כתבה :ענת סיטרוק
כתב ה :ענת סיטרוק
מוקדש באהבה, למקור ההשראה שלי .בני ,ערן.
צהרי היום ,השמש עמדה במרומי השמיים, אמא חזרה בצעדים מהירים מיום העבודה אל ביתה. דניאל שמע את התיקטוק בדלת ומיד עמד והתייצב על סף הדלת,
דרש את החיבוק
והנשיקה מאמא ותמיד קיווה להיות ראשון.
אמא הסדירה את הנשימה מיום עבודה עמוס במטלות, ומגשם הנשיקות שהיא קיבלה בדיוק כשהיא נכנסה הביתה. ואז...
הוא שמע את קולה של אמא כאילו מרחוק ,למרות שהיא נמצאת על ידו במטבח. "דניאל ,הכנת שעורי בית?" "לא אמא ,ואני גם לא רוצה" ענה דניאל במבוכה. "דניאל ,קום בבקשה להכין את שעורי הבית!" דרשה אמא. דניאל הרים את קולו
"לא רוצה!" אמא התבוננה בו בעיניים שואלות: "למה אתה לא רוצה?"
"כי אני לא יודע כלום!!!" השיב והוריד את ראשו לרצפה. "אתה מוכן להסביר לי?"
"כי אני לא יכול,
קשה לי !!! "
"אני יודעת מתוק שלי" חייכה אמא חיוך כמעט סודי ואמרה: "אני חושבת שאני יכולה לעזור לך קצת ,אם תרצה ,בדיוק כמו שעזרו לי ,כשהיה לי קשה"
"אני לא יכול ,קשה לי!!!" "אני יכולה לעשות לך קסם ...רוצה?"
"בטח!"
ענה בהתלהבות.
ענה דניאל ועיניו דמעו
"אתה מעוניין שאני אעזור לך?"
"לא!"
השיב בכעס
אמא התיישבה ליד דניאל ולחשה לו סוד כקוסמת מן האגדות: "אתה יודע ,שכשאני הייתי בגילך, גם אני לא רציתי להכין שעורי בית" דניאל התפלא מדבריה של אמא ולחש לה חזרה" :באמת אמא?" היא חייכה ומחשבותיה נדדו אל ימי ילדותה... "גם לי היה קשה והרגשתי בדיוק כמוך .גם אני השתמשתי אפילו באותן המילים "..הסבירה "באמת?!" אמר דניאל (ו) כולו מופתע" ,מה ...גם לך היה קשה?" "כן ,צחקה אמא "גם לי היה קשה" "נו ,אמא "..המשיך דניאל בקול מתפנק "מה דניאלי שלי?"
"קשה לי!
אמא" ,נאנח...
"מה אני אנסה?" דניאל הסתכל על אימו במבט משועשע ופרץ בצחוק גדול!!!
ומבלי לחכות לתשובה ,גופה התיישר, ידיה הונפו אל על כאילו עוד רגע תהפוך ...כשפניה עטופות בארשת ממלכתית וחשובה של קוסמת מארץ רחוקה.
"דניאל, הבא לי את הקלמר שעל השולחן" ,קולה רעם דניאל התמלא התלהבות ומיהר להביא לאמא את הקלמר. "עכשיו יקירי ,הבא לי את מה שלך קשה ,נכניס אותו לקלמר,
ואז תנסה!"
"מה ,ככה "?..שאל דניאל
"בדיוק כך!" אמא לקחה את "הקשה"
והכניסה אותו לתוך הקלמר.
"איך אני אביא לך את מה שקשה לי "?..אמר דניאל "בדיוק כמו שנותנים למישהו חפץ" ,רכות התגנבה אל קולה דניאל תלה מבט גדול באימו ושתק. "איפה קשה לך דניאל? איפה זה נמצא אצלך בגוף?"
" זה א צלי בראש ". . קרא בקול כאילו פתר חידה ,שחיכה לפיתרונה הרבה זמן.
"נו ..אמרה אמא ,אז אין בעיה ,תביא לי את הקשה מהראש שלך"... דניאל עשה תנועה גדולה לכיוון הראש שלו ,ישר לכיוונה של אמא וקיווצ'ץ את כפות ידיו, שלח בזהירות לאמא את מה שקשה לו ,כשחיוך רחב התונסס על פניו.
דניאל התחיל במשימה הראשונה וסיים אותה בהצלחה!!! להפתעתו הרבה הוא גילה שהמשימה ממש פשוטה. דניאל המשיך ועשה ארבע משימות נוספות ,אחת אחרי השנייה.. וגם הן בהצלחה רבה! "טוב ,ילד מדהים שלי ,כל הכבוד ,הצלחת במשימה
מתברר שהקסם הצליח! "רוצה את הקשה בחזרה"?.. דניאל חייך ,חשף שיניו ואמר" :כן אמא" אמא הוציאה מהקלמר בעדינות את הקשה, החזירה לדניאל בדיוק מאין שלקחה. כמובן שדניאל מיהר ולקח את הקשה בחזרה, מחייך חיוך מלא בקסם, ובעצם מבין שהכל היה במחשבה שלו.
דניאל שוב פרץ בצחוק גדול ,בדיוק כמו שילדים יודעים לצחוק מהמקום השמח שלהם רק שהפעם הצטרפה אמא לצחוקו המדבק, "מה הצחיק אותך כל כך?" "זה הצחיק אותי מאוד"... "אז מה זה אומר?.. לקחתי ממך את הקשה ,שמתי אותו בקלמר ,מכיוון שהוא לא כאן אז הוא לא מפריע לך עכשיו.. נכון? אז בוא נבדוק עכשיו אם הקסם הצליח ואפשר לעשות את המשימה.. מה אתה אומר?" "טוב ,אמא"
"כן אמא,
אמא הביטה על דניאל במבט שרק אמא יכולה להביט ,מבט של אהבה ובלי מילים, שלחה את ידיה הרכות וחיבקה את דניאל חיבוק דב. "נו ...זה היה כל כך נורא "?..שאלה "לא אמא ,זה לא היה נורא" "אז מה ..הצלחת?"
"ונעים לך שהצלחת?" "כן אמא ,נעים לי"... "תודה אמא", "תודה שעזרת לי ולקחת לי הקשה" "אני אוהבת אותך ,דניאל ,הכי בעולם!" "גם אני אוהב אותך ,אמא".
© כל הזכויות שמורות 2016 עורכת הספר :ענת סיטרוק גרפיקה ועימוד :סטודיו קרנף
אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לתרגם, לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר -כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו”ל.
הכי אני מרוצה מעצמי, כשאני מצליח להתגבר על מכשול או קושי בחיי.. המכשול יכול להיות קטן כל כך, שהסביבה הקרובה ביותר אלינו לא תשים לב אליו כלל, אבל אצלי בפנים הוא ע נ ק !!! אנשים יגידו" :זה הכל! מזה כל כך חששת?" אז כן -מזה!!! אחרי שהתעמתתי עם הפחדים, אחרי שגרשתי את השדים, אני מרגיש שהכל אפשרי!
ענת סיטרוק ,אם לארבעה ילדים, המתרגשת כל יום מחדש מהעולמות העמוקים שיש בכל ילד.