ממדינת מקדש לעם הספר

‫בתקופת שבי ציון פעלו מנהיגים בעם היהודי לחיזוק הגישה הבדלנית‪ ,‬ולביסוסה ביהודה‪.‬‬ ‫פעולתם לחיזוק הגישה הבדלנית נעשתה בעזרת מערכת של צווים ואיסורים שהפרידה את‬ ‫הקבוצות זו מזו‪ ,‬כגון‪ :‬הפרדת הפולחן‪ ,‬הפרדת הנישואין ועוד‪ .‬נראה שמחברי הספרים עזרא‬ ‫ונחמיה צידדו בגישה הבדלנית‪ ,‬ותמכו בדרך שהובילו עזרא ונחמיה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בשני‬ ‫הספרים ישנם ביטויים להתנגדות לדרכם של עזרא ונחמיה‪ .‬החורים והסגנים* הביעו הסתייגות‬ ‫מניסיונותיו של נחמיה להקים חומה מסביב לירושלים‪ .‬כמו כן קריאתו של עזרא לגירוש הנשים‬ ‫הנוכריות לא התקבלה על ידי רבים ביהודה‪ ,‬ביניהם כוהנים ולוויים‪ ,‬וחלקם מוזכרים בשמם‬ ‫בסופו של הספר‪.‬‬

‫ההנהגה ומקורות סמכותה‬ ‫כל הנהגה בעלת סמכות מקבלת את הלגיטימציה (הכרה‪ ,‬הכשר‪ ,‬אישור) לסמכותה ממקור‬ ‫כלשהו‪ .‬עוצמתם של מקורות הסמכות מסייעים למנהיג לבסס את שלטונו ולהתמודד עם‬ ‫המתנגדים לפועלו‪ .‬הסמכות של השליט עשויה לנבוע ממקורות שונים‪ ,‬כגון ירושה‪ ,‬כוח פיזי‪,‬‬ ‫אמונה דתית ורצון העם‪ .‬רבים מן המנהיגים בעולם העתיק‪ ,‬ואף אחדים מן המנהיגים בימינו‪,‬‬ ‫זכו בשלטונם בירושה מאביהם‪ .‬ירושה זו היא המקור המעניק להם את הסמכות לשלוט‪ .‬מקור‬ ‫אחר לסמכות עשוי להיות אמונה דתית‪ .‬רבנים ואנשי דת שונים נהנים ממעמד נכבד ומהשפעה‬ ‫מתוקף בקיאותם בכתבי הקודש ומתוקף הקשר המשמעותי המיוחס להם עם האל‪ .‬במדינות‬ ‫הדמוקרטיות המודרניות נהוג לראות את המקור לסמכות השליט בתבונתו‪ ,‬ברצונו ובבחירתו‬ ‫של העם‪ .‬על כן‪ ,‬שינוי בבחירתו של העם‪ ,‬עתיד לגרור גם שינוי בהנהגה‪ .‬למנהיגים בתקופות‬ ‫שונות היתה השפעה רבה על אופייה של החברה ועל הערכים שעל פיהם היא מתנהלת‪ .‬בכוחם‬ ‫להשפיע על הזהות של בני עמם‪ ,‬ולהגדיר מי יתקבל אל החברה כשווה‪ ,‬ומי יידחה ממנה‪.‬‬ ‫מי היו שליטי העם היהודי בתקופת שיבת ציון? מה היה המקור לסמכותם‪ ,‬וכיצד סייע להם‬ ‫מקור זה לבסס את שלטונם?‬ ‫בראש העולים ליהודה עמדו כמה מנהיגים‪ ,‬וששבצר הוא הראשון שבהם‪ .‬ששבצר כונה בספר‬ ‫עזרא "הנשיא ליהודה"‪ ,‬ונראה שמעמדו וסמכותו נבעו במידה רבה ממוצאו‪ .‬ששבצר היה מצאצאי‬ ‫בית דוד‪ ,‬ועל פי המסורת היהודית‪ ,‬חידוש המלוכה בעם היהודי עתיד להיות משושלתו של דוד‬ ‫המלך‪ .‬מנהיגותו העניקה תקווה ליהודים רבים‪ ,‬כי כעת תיכון מחדש מלכות בית דוד‪ .‬תואר‬ ‫נוסף שניתן לששבצר הוא "פחה"‪ .‬פחה הוא כינוי למושל באימפריה הפרסית‪ .‬מכינוי זה ניתן‬ ‫ללמוד שמנהיגותו זכתה ללגיטימציה לא רק ממעמדו בקרב היהודים ומהעובדה שהיה צאצא‬ ‫לבית דוד‪ ,‬אלא גם ממינוי רשמי מטעם השלטון הפרסי‪ .‬בספר עזרא מסופר שכורש השיב לידי‬ ‫ששבצר את כלי בית המקדש שנלקחו שלל עם חורבן בית המקדש הראשון‪.‬‬ ‫ששבצר לא כיהן בתפקידו זמן רב‪ .‬לאחר מותו החליף אותו אחיינו‪ ,‬זרובבל‪ .‬כמו ששבצר‪ ,‬מונה‬ ‫גם זרובבל לפחה מטעם השלטון הפרסי‪ .‬זרובבל לא תפס את משרת ההנהגה לבדו‪ .‬ישוע בן‬ ‫יוצדק היה אף הוא מנהיג בקרב שבי ציון‪ ,‬אך סמכותו נבעה ממקור שונה‪ .‬הוא לא היה בעל‬ ‫מינוי מטעם השלטון הפרסי‪ ,‬ולא צאצא משושלת בית דוד‪ .‬ישוע היה בנו של יוצדק‪ ,‬הכוהן‬ ‫הגדול האחרון שכיהן בבית המקדש שחרב‪ .‬ייחוסו המשפחתי ביסס את מעמדו כמנהיג וכמי‬ ‫שעתיד להתמנות למשרת הכוהן הגדול עם בניית בית המקדש‪ .‬הכהונה הגדולה היתה משרה‬ ‫יוקרתית שעברה מאב לבנו‪ ,‬וריכזה בידיה סמכויות דתיות ופוליטיות‪ .‬נראה שבין שני מנהיגים‬ ‫אלו שררה מתיחות שנגעה להנהגה של כל אחד מהם ולסמכויותיו‪.‬‬ ‫* ראה להלן בעמוד ‪.34‬‬

‫‪26‬‬