים‬ ‫לקהילת שקד‬

‫צרו‬ ‫קשר‬

‫תוכניות חסכון לילדים‬ ‫ניהול תיקי השקעות בכל סכום‬ ‫טיפול בחסכון הפנסיוני‬ ‫ביטוחי חיים בריאות וסיעוד‬ ‫סדר בביטוחי המשפחה‬ ‫הטבות במס לעצמאים‬ ‫איתור חסכונות אבודים‬

‫‪04-9534308‬‬

‫‪052-2668007‬‬

‫‪barakdor@zahav.net.il‬‬

‫רחלי תדהר קנר‪ -‬ליווי אישי לחיים ולעסקים‬

‫יובל אלעד‬

‫הטיפול משלב עיסוי שוודי עם טכניקות רבות נוספות‬ ‫המותאמות למטופל ולצרכיו‪.‬‬ ‫מעבר לטכניקה עצמה‪ ,‬יש דגש גדול על ריכוז גבוה והקשבה לגוף‬ ‫וזאת מתוך תפיסה אשר שמה את המתחים הפיזיים בהקשר ישיר‬ ‫למתחים נפשיים‬ ‫ושאלות החיים של המטופלים‪.‬‬

‫עדי שכטר‬ ‫מתווכת עצמאית‬ ‫קרית טבעון‬

‫‪adisch@me.com‬‬

‫‪054.422.40.63‬‬

‫מעותי‪ .‬עבדנו לגמרי לבד‪ .‬יכולנו לקבל‬ ‫עזרה אם היינו צריכים אבל הדגש היה‬ ‫על עבודה עצמאית‪ ,‬לגלות בעצמי איך‬ ‫אני עושה את זה‪ .‬מי שרצה שם על זה‬ ‫את כל הכוחות‪ ,‬ומי שרצה שם את הכוז‬ ‫חות במקום אחר‪ ,‬אבל הכל היה תלוי רק‬ ‫בך – אם לא תעשה‪ ,‬לא יהיה‪".‬‬

‫בין אורט לשקד‬ ‫"לי יש הרבה חברות באורט‪ ,‬והרבה פעז‬ ‫מים זה המנוחה הרגשית שיש לי מכל‬ ‫האנתרופוסופי‪ .‬לא הייתי מוותרת על תיז‬ ‫כון שקד בשביל כלום‪ ,‬אבל אם קשה לי‬ ‫עם החברים בכיתה אז יש לי את מעגל‬ ‫החברים מבחוץ‪ ,‬שאני לא בטוחה שמז‬ ‫פוצץ לי את הבועה‪ .‬יש לי גישה‪ ,‬שאני‬ ‫לא כל כך גאה בה‪ ,‬שאני קצת מתנשאת‬ ‫מעליהם‪ .‬כאילו‪' ,‬יופי‪ ,‬את במגמה‪ ,‬אני‬ ‫עושה הצגה כל שנה‪ ,‬נראה לי שלי יש‬ ‫חוויה יותר טובה‪ '.‬היא עולה על הבמה‬ ‫ולומדת ויש לה עתיד‪ ,‬אבל אני עושה גם‬ ‫גרפיקה וגם אומנות‪".‬‬ ‫"אני באתי מאורט ודווקא שמחתי לצאת‬ ‫משם סופית‪ .‬אורט מלא הגבלות ואני‬ ‫רואה עכשיו את התיכון פורח הרבה יותר‬

‫באורנים‪ .‬גם ההתרחבות‪ ,‬מצד אחד זה‬ ‫מוזר לנו אבל זה גם שמח‪ .‬לראות שהוא‬ ‫מצליח‪ ,‬מתקדם‪".‬‬ ‫"אולי בסוף בית ספר שקד יצליח להיות‬ ‫בתוך בית ספר אחר‪ ...‬כמו שהיינו באורט‬ ‫אבל ביותר הצלחה‪ .‬זה לא היה מצב טוב‪,‬‬ ‫אבל אם היה שיתוף פעולה יותר טוב‪"...‬‬ ‫"לא היו לי שם הרבה חברים אבל עדיין‪,‬‬ ‫זה כיף שאתה הולך ברחוב ואתה מכיר‬ ‫את מי שבגילך מטבעון‪".‬‬ ‫"זה קצת מפחיד אותי לחשוב על הגדילה‬ ‫של תיכון שקד‪ .‬כשהגענו היינ ו ‪60‬־‪ 80‬י�ל‬ ‫דים בכל בית הספר‪ ,‬ופתאום אנחנו ‪.120‬‬ ‫מרגישים את זה‪ .‬פתאום יש פה מורים‬ ‫שלא למדתי איתם אף פעם‪ .‬זה מוזר‬ ‫שפתאום לא הכל מתרכז סביבנו‪ ,‬וכבר‬ ‫אין קשר נורא צמוד ואוהב ואינטנסיבי‪".‬‬ ‫"ההישרדות הראשונה (בט') הייתה‬ ‫מיוחדת‪ .‬ספונטנית וכיפית‪ .‬היינו שתי‬ ‫השכבות הראשונות ורק שלוש כיתות‪ ,‬זו‬ ‫היתה משפחה‪ .‬זה לא חזר בהישרדויות‬ ‫הבאות‪".‬‬ ‫מה לא טוב כאן?‬ ‫"הספונטניות הזו‪ ,‬שמתבטאת בכל‪ ,‬גם‬ ‫בקשר שלי עם עומר‪ ,‬קצת קשה לפעז‬ ‫מים‪ .‬למשל כשמורה שולח בלילה הודעה‬

‫בפייסבוק שמתחילים מחר בעשר במז‬ ‫קום בשמונה‪ .‬כמו שאמרו שבהישרדות‬ ‫של כיתה ט' הכל היה נורא מאולתר‪ ,‬אז‬ ‫יש בזה גם קסם אבל לפעמים זה מורט‬ ‫עצבים‪ .‬טוב פה מדי‪ .‬אני חושב שהפריז‬ ‫דה שלנו תהיה קשה יותר מהפרידה של‬ ‫החבר'ה מאורט‪ .‬זה מעיד על משהו טוב‪,‬‬ ‫אבל זה גם קשה‪ .‬אני התמכרתי לזה ‪-‬‬ ‫אתה חי מנקודה לנקודה‪ ,‬אתה חי מפז‬ ‫רויקט לפרויקט‪".‬‬

‫טעויות חיוביות‬ ‫"אנחנו השכבה אחרונה והשלישית שעז‬ ‫ברה את כל הקפיצות‪ .‬זה קצת כמו‬ ‫ילד אחרון שיוצא מהבית‪ .‬אני זוכרת‬ ‫שבבגרות בהיסטוריה בי' לומדים על‬ ‫שלוש העליות‪ ,‬ואז אומרים 'מהעלייה‬ ‫הרביעית זה כבר לא מעניין'‪ .‬אז היינו‬ ‫קוראים לעצמנו 'החלוצים האחרונים'‪,‬‬ ‫אחרינו מתחילה השגרה‪".‬‬ ‫"אני מרגישה שאנחנו הילד הגדול שעושים‬ ‫עליו גם טעויות (וגם דברים טובים)‪ .‬אצל‬ ‫הקטנים כבר לומדים ולא חוזרים על הטז‬ ‫עויות הללו‪ .‬אנחנו שפני הניסיונות‪ ,‬אבל‬ ‫נראה לי שרוב הטעויות היו חיוביות‪".‬‬

‫‪17‬‬

‫<‬

‫הכאפה מהעולם ובטח יהיה קשה‪ ,‬אבל‬ ‫אצליח להתגבר על זה בזכות הכלים‬ ‫שאני רוכש פה‪".‬‬ ‫"חברות שלי בתיכון הרגיל אומרות לי‬ ‫שבחינות הבגרות הן כלים לחיים‪ ,‬ואני‬ ‫חושבת לעצמי‪ ,‬אם בכיתה ט' למדנו איך‬ ‫לכתוב סיכום כמו באוניברסיטה‪ ,‬ובי"ב‬ ‫עשינו את עבודת הגמר‪ ,‬אז אנחנו מקבז‬ ‫לים את הכלים‪ .‬עוד עשרים שנה לא יהיו‬ ‫לי מבחנים אבל יהיה לחץ‪ ,‬ויהיו דדליינים‪,‬‬ ‫ואצטרך ללמוד עצמאית‪ .‬הכלים שקיבלנו‬ ‫יעזרו לנו בשוק העבודה הרבה יותר מבז‬ ‫חינות בגרות‪".‬‬ ‫אני יושבת מולם‪ ,‬ובלבי עדיין חקוק זיכז‬ ‫רון העיבוד המצוין של המלט בכיכובם‪.‬‬ ‫אני מזהה בהם את השומרים‪ ,‬המלכים‪,‬‬ ‫האופליות וההמלטים‪ .‬מעניין כמה מזה‬ ‫הם נושאים בליבם‪ .‬ההצגות האלה הן‬ ‫החוויה הכי חזקה מהתיכון‪ ,‬עבורם‪.‬‬ ‫"בהתחלה‪ ,‬כשרק תרגלנו את הטקסט‪,‬‬ ‫רציתי ללכת הביתה‪ ,‬אבל לקראת הסוף‪,‬‬ ‫כשההצגה תפסה נפח ונפש משלה‪ ,‬רציז‬ ‫תי להיות בחזרות כל הזמן‪ .‬זה אינטנסיז‬ ‫בי‪ ,‬מרגש ומפתח‪".‬‬ ‫"אני מגיע מבית ספר רגיל‪ ,‬ולי זו היתה‬ ‫הצגה ראשונה וזה היה דבר מדהים‪".‬‬ ‫בצילום‪ :‬ציורי פרוטרט עצמי כיתה י"ב‬

‫‪16‬‬

‫"בכיתה ט' הדגש היה על ההתנסות‪,‬‬ ‫ובכיתה י' וי"ב זה היה יותר לעשות את‬ ‫ההצגה הטובה ביותר‪ .‬בט' לא הרגשתי‬ ‫את הלחץ‪ ,‬האם ההצגה תהיה טובה או‬ ‫לא‪ .‬האווירה היתה שנעלה ונהנה להיות‬ ‫על הבמה‪ .‬בי' ובי"ב אפשר להרשות לעז‬ ‫צמנו לשאוף למצוינות‪".‬‬ ‫עומר (המחנך)‪" :‬אני זוכר שהגעתם בט'‬ ‫ואמרנו שיש תקופת הצגה וכל יוצאי שקד‬ ‫אמרו 'רק לא תקופת הצגה! הצילו!' ‪ -‬ואני‬ ‫נורא נפגעתי ולא הבנתי למה אתם לא‬ ‫אוהבים את זה‪ .‬לא ידעתי להסביר שיש‬ ‫הבדל בין הצגה ביסודי לבין הצגה בתיכון‪".‬‬

‫הישרדות‬ ‫"בתור מישהי שבאה מאורט‪ ,‬שבוע‬ ‫ההישרדות הוא הדבר שהכי הכניס אותי‬ ‫לתוך המערכת‪ .‬פעם ראשונה שאתה‬ ‫עובר משהו עם עצמך‪ ,‬קושי פיזי ונפז‬ ‫שי כאחד‪ ,‬ופתאום אתה רואה את הכל‪,‬‬ ‫כולל עצמך‪ ,‬באור שונה‪ .‬ההליכה מתחיז‬ ‫לה בארבע בצהריים ונמשכת עד לפנות‬ ‫בוקר‪ ,‬כשמה שמאיר את הדרך זה הירח‬ ‫המלא‪ .‬מהבוקר עד הצהריים אתה ישן‪,‬‬ ‫וכל בית הספר ביחד‪ .‬זו סיטואציה שונה‬

‫עומר דלומי‪ ,‬מחנך כיתה י"ב‬

‫מההצגות‪ ,‬שנערכות לפי כיתות‪ .‬ההישז‬ ‫רדות מפחידה אותי כל פעם מחדש‪ ,‬כי‬ ‫אני יודעת שיהיה קשה‪ ,‬אבל זה גם אחד‬ ‫הדברים שאני הכי אוהבת בבית הספר‪".‬‬ ‫"הייחוד של בית הספר הזה הוא בכל‬ ‫הפרויקטים שמחוץ לשגרה‪ ,‬אבל בעצם‬ ‫כן בתוך השגרה‪ .‬אז גם אם אני לא כל‬ ‫כך אוהב את זה‪ ,‬זו בכל זאת חוויה מאוד‬ ‫חזקה‪ ,‬אלו הדברים שאני הכי אזכור‪ .‬זה‬ ‫נותן מין איזון‪ .‬לקראת סוף השנה יש לנו‬ ‫את הבגרויות‪ ,‬ויש תחושה של ריקנות‬ ‫וניכור‪ ,‬כי פתאום הבאלנס אוזל‪".‬‬ ‫"בעבודת הגמר משהו משתנה בביוגרפיה‬ ‫שלנו‪ .‬בשבילי זה היה החלק הכי משז‬

‫קומה השנייה של מבנה ישן‪,‬‬ ‫המוקף בצמחייה הפראית‬ ‫של מכללת אורנים‪ ,‬פגשנו‬ ‫את כיתה י"ב‪ ,‬שאותה מוביז‬ ‫לים בעדינות ובנחישות עומר דלומי וליאת‬ ‫סיטי‪ .‬פגשנו בשיחה נערות ונערים שבחרו‬ ‫לעבוד קשה בשנות התיכון שלהם‪ .‬הם‬ ‫אינם מפחדים לומר את דעתם ולשתף‬ ‫בחוויות שעברו בשנות היסודי והתיכון‪.‬‬ ‫לא פשוט להיות תלמיד בתיכון אנתרופוז‬ ‫סופי‪ .‬הקוריקולום הייחודי מפגיש אותם‬ ‫עם העולם הגדול‪ ,‬ויותר מכך ‪ -‬עם עצמם‪.‬‬ ‫"אין מה לעשות‪ ,‬יותר נוח להיבנות כבז‬ ‫נאדם בתוך מקום מוגן‪ .‬כי אז אתה יכול‬ ‫להיפתח‪ ,‬להיפגע‪ .‬יכולים לדקור אותך‬ ‫בפצעים קטנים‪ ,‬בצורה יותר הומוגנית‪.‬‬ ‫ככה אפשר להתפתח מזה יותר‪ .‬במקום‬ ‫שיזרקו אותך לעולם ואז תפגע יותר‪ ,‬ותיז‬ ‫סגר דווקא"‬ ‫"במהלך התיכון נותנים לנו להתנסות בכל‬ ‫מיני חוויות ‪ -‬הצגות‪ ,‬טיולים‪ ,‬הישרדות‬ ‫(קריאת ביניים‪ :‬ולימודים‪ ,‬צריך לדבר גם‬ ‫על הלימודים)‪ .‬אלו תקופות שבהן כל‬ ‫אחד מגיע למקום שקשה לו ‪ -‬לחלק זו‬ ‫ההישרדות‪ ,‬לחלק הלימודים ולי ההצגה‪.‬‬ ‫המקומות האלה מזכירים לך שיש תכז‬ ‫לית מאוד חזקה בחיפוש עצמי‪ ,‬ומלמדים‬ ‫אותך להתמצא בסיטואציות האלו של‬ ‫הביחד‪ .‬מהמקומות הללו אנחנו גדלים‪,‬‬ ‫מבינים את עצמנו‪".‬‬ ‫"התיכון הזה מכניס אותנו לבועה כדי‬ ‫שנוכל להיבנות בתוכה‪ ,‬ומאפשר מקום‬ ‫לצמוח מהקשיים ולגדול אל העולם‪ .‬אני‬ ‫בטוח שבשנה הבאה אני אחטוף את‬

‫ב‬

‫החלוצים‬ ‫האחרונים‬

‫ילדי י"ב בתיכון שקד מדברים על מורים‬ ‫ותקופות‪ ,‬הצגות והישרדות‪ ,‬קשיים והישגים‪,‬‬ ‫ומאמינים שהמסלול האנתרופוסופי הכין אותם‬ ‫לקראת ה'כאפה שנקבל מהעולם'‬ ‫רחלי תדהר־קנר‬

‫<‬ ‫‪15‬‬

‫נעמה‪ ,‬כיתה ז' מיכל‬

‫טיול‬

‫מסלול טיול בירח‬ ‫מלא בשדות העמק‬ ‫תקופה זו של האביב מלא האוויר ריחות משכז‬ ‫ב‬ ‫רים של פריחה‪ ,‬חציר שנקצר זה עתה ואדמה‬ ‫ששומרת עדיין את הלחות של הגשמים האחרונים‪.‬‬ ‫זוהי תקופה מצוינת לצאת בלילה לטיול ירח מלא!‬ ‫להלן מסלול מומלץ – ליחידים ולמשפחות‪.‬‬ ‫נשאיר את המכונית (ואת הטלפון הסלולרי) סמוך‬ ‫לבית הקברות של אלוני אבא‪ ,‬השוכן בין המושב‬ ‫לבית לחם הגלילית‪ ,‬ממזרח לכביש‪ .‬נרד בדרך הכוז‬ ‫רכר הפונה דרומה ונלך בה כאשר משמאלנו רצוז‬ ‫עת שדה ומימין יער אלונים‪ .‬לאחר כקילומטר ויותר‬ ‫נגיע לאגם אלוני אבא‪ .‬מומלץ לעשות הפסקה על‬ ‫שפת האגם ולשבת להקשבה לקולות הלילה לאור‬ ‫הירח המשתקף במים‪ .‬נקיף את האגם ממזרח ונחזור‬ ‫בדרך הפונה צפונה לעבר בית לחם הגלילית‪ .‬הדרך‬ ‫מתחברת לדרך הכורכר המובילה לחוות התבלינים‬ ‫בבית לחם‪ ,‬בה נפנה שמאלה(מערבה) ומיד נגיע לכז‬ ‫ביש‪ ,‬ו‪ 200-‬מטר משמאלנו תחכה לנו המכונית‪.‬‬ ‫אורך המסלול כולו – כשלושה ק"מ‪ .‬הליכה נוחה על‬ ‫דרך רחבה‪ ,‬מתאימה לכל גיל‪ .‬זהו גם מסלול מצוין‬ ‫לרכיבה על אופנים‪ .‬‬ ‫עירן הלוי‬

‫אז מה עושים היום?‬ ‫שלחנו את רותי גימפל האמיצה לבחון‬ ‫אפשרויות בילוי נסבלות לימי הקיץ‬ ‫רמי מדרגות רבים מחברים את שכונותיה השונות‬ ‫ג‬ ‫של חיפה‪ ,‬ומאפשרים לנו טיול בין סמטאותיה‪.‬‬ ‫את הטיול נתחיל בתחנת הכרמלית בכיכר פריז שבז‬ ‫עיר התחתית בחיפה‪ .‬אפשר להשאיר רכב בחניון‬ ‫הרכבת או להגיע במטרונית מתחנת לב המפרץ‪.‬‬ ‫עולים על הכרמלית ונוסעים עד תחנת גן האם‪ .‬יורז‬ ‫דים ברחוב שער הלבנון ומשם מתחברים ויורדים‬ ‫בגרמי המדרגות המתחברים זה לזה‪ .‬זו ההזדמנות‬ ‫‪14‬‬

‫להציץ לחצרות אחוריות וללכת כשהנוף נפרש לפז‬ ‫נינו ומסתתר לסירוגין‪ .‬הדפיסו את מפת "שבילי המז‬ ‫דרגות בחיפה" מאתר ‪.inature‬‬ ‫הילדים התעייפו באמצע הדרך? תמיד אפשר ללכת‬ ‫לתחנת הכרמלית הקרובה ועמה להמשיך בחזרה לתז‬ ‫חנת הכרמלית בכיכר פריז‪.‬‬ ‫בקרוב באתר‪ :‬פעילות מומלצת ע"י חברי הקהילה‬

‫כרמלית‪:‬‬ ‫עולים ברכבל‬ ‫ויורדים במדרגות‬ ‫משך‪:‬‬ ‫כ־‪ 3‬שעות (לא‬ ‫בשבתות!)‬ ‫למי מתאים‪:‬‬ ‫גילאי ‪ 5‬ומעלה‬

‫מאיה גרמי‬

‫איך נישמר‬ ‫מנזקי הקיץ?‬ ‫בשכחי את נפרדות רצוני‬ ‫ממלא חום העולם‪ ,‬בבשרו קיץ‪,‬‬ ‫את רוחי ואת נפשי;‬ ‫לאבד את עצמי באור‬ ‫מצווני המבט הרוחי‪,‬‬ ‫ותחושת־לב קוראת אלי בעצמה‪:‬‬ ‫אבד את עצמך‬ ‫למען תמצא עצמך מחדש"‬

‫"‬

‫(הוורס התשיעי מתוך לוח השנה לנפש של רודולף שטיינר)‬

‫הוורס התשיעי פותח את הקיץ שבו הנפש כמהה לצאת לעולם‪.‬‬ ‫לא רק הנפש כמהה לצאת החוצה בקיץ‪ ,‬עיקר פעילותנו בקיץ‬ ‫מתרחשת מחוץ לבית שבו שהינו בחורף‪.‬‬ ‫מומלץ להימנע מחשיפה בשעות הקרינה החזקה‪ ,‬לחבוש כובע‬ ‫משקפים וכן להשתמש בקרם שיזוף לאורך כל זמן החשיפה‪ .‬יש‬ ‫להקפיד במיוחד בתינוקות על גיל שנתיים‪.‬‬ ‫בקיץ עולה שכיחות מקרי זיהום של האוזן החיצונית כתוצאה‬ ‫מחדירת מים והזדהמות של סביבת האוזן‪ .‬הזיהום אופייני בעיז‬ ‫קר למרבים בשחייה במי בריכה ומכאן כינויה של המחלה באנז‬

‫מרפא‬

‫ד"ר גלית קפל ממרפאת אלומות‬ ‫נותנת לנו טיפים להתנהגות קיץ נכונה‬ ‫גלית ‪ . SWIMMER'S EAR‬במקרים כאלה יש להימנע מהרטבת‬ ‫האוזן למספר ימים‪ .‬ולהשתמש באטמי אוזניים בעת שחייה‪.‬‬ ‫האלרגיות אופייניות לתקופות אלה של השנה‪ .‬אחד הגורמים‬ ‫הנפוצים לאלרגיה הוא קרדית אבק הבית‪ .‬רצוי לנצל את תקוז‬ ‫פות החום והשמש בכדי לאוורר את הבתים‪ ,‬ולהשתדל להימנע‬ ‫מהנחת שטיחים שהקרדית מאוד אוהבת‪.‬‬ ‫עקיצות נדל ועקרב שחור הינן כואבות מאוד אך לרוב אינן‬ ‫מסוכנות‪ .‬במקרה עקיצה יש לקרר את המקום לנקות ולמרוח‬ ‫קרם מרגיע (ארניקה‪ ,‬אלוורה)‪ .‬במקרה של הכשת נחש‪ ,‬או‬ ‫עקרב צהוב‪ ,‬יש להשכיב את הנפגע ולהימנע מתנועתיות יתר‪,‬‬ ‫לשטוף במים קרים ולא להניח קרח‪ .‬אין להשתמש ב"חוסם‬ ‫עורקים"‪ .‬יש לפנות בהקדם האפשרי למתן עזרה רפואית‪.‬‬ ‫במידת הניתן מומלץ לזהות את הנחש‪ ,‬צבעו ומאפיינים חיז‬ ‫צוניים נוספים‪.‬‬ ‫ואל תשכחו להרבות בשתיית מים!‬ ‫ד"ר גלית קפל‪ ,‬רופאת ילדים מאז ‪ ,2006‬עם התמחות ברפואה‬ ‫אנתרופוסופית‪ ,‬פתחה עם ד"ר מירון ברק את מרפאת אלומות‬ ‫חורש הנותנת מענה מקצועי משולב ורב תחומי של רפואת‬ ‫ילדים קונבנציונלית ברוח הרפואה האנתרופוסופית‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫על טכנולוגיה‬ ‫והורות‬ ‫סרכיו פרדמן משתף אותנו במחשבותיו‬ ‫על מחשבים‪ ,‬הורות וחינוך ילדינו‬ ‫חום המדיה הדיגיטלית מעסיק אותי כבר יותר מ־‪25‬‬ ‫שנה‪ ,‬בתחום המקצועי וכיום גם כאב לשלושה בנים‬ ‫בגילא י ‪ 12 ,7‬ו־‪ .20‬השינויים המהירים בטכנולוגיה‪ ,‬והנ�י‬ ‫סיון שרכשתי‪ ,‬שינו גם אותי‪ .‬ברשימה זו אני מבקש לעסוק באחד‬ ‫התחומים שנשכחו בדיון הזה‪ :‬השימוש בטכנולוגיה בבית‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ככל שגבוהה יותר ההלימה בין המסרים שהילד מקבל‬ ‫בבית הספר לבין הגיבוי שתכנים אלו מקבלים בבית‪ ,‬כך יהיו ילז‬ ‫דינו מבולבלים פחות‪ .‬הבלז‬ ‫"חשיפה לטכנולוגיה בול נוצר מהסקאלה הרחבה‬ ‫המשתרעת בין המשפחות‬ ‫היא דבר חיובי‪ ,‬אולם יש‬ ‫המתירניות‪ ,‬המתירות שיז‬ ‫חשיבות למינון ולשאלה מוש נרחב בטכנולוגיה‪ ,‬לבין‬ ‫משפחות שדוגלות באי־שיז‬ ‫איזה מגוון דברים נוספים‬ ‫מוש גורף בטכנולוגיה‪.‬‬ ‫עושה הילד" בני הגדול למד אנגלית‪ ,‬לבד‪,‬‬ ‫באמצעות ה־ ‪,Gameboy‬‬ ‫ובילה שעות רבות מדי במשחקי מחשב עד שהבנתי שלצד‬ ‫ההיבטים ה"טובים" של משחקי המחשב יש כאן גם נזק‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬הוא נחשף לתכנים אחרים שבעיני היו חיוביים מאוד‬ ‫ועזרו להתפתח ולהתרחב‪ .‬ככלל‪ ,‬חשיפה לטכנולוגיה היא דבר‬

‫ת‬

‫‪12‬‬

‫אני רק שאלה‬ ‫• מה דעתכם על שימוש בטכנולוגיה בבית?‬ ‫• מה המינון אצלכם?‬ ‫• האם אתם מרגישים את ההשפעה של הטכנולוגיה‬ ‫על הילדים שלכם‪ ,‬בבית? בגן? בכיתה?‬ ‫• האם למורים‪/‬גננים מותר להעיר על כמות‬ ‫הטלוויזיה שהילדים שלכם רואים?‬ ‫מוזמנים להמשיך את הדיון‬ ‫באתר הבית של שקד‪.‬‬

‫חיובי‪ ,‬אולם יש חשיבות למינון ולשאלה איזה מגוון דברים נוסז‬ ‫פים עושה הילד‪.‬‬ ‫אם אפשר לעסוק בטכנולוגיה תוך אינטראקציה עם ילדים נוסז‬ ‫פים‪ ,‬הערך גבוה יותר כי אז הילד לא מבלה את הזמן הזה לבד‬ ‫מול המחשב‪ ,‬והמחשב הופך לכלי שמחבר אותו לאחרים סביב‬ ‫נושא משותף‪.‬‬ ‫הכוונת ילדינו לשימוש נכון בטכנולוגיה דורשת מאיתנו מאמץ‬ ‫רב‪ ,‬חשיבה‪ ,‬חקר‪ ,‬ידע ובעיקר זמן שלא תמיד זמין לנו ‪ -‬ושם‬ ‫הקושי המרכזי‪.‬‬

‫"קיבלתי שנה מתנה מחוץ‬ ‫לבית‪ ,‬עם אנשים שאני‬ ‫אוהב‪ .‬זו היתה הזדמנות‬ ‫להכיר מקום חדש‪ ,‬לגלות‬ ‫אנשים מדהימים שלא‬ ‫ידעתי שהם כאלה"‬ ‫אוהב‪ .‬זו היתה הזדמנות להכיר מקום‬ ‫חדש‪ ,‬לגלות אנשים מדהימים שלא ידז‬ ‫עתי שהם כאלה‪ .‬בתיכון היה לי קו של‬ ‫אנשים שהיו במעגל שלי‪ ,‬ואנשים שלא‬ ‫התייחסתי אליהם‪ .‬בתור מדריך אני חייב‬ ‫לקבל ילדים שלא בחרתי‪ ,‬וזה אילץ‬ ‫אותי לחפש את היופי בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫זאת מתנה עצומה‪ ,‬כי כיום אני מבין‬ ‫שבאינטרקציה עם כל אדם יש פוטנציאל‬ ‫שיהיו רגעים ששווים המון‪ .‬זה סוויץ' שעז‬ ‫שיתי בראש שלי‪".‬‬

‫לא לקבע דעות‬

‫"הילדים כאן באים מבתים אחרים‪ ",‬אומר‬ ‫ליאם‪" .‬מהורים שרוצים ילדים מצליחים‪,‬‬ ‫תחרותיים‪ ,‬עם מרפקים‪ .‬אני מאמין שאם‬ ‫היו יודעים מהו באמת חינוך אנתרופוסוז‬ ‫פי‪ ,‬זה היה אחרת‪".‬‬ ‫עוד שלושה חודשים תסתיים התקופה‬ ‫המופלאה הזאת‪ ,‬ובהמשך הם יתגייסו‬ ‫לצבא‪" .‬זו זכות גדולה לעשות שנה כזאת‬ ‫לפני שמתגייסים‪ ",‬אומר עילי‪" .‬קיבלתי‬ ‫שנה מתנה מחוץ לבית‪ ,‬עם אנשים שאני‬

‫"גם אני למדתי איך לגשת לבני אדם‬ ‫שלא הייתה לי אינטרקציה איתם קודם‪",‬‬ ‫אומר ליאם‪" .‬מכיתה א' ועד שנת השיז‬ ‫רות לא עשיתי דברים כאלה‪ .‬בית הספר‬ ‫היה המעגל החברתי היחיד‪ ,‬ואלה היו‬ ‫אותם ילדים במשך ‪ 12‬שנה‪ .‬פתאום אתה‬ ‫מגיע למקום שאתה לא מכיר את הצז‬ ‫וות‪ ,‬הנוער‪ ,‬עם כל הפעילויות של החז‬ ‫ברה למתנ"סים‪ .‬פתאום הייתי צריך ליז‬ ‫צור קשרים חדשים‪ .‬לא יודע איך לקרוא‬ ‫לזה ‪ -‬להיות יותר זורם‪ ,‬לא לקבע דעות‬ ‫על אנשים‪ .‬גם העניין של האומץ ‪ -‬עד‬ ‫היום שום דבר לא הכריח אותי להיכנס‬

‫למשהו‪ ,‬ופתאום אתה חייב‪ .‬יש עימותים‬ ‫שאתה חייב להיכנס אליהם‪ ,‬יש סיפורים‬ ‫שאתה חייב לשמוע‪ .‬זה נותן פרופורציות‬ ‫לדברים ומוסיף ביטחון וקשיחות‪".‬‬ ‫"השנה הזאת מעוררת בי הכרת תודה על‬ ‫החיים שלי ועל החינוך שקיבלתי‪ ",‬אומרת‬ ‫דפי (נעה)‪" .‬אני רואה כמה התמזל מזלי‬ ‫בתיכון שקד‪ ,‬בעיקר בעניין היחס של‬ ‫המורים‪ .‬וכאן בשנת השירות אני מתחילה‬ ‫להבין אנשים אחרים‪ ,‬לא מהסביבה שלי‪,‬‬ ‫מאיפה הם פועלים‪ ,‬למה הבחירות שלהם‬ ‫שונות‪ .‬קיבלתי אינספור דברים טובים‬ ‫מכל השנים בתיכון‪ ,‬מהמורים‪ ,‬וכיום אני‬ ‫יודעת איך לגשת לילדים בצורה אוהבת‬ ‫ומכילה‪ .‬הלב שלי מתפוצץ מהאהבה‬ ‫שלהם! ואתה מבין כאן הרבה דברים על‬ ‫היררכיה‪ ,‬שלא קיימת בתיכון שקד‪.‬‬

‫התבגרות טובה‬ ‫"תיכון שקד היה חוויה טובה מאוד‪",‬‬ ‫אומרת רוני‪" .‬לפני זה למדתי ביסודי רגיל‬ ‫ובאורט‪ ,‬ובזכות המעבר לתיכון שקד‬ ‫קיבלתי התבגרות יותר טובה‪ ,‬ונהייתי בן‬ ‫אדם יותר טוב‪ .‬השיחות האישיות בשקד‬ ‫היו משמעותיות מאוד ‪ -‬בי"ב היו שלוש‬ ‫שיחות כאלה‪ ,‬שבהן הבנתי שאנשים‬ ‫מאוד משתנים‪ .‬בתיכון למדתי לעשות‬ ‫דברים למען אחרים וליהנות מכך‪ ,‬ובזז‬ ‫כות השינוי הזה אני יכולה להיפתח ליז‬ ‫לדים כאן ולהתחבר אליהם‪ .‬לנסח את‬ ‫הדברים ככה שהם יוכלו להבין א‪v‬ותי‪,‬‬ ‫ולהראות להם משהו אחר לגמרי‪ .‬זה לא‬ ‫היה קורה אם לא היתה לי ההזדמנות‬ ‫הזאת מתיכון שקד‪ ,‬והשנה הנוכחית‬ ‫היא חוויית קיצון של התבגרות והכנה‬ ‫טובה לצבא‪ .‬סרגיי ומיכאל לפעמים‬ ‫באים לנווה יוסף לשחק כדורגל איתנו‬ ‫ועם הילדים בשכונה‪ ,‬ואני בטוחה שעוד‬ ‫אבוא לבקר בתיכון שקד בעתיד‪".‬‬ ‫‪11‬‬

‫<‬

‫אז מה הם עושים כאן בעצם? "אנחנו עוז‬ ‫בדים עם עוד צוות צעיר של מורים ומוז‬ ‫רות חיילות במסגרת מתנ"ס נווה יוסף‪",‬‬ ‫מסביר ליאם‪" .‬בוקר אנחנו עובדים בבתי‬ ‫ספר‪ ,‬שם הילדים הם מכל מזרח חיפה‬ ‫ולא רק מהשכונה‪ .‬אני עובד עם גילאי‬ ‫ד'־יב'‪".‬‬ ‫"במרכז 'בית מגנצה' אנו מנסים לספק‬ ‫לילדים סוג של בית‪ ",‬אומר אופק‪" .‬יש‬ ‫שם מטבח‪ ,‬סלון‪ ,‬כמה חדרים‪ ,‬טלוויזיה‬ ‫ומחשבים‪ ,‬ואנחנו אמורים לא לבדר‬ ‫אותם‪ ,‬אלא לתת להם מקום שהם יכוז‬ ‫לים להיות בו אחה"צ משלוש עד תשע‪.‬‬ ‫שיהיה להם עם מי לדבר‪ .‬אז הם באים‪,‬‬ ‫אוכלים‪ ,‬שיעורי בית‪ ,‬מחשב‪ ...‬הם משתז‬ ‫עממים מהר מאוד‪".‬‬

‫משהו קצת אחר‬ ‫"בנווה יוסף גרים בעיקר אתיופים‪ ,‬ערבים‬ ‫וצד"לניקים‪ ",‬אומר טל‪" .‬רוב צרכני שיז‬ ‫רותי המתנ"ס הם אתיופים ‪ -‬חלקם עולים‬ ‫ממש חדשים וחלק ותיקים‪ .‬חבר'ה מאוד‬ ‫שונים ממה שהכרנו בקהילה המצומצמת‬ ‫של בי"ס שקד‪ .‬זה מעניין ‪ -‬אני רואה את‬ ‫השוני הגדול שמתחיל מהבית‪ .‬הם רוב‬ ‫הזמן ברחוב או במועדונים שלנו‪".‬‬ ‫גם ליאם מדבר על השוני התרבותי הזה‪.‬‬ ‫"הביקור הראשון בבית הספר כאן היה‬ ‫שוק גדול – המצב הפיזי של בית הספר‪,‬‬ ‫המורים שלא עומדים בזמנים בעצמם‪ .‬זה‬ ‫מאוד שונה ממה שהכרנו‪ .‬כאן הם שוז‬ ‫נאים את המורים שלהם‪".‬‬ ‫"נכון‪ ",‬אומר רז‪" .‬החבר'ה כאן ממש לא‬ ‫נהנים לבוא לבית הספר‪ .‬זה לא דומה‬ ‫לתיכון שקד‪ ,‬שמאוד אהבתי‪ .‬זה היה‬ ‫מקום פתוח וכיף‪ .‬כאן המורים לא מכירים‬ ‫את הילדים‪ .‬הם יודעים את שם הילד‪ ,‬את‬ ‫החיסורים שלו ואם יש בעיות כלכליות ‪-‬‬ ‫אבל לא יותר מזה‪ .‬בשבילי‪ ,‬דקה אחת‬ ‫‪10‬‬

‫"בתור מדריך אני‬ ‫חייב לקבל ילדים שלא‬ ‫בחרתי‪ ,‬וזה אילץ אותי‬ ‫לחפש את היופי‬ ‫בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫זאת מתנה עצומה"‬ ‫של שיחה עם הילד על משהו אמיתי יותר‬ ‫חשובה משעה שלמה שאני מלמד אותו‬ ‫מתמטיקה‪ .‬אני מנסה להביא לכאן משהו‬ ‫קצת אחר‪ .‬בעבודה הפרטנית אני מנסה‬ ‫להראות שאפשר ללמוד יותר בכיף‪,‬‬ ‫לדבר‪ ,‬ואז נשאר זמן לשחק משהו‪".‬‬ ‫ב'חדר השינשינים' שהקימו בבית הספר‬ ‫הם מנסים ליצור אווירה שונה – הם צבז‬ ‫ענו את החדר‪ ,‬תלו ציורים וסידרו את‬ ‫המקום באופן לא סטנדרטי‪ .‬ואכן‪ ,‬התלז‬ ‫מידים אוהבים לבוא לשם‪" .‬העיקר בשיח‬ ‫עם הילדים הוא לדבר איתם בגובה העיז‬ ‫ניים‪ ",‬אומר ליאם‪" .‬זה משהו שהמורים‬ ‫כאן לא עושים‪ .‬אצלנו‪ ,‬בתיכון אני זוכר‬ ‫את זה‪".‬‬ ‫עילי הצטרף לבית ספר שקד רק בכיתה‬ ‫ז'‪ ,‬והוא זוכר היטב את השינוי‪" .‬פתאום‬ ‫היה לי מחנך שאני מעריך‪ ,‬ולכן הרגשתי‬ ‫שיש לי אחריות כלפיו‪ .‬עכשיו אני עובד‬ ‫בבית ספר יסודי שאני לא מסכים עם‬ ‫הדרך שלו‪ ,‬אבל אני רואה את ההשפעה‬ ‫החיובית שלי על התלמידים – ואפילו על‬ ‫המורים‪ ,‬שמשנים קצת את ההסתכלות‬ ‫שלהם על הילדים‪".‬‬ ‫"להורים כאן אין שום השפעה על הילדים‪,‬‬ ‫ומכיוון שהם לא מדברים עברית קשה‬ ‫לשתף פעולה איתם‪ ",‬אומר קיקי‪" .‬ובלי‬

‫מימין‪ ,‬שורה עליונה‪ :‬ליאם לבנון‪ ,‬עילי סלע‪,‬‬ ‫נעה דה־פיצ'וטו (שישית מימין) רוני פרידמן‬ ‫(תשיעית מימין)‪ ,‬דיבון רוזן (שלישי משמאל)‪,‬‬ ‫אלרועי פז (ראשון משמאל)‬ ‫שורה תחתונה‪ :‬טל ניומן (ראשון מימין)‪,‬‬ ‫רז אבישי (ראשון משמאל)‬

‫שיתוף פעולה מצד ההורים קשה מאוד‬ ‫לעבוד עם הילד וליצור אצלו שינוי‪".‬‬ ‫"הילדים כאן די אבודים‪ ",‬אומר עילי‪" .‬אין‬ ‫להם דמות לחיקוי – לא בבית ולא בבית‬ ‫הספר‪ .‬אנחנו מנסים למלא משהו מהפוז‬ ‫נקציה הזאת‪".‬‬ ‫"נכון‪ ",‬אומר קיקי‪" .‬בית ספר אנתרופוסוז‬ ‫פי מביא משהו מהתשובה לעניין‪ ,‬ובעיקר‬ ‫מבוגרים שבאים לתת מעצמם ומוכנים‬ ‫להתחייבות שהיא מודל חיקוי‪".‬‬

‫למעלה‪:‬אלרועי פז‬ ‫מימין‪ :‬ליאם לבנון‪ ,‬טל ניומן‪,‬‬ ‫אופק פוזנר‪ ,‬רז אבישי‬

‫רב שבת בדירת הקרקע‬ ‫הפשוטה בשכונת נווה יוסף‪,‬‬ ‫ועשרת הדיירים הצעירים‬ ‫מתארגנים לארוחת ערב‪.‬‬ ‫נווה יוסף היא שכונה חיפאית‪ ,‬ועשז‬ ‫רת הדיירים בדירת הקרקע בבניין בן ‪16‬‬ ‫הקומות הם בוגרי המחזור השני של תיז‬ ‫כון שקד באורנים‪ ,‬שהמשיכו מי"ב לשנת‬ ‫שירות בנווה יוסף (מזרח חיפה)‪ .‬במקביל‬ ‫הם לומדים בתיכון יום בשבוע להשלז‬ ‫מת בגרויות חורף (לפי תכנית הלימודים‬ ‫שנבנתה בתיכון עם ראשיתו)‪ .‬הנה הם‪,‬‬ ‫אחד־אחד‪:‬‬ ‫עילי סלע – נציג החבורה במועצת החכז‬ ‫מים של חברת המתנ"סים; אופק פוזנר –‬ ‫הידוע כבעל רושם ראשוני סמכותי ביותר‬ ‫בשכונה; דפי (נעה) דה־פיצ'וטו ‪ -‬לעתיד‬ ‫איסימייקי תוצרת נווה יוסף‪/‬טבעון; רוני‬ ‫פרידמן היקרה; רז אבישי משושלת אביז‬ ‫שי המכובדת; דיבון רוזן‪ ,‬בתו של הפיז‬ ‫זקאי הנודע יורם רוזן; קיקי פז הידוע‬ ‫כאלרועי‪ ,‬יורש למשפחה מממלכת וולדוז‬ ‫רף במחלקת הפירות הירוקים של טבעון‬ ‫דליה וערן פז; ליאם לבנון בן ‪ ;19.5‬וטל‬ ‫ניומן בערך באותו גיל‪.‬‬

‫ע‬

‫עושים סוויץ'‬ ‫"פתאום יש עימותים שאתה חייב להיכנס אליהם‪,‬‬ ‫סיפורים שאתה חייב לשמוע‪ ,‬וזה נותן פרופורציות‪".‬‬ ‫על רקע ההכנות לארוחת שישי בדירת הקומונה‬ ‫בנווה יוסף‪ ,‬בוגרי שקד מספרים לעפרה קנה על‬ ‫תקופת התיכון ועל שנת השירות‬

‫<‬ ‫‪9‬‬

‫כיתות ח'‪:‬‬ ‫לקראת פרידה‬

‫קורתיות יותר‪ .‬הם מודעים יותר לעולם שמחוצה להם כמו גם‬ ‫לעולמם הפנימי‪ .‬לקראת חנוכה הוחלט שאת הצגת בראשית‬ ‫נעשה ביחד‪ .‬וכך לראשונה חגגו יחד שתי הכיתות את הצגת‬ ‫בראשית‪ ,‬אירוע מכונן בחיי שתי הכיתות בכל הקשור לחוויתם‬ ‫המשותפת ההולכת ונבנית‪.‬‬ ‫בתקופת בנייה הנחנו את הבסיס למשתלה המשותפת אותה‬ ‫חנכנו ביריד של כיתה ד'‪ .‬המשתלה תיהפך לאיטה למקום בו‬ ‫"מה באמת נותר? הניסיון המתמיד‪,‬‬ ‫הילדים לומדים להכיר את חיי הצמחים‪ ,‬משתתפים בגידולם ואף‬ ‫המרתק והסיזיפי לקשור את כל הנלמד‬ ‫מוכרים מתוצרתה על מנת לממן את המשך פיתוחה‪ .‬בכיתה ה'‬ ‫לאדם עצמו"‪ .‬אורי צדוק מסכם ‪ 8‬שנים‬ ‫יצאנו יחד לאולימפיאדה ובה הקבוצות השונות חוברו להן כבר‬ ‫משתי הכיתות‪ .‬בכיתה ו' עלינו לרגל לירושלים במסע משותף‬ ‫ספטמבר ‪ 2007‬עברו שתי כיתות א' את שער הפרחים בן שלשה ימים שהיווה סיום עמוק וחשוב לתקופת ההסטוריה‬ ‫בבית ספר שקד‪ .‬זו היתה הפעם הראשונה בשקד ולז יהודה תחת רומא‪ .‬בשנה זו העלינו את האופרה חליל הקסם‬ ‫מעשה גם בארץ‪ ,‬בה התחיל מחזור ובו שתי כיתות בו כל כיתה חיזקה והעשירה את הכיתה השנייה בשירה נגינה‬ ‫בשכבה‪ .‬התרגשות רבה ולצדה עניין רב כיצד תתגבשנה שתי ובעיקר בתמיכה חברית אמיצה‪ .‬בכיתה ח' חנכנו לראשונה את‬ ‫הכיתות‪ .‬ברור היה שיש להעניק לכל כיתה את האפשרות להתז האגף החדש שנבנה עבור כיתות ה'־ח'‪ ,‬בו זכינו ללמוד בשנתנו‬ ‫פתח לפי הכוחות הפועמים בכל אחד מתלמידי הכיז‬ ‫האחרונה בבית הספר היסודי שקד‪.‬‬ ‫תה‪ .‬הרי לכל כיתה אופי וייחודיות משלה העז‬ ‫ועתה‪ ,‬תלמידי ח' עומדים רגע לפני סיום תקוז‬ ‫תידים להתגלות אט אט‪ .‬מיזוג קודם זמנו‬ ‫פה בת שמונה שנים‪ .‬שמונה שנים בהן‬ ‫"עם הזמן‪ ,‬ברבות‬ ‫יפגע בתהליך זה‪ .‬אך ידענו גם שבכיתות‬ ‫למדו תקופות רבות ומגוונות והתחנז‬ ‫אחד‬ ‫כל‬ ‫יפתח‬ ‫השנים‪,‬‬ ‫הגבוהות ישמחו התלמידים על כל הזז‬ ‫כו ע"י מורי מקצוע שונים שליוו אותם‬ ‫דמנות להכיר ולהתערבב אלו עם אלו‪.‬‬ ‫בדרכם זו‪ .‬רגע לפני הקיץ בו כל אחת‬ ‫מהם את צרורו וינסה להבין‬ ‫ואכן‪ ,‬בתחילת הדרך‪ ,‬כל כיתה היתה‬ ‫ואחד ייטלו את צרור צידתם ויפנו לדז‬ ‫שקועה בהתפתחותה שלה‪ ,‬בקניית מה נותר מאותו הצרור של‬ ‫רכם החדשה‪ .‬עם הזמן‪ ,‬ברבות השנים‪,‬‬ ‫הרגלי למידה‪ ,‬בהטמעת קודי התנהגות‬ ‫יפתח כל אחד מהם את צרורו וינסה להבין‬ ‫קיץ תשע"ה"‬ ‫ראויים‪ ,‬או במלים אחרות בהיכרות אינטימית‪,‬‬ ‫מה נותר מאותו הצרור של קיץ תשע"ה? מה‬ ‫ולא מודעת‪ ,‬עם כל מה שקשור לתרבות שקד‪ .‬והלא‬ ‫נותר מתקופות התנ"ך והחשבון‪ ,‬מתקופות המדעים‬ ‫חינוך במובן עמוק קשור כל כך לתרבות המבקשת להתבז וההיסטוריה‪ ,‬משיעורי המוסיקה‪ ,‬השפות‪ ,‬המלאכות‪ ,‬האמנות‬ ‫סס‪ .‬התלמידים למדו להכיר האחד את השני במשחקים בחצר והספורט? מה באמת נותר? נותר הניסיון המתמיד‪ ,‬המרתק‬ ‫המשותפת‪ ,‬ומדי פעם גם בטיולי שישי משותפים‪ .‬בכיתה ג' והסיזיפי לקשור את כל הנלמד לאדם עצמו‪ .‬ובמילותיו של‬ ‫התלמידים חוו חוויה עמוקה של פרידה מעולם מוכר‪ ,‬עולמה שטיינר‪" :‬באופן בו תופס הילד את העולם‪ ,‬כל הנלמד חייב‪,‬‬ ‫האינטימי של הילדות‪ ,‬בו הם עדיין יכולים לחוש את עובז בסופו של דבר‪ ,‬לזרום כאחדות אל תוך האידאה של האדם‪...‬‬ ‫דת היותם אחד עם הדברים‪ .‬הם חוו את שנאמר בבראשית‪ :‬זהו הדבר היפה ביותר שיכול הילד לקחת עמו לחיים מאוחרים‬ ‫"ותיפקחנה עיני שניהם"‪ ...‬גם הם מביטים עתה אל העולם יותר – הרעיון הרב־צדדי ככל האפשר‪ ,‬רב התכולה ככל האפז‬ ‫בעיניים חדשות‪ ,‬פקוחות מעט יותר‪ ,‬ביישניות יותר אך גם ביז שר על האדם‪".‬‬

‫ב‬

‫‪8‬‬

‫אורי‪ ,‬כיתה ו' דניאל‬

‫אוכל‬ ‫של קיץ‬ ‫הדס נאמן מבשלת לנו אוכל קריר‬ ‫שיעשה לנו טוב‬ ‫קרוב חום יולי־אוגוסט‪ ,‬וכולנו מחפשים משהו שיקרר‬ ‫אותנו בחופש הגדול‪ .‬בריכה‪ ,‬ים – אבל מה אוכלים?‬ ‫אוכל של קיץ זה פירות‪ ,‬אבטיח שנוזל על הסנטר‪,‬‬ ‫סברס שמקלפים בפינת הרחוב בשוק ביפו‪ ,‬תאנים בדליים בצז‬ ‫מתים בגליל‪ ,‬מלונים על חוף הים‪.‬‬ ‫אלה האסוציאציות שלי לקיץ‪ .‬חם‪ ,‬מזיעים‪ ,‬לגוף אין הרבה כוח‬ ‫להתנועע בחום הכבד‪ ,‬וגם לא לעכל יותר מדי‪ .‬פירות הם אפז‬ ‫שרות מצוינת‪ ,‬בעיקר אם הם מגיעים קרירים מהמקרר‪ ,‬וארוחה‬ ‫שכולה פירות זה הכי בריא! לכן גם אין צורך ביותר משתי ארוז‬ ‫חות ליום‪ .‬ובין הארוחות‪ ,‬פירות כמובן‪ .‬מעט אגוזים למי שצריך‬ ‫משהו קצת יותר משביע‪.‬‬ ‫מתכונן מצנן לימי הקיץ החמים שכולם אוהבים גדולים וקטנים‪:‬‬

‫ב‬

‫אוכל‬

‫סורבה סברס‬ ‫• מכינים סירופ סוכר ביחס של ‪( 1:1‬כוס סוכר וכוס מים)‪,‬‬ ‫מחממים עד שהסוכר נמס לגמרי‪ ,‬ומצננים‪.‬‬ ‫• מקלפים את הסברס ומועכים למחית‪.‬‬ ‫• מערבבים ביחד סברס וסירופ סוכר ביחס של ‪( 1:2‬שתי‬ ‫כוסות סברס מרוסק וכוס סירופ סוכר)‪.‬‬ ‫• מכניסים לפריזר וכעבור שעה מוציאים ומערבבים שוב‬ ‫(טוב טוב) בעזרת מזלג‪ .‬חוזרים על התהליך כל שעה בערך‪,‬‬ ‫כשלוש‪-‬ארבע פעמים‪ ,‬עד שהתערובת נראית קפואה‪.‬‬ ‫מטרת הערבוב – הכנסת אוויר לסורבה (שלא יהיה גוש‬ ‫קרח) ושמירה על ההומוגניות שלו‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫גמישות מותאמת‬ ‫הסוסון שיצא למרחב‪ :‬מחשבות לקראת החופש הגדול‬ ‫מירב שלו־קולה‬ ‫יה היה סוסון אשר גר באורווה‬ ‫נאה ונעימה‪ .‬בכל בוקר היה‬ ‫הסייס מגיש לו חציר טרי ומים‬ ‫חיים‪ ,‬ואז מוציא אותו מתאו החם ומבריש‬ ‫אותו היטב‪ ,‬ואז היו יוצאים לדהור בשדות‬ ‫או לעבוד בחצר המשק‪.‬‬ ‫בוקר אחד התעורר הסוסון והנה דלת‬ ‫תאו פתוחה והסייס איננו‪ .‬בודד ומבוהל‬ ‫עמד בפתח האורווה‪ ,‬עד שנואש – ויצא‪.‬‬

‫ה‬

‫אביה כיתה ג' ערן‬

‫‪6‬‬

‫לפתע הרגיש שיכור ממרחבי אינסוף‬ ‫הפתוחים בפניו והוא החל דוהר‪ ,‬שועט‪,‬‬ ‫בועט‪ ,‬ללא כיוון ומטרה‪ ,‬ללא שביל ודרך‪.‬‬ ‫בדרכו רמס את התבואה בשדות‪ ,‬הפך‬ ‫עגלות שעמדו בדרך וכמעט דרס ילדים‬ ‫שטיילו לתומם בשביל‪ .‬לא היתה לו כמוז‬ ‫בן שום כוונת זדון‪ .‬הוא פשוט היה סוס‬ ‫צעיר מלא כוח ורצון לפעול‪ ,‬וזה הכל‪.‬‬ ‫זה מה שקורה הרבה פעמים לסוסונים‬ ‫צעירים שמרחבי אינסוף של החופש‬ ‫הגדול נפרשים בפניהם‪ ,‬והמבנה היציב‬ ‫והמוכר של שגרת יומם מתמוסס ונעלם‪.‬‬

‫את חלקם זה מבהיל‪ ,‬אחרים מרגישים‬ ‫שיכורים מהמרחב‪ ,‬ורובם מאבדים אחיזה‬ ‫בקרקע־השגרה‪ .‬זהו טבע הילדות‪.‬‬ ‫לפנינו החופש הגדול‪ ,‬שבו חשוב שנזכור‬ ‫שסוסונים צעירים זקוקים לשגרה מסודז‬ ‫רת‪ ,‬שגרה שיש בה מרחב מוגדר לפעיז‬ ‫לות יוצרת ועמלנית‪ ,‬אך היא גם משאירה‬ ‫מקום לתנועה מרובה‪ :‬תנועה פנימית‪,‬‬ ‫המוזנת על ידי סיפורים ושירים‪ .‬תנועה‬ ‫של הגוף ‪ -‬המטפס‪ ,‬קופץ‪ ,‬חופר‪ ,‬מערבב‬ ‫ולש‪ .‬ובעיקר תנועת הדמיון הנוצרת במז‬ ‫שחק פעיל‪ ,‬מתוך חופש גדול‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בתוך השגרה – גמישות מותאז‬ ‫מת‪ .‬בתוך הזרימה עם השינוי – ריתמוס‬ ‫מוקפד‪ .‬בדיוק מה שסוסונים צעירים הכי‬ ‫זקוקים לו‪...‬‬ ‫מירב שלו־קולה היא גננת בגן אורים‬

‫פרט מתוך כרזת ההצגה‪ .‬ציור‪ :‬גאיה גרמי‬

‫כיתות י' בהצגה "הדרקון"‬ ‫מאת ייבגני שוורץ‪ ,‬בימוי‪:‬‬ ‫עודד ליטמן‬

‫הדרקון‬

‫יצירה תיאטרלית‪ ,‬נוכחת‪ ,‬חופשית ומעצימה‪' .‬הדרקון' שואל את‬ ‫הצופה שאלות אקטואליות‪ :‬עד כמה הוא מעוניין להיות חופשי‪,‬‬ ‫ועד כמה נוחה לו היותו כבול‪ .‬במשחק כן וסוחף‪ ,‬עם מוזיקה מקורית ותפאורה מרהיבה‪,‬‬ ‫העניקו תלמידי כיתות י' את מתנת 'הדרקון' לכולנו‪.‬‬

‫רקמה אנושית אחת‬ ‫סמינר הגננות בגתאנום ‪ -‬משכן האנתרופוסופיה בדורנך‪ ,‬שוויץ‬ ‫חודש אפריל השתתפה חווה הולז‬ ‫ב‬ ‫צמן לראשונה בסמינר הגננות שהז‬ ‫תקיים בגתאנום – משכן האנתרופוסופיה‬ ‫בעיירה דורנך בשוויץ ‪ 12 .‬מורות וגננות מ�י‬ ‫שראל נסעו לכנס‪ ,‬ושם נפגשו עם אנשי‬ ‫מקצוע מזימבאבווה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬סין‬ ‫ומדינות נוספות‪ .‬גננת ממקסיקו‪ ,‬לדוגז‬ ‫מה‪ ,‬סיפרה שהקימה חווה שבה הילדים‬ ‫עובדים‪ ,‬חובצים‪ ,‬חולבים‪ ,‬מטפלים בגינה‬ ‫ועוד‪ .‬גננת בגן רב גילאי בדנמרק סיפרה‬ ‫כי הילדים מגיעים מדי בוקר ליער ושוהים‬ ‫בו ‪ -‬כחלק מהעבודה החווייתית של‬

‫הגוף הפיזי והפעלת חוש המגע‪ .‬שבזמן‬ ‫שהילדים הגדולים עובדים בגינה‪ ,‬הילדים‬ ‫הקטנים ישנים בחוץ – גם בקור‪.‬‬ ‫כל בוקר בכנס בדורנך מתחיל בשירת‬ ‫מקהלה – "חוויה מרוממת המשתפת‬ ‫מאות אנשים‪ ".‬לאחר מכן נערך מפגש‬ ‫משותף באודיטוריום הראשי‪ ,‬ואז מתז‬ ‫חלקים המשתתפים לסדנאות שבחרו‬ ‫מראש‪ .‬לאחר ארוחת הצהריים מתז‬ ‫קיימים מעגלי שיתוף‪ ,‬ואחריהם מתחדז‬ ‫שות הסדנאות‪ .‬בכל ערב מתקיים מפגש‬ ‫‪ -‬הופעת אוריתמיה‪ ,‬תיאטרון וקונצרט‪.‬‬

‫אחת הסדנאות שבהן השתתפה חווה‬ ‫עסקה בחומרי משחק פשוטים‪ .‬בסדנה‬ ‫אחרת נדונה התפתחות האיברים בגוף‬ ‫הילד אל מול ציוריו‪ .‬שתי הרופאות שהז‬ ‫עבירו את הסדנה הציגו צילומי רנטגן‪,‬‬ ‫ודנו בהקבלה בין התפתחות האברים‬ ‫הפנימיים לחווית הציור – למשל‪ ,‬ילד‬ ‫שנטה לצייר הרבה פסים בתקופה שבה‬ ‫התפתחו צלעותיו‪".‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬אומרת חווה‪" ,‬זו חוויה לא זולה‪,‬‬ ‫אך עוצמתית ומפרה‪ .‬מרגש לפגוש‪ ,‬ללמוד‬ ‫ולהתבונן על קהילות נוספות ברחבי העוז‬ ‫לם‪ ,‬שחוט שני מחבר בין כולן‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר‪ ,‬כולנו רקמה אנושית אחת‪'".‬‬ ‫יריב הרפז‬ ‫‪5‬‬

‫זוהר השמש‬ ‫האדם יוצא החוצה לטבע‪ ,‬לחיים והנוכחות שלו יותר עוצמתית‬ ‫כלפי חוץ‪ .‬אך כולנו חשים שבקיץ הרבה יותר קשה להתכנס‬ ‫דניאל זהבי‬

‫ע‬

‫‪4‬‬

‫אדוה‪ ,‬כיתה ג' שמרית‬

‫ם בוא הקיץ אנו חשים שהשז‬ ‫מש יוצאת למסע ניצחון ושהיא‬ ‫רבת עוצמה יותר מתקופת‬ ‫החורף‪ ,‬היכן שהיתה נתונה להשפעות‬ ‫ולשינויים של מזג האויר על האדמה‪.‬‬ ‫שטיינר מתאר בצורה מקיפה איך בקיץ‬ ‫מנצח המערך של כוחות השמש את מה‬ ‫שיוצרת האדמה מתוך האגואיזם שלה‬ ‫בתהליך של שינויי מזג האוויר‪.‬‬ ‫אנו חיים בתקופה שבה האנשים מאבדים‬ ‫את הקשב לעונות השנה‪ .‬בעבר הרחוק‬ ‫אנשים היו הרבה יותר תלויים בעונות‬ ‫השנה‪ .‬כאשר היינו נפגשים עימם בחורף‬ ‫הם תמיד היו קצת מחוץ לעצמם‪ .‬בחורף‬ ‫יש יותר זמן להתכנסות פנימית‪ .‬תהליך‬ ‫זה יצר רושם שהאדם פחות נגיש חיצוז‬ ‫נית בחורף‪ .‬לעומת זאת בקיץ‪ ,‬הכל מתרז‬ ‫חב וכולנו חשים שבקיץ הרבה יותר קשה‬ ‫להתכנס‪ ,‬לכן נשווה את הקיץ למצב‬ ‫השינה ואת החורף למצב העירות‪.‬‬ ‫בהרצאה‪ :‬אימגינציית קיץ – מתאר‬

‫שטיינר אספקטים נוספים הקשורים‬ ‫לקיץ ולהתפתחות האדם ולאחריותו‬ ‫כלפי העולם ועצמו‪" :‬לעת הקיץ שזור‬ ‫האדם בישות הטבע הפעילה‪ .‬האדם‬ ‫חווה מעין תודעת טבע במשך הקיץ‪".‬‬ ‫על האדם בתוך עצמיותו לא להיסחף‬ ‫אחר תודעת טבע זו‪ ,‬עליו לנשא עצמו‬ ‫מעליה‪ .‬וכך האדם יוכל לראות את הרוחי‬ ‫המגיע אליו מתוך הטבע עצמו‪.‬‬ ‫המבט הרוחי של האדם בקיץ יכול להיות‬ ‫מופנה למעמקי האדמה‪ .‬שם יתגלו לפניו‬ ‫תהליכי ההתגבשות הפנימית של המינרז‬ ‫לים בעוצמה רבה יותר מכל עונה אחרת‪.‬‬ ‫והוא יחוש זאת כרצון קוסמי‪ .‬ובהתבוננות‬ ‫רוחית לשמיים‪ ,‬יחוש את האינטליגנציה‬ ‫מתפשטת כתחושה לא של ישות אחת‪,‬‬

‫אלא של ישויות רבות השוכנות זו עם זו‪.‬‬ ‫דבר המשלים את הרצון הקוסמי כהיפוך‪.‬‬ ‫רודולף שטיינר ממשיך ומתאר בפנינו את‬ ‫עלייתה של דמות שכונתה בתקופות קדוז‬ ‫מות‪ :‬אוריאל‪" .‬זוהר השמש בממשלו של‬ ‫אוריאל‪ ,‬שעיצב עצמו בעיצומו של הקיץ‬ ‫במרומים‪ ,‬נמשך למעמקי האדמה בהעניז‬ ‫קו חיים למבקש חיים עבור השנה הבאה‬ ‫במשך מעמקי החורף"‪ .‬וכאן משמש מבטו‬ ‫של אוריאל כדי לעורר ברואה הרוחי את‬ ‫התחושה לראות שמתחת לצורות שנחוו‬ ‫במעמקי האדמה וכוחותיה כצורות גביז‬ ‫שיות ומסודרות‪ ,‬נמצאות כל הטעויות‬ ‫שעשה האדם‪ .‬כאן יכול האדם לחוש מה‬ ‫עדיין לא מושלם בו ובכל הגזע האנושי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אנו רואים כיצד נשזר אלמנט‬ ‫הטבע עם המוסר‪.‬‬ ‫כשאנו מפנים את המבט למטה נגלה את‬ ‫המהות הגשמית של כל היקום‪ֵ :‬אם האדז‬ ‫מה‪ .‬כשנתרכז בדמות המרחפת מעל‪,‬‬ ‫נחוש את האב הרוחי של היקום‪ .‬והאדם‬ ‫ניצב באמצע בין שתי מיסטריות‪ .‬זוהי‬ ‫תמונת הקיץ שאנו יכולים לבנות בתוכנו‪.‬‬

‫נגה‪ ,‬כיתה ג' שמרית‬

‫‏קיץ אדמה ואדם‬ ‫טל פרידמן‪ ,‬המורה לחקלאות מספר לנו על‬ ‫התהליכים הקייצים העוברים על האדמה והאדם‬

‫שבוע שעבר נזדמנו לנ ו ‪ 30‬מעלות‪ ,‬כך שקיבלתי ת�ז‬ ‫כורת קלה לאיך זה מרגיש‪ .‬כאקס־ביופוב‪ ,‬עלתה בי‬ ‫מיד התחושה הפבלובית של מחנק מהביל‪ ,‬התוקפת‬ ‫אותי עם חציית קו ‪ 26‬המעלות צלזיוס‪ .‬נשמתי מספר נשימות‪,‬‬ ‫חשתי בחום ובזיעה והבנתי ‪ -‬אני מוכן‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬באותו היום‪ ,‬נתבקשתי לכתוב מספר דברים בנושא הקיץ‬ ‫וחיי האדמה‪.‬‬ ‫אך כדי לקבל הבנה מלאה של הקיץ והתהליכים באדמה‪ ,‬עלינו‬ ‫להתבונן בתמונה השלמה של עונות השנה‪ ,‬בה תופעות הקיץ‬ ‫קשורות לתהליכי כל העונות‪ .‬וכך ניתן לראות את 'נתיב החיים'‬ ‫העובר במחזורו המעגלי בטבע ‪ -‬בשיאו של אביב‪ ,‬עולם הצומח‬ ‫נראה כחוגג בחדווה‪ ,‬מלא כוחות וניחן בחיות מעל פני הקרקע‪,‬‬ ‫משפיע את כל יופיו והדרו‪ .‬החיים אוחזים בכל הנמצא על פני‬ ‫האדמה‪ .‬ובמקביל‪ ,‬במעמקי האדמה דווקא הולכים ומואטים‬ ‫תהליכי החיים‪ .‬בעונה שקדמה ‪ -‬בחורף‪ ,‬תהליכי החיים ובניית‬ ‫האדמה ניכרים בעיקר במעמקים‪ ,‬במחשכיה – פעילות בקז‬

‫ב‬

‫טריאלית ופירוק חומרים ע"י פטריות נמצאת בשיאה‪ ,‬תהליכי‬ ‫היווצרות קרקע פוריה חזקים במיוחד‪ ,‬השלשולים הנאמנים 'לוז‬ ‫עסים' את אדמתנו במרץ רב‪ ,‬וע"י חפירה עדינה ולקיחת חופן‬ ‫קרקע‪ ,‬ניתן לחוש־להריח־לראות את שפע המגוון הביולוגי המז‬ ‫קיף אותנו‪.‬‬ ‫אם נדמה זאת כתמונה‪ ,‬נוכל לראות את כוח החיים זורם במעגלו‬ ‫האינסופי‪ ,‬מבטן האדמה בשיאו של חורף‪ ,‬אט־אט כלפי מעלה‬ ‫מעורר את הקרקע כולה‪ ,‬ועולה ופורח לאוויר עם פירות הקיץ‪,‬‬ ‫לקראת תרדמת הקיץ היבשה‪ .‬עם בוא הסתיו והיורה‪' ,‬תנשף'‬ ‫עלינו האדמה את כל האוויר שהצטבר בחודשי היובש‪ ,‬ומחדש‬ ‫לעוד מעגל מופלא שכזה‪.‬‬ ‫וכמו האדמה‪ ,‬כך גם האדם ‪ -‬המתכנס פנימה בחורף‪ ,‬ונשאב‬ ‫החוצה אל חוויות החושים בזוהר הקיץ ‪ -‬נע בין הקטבים‪.‬‬ ‫כל הטוב‪ ,‬טל‬ ‫המורה לחקלאות‬ ‫‪3‬‬

‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫לפני שלושה חודשים התכנסנו לראשונה‪ ,‬ארבעה הורים שנענו‬ ‫לבקשת הקהילה להקים לתחייה את "עלי שקד"‪ .‬כעת ברור לנו‬ ‫שלא ידענו למה אנחנו נכנסים‪ .‬זה לא היה פשוט‪ ,‬אבל אנחנו‬ ‫מודים לכם על ההזדמנות לפגוש ילדים מופלאים שסיפרו לנו‬ ‫מה זה אומר להיות תלמידים בשקד‪ ,‬ועל האפשרות לשוחח עם‬ ‫מוריהם והוריהם‪.‬‬ ‫העלון הראשון שלנו עוסק בקיץ ובפירותיו‪ ,‬ולכן בחרנו להתמקד‬ ‫בכיתות המסיימות תקופה – תקופת היסודי‪ ,‬תקופת התיכון‬ ‫ושנת השירות‪.‬‬ ‫באחת מישיבות המערכת הליליות גילינו שהמקום‪ ,‬כלומר‬ ‫העיתון‪ ,‬צר מלהכיל את שפע החומר שבידינו‪ ,‬ולכן החלטנו‬ ‫לרקוד על שתי חתונות‪ ,‬ובמילים אחרות ‪ -‬להגיש לכם בדפוס‬ ‫את תמצית הכתבות‪ ,‬ובאתר ובניוזלטר (השקדימון) את‬ ‫הטקסטים המלאים‪.‬‬ ‫נשמח מאוד להפיק לקחים מעלון ביכורים זה‪ ,‬ומתוכם לצמוח‬ ‫ולהתפתח‪ .‬לכן שתפו אותנו במחשבות‪ ,‬הערות ורעיונות –‬ ‫אנחנו מבטיחים לקבל אותם באהבה‪.‬‬

‫עורכים‪:‬‬ ‫עפרה קנה‪ ,‬יריב הרפז‪,‬‬ ‫רחלי תדהר קנר‪ ,‬יצהר ורדי‬ ‫צוות נושא‪:‬‬ ‫יורם גרשמן‪ ,‬מאיה ואלעד שביט‪,‬‬ ‫מאיה גולדווי‪ ,‬טלי וידומסקי‪ ,‬איריס פלג‬ ‫עיצוב גרפי‪:‬‬ ‫מיכל מגן‬ ‫בית דפוס‪:‬‬ ‫"מילניום" אלון דה־פיצ'וטו‬ ‫איור שער‪:‬‬ ‫פרט מתוך פרויקט הגמר‬ ‫של שחר רום‪ ,‬כיתה י"ב‬ ‫תודות‪:‬‬ ‫לכל הכותבים והכותבות‪,‬‬ ‫המתראיינים והמתראיינות‪,‬‬ ‫לצוותים החינוכיים בכל היוזמות‬ ‫על הסיוע באיסוף החומר‪,‬‬ ‫לבועז הירש‪,‬‬ ‫למירי שורקין ודבורה צור‪ ,‬לכל‬ ‫הצלמים‪ ,‬למשפחותינו שתמכו בנו‬ ‫בתקופה האחרונה‪ ,‬ולכל קהילת שקד‬

‫"‬

‫מי ייתן ונוכחותנו המלאה‬ ‫תפתח את ההוויה השלווה‬ ‫בה מצויה האהבה‬ ‫שתנחה את עשייתנו‬ ‫המשותפת‬

‫"‬

‫גליה טיאנו רונן‬ ‫ורס ועד הורים ועלי שקד‬

‫‪2‬‬

‫שלכם‪,‬‬ ‫צוות עלי שקד‬ ‫‪aley.shaked@gmail.com‬‬

‫‪3‬‬

‫קיץ אדמה ואדם טל פרידמן ‪::‬‬

‫אנושית אחת יריב הרפז ‪::‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬

‫קיץ הדס נאמן ‪::‬‬ ‫עפרה קנה ‪::‬‬

‫גמישות מותאמת מירב שלו־קולה ‪::‬‬

‫כיתות ח' ‪ -‬לקראת פרידה אורי צדוק ‪::‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪18‬‬

‫על טכנולוגיה והורות סרכיו פרדמן ‪::‬‬

‫ד"ר גלית קפל ‪::‬‬

‫‪16‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫זוהר השמש דניאל זהבי ‪::‬‬

‫‪9‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬

‫רקמה‬

‫אוכל של‬

‫עושים סוויץ'‬

‫איך נישמר מנזקי הקיץ‬

‫טיולילה עירן הלוי; אמא‪ ,‬מה עושים היום? רותי גימפל ‪::‬‬

‫החלוצים האחרונים רחלי תדהר קנר ‪::‬‬ ‫שחיפשתם ‪::‬‬

‫‪20‬‬

‫דפי שקד כל מה‬

‫תפילת לילה לקטנים דליה פז‬

‫עיתון קהילה ‪ ::‬גליון קיץ ‪2015‬‬

‫‪4‬‬

‫דניאל זהבי פורס‬ ‫ממשנתו של‬ ‫שטיינר על הקיץ‬

‫‪8‬‬

‫אורי צדוק‬ ‫מסכם שמונה‬ ‫שנות חינוך‬

‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬

‫מה קורה לילדי‬ ‫הגנים כשהשגרה‬ ‫נפרצת‬ ‫ארוחת שישי‬ ‫בקומונה‬ ‫בנווה יוסף‬

‫‪1‬‬