באוצר חיים צאנז פרשת חוקת גליון שעז

‫דל‬ ‫ג‬ ‫יון מו ד"ר‬ ‫גל‬ ‫יומ‬ ‫רגל מוז‬ ‫'ת‬ ‫ל‬ ‫ט‬

‫גיליון שע"ז ‪ -‬חקת ‪ -‬שבת יארצייט ‪ -‬תשע"ז (שנה ח')‬

‫ניצוצי אורה‬

‫לפתוח הלבבות להגות בספרי חסידות‬

‫עבודת ה' בגשמיות‬ ‫זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר‪( .‬י"ט‪ ,‬ב')‬ ‫הנה פי' רש"י לעולם היא נקראת על שמך‪ ,‬הנה יש‬ ‫להתבונן מה נפקא לן אם תהיה נקרא תמיד על שם‬ ‫משה‪ ,‬ומהו טעם יש בזה‪ ,‬והנה מעשה התורה והמצוות‬ ‫אשר צוה ה' לעשותם הם לגמרי מהקדושה‪ ,‬והדברים‬ ‫העולמיים המותרים והם רשות כגון אכילה ושתיה‬ ‫בדברים המותרים הם מסוד קליפת נוגה‪ ,‬ועיקר עבודת‬ ‫האדם סובב על קוטב הזה‪ ,‬דהנה נברא האדם באופן‬ ‫הזה שאי אפשר לו לחיות על פני תבל מבלי התעסקות‬ ‫באכילה ושתיה וכל הדברים הנעשים תחת השמש‬ ‫אשר לא נאסרו בחוקי התורה הנה בעשות כל אלה‬ ‫בכיוון והכרעת דעתו לשם שמים הנה יוכלל החיות‬ ‫שבדבר המעשיי ההוא אשר היא מקליפת נוגה יבוא‬ ‫אל הקודש לקדושה‪ ,‬ובהיפוך ח"ו כשמכריע בדעתו‬ ‫בעשות כל אלה למלאות תאוותו הבהמיית הנה יוכלל‬ ‫החיות שבדבר המעשיי ההוא בתוך שלש קליפות‬ ‫הטמאות‪ ,‬עד אשר יתיישב בדעתו לשוב אל ה' וילך‬ ‫בכח האכילה ההוא לעבודתו ית"ש אזי יוצא בלעם‬ ‫מפיהם ליכלל החיות בקדושה‪.‬‬ ‫והנה תבין כל ענייני בני האדם אי אפשר לפרש‬ ‫השיעור והגבול בתורה‪ ,‬רק סתם קדושים תהיו‪ ,‬והוא‬ ‫בשיקול הדעת‪.‬‬ ‫ובזה תבין זאת חקת התורה ויקחו אליך דייקא‪ ,‬שאתה‬ ‫דעת הכולל ותמיד תהיה נקרא על שמך פרה שעשה‬ ‫משה במדבר דייקא‪ ,‬שהדעת מכריע ומשים כל ענייני‬ ‫תאוות העולם הזה כמדבר בלי שום כיסופא דגופא‪.‬‬ ‫אגרא דכלה בפרשתינו עיי"ש דברים יסודיים ונפלאים‬ ‫בביאור מתוק‪ ,‬ובדוגמאות למעשה איך לעבוד ה' גם‬ ‫בדברים גשמיים‪ ,‬ובתו"ד שם "‪...‬דהנה יש לך אדם‬ ‫שצריך למאכל ג' לטרות למלאות בטנו‪ ,‬והנה כאשר‬ ‫ישער ויכוין לש"ש ויקח די בסיפוק ב' לטרות בכדי שלא‬ ‫למלאות תאוותו‪ ,‬הנה קיים קדושים תהיו ומעשיו הם‬ ‫לצד הקדושה‪.‬‬

‫מחשבה שאינה לדביקות‬ ‫וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא‪.‬‬ ‫(י"ט‪ ,‬ט"ו)‬

‫וכל כלי פתוח‪ ,‬הרמז על כלי המחשבה פתוח אשר אין‬ ‫צמיד פתיל עליו ר"ל איזה מחשבה שבאדם (דבאמת‬ ‫המחשבה אינה נחה כרגע רק מחשבה רודפת מחשבה) שאין‬ ‫ממנה דביקות לבורא ית' או לתורה ומצוה‪ ,‬בודאי לא‬ ‫טהורה היא וצריך להחזירנה בחוכמתו לבורא ית' על‬ ‫ידי צירופים אחרים‪.‬‬ ‫אגרא דכלה בפרשתינו עיי"ש שמאריך בעוד פירושים‬ ‫נפלאים שצריך האדם לשום שופטים ושוטרים על‬ ‫אבריו עיי"ש בפירוט רב למעשה‪.‬‬

‫לימוד ספרי מוסר וחסידות‪ ,‬מעוררים את הלב‬ ‫ומביאים חמימות והתלהבות להרגיש אהבת ה'‬ ‫וקירבת אלוקים‪...‬‬ ‫(דברי רבינו שליט"א תשרי‪ ,‬תשע"ה)‬

‫הכל תלוי באמירת הצדיק‬ ‫וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה‪.‬‬

‫ממעייני החיים‬ ‫הדרכות בעבודת השי"ת מרבוה"ק‬

‫(י"ט‪ ,‬א' ‪ -‬ב')‬

‫הנה השי"ת ב"ה ברא תבל ומלואה להיטיב לברואיו‪,‬‬ ‫וברא להם כל צרכם הן במזון והן ברפואות‪ ,‬ואולם אם‬ ‫אדם הולך בדרך התורה ‪ -‬אזי הטבע משועבד לתורה‪,‬‬ ‫ואם אדם מקלקל דרכיו חלילה ונוטה מדרך הטובה‬ ‫ללכת בשרירות ליבו הרע ועצת יצרו ‪ -‬אז תקנתו‬ ‫שיעשה תשובה שלימה ויעזוב דרכו הרע‪ .‬והעיקר‬ ‫תולה ביד הצדיק לתקן כל הדברים שקלקל בהעוותו‬ ‫מדרך הישר‪ ,‬ואז התגבר הרע חלילה והוא תחת הטבע‬ ‫וצריך לרפואה או שאר הצטרכות ‪ -‬אז החכם ישיבנו‬ ‫לדרך הטובה ושב ורפא לו‪ ,‬שאם אדם רואה את הצדיק‬ ‫האמיתי‪ ,‬ומסתכל בצורתו הקדושה‪ ,‬והוא מתפלל עליו‬ ‫ מיד מתרפא‪.‬‬‫וכן כל שאר צרכי בני אדם חיי ומזוני ‪ -‬כולם תולין‬ ‫בתפילת הצדיק‪ ,‬והכל תלויה באמירת הצדיק‪ ,‬הגם‬ ‫שנגזרה הגזירה בעולמות העליונים ‪ -‬יש כח ביד‬ ‫הצדיק לבטל הגזירה‪ ,‬וזהו ביאור הפסוק‪ :‬זאת חקת‬ ‫התורה אשר צוה ה' לאמר פירוש‪ ,‬זאת החוקה היא על‬ ‫פי התורה‪ .‬ומהו החוקה ‪ -‬אשר צוה ה' לאמר ביאורו‪ ,‬כי‬ ‫כן צוה ה'‪ ,‬שיהיה כח להצדיק לבטל כל הגזירות על ידי‬ ‫אמירתו ודיבורו‪ ,‬וכל זה הוא על פי התורה שדבוק בה‪,‬‬ ‫ועל ידי כן מתדבק באין סוף ב"ה‪ ,‬וממשיך רחמים על‬ ‫כנסת ישראל ממקור העליון‪ ,‬ואין רשות לשום מלאך‬ ‫וממונה להרהר אחריו כי חקה חקקתי גזירה גזרתי‬ ‫והבן‪.‬‬ ‫מאור ושמש בפרשתינו‪ ,‬עיי"ש שמאריך לבאר את כח‬ ‫הצדיק שהוא שולט על האווירים הרעים ועל כוחות‬ ‫הטומאה הגורמים מחלות והעדר פרנסה והצדיק‬ ‫שדרכו והילוכו בקודש הוא בעסק התורה למעלה מכל‬ ‫העולמות ושם אין שום גזירה והצדיק ממשיך משם‬ ‫רחמים גדולים וכל הכוחות הלא טובים מוכרחים‬ ‫לעזבו‪ .‬עיי"ש‪.‬‬

‫הצדיק משפיע ממרום‬ ‫יאסף אהרון אל עמיו (כ'‪ ,‬כ"ד)‬ ‫הנה נשמות הקדושים הצדיקים אף כשהם מסתלקים‬ ‫מן העולם הזה הוא רק לעיני בשר אבל תמיד הם חונים‬ ‫כל הימים ומסתופפים עם בנ"י והשגחתם עליהם‪,‬‬ ‫כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת ( סוכה מה‪ ,‬א) חול הוא‬ ‫עוה"ז‪ .‬שבת הוא עוה"ב‪ .‬הם מתפללים בעד בנ"י שהם‬ ‫בעוה"ז‪ .‬וזהו יאסף אהרון אל עמיו שנאסף אל עמיו‬ ‫והנו עומד עליהם‬ ‫תפארת שלמה בפרשתינו עיי"ש הדברים בפנים שמביא‬ ‫עוד כמה וכמה מקראות שנאמרו שם לשון אסיפה‬ ‫ובכולן הכונה שהצדיק השפעתו נשארת גם אחר‬ ‫פטירתו‪ .‬עיי"ש‪.‬‬

‫נלקט ונערך ע"י הרה"ג ר' חיים רפאל אייזנבך שליט"א‬ ‫מראשי ורבני "בחצרות החיים"‬

‫יראת שמים היא אוצרו‬ ‫ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום‬ ‫אשר לא עלה עליה עול (י"ט‪ ,‬ב')‬ ‫עיקר העיקרים להגיע לאמונה פשוטה הוא ע"י יראת‬ ‫שמים‪ ,‬וגם הצדיקים היה עיקר עבודתם לכבס את‬ ‫נשמות ישראל ולהוציא מהם הטומאה והתאוות‬ ‫ולהכניס בהם יראת שמים‪ ,‬שיהיו ארכובתיו ושיניו‬ ‫דא לדא נקשן מפחד ה'‪ .‬וכשיש לו לאדם יראת שמים‬ ‫ופחד מהשי"ת יתנו לו במתנה אהבת ה' ואז יוכל להגיע‬ ‫לאמונה‪ .‬דיסוד היהדות היא ירא את ה' בני (משלי כ"ד‪,‬‬ ‫כ"א) שיהא ירא את ה' באמת‪ ,‬ולזה צריכים הרבה מאד‬ ‫לעבוד ולהתייגע להכניע את החומר הטמא ולשבר‬ ‫תאוות הלב‪.‬‬ ‫וירומז במצוות פרה אדומה שאמר הכתוב ויקחו‬ ‫אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא‬ ‫עלה עליה עול‪ .‬ולהנ"ל י"ל דיש לך אדם שבהשקפה‬ ‫ראשונה נראה כאיש צדיק תמים המשכים ומעריב‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬ולומד כל היום ומאריך בתפילתו ולא‬ ‫נראה עליו שום פסול‪ ,‬אבל במסתרים הרי הוא כ'פרה'‬ ‫סוררה וכולו אדום מן העבירות ומכף רגל ועד ראש‬ ‫מושקע בתאוות וחטאים‪ ,‬וכל זאת בגין אשר לא עלה‬ ‫עליה עול‪ ,‬שלא היה לו יראת שמים‪.‬‬ ‫שפע חיים רעד"ר ח"ד פרשת תשא מאמר ה'‪,‬‬ ‫אותיות ד' י'‪ ,‬עיי"ש כל המאמר דברים נפלאים‬ ‫בוערים באש קודש החשיבות ונחיצות היראת‬ ‫שמים אשר היא אב לכל דבר אחר בין במידות‬ ‫בין בתורה בין בחסידות ודדא ביה כולא ביה וכו'‬ ‫‪ ...‬והיכן רואים בזמננו אברך שיהא ירא מהשי"ת‬ ‫לכה"פ כמו מעקיצת מחט‪ ,‬ושיהא ניכר בשכבו‬ ‫ובקומו בדיבורו ואכילתו שהוא זוכר שיש בורא‬ ‫עולם וצריך לירא מלפניו‪ .‬עיי"ש‪.‬‬

‫תתרבה הדעת‬ ‫בזכות 'זאת חוקת התורה' שמקבל על עצמו הנהגתו‬ ‫ית"ש בקבלה גמורה אף שהוא מחוסר הבנה ומחוסר‬ ‫השגה‪ ,‬מ"מ ה' הוא מלכנו הן במילי דעלמא וכ"ש במילי‬ ‫דשמיא‪ ,‬בזכות זה יזכה להשיג את ה'‪.‬‬ ‫ומרומז דבר זה במדרש תנחומא על הפסוק 'זאת‬ ‫חוקת התורה'‪ ,‬הדא הוא דכתיב 'יהי לבי תמים בחוקיך‬ ‫למען לא אבוש' (תהלים קיט‪ ,‬פ) בחוקיך זו חוקת הפרה‬ ‫וחוקת הפסח שנאמר 'זאת חוקת הפסח' (שמות יג‪ ,‬מג)‪,‬‬ ‫ומרומז כאן ענין הנ"ל שבזכות זאת חקת התורה הרי‬ ‫יזכה ל'זאת חוקת הפסח כשיגיע עת הגאולה בו יגלה‬ ‫ה' לגאלנו לעלות לציון ברינה לכונן מקום מקדשו‬ ‫ומזבחו‪ ,‬ואז תתרבה הדעת ע"י שיעביר רוח הטומאה‬ ‫מן הארץ‪ ,‬ויתקן עולמו במלכותו ונראהו עין בעין‬ ‫בשובו אל נוהו‪ ,‬ואז כולם ישיגו אלקותו והנהגתו ית"ש‬ ‫כי אז תמלא הארץ דעה את הוי"ה כמים לים מכסים‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫ליל שב"ק פר' חוקת תשס"ח‬

‫מראי מקומות ‪ -‬ביאורים מלהיבים מספרים הק' לשבוע הבעל"ט ‪ -‬פרשת בלק‬ ‫מגן אברהם להמגיד מטריסק זי"ע עה"פ וירא בלק ‪ -‬דברים נפלאים בכח האמירה של האיש הישראלי‪ .‬מאור ושמש עה"פ ויגר‬ ‫מואב מפני העם‪ .‬ע"י התחברות ואהבה שיש בין בני ישראל פועלים ישועות גדולות‪ .‬תפארת שלמה עה"פ כסה את עין הארץ‪,‬‬ ‫שמירת עינים ‪ -‬עיקר נפילתו של בלעם‪ .‬בעש"ט עה"ת עה"פ וישא משלו וגו' ונאום הגבר שתום העין ‪ -‬בענין שמירה על החושים‬ ‫הרוחניים‪ .‬בעש"ט עה"פ וירא את ישראל שוכן לשבטיו ‪ -‬פלפול לש"ש גורם להשראת השכינה‪ .‬ייטב לב עה"פ הן עם כלביא‬ ‫יקום ‪ -‬כמה עצות לקום באשמורת הבוקר‪ .‬אור פני משה עה"פ הן עם כלביא יקום ‪ -‬לקום עם חשק לעובדת הבורא‪ ,‬עצה לזה‪.‬‬

‫א‬

‫עבודת החיים‬

‫חלשות מידי מלהפריע לו מלימודו‪ ...‬אוי ויי ‪- - -‬‬ ‫על האדמו"ר ה"תפארת שלמה" מראדומסק זי"ע מסופר‬ ‫הרהורים וענינים בעבודת השי"ת‬ ‫כי כמעט מדי שנה נסע לליז'ענסק ביום ההילולא (כ"א אדר)‬ ‫אף שהיה כהן ולא יכל להיכנס לאוהל‪ .‬באותו היום הכינו‬ ‫עבורו שולחן וכסא במקום קרוב‪ ,‬שיוכל לראות משם את‬ ‫האוהל‪ ,‬והקיפו מקומו בשלשה מחיצות‪ ,‬שיוכל ללמוד‬ ‫הרב אריה יהודה בלומנטל שליט"א‬ ‫ולהתפלל שם בניחותא‪ ,‬ופניו כלפי חלון האוהל‪ .‬לאחר‬ ‫מראשי החבורות ומשגיח רוחני בישבתה"ק‬ ‫שסיים עבודתו בקודש‪ ,‬קיבל 'קויטלאך' וחילק 'לחיים'‬ ‫לקהל‪ ,‬ומסופר שפעל שם ישועות ומופתים גלויים‪ .‬בזכותו‬ ‫פשט המנהג בכל מדינות גליציה והסביבה‪ ,‬לעלות על ציונו‬ ‫הרהורים וענינים לקראת יומ"ד רבא‬ ‫ביום ההילולא ובמשך כל השנה‪ .‬ואמר על כך‪' :‬ברוך ה' אז‬ ‫דכ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ‪ -‬ט' תמוז הבעל"ט‬ ‫מיר האבין דערהויבען די כבוד פין רבין‪ ,‬ר' אלימלך'‪( .‬ב"ה‬ ‫שזכינו להרים את כבודו של הרבי ר' אלימלך)‪ .‬ביטוי נוסף התבטא‪,‬‬ ‫על ה"ציפית לישועה" של כ"ק מרן זי"ע אך למותר להאריך‪ .‬ממנו רואים מעט גודל כוונתו הטמירה‪' :‬הרבי ר' אלימלך‬ ‫דיו אילו ימי וקני כל חורשתא לא נוכל להקיף את ענין כבר שכח לגמרי מאיתנו בעולמות העליונים‪ ,‬ב"ה שהזכרנו‬ ‫ה"ציפית" במשנתו של כ"ק רבינו זי"ע שבמשך כל ימיו אותו קצת שיזכור אותנו‪'...‬‬ ‫לא נח ולא שקט בענין ה"שכינתא בגלותא"‪ ,‬כאשר כל ימיו בדומה לזה היה מספר הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל‪ ,‬כי‬ ‫אשר חיה הרעיש עולמות על כך בתפילותיו ובדרשותיו התפא"ש דרכו היה להתעכב הרבה זמן בליזענסק על הציון‬ ‫החוצבים להבות אש‪ ,‬לעורר על ענין הגאולה והמשיח אשר של הרבי ר' אלימלך זי"ע‪ ,‬ולתשובת השואלים מדוע בחר‬ ‫ציון צדיק הזה יותר משאר ציוני צדיקים‪ ,‬השיב שקבלה‬ ‫בכל יום אנו מחכים לו שיבוא‪.‬‬ ‫זקני הגאון הגדול ראש הישיבה שליט"א ‪ -‬השי"ת יאריך בידו מרבותיו‪ ,‬שהרבי ר' אלימלך זי"ע כשעלה למרום רצו‬ ‫ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים ‪ -‬סיפר לי פעם תחת אחד להעלותו לעולם גבוה ונשגב‪ ,‬מיאן בזה באמרו‪ ,‬שאינו רוצה‬ ‫השיחים‪ ,‬על ענין ה"ציפית לישועה" אצל מרן זי"ע שהיה לשכוח מאחינו בני ישראל החיים בעוה"ז עולם השפל‬ ‫נורא נוראות‪ ,‬וחוץ ממה שהתפלל על כך ועורר על כך ומתפלל עליהם‪.‬‬ ‫כסדר‪ ,‬הרי שכל מאורע שקרה בעולם‪ ,‬היה מתייחס לכך בבואינו אל האוהל‪ ,‬אל הציון המצוינת דרבינו זי"ע‪ ,‬נזעק‬ ‫ומקשר זאת לביאת משיח‪ .‬בפרט בחודש ניסן עליו אמרו ונתחנן‪" :‬שיזכור אותנו"! כפי שהתבטא התפארת שלמה‬ ‫חז"ל כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל‪ ,‬היה מרן זי"ע זי"ע‪ .‬ובד בבד‪ ,‬לדפוק על הסטענדער‪ ,‬ולומר‪ :‬רבינו‬ ‫פארקכט‪ ,‬עומד ומצפה לגאולה השלימה אשר בא תבא רחימאי‪ ,‬נא אל תשכחנו‪ ,‬הבט וראה צאן מרעיתך כאובים‪,‬‬ ‫נאנקים‪ ,‬ונרמסים בגלות המר הזה‪ ,‬כל‬ ‫במהרה‪ ,‬כך גם בחודש תשרי‪ ,‬דבתשרי‬ ‫אחד והפעקעל שלו‪ ,‬נא אל תשכחנו‪,‬‬ ‫עתידין להיגאל ( ר"ה י"א‪ ) :‬היה עומד ומצפה שנים רבות חלפו‬ ‫פעל עבורינו ישועה אצל הבוכ"ע‪ ,‬היה לנו‬ ‫ בתוך כל עבודת החודש הלז ‪ -‬לישועה‬‫מאז ששמעתי‬ ‫למליץ‪ ,‬וגדולים צדיקים במיתתם יותר‬ ‫אשר בא תבא בכל רגע ושעה‪ .‬ואיך שעבר‬ ‫זאת ממנו‪ ,‬אך‬ ‫מבחייהם!‬ ‫החודש ועדיין בן דוד לא בא‪ ,‬היה מתעטף‬ ‫בצער‪ ,‬ממש תשעה באב‪ ...‬וראו זאת‬ ‫הדברים עדיין‬ ‫ועד היום מופיע אורו‪...‬‬ ‫במוחש‪ .‬והיה מתבטא אז‪ :‬מהאט אונז שוין מהדהדים באזני‪:‬‬ ‫וואטער פארנארט‪ ...‬שוב כבר דחו הגאולה‪.‬‬ ‫על הצדיקים שגדול כחם גם לאחר‬ ‫"אוי ויי‪ ,‬מי יתן‬ ‫ועוד התבטאויות כיו"ב‪.‬‬ ‫פטירתם ואף יותר מבחייהם ‪ -‬נכתב‬ ‫על‬ ‫לו‬ ‫וידפקו‬ ‫בשנת‬ ‫זה‬ ‫היה‬ ‫שליט"א‪,‬‬ ‫עוד שח לי זקני‬ ‫רבות‪ .‬ובספר "עטרת שלמה" מסופר על‬ ‫גדול‬ ‫ידען‬ ‫נכבד‪,‬‬ ‫ת"ח‬ ‫תשכ"ב‪ ,‬ויהודי‬ ‫"‬‫‬‫‬‫הסטענדער‬ ‫הרה"ק ה'תפארת שלמה' כי בראש השנה‬ ‫והיסטוריון‪ ,‬הוציא סט ספרים [ולא אנקוב‬ ‫האחרון לחייו בהפסקה קודם תפילת‬ ‫בשמם] ושלחם למרן זי"ע‪ ,‬ובתוך ספריו הביא ציטוט מספר מוסף דיבר בקודשו בביתו על הצרות הפוקדות את כלל‬ ‫עתיק‪ ,‬שהגאולה השלימה תהיה בשנת תש"ן‪ .‬הדבר הלז ישראל‪ ,‬ואמר שצריך לעורר רחמים‪ ,‬שלא יקחו את אחינו‬ ‫ציער מאד את מרן זי"ע ולא יכל להכיל את הענין הלז‪ ,‬וכאב בני ישראל לגיוס לצבא‪ ,‬גזירה קשה אשר התגברה בימים‬ ‫על כך מאד‪ ,‬היתכן לומר כך שנחכה עד שנת תש"ן ‪ -‬זעק‬ ‫ההם‪ .‬ואמר‪ ,‬כי אם בני ישראל יהיו שמורים בקדושה‪ ,‬לא‬ ‫בצער ובכאב‪ .‬והתבטא אז איליו שהדבר הלז מחליש את‬ ‫יוכלו שום אומה ולשון לשלוט עלינו ח"ו‪ .‬והוסיף בקדשו‪ ,‬כי‬ ‫האמונה של "אחכה לו בכל יום שיבא" ואז גם ביקש מרן‬ ‫בזמן שהרבי ר' אלימלך זי"ע היה חי עמנו בעולם הזה‪ ,‬שמר‬ ‫זי"ע לכתוב לו‪ ,‬לאותו מחבר‪ ,‬על כך‪.‬‬ ‫על בני ישראל שלא תשלוט בהם גזירה זו‪ ,‬אכן כאשר נפטר‬ ‫צריכין‬ ‫אינן‬ ‫והמפורסמות‬ ‫עוד הרבה יש לכתוב על כך‪,‬‬ ‫הרבי ר' אלימלך‪ ,‬התחילה הגזירה הזו בגליציה‪ .‬ולאחר מכן‬ ‫זקני‬ ‫לי‬ ‫ששח‬ ‫מה‬ ‫את‬ ‫כאן‬ ‫להדגיש‬ ‫לראיה‪ .‬אך מה שברצוני‬ ‫התפשטה אף למדינות פולין‪ .‬אך היה קשה לי‪ ,‬אמר הרבי‬ ‫סיפר‬ ‫זי"ע‬ ‫שמרן‬ ‫מה‬ ‫ידוע‬ ‫הנה‬ ‫ואמר‪,‬‬ ‫שליט"א אחרי כל הנ"ל‪,‬‬ ‫מראדומסק‪ ,‬הרי 'גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם'‪,‬‬ ‫הסתלקותו‬ ‫שלאחר‬ ‫שאמר‬ ‫זי"ע‪,‬‬ ‫משה‬ ‫על זקינו הישמח‬ ‫א"כ מדוע אינו מתפלל עלינו למעלה? לכן נסעתי אל‬ ‫לשמי רום לא ינוח ולא ולא ישקוט ולא יחשה עד אשר ציונו הק' בליז'ענסק‪ ,‬ועוררתי אותו לבקש עלינו רחמים‪,‬‬ ‫ישיג את מבוקשו להחיש קץ הישועה‪ ,‬ואמרו צדיקים עליו עד שנתבטלה הגזירה‪ .‬עכד"ק‪ .‬ואכן באותה שנה התבטלה‬ ‫שאמנם כשהובילוהו אל מקום מנוחתו בג"ע עמד מלכת הגזירה‪ ,‬ורבים מאחינו בני ישראל שבו לביתם באורח פלאי‪.‬‬ ‫והכריז שלא ימשיך בדרכו עד שימלאו את משאלותי‪ ,‬או‬ ‫ובא וראה מש"כ בתפא"ש על הענין הלז‪..." :‬לכן גם בעת‬ ‫אז‪ ,‬כיבדו אותו לדרוש מעט וכשהחל לדרוש שוב לא פסק‪,‬‬ ‫הסתלקותם מהעולם הזה‪ ,‬ויושבים בכבוד בגן עדן‪ ,‬הנה‬ ‫והינו עומד ודורש עד היום הזה‪ .‬כך היה מרן זי"ע מספר‪.‬‬ ‫עודם מסתכלים לעולם הזה בעינא פקיחא‪ ,‬ואור תורתם‬ ‫אחרי כל זאת‪ ,‬אמר לי זקני שליט"א בכאב עצור‪ :‬חוששני‬ ‫נשפע לכל הדורות הבאים אחריהם‪ ,‬בל ימוט לנצח"‪.‬‬ ‫שגם את מרן זי"ע כיבדו לומר שם שיעור‪ ,‬הגישו לו‬ ‫(מועדים מבוא השער ד"ה צדקתם תצהיר)‪.‬‬ ‫סטענדער ועדיין עומד ודורש‪ ,‬אוי ויי‪ ,‬מי יתן וידפקו לו על‬ ‫והדברים באו בארוכה בד"ק לסוכות (ד"ה ושבח)‪:‬‬ ‫הסטענדער להפסיקו לרגע ממשנתו‪ ,‬שיראה ויביט עלינו‬ ‫"ושבח אני את המתים וגו'‪ .‬הפירוש בזה‪ ,‬להבין גודל‬ ‫מה קורה איתנו!‬ ‫מעלות הצדיקים הממשיכים עוצם קדושתם לדורי דורות‬ ‫שנים רבות חלפו מאז ששמעתי זאת ממנו‪ ,‬אך הדברים‬ ‫הבאים אחריהם‪ ,‬עליהם תופיע נהרה מאור הקדושה אשר‬ ‫עדיין מהדהדים באזני‪ :‬אוי ויי‪ ,‬מי יתן וידפקו לו על‬ ‫הורישו לתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם לדורי דורות‬ ‫הסטענדער ‪- - -‬‬ ‫כאשר עינינו תחזינה מישרים מגודל מעלות הרב הקדוש‬ ‫מוהר"ר אלימלך זלה"ה‪ ,‬אשר קרוב לשמונים שנה שהלך‬ ‫הבט נא רחם נא‪...‬‬ ‫לעולמו‪ ,‬ועד היום (תופע) [מופיע] אורו הקדוש לדור ודור‬ ‫‪ 23‬שנים כבר חלפו מאותו יום מר ונמהר ט' תמוז‪ ,‬ואנו תלמידי תלמידיו‪ ,‬כנהר שאינו פוסק לכל מי שבא ליטהר‪,‬‬ ‫עדיין מצפים לישועה‪ ,‬הדפיקות על הסטענדר מסתמא זכותו יגן עלינו"‪.‬‬

‫כל הבא אל האהל‪...‬‬

‫ב‬

‫אורחות חיים‬

‫פסקי הלכות והנהגות ע"פ שו"ת דברי יציב‬

‫תפילת הביננו‬ ‫ותפילה קצרה לחולה‬ ‫שאלה‪ :‬האם תקנת חכמים שתקנו תפילת הביננו‬ ‫ותפילה קצרה כמבואר בש"ע סי' ק"י ס"א וס"ג‬ ‫האם תקנה זו שייך גם לחולה שקשה לו להתפלל‬ ‫באריכות?‬ ‫תשובה‪ :‬חיפשתי בכל ספרי הפוסקים עד כמה‬ ‫שידי מגעת ולא מצאתי ששייך ברכת הביננו‬ ‫ותפלה קצרה גם לחולה זולת באחרונים בחיי‬ ‫אדם כלל כ"ד סי' ל"א ובמשנה ברורה סי' ק"י‬ ‫סק"ו משמו‪ ,‬ומדשתקו רבנן קשישאי ולא‬ ‫הביאו דין זה הנוגע להלכה ושכיח מאד‪ ,‬היה‬ ‫אפשר לומר דסבירא להו שחז"ל לא נטפלו כלל‬ ‫לתקן שום תפילה עבור החולה ופטרהו לגמרי‬ ‫מדין תפילה‪ ,‬ואולי שחשו שיבא לידי סכנה‬ ‫שיחמיר על עצמו וישהה אכילתו וכדומה בשביל‬ ‫התפילה‪ ,‬ואונס רחמנה פטרי'‪,‬‬ ‫ונראה עוד דביו"ד סי' של"ז איתא דאין מודיעין‬ ‫לחולה אם מת לו מת שלא לצערו‪ ,‬וכתב בבית‬ ‫הלל שאף אם מתו לו אביו או אמו ויכול לומר‬ ‫קדיש אחריהם‪ ,‬גם כן אין מודיעין לו יעו"ש‪,‬‬ ‫ונראה גם כן שלא הטילו כלל דיני תפלה על‬ ‫החולה ודו"ק היטב‪.‬‬

‫(ע"פ דברי יציב ליקוטים סי' קי"ז אות ו')‪.‬‬ ‫נו"נ ע"י הגה"ח רבי מרדכי שבתי איזנברגר שליט"א‬

‫פרי הארץ לגאון ולתפארת‬ ‫יותר משני עשורים שהציון המצוינת של כ"ק מרן זי"ע‬ ‫הפך לאבן שואבת לרבבות עמך בית ישראל השופכים שם‬ ‫צקון נפשם לישועת הכלל והפרט‪ ,‬ובפרט ביומא דהילולא‬ ‫ט' תמוז אשר המקום והזמן מסוגלים ביותר לעורר רחמים‬ ‫והשפעות טובות על כלל ישראל‪.‬‬ ‫ידוע מה שפירש פעם הרה"ק מטשעחויב זי"ע בהיותו‬ ‫בעיר וויען לצרכי רפואה‪ ,‬ואז הפצירו בו החסידים שיאמר‬ ‫לפניהם דבר מה‪ ,‬ומשלא היה יכול לסרב אמר להם לפרש‬ ‫את דברי הפסוק (ישעיה ד‪ ,‬ב) "ופרי הארץ לגאון ולתפארת"‬ ‫דהכוונה על בן הצדיק שאם אין הצדיק קיים‪ ,‬שילכו‬ ‫ויסתופפו בצל בנו כי ברא כרעא דאבוה‪ ,‬ומכח ירושת אביו‬ ‫קאתי‪ ,‬ועל כן חשוב הוא לגאון ולתפארת‪.‬‬ ‫ובזה גם ביאר את דברי מרע"ה למרגלים "היש בה עץ אם‬ ‫אין" היינו שיבדקו אם יש שם צדיק‪ ,‬ואם לאו "והתחזקתם‬ ‫ולקחתם מפרי הארץ" שיסתופפו אצל בנו של הצדיק‪,‬‬ ‫ויחשב להם כאילו היו אצל הצדיק עצמו‪.‬‬ ‫מדבריו נמצינו למדים כי זכות הצדיק שנסתלק מן העולם‬ ‫עומד לבנו שגם אצלו יוכלו ליקח השפעות טובות‪ ,‬וכל‬ ‫מילי דמיטב‪( .‬ע"ע עטרת שלמה ‪ -‬שלח)‪.‬‬ ‫ובא השמש וזרח השמש‪.‬‬ ‫זה כבר כ"ג שנים שאנו זוכים להסתופף בצילו הטהור של‬ ‫ברא כרעא דאבוה "פרי הארץ לגאון ולתפארת" כ"ק מרן‬ ‫רבינו שליט"א‪ ,‬עמוד האש ההולך לפני מחנה בני ישראל‬ ‫בהנהגה רחימאית‪ ,‬כרועה נאמן המשקה צאן מרעיתו‬ ‫כאשר רבים נאותים לאורו ונהנים מאורו וזיוו‪.‬‬ ‫מצלאין אנו בחיי דמלכא‪ ,‬ובתוך כל התפילות על הציון‬ ‫הק'‪ ,‬נעתיר גם על רבינו שליט"א שיחזור לבריאותו‬ ‫האיתנה‪ ,‬למען יאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא‬ ‫ונהורא מעליא‪ ,‬ונזכה במהרה דידן לקבל פני משיח צדקנו‬ ‫ומלכנו בראשנו בב"א‪.‬‬

‫עתותי החיים‬ ‫עובדות מחיי רבותינו הקדושים‬

‫כי בא יום ה'‪ ,‬כי קרוב‬

‫אותו הקול‪ ,‬עם פנים חדשות‪ ,‬היה נשמע כדונג נמס‬ ‫בעת אמירת "ועל כן נקווה לך" שלש פעמים ביום‪,‬‬ ‫בו היה מתחנן ומבקש "יכירו וידעו כל יושבי תבל‪...‬‬ ‫ויקבלו כולם את עול מלכותך‪"...‬‬

‫(יואל ב‪ ,‬א)‬

‫מתי תמלוך בציון?‪...‬‬

‫ומצאת את לבבו נאמן לפניך‬

‫כבר שם‪ ,‬מבעד לערפילי החושך הכבדים שהשחירו‬ ‫את פניה של העולם‪ ,‬שם בינות למגפי חיות האדם‬ ‫המתהלכות אנה ואנה ומבקשות לרמוס תחתיהן כל‬ ‫יציר אנוש שחוטר מגזע ישראל;‬ ‫אז‪ ,‬בעיצומו של משט אגרופים קמוצים ואלות ברזל‬ ‫מכאיבות‪ ,‬מידיהם האכזריים של צוררי היהודים‬ ‫הנאצים ימ"ש‪ ,‬כאשר גופו הטהור שכוב היה ארצה ונתון‬ ‫למרמס תחת הרוצחים‪ ,‬נישא הקול הטהור מתוככי‬ ‫העצמות המרוסקים‪ ,‬בוקע מקרב הרמ"ח והשס"ה‬ ‫הנראים כבדולח מבעד לגוף שכבר מזמן לא היה נקרא‬ ‫כן‪ ,‬לולא שעדיין רוח חיים נפח בקרבו‪.‬‬ ‫הזעקה החרישית הבוקעת ממנו‪ ,‬מייללת ומנסרת‬ ‫את חלל העולם‪ ,‬מהסה את קולות האיד המזוויעים‬ ‫הנשמעים מסביב‪ .‬היא עצמה מרוסקת‪ ,‬אך נשמעת‬ ‫מלאה תקווה‪ .‬מבקשת ומתחננת‪ ,‬מייחלת ותובעת‪,‬‬ ‫קוראת לבוראה אהובה‪:‬‬ ‫" ‪ - - -‬ממקומך‪ ...‬מלכנו תופיע"‪" ...‬כי מחכים אנחנו‬ ‫לך"‪" ...‬מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו" ‪- - -‬‬ ‫דומה לה לאבן המשתוממת מן הצד‪ ,‬כי נמצאת היא עתה‬ ‫בבית מדרשה של רודניק העיר‪ .‬מדמה היא‪ ,‬כי שומעת‬ ‫עתה את אותו קול זך אותו שמעה לפני כשלושים שנה‬ ‫בשחרית של שבת‪ ,‬עת החל רבה של רודניק בדרשתו‬ ‫קודם "קריאת התורה"‪ ,‬ומן הצד התנשא חרישית קול‬ ‫בנו‪ ,‬שהיה אך עלם צעיר זך‪ ,‬אינו מבחין בכל ההמולה‬ ‫שמסביבו‪ .‬אוחז הוא בדפים הצהובים של סידורו כבוש‬ ‫הדמעות‪ ,‬ליבו לשמים ומוחו למי שמעליה‪.‬‬ ‫" ‪ - - -‬תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך" ‪- - -‬‬ ‫נשמע אז הקול מלחש שוב ושוב‪ ,‬מבקש ותובע‪ ,‬שב‬ ‫ומפציר‪.‬‬ ‫אך עתה‪ ,‬במחנה המוות האכזר‪ ,‬שומעת אותה האבן‪,‬‬ ‫קול בוטח יותר‪ .‬אם כי נדמית היא יותר ליללה סוערת‪,‬‬ ‫בכי בלתי עצור מתוככי הלב‪ ,‬אולם מצטרפת אליה‬ ‫נעימה קסומה‪ ,‬דומה לכינור המנתר ומנסק לגבהים מיד‬ ‫אחר שהיה בתוך המעמקים‪.‬‬ ‫והיה הקול מבשר ואומר אמונה מוצקת וביטחון איתן‪,‬‬ ‫כמקפץ ומרקד‪" :‬בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון" ‪-‬‬ ‫ ‪" -‬ועינינו תראינה מלכותך" ‪"[ - - -‬וזו היתה דרכם‬‫בקודש של תלמידי הבעש״ט זי״ע (עי׳ צואת הריב״ש אוח‬ ‫מ״ה)‪ ,‬שגם בעת שבכו על חבלי הגלות‪ ,‬היו מתעודדים‬ ‫בתקוה איתנה שקרובה הישועה לבא" ("שפע חיים" רעד"ר‪,‬‬ ‫פרשת וארא)]‪.‬‬ ‫עדיין שכוב הוא ארצה‪ ,‬גופו נתון למכים‪ ,‬לחייו מרוטים‪,‬‬ ‫עצמותיו זועקים‪ ,‬פצעי דם זבים מבשרו‪ ,‬אך אינו שת‬ ‫לכל זה‪.‬‬ ‫מוחו וליבו נמצאים כעת בעולמות אחרים‪ ,‬בערפלי‬ ‫טוהר‪ ,‬בשמי עליון‪ .‬כביכול ניצב הוא לפני כסא הכבוד‪,‬‬ ‫חוזה כבמחזה את השכינה הקדושה עטופה בגדי‬ ‫אלמנות‪ ,‬מבכה אודות ההסתר פנים הנורא‪ ,‬מייללת על‬ ‫בניה הנאנקים ברוח ובעבודה קשה‪ ,‬גופותיהם נשרפים‬ ‫ונשמותיהם פורחות השמימה‪ .‬ומנחם אין לה‪.‬‬ ‫נזעק היא לכבודה‪ ,‬מעיו המו עבורה‪ ,‬ביקש לנחמה‪" :‬לא‬ ‫תבושי ולא תיכלמי‪ ,‬מה תשתוחחי ומה תהמי‪ ...‬הנה זה‬ ‫כבר והיו למשסה שוסייך‪ ,‬ורחקו כל מבלעייך; עוד מעט‬ ‫וישיש עלייך אלוקייך כמשוש חתן על כלה ‪."- - -‬‬

‫הימים דאז ‪ -‬הלילות של כל הזמנים גם יחד‪.‬‬ ‫על האש מוקדה‪ ,‬עלו נשמותיהם של ריבוא ריבואות‬ ‫נפשות מישראל‪ ,‬צדיקים קדושי עליון‪ ,‬אנשים נשים‬ ‫וטף‪ ,‬זקנים ונערים‪.‬‬ ‫אולם בדרך פלאית ביותר‪ ,‬מושגחת ומכוונת בידי‬ ‫שמים‪ ,‬רוב גדול מסלתה ושמנה של ראשי גולת אריאל‪,‬‬ ‫מאורי ומנווטי ספינת הדור‪ ,‬הועברו מבעוד מועד לחוף‬ ‫מבטחים‪.‬‬ ‫מן השמים שמרו כבבת‪-‬עין על פעמיהם של הצדיקים‬ ‫הקדושים‪ ,‬בראשם רבותינו מצוקי ארץ‪ ,‬והצילו‬ ‫אותם מן התופת עוד בטרם התחילו השעות הקשות‬ ‫והאכזריות‪ ,‬למען לא יפגע בהם הרעה ויעמדו לשארית‬ ‫לפליטה להחיות עם רב עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫אך שם בתווך‪ ,‬בתוך גיא ההריגה‪ ,‬בינות למדורות‬ ‫אור הגיהנום עלי אדמות‪ ,‬הניחו את רבה הצעיר של‬ ‫קלויזנבורג‪ .‬מי שכבר באותן ימים היה שמו נערץ כאחד‬ ‫הגדולים אשר בארץ‪ ,‬בשל קדושתו ופרישותו הנשגבה‪,‬‬ ‫וגאונות תורתו המבהילה‪.‬‬ ‫ביקשו לנסות את עבד ה' הצעיר‪ ,‬בן הארבעים לבינה‪,‬‬ ‫והקריבו על מזבח של מעלה אחד עשר קרבנות משלו‪,‬‬ ‫בד‪-‬בבד עם חלבו ודמו שלו עצמו‪ .‬שם‪ ,‬כנודע‪ ,‬היה‬ ‫לסמל ולמופת‪ ,‬לנס ולפלא בהקרבתו העצמית עבור‬ ‫כבוד שמו יתברך‪.‬‬ ‫ממרום הכינו את פעמיו‪ ,‬לעמוד למשען ולמגן לשרידי‬ ‫התופת‪ .‬לשמש כאב וכאם גם יחד עבור אלפי היתומים‬ ‫והיתומות‪ ,‬השכולים והגלמודים‪ ,‬שנותרו כספינה‬ ‫המטורפת בלב‪-‬ים‪" .‬אתה הוא ה' אלקים אשר בחרת‪...‬‬ ‫והוצאתו מאור כשדים‪ ...‬ומצאת את לבבו נאמן לפניך"‪.‬‬ ‫כמי אשר חווה בעצמו עד לשד עצמותיו את מנות‬ ‫היגון והאנחה‪ ,‬יוכל הוא להוות פתח של תקווה עבור‬ ‫הלבבות הנשברות; לשמש מעיין שמחה בשביל‬ ‫הלחיים הצמוקות; לגדלם ולחנכם לתורה ולהכניסם‬ ‫לחופה תחת אבותיהם ואימותיהם אשר עלו על מוקדה‬ ‫על קדושת שמו יתברך‪ ,‬ולהאיר את עולמם של אותם‬ ‫צללי‪-‬אנשים שאין להם בעולמם אלא שק בכי ומספד‪.‬‬ ‫הוא אשר בימים הבאים יטפח אותם‪ ,‬וירוממם מעפר דל‬ ‫ומאשפות אביון‪ .‬יזכירם את שאהבו‪ ,‬ילמדם את שלא‬ ‫זכו‪ ,‬יבינם את אשר נגזל מאתם‪ .‬יורה להם הדרך אשר‬ ‫צעדו בה אבותיהם הקדושים שעלו על מוקדה‪.‬‬ ‫ואט‪-‬אט‪ ,‬משיפרחו הגפנים וינצו הרימונים‪ ,‬יהיו‬ ‫משופעים ב"יודישקייט" כרצונם הטהור של אבותיהם‬ ‫הקדושים הי"ד ‪ -‬יכוון אבידה אבידה לבעליה‪ ,‬שה שה‬ ‫למרעיתה‪ ,‬איש איש לכרמו‪ ,‬ליהדותו ולחסידותו‪ ,‬למקום‬ ‫שממנה הוא בא‪ ,‬אם מהשטיבל שבפולין‪ ,‬ואם מבית‬ ‫המדרש שבהונגריה‪ ,‬החצר שברומניה או צ'כוסלובקיה‪.‬‬ ‫בד‪-‬בבד אף ירומם קרנם של הרבנים ותופשי התורה‬ ‫והחסידות‪ ,‬יחזקם ברוח וגשם‪ ,‬ידבר אל ליבם ויעודדם‬ ‫לכונן מחדש את קהילותיהם ולהחזיר עטרה ליושנה‪.‬‬

‫קול גדול ולא פסק‬ ‫ואולם‪ ,‬אותו הקול הטהור‪ ,‬שהתנשא אז במבואותיה של‬ ‫רודניק וקלויזנבורג ולאחריו בכבשניה של אושוויץ‪ ,‬לא‬ ‫נדם‪ .‬המשיך הוא בעוז לנסר חללו של עולם‪ ,‬לבקוע‬ ‫מחיצות של ברזל‪ ,‬לפתוח לבבות של אבן‪ .‬והיה הקול‬ ‫הולך וחזק‪ ,‬הולך וחזק מאד‪.‬‬

‫אותו הקול‪ ,‬עם פנים חדשות‪ ,‬היה נשמע כדונג נמס‬ ‫בעת אמירת "ועל כן נקווה לך" שלש פעמים ביום‪ ,‬בו‬ ‫היה מתחנן ומבקש "יכירו וידעו כל יושבי תבל‪ ...‬ויקבלו‬ ‫כולם את עול מלכותך‪ ,"...‬או בתפלת ערבית "מי יתן‬ ‫מציון ישועת ישראל‪ "...‬כשכפל ושילש עשרות פעמים‬ ‫פיסקא זו וחברותיה‪.‬‬ ‫אותו הקול‪ ,‬באנפהא נהירין‪ ,‬היה בוקע ועולה בשולחן‬ ‫הטהור עת רעוא דרעוין‪ ,‬מדי שבת בשבתו‪ ,‬משך‬ ‫שעה ארוכה בדביקות עצומה‪" :‬גלות גלות‪ ,‬ווי גרויס‬ ‫ביסטו‪ ,‬שכינה הקדושה ווי ווייט ביסטו‪" ,"...‬גם כי אלך‬ ‫בגיא צלמות לא אירא; רע ‪ -‬כי אתה עמדי" [‪-‬על שגם‬ ‫השכינתא בגלותא]‪...‬‬ ‫זכורות הן המילים הכל כך מתחננות‪ ,‬בד‪-‬בבד עם הפיזום‬ ‫החרישי‪ ,‬הדמעות המבצבצות ויורדות לאיטן מדי שבוע‬ ‫בשבוע בעת עידן רעוא דרעוין על ידי הצדיק הקדוש‪,‬‬ ‫שנפשו משתפכת עליו והומה עליו מרוב געגועים אל‬ ‫זיו שכינת כבודך‪ .‬בהאי שעתא דרעוא דרעוין‪ ,‬עולה‬ ‫ליבו הטהור על גדותיה‪ ,‬ומתגלים מעט צפונותיה וסתרי‬ ‫האהבה שכל מים שבעולם לא יוכלו לה‪.‬‬

‫קול ששון וקול שמחה‬ ‫ברם‪ ,‬קול זה ממש‪ ,‬הוא אשר גם סחף כבחבלי קסם‪,‬‬ ‫בקול ששון וקול שמחה‪ ,‬אם בעת שיעורי החורש"י‬ ‫ודברות הקודש ברעוא דרעוין‪ ,‬כמו גם בכל הזדמנות‬ ‫של דיבור‪ ,‬לעודד את קהל ה'‪ ,‬לחזקם ולהודיע להם‪ ,‬כי‬ ‫קרוב יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים‬ ‫ולב בנים על אבותם; קרוב היום בו ישמע בערי יהודה‬ ‫וחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בתוך קהל עם ועדה‪ ,‬נסך תקוות עידוד‪ ,‬נפח שמחת‬ ‫חיים‪ ,‬ובד‪-‬בבד הגביר התשוקה לחמדת עולם‪ .‬הראה‬ ‫באצבע כיצד כל מהלכי העולם מובילים לעבר הייעוד‬ ‫הנכסף הקרוב ממש לפתחנו‪ .‬ומאידך‪ ,‬פנימה‪ ,‬בתוך לבו‬ ‫הטהור‪ ,‬בפרי רעיוניו הטהורים הפנימיים‪ ,‬היה רותח‬ ‫ומבעבע ברחמים ובתפלה לפני אדונו‪ ,‬לקרב בעוד רגע‪,‬‬ ‫בעוד שעה‪ ,‬בעוד יום‪ ,‬שבוע‪ ,‬חודש ושנה את התיקון‬ ‫השלם‪ ,‬בו יהי כבוד ה' לעולם‪ ,‬ישמח ה' במעשיו‪.‬‬ ‫היתה כל מהותו "גאולה"‪ :‬שיחו ושיגו ‪ -‬גאולה‪.‬‬ ‫מחשבותיו ‪ -‬גאולה‪ .‬הגיגיו ‪ -‬גאולה‪ .‬ציפיותיו ‪ -‬גאולה‪.‬‬ ‫תורותיו ‪ -‬גאולה‪ .‬תפילותיו ‪ -‬גאולה‪ .‬מצוותיו ‪ -‬גאולה‪.‬‬ ‫שמחותיו ‪ -‬גאולה‪ .‬בכיותיו ‪ -‬גאולה‪ .‬צרותיו ‪ -‬גאולה‪.‬‬ ‫כל כך‪ ,‬כי חולת אהבתו היא‪ .‬נשמת רוח אפו ‪ -‬התיקון‬ ‫השלם‪ .‬ייעודו הנכסף ‪ -‬הייחוד הנפלא בין קודשא‪-‬‬ ‫ברוך‪-‬הוא לכנסת ישראל‪.‬‬ ‫ובמקום שמחשבתו של אדם ‪ -‬שם הוא‪ .‬ומשכך‪ ,‬גם‬ ‫מי שדבק בו‪ ,‬מי שהתהלך בצדי דרכיו‪ ,‬אף הוא הריח‬ ‫ונשם מאותו טעם גן‪-‬עדן‪ .‬לשם היה מכוין את צאן‬ ‫מרעיתו‪ ,‬ולשם היה מבקש לנתב את פעמיה של כנסת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ביריעה שלפנינו‪ ,‬אסופת אלומות‪-‬אור בודדים‪ ,‬טיפות‬ ‫מים קמוצים מתוך אותו מעיין גאולה נובע; הארה קטנה‬ ‫מתוך אותם חיי גאולה‪ ,‬שכל שאר עיסוקיה עומדים‬ ‫כצל‪ ,‬ואולי דווקא כשימוש למטרה‪ ,‬לצד כיסופה‬ ‫וייחולה האמיתי‪ :‬הגאולה השלימה‪.‬‬ ‫וממנו נקח עידוד וחיזוק לימינו אלה‪ ,‬כי קרובה‬ ‫ישועתנו לבא וצדקתנו להיגלות‪ ,‬וכי אשרי המחכה‬ ‫ויגיע לקץ הימין‪.‬‬

‫ג‬

‫אספקלריא המאירה‬ ‫אמרות טהורות שנשמעו מפי ממלל רברבן‬

‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‬

‫הגדיל ה' לעשות עם אלה!‬ ‫צוהר קטן על ההשקפה הטהורה שהנחיל לנו רבינו זי"ע‬ ‫על מאורעות העולם‪ ,‬הכלליות והפרטיות ‪ -‬שכל כולם לא באו‬ ‫אלא בשביל ישראל‪ ,‬וכהכנה לגאולה השלימה‬

‫בין עשרות עניני תורה ועבודת ה'‪ ,‬בהם עסק רבינו זי"ע בשיעוריו ומאמריו הקדושים‪ ,‬ביקש לנטוע בקרב עם ה' את ההשקפה הבהירה‬ ‫והמאירה על כלל מאורעות העולם‪ ,‬הכלליות והפרטיות‪ ,‬שכל כולם לא באו אלא בשביל ישראל‪ ,‬וכהכנה לגאולה השלימה‪ ,‬כשבד‪-‬בבד‬ ‫היה מורה באצבע ומחזק את ידי בני דורנו בקריאת "הנה זה בא משיח צדקנו"‪.‬‬ ‫כך היה מאיר באור‪-‬יקרות כל מאורע וענין‪ ,‬באספקלריית ההשגחה הפרטית מאתו יתברך‪ ,‬ומטרתו הפנימית לשם ההכנה לגאולה‪ .‬דורש‬ ‫להביט במבט טהור ומרומם זה על כל צעד קטון כגדול‪ ,‬פרטי ככללי‪ ,‬מהמתרחש בעולמנו בכלליות‪ ,‬ואצל כל אחד ואחד בפרטיות‪ .‬ושולל‬ ‫מכל וכל את ההיבט ה"פוליטיקאי"‪ ,‬החיצוני והמעורטל‪ ,‬שמטרתו להסוות את יד ה' הגדול והנורא שמתחתיהם‪ .‬שנשכיל להתבונן ולשאול‬ ‫תמיד לעצמנו‪" :‬מהו רצון השי"ת בדבר זה? והאם אנו אכן מקיימים רצונו יתברך כראוי?"‪.‬‬ ‫לפנינו אחדים מדברותיו הטהורות בדרשת חורש"י פרשת לך תשמ"ב‪ ,‬שהתפרסמו בחלקם בשעתו‪ ,‬לפני כמה שנים‪ ,‬בהקשר לטבח הנורא‬ ‫של כמה מאחינו בנ"י‪ ,‬הי"ד‪ ,‬שבמומביי במדינת הודו‪ .‬וקשורים אף הם לענין 'גלות וגאולה'‪ ,‬בה עוסקים בני החבורות בשבועות אלו‪.‬‬

‫אתה הראת לדעת‬ ‫לכל יהודי שחי בעולם‪ ,‬יש משימה נשגבה ותפקיד‬ ‫נעלה שהוא ממלא בעצם היותו בעולם‪ ,‬לפרסם‬ ‫ולהגדיל את שמו הקדוש של הבוכ"ע בפי כל יושבי‬ ‫תבל‪ .‬וזהו תכלית החיים של אדם מישראל בעולם‬ ‫הזה‪ ,‬לפרסם הוד קדושתו יתברך בעולם ובפי כל‬ ‫האומות‪.‬‬ ‫סוד הדבר‪ ,‬כי על בני ישראל נאמר (דברים ד‪ ,‬לה) 'אתה‬ ‫הראת לדעת כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל‬ ‫הארץ מתחת אין עוד'‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שרק בני ישראל‪,‬‬ ‫זרע אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ראו בעיניהם את גדלות‬ ‫הבורא ואת מלכותו אשר בכל משלה‪ ,‬ורק הם השיגו‬ ‫את עוצם כבוד מלכותו כי רבה הוא‪ ,‬מה שאין עוד‬ ‫שום אומה זולתם משיגים זאת‪ .‬בנו בחר ה' להיות לו‬ ‫לעם סגולה‪ ,‬לפרסם בעולם שה' הוא האלקים‪ ,‬וכל‬ ‫הע"ז הם אלילי שוא ושקר‪ ,‬הבל הבלים אין בם מועיל‪.‬‬ ‫אנו השליחים שעל ידינו ידעו כל הגויים כי אתה שמך‬ ‫ה' לבדך עליון על כל הארץ‪.‬‬ ‫למטרה זאת מועיל גם היהודי הגרוע והשפל ביותר‪,‬‬ ‫כי גם דרכו מתפרסם שם ה' בעולם‪ ,‬כמו שידוע‬ ‫מצדיקים (עיין 'תולדות יעקב יוסף' פרשת בא ד"ה והנה יש‬ ‫כאן)‪ ,‬שאפילו היהודי הגרוע ביותר מוכן למסור נפשו‬ ‫לה'‪ ,‬ופייבוש איש קל יוכיח‪ .‬הכוונה למעשה שהיה‬ ‫עם אחד בשם פייבוש‪ ,‬שהיה משרת אצל פריץ ולא‬ ‫ידע כלום ממצוות התורה‪ .‬פעם התפאר הפריץ לפני‬ ‫חביריו אודות משרתו היהודי‪ ,‬שמאד מסור ונאמן‬ ‫אליו‪ .‬אמרו לו חבריו‪ ,‬שיאמר למשרתו להמיר דתו‪,‬‬ ‫ואז יראו אם הוא אכן נאמן אליו‪ .‬ציווה הפריץ על‬ ‫פייבוש שימיר דתו‪ ,‬אולם הוא לא רצה לשמוע לו‪.‬‬ ‫הפריץ התבייש מפני חבריו הפריצים‪ ,‬ציווה להכין‬ ‫מדורת אש‪ ,‬ואמר לפייבוש שאם לא ישתמד ישרוף‬ ‫אותו באש‪ .‬מיד קפץ פייבוש לתוך האש כשהוא‬ ‫צועק 'שמע ישראל'‪.‬‬ ‫בכל מקום בעולם שמתגורר יהודי‪ ,‬גם במדינות‬ ‫רחוקות ונידחות‪ ,‬שהוא אחד יחיד בין רבבות אלפי‬ ‫גויים‪ ,‬נשלם על ידו תועלת זו של פרסום שמו יתברך‪,‬‬ ‫כי כל תושבי המדינה ההיא יודעים שבמדינתם יש‬ ‫איש יחידי שמשתייך לאומה ישראלית שאינה‬ ‫מאמינה בשתי וערב או בנביא השקר מוחמד ימ"ש‪.‬‬

‫ד‬

‫חז"ל גילו לנו רז זה בגמרא (פסחים פז‪ ,‬ב) 'לא הגלה‬ ‫הקב"ה את ישראל בין האומות אלא כדי שיתוספו‬ ‫עליהם גרים'‪ .‬זהו תכלית וסוד הגלות שגלו ישראל‬ ‫מארצם וממולדתם‪ ,‬כי כשיהיו מפוזרים בכל‬ ‫המדינות‪ ,‬יגרמו שכל יושבי תבל יכירו וידעו שה'‬

‫הוא האלקים אין עוד מלבדו‪ ,‬ועל ידי כך יתוספו גרים‬ ‫המאמינים בה'‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬גם יהודי יחיד שמתגורר בדד בהודו בין מליוני‬ ‫גויים‪ ,‬גורם שכל גויי הארץ ידעו מאותו יהודי אחד‬ ‫המיוחד המתגורר במחיצתם‪ ,‬ידברו ויספרו ממנו‬ ‫ומאורחותיו‪" ,‬הוא עדיין חי? הרגו אותו?"‪ .‬דבר זה‬ ‫לבד מביא תועלת נשגבה‪ ,‬ונמצא שכל יהודי גורם‬ ‫שעל ידו יתקדש שם שמים ברבים‪.‬‬

‫אם יתמהמה ‪ -‬חכה לו‬ ‫המתבונן יבחין שככל שמתאחר הזמן‪ ,‬כך מתפרסם‬ ‫השם של כלל ישראל בעולם וכל הגויים מרבים‬ ‫לדבר על היהודים‪ ,‬אם לרע ואם להרע‪ .‬קטני דעת‬ ‫ששקועים בחשבונות בני אדם ובעניני גשמיות‪ ,‬אינם‬ ‫יודעים פשר דבר‪ ,‬וסבורים שהכל תוצאה מקרית בלי‬ ‫כוונה מיוחדת‪.‬‬ ‫ענין הדבר‪ ,‬כי רק כשכל אומות העולם בכל רחבי‬ ‫תבל יכירו וידעו במלכותו ית"ש‪ ,‬ואף הם יודו וישבחו‬ ‫וירוממו שהשי"ת מלך יחיד בעולמו ומבלעדו אין‬ ‫אלקים‪ ,‬אז יתכן להגיע לעולם התיקון‪.‬‬ ‫לכן רואים‪ ,‬שישנם אומות גדולות שמעולם לא ידעו‬ ‫ולא שמעו על האומה הישראלית‪ ,‬ורק במאות שנים‬ ‫אחרונות הגיע שמעם לאוזניהם‪ .‬אפילו כאן באמריקה‬ ‫לא ידעו על עם ישראל עד לפני כמה מאות שנה‪.‬‬ ‫בזמננו אין אפילו גוי אחד בכל רחבי תבל שאינו יודע‬ ‫מיהודים‪ .‬יש מקללים ויש מברכים‪ ,‬יש צועקים אחרי‬ ‫יהודים ברחוב העיר‪ ,‬אבל כולם יודעים על עם ישראל‪.‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬עד הדורות האחרונים לא היה מציאות שידעו‬ ‫בכל רחבי תבל על עם ישראל‪ ,‬שכן היו מקומות שלא‬ ‫היו יכולים לגשת שמה‪ .‬ברור כשמש‪ ,‬שבדור הזה‪ ,‬כל‬ ‫העמים בכל מדינה ומדינה יודעים על היהודים‪ ,‬בפרט‬ ‫שבזמננו יש את כל הטכנולוגיה ואת האפשרות‬ ‫לנסוע ולטוס מכל מקום לכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫סיפרו לי‪ ,‬שבדקו ומצאו שאת ספר התנ"ך‪[ ,‬וכפי‬ ‫שנקרא בלשונם בייבע"ל]‪ ,‬תרגמו במשך הדורות‬ ‫בכחמש מאות ושמונים שפות‪ ,‬שהוא המספר הגדול‬ ‫ביותר שתרגמו ספר כלשהו מכל אומה ולשון להבדיל‬ ‫בין טומאה לטהרה‪ ,‬ואף מהאומות הגדולות בעולם‪,‬‬ ‫ובכח זה מתוודעים כל האומות על עם ישראל‬ ‫ואלקיהם‪.‬‬ ‫זהו גם כן חלק מהשלמת החזון של 'להתוודע‬ ‫ולהיגלות כי הוא מלך על כל הארץ'‪ .‬מציאות זו‬ ‫גורמת לנו חיזוק ושמחה‪ ,‬שהנה נשלם ומסתיים‬ ‫התכלית שלמענה ירדו ישראל לגלות‪ ,‬כי הרי כל‬

‫אומות העולם מכירים באלקי ישראל אשר מלכותו‬ ‫בכל משלה וממציאות הבורא בעולם‪ ,‬ולכן תיכף יבא‬ ‫עת דודים להביא את מלך המשיח‪.‬‬

‫הגדיל ה' לעשות עם אלה‬ ‫בביאת המשיח‪ ,‬לאחר שיושלם היעוד ויהיה‬ ‫תיקון השלם‪ ,‬יאמרו לכל הגויים שיראו בעיניהם‪,‬‬ ‫שהיהודים הללו‪ ,‬שהם שנאו ורדפו כל השנים‪ ,‬צדקו‬ ‫בדרכם ובאמונתם האמיתית‪ .‬גם חסידי אומות‬ ‫העולם [שאינני יודע אם ישנם עוד כאלו] יווכחו‬ ‫בצדקת דרכם‪ ,‬וישמחו על שהלכו בדרך אמת‪ .‬כולם‬ ‫יחדיו יאמרו‪ :‬ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל‬ ‫משלה‪.‬‬ ‫ביום ההוא ישישו בני ישראל וישמחו על שזכו להיות‬ ‫שליחים נאמנים לפרסם את שמו הגדול בעולם‪ .‬אז‬ ‫יתברר להם למפרע שהשלימו את יעודם כראוי על‬ ‫הצד היותר טוב‪ ,‬שכל גויי הארץ יודעים שאתה שמך‬ ‫ה' לבדך עליון על כל הארץ‪ ,‬כי אילו לא היו ממלאים‬ ‫את שליחותם‪ ,‬היתה מתעכבת ביאת מלך המשיח‪.‬‬ ‫בעת ההוא יאמרו בני ישראל‪' ,‬הנה אלקינו שמסרנו‬ ‫נפשנו בגלות על קדושת שמו הגדול ועליו הורגנו‬ ‫כל היום'‪ ,‬כמו שאומרים באקדמות בחג השבועות‪,‬‬ ‫שמלאכי אומות העולם תמהין ושאלין ליה בעסק‬ ‫אתותא‪' ,‬מנן ומאן היא רחימך שפירא בריותא‪ ,‬ארום‬ ‫בגיניה ספית מדור אריותא'‪.‬‬ ‫הנהגה זו הנהיג השי"ת בעת שהגלה את בני ישראל‬ ‫ממולדתם‪ ,‬שרק אחרי שיפרסמו את שמו יתברך ואת‬ ‫מציאותו בפי כל יושבי ארץ‪ ,‬יזכו לגאולה שלימה‬ ‫ונצחית‪ .‬רמז לזה בפסוק (דברים ל‪ ,‬ד) 'אם יהיה נדחך‬ ‫בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך'‪.‬‬ ‫רק כשבני ישראל יהיו מפוזרים ונדחים בכל קצוות‬ ‫תבל‪ ,‬במדינות רחוקות ובארצות נדחות‪ ,‬ויגיעו עד‬ ‫המקומות האפלים בצפונו ובדרומו של כדור העולם‪,‬‬ ‫שם יספרו באוזני האומות שמתגוררות שמה ‪-‬‬ ‫שעד שהגיעו יהודים לתחומי מדינתם כלל לא ידעו‬ ‫על קיומם ‪ -‬על מציאותו של עם הנבחר הדבוק‬ ‫ומאמין בבורא העולם אשר עשה ועושה ויעשה לכל‬ ‫המעשים‪ ,‬ישלימו את שליחותם ויעודם להרגיל שם‬ ‫שמים בפי כל הבריות‪ ,‬אז יקבצם השי"ת ומשם יקחם‬ ‫אליו באהבה בעת קיבוץ גלויות‪.‬‬ ‫משום כך בטוחים אנו שקרובה ישועתנו לבא‪ ,‬כי הולך‬ ‫ונשלם התכלית של 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו‬ ‫ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה‬ ‫באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'‪.‬‬

‫והוי מתחמם‬ ‫דרכי עבודה והתעלות‬ ‫במשנת כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א‬

‫כי מחכים אנחנו לך (ב)‬ ‫להביא לימות המשיח‬ ‫כל המאורעות שהיו מאז חורבן בית המקדש‪ ,‬הם‬ ‫במטרה לקרב את ביאת המשיח‪ .‬כל מה שמתרחש‬ ‫בעולם‪ ,‬צריכים להאמין שע"י התרחשות זו התקרבנו‬ ‫עוד יותר לביאת המשיח‪ ,‬וכשרואים רוח נושבת או‬ ‫מטר יורד על הארץ‪ ,‬צריכים להאמין באמת כי גם‬ ‫זה הוא לצורך ביאת המשיח‪ ,‬אשר אז יהיה ה' למלך‬ ‫על כל הארץ‪ ,‬ואשר אז יתקיים (בראשית א‪ ,‬לא) 'וירא‬ ‫אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד'‪.‬‬ ‫שפע חיים (דרשות חורש"י בהר תשמ"א)‬

‫כל שמחה וכל עגמ"נ ‪-‬‬ ‫הכנה לקראת הגאולה‬ ‫ואכן‪ ,‬כאשר יתגלה משיח במהרה בימינו‪ ,‬יראה כל‬ ‫אחד ויבין איך שכל המאורעות היו הכנה בשבילו‪ .‬כל‬ ‫מה שהגויים נעו ורעשו היה הכנה לגאולה השלימה‪,‬‬ ‫ומכל שכן המאורעות הפרטיות אצל עם בני ישראל‪,‬‬ ‫כל שמחה וכל עגמת נפש וחולשה ה"י‪ ,‬הם הכנה‬ ‫לקראת הגאולה‪ ,‬שכך בהכרח להיות ואחרת לא יתכן‪.‬‬ ‫ועל זה כוונת הכתוב בתהלים (טז‪ ,‬כג)‪" :‬מה' מצעדי‬ ‫גבר כוננו ודרכו יחפץ" ‪ -‬כי האדם חושב שהולך‬ ‫לדרכו לעשות חפציו‪ ,‬אבל מן השמים מושכים אותו‬ ‫לנסוע בדרך זו‪ ,‬יען כי "מהוי' מצעדי גבר כוננו"‪ ,‬רצ"ל‬ ‫כדי שיהיה הייחוד שם הוי' ואד'‪ ,‬ושיהא השם שלם‬ ‫בגאולה השלימה‪ ,‬על כן כוננו מצעדיו ללכת בדרך‬ ‫זו‪.‬‬ ‫שפע חיים (י"ג מדות)‬

‫זאת רצו בשמים‪,‬‬ ‫ובזכות זה תבוא הגאולה!‬ ‫אמרו חז"ל (סוטה מט‪ ,‬ב) כי בעקבתא דמשיחא "בן‬ ‫מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה"‪ .‬ולכאורה‬ ‫תמוה ביותר‪ :‬וכי לאיזה צורך תשרור רוח משונה‬ ‫כזו בעולם טרם ביאת המשיח‪ ,‬ומה שייכות יש בין‬ ‫התנהגות כזו לביאת המשיח?‬ ‫אלא שהנה בזמן הבית‪ ,‬היה יהודי מתיירא לעבור‬ ‫עבירה שלא ייענש במיתת בי״ד‪ .‬גם לאחר מכן‪ ,‬עדיין‬ ‫היו מתייראים שלא יחרמו אותו הקהל‪ ,‬וחששו לעבור‬ ‫עבירה בפרהסיא שמא יגרשוהו מביהמ״ד בביזיונות‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בשמים היה קטרוג גדול על כך‪' :‬וכי רבותא‬ ‫היא שהם מתנהגים כיהודים? הלא הם דרים בין רבי‬ ‫רבבות יהודים שומרי תורה ומצוות וחיים חיי קהילה‬ ‫מסוגרת; ואין לאף אחד שום אפשרות ליהפך להיות‬ ‫פורק עול'‪.‬‬ ‫ואכן אז‪ ,‬כשהעולם התנהג באופן כזה‪ ,‬לא היה יכול‬ ‫להיות עדיין עולם הבירור‪.‬‬ ‫לצורך זה בעקבתא דמשיחא‪ ,‬זה יהיה לטובת הדור‪,‬‬ ‫שהבן לא יצטרך לאביו והבת לא תהא זקוקה לאמה‬ ‫וכן הכלה לחמותה וכו'‪ ,‬ויוכל כל אחד לעשות מה‬ ‫שלבו חפץ‪ ,‬אם רק ירצה‪ ,‬וכאשר בכל זאת יתנהגו‬ ‫כיהודים נאמנים לה' ולתורתו ‪ -‬זו תהא רבותא‬

‫גדולה ולימוד זכות על הדור ההוא‪ .‬וזאת רצו‬ ‫בשמים‪ ,‬ובזכות זה תבוא הגאולה שלימה‪.‬‬ ‫על זה אמרו חז"ל כי דורו של משיח יהא דור שכולו‬ ‫זכאי או כולו חייב‪ .‬הכוונה‪ ,‬שמי שירצה להיות זכאי‬ ‫ יוכל להיות זכאי! ומי שירצה להתנהג כגוי ולהיות‬‫חייב ח"ו ‪ -‬תהא הברירה בדו לעשות כאוות נפשו‪.‬‬ ‫ואז יהא גמר הבירור! ודעו נא‪ ,‬כי הנה עתה הוא‬ ‫תקופת גמר הבירור שבטרם ביאת המשיח‪.‬‬ ‫לכן נשלחו בני ישראל לאמריקא‪ ,‬כאשר מעולם לא‬ ‫היתה כזאת בישראל שישרור חופש הבחירה בקנה‬ ‫מידה כזו‪.‬‬ ‫והיום‪ ,‬כשרואים בחור ואברך שלומד תורה‪ ,‬אפשר‬ ‫לדעת כי הוא לומד תורה לשמה‪ ,‬והוא אכן אוחז בכך‪,‬‬ ‫שאין מי שמכריחו ומאלצו להתנהג כך‪ ,‬ורק הרצון‬ ‫להיות יהודי הוא המזרז אותו להתנהג כיהודי!‬ ‫דברי תורה (ברית מילה פרשת וירא תשל"ח)‬

‫אין מושג של רע בעולם‬ ‫בביאת המשיח ידעו ויבינו‪ ,‬כי מה שנדמה בעולם‬ ‫הזה כדבר רע‪ ,‬הוא בעצם תכלית הטוב‪ .‬מי שיש לו‬ ‫אמונה פשוטה ובוטח בהשי"ת‪ ,‬יודע כבר כעת‪ ,‬דכל‬ ‫מאי דעבד רחמנא לטב עביד (ברכות ס‪ ,‬ב)‪ ,‬ועל כל מה‬ ‫שקורה עמו‪ ,‬אומר 'גם זו לטובה'‪ ,‬מתוך ידיעה שאין‬ ‫מושג של רע בעולם‪.‬‬ ‫גם אדם שחטא‪ ,‬צריך לראות את נקודת הטוב‬ ‫שבחטאיו‪ ,‬שאם יעשה תשובה יהיה במדרגה גבוהה‪,‬‬ ‫כמו שאמרו חז"ל (ברכות לד‪ ,‬ב) 'מקום שבעלי תשובה‬ ‫עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין'‪ ,‬וכן אמרו‬ ‫(יומא פו‪ ,‬ב) 'שבתשובה מאהבה מתהפכים הזדונות‬ ‫לזכויות'‪.‬‬ ‫זהו דבר נורא ועמוק‪ ,‬שכל דבר בעולם בא על ידי‬ ‫השי"ת‪ ,‬והוא מסבב את האדם לחטוא כדי להוציא‬ ‫את הניצוצות הקדושות ממקום נפילתם‪.‬‬ ‫כך מעוררים את תקומת השכינה הקדושה‪ ,‬גורמים‬ ‫התגלות אלקית בכל העולמות‪ ,‬ומתקיים (תהלים צו‪,‬‬ ‫יא) 'ישמחו השמים ותגל הארץ'‪ .‬בהתבוננות בדברים‬ ‫אלו‪ ,‬מבינים הרבה עניינים באופן שונה לגמרי‪.‬‬ ‫שפע חיים (דרשות חורש"י חוקת בלק תשמ"ב)‬

‫מה שחשבו לצרה גדולה ‪-‬‬ ‫מזה גופא צמחה הישועה!‬ ‫מאז בריאת העולם עד היום הזה התרחשו תמיד‬ ‫דברים אשר שגבו מבינת אנוש‪ ,‬ובני אדם סברו‬ ‫לתומם כי עקתין בישין המה‪ ,‬ואולם לבסוף הוברר‬ ‫כי יד ה' עשתה כל זאת‪ ,‬ורב טוב היה גנוז בהם‪ .‬מה‬ ‫שבני ישראל חשבו לצרה גדולה וסברו שהם כבר‬ ‫לאחר ייאוש‪ ,‬מזה גופא צמחה להם הישועה‪.‬‬ ‫כך יקרה גם כאשר ישיב השי"ת את שבותנו‪ ,‬דאז‬ ‫ניווכח כי הכל היה לטובתנו‪ ,‬ובמכוון התנהל הכל‬ ‫בהסתר גמור אשר רק הבוכ"ע בעצמו ידע מזה‪ ,‬הוא‬ ‫ולא אחר‪ ,‬כדי שלא יזדמנו מניעות והפרעות‪ ,‬כי עד‬ ‫שלא נרקב הגרעין לגמרי בלתי ניתן לצמוח ממנו‬ ‫מאומה‪.‬‬ ‫כך היא דרך הנהגתו של הבוכ"ע להוציא יש מאין‪,‬‬ ‫והסט"א אינה יודעת מזה כלום‪ ,‬ובינתיים צומחת‬ ‫ישועת השי"ת מבלי ידיעתה‪ ,‬והתוצאה היא היפוך‬ ‫גמור ומוחלט ממה שהם סברו‪.‬‬

‫זיקוקין דנורא‬ ‫דנפקי מפומיה דרב‬

‫לראותכם שלווים ושמחים!‬ ‫בביאת משיח במהרה כשיהיו כלל ישראל‬ ‫בשמחה אמיתית‪ ,‬לא אהיה זקוק לשכר ולטובה‬ ‫יתירה מכך‪ ,‬שאזכה לעמוד מן הצד ולראותכם‬ ‫שלווים ושמחים‪ ,‬לראות היאך שבני ישראל‬ ‫כבר שמחים עם משיח צדקנו‪.‬‬ ‫דברי תורה (שוה"ט שושן פורים תשל"ח)‬

‫הקדושה כבר מאירה וזורחת‬ ‫הקדושה כבר מאירה וזורחת מהתעוררות אורו‬ ‫של מלך המשיח שמתחיל להאיר כבר בכל‬ ‫העולמות ובכל הצינורות‪ ,‬כדאיתא בזוה"ק‬ ‫(פרשת וירא‪ ,‬ח"א קיח‪ ,‬א) שקרוב לימות המשיח‬ ‫אפילו הילדים ישיגו את הקץ‪.‬‬ ‫ולכן זה לעומת זה יש בזמננו התגברות הטומאה‬ ‫רח"ל באופן שלא היה מזה שנים רבות‪ ,‬מכיון‬ ‫שעד לרגע האחרון צריך שיהיו נסיונות‪ ,‬עד‬ ‫שיהא בחי' תשביתו שאור מבתיכם ויבוער רוח‬ ‫הטומאה מן הארץ‪ ,‬שאז יהא מנוחה בעולם‪,‬‬ ‫וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד‪.‬‬ ‫שפע חיים (דרשות חורש"י פקודי תשמ"א)‬

‫מעולם לא היתה‬ ‫התגלות אלקות כבדורנו‬ ‫בעת הזאת תצא הוראה לבני ישראל‪ ,‬להתחזק‬ ‫בכל המצבים‪ .‬גם בתוך ההסתר פנים‪ ,‬כששורר‬ ‫חשכות ואפילה בעולם המגושם שמלא שיקוץ‬ ‫ומיאוס‪ ,‬עד שבכל ביטויי הגנאי אין די לתאר‬ ‫נכונה את המצב‪ ,‬יש לדעת שזה רק מה שנראה‬ ‫כלפי חוץ‪ ,‬אבל כשנתבונן היטב נראה את האמת‬ ‫לאמיתה‪ ,‬שמעולם לא היתה התגלות אלקות‬ ‫כמו שיש בדורנו‪.‬‬ ‫גם מי שלא זכה וטחו עיניו מראות‪ ,‬יכול לראות‬ ‫שה' הוא האלקים ואת אור הקדושה מאיר בכל‬ ‫העולמות‪ ,‬לכל מי שרוצה להתחזק ביהדות‪ ...‬וכל‬ ‫ילד ובחור שרוצה ללמוד ולהתעלות‪ ,‬זוכה היום‬ ‫לסייעתא דשמיא מרובה‪ ,‬ובזמנינו מסוגלים‬ ‫להבין ולזכור יותר מלפני אלפיים ושלשת אלפי‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫שפע חיים (דרשות חורש"י‪ ,‬בא תשמ"ב)‬

‫כל היקום כבר שבת'דיג‬ ‫הזמן הזה דומה לזמן הדלקת נרות בערב שבת‪,‬‬ ‫שזמן קצר קודם לכן כבר לובשים בגדי שבת‬ ‫ומתחילים להרגיש קדושת השבת‪ ,‬וכל היקום‬ ‫כבר שבת'דיג‪ .‬כך כלל ישראל נמצא כעת‪,‬‬ ‫במצב של כניסת יום שכולו שבת‪.‬‬ ‫ומי שרק רוצה להיות יהודי‪ ,‬זוכה לחזות בנועם‬ ‫ה' ומגלין לו חידושי תורה עמוקים וגבוהים‬ ‫ביותר שיכולים להשיג רק בזמננו‪ ,‬וצריכים רק‬ ‫רצון ותשוקה‪.‬‬ ‫שם‬

‫שפע חיים (רעד"ר וישב מאמר א‬

‫ה‬

‫בסולם העולה‬ ‫שאלה ותשובה בדרכי העלייה ‪-‬‬ ‫לאורם של רבותינו הקדושים‬

‫לחזות בנועם ה'‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫שאלה‪ :‬אחר מבוא הברכות למערכת 'באוצר‬ ‫החיים'‪ ,‬על ההתחדשות המרנינה בגיליון‪ ,‬והיותו‬ ‫משמש שופר לחבורות האברכים והבחורים‪,‬‬ ‫לחיזוק ובהירות דרכי העבודה לאורם של רבותינו‬ ‫הקדו'‪.‬‬ ‫הנני בזאת להפנות שאלה בנוגע לקטע שהתפרסם‬ ‫במדור הנפלא 'זקוקין דנורא'‪ ,‬בו הובא מטבע של‬ ‫אש מלשונו של מרן זי"ע‪ ,‬בו נאמר כדלהלן‪" :‬ואוכל‬ ‫להעיד בעצמי וגלוי וידוע לפניו ית"ש‪ ,‬שלא היה‬ ‫לי שום רעה בעת שהכו ויסרו אותי‪ ,‬ואני נותן על‬ ‫כך שבח והודיה להשי"ת‪ ,‬צדיק הוא ה' שעינה את‬ ‫גופי"‪.‬‬ ‫תיכף בהבטה ראשונה‪ ,‬הדברים צמררו את לבי‬ ‫ומוחי‪ ,‬והחרידו את עמקי נשמתי‪ .‬אך במחשבה‬ ‫שנייה‪ ,‬עמדתי נבוך ושאלתי את עצמי‪" ,‬הלא הם‬ ‫מילים של מלאך‪ ,‬ולא של אדם"‪ ,‬ומה הם קשורים‬ ‫אליי‪ ,‬האברך הפשוט‪ ,‬שמדשדש עדיין בעבודות‬ ‫קלות? זאת ועוד אחרת‪ :‬האם ישנו איזה הסבר או‬ ‫ביאור למילים אלו? הלא בוודאי המכות והייסורים‬ ‫כאבו גם כאבו‪ ,‬איך יתכן שלא היה בכך שום רעה!?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ידידי יקירי שליט"א!‬ ‫שאלה יפה שאלת‪ ,‬ונחדד עוד את שאלתך‬ ‫האחרונה‪ .‬תיאורים מצמררים לאלפים ולרבבות‪,‬‬ ‫נשמעו במשך השנים על ידי ניצולי השואה‬ ‫האיומה ששרדו את גיא הצלמוות‪ ,‬אודות אותן‬ ‫'שנות ראינו רעה' תחת כפות קלגסי הנאצים‬ ‫ימ"ש‪ ,‬במהלכן שתו את כוס התרעלה שמוצתה‬ ‫עד תומה‪ .‬כל אחד מהם יידע לספר על חודשים‬ ‫מלאי סבל‪ ,‬יגון ואנחה‪ ,‬שהיה מנת חלקו בלבד‪,‬‬ ‫בהן‪ :‬רעב מחפיר‪ ,‬מכות איומות‪ ,‬ורדיפות‬ ‫מזוויעות וכו' וכו' במשך שנים או חדשים‬ ‫שלמים‪.‬‬ ‫מבחינת כל אחד מהם‪ ,‬הרי שהתקופה הקשה‬ ‫ביותר בחייהם‪ ,‬הזכורה שלא לטובה‪ ,‬היתה‬ ‫באותן שנים שחורות; וכך גם כל בני הדורות‬ ‫הבאים‪ ,‬כאשר יבקשו לתפוס דוגמא לעת צרה‬ ‫וצוקה‪ ,‬תקופת סבל זוועתי ‪ -‬תהא זו אותה‬ ‫תקופה הקשה‪ ,‬שכמותה לא היה מאז תולדות‬ ‫עם ישראל‪.‬‬ ‫מפיהם של אותם ניצולים‪ ,‬שזכו לשהות באותה‬ ‫תקופה סמוך וקרוב ללפיד האש‪ ,‬אשר מים רבים‬ ‫לא היו יכולים לכבותו‪ ,‬ה"ה כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫זי"ע‪ ,‬נרשמו כמו כן תיאורים נוראיים על מידה‬ ‫גדושה מיוחדת של סבל ומרורות שספג בגין‬ ‫קדושתו ופרישותו הנוראה‪ ,‬גם בשעה שהיה‬ ‫הדבר גובל בפיקוח נפש של ממש‪ .‬עד כדי כך‪,‬‬ ‫שצליפות שוטים ובעיטת מקלות עד זוב דם‪ ,‬לא‬ ‫היו אצלו מאורע חריג‪.‬‬

‫"לא היה לי שום רעה‬ ‫בעת שהכו ויסרו אותי"‪...‬‬

‫ו‬

‫לעומת זאת כבר נודע למכביר‪ ,‬העבודה הנשגבה‬

‫למעלה מכל השגה‪ ,‬באותן שעות ממש בהן כמו‬ ‫סרקו בשרו במסרקות‪ ,‬כאשר מפה קודשו לא‬ ‫פסקו התחינות והתפילות עבור תקומת שכינתא‬ ‫מעפרא‪ ,‬שירת "ממקומך מלכנו תופיע‪ ,"...‬כמו‬ ‫גם דיבורי התשובה כגון "תחת אשר לא עבדת‬ ‫את ה"א בשמחה ובטוב לבב מרוב כל"‪" ,‬צדיק‬ ‫הוא ה' כי פיהו מריתי" וכיו"ב‪.‬‬ ‫כל זאת‪ ,‬בעת שהותו בודד ורחוק מכל משפחתו‪,‬‬ ‫קהילתו וסביבתו הטבעית והקרובה‪ ,‬בית‬ ‫המדרש ודף הגמרא‪ ,‬הרמב"ם והשו"ע‪ ,‬המשניות‬ ‫והזוה"ק‪ ,‬ומתוך חרדה עמוקה לשלומם הטוב‪.‬‬ ‫חרף עבודתו הגדולה לאלוקיו בשעות קשות‬ ‫הללו‪ ,‬במבט של כל אדם מן השורה‪ ,‬תיחרט‬ ‫תקופה זאת בגחלת של אש עלי ספר תולדותיו‪,‬‬ ‫כפרק מיוסר וכואב‪ ,‬שחור ואפל; פרק חיים נורא‬ ‫שנקרע ונתלש מאותו קדוש ה'‪ ,‬ממש כאותו‬ ‫שנאמר‪" :‬רעות שבעה נפשי ביגון כוחי כילה‪ ,‬חיי‬ ‫מררו בקושי בשעבוד מלכות עגלה"‪.‬‬ ‫אך לא‪ .‬לא מיניה ולא מקצתיה‪ .‬כלשונו המרטיט‬ ‫של מרן זי"ע‪ ,‬הרי שאדרבה "אוכל להעיד בעצמי‬ ‫וגלוי וידוע לפניו ית"ש‪ ,‬שלא היה לי שום רעה בעת‬ ‫שהכו ויסרו אותי‪ ,‬ואני נותן על כך שבח והודיה‬ ‫להשי"ת‪ ,‬צדיק הוא ה' שעינה את גופי"‪.‬‬ ‫ננסה להבין את משמעות הדברים‪ :‬מצד אחד‪,‬‬ ‫אמנם "עינו" את גופו הטהור בעת שהיכו וייסרו‬ ‫אותו‪ ,‬אולם לגביו לא היה בכך שום רעה! ‪- - -‬‬ ‫למעלה מבינת ומהשגת אנוש!‬

‫חיים של אושר‪...‬‬ ‫איברא‪ ,‬אחר העיון בתוך המאמר הנשגב בספה"ק‬ ‫"שפע חיים ‪ -‬רעוא דרעוין" (פרשת ויחי מאמר ה)‪ ,‬בו‬ ‫נאמרים מילים אלו‪ ,‬נגלה‪ ,‬כי רבינו זי"ע לא מניח‬ ‫לנו את החידה סתומה‪ ,‬כי אם פותח לפנינו צוהר‬ ‫מרתק לעולמו שלו‪ ,‬הטמיר והגבוה‪ ,‬ומטעימנו‬ ‫מצוף דבשו‪ ,‬ממתיקות פריו‪ ,‬מנועמו‪ ,‬תענוגו‬ ‫והודו הקסום‪ ,‬צלילו הערב וטעמו המתוק‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬במהלך שנות חייו‪ ,‬עסוק כל אחד‬ ‫באשר הוא‪ ,‬במטרת‪-‬על נכספת‪ :‬מציאת האושר‬ ‫והסיפוק‪ .‬איש איש ומושגי האושר שקיימים‬ ‫מזווית עיניו‪.‬‬ ‫כיהודים חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬ברור הוא אפוא‪,‬‬ ‫שמושגי האושר שקיימים מבחינתנו‪ ,‬שונים‬ ‫ורחוקים ת"ק פרסה על ת"ק פרסה ממושגי‬ ‫האושר שקיימים אצל אחד שלא זכה לכך;‬ ‫מאחד שהמונחים "יידיש נחת" ו"בניך שתילי‬ ‫זיתים סביב לשולחנך" וכיו"ב‪ ,‬אינם מופיעים‬ ‫כלל ב"לקסיקון" שלו‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬גם אצלנו‪ ,‬במונחי בני‪-‬אדם מן השורה‬ ‫ישנם ערכים נוספים‪ ,‬בדמות‪" :‬חיים של טובה"‪,‬‬ ‫"חיים של ברכה"‪ ,‬המתפרשים‪ ,‬כחיים רגועים‬ ‫ושלווים‪ ,‬בטוחים ונינוחים‪ .‬משל למה שנאמר‪:‬‬ ‫"אין פרץ ואין צווחה יוצאת ברחובותינו"‪.‬‬ ‫זאת אומרת‪ :‬הכספים בבנק "ידפקו" היטב‪ ,‬ולא‬ ‫תהא הוצאה יתירה על השבח; הבריאות‪ ,‬אף הוא‬ ‫"ילך" בטוב ובנעימים‪ ,‬ללא כל מיני "חריקות"‬ ‫למיניהם; וכמובן‪ ,‬ה"נחת" יעלה בחלקנו ללא‬ ‫רגעים של "עגמת נפש" חלילה וחלילה‪ .‬הצד‬ ‫השווה שבהם‪ :‬ברכות שכל יהודי מאחל לכל‬ ‫אחד ואחד מישראל‪ ,‬ולוואי ויהא בסייעתא‬ ‫דשמיא אצל כל אחד במנות גדושים‪.‬‬ ‫לכאורה‪ :‬כלום יש לך טובה גדולה ומרובה משל‬ ‫זה?‬

‫לא זה נקרא 'עולם הזה'!‬ ‫בא הצדיק וטופח על קודקודנו‪ :‬לא! כל זה עדיין‬ ‫לא נקרא "עולם הזה"! המושגים הללו מחווירים‬ ‫לעומת ה"עולם הזה" האמיתי‪ .‬העיקר עדיין חסר‬ ‫מן הספר‪.‬‬ ‫זאת ועוד אחרת‪ :‬כאשר חלילה וחס חסר אצל‬ ‫אחד מן המושגים הללו‪ ,‬רח"ל‪ ,‬וכי שמא יש בזאת‬ ‫בלבד כדי לגזול מאתנו ולהעיב על ה'גן‪-‬עדן'‬ ‫האמיתי שהינו בהישג ידינו?!‬ ‫"יהודי שזוכה‪ ,‬רואה ומרגיש תמיד דאין יותר‬ ‫טובה ונעימות מדביקות בהשי"ת‪ ,‬ולכן אינו‬ ‫זקוק כלל לעניני הבל ורעות רוח של עולם הזה‪.‬‬ ‫נשמתו אינה זקוקה ואינה דורשת מאומה‪ ,‬לא דירה‬ ‫ולא כלי בית ובגדים‪ ,‬אלא לקיים מה שנאמר (תהלים‬ ‫כז‪ ,‬ד) 'אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי‬ ‫בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו'‪,‬‬ ‫וכל שאיפתו למצוא חן בעיני יוצרו ובוראו‪,‬‬ ‫שיתקיים אצלו בחינת הכתוב (משלי ז‪ ,‬ד) אמור‬ ‫לחכמה אחותי את‪ ,‬שהשכינה הקדושה תהא עמו‬ ‫ויוכל להיות דבוק באביו שבשמים‪ ,‬וטוב לו תורת‬ ‫פיך מאלפי זהב וכסף‪.‬‬ ‫"תמיד הוא מלא שמחה וסיפוק הנפש‪ ,‬ובכל‬ ‫עת צהלתו על פניו‪ ,‬ונתקיים אצלו מה שנאמר‬ ‫(תהלים צז‪ ,‬יא‪-‬יב) ולישרי לב שמחה שמחו צדיקים‬ ‫בה' וגו'‪ .‬וכל זמן שהם מזקינין דעתן מתיישבת‬ ‫עליהן (קנים ג‪ ,‬ו) מתוך שנתעלה ונתדבק יותר‬ ‫במושכלות וראה יותר בשעשועין דמלכא‪ .‬ועל‬ ‫כגון זה אמרו (ברכות יז‪ ,‬א) 'עולמך תראה בחייך‬ ‫ואחריתך לחיי העולם הבא'‪ ,‬שיש לו חיי עולם הבא‬ ‫גם בעודנו בחיים חיותו‪ ,‬ולעומת זה הרשע אין לו‬ ‫לא עולם הזה ולא עולם הבא‪ ,‬דגם בעולם הזה‬ ‫כל כולו עמל ואון ורבים מכאובים לרשע"‪.‬‬

‫"יש לי כל ולא חיסר בעולמי דבר‪,‬‬ ‫ברוך השם"‬ ‫הבה ננסה לרדת לעומק דבריו הקדו'‪ :‬מטבע‬ ‫הדברים‪ ,‬הרי שהמושג "עבודת השי"ת" דומה‬ ‫בעיני אדם בשר ודם‪ ,‬כ"עבודה" ככל העבודות‬ ‫השחורות שוברי הכתף‪ .‬קשה ומפרכת‪ ,‬כבידה‬ ‫ומגבלת‪ ,‬שהדרך להשיגה ולקחת בה תפקיד‬ ‫ דורש וויתור והקרבה עצומה על כל מנעמי‬‫החיים‪.‬‬ ‫למרות ששאיפתו הפנימית של כל אחד ואחד‬ ‫מישראל להגיע אליו ברבות הימים‪ ,‬ברם‪ ,‬מתוך‬ ‫המצג המפוחד והמבוהל‪ ,‬חושש הוא ומתיירא‬ ‫להתקרב ולעלות אל ההר‪ ,‬בחושבו כי ממילא‬ ‫לא יצליח לנגוע בפסגתו‪ .‬מה גם בצירוף הקשיים‬ ‫וההתמודדויות‪ ,‬המורדות והנפילות הרבות אשר‬ ‫חיים כאלו טומנים בחובם‪ ,‬כאשר "רוב הסיכויים"‬ ‫מורים כי פעולותיו הרצויות ילכו ריקם‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫לאמתו של דבר‪ ,‬השקפה זאת אך מצג שווא הוא‪,‬‬ ‫פרי דמיונו של היצר הרע‪ ,‬וההיפך הגמור הוא‬ ‫הנכון‪ .‬וכלשונו של מרן זי"ע בהמשך הדברים‪:‬‬ ‫"על זה אמרו (קה"ר ז‪ ,‬לב)‪' :‬דעת חסרת מה קנית‬ ‫דעת קנית מה חסרת'‪ .‬דאם 'דעת חסרת ‪ -‬מה‬ ‫קנית'‪ ,‬דאף אם יהיו לו עיירות שלמים וגנות‬ ‫ופרדסים‪ ,‬עדיין ירגיש כבעל צרות יגון ואנחה וכל‬ ‫היום יקונן על רוע מזלו;‬ ‫"ולעומת זה 'דעת קנית ‪ -‬מה חסרת'‪ ,‬דאף אם‬ ‫לא יהא בידו מאומה לא ירגיש שום חסרון בהיותו‬ ‫רואה תמיד אור פני ה' ומשיג אלקותו ית"ש‪ ,‬ובכל‬ ‫עת יודה וישבח לבורא עולם על שהוא יודע לכה"פ‬ ‫המשך בעמוד הבא >>>‬

‫<<< המשך מעמוד קודם‬

‫פרק אחד או משנה אחת או אפילו פסוק אחד ‪-‬‬ ‫דגם זה טוב לי מאד ואיני יודע איך זכיתי לרחמים‬ ‫גדולים כאלו‪ ,‬ושפתי לא אכלא מליתן שבח והודיה‬ ‫להשי"ת על חסד אל כל היום‪ ,‬שיש לי כל ולא‬ ‫חסר בעולמי דבר‪ ,‬ברוך השם ‪ -‬ובבחינת טוב לב‬ ‫משתה תמיד‪.‬‬ ‫"אצל עובד ה' לא קיים אפוא כלל מושג של רע‪,‬‬ ‫כי חסרון בגשמיות כלל לא נחשב אצלו לחסרון‪,‬‬ ‫דמה בכך אם ישן על הארץ ולבוש בגדים‬ ‫קרועים‪ ,‬ומה בכך שיש לו יסורים אם אין בהם‬ ‫ביטול תורה ותפילה‪ ...‬בעיני הצדיקים יתכן רק‬ ‫רעה אחת בעולם‪ ,‬והוא להיות רע בעיני ה' ח"ו‪,‬‬ ‫דכשנפגם ואינו יכול לראות באור פני ה' מחמת‬ ‫שיש מסך המבדיל בינו לבין קונו‪ ,‬אז רע ומר לו"‪.‬‬ ‫וכאן‪ ,‬מדי דברו ועודו מתענג על ה' ומתרפק עלי‬ ‫גן העדן שזכו לו הצדיקים בהאי עלמא‪ ,‬יוצא‬ ‫המשפט המרטיט‪ ,‬מנהמת ליבו הדבוק באלוקיו‬

‫של אותו קדוש ה' כשקורא על עצמו‪" :‬ואוכל‬ ‫להעיד בעצמי וגלוי וידוע לפניו ית"ש‪ ,‬שלא היה‬ ‫לי שום רעה בעת שהכו ויסרו אותי‪ ,‬ואני נותן על‬ ‫כך שבח והודיה להשי"ת‪ ,‬צדיק הוא ה' שעינה את‬ ‫גופי" ‪- - -‬‬

‫נא עלי אבי שבשמים ואל תתן מאומה לגופי‪ ,‬רק‬ ‫שאוכל ללמוד פרק משניות וכמה שורות גמרא"‪.‬‬ ‫וכאשר השי"ת יחון את האדם דעה‪ ,‬ממילא לא‬ ‫ירגיש שום חסרון‪ ,‬ולכן 'בשוב ה' את שיבת ציון‬ ‫היינו כחולמים' (תהלים קכו‪ ,‬א)‪ ,‬כי אז תמלא הארץ‬ ‫דעה את ה'‪ ,‬ואז ימלא שחוק פינו על אלו עניני‬ ‫הבל ורעות רוח שהיינו בוכים ומקוננים‪ ,‬ואיך‬ ‫שנצטערנו על עפר ואפר צרכי הגוף העכור‪,‬‬ ‫וכסף ואבנים טובות ומרגליות יהיו נחשבים‬ ‫בעינינו כצרורות ועפר גרידא‪ ,‬וכל לבבנו יהא‬ ‫שואף זורח אך ורק‪" :‬לחזות בנועם ה' ולבקר‬ ‫בהיכלו"‪.‬‬ ‫אמן כן יהי רצון!‬ ‫‪---‬‬

‫"רק שאוכל ללמוד פרק משניות‬ ‫וכמה שורות גמרא"‬ ‫מפטיר מרן זי"ע בדבריו לגבינו‪ ,‬האנשים‬ ‫ה'פשוטים' לכאורה‪" :‬זהו הדבר הראשון שיש לו‬ ‫לאדם לקבוע בקרבו‪ ,‬להכיר באושר הרב שיש‬ ‫בחיים הרוחניים‪ ,‬ב'קרבת אלקים לי טוב'‪ ,‬וכנגד‬ ‫זאת להכיר בפחיתות והעדר השמחה של חיים‬ ‫חומריים גרידא‪.‬‬ ‫עד שלא יהא נצרך לכלום‪ ,‬ובגדר הכתוב (עמוס ח‪,‬‬ ‫יא) 'לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע‬ ‫את דברי השם'‪ ,‬ויבקש תמיד מאת ה'‪" :‬חמול‬

‫להבין שמועות‬

‫לשאלות למדור זה‬ ‫ניתן לשלוח למס' פקס ‪1539-8848014‬‬ ‫נא לציין עבור מדור "בסולם העולה"‬

‫שני שנים ומחצה נחלקו‪ ...‬נמנו וגמרו נח לו לאדם‬ ‫שלא נברא משנברא‪ ...‬ועכשיו שנברא‪...‬‬

‫יסודות מעולם הפלפול‬ ‫הנשמעים בשולחן גבוה‬

‫מה עדיף ‪' -‬איכות' או 'כמות'‪?....‬‬ ‫מסופר בגמ' (עירובין י"ג ע"ב)‪ ,‬ת"ר שתי שנים ומחצה‬ ‫נחלקו בית שמאי ובית הלל‪ ,‬הללו אומרים נוח לו‬ ‫לאדם שלא נברא יותר משנברא והללו אומרים‬ ‫נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא‪.‬‬ ‫מבאר בזה המהרש"א‪( ,‬חידושי אגדות מכות פ"ג ע"ב)‬ ‫במה נחלקו בית שמאי ובית הלל‪ ,‬דהנה נתן לנו‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬תרי"ג מצות שבהם שס"ה מצות‬ ‫לא תעשה ורמ"ח מצות עשה‪.‬‬ ‫אם כן נמצא בבריאתו של אדם שינם ב' צדדים‪,‬‬ ‫צד שכר וצד הפסד‪ ,‬הצד ההפסד הוא שאפשר‬ ‫שלא יזכה ויעבור על הלאווין ונמצא מפסיד‬ ‫בבריאתו שאם לא היה נברא לא היה עובר‬ ‫עליהם‪ ,‬וצד השכר הוא‪ ,‬שאפשר שיזכה ויקיים‬ ‫את המצוות עשה ונמצא מרויח בבריאתו ואם לא‬ ‫היה נברא לא היה יכול לקיים המצוות‪.‬‬ ‫ובזה נחלקו‪ ,‬הללו אומרים "נוח לו לאדם שלא‬ ‫נברא" מצד הלאוין שאפשר שיהיה נפסד "יותר‬ ‫משנברא"‪ ,‬ויקיים מצות העשה‪ ,‬שיצא שכרו‬ ‫בהפסדו‪ ,‬שהלאוין מרובין על העשין‪.‬‬ ‫והללו אומרים‪" ,‬נוח לו לאדם שנברא ויקיים‬ ‫המצוות עשה‪ ,‬יותר משלא נברא שאמנם אם לא‬ ‫היה נברא לא היה עובר על הלאוין‪ ,‬אך גם לא היה‬

‫לע"נ‬ ‫מרת נוחה מרים בת הרה"ח‬ ‫אהרון יוסף אייזנברגר‬ ‫נודב ע"י בנה‬ ‫הגה"ח רבי מרדכי שבתי שליט"א‬

‫מרויח שכרו ולכן יצא הפסדו בשכרו‪,‬‬ ‫וכ"ק רבינו זי"ע (שפע חיים ירח האתנים דרוש ק"ז)‬ ‫נתן טעם לשבח בדבר‪ ,‬שהרי לכאורה קשה‬ ‫דהא הלאוין מרובין מן העשין (שס"ה לאוין לעומת‬ ‫רמ"ח מצוות עשה) וא"כ מדוע אמרו שנוח לו לאדם‬ ‫שנברא‪.‬‬ ‫אמנם ההסבר הוא על פי מה שביאר הרמב"ן (שמות‬ ‫כ"ח ח') שמצות עשה גדולה וחשובה יותר ממצות‬ ‫לא תעשה‪[ ,‬וזה גם כן הטעם לכך שבמקום שיש‬ ‫עשה‪ ,‬ולא תעשה נגדו‪ ,‬יבוא העשה וידחה הלא‬ ‫תעשה] אם כן לעומת מה שהלאוין מרובין בכמות‪,‬‬ ‫הרי העשין מרובין באיכות‪,‬‬ ‫ולפי זה המחלוקת אם נוח לו לאדם שנברא או‬ ‫עדיף טפי שלא נברא ‪ -‬תלויה בזה ‪ -‬אם הכמות‬ ‫חשובה יותר או האיכות חשובה‪.‬‬ ‫ומוסיף רבינו זי"ע (שם) שלפי זה יש להסיק שבית‬ ‫שמאי הם הם האומרים שנוח לו לאדם שנברא‬ ‫(שהרי לא נתפרש מי הם האומרים)‪ .‬שהרי כתוב בספר‬ ‫'תורת חיים' שהכלל הוא שבכל מקום שנחלקו‬ ‫שני תנאים ואחד מהם גדול מחבירו בחכמה או‬ ‫במנין‪ ,‬הולכים אחר הגדול‪ ,‬ונקטינן את דעת הדול‬ ‫בחכמה או במנין ולא את דעת המועטים‪.‬‬

‫מוה"ר שלמה פריינד הי"ו‬ ‫ביתר‬

‫לרגל שמחת אירוסי הבן‬ ‫והולדת הנכד בשעטומ"צ‬ ‫ובמזל"ט‬

‫הרה"ח שלום‬

‫שטמר הי"ו‬

‫אחד מאנ"ש הי"ו‬

‫ק"צ נתניה‬

‫לרגל השמחות השרויות‬ ‫במעונו בשעטומ"צ ובמזל"ט‬

‫לרגל שמחת נישואי בנו‬ ‫בשעטומ"צ ובמזל"ט‬ ‫ולרגל אירוסי בנו במזל"ט‬

‫מוה"ר לוי יצחק הופמן הי"ו‬ ‫ק"צ נתניה‬

‫לרגל שמחת נישואי בתו‬ ‫בשעטומ"צ ובמזל"ט‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫לגיסי החתן מורינו‬ ‫משה ברוך גרין הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואיו‬ ‫המברך גיסך אברהם י‪ .‬יעקובוביץ‬

‫והרי כאן‪ ,‬שנחלקו ב"ש וב"ה‪ ,‬בית הלל‪ ,‬הם כידוע‬ ‫הרוב‪ ,‬שהיו תלמידיו מרובין משל ב"ש ומרובים‬ ‫יותר בכמות‪ ,‬וב"ש‪ ,‬היו כידוע חריפים וחכמים‬ ‫יותר משל ב"ה‪ ,‬ומרובים יותר באיכות‪.‬‬ ‫ומסיים רבינו זי"ע שלפי זה אפשר שנחלקו כאן‬ ‫כל אחד לפי שיטתו‪ ,‬שב"ה שהם היו הרוב‪ ,‬סברו‬ ‫שהכמות הוא המכריע ולכן הלכה כמותם‪ ,‬ולכן‬ ‫אמרו נוח לו לאדם שלא נברא משנברא‪ ,‬שהרי‬ ‫הלאוין מרובין הם בכמות יותר מהעשין ויוצא‬ ‫שהפסדו קרוב משכרו‪ ,‬וב"ש‪ ,‬שהם היו מרובין‬ ‫באיכות ‪ -‬בחריפותם ‪ -‬סברו שהלכה כמותם‪,‬‬ ‫שהאיכות מכריע ולא הכמות‪ ,‬ולכן אמרו‪ ,‬נוח‬ ‫לו לאדם שנברא‪ ,‬שהעשין הם אמנם מועטים‬ ‫במספרם ומניינם אך הם מרובים באיכותם לעומת‬ ‫הלאוין‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל‬ ‫האם נוח לו לאדם שנברא או שנח לו לאדם שלא‬ ‫נברא‪ ,‬תלוי בחקירה האם הכמות הוא המכריע או‬ ‫האיכות הוא מכריע‪ ,‬שלדעת ב"ה‪ ,‬הכמות מכריע‬ ‫ולכן נוח לו לאדם שלא נברא‪ ,‬שהלאוין מרובים‬ ‫בכמות‪ ,‬ולב"ש האיכות הוא מכריע‪ ,‬ולכן נוח לו‬ ‫לאדם שנברא‪ ,‬שהעשין‪ ,‬מרובין באיכותם‪.‬‬

‫לע"נ‬ ‫הרה"ח יהודה ב"ר צבי שנק‬ ‫נלב"ע ט' תמוז‬ ‫נודב ע"י בניו‬ ‫הרה"ח יוסף הי"ו והרה"ח מנחם הי"ו‬

‫הרה"ח שמואל‬ ‫קורצוויל‬

‫הי"ו ‪ -‬נתניה‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫מוה"ר חיים יעקב‬

‫הי"ו‬

‫נתניה‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫הרה"ח נתן‬

‫אורנשטיין הי"ו‬

‫שבי שומרון‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫ז‬

‫אין א צאנזע חבורה‪...‬‬

‫ניצוצות ורשמים מבין כותלי החבורה‬

‫חיים נכנס מהורהר לחבורה‪ .‬וראש החבורה ממהר‬ ‫להתעניין בעדינות אם הכל בסדר‪" .‬כן"‪ ,‬כך חיים‪,‬‬ ‫"רק חשבתי על מה שדיברנו שבוע שעבר על כך‬ ‫שהגלות ניכרת גם בכל פרט ויחיד‪ ,‬וחוסר הרגשת‬ ‫הנועם והחשק בעבודת ה' נובעים גם הם כתוצאה‬ ‫מהגלות הארוכה"‪.‬‬ ‫דוד מצטרף לשיחה‪ :‬בדיוק ראיתי שהתפארת‬ ‫שלמה כותב כך בפירוש שאחת מהצרות הגדולות‬ ‫שיש בגלות היא שאנו לא יודעים אם השכינה הק'‬ ‫שורה אתנו והאם התפילות שלנו מתקבלים לרחמים‬ ‫ולרצון‪ ,‬האם השי"ת רוצה וחפץ בעבודתנו ומסתכל‬ ‫עלינו באהבה‪ ,‬ומלבד עצם הגלות שבני ישראל‬ ‫אינם שוכנים במקומם‪ ,‬מלבד זאת יש צרה כפולה‬ ‫ומכופלת שאנו שרויים בעצבות ודאבון נפש ואיננו‬ ‫יודעים אם הקב"ה רוצה בנו‪ ,‬והאם עבודתנו עולה‬ ‫לנחת רוח לפני כסא כבודו‪ ,‬ועוד מחשבות רבות‬ ‫כאלה‪.‬‬ ‫חיים‪ :‬עכשיו באמת אני נזכר מהתפארת שלמה‬ ‫שהזכרת‪ ,‬והוא כותב שם שהאמת הנכונה היא‬ ‫שהקב"ה עומד אחר כתלינו וצופה ומביט בעבודתנו‬ ‫ומקבל תפילותינו באהבה‪ ,‬אפי' אם נדמה לנו שזה‬ ‫זמן רב שהתפללנו ובקשנו ועדיין לא נושענו‪,‬‬ ‫נקבל נחמת הנביאים שהשי"ת עמנו בכל המקומות‬ ‫בגלותנו‪ ,‬ובגלותנו לא עזב אותנו אלקינו ועדיין‬ ‫רוצה וחפץ בעבודתנו ובתפילתנו‪.‬‬

‫שותפים נאמנים‬

‫מוישה ננער ממקומו‪ :‬רציתי לשאול‪ ,‬אני שומע‬ ‫הרבה פעמים מהרבי את מאמר חז"ל ש"אין שמו‬ ‫ואין כסאו של הקב"ה שלם עד שימחה זרעו של‬ ‫עמלק"‪ ,‬מהו ההסבר בפנימיות הדברים?‬ ‫ראש החבורה‪ :‬לא מזמן בחוה"מ סוכות זכיתי‬ ‫להשתתף וליטול חלק באושפיזא דאהרן בצל רבינו‬ ‫שליט"א‪ .‬הרבי דיבר שם דברי חיזוק שרוממו אותי‬ ‫טפח וטפחיים מע"ג הקרקע‪ .‬בין הדברים הביא‬ ‫הרבי מהישמח משה שכותב שבזמן הזה ישנו הסתר‬ ‫פנים והאפיקורסים אומרים דלית דין ולית דיין‬ ‫ח"ו‪ ,‬ומדמים בדעתם שהעולם מתנהג בדרך מקרה‬ ‫ומתנהל מעצמו לפי דרך הטבע‪ ,‬ואינם מאמינים‬ ‫שישנה השגחה פרטית על כל יחיד ויחיד‪ .‬הסתרה‬ ‫זו תתמשך עד לעתיד לבוא‪ ,‬שאו אז יתגלה לעין כל‬ ‫שהשי"ת הוא מלך העולם‪.‬‬ ‫לאור האמור מבאר הישמח משה‪ ,‬שזהו הרמז במאמר‬ ‫חז"ל עליו שאלת מוישה‪ ,‬שאין שמו ואין כסאו שלם‪,‬‬ ‫כי כסאו מורה על מלכות‪ ,‬כמאה"כ (אסתר א‪ ,‬ב) על‬ ‫כסא מלכותו‪ ,‬אבל כשמלכות השמים איננה בצורה‬ ‫גלויה‪ ,‬הרי שאנו לא רואים בעיני בשר שהשי"ת‬ ‫הוא המושל‪ ,‬כי בזמן הזה ישנו מסך המבדיל ובזמן‬ ‫הגלות כיסא המלכות לוקה בחסר מאחר שנחסר‬ ‫ממנו האות א'‪ ,‬ותחת שיהא כסא מלכותו נעשה‬ ‫מכסא כס‪ ,‬כי בזמן הזה מלכותו ית"ש הינה בהסתר‬ ‫ובמקום מוצנע‪.‬‬ ‫אך כשהאדם יודע שאין עוד מלבדו ושהשי"ת הוא‬ ‫בעצמו מנהיג ומנהל את כל העולם‪ ,‬אז אין לו לחשוש‬ ‫משום דבר‪ ,‬כי הרי הוא נתון בצל קורת השי"ת‪.‬‬ ‫יענקל מוסיף‪ :‬אני נזכר שהרבי הביא אז מה שמבואר‬ ‫בספרי מוסר בדרך משל‪ ,‬לילד רך בשנים שמשתובב‬

‫ברחובות קריה‪ ,‬ובא איש בליעל אשר רוצה לפגוע בו‬ ‫ולהרע לו‪ ,‬או פעמים יש שהילד עשה מעשה משובה‪,‬‬ ‫ואביו מרים את ידו לסטור על פניו‪ ,‬למען יבוא על‬ ‫ענשו‪ .‬מה עושה הילד באותה שעה?! תיכף ומיד הינו‬ ‫רץ במהירות לאמו ומתחבא תחת סינרה‪ ,‬ביודעו‬ ‫שתגובתה הטובה של אמו לא תתמהמה מלהגיע‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬האם בראותה את הצרה המרחפת על בנה‪ ,‬מיד‬ ‫היא דואגת לטובתו ומפייסת את אביו במענה רך‬ ‫משיב חמה‪ .‬ומכיוון שרץ לאמו‪ ,‬אזי אפילו אם לפי‬ ‫שורת הדין צריך לבוא על ענשו‪ ,‬מ"מ בסופו של דבר‬ ‫הינו יוצא נקי מכל רע‪.‬‬ ‫והנמשל הוא‪ ,‬כי הנה ודאי ישנה השגחה פרטית על‬ ‫כל אחד‪ ,‬אבל לפעמים ישנו זמן שהאדם לא זוכה‬ ‫להינצל ממידת הדין‪ ,‬כי נכשל בחטאים שונים וצריך‬ ‫לבוא על ענשו ח"ו מכוח הכתוב (משלי כט‪ ,‬ד) מלך‬ ‫במשפט יעמיד ארץ‪ .‬בין אם נגזר עליו שתעלה לו‬ ‫פרנסתו בקושי ובזיעת אפו יאכל לחם‪ ,‬ובין אם‬ ‫נגזר עליו דבר אחר שילקה בו‪ .‬אבל מ"מ אם בר‪-‬‬ ‫דעת הוא‪ ,‬אזי הינו ניגש לאמו וקולו ישמיע לפניה‪:‬‬ ‫"מאמע‪ ,‬אני יודע שאת היא זו ששולחת לי צרה זו‪,‬‬ ‫אימא עילאה השכינה הק'"! בידיעה שהקב"ה אין‬ ‫עוד מלבדו‪ ,‬ומסכים בדעתו שהוא אינו מסכים לזוז‬ ‫בשום אופן מידיעה זו ומדביקותו בבוכ"ע‪ ,‬ובאופן‬ ‫כזה אין ביכולת מידת הדין לשלוט עליו‪.‬‬ ‫מוישה‪ :‬כלומר שגם בגלות‪ ,‬בזמן ששורר הסתר‬ ‫פנים‪ ,‬למרות זאת אם נתחזק באמונה בהשגחה‬ ‫פרטית‪ ,‬זוכים לניצוץ של אור מאור הגאולה‪ .‬אה‪ ,‬גם‬ ‫בגלות הרבש"ע לא נטש אותנו‪ ...‬נו רבויתי‪ ,‬על זה‬ ‫לבד נרים כוסית לחיים‪ ...‬לחיים ברודער לחיים‪...‬‬ ‫‪---‬‬

‫יעמדו על הברכה ידידנו הנכבדים אשר נטלו על שכמם חלק במפעלות המבורכות של ארגוננו בשבוע זה ה"ה‬

‫הרה"ח חיים גרשון‬ ‫לידר הי"ו ‪ -‬ירושלים‬

‫הרה"ח יעקב משה‬ ‫יולנו‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫הרב שמואל שמעלקא‬ ‫שער הי"ו ‪ -‬ק"צ נתניה‬

‫פרנס הגליון‬

‫פרנס הגליון‬

‫הרה"ח אפרים פישל‬ ‫ראטה הי"ו ‪ -‬מאנסי‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫הנדיב הנכבד‬

‫הנדיב הנכבד‬

‫הרה"ח יחיאל מיכל‬ ‫רוזנברג הי"ו‬

‫מוה"ר נחום מרדכי‬ ‫בירנבוים הי"ו‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫הרה"ג שלמה צבי‬ ‫גוטמן שליט"א ‪-‬‬

‫ירושלים‬

‫הרה"ח אליעזר וייזנר‬

‫הי"ו‬

‫בארא פארק‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫מוה"ר יהודה בנימין‬ ‫רוזנברג‬

‫הי"ו ‪ -‬לייקווד‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫הי"ו ‪ -‬ק"צ נתניה‬

‫מונטריאול‬

‫פלעטבוש‬

‫לע"נ כ"ק רבינו אדמו"ר הגה"ק‬ ‫יקותיאל יהודה בן הרה"ק צבי‬ ‫זצוקללה"ה‬

‫לט"נ כ"ק רבינו אדמו"ר הגה"ק‬ ‫יקותיאל יהודה בן הרה"ק צבי‬ ‫זצוקללה"ה‬

‫זכות הפצת התורה והחסידות תעמוד‬ ‫לו ולזרעו עד עולם אכיה"ר‬

‫זכות הפצת התורה והחסידות תעמוד‬ ‫לו ולזרעו עד עולם אכיה"ר‬

‫מוה"ר משה אליעזר‬ ‫שמעון‬

‫הי"ו ‪ -‬ק"צ נתניה‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫הרה"ח דוד שטרויבל‬

‫הי"ו‬

‫יוניאן סיטי‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫הרה"ח אהרן ישעיה‬ ‫שפיצר‬

‫הי"ו ‪ -‬יוניאן סיטי‬

‫הרה"ח יעקב קנפלר‬

‫הי"ו‬

‫יוניאן סיטי‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫מוה"ר נח אברהם‬ ‫שטרויבל‬

‫הי"ו ‪ -‬בארא פארק‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫אוצר הברכות‬ ‫קדם ראשי החבורות הדולים‬ ‫ומשקים ומעריפים טללי תחיה‬ ‫לבני חבורתינו‬ ‫הרב בן ציון ויינגרטן שליט"א‬ ‫לרגל נישואי הבת‬

‫לידידינו הנכבדים העומדים‬ ‫לימיננו בכל עת ועונה‬ ‫מוה"ר בר יוחאי שמעון הי"ו‬ ‫לרגל נישואי הבן‬ ‫מוה"ר יהודה שטיגליץ הי"ו‬ ‫בני ברק‬ ‫לרגל הולדת הבת‬

‫אך טוב וחסד מתוך רוב‬ ‫תענוג ונחת יהיה להם כל‬ ‫הימים‪ ,‬אכיה"ר‬

‫מוה"ר יעקב פרידמן‬ ‫ק"צ נתניה‬

‫לטובת נשמת כ"ק איתן אדונינו‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬שר התורה והחסידות‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה‬

‫זכות הסיוע להפצת מעיינות התורה והחסידות וזכותם הגדולה של רבוה"ק יעמוד לימינם בכל עת ועונה להתברך ממקור הברכות בשפע חיים וברכות לרוב‬

‫ח‬

‫הי"ו‬

‫יו"ל ע"י "בחצרות החיים" – ארגון החבורות דחסידי צאנז‪ ,‬משרדי החבורות רח' החוזה מלובלין ‪ 7‬טל' ‪ - 054/8433100‬פקס ‪153-9884-8014‬‬ ‫היו שותפים בעשיה הגדולה‪ ,‬בהפצת תורה וחסידות ובזיכוי רבבות‪ ,‬לתרומות ניתן לפנות אל הר"ר שמואל הערש זלמנוביץ הי"ו בטל' ‪054/8481107‬‬