THE LAB Catalogue 2024_minicatalog_SINGL

THE LAB What is experimental Art? The First Five years 2019-2024 3

The Lab: A Catalyst for Artistic Innovation and Curatorial Evolution The Lab, a non-profit experimental art space, has evolved over the past years into a distinctive hybrid model, blending characteristics of an artist-run space with those of a curator-run space. This platform is an experimental reactor, fostering artistic theoretical and visual research and exploring intricate relationships within the art ecosystem. Bridging the curator-artist-space dynamics and examining the interconnectedness of artwork-audience-artist and space-curator, The Lab challenges conventions and norms in artistic display, emphasizing freedom of creation and committed research grounded in profound truths.

Each year, a professional jury selects ten artists with whom I exchange mutual research, guiding them through every stage of the curatorial process. Initially conceived as a space for local art exploration, the Lab has organically given rise to diverse communities within the art world, encompassing artists, curators, collectors, gallerists, and non-commercial art enthusiasts. The dynamic between artists and myself introduces a compelling dimension, where some adhere to conventional thinking, while others break free from established norms to varying degrees of success.

An interesting shift in the curator-artist relationship has emerged over time, transforming the traditional curatorial process structure.

Rather than leading the process, I now act as a thinking engine or gate opener, fostering a balanced creative energy with the artists.

Curating this way demands a release of curatorial power to attain a balanced creative energy of both sides.

Historically, two experimental ways of curating has influenced the creative curating process in The Lab.

The first has taken place at the breakthrough exhibition "Live in Your Head: When Attitudes Become Forms", curated by Harald Szeemann in 1969 at the Kunsthalle Bern Museum. This show represented a significant change in display modes, by presenting the notion of site-specific artwork, which has since been acclaimed as the innovation of the art world. Szeemann, with his unique perspective, broadened the conventional responsibilities of the curator, going beyond the function of a simple organizer. He took the roles of an initiator, supervisor, mentor, and producer, working closely with the artist in a collaborative role. The curator's transformative function positioned him as a creative force, responsible for producing unique ideas and nurturing major works that deeply impact the public's awareness.

The second revolutionary curatorial practice is the "Do it" project

by Hans Ulrich Obrist, initiated in 1994 and continues to attract audiences until now. Obrist's novelty resides in the act of soliciting artists to furnish sets of instructions for the production of artworks.

Subsequently, these instructions are made readily available to the broad communities, fostering engagement from individuals across the globe to interpret and actualize the artwork. "Do It" transformed the role of curators, pushing them to the status of facilitators, mediators, and catalysts in the realm of artistic creation. The initiative adopts a cooperative and interactive philosophy, making the artistic process accessible to all.

I invite you to explore this book with a fresh, unconventional approach. Imagine yourself as Robinson Crusoe, newly awakened on a deserted island. Embrace a spirit of discovery as you search for the unknown, the unexplored, the unspoken, the unwritten, the uncreated, and the raw.

Sharon Toval

5

‫ה מ ע ּ​ּב ד ה‬ ‫מנוע לחדשנות אמנותית‬ ‫ותהליך אבולוציוני של אוצרות‬ ‫המעבדה הוקמה לפני למעלה משש שנים לשם הניסוי באמנות‪ .‬זהו חלל‬ ‫שאינו משועבד לכללי האסתטיקה המוזאליים ודוגל בשבירת מוסכמות‬ ‫והגדרות המרכיבות את שדה האמנות המקצועי – הן מצד היוצר‪ ,‬האוצר‬ ‫ומצד קהל המבקרים או צרכני האמנות‪.‬‬ ‫המעבדה‪ ,‬חלל לאמנות ניסיונית ללא מטרות רווח‪ ,‬התפתח בשנים‬ ‫האחרונות למודל היברידי ייחודי‪ ,‬המשלב בין מאפייני חלל מנוהל על ידי‬ ‫אמנים לבין אלה של חלל מנוהל על ידי אוצרים‪ .‬פלטפורמה זו פועלת‬ ‫כתגובת כימית ניסיונית‪ ,‬מקדמת חקר אמנותי תיאורטי וויזואלי ומבקרת‬ ‫קשרים מורכבים בתוך האקוסיסטמה האמנותית‪ .‬המעבדה גושרת את‬ ‫הדינמיקה שבין אוצר‪-‬אמן‪-‬חלל ובוחנת את הקשר ההדדי בין יצירת‬ ‫אמנות‪ ,‬קהל ואמן‪ ,‬אוצר וחלל‪ ,‬ואת האינטראקציות בין כולם‪ .‬היא מציבה‬ ‫אתגר לנורמות והקונבנציות בתצוגת האמנות‪ ,‬ומדגישה את חופש היצירה‬ ‫והחקר המעמיק‪ ,‬המושתת על אמיתות עמוקות‪.‬‬ ‫כל שנה‪ ,‬ועדה מקצועית בוחרת עשרה אמנים איתם אני מפתח מחקר‬ ‫אמנותי‪ ,‬ומנחה בכל שלב בתהליך האוצרותי‪ .‬המעבדה‪ ,‬אשר הוקמה‬ ‫כמרחב לחקר האמנות המקומית‪ ,‬צמחה באופן אורגני והביאה להיווצרות‬ ‫קהילות מגוונות בעולם האמנות‪ ,‬הכוללות אמנים‪ ,‬אוצרים‪ ,‬אספנים‪,‬‬ ‫גלריסטים וחובבי אמנות‪ .‬הדינמיקה שבין האמנים וביני יוצרת ממד מרתק‪,‬‬ ‫בו ישנם אמנים השומרים על חשיבה מסורתית‪ ,‬בעוד אחרים פורצים את‬ ‫גבולות הנורמות המוכרות‪ ,‬בדרגות הצלחה משתנות‪.‬‬ ‫המעבדה עובדת אמנות‪ ,‬מעבדת אותה‪ ,‬היא גם עבד שלה ובכך מגיעה‬ ‫למחוזות הפולקלור‪ ,‬לטקסיות ולריטואליים א‪-‬אסתטיים‪ .‬התקיימו בה‬ ‫טקס חינה מרוקאית‪ ,‬מדיטציות‪ ,‬חריטות כטקסי חניכה פרימיטיביים‬ ‫וטקסים תימניים טרנס‪-‬מיניים‪ .‬המעבדה עובדת את עצמה‪ ,‬ולפעמים על‬ ‫עצמה‪ .‬היא הניסיון של עצמה‪ ,‬שלי כאוצר ושל האמנים החברים בה‪ .‬היא‬ ‫חופשית‪ ,‬עוצמתית‪ ,‬כריזמטית‪ ,‬חתרנית‪ .‬היא אינה מלבושים אלא נפש‬ ‫עוצמתית המתקיימת בכל מי שחפץ בפעילותה ונוכחותה‪ .‬האם אין אנו‪,‬‬ ‫אנשי המקצוע בעולם האמנות‪ ,‬עבדים לשם העשייה ומימוש העצמי? כיצד‬ ‫ניתן להסביר את התשוקה המניעה את עשייתנו שלרוב אינה באה לידי‬ ‫תגמול הולם‪ ,‬אם בכלל? זו המעבדה והיא מונחת על כף ידם של מושגים‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫"קדושת התהליך" במעבדה היא סיסטמתית‪ .‬עולם האמנות רגיל לחיות‬ ‫תהליך על מנת להגיע לתוצר מסוים שיוצג בתערוכה‪ .‬בתהליכי המחקר‬ ‫מול האמניות והאמנים‪ ,‬רצף המילים "קדושת התהליך" חוזר ונשנה‪ ,‬כי ישנו‬ ‫צורך להזכיר לעוסקים במלאכה שהתהליך הוא החשוב ובסופו של דבר‬ ‫הוא צריך לבוא לידי ביטוי במהלך התצוגה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫בפועל‪ ,‬דרגת האקספרימנטליות במהלכי האמנות שהוצגו לאורך השנים‬ ‫שונה‪ ,‬ובאה לידי ביטוי באופנים שונים‪ .‬ברמה הכי פחות אקספרימנטלית‬ ‫מוצגת תערוכה‪ ,‬שתהליך העבודה היה חדש ונתפס כניסיוני בעיני האמן‪.‬‬ ‫הנראות בסוף היא כתערוכה אך התהליך שלרוב אינו ידוע לציבור היה‬ ‫ניסיוני‪ .‬בדרגה הגבוהה יותר‪ ,‬התוכן המוצג נתפס כניסיוני‪ ,‬מחתרתי ואוון‪-‬‬ ‫גרדי‪ .‬יש לציין כי ישנה מדיה שנתפסת יותר אקספרימנטלית מאחרת‪,‬‬ ‫כמו המדיה הדיגיטלית‪ ,‬הפרפורמנס והביטוי הגופני‪ .‬תכנים שיעסקו יותר‬ ‫בנושאים אוטופיים‪ ,‬פוטוריסטיים‪ ,‬הקשורים לבינה מלאכותית נתפסים‬ ‫כיותר "ניסיוניים" מאחרים‪ ,‬וזאת מעצם הצימוד בין תכנים במימד זמן‬ ‫אחר‪ ,‬וניסיון לתפיסה של עולמות מופשטים שנתפסים כאוון‪-‬גרדים‪.‬‬ ‫הרמה הניסיונית הכי גבוהה היא כאשר האמן או האמנית נכנסים למעבדה‬ ‫ומתחילים לפעול בה‪ ,‬לפתח בה פעילות מכל סוג שהוא‪ ,‬כמעבדה ניסיונית‬ ‫חוקרת‪.‬‬ ‫כוחה של מילה יכול לשנות לא רק את יעוד החלל בפועל אלא גם את כל‬ ‫ההווי המתחולל בתוכו וסביבו‪ .‬המעבדה היא כור ניסוי מתמשך אודות‬ ‫היחסים בין אוצר‪-‬אמן‪-‬חלל‪ ,‬יצירה‪-‬צופה‪-‬אמן‪ ,‬חלל–אוצר ובכלל חלל‪-‬אי‪-‬‬ ‫חלל‪ .‬ביחס לתערוכות המוצגות בגלריות לאמנות‪ ,‬הקהל במעבדה בנה עם‬ ‫הזמן ציפיות להיות מופתע‪ ,‬לפגוש באחר‪ ,‬בשונה‪ ,‬לגלות יוצרים שעיסוקם‬ ‫בתחומים שונים‪ ,‬כמו מדע‪ ,‬אדריכלות‪ ,‬עיצוב וכו'‪ .‬התפתח עם הזמן היבט‬ ‫חינוכי לא קטן‪ .‬החינוך לצריכת אמנות אחרת‪ ,‬מתקדמת יותר בדרגות‬ ‫החופש הנדרשות להבנת הנתפס‪ ,‬לפעמים נדמה שמיועדת לקהל אנשי‬ ‫המקצוע בשדה האמנות אך עם הזמן תחושה זו התמוססה‪.‬‬ ‫האם באמת המעבדה הצליחה לשנות הרגלי צריכת אמנות? האם קהל‬ ‫המבקרים באמת זוכר כל פעם‪ ,‬בעת כניסתו לחלל‪ ,‬שמדובר במעבדה‬ ‫עם כל תפיסתה ולא בגלריה לאמנות? איזה קהל יותר פתוח וזמין לצרוך‬ ‫אמנות ניסיונית? והאם ישנו הבדל בצריכה ובתפיסה בין אמנות ניסיונית‬ ‫לאמנות "קונבנציונאלית"? כיצד ניתן להבנות "צורך" לאמנות בקרב קהלים‬ ‫חדשים?‬ ‫אני מזמין אתכם לגלות ספר זה בגישה חדשה שאינה שגרתית‪ .‬דמיינו את‬ ‫עצמכם כרובינזון קרוזו שזה עתה התעורר באי בודד‪ .‬אימצו רוח של גילוי‪,‬‬ ‫בחיפוש אחר הבלתי נודע‪ ,‬הבלתי נחקר‪ ,‬הבלתי מדובר‪ ,‬הבלתי כתוב‪,‬‬ ‫הבלתי נוצר והגולמי‪.‬‬ ‫שרון תובל‬ ‫אוצר וחוקר אמנות עכשווית‬

The LAB

INSTALLATIONS+

INSTALLATIONS+

7

MARTIN VISOK

OPHIRA SPITZ

ELAD ARGMAN

LIDA SHARET MASSAD

AVINOAM STERNHEIM

HILA LAISER BEJA

JONATHAN REINER

VARDI BORBOW

DANIELLE FELDHAKER

NAAMA OPPENHEIM

AMIR ROZEI

MASKIT GOLAN

ORNA OREN IZRAELI

RONI BEN PORAT

RONIT MIRSKY

AVNER SHER

YONATAN ULLMAN

6

VARDI BOBROW WORKING WOMAN 2022 9

8

Th e L AB

IN STALLATIO NS+

Multidisciplinary artist Vardi Bobrow transformed the space of The Lab into a factory, producing nylon fibers and wooden handles. She designed a variety of cleaning brushes for her evolving, sitespecific art installation.

The artistic move called into question the essence of a place in relation to the act of creation and the course of an exhibition in a space designated as an art space. The Lab became a hybrid of a factory and a studio. If so, what did it present: functional objects or artworks? What distinguished a work of art?

11

What significance did the function of the displayed objects have?

Did the function detract from or enhance the piece's aura? The entire experiment was documented with a closed-circuit camera, as was the use of projection materials in the space itself.

Photography: Youval Hai

VARDI BOBROW

WORKING WOMAN

(2022)

10

PERFORMANCE+

13

ADINA BAR-ON

MORAN ASRAF

MORAN SANDEROVICH

INBAL MARIE COHEN

YAEL BRONNER RUBIN

ETHAN DOR SHAV +

CHANCHAL BANGA

ZAZUA

12

ETHAN DOR SHAV ZAZUA 2019 15

14

Th e L AB

P E R FOR M ANC E+

For the Illustration Week in Tel Aviv 2019, The Lab invited the Zazua dance, sound, and drawing incubator to perform a series of moving experiments.

For the Illustration Week in Tel Aviv 2019, I invited the Zazua dance, sound, and drawing incubator to perform a series of moving experiments at The Lab. A large sheet of paper was unrolled across the stage. For 30-50 minutes, there was a dynamic interplay between the painter and the dancers, accompanied by live music, transforming the paper into an Action Portrait—a collective memory, almost Tantric in nature,

17

encapsulating the shared experience.

Throughout the performance, the dancer moved across the paper while the action painter traced the dance, capturing its essence. The ticking clock turned the performance from an improvisation into a real-time creation, with the audience evolving from mere spectators to witnesses of a "revelation."

Sound: Nir Jacob Younessi, Gal Azoulay, Yuval B. Dance: Ethan Dor Shav, Gilad Goral, Galia Gal Srebernik, Gal Ben Haim, Liza Poterman.

ETHAN DOR SHAV

ZAZUA

(2019)

16

VIDEO & SOUND

19

DROR HIBSH

MAYA SMIRA

RAN SLAVIN

NOA SHEIZAF

YOSSI BLOCH

EYAL SEGAL

18

RAN SLAVIN RADIANCES 2023

21

20

Th e L AB

VID E O& SOUND

Ran Slavin confronts us, human beings, with a mirror reflecting the turbulent era that humanity, and Israeli society, is facing.

The video installation is fast-paced and restless, akin to the speed of video works and the exponential acceleration of external changes: digital, virtual, 3D, holographic, and AI. Our brains, a product of the same evolution, struggle to cope with such rapidity, resulting in leaps in cognition alongside gaps in both

23

psychological and physical memory. The sequence of events, as we experience it, has lost all equilibrium. Is this imbalance the new balance? Is equilibrium a fiction that has now been replaced by holographic reality? How are we to cope with it?

Photography: Youval Hai, Ran Slavin.

RAN SLAVIN

RADIANCES

(2019)

22

PAINTING & DRAWING+

25

MICHEL PLATNIC &

MATAN OREN

RAN SLAVIN

ROTEM RESHEF

LILI COHEN PRAH-YA

SHIRA GEPSTEIN &

TAMAR RODED

SHAi AZOULAY

SHABTAY

YOAV BRENER

OLEG BABICH

SAPIR GUEZ

24

TAMAR RODED SHABTAY DESERT CREATURE 2024

27

26

Th e L AB

IN STALLATIO NS+

Tamar Roded Shabtay presented a new series of paintings and artworks, created in symbiotic connection with her surroundings in the Kanaim Valley, nestled in the heart of the Judean Desert.

In the desert, she gathered organic materials—porcupine quills, peacock feathers—which she wove into her multi-media installation at The Lab. Over time, this extreme, awe-inspiring, and intimidating landscape permeated her body and consciousness, emerging vividly in her work. When the desert seeps into the soul, it strips away superficial layers, uncovering only the essentials.

Her paintings, once thick with oil, grew diluted, almost ethereal, as the figures appeared lifeless and posed in unnatural forms. Their

bodies, drained of substance, embodied a passion that transcended life’s conventional functions, freeing itself from socio-political constraints. Shabtai’s work expressed a profound wish to release the body, particularly the female body, from institutional forces that seek to restrain it.

Her connection to the wild desert was no accident; its natural laws, untouched by human control, reflected an inner desire for a life marked by free, tolerant, and balanced passion.

Photography: Youval Hai

29

TAMAR RODED SHABTAY

DESERT CREATURE

(2024)

28

CERAMIC+

31

The LAB

INSTALLATIONS+

TALIA MUKMEL ELIZAVETA GUSEVA AHIA CANNA

30

The LAB

INSTALLATIONS+

TALIA MUKMEL IN THE THUNDER 2024

33

32

Th e L AB

IN STALLATIO NS+

This installations include pieces like Newspaper Carpet, made of wet newspaper fragments, and Exhibition Journal—a display of glass jars containing extracts from squeezed newspapers.

Dr. Shlomit Bauman interviewed artist Talia Mukmel for Textura Magazine about her exhibition at The Lab. The project was created against the backdrop of turbulent times marked by the judicial revolution, the COVID-19 pandemic, and war, all of which influenced Mukmel's creative approach. Embracing a sense of uncertainty, Mukmel moved her workspace to The Lab, where over two weeks she developed installations using raw materials that explore her research into local material culture and her search for a sense of home and belonging.

Through these works, she reflected on daily life in Israel through news coverage, with the transparent liquids symbolizing

detachment and pain. In another piece, she created a 3.28-metertall column made of layered newspapers, symbolizing support and connection to place and time. As Mukmel explained, carpets and other domestic objects held more than functional value—they symbolized cultural identity and family heritage, carrying the emotional weight of home and continuity. Through the recurring motif of the carpet, Mukmel recalled her childhood, especially the blue Chinese carpet her grandparents brought from Chile, which served as a space of solace for her. This motif in her work represented stability within chaos, a comforting structure during challenging times.

Text from Interview summary, published in Textura Magazine,

by Dr. Shlomit Bauman, 24.09.24.

Photography: Talia Mukmel.

35

TALIA MUKMEL

IN THE THUNDER

(2024)

34

CHALLENGE THE STATUS QUO OF THE ART FIELD

ABANDON LOGIC AND JUDGMENT

TELL A STORY

SANCTIFY THE PROCESS

DON’T LIMIT OR CONTROL YOUR CREATIVITY

THE LAB 10 + 1

DEFY THE RULES AND BOUNDARIES

SUPPORT YOUR FELLOW ARTISTS

CONNECT YOUR PERSONAL SPACE WITH THE LAB'S SPACE

INVOLVE THE AUDIENCE IN YOUR WORK

LET YOUR ART EVOLVE THROGH THE EXHIBITION

DARE TO DREAM, THEN MAKE IT COME TRUE

COMMANDMENTS