צועדים בדרך המילים לכיתה ו

‫= ‬

‫לשיחה ולכתיבה‬

‫‪ . 1‬קראו את הערת השוליים שבתחתית העמוד הקודם והשלימו בעזרתה את הנמשל‪:‬‬ ‫‪--‬‬‫ • ָה ֲא ִרי הוא‪:‬‬ ‫‪--‬‬‫ •הקורא הוא‪:‬‬ ‫‪--‬‬‫ •להיכנס לפי הארי‪ ,‬פירושו‪:‬‬ ‫‪ .2‬אילו מבין ההיגדים שלהלן מסבירים מדוע בחר רבי יהושע בן חנניה לפנות‬ ‫לשומעיו במשל ולא בדברי שכנוע גלויים?‬ ‫א‪ .‬אנשים נמשכים למשל ואוהבים לשמוע משל‪ ,‬כי יש בו משהו חידתי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעזרת משל אפשר להסביר דברים קשים בצורה פשוטה ומובנת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעזרת משל אפשר לרמוז אמת לא נעימה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בעזרת משל אפשר לנסות לשכנע בני אדם‪.‬‬ ‫‪ .3‬מהו המסר המרכזי של המשל? העתיקו את התשובה המתאימה ביותר‪:‬‬ ‫א‪ .‬גם לאיש החזק ביותר יש רגע של חולשה שבו הוא נזקק לתגמול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אל תתמרמר על שלא קיבלת תגמול שציפית לו‪ .‬תגיד תודה על שהצלחת‬ ‫בכלל לצאת בחיים ממצב מסוכן ביותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שיתוף פעולה בין אנשים שונים זה מזה מביא לפתרון בעיות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שכר אינו נמדד תמיד בכסף או במתנות‪.‬‬ ‫‪ .4‬בחרו סעיף אחד בלבד וענו עליו‪:‬‬ ‫למ ָׁשל? נמקו תשובתכם‪.‬‬ ‫א‪ .‬כיצד המילים הבלגה והישרדות מתקשרותם ָ‬ ‫ב‪ .‬מדוע בחר רבי יהושע בן חנניה דווקא באריה כדמות במשל?‬

‫הזאב והאנפה ‪ /‬איזופוס‬ ‫זאב אחד‪ ,‬נתקעה עצם בגרונו‪ ,‬והיה מהלך ָאנֶ ה וָ ָאנָ ה ומחפש מי שיושיענו בצרתו‪.‬‬ ‫נזדמנה לו אנפה וביקש ממנה שתוציא את העצם מגרונו ותבוא על שכרה‪.‬‬ ‫לֹוע הזאב והוציאה משם את העצם‪ ,‬ואחר ביקשה‬ ‫הכניסה האנפה את ראשה אל ַ‬ ‫ׂשכרּה לפי ההסכם‪ .‬אמר לה הזאב‪" :‬אנפה‪ ,‬אנפה‪ ,‬לא די שהוצאת את ראשך‬ ‫שלם ובריא מפי הזאב‪ ,‬ועוד את מבקשת ָׂש ָכר לעצמך?"‬ ‫‪ .5‬במה מזכיר משל "הזאב והאנפה" את משל "האריה והקורא"?‬ ‫‪ .6‬שני המשלים מלמדים כי הגמול הגדול ביותר שאפשר לקבל מידי רשעים בעד‬ ‫טובה שעושים להם‪ ,‬הוא שלא להינזק על ידיהם‪.‬‬ ‫מה דעתכם‪ ,‬האם המסר מתאים גם לאנשים בני ימינו? נמקו‪.‬‬

‫ל"ג בעומר ‪293‬‬