כנס בנושא ניעות חברתית ואי שיוויון בישראל

‫כנס בנושא ניעות חברתית‬ ‫ואי־שיוויון בישראל‬

‫‪ 15-14‬ביוני ‪2017‬‬ ‫ירושלים‬

‫ת כ נ י ת‬

‫יום רביעי‬ ‫‪14.6.2017‬‬

‫‪9:00-8:30‬‬

‫רישום וקבלת פנים | אודיטוריום דורות‬

‫‪13:15-09:00‬‬

‫מושב ראשון‬ ‫דברי פתיחה‪ :‬ראובן גרונאו‬ ‫מומי דהן‬ ‫“התפתחות אי־השוויון בישראל ב־‪ 30‬השנים האחרונות —‬ ‫ישראל כחריג“‬ ‫מגיבים‪ :‬יוג'ין קנדל וראובן גרונאו‬

‫‪10:30-10:15‬‬

‫הפסקה‬ ‫מירי אנדבלד וחיה שטייר‬ ‫“ניעות שכר תוך־דורית ואי־השוויון בישראל ‪— 2015-1990‬‬ ‫היבט הגיל וההיבט המגדרי“‬ ‫מגיב‪ :‬מרקוס ג‘אנטי‬ ‫מרקוס ג‘אנטי (עם אנדרס ביורקלונד)‬ ‫“ניעות בין־דורית‪ ,‬השפעות בין־דוריות‪ ,‬מתאם תוך־משפחתי‪,‬‬ ‫ושוויון הזדמנויות‪ :‬השוואה בין ארבע גישות“‬ ‫מגיבים‪ :‬מנואל טרכטנברג ומיילס קוראק‬

‫‪13:45-12:30‬‬

‫ארוחת צהרים‪ ,‬מסעדת מודרן‬

‫‪ | 2‬תכנית‬

‫‪17:45-13:45‬‬

‫מושב שני‬ ‫יוסי שביט‬ ‫“מגמות בניעות הבין־דורית בהשכלה“‬ ‫מגיב‪ :‬יהורם וייס‬ ‫מאיר יעיש וורד קראוס‬ ‫“הניעות המעמדית בישראל מאז שנות ה־‪”70‬‬ ‫מגיב‪ :‬יצחק הברפלד‬

‫‪15:45-15:30‬‬

‫הפסקה‬ ‫סיגל אלון‬ ‫“בחירת תחום הלימודים ומסלולי הניעות“‬ ‫מגיבה‪ :‬חיה שטייר‬ ‫תומאס דיפרט‬ ‫(עם תייס בול‪ ,‬כריסטינה קוצ‘ה‪ ,‬הרמן ון דה וורפהורסט)‬ ‫“קשרי השכלה־מקום העבודה והשכר בשוק העבודה‪ :‬השוואה בין‬ ‫ארה“ב‪ ,‬גרמניה וצרפת“‬ ‫מגיב‪ :‬איל קימחי‬

‫‪17:45-17:30‬‬

‫סיכום היום הראשון‬

‫‪ | 3‬תכנית‬

‫יום חמישי‬ ‫‪15.6.2017‬‬

‫‪9:00-8:30‬‬

‫קבלת פנים ורישום‬

‫‪13:00-9:00‬‬

‫מושב שלישי‬ ‫אריק גולד (עם אבי שמחון וברוס ויינברג)‬ ‫“האם איכות ההורות חשובה?“‬ ‫מגיבה‪ :‬ברברה אוקון‬ ‫אנליה שלוסר (עם ינאי שנן)‬ ‫“טיפוח כישורים לא־קוגניטיביים בתכניות השמה בשוק העבודה“‬ ‫מגיב‪ :‬נח לוין אפשטיין‬

‫‪11:15-11:00‬‬

‫הפסקה‬ ‫אלן קרוגר (עם לורנס כץ)‬ ‫“החלום האמריקאי הנגוז — מגמות בניעות ההכנסות המוחלטת‬ ‫בארה“ב מאז שנות ה־‪”40‬‬ ‫אורן הלר‬ ‫“ניעות ההכנסות בישראל“‬ ‫מגיבים‪ :‬צליל אלוני ומיכאל בינשטוק‬

‫‪14:00-13:00‬‬

‫ארוחת צהרים‪ ,‬מסעדת מודרן‬

‫‪ | 4‬תכנית‬

‫‪17:45-14:00‬‬

‫מושב רביעי‬ ‫ג‘ו בלנדן (עם סטפן משין)‬ ‫“בעלות על דירה וניעות חברתית בבריטניה“‬ ‫מגיב‪ :‬דוד ג‘נסוב‬ ‫מיילס קוראק‬ ‫“הנוף המחורץ של ההזדמנויות הכלכליות‪:‬‬ ‫המרכיב הגאוגרפי בניעות הבין־דורית בהכנסות בקנדה“‬ ‫מגיב‪ :‬דניאל‪ ‬פלזנשטיין‬

‫‪16:15-16:00‬‬

‫הפסקה‬

‫‪17:45-16:15‬‬

‫שולחן עגול‬ ‫“אי־שוויון וניעות חברתית‪ :‬לקחים וסימני התראה“‬ ‫לי אליוט מייג‘ור‪ ,‬אלן קרוגר‪ ,‬יוסי זעירה ומיכל צוק‬

‫יום רביעי‬ ‫‪14.6.2017‬‬

‫‪ | 6‬תכנית‬

‫מושב ראשון‬ ‫‪13:15 - 09:00‬‬

‫התפתחות אי־השוויון בישראל‬ ‫בשלושים השנים האחרונות‪ :‬ישראל כחריג‬ ‫מומי דהן‬

‫עבודתו של פרופ‘ מומי דהן משקפת מאמץ מחקרי ארוך שנים שמטרתו לבחון את שורשי‬ ‫אי־השוויון הכלכלי ואת השלכותיו‪ .‬מחקריו תרמו תרומה תאורטית‪ ,‬מתודולוגית ואמפירית‬ ‫לתחום‪ ,‬והם התפרסמו בכתבי עת מובילים במגוון תחומים אקדמיים‪ :‬כלכלה‪ ,‬מדיניות‬ ‫ציבורית‪ ,‬מדע המדינה‪ ,‬מדעי הסביבה ופסיכולוגיה‪ .‬פרופ‘ דהן הוא חבר סגל בבית הספר‬ ‫למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬בשנים ‪ 2014-2011‬עמד בראש בית‬ ‫הספר למדיניות ציבורית‪ .‬מאז קבלת הדוקטורט מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית‬ ‫מילא פרופ‘ דהן שורה של תפקידים בכירים במגזר הציבורי‪ .‬הוא שימש כלכלן ראשי בבנק‬ ‫ישראל (‪ )1999-1989‬ואחר כך יועץ בכיר במשרד האוצר (‪ ,)2001-1999‬כמו כן‪ ,‬היה חבר‬ ‫בכמה ועדות ציבוריות‪ ,‬ויו“ר של חלקן‪ .‬בשנים ‪ 1999-1997‬שימש יועץ כלכלי בקרן המטבע‬ ‫הבין־לאומית ובבנק הבין־אמריקאי לפיתוח (‪.)IADB‬‬

‫מומי דהן‬

‫“אי־שוויון בהכנסות בישראל“‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫רמת אי־השוויון בהכנסה הפנויה בישראל עלתה במידה ניכרת מאמצע שנות השמונים‬ ‫של המאה העשרים‪ ,‬ובעקבות זאת ישראל עומדת בראש רשימת המדינות המפותחות‬ ‫מהבחינה הזאת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אי־השוויון בחלוקת ההכנסות במשק‪ ,‬שהגיע לשיא בשנת‬ ‫‪ ,2002‬ירד מאז ירידה חדה‪ ,‬ולכן מקדם הג‘יני של הכנסות השוק בישראל הוא כעת מתחת‬ ‫לממוצע במדינות ה־‪ .OECD‬מאמר זה מבקש להציע הסבר למגמת ה“‪ U‬ההפוכה“ של אי־‬

‫‪ | 8‬יום רביעי‪ ,14.6.17 ,‬מושב ‪1‬‬

‫השוויון בחלוקת ההכנסות במשק הישראלי ב־‪ 25‬השנים האחרונות‪ ,‬שהיא מגמה ייחודית‬ ‫בהשוואה למגמה ברוב המדינות המפותחות באותן השנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאמר זה מסביר מדוע‬ ‫שיעור אי־השוויון בהכנסה הפנויה בישראל הוא מהגבוהים ביותר‪ ,‬אף שישראל מדורגת‬ ‫מתחת לממוצע ה־‪ OECD‬במדד אי־השוויון בחלוקת ההכנסות במשק‪.‬‬

‫ניעות שכר תוך־דורית ואי־השוויון בישראל‪,‬‬ ‫‪ :2015—1990‬היבט הגיל וההיבט המגדרי‬ ‫מירי אנדבלד וחיה שטייר‬

‫מירי אנדבלד היא מנהלת האגף למחקר כלכלי במינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח‬ ‫לאומי‪ .‬במסגרת תפקידה מבצעת מחקרים בתחום הכלכלי חברתי‪ ,‬שותפה לוועדות‬ ‫ולפורומים בנושאים אלה ועורכת את דוחות העוני והפערים החברתיים ואת הדוח השנתי‬ ‫של המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬ ‫ד"ר אנדבלד בעלת תואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה ותואר שני במינהל עסקים‬ ‫מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬ו ‪ PhD‬בלימודי עבודה מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬עמיתת מחקר‬ ‫בביה“ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫חיה שטייר היא פרופסור באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי עבודה ובחוג לסוציולוגיה‪.‬‬ ‫את תואר הדוקטור בסוציולוגיה קיבלה מאוניברסיטת שיקגו בשנת ‪ ,1990‬ואת התארים‬ ‫המוקדמים יותר (בוגר ומוסמך) — מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬בשנים‬ ‫‪ 2001-1997‬שימשה ראש המכון למחקר חברתי באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ובשנים ‪-2002‬‬ ‫‪ — 2005‬ראש החוג ללמודי עבודה‪ ,‬ומאז ‪ 2006‬היא עורכת את כתב העת “סוציולוגיה‬ ‫ישראלית“‪ .‬חיה שטייר הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת ניימכן בהולנד ובאוניברסיטת‬ ‫קורנל בארצות הברית‪ .‬פרופ‘ שטייר היא חברת ההנהלה של קבוצת המחקר בנושא ריבוד‬ ‫השייכת לאגודה הסוציולוגית הבין־לאומית (‪ ,)RC 28‬והיא חברת מערכת בכמה כתבי עת‬ ‫בין־לאומיים וישראליים‪ .‬תחומי המחקר שלה מתמקדים בעבודה‪ ,‬מגדר ומשפחה‪ ,‬עוני‬ ‫ואי־שוויון‪ .‬בשנת ‪ 2001‬יצא לאור ספרה ‪The Color of Opportunity: Pathways to Family,‬‬ ‫‪( work and Welfare‬עם ‪ ,)Marta Tienda‬בהוצאת אוניברסיטת שיקגו‪ .‬מחקריה האחרונים‬ ‫עוסקים בהשפעתם של הסדרים מוסדיים על איכות העבודה‪ ,‬על דפוסי העבודה של נשים‬ ‫ועל ארגון משק הבית‪ ,‬ובהשלכות הכלכליות שלהם‪ .‬כמו כן היא חוקרת את דפוסי העוני‬ ‫בישראל ואת תפקידה של מערכת הרווחה בצמצום העוני בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות‪,‬‬ ‫בעיקר נשים וערבים‪.‬‬

‫‪ | 9‬יום רביעי‪ ,14.6.17 ,‬מושב ‪1‬‬

‫מירי אנדבלד וחיה שטייר‬

‫“מוביליות בהכנסות של צעירים בשוק העבודה החדש והישן׃‬ ‫ישראל‪“2015-1990 ,‬‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫מחקר זה בחן את הניעות האבסולוטית והניעות היחסית בשכרם של צעירים שנכנסו לשוק‬ ‫העבודה בכמה נקודות זמן בשנים ‪ ,2015-1990‬על בסיס נתונים מנהליים‪ .‬כפי שמנבאות‬ ‫התאוריות‪ ,‬הצמיחה העיקרית בשכרם של צעירים מתרחשת בחמש השנים הראשונות‬ ‫לכניסתם לשוק העבודה‪ ,‬והיא יורדת מעט בחמש השנים שאחריהן‪ .‬לאחר מכן יש האטה‬ ‫ניכרת בקצב הצמיחה של השכר‪ .‬עם זאת‪ ,‬הממצאים מראים ששכרם הראלי של צעירים‬ ‫שנכנסו לשוק העבודה ב־‪ 2010‬היה בדרך כלל דומה‪ ,‬או נמוך יותר‪ ,‬משכרם הראלי של‬ ‫מי שנכנסו לשוק בנקודות כניסה קודמות‪ ,‬החל ב־‪ ,1991‬אף על פי שהכלכלה צמחה‬ ‫בשנים האלה‪ .‬גם התשואה להשכלה ירדה בתקופה זו‪ .‬נראה שההסברים האפשריים לכך‬ ‫הקשורים בעבודה בחלקיות משרה ובשינוי הרכב המועסקים‪ ,‬ומנגד העלייה בהשכלה‪ ,‬אינם‬ ‫מספקים‪ .‬הממצאים מראים שיש בסיס לתחושות הצעירים שמצבם הורע‪ ,‬ואנו משערות‬ ‫שלתופעה זו היה משקל בהתפרצות המחאה החברתית ב־‪ .2011‬זאת ועוד‪ ,‬מגמת ההרעה‬ ‫בשכר רוסנה במידה רבה בחמש השנים הכוללות את שנת המחאה (‪ ,)2015-2010‬אף‬ ‫שידוע שבתקופה זו הצטרפו לשוק העבודה אוכלוסיות חלשות בשכר נמוך‪.‬‬ ‫מדדים אגרגטיביים של הניעות היחסית של ארבעת עשורים האחרונים‪ ,‬מראים כי לצד‬ ‫העלייה החדה באי־השוויון בשנים ‪ ,2005-1995‬הייתה גם ירידה ברמת הניעות‪ .‬רק בעשור‬ ‫האחרון‪ ,2015-2005 ,‬עלתה הניעות וחזרה לרמה שהייתה בה בשנים ‪ ,2000-1991‬וברמת‬ ‫אי־שוויון גבוהה יותר‪ .‬הממצאים מראים גם על עלייה בהפרדה בין קבוצות אוכלוסייה ובין‬ ‫וענפי תעסוקה בקרב הצעירים‪ .‬ההבדל בין גברים לנשים ברמת השכר בנקודת הכניסה‬ ‫נשמר ולעומת זאת המוביליות של גברים גבוהה יותר‪ .‬בענפי הטכנולוגיה לא רק שרמת‬ ‫השכר ההתחלתית של גברים גבוהה יותר‪ ,‬אלא גם הניעות גבוהה יותר‪ ,‬עובדה המגדילה‬ ‫את הפערים בין המועסקים‪ .‬בחינת הניעות בשכר הצעירים לפי השכלה מלמדת‪ ,‬כצפוי‪ ,‬על‬ ‫ניעות גבוהה בהרבה של צעירים משכילים לעומת צעירים לא משכילים‪ .‬עם זאת‪ ,‬התשואה‬ ‫להשכלה כפי שהיא משתקפת בשכר ההתחלתי של משכילים לעומת לא־משכילים ירדה‬ ‫בשיעור חד מ־‪.2005‬‬

‫‪ | 10‬יום רביעי‪ ,14.6.17 ,‬מושב ‪1‬‬

‫ניעות בין־דורית‪ ,‬השפעות בין־דוריות‪,‬‬ ‫מתאם תוך־משפחתי ושוויון הזדמנויות‪:‬‬ ‫השוואה בין ארבע גישות‬ ‫מרקוס ג‘אנטי‬

‫מרקוס ג‘אנטי הוא פרופסור לכלכלה במכון השוודי למחקר חברתי באוניברסיטת‬ ‫סטוקהולם‪ .‬מחקריו עוסקים באי־השוויון בהכנסות ובעושר‪ ,‬בעוני ובניעות‪ ,‬ובעיקר בהשוואה‬ ‫בין מדינות‪ .‬בעת האחרונה הוא השקיע זמן רב בניסיון לפענח את חשיבותו של הרקע‬ ‫המשפחתי בחלוקת המשאבים הכלכליים ולכמת אותו‪.‬‬

‫אנדרס ביורקלונד ומרקוס ג‘אנטי‬

‫“ניעות בין־דורית‪ ,‬השפעות בין־דוריות‪ ,‬מתאם בין אחאים ושוויון‬ ‫הזדמנויות‪ :‬השוואה בין ארבע גישות“‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫המאמר דן בארבע גישות לבדיקת הקשר שבין הכנסתם של בוגרים והשכלתם לבין הרקע‬ ‫המשפחתי שלהם‪ .‬הגישה הידועה ביותר‪ ,‬גישת הניעות הבין־דורית‪ ,‬מתארת את הקשר‬ ‫בין ההכנסה וההשכלה של ההורים לבין ההכנסה וההשכלה של הצאצאים‪ .‬הספרות‬ ‫בנושא ההשפעה הבין־דורית עוסקת בשאלה איך משפיעה התערבות המשנה את הכנסתם‬ ‫של ההורים או את השכלתם על ההישגים של ילדיהם‪ .‬גישת מתאם האחאים מעריכה‬ ‫את חלקו היחסי של אי־השוויון הכולל המיוחס לגורמים המשותפים לכל האחאים‪ .‬לרוב‬ ‫החלק היחסי הזה גבוה בהרבה מההערכות ביחס לניעות הבין־דורית‪ .‬ולבסוף‪ ,‬גישת שוויון‬ ‫ההזדמנויות מחפשת ברקע המשפחתי ובמקומות אחרים סדרה של גורמים החשובים‬ ‫להישגים של הילדים שאי אפשר להטיל על הילדים את האחריות להם‪.‬‬ ‫אנו טוענים שכל ארבע הגישות עוסקות בסוגיות רלוונטיות‪ ,‬ומחקרים עדכניים הניבו תובנות‬ ‫חשובות בעניינן‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם משווים את התוצאות המתקבלות מהגישות השונות‪ ,‬אפשר‬ ‫לשרטט תמונה מפורטת יותר של תפקיד הרקע המשפחתי‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו ממליצים שחוקרים‬ ‫העובדים בארבעת תת התחומים יהיו מודעים למחקרים של עמיתיהם‪.‬‬

‫מושב שני‬ ‫‪17:45-13:45‬‬

‫מגמות בניעות הבין־דורית בהשכלה‬ ‫יוסי שביט‬ ‫יוסי שביט הוא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מופקד הקתדרה לריבוד‬ ‫חברתי ואי־שוויון ע״ש זלמן וסימה ויינברג‪ .‬עד העת האחרונה שימש נשיא האגודה‬ ‫הסוציולוגית הישראלית‪ ,‬וכיום הוא עומד בראש צוות מדיניות החינוך במרכז טאוב לחקר‬ ‫המדיניות החברתית בישראל‪ ,‬וחבר ב ‪ .Sociological Research Association‬בעבר היה‬ ‫פרופסור במכון האירופי האוניברסיטאי ‪ )European) University Institute‬בפירנצה‪.‬‬ ‫תחומי המחקר וההוראה העיקריים שלו הם תהליכי ריבוד השכלתי‪ ,‬מדיניות חינוכית‪ ,‬ריבוד‬ ‫תעסוקתי‪ ,‬יחסי יהודים—ערבים בישראל‪ ,‬שווקי נישואין ושיטות מחקר‪ .‬הוא בעל תואר‬ ‫דוקטור מאוניברסיטת וויסקונסין־מדיסון (ארצות הברית)‪ ,‬משנת ‪.1983‬‬

‫מ א מ ר‬

‫ר א ש ו ן ‪:‬‬

‫אסף רוטמן‪ ,‬יוסי שביט ומיכאל שלו‬

‫"מחקר בריבוד חברתי ובניעות חברתית‪:‬‬ ‫מבט נומינלי ומיצובי ( ‪ )POSITIONAL‬על ריבוד חינוכי בישראל"‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫מאמר זה שואל האם העלייה בנגישות להשכלה הגבוהה מחלישה את הקשר בין מוצא‬ ‫חברתי לבין רכישת השכלה‪ .‬הדעות במחקר בשאלה זו — חלוקות‪ .‬רוב המחקרים בסוגיה‬ ‫זו כיום מתמקדים בערכים נומינליים של רכישת השכלה‪ ,‬ואינם מכירים בכך שהתרחבות‬ ‫מערכת ההשכלה הגבוהה מלווה בשינוי הערכים הנומינליים המיוחסים לתארים אקדמיים‬ ‫ולנדירותם‪ .‬המחקר הזה מיישם מדדים של רכישת השכלה הכוללים את השינויים בנדירות‬ ‫ההשכלה הגבוהה ובערכה הכלכלי‪ .‬נתונים ממפקדי אוכלוסין שנערכו בישראל ב־‪1995‬‬ ‫וב־‪ 2008‬שימשו אותנו כדי להשוות את הקשר בין המוצא החברתי־כלכלי לבין השכלה‬

‫‪ | 12‬יום רביעי‪ ,14.6.17 ,‬מושב ‪2‬‬

‫בשתי קבוצות גיל עוקבות‪ .‬התוצאות מראות שאי־שוויון ההזדמנויות בהשכלה נוטה שלא‬ ‫להשתנות או להצטמצם אם מודדים את ההישגים במונחים מוחלטים‪ ,‬אך נוטה לעלות אם‬ ‫משתמשים במדדים יחסיים הנוגעים לתארים אקדמיים‪ ,‬או במדדים המייצגים את הערך‬ ‫הכלכלי שלהם‪ .‬אנו סבורים כי ההיכרות של הורים מהדור החדש עם מערכות ההשכלה‬ ‫הגבוהה ומודעותם לשינויים בערכם של תארים אקדמיים הם גורמים מהותיים בהסבר‬ ‫הממצאים האלה‪.‬‬

‫מ א מ ר‬

‫ש נ י ‪:‬‬

‫הרמן ון דה וורפהורסט‪ ,‬טוני טאם‪ ,‬יוסי שביט והיונג'ון פארק‬

‫"היעדר שוויון הזדמנויות בהשכלה הנובע ממיצוב‪:‬‬ ‫מגמות בניעות השכלתית בין־דורית ב־‪ 35‬מדינות" (בהכנה)‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫אנו חוקרים ניעות בין־דורית בהשכלה של אנשים שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה‬ ‫ב־‪ 35‬מדינות‪ .‬לטענתנו‪ ,‬ניעות בהשכלה המוגדרת במונחי מיצוב (מעמד יחסי) חסינה‬ ‫הרבה יותר מפני שינויים מניעות בהשכלה המוגדרת במונחים נומינליים מקובלים‪ .‬בעזרת‬ ‫נתוני סקרים מכלכלות מתקדמות רבות בעולם‪ ,‬אנו מראים שרמת הניעות ההשכלתית‬ ‫המיצובית נותרת עקבית בקבוצות גיל עוקבות‪ ,‬ואילו רמת הניעות ההשכלתית הנומינלית‬ ‫עולה‪ .‬התרחבות מערכות ההשכלה הגבוהה עשויה לשפר את הניעות בהשכלה במונחים‬ ‫נומינליים‪ ,‬אך המעמד היחסי המועבר מדור לדור נשאר דומה בקבוצות גיל עוקבות‪ .‬ב־‪35‬‬ ‫המדינות שבדקנו‪ ,‬תקפותה של הטענה שניעות בהשכלה היא "עקבית" או "לא עקבית"‬ ‫תלויה במידה רבה בשאלה אם ההשכלה נחשבת טובין מיצובי‪ .‬לסיכום‪ ,‬יש לתת מקום‬ ‫נרחב יותר לתפיסה המיצובית של יתרון חברתי בחקר הניעות החברתית‪ ,‬לצד תפיסות‬ ‫מקובלות ונומינליות של יתרון‪.‬‬

‫מ א מ ר‬

‫ש ל י ש י ‪:‬‬

‫אייל בר חיים ויוסי שביט‬

‫"התרחבות ההשכלה הגבוהה‪,‬‬ ‫שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות בהשכלה" (בשיפוט)‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫המאמר עוסק בשינויים שחלו באי־השוויון בהזדמנויות להשכלה בין רבדים חברתיים־כלכליים‬ ‫שונים ברמה השלישונית‪/‬על־תיכונית‪ .‬היעדר שוויון הזדמנויות בהשכלה (‪ )IEO‬כולל שילוב‬ ‫של אי־שוויון כלכלי ושל התרחבות מערכות ההשכלה הגבוהה כקובעי השינוי‪ ,‬ואנו מציעים‬ ‫גישה חדשה להבנת השינוי הזה‪ .‬המאמר פותח בהבחנה תאורטית בין אי־שוויון כלכלי לבין‬

‫‪ | 13‬יום רביעי‪ ,14.6.17 ,‬מושב ‪2‬‬

‫אי־שוויון בהזדמנויות ודן בקשר שבין שתי התפיסות‪ .‬לאחר מכן אנו סוקרים את השינויים‬ ‫שחלו במערכת ההשכלה הגבוהה ובאי־השוויון הכלכלי בישראל‪ .‬ולבסוף אנו מנתחים כמה‬ ‫מכלולי נתונים (‪ ESS, ISSP‬ו־‪ )LIS‬כדי להעריך את השפעות התרחבות מערכת ההשכלה‬ ‫הגבוהה ועליית רמת אי־השוויון בשכר בישראל על אי־השוויון בהזדמנויות לרכישת השכלה‬ ‫גבוהה‪ .‬אנו מראים כי התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה לא הביאה לצמצום אי־השוויון‬ ‫בהזדמנויות בהשכלה העל־תיכונית גם בשל העלייה הבו־זמנית באי־השוויון הכלכלי‪ ,‬עלייה‬ ‫המגדילה את היעדר שוויון ההזדמנויות בהשכלה‪.‬‬

‫הניעות המעמדית בישראל מאז שנות השבעים‬ ‫מאיר יעיש וורד קראוס‬

‫מאיר יעיש הוא ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה‪ .‬הוא עורך‬ ‫כתב העת ‪ ,Research of Social Stratification and Mobility‬ובשנים ‪ 2010-2006‬שימש‬ ‫מזכיר וגזבר של ועדת המחקר בנושא ריבוד וניעות חברתית של האגודה הבין־לאומית‬ ‫לסוציולוגיה‪ .‬פרופ‘ יעיש קיבל תואר מוסמך בסוציולוגיה (בהצטיינות) מאוניברסיטת חיפה‬ ‫(‪ ,)1995‬ואת התואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד (‪ .)1998‬הוא היה עמית מחקר‬ ‫באוניברסיטת אוקספורד (‪ ,)2002-1999‬ואחר כך החל ללמד באוניברסיטת חיפה‪ׁ .‬שֵם‬ ‫עבודת הדוקטור שלו הוא‪Opportunities, Little Change: Class Mobility in Israeli“ :‬‬ ‫‪( “Society, 1974–1991‬הזדמנויות‪ ,‬שינוי מועט‪ :‬ניעות מעמדית בחברה הישראלית‪-1974 ,‬‬ ‫‪ .)1991‬תחומי המחקר של פרופ‘ יעיש הם ריבוד חברתי וניעות חברתית‪ ,‬הסוציולוגיה של‬ ‫החינוך והבלבול של האלטרואיזם‪ ,‬והוא פרסם חיבורים רבים בתחומים אלו‪.‬‬ ‫ורד קראוס היא פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה‪ .‬היא‬ ‫מומחית בשיטות מחקר‪ ,‬בריבוד חברתי ובניעות חינוכית ותעסוקתית בקרב נשים בשוק‬ ‫העבודה‪.‬‬

‫מאיר יעיש וורד קראוס‬

‫“ניעות מעמדית בישראל מאז שנות השבעים“‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫בשנים האחרונות מגלים כלכלנים‪ ,‬קובעי מדיניות ופרשנים אחרים עניין גובר בניעות‬ ‫חברתית‪ ,‬נושא שנחשב בעבר שייך לתחום הסוציולוגיה‪ .‬לעניין המדעי שלנו בחקר הניעות‬ ‫החברתית סיבות רבות‪ ,‬והעיקרית שבהן היא שחקר הניעות החברתית מספק ראיות‬ ‫בשאלה עד כמה הצליחה ישראל לממש את המחויבות שלה לשוויון הזדמנויות‪ .‬הזינוק‬ ‫שחל בעשורים האחרונים באי־השוויון הכלכלי והשפעתו השלילית‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על שוויון‬

‫‪ | 14‬יום רביעי‪ ,14.6.17 ,‬מושב ‪2‬‬

‫ההזדמנויות‪ ,‬הופך את חקר הניעות החברתית לחשוב יותר מאי פעם‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לסדר‬ ‫היום המחקרי הזה יש היסטוריה ארוכה ומסורת בתחום הסוציולוגיה‪ ,‬שבמסגרתן נבדקת‬ ‫הניעות הבין־דורית בין מעמדות כלכליים הנובעת מהמיצוב של הפרט בשוק העבודה‪:‬‬ ‫יוקרה תעסוקתית‪ ,‬קבוצות תעסוקתיות ומעמד‪ .‬מטרת המסמך הזה היא להעיד עדות‬ ‫מדויקת ועכשווית ככל האפשר – בעזרת נתונים ייחודיים‪ ,‬חדשים ואיכותיים – על דפוסים‬ ‫ומגמות בניעות המעמדית הבין־דורית בישראל‪ .‬מחקרים בניעות בין־דורית נערכו בישראל‬ ‫לרוב רק על ידי סוציולוגים ורק בתחילת שנות התשעים‪ ,‬על סמך נתונים של ניעות בין‬ ‫אב לבנו בין עיסוקים ונגזרותיהם (כגון מעמד‪ ,‬מעמד תעסוקתי ויוקרה)‪ .‬מגבלות אלו‬ ‫מקשות על האפשרות לחקור את הזינוק שאירע בעת האחרונה באי־השוויון בהכנסות על‬ ‫פי דפוסים ולמגמות של ניעות בין־דורית‪ .‬עם זאת‪ ,‬מתוצאות מחקרי הניעות הקודמים‬ ‫בישראל עולה כי (א) במבט השוואתי‪ ,‬הניעות החברתית בישראל גבוהה למדיי‪( ,‬ב) הרמה‬ ‫הגבוהה הזאת נותרת יציבה למדיי לאורך זמן‪ .‬מאמר זה מתמקד בהתמודדות עם המחסור‬ ‫בידע שלנו בנוגע לדפוסים ולמגמות של ניעות בין־דורית‪ .‬המחקר יספק נתונים חדשים‬ ‫שבעזרתם נוכל להוסיף ולבחון את נושא הניעות הבין־דורית גם בהמשכו של האלף‬ ‫הזה‪ .‬הנתונים מבוססים על נתוני מפקדי האוכלוסין (בשנים ‪,)2008 ,1995 ,1983 ,1972‬‬ ‫המקשרים בין הורים לילדיהם שנסקרו במפקדים האחרים (כלומר‪ ,‬בשנים ‪1995-1972‬‬ ‫ובשנים ‪ .)2008-1983‬מחקר זה מאפשר לנו לעקוב אחר מגמות החל משנות השבעים של‬ ‫המאה העשרים ועד לסוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת‪ .‬במסגרת המעקב‬ ‫שלנו אחר מגמה זו תוקדש תשומת לב מיוחדת גם לדפוסים ולמגמות של ניעות בין־דורית‬ ‫בקבוצות אוכלוסייה בישראל‪.‬‬ ‫מתוצאות המחקר עולה כי בניגוד לממצאי רוב המחקרים הקודמים‪ ,‬שיעורי הניעות‬ ‫המעמדית הבין דורית בישראל חדלו להיות עקביים‪ .‬בקרב כל אוכלוסיות המשנה בישראל‬ ‫שנבדקו מצאנו מידת מה של ירידה ב ‪ ,TMR‬גם כאשר הניתוח התמקד בשיעורי הניעות‬ ‫היחסיים‪ .‬ניכר כי עידן ארוך של ניעות בין־דורית רציפה הגיע לסופו‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרה‬ ‫הזה מצאנו כי הגמישות החברתית גדלה בקרב גברים ונשים מהמגזר היהודי (קרי‪ ,‬שוויון‬ ‫ההזדמנויות גדול יותר) וקטנה בקרב גברים ונשים מהמגזר הערבי (קרי‪ ,‬שוויון ההזדמנויות‬ ‫קטן יותר)‪ .‬בקרב יהודים אי אפשר‪ ,‬כמובן‪ ,‬לקשר את המגמות האלה לעלייה החדה‬ ‫באי השוויון הכלכלי בישראל‪ .‬משום כך אנחנו דוחים את תקפותו של ההסבר הזה גם‬ ‫באשר לערבים‪ .‬אנו טוענים כי מגמות הסתגרות בקרב הערבים בישראל משקפות את‬ ‫הופעתו של מעמד בינוני פלסטיני בישראל‪ ,‬המתועדת גם במקומות אחרים‪.‬‬

‫‪ | 15‬יום רביעי‪ ,14.6.17 ,‬מושב ‪2‬‬

‫בחירת תחום הלימודים ומסלולי הניעות‬ ‫סיגל אלון‬

‫אלון היא פרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫תחומי המחקר העיקריים שלה הם ריבוד חברתי וניעות חברתית‪ ,‬בדגש על ההשכלה‬ ‫הגבוהה‪ .‬עבודתה מתמקדת בחשיפת הדינמיקה והתהליכים ההיסטוריים העומדים בבסיס‬ ‫אי־השוויון המעמדי‪ ,‬המגדרי והגזעי־אתני בנגישות להשכלה‪ ,‬ולאופן שבו מדיניויות קבלה‪,‬‬ ‫העדפה מתקנת וסיוע כספי בהשכלה הגבוהה מצמצמים את אי־השוויון הזה‪ .‬פרופ' אלון‬ ‫פרסמה מאמרים בכתבי עת מובילים בסוציולוגיה‪ ,‬בחינוך ובכלכלה‪ ,‬והיא מחברת הספר‬ ‫‪.Race, Class and Affirmative Action‬‬

‫סיגל אלון‬

‫“מחיר השאפתנות׃ המתאם האקדמי בין בחירת תחום הלימודים‬ ‫לבין פערים עדתיים בשיעורי הקבלה ללימודים“ (בהכנה)‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫ממחקרים שנעשו בעת האחרונה עולה כי תחום הלימודים (‪ )FOS‬הוא מהגורמים‬ ‫המשפיעים ביותר על ההכנסה העתידית‪ ,‬אפילו אחרי בקרה באשר למשתנה היכולת‪.‬‬ ‫מכיוון שבחירת תחום הלימודים נתפסת בדרך כלל כהשתקפות של טעמים אישיים‬ ‫ויכולות אקדמיות־מקצועיות‪ ,‬ומכיוון שלזהויות חברתיות יש חלק בהחלטות ובבחירות‪,‬‬ ‫אפשר לצפות להימצאותם של הבדלים עקביים בין המועמדים במערכי הבחירה של תחומי‬ ‫הלימודים‪ .‬הבדלים אלו חשובים ביותר‪ ,‬שכן בסופו של דבר הם קובעים את סוג התואר‬ ‫שהסטודנטים ירכשו‪ ,‬את הקריירה הצפויה להם‪ ,‬את השכר העתידי שלהם ואת סיכוייהם‬ ‫לניעות חברתית‪ .‬מחקר זה שופך אור על האופן שבו מיצובם של אנשים בתוך היררכיות‬ ‫עדתיות מעצב את ההחלטות שהם מקבלים בדבר תחום הלימוד המועדף עליהם בשלב‬ ‫שבו הם מגישים מועמדות ללימודים על־תיכוניים‪ .‬מחקר זה עוסק במיוחד במצב בישראל‪,‬‬ ‫ובודק דפוסים של חוסר התאמה בין היכולות האקדמיות של המועמדים לבין הדרישות‬ ‫האקדמיות של תחום לימודים מסוים המבוססים על שיוך אתני‪ ,‬ומעריך כיצד הדפוסים‬ ‫האלה מסבירים את הפער העדתי בסבירות להתקבל ללימודים‪.‬‬

‫‪ | 16‬יום רביעי‪ ,14.6.17 ,‬מושב ‪2‬‬

‫קשרי השכלה‪-‬מקום עבודה והשכר בשוק העבודה‪:‬‬ ‫השוואה בין ארצות הברית‪ ,‬גרמניה וצרפת‬ ‫תומאס דיפרט‬

‫תומס דיפרט הוא פרופסור לסוציולוגיה ומנהל שותף של המכון למחקר ומדיניות חברתית‬ ‫וכלכלית באוניברסיטת קולומביה‪ .‬דיפרט היה חבר סגל בפקולטות של אוניברסיטת שיקגו‪,‬‬ ‫אוניברסיטת דיוק‪ ,‬אוניברסיטת ויסקונסין מדיסון ואוניברסיטת קולומביה‪ ,‬והיה חוקר במכוני‬ ‫מחקר בברלין ובאמסטרדם‪ .‬מחקריו מתמקדים באי שוויון חברתי במהלך החיים‪.‬‬

‫תייס בול‪ ,‬כריסטינה קוצ‘ה‪ ,‬תומאס דיפרט והרמן ורפהורסט‬

‫“קשרים בין לימודים לעבודה והשתכרות בשוק העבודה“‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫אנו בוחנים כיצד משפיעים הקשרים בין הלימודים לעבודה על ההשתכרות‪ .‬בעזרת‬ ‫אמצעי הפרדה רב־קבוצתיים אנו מעריכים עד כמה הדוק הקשר בין ההכשרה האקדמית‬ ‫לבין עיסוקים מסוימים‪ .‬לאחר מכן אנו בוחנים אם חוזק הקשר בין ההכשרה האקדמית‬ ‫לעיסוק מסוים קשור לרמת ההשתכרות בצרפת‪ ,‬בגרמניה ובארצות הברית‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫אנו משתמשים במערך ארצי‪ ,‬ובו אנו מסבירים את הפרשי השכר בין תארים אקדמיים‬ ‫בתוך המדינה על ידי השונות בחוזק הקשר‪ .‬שנית‪ ,‬אנו מפעילים מערך בין־מדינתי‪ ,‬ובו אנו‬ ‫מסבירים את הפרשי השכר בין אותם תארים אקדמיים באמצעות שונות בחוזק הקשר‬ ‫בין המדינות‪ .‬ככלל‪ ,‬עובדים מרוויחים יותר אם הם עובדים בעיסוקים הקשורים היטב‬ ‫לרמת ההשכלה שלהם ולתחום הלימודים שלהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור הגידול בהשתכרות תלוי‬ ‫במידה שבה התואר מתקשר למבנה התעסוקתי‪ .‬השוואה בין עובדים בעלי אותם התארים‬ ‫בין מדינות שונות מגלה כי היתרון של בעלי השכלה על־תיכונית (‪)tertiary credential‬‬ ‫והתאמה טובה לעיסוק מסוים גדול יותר במדינה שבה כוח הקשר הזה הוא חזק יותר‪.‬‬ ‫ברמת המדינה‪ ,‬כוח הקשר משפיע על אי־השוויון בשכר הן בהשפעתו על אי־השוויון בשכר‬ ‫בין העיסוקים השונים‪ ,‬והן בהשפעתו על אי־השוויון בשכר בקרב בעלי אותו עיסוק‪ .‬‬

‫‪ | 17‬יום רביעי‪ ,14.6.17 ,‬מושב ‪2‬‬

‫יום חמישי‬ ‫‪15.6.2017‬‬

‫‪ | 18‬תכנית‬

‫מושב שלישי‬ ‫‪13:00 - 09:00‬‬

‫האם איכות ההורות חשובה?‬ ‫אריק גולד‬

‫אריק גולד הוא פרופסור במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ומלמד בה‬ ‫מאז שסיים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת שיקגו‪ .‬פרופ‘ גולד הוא גם עמית‬ ‫מחקר במרכז לחקר מדיניות כלכלית בלונדון (‪ ,)CEPR‬עמית מחקר ב־‪ IZA‬בבון‪ ,‬עמית‬ ‫במרכז לחקר ההגירה (‪ )CReAM) University College London (UCL‬ועורך משנה של‬ ‫כתב העת ‪.Labour Economic‬‬ ‫מחקריו עוסקים בסוגיות אמפיריות שונות‪ ,‬כגון הסיבות לגידול באי־השוויון בהכנסות‬ ‫והשלכותיו‪ ,‬התנהגות בשוק הנישואין‪ ,‬כלכלת הפשיעה והטרור‪ ,‬חינוך‪ ,‬השפעת הסביבה על‬ ‫ההישגים הכלכליים והחברתיים של הפרט והגירה‪.‬‬

‫אריק גולד‪ ,‬אבי שמחון‪ ,‬ברוס ויינברג‬

‫“האם איכות ההורות חשובה?‬ ‫ראיות למעבר של הון אנושי בעזרת שימוש בשונות בהשפעת‬ ‫ההורים בשל גירושין יתמות‪ ,‬וגודל המשפחה“‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫המאמר בוחן את העברת ההון האנושי מהורים לילדים באמצעות בחינת השונות בהשפעת‬ ‫ההורים עקב מות ההורים‪ ,‬גירושין והתחדדות תפקידי ההורים במשפחה המורחבת‪ .‬המודל‬ ‫שלנו מדגים את תפקידו של כל מקור לשונות בזיהוי ההשפעה הסיבתית של ההון האנושי‬ ‫של ההורים על ההישגים של הילד בלימודים‪ .‬כל שלושת המקורות לשונות מניבים דפוסים‬ ‫דומים להפליא‪ ,‬והם מראים שההתאמה הגדולה בין ההורה לילד מבחינת ההון האנושי‬ ‫היא במידה רבה סיבתית‪ .‬בהשוואה לילדים שלא איבדו הורה‪ ,‬ההשכלה של ההורה שנפטר‬ ‫חשובה פחות בקביעת הישגי הילד‪ ,‬ואילו השכלת ההורה שנשאר נעשית גורם חשוב יותר‪.‬‬

‫‪ | 20‬יום חמישי‪ ,15.6.17 ,‬מושב ‪3‬‬

‫במשפחות שאיבדו הורה‪ ,‬דפוס זה מתחזק‪ .‬אם הילד מאבד הורה בשלב מוקדם בחיים‪,‬‬ ‫השכלת ההורה שנפטר נעשית חשובה אפילו פחות‪ ,‬ואילו השפעת ההורה החי על חינוך‬ ‫הילד מתחזקת‪ .‬תוצאות דומות נמצאו בקרב ילדים שבילו יותר זמן עם אמם בעקבות‬ ‫גירושין או בשל גודל המשפחה‪ .‬בשני המקרים השכלתה של האם נעשית חשובה יותר‬ ‫בהשוואה להשכלת האב‪ .‬הממצאים האלה מסייעים לנו להבין מדוע הורים בעלי השכלה‬ ‫מבלים בדרך כלל זמן רב יותר עם ילדיהם למרות עלות הזמן הגבוהה יותר שלהם – הם‬ ‫יעילים יותר בייצור ההון האנושי של ילדיהם‪.‬‬

‫טיפוח כישורים לא קוגניטיביים בתכניות השמה‬ ‫בשוק העבודה‬ ‫אנליה שלוסר‬

‫אנליה שלוסר היא מרצה בכירה בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬וחברה‬ ‫בקבוצות המחקר הבין־לאומיות ‪ CESifo‬ו־‪ .IZA‬תחומי המחקר העיקריים שלה הם כלכלת‬ ‫חינוך‪ ,‬התפתחות כלכלית וכלכלת עבודה‪ .‬היא שימשה בתפקידי מחקר במחלקת ההערכה‬ ‫במשרד החינוך והשתתפה בוועדות ציבוריות שונות‪ .‬היא בעלת תואר דוקטור בכלכלה‬ ‫מהאוניברסיטה העברית בירושלים (‪ ,)2007‬ואת ההתמחות עשתה באוניברסיטת פרינסטון‪,‬‬ ‫ארצות הברית‪.‬‬

‫אנליה שלוסר וינאי שנן‬

‫“אימוץ כישורים לא קוגניטיביים בתכניות מדיניות פעילה‬ ‫בשוק העבודה‪ :‬ראיות ממחקר אקראי מבוקר בישראל“‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫באמצעות מחקר אקראי מבוקר אנו מעריכים את האפקטיביות של תכנית ישראלית למדיניות‬ ‫פעילה בשוק העבודה המיועדת לתובעי הבטחת הכנסה‪ .‬בתכנית הזאת המשתתפים‬ ‫מקבלים טיפול אישי הכולל מפגשים שבועיים עם מאמנים תעסוקתיים‪ ,‬וכן סדנאות‬ ‫מוטיבציה וסיוע בחיפוש עבודה‪ .‬מצאנו שבטווח הקצר התכנית העלתה את שיעור התעסוקה‬ ‫של המשתתפים ב־‪ 7.9‬נקודות אחוז והפחיתה את שיעור קבלת הבטחת ההכנסה ב־‪10.7‬‬ ‫נקודות אחוז בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ .‬ההשפעות היו רחבות יותר על משתתפים שנשרו‬ ‫מבית ספר ועל מטופלי רווחה ותיקים‪ .‬מצאנו שאחד מהגורמים המתווכים האפשריים של‬ ‫השפעת התכנית הוא שיפור במיומנויות הלא קוגניטיביות‪ .‬התכנית השפיעה השפעה חיובית‬ ‫ומשמעותית בעיקר על המסוגלות העצמית התעסוקתית ועל המסוגלות בחיפוש עבודה‬

‫‪ | 21‬יום חמישי‪ ,15.6.17 ,‬מושב ‪3‬‬

‫של משתתפי התכנית‪ .‬בחנו גם את ההשפעות הדינמיות של התכנית לאורך זמן‪ ,‬ומצאנו‬ ‫שהשפעת התכנית על תובעי הבטחת הכנסה חדשים המאופיינים בזיקה גבוהה יותר לשוק‬ ‫העבודה מונעת ברובה ממרכיב האיום שבתכנית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נראה שמטופלי הרווחה‬ ‫הוותיקים מושפעים יותר מהשירותים שמציעה התכנית‪ .‬לסיכום‪ ,‬תובעי הבטחת הכנסה‬ ‫מובטלים בעלי זיקה נמוכה לשוק העבודה הם הנשכרים העיקריים מהתערבות המיועדת‬ ‫לשפר את מיומנויות העבודה הלא קוגניטיביות שלהם‪.‬‬

‫החלום האמריקאי הנגוז׃ מגמות בניעות ההכנסות‬ ‫המוחלטת בארצות הברית משנות הארבעים‬ ‫אלן קרוגר‬

‫אלן קרוגר פרסם חיבורים רבים בנושאים כלכלת החינוך‪ ,‬טרור‪ ,‬אבטלה‪ ,‬ביקוש לעבודה‪,‬‬ ‫חלוקת הכנסות‪ ,‬הביטוח הלאומי‪ ,‬הרגולציה בשוק העבודה וכלכלה סביבתית‪ .‬מאז ‪1987‬‬ ‫הוא חבר סגל במינוי משותף במחלקה לכלכלה ובבית הספר וודרו וילסון באוניברסיטת‬ ‫פרינסטון‪ .‬הוא המנהל המייסד של מרכז המחקר לסקרים באוניברסיטת פרינסטון‪ .‬פרופ‘‬ ‫קרוגר קיבל תואר בוגר (בהצטיינות) מבית הספר לקשרי עבודה ותעשייה באוניברסיטת‬ ‫קורנל בשנת ‪ ,1983‬ותואר מוסמך (‪ )1985‬ותואר דוקטור (‪ )1987‬בכלכלה מאוניברסיטת‬ ‫הרווארד‪ .‬הוא שימש עוזר מזכיר למדיניות כלכלית וכלכלן ראשי במשרד האוצר של ארצות‬ ‫הברית בשנים ‪ ,2010-2009‬יו“ר מועצת היועצים הכלכליים של הנשיא ברק אובאמה‬ ‫בנובמבר ‪ ,2011‬והיה הכלכלן הראשי של המועצה הלאומית לחינוך כלכלי (‪.)2009-2003‬‬ ‫בין הפרסים המכובדים שהוענקו לו נמנים פרס קרשו מטעם האגודה למדיניות ציבורית‬ ‫וניהול ב־‪ ,1997‬ופרס ‪ IZA‬בכלכלת עבודה‪ ,‬שבו זכה עם דיוויד קארד‪ ,‬בשנת ‪ .2006‬בשנת‬ ‫‪ 2002‬נבחר קרוגר להיות חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובשנת ‪– 2003‬‬ ‫חבר האקדמיה האמריקאית למדעי המדינה והחברה‪.‬‬

‫לורנס כץ ואלן קרוגר‬

‫“פרשנות על החלום האמריקאי המתפוגג‪ :‬מגמות בניעות מוחלטת‬ ‫בהכנסות מאז ‪( “1940‬טיוטה לפני פרסום)‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫כדי להעריך את שיעור האנשים בני ה־‪ 30‬המרוויחים יותר משהרוויחו הוריהם בערך באותו‬ ‫הגיל‪ ,‬שיעור המוגדר ניעות מוחלטת בהכנסות‪ ,‬משלבים צ‘אטי ועמיתיו (‪Chetty et al.,‬‬

‫‪ )2017‬נתונים ממס הכנסה עם נתוני מפקד האוכלוסין‪ ,‬מנכים את שיעור האינפלציה של‬

‫‪ | 22‬יום חמישי‪ ,15.6.17 ,‬מושב ‪3‬‬

‫המחירים לצרכן‪ ,‬ובשנים שבהן אין נתונים מקושרים זמינים הן על ההורים הן על ילדיהם‪,‬‬ ‫הם מניחים הנחות בדבר יציבות ההתפלגות המשותפת של מדרגות ההכנסה של ההורים‬ ‫ושל הילדים (“קופולה“)‪ .‬המסקנה המובהקת שלהם היא שהייתה ירידה חדה בניעות‬ ‫המוחלטת כלפי מעלה במחזורי לידה עוקבים בארצות הברית — ‪ 92%‬מהילדים שנולדו‬ ‫ב־‪ 1940‬מרוויחים יותר ממה שהרוויחו הוריהם בגיל ‪ ,30‬לעומת כמחצית בלבד מהילדים‬ ‫שנולדו ב־‪ .1984‬אנו מראים כי ההכנסה החציונית האמתית של ילדים והורים היא נתון‬ ‫סטטיסטי לניבוי ניעות מוחלטת‪ ,‬והיא אינה דורשת נתונים מקושרים על ילדים ועל הורים‪.‬‬ ‫תוצאה נוחה זו נובעת מהיציבות של הקופולה‪ .‬כדי להגדיל את הניעות כלפי מעלה אנו‬ ‫ממליצים לשקול התערבויות להעלאת ההכנסה החציונית הראלית לאורך זמן‪ ,‬ובמיוחד על‬ ‫)‪ – (1‬מדיניות לעידוד צמיחה מהירה יותר של הפריון; (‪ )2‬מדיניות לגיוס הון אנושי‪ ,‬במיוחד‬ ‫עבור ילדים מהמחצית התחתונה של חלוקת ההכנסות; (‪ )3‬מדיניות להעלאת השכר‬ ‫ושיעור התעסוקה של משקי הבית בעלי הכנסה נמוכה; (‪ )4‬מדיניות מס והעברה; ו־(‪)5‬‬ ‫מדיניויות ניעות מבוססות מקום וגאוגרפיה‪.‬‬

‫ניעות ההכנסות בישראל‬ ‫אורן הלר‬

‫אורן הלר הוא חוקר בכיר באגף למחקר כלכלי של המוסד לביטוח לאומי‪ .‬בוגר תואר ראשון‬ ‫במתמטיקה וכלכלכה ותואר שני בכלכלה באונ‘ העברית בירושלים‪ .‬הלר כותב עבודת‬ ‫דוקטור בנושא ניעות בין־דורית במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬המאמר‬ ‫שיציג הוא אחד משלושה מאמרים המרכיבים את עבודת הדוקטור שלו‪.‬‬

‫אורן הלר‬

‫"ניעות בין־דורית בשכר בישראל“‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫עבודה זו מתארת את מאפייני הניעות הבין־דורית בשכר בישראל‪ ,‬והיא אחת העבודות‬ ‫הראשונות המשתמשות בנתוני מנהל ישראליים‪ ,‬ובהם נתוני שכר‪ ,‬השכלה ודמוגרפיה‪,‬‬ ‫כדי לאמוד את הניעות הבין־דורית בשכר ולתאר אותה תיאור מקיף‪ .‬המאמר מתאר את‬ ‫הניעות הבין־דורית בשלושת העשורים האחרונים‪ .‬ההערכות המוצגות בו מבוססות על‬ ‫ילידי שנות השבעים ותחילת שנות השמונים של המאה העשרים והוריהם‪ .‬מטרותיה של‬ ‫העבודה הן הערכת רמת הניעות ברמה הלאומית והשוואה בין־לאומית של אומדן זה‪,‬‬ ‫וכן עריכת השוואות רוחביות והצבעה על דפוסים של הבדלים ברמת הניעות בין קבוצות‬

‫‪ | 23‬יום חמישי‪ ,15.6.17 ,‬מושב ‪3‬‬

‫שונות באוכלוסייה‪ .‬שמירה על עקביות בשיטות ההערכה והתאמתן לשיטות המקובלות‬ ‫בספרות העדכנית מאפשרת בפעם הראשונה לכלול את ישראל בהשוואות בין־לאומיות‪.‬‬ ‫באמצעות הערכה לינארית‪ ,‬גמישות השכר הבין־דורית (‪ )IGE‬הממוצעת בין אבות לילדיהם‬ ‫נאמדת ב־‪ .0.276‬רמה זו של גמישות בין־דורית בשכר מעידה על ניעות בין־דורית גבוהה‬ ‫מעט מהמצופה על פי רמת האי־שוויון בישראל ועקומת גטסבי הגדול הקושרת בין שני‬ ‫המאפיינים האלה‪ .‬הערכה לא פרמטרית מראה שהגמישות משתנה לאורך התפלגות שכר‬ ‫האבות — היא אפסית בתחילתה ומגיעה לכ־‪ 3.5‬לקראת סופה‪ .‬לניתוח רוחבי של הניעות‬ ‫הבין־דורית אני משתמש ברגרסיות המסבירות את מיקומם היחסי של ילדים והוריהם‬ ‫בהתפלגויות השכר הרלוונטיות להם (‪ .)Rank-Rank‬נמצא כי הניעות הבין־דורית של ערבים‬ ‫נמוכה מזו של יהודים‪ ,‬וכי תופעה זו בעיקרה אינה תוצאה של שונות במאפייני אזורי מגורים‬ ‫או באיכות בתי הספר שבהם למדו הילדים‪ .‬חרדים הם בעלי רמת ניעות דומה לזו של‬ ‫יהודים שאינם חרדים‪ ,‬אולם בשל שכרם הנמוך רמת הניעות של קבוצה זו כלפי מעלה‬ ‫נמוכה‪ .‬מהגרים ובני מהגרים ניידים פחות מצאצאים של ילידי הארץ‪ .‬רמת הניעות משתנה‬ ‫גם על פי ארץ המוצא של המשפחה — יוצאי אפריקה ואסיה ניידים פחות מיוצאי אירופה‬ ‫ואמריקה‪ .‬בקרב יהודים שאינם חרדים‪ ,‬הניעות הבין־דורית בשכר קשורה קשר שלילי לרמת‬ ‫הפריפריאליות של יישוב המגורים וקשר חיובי לאיכות בתי הספר התיכוניים שבהם למדו‬ ‫הילדים כפי שהיא משתקפת באומדן המבוסס על הישגים‪.‬‬

‫מושב רביעי‬ ‫‪17:45 - 14:00‬‬

‫בעלות על דירה וניעות חברתית בבריטניה‬ ‫ג‘ו בלנדן‬ ‫ג'ו בלנדן‪ ‬מרצה לכלכלה ומנהלת תחום המחקר בבית הספר לכלכלה‪ ‬ב ‪University of‬‬ ‫‪ .Surrey‬בוגרת תואר ראשון מה ‪ ,(1998( University of East Anglia‬למדה לתואר שני‬ ‫בכלכלה ב ‪ .)UCL( University College London‬בין השנים ‪ 2005-2000‬היא שימשה‬ ‫חוקרת במרכז ללימודים כלכליים ב ‪ London School Of Economics‬ובתקופה זו סיימה‬ ‫את הדוקטורט שלה ב ‪.UCL‬‬

‫ג‘ו בלנדן וסטפן משין‬

‫“בעלות על בתים וניעות חברתית“‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫המאמר מתמקד בהיבט שלא נחקר עד כה בספרות על ניעות חברית — הקשר בבעלות‬ ‫בתים בין הורים לבין צאצאיהם‪ .‬הנתונים מראים כי לבעלות הורים על בית יש קשר חיובי‬ ‫עם בעלות צאצאיהם על בית; קשר זה מתחזק על פני זמן‪ .‬נתונים אלה עקביים עם תמונה‬ ‫המתקבלת ממקורות אחרים‪ ,‬של ניעות חברתית צונחת בבריטניה‪.‬‬

‫‪ | 25‬יום חמישי‪ ,15.6.17 ,‬מושב ‪4‬‬

‫הנוף המחורץ של ההזדמנויות הכלכליות‪:‬‬ ‫המרכיב הגאוגרפי בניעות הבין־דורית בהכנסות בקנדה‬ ‫מיילס קוראק‬

‫מיילס קוראק הוא פרופסור לכלכלה בבית הספר ללימודים מתקדמים במחלקה למדיניות‬ ‫ציבורית וליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת אוטווה‪ ,‬קנדה‪ .‬תחומי המחקר שלו הם כלכלת‬ ‫עבודה‪ ,‬אי שוויון וניעות בין דורית‪ ,‬ניעות חברתית ומדיניות ציבורית‪ .‬הוא בעל תואר דוקטור‬ ‫בכלכלה מ ‪ Queen’s University‬בבלפסט‪ .‬יש לו ניסיון רב שנים בעבודה עבור הממשל‬ ‫הפדרלי בקנדה‪ ,‬ובין היתר‪ ,‬מילא תפקידי ניהול בכירים בסוכנות הלאומית לסטטיסטיקה‬ ‫בקנדה‪.‬‬

‫מיילס קוראק‬

‫“הנוף המחורץ של ההזדמנויות הכלכליות׃ המרכיב הגאוגרפי‬ ‫בניעות הבין־דורית בהכנסות בקנדה“‬ ‫ת ק צ י ר‬

‫יש הבדלים עמוקים בניעות הבין־דורית בהכנסות ברחבי קנדה‪ ,‬ותמונת הנוף מתקבצת‬ ‫לארבעה אזורים נרחבים‪ .‬אזורים אלו אינם רציפים מבחינה גאוגרפית‪ ,‬וקווי החלוקה ביניהם‬ ‫אינם זהים לגבולות הפרובינציות‪ .‬יוצאת מן הכלל היא פרובינציית מניטובה‪ ,‬שבה הניעות‬ ‫הבין־דורית פחותה במידה ניכרת בשמונה משתנים שנגזרו מתוך מסד גדול של נתונים‬ ‫מנהליים על גברים ונשים שנולדו בין השנים ‪ 1963‬ו־‪ .1970‬משתנים אלו גובשו עבור כל‬ ‫אחד מ־‪ 266‬אזורי המפקד במפקד האוכלוסין הקנדי בשנת ‪ ,1986‬והם מראים שקהילות‬ ‫שיש בהן ניעות גבוהה יותר נמצאות בדרום אונטריו‪ ,‬באלברטה ובססקצ‘ואן‪ ,‬ושהן נוטות‬ ‫להתאפיין בפחות עוני‪ ,‬ביותר שוויון בהכנסות ובשיעור גבוה יותר של מהגרים‪.‬‬

Conference on Social Mobility and Inequality in Israel

14-15 June 2017 Jerusalem