הרצח הוא פקח את עיניו ,ראייתו היתה עדיין מטושטשת ,וראשו כאב .הוא התרומם אט אט מהשטיח, רגליו קודם ,אחר ישר את גבו ,הזדקף והתנדנד מספר שניות כשיכור .כל החדר הסתובב סביבו .הוא מצא כסא והתיישב תוך שהוא נותן לגוף ליפול .בעד לתמונה הלא ברורה הוא הבחין רק בכתם אדום גדול במרכז החדר .הוא מצמץ מספר פעמים בעיניו ,נותן לתמונה להתבהר .על השטיח הלבן בתוך הכתם האדום היה שרוע שותפו לעסק ,שתי עיניו פתוחות ,בוהות בחלל. הוא המשיך ,עוד מספר דקות לשבת שם מתבונן מרחוק בגופה .דעתו כבר הייתה צלולה ,אך טרם עיכל את הדברים .אחר החל סורק את החדר בעיניים .עיניו נתקלו באקדח שחור ומשתיק קול מאולתר ,זרוקים על השטיח ,מרחק מה מהגופה ,מבטו ננעל על האקדח .כאב הראש טרם עזב אותו, כעת נוספה למרקחת ,גם דמותו של אבנר ,שותפו ,מתבוסס בדמו .מעולם לא היתה כימיה בין השניים ,מה שהחל כידידות נפלאה ,הפך עד מהרה לקרב על השליטה בעסק .למרות זאת ,מראה המוות היה חוויה לא נעימה כלל .הוא נזכר בסרטים שראה ,ועל אלפי המיתות שהיו שם ,הוא אף פעם לא תיאר כי במציאות זה הרבה יותר קשה. הוא הסתכל בשעונו ,הוא היה מעולף כשעה .הוא לא הבין כיצד הפך הערב שהתחיל בניתוח הדוחות הכלכליים של המפעל ,לעיסה של דם .שעה שלמה נמחקה מזיכרונו ,הוא תיאר כי הרוצח נכנס לחדר מבלי שהרגישו ,הימם אותו ,ורצח את אבנר .ממשש את עורפו ,הרגיש אהוד נפיחות שכנראה היתה התוצאה של מכת קת האקדח שהממה אותו .אבנר היה מעורב רבות במאפיה הרוסית ,הימורים בלתי חוקיים ,הלוואות בשוק האפור ,לא יהיה קשה למצוא משהו שהיתה לו סיבה לחסל אותו ,חשב .אולם לא השאלה מי הרג אותו הטרידה אותו כמו האפשרות שמא הוא זה שירה באבנר ,בלהט הויכוח על התקציב ,וכתוצאה מההלם של המפגש הראשון עם המוות ,נמחק האירוע מזיכרונו. עשתונותיו חזרו אליו מיד ,כאשר התחיל לחשוב על המשטרה .אם ימצא ליד הגופה ,הוא יהיה החשוד העיקרי ,גם למשטרה הוא הניח ,יהיו ספקות לגבי הסיפור על הרוצח האלמוני .הוא הבין כי עליו לפעול במהירות ולהעלם מהשטח .אם הוא הרוצח ,טביעות האצבעות שלו עדיין על האקדח .הוא ניקה את האקדח ומשתיק הקול בעזרת מגבת מהשירותים ,שטף כוס קפה אחת מבין השתיים שהיו על השולחן .הוא לא דאג מטביעות אצבעות בשאר המקומות ,הרי היה מבקר רבות במשרדו של אבנר ,רק טבעי הוא שיהיה שם טביעות אצבעות שלו .הוא ריחם על עירית ,הפקידה ,שתמצא את אבנר בבוקר. השעה הייתה מאוחרת ,ואיזור התעשייה היה ריק ,אף אחד לא ראה את הסובארו הלבנה נעלמת מהמקום. כל הדרך הביתה הטרידה אותו האפשרות שהוא רוצח ,הוא הכיר את עצמו וידע כי אינו מסוגל לבצע רצח .לא פעם איחל מוות לשותפו ,אולם זאת עושים כולם" ,אין זה אומר כי באמת ,אתה הולך לירות בו" ,אמר לעצמו .כאשר חזר לביתו אשתו כבר ישנה שינה עמוקה ,לפחות אם יצטרך אליבי ,חשב, יוכל לטעון כי ישן בבית ,אשתו תתמוך בו ,ממילא אינה יודעת בדיוק מתי חזר .למרות העייפות ,הוא לא הצליח להירדם ,המחשבות על האפשרות כי הוא הרג אדם ,לא נתנו לו לישון .בשעה שש וחצי הטלפון צלצל ,אורנה הפקידה השנייה במפעל סיפרה לו על אבנר ,הוא הגיב כמופתע והבטיח לה כי יגיע מיד.
כאשר נכנס למפעל המשטרה כבר הציפה את המקום ,עירית המסכנה נלקחה הביתה ע"י אחת מחברותיה לעבודה .אחד השוטרים ניגש אליו ושאל הרבה שאלות רוטיניות ,הוא סיפר לשוטר על עסקיו של אבנר בעולם התחתון ,והעריך כי רוצחו הגיע מסקטור זה .הוא לא היה רגיל לשקר ,והרגיש לא נוח לעשות כן .המחשבה כי יתכן והמשטרה מחפשת אותו שיגעה אותו .הוא רצה מאוד לדעת מה כבר גילתה המשטרה .יותר מהפחד פן שכח אתמול פרט מסגיר ,קיווה כי אולי המשטרה גילתה הוכחה לכך שהיה אדם שלישי בחדר .השוטר לא נידב פרטים ,רק אמר כי זה עוד מוקדם לקבוע, וביקש מאהוד שיצור עמו קשר ,אם ייזכר בפרטים נוספים. למחרת נערכה ההלוויה ,אשתו של אבנר ושתי בנותיו ישבו בבית ההלוויות ,ההמון עבר על פניהם וניחם .אהוד התבונן בהם מהצד ,האפשרות כי במו ידיו גרם לכאב של שלושת הנשים הללו ,מנעה ממנו להתקרב .הוא פגש בעירית ושאל לשלומה ,היא נרגעה מעט מההלם ,אולם עדיין נראתה המומה, ובכתה כל הזמן .אהוד הסתכל בנערה ,גם בה הוא פגע. שבוע עבר מאז האירוע ,הטלפון צלצל במשרדו ,רפ"ק שגב היה מצידו השני של הקו .במשך השבוע התקשר אהוד כמעט כל יום ,למשרדו של שגב .תעלומת השעה האבודה ,המשיכה להטריד אותו ,כל אותו שבוע קיווה שהמשטרה תמצא סוף סוף ,פריט שינקה אותו מחשד רצח ,זה שהפיל הוא על עצמו. אלא שהפעם התקשר הרפ"ק אליו .שגב שאל אם יוכל להגיע לתחנה ,הוא הסכים מיד ,וחצי שעה מאוחר יותר ,הוא כבר היה בחדרו של שגב. "כפי שאמרתי לך ,אנו פועלים כעת בעיקר במישור המודיעיני" ,פתח שגב מיד כשאהוד התיישב. אהוד הנהן בראשו לחיוב ,ושגב המשיך, "הלכנו בכיוון העולם התחתון ,כפי שהצעת .גילינו שבאמת מישהו הוציא חוזה על אבנר צאלון" .שגב הסתכל ישירות על אהוד המתין מספר שניות ,והמשיך "עצרנו הבוקר חשוד ,בחור צעיר ,הוא כבר הודה שרצח את אבנר". אהוד הרגיש כי אבן ענקית הוסרה מליבו .אותו כאב ראש ,מליל הרצח ,עזב לראשונה. "עכשיו ,"...המשיך הרפ"ק" ,הוא טוען שאתה ,שכרת אותו".