BarCol

‫רכוש‪ .‬וכך משמע במנהגי מהרי”ל (הלכות הגדה)‬

‫וזה לשונו‪“ :‬כל ימות השנה טוב למנוע כלים‬ ‫נאים‪ ,‬למען מיעוט שררה זכר לחורבן‪ ,‬לבד‬ ‫מלילות הסדר לפי שהתורה הזהירה להראות‬ ‫דרך חירות”‪.‬‬ ‫מובא בשלה”ק (בריש מסכת פסחים)‪“ :‬יתנהגו‬ ‫הוא ואשתו כמלך ומלכה‪ ,‬ובני ביתו כבני‬ ‫מלכים‪ ,‬ויכינו כלי כסף וכלי זהב‪ ,‬בגדי משי‬ ‫ורקמה מכל מה שחננו השי”ת‪ ,‬והכל‪-‬כדי‬ ‫להראות חירות ושמחת לבו בחסדו של מקום”‪.‬‬ ‫מובא בשם הרב מבריסק זצ”ל שפירש ענין‬ ‫של סידור כלים נאים בליל סדר עפ”י דברי‬ ‫המשנה (פסחים דף צ”ט ע”ב)‪ ,‬וזה לשונו‪“ :‬אפילו‬ ‫עני שבישראל לא יאכל עד שיסב”‪ ,‬וכתבו‬ ‫רש”י והרשב”ם ‘שיסב במיטה ועל השולחן’‪.‬‬ ‫ומבואר מזה דחלק מהסבה דרך חירות הוא‪,‬‬ ‫שמסב על יד שולחן ובכך נראה דרך חירות‪.‬‬ ‫אם כן גם השולחן הוא חלק ממצות הסבה‪,‬‬ ‫ולכן השולחן צריך שיהיה נראה בו חירות‬ ‫ולשם כך יש לעטר השולחן בכלים נאים‪.‬‬

‫הסיבה בליל הסדר‬

‫מובא בגמ’ פסחים (צ”ט ע”ב)‪“ :‬ואפילו עני‬ ‫שבישראל לא יאכל עד שיסב”‪ ,‬ומפרש‬ ‫הרשב”ם‪“ :‬כדרך בני חורין במטה ועל השולחן‬ ‫זכר לחירות”‪ .‬בשו”ע הגרש”ז (סימן תע”ב ס”ז)‬ ‫כותב‪“ :‬ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך‬ ‫חירות‪ ,‬כדרך שהמלכים והגדולים אוכלים‪,‬‬ ‫לפי שבכל דור ודור חייב אדם להראות עצמו‬ ‫כאילו הוא עתה יוצא משיעבוד מצרים וכו’‬ ‫לפיכך צריך לעשות כל מעשה לילה זה דרך‬ ‫חירות”‪ .‬בירושלמי (פרק ערבי פסחים) מובא‪ :‬א”ר‬ ‫לוי ‘לפי שדרך עבדים להיות אוכלים מעומד‬ ‫וכאן להיות אוכלין מסובין‪ ,‬להודיע שיצאו‬ ‫מעבדות לחירות’‪ ,‬דהיינו יסוד דין הסיבה‬ ‫היינו לפי שהוא הפך דרך עבדים וכדי להודיע‬ ‫בזה שיצאנו מעבדות לחירות‪ .‬בערוך השולחן‬ ‫(סימן תע”ב ס”ג) מביא בשם מדרש רבה ומדרש‬ ‫‘ילמדינו’‪ ,‬סמך להסיבה מהתורה שכתוב “ויסב‬ ‫אלוקים את העם”‪-‬מלמד שהושיבן בהסיבה‬ ‫דרך בני מלכים מסובין רבוצין על מיטותיהן‪.‬‬

‫חולה בשתית ד’ כוסות‬

‫נפסק בשו”ע או”ח (סימן תע”ב ס”י)‪“ :‬מי שאינו‬ ‫שותה יין מפני שמזיקו או שונאו צריך לדחוק‬ ‫עצמו ולשתות לקיום מצות ארבע כוסות”‪.‬‬ ‫וכתב המשנ”ב להסביר דברי השו”ע‪ ,‬שמה‬ ‫שכתב‪-‬מפני שמזיקו‪ ,‬רצה לומר שמצטער‬ ‫בשתייתו וכואב בראשו ו’אין בכלל זה כשיפול‬ ‫למשכב מזה’‪ ,‬וב’שער הציון’ (שם ס”ק נ”ב) כתב‪:‬‬ ‫“דאין זה דרך חירות”‪.‬‬

‫מזיגת כוסות המסובים ע”י אחר‬

‫הרמ”א (בסימן תע”ג סעיף א’) כתב‪“ :‬ובעל הבית‬

‫ניסן ה'תשע"ג ‪ -‬גליון מס' ‪23‬‬

‫מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בהכנת חרוסת לפני החג‪ .‬התמונה באדיבות פוטו ציון‬ ‫לא ימזוג בעצמו רק אחר ימזוג לו דרך חירות”‪.‬‬ ‫וכתב בספר ‘ויגד משה’ (סימן ו’ ס”ק י”א) על פי‬ ‫דברי הקיצור שלחן ערוך (סימן קי”ט ס”ב)‪ ,‬דבעל‬ ‫הבית לאו דווקא‪ ,‬דהוא הדין לכל המסובים‪-‬‬ ‫יש להדר שימזגו להם הכוסות ע”י אחר‪ .‬כמו כן‬ ‫מובא בס’ ‘שיח יצחק’‪ ,‬שהנטילה לפני אכילת‬ ‫כרפס תהיה ע”י אחר דרך שררות‪ ,‬ובסידור‬ ‫חתם סופר מובא‪ ,‬שהחתם סופר היה נוהג שהן‬ ‫הרחיצה לפני אכילת כרפס והן הרחיצה לפני‬ ‫האכילה היה ע”י משמשו כמו מזיגת הכוס דרך‬ ‫שררות‪ ,‬וכך מובא בס’ ‘ויגד משה’ (סימן ט”ז ס”ק‬ ‫ה’)‪.‬‬

‫אמירת הגדה והלל בישיבה‬

‫אומרים בליל הסדר את ההגדה מיושב‪,‬‬ ‫שהוא דרך חירות‪ .‬וכך כתוב בשו”ע הגרש”ז‬ ‫(סימן תע”ג סעיף מ”ח)‪ .‬המשנ”ב (בסימן ת”פ ס”ק א’)‬ ‫כתב‪ ,‬לגבי אמירת הלל בליל פסח בסעודה‬ ‫שאומרים מיושב‪ ,‬מפני שמיושב הוא דרך‬ ‫הסיבה וחירות‪.‬‬

‫הכנסת אורחים עניים בפסח‬

‫נהגו ישראל להרבות בהכנסת אורחים‬ ‫עניים בחג הפסח‪ ,‬וכן מיד בכניסת ליל הסדר‬ ‫תיקנו לומר‪“ :‬הא לחמא עניא וכו’ כל דכפין‬ ‫ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח”‪.‬‬

‫ובספר ‘מעיל צדקה’ לבעל השבט מוסר‬ ‫(ח”א שנ”ו והובא בקובץ מבקשי תורה ניסן תשנ”ד) כתב‬ ‫בזה וז”ל‪‘ ”:‬הא לחמא עניא’ וכו’‪ ,‬יש לדקדק‬ ‫למה תיקנו לומר כן בפסח יותר מבשאר ימים‬ ‫טובים‪ ,‬והרי בכולם נאמר‪‘ :‬ושמחת בחגך‬ ‫אתה ובנך ובתך והלוי וגר וגו’’‪ ,‬ונראה לענ”ד‬ ‫שהטעם הוא כי בהיות שחג הפסח הוא זכר‬ ‫שיצאנו מעבדות לחרות ומעניות לרכוש גדול‪,‬‬ ‫לכן צריכים אנו לרחם על העניים ולקרוא‬ ‫אותם על שולחנינו כמו שהקב”ה ריחם עלינו‬ ‫בזמן הזה‪ ,‬ולכן אחרי שהזכיר העניות שהיה‬

‫לאבותינו במצרים ‘הא לחמא עניא’ תיכף ומיד‬ ‫אמר כל דכפין ייתי וייכול”‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫וכתב בזה מו”ר הגרד”צ קרלנשטיין‬

‫שליט”א בספרו ‘מעגלי צדק’ (סדר פסח עמ’ קכ”ט)‬

‫וז”ל‪“ :‬הא לחמא עניא כל דכפין ייתי וייכול”‬ ‫וכו’‪ ,‬ואינו מובן‪ ,‬דכל שיושב בביתו ואומר‬ ‫כן ואף אחד אינו שומע הרי אין כאן הזמנה‬ ‫לאחרים‪ ,‬הריטב”א והרשב”ץ כתבו דאנו‬ ‫אומרים כך משום שבמצרים היו אבותינו‬ ‫רעבים ועכשיו יש לנו לאכול ולשבוע ועוד‬ ‫נוכל להשביע לרעבים אחרים‪ ,‬אך עדיין צריך‬ ‫ביאור מה מועיל באמירה זו‪ ,‬ונראה בזה‪ ,‬דהנה‬ ‫בליל פסח ישנו דין מסויים לנהוג הנהגה של‬ ‫דרך חירות‪ ,‬וזהו חוץ מדין הסיבה שהוא מדין‬ ‫חירות‪ ,‬וכגון מה שמבואר בשו”ע (סימן תע”ב‬ ‫ס”ב) שיסדר כלים נאים בשולחן הסדר‪ ,‬וטעם‬ ‫הדבר משום דהוי דרך חירות‪ ,‬ולכן נראה דגם‬ ‫הכרזה זו שאנו מכריזין שיש לנו די שובע לתת‬ ‫לאחרים הוא בכלל הנהגה של דרך חירות‪ ,‬וזהו‬ ‫יסוד אמירה זו דהוא ניהוג של חירות שאומר‬ ‫דכל אחד יכול לבא ולאכול אצלו‪ ,‬ובזה אפילו‬ ‫אם אין העניים שומעים דבריו מכל מקום כל‬ ‫שאומר כן לבני ביתו הוא ניהוג חירות‪.‬‬

‫לבישת בגד לבן – קיטל בליל הסדר‬

‫קודם ליל הסדר נוהגים ללבוש בגד לבן –‬ ‫קיטל‪ ,‬וכמה טעמים נאמרו על כך א‪ .‬משום‬ ‫שזה דרך חירות‪ ,‬וכן משמע בט”ז (סימן תע”ב‬ ‫סק”ג) וקיצור שו”ע (סימן קי”ח סעיף ב’)‪ ,‬ב‪ .‬שזה‬ ‫בגד מתים וכך לא תזוח דעתו מחמת שמחה‪.‬‬ ‫וכתבו האחרונים להעיר למה אין ללבוש‬ ‫קיטל בכל החגים שיש בהם שמחה כדי שלא‬ ‫תזוח דעתו עליו? ומתרצים דרק בליל פסח‬ ‫שיושב בהסיבה דרך חירות יש לחוש שתזוח‬ ‫דעתו עליו מה שאין כן בכל החגים שאין בהם‬ ‫מצות הסיבה‪.‬‬

‫|‬

‫‪11‬‬