áéáà ìú úèéñøáéðåà çåøä éòãîì äèìå÷ôä íãàä úáéáñìå äéôøâåàéâì âåçä
עבודה בקורס "עיר העתיד – ייצוגים של נוף עירוני עתידי"
השוואת ייצוגי עיר העתיד בין קבוצת סטודנטים לאיור לקבוצה הטרוגנית בחינת העושר הייצוגי והשפעת ההבדל בטכניקת הציור
úøåô øéîà ø"ã :äöøî èéðøâ àéâ :ùéâî .æ.ú 2007 èñåâåà – 'á øèñîñ úéðâåøèä äöåá÷ ,23 ïá ,øåàéì
תוכן העבודה מבוא 2 .......................................................................................... מה למדיום האיור ולייצוגי עיר העתיד? 3 ........................................... ביטויים סגנוניים ותוכניים של הצגת עיר העתיד באיור מקצועי 5 ........... רקע תיאורטי :יצירה והתבססות של ייצוג עתידי 7 ............................... מאיירים כיוצרי ייצוג עיר העתיד 11 .................................................... בסיס ההשוואה בין הקבוצות והנחות מוקדמות 13 ................................ מתודולוגיה ורקע תיאורטי נלווה לבחינת ייצוגי עיר העתיד באמצעות משימת ציור 14 ......................................... פירוט הבדיקות וניתוח ממצאיהן 16 .................................................... מגוון הקטגוריות ותת-קטגוריות 17 .................................. מתאר עירוני צורני-פונקציונלי 17 .................. מתאר עירוני אנושי 18 ................................. מידת הפירוט בתוך כל קטגוריה 19 ................ מספר הקטגוריות השונות שהוצגו 22 .............
ביטוי הגזמה 23 .......................................................... שילוב סימבוליזציה לסוגיה 25 ........................................ רכיבי ומאפייני הייצוג המקובלים במדיה 25 ..... רכיבי ומאפייני ייצוג עירוני שמרני 28 .............. תפיסות ,גישות ,מגמות ו"רכיבים אקטואליים"30 ...............................
בדיקות-חתך רוחביות ממוקדות 35 .................................................... שילוב מספר תרחישים ,ספקולציות ואפשרויות 35 ............. הצגת מספר מוקדים/מרחבי-משנה נפרדים 36 ................. רמות התייחסות מרחבית שונות ומקבילות 37 .................. הצגת נימוקים מוגדרים 38 ............................................ המצב התקופתי/זמני/עונתי בו מוצגת עיר העתיד 40 .........
61
תפיסת הפוטנציאל העתידי 41 ....................................... ביטוי רעיוני חזותי בהשוואה להבעה רעיונית בכתב 42 ....... התרשמות מצורת הביטוי הכללית בציורים 44 ................... השוואת היקף המערכת העירונית בציורים 45 ................... ספירת מספר האלמנטים השונים 46 ............................... קוהרנטיות המציאות החלופית המוצגת 48 ....................... איזון בין ייצוג ספציפי וייצוג קטגורי 49 ............................. ביטוי השפעת החברה על המרחב ביחס להשפעת המרחב על החברה 51 ............................ שילוב מספר רמות התייחסות חברתית 51 ....................... ביטוי מערכות שירותים ,גופים ציבוריים ומערכים תפקודיים-כלכליים 52 .......................... דיון ומסקנות 53 ............................................................................... הצעות למחקר עתידי בתחום 57 .......................................................... ביבליוגרפיה 60 ................................................................................ ציורי עיר העתיד שיצרו נחקרים מקבוצת הסטודנטים לאיור 61 ............... ציורי עיר העתיד שיצרו נחקרי הקבוצה ההטרוגנית 69 ..........................
62
מבוא "אל תגידו יו יבוא ,הביאו את היו " .אד החי ומתקיי בהווה נוכח לדעת ,בהזדמנויות ובנסיבות כאלה ואחרות ,שבעתיד הרחוק עוד מאה שנה נניח ככל הנראה כבר לא יזכה עוד להמשי ולהתהל על פני האדמה .מגבלה אנושית שכזו ,שלא נותר אלא להכיר בה ולחיות איתה; לפיכ ,עולה השאלה מה פוטנציאל העתיד שלנו מה הדבר המתקד ביותר שנזכה לראות ולחוות במהל חיינו בתחומי החיי השוני ומה טיב ההיצע שיהיה ביכולת לספק לנו כל עוד אנו רשומי כחברי פעילי במועדו הזה. אול ,הא האד אכ מכיר במגבלות הזמ ובחוסר הנגישות של אותו עתיד רחוק ,שחורג במידה זו או אחרת מתוחלת החיי הצפויה לו? לא בהכרח .נראה ,שבני אד ,מטיב ,נוטי להתגבר על מגבלות ,ובמידה מסוימת זה המצב ג במקרה הזה .מסתבר שזו אפילו תכונה אנושית הטבועה בנו" :היכולת לחזות את העתיד ולצפות לו ,לתכנ תוכניות לקראתו ולארג אפשרויות עתידיות ,מייצגת את אחת התכונות המאפיינות ויוצאות הדופ של האד " ,אומרי חוקרי העתיד ] .[9אז א ,מבחינתנו ,היו כנראה אינו צפוי לבוא ,אפשר לנסות ו"להביא את היו ". עבודה זו תבח את תפיסת העתיד האנושית באופ מצומצ יחסית ,ותתמקד בתפיסת עתיד של מרחבי עירוניי להל " :עיר העתיד" .מכלולי עירוניי עשויי להיראות כפסגת היצירה האנושית א משו שה מרכזי בתוכ פסגות יצירה אנושיות רבות ומגוונות אחרות ,וא משו שה התבססו כמנגנו קיומי אנושי בסיסי ,וספק א העול יכול היה לשאת כמות כה ניכרת של אוכלוסייה ללא המער העירוני ,כמו ג להתקד ולהתפתח בתחומי רבי אחרי . העבר האורבני כתוב ,מתועד ומתויק היטב בספרי ההיסטוריה ,הגיאוגרפיה והסוציולוגיה. ההווה העירוני נדו ונדוש עד בלי די .והעתיד? העיסוק בו צבר תאוצה רבה ב 50השני האחרונות והוא מתחיל לזכות במקו משלו .בכמה מקרי זה א' מקו של כבוד; בני האד צופי שפסגת היצירה הזו תמשי ותלווה את העול ג בעתיד ,ותפיסה זו מתאפשרת באמצעות יצירת ייצוגי קוגניטיביי הממירי את העירוניות המוכרת לנו למצב צבירה עתידי .בהכללה גסה ,נית להבחי בשלוש קבוצות של יוצרי ייצוגי כאלה (1) :מעצבי משפיעי כמו אדריכלי ומתכנני ערי אשר מהווי ישות מבצעת שבפעולתה עשויה להביא לשינוי ועיצוב תוכני ,צורני ופונקציונלי מסוי של עירוניות עתידית ,ובמידה מסוימת ג להתחיל לייש בהווה את מה שה מצפי למצוא בעתיד (2) ,יוצרי מדיה וביניה סופרי ,קולנועני וציירי יוצרי ייצוגי עירוניי עתידיי רעיוניי המנסי לספק לקהל הרחב חומר למחשבה לגבי דמותה העתידית של סביבת מחיית המוכרת (3) ,הקהל הרחב ניזו מייצוגיה של יוצרי המדיה ומחדשנות של "המעצבי המשפיעי " ,א יכול ג ליצור ייצוגי עירוניי עתידיי משלו ,שה עצמאיי במידה זו או אחרת .בתו כ ,נית לזהות קבוצה נוספת של ישויות הוגות ,כמו עתידני ,אשר שייכי לכאורה לקבוצת יוצרי המדיה ,א ג רואי עצמ במידת מה כ"מעצבי משפיעי ".
2
יישוב עירוני ב זמננו נראה בעיני רבי כדבר כמעט מוב מאליו ,אול הוא אינו אלא מעשה ידי אד – תוצר אנושי מלאכותי ותוצר הבנייה חברתית ותרבותית ,ויש להניח שכ ימשי להיות ג בעתיד .כ ,שלמעשה ,כל אחד מיוצרי הייצוגי העירוניי ובכלל זה האד מהשורה הוא "מעצב משפיע" ,במידה מסוימת ,או בעל פוטנציאל להשפעה כזו; עבודה זו מנסה להשוות בי שתי קבוצות של יוצרי ייצוגי עירוניי עתידיי "קבוצה הטרוגנית" המייצגת את הקהל הרחב וקבוצה מובחנת של סטודנטי במסלול איור במחלקה לעיצוב גרפי ב"שנקר" – בית ספר גבוה להנדסה ועיצוב .הסטודנטי ,כמו "הישויות ההוגות" ,עשויי להיתפס כקבוצת ביניי ,הפע בי "הקהל הרחב" לבי "יוצרי המדיה" ,שכ ה עדיי אינ יוצרי מנוסי ואי ה מתמחי באופ ייעודי בביטוי ייצוגי עתידיי ; השוואה זו נעשתה תו התייחסות למכניז הקוגניטיבי של יצירת הייצוג וביחס להבדלי ביכולת ה"אומד " של השינוי העתידי .הבדיקה נערכה באמצעות השוואת ציורי שיצרו נחקרי משתי הקבוצות ,כשבתו כ ,נעשה ניסיו לקבוע הא ההבדלי בי הקבוצות נובעי מטכניקה טובה יותר של ציור והמחשה בקרב הסטודנטי לאיור או שה מצביעי ג על עושר ייצוגי רחב יותר בקבוצה זו ,וזאת בהתא למספר הנחות מוצא שיוצגו בהמש .
מה למדיום האיור ולייצוגי עיר העתיד? "איור" ) (Illustrationאיננו "ציור" .לא מדובר באמנות לש אמנות ,כי א ביצירה מתוכננת בעלת תכלית שימושית מוגדרת .איור הינו המחשה רעיונית ויזואלית שנועדה להעביר לצופה מסר ברור ,להציג בפניו פריטי מידע ותמונה שלמה ,בהירה ומלאה ולעורר אצלו תחושה מוגדרת; לצור העברת הנרטיב ,המסרי ,התחושות והאווירה משתמש המאייר ביכולותיו ובכישוריו ובאמצעי אמנותיי חזותיי שוני ,נפוצי יותר או פחות – בהתא למטרת האיור ,לקהל היעד ולהנחיות שהתקבלו ממזמי העבודה .בתו כ באי לביטוי סגנונו האישי של היוצר ותחושותיו האישיות ,כמו ג תפיסות קוגניטיביות שונות שהתבססו אצלו. בהשוואה למדיומי אחרי המבטאי את ייצוגי עיר העתיד של יוצריה ,כמו ספרות, קולנוע ,קומיקס ,1משחקי וידאו או סדרות טלוויזיה ,הנרטיב המתאפשר באיור הוא מוגבל יחסית בהיקפו – מבחינת רצ' האירועי ,פרקי הזמ ופרטי ההתרחשות והתהליכי שנית לדחוס לאיור בודד .לכאורה ,זהו חסרו מסוי בהשוואה למדיומי אחרי הנחשבי רחבי יריעה ,א בכ טמו ג יתרונו וייחודו של האיור – האיור יוצר הקפאת תמונה המותירה את הסיטואציה בנקודת השיא .הוא מנצל את העוצמה הקיימת באובייקט ויזואלי ואת השפעתה על הצופה. לעיתי ,נדרשי מהצופה )למרות שזכה לחשיפה מעטה יחסית( פענוח ופרשנות של הסיטואציה והוא א' נדרש להשלי בעצמו את ההתרחשות המוצגת בפניו ,את התמונה הרחבה ואת השתלשלות הענייני .2 1לרוב נחשב הקומיקס נגזרת של מדיום האיור – אני בחרתי להתייחס אליו כמדיום נפרד העומד בפני עצמו .כך גם לגבי אנימציה )קולנוע ,סדרות טלוויזיה(. 2לא תמיד הצופה יודע מראש שהוא מתבונן באיור שמתאר את עיר העתיד – למשל ,כשהאיור עומד בפני עצמו ,ללא שם, כותרת או הסבר נלווה .גם זה דבר שעליו לפענח ,לעיתים ,בעצמו.
3
האיור ,כאמור ,הינו מדיו שימושי ויישומי .עיר העתיד מופיעה בו בצורות שונות ,בפורמטי שוני ובמסגרות שונות – בי היתר ,נעשה שימוש באיורי עיר העתיד בעטיפות ספרי ודיסקי , ספרי מאוירי )בעיקר ספרי ילדי ,ז'אנר ה ,(Pulp Fictionמודעות וכרזות ,וכ כאיור הנלווה לכתבות ומאמרי בעיתוני ובכתבי עת ,איור שערי מגזיני ,איור כחלק מעיצוב אתרי אינטרנט ואיור Storyboardהמשמש לתכנו עלילת סרטי ופרסומות .ישנ ג איורי המופקי כפרויקט אישי עצמאי במסגרת לימודי איור או במסגרת אחרת ,ומוצגי לעיתי באתרי האינטרנט של המאיירי .אלה נחשבי ,לכאורה ,כמבטאי סגנו יצירה חופשי ואישי יותר. איור מופק כיו בטכניקות ידניות ,טכניקות ממוחשבות או שילוב בי השתיי .נראה כי לאור השני התפתחה זיקה בי האיור המסורתי להמחשה ויזואלית לסוגיה ,ובכלל זה הדמיות אדריכליות ,משחקי וידאו ,סביבות וירטואליות ,מציאות מדומה ויישומי תלת ממד .הדבר נכו במיוחד לאיורי המציגי את עיר העתיד .ע זאת ,איורי אלה אינ בהכרח אמורי ,מנסי או מתיימרי להיראות ריאליסטיי ,וה א' עשויי להיראות לא מציאותיי באופ מובהק. השליטה בכ היא ביד היוצר. בדומה ליוצרי בתחומי מדיה אחרי העוסקי בעיר העתיד ,נית למצוא ג מאיירי מתמחי המתמקדי בתחו או מאיירי שתיאורי עתידיי ה אחת מהתמחויותיה הקבועות .מאיירי כאלה עובדי בקביעות ע גורמי שוני ,כדוגמת מגזי ה " Popular ;"Scienceכמו ספרי וסרטי מתקופות שונות שהציגו ערי עתיד מגוונות ,נית לבחו ולאפיי ג איורי של עיר העתיד לאור ההיסטוריה ] ,[5לזהות תהלי אבולוציוני מסוי ,את השפעת של גורמי תקופתיי ואת השתנות והשתרשות תפיסות שונות. בבחינת סוגי המופעי השוני של איורי ,נית לראות כי במקרי רבי ,וא' ברוב המקרי , האיור אינו עומד בפני עצמו בי א מדובר בעטיפה לספר או באיור לכתבה .במקרי אלה, האיור אינו אלא אדפטציה של המאייר לתיאור/נרטיב עתידי מסוי של יוצר אחר – עיתונאי, סופר ,במאי וכו' .ע זאת ,לא אחת נותר פתח רחב למדי לרעיונותיו ולתפיסתו של המאייר – ג א הדבר תלוי ביכולתו להביא זאת לידי ביטוי. דוגמא מעניינת למקומו של מאייר בתהלי יצירה של ייצוג עתידי המשות' לו וליוצר אחר )במקרה זה – במאי( ,נית למצוא בספרו של סקוט בוקטמ "האד האורבני והמרחב המדומה" המציע עיו בסרט " "Blade Runnerשל הבמאי רידלי סקוט ] .[2לדברי סקוט" ,בלייד ראנר" הוא "סרט המתרחש בעוד ארבעי שנה ,שנעשה בסגנו מלפני ארבעי שנה" .הצירו' הזה ניכר לאור כל הסרט – החל מהנרטיב וכלה בעיצוב ובצילו ].[2 לפי בוקטמ " ,הרגישות האמנותית של סקוט עצמו מילאה תפקיד רב חשיבות בהתפתחות הפרויקט :הוא היה מסוגל לשרבט סקיצות מועילות שהיה בה כדי להנחות את הכותבי ,את המעצבי ואת אמני ה " ."...Storyboardטווח רחב של מקורות שימש אותו לעיצוב צורתה של 4
עירו העתידית :תחריטי של הוגארת וציורי של ורמיר ,ה Lower East Sideשל ניו יורק בצילומיו של ג'ייקובס ריס ,חלומות הליל האורבניי של אדוארד הופר והמדע הבדיוני הבארוקי הראיות הנפרדות האלה ,שיעצב ִ של .Heavy Metalמה שנדרש היה אמצעי כלשהו שיאחד את עתיד קרוב מספיק כדי שיהיה אפשר לגעת בו" ].[2 "סיד מיד ) ,(Meadמעצב מסחרי ותעשייתי וחסיד נלהב של מדע בדיוני ,נשכר לשמש 'הפוטוריסט החזותי' של 'בלייד ראנר' .מיד ברא דברי מדמיונו במש עשרות שני עבור תאגידי אמריקאיי שוני ...ואחר כ כמעצב וכמאייר עצמאי .במהל הקריירה שלו הוא עיצב ימי של מטוסי ג'מבו פרטיי .עבודתו הקולנועית הראשונה מכוניות ,יאכטות ,מועדוני לילה ותַ פְ נִ ִ היתה עיצוב המבנה המסיבי של הוויאג'ר ל'מסע בי כוכבי ' מ .1979ע זאת' ,בלייד ראנר' הציע משהו שונה :הזדמנות לנחש כיצד ייראה עול עתידי לפרטי פרטיו ,עול שנותר מעוג בחוויה גופנית חיונית' .תמצית עבודתי' ,כותב מיד' ,היא מעורבות בתרחיש השל ; עול רעיונות שהיה לחפ 4ותרגו הפנטזיה לעובדה חזותית'" ].[2 "ההפקה שכרה את מיד רק כדי שיעצב את כלֵי הרכב של 'בלייד ראנר' ,והוא ניסה לעשות זאת בהתבסס על הבנתו את הטכנולוגיה של המציאות בסרט ,את התנאי החברתיי כלכליי ואת אישיות של הדמויות .הסקיצות המפוארות של מיד ,שכללו סביבות פוטוריסטיות ,שכנעו את סקוט להפקיד אותו ג על סצנות הרחוב ועל התפנימי .סקוט התפעל מכ שהספקולציות של מיד נותרו מעוגנות בעקרונות הנדסיי מתקבלי על הדעת; הוא סיפק לסרט מעו' חזותי מאחד וממושמע" ].[2
ביטויים סגנוניים ותוכניים של הצגת עיר העתיד באיור מקצועי עבודה זו אמנ אינה מתמקדת במאיירי מתמחי ומקצועיי ובתוצריה המוגמרי והמגובשי ,כי א בסטודנטי לאיור הנמצאי עדיי בשלבי התמקצעות ופיתוח סגנו אישי – ע זאת ,לאחר שבחנתי עשרות איורי של עיר העתיד שנעשו על ידי יוצרי מקצועיי ,בחרתי להציג מספר דוגמאות של עבודותיה ולסקור כמה מאפייני בולטי וייחודיי ,ביחס להיבטי רעיוניי וויזואליי :3
האיורים מופיעים בנספח המצורף ומוספרו בספרות רומיות -ההפניות אליהם נעשו בהתאם
תקופה – איורי שוני מציגי ערי עתיד בתקופות שונות – בעתיד הקרוב והרחוק .לעיתי נעשה תיארו על ידי היוצר ,ולעיתי זו סוגיה שנותרת פתוחה לפרשנות מצד הצופי .המאיירי מציעי רמות שונות של תחזית וייצוג עתידי (1) :נקודתית – התמקדות ברכיבי עתידיי בודדי (2) ,אזור מסוי בתו העיר (3) ,ייצוג רחב – כלל עירוני; ברוב המקרי ,מוצג באיור שלב ביניי אחד בחייה של עיר העתיד ,שאינו מוגדר באופ ברור ומפורש כלומר ,מתואר שלב קבוע וכללי למדי – ובכל מקרה ,כמעט ולא מוצג באיור נתו מעבר בי שלבי .ע זאת ,לעיתי מוצג 3כלומר ,ללא התייחסות לתהליך הקוגניטיבי המתבטא בכך.
5
שלב מתקד או שלב של דעיכה עירונית .במקרה כזה לא יוצג ,בדר כלל ,המצב שקד לו או המצב הצפוי לאחר מכ .יתכ שהדבר קשור למגבלת היק' היריעה של מדיו האיור.
לעיתי ,ישנה זיקה מסוימת לעבר – שימוש באלמנטי ,סגנונות ארכיטקטוניי ] [IIועוד – ובכלל זה ,החזרת דברי שחלפו מהעול ] .[IVכ ישנ "רליקטי " – שאריות ושרידי מההווה אות בוחרי המאיירי להשאיר בעיר העתיד )מבני ואמצעי תחבורה שוני ,לדוגמא(, ובמקרי מסוימי קיימת התייחסות לייצוגי עתידיי מהעבר שהתממשו במציאות ];[I,VI במקרי אחרי ,נית למצוא איור עתידני של ההווה – זו לא עיר עתיד העומדת בפני עצמה ,אלא סגנו איור עתידי המשמש לתיאור סביבה עירונית בהווה ,שימוש באמצעי ביטוי המקני לעיר ההווה נופ עתידי ,הטמעה והדגשה של אלמנטי עתידיי או כמו עתידיי בסביבה עירונית מוכרת – וכל זה כאשר ברור לצופה שההתרחשות המתוארת היא כא ועכשיו ].[VII-XVIII
סגנו האיור – באיורי עיר העתיד נעשה ,לעיתי ,שימוש באיזו מסוי בי צבעוניות ריאליסטית וצבעוניות שאינה ריאליסטית ] ,[XXIV ,XXא לרוב הצבעוניות הריאליסטית היא השלטת באיורי .לעיתי מופיע האיור בסגנו רישו המדמה שרבוט ,מתווה או סקיצה – ליצירת אופי של המחשה קונספטואלית בלתי מחייבת .בחלק מהאיורי בולט ניסיו לשימוש בתאורה ליצירת אווירה )אזורי חשוכי ואזורי בוהקי בשקיפות ומרק מתכתי כסו' או פלסטי באובייקטי שוני ].[XXII
]XXI, XXIII
,([XIX,וכ שימוש
מרחב ופעילות – לרוב ההתמקדות היא במרחב החיצוני ,בחלל פתוח – ופחות במבט פנימי בתו חללי סגורי ] .[XXIX, XXXמבחינת פעילות במרחב ,לא פע אי כלל בני אד ויש רק תנועה וריחו' ] .[XXV, XXVIבמקרי שוני ,נעשה ניסיו להמחיש את מהירות התנועה ],[XXVIII ארעיות ,אי יציבות ותזזיתיות.
6
רקע תיאורטי :יצירה והתבססות של ייצוג עתידי העיסוק בייצוגי עיר העתיד בעבודה זו נעשה בהקשר של חקר תפיסה )קוגניציה( מרחבית במסגרת תחו הגיאוגרפיה הקוגניטיבית .כפי שיוסבר בהמש ,ישנ מספר גישות ותת דיסציפלינות של הגיאוגרפיה הקוגניטיבית המתקשרות ליצירה וביטוי של ייצוגי אלה ,והדבר נוגע ג לדיסציפלינות שונות שמחו 4לתחו הגיאוגרפיה. העתיד (2003) Passigעושה שימוש במושג "מוטת זמ עתיד" ) (Future-Time-Spanלתיאור תודעה קוגניטיבית של האד ההוגה את העתיד .לפיו ,תודעה רפלקטיבית זו מאופיינת בתפיסת ההמשכיות של הזמ והמאורעות המתרחשי בו בטווחי הולכי וגדלי ,והיא מאפשרת לדמות ולהמחיש את המשמעויות והתוצאות ארוכות הטווח של ההתרחשויות – זאת מתו מטרה לשינוי התנהגות בהווה בהתא להמשגה המתקבלת של העתיד ] .[10בחברה מודרנית ,הזמ הוא חלק מהמשימה לצבור הישגי ,ותמונת העתיד נדרשת כדי להתקיי בסביבה המונעת בידי הזמ .לכ מצטרפת תובנה שלפיה כל הנעשה בהווה ישפיע על העתיד; זו תפיסה מערבית לינארית של ההתקדמות לעבר העתיד ,על א' שקיימות ויתכנו תפיסות זמ נוספות ,שבה העתיד ,מקומו וההתקדמות אליו נתפסי בצורה שונה ].[10 האד ,מצידו ,מסוגל לפרו 4את מרחב הזמ הקרוב תו שימוש במעו' מחשבתי ,גמישות, יצירתיות ,כושר תמרו וראייה רחבה של אירועי ,ובכ ביכולתו לנווט לעתיד מודע יותר ] .[10זו פעולה שהיא מנטלית לא פחות מאשר היא קוגניטיבית; מבחינה תפיסתית ,מוטת זמ עתיד היא חשיבה פרספקטיבית רב כיוונית המאפשרת להבי את התרחישי בעבר ,לזהות את הכוחות המולידי את המגמות לשינוי בהווה ,ולהערי את התמורות וההשלכות העתידיות שלה בעתיד. במקביל ,נדרש צור בהיערכות לבלתי צפוי ,לצרכי שוני ומורכבי העשויי להתעורר בעתיד ולקצב התפתחויות שונה מההווה ].[10 ביחס להמשגה וייצוג של העתיד ,נית להבחי בי יכולת אישית אינטואיטיבית – שהיא זו הנבדקת בעבודה שלפניכ – לבי כלי מסודרי ומבוקרי שוני המקדמי זאת באופ מלאכותי ] .[10במידה רבה ,אפשר לקשר את הקטגוריה הראשונה לזר "מעצבי העתיד" בחקר העתיד ,הגורס שאי זה מתפקיד של חוקרי עתיד לערו תחזיות ,אלא עליה לעזור לפרטי לעצב בעצמ דימויי עתידיי או חזו עתידי משות' ,הנובע מתו התבונה הקולקטיבית שלה ] ;[10תהלי חשיבה מוטה זמ עתיד יכול להתקיי אצל כל אד ובמידה רבה נית לפיתוח בדרכי שונות ובאמצעי שוני ,באופ עצמאי או מונחה ,מודע ובלתי מודע.4 התהלי הקוגניטיבי המאפשר ליצור ייצוגי פנימיי של עיר עתידית נסמ במידה רבה, כמעט בלעדית ,על תפיסת המציאות של בני אד .המידע הנקלט בחושיה עובר עיבוד מיידי הכולל פרשנות – המציאות נקלטת כפי שהאד מבי אותה ] .[4טיעו מקובל הינו שהנו' העתידי המשתק' בייצוגי של עיר העתיד ניזו ,למעשה ,ממציאות החיי המוכרת בהווה ,ומשק' סביבת 4יכולת פיתוח זו היא משמעותית ביחס לבדיקה ההשוואתית האמפירית שנערכה בעבודה זו.
7
מחייה ונופי מוכרי .ההיגיו מאחורי טיעו זה הוא ההנחה שלפיה א ייצוגי העתיד היו כוללי אלמנטי ואירועי אשר לחלוטי אינ ידועי ומוכרי לנו ,לא היה ביכולתנו להבי אות . יתרה מכ ,מאחר ובני אד ה אלה היוצרי את ייצוגי עיר העתיד ,נראה שאי ביכולת ליצור ייצוגי נו' עתידי בטרמינולוגיות שכלל אינ מוכרות לה ].[6 תפיסת המציאות ,שהיא הבסיס לכל ייצוג מרחבי באשר הוא ,כוללת כאמור ג פרשנות. באופ כללי ,נית לומר שהתפיסה משלבת בי מקורות המזיני אותה לבי עיבודי מידע אישיי שוני שמבצע כל אד ע המידע אליו נחש' .המקורות כוללי (1) :התנסות אישית חושית ובלתי אמצעית )מה שאינו אפשרי ואינו רלוונטי ביחס לעיר העתיד – א חשיפה למגוו גירויי עירוניי בהווה עשויה לבוא לביטוי במכניז יצירת הייצוג ,כפי שיפורט בהמש ( (2) ,מקורות משניי ומאגרי מידע – כמו ספרות ,מפות ואיורי – זהו פירוש ועיבוד שנעשה כבר על ידי אד אחר – א הוא זוכה לפרשנות נוספת על ידי מי שנחש' אליו (3) ,התנסות קיבוצית – חלק מהאינטראקציה של הפרט ע הסובבי אותו – היוצרת מאגר/בסיס ידע משות' לקבוצה ) – [4] (Common Reservoirבי היתר על סמ שיתו' מידע הנוגע למקורות המשניי ].[5 עיבודי המידע כוללי ,בי היתר ,ג סיווגי מידע – כמו "סדרי העדפה אסתטיי " :יכולת שיפוט ,הערכה והבחנה של הפרטי – המושפעת ,בי היתר ,ממורכבות הנו' ומיכולת הבנתו וההתקשרות אליו .זה מאפשר לסווג מרחבי שוני בדרגות שונות ,וחופ' לתפיסות הרווחות בציבור Porteous .מבחי ,לפיכ ,בי נופי מועדפי אסתטית ונופי דחויי ; דוגמא נוספת לסיווג עשויה להיות "ערכי מוסריי " הבאי לביטוי בייצוג המציאות – הבחנה בי מה שהוא מוסרי ומה שנית לראותו כלא מוסרי ,בהתא לקריטריוני מקובלי שוני – כמו רווחת הפרט ,דאגה לאוכלוסיות חלשות ,יכולת השפעה של הפרט על סביבתו ,אקולוגיה ובריאות הציבור .כ באה לביטוי הערכה של טיב המרחב והפעילות המתקיימת בו ].[4 ממד נוס' בעיבוד המידע וביצירת הייצוג הוא הממשק המתקיי בי שאיפות ותקוות אישיות לבי המרחב העירוני – שאיפות אלה מתורגמות לייצוגי של נו' מועד' – ונגזרות ,או שאינ נגזרות ,מהמציאות הנוכחית – ובכלל זה ,טיפול בתחלואי ההווה ופתרונות למגרעותיו; קיי ג מצב הפו בו מתבסס הייצוג המעובד על חששות ופחדי – בצורה דומה של התממשקות למרחב העירוני ,כפי שקיימת ע השאיפות והתקוות .עיר העתיד מיוצגת ,במקרה כזה ,בפרמטרי של פחד וחשש ובאמצעות אלמנטי מפחידי ,כאוטיי ומנוכרי המבטאי דעיכה עירונית וחברתית ואובד שליטה ] ;[4מאפייני אלה של הייצוג מוכיחי כי הפרשנות והעיבוד שעושי הפרטי ה סובייקטיביי במידה רבה – וע זאת ,מתקיי ומתבטא ג מכנה משות' ,כאשר ההבחנה האמורה בי ייצוג חיובי ושלילי היא אחת מהדרכי המקובלות לזהותו ולהעריכו. ייצוג עירוני המתבסס בקרב הציבור הרחב מיוצג כתמונה דינמית הצפה ונוצרת במוח כתוצאה מגירוי .זו הסתכלות בתצורה של מעי מבט רחב ,כמו מציאותי ,ולא כמפה; תפיסת המציאות בכלל ותפיסת העיר בפרט נסמכות על מבנה קטגורי הבא לביטוי ג בייצוג המרחבי אשר מורכב מקטגוריות .מבנה קטגורי זה מאורג באופ היררכי ,כאשר ההגדרות והתכונות הבסיסיות של
8
הקטגוריה )מכנה משות' אב טיפוס ,דמיו משפחתי( קבועות ואינ משתנות ,א תצורת ותכולת של קטגוריות עשויה להשתנות ] .[4הקטגוריות משלבות בי תופעות נצפות לבי אלמנטי מופשטי שוני ].[5 זהות הקטגוריות המתקיימות בייצוגי עיר העתיד ובכלל זה ,מבנה ותפקוד נגזרת מכ שייצוגי אלה מבוססי ,כפי שנאמר ,על מציאות ההווה .מציאות מוכרת זו עוברת "השלכה קדימה" אל העתיד ] .[4עובדה זו ניכרת ג בייצוגי שיוצריה סבורי שהעיר בעתיד תהיה שונה לחלוטי מהיו – ג ש נית לזהות קטגוריות מוכרות )כל עוד לא מדובר בייצוג פנטסטי חסר כל עיגו במציאות(. כדי להבי את משמעות של הקטגוריות ביצירת הייצוג ובביסוס זיקה בינו לבי ההווה ,נית להתייחס להבחנתו של Portugaliבי ייצוג ספציפי ) (Specificוייצוג קטגורי ).(Categorical הראשו מתייחס לעיר נתונה מסוימת על בסיס ההיכרות עמה בעקבות שהייה והתנסות ,ואילו ייצוג קטגורי מתייחס לעיר באופ כללי .יש כמה דברי שנוכל לדעת ולהגיד על כל עיר שהיא ,ג א לא ביקרנו בה מעול וללא ידע מוקד כלשהו ,וזאת לאור דמיו מסוי בקטגוריות בי הערי ובהתא לציפיותיו של האד למצוא בכל עיר אלמנטי מרחביי מסוימי המשתייכי לקטגוריות אלה ] – [4הדבר מתקשר ,לדוגמא ,ג לחמשת האלמנטי של The Image ") Lynch ("of the Cityאות נוטי בני אד לזהות במרחב העירוני .הייצוג הקטגורי נסמ במידה רבה על היכרות קודמת ע ערי שונות – אמצעית ובלתי אמצעית; נית לומר כי ייצוגי עיר העתיד ה קטגוריי במידה רבה ,ובכ משתלבות ההערכות להתפתחות חיובית ולהתפתחות שלילית .זו העתקה והשלכה של מציאות מוכרת שהקטגוריות שלה ממשיכות להתקיי ולקיי מער יחסי גומלי ביניה . מאפיי נוס' של קטגוריה הוא היותה פתוחה לקליטת מידע ורעיונות חדשי – יכולת התחדשות מתמדת ,עדכו שוט' והוספת רכיבי מסוג חדש ,כחלק ממערכת גומלי דינמית ע הסביבה. מכניז העתקת המציאות אל העתיד – השלכה והמרה של המציאות המוכרת לתקופת זמ אחרת דורשות עריכת שינויי מסוימי – זהו תהלי של הוספת גווני פרשניי לאותה מציאות, כאשר היק' השינויי נובע מאופי וממידת הפרשנות .זוהי פרשנות סובייקטיבית המזינה את ייצוגי עיר העתיד ונובעת מניסיונו ,ידיעותיו ,אמונותיו ,תקוותיו וחששותיו של האד .במקביל, ניזו הייצוג ג מדימוי קולקטיבי רחב יותר שאליו חשו' הפרט ].[4 ביחס לגישות המרכזיות בתחו הקוגניציה המרחבית ,נראה כי השימוש במציאות ההווה ליצירת ייצוגי עיר העתיד אינו עולה בקנה אחד ע "הגישה האקולוגית" של ,Gibsonמשו שהיא מצריכה תנועה פיזית במרחב וביסוס ייצוג באמצעות קשר בלתי אמצעי בי המרחב והחושי )חשיבות לקלט ויזואלי התוא לתנועה בשטח( – דבר שאינו אפשרי לאור חוסר היכולת לנוע פיזית במרחבי עתידיי ,והיא ג אינה מתאימה לתיאור תהליכי קוגניטיביי מורכבי
9
של עיבוד מידע; ג גישת "הקוגניטיביז הקלאסי" אינה מתאימה לתיאור התהלי – גישה זו מתייחסת לאגירה וקידוד של מידע באופ סימבולי ,בצורת אייקוני האגורי בזיכרו – אלה ה אייקוני בתצורת הווה ולא בתצורת עתיד ,ולא נית לעשות בה שימוש ישיר ביצירת ייצוגי המשני במידה רבה את צורת ואופיי של אייקוני אלה ].[4] [6 הגישה הקוגניטיבית שנמצאה כמתאימה ביותר לתיאור מכניז העתקת המציאות לעתיד היא גישת .(Synergetic Inter-Representation Network) SIRNלפי גישה זו ,נית לראות בייצוג שנוצר "פרמטר סדר" – שהיווצרותו היא תוצר אינטראקציה בי מידע פנימי קיי )כמו מחשבות, רעיונות והתנסויות( לבי מידע חדש שהתקבל מ הסביבה באמצעות החושי .זהו "הייצוג השליט" ,הדומיננטי ,ה"משעבד" את המערכת עד לכניסת מידע חדש .פרמטר הסדר של ייצוג העתיד התפתח בתהלי המכונה " – "Prospective Memoryזיכרו המתייחס לפעולה עתידית – שבו אנו חושבי ועושי דברי בעתיד כתוצאה מקישור אסוציאטיבי בי רמז/גירוי ) Cue (dependentשאנו מקבלי מ הסביבה ,לבי אות מטעני אישיי קודמי ] .[4] [6בכ משתלב ג שימוש שעושה האד בתובנות מולדות המצביעות על "פוטנציאל" במתיחת העיר הקיימת לעתיד ].[5 מרכיב נוס' של המכניז המתרג אלמנטי ואירועי מתו הזיכרו האנושי ,בשילוב הרמז הסביבתי מההווה ,לייצוג הכולל מאפייני צורניי ותפקודיי עתידיי הוא מהל של מניפולציה אותה מפעיל הפרט על עצמו ועל אחרי במטרה להאמי שאלמנטי ואירועי שנחוו בעבר ובהווה הופכי למייצגי עתיד .מניפולציה זו כוללת שני מחוללי (1) :הגזמה (2) ,סימבוליזציה. אלה מופעלי על כל אלמנט מרחבי ומלבישי אותו בכסות של ייצוג עתידי .ההגזמה נעשית כאשר אי משני את זהותו והגדרתו של אלמנט מסוי )שמירת מסגרת חיצונית( ,א משני את התוכ הפנימי ו/או צורתו – במקרה כזה ,למרות שההגדרה אינה משתנה ,חל שינוי של המשמעות – לדוגמא :בניי שמשני את צורתו ו/או המתאר הפנימי שלו .הבניי נראה אחרת ומתאי לשימושי אחרי .אמצעי זה משמש פעמי רבות בז'אנר המדע הבדיוני ,שעה שרכיבי עירוניי מתוארי בצורה בה הגדרת נותרת בעינה ושואבת ממציאות מוכרת א צורת והמשמעות המיוחסת לה משתני ויוצרי רוש שמדובר בעיר השייכת לעתיד ] .[6לעיתי תתכ הגזמה ניכרת יותר – בה ג המסגרת החיצונית משתנה ,כמו במקרה של עיוותי צורה מוחלטי ,א הזהות הכוללת נשמרת – האלמנט המרחבי והקטגוריה ].[4 מנוע הסימבוליזציה במסגרת המניפולציה היוצרת את ייצוגי עיר העתיד איננו עצמאי לחלוטי ,ומשתמש ג הוא בהגזמה מסוימת .יוצרי הייצוגי משתמשי בסימבולי )סמלי ( ומיתוסי מההווה והעבר ,תו שינוי זמ ומיקו .הסימבולי ה אמצעי להעברת אווירה ותחושות ,כאשר ההגזמה באה לביטוי בקיטוב המשמש להדגשת הסימבול .הסימבוליזציה היא האמצעי המבטא את המטעני האישיי של בוני הייצוג )בניית ייצוגי סמנטיי ( ,כאשר ראייה סובייקטיבית ואסוציאטיבית זו של העתיד עשויה להתייחס לעתיד אישי או לעתיד קולקטיבי ],[4 והמקורות לכ עשויי ג ה להיות תפיסות רווחות בציבור או תפיסות אינדיבידואליות במידה
10
זו או אחרת; דוגמאות לסימבוליזציה עשויות להיות איו אקולוגי ,איו על המי האנושי, מאבקי כוחות בי מעמדות ואיומי ביטחוניי . עבודה זו מתמקדת בבחינת הבדלי ברוחב עושר הייצוג של עיר העתיד בי קבוצות שונות, ומטרתה אינה לזהות את טיב של הערכות ותחושות סובייקטיביות המשתלבות בייצוגי – ע זאת ,יצוי כי באמצעות הסימבוליזציה מבטאי הפרטי את עמדותיה ותחושותיה האישיות ביחס לעיר העתיד באופ המאפשר לנתח את הייצוגי בכלי המשמשי לבחינת הערכות ודירוגי של אסתטיקה סביבתית ,וכ לבחו את תפיסותיה במונחי של "מקו " ו"אי מקו " ) ,(Relphהמתייחסי ליכולת האנושית להזדהות ע עיר העתיד והנעשה בה ] .[4תפיסת העול הנוכחית של הפרט באה לביטוי בייצוגיו – דוגמא לכ היא קטגוריות אופטימיות בקרב ילדי המשתנות לקטגוריות ריאליות ופסימיות אצל מבוגרי ].[5 הממד הסובייקטיבי הזה עשוי להתקשר ג להבחנה רחבה יותר הקיימת בתחו הגיאוגרפיה הקוגניטיבית ,המבדילה בי "ידע מרחבי" ו"דימוי סביבתי" – בעוד הראשו מייצג את דרגת הידע המרחבי הקיימת בקרב האוכלוסייה ותצורתו ,השני מתייחס לייצוג מנטלי של הסביבה הערכות ,מחשבות והתרשמויות .זה ביטוי מגוו ורחב יותר המבוסס על שליפה סלקטיבית מהזיכרו ומשלב ממד חזק של פרשנות ] .[1ביחס לייצוגי עיר העתיד ,השוני הוא שלא מדובר בידע מרחבי קונפיגורלי ,משו שזו תפיסה של מציאות שאינה קיימת ואינה נגישה ,ולא נית אלא לשלב בי שני סוגי הייצוגי ,שכ להמשגת עיר העתיד נדרשי אות כלי השותפי ליצירת "הדימוי הסביבתי" .לפיכ ,ברור שממד סובייקטיבי מסוי בייצוגי עיר העתיד הוא בלתי נמנע, וא' הכרחי לעצ קיומ .
מאיירים כיוצרי ייצוג עיר העתיד בתהלי עבודתו של מאייר ,בדומה לעבודת של ציירי ,נוצר ומתבסס במוחו ייצוג של האיור ,אשר מתורג לשפה חזותית .ורדי ) (1996טוע כי כבר משחר ההיסטוריה נעשו ציורי על פי זיכרו ולפי התבוננות ריאליסטית במרחב – כלומר ,שילוב בי מופעי חזותיי שנאגרו בזיכרו לבי המציאות היומיומית כפי שנחוותה בסביבת המחייה ] .[5חוקר האמנות א.ה. גומברי משלב בכ ג את אלמנט הפרשנות ,כשלטענתו ציירי אינ מציירי את אשר ה רואי ,משו שראיית את העול מושפעת ג מתיאוריה ,אידיאולוגיה ותפיסת עול ,ולפיכ שהציור אינו מייצג את המציאות האובייקטיבית ,אלא מציאות מנטלית סובייקטיבית השואבת מהפרדיגמה התרבותית בה ה חיי ].[5 הקשר בי שני סוגי המציאות ,אובייקטיבית ומנטלית ,מושתת על תהלי הפרשנות ] .[5ורדי וגומברי סבורי כי העתקת המציאות אינה נאיבית אלא עוברת תהלי פרשני אינטרה פסיכי וסובייקטיבי .ורדי גורס כי זהו תהלי דינמי ,שעה שההסתכלות על המציאות הקיימת וחקירתה אינ סטטיות ,אלא נעשות תו הבנייה ורה קונסטרוקציה של אותה מציאות ].[5
11
באופ כללי ,נית לומר כי ציורי ,איורי ,סיפורי ,תיאורי קולנועיי ומתארי ארכיטקטוניי המתארי את עיר העתיד ה כול ביטוי לייצוגי פנימיי קוגניטיביי אשר משותפי לבני האד ,ומהווי ביטוי גרפי ,סמנטי ,וורבלי או ויזואלי של מכניז העתקת המציאות אל העתיד ] ;[5כפי שכבר נאמר ,אלה ה תוצרי אינטראקציה בי ייצוג פנימי וניסיו אישי מצטבר לבי מופעי סביבתיי חיצוניי ].[5 מאיירי ,כמו סופרי ואנשי קולנוע העוסקי בייצוגי נו' עירוני עתידי ,שותפי למעשה לתקשורת דו סטרית בינ לבי הקהל הרחב .ה מזיני ומעשירי אותו בייצוגיה וניזוני מתפישות ,התנסויות וחוויות שלו ליצירת ייצוגי חדשי ] .[5] [6קהל הצופי מפרש את האיור ומעשיר את הייצוג הפנימי שלו במידע הנקלט מ האיור ,דר הסתכלות פרשנית ,כאשר ייצוגיה החיצוניי ביחס לעיר – בהמש ה חוליה נוספת של אותו תהלי פרשני .נית לראות זאת כתוצר הצטברות הפרשנויות השונות באותו ייצוג פנימי; בכ משתלבי השערות ,ניחושי והשלמות )גשטאלט( שה חלק מתפיסת המציאות על ידי בני אד .אלה אוגרי מידע שנקלט בחשיפת למדיות השונות העוסקות בעתיד ,ועושי שימוש במידע זה בתהלי הפרשני שמנסה לנחש את אפיונה של עיר העתיד מתו האגור בזיכרונ והתנסויות העבר שלה ] – [5שילוב מקורות מידע ראשוניי ומשניי . לפי גומברי ,יוצרי חזותיי יכולי להציג את המציאות בשתי דרכי (1) :הצגת פירוט מקסימלי שמטרתו להגיע לשיא הדיוק (2) ,העלמת חלק מהפרטי והצגת תמונה חלקית – כדי שהשלמת התמונה תיעשה על ידי הצופה )ניחושי והשערות( .לפי פורת ,נטיית של רוב הציירי המקצועיי ,ששליטת בתוצר החזותי גבוהה מאד ,היא להציג תמונה חלקית ומרומזת – מעי הצצה חטופה – הדורשת מהצופה להשלימה בפרשנותו ].[5 אפיו זה של הציורי והאיורי יוצר רוש של עיר מסתורית ,עצומה ובעלת כוחות שקשה להערי את עוצמת ] .[5לפי ורדי ,קיי פער בי יכולת של ציירי לתאר ממדי פיסיי ליכולת לתאר התנהגויות אנושיות ,שכ אלה פתוחות לפרשנות רבה הרבה יותר בהשוואה למתאר הפיסי .נטיית היוצרי היא להתמקד במופע הפיסי ,א לפעילות האנושית בתוכו יש משמעות ותרומה להשלמת אותה תמונה חלקית ] ;[5מכל מקו ,יוצרי באשר ה – והמאיירי ביניה – נדרשי לפנות לקהל היעד באמצעות קטגוריות מהמציאות המוכרת לו ,וזאת כדי שיוכל להבי את העיר העתידית המוצגת בפניו ] .[4לש כ ,עליה ג לבסס זיקה כלשהי בי האיור לבי מאגר הידע הקיבוצי המשות'. באשר לתוכ הציורי והאיורי ,הנדלה כאמור מהמציאות המוכרת ,נית לזהות בתוכו – במקרי רבי – הסתכלות חדשה ,מתמקדת וביקורתית ,על רכיביו החמקמקי והבלתי נתפסי של ההווה ] – [5הנעשית ,בי היתר ,באמצעות מנועי ההגזמה והסימבוליזציה .מבקר הספרות Jamesonסבור כי ז'אנר המדע הבדיוני משק' במידה רבה תת מודע קולקטיבי רחב של החברה האנושית בהווה .לפיכ ,הוא אינו מציג באמת את העתיד ,אלא הופ את אותו הווה חמקמק לנגיש באמצעות עתיד מדומה ] ;[4במקביל ,נראה כי זהו תהלי דינמי בו מתפתחי הייצוגי של
12
פרטי ,של קבוצות ושל הכלל לגבי עיר העתיד לאור השני ,תו שימוש באינפורמציה מצטברת והשלכתה לעתיד ] .[4] [5בהקשר זה ,ניכר כי בנוס' להזנה ההדדית שבי היוצרי והקהל ,ישנה ג מערכת השערות ,דימויי והתנסויות המתפתחת בי יוצרי ליוצרי אחרי ].[5 כפי שהוסבר בתחילת העבודה ,חשוב לציי כי במקרי רבי מאייר אינו זוכה ליד חופשית ולחופש יצירתי מלאי – בשונה מצייר – בי א מדובר באיור מוזמ שנעשה בהתא לבקשת הלקוח ולהגדרותיו – בכרזה או מודעה ,לדוגמא – או באיור המבוסס על תוכ של כתבה בעיתו ) (Editorial Illustrationובמקרה של איור עטיפת ספר ,המיועדי להביא לביטוי ויזואלי ייצוג של יוצר אחר ,וכפופי ג ה לאינטראקציה בי המאייר לבי מזמי העבודה :הכותב ,העור ,העור הגרפי וגורמי נוספי .הדבר אינו אומר בהכרח שהייצוג הבא לביטוי באיור אינו ייצוג פרשני אישי של המאייר ,או אחד מכמה ייצוגי שוני הקיימי אצלו ,א יתכ ג כי האיור ישלב בתוכו רכיבי והשפעות מייצוגיה של אנשי אחרי ,במידה כזו או אחרת.
בסיס ההשוואה בין הקבוצות והנחות מוקדמות הבדיקה האמפירית במסגרת עבודה זו מיועדת לבחו הבדלי בי ביטוי ויזואלי לייצוגי עיר העתיד של קבוצת סטודנטי המתמחי בלימודי איור לבי ייצוגי עיר עתיד המבוטאי על ידי קבוצה הטרוגנית ,המייצגת לכאורה את הציבור הרחב )לא מדובר במדג מייצג מבחינת היקפו ומבחינת מיו הנחקרי ( – וזאת באמצעות מחקר שטח בהיק' מצומצ ,שפרטיו יובאו בהמש .לאחר שיזוהו ההבדלי ,ייעשה ניסיו להבחי במקור – הא ה נובעי מטכניקה טובה יותר של איור והמחשה או שה מצביעי ג על עושר ייצוגי רחב יותר. לצור ההשוואה ,אבקש לראות בקבוצת הסטודנטי לאיור "קבוצה מובחנת" בעלת רקע וניסיו אישי מוגדרי .מדובר בסטודנטי הנמצאי בסו' שנת הלימודי השלישית מתו ארבע שנות לימוד .זהו מסלול התמחות המהווה סינו נוס' על הסינו ללימודי תואר ראשו במחלקה לעיצוב גרפי )כ 7סטודנטי לאיור לומדי בכל מחזור( .מטבע הדברי ,יכולת הביטוי הוויזואלי של סטודנטי אלה היא גבוהה ,וכ ג יכולת להתמודד ע אתגרי איור מגווני ,מורכבי ותכופי ].[8 בדר כלל ,מבוצעי בכל קורס באיור כמה פרויקטי במש הסמסטר ,ע מספר הגשות ביניי ,וכמה הגשות סופיות .הרעיונות וביצועיה מתפתחי במש מספר שבועות ,בעבודה כמעט יומיומית ,במהלכה מבוצע סיעור מוחות קבוצתי ואישי בצורות שונות ,הסטודנט מקבל הנחייה אישית מהמרצי ,יש חיפוש והסתמכות על מקורות השראה ) (Referenceשוני – רעיוניי ווויזואליי ,ולעיתי נעשה מחקר מקדי מסוי כבסיס ליצירת האיור .בתהלי הלימודי הזה בולטי התכנו והמחשבה שמאחורי יצירת האיורי ,כאשר בשלבי הביניי עולי , נפסלי ונגנזי רעיונות שוני רבי חלק מגיעי לרמות שונות של סקיצות וא' לשלבי מתקדמי .בנוס' למקוריות הנדרשת מהרעיו ומהדר בה בחר הסטודנט להמחיש אותו ,נית ג דגש לטיב הביצוע ,לטיב השימוש בטכניקה ולמידת ההצלחה בהעברת המסר .לפיכ ,קהל היעד
13
וההכוונה אליו ה חלק בלתי נפרד מכל שלב בהכנת האיור; בקורסי השוני מקבלי הסטודנטי לאיור הנחיות ומשימות הכוללות רמות שונות של חופש פעולה בעוד שלעיתי חופש הפעולה כמעט בלתי מוגבל ,הרי שבמקרי אחרי ההנחיות והדרישות מוגדרות לפרטי פרטי ; יצוי כי התהלי אותו עוברי הסטודנטי הינו קבוצתי במידה רבה במהל התקדמות הפרויקטי לאור הסמסטר ,ישנה חשיפה מתמדת של הסטודנטי לשלבי העבודה ,לסקיצות ולתוצרי השוני של חבריה ללימודי .הסטודנטי ג משתפי זה את זה בחוות דעת באופ רצי' וקבוע במהל השיעורי ומחו 4לה ] .[8במסגרת לימודיה ה עוברי ג אימו מסוי לפיתוח יכולות של חשיבה המצאתית. ביחס לרקע התיאורטי שסקרתי בפרקי הקודמי ,הרי שנית לזהות כא שיטת עבודה שלבית מוגדרת ומסודרת – ג א אינה אחידה – בה מביאי לידי ביטוי הסטודנטי לאיור ייצוגי שוני .שיתו' הידע והחשיפה ההדדית בקרב קבוצת הסטודנטי כמוה כיצירת התנסות קיבוצית ובסיס ידע משות' לקבוצה ,ויש להניח כי הדבר מחלחל בדרכי שונות ובעוצמות שונות לתו ייצוגיה ; כפי שכבר צוי ,נית דגש להכוונת המסר והבעתו לקהל היעד – א בשונה מהמצב בו ניזו היוצר מקהל היעד בתקשורת דו סטרית ,הרי שכא קהל היעד של המאיירי המתחילי הוא לרוב מדומה ,ואילו קהל היעד המזי אות וניזו מה בפועל הוא חבריה ללימודי . הנחות והשערות: הנחה נוספת ביחס לקבוצת הסטודנטי היא שתתכ בקרב רמה גבוהה יותר של חשיפה אישית לתכני מדיה חזותית המבטאי ייצוגי ודימויי עתידיי ,בהשוואה לקהל הרחב בי א בשעות הפנאי ובי א כחלק מעבודת ע מקורות השראה ובכלל זה ,סרטי ,קומיקס ותכני שוני באינטרנט .כמו כ ,יתכ שה חשופי יותר מהממוצע ג לאדריכלות ואדריכלות מודרנית ,לז'אנר המדע הבדיוני ,לסביבות וירטואליות ולזרמי אמנות כמו הפוטוריז .כל אלה עשויי להרחיב את מקורות הייצוג שלה . מסיבות שונות ,שחלק הוצגו כא ואחרות יתבררו בהמש ,יתכ שעושר הייצוג של סטודנטי לאיור ביחס לעיר העתיד ,כפי שיבוא לביטוי במשימת ציור השוואתית ]פירוט בפרק הבא[ ,עשוי להיות רחב יותר בהשוואה לעושר הייצוג של הציבור הרחב. צפוי שיהיו הבדלי שמקור בטכניקת איור והמחשה טובה יותר ובניסיו מצטבר .קיימת אפשרות סבירה שהסטודנטי ינסו להפגי אלתור ,מקוריות ואינדיבידואליות ,א יתכ שזו תהיה "מתיחה" ו"הרחבה" של ייצוג שאינו בהכרח עשיר מזה של הקהל הרחב.
מתודולוגיה ורקע תיאורטי נלווה לבחינת ייצוגי עיר העתיד באמצעות משימת ציור מער המחקר גובש על סמ שיעורי הקורס ,הרקע התיאורטי שהוצג ויוצג כא וכ בהתא לבדיקה אמפירית איכותנית של 325ציורי של עיר העתיד שבח פורת ) (2001במסגרת עבודת 14
מאסטר .ש נערכה השוואה מסוימת בי ציורי שנעשו על ידי הקהל הרחב וציורי שיצרו ציירי מקצועיי .[5] 5הבדיקה שערכתי התבססה ג על התרשמותי מציורי הנחקרי שהוכנו עבור עבודה זו ומהמידע שמסרו לי וכ על ההנחות המוקדמות שהועלו בתחילת המחקר. לצור ההשוואה בי שתי הקבוצות ,נבחרה מתודולוגיה של משימת ציור השוואתית זהה המיועדת לבחו את הביטוי לייצוג הקוגניטיבי הפנימי של הנחקרי ,משתי הקבוצות ,לגבי עיר העתיד .בנוס' לציור ,כלל השאלו ג שלב נוס' של דיווח עצמי ) (Self-Reportבו התבקשו הנחקרי לציי הסברי כתובי לציור שיצרו .ההנחה היתה שההסברי יכללו לעיתי ג פרשנות אישית וכ תוספות שונות. לפי פורת ,ציורי עיר העתיד ,בי א ה נעשי על ידי הציבור הרחב או ציירי מקצועיי , כוללי תכונות המאפיינות מפה קוגניטיבית .בי היתר ,ה כוללי אלמנטי שהותירו רוש עמוק על המציירי ואת האלמנטי הזכורי ביותר ,וכ ה מציגי סימבוליקה ,טופולוגיה וסידור מרחבי המשתלבי ע מודל מנטלי מעודכ שמבוסס על הייצוג הפנימי העדכני ביותר שיש למצייר ביחס לעיר העתיד ] .[5בכ משולבי אלמנטי המספקי אינפורמציה רבה ולכ עשויה להיות לה תרומה ביצירת ציור מוב ובהיר של עיר העתיד ].[5 במסגרת ניסוח משימת הציור ,נעשה ניסיו ליצור משימה שתאפשר השוואה אופטימלית בי שתי הקבוצות ,ותהיה זהה ככל שנית לשתיה .בד בבד ,היה צור בנטרול מסוי של התנאי בה רגילי הסטודנטי לאיור ליצור ,כפי שהוצגו בפרק הקוד ,ובמידה מסוימת נדרשה ג השוואת רמה של המשימה באופ שינטרל חלק מהיתרונות של הסטודנטי על פני הקהל הרחב. שתי הקבוצות קיבלו הנחיה פשוטה" :נסו לדמיי עיר עתידית כפי שתיראה בעוד כ 100שנה ואת האופ שבו היא פועלת ומתקיימת""...כעת ,קחו ד' A4ונסו לצייר אותה במש מספר דקות"; לקבוצה ההטרוגנית הובהר ש"הרעיו חשוב יותר מהביצוע .אי להיעזר במקורות השראה כלשה במהל המשימה" .לקבוצת הסטודנטי הוסבר כי "מבחינת ביצוע ,אי צור בהשקעה שמעבר לרמת סקיצה )איור בסיסי וראשוני( .אי להיעזר ברפרנס ובמקורות השראה".6 שלב הדיווח העצמי הופיע בשתי הקבוצות" :לבסו' ,הוסיפו הסברי כתובי על גבי הציור שיצרת ". לפי גישת ,SIRNנית לראות את "הרמז הסביבתי" ,במקרה זה ,בבקשת החוקר ובהנחיה לנחקר; חקר העתיד בספרות המקצועית מתמקד ב 5טווחי עתיד :מיידי ,קצר ,בינוני ,ארו וארו מאד – האחרו מתייחס ל 50עד 100שנה מההווה ] ,[10והוא זה שנבחר לבדיקה זו .ייצוג
5הציבור הרחב נבדק באמצעות משימת ציור בעוד הציירים המקצועיים נבדקו שם באמצעות ציורים קיימים שיצרו בעבר; בדיקה זו התייחסה לשוני בין קבוצות שונות – נבדלות ורבגוניות ,מבחינה אתנית ,גילאית ,לאומית וכו' .מצאתי בכך מקור תוקף מסוים להשוואה הנערכת כאן. 6התייעצתי בניסוח עם סטודנט לאיור הלומד ב"שנקר" ].[8
15
עיר העתיד נבח ביחס לעתיד הרחוק ,וזאת משו שבעתיד הקרוב צפוי שהשפעת המציאות המוכרת תהיה דומיננטית מאד .השפעה זו עשויה להיחלש לאור זמ בהמש . הנחקרי בשתי הקבוצות לא קיבלו הסברי נוספי כלשה בשעה שציירו .ג כאשר ביקשו הכוונה נוספת זאת בניסיו למנוע הטיה מכל סוג; ביחס לסטודנטי לאיור ,הכוונה הראשונית היתה להגביל את זמ ביצוע המשימה ,א לבסו' הוחלט לציי זמ ביצוע בלתי מוגדר של "מספר דקות" עבור שתי הקבוצות; כדי לנטרל את שלב התכנו המוקד לו מורגלי הסטודנטי ,בחרתי שלא ליידע מראש את הנחקרי בשתי הקבוצות לגבי נושא המחקר ,וכ נית ג דגש לביצוע מיידי של המשימה לאחר קריאת ההנחיות; בנוס' לכ ,הממד הקבוצתי האמור של הסטודנטי נוטרל ג הוא ,שעה שכל אחד מה ביצע בגפו את המשימה ונחקר בנפרד .כמו כ ,כפי שנית לראות בניסוח המשימה ,נמנע מה לעשות שימוש במקורות השראה חיצוניי כלשה ,ה הוגבלו לטכניקה ידנית והתבקשו להגיע לרמת סקיצה בלבד – בשונה מהדרישה המקובלת מה ליצור איור מוגמר .ה ג לא קיבלו הנחייה כלשהי הנוגעת לקהל יעד. משימת הציור נועדה לשמש בסיס למחקר איכותני .הנחת המוצא לעניי זה היא שיש קשר מסוי בי משתני וגורמי שוני לבי הייצוג המתבטא בציורי ,אול כחלק מאופיו ומאפיונו של מחקר איכותני ,יתכ קושי בזיהוי קשר חד ערכי וביכולת לבודד את המשתני ואת השפעת , וכ יתכנו גורמי שהשפיעו זה על זה; ניתוח הציורי יכול להיעשות ג כניתוח אמנותי וכניתוח פסיכולוגי ,א לא לכ נית הדגש במקרה זה. לציורי הנחקרי נערכו בדיקות השוואתיות כלליות וממוקדות שונות – כפי שיפורטו ויוסברו בפרק הבא .את הבדיקות נית לחלק לארבע קבוצות (1) :אפיו התוכ המבוטא בציורי ורוחב היריעה – ובכלל זה ,השוואת אלמנטי המצביעי על זמ העתיד ולא ההווה בציור (2) ,התחקות אחר מקורות הייצוג של היוצרי – משמעות ותרומת ביחס לעושר הייצוגי של עיר העתיד(3) , בחינת צורת הביטוי ומידת המניפולציה שנעשתה (4) ,מקומה של טכניקת הציור והשפעתה על ביטוי הייצוגי ;7חלק מהבדיקות משתייכות ליותר מקבוצה אחת.
פירוט הבדיקות וניתוח ממצאיהן
-כולל הצגת מסקנות
ראשוניות ומסקנות ביניים את משימת הציור ביצעו 12נחקרי – מתוכ 5סטודנטי במסלול איור ב"שנקר" )גיל ממוצע (24 :ו 7נחקרי נוספי ) 2בני נוער 3 ,צעירי ו 2מבוגרי ( המהווי "קבוצה הטרוגנית" )ביקורת( )ועשויי לכלול ציירי חובבי בדרגות שונות של ניסיו ( .כל הנחקרי שייכי למגזר העירוני. לצור ההתייחסות והניתוח ,מוספרו ציורי הנחקרי באופ הבא :ציורי שיצרו סטודנטי לאיור מוספרו באותיות A-Eוהציורי של הקבוצה ההטרוגנית מוספרו באותיות א' ז' .בנוס', 7הפרק "דיון ומסקנות" ישוב ויתייחס לארבע קבוצות אלה.
16
נעשה שימוש במספור פנימי לכל אחד מתוצריו של אותו נחקר – בעיקר במקרי בה הציור וההסבר הכתוב מופיעי בשני דפי נפרדי )לדוגמא ,ג ,1ג .(2יצוי כי אחת הסטודנטיות )(E יצרה 3ציורי על דפי נפרדי ) – (E-1, E-2, E-3לצור הניתוח ,אתייחס אליה כיחידה אחת וכביטוי אחד לייצוג עיר העתיד שלה; לשיפור נוחיות הקריאה ,המסקנות העיקריות של ההשוואה בי הקבוצות ,בכל בדיקה ובדיקה ,סומנו בצבע כחול .הצעות לבדיקות המש ובדיקות נוספות מופיעות בצבע ירוק. בדיקת ייצוגי הקטגוריות הרכב של ייצוגי עיר העתיד השוני מקטגוריות מאפשר למיי את הייצוגי של כמה וכמה יוצרי בהתא לקטגוריות המופיעות בה .הקטגוריות הבאות לביטוי בייצוגי עיר העתיד משלבות בי מתווה פיסי/צורני של העיר ורכיביה לבי רגשות ועמדות סובייקטיביות )פ רגשי( של היוצר כלפי העיר .נית לזהות בייצוגי אבות טיפוס צורניי שוני ,כמו ג כאלה המייצגי גישות מובילות ] .[5בהתא לורדי ,מציע פורת לסווג את קטגוריות עיר העתיד בציורי לשתי קבוצות עיקריות (1) :קטגוריות העוסקות במתאר צורני (2) ,קטגוריות העוסקות בפעילות אנושית .אי הכרח ששתי הקבוצות יבואו לביטוי בציור ,ותתכ התמקדות בנו' צורני בלבד ].[5 בהירות הקטגוריות ,אפיונ והגדרת מעידה ,לפי פורת ,על קיומו של מושג ברור ומוגדר של עיר עתידית בקרב בני נוער והאוכלוסייה הבוגרת ] ;[5במרבית הציורי שבדק ,נית לזהות מערכת יחסי מרחבית המתקיימת בי הקטגוריות ושואבת את מקורותיה והגיונה ממציאות ההווה ומייצוגי מוכרי של ערי עתיד – וההיגיו הזה ממשי ומתקיי ג בציורי המציגי תפיסות חדשניות של מתאר עירוני .הדבר מתאפשר ,בי היתר ,לאור אותה יכולת התחדשות המאפיינת את הקטגוריות ] ;[5עוד נית לראות כי במרבית סרטי המדע הבדיוני ,שה בעלי מגוו אפשרויות וויזואלית נרחב ביותר ולבטח רחב יותר מאיור – מציגי לרוב קטגוריות מובנות ונתפסות של נו' עירוני ] .[5לפיכ ,סביר להניח כי מידת הופעת של קטגוריות חריגות בייצוגי אינה מתאימה לשמש כפרמטר השוואתי בי הקבוצות. תחילת בחרתי לזהות את מגוו הקטגוריות ותת קטגוריות שנית למצוא בציורי שיצרו נחקרי משתי הקבוצות .הקטגוריות אות חיפשתי בציורי ,ביחס למתאר העירוני הצורני פונקציונלי ,ה (1) :בנייני (2) ,רחובות וזיקת למתאר העירוני (3) ,מערכות תחבורה (4) ,סביבת העיר – ובכלל זה זיקתה לסביבה טבעית או אחרת והתערבות אנושית בסביבה הטבעית(5) , מטרדי עירוניי )וכ התייחסות להיעדר .הכוונה למטרדי הפוגעי בעיר העתיד ולא אזכור למטרדי ההווה( (6) ,תכסית עירונית ארעית דינמית – שאינה ממד קבוע בנו' העירוני – כמו פרסו חוצות ,מערכות תאורה ,אמצעי תחבורה ופעילות מסחרית (7) ,שטחי פתוחי ,צמחייה ומוקדי פנאי )או התייחסות להיעדר ( (8) ,מנגנוני ויסות ,הכוונה ושליטה בעיר )הכוונה לויסות תחבורה ,תנועה ,אנרגיה והשפעת מפגעי לא כולל מערכות הגנה ,מערכי ארגו חברתי/שליטה באוכלוסייה ומדיניות תכנו עירוני( (9) ,התקני ורכיבי עירוניי שמטרת המפורשת היא להתמודד ע תנאי חדשי ותנאי אי ודאות העשויי להתקיי בעתיד )ביחס לאיומי פוטנציאליי שאינ קיימי או אינ מרכזיי בייצוג – ובכלל זה חברתיי ( (10) ,מקורות
17
ומערכות אנרגיה (11) ,ממד מפלסי של העיר; יצוי כי לצור הבדיקה ,ראיתי ה בציור וה בדיווח העצמי שכתבו הנחקרי יחידה אחת ,שחלקיה משלימי זה את זה. ממצאי (1) :אצל כל 12הנחקרי מופיעה קטגוריית הבנייני (2) ,שלושה מהנחקרי ובה סטודנט אחד לא כללו רחובות או שלא התייחסו אליה (3) ,מערכות תחבורה הופיעו אצל 10 מהנחקרי ונעדרו אצל נחקר אחד בכל אחת משתי הקבוצות (4) ,סביבת העיר – בהתא להגדרת סעי' – 5הופיעה אצל שניי מהסטודנטי ושני נחקרי מהקבוצה השנייה (5) ,מטרדי עירוניי נזכרי אצל 3סטודנטי ו 4נחקרי מהקבוצה ההטרוגנית (6) ,תכסית עירונית ארעית דינמית: ערכתי הבחנה בי אמצעי תחבורה – המופיעי אצל 4סטודנטי ו 6נחקרי בקבוצה השנייה לבי יתר מרכיבי התכסית המופיעי אצל 2סטודנטי ו 2נחקרי נוספי (7) ,שטחי פתוחי , צמחייה ומוקדי פנאי בעיר קיימי בציוריה של 2סטודנטי ו 6מחברי הקבוצה הנוספת(8) , מנגנוני ויסות ,הכוונה ושליטה בעיר קיימי אצל 3מהסטודנטי ואצל כל שבעת הנחקרי בקבוצה ההטרוגנית (9) ,התקני עירוניי שייעוד לשמש מענה לתנאי חדשי ותנאי אי ודאות בעתיד – אינ מופיעי אצל הסטודנטי ,א מופיעי אצל 4מנחקרי הקבוצה האחרת(10) , מקורות ומערכות אנרגיה :הופיעו אצל סטודנט אחד ו 3נחקרי שאינ סטודנטי (11) ,ממד מפלסי של העיר ניכר אצל 4מהסטודנטי ו 3מחברי הקבוצה השנייה; בסיכו כללי ,נית לראות כי התייחסויות לאחת עשרה הקטגוריות שהוגדרו מופיעות בציורי הסטודנטי ב 48%מהמקרי ואצל הקבוצה ההטרוגנית ב .62%יצוי כי הופעת שטחי ירוקי ומרחבי פנאי ,לדוגמא ,עשויה להתקשר להחלטת היוצר לגבי דימוי חיובי/שלילי של העיר ,ובנוס' – במרבית המקרי ,קשה לקבוע מדוע קטגוריות מסוימות לא נכללו או לא זכו להתייחסות והא מדובר בהחלטה מודעת. יש להניח כי ג שמחליטי להשמיט רכיבי מעיר העתיד הבסיס הוא קטגוריאלי.
בדיקה מקבילה של זיהוי קטגוריות נערכה ג ביחס לקטגוריות מתאר עירוני אנושי(1) : פעילות אנושית אינדיבידואלית )שאינה תנועה במרחב( (2) ,פעילות אנושית קבוצתית )שאינה תנועה במרחב ,אינה בחירת מגורי ואינה פוטנציאל פעילות במתק שבו לא מתוארת פעילות(, ) (3תנועה אנושית פעילה במרחב )ממונעת ובלתי ממונעת ובכלל זה התייחסות להיעדר תנועה או היעדר יכולת/פוטנציאל תנועה א לא למערכות תחבורה ולאמצעי תחבורה שאינ פעילי ((4) , מערכות שלטוניות (5) ,מעמדות חברתיי (6) ,אמצעי הגנה על הביטחו האישי והקבוצתי )כולל הגנה מסיכוני סביבתיי ( (7) ,החלטות מערכות שלטוניות/מנהליות המשפיעות על חיי היומיו )פרט לתכנו ואיזור( (8) ,מדיניות תכנו עירוני ואיזור )) (Zoningפרט לבנייה לגובה( (9) ,התקני טכנולוגיי אישיי )פרט לאמצעי תחבורה( (10) ,התקני טכנולוגיי ציבוריי לשימוש עצמי )כמו מעליות ,פרט לאמצעי תחבורה( (11) ,תקשורת בי אישית ואמצעי תקשורת )או ביטוי להיעדר ( (12) ,שירותי ומסחר. ממצאי (1) :פעילות אנושית אינדיבידואלית מופיעה אצל שלושה מהנחקרי – מתוכ שני סטודנטי (2) ,פעילות אנושית קבוצתית הופיעה אצל 2מהסטודנטי ו 3נחקרי מהקבוצה ההטרוגנית (3) ,תנועה אנושית פעילה במרחב נכללה בציוריה של 4סטודנטי ו 5נחקרי
18
אחרי (4) ,קטגוריה של מערכת שלטונית ניכרת בייצוגיה של 2סטודנטי ו 2מחברי הקבוצה השנייה (5) ,מעמדות חברתיי ניכרי בציוריה של 4סטודנטי ונחקר אחד מהקבוצה ההטרוגנית (6) ,אמצעי הגנה על הביטחו האישי והקבוצתי :הופיעו אצל 3סטודנטי ו 2נחקרי שאינ סטודנטי (7) ,ביטוי להחלטות מערכות שלטוניות/מנהליות המשפיעות על חיי היומיו הופיע אצל סטודנט אחד ו 4נחקרי בקבוצה האחרת (8) ,מדיניות תכנו עירוני ואיזור :התקיימו אצל 3סטודנטי ו 6נחקרי בקבוצה ההטרוגנית; ) (9התקני טכנולוגיי אישיי נמצאי ב 2 מציורי הסטודנטי וב 2מציורי הקבוצה השנייה (10) ,התקני טכנולוגיי ציבוריי לשימוש עצמי – הופיעו אצל 2סטודנטי ולא הופיעו כלל בקבוצה ההטרוגנית (11) ,תקשורת ואמצעי תקשורת הופיעו אצל נחקר אחד בקבוצה ההטרוגנית ונחקר נוס' בקבוצת הסטודנטי .ביטוי מסוי להיעדר אפשרויות תקשורת בי אישית נמצא אצל סטודנט נוס' ] (12) ,[Eשירותי ומסחר נית למצוא אצל סטודנט אחד ו 4נחקרי בקבוצה הנוספת; בבחינת תריסר קטגוריות המתאר העירוני האנושי שנבדקו ,נית לראות כי אצל הסטודנטי לאיור היו אליה התייחסויות ב 47%מהמקרי ואצל הקבוצה ההטרוגנית ב .36%ג כא יתכ ,שההתייחסות למתאר האנושי היא חלק מביטוי ייצוג חיובי/שלילי של עיר העתיד .הכללת אלמנטי שוני ,כמו התקני טכנולוגיי ,עשויה להיות חלק מתפיסת העיר ,א היעדרה של קטגוריה מעי זו אינו מעיד כשלעצמו על עושר ייצוג מדולל יותר ,בהנחה שהייצוג עשוי לכלול ביטוי עשיר בקטגוריות אחרות.
מידת הפירוט בתו #כל קטגוריה ביחס לכל אחת מהקטגוריות שאותרו וזוהו ,נעשתה בדיקה של מידת הפירוט שהציג כל נחקר בכל קטגוריה .כמדד לעושר הייצוג ,נית דגש למגוו המופעי השוני ,הנבדלי והייחודיי שכוללת הקטגוריה בציור נתו ; הבסיס לבדיקה זו הוא הגדרת הפרוטוטייפ )אב טיפוס( עליו מושתתת הגדרת הקטגוריה העירונית בייצוג .לפי ,Portugaliהפרוטוטייפ הוא הדג המוביל והבולט בקטגוריה ,ובכ קובע את אופיה ] .[5זהו דג הכולל את מרבית התכונות של קטגוריה מסוימת – המכנה המשות' המקי' ביותר ] .[4פרוטוטייפ יכול להיות בעל אופי שמרני וצורה שמרנית ,א פרוטוטייפ הוא ג הגור המאפשר ליצור ייצוג שהוא חדשני ,ייחודי ושונה ,ובכל זאת מוב והגיוני – שכ נכללות בו תכונות הקטגוריה; הבדיקה שערכתי מנסה לבחו בכל ייצוג מצויר מה מספר האלמנטי השוני שנבחרו לבטא קטגוריה מסוימת – 8לא מדובר רק בהבדל צורני אלא בהבדל תוכני ממשי – לדוגמא" :טרמינל תחבורה" ו"פארק מיחזור" כשני פריטי נבדלי )ביחס לאותו נחקר( בקטגוריית "מנגנוני ויסות ,הכוונה ושליטה בעיר" .המכנה המשות', במקרה זה ,הוא הדגש הנית למיקו הפונקציות האלה בשטח העיר ,שילוב במערכות שינוע רחבות יותר ,הגדרת כפונקציות ציבוריות כלל עירוניות או כלל אזוריות כאלמנטי הפועלי במסגרת מדיניות רגולציה של השלטו המקומי ,והיות גור המיועד לתת מענה לעומסי ולתפקוד יומיומי של עיר .חלק מתכונות אלה משותפות לקטגוריה כולה )הכוללת ,לדוגמא ,ג רמזורי ,מער איזו אקולוגי ,פיצול רשת הרכבות ומערכות לאנרגיה חלופית( – ואחרות ייחודיות לייצוג מסוי .
8במקרים מעטים נכלל אותו אלמנט ביותר מקטגוריה אחת.
19
מידת פירוט בקטגוריות מתאר עירוני צורני פונקציונלי: התייחסויות לקטגוריה בקרב הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
ממוצע מספר אלמנטים נבדלים בקטגוריה – בקרב הסטודנטים
התייחסויות לקטגוריה בקרב הקבוצה ההטרוגנית ) 7נחקרים(
ממוצע מספר אלמנטים נבדלים בקטגוריה – בקבוצה ההטרוגנית
נחקרים שהציגו את מספר האלמנטים הנבדלים הגדול ביותר*
בניינים
5
1.6
7
3
ה' ,6 -ג' ,4 - ו' 3 - E ,4 -
רחובות וזיקתם למתאר העירוני
4
1.2
5
1.1
5נחקרים הציגו 2 אלמנטים
מערכות תחבורה
4
0.8
6
2
ו' ,4 -ג' 3 -
סביבת העיר
2
0.4
2
0.6
ה' 3 -
מטרדים עירוניים
3
0.8
4
1
ה' 2 - E ,3 -
אמצעי תחבורה
4
0.8
6
2
ו' ,4 -ג' 3 -
תכסית ארעית- דינמית
2
0.6
2
0.3
2-D
שטחים פתוחים, צמחייה ומוקדי פנאי
2
0.6
6
2
ו' ,2 - C ,7 - ג' ,2 -ד' 2 -
מנגנוני ויסות, הכוונה ושליטה בעיר
3
1
7
2.4
ג' ,5 -ד' 4 -
תיאור הקטגוריה
תכסית
התקנים להתמודדות עם תנאים חדשים ותנאי אי-ודאות
0
-
4
1
ה' ,3 -ג' 2 -
מקורות ומערכות אנרגיה
1
0.4
3
0.43
2-D
ממד מפלסי של העיר
4
0.8
3
0.9
ג' ,2 - A ,3 - ,2 - Cד' 2 -
2.83
0.75
4.58
1.39
-
ממוצע כללי
דוגמאות לאלמנטים שציינו נחקרים** תעשייה במגדלים ]ג'[, מבנים על העצים ]ז'[ מעבר ישיר מפתח הבית לרכבת ],[E שבילי אופניים ]ו'[ מנהרות נסיעה סולאריות ] ,[Dנהר ]ו'[ עיר תת-ימית, ניצול מחצבים בקרקעית הים ]ה'[ ריכוזי עוני ],A ,[Cצפיפות ]ב' ,ז'[ ,זיהום ]ג' ,ו'[ מטוס מבוסס חיישנים ]א'[, רחפות ]ו'[ פרסומות ],[D תאורה מלאכותית ]ו'[ לונה פארק ] ,[Cאזור קיט ,טיילת, מוזיאון ,אגם ]ו'[ מסלולי תנועה ורמזורים באוויר ]ג'[, טרמינל תחבורה ]ו'[ מקלטים ומפקדות תת- קרקעיות ]ג'[, ניצול מחצבים ימיים ]ו'[ אנרגיה סולארית ],D א' ,ד' ,ה'[ 3מפלסי תחבורה ובנייה ]ג'[
* האות העברית/לועזית מייצגת את זהות הנחקר )כפי שהוסבר( והמספר מייצג את מספר האלמנטים הנבדלים שהציג ** בחירת הדוגמאות אינה מעידה על השוואת טיבן לדוגמאות שהציגו נחקרים אחרים
20
-
מידת פירוט בקטגוריות מתאר עירוני אנושי: התייחסויות לקטגוריה בקרב הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
ממוצע מספר אלמנטים נבדלים בקטגוריה – בקרב הסטודנטים
התייחסויות לקטגוריה בקרב הקבוצה ההטרוגנית ) 7נחקרים(
ממוצע מספר אלמנטים נבדלים בקטגוריה – בקבוצה ההטרוגנית
נחקרים שהציגו את מספר האלמנטים הנבדלים הגדול ביותר*
פעילות אנושית אינדיבידואלית
2
0.6
1
0.1
2-E
פעילות אנושית קבוצתית
2
0.3
3
0.6
ו' 2 -
תנועה אנושית פעילה במרחב
4
1.2
5
1.7
ב' ,3 -ג' 3 -
מערכות שלטוניות
2
0.4
2
0.3
4נחקרים הציגו אלמנט אחד
מעמדות חברתיים
4
1
1
0.1
2-A
אמצעי הגנה על הביטחון האישי והקבוצתי
3
0.8
2
0.4
,2 - Aג' 2 -
תיאור הקטגוריה
החלטות מערכות שלטוניות/ מנהליות המשפיעות על חיי היומיום
1
0.2
4
0.8
ה' 3 -
מדיניות תכנון עירוני ואיזור
3
0.8
6
1.7
ג' – ,3ד' 3 -
2
0.8
2
0.3
1-E
2
0.6
0
-
2-D
~2
0.4
1
0.3
ה' 2 -
1
0.2
4
1.1
ו' ,4 -ג' 2 -
2.33
0.60
2.58
0.61
-
התקנים טכנולוגיים אישיים התקנים טכנולוגיים ציבוריים לשימוש עצמי תקשורת בין- אישית ואמצעי תקשורת שירותים ומסחר ממוצע כללי
דוגמאות לאלמנטים שציינו נחקרים** שהייה ברחוב ] ,[Cצפייה במסך בבית ] ,Eא'[ חוזרים מהעבודה ] ,[Eמרכז פנאי ]ד' ,ו'[, קומונה ]ז'[ שימוש במעלית ],D ,[Eבאופניים וברגל ]ב'[ שליטה בידי ג'וקים ],[B מפקדות ]ג'[, מגדל-עין ][E משכנות עוני וGated - Community ] ,[Aמעמד העובדים ][E חומה ,שער ] ,[Aהתקן אישי לזיהוי ] ,[Cמקלט ]ג[ הגבלת ילודה ]ז'[ ,הקמת מושבות ]ה'[, מסלולי תנועה באוויר ]ג'[ בניית עיר על מושב ],[E הרחקת תיעוש ]ג' ,ו'[ מסנן גז רעיל ] ,[Eקיר מסך ] ,Eא'[ מעלית ],[D מעליות מרחפות ][E אנטנות ],D ה ,ז'[ ,מרכז תקשורת ]ה'[ מרכז רפואי, שדרת חנויות ומסעדות ]ו'[
* האות העברית/לועזית מייצגת את זהות הנחקר )כפי שהוסבר( והמספר מייצג את מספר האלמנטים הנבדלים שהציג ** בחירת הדוגמאות אינה מעידה על השוואת טיבן לדוגמאות שהציגו נחקרים אחרים
21
-
השתקפות הפער בי הקבוצות בממצאי הבדיקה )ממוצע כללי( מחזק את עצ ההבחנה בי שני סוגי המתארי העירוניי צורני פונקציונלי ואנושי .בחירת הקטגוריות והגדרת נעשתה על ידי ,ויתכ שחוקר אחר היה מבצע בחירות אחרות ,ע תוצאות שונות – א נראה שהמגמה הבאה לביטוי היא בולטת וברורה .לא נית להתעל מהפער שבי הקבוצות בהתייחסות לקטגוריות המתאר הצורני פונקציונלי ,כמו ג הפער במספר "האלמנטי הנבדלי " שפורטו בכל אחת מקטגוריות אלה .על רקע זה ,נראה כי יש ג משמעות ותוק' לפער המצומצ שהתגלה בי הקבוצות במתאר העירוני האנושי ,וכ ג לדמיו במידת פירוט האלמנטי שנמצאה בקטגוריות מסוג זה .עוד נראה כי הממצאי יכולי להעיד ג על הנושאי לה ניתנת תשומת הלב של הנחקרי גור העשוי להצביע במקרי מסוימי על עושר הייצוג לדוגמא :ממוצע אלמנטי נבדלי של 0.8בקטגוריית "אמצעי הגנה על הביטחו האישי והקבוצתי" בקבוצת הסטודנטי לעומת ממוצע של 0.4בקבוצה השנייה ,או הפער ההפו הקיי ביחס למערכות תחבורה ול"מנגנוני ויסות ,הכוונה ושליטה בעיר" .ההשוואה הנוכחית אינה יורדת לרמה כזו של פירוט ואינה מדרגת את ער הקטגוריות השונות ותרומת לייצוג ,א נבדק מספר המקרי בה היה פער לטובת כל קבוצה בשני סוגי המתארי :במתאר הצורני פונקציונלי היה פער לטובת הקבוצה ההטרוגנית ב 10קטגוריות ופער הפו ב 2קטגוריות בלבד ,במתאר האנושי היה פער לטובת הסטודנטי ב 7קטגוריות ופער לטובת הקבוצה ההטרוגנית ב 5קטגוריות. מספר הקטגוריות השונות שהציגו הנחקרי בציוריה בהמש לאיתור וזיהוי 24הקטגוריות 9השונות בציורי הנחקרי ,נערכה ספירה של מספר הקטגוריות השונות המופיעות אצל כל מצייר – בשתי הקבוצות .בממוצע הופיעו אצל נחקר מקבוצת הסטודנטי לאיור 12.4קטגוריות בהשוואה ל 12.6קטגוריות בממוצע בקבוצה ההטרוגנית .הממוצע של כל 12הנחקרי עומד על כ 12.5קטגוריות פר נחקר .בהתייחס להבחנה בי קטגוריות מתאר עירוני צורני פונקציונלי לקטגוריות מתאר עירוני אנושי ,הרי שבסיווג הראשו נכללו 6.8קטגוריות בממוצע בקבוצת הסטודנטי בעוד הקבוצה ההטרוגנית כללה 8.1 קטגוריות בממוצע .בקטגוריות המתאר העירוני האנושי ,עמד הממוצע בקבוצת הסטודנטי על 5.6קטגוריות והממוצע בקבוצה האחרת עמד על ;4.4נחקר Eהוא שהציג את מספר הקטגוריות הגדול ביותר – – 21ואחריו מדורג נחקר ה' ,שהתייחס ל 17קטגוריות )מתו .(24נחקרי ,Cג' ו ד' התייחסו כל אחד ל 15קטגוריות .מנגד ,הנחקרי שכללו בציוריה את מספר הקטגוריות הנמו ביותר ה 5 – Bקטגוריות ו ז' – 6קטגוריות. נראה כי ספירה זו מאששת את הפער הידוע בי הקבוצות בקטגוריות המתאר הצורני פונקציונלי ,א במקביל מבליטה את יתרונה של קבוצת הסטודנטי בקטגוריות המתאר האנושי פער שלא היה כה בולט בממוצע מספר ההתייחסויות והאלמנטי .ע זאת ,מספירה מרוכזת של כלל הופעת קטגוריות בציורי )מתאר אנושי+צורני פונקציונלי( ,מתגלה שהפער הכללי במספר הקטגוריות פר נחקר בי שתי הקבוצות הוא מצומצ מאד ) .(0.2יתכ אפוא שנתוני אלה מצביעי על התמקדות נושאית שונה בציורי שיצרו הסטודנטי אשר הציגו מתאר עירוני אנושי עשיר יותר ,לעומת הקבוצה ההטרוגנית שהתמקדותה הנושאית פחות ממוקדת ולרוב 9כולל פיצול קטגוריית "התכסית העירונית הארעית-דינמית" לשתיים.
22
שילבה במקביל בי מתאר צורני פונקציונלי ומתאר אנושי .על הסיבות ל"התמקדות נושאית" זו ראה בהמש .
ביטוי הגזמה לאחר שנבח טיב של הקטגוריות ומקומ בביטויי הייצוגי של עיר העתיד בציור ,נעשתה סקירה של שילובי מנועי המניפולציה במסגרת יצירת ייצוגי העתיד שביטאו הנחקרי :תחילה מידת ההגזמה ,ובהמש סימבוליזציה; המטרה ,בשני המקרי ,היא לבחו באיזו קבוצה עושר הפירוט בהגזמה ובסימבוליזציה רב ורחב יותר ואיזו משתיה יותר מרחיקת לכת – זאת משו שיכולת התמרו והשליטה הזו עשויה לבטא יכולת הבעה מקורית/חדשנית מסוימת ,שיש בה כדי להעיד על עושר ייצוגי.
בדיקת ההגזמה נעשתה על סמ איתור מאפייני ההגזמה והעיוות כפי שה מבוטאי במסגרת קטגוריות רחבות ,מקיפות וכלליות יחסית אשר התקיימו במרבית ציורי הנחקרי )וזוהו בבדיקות הקודמות( – ליצירת בסיס השוואתי .בתו כ ,נעשה ניסיו לאתר ולאפיי את אות מקרי בה מדובר ב"הגזמה ניכרת" )שינוי מסגרת חיצונית ,עיוותי צורה מוחלטי וכו'(. השוואות מידת ההגזמה נעשו ,בי היתר ,על סמ קריטריוני שמקור בניתוחי המדיה שנערכו בקורס ובממצאי הבחינה של פורת לציורי נחקרי ] – [5כמו הרצ' והמדרג בי מידת השמרנות למידת החדשנות ,וההבחנה בי החפיפה הייצוגית והאפיוני השגורי לבי ייצוגי "מפתיעי " )ייחודיי ,מוקצני ,חורגי מהגדרות מקובלות ו"בלתי שגרתיי "(; כ התקיי ממד השוואתי של מידת ההגזמה אצל נחקר מסוי בהשוואה ליתר הנחקרי .
באופ כללי ,התייחסה בדיקת ההגזמה לאות אלמנטי שבחרו הנחקרי לכלול ולשלב בציוריה ,כמו ג לאופ בו עשו זאת .כמה דוגמאות לקריטריוני באמצעות הוערכו אופי ואופ השילוב וההצגה של האלמנטי ה (1) :מידת ההשפעה של תופעה והיקפה (2) ,שיעור השתנות המער החברתי ביחס להווה (3) ,הקצנת מיקו האד במרחב העירוני (4) ,היגיו בקשר בי אלמנטי (5) ,טווח/היק' ההשפעה של אלמנט (6) ,דומיננטיות ומרכזיות של גור /תהלי במכלול המתואר (7) ,ריאליות יחסי קנה המידה (8) ,סימטריה ואיזו במתאר העירוני (9) ,ההיגיו בפרופורציות האלמנטי .
הטבלה הבאה מציגה את הביטויי הנחשבי כמבטאי "הגזמה" כפי שהופיעו בכל אחת מ הקטגוריות ,ובתו כ ישנה הבחנה בי שינוי/עיוות תוכ פנימי לשינוי/עיוות צורני וכ מוצגי ביחס לכל קטגוריה מספר המקרי שאובחנו כ"הגזמה ניכרת" בכל אחת משתי הקבוצות:
23
שינוי/עיוות תוכן פנימי בקבוצת הסטודנטים לאיור* ) 5נחקרים(
שינוי/עיוות תוכן פנימי בקבוצה ההטרוגנית* ) 7נחקרים(
שינוי/עיוות צורני בקבוצת הסטודנטים לאיור* ) 5נחקרים(
) 7נחקרים(
בניינים
1
1
3
2
2
רחובות וזיקתם למתאר העירוני
1
0
1
1
0
2
מערכות תחבורה
1
1
1
1
1
0
מטרדים עירוניים
1
0
1
0
1
0
שטחים פתוחים, צמחייה ומוקדי פנאי
0
1
3
2
1
0
מנגנוני ויסות, הכוונה ושליטה בעיר***
1
3
1
1
0
1
0
1
2
2
0
1
2
2
2
1
2
0
קטגוריות בהן נבדקה ההגזמה
ממד מפלסי של העיר תנועה אנושית פעילה במרחב
הגזמה ניכרת** בקבוצה ההטרוגנית
שינוי/עיוות צורני בקבוצה ההטרוגנית*
הגזמה ניכרת** בקבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
) 7נחקרים( 1
אמצעי הגנה על הביטחון האישי והקבוצתי
0
0
1
1
0
0
מדיניות תכנון עירוני ואיזור
0
2
1
3
0
2
סה"כ
7
11
16
14
7
7
1.4
1.6
3.2
2
ממוצע לנחקר אחוז הגזמה ממוצע מסך 29.7% 44.2% 19.4% 18.6% ההתייחסויות**** לקטגוריות אלה * מספר הנחקרים שניתן לזהות בציוריהם הגזמה מסוג זה **הגזמה ניכרת עשויה לנבוע מגורמים נוספים פרט לתוכן וצורה; גם כאשר ההגזמה הניכרת היא ביותר ממאפיין אחד ,היא נספרה פעם אחת בלבד *** כהגדרת סעיף 8בסקירת קטגוריות המתאר הצורני-פונקציונלי **** כפי שהופיעו בשתי הטבלאות הקודמות )לדוגמא: 42%מסך ההתייחסויות למנגנוני ויסות ,הכוונה ושליטה בקבוצה ההטרוגנית כללו שינוי/עיוות תוכן פנימי(
נית לראות כי ביחס להגזמה מסוג שינוי/עיוות תוכ פנימי ,הפער בי שתי הקבוצות הוא מצומצ יחסית ) 0.2או ,(0.8%וא' נוטה לטובת הקבוצה ההטרוגנית .ע זאת ,ישנו פער ניכר בשינוי/עיוות הצורני לטובת הסטודנטי לאיור ) 1.2או .(14.5%פער זה יכול לנבוע בחלקו, כביכול ,מטכניקת הציור הטובה יותר של הסטודנטי ; ביחס למינו מקרי של "הגזמה ניכרת", הפער בי הקבוצות קט ,שכ הגזמה כזו אפשרית לדעתי ג ללא צור בשליטה טובה מהממוצע בטכניקות ציור/איור .במוב זה ,אי יתרו מובהק לעושר הייצוגי באחת הקבוצות; כמה מהבדיקות הבאות ינסו לבודד את השפעת טכניקת הציור ואת הזיקה בינה לבי ביטויי עושר ייצוגי ,ואילו בדיקות אחרות ינסו לזהות הבדלי בהערכות ובתפיסות הנחקרי ביחס להיק' השינוי העתידי ,כפי שהוא נתפס על יד מה שעשוי להיות בסיס להגזמה .כדאי לזכור כי הגזמה היא ג אחד ממאפייניו הבולטי של ז'אנר המדע הבדיוני ] – [4ולכ יתכ שבמידה מסוימת היא 24
חלחלה לייצוגי הנחקרי כחלק מחשיפת למדיומי שוני – זה אינו סותר את עושר הייצוג ,א עשוי לערער לעיתי את מקוריותו. התייחסות נוספת להופעת הגזמה בשתי הקבוצות ,נית למצוא ג במסגרת בדיקת הביטוי של תפיסות ,גישות ומגמות במנוע הסימבוליזציה – בסעי' הבא. שילוב סימבוליזציה לסוגיה כפי שהוסבר ברקע התיאורטי ,הסימבוליזציה עשויה להישע ב"יצירת העתיד" ג על תפיסות קיימות ,גישות רווחות מוכרות ועל תרחישי ידועי – ובתו כ ,כאלה שמקור במדיה המבטאת ייצוגי עתידיי או כאלה שמקור מחו 4למדיה העתידית א התבססו והתקבעו בה לאור השני .בהגדרת הבדיקות נעזרתי בסקירת ובחינת המדיה שנעשו בקורס )סרטי מדע בדיוני ,ספרות עתידנית ספקולטיבית ,ציור ,אמנות ותפיסות אדריכליות תכנוניות עתידיות( .כל אלה יכולי להתייחס לממדי צורניי של העיר ,א ג תפקודיי ,חברתיי ואישיי .השימוש בה על ידי מי שהתבקשו לבטא את ייצוגי עיר העתיד – בציור ,לדוגמא – הוא כאמצעי ליצור ביטוי נהיר ומוכר של עיר עתידית ,כבסיס רעיוני לביטוי האישי וכאמצעי יעיל להעברת מסרי ] .[4יצוי ,שהכוונה כא אינה לסוגי השוני של ערי הנזכרי במדיומי השוני )כמו עיר אנכית ,עיר בי וערי אוטופיה( ,אלא לאפיוניה הכלליי רחבי דומיננטיי של ערי עתיד אלה, וכ נעשה ניסיו שלא לעסוק באלמנטי המיועדי במובהק לביטוי תחושת "מקו " ו"אי מקו " ,ועל כ עשויי להופיע או שלא להופיע בייצוגי מסוימי . רכיבי ומאפייני הייצוג המקובלי במדיה אות חיפשתי בציורי הנחקרי ה (1) : קטגוריית בנייני ענק )בולטי על פני כל המרחב ,לא בנייה לגובה(" (2) ,תהו עירונית"(3) , "חומת בנייני " החוסמת את המבט (4) ,ערי צפות/מרחפות בחלל (5) ,עיר בי (6) ,בינוי תת קרקעי (7) ,מעברי עיליי (8) ,מערכות תעבורה רב מפלסיות (9) ,תנועה במרחב האנכי(10) , ערי מוגנות על ידי כיפה/חופה (11) ,תיאור חשו /אפל של סביבת העיר (12) ,סרבול במבנה העירוני (13) ,התפוררות והידרדרות עירונית (14) ,דעיכה סביבתית אקולוגית )ג מחו 4לעיר(, ) (15התפשטות והתרחבות הערי ; ) (16עיר מכונה )ריבוי אלמנטי מכאניי או שהעיר עצמה היא מנגנו ממוכ ( (17) ,חיי עצמאיי של העיר שאינ תלויי בפרט וביטול מעמדו ומקומו, ) (18התעצמות מקומ של אלמנטי פיזיי מבניי בעיר בחיי הפרט )ממשקי שוני ((19) , טכנולוגיות שעדיי לא קיימות במציאות (20) ,מרחב מגורי קומפקטי ומצומצ ; ) (21עיר העתיד כתוצר תהלי חברתי (22) ,סגרגציה מפלסית/אנכית (23) ,שליטת חברה אוטופית אליטיסטית בעיר (24) ,עימות בני אד ע דמויי אד או אנשי מתוגברי גנטית/טכנולוגית (25) ,פעילות אלימה בעיר (26) ,שררה ואיו מצד "אח גדול" (27) ,אלמנטי תומכי חיי )או היעדר ((28) , אלמנטי שנועדו לשפר את איכות החיי האנושית )לא קיומיי ( (29) ,ביטוי תופעות דמוגרפיות התיישבותיות. הטבלה הבאה מציגה את מספר הרכיבי והמאפייני הדומי לייצוגי ערי עתיד במדיה ,כפי שביטאו הנחקרי השוני בציוריה .במקביל ,נבדק היכ נעשה שימוש ייחודי ברכיבי אלה על ידי המצייר:
25
מספר* ביטויים בציורי קבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
שימוש ייחודי ברכיב/מאפיין - בקרב הסטודנטים**
מספר* ביטויים בציורי הקבוצה ההטרוגנית ) 7נחקרים(
שימוש ייחודי ברכיב/מאפיין - בקבוצה ההטרוגנית**
בנייני-ענק
3
-
0
-
"תהום עירונית"
1
-
0
-
"חומת בניינים"
3
-
2
] 1ג'[
עיר צפה/מרחפת בחלל
0
-
0
-
][?E
][?E
2
-
בינוי תת-קרקעי
0
-
3
] 1ה'[
מעברים עיליים
3
[C] 1
2
-
תעבורה רב-מפלסית
2
[D] 1
3
] 1ג'[
תנועה במרחב האנכי
3
-
5
-
כיפה/חופה להגנה
0
-
1
] 1ה'[
תיאור חשוך/אפל של סביבת העיר***
1
-
1
-
סרבול במבנה העירוני
3
[E ,D] 2
3
] 1ז'[
התפוררות והידרדרות עירונית
2
-
0
-
דעיכה אקולוגית
2
-
3
-
2
[E] 1
3
-
2
[E] 1
0
-
1
-
0
-
4
[E ,D] 2
3
-
3
-
4
-
מרחב מגורים קומפקטי
1
-
1
] 1ז'[
עיר העתיד כתוצר תהליך חברתי
3
-
4
] 2ו' ,ז'[
סגרגציה מפלסית
2
-
0
-
3
-
1
-
0
-
0
-
פעילות אלימה בעיר
1
-
0
-
שררת "אח גדול"
3
-
0
-
2
[D] 1
5
] 1ה'[
רכיב /מאפיין ייצוג הדומה למדיה
עיר בים
התפשטות והתרחבות העיר עיר-מכונה חיים עצמאיים של העיר, ביטול הפרט מקומם של אלמנטים מבניים בחיי הפרט טכנולוגיות שעדיין לא קיימות במציאות
שליטת חברה אוטופית אליטיסטית בעיר עימות בנ"א עם דמויי- אדם /מתוגברים גנטית
אלמנטים תומכי חיים אלמנטים משפרי איכות חיים אנושית תופעות דמוגרפיות- התיישבותיות סה"כ
4
-
5
-
2
-
5
] 2ב' ,ה'[
56
9
56
11
* הנתון מתייחס למספר הנחקרים בקבוצה שביטאו בציוריהם את רכיב/מאפיין הייצוג ** קביעת הייחודית נעשתה על-פי החלטתי – ובהתאם לסקירת המדיה בקורס .שימוש ייחודי אינו מעיד בהכרח על הגזמה-ניכרת *** הציורים לא נצבעו והדבר יכול להשפיע על הופעה וביטוי של מאפיין זה
26
לאחר זיהוי רכיבי ומאפייני הייצוג הדומי לרכיבי ומאפייני הנפוצי במדיה הכתובה והחזותית ,נערכה ספירה של הופעותיה אצל כל מצייר – בכל אחת מהקבוצות .בממוצע הופיעו אצל כל נחקר מקבוצת הסטודנטי לאיור 11.4רכיבי ומאפייני ייצוג הדומי למדיה בהשוואה ל 8רכיבי ומאפייני בממוצע בקרב הקבוצה ההטרוגנית .הממוצע של כל 12הנחקרי עומד על 9.3רכיבי /מאפייני פר נחקר; נחקר Eהציג את מספר הרכיבי /מאפייני הגדול ביותר – 17 )כזכור ,הוא ג הציג את מספר הקטגוריות הגדול ביותר – .(21אחריו מדורג נחקר ה' ,שכלל 14 רכיבי ומאפייני )מתו .(29נחקר Cהתייחס ל 12רכיבי ומאפייני והנחקרי D ,Aו ז' הציגו 10רכיבי /מאפייני כל אחד .מנגד ,הנחקרי שכללו בציוריה את מספר הרכיבי /מאפייני הנמו ביותר ה נחקר ד' – 3רכיבי /מאפייני ונחקר א' – ;5במבט כולל על נתוני אלה ,נית לומר שהסתמכות או ביטוי המדיה והשראתה בקבוצת הסטודנטי לאיור גבוהי יותר מאשר בקבוצה ההטרוגנית – ע זאת ,בכל קבוצה יש כמה נחקרי ע מספר רכיבי נמו ) (3 8ואחרי ע מספר רכיבי גבוה ) ,(10 17ובס הכל בשתי הקבוצות5 : נחקרי ו 7נחקרי ,בהתאמה.
הטבלה מראה כי למרות היקפו המצומצ של המדג ,בקרב 12הנחקרי שנבדקו קיי גיוו גדול יחסית וביטוי רחב של רכיבי ומאפייני .רכיבי ומאפייני אלה מייצגי ,במידה כזו או אחרת של נאמנות ,את השפעת מקורות הייצוג על המציירי והציורי )חדירת "סכמות מוכנות מראש" לייצוגי ,כהגדרת .([5] Relphזה האומד הבלעדי המשמש למטרה זו במחקר זה ,שכ לא נעשו בדיקה ישירה של חשיפה אישית למדיה או בדיקת מקורות ההשפעה שהובאו לביטוי במהל משימת הציור .ביחס לעושר הייצוג ,הרי שהממצאי עשויי לשק' את מספר מקורות הייצוג של כל אחת מ הקבוצות ,אבל סביר להניח שיש משמעות לשימוש אותו עושה בה הנחקר בפועל .לאור זאת ,בדקתי הא נעשה שימוש ייחודי ברכיבי ומאפייני אלה על ידי המציירי או שה הופיעו במשמעות המקובלת/המקורית ]בטבלה[ .בהתא להתרשמותי ,נראה כי שימוש ייחודי קיי ב 16%מהמקרי בקבוצת הסטודנטי וב 19%מהמקרי בקבוצה ההטרוגנית וביחס למספר הנחקרי השונה בשתי הקבוצות נראה כי זהו שיעור דומה ,ולפיכ אינו מעיד על פער בעושר הייצוג.
בדיקה מפורטת יותר יכולה לבחו הא יש בהימנעות משימוש ברכיבי שגורי ומוכרי אלה כדי להעיד על מקוריות הייצוג בציור ,ולזהות כיצד משלי הנחקר באופ עצמאי את התיאור העירוני אותו הוא יוצר.
27
בדומה לרכיבי ולמאפייני התורמי ליצירת ייצוג עתידני ,נית למצוא ג רכיבי ומאפייני של ייצוג עירוני שמרני של עיר העתיד שה קולקטיביי ו/או שואבי ממקורות משניי שוני ,ובמידה מסוימת אלה ה ג אות אלמנטי אשר לא עברו מניפולציה ניכרת להשלכת לעתיד או א' לא עברו כלל מניפולציה )עיוות והגזמה( .נית ג לראות בכ היפו מסוי של הרכיבי והמאפייני שנבחנו קוד לכ או את היעדר במכלול המבטא עיר עתידית; בחרתי לבחו מספר ביטויי כאלה בקרב שתי קבוצות הנחקרי ,על סמ דוגמאות לייצוגי עירוניי שמרניי שהוצגו בקורס ,אצל פורת ) (2001ובציורי עצמ :
) (1מיקו העיר בסביבה יבשתית רגילה (2) ,התייחסות לקו האופק והצגתו (3) ,ניסיו להציג עיר הכוללת את כל מרכיביה (4) ,קנה מידה דומה של מרבית המבני ולכל היותר שני קני מידה בולטי )ללא מגה מבני ( (5) ,מתאר עירוני סימטרי ומאוז (6) ,ריבוי קווי ישרי וזוויות ישרות במתאר העירוני (7) ,מבנה מסורתי של רשת רחובות (8) ,רחוב עירוני מודגש ומובח – ישר לרוב ומוצמד לבנייני (9) ,איזור ) (10) ,(Zoningמתאר עירוני קלאסי שגרתי של פיזור פונקציות ושירותי (11) ,מרכז עיר אחד ,מוגדר וברור (12) ,ריכוזי נקודתיי של הצפיפות העירונית(13) , חלוקה לרבעי ושכונות; ) (14צורניות ארכיטקטונית מסורתית ושגרתית בחזית המבני (15) , סיגנו אחיד של הבנייה (16) ,היעדר אלמנטי בעלי מתאר חדשני וחריג (17) ,ריבוי מבני שצורת מרובעת או שואפת למרובעת (18) ,פיזור אחיד של חלונות (19) ,גגות שטוחי (20) ; 10 היעדר אלמנטי טכנולוגיי חדשניי (21) ,מכוניות ממונעות רגילות על כבישי ו/או רכבות עיליות/תחתיות רגילות )באופ בלעדי או לצד אמצעי תחבורה מתקדמי יותר( (22) ,כלי תעופה הקיימי ומוכרי בהווה (23) ,היעדר תחבורה אווירית (24) ,תנועה ממונעת על פני הקרקע בלבד, ) (25הותרת אלמנטי הנחשבי כבר היו למיושני והחלו לחלו' מהעול )עמודי אנטנה על גגות ,עש הנפלט ממכוניות(; ) (26תיאור פעילויות שגרה אופייניות להווה )לא כולל פעילויות פנאי( (27) ,התייחסות לטובת הכלל )ג א בכיתוב בלבד( (28) ,חלוקה )מעמדית( של קבוצות אוכלוסייה השואבת מההווה.
הממצאי מוצגי בטבלה הבאה:
10הנחקרים הם כולם ישראלים וגגות שטוחים הם מאפיין בולט של סביבת ההווה העירונית שלהם.
28
מספר* ביטויים בציורי קבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
מספר* ביטויים בציורי הקבוצה ההטרוגנית ) 7נחקרים(
מיקום העיר בסביבה יבשתית רגילה
5
4
התייחסות לקו האופק והצגתו
3
1
0
4
2
6
מתאר עירוני סימטרי ומאוזן
4
4
ריבוי קווים ישרים וזוויות ישרות במתאר העירוני
3
4
מבנה מסורתי של רשת רחובות
2
3
רחוב עירוני מודגש ומובחן – ישר לרוב ומוצמד לבניינים
2
2
איזור )(Zoning
0
5
מתאר עירוני קלאסי-שגרתי של פיזור פונקציות ושירותים
1
4
מרכז עיר אחד ,מוגדר וברור
0
3
ריכוזים נקודתיים של הצפיפות העירונית
0
5
חלוקה לרבעים ושכונות
1
2
צורניות ארכיטקטונית מסורתית ושגרתית בחזית המבנים
2
4
סיגנון אחיד של הבנייה
2
4
0
4
2
5
פיזור אחיד של חלונות
3
3
גגות שטוחים
3
5
1
2
2
4
כלי תעופה הקיימים ומוכרים בהווה
0
3
היעדר תחבורה אווירית
3
2
תנועה ממונעת על הקרקע בלבד
2
1
1
2
1
1
התייחסות לטובת הכלל
0
4
חלוקה של קבוצות אוכלוסייה השואבת מההווה
2
0
[9.6] 48
[13] 91
רכיב /מאפיין ייצוג שמרני לכאורה
ניסיון להציג עיר הכוללת את כל מרכיביה קנה-מידה דומה של מרבית האלמנטים או 2קני-מידה
היעדר אלמנטים בעלי מתאר חדשני וחריג ריבוי מבנים שצורתם מרובעת או שואפת למרובעת
היעדר אלמנטים טכנולוגיים חדשניים מכוניות ממונעות רגילות על כבישים ו/או רכבות עיליות/תחתיות רגילות
הותרת אלמנטים הנחשבים כבר היום למיושנים וחולפים מהעולם תיאור פעילויות שגרה אופייניות להווה
סה"כ ]ממוצע לנחקר[
* מספר הנחקרים בקבוצה שניתן לזהות בציוריהם את רכיב/מאפיין הייצוג
29
הדוגמאות שנבחרו כרכיבי ומאפייני שמרניי בבדיקה הנוכחית מציגות רמות שונות של שמרנות "פוטנציאלית" .חשוב להסתכל על התמונה הכללית ,שכ לכל רכיב/מאפיי בודד משמעות נמוכה יחסית בפני עצמו .בי ממוצעי הנחקרי בשתי הקבוצות ,קיי פער של 3.4 רכיבי /מאפייני .זה אינו דבר של מה בכ ,ונראה כי האפיו השמרני ניכר יותר בציורי הקבוצה ההטרוגנית .ע זאת ,ייצוג שמרני אינו מעיד באופ וודאי על עושר ייצוגי מצומצ של עיר העתיד – משו אצל נחקרי מסוימי הוא חלק מתפיסה לפיה "לא צפוי שינוי מהותי" בעוד 100שנה ]נחקר ו'[ .בה בעת ,לעיתי מתעוררת השאלה הא הוא נובע מקושי למתוח ולהשלי לעתיד את ההווה המוכר ולחרוג ממנו כאשר הדבר נדרש.
תפיסות ,גישות ,מגמות ו"רכיבי אקטואליי " – בנוס' לסימבולי שנזכרו ונסקרו כמבוססי מדיה וכחלק ממאגר סימבולי תיאוריי /צורניי קולקטיבי של עתיד והווה ,ישנ ג סימבולי שמוזני מתו תפיסות רווחות בציבור ומנגזרותיה האינדיבידואליות ] .[4זה אמצעי התייחסות לעתיד אישי וקולקטיבי המבוטאי ,בי היתר ,באמצעות ההמרה לעתיד של סימבולי אלה והגזמת – כאשר לפי ,Jamesonהביקורת שלנו על ההווה מתורגמת לרוב לחזונות אפוקליפטיי ביחס לעתיד ] ;[4קיי ג ממד של "רכיבי אקטואליי " מההווה הקרוב הבאי לביטוי בייצוגי באמצעות מנוע הסימבוליזציה – דוגמא לכ עשויה להיות ציורו של נחקר Bהמציג עיר לאחר הפצצה גרעינית איראנית ,שהוקצנה לכדי השמדת המי האנושי. הוא משלב בכ תפיסה נוספת – זו "עיר של ג'וקי " – בהתא לסברה )ולמיתוס( לפיה אוכלוסיית המקקי תשלוט בעול במקרה שמרבית היצורי החיי האחרי לא ישרדו שואה גרעינית; סוגיה נוספת ,שככל הנראה זכתה למרכזיות בייצוגי מסיבה דומה ,היא ההתחממות הגלובלית שהשלכותיה הולכות ומתבררות כיו המוצגת כגור מרכזי בייצוגיה של שלושה נחקרי :נחקר ב' ,נחקר ה' ונחקר ז'.
בחרתי לנסות לאתר את התפיסות והגישות הבאות לביטוי בציורי הנחקרי ,ובהמש לסווג ולפענח .על פניו ,נראה כי בשתי הקבוצות נית לזהות ביטוי מגוו ורב לסימבולי אלה. הסימבולי שזוהו 11בציורי ה כדלקמ (1) :הקצנת פערי חברתיי וסיכוניה (2) ,התמוססות הסולידריות החברתית והקשרי הבי אישיי (3) ,נסיגת מוסד המשפחה והפחתה בריבוי הטבעי, ) (4שליטה/בקרה מוגברת על הפרט ואורח חייו ופגיעה בפרטיות (5) ,אחידות ניכרת בי פרטי וקבוצות וצמצו הביטוי האישי (6) ,שלטו טוטליטארי (7) ,התמוטטות מער השליטה הקיי , ) (8איו בטחוני – קיומי (9) ,צפיפות/פיצו 4אוכלוסי (10) ,צמצו מרחב המחייה של הפרט/האוכלוסייה (11) ,ניוו גופני/נפשי של הפרט (12) ,יתר תשומת לב לאיכות החיי ,שעות הפנאי ושטחי פתוחי ; ) (13היעדר שטחי פנויי וציפו' בנייה (14) ,הגברת הבנייה לגובה(15) , 11הגדרת התפיסות והגישות נסמכת אמנם על הופעתן בפועל בציורים הנבדקים עצמם -דבר העשוי ליצור הטיה מסוימת -אך יש משמעות לכמות הגישות והתפיסות שכללו נחקרי הקבוצות השונות בציוריהם ולסיווגן הנושאי )בהמשך(.
30
עומס תחבורתי (16) ,קשיי תנועה וגישה בעיר; ) (17היעדר שטחי פתוחי /ירוקי (18) ,זיהו אוויר מוגבר/קיצוני (19) ,הידלדלות משאבי טבע וצמצו /אובד מקורות אנרגיה (20) ,אפקט החממה והתחממות כדור האר – 4והשלכותיה :עליית מפלס הי ,הצפה כלל עולמית וצמצו שטח היבשות (21) ,התערערות תנאי המחייה הטבעיי :פגעי מזג אוויר ,חו (22) ,...התערבות מלאכותית מוגברת בסביבה (23) ,מודעות סביבתית גבוהה (24) ,שינוי מהותי מחייב של אורח החיי הנדרש להמש קיו אנושי (25) ,נטישת ערי קיימות ויצירה מחדש של עיר אקולוגית ידידותית )אוטופית ,חזרה למקורות( (26) ,שחזור מלאכותי של תנאי המחייה הטבעיי (27) , אנרגיות חלופיות/אלטרנטיביות (28) ,בניי חכ ,אקולוגי ,חסכוני באנרגיה (29) ,הסתמכות גוברת על מחשוב וטכנולוגיה (30) ,יעילות טכנולוגית משופרת; ) (31חוסר וודאות סכנה עתידית אפשרית א לא מוגדרת (32) ,הכחדה מוחלטת של המי האנושי (33) ,יכולת ההישרדות האנושית )תרומת הישגי מדעיי וכו'( (34) ,ניצול החלל החיצו לצרכי אנושיי .
מקומ של התפיסות והגישות בציורי הנחקרי מהקבוצות השונות מוצג בטבלה הבאה:
31
מספר* ביטויים בציורי קבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
) 7נחקרים(
הקצנת פערים חברתיים וסיכוניה
2
0
התמוססות הסולידריות החברתית והקשרים הבין-אישיים
1
0
נסיגת מוסד המשפחה והפחתה בריבוי הטבעי שליטה/בקרה מוגברת על הפרט ואורח חייו ופגיעה בפרטיות אחידות ניכרת בין פרטים וקבוצות וצמצום הביטוי האישי
1
2
2
1
2
1
שלטון טוטליטארי
1
1
התמוטטות מערך השליטה הקיים
1
2
איום בטחוני – קיומי
1
0
צפיפות אוכלוסין ,פיצוץ אוכלוסין
2
3
צמצום מרחב המחייה של הפרט/האוכלוסייה
1
2
ניוון גופני/נפשי של הפרט יתר תשומת-לב לאיכות החיים ,שעות הפנאי ושטחים פתוחים היעדר שטחים פנויים וציפוף בנייה
2
0
2
5
3
4
הגברת הבנייה לגובה
2
5
עומס תחבורתי
1
1
קשיי תנועה וגישה בעיר
1
3
היעדר שטחים פתוחים/ירוקים
2
4
זיהום אוויר מוגבר/קיצוני
2
2
הידלדלות משאבי טבע וצמצום/אובדן מקורות אנרגיה
2
2
אפקט החממה והתחממות גלובלית -והשלכותיהם
0
3
התערערות תנאי המחייה הטבעיים
1
3
התערבות מלאכותית מוגברת בסביבה
0
6
מודעות סביבתית גבוהה
1
3
שינוי מהותי מחייב של אורח החיים להמשך קיום אנושי נטישת ערים קיימות ויצירה מחדש של עיר אקולוגית- ידידותית שחזור מלאכותי של תנאי המחייה הטבעיים
1
3
0
4
1
4
אנרגיות חלופיות/אלטרנטיביות
1
3
בניין חכם ,אקולוגי ,חסכוני באנרגיה
2
3
הסתמכות גוברת על מחשוב וטכנולוגיה
3
5
יעילות טכנולוגית משופרת חוסר וודאות – סכנה עתידית אפשרית/צפויה ,אך לא מוגדרת הכחדה מוחלטת של המין האנושי
3
4
1
1
1
1
יכולת ההישרדות האנושית
1
3
ניצול החלל החיצון לצרכים אנושיים
0
1
תפיסה /גישה /מגמה /סברה
מספר* ביטויים בציורי הקבוצה ההטרוגנית
[12.1] 85 [9.4] 47 סה"כ ]ממוצע לנחקר[ * מספר הנחקרים בקבוצה שניתן לזהות בציוריהם ביטוי לתפיסה ,גישה ,מגמה או סברה מסוימת.
32
ההפרש בי הסטודנטי לקבוצה ההטרוגנית ,עומד על ,2.7לטובת האחרונה .נתו זה מלמד כי בעוד בקרב הסטודנטי לאיור ניכר שיעור גבוה יותר של הסתמכות או ביטוי המדיה והשראתה, בייצוגי הקבוצה ההטרוגנית מזוהה הסתמכות רבה יותר על תפיסות ,גישות ,מגמות וסברות הרווחות בציבור ,ובאופ כללי ,נית לראות כי תפיסות וגישות אלה ה נפוצות יחסית אצל שתי הקבוצות.
הצעה לבדיקות המש :בכמה מקרי ,יתכ כי ביחס לעושר הייצוג ,יש משמעות מסוימת לייחודיות ) (Uniqueשל תפיסה ,גישה ,מגמה או סברה המופיעה אצל נחקרי בודדי .מנגד, יתכ כי ישנה משמעות ג לתפיסות והגישות שבוטאו במספר גדול של ציורי תפיסות שה "פופולאריות" .בדיקה אינדיבידואלית של נחקרי יכולה לבחו את המקרי בה תפיסות וגישות אלה כמעט אינ מופיעות בציורי ולזהות מה נכלל ש במקומ .
הטבלה הבאה מציגה סיווג קטגורי של התפיסות ,הגישות ,המגמות והסברות שביטוייה אותרו בציורי הנחקרי .לצד החלוקה הנושאית קטגורית ,נערכה ג הבחנה בי סימבוליזציה העושה שימוש בתפיסה/גישה/מגמה/סברה כביטוי להצגת בעיה או במסגרת של הצעת פתרו /מענה לבעיה .בנוס' נבדק הא עשה הנחקר שימוש בהגזמה במסגרת ביטוי התפיסות והגישות שנזכרו בייצוג שצויר.
33
סיווג התפיסה/ הגישה/ המגמה * חברתית – שלטונית
מספר ביטויים** בקבוצת הסטודנטים ) 5נחקרים( בסוגריים: שימוש בהגזמה
מספר ביטויים** בקבוצה ההטרוגנית ) 7נחקרים( בסוגריים: שימוש בהגזמה
הצגה כבעיה בקבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
) 7נחקרים(
[5] 7
[2] 4
6
3
הצגה כבעיה בקבוצה ההטרוגנית
הצעת פתרון/מענה בקבוצת ההטרוגנית
הצעת פתרון/מענה בקבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
) 7נחקרים(
2
1
) (5
דמוגרפית ) (2
רמת הפרט ) (3
אורחות חיים ) (2
מצב העיר ופיתוח עירוני )כולל תחבורה(
[1] 3
[3] 5
3
2
0
4
[4] 5
[3] 3
5
3
2
0
[2] 2
[4] 5
1
2
3
8
[4] 7
[6] 13
4
4
3
12
) (4
סביבתית – מקומית***
[2] 6
[6] 15
4
4
0
15
) (5
סביבתית – עולמית***
[0] 2
[7] 8
1
1
6
8
) (3
טכנולוגיה ) (4
איום קיומי – בטחוני ואחר
[4] 9
[4] 15
5
3
9
15
[3] 3
[0] 2
3
1
0
1
) (3
יכולת התמודדות אנושית
[2] 3
[9] 15
0
3
2
12
][27 57.4%
][44 51.7%
32
26
27
76
) (4
סה"כ **** %הגזמה 89% 57% 30% 68% %מסך ביטויים * בסוגריים :מספר התפיסות ,הגישות ,המגמות והסברות שסווגו תחת הקטגוריה ** מספר הנחקרים בקבוצה שניתן לזהות בציוריהם ביטוי לתפיסה ,גישה ,מגמה או סברה מסוימת .עיבוד לנתוני הטבלה הקודמת *** הביטוי ל"התערערות תנאי המחייה הטבעיים" פוצל בין סיווג סביבתי-מקומי וסיווג סביבתי-עולמי – בהתאם למקרה המוצג בציורים **** כאשר סה"כ ביטויים לקבוצה )מהטבלה הקודמת( :סטודנטים – ,47הטרוגנית – 85 -
בעוד שנתוני הטבלה הקודמת וממצאי בדיקת המאפייני השמרניי עשויי ליצור רוש כי ייצוגי הקבוצה ההטרוגנית מושתתי על רכיבי פשוטי ,בסיסיי ,רווחי ונפוצי ,הבדיקות שבטבלה זו מנסות לזהות הא ,ועד כמה ,אופ ביטוי רכיבי אלה בציורי והשימוש שנעשה בה בפועל ה מגווני וייחודיי ,והא יש בה כדי להעיד על ייצוג עשיר; ההנחה היא שמי שהציג "מענה/פתרו לבעיה" עשוי לבטא בכ עושר ייצוגי רחב יותר במוב זה ,יש יתרו משמעותי ) (32%לקבוצה ההטרוגנית .עוד ניכרת נטייה ברורה של הסטודנטי לאיור להציג את הגישות והתפיסות כ"בעיה" )פער של 38%בהשוואה לקבוצה השנייה( .אמנ גישות אלה עוסקות לרוב במקור בגורמי בעייתיי או בעלי פוטנציאל בעייתי ,א נראה כי שיעור של 68%מעיד כנראה ג על הסבה מסוימת שעשו נחקרי אלה לנגזרותיה של הגישות והתפיסות המופיעות
34
בציוריה .עיוות זה עשוי להעיד ג הוא על עושר ייצוגי מסוי .שני הנתוני ממחישי ומדגישי את השוני והבידול שבי הקבוצות; חשוב לציי כי לעיתי הוצגו באותו ציור ג הבעיה וג הפתרו – מדובר ב 22%מהמקרי – בקבוצת הסטודנטי לאיור הגיע שיעור זה ל 25.5% ובקבוצה ההטרוגנית הוא עמד על .20%זה מדד מובהק לייצוג עשיר יותר ונראה כי הסטודנטי לאיור מובילי בו .בנוס' ,מטבע הדברי ,ישנ מגמות המתקשרות ומשויכות יותר ל"פתרונות", כמו הגברת בנייה לגובה והוספת שטחי פתוחי ,ואחרות מתקשרות יותר לממד בעייתי ,כמו זיהו אוויר וצמצו מרחב המחייה ,למרות שבשני המקרי יתכ היפו תפקידי )כמו פתרו לזיהו או בעיה ע בנייה לגובה(. ניסיו נוס' לבדוק את עושר הייצוג המתבטא בהטמעת הגישות והתפיסות בציורי הוא באמצעות זיהוי מקרי בה עשו הנחקרי שימוש בהגזמה באופ בו ביטאו בציוריה את התפיסה ,הגישה או המגמה .12ההשערה היא כי שימוש בהגזמה כמחולל שינוי ברכיבי מוכרי עשוי להעיד על תפיסה הקיימת בקרב הנחקרי ביחס להיק' השינוי העתידי אשר עצ קיומה הוא עדות לייצוג עשיר .נראה כי השימוש בהגזמה היה רחב בשתי הקבוצות מעל 50% מהמקרי אול אצל הסטודנטי נעשה בכ שימוש מעט רחב יותר )ב .(5.7% בדיקה נוספת יכולה להתייחס ג לחלחול וביטוי של היבטי גלובליזציה ,מגמות נדל"ניות שונות ,פרבור לסוגיו וגישות של "עירוניות מתחדשת" ).(Urban Renewal בדיקה אינדיבידואלית של נחקרי עשויה לנסות ולזהות את הזיקה והקשר בי השילובי השוני של גישות ,תפיסות וסברות אשר הציג כל נחקר דוגמא לכ היא נחקר Bשהציג קשר תוצאתי ושילב בתוכו כמה וכמה גישות ,או נחקר ו' ששילב מספר רכיבי מכלול עירוני שה נגזרת של תרחיש משולב שהציג )העדפת איכות חיי המביאה לשינוי בסביבת המחייה ובאורח החיי ולשינוי דמוגרפי ,ולכ נדרשי מתקני עירוניי ייעודיי כמו מרכז רפואי גדול לחיות מחמד(.
בדיקות חת #רוחביות ממוקדות לאחר שניתחתי את ציורי עיר העתיד באמצעות בחינת הקטגוריות ,ההגזמה והסימבוליזציה, בחרתי לעשות שימוש במספר בדיקות נוספות ,שעיקר בדיקת חת רוחבית ממוקדת יותר – לבחינת עושר הייצוג לפי כמה קריטריוני שנקבעו ויוצגו להל ,וכ נעשו בדיקות לזיהוי השפעת השוני בטכניקת הציור בי שתי הקבוצות:
אותר שילוב של כמה תרחישי ,ספקולציות ואפשרויות – שוני ונפרדי – באותו ציור. בנוס' זוהו מקרי בה שילבו הנחקרי תרחישי סותרי ,אלטרנטיביי וחלופיי )זה לזה(; בקבוצת הסטודנטי לאיור ,שילבו 3נחקרי בי מספר תרחישי – 2סטודנטי ) (D ,Bשילבו תרחיש אחד בדיווח העצמי ותרחיש נוס' בציור עצמו – ובסה"כ 2תרחישי לנחקר .נחקר נוס' 12כאן לא נערכה ההבחנה בין "הגזמה" ו"הגזמה ניכרת".
35
) (Eשילב 4תרחישי – 2בטקסט ו 2בציור; בקבוצה ההטרוגנית שילבו 2סטודנטי )א' ,ב'( שני תרחישי – אחד בטקסט ואחד בציור ,נחקר אחד )ה'( שילב 3תרחישי ) 2בציור 1 ,בטקסט( ו 2 נחקרי נוספי )ה' ,ז'( שילבו 4תרחישי כל אחד – לפי החלוקה הבאה 2 :בציור 2 ,בטקסט ו 1 בציור 3 ,בטקסט; רק נחקר אחד )א'( ,המשתיי לקבוצה ההטרוגנית ,שילב 2תרחישי סותרי ; בכל אחת משתי הקבוצות היו ג שני נחקרי שהתמקדו בתרחיש אחד בלבד .הנתוני רוכזו בטבלה הבאה: קבוצה הטרוגנית ) 7נחקרים(
קבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
מספר תרחישים
מספר הופעות השילוב
הופעת תרחישים בציור*
הופעת תרחישים בדיווח העצמי*
שילוב תרחישים סותרים
מספר הופעות השילוב
הופעת תרחישים בציור*
הופעת תרחישים בדיווח העצמי*
שילוב תרחישים סותרים
2תרחישים
2
2
2
0
2
2
2
1
3תרחישים
0
-
-
-
1
2
1
0
4תרחישים
1
2
2
0
2
3
5
0
1 8 7 5/7 0 4 4 3/5 סה"כ * המספר מתייחס למספר הופעות מתוך סך התרחישים שהציגו הנחקרים ,ולא למספר הנחקרים )לדוגמא: הופעת 2מתוך 4תרחישים בציור ,כשהיתר מופיעים בדיווח העצמי(
הממצאי שבטבלה אינ מספקי תמונה השוואתית חד משמעית ביחס לשתי הקבוצות. יתכ שגודל המדג הוא מעט בעייתי במקרה זה .לכל היותר ,ישנו יתרו קל לקבוצה ההטרוגנית שהציגה מעט יותר ציורי שבה 3ו 4תרחישי בהנחה שמספר גדול יותר של תרחישי מעיד על ייצוג עשיר יותר ג א ,לעיתי ,פחות מגובש; נעשתה כא ג בדיקה מסוימת של השפעת הטכניקה ויכולת הביטוי ביחס לצורת הופעת התרחישי ,ולפיה נראה כי אי נטייה ברורה לביטוי בכתב או בציור בא' אחת מהקבוצות; גודל המדג אינו מאפשר להכריע ג ביחס לשילוב "תרחישי סותרי " .ביחס לכ ,ההנחה היתה ששילוב כזה עשוי להעיד על עושר ייצוגי. בדיקה מתקדמת יכולה לזהות באיזו מידה מכוו התרחיש להתרחשות הצפויה בזמ הקרוב או כזו העשויה להתרחש בטווח זמ מוגדר ,ובאלו מקרי התרחישי העתידיי ה תיאורטיי במובהק ומנותקי מההווה .בדיקה נוספת תוכל לבחו את צורת האיזו בי תרחיש מוביל לבי תרחישי משניי ,כפי שבאה לידי ביטוי בציורי .
מספר מוקדי /מרחבי משנה נפרדי ונבדלי – בנוס' למוקד ההתרחשות המרכזי: בדיקה זו מתייחסת במידה רבה להיק' היריעה המוצגת בציורי הנחקרי .הדבר עשוי להעיד על רצו וניסיו להציג תמונה כללית ,שלמה ומקיפה של עיר ,א ג על רוחב התפיסה של מכלול רכיבי העיר והתצורה הרחבה של המרחב העירוני; מוקדי ומרחבי מסוג זה הופיעו אצל כל הסטודנטי ,א רק אצל 3מחברי הקבוצה ההטרוגנית; אצל הסטודנטי ,נכללו 2מרחבי משנה אצל 3סטודנטי ומרחב משנה אחד אצל שניי נוספי .בקרב הקבוצה ההטרוגנית ,הופיעו 2 מרחבי משנה אצל נחקר אחד ומרחב משנה אחד הופיע אצל שני נחקרי אחרי .
36
הופעות* בקבוצת מספר מוקדים/מרחבי הסטודנטים לאיור משנה נפרדים ) 5נחקרים( 2 1 3 2 5/5 סה"כ * מספר הנחקרים שכללו והציגו זאת בציוריהם
הופעות* בקבוצה הטרוגנית ) 7נחקרים( 2 1 3/7
כפי שהוסבר ,בהתא למספר מרחבי המשנה שהוצגו ,נראה כי התצורה המוצגת בציורי הסטודנטי רחבה יותר מזו שהוצגה בציורי הקבוצה ההטרוגנית .יתכ שהדבר מושפע ,במידה כזו או אחרת ג מטיב טכניקת הציור א לא באופ מוחלט .במקביל ,נראה כי אצל כל 12 הנחקרי לא הוצגו בציורי יותר מ 2מרחבי משנה נפרדי . בדיקה זו התייחסה להפרדה פיזית בי המרחבי השוני .בדיקת המש יכולה להתייחס ג להפרדה שהיא פונקציונלית בעיקרה ,וכ לבחו את הזיקה בי שני סוגי ההפרדה. בדיקה נוספת יכולה להתמקד ג בצורת הביטוי התלת ממדי של הערי המצוירות ,שתבחי בי עיר המוצגת כשטוחה ודו ממדית לבי עיר בה מוצגות מספר שכבות עומק .זו נדרשת להיות בדיקה בסיסית ,שכ יש להניח שיכולת ציור טובה מאפשרת ביטוי תלת ממדי טוב יותר דבר שייצור הטיה לטובת הסטודנטי .במסגרת זו ,יתכ שהבחנה בי התרחשות רקע להתרחשות בקדמת הציור ,עשויה להעיד על ייצוג מקי' יותר ,ובעיקר מגובש ומובנה ,וכ נראה כי השוואת מספר האלמנטי והרכיבי המוצגי בקדמה וברקע עשויה ג היא להיות בעלת משמעות.
רמות התייחסות שונות ומקבילות באותו ציור – הכוונה לרמות ההתייחסות המרחביות אות הדגיש הנחקר בציורו ,שה למעשה קטגוריות מרחביות בסיסיות המבחינות בי סוגי מרחבי עירוניי בקני מידה שוני ,המוכלי זה בזה (1) :רמת העיר (2) ,רמת השכונה/האזור, ) (3רמת הבניי (4) ,רמת הדירה .הבדיקה בחנה את טיב ההתייחסות לרמות אלה בכל ציור וציור, כשהכוונה היא לאפיו צורני ותוכני נקודתי ,מפורט ורחב יחסית .במקרה של רמת הבניי – לדוגמא – לא די בשילוב בנייני בעיר ,אלא בהתייחסות לתוכנ ולנעשה בתוכ .במקרה של רמת העיר הכוונה לתיאור מרחב עירוני של ,נרחב ומקי' יחסית; מתו כ התאפשר לבדוק אילו מבי ארבע רמות ההתייחסות האמורות באו לידי ביטוי בציורי השוני ,ולראות בכ פרמטר השוואתי.
ממצאי הבדיקה מופיעי בטבלה הבאה:
37
רמות התייחסות רמת העיר רמת השכונה/אזור רמת הבניין
התייחסות* בקבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
התייחסות* בקבוצה ההטרוגנית ) 7נחקרים(
1
5
3 4
3 4
רמת הדירה 1 סה"כ 9 * מספר הנחקרים שהתייחסו לרמה זו בציוריהם
2 14
בממוצע ,כל נחקר בקבוצת הסטודנטי התייחס ל 1.8רמות מרחביות בהשוואה ל 2רמות בממוצע בקבוצה ההטרוגנית .זה פער זניח בי הקבוצות .רק שני נחקרי ) Eו ג'( התייחסו ל 3 רמות ושבעה נחקרי נוספי התייחסו ל 2רמות כל אחד; התייחסות לרמת הדירה היא מדד נוס' לעושר ייצוגי ,א ג בו נראה דמיו יחסי בי הנחקרי ; הפער הבולט ביותר בי הקבוצות הוא ברמת העיר בקבוצה ההטרוגנית ניכרת נטייה לתיאור מרחב עירוני רחב ומקי' יותר .הא זה מעיד על עושר הייצוג העירוני? יתכ ,א הערכתי היא שהדבר נובע מצורת התייחסות מרחבית שונה הקיימת בכל אחת מהקבוצות ע התמקדויות שונות .מדובר אמנ בקטגוריות בסיסיות, שנית לצפות למצוא לפחות שתיי מה בכל ייצוג ,א עצ הופעת של קטגוריות מסוימות בחלק מהמקרי עשויה להיות מושפעת מהחלטות שקיבל הנחקר ביצירת הציור – כמו פורמט הציור שנבחר ,נקודת המבט ועוד.
הצגת נימוקי מוגדרי ,ובכלל זה שילוב הערכות והסבר – 13בדיקה זו ממשיכה ,במוב מסוי ,את בדיקת ביטויי התרחישי השוני ,א היא מתמקדת בדיווח העצמי הטקסטואלי בלבד ,ומנסה לזהות את המקרי בה הנחקרי מצאו לנכו לפרט את שיקוליה ולהצדיק – במידה מסוימת יש בכ כדי להעיד על תפיסה רחבה ומקיפה יותר ,ואולי ג יותר מגובשת ,של אפיוני עיר עתידית וכ על ניסיו לקשור ולשלב בי אפיוני שוני ליצירת איזו עירוני יעיל ומכלול מתפקד והגיוני; בדיקה משנית במסגרת זו מנסה לזהות ג ניתוח פרשני מקורי שהציגו נחקרי למגמות מוכרות קיימות .14דבר זה עשוי לבטא תפיסה/עמדה אישית מסוימת שהתבססה אצל אותו נחקר )ומקורותיה שוני ומגווני ( או עיבוד ייחודי שעשה לצור ביטוי הייצוג שלו במחקר זה; הנחקרי ,כזכור ,התבקשו לכלול "הסברי כתובי " לצד הציור ,א לא נדרש מה לנמק .
13לא נעשתה בדיקה מקבילה של היקף שילוב הערכות לא-מבוססות -בין היתר לאור קושי לזהותן ולהתחקות אחר מקורותיהן. 14בדיקה זו התבססה הן על הביטוי הטקסטואלי והן על הביטוי המצויר.
38
מספר ביטויים * בקבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
) 7נחקרים(
נימוקים מוגדרים
1
6
הצגת הערכות והסברן
3
2
הסברים ,נימוקים ופרשנות
מספר ביטויים * בקבוצה ההטרוגנית
סה"כ הסברים ונימוקים בקבוצה מספר נחקרים שכללו נימוק 7/7 3/5 מוגדר ו/או הערכה מוסברת ניתוח מקורי 3 1 למגמות מוכרות ** * מספר הנחקרים שכללו הסבר ,נימוק או פרשנות מסוג זה בתיאוריהם .יתכן יותר מנימוק בודד אצל אותו נחקר וכן הכללת נימוק לצד הערכה מוסברת ** הכוונה אינה בהכרח להגזמה – אלא לפרשנות חדשה/שימוש "מפתיע" ,שאינם רק בצורת ההצגה בציור; המקוריות לא נבדקה בהשוואה ליתר הנחקרים אלא למקוריות באופן כללי ,גם בהתייחס לייצוגי עיר העתיד הנפוצים במדיה. 4
8
נית לראות כי ההסברי והנימוקי בלטו יותר בקבוצה ההטרוגנית ,כאשר בקבוצה זו ישנה נטייה לבטא "נימוקי מוגדרי " ,ואילו הסטודנטי נטו להציג "הערכות" ולהסביר " .הערכה" היא פחות חד משמעית מ"נימוק" ובוודאי בהשוואה ל"נימוק מוגדר" .יש בה איכות מסוימת שאי בה הותרת פתח לאפשרויות נוספות א ג זהירות ושמרנות; באופ כללי ,אפשר לראות בנימוקי ,בהערכות ובהסברי ג ניסיו לקשור בי התיאור העתידי למקובלות ההווה. לעיתי ,זה עשוי להעיד אולי על הערכת פוטנציאל שינוי )והשתנות( עתידי מצומצ יחסית ]ראה בדיקה נפרדת[ .ביחס לפער בי הקבוצות ,יש לזכור כי ברוב המקרי הביטוי הטקסטואלי של נחקרי הקבוצה ההטרוגנית היה רחב יותר בהשוואה למאיירי ,ועל כ נכללו בו יותר הסברי ונימוקי .להערכתי ,זה נגזר מהבדלי הטכניקה ,שכ היוצרי השוני בשתי הקבוצות בחרו מה לנמק ולהסביר ומה להותיר לפרשנות הצופה מתו הציור .למרות הסתייגויות אלה ,העובדה שכל חברי הקבוצה ההטרוגנית הציגו הסברי ונימוקי עשויה לשק' עושר ייצוגי רחב לפחות ברמת הקבוצה. נמצא ג כי לקבוצה ההטרוגנית יתרו מסוי ,קט ,ב"ניתוח מקורי למגמות מוכרות" .הדבר עשוי להצביע על עושר ייצוגי בקבוצה זו א מטבע הדברי ,יתכ מצב בו הפרשנות המקורית הזו אינה אלא השלכה של תפיסות רווחות שונות ,שאמנ אינ מקושרות בהווה למגמות המוכרות אליה שויכו בציור ,א ה ידועות ונפוצות בפני עצמ .כ ישנה אפשרות שבפרשנות ובניתוח המקוריי למגמה המוכרת ,ביטא הפרט תפיסה אישית אינדיבידואלית שהיא מרכזית ומהותית מבחינתו ,והתבססה אצלו מזה זמ ,והיא מבוטאת ע או בלי קשר ישיר למשימה המאופיינת שהתבקש לבצע כא .לאור שתי אפשרויות אלה ,יתכ שלא בהכרח נית לדעת מה מידת המחשבה שהושקעה בפועל בפרשנות המגמה העתידית האמורה ומה מקורותיה .ע זאת, האפשרות הראשונה ,של פרשנות מקורית למגמה מוכרת באמצעות תפיסה רווחת ונפוצה ,עשויה בכל זאת להעיד לעיתי על עושר ייצוגי שהוא ייחודי לתפיסת עיר העתיד.
39
המצב התקופתי/זמני/עונתי בו מוצגת עיר העתיד הנחקרי התבקשו לתאר את עיר העתיד בעוד 100שנה ,וכ ה עשו .ע זאת ,עולה השאלה הא העיר הנתונה מוצגת בציוריה כשהיא במצב סטטי קבוע ,שאינו מאופיי תקופתית ,או שמוצג בציור שלב מסוי בחייה של עיר העתיד – כלומר ,תיאור שאינו על תקופתי ,אלא תקופתי במפורש .תיאור שלב כזה בחיי העיר עשוי ,לכאורה ,להצביע במידת מה על עושר ייצוגי רחב יותר ,שכ נדרשת יכולת תמרו מסוימת בהצגת עיר כזו ובמתיחת מאפייניה לתיאור מתאי )אדפטציה(; כללתי בבדיקה זו התייחסות תיאורית לעונות שנה ולשעות היממה – א אלה מוצגות בנפרד מהאפיו התקופתי המרכזי של העיר.
תיאור תקופה/ זמן /עונה
מספר ביטויים * בקבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
מספר ביטויים * בקבוצה ההטרוגנית ) 7נחקרים(
1
4
תיאור תקופתי התייחסות למועד השינוי 1 0 הבולט שעברה העיר – ביחס להווה/לרגע המתואר 0 1 תיאור שעות היממה 0 0 תיאור עונות השנה תיאור מצב התחדשות/ 2 1 השתנות פעילה של העיר )מצב לא-סטטי( ** תיאור על-תקופתי 0 2 מובהק*** * מספר הנחקרים שאפיינו את תיאור העיר באופן תקופתי ** תהליך הנמצא בעיצומו -כמו בניין חדש המתווסף לעיר ) (Eאו מגמת שינוי מתמשכת פעילה )א' ,ז'( *** תיאור שאינו מאפשר כלל להבין את השלב בחיי העיר
תוצאות הבדיקה מצביעות על כ שבקבוצה ההטרוגנית נטו הנחקרי במידה רבה ל"תיאור תקופתי" ,שכמעט אינו קיי בקבוצת הסטודנטי לאיור אצל נית א' להבחי ב 2מקרי של "תיאור על תקופתי מובהק" .ההערכה היא שיתכ ויש בממצאי אלה כדי להעיד על עושר ייצוגי רחב בקבוצה ההטרוגנית; יצוי כי "תיאור על תקופתי מובהק" הוא לכאורה התעלמות מהממד התקופתי ,א יתכ שזו יצירת עיר שיכולה להתקיי בכל זמ ,בכל מצב – וג זו תפיסה לגיטימית .יתכ שזה מתקשר ג למידת היציבות או הארעיות/השתנות שבחר הנחקר להציג בתיאור העיר; יצוי כי בשתי הקבוצות מרבית הביטוי התקופתי נעשה בתיאור הכתוב ומיעוטו בהמחשה ויזואלית .הממצאי לגבי תיאור עונות שנה ושעות היממה מראי כי בשתי הקבוצות אי לכ התייחסות פרט לסטודנט אחד. כאשר בוחני את "התיאור התקופתי" שנכלל בציורי 5מהנחקרי ) ,Bב' ,ה' ,ו' ,ז'( ,נית לראות כי אצל כל החמישה בולט תיאור של עיר חדשה ,הנמצאת בשלב ראשוני יחסית – עיר שהוקמה מחדש ,לאחר שהערי הקיימות נהרסו או ננטשו .15זהו ממצא מעניי – א המדג אינו גדול ומגוו מספיק כדי לקבוע עד כמה התיאור הזה בולט בייצוג הקולקטיבי .מנגד ,למרות 15בנוסף לדמיון בבסיס הרעיוני של התיאור התקופתי ,אצל שלושה מנחקרי הקבוצה ההטרוגנית יש דמיון גם בגורם הנסיבתי " -אפקט החממה".
40
שלעיתי תוארה דעיכה עירונית מסוימת ,לא הוצגה אצל א' נחקר עיר בסו' ימיה – כתיאור תקופתי מובח .עוד נית לראות כי למרות ש 5נחקרי כללו תיאור תקופתי בציוריה ,הרי שרק אצל אחד מה ישנה התייחסות למועד השינוי הבולט ביותר שעברה העיר )ז'( – כל היתר מציגי אמנ עיר חדשה ,אול לא ברור מתי נוצרה ועד כמה היא ממשיכה להתפתח .היות והדבר הופיע אצל נחקר אחד בלבד קשה לראות בו פרמטר השוואתי. תפיסת הפוטנציאל העתידי ] [5של עיר העתיד – נעשה ניסיו לבדוק עד כמה צופי הנחקרי שהעיר תשתנה ותתפתח בעתיד ,כשהכוונה היא להערכה אישית שונה של השפעת טווח הזמ בי ההווה לבי נקודת הזמ העתידית שבה מתוארת העיר .נית לבחו זאת ,כמוב ,בהתא למידת ההגזמה שהציגו הנחקרי בשתי הקבוצות ולמגוו תרחישיה – וזה כבר נעשה – א ג כבדיקה כללית נפרדת של כל ציור וציור ושל הסברי הנחקרי ; בחרתי לדרג את הציורי ,בעיקר על סמ התיאורי המילוליי הנלווי לה ,ובחלוקה מעט גסה ,ל 3דרגות שינוי פוטנציאלי(1) : לא צופה שינוי מהותי – "בער כמו היו " ]נחקר " ,[Aלא ישתנה הרבה מאד בעוד מאה שנה" ]נחקר ו'[ (2) ,שינוי בינוני/חלקי (3) ,שינוי ניכר – בו מרבית הפרמטרי השתנו משמעותית, ולעיתי עד כדי שינוי אבולוציוני המגדיר מחדש את העיר כולה; בדיקה נוספת בהקשר זה היא זיהוי המש #מגמות קיימות כגור שינוי עיקרי/מוביל של עיר העתיד ,בהשוואה להתבססות והשפעה של גור זר חדש "במשוואה".
תפיסת הפוטנציאל העתידי
מספר ביטויים * בקבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
מספר ביטויים * בקבוצה ההטרוגנית ) 7נחקרים(
1 2 2
2 2 3
לא צופה שינוי מהותי שינוי בינוני/חלקי שינוי ניכר המשך מגמות קיימות 4/7 4/5 כגורם שינוי עיקרי/מוביל ** * מספר הנחקרים שביטאו דרגת פוטנציאל זו בהתייחסויותיהם או שהדבר עולה מתוך ציוריהם ** לפיכך ,נחקר אחד בקבוצת הסטודנטים ו 3-נחקרים בקבוצה ההטרוגנית שילבו בתיאוריהם גורם זר/חדש ובעל השפעה מורגשת .זאת בעוד מגמות קיימות מסוימות ממשיכות להתקיים ולהשפיע.
על רקע הממצאי שהתקבלו ,מתעורר קושי מסוי להכריע ובכל זאת ,נראה שביטוי פוטנציאל של "שינוי ניכר" בקבוצה ההטרוגנית שנבדקה אינו נופל מזה שבקבוצת הסטודנטי לאיור .להערכתי ,ישנה אפשרות לקשר בי תפיסת פוטנציאל עתידי של "שינוי ניכר" או "שינוי בינוני/חלקי" לבי עושר הייצוג העתידי ,א בהתפלגות הנוכחית לא נראה שקיי פער משמעותי בי הקבוצות; ביחס ל"המש מגמות קיימות כגור שינוי עיקרי/מוביל" בייצוגי הנחקרי ,הרי שבדיקה זו נועדה לזהות את מידת השמרנות המבוטאת במסגרת הערכת השינוי העתידי וכחלק מתפיסת הפוטנציאל העתידי עצמו הממצאי מלמדי שבמידה מסוימת ,מרכזיות הביטוי של המש מגמות קיימות בולטת יותר בייצוגי הסטודנטי לאיור ,א לא בפער ניכר מאד.
41
לדעתי ,בתפיסת הפוטנציאל העתידי המוצגת בציורי ,עשוי להיות ממד של החלטה מודעת ומחושבת ,שכ לעיתי שאלו עצמ הנחקרי עד כמה ירחיקו לכת .כלומר ,לבסו' בחרו לייש תרחיש אחד מתו ידיעה שיש אפשרות שהדברי יהיו שוני בצורה ניכרת .זה תלוי ג במידה בה בחרו לאמ 4את מחשבת ובהעזת לאלתר .הבדיקה של הופעת התרחישי עשויה להשלי מעט את התמונה.
בדיקה מקיפה יותר של תפיסת הפוטנציאל יכולה לבחו ג ביטויי להערכת כוח הפיתוח והבינוי האנושי ,הערכת טיב של יכולות התמודדות אנושיות ,ובכלל זה ג הכרה במגבלותיו של האד .
מתעוררת השאלה הא צרי לדעת ג "מה לא להציג" ,מה לא לכלול בעיר העתיד ,אילו סוגיות להותיר פתוחות ונטולות מענה/פתרו .
ביטוי רעיוני חזותי בהשוואה להבעה רעיונית בכתב באופ כללי ,נית להבחי כי בקרב קבוצת המאיירי קיי פחות תיאור טקסטואלי נלווה במסגרת הדיווח העצמי) 16פרט לנחקר .(E דוגמא קיצונית לכ היא נחקר Bשכלל שורת טקסט אחת בלבד ,כשמהצד השני – בקבוצה ההטרוגנית נית למצוא נחקר )ו'( שרוב הביטוי שלו היה כתוב ולא מצויר; ע זאת ,כדי לראות מה טיב ההבדלי בצורות הביטוי בי שתי הקבוצות ,נעשתה בדיקה מפורטת .יש לציי כי הדבר כבר בוצע באופ חלקי במסגרת בדיקת התרחישי ,בדיקת נימוקי הנחקרי ובדיקת "התיאור התקופתי"; בבדיקה הנוכחית בחרתי לבדוק את הבדלי ביטוי ההבעה באמצעות אות עשרה סיווגי ששימשו לבחינת ביטויי התפיסות והגישות בבדיקת הסימבוליזציה ,וה כוללי מבחר מקי' ומייצג יחסית של תחומי שביטאו רוב הנחקרי .הנחת המוצא של הבדיקה היא שהבדלי באופ הביטוי הרעיוני ,החזותי והכתוב ,עשויי ללמד אותנו על מקומה והשפעתה של טכניקת ציור טובה כמו זו הקיימת אצל הסטודנטי לאיור ביחס לביטוי העושר הייצוגי של עיר העתיד על ידי הנחקרי .17דהיינו לזהות הא והיכ טכניקה משופרת כזו עשויה לתרו לביטוי רחב ועשיר יותר.
16
שתי קבוצות הנחקרים התבקשו לכלול "הסברים כתובים" וכל 12הנחקרים עשו זאת ,אך בצורות שונות ובהיקפים שונים.
17הנחה נוספת היא שאמצעי הביטוי שבהם השתמש הנחקר הם במידה רבה תוצר ברירת-מחדל מושרשת ואינטואיטיבית שלו.
42
סוגי תיאורים רעיוניים
ביטוי
ביטוי
משולב***
משולב*** ציור+מלל
ביטוי*
ביטוי*
ביטוי*
ביטוי*
בכתב
בכתב
בציור
בציור
לא ביטאו כלל**
לא ביטאו כלל**
ציור+מלל
סטודנטים לאיור
קבוצה הטרוגנית
סטודנטים לאיור
קבוצה הטרוגנית
סטודנטים לאיור
קבוצה הטרוגנית
סטודנטים לאיור
קבוצה הטרוגנית
2
3
3
2
2
3
2
1
1
5
0
1
4
2
0
1
חברתיים- שלטוניים
דמוגרפיים רמת 0 1 6 2 1 2 0 2 הפרט אורחות 0 1 2 4 1 1 4 1 חיים 0 1 4 2 0 2 3 2 מצב העיר סביבה 4 0 1 3 4 1 6 1 מקומית סביבה 0 0 3 5 0 0 4 0 עולמית 3 3 0 1 6 4 4 3 טכנולוגיה 0 0 3 4 0 0 4 1 איום קיומי יכולת 3 1 2 2 3 1 5 3 התמודדות אנושית 12 9 18 14 38 16 סה"כ ממוצע 1.7 1.8 2.6 2.8 5.4 3.2 לנחקר ממוצע 2.6/7 2.9/5 לקבוצה * מספר הנחקרים שביטאו בציוריהם תיאור/י רעיון/ות מסיווג זה בצורת ביטוי זו ** מתוך 5נחקרים בקבוצת הסטודנטים ו 7-נחקרים בקבוצה ההטרוגנית *** הכוונה לשילוב בין ביטוי חזותי וביטוי כתוב של רעיונות מאותו סיווג – לא בהכרח אותו רעיון .נתון זה מופיע כאן במקביל להופעתם הנפרדת של ביטוי בכתב ושל ביטוי בציור בעמודות המתאימות – לכן ,נחקר שהציג בציורו "ביטוי משולב" יוסיף ערך של 1לכל שלוש העמודות
תת בדיקה של צורות הביטוי מוצגת בטבלה שלהל .כא נבדקה מידת השימוש הכולל שנטה לעשות כל אחד מהנחקרי בכל אחת משלוש צורות הביטוי )ציור ,מלל וביטוי משולב(:
מידת השימוש בצורות הביטוי
מספר ביטויים בציוריו של אותו נחקר - בקבוצת הסטודנטים לאיור* ) 5נחקרים(
מספר ביטויים בציוריו של אותו נחקר – ) 7נחקרים( בקבוצה ההטרוגנית*
5ומעלה
5ומעלה
1-2
ביטוי בכתב**
2
ביטוי בציור**
4
ביטוי משולב** )ציור+מלל(
3
40%
80%
60%
3-4 1
20%
0 1
20%
1-2
0
2
0
4
0
6
28%
57%
86%
3-4 2
28%
3
0
0
0
0
42%
* זהו עיבוד של ממצאי הבדיקה הקודמת – הביטויים החזותיים והמילוליים ,בשני המקרים ,מתייחסים לאותם סיווגי תיאורים רעיוניים .בכל עמודה מופיע מספר הנחקרים שהציגו ביטויים בהיקף זה ** האחוז המוצג הוא שיעור הנחקרים שהציגו היקף מסוים של ביטויים מתוך סך הנחקרים בקבוצה
43
הטבלה הראשונה מציגה את הפער הידוע והמוחשי בביטוי הכתוב בי שתי הקבוצות ).(2.2 הדבר בולט ג בשיעור הסטודנטי הגדול יותר אשר לא ביטאו כלל רעיונות תיאוריי מקטגוריות אלה .מעניי יותר לגלות שהפער בביטוי מצויר הוא נמו ומצומצ מאד 0.2 בממוצע ,לטובת הסטודנטי .פער קט מאד ) ,0.1לטובת הסטודנטי ( נית לראות ג במקרי בה הציגו הנחקרי "ביטוי משולב" )מילולי ומצויר( באותה קטגוריה ש נית היה לצפות ששיעור הביטוי המשולב של הקבוצה ההטרוגנית יהיה גבוה יותר ,שכ היא תתמו בכיתוב באות תיאורי שתתקשה להציג בציור. הטבלה השנייה מתמקדת ברמת הנחקר הבודד בכל קבוצה וקבוצה .הפער במידת הביטוי בכתב בי הקבוצות הופ מוחשי יותר בקבוצה ההטרוגנית נעשה בכ שימוש ניכר ובקבוצת הסטודנטי נראה שהשימוש נמו .ג הפער בביטוי בציור ,לטובת קבוצת הסטודנטי ,מתחדד א נית לראות כי בשתי הקבוצות מספר הביטויי המצוירי פר נחקר אינו עולה על .2מתגלה ג כי "ביטוי משולב" קיי אצל מרבית הנחקרי בשתי הקבוצות ג א היקפו אינו גבוה בשתיה . יש לזכור ,כי ישנ דברי אות קל ונוח יותר ,לכול ,לבטא בטקסט כמו היבטי סביבתיי עולמיי ואחרי קל יותר לבטא בציור – דוגמת אמצעי טכנולוגיי .במקרה כזה, זה לא נגזר בהכרח מהבדל בי הקבוצות או מצביע עליו .לעיתי ,יש ג מקו לשיקול דעת באופ הצגת הרכיבי כמו ההבחנה בי טכנולוגיה חשופה וטכנולוגיה נסתרת .כמו כ ,צורת ההסבר הכתוב הנלווה לציור שונה בי אנשי שוני – חלק יתארו בשני האופני את אות דברי , ואחרי יוסיפו באחד מה פירוט שאינו קיי בשני לכ חשוב להתמקד דווקא באות מקרי בה הביטוי הרעיוני נעשה באמצעי אחד בלבד .במוב זה ,וביחס לעושר הייצוג ,נית להבחי כי מרבית המקרי בה הוצגו " "3 4ו " 5ומעלה" ביטויי בציורי הנחקרי היו בקבוצה ההטרוגנית ,בצורה של ביטוי בכתב לפיכ ,ההבדל בטכניקת הציור אינו גור אשר יש בו כדי להגביל את ביטויי הייצוג העירוני העתידי ברמה הרעיונית ג א הביטוי בפועל אינו נעשה בציור א ,כפי שיוסבר בהמש ,יתכ שהדבר מגביל דווקא את הצגת הביטוי הרעיוני של קבוצת הסטודנטי .
בנוס' לניתוח הכמותי מספרי שהוצג כא ,נית להתייחס ג להתרשמות מצורת הביטוי הכללית הקיימת בכל ציור וציור ,כיחידה עצמאית שלמה על ס מרכיביה )המצוירי ( .ההגדרות "קבוצה מובחנת" ו"קבוצה הטרוגנית" נקבעו באופ שרירותי למדי ,עוד בטר יצרו הנחקרי השוני את ציוריה ,א מהתרשמותי מהציורי ,לאחר שהצטברו בידי ,התברר כי הגדרות קבוצתיות אלה ה קולעות למדי ג ביחס לתוצריה של כל אחת מקבוצות .בציורי הקבוצה ההטרוגנית נית להבחי במגוו תיאורי וסגנוני רחב מאד ה מבחינת אופ התיאור ותכניו וה בטכניקת הציור וההבעה :נחקר א' ריכז מספר אלמנטי נפרדי ואת השתנות העתידית הצפויה ,נחקר ב' שכפל שלושה אלמנטי דומי ליצירת סביבה שלמה ומבוזרת של מקבצי עירוניי ,נחקר ג' דחס לעמוד אחד מרחב עירוני צפו' ורב רבדי בצורה אופקית ואנכית
44
במקביל ,נחקר ד' הציג מתאר עירוני סכמאטי קווי ובסיסי שהוא יחידה אחת א ג מחבר בי יחידות נפרדות ,נחקר ה' יצר מבט רחב על העיר וסביבתה החיצונית תו ציור מוקפד ודייקני של רכיבי העיר ,נחקר ו' ביטא את ייצוג עיר העתיד בצורת מתווה/מתאר הכולל שרטוט חלוקה מפורטת לפונקציות ולאזורי כאשר אמצעי הביטוי המייצג אות הוא טקסטואלי בעיקרו כיתוב בכל אזור ואזור ואילו הציור עצמו מציג את המורפולוגיה העירונית והתבנית האזורית הצורנית במעי מבט על ,כשהרכיבי המצוירי היחידי ה עצי לאור הטיילת .נחקר ז', מצידו ,הפתיע בציור המפגי יכולות טכניות ואמנותיות מרשימות ,שלבטח לא נפלו מאלה שהציגה קבוצת הסטודנטי לאיור .הציור שיצר דומה לקבוצה זו ג במוב נוס' ,שיוצג מייד. על רקע מגוו זה ,קל היה להבחי במכנה המשות' המנוגד שניכר בציורי קבוצת הסטודנטי לאיור ההבדל בי הקבוצות בצורת הביטוי הכללית ,כפי שאני רואה אותו ,נגזר בראש ובראשונה מהפורמט השונה והמצומצ יותר בו בחרו להתרכז בציוריה חברי קבוצה זו .נראה כי ה בחרו בהצגה והמחשה של רעיו מרכזי אחד בכל ציור וההתמקדות בו השפיעה ה על היק' היריעה המצוירת כפי שנית לראות ג בבדיקות אחרות וה על אופי הפירוט הנקודתי .מרכזיותו של רעיו זה מבוטאת הלכה למעשה בשטח המוקדש לתיאורו מתו ס שטח הציור )וזה ,כאמור, השוני בפורמט( .במוב זה ,ישנו דמיו מסוי בי קבוצה זו לבי נחקר ז' בקבוצה ההטרוגנית.18 ההתמקדות והביסוס הנרטיביי האלה נובעי ,לדעתי ,משיטת העבודה השגורה של המאיירי , כפי שהוצגה ,כמו ג מהציפייה הכללית המופנה אליה להצגת מסר ויצירת אווירה למרות שלא התבקשו לכ במשימה זו ,ומניסיונ להציג תוצר שהוא של ומוגמר ,ויתכ שבכ צומצ מרחב הביטוי האינטואיטיבי )החופשי( שלה ,בהשוואה לזה שניכר בקבוצה ההטרוגנית אשר במרבית הציורי הציגה פיצול רעיוני ומה שעשוי להיראות כגיבוב מסוי א בחלק מהבדיקות עשוי להתפרש ג כייצוג עשיר יותר .19ביחס לנחקר ז' ,נראה שקיי אמנ דמיו לסטודנטי בצורת ההתמקדות התיאורית בציור א מבחינת העברת המסר ויצירת האווירה ,נדמה כי לא ביטא זאת באופ מודגש ,בהיר ומוקפד כפי שעשו הסטודנטי )בי היתר ,משו שלא צייר את הפעילות האנושית עצמה( .דוגמא זו עשויה להמחיש כי "טכניקת הציור" יכולה לכלול כמה וכמה רבדי שוני ולהדגיש את הפרמטרי לפיה קבוצת הסטודנטי נחשבת לקבוצה מובחנת שהיא ג בעלת תכונות משותפות המייחדות ומגדירות אותה .ככל הנראה ,תכונות אלה ג משפיעות על האופ בו בא לביטוי עושר הייצוג שלה .
השוואת היק %המערכת העירונית הנכללת בציור :נית לראות בחלק גדול מהבדיקות הקודמות ,בנוס' לייעודיה הספציפיי ,ג מעי "רשימות מצאי" של אות אלמנטי ורכיבי תיאוריי אשר זכו או לא זכו להתייחסות בציורי הנחקרי – כמו מערכות אנרגיה ,ממד מפלסי ואמצעי תחבורה. 18
ובמידה מעטה יותר גם לנחקר ב' -שם יתכן כי התיאור הממוקד והמצומצם נובע גם מעושר ייצוגי מצומצם.
19
עוד נראה ,כי בקרב הקבוצה ההטרוגנית ישנה גם נטייה לייצוגים חיוביים יותר של עיר העתיד ,בהשוואה לקבוצת הסטודנטים לאיור – אך ,כפי שהוסבר ,הדבר אינו מתקשר לעושר הייצוג.
45
הטבלה הבאה מרכזת ומסכמת את נתוני ההשוואה בי הקבוצות מה נית להתרש מהיק' המערכת העירונית המתוארת בכל אחת מה – ביחס להתמקדויות וסיווגי שוני : מספר מופעים/ ביטויים*
מספר מופעים/ ביטויים*
סטודנטים לאיור ) 5נחקרים( 34 28 56 5 9
קבוצה הטרוגנית ) 7נחקרים( 55 31 56 3 14
22
43
30.8
29
14
16.4
21.2
18.6
השוואות אלמנטים ורכיבים 12קטגוריות מתאר עירוני צורני-פונקציונלי 12קטגוריות מתאר עירוני אנושי סימבוליזציה :רכיב/מאפיין הדומה למדיה קיום מוקדים/מרחבי-משנה נפרדים רמות התייחסות מרחבית גישות ותפיסות הנוגעות למערכת העירונית** ממוצע כללי לנחקר ממוצע לנחקר ללא מתאר אנושי וללא רכיבי סימבוליזציה דומים למדיה ממוצע לנחקר ללא מתאר צורני ,מרחבי- משנה ורמות התייחסות מרחבית
86 62 סה"כ קטגוריות )מתאר צורני +אנושי( 12.3 12.4 ממוצע כללי של קטגוריות פר-נחקר * בכל הקבוצה ** מדובר במקבץ גישות ותפיסות מצומצם שעובד מחדש לצורך טבלה זו וכולל שלושה מתוך עשרת הסיווגים המקוריים :מצב העיר ,סביבה מקומית וטכנולוגיה
במבט חטו' בטבלה ,נית לראות כי היק' המערכת העירונית בציורי הקבוצה ההטרוגנית, מבחינת מספר אלמנטי קטגוריי ,רחב יותר מאשר בקבוצת הסטודנטי ,וכ ג בתיאור רמות ההתייחסות המרחבית ובגישות ותפיסות הנוגעות למערכת העירונית .ע זאת ,בחישוב ממוצע פר נחקר ,הפער הזה הול ומצטמצ וא' מתהפ בחלק מהמקרי .לסטודנטי יש ,כאמור, יתרו מסוי במאפייני סימבוליזציה השאובי מהמדיה וכ ה נטו להתמקד במתאר האנושי, וג ש התבסס אצל ייצוג יתר .כאשר מחושב ממוצע המוציא מהחישוב את שתי השוואות אלה ,יש יתרו לקבוצה ההטרוגנית – ומנגד ,כאשר מוצאי מהחישוב האלמנטי המרחביי צורניי ,גדל יתרונה של קבוצת הסטודנטי .יתכ ,לפיכ ,שהיק' המערכת העירונית הנכללת בציורי מתפצל – במוב מסוי – בי מערכת המדגישה ממד מרחבי צורני למערכת עירונית המדגישה מתאר אנושי ,שאינו מכלול אלמנטי סטטיי ,אלא שואב מרכיבי מדיה שוני ומטמיע אות .גור משמעותי נוס' שעשוי ליצור את הפער הזה הוא ההבדל הניכר במידת ה"שמרנות" בי שתי הקבוצות – מספר הביטויי השמרניי הממוצע לנחקר בקבוצה ההטרוגנית הוא 13בהשוואה ל 9.6אצל הסטודנטי לאיור .זה עשוי להעיד על קיומ של אלמנטי הנכללי ומבוססי במערכת העירונית ,אשר לא באו לביטוי במסגרת ההשוואות שהוצגו כא ,א יש בה כדי להרחיב את היק' המערכות העירוניות בציורי הקבוצה ההטרוגנית. לאור סוגיות אלה ,הוחלט לבצע בנוס' להשוואה זו ג ספירה של מספר האלמנטי השוני /נפרדי שצייר כל נחקר .לצור ספירה זו ,הוגדר "אלמנט" כרכיב של ,עצמאי ,בעל
46
מקו ונוכחות במרחב ,שאיננו שכפול והכפלה של רכיב אחר זהה )מבחינת מיקו ופונקציה(; ידגי זאת ציורו של נחקר Aשבו אלמנטי עצמאיי מובחני – כמו הבנייני השוני והחומה – א ג שכפול והכפלה של רכיבי – כמו משכנות העוני והמכוניות .משכנות העוני שצוירו כוללות ,כל אחת ,עשרות בתי זהי דחוסי – ועל כ הוחלט למנות אות בצורה של שכונות נפרדות ,שכל אחת מה תיחשב אלמנט בפני עצמו – ובס הכל 4אלמנטי .בציור זה מופיעות ג 11מכוניות סכמאטיות זהות – ה נמצאות בשני מוקדי ,ועל כ ייספרו פעמיי ,כ 2אלמנטי . ג שכפול הדיירי השבי מעבודת בציור Eטופל בצורה דומה – נספרו כאלמנט אחד .יצוי כי ההבחנה בי אלמנטי התייחסה ג למגוו צורני ניכר ובולט של טיפוסי בנייה.
מספר אלמנטים שונים/נפרדים בציורי הקבוצה ממוצע מספר אלמנטים לנחקר מספר נחקרים שציירו עד 8 אלמנטים שונים/נפרדים מספר נחקרים שציירו 9-14 אלמנטים שונים/נפרדים מספר נחקרים שציירו מעל 15 אלמנטים שונים/נפרדים
קבוצת הסטודנטים לאיור ) 5נחקרים(
קבוצה הטרוגנית ) 7נחקרים(
65
68
13
9.7
1
4
2
2
2
1
פער בין הקבוצות
3.3
ממוצע מספר ביטויים בכתב – מטבלה קודמת – לשם השוואה* חיבור ממוצעים )אלמנטים 1.1 15.1 16.2 מצוירים וביטויים בכתב( ** * שם התייחסה הבדיקה לאופן הביטוי של קטגוריות מסוימות ואילו כאן הספירה היא כללית ** ביחס להיקף תיאור המערכת העירונית ,חיבור הממוצעים של שתי הבדיקות הוא ,במידה מסוימת ,מדד מקביל להשוואה הכללית של האלמנטים התוכניים-קטגוריים שנעשתה בתחילת סעיף זה 5.4
3.2
2.2
בניגוד לרוב הבדיקות הקודמות ,ספירת האלמנטי התייחסה לרכיבי מצוירי בלבד ,מבלי להתייחס לתיאור המילולי הנלווה לציור; הפער בהשוואה הכללית של ממוצע האלמנטי והרכיבי התוכניי קטגוריי )פר נחקר( בי שתי הקבוצות בתחילת סעי' זה עמד על ,1.8 לטובת קבוצת הסטודנטי .הפער בממוצע מספר האלמנטי המצוירי לנחקר ,בבדיקה הנוכחית ,הוא 3.3לטובת הסטודנטי .בחרתי להשוות אותו לפער בממוצע מספר הביטויי בכתב בי שתי הקבוצות שנבדק קוד לכ ,על א' שהוא מסתמ על השוואה קטגורית חלקית ולא על סקירה כללית ,כפי שנעשה בבדיקה האחרונה .הפער ש עמד על ,2.2לטובת הקבוצה ההטרוגנית; כאשר מחברי יחד את ממוצע שתי הבדיקות – אלמנטי מצוירי וביטויי בכתב )על א' השוני המסוי בהיקפי הבדיקה( ,מתקבל פער כללי של ,1.1לטובת הסטודנטי לאיור; נית לראות אפוא כי הפער בממוצע האלמנטי המצוירי הוא הבולט והמוצק ביותר מבי מאזני ההשוואה של שתי הקבוצות ,וא' מביא לשמירת יתרו קבוצת הסטודנטי בחיבור הממוצעי . אפשר להערי כי הדבר נובע מטכניקת הציור המשופרת והמפותחת של קבוצה זו ,א לא באופ בלעדי ,כלומר – זה מקו שבו יתכ פער בעושר הייצוג שאינו נובע בהכרח מיכולת ביטוי .לעניות דעתי ,פער זה מתחזק בחיבור הממוצעי ,ולכ מחליש את הפער לו זכתה הקבוצה ההטרוגנית בביטוי הכתוב.
47
קוהרנטיות המציאות החלופית המוצגת – כוונתי ב"קוהרנטיות" היא לתחושה שהאלמנטי השוני בציור יוצרי מכלול שהוא מגובש ,מובח וייחודי ,ושהזיקה ביניה מדודה ומחושבת )אלמנטי המותאמי זה לזה ושואבי זה מזה( .בחרתי להתייחס לקוהרנטיות בשני מובני שוני (1) :המכלול המצויר (2) ,המכלול המתפקד .20זאת משו שיתכ ,לדעתי ,מכלול שמצויר היטב ומציג בבהירות רעיו מגובש א רמת התפקוד האפשרית בו ,כמציאות חלופית, היא מוגבלת יחסית .אציי כי אחד מממדי הקוהרנטיות עשוי להיות אפיו המרחב כ"מקו " או כ"אי מקו " ,ועד כמה האפיו הזה של וחד משמעי .מאחר והעבודה הנוכחית עוסקת בהיק' הייצוג ולא בטיבו הסמנטי ,היבט זה לא נבדק באופ נפרד אלא במסגרת הבדיקה של קוהרנטיות "המכלול המצויר".
מאחר ובדיקת הקוהרנטיות משלבת קביעה על סמ התרשמות סובייקטיבית מסוימת מצד החוקר ,בחרתי להגביל את הבדיקה ,בשני המכלולי ,ל 3דרגות קוהרנטיות ) ,(3 ,2 ,1המבטאות דירוג בסיסי וכללי של הציורי השוני .החלוקה מוצגת בטבלה: המכלול המצויר בקבוצת הסטודנטים לאיור* ) 5נחקרים( 0
המכלול המצויר בקבוצה ההטרוגנית* ) 7נחקרים( 3
המכלול המתפקד בקבוצת הסטודנטים לאיור* ) 5נחקרים( 2
המכלול המתפקד בקבוצה ההטרוגנית* ) 7נחקרים( 1
דרגה - 2בינונית
2
2
1
3
דרגה – 3הגבוהה ביותר
3
2
2
3
1.8/3
2/3
2.3/3
דרגת קוהרנטיות
דרגה – 1הנמוכה ביותר
2.6/3 דרגה ממוצעת לנחקר * מספר הנחקרים שציוריהם מתאימים לדרגה זו
מבחינת "המכלול המצויר" ,נית לומר כי יצירת ציור ברור ומוב לצופה ביחס להצגת מרחב עירוני מושפעת ג ממידת שילוב של חמשת האלמנטי הבסיסיי בדימוי עירוני קוגניטיבי, כפי שהוגדרו על ידי :Lynchצירי – ,Pathsצמתי – ,Nodesגבולות/קצוות – ,Edgesאזורי – Districtsו נקודות ציו – .[5] Landmarksבדקתי את מידת שילוב האלמנטי האלה בציורי שתי הקבוצות:
20במסגרת בדיקת "הייצוג העירוני השמרני" ,נבדק ניסיונם של המציירים להציג "עיר הכוללת את כל מרכיביה" .שם נמצא כי ניסיון זה לא קיים אצל הסטודנטים לאיור ,אך הוא קיים אצל 4נחקרים בקבוצה ההטרוגנית .לאור זאת ,בבדיקה הנוכחית נעשה ניסיון לבחון מכלול מתפקד גם אם אינו כולל/מציג את מלוא מרכיבי העיר.
48
ציורי קבוצת הסטודנטים לאיור* ) 5נחקרים(
ציורי הקבוצה ההטרוגנית* ) 7נחקרים(
צירים Paths -
2
4
צמתים Nodes -
1
1
גבולות/קצוות Edges -
2
3
אזורים Districts -
3
4
נקודות-ציון Landmarks -
2
2
סה"כ
10
14
2
2
שילוב האלמנטים של Lynchבציור
ממוצע אלמנטים לנחקר מספר הנחקרים שלא כללו 1 אלמנט כלשהו מספר הנחקרים שכללו 2 1-2אלמנטים מספר הנחקרים שכללו 2 3-4אלמנטים מספר הנחקרים שכללו 5 0 אלמנטים * מספר הנחקרים שציוריהם כללו אלמנט/ים מסיווג זה
2 2 3 0
ניכר פער מסוי בקוהרנטיות המכלול המצויר ,לטובת הסטודנטי לאיור ויש להניח כי זה נובע מטכניקת הציור הטובה יותר שלה ,ואילו הפער הקט בקוהרנטיות המכלול המתפקד, לטובת הקבוצה ההטרוגנית ,יכול להעיד על כ שהעושר הייצוגי של עיר העתיד בקבוצה זו אינו נופל מזה שבקבוצת הסטודנטי ,וכי ביכולת לבטא מציאות חלופית ראויה ג א טיב הציור שהציגו נמו יותר; להערכתי ,הצגת ביטוי קוהרנטי עשויה להצביע על עושר ייצוגי שהתבסס בקרב הנחקר ,א ג על הסתמכות על ייצוג מגובש ומובנה קיי שהפרט נחש' אליו .כמדד להיק' העושר הייצוגי ,אי הכרח שיש חשיבות להבחנה הזאת. ביחס לחמשת האלמנטי של ,Lynchנית להערי כי מכלול ייצוגי עשיר צפוי לכלול את האלמנטי האלה ,א ה עשויי להשתלב ג בתהלי העתקה בסיסית של המציאות לעתיד. הטבלה מראה שממוצע האלמנטי לנחקר בשתי הקבוצות הוא זהה ) ,(2וג התפלגות מספר הנחקרי שכללו ס מסוי של אלמנטי דומה למדי .לכל היותר ,עולה השאלה הא שלושת נחקרי הקבוצה ההטרוגנית אשר כללו 3 4אלמנטי אכ ביטאו בכ ייצוג עשיר יותר או דווקא ייצוג שמרני השואב מהמציאות .בנוס' ,להערכתי ,נחקרי אשר "לא כללו אלמנט כלשהו" עשויי להעיד על ייצוג דל א ג כא הפער בי הקבוצות אינו משמעותי; ניכר ג גיוו יחסי בהתפלגות מספר האלמנטי בשתי הקבוצות. בדיקת המש עשויה להתמקד בטיב האלמנטי בה השתמשו בכל קבוצה ומשמעותו ביחס לעושר הייצוג כמו צורת ההבחנה בי אזורי ובמידת גיוו הביטוי בכל קטגוריה מרחבית כזו.
איזו בי ייצוג ספציפי וייצוג קטגורי – בהמש להבחנתו של Portugaliבי ייצוג עירוני ספציפי לייצוג קטגורי שהוצגה ברקע התיאורטי נעשה ניסיו לזהות מקרי בה נטה הנחקר
49
להציג עיר עתידית שהיא נגזרת של מתווה עירוני קטגורי וכללי ,לצד מקרי בה נשע הייצוג העתידי על עיר קיימת ומוגדרת ושולבו בתוכו רכיבי ואלמנטי שה בבחינת ייצוג ספציפי .התמקדות בעיר ספציפית ו/או שיו אזורי גיאוגרפי מוגדר של הייצוג, עשויי להעיד כביכול על שמרנות מסוימת והיצמדות להווה המוכר ,א הדבר עשוי להיות ג פלטפורמה ותשתית להסבה עתידית של העיר תו עיוות והגזמה ניכרי .במקרה כזה ,יתכ ביטוי לייצוג עשיר ומפורט. נחקר Eהציג עיר לחו' "הי התיכו " )הגווע( ומתייחס בתיאורו הכתוב ל"ישראל" של ,2107נחקר ו' הציג יער ושביל אופניי לצד אג "כמו האי בבודפשט" .העיוות וההגזמה בתיאורו של נחקר Eניכרי יותר ,כשהוא מציג מרחב עירוני מוגז וקריסה של המערכת האקולוגית הימית כולה ,בעוד נחקר ו' משתמש באלמנט הספציפי ששילב כדי להציג ולהמחיש דמיו לרכיב מההווה; האיזו "קטגורי ספציפי" זוכה לביטוי ג בשני מקרי נוספי :בציורו של נחקר Aמוצג רובד מעמדי תחתו המלווה בכיתוב" :שאר העיר ,ה'סלאמז' .בער כמו אזורי עניי בערי כיו " ,כשהציור תומ בתיאור זה .במקרה אחר ,אצל נחקר ה' ,נית לזהות באזור המגורי מבנה המאופיי בחזות ארכיטקטונית מודרנית במבט נוס' מתברר ,כי ככל הנראה מדובר בדמותו של גורד שחקי לונדוני חדיש30 St Mary , ) Axeמטה תאגיד ,Swiss Reהמכונה ג "" "The Gherkinמלפפו "( ]ראה תמונה[ שהושל ב 2004ונחשב לאלמנט מייצג ומוכר של האדריכלות המודרנית החדשה שהתפתחה בעיר בעשור האחרו .נית לראות בכ דוגמא למה שכיניתי בתחילת העבודה "רליקטי " השארת שאריות ושרידי מההווה במסגרת עיר העתיד .כינוי זה נכו למקרה האחרו ,ובמידה מעטה יותר לזה שלפניו .את כל ארבעת המקרי יתאר אולי הכינוי "ציטוטי הווה" ,במוב של "מובאות" ,כאשר בכל המקרי נראה שלא היתה כא מתיחה לעתיד של עיר ספציפית שלמה דוגמת לוס אנג'לס בסרט "בלייד ראנר" .עוד נית לזהות כי בשניי מהמקרי נחקרי Aו ו' הועתקו ושולבו אזורי /מקטעי עירוניי בשלמות ,ללא מניפולציה מורגשת ,א סביבת תורמת לחדשנות שבה ,כמו ג צורת מיקומ במרחב. מאחר והנחקרי לא נשאלו ישירות לגבי מקורות הזנת הייצוג שלה וזהות האלמנטי שכללו בציורי ,עולה השאלה למה בחרו בהשארת אלמנטי מסוימי ,ולא אחרי ,ומה תרומת לייצוגיה במקרה של " ,"The Gherkinיתכ שאותו נחקר הבחי בחריגותו ובנוכחותו של המגדל בנו' העירוני ,כדוגמא בולטת לאדריכלות אולטרה מודרנית ,הנחשבת מתקדמת ו"עתידנית" וככזו ,שיי אותה לקטגוריה של עירוניות עתידית שהתפתחה אצלו מזה זמ .זה עשוי לבטא ייצוג עשיר ומבוסס ,א לא בהכרח מקורי וייחודי; בנוס' ,רכיב שנלקח מההווה והוטמע בעתיד עשוי לתרו ליצירת רוש של "מקו " ) ,Placeכהגדרת .([4] Relphמחקר הבודק נחקרי בודדי ולא קבוצות עשוי להתמקד בכ ,ואילו בדיקה קבוצתית מתקדמת יותר יכולה לבחו מה ניזו ומה אינו ניזו ממקורות הייצוג המוכרי לפרטי .זה ללא ספק היבט מעמיק ומעניי של עושר הייצוג ,ויתכ שתהיה משמעות לזיהוי נקודות המפגש שבי הווה ועתיד אצל
50
נחקרי שוני ; ע זאת ,ביחס לאיזו שבי ייצוג עירוני ספציפי וקטגורי אצל ארבעת הנחקרי שנזכרו ,נראה כי קיי קושי להכריע עד כמה איזו זה אכ מעיד על מידת העושר הייצוגי ברמת הקבוצות .הערכתי היא שהמדג הנוכחי קט מכדי שאפשר יהיה לקבל תמונה ברורה בהקשר זה.
ביטוי השפעת החברה על המרחב ביחס להשפעת המרחב על החברה זהו ניסיו לראות מה מידת יכולתו של המצייר לווסת בי שני סוגי ההשפעה :עד כמה כל אחד מה מגובש וחד כיווני ,מצד אחד ,ומצד שני עד כמה משולבות זו בזו שתי ההשפעות ,במידה ושתיה מגובשות. ההנחה היא ששילוב שתי ההשפעות עשוי לבטא ייצוג עשיר ומקי' יותר ,ואילו ייצוג חד כיווני עשוי להעיד על התעלמות מסוימת מהגור השני ,ממקומו ומהשפעתו .ע זאת ,ייצוג השפעה שהוא חד כיווני א מגובש )כלומר ,אחיד ,מקי' ושל ( ,עשוי להעיד ג הוא על ייצוג עשיר.
סוגי השפעות
ביטוי בציורי קבוצת הסטודנטים לאיור * ) 5נחקרים(
ביטוי בציורי הקבוצה ההטרוגנית * ) 7נחקרים(
השפעת המרחב על החברה מתוכם ביטוי חד- 0 0 כיווני** מתוכם ביטוי חד- 0 0 כיווני מגובש** השפעת החברה 7 5 על המרחב מתוכם ביטוי חד- 1 1 כיווני** מתוכם ביטוי חד- 2 3 כיווני מגובש** שילוב שני סוגי 3 1 ההשפעות * מספר הנחקרים שביטאו השפעה מסוג זה -בציור ו/או בכתב ** כל ביטוי חד-כיווני נספר פעם אחת בלבד ,כמגובש או כבלתי-מגובש 3
1
הממצאי מראי נטייה כללית לביטוי מסוג "השפעת חברה על המרחב" ,א בקרב הקבוצה ההטרוגנית ניכרת ג ההשפעה ההפוכה כנראה בשל הנושאי אות בחרו לתאר )השלכות התחממות גלובלית( .ביחס לפרמטרי שנקבעו כמבטאי ייצוג עשיר שילוב שני סוגי ההשפעה ו"ביטוי חד כיווני מגובש" ,נראה כי בראשו מסתמ יתרו לקבוצה ההטרוגנית ובשני ישנו יתרו קל לקבוצת הסטודנטי תוצאה זו אינה מאפשרת קביעה חד משמעית לגבי עושר הייצוג בשתי הקבוצות.
שילוב מספר רמות התייחסות חברתיות באותו ציור בחרתי לבדוק זאת בהתא לשלוש רמות יסודיות (1) :פרט (2) ,קבוצה (3) ,חברה .ההנחה היא שייצוג עשיר יכלול יותר מרמת התייחסות חברתית אחת.
51
ביטוי בציורי קבוצת הסטודנטים לאיור * ) 5נחקרים(
ביטוי בציורי הקבוצה ההטרוגנית * ) 7נחקרים(
פרט
2
1
קבוצה
2
3
חברה
4
6
1.6
1.4
רמת התייחסות חברתית
ממוצע לנחקר מספר נחקרים 4 3 שהציגו רמה אחת מספר נחקרים 3 1 שהציגו 2רמות מספר נחקרים 0 1 שהציגו 3רמות * מספר הנחקרים שביטאו רמת התייחסות זו -בציור ו/או בכתב
ישנו פער קט ) (0.2בממוצע רמות ההתייחסות החברתית פר נחקר ,לטובת קבוצת הסטודנטי לאיור .בשתי הקבוצות ישנו שיעור גבוה יחסית של נחקרי שהסתפקו בהצגת רמת התייחסות חברתית אחת בלבד .יתרו קל לקבוצה ההטרוגנית קיי במספר הנחקרי שהציגו 2 רמות התייחסות ,א בקבוצה זו אי א' נחקר שהציג את כל 3רמות ההתייחסות ,ואילו בקרב הסטודנטי קיי נחקר כזה.
יצוי כי בהקשר של רמת הפרט ,א ג ביחס לרמת הקבוצה והחברה ,ישנה אפשרות לבדוק באופ נפרד וממוקד את מקומו של האד בעיר עד כמה מוגדר ומובח המקו הזה ,צורת הצגת הפעילות האנושית קבוצתית והיקפה ,האופ בו מצוירות דמויות אנושיות על רקע המרחב העירוני ומשמעות הדר בה ה מוצגות ,טווח יכולותיו הפוטנציאליות של האד בעיר )ובכלל זה שליטה והשפעה( וגיוו הפעולות האנושיות המתוארות בציור וטיב ] ;[5בחרתי שלא לערו בדיקה נפרדת בהקשר זה ,שכ למדדי אלה יש ממד סמנטי מסוי ,בי היתר כזה המיועד לבטא רוש של "ניכור" או "הזדהות" ביחס לעיר העתיד ,ובמידת מה משק' ג תחושות אי ודאות כלפיה. היבטי סובייקטיביי אלה אינ מצביעי בהכרח על עושר הייצוג ,בצורה שתאפשר השוואה בי נחקרי .ע זאת ,בחנתי בסעיפי הבדיקות השוני את עצ ההתייחסות או אי התייחסות למרבית פרמטרי אלה – באופ כללי ומבלי לבחו בפירוט את טיב ההתייחסות .כלומר ,לא תמיד חשוב מה מקומו של האד בעיר ,כל עוד יש לו מקו בעיר והנחקר נת את דעתו לכ .
מספר מערכות שירותי ,גופי ציבוריי ומערכי תפקודיי כלכליי הבאי לביטוי בנוס' למערכות שלטוניות ותכנוניות ולתחבורה נית לראות כי 3סטודנטי ו 2נחקרי מהקבוצה ההטרוגנית לא הציגו כלל מערכות וגופי מסוג זה .היתר מופיעי בטבלה:
52
ביטוי בציורי קבוצת הסטודנטים לאיור * ) 5נחקרים(
ביטוי בציורי הקבוצה ההטרוגנית * ) 7נחקרים(
כלכלה ומסחר
2
3
תעסוקה
1
2
ביטחון והגנה
0
1
בריאות
0
2
שירותי פנאי
0
3
0
1
מערכות ,גופים ומערכים
חינוך אנרגיה ואיכות 2 0 הסביבה 14 3 סה"כ מספר נחקרים 3 2 שכללו 1-2מערכות מספר נחקרים 1 0 שכללו 3-4מערכות מספר נחקרים 1 0 שכללו 5ומעלה * מספר הנחקרים שביטאו מערכות/גופים מסוג זה .במידה והופיעה יותר ממערכת אחת באותו סיווג ,הן נספרו פעם אחת בלבד לכל נחקר
ישנו יתרו לקבוצה ההטרוגנית ה במגוו סוגי המערכות ,הגופי והמערכי השוני הנכללי בציוריה וה במספר המערכות המופיעות פר נחקר .הדבר עשוי להצביע על עושר ייצוגי בקבוצה זו ,שכ במוב מסוי למרות מגבלת יריעה ברורה של הציורי יש צור במספר התייחסויות מינימלי למערכות תפקודיות ולמקומ העתידי להמחשת מציאות חלופית שתיראה רציפה ומשכנעת .ע זאת ,ביטוי כזה עשוי אולי ג להעיד על ייצוג עירוני רחב ,שאינו בהכרח ייצוג עירוני עתידי רחב.
דיון ומסקנות הבדיקות השונות שערכתי מראות כי בקרב כל הנחקרי משתי הקבוצות יש יכולת לבטא בציור ייצוג של עיר עתידית .יש לה מושג כללי מסוי לגבי עיר כזו ,וכ ה הביאו לביטוי גישת התייחסות אישית. בבדיקות שבוצעו במסגרת עבודה זו ביחס להבדלי בעושר הייצוג) 21סדרת בדיקות שנועדה לאפיו התוכ המבוטא בציורי ורוחב היריעה ,(22נית היה לראות שהפער בי הקבוצות בהקשר
21הגדרת "עושר הייצוג" ,כפי שהוצגה בתחילת העבודה ובמהלכה ,וכפי שהתבססה בעקבות הבדיקות והממצאים היא רוחב, היקף ומגוון הביטויים הנכללים בייצוגי עיר העתיד .בנוסף ,ייצוג עשיר הוגדר ככזה בו מרובים אלמנטים המצביעים על זמן העתיד ולא ההווה .יודגש כי המושג "עושר" הוא רב-משמעי מטבעו וכי בכל בדיקה הפרמטרים המגדירים של ייצוג עשיר היו מעט שונים – פרמטרים אלה מוצגים בסקירת הבדיקה ו/או לצד הממצאים. 22מופיעה כאן התייחסות לחלוקת סוגי הבדיקות כפי שהוגדרה בסקירת המתודולוגיה )עמ' – (16מסומנים בקו תחתון.
53
זה אינו חד משמעי .בספירת מגוו ביטויי הקטגוריות ,23לדוגמא ,התגלה פער קט מאד בי הקבוצות ,א נראה שכל אחת מה התמקדה בקטגוריות מסוג אחר – הסטודנטי לאיור נטו להתמקד במתאר עירוני אנושי והקבוצה ההטרוגנית התמקדה במתאר צורני פונקציונלי; במקביל ,במספר לא מבוטל של מקרי ,נראה היה כי בניגוד להשערת המחקר ,24העושר הייצוגי המבוטא בציורי הקבוצה ההטרוגנית הוא רחב מזה שביטאו הסטודנטי – לדוגמא בבדיקה של הצעת פתרונות לבעיות המוצגות בציור 25ובבדיקת מספר ההסברי והנימוקי ששילבו בתיאוריה ,26וכאמור ג בקטגוריות המתאר הצורני פונקציונלי.27 אחד הפערי הבולטי בי הקבוצות הוא בממוצע מספר האלמנטי המצוירי פר נחקר ,28בו קיי יתרו לסטודנטי לאיור ,העשוי לנבוע במידת מה מההבדל בטכניקת הציור א ג מרוחב העושר הייצוגי .מנגד ,בשלוש בדיקות אחרות נמצא יתרו לקבוצה ההטרוגנית :בדיקת "התיאור התקופתי" ,29רמות ההתייחסות החברתיות 30ושילוב "מערכות שירותי ,גופי ציבוריי ומערכי תפקודיי כלכליי " .31יש בכ כדי להמעיט מערכו של יתרו הסטודנטי ,בהסתכלות רחבה. מקב 4בדיקות נוס' שנער התייחס לבחינת צורת הביטוי ומידת המניפולציה שנעשתה – ש זוהה פער זניח בי הקבוצות בעיוות תוכ פנימי ,א פער גדול יחסית בעיוות צורני ,לטובת 33 הסטודנטי .32קבוצה זו ג נוטה להגזמה רבה מעט יותר בשילוב תפיסות וגישות רווחות במסגרת הציורי .מנגד ,נראה כי הקבוצה ההטרוגנית אינה נופלת מקבוצת הסטודנטי לאיור בתפיסת "הפוטנציאל העתידי" .34רמה דומה בי הקבוצות התגלתה ג בבדיקת "קוהרנטיות המציאות החלופית המוצגת" – 35א ישנו הבדל בסוגי הקוהרנטיות – מכלול מצויר קוהרנטי בלט בקבוצת הסטודנטי בעוד בקבוצה ההטרוגנית בלטה קוהרנטיות המכלול המתפקד .זה מעיד כי כושר הציור אינו פוגע ביכולת לבטא מציאות חלופית ראויה בקבוצה ההטרוגנית; בקרב המדג נמצא ג כי היכולת לשימוש ייחודי ברכיבי ואפיוני שמקור בייצוג קולקטיבי רחב ובמדיה, קיימת במידה רבה ג אצל הקבוצה ההטרוגנית. קבוצת בדיקות שלישית נועדה להתחקות אחר מקורות הייצוג של היוצרי .ש נית היה ללמוד כי ההסתמכות על המדיה והשראתה 36ניכרי יותר בקבוצת הסטודנטי לאיור ,בעוד
23עמ' 17 24עמ' 13 25עמ' 33 26עמ' 38 27עמ' 17 28עמ' 46 29עמ' 40 30עמ' 51 31עמ' 52 32עמ' 23 33עמ' 33 34עמ' 41 35עמ' 48 36עמ' 25
54
רכיבי ייצוג עירוני שמרני 37בלטו יותר בקבוצה ההטרוגנית ,כשבמקביל ניכרה בה הסתמכות רבה על תפיסות וגישות הרווחות בציבור .38ממצאי אלה תואמי את הנחת המוצא לגבי חשיפת המדיה הרבה יותר בקרב הסטודנטי לאיור .ע זאת ,השימוש שעשו חברי הקבוצה ההטרוגנית באות תפיסות וגישות רווחות בהצעת פתרו לבעיות – 39מעיד על עושר ייצוגי; בדיקת "איזו בי ייצוג ספציפי וייצוג קטגורי" 40לא הצליחה לאתר פער בעושר הייצוגי בי הקבוצות; יצוי ג , כי במקרי מסוימי היה מעט קשה להכריע מה נובע ממניפולציה ומה מקורו בייצוג עשיר. מקב 4הבדיקות האחרו שואב ישירות משאלת המחקר ,וניסה – כאמור – לבחו את מקומה של טכניקת הציור והשפעתה על ביטוי הייצוגי .בדיקה זו ערכה השוואה בי ביטוי כתוב וביטוי מצויר וכ ניסתה לזהות את אות מקומות בה טכניקת ציור משופרת עשויה לבוא לידי ביטוי ולהשפיע על האופ בו מובע הייצוג .בחלק מהבדיקות ,כמו בבדיקת אופ ביטוי התרחישי 41לא זוהה פער ברור בי הקבוצות .בבדיקה המרכזית של נושא זה )"ביטוי רעיוני חזותי בהשוואה להבעה רעיונית בכתב" (42מזוהה פער מוצק בביטוי הכתוב הכללי ,לטובת הקבוצה ההטרוגנית, א במקביל נמצא כי הפער הממוצע בביטוי המצויר בי הקבוצות הוא מצומצ מאד .הממצא הבולט של הבדיקה הוא שהמקרי בה הופיעו תיאורי רעיוניי נרחבי ,היו בקבוצה ההטרוגנית – ש בוטאו במקרי רבי בכתב ,ולפיכ מסתמ כי ההבדל בטכניקת הציור אינו גור אשר יש בו כדי להגביל או לצמצ את ביטויי הייצוג העירוני העתידי ברמה הרעיונית. יש לציי ,כי כמה מהבדיקות השונות שנערכו ה בדיקות גישוש ראשוניות ובסיסיות ,וזאת כחלק מניסיו לגוו את המתודולוגיה .במוב מסוי ,שרשרת הבדיקות נועדה להביא לסינו ומיקוד :נבדקו באמצעותה פרמטרי רבי ,שוני ומגווני בניסיו להגיע לרוש כללי לגבי כל אחת מהקבוצות בכל אחת מהסוגיות. ככל הנראה ,הממצא החשוב ביותר אינו מגיע מהבדיקות הכמותיות אלא דווקא מ"התרשמות כללית" מצורת הביטוי הקיימת בציורי – 43וע זאת ,יש בו כדי להסביר חלק ניכר ממצאי הבדיקות הכמותיות האלה .במסגרת התרשמות זו ,נית לראות כי צורת ההתייחסות המרחבית השונה הקיימת בכל אחת מהקבוצות ,המשפיעה על האלמנטי והרכיבי אשר נכללי או אינ נכללי בציורי ,היא נגזרת של שוני מהותי אחד בי הקבוצות – התמקדות וביסוס נרטיביי הבולטי בקבוצת הסטודנטי לאיור ,בעוד הקבוצה ההטרוגנית מאופיינת במגוו תיאורי וסגנוני רחב מאד .כפי שהוסבר ,43נראה כי נית לזהות מכנה משות %הקיי בקבוצת הסטודנטי לאיור ואינו קיי בקבוצה ההטרוגנית :הסטודנטי התרכזו והתמקדו לרוב בפורמט מצומצ ,תו #הצגה ,המחשה ופיתוח של רעיו מרכזי אחד בכל ציור .בכ ה הגבילו את מרחב הביטוי האינטואיטיבי שלה ,באופ שיצר לעיתי רוש שעושר הייצוג בקבוצת לא 37עמ' 28 38עמ' 30 39עמ' 33 40עמ' 49 41עמ' 35 42עמ' 42 43עמ' 44
55
רק שאינו עולה על הקבוצה ההטרוגנית ,אלא א' דל ומוגבל יותר .אפשר שניסיונות שוני שעשו לחידוד המסר הגבילו א' יותר את היריעה .השערה נוספת ,בעקבות הצפייה בציורי ,היא שיתכ וההכשרה ליצירת איורי מובני ובהירי לקהל הרחב הביאה לכ שחלק מהסטודנטי לא ביטאו רכיבי ייצוג חדשניי או רכיבי מוגזמי באופ חריג )לא עלה בידי לבסס השערה זו(. כפי שנאמר ,הבחנתי ג בשימוש רב יותר במלל כתוב בקבוצה ההטרוגנית .הדבר מאפשר לה לכלול אלמנטי מבלי לצייר אות .הסטודנטי לאיור נטו פחות לעשות זאת ,ובמידת מה השימוש בציור כאמצעי הביטוי המרכזי והיחיד ,עשוי היה להגביל את רוחב הביטוי של ייצוגיה . נוצר רוש לפיו השוני בצורת הביטוי הוא המקו בו השלכת טכניקת הציור השונה )והמובחנות הקבוצתית (44היא הבולטת ביותר ,א #השפעתה היא על ביטוי עושר הייצוג בבחינת "הטיה" ולא בהכרח על טיבו של עושר הייצוג עצמו .בד בבד ,הייצוג הנרחב והמגוו שביטאה הקבוצה ההטרוגנית אמנ משק' לעיתי עושר ייצוגי א יתכ כי הבסיס השמרני שבו רחב ,במקרי מסוימי ,מזה הקיי בקרב הסטודנטי . למרות שנית ללמוד מהמדג הקיי על השוני בדרכי הביטוי הייצוגי של שתי הקבוצות ולהבחי במשמעויותיו נראה כי ביחס למכניז של יצירת ייצוגי עיר העתיד ,המדג אינו מקי' די הצור בכדי לזהות או לאפיי דגמי שלמי נפרדי לשתי הקבוצות ביחס לבניית הייצוג ולאופ ההסתמכות על מקורותיו; למרות זאת ,נית לומר בוודאות רבה שהדג האוניברסלי המשלב בי קטגוריזציה וסימבוליזציה ,בולט ג בקרב הסטודנטי לאיור וכי ג ה נוקטי בשיטות דומות של העתקת מציאות ההווה לעתיד .הפער בצורת הביטוי שהוצג כא הוא ,ככל הנראה ,זה שהביא לשוני בתוכ הייצוגי .ישנה אפשרות שבדר זו ביטאו הסטודנטי ג את תחושותיה הסובייקטיביות ,ולא יצרו נרטיב שהוא בלתי תלוי ,וג זה כידוע מאפיי אוניברסלי של ייצוגי עיר העתיד. אחת השאלות שעלתה בתו הבדיקות היא עד כמה יתכ פער בי ידע כללי רחב ויכולת הבנת תהליכי לבי הייצוג והתפיסה שבאי לביטוי בציור ,שהוא מופשט ותמציתי יותר ,ומציג תפיסה רחבה בקווי כלליי .יתכ אולי שהמתודולוגיה שנבחרה משימת ציור מביאה להסתמכות רבה יחסית על ההווה ,וע זאת ,נראה שבכל זאת יש משמעות למכנה משות' ולשוני בי נחקרי , כפי שנמצאו .מדג רחב יותר ,שישווה בי שתי קבוצות אלה וישלב בכ ג התייחסות למקורות הייצוג שלה ,עשוי לספק מענה לסוגיה זו.45 שאלה נוספת שהתעוררה היא עד כמה הקבוצה ההטרוגנית ,ששימשה למחקר זה ,אכ מייצגת את הציבור הרחב הכללי .לא הצלחתי למצוא טיעו תומ שיכריע לכא או לכא ; בהקשר
44כפי שהוצגה בהנחות המוצא של ההשוואה בין הקבוצות. 45פרופ' עידן שגב ,חוקר מוח מהאוניברסיטה העברית ,מציג את מושג "המוח היצירתי" ומעריך כי קיים הבדל בין צורת תפקוד מוחם של אמנים לבין מוחו של אדם מהשורה -הבדלים אלה נמצאים כיום בראשית חקירתם ,כחלק מביסוס שיתופי פעולה בין אמנים ומדעני מוח ] .[7אין ספק שבבדיקה של קבוצות רחבות כדאי יהיה לתת גם לכך את הדעת.
56
זה ,נית לומר כי החלוקה שנעשתה בעבודה זו לשתי קבוצות היא במידה רבה הכללה ,שכ לא היתה ,לדוגמא ,התייחסות ישירה להבדלי גיל ומגדר.
הצעות למחקר עתידי בתחום בעבודה זו ביצע כל נחקר משימת ציור אחת .יתכ שנית לבקש מנחקרי לבצע יותר ממשימת ציור אחת ,ולערו השוואה בי התוצרי השוני של כל אחד מה – וזאת כאפשרות נוספת לבחו עד כמה הייצוג עשיר – כלומר ,היכ יתגלו מגוו ומקוריות והיכ יתגלו חפיפה, שכפול ומתיחה של אות רעיונות קבועי ומוגבלי . יתכ שיש מקו לבחו את ייצוגיה של סטודנטי לאיור ג באמצעות שיטת העבודה הרגילה בה ה יוצרי – כפי שפורטה בעבודה – ולא במסגרת משימת ציור מוגבלת בהיקפה המנטרלת את הרגליה ואת יכולותיה ,כפי שנעשתה כא .זאת למרות שבמקרה כזה ,לא יהיה מדובר בייצוג פנימי בלבד ותתכ השפעה סביבתית מסוימת .במידה ונית היה לבצע זאת, לדוגמא ,כמטלה במסגרת אחד הקורסי באיור ב"שנקר" ,יתכ שאפשר היה לבחו בתוצרי הסטודנטי ג את הביטוי להשפעה ההדדית ולמאגר הידע המשות' לקבוצה המתפתח בתהלי עבודתה .כמו כ ,נית יהיה לעקוב אחר שלבי ההתפתחות – משלב הרעיו ,דר סקיצות ושלבי ביניי שוני ,ועד לאיור הסופי .כ יתאפשר אולי לזהות את התבססות הייצוג ,התפתחותו והתרחבותו. משימת איור מוזמ ) (Editorial Illustrationלמאיירי או סטודנטי לאיור ,במסגרתה יינתנו הנחיות מדויקות ומפורטות יחסית וייבח הביטוי האישי שנות לאותו רעיו נתו כל מאייר ומאייר .באמצעות יישו רעיו אחיד ,מוגדר ונקודתי ,אפשר יהיה לנסות ולבחו את מקומה של הפרשנות האישית של היוצרי השוני במסגרת עבודה מוזמנת ואת הביטוי שמקבל עושר הייצוג של כל אחד מה ביצירה ,כמו ג את המכנה המשות' שעשוי להתקיי ביניה ; במידה וכל מאייר יתבקש ליצור יותר מאיור אחד של הרעיו הנתו ,יתכ שהדבר יאפשר בדיקה מעמיקה ומקיפה א' יותר של רוחב הייצוג ועושרו; "הרעיו המוגדר" במשימה מעי זו יכול להיות ברמות פירוט שונות – נית לספק תיאור מקוצר )כמו "מערכת תחבורה ציבורית אווירית בעיר עתידית בעוד 200שנה"( או תיאור סיפורי מפורט ,וכ נית לכלול הנחיות שונות הממקדות את התייחסות היוצר להיבטי מסוימי ומצריכות השלמה ) (Completionשתביא לביטוי מאפייני שוני של הייצוג הפנימי שלו; משימה מעי זו עשויה לדמות עבודה של מאייר מול עור /מזמי עבודה ,וכ את התהלי בו מתחברי ייצוגיה לביטוי חזותי אחד. משימה של ניתוח איור מוגמר קיי ,או סדרת איורי שיצרו מאיירי מקצועיי על ידי מאיירי מקצועיי אחרי )או סטודנטי לאיור( כניסיו לבחינת התרשמות ופרשנות של מי שנחשבי כ"צופה מקצועי" .נית לראות מה יאבחנו בייצוג – בהתא להנחיות שיקבלו לניתוח .בבדיקת ניתוח של מספר מאיירי לאיור נתו ,יתכ שאפשר יהיה ללמוד על הדברי
57
הזוכי לתשומת לב ,ובמידה מסוימת ג על האופ שבו ה סבורי שייצוגיו הפנימיי של מאייר מבוטאי בעבודתו – דבר העשוי אולי להעיד ג על הביטוי שה עצמ מבצעי ביצירת . בבדיקה הנוכחית התבקשו הנחקרי לדמיי ולצייר את עיר העתיד בעוד כ 100שנה .עולה השאלה הא תיארו שונה של המשימה היה מניב תוצאות שונות ,שכ לנקודות זמ רחוקות יותר בעתיד עשוי להיות פוטנציאל שינוי גדול יותר ביחס להווה בכפו' לתפיסת הנחקרי את ממד הזמ והשפעתו )מידת המניפולציה ,למשל(; כדי לבחו זאת ,נית – לדוגמא – לבקש מהנחקר לצייר עיר עתיד בעוד 100שנה ,ואחר כ לצייר עיר עתידית נוספת בעוד 300שנה ועיר שלישית בעוד 500או 700שנה – ולבסו' ,להשוות את הציורי השוני שיצר נחקר בודד ,וכ לבחו את ביטוי פערי הזמ שהציגו כלל הנחקרי בציוריה . אפשרות נוספת היא לבקש מהנחקרי לצייר "עיר עתידית בתקופה כלשהי" – ולאחר שיבצעו זאת ,לשאול אות "באיזו שנה תימצא העיר שציירת" .זה בסיס להשוואה נוספת בי תפיסות נחקרי שוני ולהערכת ביטוייה הוויזואליי לתפיסות אלה. עולה השאלה הא נית היה לצפות לתוצאות שונות א הייתי מבקש מהנחקרי שיציירו "יישוב" או "סביבת מגורי " ,ולא "עיר". תפיסת הצופי המתבונני באיור את הביטוי העתידי המיוצג בו היא נושא בפני עצמו – אול ,כפי שהוסבר ,תפיסת היא ג אחד המקורות המזיני את ייצוגי היוצרי )אותה תקשורת דו סטרית( .ראשית ,נית להציג לה כמה איורי ולראות מה ה מביני ומפרשי מה .בי היתר ,הא ה ישייכו או לא ישייכו אות ל"עיר העתיד" ,ועל סמ מה; אפשרות מעניינת נוספת תהיה לבקש מה לדרג סדרה של איורי עיר העתיד לאור ציר זמ ,בכפו' לתפיסת ממד הזמ העתידי והתיארו המבוטאי באיורי השוני )נדרש מדג גדול יחסית(; יתכ שתהיה ג משמעות לבדיקה בה תתבקש קבוצה הטרוגנית לדרג את מידת ההגזמה באיורי עיר העתיד לאחר שיקבלו הסבר קצר ולנמק את דירוגיה . כהגדרת המבוא ,מאיירי או סטודנטי לאיור ה "יוצרי מדיה" .כש שבחנתי את ייצוגיה ,נית לבחו ג ייצוגי עיר עתיד של בעלי מקצוע ,מומחי ואנשי ידע נוספי שיש לה יכולות ספציפיות לביטוי ועיבוד ייצוגי מרחביי ,כמו ג כאלה שבעבודת השוטפת פיתחו ייצוגי מרחביי ועירוניי רחבי ומקיפי יותר מהממוצע כמו מהנדסי ,אדריכלי , מומחי לעיור ועירוניות 46או סטודנטי לגיאוגרפיה .קבוצה נוספת של אנשי מקצוע שנית לבחו את ייצוגיה ,ה אלה שבעבודת מתפתחת אצל תפיסה רחבה מהממוצע של ממד הזמ ,כמו ארכיאולוגי ,היסטוריוני ועתידני ,ויתכ שיש ביכולת לצפות ולהערי ,בצורה שונה מהקהל הרחב ,את השפעת הזמ ואת ההשתנות הצפויה בעקבותיה בעתיד; ככל הנראה ,נית לערו השוואה בי ייצוגי היוצרי המתמחי האלה ,בדרכי שהוצגו כא ובדרכי אחרות ,ויתכ שיש
46הכוונה גם לבעלי התמחות בממד החברתי של העיר )סוציולוגיה עירונית(.
58
מקו להשוות ג את ייצוגיה לייצוגי הקהל הרחב ,כפי שנעשה ע המאיירי .ע זאת ,איני בטוח מה צורת הבדיקה האחידה האופטימלית עבור השוואות מעי אלה. מאחר ולאור העבודה נוצר לעיתי רוש שהשוני בטכניקת הציור ,בי הקבוצות שנבדקו, הביא להטיית הביטוי של הייצוג ,יתכ שיש מקו להשוות ביניה באמצעות מדיו שיהיה זר ג למאיירי וג לאד מהשורה ,או במדיו אוניברסלי יחסית כמו תיאור סיפורי כתוב. יש הסוברי ,כי מסלול האיור ב"בצלאל" פועל בסביבה שהיא "אמנותית" יותר בהשוואה למסלול האיור ב"שנקר" ולמסלול האיור ב"אקדמיה לעיצוב וחינו ויצ"ו חיפה" ,הנחשבי לעיתי כ"מסחריי " יותר – כלומר ,ככאלה היוצרי פרויקטי יישומיי ושימושיי "מכווני שוק" ,המיועדי לקהלי יעד מוגדרי ועוסקי פחות בתוצרי קונספטואליי וניסיוניי המופקי לעיתי ב"בצלאל" – לאור ההבחנה שנערכה במבוא בי "איור" ו"ציור" ,יתכ שיש מקו לבדיקה השוואתית של ייצוגי עיר העתיד בי סטודנטי לאיור הלומדי במוסדות השוני , שתבח הא וכיצד יכולה להשפיע "סביבה אמנותית" שונה על הייצוגי ,מקורותיה וביטוייה . משו שההשוואה שהתבצעה כא בי שתי הקבוצות לא ניזונה ממידע שנאס' על מקורות הייצוג שלה ,התעוררו מחשבות שונות לגבי סוגי המקורות האפשריי והשפעת :חשיפה תיירותית של הפרט וערי באר 4ובעול הנותנות השראה לייצוגי עיר העתיד; אד שנחש' במהל חייו לתהליכי עיור ולערי בדרגות התפתחות שונות ,ויכול להערי את יכולת השינוי וההתפתחות של עיר ,ובאותה מידה :היחשפות האד למהלכי שינוי טכנולוגיי משמעותיי במהל חייו – בבחינת "התנסויות עתידיות" אישיות שחווה הפרט )בי היתר ,נגזר ג מגיל הנחקר(; היכרות הפרטי ע תופעות דמוגרפיות וחברתיות בערי ; בקיאות בהשלכות ובהיקפי המהפכה העירונית הראשונה והמהפכה העירונית בעת החדשה ובתופעת ההגירה מהכפר לעיר – ביחס לאומד פוטנציאל השינוי העתידי; השפעת אורח החיי של הפרט – נוהג במכונית או שאינו נוהג ,לדוגמא; מידת הבקיאות של אנשי בטכנולוגיה עכשווית יכולותיה והתפתחויותיה והכרה בפעולות הגילוי וההמצאה שפיתחו למעשה את ההווה. מחשבה כללית לגבי מקורות הייצוג ,השתנות והתקבעות נוגעת לביטוי "הייצוג הפנימי העדכני ביותר שיש למצייר" ,כפי שקיי בייצוגי עיר העתיד ] .[5ביחס לסברה כי הסטודנטי לאיור חשופי יותר למדיה המבטאת דימויי עתידיי ולז'אנר המדע הבדיוני ,עולה השאלה היכ יתבטא ההבדל בי חשיפה רחבה מתמשכת לבי הדברי אליה נחש' אד לאחרונה – והא תהיה משמעות להשוואה בי מי מהסטודנטי החשו' לאור זמ לדימויי עתידיי ,לבי אנשי מהשורה שנחשפו למספר מקורות משניי רק לאחרונה )או כשלב מקדי במסגרת הבדיקה(.
59
ביבליוגרפיה ] [1אומר ,יצחק ) – (2006מתו שיעורי הקורס "שיטות מחקר ב'" ,סמסטר ב' ,תשס"ו– 2006 , החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האד ,הפקולטה למדעי הרוח ,אוניברסיטת תל אביב. ] [2בוקטמ ,סקוט )" (2005האד האורבני והמרחב המדומה – עיו בסרטו של רידלי סקוט 'בלייד ראנר'" ,תל אביב :רסלינג. ] [3ורדי ,יגאל )" (1996מימזיס – הפסיכולוגיה של הציור המודרני" ,תל אביב :משכל. ] [4פורת ,אמיר – מתו שיעורי ומצגות הקורס "עיר העתיד – ייצוגי של נו' עירוני עתידי", סמסטר ב' ,תשס"ז – 2007 ,החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האד ,הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב. ] [5פורת ,אמיר )" (2001היבטי קוגניטיביי של נו' עירוני עתידי" – עבודת מאסטר בחוג לגיאוגרפיה ולסביבת האד ,הפקולטה למדעי הרוח ,אוניברסיטת תל אביב. ] [6פורת ,אמיר ) – (2006הרצאה בנושא "פרשנות קוגניטיבית לייצוגי נו' עתידני" בכנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית ה ,47חנוכה תשס"ז ,אוניברסיטת תל אביב. ] [7שגב ,עיד ) (2006הרצאה בנושא "המוח היצירתי" ,הפקולטה למדעי הטבע ,האוניברסיטה העברית בירושלי
)הרצאה מוקלטת בכתובת(switch5.castup.net/frames/huji/20061112_HUJI_PPT :
] [8שיחת רקע ע ליר רביב ,סטודנט במסלול איור במחלקה לעיצוב גרפי ב"שנקר" – בית ספר גבוה להנדסה ועיצוב. ] – http://www.fumetto.ch [9אתר האינטרנט של תחרות ציורי קומיקס בנושא "העתיד" במסגרת פסטיבל הקומיקס הבינלאומי Fumetto 2007בלוצר ,שווי.4 "[10] Passig, David (2003) "Future-Time-Span as a Cognitive Skill in Future Studies "in Futures Research Quarterly", Vol. 19 (4) pp 27-47
60