מעניין לדעת :האבן העליונה בריחיים נקראת“ :רכב” או “ממל” .לתחתונה יש גם כן שני שמות .ניתן לכנותה “שכב” וגם “ים” נסיעה טובה!
צינור מים וצינור קמח מובילים ישירות אל מיקסר ענק המערבל אותם לבצק מתאים למצה .לכל מערבל יש שתי חתיכות פלסטיק מיוחדות המשגיחות שלא יהיה מגע בין הקמח והמים לפני הערבוב .כל שמונה עשרה דקות מוחלפות החתיכות לזהירות מרבית. מיד כשהבצק מוכן ,מופרשת ממנו חלה על ידי אדם אחראי שזהו תפקידו .שאר הבצק ממשיך במסוע אל עבר התחנה הבאה. המרדד .מכונת הרידוד ,גם היא בעצם ,מסוע גדול .המצה עוברת בו מסע מתמשך .יש מספר וולסים – זרועות רידוד ,שביניהן נוסעת פיסת הבצק .כל וולס מרדד את הגוש למשטח דק יותר מהוולס הקודם .בסיום התהליך במכונה מתקבל עובי מצה מוכר .מיד לאחר מכן ממשיכות המצות במסוע לעבר מכונה שמחוררת בהן את החורים הידועים, ומיד אחר כך סכינים חורצות את הצורה הריבועית הרגילה .במכונות האלו מורכבת מערכת איוורור תחתית המונעת מהבצק להתחמם ולהחמיץ.
רידוד הבצק חירור וחיתוך
מתחמם ,מתחמם... זהו ,סיימנו? מה פתאום! המצה עדין אינה אלא חתיכת בצק .כדי להפוך אותה לראויה לעלות על שולחן מלכים ,יש ,כמובן ,לאפות אותה. המצה ,ממשיכה ,אפוא ,את דרכה על המסוע. היא נכנסת אל תנור המופעל באמצעות גז ויוצאת ממנו כשהיא ראויה לאכילה .משגיח מיוחד עומד ליד התנור ובודק כל אחת באופן אישי ,כדי לדאוג שהמצה אינה כפולה או שבורה .מצה כפולה היא בעיתית בגלל החשש שנשארו בה כיסי בצק לא אפויים ומצה לא שלמה לא תוכל להתאים ללחם משנה .המצות הכפולות יוצאות מן המסלול, והשבורות ממשיכות במסוע בדרכן להיות קמח מצה. המצות המתאימות עוברות אל ה”יגואר”- מכונת האריזה .שני גלילי ניילון מוצבים
| 22
הבצק מרודד ומחורר לפני הכניסה לתנור ברתון -ירחון רשת ברכל