Page 1

‫הרצח‬ ‫הוא פקח את עיניו‪ ,‬ראייתו היתה עדיין מטושטשת‪ ,‬וראשו כאב‪ .‬הוא התרומם אט אט מהשטיח‪,‬‬ ‫רגליו קודם‪ ,‬אחר ישר את גבו‪ ,‬הזדקף והתנדנד מספר שניות כשיכור‪ .‬כל החדר הסתובב סביבו‪ .‬הוא‬ ‫מצא כסא והתיישב תוך שהוא נותן לגוף ליפול‪ .‬בעד לתמונה הלא ברורה הוא הבחין רק בכתם אדום‬ ‫גדול במרכז החדר‪ .‬הוא מצמץ מספר פעמים בעיניו‪ ,‬נותן לתמונה להתבהר‪ .‬על השטיח הלבן בתוך‬ ‫הכתם האדום היה שרוע שותפו לעסק‪ ,‬שתי עיניו פתוחות‪ ,‬בוהות בחלל‪.‬‬ ‫הוא המשיך‪ ,‬עוד מספר דקות לשבת שם מתבונן מרחוק בגופה‪ .‬דעתו כבר הייתה צלולה‪ ,‬אך טרם‬ ‫עיכל את הדברים‪ .‬אחר החל סורק את החדר בעיניים‪ .‬עיניו נתקלו באקדח שחור ומשתיק קול‬ ‫מאולתר‪ ,‬זרוקים על השטיח‪ ,‬מרחק מה מהגופה‪ ,‬מבטו ננעל על האקדח‪ .‬כאב הראש טרם עזב אותו‪,‬‬ ‫כעת נוספה למרקחת‪ ,‬גם דמותו של אבנר‪ ,‬שותפו‪ ,‬מתבוסס בדמו‪ .‬מעולם לא היתה כימיה בין‬ ‫השניים‪ ,‬מה שהחל כידידות נפלאה‪ ,‬הפך עד מהרה לקרב על השליטה בעסק‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מראה‬ ‫המוות היה חוויה לא נעימה כלל‪ .‬הוא נזכר בסרטים שראה‪ ,‬ועל אלפי המיתות שהיו שם‪ ,‬הוא אף פעם‬ ‫לא תיאר כי במציאות זה הרבה יותר קשה‪.‬‬ ‫הוא הסתכל בשעונו‪ ,‬הוא היה מעולף כשעה‪ .‬הוא לא הבין כיצד הפך הערב שהתחיל בניתוח הדוחות‬ ‫הכלכליים של המפעל‪ ,‬לעיסה של דם‪ .‬שעה שלמה נמחקה מזיכרונו‪ ,‬הוא תיאר כי הרוצח נכנס לחדר‬ ‫מבלי שהרגישו‪ ,‬הימם אותו‪ ,‬ורצח את אבנר‪ .‬ממשש את עורפו‪ ,‬הרגיש אהוד נפיחות שכנראה היתה‬ ‫התוצאה של מכת קת האקדח שהממה אותו‪ .‬אבנר היה מעורב רבות במאפיה הרוסית‪ ,‬הימורים בלתי‬ ‫חוקיים‪ ,‬הלוואות בשוק האפור‪ ,‬לא יהיה קשה למצוא משהו שהיתה לו סיבה לחסל אותו‪ ,‬חשב‪ .‬אולם‬ ‫לא השאלה מי הרג אותו הטרידה אותו כמו האפשרות שמא הוא זה שירה באבנר‪ ,‬בלהט הויכוח על‬ ‫התקציב‪ ,‬וכתוצאה מההלם של המפגש הראשון עם המוות‪ ,‬נמחק האירוע מזיכרונו‪.‬‬ ‫עשתונותיו חזרו אליו מיד‪ ,‬כאשר התחיל לחשוב על המשטרה‪ .‬אם ימצא ליד הגופה‪ ,‬הוא יהיה החשוד‬ ‫העיקרי‪ ,‬גם למשטרה הוא הניח‪ ,‬יהיו ספקות לגבי הסיפור על הרוצח האלמוני‪ .‬הוא הבין כי עליו‬ ‫לפעול במהירות ולהעלם מהשטח‪ .‬אם הוא הרוצח‪ ,‬טביעות האצבעות שלו עדיין על האקדח‪ .‬הוא ניקה‬ ‫את האקדח ומשתיק הקול בעזרת מגבת מהשירותים‪ ,‬שטף כוס קפה אחת מבין השתיים שהיו על‬ ‫השולחן‪ .‬הוא לא דאג מטביעות אצבעות בשאר המקומות‪ ,‬הרי היה מבקר רבות במשרדו של אבנר‪ ,‬רק‬ ‫טבעי הוא שיהיה שם טביעות אצבעות שלו‪ .‬הוא ריחם על עירית‪ ,‬הפקידה‪ ,‬שתמצא את אבנר בבוקר‪.‬‬ ‫השעה הייתה מאוחרת‪ ,‬ואיזור התעשייה היה ריק‪ ,‬אף אחד לא ראה את הסובארו הלבנה נעלמת‬ ‫מהמקום‪.‬‬ ‫כל הדרך הביתה הטרידה אותו האפשרות שהוא רוצח‪ ,‬הוא הכיר את עצמו וידע כי אינו מסוגל לבצע‬ ‫רצח‪ .‬לא פעם איחל מוות לשותפו‪ ,‬אולם זאת עושים כולם‪" ,‬אין זה אומר כי באמת‪ ,‬אתה הולך לירות‬ ‫בו"‪ ,‬אמר לעצמו‪ .‬כאשר חזר לביתו אשתו כבר ישנה שינה עמוקה‪ ,‬לפחות אם יצטרך אליבי‪ ,‬חשב‪,‬‬ ‫יוכל לטעון כי ישן בבית‪ ,‬אשתו תתמוך בו‪ ,‬ממילא אינה יודעת בדיוק מתי חזר‪ .‬למרות העייפות‪ ,‬הוא‬ ‫לא הצליח להירדם‪ ,‬המחשבות על האפשרות כי הוא הרג אדם‪ ,‬לא נתנו לו לישון‪ .‬בשעה שש וחצי‬ ‫הטלפון צלצל‪ ,‬אורנה הפקידה השנייה במפעל סיפרה לו על אבנר‪ ,‬הוא הגיב כמופתע והבטיח לה כי‬ ‫יגיע מיד‪.‬‬


‫כאשר נכנס למפעל המשטרה כבר הציפה את המקום‪ ,‬עירית המסכנה נלקחה הביתה ע"י אחת‬ ‫מחברותיה לעבודה‪ .‬אחד השוטרים ניגש אליו ושאל הרבה שאלות רוטיניות‪ ,‬הוא סיפר לשוטר על‬ ‫עסקיו של אבנר בעולם התחתון‪ ,‬והעריך כי רוצחו הגיע מסקטור זה‪ .‬הוא לא היה רגיל לשקר‪ ,‬והרגיש‬ ‫לא נוח לעשות כן‪ .‬המחשבה כי יתכן והמשטרה מחפשת אותו שיגעה אותו‪ .‬הוא רצה מאוד לדעת מה‬ ‫כבר גילתה המשטרה‪ .‬יותר מהפחד פן שכח אתמול פרט מסגיר‪ ,‬קיווה כי אולי המשטרה גילתה‬ ‫הוכחה לכך שהיה אדם שלישי בחדר‪ .‬השוטר לא נידב פרטים‪ ,‬רק אמר כי זה עוד מוקדם לקבוע‪,‬‬ ‫וביקש מאהוד שיצור עמו קשר‪ ,‬אם ייזכר בפרטים נוספים‪.‬‬ ‫למחרת נערכה ההלוויה‪ ,‬אשתו של אבנר ושתי בנותיו ישבו בבית ההלוויות‪ ,‬ההמון עבר על פניהם‬ ‫וניחם‪ .‬אהוד התבונן בהם מהצד‪ ,‬האפשרות כי במו ידיו גרם לכאב של שלושת הנשים הללו‪ ,‬מנעה‬ ‫ממנו להתקרב‪ .‬הוא פגש בעירית ושאל לשלומה‪ ,‬היא נרגעה מעט מההלם‪ ,‬אולם עדיין נראתה המומה‪,‬‬ ‫ובכתה כל הזמן‪ .‬אהוד הסתכל בנערה‪ ,‬גם בה הוא פגע‪.‬‬ ‫שבוע עבר מאז האירוע‪ ,‬הטלפון צלצל במשרדו‪ ,‬רפ"ק שגב היה מצידו השני של הקו‪ .‬במשך השבוע‬ ‫התקשר אהוד כמעט כל יום‪ ,‬למשרדו של שגב‪ .‬תעלומת השעה האבודה‪ ,‬המשיכה להטריד אותו‪ ,‬כל‬ ‫אותו שבוע קיווה שהמשטרה תמצא סוף סוף‪ ,‬פריט שינקה אותו מחשד רצח‪ ,‬זה שהפיל הוא על עצמו‪.‬‬ ‫אלא שהפעם התקשר הרפ"ק אליו‪ .‬שגב שאל אם יוכל להגיע לתחנה‪ ,‬הוא הסכים מיד‪ ,‬וחצי שעה‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬הוא כבר היה בחדרו של שגב‪.‬‬ ‫"כפי שאמרתי לך‪ ,‬אנו פועלים כעת בעיקר במישור המודיעיני"‪ ,‬פתח שגב מיד כשאהוד התיישב‪.‬‬ ‫אהוד הנהן בראשו לחיוב‪ ,‬ושגב המשיך‪,‬‬ ‫"הלכנו בכיוון העולם התחתון‪ ,‬כפי שהצעת‪ .‬גילינו שבאמת מישהו הוציא חוזה על אבנר צאלון"‪ .‬שגב‬ ‫הסתכל ישירות על אהוד המתין מספר שניות‪ ,‬והמשיך‬ ‫"עצרנו הבוקר חשוד‪ ,‬בחור צעיר‪ ,‬הוא כבר הודה שרצח את אבנר"‪.‬‬ ‫אהוד הרגיש כי אבן ענקית הוסרה מליבו‪ .‬אותו כאב ראש‪ ,‬מליל הרצח‪ ,‬עזב לראשונה‪.‬‬ ‫"עכשיו‪ ,"...‬המשיך הרפ"ק‪" ,‬הוא טוען שאתה‪ ,‬שכרת אותו"‪.‬‬

הרצח  

סיפור קצר מאת אריק בלומנפלד - נובמבר 1996

Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you