מדריך למורה כתה ד

‫צורות ברורות — רק צבעים מתערבלים‪ .‬אלה הם ציוריו האחרונים שמסכמים את עבודתו‪ ,‬אלה הם‬ ‫ציורי סוף הדרך‪.‬‬ ‫בציורו "נחלת שבעה" האמן מדבר בעיקר בצבעי ארץ ישראל‪ ,‬אבל עדיין קל להבחין בבתי השכונה‪,‬‬ ‫בשביל המתפתל דרך שער מקושת‪ ,‬בגגות רעפים ובאווירת ירושלים של פעם‪.‬‬ ‫זו השכונה שפגש זריצקי בבואו לארץ ונשאה בלבו‪.‬‬ ‫הצעה לפעילויות‬ ‫‪ .1‬מהם הצבעים הבולטים בציור? במה הם אופייניים לירושלים?‬ ‫‪ .2‬האם אפשר לזהות בציור את האקלים הישראלי?‬ ‫‪ .3‬אם היית צריך לחצות את התמונה לשני חלקים‪ ,‬היכן היית מעביר את קו החצייה?‬ ‫‪ .4‬כיצד הייתם מציירים בצבע את שכונתכם? ציירו וצבעו‪ .‬מה אופי הצבעים בתמונה שציירתם?‬ ‫‪ .5‬השווה את תמונתו של זריצקי לתמונת המעברה של מרסל ינקו‪ .‬מה שווה ומה שונה או מנוגד?‬ ‫‪ .6‬במה תורמות משיכות המכחול הקצרות והמרצדות שבין העלים )ברקע של השמים( לתמונה‬ ‫ולאווירה הכללית?‬ ‫שימו לב לבחירה של האמן בנקודת מבט מעניינת‪ .‬כאשר הוא מצייר את השכונה נחלת השבעה הוא‬ ‫משאיר מצד שמאל עצים גדולים‪ ,‬אקליפטוסים‪ ,‬שמבעדם נראים אחדים מבתי השכונה‪ .‬העצים‬ ‫יוצרים מסגרת נוספת לציור‪ ,‬כמו ציור בתוך ציור‪ .‬שימו לב איך הוא מפרט במכחול נקודות רבות‬ ‫ופרטים שונים על העצים‪ ,‬מה שנותן תחושה שהעצים קרובים אלינו יותר‪ .‬יש לזכור שההחלטה מה‬ ‫להכניס מתוך כל הנוף אל משטח התמונה היא החלטה מרכזית בתהליך היצירה של האמן‪ .‬וכאן‬ ‫ההחלטה לחלק את המשטח באופן כזה שחלק נכבד‪ ,‬כשליש מן התמונה‪ ,‬הוא העץ‪ ,‬פירוש הדבר כי‬ ‫יש כוונה מיוחדת של הצייר ליצור אווירה מיוחדת ומבנה מיוחד בתמונה‪ .‬חלק נוסף גדול בתמונה‬ ‫תופסים דווקא השמים‪ ,‬שזריצקי מצייר אותם בכתמים כחולים‪ ,‬לא אחידים‪ ,‬ובצבע כהה יחסית‬ ‫לשמים‪ .‬באופן כזה למעשה שני שלישים מן התמונה הם העצים והשמים‪ ,‬ורק בשליש אחד )לערך(‬ ‫מתוך הציור כולו הוא מתאר את הבתים‪ .‬באופן יחסי הבתים הם החלק הבהיר ביותר בתמונה‪ ,‬יש‬ ‫בהם הרבה משטחים של לבן‪ ,‬כצבע הנייר שעליו צוירה התמונה‪ ,‬והם אווריריים וקלים‪ .‬בניגוד לעץ‪,‬‬ ‫זירצקי המעיט מאוד בפרטים של הבתים‪ ,‬פה ושם אנו רואים חלונות‪ ,‬קשת‪ ,‬שביל‪ ,‬אולם מיעוט‬ ‫הפרטים איננו מקרי — הוא נועד להשאיר את החלק הזה של התמונה בהיר ככל האפשר וקל‪ .‬תמונה‬ ‫זו מראה יפה את כוחו של האמן ביצירת מציאות על פי דמיונו גם כאשר הוא מצייר נוף מציאותי‪.‬‬ ‫בכך שהשמים כהים יותר מן הבתים הם יוצרים תחושה של כובד מלמעלה לעומת תחושת קלות‬ ‫הבאה מלמטה‪ ,‬אולי ההפך ממה שהיינו מצפים‪ .‬גם העצים הירוקים שדרכם הוא מתבונן בתמונה‬ ‫מהווים אזור "כבד" יחסית בתמונה‪ .‬באופן כזה אזור הבתים הופך להיות אזור מרחף ואוורירי‪,‬‬ ‫הבתים נראים בעלי נשמה יתרה ועל התמונה כולה שורה אווירה שמימית‪ .‬אווירה זו הושגה‪ ,‬כפי‬ ‫שראינו‪ ,‬דרך חלוקת התמונה ודרך האיזון בין החלקים "הכבדים" ו"הקלים" בתמונה‪ ,‬גם מבחינת‬ ‫הגודל‪ ,‬הצבע והפירוט‪.‬‬ ‫‪) ¯ÓÂÚ· ‚¢Ï‬עמוד ‪*(216‬‬ ‫ספירת העומר היא מצווה מהתורה )ויקרא כג' ‪ ,(15‬המתקיימת בתקופה שבין פסח )זמן יציאת‬ ‫מצרים( לשבועות )זמן מתן תורה(; יש רואים בספירה זו צפייה לקראת מתן תורה‪.‬‬ ‫ל"ג בעומר חל בי"ח באייר‪ ,‬שהוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר‪ .‬המקורות‪ ,‬המובאים‬ ‫במקראה )המאירי והגמרא(‪ ,‬מסבירים את המנהגים הנהוגים בספירת העומר‪ ,‬מנהגי האבלות‪,‬‬ ‫וכורכים אותם באירוע היסטורי‪ :‬מגפה שפרצה בקרב תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה‬ ‫בזה‪ .‬בל"ג בעומר פסקה המגפה ואפשר היה לשמוח ביום זה‪.‬‬ ‫* ראו ניתוח תמונת השער בעמוד ‪111‬‬

‫‪89‬‬