Edward Kaprov seleted tearsheets

‫מגזין גלובס‬

‫ב' באלול תשע"ג‬ ‫‪8.8.2013‬‬

‫חרדת אקזיט‬ ‫השחיקה הנפשית? הג'ט לג התמידי? הטכנולוגיה‬ ‫שבורחת? החשש הגדול של אנשי ההיי–טק‬ ‫הישראלים הוא מגיל ‪ 50‬שמגיע יחד עם תווית‬ ‫"פג תוקף"‪ .‬עכשיו גם מדברים על זה | רנן נצר )‪(22‬‬

‫‪34‬‬ ‫תפוס אותי‬ ‫אם תוכל‬

‫דילמת הסמים של‬ ‫הספורט העולמי‬

‫‪+‬‬

‫יוון זה לא רק‬ ‫האיים‪ .‬הכירו‬ ‫את זגוריה )‪(46‬‬

‫‪ 14‬דרכו של פרקליט‪ :‬שש השנים הסוערות של משה לדור‬ ‫‪ 28‬זוגיות עסקית‪ :‬מה צריך לעשות כדי למצוא שותף טוב?‬ ‫‪ 40‬סרט כחול‪ :‬הכסף הגדול של אימפריית הדרדסים‬

‫מסעדת הדגים‬ ‫החשאית של‬ ‫שפרעם )‪(52‬‬

‫סמוך למחסום חיזמה‪ ,‬צפונית לירושלים‬

‫לו היה המצב הביטחוני משופר‪ ,‬אין ספק שכביש‬ ‫‪ 60‬הופך היה לאטרקציה תיירותית בינלאומית‪ .‬מבאר‬ ‫שבע ועד לחברון ולמערת המכפלה בדרום‪ ,‬דרך בית‬ ‫לחם‪ ,‬העיר העתיקה בירושלים ורמאללה במרכז ועד‬ ‫לשכם‪ ,‬לג'נין ולנצרת בצפון ‪ -‬הכביש חוצה נופים‬ ‫מקראיים ואתרים דתיים ומיסטיים‪ ,‬שגורמים לאיבוד‬ ‫תחושת הזמן‪.‬‬ ‫במהלך הנסיעה לאורך כביש ‪ 60‬הופכת ברורה‬ ‫העובדה שלצד הדרך הזאת מתקיימות שתי ישויות‬ ‫שחיות זו לצד זו כשתי מקבילות שלעולם לא ייפגשו‪.‬‬

‫‪G‬‬

‫יום ה‘ | י"ח באב תשע“א | ‪ 18‬באוגוסט ‪2011‬‬

‫כל אחת מהן חיה במיתוס שאין בו מקום לישות‬ ‫השנייה‪ .‬אם צריך היה לקבל חותמת נוספת לכך‪ ,‬הרי‬ ‫שעל קירות הבתים של התושבים בכפרים הערבים‪,‬‬ ‫פגשתי לראשונה בקו המתאר של ארץ ישראל שהכרתי‬ ‫מילדות ‪ -‬מהים ועד לירדן ‪ -‬אלא שהפעם הוא היה‬ ‫צבוע בדגל פלסטין‪.‬‬ ‫בקטע הכביש שבין תפוח לחיזמא‪ ,‬אני אוסף‬ ‫טרמפיסטית צעירה‪ .‬היא נראית כחלוצה ציונית‬ ‫מתחילת המאה שעברה‪ .‬אני שואל אותה אם היא לא‬ ‫מפחדת לנסוע בכביש הזה‪ ,‬שבו מדי קילומטר עומדת‬

‫בצד הדרך אבן המנציחה פיגוע רצחני אחר‪" .‬התרגלתי"‪,‬‬ ‫היא עונה‪ .‬את לא מרגישה כאן כמו בחוץ לארץ?‪,‬‬ ‫ביקשתי לחדד‪" .‬נהפוך הוא"‪ ,‬השיבה‪" ,‬אני מרגישה‬ ‫בחוץ לארץ כשאני נוסעת מתל אביב לירושלים על‬ ‫כביש מספר ‪."1‬‬ ‫זו עם המפה שלה‪ ,‬אלה עם המפה שלהם‪ ,‬ופיסת‬ ‫האדמה אותה פיסת אדמה ‪ -‬נסיעה בכביש ‪ 60‬מספקת‬ ‫את תמונת המצב הריאליסטית ביותר של ישראל בשנת‬ ‫‪ .2011‬עבורי הייתה זו גם הדרך לגלות מהו באמת קו‬ ‫¿‬ ‫המתאר של ארץ ישראל שעליה חלמתי בגולה‪.‬‬

‫| ‪15‬‬

‫תיעוד מיוחד‪ :‬שטח הפקר‬

‫כביש‬ ‫חוצה‬ ‫חלומות‬

‫כביש ‪ ,60‬למעלה ממאתיים קילומטרים‬ ‫בין באר שבע לנצרת‪ ,‬חוצה את הגדה‬ ‫המערבית‪ ,‬נוגע באתרים היסטוריים‬ ‫ודתיים מהחשובים בארץ ומרסק תקוות‬ ‫לדו–קיום‪ .‬אדוארד קפרוב יצא למסע‬ ‫מצולם לאורך כביש שבכל מציאות‬ ‫אחרת היה נחשב לאטרקציה בינלאומית‬

‫נצרת‬ ‫עפולה‬ ‫ג'נין‬

‫ה‬

‫שכם‬

‫‪60‬‬ ‫ירושלים‬ ‫חברון‬

‫‪60‬‬ ‫באר שבע‬

‫‪| 14‬‬

‫מדינה שבה נולדתי נעלמה ממפת‬ ‫העולם לפני כעשרים שנים‪ .‬היא‬ ‫התפרקה לחתיכות לא שוות‪ ,‬ומאות‬ ‫אלפי יהודים‪ ,‬שהתייתמו ממולדתם‪ ,‬נהרו למולדת‬ ‫חדשה–ישנה‪ .‬שליחי הסוכנות היהודית תיארו את‬ ‫מדינת היהודים כ"קטנה אך חזקה"‪ ,‬ששוכנת בין הים‬ ‫התיכון ממערב לנהר הירדן ממזרח‪ .‬לפלסטין לא היה‬ ‫כל זכר בהרצאות הללו‪ ,‬והתוצאה הייתה רעיון רומנטי‬ ‫שמאפשר מימוש אידיאלים היסטוריים של גאולת ארץ‬ ‫אבותינו‪.‬‬

‫רק כמה שנים לאחר העלייה ארצה‪ ,‬בביקור מעבר‬ ‫לים‪ ,‬נחשפתי למפת עולם שלא הזכירה את זו שהכרתי‬ ‫ושעליה התגבשה תודעתי הלאומית‪ .‬בלב ארץ ישראל‬ ‫השלמה נולדה לה "פתאום" ישות זרה‪ .‬הגילוי הזה‪,‬‬ ‫שלבטח לא היה מפתיע ישראלים ותיקים ממני‪,‬‬ ‫העלה שאלות והוביל אותי לשוטט בשטח האבוד של‬ ‫ישראל‪ ,‬שלא קיים היה במפות שהכרתי‪ .‬הגילוי הזה‬ ‫הוביל אותי לכביש מספר ‪ ,60‬שמהווה כיום את עורק‬ ‫התחבורה המרכזי של הרשות הפלסטינית‪ ,‬חוצה את‬ ‫הגדה כולה‪.‬‬

‫יום ה‘ | י"ח באב תשע“א | ‪ 18‬באוגוסט ‪2011‬‬

‫‪G‬‬

‫כלב שמירה בהר כביר באלון מורה‪ .‬ברקע‪ :‬שכם‬

‫כביש ‪ 60‬הישן והחדש‪ ,‬סמוך לנווה דניאל‬

‫ביתן נטוש משקיף מעלי לעבר הכפר לובן א–שרקיה‬

‫מחסום חיזמה צפונית לירושלים‬

‫| ‪17‬‬

‫מבט לגורדי השחקים של תל אביב מאזור פדואל במערב השומרון‬

‫רועה צאן מבורקה על תוואי כביש ‪ 60‬הישן שנחסם לתנועה‬

‫‪| 16‬‬

‫ילד פלסטיני מוביל על חמור מים ששאב לביתו‪ ,‬פאתי חברון‬

‫קלנדיה בצפון ירושלים‬

‫אזור פדואל‬

‫| ‪19‬‬

‫מבנים של עלי דרומית לצומת תפוח‬

‫קבר שייח' וגדר ההפרדה צפונית לירושלים‬

‫‪| 18‬‬

‫שדה בועז בגוש עציון‬

‫השכן בחדר המדרגות‪ ,‬ככה שכל הבניין נזעק‪ .‬הרעש‬ ‫והחיכוך של העיר היו בהחלט חסרים לי השבוע‪.‬‬ ‫העברנו עוד לילה בין הטלוויזיה בסלון לחדר השינה‪.‬‬ ‫הבן ישן בבגדים‪ ,‬אחותו הרבתה לחבק אותנו‪ .‬אני רק‬ ‫רציתי לישון‪ .‬קיוויתי שהאש תישאר במקומה או תיעלם‪.‬‬ ‫מחוליית הביטחון ביישוב הבטיחו שיכריזו ברמקולים‬ ‫על פינוי‪ ,‬וכל מה שרציתי זה לא לאסוף ציוד‪ .‬רק לא‬ ‫להחליט מה הכי חשוב בחיים שלי‪ .‬את המחשבה שהבית‬ ‫עלול להישרף בתוך דקות‪ ,‬כי האש דילגה מעל השכנים‬ ‫ובחרה דווקא בבית שלי‪ ,‬את המחשבה הזאת דחיתי‪.‬‬

‫‪G‬‬

‫יום ה‘ | ב‘ טבת תשע“א | ‪ 9‬בדצמבר ‪2010‬‬

‫בשבת היינו חייבים לנסוע לענייני העיר‪ .‬האש הייתה‬ ‫עדיין מעלינו כשהתחלנו לארוז‪ .‬מסמכים חשובים‪,‬‬ ‫כסף‪ ,‬תמונות‪ .‬מרתק איך בתוך כמה דקות אתה מתנער‬ ‫ממאות ספרים שצברת‪ ,‬מתחקירים שהכנת לעבודות‬ ‫בעתיד‪ .‬עמל של שנים שלא תוכל לקחת איתך‪ .‬כמו‬ ‫פקיר שיודע לנתק עצמו מתחושת הכאב אתה זורק‪,‬‬ ‫ובוחר במעט שבמעט‪.‬‬ ‫"תגיד‪ ,‬אנחנו מטומטמים"‪ ,‬שאלה אותי זוגתי‪ .‬היא‬ ‫נתנה לי‪ ,‬כהרגלה‪ ,‬שתיים–שלוש שניות זמן תגובה‪,‬‬ ‫לפני שהציגה את פתרון החידה‪" .‬הממ"ד‪ ,‬בשביל מה יש‬

‫לנו ממ"ד?!" כל–כך הרבה ישבנו מול הטלוויזיה‪ ,‬אבל‬ ‫שם לא אמרו‪ ,‬אז לא חשבנו‪ .‬כשמונה מטרים רבועים של‬ ‫בטון מזוין‪ ,‬עם דלת ברזל עם ברזל‪ .‬החדר הזה‪ ,‬שתמיד‬ ‫שוברים את הראש מה לעשות איתו‪ ,‬מצא את שליחותו‪.‬‬ ‫חצי בית עבר לשם‪ ,‬כספת מוגנת מכל אש‪.‬‬ ‫בדרך לתל אביב אמרתי לעצמי שאני לא אכנס‬ ‫לראש של "בצפון נלחמים באש ובמרכז מבלים" וכל‬ ‫הג'ז הזה‪ .‬דווקא הממ"ד המשיך להטריד אותי‪ :‬שהמקום‬ ‫הכי בטוח בבית היה לי שקוף‪ ,‬שלא חשבתי עליו במשך‬ ‫יומיים של אש‪ .‬אבל מי כן חשב בזמן הפרשה הזאת‪¿ .‬‬

‫| ‪15‬‬

‫אזור הדמדומים‪ :‬תיעוד מצולם מהאסון בצפון‬

‫אש‬

‫תמיד‬

‫הצלם אדוארד קפרוב יצא אל לב הכרמל‬ ‫הבוער‪ .‬דוד שליט‪ ,‬תושב כרם מהר"ל‪,‬‬ ‫ארז את חייו בממ"ד‪ .‬דברים שרואים משם‬

‫ב‬

‫תחילת הקיץ החלו השכנים לידנו לבנות‬ ‫את ביתם‪ .‬יציקות הבטון התרוממו מול‬ ‫הנוף מצד דרום‪ ,‬אבל רותי זוגתי אמרה‬ ‫שבית בשטח הפתוח לידך זה טוב‪ .‬פחות‬ ‫נחשים‪ .‬ממזרח הקמנו גדר של צמחי פסיפלורה‪ ,‬מקווים‬ ‫שתעצור את חזירי הבר שיגיעו מהיער בלילות לחפש‬ ‫מים‪ .‬נשארו האש והפחד ממנה‪ .‬מחשבה שחוזרת וטורדת‬ ‫כשאתה רואה את הצמחייה מחליפה צבעים לאורך‬ ‫השנה‪ ,‬ופתאום חלקים גדולים בה מצהיבים והשמש‬ ‫קופחת ורוחות החמסין נושבות‪ ,‬ואתה שואל את עצמך‬ ‫איך זה שאסונות‪ ,‬שתמיד קורים‪ ,‬בינתיים לא קורים‪.‬‬ ‫באנו מתל אביב למושב כרם מהר"ל בקיץ ‪.2008‬‬ ‫עבור רותי זו שיבה למקום שבו נולדה וגדלה‪ ,‬לי זה‬ ‫ניסיון ראשון בחיי כפר‪ .‬שותלים עצים וקוטפים את‬ ‫פריים‪ .‬ממזרח וממערב אנחנו פתוחים לחורשות‪ ,‬לוואדי‬ ‫ולרכסים‪ .‬חלקת טבע שמעוררת קריאות התפעלות‬ ‫מהחברים שמגיעים מהעיר‪ .‬ביום חמישי שעבר הטבע‬ ‫הסתער עלינו כמו בסרט מפלצות‪.‬‬ ‫סביב צהרי היום נפלה רשת החשמל ללא שום סיבה‬ ‫נראית לעין‪ .‬יצאתי לבדוק אם קורה משהו בחוץ‪ ,‬ואז‬ ‫ראיתי על הרכס מצפון את ענני העשן שהלכו והיתמרו‬ ‫לפטריית ענק‪ .‬שריפה קודמת השתוללה פה לפני כמה‬ ‫ימים בחוות מקורה‪ ,‬הממוקמת לצד הכביש המוביל‬ ‫לכרם מהר"ל‪ .‬לקח יומיים עד שריח העשן התפוגג‬ ‫מהבית‪ .‬לא היה לשריפה ההיא כל אזכור בתקשורת‪,‬‬ ‫וחשבתי שגם הפטרייה הנוכחית תיעלם‪.‬‬ ‫החשמל חזר כעבור חצי שעה לערך‪ ,‬וברשת קראתי‬ ‫על ארבעים איש שמתו בדליקה‪ .‬עדיין לא הבנתי‬ ‫שאנחנו חומר הבעירה‪ .‬לקראת שעת אחר הצהריים כבר‬ ‫נראו להבות על הרכס‪ .‬נצמדנו לטלוויזיה‪ .‬המפונים‬ ‫הראשונים מהיישובים השכנים הגיעו למרכז מיר"ב‬

‫‪| 14‬‬

‫והתרכזו בלובי המוכר לנו מרגעי ההמתנה לילדים‬ ‫שיגמרו את החוג‪.‬‬ ‫החשיכה ירדה‪ ,‬פעולות הכיבוי הופסקו‪ ,‬והאש‬ ‫מעלינו בערה‪ .‬בשלב מסוים סיפר מישהו בטלוויזיה‬ ‫שהאש מדלגת‪ ,‬ואני כבר ראיתי את הלהבות גולשות‬ ‫במורד לעברנו‪ .‬השכן בבית שמצפון לנו אסף את ילדיו‬ ‫ונכנס לרכב‪" .‬לא יודע אם האש תגיע אלינו"‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫"אבל מידת הנזק שתיגרם אם כן תגיע לא מצדיקה את‬ ‫ההימור"‪ .‬מישהי מחברותינו בכפר לקחה את אמה ואת‬ ‫בתה‪ ,‬והן נסעו לירושלים‪ .‬אף עיתון לא הגיע למחרת‬

‫לסף דלתנו‪ ,‬והטלוויזיה הפכה למקור החדשות היחיד‪.‬‬ ‫האם להאמין לה או לאש שמול עינינו?‬ ‫המחשבה לקום ולהתפנות זרה לנינוחות הבורגנית‬ ‫של המקום‪ .‬כרם מהר"ל‪ ,‬פיסת נדל"ן נחשקת‪ ,‬הדשא‬ ‫של השכן ירוק יותר בזכות השקיה מסיבית‪ ,‬עוד ועוד‬ ‫טירות בטון שבצדיהן חונים רכבי שטח‪ .‬משפחות‬ ‫שיכולות להימלט בכמה רכבים‪ .‬וכמה מאיתנו יודעים‬ ‫להילחם בלהבות ולהגן על ביתם? בשכונת ההרחבות‬ ‫שלנו לא כולם מדברים עם כולם‪ .‬חומות בטון מגינות‬ ‫וגם מרחיקות‪ ,‬וזו לא שריפה בעיר שאתה חובט בדלת‬

‫יום ה‘ | ב‘ טבת תשע“א | ‪ 9‬בדצמבר ‪2010‬‬

‫‪G‬‬

‫‪G‬‬

‫יום ה‘ | ב‘ טבת תשע“א | ‪ 9‬בדצמבר ‪2010‬‬

‫‪david-s@globes.co.il‬‬

‫| ‪17‬‬

‫‪| 16‬‬

‫יום ה‘ | ב‘ טבת תשע“א | ‪ 9‬בדצמבר ‪2010‬‬

‫‪G‬‬

‫”אתם רוצים לעזור לנו? תתחילו ביישובים‬ ‫הקיימים“‪ ,‬אומר עטייה אל–עאסם‪” .‬אל תגידו לבדואים‪,‬‬ ‫’אנחנו רוצים להפקיע את האדמות שלך בשביל לעשות‬ ‫לך טוב‘‪ .‬זה כמו שאתה נכנס לבית של מישהו ואומר לו‪,‬‬ ‫הבית הזה לא שלך‪ ,‬אבל ניתן לך חדר“‬

‫אבסורד‪ .‬תחנת כוח חדשה נבנית בלב מדבר;‬ ‫כלים כבדים במתחם‪ ,‬מנופים ומבני בטון מפוזרים‪,‬‬ ‫משאיות עמוסות נבלעות בשער ברזל דרך שביל‬ ‫אספלט סלול‪ ,‬שבולט בצבעו האפור‪ .‬מסביב‬ ‫צחיח‪ ,‬הדרכים משובשות והשקט שורר‪ .‬ביום טוב‪,‬‬ ‫בעצם כמעט בכל יום‪ ,‬אפשר לראות ממזרח אופק‬ ‫בלתי נגמר‪ .‬מרחק עשר דקות נסיעה מכאן ”העיר‬ ‫הגדולה“ באר שבע‪ ,‬אבל למרגלות תחנת הכוח‬ ‫התחושה היא של מאדים אחרי הפלישה‪.‬‬ ‫פלישה? של מי ולאן? הסיפור מסתבך‪ .‬מזרחית‬ ‫לתחנה פזורים פחונים בשטח הרחב‪ ,‬פה ושם‬ ‫כבשים‪ ,‬כלב משוטט‪ ,‬וילדה אחת שקוראים לה חלה‬ ‫מסתובבת ביניהם עם פוני קצר ועם אף קצת מנוזל‪.‬‬ ‫למקום קוראים ואדי נעאם‪ .‬הגברים בכפר מעשנים‬ ‫נרגילה וטבק מקומי‪ ,‬שותים קפה ועוד קפה‪ ,‬ועוד‬ ‫קצת תה‪ .‬מתפללים‪ .‬הנשים בפחונים‪ ,‬עם התינוקות‪.‬‬ ‫טרקטור אדום עומד בדממה‪ .‬נראה כל–כך קטן וחסר‬ ‫תועלת על רקע התחנה‪ .‬הרבה חשמל יש באוויר‪,‬‬ ‫דבר ממנו לא מגיע לפחונים אפילו שהוא כל–כך‬ ‫קרוב‪ .‬אבסורד‪.‬‬ ‫ואדי נעאם הוא עוד כפר בלתי מוכר מבין ‪36‬‬ ‫כפרים בלתי מוכרים של האוכלוסייה הבדואית‬ ‫בנגב‪ .‬מנותקים מתשתיות‪ ,‬את האשפה הם מפנים‬ ‫בעצמם‪ ,‬על המים משלמים הון‪ ,‬ומי שיכול מתארגן‬ ‫על גנרטור‪ ,‬כמו זה שפועל למשל בבית הספר‬ ‫המקומי‪ ,‬שגם ממנו נוף לתחנת הכוח‪ .‬בשבוע‬ ‫שעבר הגיעו דחפורים‪ ,‬הרסו כאן בית‪ .‬שוב‪ .‬מסביב‬ ‫להריסות אפשר לראות כמה אילנות צעירים‬ ‫שנשתלו לא מזמן‪ ,‬הם עדיין עומדים‪ .‬פואד‪,28 ,‬‬ ‫אביה של חלה ושל תינוק בן שלושה חודשים‪ ,‬מספר‬ ‫שהבית הזה שייך לבן הדוד שלו‪ ,‬המשרת בצבא‬ ‫קבע‪ .‬הוא עדיין לא יודע שהמשפחה שלו איבדה את‬ ‫הבית ועכשיו מתארחת אצל בני המשפחה האחרים‬ ‫בכפר‪ .‬פואד נולד וחי בוואדי נעאם‪ .‬הוא מובטל‪.‬‬ ‫כמאתיים אלף בדואים מתגוררים בנגב‪120 ,‬‬ ‫אלף מהם מתחת לגיל ‪ ,18‬באוכלוסייה שמתרבה‬ ‫בקצב של ‪ 5.5%‬בשנה )‪ 1.8%‬הם קצב הריבוי‬ ‫באוכלוסייה היהודית(‪ .‬זה שנים שזו מקוטלגת‬ ‫כאוכלוסייה הענייה בישראל‪” .‬צריך לשנות את‬ ‫המצב לטובתם“‪ ,‬אמר לאחרונה בראיון לרזי ברקאי‬ ‫בגל“צ השר בני בגין‪ ,‬שעומד מאחורי תיקון שגיבש‬ ‫לתזכיר החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית‬

‫פואד ובתו חלה בכפר‬ ‫הבלתי מוכר ואדי נעאם‪:‬‬ ‫"אם הם ימשיכו להרוס לנו‬ ‫בתים תהיה כאן אינתיפאדה"‬ ‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫| ‪35‬‬

‫מלחמת הציביליזציות‪ :‬ארץ חדשה ישנה‬

‫העמים השקופים‬

‫סערת הבדואים בנגב סביב ההסדר השנוי במחלוקת שגיבש השר בני בגין‪ ,‬היא רק חלק‬ ‫קטן מאחד הסיפורים המרתקים המתחוללים בעולם הפוסט–קולוניאליסטי‪ :‬עמים ילידים‬ ‫נלחמים על הזכויות שלהם מול הכובשים ”הנאורים“ שכמעט מחקו אותם‪ .‬מברזיל‬ ‫ועד ללפלנד‪ ,‬מקנדה ועד לאוסטרליה ‪ -‬של מי האדמה הזו? דוח ‪ < G‬צאלה קוטלר‬

‫‪| 34‬‬

‫גראונד‬

‫זירו‬ ‫"זאת תחושה מזעזעת‪ ,‬שהגוף‬ ‫שאמור להגן עליך ברגע האמת‬ ‫לא רק מתנהל ברשלנות אלא‬ ‫גם מתחמק מאחריות"‪ .‬שנה‬ ‫לאסון הכרמל‪ ,‬הטבע משתקם‪,‬‬ ‫התושבים לא‪ ,‬והמדינה עושה‬ ‫הכול כדי שלא לעשות הכול‪.‬‬ ‫תמונת מצב < צאלה קוטלר‬

‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫גחלים לוחשות‪ :‬התושבים מנסים להשתקם‬

‫"כל ההיסטוריה‬ ‫האמנותית שלי נעלמה‬ ‫ביום אחד"‪ ,‬אומרת‬ ‫האמנית אימי פלר‬ ‫)בצילום(‪ .‬שולחן‪ ,‬ריהוט‪,‬‬ ‫שטיח ‪ -‬דברים כאלה‬ ‫אפשר לקנות‪ ,‬אבל‬ ‫את הרגע של היצירה‬ ‫לא ניתן לשחזר"‬

‫הפטרול‬

‫פתאום נשמעות יריות‬

‫ובינתיים‬

‫בדרום‬

‫ירי של שוטרים מצרים‪ ,‬איסוף מודיעין מתקדם‪,‬‬ ‫גדר ענקית ובעיקר חוסר ודאות‪ .‬למקרה‬ ‫שהספקתם לשכוח‪ ,‬יש מצב חדש בגבול‬ ‫הדרומי‪ .‬כך זה נראה בשטח < יובל אזולאי‬

‫‪G‬‬

‫יום ה‘ | ג' בטבת תשע“ב | ‪ 29‬בדצמבר ‪2011‬‬

‫שעת בין ערביים‪ .‬גבול ישראל מצרים‪ .‬לפני ארבעה‬ ‫חודשים קיבלנו תזכורת כואבת על מצב העניינים החדש‬ ‫פה‪ .‬פיגוע משולב‪ ,‬מחבלים ממצרים‪ ,‬שישה הרוגים‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬הרחק מעיני המצלמות‪ ,‬יישום הלקחים קורם עור‬ ‫וגידים‪ .‬אף אחד עדיין לא יודע מה העתיד צופן לשכנה‬ ‫מהדרום‪ ,‬אבל כאן לא לוקחים צ'אנסים‪.‬‬ ‫במרחק של כחצי קילומטר מהגבול‪ ,‬העמדה של‬ ‫השוטרים המצרים שמשקיפה על ישראל נראית כמו‬ ‫צללית של סוכה נמוכה‪ :‬שוטר אחד עומד לידה‪ ,‬משקיף‬ ‫לעבר רכב ההאמר המשמש את הכוח מגדוד הסיור‬ ‫של חטיבת הנח"ל‪ ,‬נושא חמישה לוחמים שנראים‬ ‫רעולי פנים עם כובע צמר‪ ,‬משקפי אבק וקסדה‪ .‬מהצד‬ ‫הישראלי רואים שוטר נוסף שרץ כמה מטרים לכיוון‬ ‫הסוכה‪ ,‬מזהים התנהלות כלשהי שמפאת המרחק הרב‬ ‫לא ניתן לקבוע בצורה ברורה את נסיבותיה‪.‬‬ ‫אנחנו שואלים את סגן עוז רויטמברג‪ ,‬סגן מפקד‬ ‫פלוגה בגדס"ר‪ ,‬איך אימא שלו מגיבה לגבי האזור שבו‬ ‫הוא מסתובב בחודשים האחרונים‪ .‬מהתשובה שלו ניכר‬ ‫שהיא‪ ,‬בדיוק כמו צה"ל‪ ,‬עדיין מפנימה את התהליך‬ ‫החדש שעובר הגבול הזה‪ .‬אנחנו מקשים‪ ,‬שואלים אם‬ ‫יש לו ודאות כלשהי שמישהו מהצד השני לא ילחץ על‬ ‫ההדק ויירה לעברו‪" .‬אין ודאות לכלום"‪ ,‬הוא עונה‪" ,‬כמו‬ ‫שלא הייתה שום ודאות לגבי הפיגוע"‪.‬‬ ‫ואז נשמעות יריות‪ ,‬בבודדת‪ .‬לפחות שש‪ .‬כוח הסיור‬ ‫נכנס לדריכות‪ .‬אחד החיילים מודיע שהירי נעשה לכיוון‬ ‫צפון‪" .‬לא ישיר עלינו"‪ ,‬מרגיע‪.‬‬ ‫מתברר שזו השגרה בגבול החדש בין ישראל למצרים‪.‬‬ ‫תדירות כמעט יומית‪" .‬אבל אנחנו בסדר עם זה‪ ,‬ראית‪.‬‬ ‫אף אחד מאיתנו לא נלחץ"‪ ,‬אומר סגן רויטמברג‪" .‬אנחנו‬ ‫יודעים מי עומד מולנו‪ .‬לרוב לא מדובר בעלית של‬ ‫הצבא המצרי‪ .‬לפעמים משעמם להם‪ ,‬אז הם יורים לכל‬ ‫מיני כיוונים‪ .‬לפעמים הם יורים גם לעבר מסתננים‪,‬‬ ‫מנסים להרחיק אותם‪ .‬בסופו של דבר זה השטח שלהם‪,‬‬ ‫מותר להם‪ ,‬הם הריבון‪ .‬הירי הזה לא היה מכוון עלינו"‪.‬‬ ‫קצין בכיר בגזרה נשמע מוטרד‪" :‬עדיין מעטים המקרים‬ ‫שבהם הם מכוונים את הנשק אלינו או יורים לעברנו‪ .‬אבל‬ ‫עם יד על הלב‪ ,‬אין לי שום ודאות שהם לא יכוונו אליי‬ ‫נשק‪ .‬פשוט אין לי‪ .‬המצב בעייתי ורגיש‪ ,‬וכך זה נראה‬ ‫ומרגיש בשטח‪ .‬אז כן‪ ,‬אני מבין שהשוטרים שנמצאים‬ ‫שם הם לא מהאיכות הכי משובחת של מערכת הביטחון‬ ‫המצרית‪ ,‬ועדיין ‪ -‬אין לשכוח שאלה שחדרו לכאן ב–‪18‬‬ ‫באוגוסט עשו את זה מתחת לעמדה של שוטרים מצרים‬ ‫ובלבוש דומה‪ .‬עם כאלה נתונים בטח שיהיה פה מתח‪.‬‬ ‫אנחנו לומדים את השינויים האלה‪ ,‬נערכים‪ .‬בכל יום‬ ‫אנחנו לומדים משהו חדש‪.‬‬ ‫"עבורנו הכול חדש"‪ ,‬מודה הקצין הבכיר‪" .‬חלים‬ ‫שינויים בשטח מבחינת הגישה‪ ,‬התפיסה‪ .‬בתוך שנה‬ ‫נהיה כולנו במקום אחר‪ :‬אולי דברים יתבהרו‪ ,‬תהיה‬ ‫ודאות כלשהי‪ .‬נסיים את הבנייה של הגדר‪ ,‬וכל מערך‬ ‫האיסוף‪ ,‬ההתרעה‪ ,‬הגילוי והזיהוי‪ ,‬כמו גם מערך התגובה‬ ‫ יהיו שלמים"‪.‬‬‫עבור לוחמי גדוד הסיור של הנח"ל זה קו ראשון בגזרת‬ ‫אילת; לוחמיו כבר למדו את הגזרה ועמדו על נקודות‬ ‫התורפה שלה‪ ,‬זיהו את השטחים המתים שמחייבים‬ ‫ערנות מיוחדת ושיננו את האיומים ואת תרחישי הייחוס‪.‬‬ ‫הכוח שיבוא אחריהם יתחיל מאפס‪ .‬הלמידה תיעשה תוך‬ ‫כדי תנועה‪ .‬גם הכוח שיבוא אחר כך יתחיל מכלום‪ ,‬אך‬ ‫בהמשך אלה ישתפו את אלה‪ ,‬ישלימו פערים‪ ,‬ובעיקר‬ ‫יקצרו את הזמן שאין לאף אחד בתהליך ההתמקצעות על‬ ‫הגזרה הלא ברורה הזאת‪.‬‬ ‫השורה התחתונה לכל הסיפור הזה נמצאת באמת‬ ‫במקום אחר‪ ,‬בקהיר‪ :‬הרפיון של השלטון הוא שאפשר‬ ‫את ההשתוללות של הסינאווים‪ ,‬שכרגע מנהלים את‬ ‫ענייניהם בסיני במתכונת של אכול כפי יכולתך‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬הבופה פתוח והשפים צולים פרגיות‪.‬‬

‫| ‪33‬‬

‫הגבול עם מצרים‪ :‬תמונת מצב‬

‫‪| 32‬‬

‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫יום ה‘ | ג' בטבת תשע“ב | ‪ 29‬בדצמבר ‪2011‬‬

‫‪G‬‬

‫משבר גיל ה–‬

‫התנאים בהיי–טק מפנקים‪ ,‬אבל אפילו הם לא מצליחים לטשטש את הסוד הכי גלוי בתעשייה‪:‬‬ ‫תווית ”פג התוקף“ שעובדים מסתובבים עמה הרבה לפני שגיל הפנסיה מתקרב‪.‬‬ ‫‪ G‬בעקבות חרדות היום שאחרי של ההייטקיסטים‪ ,‬ואיך אפשר להתמודד איתן < רנן נצר‬

‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫| ‪23‬‬

‫צרות בגן עדן‪ :‬עובדי ההיי–טק מדברים‬

‫אודי ויזנר‪:46 ,‬‬

‫”כשסוכן ביטוח‬ ‫יושב ומראה לך‬ ‫כמה כסף תקבל‬ ‫בכל חודש לאחר‬ ‫שתצא לגמלאות‪,‬‬ ‫החישובים נעשים‬ ‫בהנחה שתמשיך‬ ‫להרוויח את אותה‬ ‫משכורת‪.‬‬ ‫ומה קורה אם‬ ‫בגיל ‪ 50‬המשכורת‬ ‫נחתכת בחצי?“‬

‫א‬

‫ודי ויזנר נמצא בצומת דרכים‪ .‬לאחרונה הוא‬ ‫פרש מתפקיד מנכ“ל חברת וריפון ישראל‬ ‫והדילמות המקצועיות מיד הרימו ראש‪” .‬אני שואל‬ ‫את עצמי אם אני רוצה לנהל חברה גדולה יותר‬ ‫ולהמשיך להיות שכיר בכיר בהיי–טק‪ ,‬או שבא לי‬ ‫לעשות משהו מעניין אחר כעצמאי“‪ ,‬משתף ויזנר‬ ‫בהתלבטות‪” .‬היום אני בן ‪ ,46‬אבל השאלה הזאת‬ ‫מלווה אותי מגיל ‪.“40‬‬ ‫ומהי התשובה?‬ ‫”אני רואה את עצמי עושה עוד קדנציה או‬ ‫שתיים כשכיר‪ ,‬אבל ברור לי שבאיזשהו שלב אפנה‬ ‫ליזמות ואקים משהו משלי‪ .‬המטרה היא להיות‬ ‫פחות תלוי במישהו מסוים‪ ,‬לעבוד עם כמה חברות‪,‬‬ ‫לצבור נכסים‪ .‬המפתח להחלטה הוא בהבנה שהיום‪,‬‬ ‫יותר מתמיד‪ ,‬צריך יותר כסף בשביל הפנסיה“‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות היית בדרג הנהלה בהיי ‬ ‫טק‪ :‬מנכ“ל‪ ,‬סמנכ“ל ‪ -‬ואתה חושש לפנסיה שלך?‬ ‫”לחלוטין‪ .‬כשאתה בדרג הנהלה אתה קונה בית‬ ‫גדול יותר‪ ,‬לוקח עליו משכנתה גדולה יותר‪ ,‬מתרגל‬ ‫לאורח חיים מסוים‪ ,‬מתכנן אופק כזה או אחר‪ ,‬וכל זה‬ ‫עלול להיקטע‪ .‬אתה מבין שבהיי–טק‪ ,‬כשאתה מגיע‬ ‫לגיל ‪ 50‬ומשהו‪ ,‬יש סיכוי שתישאר בחוץ‪ .‬כשסוכן‬ ‫ביטוח יושב ומראה לך כמה כסף תקבל בכל חודש‬ ‫לאחר שתצא לגמלאות‪ ,‬החישובים נעשים בהנחה‬ ‫שתמשיך להרוויח את אותה משכורת‪ .‬ומה קורה‬ ‫אם בגיל ‪ 50‬המשכורת נחתכת בחצי‪ ,‬או שהקריירה‬ ‫שלך נפסקת ואתה לא עובד?“‪.‬‬ ‫מאיזה גיל מתחילים לפחד מה"צ‘ק אאוט"?‬ ‫”מגיל ‪ - 45‬וזה רק יורד; זה נכון בעיקר לגבי‬ ‫דרגי ביניים בהיי–טק‪ ,‬אבל גם לבכירים‪ .‬זאת תופעה‬ ‫כואבת ולא מוצדקת‪ .‬מדובר בעובדים טובים‪ ,‬בשיא‬ ‫הבשלות והניסיון שלהם‪ .‬אפילו הילדים שלהם‬ ‫כבר גדלו‪ ,‬והם פחות לחוצים להגיע הביתה בשעה‬ ‫מסוימת‪ ,‬אבל אז הם פתאום הופכים ל–‪.“Useless‬‬ ‫ויזנר‪ ,‬נשוי ואב לארבעה מפתח תקוה‪ ,‬מחדד את‬ ‫אחת הסוגיות המרכזיות שמטרידות הייטקיסטים‪:‬‬ ‫האם הם יוכלו להתבגר בתעשייה ולצאת ממנה‬ ‫לפנסיה? זו אינה הסוגיה היחידה שמטרידה אותם;‬ ‫לאחרונה פורסם ב–‪ G‬ראיון שער עם יואל יסקרוביץ‪,‬‬ ‫בכיר בהיי–טק שעזב הכול ופתח דוכן פלאפל‪ .‬הכתבה‬ ‫זכתה למבול של תגובות מצד אנשי היי–טק‪ .‬החל‬ ‫בתעסוקה בגיל מבוגר‪ ,‬עבור בשעות מסביב לשעון‬ ‫וכלה בשחיקה נפשית גדולה ‪ -‬הם פרסו את הקשיים‪.‬‬ ‫אז נכון‪ ,‬להייטקיסטים אין בלעדיות על הבעיות‬ ‫הללו; הן חוצות תעשיות ותפקידים‪ .‬הם‪ ,‬ייאמר‬ ‫מיד‪ ,‬גם נהנים מיתרונות רבים כמו סביבת עבודה‬ ‫איכותית ומאתגרת‪ ,‬שכר נאה ותנאים מפנקים‪ .‬מן‬ ‫הבחינה הזאת‪ ,‬נדמה שכבר אבד הכלח על מונחים‬ ‫דוגמת ”עבדי היי–טק“ או ”כלוב הזהב“‪ ,‬ולו רק מפני‬ ‫שמועסקים רבים כל–כך במשק עובדים לא פחות‬ ‫קשה‪ ,‬אבל מתוגמלים הרבה פחות‪ .‬ולמרות הכול‪,‬‬ ‫יש משהו עגום בכך שקטר הצמיחה של המשק מגלה‬ ‫יותר ויותר דמיון מטריד למגזרים אחרים‪ ,‬עשירים‬ ‫ומבטיחים פחות‪.‬‬ ‫להייטקיסטים רבים שעמם שוחחנו במהלך הכנת‬ ‫הכתבה הייתה בטן מלאה‪ ,‬אך הם חששו להתראיין‬ ‫בשמם ולהיחשף‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬הם מועסקים בחברות‬ ‫היי–טק‪ ,‬ואין להם עניין לקטר על משרתם ולהרגיז‬ ‫את הבוס‪ .‬אלה שהסכימו לעשות זאת הקפידו לציין‬ ‫את היתרונות שקיימים בעבודתם‪ ,‬והזכירו כי‬ ‫”אנשים לא נמצאים בהיי–טק כי הם חייבים‪ ,‬אלא‬ ‫כי הם רוצים להרוויח הרבה“‪.‬‬

‫<‬

‫‪| 22‬‬

‫חדש על המדף‬

‫בעידן של גוגל‪ ,‬ויקיפדיה ו–‪ 4‬ב–‪ 100‬מה כבר יש לספריות הציבוריות להציע? מתברר‬ ‫שלא מעט‪ .‬מספר הקוראים‪ ,‬מספר ההשאלות ואפילו התקציבים נמצאים בעלייה‪,‬‬ ‫והשדרוגים כוללים ספריות סרטים בחינם‪ ,‬הפעלות לילדים ומבוגרים ובקרוב גם‬ ‫נוכחות באפ–סטור‪ .‬הדבר היחיד שאט אט נעלם מהמרחב הן הספרניות < צאלה קוטלר‬

‫ב‬

‫מסדרון המוביל למשרד הנהלת הספרייה‬ ‫העירונית בנתניה עומדת ארונית‪ .‬היא מכילה‬ ‫מגירות קטנות עשויות עץ‪ ,‬ולכל אחת מהן‬ ‫ידית ברזל קטנה ומעוגלת‪ .‬על כמה מגירות נותרו‬ ‫גם מדבקות של אותיות‪" ,‬כ–ל" שרדו‪ ,‬השאר נמחקו‬ ‫ונשחקו בעשרים השנים שבהן הכוננית הזאת לא‬ ‫בשימוש‪" .‬צריך לשים את זה איפשהו לדקורציה"‪,‬‬ ‫נאנחת מנהלת הספרייה לאה אלון וממשיכה הלאה‬ ‫במסדרון‪ .‬יחלפו עוד כמה עשורים‪ ,‬אולי הרבה פחות‪,‬‬ ‫עד שכוננית הספרנים הזאת תיכנס להיכל התהילה‬ ‫של רהיטי הווינטג' המבוקשים לצד שולחן הנגרים‬ ‫וארונית הרוקחים‪ .‬הספריות עצמן ‪ -‬למעט כמה‬ ‫מקומות נדירים ‪ -‬כבר עברו לקטלוגים דיגיטליים‪.‬‬ ‫הקטלוג הדיגיטלי של הספרייה בנתניה‪ ,‬מדיה–טק‬ ‫שמה‪ ,‬אפילו זיכה את ספרנית המוזיקה שלה לדה‬ ‫אגרונובה בתואר ספרנית השנה של ‪ .2010‬הנה‪ ,‬היא‬ ‫מספרת‪ ,‬רק היום הגיע מישהו שחיפש איזו יצירה של‬ ‫היידן‪" :‬עשיתי חיפוש מילולי בעברית לפי שם היצירה‬ ‫ושם המלחין ומצאנו בדיוק באיזה דיסק זה נמצא‪ .‬יש‬ ‫לנו כל הפרטים של הדיסק‪ ,‬פרטים על היצירה‪ ,‬ואפילו‬ ‫צילום של עטיפת הדיסק"‪ .‬עם כרטיסיות קטנות בתוך‬ ‫מגירות עץ זה כנראה לא היה כל–כך פשוט‪.‬‬

‫כשנכנסים לספריית המוזיקה שעליה אמונה‬ ‫אגרונובה מתגלה חלל שמזכיר חנות דיסקים קטנה‪.‬‬ ‫ברקע מתנגן דיסק של מוזיקת עולם‪ ,‬ומי שרוצה יכול‬ ‫להציץ גם בספריית הדי‪.‬וי‪.‬די ולשאול סרט או סדרה‬ ‫בחינם‪ .‬הכול בספרייה בחינם‪ .‬ספריות דומות קיימות‬ ‫גם בערים אחרות‪.‬‬ ‫כל זה זה התאפשר בזכות חוק הספריות שעבר לפני‬ ‫קצת פחות מחמש שנים‪ ,‬ושלפיו בוטלו דמי הקריאה‬ ‫ובמקביל הוגדל תקצובן‪ .‬כך עלה התקציב מ–‪19.6‬‬ ‫מיליון שקלים בעת העברת החוק ל–‪ 67.5‬מיליון‬ ‫שקלים השנה‪ .‬בשנת ‪ 2013‬הוא יגדל לסך ‪ 85‬מיליון‬ ‫שקלים‪ .‬לפני שלושה שבועות התקיים בירושלים כנס‬ ‫שהמטרה שלו היא לנצל את הכסף הזה באופן המיטבי‪.‬‬ ‫במשך שלושה ימים לקחו מנהלי הספריות חלק‬ ‫בהרצאות ובמושבים שעסקו בשאלה איך בעידן שבו‬ ‫המידע והידע נגישים באינטרנט יכולות הספריות‬ ‫למלא פונקציה מרכזית בחיינו‪.‬‬ ‫באופן מעט מפתיע‪ ,‬הנתונים שמספק משרד‬ ‫התרבות‪ ,‬שתחום הספריות עבר לטיפולו ממשרד‬ ‫החינוך עם חקיקת חוק הספריות‪ ,‬מלמדים על גידול‬ ‫במספר ההשאלות והמנויים בספריות הציבוריות‬ ‫בשנים האחרונות‪ .‬העתיד‪ ,‬כך נראה‪ ,‬כבר כאן‪< .‬‬

‫העמוד הבא‪ :‬מהפכת הספריות‬

‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫דרור ברודר מושח נפט על ידיו‬ ‫כאילו היה שמן זית ומציג אותן‬ ‫בפנינו בגאווה‪” :‬תראו את הנפט הזה‪ ,‬תראו‬ ‫איזה איכות“‪ .‬זוהי שעת צהריים בשדה הנפט מגד‬ ‫‪ 5‬של גבעות עולם‪ .‬מסביב כפרים פלסטינים‪ ,‬נוף‬ ‫בראשיתי‪ .‬הרוח והמיקום הגבוה והפתוח מאזנים את‬ ‫החום‪ .‬ברודר‪ ,‬סמנכ“ל הרגולציה של גבעות‪ ,‬עושה‬ ‫לנו סיבוב באתר‪.‬‬ ‫גבעות מפיקה נפט כבר שנתיים‪ 500 .‬חביות‬ ‫ליום‪ .‬לגז הנשאב עם הנפט אין עדיין פתרון‬ ‫ביורוקרטי ‪ -‬לגבעות יש הסכם עם חברת גט"ל‬ ‫)גז טבעי לישראל( לדחיסת הגז לצורך שימוש‪,‬‬ ‫אולם האישורים מתעכבים ‪ -‬כך שבינתיים פשוט‬ ‫שורפים אותו‪.‬‬ ‫הנפט זורם‪ ,‬אבל המשקיעים עדיין ספקניים‪ .‬עד‬ ‫לא מזמן הם נהגו לשבת על הגבעות מחוץ לשער‬ ‫כדי לראות בעיניהם את הלפיד הבוער‪ ,‬המעיד על‬ ‫כך שנפט ממשיך לזרום‪ .‬לאחרונה הם ויתרו על‬ ‫הנוהג הזה‪ ,‬אך לא בגלל התפוגגות הסקפטיות‪ ,‬אלא‬ ‫מסיבה טכנית‪ :‬במקום הלפיד החיצוני הוקמו לפני‬ ‫כשנה שלוש ארובות שבתוכן נעשית שריפת הגז‪,‬‬ ‫כך שאי אפשר לחזות בתהליך‪.‬‬ ‫מבין החברות המבצעות כיום חיפושי נפט‬ ‫ביבשה‪ ,‬גבעות היא היחידה המפיקה נפט בכמות‬ ‫מסחרית‪ .‬וגם זה לא הולך ברגל‪ :‬מדובר בשנתיים‬ ‫של פעילות מתוך ‪ 19‬שנים של חיפושים‪ .‬שאר‬ ‫החברות‪ ,‬כך נראה‪ ,‬עדיין מדשדשות‪ :‬חברת ציון‬ ‫נפט וגז ביצעה כבר ארבעה קידוחים‪ ,‬שבחלקם לא‬ ‫הפיקה דבר ובחלקם הפיקה נפט וגז בכמות מזערית‪.‬‬ ‫לא ברור כרגע מתי יחל הקידוח הנוסף‪ ,‬החמישי‪.‬‬ ‫חברת גלוב אקספולריישן מתחילה אף היא בקרוב‬ ‫קידוח נוסף‪ ,‬שני במספר‪ ,‬לאחר שקידוח קודם שלה‬ ‫לא הפיק תוצרים‪ .‬על–פי התוצאות שיגיעו אז‪ ,‬היא‬ ‫תבחן את התוכנית שלה לשני קידוחים נוספים‪.‬‬ ‫העלויות‪ ,‬צריך להבהיר‪ ,‬הן אדירות‪ .‬מיליוני‬ ‫דולרים לקידוח‪ .‬תוצרים אין‪ ,‬המשקיעים לוחצים‪,‬‬ ‫וכל עוד לא מופק נפט או גז בהיקף מסחרי‪ ,‬קשה‬ ‫לשכנע את המשקיעים להכניס יד לכיס ולממן‬ ‫את הקידוח הבא‪ .‬נוסף על כך קיימת הבעיה‪ ,‬בה"א‬ ‫הידיעה‪ ,‬של הקידוחים ביבשה‪ :‬הביורוקרטיה‪,‬‬ ‫אישורי התכנון והבנייה‪ ,‬שלא קיימים בקידוח‬ ‫בים‪ .‬שלא לדבר על הקשיים הטכניים הרבים‪ ,‬עד‬

‫שלפעמים צריך לקבל החלטות קשות ונאלצים‬ ‫לזנוח את הקידוח לחלוטין‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬התקווה לגילוי‪ ,‬כזה שאחריו אפשר‬ ‫יהיה לטבול ידיים בזהב השחור ולהניף אותן לאור‬ ‫השמש בחדווה‪ ,‬מחזיקה את המחפשים גם בניסיונות‬ ‫הסיזיפיים ביותר‪ .‬יצאנו למסע בעקבות הקידוחים‬ ‫היבשתיים כדי לחוות מקרוב את המתח‪ ,‬האופטימיות‪,‬‬ ‫התסכול והעבודה הקשה בדרך לכסף הגדול שזורם‬ ‫)או שלא‪ ,‬תלוי בהצלחת הקידוח( מתחת לאדמה‪.‬‬ ‫בכניסה לאתר הקידוח מגד ‪ 5‬של‬ ‫”גבעות עולם“ אנחנו מתבקשים‬ ‫לשים קסדה על הראש ולנעול‬ ‫נעליים סגורות‪” .‬זה קצת כסת“ח“‪ ,‬מודה‬ ‫הסמנכ“ל ברודר‪ .‬הרי אם יש איזה פיצוץ‪ ,‬לא‬ ‫הקסדה ולא הנעליים יעזרו‪.‬‬ ‫ברודר הגיע לכאן מתחום המחקר הימי‪ .‬לפני‬ ‫גבעות עבד בחברת אוקיאניה למחקרים ימיים‪.‬‬ ‫הוא מציג בפנינו‪ ,‬שלב אחרי שלב‪ ,‬את המתקנים‬ ‫המהווים את התהליך כולו‪ :‬שאיבת הנפט‪ ,‬הפרדתו‬ ‫מהגז והעברתו לחביות ענק‪ ,‬שמהן הוא מועמס על‬ ‫משאיות‪ .‬בעוד כחודש תחל החברה קידוח במגד ‪,6‬‬ ‫המרוחק מהאתר כקילומטר אחד‪” .‬כל קידוח“‪ ,‬הוא‬ ‫מסביר‪” ,‬אפקטיבי לרדיוס של קילומטר אחד“‪.‬‬ ‫הפקת הנפט במגד ‪ ,5‬אגב‪ ,‬נעשית באופן חלקי‪,‬‬ ‫מתוך שכבה מצומצמת‪” .‬הייתה תקלה“‪ ,‬ברודר‬ ‫מסביר בצמצום‪.‬‬ ‫רגע‪ ,‬אז לא עדיף להשקיע את הכסף בתיקון‬ ‫התקלה מאשר להתחיל קידוח נוסף?‬ ‫”לא‪ .‬העלות אדירה‪ .‬אנחנו מעדיפים להשקיע‬ ‫את הכסף במגד ‪ 6‬במקום לתקן‪ .‬בעתיד נשקול מה‬ ‫לעשות עם הבאר“‪.‬‬ ‫אוקיי‪ ,‬אז מכאן הנפט עובר למשאיות‪ .‬ולאן הן‬ ‫לוקחות אותו?‬ ‫”לאכסון בקצ“א ומשם ללקוח“‪.‬‬ ‫מי הלקוח הזה‪ ,‬אם אפשר לשאול?‬ ‫”אפשר לשאול‪ ,‬אבל אנחנו לא יכולים לחשוף“‪.‬‬ ‫למה? מה הבעיה?‬ ‫”גבעות‪ ,‬מאחר שהיא ציבורית‪ ,‬מפרסמת את‬ ‫המחיר שבו היא מוכרת את הנפט‪ 110 ,‬דולר לחבית‪.‬‬ ‫הלקוח שלנו לא מחויב בדיווח‪ ,‬וברגע שידעו כמה‬ ‫הוא משלם על הנפט‪ ,‬זה פוגע ביתרון שיש לו כמי‬

‫| ‪13‬‬

‫ארץ הקידוחים‪ :‬תמונת מצב עדכנית‬

‫החלומות‬ ‫באוויר‪,‬‬ ‫הראש‬ ‫באדמה‬

‫משקיעים שנעים בין אופטימיות לתסכול‪ ,‬יזמים עם חזון משיחי‪,‬‬ ‫עובדים שמשוכנעים בגודל הפוטנציאל‪ ,‬ומנהלים שנלחמים‬ ‫בביורוקרטיה ובעיקר בספקנות‪ .‬על רקע חגיגות הזרמת הגז‬ ‫מתמר‪ G ,‬חוזר לקידוחים היבשתיים בישראל ולתקווה הגדולה‪,‬‬ ‫שברובה נמצאת עדיין עמוק באדמה < הדס מגן ורון שטיינבלט‬

‫פינת ההצטיידות בקידוח‬ ‫מגד ‪ 5‬של גבעות עולם‪.‬‬ ‫חלק מהעובדים ממש חיים פה‬

‫‪| 12‬‬

‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫אורי ניסני‬ ‫‪ º‬אישי‪ :‬בן ‪ ,58‬נשוי ‪,3 +‬‬ ‫מתגורר בראשון לציון‬ ‫‪ º‬השכלה‪ :‬תיכונית )וכמה‬ ‫קורסים באוניברסיטה(‬ ‫‪ º‬מסלול בקצרה‪ :‬שיווק ירקות‬ ‫ופירות בעסק המשפחתי‪ ,‬עסק‬ ‫ביבוא של מוצרים חקלאיים‬ ‫מדרום אמריקה ובייצואם‪ ,‬עבר‬ ‫לעסקי כריית זהב בסיירה ליאון‪,‬‬ ‫ומשם חזר לארץ והחל לעסוק‬ ‫בתעשיות הטקסטיל הכבד‬

‫‪G‬‬

‫יום ה‘ | כ"ה בתשרי תשע“ג | ‪ 11‬באוקטובר ‪2012‬‬

‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫| ‪21‬‬

‫ציון מגן‪ :‬הבד שיכול להציל חיים‬

‫ראש בקיר‬ ‫הרקטות שנחתו השבוע בדרום החזירו לכותרות את סוגיית‬ ‫מיגון הישובים‪ .‬לאורי ניסני‪ ,‬הבעלים של קבוצת דיפנס‪,‬‬ ‫יש פתרון ייחודי‪ :‬טפט בליסטי שמסוגל למגן מבנים בקלות‬ ‫ובמהירות ללא שימוש בבטון וברזל‪" .‬אומרים לנו שביבי‬ ‫מחפש פתרונות מיגון לעורף"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אבל משום מה‬ ‫אנחנו לא מצליחים להעביר את זה"‪ .‬ראיון < שלומית לן‬

‫א‬

‫יכשהו‪ ,‬אורי ניסני תמיד מוצא‬ ‫את עצמו במיעוט עיקש נגד‬ ‫איזה ממסד‪ ,‬נלחם על מעמדו‬ ‫ועל זכות הקיום האישית והעסקית‬ ‫שלו‪ .‬זה התחיל עוד בימיו כילד ספרדי כמעט יחיד‬ ‫במעוז הציונות הדתית האשכנזית‪ ,‬צייטלין‪ ,‬עבר‬ ‫למאבקו כמשווק סיטונאי עצמאי של ירקות מול‬ ‫תנובה הגדולה‪ ,‬וכיום הוא נאבק כתעשיין של ציוד‬ ‫מיגון ביטחוני‪ ,‬שמתנפץ על הקירות המזוינים של‬ ‫הביורוקרטיה‪ .‬המטרה‪ :‬לשכנע את פיקוד העורף‬ ‫בדבר עדיפותה של פיסת הבד הדקה שהוא מייצר‪,‬‬ ‫טפט בליסטי‪ ,‬על–פני בטון וברזלים במיגון מבנים‪.‬‬ ‫הטפט‪ ,‬שמייצרת החברה הבת אחידטקס מקבוצת‬ ‫דיפנס בבעלות ניסני‪ ,‬עשוי בד לבן דק וארוג‪ .‬הבד‬ ‫הזה‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬הצליח לעצור ‪ 830‬קילוגרמים‬ ‫של חומר נפץ ממרחק של שלושים מטרים‪ .‬הצבא‬ ‫כבר משתמש במוצר בערכה נישאת‪ ,‬המאפשרת‬ ‫מיגון מבנה או חדר במבנה בתוך כשעה‪ ,‬אבל ניסני‬ ‫שואף להכרזה רשמית של פיקוד העורף שתיתן לו‬ ‫גושפנקה‪ ,‬ואף להשתתפות מסוימת של המדינה‬ ‫בהוצאה‪ ,‬כמה עשרות אלפי שקלים למיגון חדר‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬פתרונות מיגון אחרים שמציע פיקוד‬ ‫העורף‪ ,‬בעיקר לבתים נטולי ממ“ד‪ ,‬כוללים הוספת‬ ‫בטון וברזל לקירות והפיכתם לעבים ולמחניקים‬ ‫יותר‪ ,‬ולמעשה הם לא ישימים‪ ,‬שכן רבים‬ ‫מהבניינים הישנים אינם מסוגלים לעמוד במשקל‬ ‫נוסף רב כל–כך‪” .‬אומרים לנו שביבי מחפש‬ ‫פתרונות מיגון לעורף‪ ,‬ולנו יש השלמה להגנה‬ ‫שנותנת כיפת הברזל אבל אנחנו לא מצליחים‬ ‫להעביר אותה“‪.‬‬ ‫ניסני אף סבור שיש להכריז על הטפט כפתרון‬ ‫לאומי‪” ,‬ועד אז אני עוצר את המכירות בארץ“‪ ,‬הוא‬

‫מכריז‪” .‬אנחנו כן ממגנים גופים גדולים‪ ,‬למשל‬ ‫בז“ן‪ ,‬אבל זהו‪ .‬אני לא איש מכירות שעובר מדלת‬ ‫לדלת‪ .‬המוצר הזה ראוי ליותר“‪.‬‬ ‫רז יצקן‪ ,‬סמנכ“ל השיווק של אחידטקס‪ ,‬מוסיף‪:‬‬ ‫”יש לנו ערימת אישורים‪ ,‬ובכל פעם אומרים‬ ‫בפיקוד העורף שהם לא תקפים כי חלפו שנתיים ‬ ‫שלוש מאז הניסוי האחרון‪ .‬אבל פיקוד העורף הוא‬ ‫לא באמת הכתובת‪ .‬על דברים כאלה צריך להחליט‬ ‫הדרג המדיני“‪.‬‬

‫אמריקה‪ ,‬אפריקה‪ ,‬ישראל‬

‫ניסני‪ ,58 ,‬נולד למשפחה מושרשת מדורות‬ ‫בארץ‪ ,‬שעסקה במסחר ובעסקים‪ ,‬בעיקר בתחום‬ ‫שיווק פירות וירקות לשוק הסיטונאי ‪ -‬הן ממטעים‬ ‫שהחזיקה ביסוד המעלה‪ ,‬באשדוד ובחדרה‪ ,‬שלימים‬ ‫הפכו חלקם לנכסי נדל“ן‪ ,‬והן ממטעים של חקלאים‬ ‫אחרים‪ .‬במקור התגוררה המשפחה בירושלים‪ ,‬אולם‬ ‫ניסני עצמו כבר נולד בתל אביב‪.‬‬ ‫הבית היה דתי‪ ,‬והוא עצמו‪ ,‬שנטש את הדת‬ ‫לשנים רבות‪ ,‬חוזר אליה בדרך אחרת בעשר השנים‬ ‫האחרונות‪” ,‬מתחזק מתוך הכרה“‪ ,‬כלשונו‪ .‬כנער‬ ‫הצטרף לבני עקיבא‪ ,‬אולם אחר כך היה מיוזמי הקמת‬ ‫שבט צופים דתיים ברמת אביב‪ ,‬כאלטרנטיבה‪.‬‬ ‫לאחר השירות הצבאי בנח“ל‪ ,‬שכלל קורס‬ ‫קצינים‪ ,‬ניסני התכוון ללכת ללמוד‪ ,‬אולם אז אביו‬ ‫חלה והוא נכנס לנעליו בשיווק הפירות והירקות‪,‬‬ ‫שם מצא עצמו מול תנובה‪” :‬במסגרת הקשר של‬ ‫תנובה עם הקיבוצים והמושבים היא יכלה להפעיל‬ ‫עליהם לחץ לשווק דרכה את הביצים‪ ,‬את העופות‬ ‫ואת הירקות“‪ .‬לכן הוא החליט שאם אי–אפשר‬ ‫להילחם בהם כדאי להצטרף אליהם‪ ,‬ויזם מהלכים‬ ‫עסקיים עם תנובה‪.‬‬ ‫יום ה‘ | כ"ה בתשרי תשע“ג | ‪ 11‬באוקטובר ‪2012‬‬

‫‪G‬‬

‫בעיה מוסרית"‬

‫הביטחון"‬ ‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫מתחזק‪ :‬משה פייגלין מסמן מטרות‬

‫פ‬

‫רולוג למי אתה קורא גז‬

‫ען‬ ‫משה‬ ‫מעדיפים אותך על פני מי?‬ ‫פייגלין‪ ,50 ,‬יתמודד בקרוב‬ ‫על‬ ‫מ‬ ‫קום‬ ‫”‬ ‫על‬ ‫פני‬ ‫ה‬ ‫ברשי‬ ‫שמ‬ ‫מת‬ ‫אל‪.‬‬ ‫הם‬ ‫הלי‬ ‫כוד‬ ‫רוצים מישהו ש‪“...‬‬ ‫לכנסת‪ .‬בהתחשב בעובדה‬ ‫הם‬ ‫רו‬ ‫צים‬ ‫שב‬ ‫מי‬ ‫בחי‬ ‫שהו‬ ‫רות‬ ‫ל‬ ‫רא‬ ‫שאומר – כמוך‪ ,‬ולא פעם –‬ ‫שות המפלגה בתחילת ‪ 2012‬הוא‬ ‫ש‬ ‫הם‬ ‫בני‬ ‫ה‬ ‫זכה‬ ‫שפ‬ ‫חה‬ ‫בר‬ ‫בע‬ ‫ואנ‬ ‫מ‬ ‫הקו‬ ‫חנו בני האדון?‬ ‫לות כמעט; בהתחשב בעובדה‬ ‫”כן“‪.‬‬ ‫ש"הפייגלינים" ‪-‬‬ ‫א‬ ‫נשי‬ ‫חטי‬ ‫בת‬ ‫"מ‬ ‫נהיגות יהודית"‬ ‫לא‬ ‫מא‬ ‫מין‪.‬‬ ‫א‬ ‫תה‬ ‫ה‬ ‫בליכוד ‪ -‬נטעו‬ ‫יית מעדיף מישהו‪ ,‬נניח‬ ‫יתד חזקה במפלגת השלטון;‬ ‫נו‬ ‫צרי‬ ‫בא‬ ‫ירו‬ ‫פה‪,‬‬ ‫ש‬ ‫היה‬ ‫ט‬ ‫ובהתחשב ש"הפי‬ ‫וען שאתה מקק מטונף?‬ ‫של חברי כנ יגליניזם" עצמו תקע יתד בדמותם‬ ‫”‬ ‫אני‬ ‫אס‬ ‫ביר‬ ‫לך‪:‬‬ ‫אני‬ ‫סת צ‬ ‫מכבד אותם‪ ,‬לא מנסה‬ ‫עירים‪ ,‬נמרצים ולאומנים כמו‬ ‫לכפות עליהם את‬ ‫ה‬ ‫תר‬ ‫ציפי חוטובלי‪,‬‬ ‫בות‬ ‫דני‬ ‫ש‬ ‫לי‪,‬‬ ‫דנון‬ ‫לא‬ ‫ואו‬ ‫מנ‬ ‫פיר‬ ‫סה‬ ‫ליי‬ ‫אקו‬ ‫צר‬ ‫ניס ‪ -‬מותר‬ ‫אצ‬ ‫לם‬ ‫ול‬ ‫הע‬ ‫מיס‬ ‫עלי‬ ‫הם‬ ‫להניח שהאיחוד‬ ‫את מערכת הרצונות‬ ‫הפרק האחרון בין נתניהו לליברמן לא יהיה‬ ‫ו‬ ‫המ‬ ‫אוו‬ ‫יים‬ ‫ש‬ ‫לי‪.‬‬ ‫לא‬ ‫מנ‬ ‫במג‬ ‫סה להגיד לו‪ :‬אתה רוצה‬ ‫מת הקיצוניות של הליכוד‪ .‬הנה‬ ‫מדינה אז בוא נח‬ ‫תוך‬ ‫ונ‬ ‫מה שיש לו להגיד‪.‬‬ ‫יתן‬ ‫לך‬ ‫ח‬ ‫לק‪.‬‬ ‫)מ‬ ‫שת‬ ‫תק‪,‬‬ ‫עי‬ ‫ניו‬ ‫קו‬ ‫פא‬ ‫ות(‬ ‫זה‬ ‫לא‬ ‫מה‬ ‫אז איך מתקדם עם הפריימריז?‬ ‫שהוא רוצה‪ .‬זה בכלל‬ ‫לא‬ ‫מה‬ ‫ש‬ ‫הוא‬ ‫רו‬ ‫צה‪.‬‬ ‫אני‬ ‫”רב הנסתר על‬ ‫מדבר איתו ברחל בתך‬ ‫הנגלה‪ .‬אני רגוע‪ ,‬אבל לא‬ ‫ה‬ ‫קט‬ ‫נה‪.‬‬ ‫א‬ ‫יתי‬ ‫הוא‬ ‫י‬ ‫כול‬ ‫שאנן‪ .‬יש לי מטה‬ ‫לעשות עסקים‪ .‬אתן לך‬ ‫שעובד חזק‪ .‬אני מסתובב הרבה‬ ‫דוג‬ ‫מה‬ ‫הכי‬ ‫פשו‬ ‫טה‪:‬‬ ‫כ‬ ‫שא‬ ‫בין דרוזים ופוגש‬ ‫הוד ברק הבריח את צה“ל‬ ‫גם ערבים‪ ,‬ואני אומר לך שהם‬ ‫מ‬ ‫לב‬ ‫נון‬ ‫א‬ ‫חרי‬ ‫מעדי‬ ‫ש‬ ‫שלי‬ ‫יחי‬ ‫פים אותי‪ .‬סלח לי על השחצנות“‪.‬‬ ‫מוביץ‘ וארבע אימותיה‬ ‫ל‬ ‫חצו‬ ‫ע‬ ‫ליו‬ ‫ק‬ ‫צת‪,‬‬ ‫אז‬ ‫בג‬ ‫דנו ‪ -‬בגדנו‪ ,‬בגדנו ואני‬

‫אגיד את זה עוד פ‬ ‫עם‪ :‬בגדנו ‪ -‬בצד“לניקים‪ .‬מי‬ ‫היחיד שיצא בה‬ ‫פגנות? היחיד שיצא זה פייגלין‪.‬‬ ‫למה? הרי לכא‬ ‫שטינקרים‪ ,‬כ ורה מה אכפת לי מהם‪ ,‬הם‬ ‫כה‬ ‫קראנו להם בצבא‪ .‬מי שתומך‬ ‫בך הוא שטינקר‪,‬‬ ‫א‬ ‫תה‬ ‫מ‬ ‫בין?‬ ‫אנ‬ ‫חנו‬ ‫לא יודעים מי‬ ‫אנחנו‪ ,‬אז מי שתו‬ ‫מך בנו‪ ,‬אנחנו מזלזלים בו‪ .‬עד‬ ‫שאין לך את הז‬ ‫לכבד את ה הות לדעת מי אתה‪ ,‬אתה לא יכול‬ ‫צד השני“‪.‬‬ ‫אז מה אנחנו?‬ ‫”אנחנו יהודים‪,‬‬ ‫יש מיעוט לא הקמנו פה מדינה יהודית‪ .‬בתוכה‬ ‫יהו‬ ‫די‪ .‬אם הוא מקבל את הריבונות‬ ‫היהודית בארץ י‬ ‫שר‬ ‫אל‬ ‫הוא‬ ‫י‬ ‫זכה‬ ‫מאיתנו לכבוד‬ ‫אמיתי‪ ,‬לא לכ‬ ‫ישראל נותנת בוד מהסוג שהדרוזים מקבלים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מפני שבשו רבה יותר לערבים מאשר לדרוזים‪,‬‬ ‫רש‬ ‫הדב‬ ‫רים‬ ‫אנ‬ ‫חנו‬ ‫ב‬ ‫זים‬ ‫לזהות שלנו‪,‬‬ ‫מרגישים צורך לק‬ ‫נות את התמיכה ואת הפסאודו‬ ‫נאמנות של הערבים“‪.‬‬ ‫לא הבנתי‪.‬‬

‫<‬

‫"ליבר‬ ‫מן‬ ‫?‬ ‫מי‬ ‫שי‬ ‫ש‬ ‫לו‬ ‫ב‬ ‫זי‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ון‬ ‫א‬ ‫ת המספ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ין‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫הו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫עייתי"‬

‫"החיבור לאדלסון? יש פה‬ ‫ירות שמקורה בהר הבית"‬

‫"אני מאמין בח‬

‫"וכן‪ ,‬אני רוצה את משרד‬ ‫משה פייגלין‪ ,‬הסמן הקיצוני ב‬

‫ליכוד‪ ,‬כבר תופר חליפה < דרור פויר‬

‫מאיר כהן‬ ‫‪ º‬אישי‪ :‬בן ‪ 57‬מדימונה‪ .‬נשוי ואב לשלושה‪,‬‬ ‫עלה בגיל שבע ממרוקו‬ ‫‪ º‬השכלה‪ :‬תואר ראשון בהיסטוריה‬ ‫מאוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬ותואר שני‬ ‫בפילוסופיה יהודית מהאוניברסיטה העברית‬ ‫‪ º‬מסלול‪ :‬החל את דרכו במערכת החינוך‬ ‫כמורה לשל"ח וסיים כמנהל תיכון‪ .‬בתשע‬ ‫השנים האחרונות משמש כראש עיריית‬ ‫דימונה מטעם ישראל ביתנו‬ ‫‪ º‬עוד משהו‪ :‬אחותו של כהן היא‬ ‫היחצ"נית רותי שטרית הנשואה‬ ‫לח"כ מאיר שטרית )קדימה(‪,‬‬ ‫שאותו מגדיר כהן כ"חבר הכי טוב שלי"‬

‫‪G‬‬

‫יום ה‘ | כ"ג בחשוון תשע“ג | ‪ 8‬בנובמבר ‪2012‬‬

‫| ‪19‬‬

‫נושא הלפיד‪ :‬המחאה של מאיר כהן‬

‫פריימריס זה דבר נורא‬

‫שצריך להיעלם‬

‫ראשי המחאה הם "לא יותר מנבחרת קדטים" ‪ ª‬הניסיון של יחימוביץ' "ללבוש את‬ ‫האדרת החברתית הוא חוצפה לא רגילה" ‪ ª‬ליברמן לא מתעניין ברווחה ‪ ª‬ולבני‬ ‫סתם מכעיסה‪ .‬מאיר כהן‪ ,‬ראש עיריית דימונה ומספר ארבע ברשימה של‬ ‫יאיר לפיד‪ ,‬מתכונן לכנסת‪ .‬וכן‪ ,‬כבר יש לו ג'וב מועדף‪ .‬ראיון < חן שליטא‬ ‫יום חמישי שעבר‪ ,‬בשעות הערב התקשר יאיר‬ ‫לפיד לראש עיריית דימונה‪ ,‬מאיר כהן‪ ,‬ובישר‬ ‫לו כי החליט לשבצו במקום הרביעי ברשימת מפלגת‬ ‫יש עתיד לכנסת‪ .‬כהן ידע כמובן שהוא ברשימה‪,‬‬ ‫אבל עד לשיחה‪ ,‬לא ממש ידע היכן יהיה בעשירייה‬ ‫הפותחת‪” .‬ידעתי רק שאני במקום טוב‪ .‬כל אחד‬ ‫ברשימה ידע פחות או יותר מה יהיה איתו‪ ,‬בטווח של‬ ‫שני מקומות קדימה ואחורה“‪.‬‬ ‫חברך לרשימה פרופ‘ איתן חי עם כנראה‬ ‫התרשם אחרת‪ .‬הוא פרש כשנודע לו שהוא‬ ‫במקום ה ‪ .12‬וניצב בדימוס מיקי לוי ששובץ‬ ‫ב ‪ ,11‬שוקל גם הוא את דרכו‪.‬‬ ‫”“חי–עם ולוי הם אנשים ראויים מאוד‪ ,‬אבל‬ ‫התחייבנו לארבע נשים בעשירייה הראשונה‪ ,‬ולכן‬ ‫הם נדחקו אחורה‪ .‬אני מוקיר את יאיר שלקח שני‬ ‫אנשי נגב ‪ -‬אותי ואת חי–עם מקיבוץ מגן ‪ -‬והציע‬ ‫לנו מקומות ריאליים ברשימה‪ .‬מקום ‪ 12‬הוא עדיין‬ ‫ריאלי‪ ,‬בטח בהשוואה למקום ‪ 28‬שמיועד לאנשי‬ ‫הנגב במפלגת העבודה‪ ,‬ולמקום ‪ 32‬בליכוד‪ .‬ואנחנו‬ ‫עוד נכנסנו בלי שריונים“‪.‬‬ ‫אין מה לשריין‪ ,‬כשלפיד‪ ,‬לפי התקנון שלכם‪,‬‬ ‫ממילא מחליט לבדו על הרכב הרשימה בשתי‬ ‫מערכות הבחירות הקרובות‪ .‬זה לא מפריע לך?‬ ‫בכל זאת אנחנו חיים בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫”זה בסדר גמור‪ .‬בסוף בכל המפלגות יבינו‬ ‫שהמנהיג צריך לקבוע את הרשימה‪ ,‬ואני דמוקרט‬ ‫גדול‪ .‬פריימריס זה דבר נורא שצריך להיעלם‪.‬‬ ‫בפריימריס מריצים אנשים עילגים שמגיעים‬ ‫לכנסת רק בגלל שיש להם כסף‪ .‬ואצלנו באמת‬ ‫מדובר בפוליטיקה אחרת‪ ,‬מדובר בחבורה מצוינת‬ ‫שנפגשת ומדברת‪ ,‬בלי שנצטרך לדאוג לדילים‬ ‫ולמי יצביע בשבילי“‪.‬‬ ‫אולי כי הדאגה מתמצית בשאלה מה לפיד‬ ‫חושב עלייך‪ .‬אין תחרות סמויה ביניכם על‬ ‫הקרבה אליו?‬

‫‪| 18‬‬

‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫”ממש לא‪ .‬אני יושב הרבה עם שי פירון‪ ,‬ואחרי‬ ‫שעה של שיח פורה אנחנו אומרים ’רגע‪ ,‬בכלל לא‬ ‫התעסקנו בפוליטיקה‘‪ .‬זה כל–כך מוצא חן בעיניי“‪.‬‬ ‫פירון‪ ,‬מספר ‪ 2‬ברשימה‪ ,‬השיב לאישה דתייה‬ ‫שהתייעצה איתו לגבי נטייתה המינית כי לסביות‬ ‫היא פגם מוסרי ורוחני‪.‬‬ ‫”נו‪ ,‬ו‪“...‬‬ ‫אתה מסכים איתו? זו אמירה די חשוכה מפי‬ ‫מספר ‪ 2‬במפלגה שמבקשת להצטייר כפתוחה‬ ‫וליברלית‪.‬‬ ‫”אני לא מכיר את ההתבטאות הזו‪ ,‬אבל אין אדם‬ ‫שמכיר את שי ומעז להגיד עליו שהוא לא נאור‪.‬‬ ‫שי מייצג את כל ההומניזם והשוויון ביהדות‪ .‬מי‬ ‫שלומד אצלו מלא פתיחות וסובלנות“‪.‬‬ ‫בסוף השבוע התפרסם שהוא שואף למדינת‬ ‫הלכה‪.‬‬ ‫”אני לא מאמין‪ ,‬ובכל מקרה‪ ,‬יש עתיד מדברת‬ ‫על הפרדת הדת מהפוליטיקה‪ ,‬לא על הפרדת הדת‬ ‫מהמדינה“‪.‬‬ ‫שתף אותי בדרכי העבודה אצלכם‪ .‬איך נקבע‬ ‫שדווקא פירון מספר ‪ ?2‬הביקורת הציבורית‬ ‫באמת דחקה את יעקב פרי אחורה?‬ ‫”אף אחד לא נסוג‪ .‬שי פירון‪ ,‬במשך שנים‪ ,‬יום‬ ‫אחרי יום‪ ,‬ישב עם יאיר וזה כנראה השפיע‪ .‬יש אלף‬ ‫ואחד שיקולים כשבוחרים רשימה‪ .‬יאיר משבץ את‬ ‫האנשים אחרי שיחות‪ .‬יושבים ובודקים מה הרצונות‬ ‫של כל אחד‪ .‬כמה הוא יכול להצליח כשיגיע לתפקיד‬ ‫מסוים‪ .‬אין אצלנו הסכמים‪ .‬גם לא תקיעת כף או‬ ‫זיכרון דברים על מפית נייר‪ .‬במשך חמש שנים יאיר‬ ‫ואני מסתכלים אחד לשני בעיניים ומצליחים לייצר‬ ‫פתרונות‪ .‬זה הקסים אותי וזה הספיק לי“‪.‬‬ ‫בינתיים אלה פתרונות על הנייר‪.‬‬ ‫”תני זמן‪ .‬יש כל–כך הרבה אנשים עם תפקיד‬ ‫ביצועי ברשימה‪ .‬אנחנו קבוצה של אנשים שניהלו‬ ‫ואנחנו הולכים אחרי אדם‪.“...‬‬

‫יום ה‘ | כ"ג בחשוון תשע“ג | ‪ 8‬בנובמבר ‪2012‬‬

‫‪G‬‬

‫המגילה‬ ‫שהתחפשה‬ ‫סטודנטים לעיצוב שמחפשים לעשות‬ ‫כסף קל; סוחרים שמנסים לקצר תהליכים;‬ ‫תשמישי קדושה שמיובאים מסין; וה"איום"‬ ‫האחרון ‪ -‬כתבי סת"ם שנכתבו על ידי נשים‪.‬‬ ‫בדיקת ‪ :G‬כך נראית תעשיית הזיופים‬ ‫של כתבי הקודש < צאלה קוטלר‬

‫פורים הוא שעתן של מגילות אסתר‪,‬‬ ‫שכמו ספרי התורה‪ ,‬המזוזות‬ ‫והתפילין נכתבות על–ידי סופרי‬ ‫סת"ם מלומדים בדיו קולמוס‪ ,‬תוך יראת שמיים וחרדת‬ ‫קודש‪ .‬המגילות מגיעות בגדלים שונים‪ ,‬חלקן מאוירות‪,‬‬ ‫אחרות מעוטרות בקישוטים ‪ -‬והמחירים בהתאם‪ :‬מ–‪3,000‬‬ ‫שקלים למגילה פשוטה ועד עשרות אלפי שקלים למגילה‬ ‫מהודרת‪ .‬וכמו כל תופעה שמגלגלת כסף גדול‪ ,‬גם כאן‬ ‫קמו זייפנים שמוכרים מגילות פסולות או מזויפות‪ .‬במקרה‬ ‫הזה עוד מדובר בחצי צרה‪ ,‬משום שמגילת אסתר נחשבת‬ ‫למותרות אפילו במגזר הדתי‪ ,‬ונקנית לרוב על–ידי כלה‬ ‫לחתן‪ ,‬או על–ידי ילדים להוריהם; אלא שהמגילות האלה הן‬ ‫רק קצה הקרחון שמעסיק את סופרי הסת"ם‪.‬‬ ‫על–פי הערכות שונות‪ 96% ,‬מהמגזר היהודי בישראל‬ ‫מקפידים על התקנת מזוזות בפתחי בתיהם‪ ,‬אם לא‬ ‫בפתחיהם של כל החדרים; בגיל מצוות מוענקים לחתן‬ ‫השמחה תפילין; והכנסת ספר תורה לבית כנסת היא אירוע‬ ‫קהילתי‪ .‬וכגודל השוק ‪ -‬כך גודל הזייפנות‪.‬‬ ‫המלחמה בתופעה אינה חדשה‪ :‬עוד ב–‪ 1974‬נחקק חוק‬ ‫למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות‪ ,‬בתפילין ובמזוזות‪,‬‬ ‫ובשנת ‪ 2004‬התקבלה הצעתו של חבר הכנסת משה גפני‬ ‫)יהדות התורה( להרחיב את החוק‪ .‬ב‪ 2007-‬הציע הרב‬ ‫ישראל לאו לפתח תו תקן ישראלי בתחומים של מזוזות‬ ‫ותפילין‪ ,‬לאחר שגילה‪ ,‬במהלך סיור שגרתי בבית מלון‬ ‫גדול‪ ,‬כי מתוך מאות מזוזות שהיו מותקנות רק שתיים היו‬ ‫כשרות‪ .‬תו תקן שכזה לא יצא לפועל‪.‬‬ ‫הרב ישראל יוד‪ ,‬ראש מכון פאר בבני ברק שמוכר ובודק‬ ‫כתבי סת"ם משנת ‪ ,1975‬הוא קול בולט בקרב המזהירים‪:‬‬ ‫"אצלנו זה עניין יומיומי לאבחן כתבים פסולים‪ .‬עיקר‬ ‫הזיופים נעשים במזוזות; למזוזה יש הרבה תנאים כדי שהיא‬ ‫תהיה כשרה"‪.‬‬ ‫אילו תנאים‪ ,‬למשל?‬ ‫"קודם כול האותיות‪ .‬בעבר היה קשה לעבד את הקלף‪,‬‬ ‫והיו מורחים עליו סיד כדי שיהיה נוח לכתוב עליו‪ ,‬אבל‬ ‫החיסרון בכך הוא שהמשטח חלק וקשה לעצב את האות‬ ‫כמו שצריך‪ ,‬מה גם שעם השנים ושינויי מזג האוויר הסיד‬ ‫מתפוצץ וגורם לסדקים באותיות; אם אות נחלקת במזוזה‬ ‫לשניים‪ ,‬אז האות נפסלת‪ ,‬וכך כל המזוזה פסולה‪.‬‬

‫שום דבר לא קדוש‪ :‬תעשיית הזיופים של תשמישי הקדושה‬

‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫ראש בקיר‬

‫השכן שהתעקש לקבל יותר מהאחרים‪ ,‬הביורוקרטיה מול העירייה‬ ‫והבית שהפך לאתר בניה‪ .‬רגע לפני שהתיקון השלישי של תמ"א ‪38‬‬ ‫עולה על הפיגומים‪ ,‬חוזר ‪ G‬לבניינים שצלחו את התהליך‪ .‬המסקנה‬ ‫המשותפת‪ :‬הסיוט מתגמד מול השדרוג‪ .‬ביקור בית < שלומית צור‬

‫תתחדשו‪ :‬הדיירים שביצעו תמ“א ‪ 38‬משתפים בחוויותיהם‬

‫שבע שנים חלפו מאז שאושרה‬ ‫תוכנית המתאר הארצית )תמ“א(‬ ‫‪ ,38‬שמטרתה היא חיזוק מבנים ישנים מפני‬

‫רעידות אדמה‪ ,‬ועדיין נדיר למצוא בניינים‬ ‫שהושלם בהם הפרויקט‪ .‬יש לכך סיבות לא‬ ‫מעטות‪ ,‬ואחת מהן נוגעת לתמריצים הכלכליים‪,‬‬ ‫המאפשרים כיום רק לאלה שמתגוררים בבניינים‬ ‫עם ערכי קרקע גבוהים ליהנות מהפרויקט‪ .‬לפני‬ ‫חצי שנה אישרה המועצה הארצית את התיקון‬ ‫השלישי לתמ“א ‪ ,38‬המאפשר תוספת של שתי‬ ‫קומות וחצי פטורות ממס‪ ,‬אך עדיין השאירה את‬ ‫שיקול הדעת הסופי לרשויות המקומיות‪ ,‬ואלה‬ ‫מקדמות את הנושא בדרכים שונות‪.‬‬ ‫אייל אוכמן‪ ,‬יו“ר איגוד חברות תמ“א ‪38‬‬ ‫והתחדשות עירונית בלשכת המסחר‪ ,‬מסביר כי‬ ‫בעקבות התיקון האחרון‪ ,‬רשויות מקומיות שיחפצו‬ ‫במימוש התוכנית וייצרו יתרון תחרותי‪ ,‬יצמחו הרבה‬ ‫יותר מהר מרשויות שאינן חפצות בתוכנית‪” .‬השיח‬ ‫יהיה של הבוחרים ברשות מול הנבחרים ברשות“‪,‬‬ ‫הוא מסביר‪” .‬רשות מקומית שתבחר לא לקדם‬ ‫התוכנית ושלתושביה לא תהיה בעיה עם זה‪ ,‬באותה‬ ‫עיר לא יהיה תמ“א ‪ .38‬מעבר לכך‪ ,‬רשויות רבות‬ ‫מבינות את החשיבות ופועלות לקידום התוכנית“‪.‬‬ ‫אוכמן מסביר כי פונטציאל השוק צמח בשל‬ ‫התיקון האחרון מערי גוש דן למספר רב של‬ ‫ערים נוספות‪” .‬אנו צופים שהצמיחה השנתית‬ ‫של התוכנית תעלה משנה לשנה בטור הנדסי‪:‬‬ ‫מפרויקטים בודדים עד סוף ‪ ,2011‬השוק צמח‬ ‫לעשרות פרויקטים עד סוף ‪ 2012‬ויצמח למאות‬ ‫פרויקטים עד סוף ‪.“2013‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬התוכנית היא פרויקט שכולם מרוויחים‬ ‫ממנו‪ :‬יזמים מבצעים עבודות שיפוץ וחיזוק‬ ‫בבניינים ישנים‪ ,‬ובתמורה מקבלים מהדיירים‬ ‫הסכמה‪ ,‬בכפוף לרשות המקומית‪ ,‬לבנות בבניין‬ ‫עוד קומה או קומה וחצי )למשל‪ ,‬לפנטהאוז( ולשווק‬ ‫את הדירות שייבנו בהן; הדיירים נהנים מבניין‬ ‫מחוזק ומשיפור איכות חייהם; והרשות המקומית‬ ‫זוכה להתחדשות עירונית‪ .‬אלא שהיישום עצמו לא‬

‫שיפוץ בניין ברמת גן על‬ ‫פי תמ"א ‪" .38‬רצוי להתקשר‬ ‫עם עורך דין שייצג אך ורק את‬ ‫האינטרסים של הדיירים"‬ ‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫כל–כך פשוט‪ .‬ישנם‪ ,‬כמו תמיד‪ ,‬דיירים המתנגדים‬ ‫לתוכנית כי הם חושדים שהיזמים מנסים ”לעשות‬ ‫עליהם קופה“; ישנם דיירים אחרים שמנסים‬ ‫להוציא כמה שיותר מהיזם ומעכבים בכך את‬ ‫העבודה )וכאלה יש כמעט בכל בניין(; ומובן שלא‬ ‫קל לחיות בתוך בניין בשיפוצים במשך תקופה לא‬ ‫קצרה‪ .‬עם זאת נציין כאן בסוגריים כי מהדיירים‬ ‫שמופיעים בכתבה הזו‪ ,‬אין אפילו אחד שהתחרט על‬ ‫ההצטרפות לתוכנית‪.‬‬ ‫”העצה הראשונה לדיירים היא לגבש נציגות‬ ‫דומיננטית לבניין“‪ ,‬מסביר איתיאל בן–פורת‪,‬‬ ‫מנכ“ל חברת התחדשות אורבנית‪ ,‬שביצעה כמה‬ ‫פרויקטים של תמ“א ‪ 38‬באזור המרכז‪” .‬אי–אפשר‬ ‫לנהל משא ומתן עם ‪ 12‬דיירים שלכל אחד רצונות‬ ‫משלו‪ .‬כמו כן רצוי להתקשר עם עורך דין שייצג‬ ‫אך ורק את האינטרסים של הדיירים‪ .‬הדבר הבא‬ ‫שחשוב לזכור הוא לפנות ליזמים עם ניסיון‪,‬‬ ‫שביצעו פרויקטים בעבר ויודעים להתמודד עם‬ ‫משוכות בדרך‪ .‬מומלץ גם לא להסתפק בהדמיות‪,‬‬ ‫ללכת להתרשם מבניינים שחוזקו‪ ,‬ולדבר עם‬ ‫הדיירים שכבר עברו את התהליך“‪.‬‬ ‫את העצה האחרונה של בן–פורת‪ ,‬לדבר עם‬ ‫דיירים שכבר עברו את הפרויקט‪ ,‬החלטנו ליישם‬ ‫בעצמנו‪ ,‬ולשאול את אלה שכבר נמצאים בעיצומו‬ ‫של התהליך או שסיימו אותו‪ ,‬מהם הקשיים‪,‬‬ ‫מהם היתרונות‪ ,‬ואילו עצות יש להם לתת לאלה‬ ‫שמתלבטים בנוגע להצטרפות לתוכנית‪.‬‬

‫ועברת לעיר אחרת אין סיכוי לגלות איפה גרת לפני‬ ‫כן‪ .‬בעיה נוספת היא שהיהודים נהגו לרמות במרשמים‬ ‫השונים בגלל הצבא ‪ -‬הפולני והרוסי; הם נהגו לשנות‬ ‫ברמייה את תאריכי הלידה כדי לא ללכת לצבא‬ ‫של הצאר‪ .‬בעיה שלישית היא שאת שמות המשפחה‬ ‫התחילו להגדיר במאה ה–‪ ,16‬היהודים היו האחרונים‬ ‫לאמץ את המנהג הזה‪.‬‬ ‫מה גיליתי‪ :‬שאני קרוב משפחה של גולדה מאיר ושל‬ ‫חיים ויצמן‪.‬‬ ‫כמה רחוק הגעתי‪ :‬העץ שלי באתר מיי הריטג' מונה‬ ‫כבר למעלה מ–‪ 7,500‬בני משפחה‪ .‬אני מתעד את‬ ‫אבות–אבותיי ואת אבות–אבותיה של אשתי וצאצאיהם‬ ‫ובני זוגם של צאצאיהם ‪ -‬זאת ההגדרה שהגדרתי‬ ‫מראש לעצמי במחקר‪ ,‬כדי לא להתפזר‪ .‬הדור הכי‬ ‫מוקדם ומתועד שהגעתי אליו הוא משנת ‪ 1740‬בפולין‪,‬‬ ‫בענף של סבא של אשתי‪ ,‬משפחת זילברשץ‪ ,‬שמהווה‬ ‫‪ 3,000‬בני משפחה מהעץ‪.‬‬ ‫רגע מרגש‪ :‬באחד האתרים של גנאלוגיה יהודית‬ ‫כתבתי לפני שבע שנים את שם סבי‪ ,‬משה נובק‪ ,‬שהגיע‬

‫‪G‬‬

‫יום ה‘ | י"ג בחשוון תשע“ב | ‪ 10‬בנובמבר ‪2011‬‬

‫מהעיר פינסק בבלרוס‪ .‬קיבלתי מייל שהיה אמנם כתוב‬ ‫באנגלית אך בלתי קריא‪ ,‬ורגע לפני שמחקתי אותו‬ ‫שמתי לב שמופיע במייל השם של סבי‪ ,‬נובק‪ .‬השבתי‬ ‫וביקשתי פרטים נוספים‪ ,‬ובמייל השני שוב האנגלית‬ ‫לא הייתה ברורה‪ ,‬אבל ראיתי אזכור לשמות נוספים של‬ ‫בני דודים שלי‪ ,‬ואז נדלקה לי נורה; הבנתי שיש שם‬ ‫משהו‪ .‬התברר שמדובר ביהודי רוסי שהיגר לגרמניה‬ ‫ולא יודע אנגלית‪ ,‬אז הוא השתמש בתוכנת תרגום לא‬ ‫כל–כך מוצלחת מרוסית‪ .‬לאחר יומיים התכתבתי עם‬ ‫בן דוד שלו‪ ,‬שדובר אנגלית טובה‪ ,‬והתגלה לי ענף‬ ‫שלם של המשפחה של סבא שלי מצד הדודה שלו שלא‬ ‫ידעתי על קיומה‪ .‬התברר שנוצר איתם נתק במהפכה‬ ‫ברוסיה במאה ה–‪ ,17‬ושהיום יש להם כ–‪ 300‬צאצאים‬ ‫החיים ברוסיה‪ ,‬בארצות הברית וגם בישראל‪ .‬בתוך‬ ‫חודש נפגשתי עם אחת הבנות‪ ,‬שגרה בכרמיאל‪ .‬היא‬ ‫הייתה בת ‪ 90‬ונפטרה שנתיים מאוחר יותר‪ ,‬אבל‬ ‫עד היום אנחנו שומרים קשר עם בני המשפחה‪ .‬דרך‬ ‫המחקר נוצר קשר בין שני ענפים במשפחה שלא הכירו‬ ‫זה את זה קרוב למאה שנה‪.‬‬

‫עצה לגנאולוג המתחיל‪ :‬באופן כללי אפשר לחלק‬ ‫את הגנאלוגיה לשתי שיטות מחקר ‪ -‬פסיבי ואקטיבי‪.‬‬ ‫בפסיבי שמים את השם שלי ואת השמות שאני מחפש‬ ‫והערים שמהן באו בני המשפחה באתרים שונים‬ ‫ובלוחות מודעות של אתרים ייעודיים‪ .‬בעקבות‬

‫יש קושי מאוד גדול בגנאלוגיה יהודית משום שהיהודים זה‬ ‫עם נודד‪ ,‬ובעבר היה מרשם אוכלוסין רק ברמה של עיר‪.‬‬ ‫מה גם שאת שמות המשפחה התחילו להגדיר במאה ה–‪,16‬‬ ‫והיהודים היו האחרונים לאמץ את זה‬ ‫כך מתחילה תכתובת מיילים ויש גילויים‪ .‬במחקר‬ ‫האקטיבי יש אפשרות ללכת לארכיונים‪ ,‬לשכור‬ ‫חוקרים פרטיים‪ ,‬למצוא ספרים ותעודות‪ .‬הרבה‬ ‫פעמים נתקלים בקיר‪ ,‬אבל פתאום מוצאים איזה קצה‬ ‫חוט ומגלים ענפים שלמים וסיפורים מרתקים‪.‬‬

‫| ‪49‬‬

‫טיפול שורש‪ :‬המדור לחיפוש קרובים‬

‫מי אתה‬ ‫חושב‬ ‫שאתה‬

‫הם נוסעים בעולם‪ ,‬נוברים במסמכים‪ ,‬מחפשים‬ ‫בתמונות‪ ,‬מחשבים שנים ומצליבים אירועים‪.‬‬ ‫הצצה לעולמם של הישראלים שהפכו את חיפוש‬ ‫השורשים לאובססיה וגילו דברים מפתיעים על‬ ‫עצמם ועל בני משפחתם < צאלה קוטלר‬

‫א רבים יודעים זאת‪ ,‬וזה לא מצוין בלוח השנה‪ ,‬אבל חשוון הוא‬ ‫חודש הגנאלוגיה היהודי הבינלאומי‪ .‬איך בדיוק חוגגים את‬ ‫המועד? ובכן‪ ,‬אין כללי טקס קבועים או מאכלים חגיגיים‪.‬‬ ‫מה שעושים הוא להעמיד קומקום על הגז‪ ,‬לחכות שישרוק‪,‬‬ ‫וללגום כוס תה בנחת עם הסבא‪ ,‬עם הסבתא או עם הדודה‪,‬‬ ‫ולשמוע באריכות על השושלת המשפחתית‪ :‬על תלאות המלחמה‪,‬‬ ‫על קשיי העלייה‪ ,‬על האח המצחיק ועל הכבשה השחורה‪ ,‬ואיך בת‬ ‫הדודה הרביעית מצד אימא שברה לכולם את הלב במעברה‪.‬‬ ‫גנאלוגיים מתקדמים יותר לא יסתפקו רק בסיפורים מרתקים‬ ‫מסביב לשולחן‪ ,‬והם גם ינברו באלבומי תמונות ישנות‪ ,‬יבקשו‬ ‫להוציא מהבוידעם מסמכים רשמיים שהצהיבו‪ ,‬וייצרו קשר‬ ‫עם קרובים רחוקים מארצות אחרות‪ .‬רובם המכריע גם יגלשו‬ ‫לאתר מיי הריטג' )‪ ,(My Heritage‬הפורום השני בגודלו בעולם‬ ‫לגנאלוגיה‪ ,‬שפרץ בשנת ‪ 2005‬ומאז נוגס בשוק בעקביות תוך‬ ‫שהוא רוכש חברות אחרות‪ .‬באופן לא כל–כך מפתיע‪ ,‬האתר‬ ‫המצליח הוא פרי פיתוח יהודי ישראלי‪.‬‬ ‫במיי הריטג' יפתחו הגנאלוגיים אתר משפחתי ויבנו אילן‬ ‫יוחסין‪ ,‬יעלו תמונות‪ ,‬ויזמינו את כל המשפחה לעדכן ולהתעדכן‬ ‫בעץ המסתעף‪ .‬טכנולוגיה שמצליבה מידע בין אילנות יוחסין‬ ‫בשפות שונות גם תעזור להם לפתור תעלומות ולמצוא גילויים‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬מלמדים נתונים שונים‪ ,‬הגנאלוגיה הפכה‬ ‫לתחביב השני בפופולריותו אחרי גננות‪ .‬על מצב התחביב הזה‬ ‫בישראל יכול ללמד פורום שורשים משפחתיים בתפוז‪ ,‬שיחגוג‬ ‫בדצמבר עשור לפעילות תוססת‪ .‬בעולם החרדי אילנות יוחסין הם‬ ‫מפעל חיים‪ ,‬ושושלות רבנים מתועדות בדקדקנות בעיקר מטעמי‬ ‫ייחוס משפחתי ושידוכים‪ .‬אבל הייחוס הוא לא זה שמעסיק את‬ ‫רוב העוסקים בדבר‪ ,‬יהודים או לא יהודים‪ ,‬שמגיעים אל התחום‬ ‫בדרך כלל כי משהו קורא להם לגלות את עברם‪ ,‬לא פעם רק כדי‬ ‫לגלות יותר טוב את עצמם‪ .‬בדקנו עם גנאלוגיים מתקדמים ועם‬ ‫אנשי מפתח בענף מה פשר החיידק הזה שמסוגל לשנות גורלות‪,‬‬ ‫לאחד משפחות‪ ,‬ואף לשלוח אותך לקצה השני של העולם רק כדי‬ ‫לחבר עוד חתיכה בפאזל המשפחתי‪.‬‬

‫‪| 48‬‬

‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫"מורשת מסודרת לדורות הבאים"‬ ‫סיני זילבר < עוסק במחקר גנאלוגי מ–‪1994‬‬ ‫אישי < בן ‪ ,54‬נשוי ‪ ,3 +‬מתגורר בקריית אונו‬ ‫למה התחלתי‪ :‬זה התחביב שלי‪ ,‬יש אנשים שאוספים‬ ‫בולים ‪ -‬אני אוסף קרובים‪ .‬מעניין אדם מאיפה הוא‬ ‫בא ומה מקורותיו‪ ,‬וזאת הסיבה האובייקטיבית‪ .‬הסיבה‬ ‫השנייה היא חלום שיש לי לחבר את כל היהודים לעץ‬ ‫שורשים אחד ולראות איך כולם קרובים; אני יודע‬ ‫שזה חלום אוטופי‪ .‬סיבה נוספת לכך שאני עושה‬ ‫את זה היא כדי להשאיר מורשת מסודרת לדורות‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫איך התחלתי‪ :‬נכנסתי לתחום בשנת ‪ 1994‬בעץ משפחה‪,‬‬ ‫שכמו אצל כל אחד מתחיל עם עשרה אנשים‪ .‬יש קושי‬ ‫מאוד גדול בגנאלוגיה יהודית משום שהיהודים זה עם‬ ‫נודד ממקום למקום‪ ,‬ובעבר לא היה מרשם אוכלוסין‬ ‫בארצות אלא רק ברמה של עיר‪ .‬אז אם יום אחד קמת‬

‫יום ה‘ | י"ג בחשוון תשע“ב | ‪ 10‬בנובמבר ‪2011‬‬

‫‪G‬‬

‫הגנה‬

‫היקפית‬ ‫הם מוקפצים אל זירת הנפילה עם‬ ‫כוחות ההצלה‪ ,‬אומדים את הנזקים‬ ‫ולעתים קרובות גם נדרשים לנחם‬ ‫ולסייע‪ .‬הדס מגן התלוותה לפקידי‬ ‫מס רכוש וראתה את ההריסות‪ ,‬את‬ ‫הזעם ואת ההלם שעומדים מאחורי‬ ‫הדיווח המרגיע ברדיו ”נגרם נזק‬ ‫לרכוש בלבד“‪ .‬זה ייגמר בפיצוי‬

‫פרולוג אל תוך קו האש‬

‫בדרך לדרום שאלתי את עצמי מה כדאי לעשות‬ ‫במקרה של אזעקה באמצע הנסיעה‪ :‬להמשיך לנסוע‬ ‫או לצאת החוצה ולהשתטח על הכביש‪ ,‬כפי שמורה‬ ‫פיקוד העורף‪ .‬כשחושבים על זה בתנאים סטריליים‬ ‫אין שאלה בכלל‪ ,‬וברור שפועלים לפי ההוראות‪,‬‬ ‫אבל כשיושבים בתוך האוטו בכביש המוביל היישר‬ ‫אל אזור הקרבות בדרום‪ ,‬העניינים מקבלים צבעים‬ ‫מגוונים יותר משחור ולבן‪” .‬אני ממשיך לנסוע“‪,‬‬ ‫אומר אדוארד הצלם‪ ,‬תושב הדרום שכבר מורגל‬ ‫בצבע אדום או שניים‪” .‬אבל זו לא חוכמה“‪ ,‬הוא‬ ‫מוסיף‪” ,‬כי אני סוג של פטליסט‪ .‬תיכף תרגישי‬ ‫כמו במערב הפרוע“‪ ,‬הוא מקנח בהבטחה כשאנחנו‬ ‫נכנסים לשדרות‪ ,‬אל עבר משרדי מס רכוש בעיר‪.‬‬ ‫אם המילים ”מס רכוש“ נשמעות אפורות‬ ‫משהו‪ ,‬היום שהעברנו איתם בדרום המופגז גרם‬ ‫לנו לחשוב אחרת‪ .‬בעזרת ארסנל של שמאים ושל‬ ‫מהנדסים שמגייסים משרדי מס רכוש לשורותיהם‬ ‫בעתות כאלה‪ ,‬הם בין הראשונים להגיע‪ ,‬יחד עם‬ ‫שאר כוחות ההצלה‪ ,‬לאחר פגיעה או נפילה של‬ ‫רקטה‪ .‬הם בודקים את הנזקים ומאפשרים לניזוקים‬ ‫לבחור בין שתי אופציות‪ :‬שהחברה המשקמת מטעם‬ ‫המדינה תשקם את מה שדורש שיקום; או שיקבלו‬ ‫כסף ממס רכוש )מיידעים אותם בכמה מוערך הנזק‪,‬‬ ‫והם יפנו לנותני שירותים באופן עצמאי(‪.‬‬ ‫‪G‬‬

‫יום ה‘ | ח' בכסלו תשע“ג | ‪ 22‬בנובמבר ‪2012‬‬

‫<‬

‫בדרום‬ ‫אש‬ ‫חיל פיצויים‪ :‬שמאים בין ההריסות‬

‫צוות מס רכוש לאחר‬ ‫נפילת רקטה באשקלון‪.‬‬ ‫מדברים על תחושת שליחות‬

‫‪| 18‬‬

‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫יום ה‘ | ח' בכסלו תשע“ג | ‪ 22‬בנובמבר ‪2012‬‬

‫‪G‬‬

‫”כשפותחים בית ספר‬

‫סוגרים כלא”‬

‫כשעומאר אל–אטראש חנך את התיכון ביישוב הבדואי הלא מוכר‪ ,‬שיעור הנשירה‬ ‫נע בין ‪ 80%‬ל–‪ .100%‬שנתיים אחרי אין יותר נשירה בקרב הבנות‪ ,‬המגמות הריאליות‬ ‫עמוסות ונרשמה ירידה משמעותית בהיקף האלימות בישוב‪ .‬עכשיו הצוות החינוכי‬ ‫נלחם בדרך ליעד הבא‪ 75% :‬זכאות לבגרות‪ .‬כתבה חמישית בסדרת החינוך של ‪:G‬‬ ‫הצצה אל בתי הספר שהקימה רשת אורט במגזר הבדואי < שחר סמוחה‬

‫תחילת שנת הלימודים הקודמת עמד‬ ‫עומאר אל–אטראש‪ ,‬שמנהל מאז הקמתו‬ ‫לפני כשנתיים את תיכון אורט אל–‬ ‫אטראש‪ ,‬בפני סיטואציות ששום קורס של משרד‬ ‫החינוך לא יכול היה להכין לקראתן‪ .‬נשירה של ‪80%‬‬ ‫מהתלמידים בכיתה ח‘ רגע לפני התיכון‪ ,‬למשל‪ .‬או‬ ‫היעלמות של חלק גדול מהבנות בשל התנגדות של‬ ‫המשפחות ללימודים‪.‬‬ ‫אל–אטראש‪ ,‬בסך הכול בן ‪ ,32‬מתאר כמעט ביובש‬ ‫את המציאות החינוכית שאליה נולד התיכון הטרי‪,‬‬ ‫מציאות שמייצגת היטב גם את הנעשה ביישובי‬ ‫בדואים רבים אחרים; כיצד בהיעדר תיכון ביישוב‪,‬‬ ‫נאלצו התלמידים לכתת את רגליהם או להמתין‬ ‫להסעות לבתי ספר ביישובים סמוכים‪ .‬הבנים היו‬ ‫מחכים בחבורות גדולות על הדרך הלא סלולה במשך‬ ‫שעות לאוטובוס‪ ,‬שלפעמים הגיע ולפעמים לא‪.‬‬ ‫לרובם המכריע הספיקו כמה שבועות כאלה‬ ‫כדי להחליט שהם מוותרים‪ .‬היקף הנשירה‬ ‫בקרב הבנים‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬הגיע לכ–‪,80%‬‬ ‫ואפילו שם זה לא נגמר‪ .‬ההשפעה‬ ‫החברתית של הנושרים‪ ,‬הקשיים‬ ‫שתוארו‪ ,‬לחצים כלכליים ועוד גרמו‬ ‫לכך שלכיתה י“ב הגיעו רק תלמידים‬ ‫בודדים שבבודדים‪.‬‬ ‫בקרב הבנות המצב היה אפילו גרוע‬ ‫יותר‪ .‬חלק מההורים חששו לשלומן‬ ‫ולתומתן; אחרים חששו ממה שיגידו‬ ‫שכניהם הדתיים והשמרנים על ההחלטה‬ ‫להקנות לבנות השכלה‪ .‬התוצאה הייתה‬ ‫שהם פשוט נמנעו מלשלוח את הבנות‬ ‫ללמוד מחוץ ליישוב‪ .‬ביישובים‬ ‫שבהם אין בית ספר תיכון‪ ,‬אומר‬ ‫אל–אטראש‪ ,‬שיעור הנשירה של‬ ‫בנות המגזר מהלימודים לאחר‬ ‫כיתה ח‘ מתקרב ל–‪.100%‬‬ ‫בית הספר שקיבל אל–‬ ‫אטראש לניהולו הוא אחד‬ ‫‪G‬‬

‫יום ה‘ | ה' בתמוז תשע“ג | ‪ 13‬ביוני ‪2013‬‬

‫משמונה שמפעילה בשנים האחרונות רשת אורט‬ ‫כדי להיטיב ולו במעט את מצבם של בני הדור הבא‬ ‫של הבדואים בנגב‪ .‬זה לא קרה בקלות‪ :‬במקרה של‬ ‫היישוב הלא מוכר אל–אטראש ‪ -‬עשר דקות נסיעה‬ ‫וכמה אלפי שנות אור תשתיתיות מלהבים ‪ -‬נדרשו‬ ‫‪ 7,000‬התושבים לעשר שנות מאבק כדי שהמדינה‬ ‫תקים את התיכון )שהועבר כאמור להפעלתה של‬ ‫רשת אורט(‪.‬‬ ‫הקמת בתי הספר בישובים‪ ,‬מוסיף המנהל אל–‬ ‫אטראש‪ ,‬שינתה את מגמת הנשירה‪ .‬ביישובים שבהם‬ ‫נבנו‪ ,‬רוב הבנים ורוב הבנות ממשיכים כעת את‬ ‫לימודיהם ומנסים להשיג לעצמם עתיד טוב יותר‬ ‫במדינה שמפלה אותם לרעה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא תמיד‬ ‫הקדמה מתקבלת בברכה‪ .‬כשאל–אטראש קיבל לידיו‬ ‫את רשימות בוגרי בתי הספר היסודיים שאמורים‬ ‫היו להמשיך בלימודיהם אצלו‪ ,‬הוא גילה פעמים‬ ‫רבות שישנן לא מעט בנות שמשום מה אינן מגיעות‪.‬‬ ‫”אמרתי לעצמי שאני אקח על עצמי להביא אותן“‪,‬‬ ‫הוא סיפר בשבוע שעבר בראיון שהתקיים בקומה‬ ‫השנייה של בית הספר החדש והמטופח‪ ,‬שעדיין לא‬ ‫חובר לרשת החשמל ושאיש עדיין אינו יודע מתי‬ ‫יחובר אליה‪” .‬סימנתי לי מטרות ועברתי בכל השבט‪.‬‬ ‫כשרואים אותך בא ומדבר יפה‪ ,‬ואתה מבטיח לאנשים‬ ‫שלבת שלהם לא יקרה כלום‪ ,‬רק שתגיע ללמוד‪ ,‬הם‬ ‫משתכנעים‪ ,‬רובם“‪.‬‬ ‫עם תלמידה מסוימת ‪ -‬דווקא אחת שהמנהל‬ ‫הצעיר והשאפתן רצה מאוד שתלמד אצלו וחזה לה‬ ‫עתיד מבטיח ‪ -‬הדברים התנהלו אחרת‪” .‬הייתה לי‬ ‫ילדה עם ממוצע ‪ 100‬ביסודי‪ !100 .‬היא הגיעה אליי‬ ‫לבית הספר והחזיקה פה שבוע‪ ,‬ופתאום נעלמה“‪,‬‬ ‫הוא נזכר‪” .‬התקשרתי למשפחה‪ .‬לא עונים‪ .‬התחלתי‬ ‫לשאול את התלמידים‪ .‬אמרו לי שבכל בוקר‪ ,‬כשהיא‬ ‫רוצה לעלות לאוטובוס‪ ,‬בא בן דוד שלה‪ ,‬תופס‬ ‫אותה ביד ומוריד אותה‪ .‬היא רוצה ללמוד‪ ,‬אבל כל‬ ‫המשפחה מעורבת ולא נותנים לה‪ .‬אתה צריך להבין‬ ‫שאצלנו זה אחרת‪ .‬לפעמים‪ ,‬הורה שרוצה לשלוח את‬ ‫הבת שלו ללמוד‪ ,‬מפחד ממה שיגידו האחים שלו‪.‬‬

‫<‬

‫| ‪31‬‬

‫אפס למאה‪ :‬התוצאות המרשימות של אורט אל–אטראש‬

‫תלמידות באל אטראש‪.‬‬ ‫"הדרך היחידה של בנות היא‬ ‫להצליח בתיכון‪ ,‬לקבל מלגות‬ ‫וללכת ללימודים אקדמאיים"‬

‫‪30‬‬

‫| צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫יום ה‘ | ה' בתמוז תשע“ג | ‪ 13‬ביוני ‪2013‬‬

‫‪G‬‬

‫ב‬

‫"אנשים חוטפים קריזה כשהם שומעים‬ ‫את גובה הקנס ומתחילים לשבור בקבוקים‬ ‫מתוך תסכול ואמונה שככה הם לא ישלמו‪ .‬הם‬ ‫לא מבינים שאת הקנס הם ישלמו בכל מקרה‪,‬‬ ‫רק מהמס הם יהיו פטורים"‬

‫‪G‬‬

‫יום ג‘ | כ"ח באלול תשע“א | ‪ 27‬בספטמבר ‪2011‬‬

‫רביעי שעבר‪ ,‬לפנות ערב‪ ,‬הבודקים‬ ‫במסלול הירוק בנמל התעופה בן–גוריון‬ ‫עוצרים לבדיקה גבר מבוגר‪ .‬במזוודה נמצאו קופסאות‬ ‫ריקות של תכשיטים‪ ,‬אבל לתכשיטים עצמם אין זכר‪.‬‬ ‫אחראי המשמרת יורם אהרוני שולח את אחד העובדים‬ ‫הסמויים שלו לעקוב אחר האיש‪ ,‬סוחר תכשיטים‬ ‫במקצועו‪ ,‬בצאתו לאולם מקבלי הפנים‪ ,‬כדי לראות אם‬ ‫הוא חובר לנוסעים אחרים מאותה טיסה‪ ,‬שבתיקיהם‬ ‫עשויים להימצא התכשיטים‪ .‬הסמוי מאתר את האישה‬ ‫ואת הבן‪ ,‬שהמשיכו קדימה בזמן שהאב נעצר לבדיקה‪,‬‬ ‫ומבקש מהם להתלוות אליו אל המסלול האדום‪ .‬ברירה‪,‬‬ ‫אין להם‪" .‬אנחנו יכולים לאתר אותך גם בחניה ולבקש‬ ‫ממך להתלוות אלינו"‪ ,‬מסביר אהרוני‪" .‬מי שחושב‬ ‫שהוא יכול לנשום לרווחה ברגע שעבר את הדלתות‬ ‫שבסוף המסלול טועה מאוד"‪.‬‬ ‫האישה‪ ,‬עתירת שקיות מותגים כמו דולצ'ה וגבאנה‪,‬‬ ‫לא מבינה מה רוצים ממנה‪" .‬אנחנו אנשים ישרים"‪ ,‬היא‬ ‫אומרת לאהרוני‪" ,‬אין דבר כזה שלא נצהיר כשאנחנו‬ ‫מביאים סחורה לחנות"‪.‬‬ ‫בחיפוש בתיקים שלהם מתגלה שקית עם טבעות‬ ‫זהב‪ ,‬ושעון עם תג מחיר של ‪New Israeli) 2,300 NIS‬‬ ‫‪ .(Shekel‬האישה עונדת את הטבעות‪ ,‬כדי להראות‬ ‫שהן במידה שלה‪ .‬הבודקים‪ ,‬שמתרשמים שהטבעות‬ ‫אינן חדשות‪ ,‬מאמינים לה‪ .‬לגבי השעון הם מתלבטים‪.‬‬ ‫"הבאנו אותו לפגישות בחו"ל בתור דוגמה לסחורה‬ ‫שלנו"‪ ,‬מסביר הבן‪ .‬אמו מנסה לקדם את העלילה‪.‬‬ ‫"השעון הזה שווה גג ‪ 20‬דולר‪ ,‬מה אתם עושים עניין"‪.‬‬ ‫אהרוני מתיר להם ללכת‪" .‬השעון הזה לא שווה יותר‬ ‫מ–‪ 200‬דולר"‪ ,‬הוא אומר לי אחר כך ממרומי ‪ 22‬שנות‬ ‫ניסיונו בנתב"ג‪" .‬אם היא מוכרת אותו ב–‪ 2,300‬שקל‬ ‫היא כנראה סוחרת טובה"‪.‬‬ ‫זמן קצר אחר כך נופל לידיהם עוד שעון‪ .‬הפעם מונט‬ ‫בלאנק‪ .‬בעליו הוא צעיר‪ ,‬בעל מראה סטודנטיאלי‪,‬‬ ‫שחלף במסלול הירוק ונעצר לבדיקה‪" .‬זה עלה לי ‪160‬‬ ‫דולר"‪ ,‬הוא מסביר למעריך הסחורה מטעם המכס‪ .‬וזה‬ ‫מראה לו שבאתרי האינטרנט מופיע הדגם ב–‪2,500‬‬ ‫דולר‪ ,‬מה שמצריך את הבחור לשלם מסים וקנס‬ ‫שמסתכמים ב–‪ 2,380‬שקלים‪" ,‬וזה עוד כי התחשבנו‬ ‫בך"‪ ,‬כפי שמסביר לו נציג המכס‪.‬‬ ‫"אני לא מאמין"‪ ,‬פונה הבחור לאהרוני‪" ,‬לא ידעתי‬ ‫שזה שעון יקר"‪ .‬אהרוני מנסה ללכת לקראתו‪ ,‬אבל‬ ‫לבחור אין קבלה והוא גם לא טוען שמדובר בזיוף‪.‬‬ ‫להפך‪ ,‬הוא מצהיר שקנה אותו בחנות רשמית ומסודרת‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אין לי כסף לשלם את זה"‪ ,‬הוא אומר לאנשי‬ ‫המכס‪ ,‬ומותיר בידיהם את השעון‪ .‬כמה דקות אחר כך‪,‬‬ ‫הוא שב‪" .‬דיברתי עם אבא שלי והוא אמר שאשלם‪.‬‬ ‫כנראה הרווחתי שעון יקר"‪.‬‬ ‫אם הבחור היה עונד את השעון על היד שלו‪ ,‬לא‬ ‫יכולתם לעשות הרבה‪ ,‬אני מבררת עם אהרוני אחר‬ ‫כך‪" .‬זה נכון"‪ ,‬הוא מתפתל‪" ,‬אלא אם כן היינו מוצאים‬ ‫קופסה ריקה בתיק שלו ועושים את הקישור"‪.‬‬

‫| ‪43‬‬

‫ארזתם לבד? איך מזהים מבריחים‬

‫פרויקט‬

‫מסלול‬

‫אדמה מקוללת‪ ,‬קילוגרמים של שיער אדם‪ ,‬פוחלצי תנינים‪ ,‬גלאי מוקשים‪,‬‬ ‫וכמובן יהלומים‪ ,‬כדורי ויאגרה והמון אייפדים‪ .‬אנשי המכס בנתב"ג מכירים‬ ‫את כל השטיקים של הישראלים המבריחים‪ .‬לקראת החגים‪ ,‬כתבת ‪G‬‬ ‫עלתה על המסלול האדום‪ ,‬ויצאה בלי קנס < חן שליטא‬

‫‪| 42‬‬

‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫יום ג‘ | כ"ח באלול תשע“א | ‪ 27‬בספטמבר ‪2011‬‬

‫‪G‬‬

‫”היתרון הגדול של עבודה‬ ‫בישראל הוא המהירות שבה‬ ‫רעיון יכול להפוך למציאות‪.‬‬ ‫נהניתי לעבוד בחברה כמו‬ ‫‪ ,BBC‬עם ‪ 30‬אלף עובדים‪ ,‬אבל‬ ‫ההחלטות העסקיות התקבלו‬ ‫באיטיות וזה היה מתסכל“‬

‫דניאל בוצ‘וק )‪ ,(28‬מדריד‪ ,‬ספרד‬ ‫‪ º‬איפה עשית את ההתמחות? ”בחברת הסטארט–אפ‬ ‫הישראלית סימילר–גרופ ) ‪ ,(SIMILARGROUP‬בתפקיד‬ ‫מנהל מכירות‪ ,‬עסקים ואסטרטגיה‪ .‬כיום אני עובד משרה‬ ‫מלאה כחלק מהצוות הישראלי‪ .‬הצטרפתי דרך תוכנית‬ ‫ווג‘ס ) ‪ ,(WUJS‬שהיא חלק מפרויקט "מסע”‪.‬‬ ‫איפה התגוררת בזמן ההתמחות? ”בתל אביב“‪.‬‬ ‫למה דווקא ישראל? ”תמיד היה לי חיבור ליהדות‬ ‫ולישראל‪ .‬הייתי פעיל בקהילה היהודית במדריד‪ .‬המשפחה‬ ‫שלי עלתה לכאן ב–‪ ,2001‬ואני נסעתי למנצ‘סטר ללמוד‬ ‫תואר ראשון בשיווק‪ .‬אחר כך עבדתי ב–‪ ,BBC‬והשנה‬ ‫החלטתי שהגיע הזמן להגיע לישראל‪ ,‬ומאחר שההיי–טק‬ ‫בארץ משגשג‪ ,‬החלטתי להתקדם בתחום הזה“‪.‬‬ ‫מה היה לך קשה כאן? ”אנשים כאן יותר קולניים‬ ‫והרבה יותר אגרסיביים‪ ,‬בתוך ומחוץ לחדר הישיבות‪.‬‬ ‫למרות הרמה האקדמית והטכנולוגית פה בארץ‪ ,‬בנושא‬ ‫הזה יש לישראלים עוד הרבה מה ללמוד מארצות הברית‬ ‫ומאירופה“‪.‬‬ ‫ומה אהבת? ”היתרון הגדול של עבודה בישראל הוא‬ ‫המהירות שבה רעיון יכול להפוך למציאות‪ .‬נהניתי לעבוד‬ ‫בחברה כמו ‪ ,BBC‬עם ‪ 30‬אלף עובדים‪ ,‬אבל ההחלטות‬ ‫העסקיות התקבלו באיטיות וזה היה מתסכל“‪.‬‬ ‫איך הסתדרת מבחינה כלכלית? ”לא קיבלתי משכורת‬ ‫וגם שילמתי מכיסי הפרטי כדי להשתתף בתוכנית‪ ,‬אבל‬ ‫קיבלתי גם מלגה מפרויקט מסע בתקופת ההתמחות‪ ,‬ויש‬ ‫לי גם חסכונות מהעבודה הקודמת‪ .‬תל אביב אמנם מאוד‬ ‫יקרה‪ ,‬אבל השמש כאן היא בחינם“‪.‬‬ ‫ממליץ לאחרים להגיע לכאן? ”כן‪ .‬התאהבתי בישראל‬ ‫וגם בחברה שבה אני עובד‪ .‬אני עובד כאן עם אנשים טובים‬ ‫ופוגש דמויות חשובות כמו יוסי ורדי ושמעון פרס‪ .‬ככה זה‬ ‫בישראל ‪ -‬היא מקום קטן‪ ,‬כך שהמוחות הטובים והחדים‬ ‫ביותר נמצאים במרחק של שיחת טלפון אחת בלבד‪ .‬זוהי‬ ‫פריווילגיה שאי אפשר לקחת כמובן מאליו“‪.‬‬

‫<‬

‫ציונות היי–טק‪ :‬סוג אחר של מהגרי עבודה‬

‫במקום‬ ‫קיבוץ‬

‫אפל? מיקרוסופט? פייסבוק? רבבות צעירים מהעולם‬ ‫בוחרים מדי שנה להגיע דווקא לישראל כדי לעשות‬ ‫התמחות באחת מחברות ההיי–טק‪ ,‬לרוב על חשבונם‬ ‫ובחינם‪ .‬קבלו את הציונים החדשים < גיא קצוביץ‘‬

‫ב‬

‫ימים שבהם ציונות נחשבת למילה גסה‪ ,‬מרענן‬ ‫לפגוש צעירים יהודים מכל העולם שבוחרים‪,‬‬ ‫למרות הכול‪ ,‬להגיע לישראל‪ .‬לצד אלה שעולים‬ ‫עם משפחותיהם כדי להתחיל את חייהם מחדש‬ ‫בארץ‪ ,‬או לחלופין מגיעים לכאן כדי להתגייס‬ ‫לצה“ל‪ ,‬מתפתחת נישה חדשה ודי מפתיעה בקרב‬ ‫המהגרים ‪ -‬התעשייה הישראלית‪.‬‬ ‫אלפי צעירים )בעיקר יהודים‪ ,‬אך חלקם גם‬ ‫לא( מגיעים לכאן מדי שנה כדי להשתלב במשק‬ ‫הישראלי על שלל רבדיו ‪ -‬עם דגש על תעשיית‬ ‫ההיי–טק‪ .‬נחישותם להגיע לכאן בולטת לא רק בשל‬ ‫ההתנתקות ממדינתם‪ ,‬מהמשפחה ומהחברים‪ ,‬אלא גם‬ ‫בגלל המחיר הנוסף שהם מוכנים לשלם‪ :‬את העבודות‬ ‫עצמן הם מבצעים כאן בחינם‪ ,‬לפחות בתחילת‬ ‫הדרך‪ .‬הם מגיעים לכמה חודשים של התמחות‬ ‫בארץ‪ ,‬עובדים ללא תשלום בחברה ספציפית‪ ,‬ובסוף‬ ‫התקופה חלק לא מבוטל מהם מקבל הצעת עבודה‬ ‫ו“עושה עלייה“ באופן רשמי‪ .‬שיעור גבוה יחסית )בין‬ ‫‪ 15%‬ל–‪ (20%‬בוחר לקפוץ על העגלה ולהישאר כאן‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬למה ישראל? איילת שילה תמיר‪,‬‬ ‫מנכ“לית פרויקט ”מסע“‪ ,‬של ממשלת ישראל‬ ‫והסוכנות היהודית‪ ,‬המארגן תוכניות התמחות‬ ‫כאלה‪ ,‬מנסה להסביר‪” :‬הבחירה בישראל נובעת‬ ‫מהחוזקה הידועה שלנו בעולם ההיי–טק‪ ,‬וגם בגלל‬ ‫הסגנון הישראלי ‪ -‬שהוא פתוח ויצירתי“‪.‬‬ ‫מדי שנה מגיעים במסגרת הפרויקט יותר‬

‫מ–‪ 10,000‬צעירים יהודים מ–‪ 60‬מדינות שונות‪,‬‬ ‫שיכולים להשתלב בכ–‪ 200‬מסלולים שונים שמציע‬ ‫הפרויקט‪ 2,400 .‬אקדמאים מתוכם הגיעו מתחילת‬ ‫השנה להתמחות בישראל בחברות שונות ‪ -‬מגופי‬ ‫תקשורת וחברות אופנה‪ ,‬דרך בתי ספר למחול‬ ‫וכמובן ‪ -‬גם בהיי–טק‪.‬‬ ‫ומה הצעירים היהודים מרוויחים מזה?‬ ‫”הם זוכים לשילוב בין הרצון לחזק את הקשר‬ ‫שלהם עם ישראל ולהכיר את המדינה לבין הרצון‬ ‫לרכוש ניסיון מקצועי בתחום שאותו הם למדו‬ ‫באוניברסיטה“‪.‬‬ ‫חוץ מההיי–טק הישראלי‪ ,‬מה עוד מביא את‬ ‫הצעירים לכאן?‬ ‫”יש לכל התוכניות הללו גם ערך מוסף ‪ -‬הן‬ ‫כוללות גם תכנים חינוכיים וערכיים‪ .‬לומדים‬ ‫בהן עברית‪ ,‬מסיירים בארץ‪ ,‬מתנדבים ופוגשים‬ ‫ישראלים אחרים‪ .‬דבר נוסף שעוזר הוא העניין של‬ ‫הצעירים בערים ירושלים ותל אביב ‪ -‬ירושלים‬ ‫בגלל העומק והעניין הרוחני‪ ,‬ותל אביב שידועה‬ ‫כעיר צעירה‪ .‬שם גם מתבצעות בסופו של דבר רוב‬ ‫ההתמחויות‪ .‬הרווח שלנו הוא כפול ‪ -‬חלק מהם‬ ‫בוחרים להישאר ועולים לכאן‪ ,‬ואחרים חוזרים‬ ‫לארצם מצוידים בקשר עמוק יותר עם ישראל‪ .‬הם‬ ‫למעשה השגרירים שלנו בחו“ל“‪.‬‬ ‫בחרנו חמישה מהשגרירים האלה ושאלנו אותם‬ ‫איך הם מתאקלמים‪ .‬שלב השאלה הזהה‪.‬‬

‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫ליגה‬ ‫משלהן‬ ‫מה גורם לאישה עם קריירה‬ ‫תובענית‪ ,‬בעל וילדים‪ ,‬לעצור‬ ‫באמצע החיים ולהתמסר לספורט‬ ‫תחרותי? שחקניות הכדורשת‬ ‫מספרות על אחוות "מילואים"‪,‬‬ ‫על נטוורקינג עסקי ועל חיפוש‬ ‫אחר גבולות היכולת‪ .‬מיוחד ל–‪:G‬‬ ‫הליגה הסודית שסוחפת את‬ ‫נשות ישראל < חן שליטא‬

‫י‬

‫ום שלישי‪ ,‬תשע בערב‪ ,‬אולם הספורט‬ ‫כצנלסון‪/‬גלילי שבכפר סבא שוקק חיים‪.‬‬ ‫שלושה משחקים של איגוד הכדורשת‬ ‫מתקיימים בו במקביל‪ .‬אנחנו מתמקדים בזה‬ ‫של בנות גוריון מול הפיראט האדום‪ ,‬שתי קבוצות‬ ‫כפר סבאיות שמתמודדות בליגת העל‪ .‬שעה לפני‬ ‫תחילת המשחק התקבצו נציגותיהן לראיון‪ ,‬מחויכות‬ ‫ונינוחות‪ ,‬אבל עכשיו‪ ,‬כשהמשחק בעיצומו‪ ,‬אף אחת‬ ‫כבר לא מחייכת‪.‬‬ ‫הדריכות והמתח שוררים בשני צדי המגרש‪.‬‬ ‫איציק רוזמן‪ ,‬מאמן הפיראט האדום שממוקמת נמוך‬ ‫יותר בליגה‪ ,‬כבר יודע שלא ייקח אליפות העונה‪ ,‬אבל‬ ‫ממשיך לדרבן את הנבחרת שלו בצעקות‪” :‬לא לרחם‬ ‫עליהן באף כדור! אין כדור שאתן מוותרות עליו“‪.‬‬ ‫כשהשחקנית המבוגרת בקבוצה‪ ,‬בעצמה סבתא לנכדים‪,‬‬ ‫מנסה להתחכם‪ ,‬הוא גוער בה‪” :‬לא היית השבוע באימון‪,‬‬ ‫תשתקי“‪ .‬אם היית צועק עליי ככה‪ ,‬כבר הייתי הולכת‬ ‫לבכות בצד‪ ,‬אני אומרת לו‪ .‬רוזמן‪ ,‬שאימן כדורעף עוד‬ ‫בשנות ה–‪ ,80‬צוחק‪” :‬הן יודעות שזה מאהבה‪ ,‬זה רק‬ ‫יעשה אותן שחקניות טובות יותר“‪.‬‬ ‫הוא הולך להרגיע שחקנית שמאשימה את חברתה‬ ‫באיבוד כדור‪” :‬תפסיקי עם השטויות האלה‪ ,‬זה היה‬ ‫בכלל בגללך“‪ ,‬ומוודא בחיוך שהרשמיות של המשחק‪,‬‬ ‫בנותיהן של שתיים מהשחקניות‪ ,‬לא יזייפו את‬ ‫התוצאות‪.‬‬ ‫בצד השני של המגרש‪ ,‬בנות גוריון מתודרכות על–‬ ‫ידי ענבל שלומי–שיר‪ ,‬מאמנת שצעירה מרובן בכמה‬ ‫שנים טובות‪ .‬הסגנון שלה עדין יותר‪” :‬אין פה שום‬ ‫דבר שלא ראינו“‪ ,‬היא מרגיעה אותן‪” ,‬בסך–הכול אחת‬ ‫שמנחיתה טוב‪ .‬אתן יכולות לנצח אותן בקלות“‪ .‬אלא‬ ‫שהפיראט האדום ממשיכות להוביל‪.‬‬ ‫”יאללה! קדימה! אתן ישנות!“‪ ,‬מדרבנת שלומי–שיר‬ ‫את הבנות‪ ,‬שחלקן מתרוצץ על המגרש עם אצבעות‬

‫מלכת המגרש‪ :‬הספורט הנשי החם בישראל‬

‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫הבדואים בנגב‬ ‫נחושים לשבור‬ ‫את הסטיגמה‪:‬‬ ‫"לא רוצים לייצר‬ ‫עוד דור בעייתי של‬ ‫עבריינים וסוחרי‬ ‫סמים"‪ .‬אבל איך‬ ‫עושים את זה‪,‬‬ ‫כשאפילו אין כביש‬ ‫לנסוע עליו לבית‬ ‫הספר? התשובה‬ ‫היא האוטוספר‪:‬‬ ‫ספרייה ממוחשבת‬ ‫שמגיעה מדי יום‬ ‫לכפרים‪ .‬ויש מזגן‬ ‫< דרור פויר‬

‫כיוון‬

‫ספרים על גלגלים‪ :‬יום עם הספרייה הניידת בנגב‬ ‫המורה תמאם סלאח מטר‬ ‫ורכז הפעילות סולימאן‬ ‫אבו–עביד בפעילות עם‬ ‫הילדים באוטוספר‪ .‬נפערים‬ ‫הפיות והעיניים נפקחות לרווחה‬

‫קריאת‬ ‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫"אלה מדרגות‬ ‫מאוד ציוריות"‪,‬‬ ‫מספרת פנינה‬ ‫עין–מור‪ ,‬מורת‬ ‫דרך ותושבת‬ ‫השכונה‪" .‬זו גם‬ ‫פינה מנותקת‪,‬‬ ‫ולכן זוגות‬ ‫אוהבים מגיעים‬ ‫למדרגות כי זה‬ ‫נורא רומנטי"‬

‫‪G‬‬

‫יום ג‘ | ב‘ באייר תשע“ב | ‪ 24‬באפריל ‪2012‬‬

‫| ‪39‬‬

‫נאמן למקור‪ :‬בעקבות השמות‬

‫שפת רחוב‬

‫מהקסם והאהבה‪ ,‬דרך פרפר נחמד ועד מדרגות גן עדן‪ .‬מסע ברחובות עם‬ ‫השמות המקוריים ביותר בישראל‪ ,‬והסיפורים שמאחוריהם < צאלה קוטלר‬

‫דרגות‬ ‫ם‪ :‬מ‬ ‫מקור הש מעמק‬ ‫ות‬ ‫המוביל לבית‬ ‫התימנים נסייה‬ ‫ת ולכ‬ ‫כנס‬

‫‪| 38‬‬

‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫ירושלים | מדרגות גן עדן‬ ‫לגור ברחוב הזית זה די סטנדרטי‪ ,‬ודאי‬ ‫ברחובות הרצל‪ ,‬ז'בוטינסקי או בן–גוריון‪.‬‬ ‫מדובר אמנם באישים שבלעדיהם לא היו שמות‬ ‫עבריים לרחובות בישראל‪ ,‬אבל כמה מרגשת‬ ‫יכולה כבר להיות הזמנת פיצה לרחוב גולדה‬ ‫מאיר? הזמנת אינסטלטור לרחוב האהבה‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬זה סיפור שוודאי מצית לכמה מהקוראים את‬ ‫הדמיון‪ .‬להיפגש על ספסל ברחוב הקסם נשמע כמו‬ ‫דייט רומנטי מהסרטים‪ ,‬שלא לדבר על קניית חלב‬ ‫במכולת של רחוב פרפר נחמד‪.‬‬ ‫תהליך בחירת השמות לרחובות בישראל הוא‬ ‫עניין פורמלי באחריותה של ועדת שמות רשמית‬ ‫בכל יישוב‪ .‬לפעמים הנושא נוגע בעצבים חשופים‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬וויכוח סביב שם של רחוב אף‬ ‫מגיע לכותרות; ולפעמים שינוי שם של רחוב עולה‬ ‫כי יש כמה אזרחים יצירתיים שחשובה להם שורת‬ ‫הכתובת בתעודת הזהות‪.‬‬ ‫תושב יצירתי כזה הוא בניה בן–נון‪ ,‬המתגורר‬ ‫בשכונת עין כרם בירושלים זה למעלה מארבעה‬ ‫עשורים‪ .‬בתחילת שנות ה–‪ 90‬הקפיץ בן–נון את‬ ‫בתו לחברתה‪ ,‬ונדהם לגלות כי אחד הרחובות נקרא‬ ‫על–שמה של אשת אחד מחברי המועצה‪ .‬גם בעין‬ ‫כרם עצמה‪ ,‬שעד אז רחובותיה היו רק ממוספרים‪,‬‬ ‫קראו לאחד הרחובות על–שמו של אביו של אחד‬ ‫התושבים‪ .‬בן–נון הפשיל שרוולים‪ ,‬והחל לפעול‬ ‫למיפוי הרחובות בשכונה הציורית ‪ -‬אחרי שקיבל‬ ‫מנדט משכניו ומוועד השכונה‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫"המצאתי ‪ 38‬שמות בשכונה"‪ ,‬הוא מתגאה‪.‬‬ ‫"עבדתי מול נציג העירייה שהיה אחראי על‬ ‫הנושא והביא את הרשימה לאישור ועדת השמות‪.‬‬ ‫בהתחלה הוא מחק לי חצי מהרשימה כי השמות היו‬ ‫קיימים כבר בחלקים אחרים בעיר‪ ,‬והיו גם מקרים‬ ‫שבהם הוא התווכח‪ ,‬למשל כשרציתי לקרוא לדרך‬ ‫המובילה לחורשה בשכונה 'דרך הרומאים'‪ .‬הוא אמר‬ ‫שזה לא יעבור כי הרומאים היו צוררים‪ .‬גם בעמק‬ ‫התימנים הוא עשה בעיות; מדובר באזור שהגיעה‬

‫אליו קבוצה גדולה של תימנים‪ ,‬וכך המקום נקרא‬ ‫בפי התושבים‪ .‬הוא אמר לי‪' ,‬השתגעת? אחר כך גם‬ ‫המרוקאים והפולנים ירצו רחובות על–שמם'‪ .‬אמרתי‬ ‫לו שיבוא איתי ויראה שזה באמת עמק של תימנים‪.‬‬ ‫אחד התימנים הידועים בשכונה אמר לו‪' ,‬אם זה לא‬ ‫עמק התימנים אני חותך לך את הצמיגים' וככה‬ ‫הסתיים הוויכוח"‪.‬‬ ‫השם המיוחד ביותר מבחינת בן–נון נוגע ל–‪97‬‬ ‫מדרגות שמובילות מעמק התימנים לכיכר הקסטל‪,‬‬ ‫שם מצויים בית כנסת וכנסייה‪ .‬באופן די מתבקש‪,‬‬ ‫בן–נון כינה אותן מדרגות גן עדן‪ .‬תימן הרי קרויה‬ ‫עדן‪ ,‬והכנסייה ובית הכנסת נחשבים למקום‬ ‫שבו נפש האדם נקשרת עם היושב במרומים‪ .‬את‬ ‫הקלאסיקה של לד זפלין בן–נון דווקא לא מכיר‪.‬‬ ‫מאז אותה החלטה‪ ,‬מי שגר בבתים שלצד‬ ‫המדרגות גר באופן רשמי בדרך גן עדן‪ .‬פנינה עין–‬ ‫מור‪ ,‬מורת דרך באגודת עין כרם ותושבת המקום‪,‬‬ ‫מכירה את המדרגות הללו היטב‪" :‬כשיורדים בהן‬ ‫זה באמת גן עדן‪ ,‬אבל כשעולים זה גיהינום"‪ ,‬היא‬ ‫צוחקת‪" .‬כשאנחנו עושים משחק משימות בעין כרם‬ ‫אני אומרת למטיילים שהם צריכים לספור את‬ ‫המדרגות כדי להקל את העלייה‪ .‬אבל אלה מדרגות‬ ‫מאוד ציוריות‪ ,‬ובעיקר בחודשים פברואר–מארס הן‬ ‫מדהימות ביופיין‪ .‬זו גם פינה מנותקת‪ ,‬ולכן זוגות‬ ‫אוהבים מגיעים למדרגות כי זה נורא רומנטי‪ .‬יש‬ ‫גם כמה סיפורי זימה על תושב רב פעלים ששבה‬ ‫את הלב להרבה נשים שגרות בקצה המדרגות והם‬ ‫נפגשים באמצע ‪ -‬אבל זה כבר לא לעיתון"‪.‬‬ ‫פרט למדרגות גן עדן המציא בן–נון גם את שביל‬ ‫הצופית )רעיון של בתו( המוביל לביתו‪ ,‬משום קן‬ ‫צופיות שיש לו בגינה‪ ,‬את שביל הסלע ואת סמטאות‬ ‫היין והיקב‪ ,‬וכן את רחוב החומה ועוד עשרות שמות‬ ‫ציוריים יותר או פחות‪ .‬לאחר העבודה המשותפת‬ ‫עם נציג העירייה‪ ,‬שכללה עוד כמה ויכוחים‪ ,‬אישרה‬ ‫מועצת העיר בשנת ‪ 1992‬את שמות הרחובות בעין‬ ‫כרם‪ ,‬ומדרגות גן עדן נכנסו למפה‪.‬‬

‫<‬ ‫יום ג‘ | ב‘ באייר תשע“ב | ‪ 24‬באפריל ‪2012‬‬

‫‪G‬‬

‫”הרעיון התחיל‬ ‫להתגבש בפקקים‬ ‫הממושכים‬ ‫שעמדתי בהם בדרך‬ ‫לעבודה‪ .‬ראיתי‬ ‫מכוניות חולפות‬ ‫לידי והסתכלתי‬ ‫על הדלתות שלהן;‬ ‫אמרתי לעצמי‬ ‫שאפשר לעשות‬ ‫מזה מזנון‪ ,‬אפשר‬ ‫לעשות מזה שולחן“‬

‫וסרמן וארון עם כיור‬ ‫שהיה פעם מכסה‬ ‫מנוע של וולוו ‪:240‬‬ ‫”הכיור הוא פלאג אין‬ ‫לצנרת ‪ -‬הכול עובד"‬

‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫עיצוב‬ ‫הכי רחוק מאיקאה‪:‬‬

‫הסטודיו של איש הפח‬

‫ג‘אנקי‬

‫מזנון שהיה פעם מכסה מנוע של מאזדה‪ ,‬פרוז‘קטורים שהיו פעם פנסים‬ ‫של וולוו‪ ,‬ספה שמורכבת ממושבים אחוריים של לנצ‘יה‪ ,‬ומתקן לניירות‬ ‫טואלט שמורכב מחלקי אופנוע‪ .‬רונן וסרמן מסטודיו "איש הפח"‪ ,‬הופך‬ ‫גרוטאות רכב לרהיטים‪ ,‬ואת הכול הוא למד ביוטיוב < צאלה קוטלר‬

‫צבע טרי‬

‫השרים שמצאו את הדרום על המפה‪ ,‬תושבי שדרות שמזהים‬ ‫איפה תיפול הרקטה עוד לפני שהיא יודעת‪ ,‬הילדים בתל אביב‬ ‫שהחלו לצייר טילים ויירוטים‪ ,‬ותושבי קריית מלאכי‪ ,‬קריית‬ ‫גת‪ ,‬אשדוד ומי לא בעצם‪ ,‬שיודעים מי אשם במצב‪ :‬הסודנים‬ ‫והתקשורת‪ ,‬ולא בהכרח בסדר הזה‪ .‬דרור פויר על השבוע‬ ‫שבו "צבע אדום" נכנס רשמית לתודעה הלאומית‬

‫יום חמישי‪ ,‬השני למבצע‪ .‬צהריים‪.‬‬

‫יולי אדלשטיין‪ ,‬שר ההסברה והתפוצות‪ ,‬מתייצב מול‬ ‫צוותי טלוויזיה זרים בחזית בניין בשכונה חסרת חן‬ ‫של חסידי חב“ד בקריית מלאכי‪ .‬חור גדול נפער‬ ‫במקום שבו הייתה קודם הדירה השמאלית בקומה‬ ‫העליונה‪ .‬מוקדם יותר באותו בוקר פגע שם טיל‪,‬‬ ‫הרג שלושה אנשים ופצע שישה‪ .‬אדלשטיין‪ ,‬במעיל‬ ‫רוח של גיבורים‪ ,‬נראה קצת כמו אחיו העייף של‬ ‫סטס מיסז‘ניקוב‪ .‬הוא מדקלם באנגלית את שורת‬ ‫המסרים ‪ -‬להביא שקט לדרום‪ ,‬לשלוח מסר לחמאס‪,‬‬ ‫העם תומך והעולם מבין‪ ,‬העוצמה שלנו תלמד אותם‬ ‫לקח‪ .‬אני נכנס לבניין‪ .‬הבניין הומה עיתונאים‪.‬‬ ‫עשרות‪ .‬הם ממלאים את חדר המדרגות ואת הדירות‬ ‫האחרות‪ ,‬שכל אחת מהן קיבלה את חלקה‪ ,‬ומראיינים‬ ‫את הדיירים‪” .‬אני אגיד לך מי אשם“‪ ,‬אומר לי השכן‬ ‫מהקומה השנייה‪” ,‬תמר גוז‘נסקי וכל יפי הנפש“‪.‬‬ ‫אין סיכוי להגיע לדירה המופגזת‪ .‬שוטר שעומד‬ ‫בקומה העליונה מזהיר שהדירה תתמוטט‪ ,‬שזה‬ ‫מסוכן‪ ,‬שאי–אפשר כולם‪ ,‬שבסוף כולם ייכנסו‪ ,‬אבל‬ ‫אף אחד לא שועה לתחינותיו‪ .‬הכתבים ממשיכים‬ ‫להידחס לדירה‪ ,‬רבים ביניהם דוחפים ומקללים‪.‬‬ ‫זה נראה קצת כמו סרט מצויר‪ .‬בקומה השלישית‬ ‫אני פוגש את ניצן חן‪ ,‬ראש לשכת העיתונות‬ ‫הממשלתית‪ ,‬שאחראי לצוותי הטלוויזיה הזרים‪.‬‬ ‫מבחינתו מדובר בהצלחה מסחררת‪” .‬יש פה בית‬ ‫אחד עם ארבעה נפגעים“‪ ,‬אומר חן‪” ,‬שמע ‪ -‬זה‬ ‫שוס‪ .‬מהצד שלי“‪ ,‬הוא אומר‪” ,‬אני שבע רצון‪ .‬אנחנו‬ ‫משנים את התדמית של ישראל בעולם“‪.‬‬ ‫אני מפקיר את עצמי לזרם העיתונאים העולה‬ ‫במדרגות ובסופו של דבר מצליח להידחק‪ ,‬איכשהו‪,‬‬ ‫אל הדירה המופצצת והמפוצצת בעיתונאים שעדיין‬ ‫ממשיכים להיכנס‪ ,‬נגד כל חוקי הפיזיקה וההיגיון‪.‬‬ ‫מהדירה לא נשאר דבר‪ .‬במקום שבו הייתה פעם‬ ‫מרפסת עומד שר האוצר יובל שטייניץ בחולצה‬ ‫לבנה ללא ז‘קט‪ ,‬לצדו ראש עיריית קריית מלאכי‪,‬‬ ‫מוטי מלכה‪ ,‬בווסט כתום זוהר שעל גבו מתנוססת‬ ‫הכתובת ”ראש העיר“‪.‬‬

‫הצלמים דורכים על ערימות של סידורים בשביל‬ ‫לתפוס תמונה טובה‪ ,‬וזה כואב לראות‪ .‬שטייניץ חוזר‬ ‫על המסרים באריכות ובשפה עשירה‪ ,‬כדרכו‪ .‬בזמן‬ ‫הקצר שמוקצב לשאלות בוחר אחד הכתבים לשאול‬ ‫את השאלה הנוקבת הבאה‪” :‬מה זה עושה לך להרגיש‬ ‫באופן אישי?“‪” .‬זו טרגדיה נוראית“‪ ,‬אומר שטייניץ‪.‬‬ ‫”אתה רוצה לומר משהו למשפחות?“‪ ,‬ממשיך‬ ‫העיתונאי להקשות‪” .‬אנחנו משתתפים באבלה של‬ ‫קריית גת‪ ,‬סליחה‪ ,‬מלאכי“‪ ,‬אומר שטייניץ‪" ,‬יש לנו‬ ‫פה עניין של פושעי מלחמה"‪” .‬זהו‪ ,‬אין יותר שאלות“‪,‬‬ ‫מכריזה מישהי שנראית כמו מישהי שאחראית‬ ‫לדברים כאלה‪” .‬רגע אחד“‪ ,‬אני שואל את כבוד‬ ‫השר‪” ,‬מתי בפעם האחרונה ביקרת בקריית מלאכי?“‪.‬‬ ‫שטייניץ תוקע בי מבט חודר‪” .‬לפני חודש“‪ ,‬הוא מסנן‬ ‫ויוצא מהדירה‪ .‬ראש העיר קורץ לי‪” .‬תבוא אחר כך“‪,‬‬ ‫הוא לוחש‪” ,‬יש לי מה לומר לך“‪.‬‬ ‫הצלמים עוזבים אחרי השר ופתאום אני מוצא‬ ‫את עצמי עומד לבד בדירה ההרוסה‪ .‬חוויה מוזרה‪.‬‬ ‫רוח נעימה חודרת דרך האין–מרפסת אל האין–סלון‪.‬‬ ‫במסדרון עוד תלויות כמה תמונות ממוסגרות של‬ ‫המשפחה‪ .‬אני מרים סידור מהרצפה‪ ,‬מניח אותו‬ ‫בראש הערימה‪ ,‬ויורד למטה‪.‬‬ ‫שטייניץ כבר שם‪ ,‬ממשיך להתראיין ולומר את‬ ‫אותם הדברים‪ .‬תושבי השכונה וסקרנים מתאספים‬ ‫סביבו‪ ,‬צעירים מחלקים זה לזה כאפות על העורף‪,‬‬ ‫חלקם נעמדים מאחורי המצלמה ומנופפים לשלום‪,‬‬ ‫חלקם ממורמרים ‪” -‬אלה באים ליומיים והולכים“‪.‬‬ ‫”יש לי שאלה לשר“‪ ,‬אומרת אישה מבוגרת בשביס‪.‬‬ ‫”ששש“‪ ,‬מהסה אותה הזאת שנראית אחראית‬ ‫מפמליית השר‪” .‬הוא בא הנה לעשות הון פוליטי על‬ ‫חשבוננו!“‪ ,‬זועקת האישה‪” .‬השר ידבר איתך אחר‬ ‫כך“‪ ,‬מבטיחה לה זו שנראית אחראית‪ .‬היא נעתרת‪.‬‬ ‫שותקת‪.‬‬ ‫שטייניץ גומר את נאומו והפמליה מתרחקת‪.‬‬ ‫”הבטיחו לי לדבר עם השר“‪ ,‬זועקת האישה‪ ,‬אבל זו‬ ‫שנראית אחראית מתעלמת‪” .‬הוא קם ובורח ואנחנו‬ ‫נשארים פה!“‪ ,‬צועקת האישה‪ .‬עכסה חלילי שמה‪,‬‬

‫<‬

‫בדרום‬ ‫אש‬ ‫השמיים צועקים‪ :‬זוהי אזעקת אמת‬

‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫איתי חיות )מימין(‬ ‫ולב לביא‬

‫אישי‪ :‬חיות ‪ -‬בן ‪,33‬‬ ‫בזוגיות‪ ,‬מתגורר‬ ‫בתל אביב; לביא ‪ -‬בן ‪,31‬‬ ‫נשוי ‪ ,1 +‬מתגורר בירושלים‬ ‫השכלה‪ :‬דוקטורנטים‬ ‫במחלקה לפיזיקה יישומית‬ ‫באוניברסיטה העברית‬ ‫ההמצאה‪- NG needle :‬‬ ‫מחט רפואית בעלת חיישן‬

‫השניים‪ ,‬דוקטורנטים במחלקה לפיזיקה יישומית‬ ‫באוניברסיטת העברית‪ ,‬זמן אינו משאב נזיל‪” .‬אנחנו‬ ‫עובדים על המיזם בסופי שבוע ובערבים“‪ ,‬חיות‬ ‫מרחיב‪” ,‬מה שנקרא‪ ,‬בגראז‘“‪.‬‬ ‫הפיתוח הסופי‪ ,‬שהשניים רשמו עליו פטנט‬ ‫לאחרונה‪ ,‬הגיע בתוך שנה בלבד‪ .‬ההמצאה שלהם‬ ‫הופכת כל מחט רגילה לחיישן שיודע להבדיל בין‬ ‫הרקמות השונות שלתוכן הוא מוחדר‪ .‬המשמעות‪,‬‬ ‫מעבר לייעול ההליכים הרפואיים‪ ,‬היא הצלת‬ ‫חיים והימנעות ממקרים של רשלנות רפואית‪ :‬החל‬ ‫בהתמקמות מדויקת יותר ברקמה הרצויה במתן‬ ‫זריקות; עבור בזיהוי המעבר מרקמה בריאה לחולה‬ ‫בביצוע ביופסיה; ועד למניעת טעויות מביכות‬ ‫והרות אסון בהזרקות בוטוקס‪.‬‬ ‫מסיבות של שמירה על הפטנט‪ ,‬חיות אינו יכול‬ ‫לפרט בהרחבה כיצד עובדת המחט החכמה‪ ,‬אולם‬ ‫הוא מנסה בכל זאת להסביר את העיקרון על קצה‬ ‫המזלג‪ ,‬או‪ ,‬אם תרצו‪ ,‬קצה המחט‪” :‬החיישן הזעיר‬ ‫המותקן בקצה החוד מודד את התכונות החשמליות‬ ‫של הרקמות‪ .‬כל רקמה מגיבה אחרת לתדירויות‬ ‫שונות ולאורכי גל שונים‪ ,‬כשמפעילים עליה שדה‬ ‫חשמלי‪ ,‬והמחט‪ ,‬המחוברת למשדר ומשם למקלט‬ ‫של גלים אלקטרומגנטיים‪ ,‬מתרגמת את הסביבה‬ ‫שבה היא נמצאת למוניטור‪ .‬כך הרופא יודע כשהוא‬ ‫עובר עם המחט מרקמת שומן‪ ,‬למשל‪ ,‬לרקמת‬ ‫שריר‪ .‬גם לרקמה סרטנית יש שדה חשמלי אחר‬ ‫מאשר לרקמה בריאה“‪.‬‬ ‫חיות מספר כי בבואם לבחון את ההיתכנות‬ ‫הכלכלית של המיזם‪ ,‬גילו הוא ולביא שיש כמה‬ ‫חברות בעולם שמנסות לעשות את זה‪” ,‬אבל בצורה‬ ‫הנדסית אחרת ממה שאנחנו עושים‪ .‬אנחנו“‪ ,‬הוא‬ ‫מתגאה‪” ,‬מציעים שיטה שהיא הרבה יותר זולה‪ :‬כל‬ ‫מרפאה תוכל לרכוש מערכת קבועה בעלות בודדת‬ ‫של כמה אלפי דולרים‪ ,‬שאליה יצטרפו מחטים‬ ‫חד–פעמיות שמחירן דולר בלבד‪ .‬לכן שיטת הייצור‬ ‫היא הייחוד שלנו‪ .‬גם שיטת עיבוד המידע שפיתחנו‬ ‫שונה ממה שעשו עד היום‪ .‬אנחנו מתמקדים בימים‬ ‫אלה בפיתוח יישום אחד ספציפי שאיתו נתקדם‬ ‫ברמה העסקית“‪.‬‬ ‫מה גרם לכם לחשוב על כך מלכתחילה?‬

‫דקירה חכמה‬

‫‪ ‬בדירה של איתי חיות בתל אביב פועלת מעבדה‬ ‫משוכללת‪ ,‬שמבצעת ניסויים ברקמות של בשר בקר‪.‬‬ ‫יחד עם שותפו‪ ,‬לב לביא‪ ,‬חיות בחן את השינויים‬ ‫שעוברות הרקמות בשדות חשמליים מסוימים‪ .‬יכול‬ ‫להיות שאם השכנים של חיות היו יודעים שהבחור‬ ‫הצעיר בדירה ממול מחשמל סטייקים למחייתו‪ ,‬הם‬ ‫היו מתקשרים להוריו על מנת שיבואו לאשפז אותו‬ ‫במוסד סגור‪ .‬אבל זה בדיוק מה שיפה במדע‪ :‬מה‬

‫שנראה להדיוטות מבחוץ כמו ניסוי מופרע‪ ,‬הופך‬ ‫בעולם המדעי להמצאה שתשנה את עולם הרפואה‪.‬‬ ‫את האבטיפוס‪ ,‬המחט הרפואית בעלת החיישן‪,‬‬ ‫בנו חיות ולביא בהשקעה של עשרת אלפים שקלים‬ ‫בלבד‪” :‬זה מדהים מה שאפשר לקנות היום באיביי“‪,‬‬ ‫חיות צוחק‪” .‬את כל הציוד והמכשור אלקטרוני‬ ‫המתקדם קנינו באינטרנט‪ .‬מה שבעיקר השקענו‬ ‫במיזם זה זמן העבודה שלנו“‪ .‬כשחיות אומר‬ ‫”זמן העבודה“ הוא מתכוון לזה‪ :‬בכל זאת‪ ,‬עבור‬

‫”הצורך להמצאה עלה מהשטח‪ ,‬מהרופאים‬ ‫עצמם‪ .‬בתהליכים כמו ביופסיות עושים אמנם‬ ‫שימוש בהדמיית אולטראסאונד‪ ,‬אבל אין רזולוציה‬ ‫מספיק טובה כדי לדעת אם נמצאים במקום הנכון‪.‬‬ ‫המטרה שלנו היא בעצם לספק לרופא עוד חוש‪,‬‬ ‫הוא יוכל לעשות הדמיה מבפנים“‪.‬‬ ‫תרמה לכך גם העובדה שאביו של חיות‪ ,‬עורך דין‬ ‫שמטפל בתיקים של רשלנות רפואית‪ ,‬סיפר לו על‬ ‫מקרים רבים של פגיעה בעצבים שיכולים להימנע‪,‬‬ ‫על–פי חיות‪ ,‬באמצעות הפיתוח‪” :‬כל הזמן יש לי‬ ‫רעיונות‪ ,‬ולהרבה אנשים סביבי יש רעיונות טובים‪,‬‬ ‫אבל לבנות אותם וליישם אותם זה הקושי האמיתי‪.‬‬ ‫אני מקווה שהמיזם הזה יעסיק אותי לאחר סיום‬ ‫הלימודים במשרה מלאה“‪.‬‬

‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫| ‪25‬‬

‫עלו על פטנט‪ :‬פורצי הדרך הצעירים‬

‫להרחבה על‬ ‫הזוכים בשנה‬ ‫שעברה ‪ -‬סרקו‬ ‫את הקוד‬

‫סורק ברקוד‪i–nigma :‬‬

‫אומת הסטארט–אפ היא לא עניין‬ ‫שאפשר לקחת כמובן מאליו‪ ,‬אמר לפני כחודש‬ ‫נשיא אינטל ישראל מולי אדן בכנס השנתי של‬ ‫החברה‪ .‬מוניטין זה דבר שצריך לתחזק‪ ,‬הוא הבהיר‬ ‫בין השורות‪ ,‬והמשיך להסביר איך עושים את זה‪:‬‬ ‫חינוך הוא דבר חשוב לטיפוח דורות של ממציאים‬ ‫ושל יזמים‪ ,‬אמר‪ ,‬אך לעתים גם תחרות בריאה‬ ‫יכולה להוביל לכמה תוצאות יפות‪.‬‬ ‫אם יש דוגמה מובהקת לנוסחה שאליה התכוון‬ ‫אדן‪ ,‬זוהי תחרות פורצי הדרך של משרד המדע‬ ‫והטכנולוגיה בשיתוף קרן רמון‪ .‬המטרה‪ :‬לחפש‬ ‫את ההמצאות שישנו את חייהם של לפחות מיליון‬ ‫ישראלים בחמש השנים הקרובות‪ .‬הפרס‪ :‬מלגה‬ ‫יוקרתית ללימודי קיץ באוניברסיטה של נאס“א‪,‬‬ ‫הכולל מפגשים עם ממציאים בעלי שם עולמי‪.‬‬ ‫זוהי השנה השלישית שבה מתקיימת התחרות‪.‬‬ ‫בשנה שעברה היו שני זוכים‪ :‬אחד פיתח טכנולוגיה‬ ‫לבניית מעלית ספירלה‪ ,‬השנייה פיתחה טכנולוגיה‬ ‫למחזור שקיות פלסטיק‪ .‬השנה קיבלו את התואר‬ ‫שלושה צעירים נמרצים‪ ,‬שההמצאות שלהם יכולות‬ ‫להפוך את העולם למקום קצת פחות מזהם‪ ,‬קצת‬ ‫יותר הוגן ‪ -‬והרבה יותר מתוחכם‪.‬‬

‫סיעור‬ ‫מוחות‬

‫חיישן המשדרג מחט פשוטה לכלי שמבדיל בין סרטן‬ ‫לרקמה בריאה; חיידקים שמפיקים מתכות בלי לזהם‬ ‫את הסביבה; ומנוע חיפוש שהופך כל פעולה שלנו‬ ‫באינטרנט לתרומה לקהילה‪ .‬הזוכים בתחרות פורצי‬ ‫הדרך של קרן רמון ושל משרד המדע מספרים על‬ ‫ההמצאות שישנו את חיינו < צאלה קוטלר‬

‫”אין קשר בין‬ ‫מחיר המטרה‬ ‫למחיר המוצר‬ ‫על המדף“‪,‬‬

‫אומר יוני דמרי‬ ‫ממושב גילת‪.‬‬ ‫”לא יכול להיות‬ ‫שאתה בא ומחפש‬ ‫את הש“ג ונותן‬ ‫לו מכה בראש‪.‬‬ ‫זה עסק שכולו‬ ‫אידיאולוגיה"‬

‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫תנו לפרות לחיות‪ :‬המשבר ברפתות‬

‫החלב‬

‫שנשפך‬

‫לרפתני המושבים נמאס לשלם את המחיר‪:‬‬ ‫שנה לאחר חוק החלב נחת על ראשם מתווה‬ ‫לוקר‪ ,‬שמשמעותו פשוטה‪ :‬לגדול או לחדול‪.‬‬ ‫”אנחנו אוכלי עשב‪ ,‬לא נושכים‪ ,‬עד שמנסים‬ ‫לפגוע בנו“‪ ,‬אומר רפתן‪ ,‬ואחר מחדד שזו‬ ‫”זריית חול“ כי המחיר לצרכן לא ירד < הדס מגן‬

‫”‬

‫תשמעי בדיחה“‪ ,‬פותח את‬ ‫השיחה צביקה ורפל‪ ,‬רפתן‬ ‫מהיישוב גבעת יואב שברמת‬ ‫הגולן‪” .‬רפתן זקן יושב על‬ ‫שרפרף וחולב פרה‪ .‬היא בועטת‬ ‫בדלי‪ ,‬אז הוא קושר לה רגל אחת‪ ,‬אבל אז עם הרגל‬ ‫השנייה היא הופכת את הדלי‪ .‬הוא מתרגז‪ ,‬קושר לה‬ ‫את הרגל השנייה וממשיך לחלוב‪ .‬אחרי רגע הוא‬ ‫מקבל את הזנב שלה מלא חרא לפרצוף‪ ,‬אז הוא‬ ‫קושר את הזנב לקורה‪ .‬מכיוון שהוא צריך להשתין‪,‬‬ ‫הוא פותח את הרוכסן במכנסיים‪ ,‬ובאותו הרגע‬ ‫נכנסת אשתו‪ .‬עכשיו לך תסביר“‪.‬‬ ‫”יש עוד הרבה“‪ ,‬אומר ורפל‪ ,‬ומבטיח לספר‬ ‫בדיחות נוספות מהווי הרפת כשאבוא לבקר‪ .‬אלא‬ ‫שבימים האחרונים לרפתנים אין שום חשק לצחוק‪.‬‬ ‫הסיבה לכך היא ”מתווה לוקר“ ‪ -‬על–שם מנכ“ל‬ ‫משרד ראש הממשלה ‪ -‬שעבר בשבוע שעבר‬ ‫בממשלה ושעניינו הוזלת מחירי החלב; הוזלה‬ ‫שתושג באמצעות הפחתה הדרגתית של המחיר שבו‬ ‫מוכרים הרפתנים את החלב למחלבות‪ ,‬מה שמכונה‬ ‫מחיר המטרה‪” .‬מתווה לוקר זה אונס קבוצתי“‪ ,‬אומר‬ ‫ורפל שנשמע כעת הרבה פחות משועשע‪.‬‬ ‫מחיר המטרה עומד כיום על ‪ 2.34‬שקלים לליטר‬ ‫חלב )כולל ‪ 5‬אגורות היטל למועצה(‪ ,‬וההפחתה‬ ‫הצפויה תסתכם ב–‪ 25‬אגורות בתוך ארבע שנים‪,‬‬ ‫שכוללות הפחתה פורמלית של ‪ 11‬אגורות‪,‬‬ ‫בתוספת התייעלות של ‪ 2%‬מדי שנה שדורשים‬ ‫מהרפתות‪ .‬מאחורי מילת הקסם ”התייעלות“‬ ‫עומדת החלטה שייאלצו לקבל רפתות משפחתיות‬

‫קטנות‪ ,‬בסדר גודל של כ–‪ 400‬אלף ליטרים חלב‬ ‫בשנה‪ :‬אם לגדול או לחדול‪ .‬מי שיחליט לחסל את‬ ‫הרפת יקבל מהמדינה פיצוי בדמות של ‪ 2.8‬שקלים‬ ‫על כל ליטר חלב ממכסת החלב שלו‪ ,‬והמשמעות‬ ‫המעשית היא פיצוי של ‪ 2–1‬מיליון שקלים לרפת‪.‬‬ ‫מי שיחליט להגדיל יצטרך להשקיע כסף שאין לו‪.‬‬ ‫”האוזניים שלי שורפות מרוב טלפונים שאני‬ ‫מקבל מרפתנים“‪ ,‬אומר אלון קמה‪ ,‬רפתן של ‪900‬‬ ‫אלף ליטרים בשנה‪ ,‬ממושב אביגדור‪ ,‬המחזיק‬ ‫בעשרות רפתות גם במזרח אירופה ובמזרח הרחוק‪.‬‬ ‫”הסיפורים מסמרי שיער‪ .‬מה רוצים מאנשים בני‬ ‫שישים שרפת זה מה שהם יודעים לעשות כל‬ ‫חייהם? שיהיו עכשיו נהגי מוניות?“‪.‬‬ ‫אבל נותנים פיצוי‪.‬‬ ‫”עכשיו בואי תראי מה קורה‪ :‬הם רוצים לתת‬ ‫את הפיצוי ומבטיחים פטור ממס למי שישקיע‬ ‫באפיקים פנסיוניים‪ .‬כלומר‪ ,‬אתם רוצים שאקח‬ ‫ואשקיע בקרנות פנסיה כדי שאחר כך יעשו לי‬ ‫תספורת‪ .‬אני רוצה לעשות עם הכסף הזה מערכת‬ ‫סולארית‪ .‬אבל שם אני לא מקבל פטור ממס“‪.‬‬ ‫ביום ראשון השבוע כבר יצאו הרפתנים לרחוב‬ ‫וקיימו הפגנה מול משרד ראש הממשלה‪” .‬אנחנו‬ ‫נלחמים על הבית“‪ ,‬מבהיר קמה‪” ,‬את לא תוציאי‬ ‫מושבניק לרחוב אם הוא לא מרגיש מאוים‪ ,‬ולנו נמאס‬ ‫שמאיימים עלינו‪ .‬גמרנו עם זה‪ .‬אם נתקפל כאן‪ ,‬בעוד‬ ‫כמה שנים יבואו עם גזירה חדשה‪ .‬עשו מאיתנו זבל“‪.‬‬ ‫”אנחנו כמו בעלי החיים שלנו“‪ ,‬מוסיף הרפתן‬ ‫ורפל‪” .‬אנחנו אוכלי עשב‪ ,‬לא נושכים‪ ,‬עד שמנסים‬ ‫לפגוע בנו‪ .‬קראתי בסוף השבוע על ערבי שניסה‬

‫<‬

‫ישי )מימין(‪ ,‬בדש‬ ‫ודמרי‪" :‬בכל פעם‬ ‫באים אלינו עם פטיש‬ ‫חמש קילו אחר"‬

‫ע‬ ‫פרופ' עילם גרוס ממכון ויצמן‪,‬‬ ‫שעמד בראש הצוות שגילה את‬ ‫החלקיק האלוהי‪ ,‬מרגיש בר מזל על‬ ‫כך ש"גילו את ההיגס בקדנציה שלי"‪.‬‬ ‫בראיון מרתק הוא מסביר את חשיבות‬ ‫הגילוי )"גדול כמו גילוי האלקטרון"(‪,‬‬ ‫אבל מודה ש"מתסכל לחשוב שאולי‬ ‫לא תהיה אף פעם תשובה לשאלה‬ ‫מה גרם למפץ הגדול" שחר סמוחה‬

‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬

‫"את המשמעות‬ ‫האמיתית של‬ ‫הגילוי נראה‬ ‫רק בעוד כמה‬ ‫עשרות שנים"‬

‫וד לפני שפרופ' עילם גרוס ואני‬ ‫מתחילים לשוחח במשרדו במחלקה‬ ‫לפיזיקה במכון ויצמן‪ ,‬אני לומד משהו‬ ‫בסיסי על אורח חייו מהצצה במדף‬ ‫שמשמאל לפינת הישיבה הקטנה שמול‬ ‫שולחנו‪ .‬יש עליו אין–ספור מעטפות‬ ‫של מכתבים שלא נפתחו‪ ,‬והערימה הזאת תופסת את‬ ‫כל שטחו של המדף ומגיעה לגובה של כמעט שלושים‬ ‫סנטימטרים‪ .‬ניתן היה אולי להניח שגרוס ירשה לעצמו‬ ‫להאט מעט את קצב עבודתו כמה חודשים לאחר‬ ‫שהצוות שהוא עמד בראשו גילה את חלקיק הבוזון–‬ ‫היגס‪ ,‬המכונה גם החלקיק האלוהי‪ ,‬אבל זה לא קרה‪.‬‬ ‫גרוס מרגיש שהזמן מועט )"אני אולי לא נראה ככה‪,‬‬ ‫אבל אני כבר בן ‪ ,("55‬שהמלאכה מרובה‪ ,‬ושיש עוד המון‬ ‫דברים שהוא היה רוצה ללמוד על החלקיק החמקמק‬ ‫שאותו חיפש באובססיביות במשך ‪ 25‬השנים האחרונות‪.‬‬ ‫"אף אחד לא באמת יודע מה המקור האמיתי של‬ ‫השם 'החלקיק האלוהי'‪ ,‬אבל זה כנראה מתחיל עם‬ ‫זה שליאון לדרמן )זוכה פרס נובל לפיזיקה ב–‪(1988‬‬ ‫פרסם בשנות ה–‪ 90‬ספר בשם '‪,"'The God Particle‬‬ ‫אומר גרוס‪ .‬כותרת המשנה של הספר הייתה "אם‬ ‫היקום הוא התשובה‪ ,‬מהי השאלה?"‪ ,‬ולדרמן סוקר בו‬ ‫את ההיסטוריה של הפיזיקה מתקופת דמוקריטוס שחי‬ ‫ביוון העתיקה‪ ,‬דרך אייזיק ניוטון‪ ,‬מייקל פאראדיי‬ ‫שידוע בגילוייו בתחום האלקטרומגנטיקה‪ ,‬ועד‬ ‫ארנסט רות'רפורד שנחשב לאבי הפיזיקה הגרעינית‪.‬‬ ‫לדרמן אמר בזמנו שהסיבה לכך שהעניק לחלקיק‬ ‫הבוזון–היגס את התואר "אלוהי" היא "מרכזיותו‬ ‫העצומה למדע הפיזיקה‪ ,‬חשיבותו המכרעת להבנה‬ ‫שלנו של מבנה החומר‪ ,‬ועם זאת חמקמקותו האיומה"‪.‬‬ ‫מאוחר יותר הוא אמר גם שסיבה נוספת לשם התואר‬ ‫הקליט היא העובדה שמו"ל הספר סירב לאפשר לו‬ ‫לקרוא לספר "החלקיק הארור" )‪.(Goddamn Particle‬‬ ‫גרוס סבור שלדרמן בדה את הסיפור הזה מלבו‪.‬‬ ‫גרוס רחוק מלהיות אדם דתי‪ ,‬אבל הוא אומר שהוא‬ ‫מבין מדוע השם הצליח לקנות לו אחיזה‪" .‬לעניות‬ ‫דעתי יש משהו הגיוני בשם הזה‪ ,‬משום שהחלקיק‬ ‫הזה מקנה מסה לכל החלקיקים בטבע‪ .‬אם לחלקיקים‬ ‫לא הייתה מסה‪ ,‬לא היינו פה‪ .‬אם‪ ,‬למשל‪ ,‬לאלקטרון‬ ‫לא הייתה מסה‪ ,‬אטום המימן היה כל–כך גדול שהוא‬ ‫לא היה מאפשר יצירת חיים או גלקסיות‪ .‬שדה ההיגס‬ ‫נמצא איתנו כל הזמן ‪ -‬השדה הוא כמו איזה מין‬ ‫נוזל כזה‪ .‬תחשוב שאנחנו נעים דרך מין תווך שהוא‬ ‫שדה ההיגס‪ ,‬ואנחנו מקיימים אינטראקציה איתו‪,‬‬ ‫ובאינטראקציה הזו יש התנגדות לתנועה שלנו ואנחנו‬ ‫הופכים לכבדים יותר‪ .‬דמיין את עצמך הולך בדבש‪.‬‬ ‫דצמבר ‪ 2012‬איש השנה גלובס ‪167‬‬

‫האנשים שעשו את ‪2012‬‬

‫‪30‬‬

‫אישי‪ ,55 :‬בזוגיות‪ ,‬מחלק את זמנו בין‬ ‫תל אביב לז'נבה השכלה‪ :‬פרופ' לפיזיקה‬

‫‪ 166‬גלובס איש השנה דצמבר ‪2012‬‬

2010 ĤČđĜĕ << 17 ěđĕĘĕĎ

ęďČ ęĕČĕĤč ęĕĕēĘ ę"čĚĤ ěĕĒĎĚ

ĐėĤĐ ěĔčĐ

ĖĤđČĘ ĞĝĚ ĘđėĕĞĐ ĕėĤď

ęĕĘčđĝ ęĕčČėĚ đĝĜĦ ČĘĥ ĐĚĘ ĕČđĠĤ ĕ'Ģ ĕČĔ

ĐČĢĕ ĐĞđčĐĚ ĥĎĤĚĐ ĐĦĘĢĐ ĤđĠĕĝ ęĕĕĦĜĥĐ Ħč ĘĎ ĤĥđČ Ęĥ

ěĕĤĕĠĝČ

ĦđĞĥ

ĐģĘēĚč ĐČđĠĤĘ ĐĠđēď ĦđđĢ ĦďđčĞ

ĕĥĜČ ĘĞ čđĤģĚ ĔčĚ ĕČđĠĤĐ ĦđđĢĐ

ę"čĚĤĘ ĞĎĤ

ĕČĤč ę"čĚĤĐ ĦđĜčđĦ ĕđđĥėĞĐ ĞďĕĐ

ęĕĥďē ęĕĤđďĚ

ĦēČ Ęĥ ĐĘđĎĘĎ ĦđĤėĚĜ ĕėĐ ĦđĠđĤĦĐ ĐĕĤđĔĝĕĐč

24

2011 ĕČĚ << 21 ěđĕĘĕĎ

ęďČ

ęĕĘčđĝ ?ĐĕĎĤĘČĚ đĝĜĦ ČĘĥ ĐĚĘ ĕĎđĘđĕĝĜĕģ ĘđĠĕĔ

ęĕČĕĤč ęĕĕēĘ ę"čĚĤ ěĕĒĎĚ

ĐĠ ęĕēĦđĠ

ĘĞ ĦĞďĘ ĖĕĤĢĥ ĐĚ Ęė ĐĠč ĦđĤĕČĚĚ ĦđĘēĚ

ĘĎĞĚ ĤĎđĝ

,ĕČėĒ ěĘĕČ ĤĠČĚĐ ,đĦđďĘĕč ĐđđėĜĥ Ħđĕđđė ĕĞĎĠĜ ďĚĘĚ ĥĔĥĔĘ ĖĕČ ĦđģĘĢ

24 ĦđĞĥ

ĐģĘēĚč 'Ď ĦĕĚĕĜĠ

ĕČĠđĤ ĦđĚđĘēĐ ęĕėĠđĐ ęĕĕČđĠĤĐ ęĕĜĢĕĘĐ ĐĚđĝģ ĐĕđđēĘ ĒđĠĥČĐ ĦČ

21ąĐ ĐČĚĐ ĦČđĠĤ

:ĕ'ĢĜĕđ Đď ĔđčđĤ ģđēĤ ĔĘĥč ēđĦĕĜ

‫רפואת המאה ה־‪21‬‬ ‫‪ 12‬טיפולים פעמיים בשבוע‬ ‫ללא כאב וללא תופעות‬ ‫לוואי‪ .‬ד"ר בועז אפפל‪ ,‬רופא‬ ‫בכיר ביחידה הנוירואורולוגית‬ ‫ברמב"ם ומבצע המחקר‪ ,‬עם‬ ‫המכשיר‬

‫תעודת זהות‬ ‫שם‪ED1000 :‬‬

‫היצרן‪ :‬מדיספק‪ ,‬ישראל‬ ‫מפתח‪ :‬פרופ‘ יורם ורדי‪ ,‬היחידה‬ ‫הנוירואורולוגית‪ ,‬הקריה הרפואית רמב“ם‬ ‫מקום ושנת לידה‪ :‬רמב“ם‪2009 ,‬‬ ‫נמצא בשימוש‪ :‬בישראל )רמב“ם(‪ ,‬יוון‪,‬‬ ‫ספרד‪ ,‬הודו והפיליפינים‬

‫‪28‬‬

‫| גיליון ‪ |22‬ספטמבר ‪2011‬‬

‫<< אראלה טהרלב בן־שחר‬

Ĥēĥąěč čĘĤĐĔ ĐĘČĤČ <<

21ąĐ ĐČĚĐ ĦČđĠĤ

ĦđĐĒ ĦďđĞĦ .ĕ'ĢĜĕđ Đď ĔđčđĤ :ęĥ ĐēĦĕĠĥ ,Intuitive Surgical ,Ęģĕ'ĎĤĝ čĕĔĕČđĔĜĕČ :ěĤĢĕ .Č"ĝČĜ ĤđčĞ ĔđčđĤĐ ĦČ .ĐĜĥĐ ĤČđĜĕč ę"čĚĤč đĕĕē ĦČ ĘĕēĦĐ ĔđčđĤĐ .1999 :ĐďĕĘĐ ĦĜĥ ĔđčđĤĐ ĦĘĞĠĐ ĦđĕēĚđĚ ĦčĕĕēĚ ęĕēđĦĕĜč ĐĘđďĎ .ęĕēđĦĠ ęĕĕĎđĘđĤđČ ĕĘĕđđĥČĕģģ Ĥ"ď ĔđčđĤĐ ďĢĘ

ęčđĤ .ęĕĤĕĥėĚ 2,000ąĘ čđĤģ đĤėĚĜ ęđĕĐ ďĞ ?đĦđČ đČĢĚĦ ĐĠĕČ ęĐĚ) ĘČĤĥĕč ęĕĕđĢĚ ęĐĚ ĐĥđĘĥđ ĐĠđĤĕČčđ ĦĕĤčĐ ĦđĢĤČč ęĕĤđĒĠ ĥĕĥ ęĕĒėĤĚč ģĤ ĤĥĠČĦĚ ĤĕĥėĚč ĥđĚĕĥĐĥ ěčđĚ .(ę"čĚĤč ďēČ .ĦĕĜĥĘđĠ ĤĕĞĒ ĦĕĔđčđĤ ĐĕĎĤđĤĕėč ęĕēĚđĚ ęĕēĦĜĚ ęĐĘ .ĤĘđď ěđĕĘĕĚ 2.5 :ĤĕēĚ

2011 ĕČĚ |21 ěđĕĘĕĎ |

30

Ĥđď ĕĦČ << čđĤĠģ ďĤČđďČ :ęđĘĕĢ <<

19

| 21 ěđĕĘĕĎ | 2011 ĕČĚ

ĝ ĕđĝĕė ĤđĠĕ

ĕČėĒ ěĘĕČ ĐđđėĜ ĥđĘĥ ĘĕĎč ęĕĜĥ ĕĤēČ .đĠđĎčđ đĕĜĠč Đĥģ ĦđďďđĚĦĐ Ęĥ ęĕĕĜĔĔē ęĕĔčĚ ęĞ ĐĘĕĎ ČđĐ ,đĕĜĠč ęĕĢđĞĜĐ ĤđĠĕČĐ ĦđČĘĠĜ ĦČ ĥđĔĥĔĘ ĕĞđĢģĚĐ ĖĠĐ ĕČėĒ .đĕĦđģĘĢ ĕĞđĢģĚ ĤĠČĚĘ ęĕĘĠđĔĚ ĖĕĤďĚđ Ħđĥģ Ħđĕđđė đđēĥ ĤđĠĕČ ĦđČĜďĝč ĤĕčĞĚ ČđĐĥ ę"čĚĤč

ěđēĔĕčĐ ĦČ ģĒĕē ĤđĠĕČĐ" ĕĘ ĤĥĠĕČđ ĕĘĥ ĕĚĢĞĐ ďēĠ ČĘĘ ĦĕčĐĚ ĦČĢĘ ĕČėĒ ěĘĕČ ."ęĕĔčĚ ĦđĢĕĞĜĚ

2011 ĕČĚ | 21 ěđĕĘĕĎ |

18