M.design Final projects 2014

Page 1


‫‪71‬‬

‫עיצוב חלל העבודה להגברת היצירתיות בקרב‬ ‫אנשי קריאייטיב‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר קורנל לוסטיג‬

‫בשנים האחרונות אנו עדים לעליית קרנן של‬ ‫החדשנות והיצירתיות ברחבי תבל כערכים תרבותיים‬ ‫נחשבים ונחשקים ביותר‪ .‬חברות ותאגידים רבים‬ ‫הפכו את הערכים הללו לחלק בלתי נפרד מזהותם‬ ‫העסקית‪ .‬אך יש עסקים שזה עשרות שנים נדרשים‬ ‫לחדשנות ויצירתיות ללא הפסק — משרדי הפרסום‪,‬‬ ‫המהווים במקרים רבים את חוד החנית של החשיבה‬ ‫היצירתית בעולם העסקים‪ .‬מאז הקמתם של משרדי‬ ‫הפרסום‪ ,‬החדשנות והיצירתיות הן צורך בסיסי של‬ ‫קיומם העסקי‪ ,‬שכן הם נדרשים לספק ברציפות‬ ‫רעיונות חדשים ויצירתיים לללקוחותיהם‪ .‬למרות‬ ‫זאת כמעט לא קיימת התייחסות להשפעותיה‬ ‫החיוביות והשליליות של סביבת העבודה הפיזית‬ ‫על היצירתיות בקרב העובדים במשרדי הפרסום‪.‬‬ ‫חללי העבודה הנבנים במשרדי הפרסום מעוצבים‬ ‫על פי תפיסות חברתיות ועיצוביות של "מגניב"‪,‬‬ ‫"צעיר"‪" ,‬מיוחד" וכדומה‪ ,‬אך אינם מתוכננים מתוך‬ ‫חשיבה מעמיקה ועקרונות מדעיים‪ ,‬שיעזרו לאנשי‬ ‫הקריאייטיב לשפר את יכולותיהם בתחום החשיבה‬ ‫היצירתית‪ .‬לא קיימת חשיבה עיצובית על יצירת‬ ‫סביבה תומכת יצירתיות‪ .‬אי אפשר לבוא בטענות‬ ‫אל המשרדים הללו ואל מנהליהם‪ ,‬שכן רוב מחקרי‬ ‫היצירתיות הקיימים אינם מייצרים בסיס לעקרונות או‬ ‫מתודולוגיה עיצובית והם לוקים בחוסר פרקטיות או‬ ‫רלוונטיות ממשית‪ .‬נדירים הם המחקרים האמפיריים‬ ‫שבחנו את היצירתיות בתנאי עבודה אמיתיים וכו ּונו‬ ‫לעובדים עצמם‪ .‬כמעט לא מוקדשת תשומת לב‬ ‫לסביבת העבודה הפיזית‪ ,‬ולפיכך יכולתם של‬ ‫אדריכלים ומעצבים ליצור סביבות פיזיות תומכות‬ ‫יצירתיות נפגעת פגיעה משמעותית‪.‬‬

‫עבודה זו מביאה לראשונה מתודולוגיה עיצובית‬ ‫הנגזרת מבסיס מדעי ומחקרי‪ ,‬שתאפשר לאדריכלים‬ ‫ומעצבים לקיים "עיצוב אפקטיבי"‪ .‬בעבודה זו‬ ‫נאספו ‪ 12‬אלמנטים פיזיים‪ ,‬שבמחקרים מדעיים‬ ‫שונים נמצאו כתורמים ליצירתיות‪ .‬אלמנטים אלו‬ ‫תורגמו לעקרונות עיצוביים שיספקו קווים מנחים‬ ‫לאדריכלים ביצירת סביבת עבודה תומכת יצירתיות‪.‬‬ ‫בהסתמך על ניסויים אמפיריים תקֵ פים מכשירה‬ ‫עבודה זו את הקרקע לבחינת המתודולוגיה באופן‬ ‫שתוצאותיה יאפשרו ליצור שדה מחקרי חדש‪ ,‬או‬ ‫לסתור ולאתגר את המחקרים הקיימים והעתידיים‬ ‫בשדה הפסיכולוגיה ומדעי המוח‪.‬‬


054-2117676 Shmilovich.elad@gmail.com www.eladshmilovich.com

‫אלעד שמילוביץ‬

70


‫‪69‬‬

‫אינטראקציה ככלי לבחינת צרכים ורצונות בעיצוב‬ ‫חללי פנים‬ ‫מנחה‪ :‬מיכל רינות‬

‫העבודה עוסקת בבחינת סוגיות בתקשורת‬ ‫ובאינטראקציה בין איש המקצוע לבין משתמש‬ ‫הקצה בתחום עיצובם של חללי פנים‪ .‬מטרת העבודה‬ ‫היא להציף ולהציג שאלות ובעיות העלולות‬ ‫להתעורר אצל משתמש הקצה תוך כדי תהליך‬ ‫התכנון והעיצוב של חללי הפנים‪.‬‬ ‫בני המשפחה שהחליטו לבנות את ביתם החדש‪,‬‬ ‫או לשדרג את הקיים‪ ,‬באים עם מטען מסוים של‬ ‫מחשבות‪ ,‬רעיונות או חלומות איך צריך הבית‬ ‫להיראות ומה הוא צריך לכלול כדי שירגישו שזהו‬ ‫ביתם‪ .‬בני המשפחה מקדישים לכך מחשבה רבה;‬ ‫בחלק מן המקרים הם יכולים לבטא את משאלותיהם‬ ‫בהיקף מלא וברור למי שמקשיב ושומע‪ ,‬אבל לעיתים‬ ‫הם יכולים לספק רק התחלות או כיוונים חלקיים‬ ‫של מחשבותיהם‪.‬‬ ‫מי שבא להקשיב ולשמוע הוא איש המקצוע המומחה‬ ‫בתחום‪ ,‬אדריכל או מעצב פנים‪ .‬עליו מוטל התפקיד‬ ‫להבין ולנתח את צרכיהם ורצונותיהם של בני‬ ‫המשפחה ולתרגם אותם למציאות בשטח‪ .‬כדי לרדת‬ ‫למשמעותם‪ ,‬על איש המקצוע לבחון את התנהגותם‬ ‫של בני המשפחה ואת היחסים ביניהם‪ .‬זהו אחד‬ ‫האתגרים הניצבים בפני האדריכל או מעצב הפנים‬ ‫שהעבודה עוסקת בהם‪ .‬היא מעלה כמה קשיים‬ ‫ומורכבויות ומתארת את המטרות שאיש המקצוע‬ ‫מציב לעצמו תוך שהוא בונה מערכת מושגים בתחום‬ ‫התכנון ועיצוב חללי הפנים כדי לייצר אינטראקציה‬ ‫עם בני המשפחה‪.‬‬ ‫התובנות וממצאי הבחינה של צרכיהם ורצונותיהם‬ ‫של בני המשפחה משמשים לאפיון חלל המגורים‬ ‫העתידי ולבניית הפרוגרמה האדריכלית‪ .‬המידע‬ ‫הנדרש לתכנון ועיצוב הבית צריך להיות מקיף ומספק‬

‫על מנת להגשים ולבטא את צרכיהם ורצונותיהם‬ ‫של בני המשפחה בחללי הבית‪ .‬האתגר המקצועי‬ ‫של האדריכל או מעצב הפנים הוא לייצר אותו חלל‬ ‫שישקף בצורה נאמנה ככל האפשר את המחשבות‪,‬‬ ‫הרעיונות והחלומות של בני המשפחה‪ .‬על איש‬ ‫המקצוע להקשיב‪ ,‬לשאול שאלות ולנתח את המידע‪,‬‬ ‫כדי שיוכל לתת מענה מדויק לצרכיהם ורצונותיהם‬ ‫של בני המשפחה באמצעות כלים אדריכליים‪.‬‬


054-4307239 Pitt301@gmail.com www.archisketchstudio.com

‫פיטר קלייזמר‬

68


‫‪67‬‬

‫מערכת תחבורה אורבנית עתידנית‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר יעל אילת ון‪-‬אסן‬

‫העבודה מתארת תכנון של מערכת תחבורה אורבנית‬ ‫עתידנית מקיפה‪ .‬מערכת זו נועדה להציע פתרונות‬ ‫לאתגרים התחבורתיים שאיתם תיאלצנה הערים‬ ‫להתמודד בעשרות השנים הבאות עקב מגמת‬ ‫האורבניזציה הכלל עולמית‪ .‬מגמה זו מביאה איתה‬ ‫עלייה דרמתית בביקוש לסחורות‪ ,‬משאבי טבע‪ ,‬מזון‪,‬‬ ‫דלק וקרקעות‪ .‬מערכת התחבורה האורבנית העתידית‬ ‫הזאת נועדה לפתור בעיות בתחום הסעת המונים‬ ‫וסחורות‪ ,‬ובו בזמן היא מכוונת לאיגום משאבים‬ ‫וטכנולוגיות ירוקות; התחבורה מהווה רק היבט אחד‬ ‫מהיבטי פעולותיה של המערכת‪.‬‬ ‫התוכנית אינה מגבילה את החשיבה על התנועה‬ ‫במרחב העירוני‪ ,‬תוך שהיא מצטמצמת למרכיבים‬ ‫המאפיינים אותה כיום‪ ,‬כפי שנעשה בתוכניות‬ ‫הערים העכשוויות‪ ,‬העוברות תהליכי פיתוח ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬אלא מציעה חשיבה מחודשת על המרקם‬ ‫האורבני באמצעות פלטפורמות תנועה חדשות‪.‬‬ ‫פלטפורמות אלה תהיינה מערכת כלי רכב כדוריים‬ ‫להסעת נוסעים ולשינוע סחורות‪ .‬כלי רכב כדוריים‬ ‫אלה יוכלו גם לשמש כמפעלים ניידים לייצור עצמי‬ ‫של אנרגיה חשמלית נקייה‪ .‬כך הם יאפשרו את‬ ‫ייצור האנרגיה הנחוצה למערכת התחבורה ולעיר —‬ ‫ללא תלות באספקת אנרגיה חיצונית‪ .‬תוך כדי כך‬ ‫הם ישפיעו על התפתחותן של מערכות אקולוגיות‬ ‫שימושיות במרחב האורבני‪.‬‬ ‫מהלכי התכנון של מערכת התחבורה האורבנית‬ ‫העתידנית מתעלמים עד כמה שאפשר מפתרונות‬ ‫קיימים המשקפים את התקופה הנוכחית‪ ,‬ולחילופין‬ ‫נעשה בהם שימוש בטכנולוגיות ורעיונות ששוחררו‬ ‫על ידי עיצוב ספקולטיבי‪ ,‬המגדילים את הסיכויים‬ ‫להשגת עתידנות רצויה‪.‬‬

‫מעצם החלפת רשת הכבישים והמכוניות המסורתיים‬ ‫במערכת היסעים של כלי רכב כדוריים יקטן הנפח‬ ‫הפיסי של הקרקע הדרושה לתנועה בכשני שלישים‪.‬‬ ‫דבר זה יאפשר מיחזור מסיבי של משאבי קרקע‬ ‫בזכות תנועה רב ממדית‪ ,‬המשלבת עקרונות תנועה‬ ‫של רכבים ומעליות‪ ,‬המייצגים תנועה במישורים‬ ‫אופקיים ואנכיים‪ ,‬ושימוש בעקרונות דחיפה‬ ‫פיזיקליים להנעתן והתקדמותן של מסות נעות‬ ‫באמצעות אנרגיות משותפות של מאות אלפי‬ ‫רכבים כדוריים‪ ,‬המתאפיינים ומתנהגים כנחילים‬ ‫בתנועה — והמכוונים למספר עצום של יעדים‬ ‫בדרכים המהירות‪ ,‬החסכוניות והקצרות ביותר‪,‬‬ ‫"מדלת אל דלת"‪.‬‬


054 4589 550 Oded.rsp@gmail.com

‫עודד פדהצור‬

66


‫אפרת סנדלר בן אור‬

‫‪054-7207799‬‬ ‫‪efratsandler@gmail.com‬‬

‫‪65‬‬

‫על היתכנות בנייה בבוץ בעידן הפוסט מודרני‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר איתן מכטר‬

‫אם נסקור את הבנייה המודרנית‪ ,‬על כרכיה‬ ‫האינסופיים‪ ,‬בראייה היסטורית‪ ,‬ניווכח לדעת‬ ‫שהיא תופעה מאוחרת יחסית‪ ,‬שהחלה במהפכה‬ ‫התעשייתית והתפתחה רק לאחרונה‪ .‬עד לתקופתנו‬ ‫נבנו בתים ומבנים בכל רחבי העולם‪ ,‬ברובם המכריע‪,‬‬ ‫מחומרים טבעיים שהיו מצויים בסביבה‪ ,‬ביניהם גזעי‬ ‫עצים וקורות עץ‪ ,‬טין דחוס ולבני טין מיובשות‪ ,‬אבני‬ ‫גוויל (בלתי מעובדות) ואבני גזית (מנוסרות) —‬ ‫למעט מבני ציבור‪ ,‬מקדשים וארמונות פאר‪ ,‬דוגמת‬ ‫בית המקדש השני שעליו אנחנו יודעים‪ ,‬כעובדה‬ ‫היסטורית‪ ,‬כי הביאו לצורך בנייתו עצי ארז מן הלבנון‬ ‫וחצבו את אבניו‪ ,‬רבבות טונות של אבנים משובחות‬ ‫וגדולות‪ ,‬בשילוב רכיבים של שיש מיובא ממרחקים‬ ‫(כעדות התלמוד במסכת סוכה נא‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬ ‫מתוך שיטות הבנייה בחומרים טבעיים‪ ,‬הנמצאים‬ ‫בסביבתם הקרובה של הבונים ואינם מחייבים‬ ‫את הבאתם ממרחקים‪ ,‬בחרתי לחקור את הבנייה‬ ‫בבוץ‪ ,‬או בטין‪ ,‬כאחת משיטות הבנייה העתיקות‬ ‫ביותר בעולם‪ ,‬אם לא העתיקה שבהן‪ .‬למעשה‪ ,‬גם‬ ‫כיום כשליש מהאוכלוסייה בעולם חיה ומתגוררת‬ ‫במבני בוץ‪ .‬בתימן ובמדינות הסאהל באפריקה אף‬ ‫קיימים מבנים רבי קומות בני מאות שנים העשויים‬ ‫בוץ‪ ,‬שעדיין עומדים על תילם‪ ,‬חרף גילם המופלג‪.‬‬ ‫שאלת המחקר שלי היא‪ :‬האם יכול הבוץ כחומר‬ ‫בנייה להוות תחליף לבטון ולהתאים את עצמו לסגנון‬ ‫הבנייה המודרני?‬ ‫בעידן הפוסט‪-‬מודרני של המאה העשרים ואחת‪ ,‬ועם‬ ‫המגמות המתפתחות והולכות של בנייה ידידותית‬ ‫לסביבה ויצירת מסגרת חיים המאפשרת קיימות‬ ‫(‪ ,)Sustainability‬המשתלבות בתהליך הגלובלי‬ ‫של התקרבות אל הטבע וההימנעות מזיהום יתר של‬

‫כדור הארץ‪ ,‬נראה היה לי לנכון לבחון את משמעותה‬ ‫של הבנייה בבוץ ואת היתכנותה במסגרת מטרופולין‬ ‫מודרנית‪ .‬לשם כך בדקתי מה הן דרכי הבנייה בבוץ‬ ‫הנפוצות ביותר כיום ומה הן החוזקות והחולשות של‬ ‫כל אחת מהן‪ ,‬לרבות מחירן‪ ,‬עמידותן ונראותן‪ ,‬וכן‬ ‫את מידת התאמתן לבנייה בארץ‪.‬‬ ‫תוצאות בדיקתי צולמו והוצגו בסרטון‪ ,‬המתעד דרכים‬ ‫לבנייה בבוץ כחלק מתהליך אקולוגי‪ ,‬המשתלבות‬ ‫במגמת הקיימו ּת‪ .‬בעבודה כולה נסקרות שיטות‬ ‫לפתרון הבעיות שמציבה בנייה זו בארץ ובחו"ל‬ ‫ונעשה ניסיון לתת מספר נקודות למחשבה בנושא‪.‬‬


64


‫‪63‬‬

‫הצגת מצע למעצבים בתחום הפיאזואלקטרי‬ ‫מנחה‪ :‬פרופ' אפרת ביברמן‬

‫מטרתו של מחקר זה היא‪:‬‬ ‫ •ביצוע סקר מקיף בנוגע לטכנולוגיות הקשורות‬ ‫בפולימרים פיאזואלקטריים בכלל ושימושם‬ ‫בתעשיית העיצוב בפרט‪.‬‬ ‫ •הצגת מצע למעצבים בתחום הפיאזואלקטרי‪.‬‬ ‫במחקר זה תוארו מנגנוני הפעולה הפיאזואלקטריים‪,‬‬ ‫כאשר מטרת העל היא הנגשת מידע טכנולוגי‬ ‫למעצב שאינו חשוף לתחום הטכנולוגי הזה‪ ,‬המתקדם‬ ‫בצעדי ענק‪ ,‬שיש בו פוטנציאל שלא מומש עדיין‬ ‫לתרום לעיצוב מוצרים במאה העשרים ואחת‪.‬‬ ‫פיאזואלקטריות היא תכונת דו‪-‬כיוונית של‬ ‫גבישים — ליצור מתח חשמלי בתגובה על לחץ‪,‬‬ ‫ולשנות את צורתם ואת נפחם כתוצאה מהפעלת‬ ‫מתח חשמלי גבוה עליהם‪ .‬היא משמשת כיום במגוון‬ ‫תחומים‪ ,‬אך בתחום העיצוב‪ ,‬כאמור‪ ,‬יש לה כר נרחב‬ ‫להתפתח בו‪.‬‬ ‫העבודה מציגה מקרה בוחן של מוצר‪ ,‬שאם נטמיע בו‬ ‫את הפולימר הפיאזואלקטרי‪ ,‬נגייס בכך את תכונותיו‬ ‫החכמות של החומר לשיפור מערכותיו המורכבות‪.‬‬ ‫אחד מחסרונותיו הבולטים של הטלפון הסלולרי‬ ‫החכם‪ ,‬הסמארטפון‪ ,‬הוא התרוקנותה המהירה של‬ ‫הסוללה שבו‪ :‬ככל שהוא משתכלל ושימושיו נעשים‬ ‫מורכבים יותר‪ ,‬כן יש להטעין אותו מחדש לאחר‬ ‫פרקי זמן קצרים יותר של השימוש בו‪.‬‬ ‫כאשר בחנו את הסוגיה‪ ,‬גילינו כי באמצעות החלפת‬ ‫המעטה החיצוני הקדמי של הסמארטפון (העשוי‬ ‫זכוכית קשיחה נטולת תכונות מיוחדות) ביריעה‬ ‫פיאזואלקטרית אפשר להטעין את הסוללה עם כל‬ ‫לחיצה‪ ,‬ובכך לפתור את הבעיה‪ .‬במקביל יאפשר‬

‫הדבר להוריד את נפחה וגודלה של הסוללה‪ ,‬וגם‬ ‫לשפר את גמישותו של הסמארטפון ואת עמידותו‬ ‫בפני חבטות בלא להישבר על נקלה‪ .‬מכל אלה נגזרת‬ ‫השפעה ישירה על עיצובו העתידי של הסמארטפון‪.‬‬ ‫באמצעות מקרה בוחן זה נוכל לראות‪ ,‬כי על‬ ‫ידי שילוב של חומרים חכמים במוצר כחלק מן‬ ‫הפונקציונליות שלו אפשר לשפר את עיצובן של‬ ‫מערכות מורכבות‪ .‬באמצעות שימוש ביכולותיו‬ ‫הספציפיות של חומר אחר‪ ,‬שיפרנו את המוצר‬ ‫הקיים ופתרנו שתי בעיות כרוניות‪ :‬התרוקנותה‬ ‫המהירה של הסוללה‪ ,‬וכפועל יוצא מכך הקטנת‬ ‫גודלה ונפחה של הסוללה‪ ,‬וכן שיפור גמישותו‬ ‫ואי‪-‬שבירותו של המוצר הקיים‪.‬‬


054-7171117 yanivmoshe@yahoo.com

‫יניב משה‬

62


‫‪61‬‬

‫"יריד השדלנים"‪-‬מיפוי תופעת השתדלנות בארץ‬ ‫מנחה‪ :‬איתן ברטל‬

‫מטרתו העיקרית של "יריד השדלנים" היא להנגיש‬ ‫את שדה השתדלנות בכנסת לציבור הרחב‪.‬‬ ‫מאז שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬עבר התחום הזה דרך‬ ‫ארוכה‪ ,‬מקומץ קטן של שדלנים ולקוחות לממדים‬ ‫נרחבים של למעלה ממאתיים שדלנים ולמעלה‬ ‫מאלף לקוחות בתחילת העשור האחרון‪.‬‬ ‫השפעתם של השדלנים על חיינו היא רבה‬ ‫ומשמעותית‪ ,‬אך למרבה הצער רובנו איננו יודעים‬ ‫עד היכן היא מגיעה‪ .‬רוב הציבור אינו מודע‬ ‫לפעולותיהם של השדלנים וכיצד הן משפיעות על‬ ‫חיי היום יום שלנו‪.‬‬ ‫אומנם כיום פועלות כמה עמותות ללא כוונת רווח‬ ‫בשדה הזה לטובת הנגשת הידע לציבור‪ .‬העמותות‬ ‫מייצרות רשימות של השדלנים ולקוחותיהם‪ ,‬אבל‬ ‫המצב הנוכחי הוא שאין עדיין כלי אחד היכול‬ ‫לספק את המידע באופן ברור ושקוף לציבור הרחב‪.‬‬ ‫המידע הזה הוא למעשה הררי טקסט אפור ומשעמם‪,‬‬ ‫שאינו מזמין ומסובך להבנה‪.‬‬ ‫הפלטפורמה של "יריד השדלנים" מיוצגת בגרפיקת‬ ‫פיקסלים מלאת הומור וצבע‪ ,‬בניסיון להאיר את‬ ‫השדה החשוך הזה‪ .‬היא מביאה את השינוי הדרוש‬ ‫במצב הקיים ומקלה על הנגשתו לציבור של המידע‬ ‫המפוזר בכמה מקורות מידע‪.‬‬ ‫על ידי המיפוי אנחנו יכולים לייצר סדר בשדה‬ ‫השדלנות ולכלול כמויות גדולות של מידע בתוך‬ ‫תמונה אחת גדולה‪ .‬ב"יריד השדלנים" יש כלים‬ ‫המאפשרים להתמקד בסוג מסוים של שדלנים או‬ ‫לקוחות‪ ,‬לכבות ולהדליק שכבות של ענפים במשק‪,‬‬ ‫לזהות מונופולים‪ ,‬לזהות ניגודי אינטרסים ועו ד‪.‬‬

‫ב"יריד השדלנים" יש כלי חיפוש לפי תאריך‪ :‬בכל‬ ‫תאריך המפה משתנה ומייצגת את השדה נכון לאותו‬ ‫רגע‪ .‬היא מאפשרת לנו לראות שינויים על ציר הזמן‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬באמצעות כלי הדיווח שב"יריד השדלנים"‬ ‫הציבור יכול גם להשפיע על המצב‪ ,‬שכן הוא יכול‬ ‫לראות באיזו ועדת כנסת הופיע שדלן מסוים‪ ,‬במה‬ ‫היא עסקה באותו רגע — לקשור אותם יחד ולהגדיל‬ ‫את מאגר המידע על השדלנים‪ :‬איפה ומתי הם‬ ‫פועלים‪.‬‬ ‫"יריד השדלנים" מזמין את הציבור לחקור‪ ,‬לנווט‪,‬‬ ‫לנתח‪ ,‬ללמוד — והדבר החשוב ביותר‪ :‬להבין את מה‬ ‫שמתרחש בשדה הפוליטי הזה ואף לתרום למאמץ‬ ‫למען כולנו‪ ,‬כי זו זכותנו‪.‬‬


054-4723480 Noammuz@gmail.com

‫נועם מוצפי‬

60


‫הילה כתרי בר‪-‬נוף‬

‫‪054-4882833‬‬ ‫‪hilulali@gmail.com‬‬

‫‪59‬‬

‫‪sleep souvenir—dream it yourself‬‬ ‫מנחה‪ :‬דני לביא‬

‫מי מאיתנו אינו שומר למזכרת כרטיס של הופעה‪,‬‬ ‫קופסת גפרורים של מסעדה‪ ,‬חפץ מצוי או קנוי?!‬

‫מתקופה שלמה‪ ,‬כשמיכת טלאים המאפשרת‬ ‫התבוננות מעמיקה וזיהוי דפוסים‪.‬‬

‫המזכרת היא אובייקט בעל משמעות רגשית שמקורו‬ ‫בחוויה‪ ,‬באירוע כלשהו — בין השאר גם בטיול‪.‬‬

‫מזכרת היא אובייקט לא מתחייב מבחינה‬ ‫פונקציונלית‪ ,‬אך בעל משמעות רגשית לאוחז בו‪.‬‬ ‫בתוך המזכרת חבוי הסיפור‪ ,‬מפה של אדם ספציפי‪,‬‬ ‫במקום ספציפי‪ ,‬בתקופה ספציפית‪" .‬לבני הבנייה"‬ ‫של מזכרת‪-‬החלום הן זהות‪ ,‬אך שילוביהן יחודיים‬ ‫לכל אדם‪ ,‬כמו ‪ ,DNA‬כמו טביעת אצבע של החלום‪.‬‬ ‫הטענת האובייקט במפה אישית לחלום החולף‬ ‫הופכת כל חולם ל"מייקר" ולשותף לעיצוב המזכרת‬ ‫של עצמו‪ .‬המערכת מטעינה את החלום ב"כוח ייצור"‪,‬‬ ‫ובכך מעבירה אותו מן המופשט אל העולם החומרי‪.‬‬

‫החלום הוא טיול שממנו אנו חוזרים (במקרה הטוב)‬ ‫עם קצה חוט של זיכרון‪ ,‬קצה קצהו של חלום אחד מני‬ ‫רבים שאנו חולמים מדי לילה‪ .‬בממוצע‪ ,‬שש שנים‬ ‫מחיינו אנו עסוקים בחלימה — מדוע לא נאפשר‬ ‫לעצמנו מזכרת מאותם טיולים? מזכרת המרמזת‬ ‫על אופי החוויה החולפת בשנייה‪ ,‬היכולה להוות כלי‬ ‫להבנה ותפיסה עצמית של פרק כל כך משמעותי‬ ‫בחיינו‪ ,‬שעד כה היה חמקמק וחלקי לרובנו?!‬ ‫בפרויקט חיפשתי אחר החותם שמשאיר החלום‪,‬‬ ‫ודרך לקשור בין עולם החלומות הלא חומרי לעולם‬ ‫החפצים הגשמי‪.‬‬ ‫לשם כך תכננתי מערכת הממירה מידע מחלום‬ ‫לטקסטיל רקום או מודפס‪:‬‬ ‫מצלמה מצלמת את הגוף הישן בתנוחות שונות‪.‬‬ ‫חיישן תנועה מזהה מצב של חוסר תזוזה במשך זמן‬ ‫מוגדר ומסמן את פרק הזמן הזה כתנוחה‪ .‬מכשיר‬ ‫‪ EEG‬ביתי (‪ )E-motive‬ממפה את הפעילות המוחית‬ ‫במהלך השינה והחלימה‪ ,‬מזהה מצב של חלימה‪,‬‬ ‫ומתעד את הרגשות המתעוררים בחלום‪ .‬הרגשות‬ ‫מקודדים ויוצרים שפה גראפית‪ ,‬מתחברים אל‬ ‫הסילואטה של תנוחת הגוף החולם–ומתקבלת‬ ‫מפה של זמן ומרחב השינה‪ .‬למחרת החלום‪ ,‬פלוטר‬ ‫הממוקם בראש המיטה רוקם‪/‬מדפיס את הדימוי‬ ‫שנרקם בלילה‪.‬‬ ‫זו יכולה להיות מזכרת מלילה מסוים‪ ,‬או מזכרת‬


58


‫אלה כהן‬

‫‪054-55598948‬‬ ‫‪elchik.g@gmail.com‬‬

‫‪57‬‬

‫בחינת התמוטטותם של מגה‪-‬טרנדים‪ ,‬המבוססת על‬ ‫אנליטיקה של צבעים‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר דרור ק' לוי‬

‫הפרוייקט בוחן טרנדים (מגמות) באמצעות שימוש‬ ‫בכלים אנליטיים מתחום כריית המידע‪ ,‬המבוססים‬ ‫על תורת הצבעים‪.‬‬ ‫טרנד (מגמה) הוא נושא מסקרן‪ ,‬התופס מקום רב‬ ‫במוספי תרבות וכלכלה של העיתונות‪ .‬על בסיס‬ ‫התיאוריה של בחינת טרנדים נבנית האסטרטגיה‬ ‫השיווקית של גדולי המעצבים בעולם‪.‬‬ ‫‪ WGSN‬היא חברה בעלת שם עולמי‪ ,‬המכתיבה זה‬ ‫שנים רבות טרנדים על בסיס עבודת מחקר מעמיקה‬ ‫בתחומי הסוציולוגיה‪ ,‬הפוליטיקה‪ ,‬התרבות ואופנת‬ ‫הרחוב‪ .‬תוצאות המחקרים הללו נמכרות (אחת‬ ‫לשנתיים) לבתי עסק ולאקדמיות ברחבי תבל‪.‬‬ ‫מנגנוני הפצה מביאים את הבשורה לצרכן באמצעות‬ ‫פרסום במגזינים ובמדיה האלקטרונית‪.‬‬ ‫בפרוייקט נבחנו מגמות באופנה באמצעות עמודי‬ ‫שער שנסרקו דיגיטלית של מגזין ‪ ,Vogue‬וזאת‬ ‫משתי סיבות‪:‬‬ ‫‪ Vogue .1‬מביא מדי חודש לצרכן את בשורת‬ ‫הטרנדולוגים ונחשב למגזין המשפיע ביותר בעולם‬ ‫האופנה והלייפסטייל במשך יותר ממאה שנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מוסד ‪ Vogue‬שומר על תיעוד דיגיטלי זמין ורציף‬ ‫של עמודי השער שלו מ‪.1930-‬‬ ‫בפרוייקט אספתי ‪ 405‬עמודי שער סרוקים דיגיטלית‬ ‫של מגזין ‪ Vogue‬משנת ‪ 1980‬ועד היום‪ .‬את ניתוח‬ ‫המידע עשיתי לפי עשורים‪ .‬בניתוח השתמשתי‬ ‫בכלים אנליטיים של ‪:Data Mining‬‬ ‫ •חיתוך אזור מרכזי בכל עמוד שער ויצירת רצף של‬ ‫קטעים‪ ,‬תוך הצמדתם לאימג׳ אחד (‪)pattern result‬‬ ‫ •קביעת הצבע הממוצע (‪ )average color‬של‬ ‫כל עמוד שער‬

‫ •יצירת גראף שייתן ביטוי ויזואלי לפרמטרים של‬ ‫צבעי ה‪ RGB-‬בכל עמוד שער‬ ‫ •יצירת עמוד שער ממוצע על בסיס פיקסלים‬ ‫ממוצעים‬ ‫את הנתונים שהתקבלו ניתחתי על פי תורת הצבעים‬ ‫של איטן יוהנס‪.‬‬ ‫הביטוי הוויזואלי של התוצאות הוביל למספר‬ ‫מסקנות‪ ,‬שצמחו מתוך ארגון החומר על בסיס‬ ‫אלגוריתמים מתמטיים‪.‬‬ ‫בניגוד לעשורים הקודמים‪ ,‬מ‪ 2011-‬ואילך ניתן לראות‬ ‫גוונים של אפור כצבע ממוצע של עמודי השער‪.‬‬ ‫המונוכרומטיות האפורה מעידה על רוגע אמוציונלי‪,‬‬ ‫נטול תנודתיות הנגרמת על ידי שינויים‪.‬‬ ‫הטרנדים הגדולים והרבולוציוניים = שינויים‬ ‫משמעותיים וקונטרסטים‪.‬‬ ‫אין טרנדים גורפים = אין הבדלים משמעותיים‬ ‫בצבעים = גוני אפור‪.‬‬ ‫המסקנה היא שהקיץ הקץ על עידן הטרנדים הגדולים!‬


56


‫מיכל הר‪-‬גב‬

‫‪Lara052@gmail.com‬‬ ‫‪imhere.com‬‬

‫‪55‬‬

‫‪i'm here‬‬ ‫מנחה‪ :‬מיכל רינות‬

‫‪ I’m here‬היא דרך פשוטה לעורר מודעות ולהצביע‬ ‫על התנהגות אנושית הנובעת מהטמעת הטכנולוגיות‬ ‫בחיינו‪ :‬חוסר יכולתם — המודע והבלתי‪-‬מודע — של‬ ‫ההורים לתמרן בין שני ערוצי תקשורת‪ ,‬והתחרות‬ ‫ביניהם‪ :‬האינטראקציה הפיזית עם ילדיהם הנמצאים‬ ‫לצידם וזקוקים להם (בעידן שבו נוכחות פיזית‬ ‫אינה מבטיחה תשומת לב) מול האינטראקציה עם‬ ‫הסמארטפון שלהם‪ ,‬שמטרתה לספק את הצורך‬ ‫הבלתי פוסק להתעדכן ולעדכן‪.‬‬ ‫נושא זה מכיל מגוון רחב של סוגיות אתיות‪,‬‬ ‫פסיכולוגיות וחברתיות בעלות השפעות נרחבות‬ ‫על הילד ועל ההורה‪ .‬העיסוק בסוגיה נובע‬ ‫מהתבוננות בשינוי במודל המשפחתי — המעבר‬ ‫ממודל אינטימי של הורה וילד למודל משולש‬ ‫המורכב מהורה‪ ,‬ילד וסמארטפון‪.‬‬ ‫‪ I’m here‬היא אפליקציה המופיעה כשכבה עליונה‬ ‫על כל התוכן המוצג בסמארטפון ומטרתה העיקרית‬ ‫היא להפריע‪ ,‬להטריד ולשבש את אופני צריכת‬ ‫וקבלת התוכן של ההורה במשך "הזמן המשפחתי"‬ ‫שבו ההורים מבלים עם ילדיהם‪ ,‬תוך דגש על צמצום‬ ‫תדירותו של השימוש בסמארטפון והעצמת נוכחותו‬ ‫הפיזית של הילד‪.‬‬ ‫‪ I’m here‬תופעל אך ורק כאשר הילד נוכח‬ ‫בסביבת ההורה‪ .‬חיישן שימוקם על גופו של הילד‬ ‫(ארוז כצמי ד‪ ,‬סיכה או מדבקה רב פעמית) ישדר‬ ‫לאפליקציה פרמטרים המצביעים על הצורך שלו‬ ‫בתשומת לב‪ ,‬והתנהגותו של הילד תתורגם לאייקון‬ ‫גראפי‪ ,‬המסתנכרן עם המידע המתקבל מן החיישנים‪.‬‬ ‫במבט ראשון נראה כי מטרתה של ‪ I’m here‬היא‬ ‫לחסום את צריכת התוכן‪ ,‬אך התנהגות השכבה‬

‫היא מורכבת יותר‪ .‬מדובר באלמנט דינאמי ונושם‪,‬‬ ‫שבאפשרותו לתת להורה מרחב פעולה בזמן שהילד‬ ‫עסוק בשלו‪.‬‬ ‫השכבה יכולה להוות אלמנט משחקי ומניפולטיבי‬ ‫בעיתות מצוקה‪ ,‬הן של ההורה והן של הילד‪ ,‬כאשר‬ ‫העיקרון המנחה הוא‪ :‬ככל שהילד זקוק יותר להורה‪,‬‬ ‫כך תפחת זמינותו של הסמארפון‪.‬‬


54


‫דניאל גפני‬

‫‪050-5550005‬‬ ‫‪Gafni.dn@gmail.com‬‬

‫‪53‬‬

‫צורות חשיבה ותהליכי יצירה‬ ‫מנחה‪ :‬פרופ' אפרת ביברמן‬

‫סקירה קצרה של תפקיד הכלי והטכנולוגיה לאורך‬ ‫ההיסטוריה מלמדת אותנו שבהתפתחותו של היוצר‪-‬‬ ‫המעצב קיימים חמישה שלבים‪ :‬שלב מלאכת‬ ‫הי ד‪ ,‬שלב ההתמחות‪ ,‬שלב הסטנדרטיזציה‪ ,‬שלב‬ ‫האוטומציה ושלב מלאכת החשיבה‪ ,‬המחבר את כל‬ ‫השלבים הקודמים‪ .‬בחינתם של שלבים אלה מעלה‬ ‫שורה של שאלות בדבר מקומן של האמנות ומלאכת‬ ‫היד במאה העשרים ואחת‪ ,‬תוך ניתוח ההיסטוריה‬ ‫של הכלי הטכנולוגי והשפעותיו‪.‬‬ ‫העבודה מתייחסת לשאלות אלה תוך שהיא מנסה‬ ‫לבדוק את מעמדו של המעצב בעידן של עיצוב‬ ‫מו ּטֶ ה‪-‬טכנולוגיה — ואת מקומם של מלאכת היד‬ ‫(‪ ,)handcraft‬הכלי והטכנולוגיה במרחב העכשווי‬ ‫של היצירה והיוצר (‪ — )craftsman‬באמצעות יצירת‬ ‫אובייקטים פיסוליים בדרכים המתרגמות ישירות‬ ‫את כוונותיו של היוצר למוצר הסופי‪ ,‬ללא הזדקקות‬ ‫לתיווכה של מלאכת כפיים‪.‬‬ ‫בתהליך יצירתם של האובייקטים הפיסוליים הללו‬ ‫הוקלטו גלי המוח הנוצרים סביב חוויה חושית‬ ‫מוגדרת‪ ,‬והועברו למבנה חומרי תוך שימוש במערך‬ ‫אלגוריתמים‪ .‬בעבודה זו בוטל אפוא הצורך ב"ידיים‬ ‫עובדות" בתהליך היצירה — הידיים‪ ,‬היוצרות בחומר‬ ‫וחוֹות את מרקמו וצורתו המשתנה‪ ,‬מטביעות את‬ ‫חותמה של המחשבה בכל רגע נתון; במקומן משתמש‬ ‫היוצר ישירות במחשבתו‪ ,‬כלומר בגלי מוחו‪ ,‬כדי‬ ‫לעצב את האובייקט הפיסולי‪.‬‬ ‫כלי העבודה שנבחר לביצוע המשימה הוא טכנולוגיה‬ ‫בממשק ה‪:)BCI) Brain Computer Interface-‬‬ ‫מערכת סנסורים הקוראים את תדרי המוח (‪.)EEG‬‬ ‫באמצעות תהליך של ‪ processing‬ומעבר לתוכנת‬ ‫‪ ,Grasshopper‬בחיבור לתוכנת ‪ Rhino 3D‬ועיבוד‬

‫בתוכנת ‪ ,SolidWorks‬נוצרת מערכת פרמטרים‬ ‫המתרגמים את תדרי המוח לאובייקטים תלת‬ ‫ממדיים‪ ,‬המביעים את מחשבותיו וכוונותיו של‬ ‫היוצר‪ .‬האובייקטים הללו נשלחים להדפסה תלת‬ ‫ממדית או לעיבוד שבבי‪ ,‬המתבצע על ידי ‪Milling‬‬ ‫‪ ,Robot‬זרוע רובוטית‪.‬‬ ‫ביטול ההתערבות הפיסית בתהליך היצירה של‬ ‫‪ ,craftsman–handcraft‬תוך שהוא פותח אופקים‬ ‫חדשים בפני המעצב‪-‬היוצר‪ ,‬מעלה מכלול של‬ ‫שאלות‪ ,‬ביניהן‪ :‬האם הטכנולוגיה והכלים החדשים‬ ‫מרחיבים את ההגדרות של עולם הקראפט‪ ,‬או‬ ‫לחילופין מצמצמים אותן? האם יש עוד צורך‬ ‫בהתכוונות בתהליכים אלו?‬


52


‫‪51‬‬

‫חשיבה על מתודולוגיות עיצוב‪ :‬עיון השוואתי‬ ‫מנחה‪ :‬ראובן גבעתי ‪ /‬מנחה יועץ‪ :‬ד"ר קורנל לוסטיג‬

‫פיתוח מוצר ופיתוח תוכנה מתחילים ומסתיימים‬ ‫באותה נקודה‪ :‬שניהם מתחילים בהגדרת הדרישות‬ ‫ומסתיימים במוצר‪ .‬עבודת מחקר זו בוחנת את‬ ‫המתודולוגיה המלווה את שתי קהילות המפַ תחים‬ ‫במהלך עבודתן וכיצד נראה המפגש ביניהן מנקודת‬ ‫מבט מעשית‪.‬‬ ‫במאמר מוסגר יש לציין שהמחקר נעשה על ידי‬ ‫סטודנטית שבאה מעולם התוכנה‪.‬‬ ‫המחקר כולל סקר ספרות‪ ,‬ראיונות מובנים‪-‬למחצה‬ ‫וניתוח על בסיס השוואה בין שני טקסטים נבחרים‪.‬‬ ‫סקר הספרות נועד לספק הקשר ורקע היסטורי‬ ‫של עולם העיצוב ותחום התוכנה‪ .‬שעות רבות של‬ ‫ראיונות עם אנשי מקצוע ואקדמאים‪ ,‬גם אנשי‬ ‫תוכנה וגם מעצבים — ביניהם עצמאים‪ ,‬שכירים‪,‬‬ ‫כאלה העובדים בצוותים קטנים וכאלה העובדים‬ ‫בחברות גלובאליות וגדולות — נועדו לספק נקודת‬ ‫מבט מעשית‪ ,‬להבין כיצד מתנהלים תהליכי העבודה‬ ‫בפועל ולאסוף עדויות אנקדוטליות‪.‬‬ ‫החלק המרכזי של המחקר הוא ניתוח איכותני‪,‬‬ ‫שנעשה על בסיס השוואה בין שני טקסטים‪ ,‬אחד מכל‬ ‫דיסציפלינה‪ .‬מכיוון שהטקסטים מובנים בדרכים‬ ‫שונות‪ ,‬נערכה ההשוואה על פי פרמטרים נבחרים‬ ‫של ניהול פרויקטים‪ .‬הפשטה זו מאפשרת ליצור‬ ‫שפה משותפת ולעמוד על המשותף והשונה בתהליך‬ ‫עצמו‪ ,‬ומשמשת בסיס להשוואה‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר מובאות ב‪ 11-‬סעיפים‪ .‬כל סעיף מציג‬ ‫אספקט בתהליך הפיתוח בעולם העיצוב לעומת‬ ‫עולם התוכנה‪ ,‬בשילוב ציטוטים מתוך הראיונות‪:‬‬

‫ •שלב הגדרת דרישות‬ ‫ •ניהול תקציב ולוחות זמנים‬ ‫ •ניהול סדרי עדיפויות‬ ‫ •ניהול שינויים‬ ‫ •כלים‬ ‫ •תקשורת וניהול בעלי עניין‬ ‫ •שיתוף פעולה‬ ‫ •ניהול סיכונים‬ ‫ •אימות תוצרים אל מול הדרישות‬ ‫ •שימור מידע‬ ‫ •הפקת לקחים‬ ‫תהליכי העבודה בצוותים מורכבים מגורמים רבים‪.‬‬ ‫לפן האנושי ולאופיים של חברי הצוות יש משקל‬ ‫לא מבוטל בתהליכי העבודה המשותפים‪ .‬ובכל זאת‬ ‫מתודולוגיות ותהליכי עבודה מאפשרים ליצור בסיס‬ ‫משותף לעבודת צוות‪.‬‬ ‫במסגרת מחקר זה יצאתי לבחון כיצד מתודולוגיות‬ ‫העבודה באות לידי ביטוי בחברה שבה קיים כבר דו‬ ‫קיום בין צוותי עיצוב לצוותי הנדסה‪ .‬יהיה מעניין‬ ‫בעתיד להתעמק בתחום זה על מנת להסיק מסקנות‬ ‫בדבר שיתוף הפעולה‪ ,‬עבודת צוות‪ ,‬הפקת המיטב מן‬ ‫העבודה המשותפת‪ ,‬תהליכים ומתודולוגיות ושיפורם‪.‬‬


052-8545285 tamar.brilant@gmail.com

‫תמר ברילנט‬

50


‫‪49‬‬

‫‪rimz—real-time interactive manuals‬‬ ‫מנחה‪ :‬איתן ברטל‬

‫בעבודה זו בחרתי להתמקד במדריכי הפעלה של‬ ‫מוצרים‪ .‬כיום אין כמעט מכשיר המגיע ללא מדריך‬ ‫הפעלה‪ ,‬ויש לא מעט סיבות לקרוא את מדריכי‬ ‫ההפעלה המגיעים עם המוצרים‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬רובנו‬ ‫כנראה לא נקרא את המדריך בשלמותו‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬ ‫החיפוש במדריך הפך לדבר טרחני‪ ,‬משעמם ולא‬ ‫בהכרח יעיל‪ ,‬בגלל פרמטרים שונים‪ .‬אחד הבולטים‬ ‫שבהם הוא המידע הרב המציף אותנו‪ ,‬שאותו קשה‬ ‫לנו לעבד מסיבות של יכולת‪/‬זמן‪/‬סבלנות‪.‬‬ ‫פרויקט הגמר שלפניכם מתמקד בהצעה של‬ ‫פלטפורמה חדשה לשיתוף מידע‪ .‬הפלטפורמה היא‬ ‫אינטראטיבית ובעלת חיווי בזמן אמת (המשתמש‬ ‫מבצע פעולה ומקבל מיד פידבק)‪ .‬בסיס הפלטפורמה‬ ‫הוא מדריך הפעלה‪ .‬המשתמשים בה יוכלו לייצר‬ ‫סרטונים אינטראקטיביים על מוצרים שונים ולשתף‬ ‫אותם‪ .‬השילוב בין פונקציה מסוימת וספציפית‬ ‫לבין טכנולוגיית המציאות הרבודה יוכל לספק‬ ‫מידע מדויק‪ ,‬שיענה על צרכי המשתמש בצורה‬ ‫אינטראקטיבית ויעילה ועם זאת מינימלית וקצרה‪.‬‬ ‫המטרות המרכזיות של הפרויקט‪:‬‬ ‫ •יצירה ושיתוף של תוכן ומידע‪ ,‬תוך הסתמכות על‬ ‫חוכמת ההמונים‪ RIMz .‬נותנת לגיטימציה לפירסום‬ ‫דרכי שימוש שונות במוצרים‪ .‬המשתמשים יכולים‬ ‫ליצור סרטונים המוסיפים מידע על הוראות היצרן‪,‬‬ ‫אך גם להטיל ספק במה שהכתיב היצרן (בצורת‬ ‫השימוש ובדרך השימוש במכשיר) וליצור מדריך‬ ‫חדש כראות עיניהם‪ .‬בכך הם מביאים לחשיפת‬ ‫אלטרנטיבות לשימוש במוצרים שונים‪.‬‬ ‫ •צמצום הבעיה של “מידע רב מדי” (‪too much‬‬ ‫‪ )information‬הקיימת במדריכי ההפעלה העמוסים‪,‬‬

‫המצורפים כיום למוצרים‪ .‬המשתמשים יכולים‬ ‫לייצר סרטונים של פעולות ספציפיות במוצר על‬ ‫מנת שאפשר יהיה למצוא את המידע הספציפי‬ ‫בצורה מהירה ויעילה‪ .‬בכך הם מביאים להכללת‬ ‫רבדים שונים במוצרים ולאפשרות בחירה בין מידע‬ ‫שברצוננו לקבל ולצרוך‪.‬‬ ‫ •קבלת פידבק מיידי על התהליך‪ .‬אנחנו רגילים‬ ‫לקבל פידבקים מהירים על דברים‪ ,‬ואין לנו סבלנות‬ ‫להמתין לתוצאות‪ .‬הפלטפורמה תיתן‪ ,‬באמצעות‬ ‫טכנולוגיית “מציאות רבודה”‪ ,‬פידבק בזמן אמת‬ ‫על הפעולות המבוצעות‪ .‬נוסף על כך היא חוסכת‬ ‫את הצורך לעבור תהליך שלם — ואז לחזור אחורה‬ ‫אם משהו משתבש‪.‬‬


050-9084459 Naomi.litwin@gmail.com

‫נעמי בנדט‬

48


‫‪47‬‬

‫מכונת מגורים‬ ‫מנחה ‪ :‬דני לביא ‪ /‬מנחה יועץ ‪ :‬ד”ר דרור ק׳ לוי‬

‫מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים גדולות‬ ‫ומתפתחות‪ .‬למרות שהאוכלוסייה גדלה המשפחות‬ ‫בדרך כלל קטנות‪ ,‬מפני שבעיר קשה למשפחות‬ ‫גדולות להתקיים מבחינה כלכלית‪ .‬מרחב המחיה‬ ‫משתנה בהתאם לצרכים המשתנים‪ .‬מונחים חברתיים‬ ‫כגון תא משפחתי ומשפחה גרעינית משתנים‬ ‫ומצטמצמים‪ ,‬מרחב המגורים נעשה אנכרוניסטי‬ ‫עד כדי בלתי אפשרי‪ .‬נוצרות אידיאולוגיות ניאו‬ ‫ליברליות‪ .‬הגלובליזציה מחייבת פתרון פונקציונלי‪,‬‬ ‫שייתן מענה לתנועת מהגרים יחידנית או קבוצתית‬ ‫בחיפוש אחר מקורות הכנסה‪ ,‬חיים ארעיים‪ ,‬נוודות‪.‬‬ ‫עבודה זו עוברת דרך תהליך העיור בין ואחרי‬ ‫המהפכות התעשייתיות‪ ,‬התפתחות העיר‪ ,‬חיי הנפש‬ ‫של האדם בעיר‪ ,‬מעמדות חברתיים שנוצרו‪ ,‬כיצד‬ ‫השתנה הארגון האנושי מהר יותר מן הדחפים‬ ‫הביולוגיים‪ ,‬מדוע הפרספקטיבות המערביות‬ ‫הקונבנציונליות מושפעות ממושג הרכוש‪ ,‬מהם‬ ‫יחסי הגומלין בין הטכנולוגיה לבין הסביבה החברתית‬ ‫התרבותית‪ ,‬דיור נוח וזול משולב בפרטיות‪ ,‬ופתרון‬ ‫לשימוש ביחידות מגורים יעילות לפי מדדי מרחב‪/‬‬ ‫זמן בתצורת מכונת מגורים‪.‬‬ ‫בעולם הקפיטליסטי קיים קשר הדוק בין העולם‬ ‫החומרי וצורת ארגונו לבין תודעתו של האדם‪ .‬עם‬ ‫מאפייני הקפיטליזם בעשורים האחרונים נמנים‪ :‬בחירה‪,‬‬ ‫ארגון רציונלי של מוצרים‪ ,‬החלפת כסף אנונימית‪,‬‬ ‫מסחור של תהליכי ייצור‪ ,‬חליפין‪ ,‬הפצה והשקעה‪.‬‬ ‫הצרכנות כיום נגישה לכול ומביאה לשינוי במערכת‬ ‫היחסים החברתית‪ ,‬שינוי המתבטא בצורות חיים‬ ‫חדשות‪ ,‬צורות אינטגרציה ואינטראקציה חדשות‪ .‬פס‬ ‫הייצור פועל לפי סכמטיות‪ ,‬סטנדרטיזציה ומחזור‪  .‬‬

‫מכונת המגורים משתמשת בשכפול ושעתוק של‬ ‫חללי מגורים מיניאטוריים ומסמנת את חלל המגורים‬ ‫כתא אוטופי‪ ,‬המנגיש מודולים לפי צרכי המשתמש‪.‬‬ ‫מודגש הרעיון של מחיה כנקודות דיפרנציאליות על‬ ‫סרגל הזמן‪ .‬הדייר מאכלס חלל פנוי לאותו זמן‪ ,‬וגבול‬ ‫חלל המגורים המצומצם משתנה ומתרחב בהתאם‬ ‫לצורך‪ .‬כתוצאה מכך המרחב הפרטי שלו משתנה‬ ‫בתוך החלל הציבורי ‪.‬‬ ‫זוהי עבודה שאיננה יוצאת מנקודת הראות של‬ ‫ההיבט האדריכלי‪ ,‬אלא היא הסתכלות פונקציונלית‬ ‫על מושג המגורים היחידני כהקדמה למגורים‬ ‫קבוצתיים‪ .‬זהו ניסיון לבדוק יכולת מגורים בחללי‬ ‫מגורים ממוזערים ודינמיים‪ ,‬המתפתחים ומגיבים‬ ‫לצרכים היום יומיים על ידי פירוק והרכבת חלל‬ ‫מודולרי על בסיס של שיתוף‪ ,‬צמצום‪ ,‬צריכה‪ ,‬אכסון‬ ‫יעיל‪ ,‬ארעיות ונוודות הנארזים על ידי מערכות ניוד‬ ‫לקונסטרוקציה חברתית ותרבותית‪.‬‬


zefirelly@gmail.com

‫צפריר בן צבי‬

46


‫‪45‬‬

‫"דירה לדוגמה"‪ :‬ניתוח של שפה בינלאומית‬ ‫אוניברסלית בתחום הבית‬

‫מנחה‪ :‬ד"ר דרור ק' לוי‬

‫"דירה לדוגמה" הוא מרחב המייצג את השפה‬ ‫העיצובית הבינלאומית והאוניברסלית (‪Form‬‬ ‫‪ — Follows Function‬פונקציה כמכוננת את‬ ‫הצורה)‪ ,‬שהתפתחה בעקבות שינויים שחלו בחברה‬ ‫המערבית בשלהי המאה ה‪ .19-‬ייצור של חומרי גלם‬ ‫סטנדרטיים הפך את התהליך של בניית הבית להקמת‬ ‫תבניות‪ ,‬שצורתן מוכתבות באמצעות הפונקציה‬ ‫שלהן ונועדו לתת פתרון לדיור המוני מהיר וחסכוני‬ ‫ככל האפשר‪.‬‬ ‫הפונקציונליזם‪ ,‬כברירת מחדל של השפה העיצובית‪,‬‬ ‫הגדיר מחדש את עצם הלוגיקה של "הבית" והכריח‬ ‫את הבית לתפקד כ"מכונת מגורים" כפייתית ונטולת‬ ‫אמוציות‪ .‬זוהי לוגיקה של יצירת מודל של קירות‬ ‫קשיחים המייצרים תיחום מדוקדק וחד‪ ,‬מנגנון של‬ ‫ייצוב וקיבוע‪.‬‬ ‫ה"דירה לדוגמה" שהאדם המודרני כל כך משתוקק‬ ‫אליה היא מרחב אינסופי‪ ,‬אוניברסלי‪ ,‬קוביה המורכבת‬ ‫בעיקר מנפחים גאומטריים פשוטים‪ :‬המרחב שבו‬ ‫האדם אינו יכול "לחרוט" את עצמו לתוך הקירות‪.‬‬ ‫במרחב זה לא מתאפשר קיום של יחסי גומלין בין‬ ‫זהות ל ּבית‪ ,‬כקשר בלתי נפרד בין האובייקט כראי‬ ‫של העצמי‪ ,‬של הסובייקט‪.‬‬ ‫"דירה לדוגמה" היא מרחב שאינו מושפע‬ ‫ממיקומו הגיאוגרפי ואינו משקף את ההיבטים‬ ‫הסובייקטיביים של נוכחות האדם‪ ,‬אלא מתקיים‬ ‫בזכות הסדר המושג באמצעות שיטות טיהור וניקוי‪.‬‬ ‫שיטות אלה באות לשמר את הרעיון האוטופי של‬ ‫שלמותה הקונצפטואלית של "דירה לדוגמה"‪.‬‬ ‫חלל הפנים של הבית ללא הפרעות והתערבות‬ ‫סובייקטיבית של האדם הוא ביטוי אסתטי של‬ ‫הפונקציוליזם האדריכלי‪ ,‬ובו זמנית הוביל לפעולה‬

‫אלימה של מחיקת זהות האדם‪.‬‬ ‫במיצג שיצרתי נעטף חדר שלם‪ ,‬ששרר בו קור‬ ‫מקפיא‪ ,‬ביריעת ניילון מנוכרת ומנַכרת‪ ,‬ששימרה גם‬ ‫את הריח החריף שנישא בחדר‪ .‬בכניסה אליו הונחה‬ ‫על הרצפה יריעת אריג משוחה בצבע טרי‪ ,‬שהשאיר‬ ‫את עקבותיהם של כל אלה שדרכו עליו בכל רצפת‬ ‫החדר‪ .‬במרכז החדר יצרתי מיריעות ניילון חלל נוסף‪,‬‬ ‫שבמרכזו הונח על גבי פדסטל גוש בשר חשוף‪ .‬בכך‬ ‫נוצרה חוויה חושנית טוטאלית‪ ,‬אלימה ומקפיאה‪.‬‬ ‫"החדר לדוגמה" הוא מטאפורה לחלל שבקירותיו‬ ‫אין האדם יכול עוד להטביע את עצמו; הוא אינו‬ ‫מאפשר עוד תהליכי סובייקטיפיקציה‪.‬‬


054-3011043 eboguss@hotmail.com

‫קטרינה בוגוסלבסקי‬

44


‫מור אשכנזי‬

‫‪052-3988768‬‬ ‫‪mirmor6@gmail.com‬‬

‫‪43‬‬

‫עיר ללא מוצא—תכנון פרוורי בקנה מידה עירוני‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר סייפן בורגיני‬

‫בישראל‪ ,‬כבמדינות מערביות רבות‪ ,‬קיימת מגמה‬ ‫של פרוו ּר ונטישת ערים‪ ,‬אם כי בשנים האחרונות‬ ‫אנו עדים גם למגמה הפוכה של חזרה לערים‪ ,‬בין‬ ‫השאר כחלק ממדיניות ממשלתית‪ ,‬המתרכזת‬ ‫בבנייה בתחומי הערים הקיימות בשל מחסור‬ ‫בקרקעות זמינות‪.‬‬

‫העבודה מתבססת על תיאוריות הרואות את העיר‬ ‫כמערכת חברתית מורכבת‪ .‬להגדרה זו יש משמעות‬ ‫רבה בכל הקשור לתכנון העירוני‪ :‬העיר איננה מכונה‪,‬‬ ‫כפי שנתפסה בעידן המודרניזם‪ ,‬ואיננה מודל הנדסי‬ ‫של פתרון בעיות‪ ,‬אלא מערכת דינמית‪ ,‬המתפתחת‬ ‫ומשתנה באופנים שאינם צפויים מראש‪.‬‬

‫מרבית התוכניות‪ ,‬כ‪ 80%-‬מן הבנייה בישראל כיום‪,‬‬ ‫מתבצעות על ידי יזמים פרטיים‪ .‬התכנון היזמי‬ ‫הזה מכתיב סביבות מגורים בהתאם לאינטרסים‬ ‫שיווקיים‪ ,‬המייצרים סביבות מגורים מתחמיות‪,‬‬ ‫מועתקות ומשוכפלות ברחבי ישראל‪.‬‬

‫העבודה מנסה להתבונן בתהליך התכנון‪ ,‬תוך למידה‬ ‫וסקירה של מקרי בוחן‪ ,‬כתהליך מתמשך‪ ,‬בעל משוב‬ ‫וחיווי לאורך שלביו השונים‪ ,‬כמייצר קווים כלליים‬ ‫שאינם מציבים מגבלות נוקשות‪ .‬זהו תהליך מנוהל‪,‬‬ ‫אך הוא מאפשר גם את התרחשותם של אירועים‬ ‫ספונטניים‪ .‬יכולת ההכלה של המערכת התכנונית‬ ‫היא המפתח להבנת הצרכים האנושיים והסביבתיים‬ ‫של המרחב‪ ,‬מתוך הבנה כי העיר איננה מוצר מוגמר‪.‬‬

‫שכונות אלה‪ ,‬שנחקרו ונלמדו במסגרת העבודה‪,‬‬ ‫מתוכננות‪ ,‬בהתאם לעקרונות המודרניזם‪ ,‬כ"לוח‬ ‫חלק” המבוסס על הפרדת השימושים ועל נסיעות‬ ‫בכלי רכב פרטיים‪ .‬בכך הן מקיימות אורח חיים‬ ‫פרוורי בתחום העירוני‪ ,‬ולמעשה הן מהוות מעין יצור‬ ‫כלאיים — פרוורעיר‪ .‬הפרוורעיר מושתת על אורח‬ ‫חיים נטול עירוניות שוקקת‪ ,‬ללא הגירויים‪ ,‬העושר‬ ‫והרבגוניות המאפיינים את העיר‪.‬‬ ‫העושר והמגוון העירוני הם ביטוי לשוויון‪ .‬הם מקנים‬ ‫לתושבי העיר זכות לבחור היכן לגור‪ ,‬כיצד לנוע‬ ‫ולהשתמש במרחב‪ .‬כלומר‪ ,‬העיר מציגה מרחב שבו‬ ‫הפרט חופשי לעצב את חייו ולהרגיש כשווה בין שווים‪.‬‬ ‫התשתית העירונית מזמינה ומייצרת חוויה מתמשכת‬ ‫לאורך רחובותיה ומוקדי העניין שבה‪ .‬זוהי חוויה שבה‬ ‫מתבססים קשרים חברתיים ספונטניים ומתוכננים‪,‬‬ ‫שהם היסוד לחיי קהילה‪ .‬למעשה‪ ,‬האינטרס העירוני‬ ‫הוא להרחיב את האינטראקציות החברתיות כדי‬ ‫לממש את הפוטנציאל הסוציואקונומי של המערכת‬ ‫המורכבת החברתית שאותה מהווה העיר‪.‬‬


42


‫‪41‬‬

‫המערכת האורכידאית — חיזוי שירותי הבריאות‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר סייפן בורגיני‬

‫טכנולוגיות חדשות ושינויים גלובאליים מאיצים את‬ ‫מערכות הבריאות לעידן חדש‪ ,‬שעבודה זו מתווה אותו‬ ‫כמערכת עתידית‪ ,‬אינטגרטיבית‪ ,‬אישית ותגובתית‪.‬‬ ‫המאפיינים הייחודיים של האורכידאה (הסחלב)‪,‬‬ ‫בהיותו צמח אוויר‪ ,‬והאופן שבו הצמח מקיים קשרים‬ ‫אינטראקטיביים מורכבים עם סביבתו‪ ,‬הם ההשראה‬ ‫הביומימטית למערכת האינטגרטיבית ולאופן‬ ‫פעולתה בסביבה עתירת מידע‪ ,‬ממוקדת‪-‬מטופל‪.‬‬ ‫איך ייראה עולם שירותי הרפואה אם נוכל להשתמש‬ ‫באוויר שסביבנו כדי למצות ממנו את מה שנחוץ‬ ‫לנו? כיצד תתפקד המערכת אם תאמץ את המאפיין‬ ‫האורכידאי שלה כבסיס לפעולה?‬ ‫העבודה מצביעה על פתרונות ויישומים חדשים‪,‬‬ ‫שחלקם נמצאים בשלבי מחקר ופיתוח בתחומי‬ ‫חדשנות שונים‪ ,‬בהם‪ :‬ביוטכנולוגיה‪ ,‬ננוטכנולוגיה‪,‬‬ ‫גנטיקה‪ ,‬מיחשוב לביש ועו ד‪.‬‬ ‫תוך שימוש בשיטת חשיבה המצאתית (‪ )Triz‬וכלים‬ ‫להבניית ויזואליזציה‪ ,‬משלבת ההצעה כמה מן‬ ‫הפתרונות והיישומים שהועלו‪ ,‬ומציעה מערכת‬ ‫בריאות עתידית‪ ,‬ממוקדת‪-‬מטופל‪.‬‬ ‫התיפקודים המרכזיים של המערכת יאפשרו‬ ‫להקנות יעילות ומהירות לרצף הטיפולי‪ ,‬החל‬ ‫מאיגום‪ ,‬ניתוח ושיתוף התיק הרפואי הדיגיטלי‬ ‫של המטופל‪ ,‬דרך נתיבי רפואה מונעת ואבחון ועד‬ ‫פתרונות חדשניים מצילי חיים‪.‬‬ ‫ויזואליזציות לתיפקודים האינטגרטיביים של‬ ‫המערכת האורכידאית מוצגים בקטגוריות של‬ ‫חדשנות‪ ,‬הנבנות לכדי מערכת אחת‪ .‬כמקרה מבחן‬ ‫מוצג מהלך הטיפול בחולה הנמצא בסיכון ללקות‬

‫באוטם שריר הלב‪ ,‬סיבת התמותה הקטלנית ביותר‬ ‫בעולם המערבי‪.‬‬ ‫באמצעות הוויזואליזציות של תרשימי הזרימה‬ ‫הטיפוליים השונים מודגשים ההבדלים בין מצב‬ ‫הטיפול הנוכחי לבין החזון העתידי‪ ,‬כמו גם‬ ‫הפוטנציאל העצום לשינוי באיכות הטיפול בחולה‬ ‫בפרט ובשירותי הרפואה בכלל‪.‬‬ ‫מערכת זו תפחית משמעותית את מידת האקטיביות‬ ‫הנדרשת מצרכן שירותי הבריאות על מנת לקבל‬ ‫טיפול רפואי ראוי מחד גיסא‪ ,‬ותשפר באופן דרמטי‬ ‫את יעילות ואיכות הטיפול הנחוץ מאידך גיסא‪ ,‬עד‬ ‫כדי הקדמת תרופה למכה‪ .‬מערכת כזו תהיה בבחינת‬ ‫הכרח מול האתגרים הניצבים בפני העולם המערבי‬ ‫במאה ה‪ 21-‬עם העלייה בתוחלת החיים‪ ,‬הופעת מחלות‬ ‫חדשות והצורך ברפואה מרחוק וברפואה מונעת‪.‬‬


054-6281428 Anati2511@gmail.com

‫ענת אייזיק כספי‬

40



‫עבודות המוסמכים‬


‫‪38‬‬ ‫שמות המוסמכים‬

‫ענת אייזיק‬ ‫מור אשכנזי‬ ‫קטרינה בוגוסלבסקי‬ ‫צפריר בן צבי‬ ‫נעמי בנדט‬ ‫תמר ברילנט‬ ‫דניאל גפני‬ ‫מיכל הר‪-‬גב‬ ‫אלה כהן‬ ‫הילה כתרי בר‪-‬נוף‬ ‫נועם מוצפי‬ ‫יניב משה‬ ‫אפרת סנדלר בן אור‬ ‫עודד פדהצור‬ ‫פיטר קלייזמר‬ ‫אלעד שמילוביץ‬


‫‪37‬‬

‫דבר‬ ‫המוסמכים‬

‫״אנו חיים בתקופה שבה השינויים כה מואצים‪ ,‬עד כי אנו מתחילים לראות את ההווה רק‬ ‫כאשר הוא כבר נעלם״‬ ‫ר”ד לנג‬

‫ההתמודדות עם משימות העיצוב האתגריות בעולם דינאמי ומשתנה מחייבת הסתמכות על‬ ‫ידע תיאורטי נרחב ועושה שימוש בכישורים ובכלים רב תחומיים עדכניים‪ .‬לכך מכוונים‬ ‫לימודי התואר השני בעיצוב משולב ב‪ — HIT-‬שפתחו בפנינו‪ ,‬הסטודנטיות והסטודנטים‪,‬‬ ‫שער לעולמות עיוניים ומעשיים רחבי היקף באמצעות תוכנית לימודים מרתקת בעלת אופי‬ ‫מחקרי‪ ,‬המתמקדת בשאלות העומדות כיום על הפרק בתחומי העיצוב השונים‪ .‬זוהי תוכנית‬ ‫ייחודית‪ ,‬שהיא בעת ובעונה אחת גם אקטואלית וחדשנית וגם בעלת רבדים תיאורטיים‬ ‫והיסטוריים עמוקים‪ ,‬מסקרנת ומרחיבה אופקים‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬המוסמכים לתואר השני בעיצוב משולב‪ ,‬חשים כי סיימנו שלב בהתפתחותנו העיונית‬ ‫והמקצועית החדשה‪ .‬כיום אנחנו מצוידים בכלים מחשבתיים ובראייה מערכתית כוללת‪,‬‬ ‫מתקדמת ומקיפה של עולם העיצוב‪ ,‬המאפשרים לנו לחתור לשיתופי פעולה מקצועיים עם‬ ‫מומחי ידע ועשייה ולהשתלב בקהילה העיצובית בישראל ובעולם‪ .‬אנו חשים כי ביכולתנו לתרום‬ ‫לה ברעיונות חדשים ובפתרונות מעשיים לסוגיות העכשוויות ולאלה שיעמדו בפנינו בעתי ד‪.‬‬ ‫אנו מתחילים אפוא את המעבר מחממת הלימודים האקדמיים אל העולם הממשי ואל‬ ‫האתגרים שהוא מציב בפנינו‪ ,‬אל ייזום וביצוע של פרויקטים בתחום העיצוב‪ ,‬תוך שיתוף‬ ‫עם מוסדות אקדמיים ועם גורמים מסחריים ועסקיים‪.‬‬ ‫אנחנו שמחים וגאים להציג את קטלוג פרויקטי הגמר ‪ 2014‬של מוסמכי התוכנית לתואר‬ ‫שני בעיצוב משולב‪ ,‬מחזור תשע”ד‪.‬‬


HIT ‫מכון טכנולוגי חולון‬ holon istitute of technology

‫הפקולטה לעיצוב‬ faculty of design

‫עיצוב משולב‬ M.Des Graduates

2014


Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.