Zoadim gimel madal

‫כובע קסמים ‪ /‬לאה גולדברג ‪ /‬דברי עיון — ד"ר רבקה איילון (עמוד ‪ 8‬בספר)‬ ‫"כובע קסמים" הוא שיר לירי המבטא את משאלתה של הילדה לגדול על מנת להיות מוערכת ובעלת‬ ‫זכויות‪ .‬בשיר שני חלקים מרכזיים‪ ,‬שכל אחד מהם מבטא משאלה שונה בפרטיה‪ ,‬אך שניהם מהווים‬ ‫בעצם אותה משאלת יסוד‪ .‬בחלק הראשון היא מבקשת כובע קסמים שימלא את משאלתה לגדול על‬ ‫מנת לעשות כל מה שהיא רוצה מבלי שהמבוגרים יגבילו אותה‪ .‬בחלק השני היא מבקשת מהכובע‬ ‫להפוך לאונייה‪ ,‬שבה תוכל להפליג בעולם ולצבור סיפורים‪ .‬את הסיפורים הללו תספר בביתה‪ ,‬וכך תזכה‬ ‫להקשבה מסביבתה הקרובה‪.‬‬ ‫ייתכן שהכובע שיהפוך לאונייה הוא אותו כובע מנייר מקופל שילדים נוהגים ליצור‪ .‬עוצמתה של המשאלה‬ ‫מתבטאת בחזרה המשולשת על הביטוי "כל הימים‪ ,‬כל הימים ‪ /‬חולמת אני על כובע קסמים"‪ .‬החזרה הזו‪,‬‬ ‫המבטאת חלום בהקיץ‪ ,‬ולא חלום לילה‪ ,‬מביעה התמכרות של הילדה למשאלת העצמאות‪ .‬השיר מסתיים‬ ‫בהתפכחות ובאכזבה‪" :‬אבל איפה‪ ,‬אבל אי בזה‪ /‬אפשר להשיג כובע כזה?"‪ .‬המשאלה לעצמאות כרוכה‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬במשאלה להיות מוערכת על ידי הסביבה‪ ,‬ואכן יש בשיר ביטוי להזדקקות לחברה‪ .‬הילדה איננה‬ ‫יכולה להיות לבד זמן ממושך‪ ,‬והיא חוזה מצב שבו‪ ,‬בהיותה במסע בלב ים‪ ,‬תחוש בדידות ותרצה לשוב‬ ‫הביתה ("ואם יהיה לי בים עצוב‪ /,‬אומר לו‪ :‬כובע‪ ,‬הביתה שוב")‪ .‬את המשאלה להיות עצמאית תשיג‬ ‫הילדה קרוב לוודאי על ידי הפיכתה בעתיד לסופרת ומשוררת‪ ,‬הממציאה את סיפוריה‪.‬‬ ‫יש בשיר ביטויים רבים המצביעים על אי־ההבנה של עולם המבוגרים את עולמה של הילדה‪ ,‬ונראה‬ ‫שלאה גולדברג מוחה בשיר על תופעת ה"הקטנה" של הילד על ידי המבוגר‪ .‬המבוגרים (כאן אבא‬ ‫ואימא עושים "חזית" משותפת) טוענים כנגדה‪" :‬אל תתערבי בשיחת הגדולים"‪" ,‬לכי לישון כבר‬ ‫מאוחר"‪ ,‬ומשתמע מתיאור החלום על ההפלגה שהם אומרים גם‪" :‬שוב היא בודה סיפורי כזב"‪ .‬גם‬ ‫הסיום מלמד על הפרדה בין עולם המבוגרים לבין עולם הילדים‪" :‬את אבא ואמא לא אשאל‪ /,‬כי‬ ‫הגדולים לא יבינו כלל!"‪.‬‬ ‫העשרה‬ ‫השיר משתייך לקבוצת שירים שניתן לכנותם "שירי חלום"‪ ,‬שבהם נחלצים הילדים בעזרת החלומות‬ ‫מהגבולות המוצבים להם על ידי המבוגרים‪ .‬בשירת לאה גולדברג עצמה אנו מכירים את השיר "אדון‬ ‫חלום"‪ ,‬וביצירת מרים ילן שטקליס מוכרים השירים "ידידי טינטן" ו"ג'ינג'י"‪ .‬על פי הפסיכואנליטיקן‬ ‫דונלד ויניקוט‪ ,‬חשוב לתת לילד תחושה של "אומניפוטנטיות" (הרגשה שהוא יכול לעשות הכול) לפני‬ ‫שמציבים בפניו את גבולות יכולתו‪ .‬טיפוח של תחושה זו בשלבים הראשונים של הגידול מאפשר לילד‬ ‫לרכוש ביטחון עצמי‪ ,‬שיקל עליו בהמשך החיים לקבל את ההגבלות המסייגות את כולנו‪ .‬ההורים בשיר‬ ‫אינם מעניקים לילדה תחושה זו‪ ,‬אך אולי היא תשיג אותה באמצעות החלום‪ .‬החלום הוא אפוא דרך‬ ‫לשמר את "הכול־יכול" של הילד‪ ,‬לה הוא זקוק כדי לגדול כראוי‪ .‬ויניקוט הגה גם את המושג "חפץ‬ ‫ַ‬ ‫מעבר"‪ ,‬שהוא כל חפץ‪ ,‬מוחשי או דמיוני‪ ,‬המאפשר לילד להרגיש בטוח גם אם ההורים אינם לצדו‪ ,‬כמו‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬החיתול שהוא אינו נפרד ממנו‪ .‬כאן "כובע הקסמים" הוא חפץ מעבר דמיוני המאפשר לילדה‬ ‫לנקז אליו את עולם החלומות שלה במצב שבו ההורים אינם מבינים לנפשה‪.‬‬

‫‪61‬‬