A Propos de l'atelier de traduction d'Irit Akrabi

Page 1

A Propos de l'Atelier de Traduction suivi d’un aperçu de textes traduits par les étudiants des ateliers des sessions précédentes

L'atelier de traduction s’est ouvert à l'Institut français en 2009. C’est dans une atmosphère de bonne humeur que de l’un à l’autre des participants, s’est révélée cette passion de traduire, cette plongée d’une langue à l’autre, d’une culture à l’autre. Quelques extraits des textes traduits : Maupassant, Alphonse Daudet, Stendhal, Albert Camus, Modiano, Michel Butor, Colette, mais également des écrivains contemporains tels que Philippe Delerme, Marcel Cohen et Esther Orner. Mon souhait est de multiplier ce genre de rencontres, ici à l’Institut français de Tel-Aviv, initiateur parfait de ces ateliers.

Irit Akrabi


‫‪Esther Orner‬‬ ‫‪Petits secrets‬‬

‫תרגום‪ :‬דפנה לבוביץ'‬

‫אסתר אורנר‬ ‫מתוך‪ :‬סודות קטנים מאוד‬

‫‪Traduction : Dafna Lebowitz‬‬

‫‪.38‬‬ ‫הוא רקדן אמיתי‪ .‬צריך לראות אותו רוקד רוק וטנגו‪ .‬באשר לבת‪-‬‬ ‫זוגו‪ ,‬היא בקושי יודעת לזוז‪ .‬לא שהיא שמנה‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬למשקל אין‬ ‫קשר לנושא‪ .‬היא מעט נוקשה‪ .‬ובעיקר היא איננה מרגישה‬ ‫משוחררת‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬היא למדה כמה צעדי ריקוד שעליהם היא‬ ‫מתאמנת בשקדנות‪ .‬ניתן לומר בפשטות ש''אין לה את זה''‪ .‬לו ''יש‬ ‫את זה''‪ .‬מדי פעם הוא מנער אותה‪ .‬נו‪ ,‬עקבי אחרי‪ .‬הוא מתעצבן‪.‬‬ ‫איך יכולתי להינשא למשקולת כזו‪ .‬לא כל כך נחמד‪ .‬והיא מרכינה‬ ‫את ראשה‪ .‬אין ביכולתה לעשות דבר‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬הרי יכול היה‬ ‫להתחתן עם רקדנית‪ .‬אך האם צריך להיות רקדנית על מנת לרקוד‬ ‫רוק וטנגו‪ .‬לאחר שנים של אימונים‪ ,‬סופה שהתאימה את עצמה‬ ‫אליו‪ .‬ואילו מת פתאום‪ ,‬האם ניתן היה לדמיין שהיא תוכל לרקוד עם‬ ‫מישהו אחר? להתחיל הכול מאפס‪ .‬השאלה הזו תישאר פתוחה‪.‬‬ ‫ניתן גם לדמיין שהם יחיו יחדיו שנים ארוכות‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬תוך כדי‬ ‫ריקוד סלואו והתאמת צעדיהם‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬בעבורה‪ ,‬העניין הוא‬ ‫להיות מובלת‪.‬‬

‫‪.48‬‬ ‫לאישה אחת‪ ,‬היו שלושה בעלים‪ .‬את כולם היא גירשה‪ .‬ביניהם‬ ‫ואחריהם‪ ,‬היו לה המון מאהבים‪ .‬וכשמדברים עליה‪ ,‬אומרים‪ ,‬מה‬ ‫לעשות? היא אינה יכולה לחיות בלי גברים‪ .‬גם איתם היא אינה‬ ‫יכולה‪ ,‬אומרות הלשונות הרעות‪ .‬אם כך‪ ,‬למה להתאמץ כל כך‪.‬‬ ‫בדיוק‪ .‬והשאלה הזו שייכת לאלה שאין בהם דמיון‪ .‬או לאלה שאינם‬ ‫מכירים את החיים‪ .‬החיים האמיתיים‪ .‬האם כה קשה לדמיין שכל‬ ‫פעם מחדש היה הנסיך מהאגדות על סף דלתה? ושבעצם היא אינה‬ ‫טורפת גברים‪ ,‬אלא טורפת את החיים‪ .‬החיים האמיתיים‪ .‬ובהמשך‬ ‫היא תיצור מזה סקיצות‪ .‬וכך דבר לא הולך לאיבוד‪ ,‬בדומה לנחלים‬ ‫הזורמים לים‪.‬‬


‫אסתר אורנר‪Esther Orner-‬‬ ‫מתוך‪ :‬סודות קטנים מאוד‪Petits secrets-‬‬ ‫תרגום‪ :‬ליאורה הירשברג‬

‫‪Traduction : Liora Hirschberg‬‬ ‫‪74‬‬ ‫הטלפון צלצל בפעם השנייה‪ ,‬ואישה נוטפת מים ענתה‬ ‫ואמרה במונוטוניות‪" :‬תתקשר עוד דקה‪ ,‬אני במקלחת"‪.‬‬ ‫דקה לאחר מכן הטלפון צלצל שוב‪ .‬אחד מבני המשפחה‬ ‫ענה‪ .‬שוב היה זה אותו אדם‪ .‬והאישה‪ ,‬עודנה נוטפת‬ ‫מים‪ ,‬סירבה לקבל את השיחה‪ .‬בעבורה דקה אחת היא‬ ‫בבחינת רגע אחד‪ .‬אף אם זהו רגע ארוך‪ .‬היא לא יכולה‬ ‫להעלות בדעתה לשנייה אחת שבעבור חולה אהבה דקה‬ ‫היא דקה‪ .‬מצד שני‪ ,‬קל להאמין שהאישה לא מאוד‬ ‫מאוהבת‪ ,‬שאלמלא כן‪ ,‬אם נוטפת מים היתה ואם לאו‪,‬‬ ‫היא היתה עטה על מכשיר הטלפון‪.‬‬

‫‪99‬‬ ‫באותו יום אשתו של אדם חולה מאוד החליטה‬ ‫להתוודות בפניו על הכול‪ .‬די קל לדמיין על מה היא‬ ‫עמדה להתוודות‪ .‬המילה להתוודות לבדה רומזת זאת‪.‬‬ ‫לא נדמיין כי מדובר בגניבות זעירות או בבגידות‬ ‫קטנות‪ .‬היא תתוודה על הרומנים ועל פרשיות האהבים‬ ‫הרבות שלה‪ .‬קשה יותר לדמיין‪ ,‬שהיא בחרה דווקא את‬ ‫הרגע שבו בעלה כבר אינו יכול להשיב לה‪ .‬האם הוא‬ ‫שמע? שום זיק בעיניים‪ .‬האישה ישבה ליד מיטתו‬ ‫וסיפרה באריכות‪ .‬שקועה היתה בסיפוריה ולא הבחינה‬ ‫במאהבה האחרון‪ ,‬שנכנס והאזין לה מבועת‪ .‬אף הוא‬ ‫גילה את חייה הסודיים של האישה הזו‪ .‬מדוע בכל זאת‬ ‫נדמה הרגע הזה כל כך בלתי מתקבל על הדעת? אולי‬ ‫הוא לא הולם‪ ,‬אבל אפשרי לחלוטין‪.‬‬


‫אסתר אורנר‪Esther Orner-‬‬ ‫מתוך‪ :‬סודות קטנים מאוד‪Petits secrets-‬‬

‫תרגום‪ :‬מרים גלבך‬

‫‪Traduction : Myriam Gelbach‬‬ ‫‪48‬‬ ‫לאישה אחת היו שלושה בעלים‪ .‬היא גירשה את כולם‪ .‬בין לבין‬ ‫ואחרי זה היו לה המון מאהבים‪ .‬וכשמדברים עליה אומרים‪ ,‬מה‬ ‫לעשות‪ ,‬היא לא יכולה בלי גברים‪ .‬גם לא איתם‪ ,‬מוסיפות‬ ‫הלשונות הרעות‪ .‬אבל אם כן‪ ,‬למה להתאמץ כל כך‪ .‬דווקא‪.‬‬ ‫והשאלה הזו היא של מי שאין לו דמיון‪ .‬או שלא יודע שום דבר‬ ‫על החיים‪ .‬על החיים האמיתיים‪ .‬מה‪ ,‬כל כך קשה לדמיין שבכל‬ ‫פעם היה הנסיך על הסוס הלבן על סף דלתה? ושהיא בולעת לא‬ ‫את הגברים‪ ,‬אלא את החיים עצמם? את החיים האמיתיים‪ .‬ואחר‬ ‫כך היא תרשום מהם רישומים‪ .‬כך שום דבר לא הולך לאיבוד‪,‬‬ ‫כמו הנחלים שהולכים אל הים‪.‬‬

‫‪71‬‬ ‫גבר חלומותיה היה ונשאר באותו הגיל‪ .‬השנים עברו‪ .‬מעירים לה‬ ‫שהזדקנה‪ .‬אם כן גבר חלומותיה גם הוא היה אמור להזדקן‪.‬‬ ‫אזניה אטומות‪ .‬עוברות עשרים שנה‪ .‬היית יכול לדמיין שסוף‬ ‫סוף היא חולמת על איש בגילה או אפילו מבוגר יותר‪ .‬אך לא‪,‬‬ ‫היא נשארה מקובעת אל הגבר שנעלם באביב חייו‪ .‬ושום דבר לא‬ ‫ישנה את דעתה‪ ,‬אפילו לא המר‪$‬ה‪ .‬היא מדפדפת באלבום‬ ‫התמונות שלה‪ .‬הגבר צעיר‪ .‬גם היא‪ .‬אין הוא יכול אלא להישאר‬ ‫גבר חלומותיה‪ .‬והיא לא מצליחה להבין מדוע‪ ,‬עם דמיון או בלי‬ ‫דמיון‪ ,‬מייעצים לה להחליף את חלומה בחלום אחר‪ .‬אחרי ככלות‬ ‫הכול החלומות שייכים לחולמים‪ ,‬ובמקרה הזה לחולמת‬

‫‪.‬‬


‫‪Esther Orner‬אסתר אורנר‬‫‪Petits secrets‬מתוך‪ :‬סודות קטנים מאוד‬‫תרגום‪ :‬רחל גת‬

‫‪Traduction : Rachel Gat‬‬ ‫קטע מס' ‪74‬‬ ‫הטלפון מצלצל בפעם השנייה כשאישה נוטפת מים‬ ‫מרימה את שפופרת הטלפון ואומרת בקול חסר גוון –‬ ‫תתקשר בעוד דקה‪ ,‬אני מתקלחת‪ ,‬דקה מאוחר יותר‬ ‫מצלצל הטלפון מחדש‪ .‬אחד מבני המשפחה מרים את‬ ‫השפופרת‪ ,‬זה שוב אותו אדם‪ .‬והאישה‪ ,‬עדיין נוטפת‬ ‫מים‪ ,‬מסרבת לקבל את השיחה‪ .‬בשבילה דקה פירושה‬ ‫עוד מעט‪ .‬ואפילו רגע ארוך‪ .‬היא איננה מדמיינת אפילו‬ ‫לשנייה שבעבור מחזר מאוהב וביישן דקה היא דקה‪.‬‬ ‫לעומת זאת אפשר בנקל לדמיין שהאישה איננה‬ ‫מאוהבת במיוחד‪ ,‬מפני שלו כך היה‪ ,‬אם נוטפת מים‬ ‫ואם לאו‪ ,‬היא כבר היתה נחפזת אל הטלפון‪.‬‬

‫קטע מס' ‪99‬‬ ‫אותו יום‪ ,‬אשתו של אדם חולה מאד מחליטה‬ ‫להתוודות בפניו על הכל‪ .‬אפשר לשער ללא קושי רב‬ ‫על מה יכלה להתוודות‪ .‬מילה זו‪ ,‬לבדה‪ ,‬יש בה כבר‬ ‫רמז‪ .‬הרי לא נדמיין שמדובר כאן בגניבות פעוטות או‬ ‫בבגידות קטנות‪ .‬היא תתוודה על ריבוי הרפתקאותיה‬ ‫הרומנטיות‪ .‬קשה יותר לדמיין שהיא בחרה ברגע‬ ‫מסויים שבעלה לא יוכל להשיב לה עוד‪ .‬האם הוא‬ ‫שמע? אף קרן אור לא נראית בתוך עיניו‪ .‬והאישה‬ ‫יושבת למראשותיו מספרת ומספרת‪ .‬היא שקועה‬ ‫בעצמה ואינה מבחינה אפילו במאהבה האחרון שנכנס‪,‬‬ ‫הקשיב לה והזדעזע‪ .‬גם הוא גילה עכשיו את החיים‬ ‫הסודיים של אישה זו‪ .‬אך למה הרגע הזה נראה מעבר‬ ‫לכל דימיון‪ .‬אולי לא מהוגן‪ ,‬אבל אפשרי בהחלט‪.‬‬


LES VIEUX ALPHONSE DAUDET ‫אלפונס דודה‬

‫הקשישים‬ ‫ גדי גולן‬:‫תרגום‬

Traduction : Gadi Golan

- Une lettre, père Azan? - Oui, monsieur... ça vient de Paris. .‫ לפי המעטפה היא באה מפריס‬,‫ אדוני‬,‫כן‬Il était tout fier que ça vînt de Paris, ce brave père ‫ אני לא‬...‫ אדון אז'ן התמים‬,"‫ בגאווה הוא אמר "באה מפריס‬Azan... Pas moi. Quelque ‫ משהו אמר לי שהפריסאית הזאת אשר נחתה‬.‫ התלהבתי בכלל‬chose me disait que cette Parisienne de la rue JeanJacques, tombant sur ma ‫ עומדת‬,‫ על שולחני לפתע פתאום בשעת בוקר כה מוקדמת‬table à l'improviste et de si grand matin, allait me :‫ היווכחו בעצמכם‬,‫ לא טעיתי‬.‫ לבזבז לי את כל היום‬faire perdre toute ma journée. Je ne me trompais pas, voyez plutôt: ?‫ אדון אז'ן‬,‫מכתב‬-

‫ סגור נא את טחנת‬.‫ אתה חייב לעשות לי טובה‬,‫"ידידי‬ ‫ ֵאיגייֶר זהו כפר‬...‫ הקמח שלך ליום אחד וצא מיד ל ֵאיגייֶר‬Il faut que tu me rendes un service, mon ami. Tu vas fermer ton moulin pour un jour et t'en aller tout de - ‫ שישה עשר ק"מ מביתך‬,‫עשר‬-‫ גדול במרחק של שנים‬suite à Eyguières... Eyguières est un gros bourg à .‫ שאל על מנזר היתומות‬,‫ כשתגיע‬.‫ ממש טיול בעבורך‬trois ou quatre lieues de chez toi, - une promenade. En arrivant, tu demanderas le couvent des ‫ בית נמוך עם תריסים‬,‫ מיד אחרי המנזר‬,‫ אתה תראה‬Orphelines. La première maison après le couvent est ‫ הדלת‬- ‫ היכנס מבלי לדפוק‬.‫ אפורים וגינה קטנה מאחוריו‬une maison basse à volets gris avec un jardinet derrière. Tu entreras sans frapper – la porte est ‫ "בוקר‬:‫ וכשתהיה בפנים תצעק בקול רם‬- ‫ תמיד פתוחה‬toujours ouverte - et, en entrant, tu crieras bien fort: "...‫ אני ידידו של מוריס‬,‫ « טוב אנשים יקרים‬Bonjour braves gens. Je suis l'ami de Maurice... » ,‫ זקנים מופלגים‬,‫ זקנים זו לא מילה‬,‫ואז תגלה שני זקנים‬ ‫ מושיטים אליך את זרועותיהם מתוך‬,‫ישישים ממש‬ ,‫ נשק אותם בשמי מכל לבבך‬,‫כורסאותיהם הגדולות‬ ‫ הם יספרו‬,‫ ואז תתחילו לשוחח‬.‫כאילו בשר מבשרך המה‬ ,‫ אתה תשמע אלפי סיפורים‬.‫ ידברו איתך רק עלי‬,‫לך עלי‬ ?‫ מבטיח‬,‫ אתה לא תצחק‬...‫ואתה תאזין להם בלי לצחוק‬ ‫ שתי נפשות שאני כל‬,‫אלה הם הסבא והסבתא שלי‬ ...‫ וכבר עשר שנים לא ראו אותי‬,‫חייהם‬

Alors, tu verras deux petits vieux, oh! mais vieux, vieux, archi-vieux, te tendre les bras du fond de leurs grands fauteuils, et tu les embrasseras de ma part, avec tout ton coeur comme s'ils étaient à toi. Puis vous causerez, ils te parleront de moi, rien que de moi; ils te raconteront mille folies que tu écouteras sans rire... Tu ne riras pas, hein?... Ce sont mes grands parents, deux êtres dont je suis toute la vie et qui ne m'ont pas vu depuis dix ans...

‫ עשר שנים! אך מה אפשר לעשות? פריס‬,‫זה הרבה זמן‬ ,‫ כה זקנים הם‬...‫ והם – בגיל כל כך מופלג‬,‫לא מניחה לי‬ ‫ אך‬...‫ היו מגיעים שברי כלים‬,‫ שאילו באו לבקר אצלי‬Dix ans, c'est long! Mais que veux tu! Moi, Paris me tient; eux, c'est le grand âge... Ils sont si vieux, sils ‫ וכשינשקו‬,‫ טוחן חביב שלי‬,‫ למזלי אתה בקרבת מקום‬venaient me voir ils se casseraient en route...


‫ הם יחשבו שאותי הם מנשקים‬,‫ אותך המסכנים הללו‬Heureusement, tu es là-bas, mon cher meunier et, en t'embrassant, les pauvres gens croiront m'embrasser ‫ כל כך הרבה סיפרתי להם על שנינו ועל‬...‫כמעט‬ un peu moi-même... Je leur ai si souvent parlé de "...‫ ידידותנו המופלאה‬nous et de cette bonne amitié dont... ‫לכל הרוחות הידידות הזאת! דווקא באותו בוקר היה מזג האוויר‬ ‫ יותר מדי רוח‬:‫ אך לא בשביל להסתובב בדרכים‬,‫נעים כל כך‬ ‫ כאשר המכתב‬.‫ יום אופייני לפרובאנס‬,‫ יותר מדי שמש‬,‫ מייבשת‬Le diable soit de l'amitié! Justement ce matin-là il faisait un temps admirable, ‫ וכבר‬,‫ בין שני סלעים‬,‫ הארור הזה הגיע כבר בחרתי מקום מפלט‬niais qui ne valait rien pour courir les routes: trop de ‫ לינוק את האור‬,‫ כמו לטאה‬,‫ חלמתי להישאר שם כל היום‬mistral et trop de soleil, ,‫ אך מה לעשות? נעלתי את הטחנה‬...‫ ולהאזין לאורנים מזמרים‬une vraie journée de Provence. Quand cette maudite lettre arriva, j'avais déjà ,‫ ויצאתי לדרך‬,‫ הנחתי את המפתחות מתחת לפשפש‬,‫כולי רוטן‬ choisi mon cagnard (abri) entre deux roches, et je .‫ מקל הליכה בידי ומקטרת‬rêvais de rester là tout le, jour , comme un lézard, à boire de la lumière, en écoutant chanter les pins... Enfin, que voulez-vous faire? Je fermai le moulin en maugréant, je mis la clef sous la chatière. Mon bâton, ma pipe, et me voilà parti.


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.