Gilayon dugma 199

Page 46

‫עמוד‬ ‫מספר‬

‫יקֹוביץ‪ ,‬בת ‪ 10‬מהֹוד ַה ָשרֹון‬ ‫ָהגָ ר ִאיזִ ִ‬ ‫עֹור ר‬ ‫יפ ה מאוד‪ .‬הּפיזור של הדברים ְמ ֵ‬ ‫רישום ֶ‬ ‫ּושממה‪.‬‬ ‫רחב‪ֶ ,‬שקט ְ‬ ‫ְתחּושה של ֶמ ָ‬ ‫נקודת המבט של הצופים היא ִמלְ מעלה‪ ,‬כאילו‬ ‫אנחנו ִמתּבוננים על הנוף ִמ ָמקום גבוה‪ֶ .‬אפשר‬ ‫שובר ֶאת‬ ‫לִ ראות שהּכביש הוא גם ֶמרּכָ ז אך גם ֵ‬ ‫שּב ְצ ָד ָד יו‪.‬‬ ‫המ רּכז ונִ היָ ה שוליים כמו הפרטים ִ‬ ‫ֶ‬ ‫שצמחו‬ ‫עׂשה‪ ,‬אין ֶמרּכָ ז לַ ציור‪ ,‬יש רק שוליים ָ‬ ‫לְ ַמ ֶ‬ ‫והחבל יוצרים יחד ֶּפסל ִמ ְק ִרי‬ ‫הדף‪ .‬הקרשים ֶ‬ ‫על כל ַ‬ ‫ארּוּבתֹו שבורה‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ְמ ַעניֵ ין‪ .‬הבית הנטוש מלֵ א חורים‪,‬‬ ‫הדלת והחלון שבור‪.‬‬ ‫חתיכת בד מסתירה ֶאת ֶּפתח ֶ‬ ‫הרּבה יופי ואופי‪.‬‬ ‫כל אלֶ ה ַמ ְקנים לַ ּבית הזה ֵ‬

‫ָשנִ י ֶר ֶשף‪ ,‬בת ‪ 12‬מּכְ ַפר ָמ ְר ְדכַ י‬ ‫העז‬ ‫ַּבציור שלָ ך הגְ וָ ונים חזקים‪ .‬הכתום והכחול ַ‬ ‫יוצרת‬ ‫הּפ ְר ְס ֶּפ ְק ִט ָיבה ֶ‬ ‫עֹוררים תחושה של קיץ‪ֶ .‬‬ ‫ְמ ְ‬ ‫תחושה שהם עומדים או נוסעים על הכביש‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ַּבצופים‬ ‫יפה‬ ‫שציירת ְּבשּולֵ י הדרך ָ‬ ‫הערימה של הדברים ִ‬ ‫ֵ‬ ‫שהוספת בה ִמ ִד ְמיונך‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫מאוד בעינַ יי‪ ,‬וגם הדברים‬ ‫ויוצ ֶקת חיים‬ ‫כמו הבובה שמחזירה מבט לַ צֹופה ֶ‬ ‫עׂשה‬ ‫ישנה‪ִ :‬צבעה נַ ָ‬ ‫ַּבשוליים‪ּ .‬כְ ָרזת הפרסומת ִה ְתיַ ְ‬ ‫והשמש נתנו לה צורה‬ ‫כחול ָדהּוי‪ ,‬והרוחות‪ ,‬החול ֶ‬ ‫חדשה‪.‬‬

‫מק ְריַ ית אֹונֹו‬ ‫ָס ָשה ָמאס‪ ,‬בת ‪ִ 10‬‬ ‫ישן‪ֶ ,‬ש ִעם‬ ‫יש ָּברישום שלָ ך תחושה של מקום עזּוב‪ָ ,‬‬ ‫צט ְּברו בו פריטים וצמחים‪ .‬הצורה הגדולה‬ ‫הזמן ִה ַ‬ ‫אבל המבט הולך‬ ‫המרּכָ ז‪ָ ,‬‬ ‫של הּכביש יוצרת ֶאת ֶ‬ ‫שוטט ַּבשוליים בין הפרטים הּפזּורים ָשם‪ .‬הצריף‬ ‫לְ ֵ‬ ‫ישן‪ ,‬החלון סגור וחסום בחתיכת עץ (אולי אחד‬ ‫ָ‬ ‫ראה שזמן רב‬ ‫ֵמהעצים הזרוקים על האדמה)‪ .‬נִ ֶ‬ ‫לא נִ כְ נְ סו ֶאל הבית הזה‪ ,‬וצמחים מתחילים לגדול‬ ‫כתבת 'חדש' על‬ ‫ְ‬ ‫ּוב ִאירֹונְ יָ ה רּבה‬ ‫ְּב ִפ ְתחֹו‪ְּ .‬בהּומֹור ְ‬ ‫והמקּומטת‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫הּכְ רזה הקרועה‬

‫‪19‬‬

‫ית ָמר ֶר ֶשף‪ ,‬בן ½‪ 9‬מּכְ ַפר ָמ ְר ְדכַ י‬ ‫ִא ָ‬ ‫יפה מאוד‪ :‬הּכביש‬ ‫הקֹומּפֹוזִ ְיציָ ה של הציור שלָך ָ‬ ‫ְ‬ ‫הרּכֶ בת שלְ צידֹו עולים ויורדים על ֶה ָהרים‪ ,‬וכֵ יוָ ון‬ ‫ּופ ֵסי ַ‬ ‫ַ‬ ‫שהכביש צר נִ שאר מקום רב לַ שוליים וְ לַ ְּפרטים‬ ‫שבהם‪ .‬אנשים ֶש ָחלפו ַּבמקום הזה זרקו ְּבשּולֵ י‬ ‫הטבע והזמן פעלו עליהם‬ ‫הדרך כל מינֵ י ְּפריטים‪ ,‬אך ֶ‬ ‫תּפ ֵרק‬ ‫ויצרו ֵמהם צורות חדשות‪ :‬הגלגל ֶה ָעגול ִה ָ‬ ‫לְ ֶחבל‪ ,‬הקרשים מּושלכים ְּבצּורת האות ‪ ,X‬והצריף‬ ‫יפה ְּבעינַ יי הנעל‬ ‫תּפ ֵרק‪ָ .‬‬ ‫שה ָ‬ ‫ראה כמו ריבוע ִ‬ ‫הצהוב נִ ֶ‬ ‫יירת ַּב ֶמרחק‪ ,‬ליד ַּפ ֵסי הרּכֶ בת‪ .‬הנעל האחת‬ ‫שצ ָ‬ ‫ִ‬ ‫המּושלֶ כת ָשם ְמ ַר ֶמזת ֶש ָהיה אדם ַּב ָמקום הזה‪ .‬כך‬ ‫היא יוצרת התחלה של סיפור ִמסתורי‪ ,‬שמשאיר‬ ‫לצופים מקום לְ ַדמיֵ ין‪.‬‬

‫'חֹוכ ָמה'‬ ‫נֹוׂשא ְ‬ ‫ֵתיאּור ַה ִציּור ַל ִג ָיליֹון ַה ָקרֹוב ַּב ֵ‬ ‫אסוָ ִוטי‪ֵ .‬‬ ‫ֵאלת היֶ דע והחוכמה ַּב ִמיתוֹ לוֹגְ יָ ה ההוֹ דית היא ָס ַר ְ‬ ‫האלָ ה על פרח לוֹ טוּס לבן או רוכבת על ברבור לבן‪ .‬צַ יירו ֶאת ְדמוּתכם‬ ‫ַ‬ ‫אסוָ ִוטי‪ָ :‬תארו אתכם יושבים על לוֹ טוּס או על ברבור לבן‪ ,‬וכל‬ ‫נֵיחנָ ה ְּבכישורים רבּ ים‪ ,‬והיא מתוֹ ֶארת כאישה בעלת ארבע ידיים ְּכ ָס ַר ְ‬ ‫שמ ַעניֵ ין אתכם‪.‬‬ ‫אחר ְ‬ ‫העסוקות תמיד ִּבנגינה וּבִ קריאה‪ .‬לָ רוב היא לובשת בגד לבן ויושבת אחת מארבע הידיים שלכם עוסקת ְּב ָדבר ֵ‬ ‫יּור ים ּבאמצעות אתר 'עיניים'‪ www.einayim.com :‬או בדוא"ל‪einayim@einayim.com :‬‬ ‫הצ ִ‬ ‫שלחו ֶא ת ִ‬

‫מה ִציּורים‬ ‫בחר ַ‬ ‫רסם ִמ ָ‬ ‫נפ ֵ‬ ‫באנְ גְ ִלית ובלי ְרוָ וחים‪ַּ .‬בגִ ָיליֹון ַה ָּבא ַ‬ ‫רּוש ַליִ ם ‪ַ .9134002‬ה ְק ִּפידו ָל ֵתת לקובץ ֵשם ַ‬ ‫'עינַ יִ ים' — צייר לי ציור‪ ,‬ת"ד ‪ ,34096‬יְ ָ‬ ‫או בדואר‪ֵ :‬‬ ‫ֶׁשיַ גִ יעּו ַל ַמ ֲע ֶר ֶכת עד ‪ 13‬במרס ‪ .2017‬ציורים שלא יִ ְתּפרסמו במהדורה המודפסת‪ ,‬יופיעו באתר 'עיניים' ּבמדור 'צייר לי ציור'‪.‬‬


Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.