Yearbook of Official Documents 2002

Page 1

‫מדינת ישראל‬ ‫משרד החוץ‬

‫שנתון המסמכים הרשמיים‬ ‫‪2002‬‬

‫ירושלים‪ ,‬טבת התשס"ז ‪ -‬דצמבר ‪2006‬‬


‫משרד החוץ‬ ‫מחלקת מאגרי מידע והיסטוריה‬

‫חברי המערכת‬ ‫רחל דיין‬

‫‪ -‬מנהלת מח' מאגרי מידע והיסטוריה‬

‫יוסף בלט‬

‫‪ -‬עורך כללי‬

‫כל הזכויות שמורות © ‪2006‬‬


‫משה קצב‬ ‫נשיא המדינה‬

‫אריאל שרון‬ ‫ראש הממשלה‬

‫שמעון פרס‬ ‫שר החוץ‬ ‫)עד ‪(6/11/2002‬‬

‫בנימין נתניהו‬ ‫שר החוץ‬ ‫)מ‪(6/11/2002 -‬‬


‫התוכן‬ ‫עמוד‬

‫ברכת המנהל הכללי*‪5..............................................................‬‬ ‫מבוא – מנהלת מחלקת מאגרי מידע והיסטוריה*‪6........................‬‬ ‫רשימת המסמכים*‪7..................................................................‬‬ ‫רשימת הנספחים*‪13..................................................................‬‬ ‫לוח האירועים ‪15.……………………. ………………………2002‬‬ ‫מסמכים‪27 ..…...…………………………………………………..‬‬ ‫נספחים‪367................................................................................‬‬ ‫מפתח השמות והעניינים‪459 ........................................................‬‬

‫*מסמכים אלה מתורגמים בעמודים ‪481 - 466‬‬


‫המנהל הכללי‬

‫‪DIRECTOR GENERAL‬‬

‫שנתון המסמכים הרשמיים לשנת ‪ 2002‬הינו העשירי בסדרה‪ ,‬מאז חודשה הפקתו במתכונתו‬ ‫הנוכחית‪.‬‬ ‫שנתון זה מציג בפני הציבור את עיקר האירועים בתחום המדיני‪-‬ביטחוני במהלך שנת ‪2002‬‬ ‫ואת מכלול המידע הרשמי המתועד בנוגע ליחסי החוץ של מדינת ישראל‪ ,‬פעילות עליה‬ ‫מופקד משרד החוץ‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2002‬היינו עדים לאירועים שונים בתחום המדיני וההתפתחויות באזור‪ ,‬ובהם‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫המשך גל הטרור והאלימות הפלשתיניים;‬ ‫מבצע "חומת מגן" ואירועי ג'נין;‬ ‫נאום נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש על "מפת הדרכים" כמתווה לשתי מדינות לשני העמים;‬ ‫החלטת ראש הממשלה אריאל שרון על פיזור הכנסת וקיום בחירות חדשות‪.‬‬

‫שנתון המסמכים הרשמיים הנוכחי מכיל כ‪ 500-‬עמודים וכולל עשרות מסמכים רשמיים‬ ‫חשובים והתבטאויות של מעצבי מדיניות החוץ והביטחון‪ ,‬בעברית ובאנגלית‪ .‬בשנתון באים‬ ‫לידי ביטוי ציוני דרך מרכזיים בעשייה המדינית של משרד החוץ‪.‬‬ ‫מידע זה משמש ככלי לזיכרון ההיסטורי של כולנו‪ ,‬ומסמך יסוד לעיון‪ ,‬למחר ולתיעוד‪.‬‬ ‫ברכות לחברי המערכת ובראשם הממונה על מאגרי מידע והיסטוריה‪ ,‬הגב' רחל דיין‪ ,‬על‬ ‫המסירות והמאמץ שהשקיעו בהפקת השנתון‪.‬‬

‫בברכה‪,‬‬

‫אהרן אברמוביץ'‬ ‫ירושלים‪ ,‬טבת תשס"ז‬ ‫דצמבר ‪2006‬‬

‫‪5‬‬


‫מבוא‬ ‫שנתון המסמכים הרשמיים לשנת ‪ 2002‬הינו העשירי מאז חודשה הפקתו בשנת ‪.1995‬‬ ‫השנתונים מאז כוללים מסמכים לשנים ‪ 1993‬עד ‪ .2002‬השנתון מביא בפני הקוראים את‬ ‫ציוני הדרך המרכזיים בעשייה המדינית רבת ההיקף של משרד החוץ הישראלי והתבטאויות‬ ‫של מעצבי מדיניות החוץ והביטחון‪.‬‬ ‫בין מסמכי השנתון הנוכחי‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ונשיא ארה"ב ג'ורג' בוש בפגישותיהם בבית הלבן;‬ ‫פניית נשיא המדינה משה קצב לאפיפיור יוחנן פאולוס השני בעקבות גל התקפות‬ ‫הטרור‪ ,‬ששיאן היה בליל סדר פסח במלון "פארק" בנתניה;‬ ‫הצהרת ראש הממשלה אריאל שרון בסיום פסגת עקבה למלחמה בטרור;‬ ‫תגובת ממשלת ישראל לדו"ח מזכ"ל האו"ם קופי אנאן בעניין האירועים בג'נין;‬ ‫נאומיו של ראש הממשלה אריאל שרון בכנס הרצליה ובוועידת העסקים בקיסריה;‬ ‫החלטת ראש הממשלה אריאל שרון לפזר את הכנסת ולקיים בחירות תוך ‪ 90‬יום‪.‬‬

‫בין הנספחים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫הצהרת פסגת ביירות שהתכנסה בעקבות היוזמה הסעודית לשלום;‬ ‫הצהרה משותפת ראשונה של ראשי שלוש הדתות הגדולות בארץ הקודש בפסגה הבין‪-‬‬ ‫דתית באלכסנדריה;‬ ‫הודעת מזכיר המדינה האמריקני קולין פאואל ומזכ"ל האו"ם קופי אנאן על היוזמה‬ ‫של "קוורטט מדריד" לכינוס ועידת שלום אזורית במזרח התיכון;‬ ‫קריאת נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש למנהיגות חדשה לרשות הפלשתינית;‬ ‫דו"ח מזכ"ל האו"ם קופי אנאן על האירועים האלימים בג'נין ובערים פלשתיניות אחרות‪.‬‬

‫כבכול שנה‪ ,‬השנתון מופץ לדרג הבכיר במשרד החוץ‪ ,‬לראשי נציגויות ישראל בעולם ולראשי‬ ‫הנציגויות הזרות בישראל‪ ,‬לשרים ולחברי הכנסת‪ ,‬למוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬למכוני מחקר‪,‬‬ ‫לספריות ועוד‪ .‬המידע המלוקט בשנתון לקוח מפרסומי משרד החוץ‪ ,‬הכנסת‪ ,‬משרד ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬לשכת העיתונות הממשלתית ודובר צה"ל‪ ,‬ועבר סגנון ועריכה בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫החומר מוגדר כולו כבלתי מסווג ומותר לשימוש ועשוי להוות חומר יסוד רב ערך לעיון‬ ‫ולמחקר‪ ,‬וכלי עזר לנבחרי ציבור‪ ,‬לעוסקים במחקר מדיני והיסטורי‪ ,‬ולכלל המתעניינים‬ ‫במדיניות החוץ והביטחון של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫ברצוני להודות ליוסי בלט‪ ,‬העורך הכללי; לד"ר אבא גפן‪ ,‬המגיה בעברית‪ ,‬ולמר משה אומן‪,‬‬ ‫המגיה באנגלית‪ ,‬על תרומתם בהכנת השנתון‪.‬‬ ‫ב ב ר כ ה‪,‬‬ ‫רחל דיין‬ ‫מנהלת מח' מאגרי מידע והיסטוריה‬

‫ירושלים‪ ,‬כ"ט בכסלו תשס"ז‬ ‫‪ 20‬בדצמבר ‪2006‬‬

‫‪6‬‬


‫רשימת המסמכים‬ ‫מס'‬

‫תאריך‬

‫הנושא‬

‫עמוד‬

‫‪1‬‬

‫‪6.1.02‬‬

‫דברי סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור‪ ,‬חבר הפרלמנט‬ ‫הקנדי פרופ' אירווין קוטלר‪ ,‬וסגן ראש ממשלת שוודיה‬ ‫לשעבר פר הלמרק בטקס הקמת פורום בין‪-‬לאומי למאבק‬ ‫באנטישמיות‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪2‬‬

‫‪14.1.02‬‬

‫תשובת שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי להצעת סיעת‬ ‫מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה במלאות ‪ 30‬ימים‬ ‫לשביתת הנכים‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫‪3‬‬

‫‪20.1.02‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בטקס הענקת תואר‬ ‫דוקטור כבוד לנשיא לשעבר של ארצות‪-‬הברית ביל קלינטון‬ ‫בתל אביב‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫‪4‬‬

‫‪21.1.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ ועמ"ל להביע אי‪-‬‬ ‫אמון בראש הממשלה בשל המשך פעולות הענישה והריסת‬ ‫הבתים ברפיח ובעיסאוויה‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪5‬‬

‫‪23.1.02‬‬

‫נאום סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס באסיפה‬ ‫הפרלמנטרית של מועצת אירופה בשטרסבורג‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7.2.02‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ונשיא ארצות‪-‬הברית ג'ורג'‬ ‫בוש לאחר פגישתם בבית הלבן‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫‪7‬‬

‫‪18.2.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעת גשר להביע אי‪-‬אמון‬ ‫בראש הממשלה בשל תפקודה של הממשלה בניהול ענייני‬ ‫המדינה‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫‪8‬‬

‫‪20.2.02‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון וסגן ראש הממשלה ושר‬ ‫החוץ שמעון פרס בוועידת הנשיאים של ארגוני הגג היהודיים‬ ‫האמריקניים בירושלים‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫‪9‬‬

‫‪6.3.02‬‬

‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעות‬ ‫לסדר היום בנושא היוזמה הסעודית‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11.3.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ‪ ,‬המפד"ל‪ ,‬רע"ם‬ ‫וחרות להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל המצב המדיני‪-‬‬ ‫ביטחוני והחברתי‪ -‬כלכלי; התנגדות הממשלה לחקיקת חוק‬ ‫גיור כהלכה לאור פסיקת בג"ץ; מדיניות הממשלה כלפי‬ ‫האוכלוסייה הפלשתינית; הימנעות הממשלה מכיבוש הרשות‬ ‫הפלשתינית וסילוק ראשי הטרור‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫‪11‬‬

‫‪18.3.02‬‬

‫נאום סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור במושב ה‪ 58-‬של‬ ‫הוועדה לזכויות האדם בג'נבה‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫‪7‬‬


‫‪12‬‬

‫‪29.3.02‬‬

‫הודעת ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון בנימין בן‪-‬‬ ‫אליעזר לאחר ישיבת הממשלה המיוחדת בעקבות ההסלמה‬ ‫בטרור והפיגוע בליל הסדר‪.‬‬

‫‪103‬‬

‫‪13‬‬

‫‪4.4.02‬‬

‫דברי סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור בדיון מיוחד בכנסת‬ ‫בנושא גל האנטישמיות באירופה‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫‪14‬‬

‫‪8.4.02‬‬

‫נאום נשיא המדינה משה קצב בעצרת הממלכתית לציון יום‬ ‫הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם"‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫‪15‬‬

‫‪8.4.02‬‬

‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בעצרת הממלכתית לציון‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם"‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫‪16‬‬

‫‪8.4.02‬‬

‫הודעה מדינית של ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת‪.‬‬

‫‪115‬‬

‫‪17‬‬

‫‪9.4.02‬‬

‫פניית נשיא המדינה משה קצב לאפיפיור יוחנן פאולוס ה‪II-‬‬

‫‪129‬‬

‫בעקבות גל התקפות הטרור‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪12.4.02‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ומזכיר המדינה האמריקני‬ ‫קולין פאואל לאחר פגישתם בירושלים‪.‬‬

‫‪131‬‬

‫‪19‬‬

‫‪12.4.02‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס ומזכיר‬ ‫המדינה האמריקני קולין פאואל לאחר פגישתם בירושלים‪.‬‬

‫‪134‬‬

‫‪20‬‬

‫‪15.4.02‬‬

‫דברי סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור למשתתפי מצעד‬ ‫ההזדהות עם ישראל בוושינגטון‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫‪21‬‬

‫‪15.4.02‬‬

‫נאום נשיא המדינה משה קצב בעצרת הממלכתית לציון יום‬ ‫הזיכרון לחללי מערכות ישראל ליד הכותל המערבי‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫‪22‬‬

‫‪16.4.02‬‬

‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בעצרת הממלכתית לציון‬ ‫יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בהר הרצל‪.‬‬

‫‪141‬‬

‫‪23‬‬

‫‪17.4.02‬‬

‫ברכת נשיא המדינה משה קצב ליהודי התפוצות לרגל יום‬ ‫העצמאות ה‪ 54-‬של מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪143‬‬

‫‪24‬‬

‫‪19.4.02‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס ומזכיר‬ ‫המדינה האמריקני קולין פאואל לאחר פגישתם בוושינגטון‪.‬‬

‫‪144‬‬

‫‪25‬‬

‫‪23.4.02‬‬

‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בוועידת אייפא"ק‬ ‫)באמצעות לוויין(‪.‬‬

‫‪147‬‬

‫‪26‬‬

‫‪29.4.02‬‬

‫החלטות הממשלה בדבר הקמתה של "ועדת הבדיקה"‬ ‫מטעם האו"ם לחקר האירועים האלימים בג'נין‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫‪27‬‬

‫‪29.4.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ ושינוי להביע אי‪-‬‬ ‫אמון בראש הממשלה בשל המצב המדיני‪-‬ביטחוני והחברתי‪-‬‬ ‫כלכלי‪.‬‬

‫‪151‬‬

‫‪8‬‬


‫‪28‬‬

‫‪1.5.02‬‬

‫תשובת סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור להצעות לסדר‬ ‫היום בנושא התגברות הגזענות והאנטישמיות באירופה‬ ‫והצלחתו של ז'אן מרי לה‪-‬פן בבחירות בצרפת‪.‬‬

‫‪156‬‬

‫‪29‬‬

‫‪1.5.02‬‬

‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה‬ ‫לסדר היום בנושא "ועדת הבדיקה" מטעם האו"ם בעניין‬ ‫אירועי ג'נין‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫‪30‬‬

‫‪1.5.02‬‬

‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה‬ ‫לסדר היום בנושא שחרור ערפאת מהמוקטעה‪.‬‬

‫‪164‬‬

‫‪31‬‬

‫‪7.5.02‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ונשיא ארצות‪-‬הברית ג'ורג'‬ ‫בוש לאחר פגישתם בבית הלבן‪.‬‬

‫‪169‬‬

‫‪32‬‬

‫‪13.5.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעות חד"ש ‪ -‬רע"ם – עמ"ל‬ ‫בל"ד ‪ -‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל המלחמה‬ ‫המתמשכת בשטחים‪ ,‬הגזירות הכלכליות והפגיעה באושיות‬ ‫הדמוקרטיה‪.‬‬

‫‪174‬‬

‫‪33‬‬

‫‪14.5.02‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בדיון בכנסת בנושא‬ ‫המצב הביטחוני‪ ,‬החברתי והכלכלי‪.‬‬

‫‪177‬‬

‫‪34‬‬

‫‪20.5.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ וחד"ש – רע"ם –‬ ‫עמ"ל – בל"ד ‪ -‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‬ ‫העליה במדד חודש אפריל; מדיניותה הכלכלית של‬ ‫הממשלה; האפליה הלאומית בין יהודים לערבים בתחום‬ ‫קצבאות הילדים ובכלל‪ ,‬וההחלטה לאסור על איחוד‬ ‫משפחות‪.‬‬

‫‪181‬‬

‫‪35‬‬

‫‪27.5.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ וחד"ש – רע"ם –‬ ‫עמ"ל – בל"ד – תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‬ ‫קבלת תכנית החירום הכלכלית והשפעתה על השכבות‬ ‫החלשות ושכבות הביניים‪ ,‬ויחסה של הממשלה לאוכלוסייה‬ ‫הערבית‪.‬‬

‫‪186‬‬

‫‪36‬‬

‫‪3.6.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעות חד"ש – רע"ם – עמ"ל –‬ ‫בל"ד – תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל כיתור‬ ‫הערים הפלשתיניות ומדיניות הממשלה בנושא הריסת בתים‪.‬‬

‫‪192‬‬

‫‪37‬‬

‫‪4.6.02‬‬

‫הצהרת ראש הממשלה אריאל שרון בסיום פסגת עקבה‪.‬‬

‫‪197‬‬

‫‪38‬‬

‫‪10.6.02‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ונשיא ארצות‪-‬הברית ג'ורג'‬ ‫בוש לאחר פגישתם בבית הלבן‪.‬‬

‫‪198‬‬

‫‪39‬‬

‫‪12.6.02‬‬

‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה‬ ‫לסדר היום בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית‬ ‫להסכם אוסלו‪.‬‬

‫‪201‬‬

‫‪9‬‬


‫‪40‬‬

‫‪23.6.02‬‬

‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בעצרת הסוכנות היהודית‬ ‫בירושלים‪.‬‬

‫‪208‬‬

‫‪41‬‬

‫‪24.6.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ וחד"ש ‪ -‬רע"ם ‪-‬‬ ‫עמ"ל– בל"ד ‪ -‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‬ ‫יחסה של הממשלה להסכם שחתמה עם הנכים וההשתלטות‬ ‫מחדש של כוחות צה"ל בשטחים בעקבות הפיגועים; ובשל‬ ‫מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית בתחום הכלכלי‪-‬‬ ‫חברתי‪.‬‬

‫‪211‬‬

‫‪42‬‬

‫‪26.6.02‬‬

‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעות‬ ‫לסדר היום בנושא נאומו המדיני של נשיא ארצות‪-‬הברית‬ ‫ג'ורג' בוש‪.‬‬

‫‪215‬‬

‫‪43‬‬

‫‪26.6.02‬‬

‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה‬ ‫לסדר היום בנושא‪" :‬הסכם אוסלו מת – מה היא‬ ‫האלטרנטיבה?"‪.‬‬

‫‪221‬‬

‫‪44‬‬

‫‪8.7.02‬‬

‫תשובת שר התקשורת ראובן ריבלין להצעות סיעות מרצ‬ ‫וחד"ש– רע"ם – עמ"ל – בל"ד – תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש‬ ‫הממשלה בשל מדיניותה של הממשלה בנושא החברתי –‬ ‫כלכלי; עלית המחירים ושיעורי האבטלה הגבוהים; מדיניותה‬ ‫של הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית ויחסה למנהיגי‬ ‫הציבור הערב ונבחריו‪.‬‬

‫‪227‬‬

‫‪45‬‬

‫‪15.7.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעות חד"ש – רע"ם – עמ"ל –‬ ‫בל"ד ‪ -‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל מדיניות‬ ‫הממשלה כלפי הרשויות המקומיות הערביות; ממדי האבטלה‬ ‫במגזר הערבי; פתיחת שנת הלימודים ביישובים הערביים;‬ ‫והחלטת הממשלה לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת‬ ‫חיים דרוקמן‪.‬‬

‫‪232‬‬

‫‪46‬‬

‫‪22.7.02‬‬

‫תשובת שר התקשורת ראובן ריבלין להצעת סיעות מרצ‪,‬‬ ‫שינוי‪ ,‬חד"ש – רע"ם – עמ"ל – בל"ד ‪ -‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון‬ ‫בראש הממשלה בשל חוק טל המשחרר את החרדים‬ ‫מהשירות בצה"ל; עלית המדד והשלכותיה על השכבות‬ ‫החלשות ושכבות הביניים; השירות הצבאי של בחורי‬ ‫הישיבות; מדיניותה של הממשלה ביחס לעוני הקשה השורר‬ ‫בקרב האוכלוסייה הפלשתינית בשטחים והפגיעה ברשתות‬ ‫המגן החברתיות בישראל‪.‬‬

‫‪240‬‬

‫‪47‬‬

‫‪1.8.02‬‬

‫תגובת ממשלת ישראל לדוח מזכ"ל האו"ם קופי אנאן‬ ‫בעקבות אירועי ג'נין‪.‬‬

‫‪248‬‬

‫‪48‬‬

‫‪1.8.02‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס לאחר‬ ‫פגישתו עם היועצת לביטחון לאומי של ארצות‪-‬הברית‬ ‫קונדוליזה רייס בוושינגטון‪.‬‬

‫‪249‬‬

‫‪49‬‬

‫‪5.8.02‬‬

‫נאום הנציג הקבוע לאו"ם‪ ,‬השגריר אהרון יעקב‪ ,‬בכינוס מושב‬ ‫החירום המיוחד של העצרת הכללית בעקבות אירועי ג'נין‪.‬‬

‫‪252‬‬

‫‪10‬‬


‫‪50‬‬

‫‪7.8.02‬‬

‫ברכת נשיא המדינה משה קצב ליהודי התפוצות לרגל ראש‬ ‫השנה התשס"ג‪.‬‬

‫‪258‬‬

‫‪51‬‬

‫‪7.8.02‬‬

‫ברכת ראש הממשלה אריאל שרון ליהודי התפוצות לרגל ראש‬ ‫השנה התשס"ג‪.‬‬

‫‪259‬‬

‫‪52‬‬

‫‪8.8.02‬‬

‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון במכללה לביטחון לאומי‪.‬‬

‫‪260‬‬

‫‪53‬‬

‫‪3.9.02‬‬

‫דברי שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר בדיון מיוחד בכנסת‬ ‫בנושא תכנית "עזה ובית לחם תחילה"‪.‬‬

‫‪263‬‬

‫‪54‬‬

‫‪18.9.02‬‬

‫נאום סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס בעצרת‬ ‫הכללית ה‪ 57-‬של האו"ם בניו יורק‪.‬‬

‫‪271‬‬

‫‪55‬‬

‫‪25.9.02‬‬

‫תדרוך סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס לראשי‬ ‫הנציגויות הדיפלומטיות בישראל עם פרוץ המלחמה בעיראק‪.‬‬

‫‪275‬‬

‫‪56‬‬

‫‪6.10.02‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בטקס לציון יום השנה‬ ‫להירצחו של שר התיירות רחבעם זאבי ז"ל‪.‬‬

‫‪278‬‬

‫‪57‬‬

‫‪ 14.10.02‬הודעה מדינית של ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת על‬ ‫פעילות הממשלה בתקופה שחלפה ועל תכניות הממשלה‬ ‫למושב הקרוב‪.‬‬

‫‪280‬‬

‫‪58‬‬

‫‪ 16.10.02‬תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה‬ ‫לסדר היום בדבר ביטול הסכמי אוסלו‪.‬‬

‫‪284‬‬

‫‪59‬‬

‫‪ 16.10.02‬תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה‬ ‫לסדר היום בעקבות המצב המדיני‪.‬‬

‫‪290‬‬

‫‪60‬‬

‫‪ 16.10.02‬תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה‬ ‫לסדר היום בדבר הוויכוח סביב נהר הווזאני‪.‬‬

‫‪295‬‬

‫‪61‬‬

‫‪ 16.10.02‬תשובת שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר להצעות לסדר היום‬ ‫בנושא פינוי המאחזים‪.‬‬

‫‪297‬‬

‫‪62‬‬

‫‪ 16.10.02‬דברי נשיא ארצות‪-‬הברית ג'ורג' בוש וראש הממשלה אריאל‬ ‫שרון לאחר פגישתם בבית הלבן‪.‬‬

‫‪306‬‬

‫‪63‬‬

‫‪ 17.10.02‬ישיבת אבל מיוחדת בכנסת לזכרו של ראש הממשלה ושר‬ ‫הביטחון יצחק רבין ז"ל במלאות ‪ 7‬שנים להירצחו‪.‬‬

‫‪310‬‬

‫‪64‬‬

‫‪ 21.10.02‬תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ‪ ,‬חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬‬ ‫עמ"ל‪ -‬בל"ד‪-‬תע"ל וחרות להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫בשל נתוני המדד הגבוה‪ ,‬הגידול במספר העניים במדינה‬ ‫והשביתות במשק; ההסכמה למתווה בוש המוביל למדינה‬ ‫פלשתינית; וההחלטה להימנע מהעמדתו של מרואן ברגותי‬ ‫למשפט בבית דין צבאי‪.‬‬

‫‪317‬‬

‫‪11‬‬


‫‪65‬‬

‫‪ 28.10.02‬תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ‪ ,‬האיחוד הלאומי‪-‬‬ ‫ישראל ביתנו וחד"ש – רע"ם – עמ"ל – בל"ד – תע"ל להביע‬ ‫אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל עמדת שרי הממשלה בעניין‬ ‫פינוי המתנחלים על ידי אנשי כוחות הביטחון; ההוראות‬ ‫לפינוי המאחזים והשלכותיהן על ערכי הציונות והיהדות;‬ ‫ומדיניות ראש הממשלה ביחס לכל תהליך מדיני עם‬ ‫הפלשתינים ועם המדינות השכנות‪.‬‬

‫‪323‬‬

‫‪66‬‬

‫‪ 28.10.02‬תשובת סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור להצעה לסדר‬ ‫היום בנושא המצב הדמוגרפי ועתידו של העם היהודי‪.‬‬

‫‪326‬‬

‫‪67‬‬

‫‪4.11.02‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ‪ ,‬שינוי וחד"ש –‬ ‫רע"ם – עמ"ל – בל"ד – תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש‬ ‫הממשלה בשל אלימות הממשלה נגד הנכים‪ ,‬משפחות חד‪-‬‬ ‫הוריות‪ ,‬גמלאים‪ ,‬ילדים בסיכון ומובטלים; תפקוד‬ ‫הממשלה והצורך בקיום בחירות באופן מיידי; אחריות‬ ‫הממשלה להידרדרות במצב החברתי‪ ,‬המדיני והביטחוני‪.‬‬

‫‪328‬‬

‫‪68‬‬

‫‪5.11.02‬‬

‫הודעת ראש הממשלה אריאל שרון בדבר פיזור הכנסת‬ ‫וקיום בחירות כלליות תוך ‪ 90‬יום‪.‬‬

‫‪334‬‬

‫‪69‬‬

‫‪6.11.02‬‬

‫ישיבת אבל מיוחדת בכנסת לזכרו של שר התיירות לשעבר‬ ‫רחבעם זאבי ז"ל‪ ,‬במלאות שנה להירצחו‪.‬‬

‫‪336‬‬

‫‪70‬‬

‫‪ 17.11.02‬תדרוך שר החוץ בנימין נתניהו לראשי הנציגויות‬ ‫הדיפלומטיות בישראל בעקבות פיגוע הטרור בחברון‪.‬‬

‫‪343‬‬

‫‪71‬‬

‫‪ 29.11.02‬תדרוך שר החוץ בנימין נתניהו לראשי הנציגויות‬ ‫הדיפלומטיות בישראל בעקבות פיגוע הטרור במומבסה‬ ‫שבקניה‪.‬‬

‫‪346‬‬

‫‪72‬‬

‫‪ 29.11.02‬נאום הנציג הקבוע לאו"ם‪ ,‬השגריר יהודה לנקרי‪ ,‬במושב‬ ‫המליאה של העצרת הכללית בנושא סכסוך ישראל‪ -‬ערב‪.‬‬

‫‪348‬‬

‫‪73‬‬

‫‪4.12.02‬‬

‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בכנס הרצליה‪.‬‬

‫‪353‬‬

‫‪74‬‬

‫‪6.12.02‬‬

‫נאום מנכ"ל משרד החוץ יואב בירן בכינוס ה‪ 10-‬של מועצת‬ ‫השרים של אבש"א )‪ (OSCE‬בפורטוגל‪.‬‬

‫‪356‬‬

‫‪75‬‬

‫‪9.12.02‬‬

‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בוועידת העסקים בקיסריה‪.‬‬

‫‪360‬‬

‫‪76‬‬

‫‪9.12.02‬‬

‫נאום נשיא המדינה משה קצב בעצרת הזיכרון במחנה הריכוז‬ ‫זכסנהאוזן שבגרמניה‬

‫‪365‬‬

‫‪12‬‬


‫רשימת הנספחים‬ ‫הנושא‬

‫עמוד‬

‫מס'‬

‫תאריך‬

‫‪368‬‬

‫‪1‬‬

‫‪21.1.02‬‬

‫הצהרה משותפת ראשונה של ראשי שלוש הדתות הגדולות‬ ‫בארץ הקודש בפסגה הבין‪-‬דתית באלכסנדריה‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪28.3.02‬‬

‫הצהרת פסגת ביירות בעקבות היוזמה הסעודית לשלום‪.‬‬

‫‪370‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2.5.02‬‬

‫דברי מזכיר המדינה האמריקני קולין פאואל ומזכ"ל האו"ם‬ ‫קופי אנאן על התוכנית המשותפת של "קוורטט מדריד" )נציגי‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪ ,‬רוסיה‪ ,‬האו"ם והאיחוד האירופי( לכינוס‬ ‫ועידת שלום אזורית במזרח התיכון‪.‬‬

‫‪372‬‬

‫‪4‬‬

‫‪24.6.02‬‬

‫קריאת נשיא ארצות‪-‬הברית ג'ורג' בוש למנהיגות חדשה‬ ‫לרשות הפלשתינית‪.‬‬

‫‪378‬‬

‫‪5‬‬

‫‪16.7.02‬‬

‫הצהרה משותפת של חברי "קוורטט מדריד" בניו יורק‪.‬‬

‫‪383‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1.8.02‬‬

‫דו"ח מזכ"ל האו"ם קופי אנאן בדבר האירועים האלימים בג'נין‬ ‫ובערים פלשתיניות אחרות‪.‬‬

‫‪386‬‬

‫‪7‬‬

‫‪17.9.02‬‬

‫הצהרה משותפת של חברי "קוורטט מדריד" בניו יורק‪.‬‬

‫‪390‬‬

‫‪8‬‬

‫‪4.11.02‬‬

‫קורות חייו של שר הביטחון רב אלוף )במיל‪ (.‬שאול מופז‪.‬‬

‫‪393‬‬

‫‪9‬‬

‫‪6.11.02‬‬

‫קורות חייו של שר החוץ בנימין נתניהו‪.‬‬

‫‪394‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ 17.11.02‬קורות חייו של שר החוץ לשעבר אבא אבן ז"ל‪.‬‬

‫‪395‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ 31.12.02‬רשימת שרי הממשלה‬

‫‪396‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ 31.12.02‬רשימת חברי הכנסת‬

‫‪397‬‬

‫‪13‬‬

‫‪ 31.12.02‬יחסי החוץ של ישראל ב‪2002-‬‬

‫‪499‬‬

‫‪14‬‬

‫ינו'‪-‬דצ'‬ ‫‪2002‬‬

‫מתוך הדיונים בכנסת בנושאים מדיניים וביטחוניים‪.‬‬

‫‪412‬‬

‫‪15‬‬

‫ינו'‪-‬דצ'‬ ‫‪2002‬‬

‫ביקורי אישים מחוץ לארץ בכנסת‬

‫‪426‬‬

‫‪16‬‬

‫ינו'‪-‬דצ'‬ ‫‪2002‬‬

‫רשימת ההסכמים שעליהם חתמה ישראל עם ארצות חוץ‪,‬‬ ‫ואשר נכנסו לתוקפם בשנת ‪2002‬‬

‫‪437‬‬

‫‪13‬‬


‫‪17‬‬

‫ינו'‪-‬דצ'‬ ‫‪2002‬‬

‫פעילות המרכז לשיתוף בין‪-‬לאומי במשרד החוץ )מש"ב(‬ ‫בשנת ‪2002‬‬

‫‪441‬‬

‫‪18‬‬

‫ינו'‪-‬דצ'‬ ‫‪2002‬‬

‫רשימת ההחלטות במוסדות האו"ם בנושאי ישראל – ערב‬ ‫בשנת ‪.2002‬‬

‫‪448‬‬

‫‪14‬‬


‫לוח האירועים לשנת ‪2002‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪1.1.02‬‬

‫שר החוץ של נורבגיה ‪ JAN PETERSEN‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪3.1.02‬‬

‫אנייה "קארין ‪ "A‬נתפסת על ידי לוחמי שייטת ‪ 13‬של חיל הים בדרכה‬ ‫מאיראן לחוף אילת‪ ,‬ועליה מצבור של נשק שנועד לרשות הפלשתינית‪.‬‬

‫‪6.1.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור בהודו בראש‬ ‫משלחת מדינית‪ -‬כלכלית להידוק הקשרים בין שתי המדינות‪.‬‬

‫‪6.1.02‬‬

‫הקמת פורום בין‪-‬לאומי למאבק באנטישמיות בירושלים בנוכחות סגן שר‬ ‫החוץ הרב מיכאל מלכיאור‪ ,‬חבר הפרלמנט הקנדי פרופ' ‪IRWIN‬‬ ‫‪ ,COTLER‬וסגן ראש ממשלת שוודיה לשעבר ‪. PER AHLMARK‬‬

‫‪9.1.02‬‬

‫קצין ו‪ 3-‬חיילים מיחידת הגששים הבדואית נהרגים בתקרית ירי של‬ ‫מחבלים על מוצב צה"ל ליד היישוב כרם שלום שבדרום רצועת עזה‪ .‬שמות‬ ‫ההרוגים‪ :‬רס"ן אשרף מזאריב‪ ,‬רס"ל אברהים חמיידה‪ ,‬רס"ל חנא )אלי(‬ ‫אבו‪-‬גאנם וסמ"ר מופיד סואעד‪ .‬שני חיילים נוספים נפצעים‪.‬‬

‫‪13.1.02‬‬

‫משלחת פרלמנטרית מיפן מגיעה לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪14.1.02‬‬

‫סמל אלעד אבו‪-‬גני נהרג וקצין נפצע בפיגוע ירי ליד צומת קוצ'ין ממזרח‬ ‫לטול כרם‪.‬‬

‫‪15.1.02‬‬

‫אבי בועז‪ ,‬אזרח ישראלי‪-‬אמריקני תושב מעלה אדומים‪ ,‬נחטף ונרצח על ידי‬ ‫מחבלים וגופתו מתגלית בבית סחור שליד בית לחם‪.‬‬

‫‪15.1.02‬‬

‫יואלה חן‪ ,‬תושבת גבעת זאב‪ ,‬נהרגת ודודתה נפצעת מירי של מחבלים על‬ ‫מכוניתן בכניסה ליישוב‪.‬‬

‫‪16.1.02‬‬

‫שר החוץ של ספרד ‪,JOSEP PIQUE‬‬ ‫האירופי‪ ,‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫המכהן כנשיא התורן של האיחוד‬

‫‪16.1.02‬‬

‫חברי הוועדה לענייני מודיעין בבית הנבחרים של ארצות‪-‬הברית ובראשם‬ ‫הסנטור ‪ RICHARD GEPHARDT‬מגיעים לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪16.1.02‬‬

‫דעדיס שחאדה‪ ,‬תושב מזרח ירושלים‪ ,‬נהרג מירי של מחבלים על מכוניתו‬ ‫מדרום לג'נין‪.‬‬

‫‪17.1.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד פורץ אל אולם שמחות בחדרה בזמן שנערכת חגיגת בר‪-‬‬ ‫מצווה‪ ,‬יורה לכל עבר וגורם למותם של שישה ולפציעתם של ‪ 35‬מן‬ ‫הנוכחים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬אבי יזדי מחדרה‪ ,‬אדוארד ואנטולי באקשאייב‬ ‫מאור עקיבא‪ ,‬אהרון בן‪-‬ישראל אליס מדימונה‪ ,‬בוריס מליחוב משדרות‬ ‫ודינה בינאייב מאשקלון‪.‬‬

‫‪15‬‬


‫‪20.1.02‬‬

‫פסגה בין‪-‬דתית של ראשי שלוש הדתות הגדולות במזרח התיכון‬ ‫נערכתבאלכסנדריה בחסות נשיא מצרים חוסני מובארק‪ .‬בראש המשלחת‬ ‫ישראלית הרב הראשי הספרדי אליהו בקשי דורון וסגן שר החוץ הרב‬ ‫מיכאל מלכיאור‪ .‬בין המשתתפים גם הארכיבישוף של קנטרברי‬ ‫‪ ,GEORGE CAREY‬העומד בראש הכנסייה האנגליקנית‪.‬‬

‫‪21.1.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור בצרפת לרגל כינוס‬ ‫חברי האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה בשטרסבורג‪.‬‬

‫‪22.1.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד יורה לכל עבר ברח' יפו בירושלים וגורם למותן של שתי‬ ‫נשים ולפציעתם של ‪ 50‬אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגות‪ :‬שרה המבורגר‬ ‫ואורה סווטלנה סנדלר‪ ,‬תושבות ירושלים‪.‬‬

‫‪27.1.02‬‬

‫שר החוץ של הונגריה ‪ JANOS MARTONYI‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪27.1.02‬‬

‫מחבלת‪-‬מתאבדת מתפוצצת ברח' יפו בירושלים וגורמת למותו של פנחס‬ ‫עמנואל טוקטלי‪ ,‬תושב ירושלים‪ ,‬ולפציעתם של ‪ 150‬אנשים נוספים‪.‬‬

‫‪30.1.02‬‬

‫סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור יוצא לביקור בליטא בראש משלחת‬ ‫יהודית המוזמנת על ידי ראשי הקהילה היהודית לשם החזרת ספרי תורה‬ ‫ותשמישי קדושה שניצלו בזכות חסידי אומות העולם‪.‬‬

‫‪30.1.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לפסגה הכלכלית העולמית‬ ‫של דאבוס המתקיימת בניו יורק לשם הזדהות עם העיר‪.‬‬

‫פברואר‬ ‫‪6.2.02‬‬

‫מירי אוחנה ובתה יעל‪ ,‬ממושב חמרה שבבקעת הירדן‪ ,‬נרצחות בביתן על‬ ‫ידי מחבל שחודר למושב והורג גם חייל מילואים‪ ,‬רס"ר משה מחוס מקונאן‬ ‫מבית שאן‪.‬‬

‫‪7.2.02‬‬

‫ראש הממשלה אריאל שרון יוצא לביקור עבודה בארצות‪-‬הברית‪.‬‬

‫‪8.2.02‬‬

‫מורן עמית‪ ,‬מקיבוץ כפר הנשיא‪ ,‬נדקרת למוות בטיילת ארמון הנציב‬ ‫בירושלים על ידי ארבעה נערים פלשתינים משכונת אבו‪-‬תור שבמזרח‬ ‫העיר‪.‬‬

‫‪9.2.02‬‬

‫אטלה ליפובסקי‪ ,‬ממעלה אפרים‪ ,‬נהרגת מירי של מחבלים על מכוניתה‬ ‫בכביש חוצה שומרון ליד היישוב אריאל‪ .‬בנה ונכדה נפצעים קל‪.‬‬

‫‪10.2.02‬‬

‫שני מחבלים‪-‬מתאבדים יורים על עוברים ושבים בפתח מחנה פיקוד דרום‬ ‫שבבאר שבע וגורמים למותן של שתי חיילות ולפציעתם של ארבעה חיילים‬ ‫נוספים‪ .‬שמות ההרוגות‪ :‬סגן קרן רוטשטיין ורב"ט איה מלאכי‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫‪13.2.02‬‬

‫שר החוץ של בריטניה ‪ JACK STRAW‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪14.2.02‬‬

‫שר החוץ של גרמניה ‪ JOSCHKA FISCHER‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪14.2.02‬‬

‫שלושה חיילים נהרגים וחייל נוסף נפצע בטנק מרכבה שעולה על מטען‬ ‫חבלה בצומת נצרים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬סמ"ר אשר זגורי‪ ,‬סמ"ר רון לביא‬ ‫וסמ"ר משה פלד‪.‬‬

‫‪15.2.02‬‬

‫סמ"ר לי נחמן אקוניס נורה למוות על ידי מחבלים במחסום צה"ל בין‬ ‫רמאללה לכפר סורדא‪.‬‬

‫‪15.2.02‬‬

‫מפקד יחידת המסתערבים "דובדבן"‪ ,‬סא"ל איל וייס‪ ,‬נהרג בעת מבצע‬ ‫מעצר מבוקשים בכפר ציידא שליד טול כרם‪ ,‬כתוצאה מהתמוטטות חומה‬ ‫לאחר הריסת ביתו של מבוקש‪.‬‬

‫‪16.2.02‬‬

‫ראש ממשלת צ'כיה ‪ MILOS ZEMAN‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪16.2.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד מתפוצץ בפיצריה במרכז המסחרי של היישוב קרני שומרון‬ ‫וגורם למותם של שלושה מבני המקום ולפציעתם של ‪ 30‬אנשים נוספים‪.‬‬ ‫שמות ההרוגים‪ :‬נחמיה עמר‪ ,‬קרן שצקי ורחל טלר‪.‬‬

‫‪18.2.02‬‬

‫אהובה אמרגי‪ ,‬מן היישוב גני טל שבגוש קטיף‪ ,‬נהרגת ואדם נוסף נפצע‬ ‫מירי של מחבל‪-‬מתאבד על מכוניתם בכביש כיסופים‪-‬גוש קטיף‪ .‬רס"ן מור‬ ‫יהודה אלרז וסמ"ר אמיר מנצורי הנחלצים לעזרתם נהרגים אף הם מירי‬ ‫המחבל‪ ,‬שמתפוצץ אחר‪-‬כך מן המטען שנשא על גופו‪.‬‬

‫‪18.2.02‬‬

‫רב‪-‬סמל מתקדם אחמד מזאריב‪ ,‬שוטר בדואי מן הכפר בית זרזיר שבגליל‪,‬‬ ‫נרצח על ידי מחבל‪-‬מתאבד שמתפוצץ במכוניתו בכביש ירושלים‪ -‬מעלה‬ ‫אדומים‪.‬‬

‫‪19.2.02‬‬

‫משלחת של המועצה הדמוקרטית היהודית הלאומית )‪ (NJDC‬בארצות‪-‬‬ ‫הברית‪ ,‬ובראשה ‪ ,TERRY McAULIFFE‬מגיעה לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪19.2.02‬‬

‫שישה חיילים נורים למוות וחייל אחד נוסף נפצע מירי של מחבלים‬ ‫שחודרים למוצב צה"ל בעין‪-‬עריק שממערב לרמאללה‪ .‬שמות ההרוגים‪:‬‬ ‫סגן משה עיני‪ ,‬סמ"ר בני קיקיס‪ ,‬סמ"ר מרק פודולסקי‪ ,‬סמ"ר מיכאל‬ ‫אוקסמן‪ ,‬סמ"ר ארז תורג'מן וסמ"ר תמיר עצאמי‪.‬‬

‫‪21.2.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור עבודה בספרד‪.‬‬

‫‪22.2.02‬‬

‫ואלרי אחמיר‪ ,‬אזרח ישראלי תושב בית שמש‪ ,‬נהרג מירי של מחבלים על‬ ‫מכוניתו בכביש עטרות – גבעת זאב מצפון לירושלים‪.‬‬

‫‪25.2.02‬‬

‫אברהם פיש ואהרון גורוב‪ ,‬מן היישוב נוקדים שליד בית לחם‪ ,‬נהרגים ושני‬ ‫אנשים נוספים נפצעים‪ ,‬ביניהם בתו ההרה של פיש‪ ,‬מירי של מחבלים על‬ ‫מכוניתם בכביש תקוע‪ -‬נוקדים‪.‬‬

‫‪17‬‬


‫‪25.2.02‬‬

‫רס"ל גלית ארביב מקיבוץ נשר נהרגת מירי של מחבל על עוברים ושבים‬ ‫בשכונת נווה יעקב בירושלים‪ .‬תשעה אנשים נוספים נפצעים‪.‬‬

‫‪26.2.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור עבודה בצרפת‪.‬‬

‫‪27.2.02‬‬

‫סמ"ר חיים בכר נהרג בפעילות צה"ל במחנה הפליטים בלאטה בשכם‪..‬‬

‫‪27.2.02‬‬

‫סמ"ר יעקב אבני נהרג בפעילות צה"ל במחנה הפליטים נור א‪-‬שמס בג'נין‪.‬‬

‫‪27.2.02‬‬

‫גדי רג'ואן‪ ,‬אזרח ישראלי תושב ירושלים‪ ,‬נרצח במשרדו במפעל‬ ‫באזורהתעשייה עטרות על ידי פועל פלשתיני‪.‬‬

‫‪28.2.02‬‬

‫שר החוץ של דנמרק ‪ PER STIG MOELLER‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫מארס‬ ‫‪2.3.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד מתפוצץ מחוץ לישיבה בשכונת בית ישראל בירושלים וגורם‬ ‫למותם של ‪ 11‬אנשים ולפציעתם של ‪ 50‬אנשים נוספים שיוצאים מחגיגת‬ ‫בר‪-‬מצווה‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬שלמה‪ ,‬גפנית‪ ,‬שירז‪ ,‬לירן‪ ,‬שאולי ואברהם‬ ‫אליהו‪ ,‬כולם בני משפחת נחמד; לידור ואוריה אילן‪ ,‬תושבי ראשון לציון;‬ ‫צופיה יערית ויעקב אברהם אליהו‪ ,‬אם ובנה בן ה‪ 7-‬חודשים מירושלים;‬ ‫ואבי חזן מאדורה שבהר חברון‪.‬‬

‫‪2.3.02‬‬

‫רב‪-‬פקד משה דיין‪ ,‬קצין משטרה תושב מעלה אדומים‪ ,‬נחטף ונרצח על ידי‬ ‫מחבלים וגופתו מתגלית ליד מנזר מר‪-‬סבא שבמדבר יהודה‪.‬‬

‫‪3.3.02‬‬

‫צלף פלשתיני פותח בירי על מחסום צה"ל מצפון ליישוב עפרה וגורם‬ ‫למותם של עשרה אנשים‪ ,‬ביניהם חיילים ואזרחים‪ ,‬ולפציעתם של חמישה‬ ‫אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬סרן אריאל חובב‪ ,‬סגן דיוויד דמלין‪ ,‬רס"ר‬ ‫רפאל לוי‪ ,‬רס"ל ערן גד‪ ,‬רס"ל כפיר וייס‪ ,‬רס"ל אברהם עזרא‪ ,‬רס"ל יוחאי‬ ‫פורת‪ ,‬והאזרחים ואדים באלאגולה וסרגיי בוטארוב מן היישוב אריאל‪,‬‬ ‫ויצחק דידי מן היישוב עלי‪.‬‬

‫‪3.3.02‬‬

‫סמל סטיבן קניגסברג נהרג וארבע חיילים נוספים נפצעים מירי של מחבל‬ ‫ליד מעבר כיסופים שברצועת עזה‪.‬‬

‫‪5.3.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד מתפוצץ באוטובוס שעוצר בתחנה המרכזית בעפולה בדרכו‬ ‫מנצרת עילית לתל אביב‪ ,‬וגורם למותו של טגניה מהרטו‪ ,‬תושב נצרת‬ ‫עילית‪ ,‬ולפציעתם של ‪ 50‬נוסעים אחרים‪.‬‬

‫‪5.3.02‬‬

‫דבורה פרידמן‪ ,‬מן היישוב אפרת‪ ,‬נהרגת ובעלה נפצע מירי של מחבלים על‬ ‫מכוניתם בכביש עוקף בית לחם‪ ,‬שמחבר בין ירושלים לגוש עציון‪.‬‬

‫‪18‬‬


‫‪5.3.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד יורה על אנשים בכניסה למסעדה בתל אביב וגורם למותם‬ ‫של יוסף הבי מהרצליה‪ ,‬אלי דהן מלוד‪ ,‬ורס"ר סלים בראכאת מכפר ירקא‪.‬‬ ‫‪ 30‬אנשים נוספים נפצעים‪.‬‬

‫‪6.3.02‬‬

‫סגן פנחס כהן נהרג מירי של מחבלים במהלך פעילות צה"ל בעזה‪.‬‬

‫‪6.3.02‬‬

‫רב"ט אלכסנדר נסטרנקו נהרג וחייל נוסף נפצע מירי של מחבלים החודרים‬ ‫לקיבוץ ניר עוז מכיוון גדר המערכת‪.‬‬

‫‪7.3.02‬‬

‫חבר ועדת החוץ והביטחון בבית הנבחרים של ארצות‪-‬הברית ‪ROBERT‬‬ ‫‪ WEXLER‬ויושב‪-‬ראש המרכז לשלום ‪ ANNY ABRAHAMS‬מגיעים‬ ‫לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪7.3.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד חודר לישיבה קדם‪-‬צבאית ביישוב עצמונה שבגוש קטיף‬ ‫וגורם למותם של חמישה תלמידים ולפציעתם של ‪ 23‬תלמידים נוספים‪.‬‬ ‫שמות ההרוגים‪ :‬אהרון מרדכי קרוגליאק מבית‪-‬אל‪ ,‬אשר צבי מרכוס‪ ,‬אריאל‬ ‫יוסף זאנה‪ ,‬ערן פיקאר וטל צבי קורצווייל ‪ -‬כולם תושבי ירושלים‪.‬‬

‫‪8.3.02‬‬

‫סמ"ר אדוארד קורול נהרג מירי של צלף פלשתיני במהלך פעילות צה"ל‬ ‫מחנה פליטים בטול כרם‪.‬‬

‫‪9.3.02‬‬

‫אביה מלכה‪ ,‬אזרחית דרום אפריקה בת ‪ 9‬חודשים‪ ,‬וישראל מאור יחיא‪,‬‬ ‫תושב בני‪-‬ברק‪ ,‬נהרגים ו‪ 55-‬אנשים נוספים נפצעים מירי של מחבלים על‬ ‫עוברים ושבים באזור המלונות במרכז נתניה‪.‬‬

‫‪9.3.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד מתפוצץ בבית קפה "מומנט" במרכז ירושלים וגורם למותם‬ ‫של ‪ 11‬אנשים ולפציעתם של ‪ 72‬אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬אורית‬ ‫אוזרוב‪ ,‬אברהם חיים רחמים‪ ,‬לבנת דבש‪ ,‬דן אימני‪ ,‬טלי אליהו ולימור בן‪-‬‬ ‫שוהם‪ -‬כולם תושבי ירושלים; דנית דגן מתל אביב‪ ,‬אורי פליקס וניר רחמים‬ ‫בורוכוף מגבעת זאב‪ ,‬ברוך לרנר‪-‬נאור מן היישוב עלי ונתנאל כוכבי מקריית‬ ‫אתא‪.‬‬

‫‪10.3.02‬‬

‫סמל קובי איכלבוים נהרג מירי של מחבל ליד היישוב נצרים שבגוש קטיף‪.‬‬

‫‪12.3.02‬‬

‫קצין צה"ל וחמישה אזרחים נהרגים ושבעה אנשים נוספים נפצעים מירי של‬ ‫מחבלים על כלי רכב שנוסעים בכביש שלומי – מצובה ליד גבול הצפון‪.‬‬ ‫שמות ההרוגים‪ :‬סגן גרמן רוז'קוב‪ ,‬לין ועטרה לבנה מקיבוץ חניתה‪ ,‬עופר‬ ‫קנריק ממושב בצת‪ ,‬יהודית כהן משלומי ואלכסיי קוטמן מקיבוץ בית‬ ‫השיטה‪.‬‬

‫‪12.3.02‬‬

‫איל ליברמן‪ ,‬מן היישוב צורן שבשרון‪ ,‬נהרג ואדם נוסף נפצע מירי של‬ ‫מחבלים ביישוב קריית ספר‪ ,‬ממזרח לעיר מודיעין‪.‬‬

‫‪13.3.02‬‬

‫סגן גיל בדיחי נהרג מירי של מחבלים במהלך פעילות צה"ל ברמאללה‪.‬‬

‫‪14.3.02‬‬

‫שלושה חיילים נהרגים ושני חיילים נוספים נפצעים בטנק העולה על מטען‬ ‫חבלה ליד צומת נצרים שבגוש קטיף‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬סמ"ר מתן בידרמן‪,‬‬ ‫סמל רותם שני וסמל עלא פריד כביישי‪.‬‬

‫‪19‬‬


‫‪17.3.02‬‬

‫נועה אורבך‪ ,‬מכפר סבא‪ ,‬נהרגת מירי של מחבל על עוברים ושבים במרכז‬ ‫כפר סבא‪ 16 .‬אנשים נוספים נפצעים‪.‬‬

‫‪18.3.02‬‬

‫סגן נשיא ארצות‪-‬הברית ‪ RICHARD CHENEY‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪19.3.02‬‬

‫סגן טל צמח נהרג מירי של מחבלים על בסיס צה"ל בבקעת הירדן‪.‬‬

‫‪20.3.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד מתפוצץ באוטובוס שנוסע ליד ואדי ערא בדרכו מתל אביב‬ ‫לנצרת עילית וגורם למותם של שבעה נוסעים‪ ,‬חיילים ואזרחים‪ ,‬ולפציעתם‬ ‫של ‪ 30‬נוסעים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬רב‪-‬נגד מאיר פחימה‪ ,‬סמ"ר שמעון‬ ‫אדרי‪ ,‬סמל מיכאל אלטפירו‪ ,‬רב"ט אהרון )רוני( רביבו‪ ,‬אלון גולדנברג מתל‬ ‫אביב‪ ,‬מהרטו מגוס מחולון ובלה שניידר מחדרה‪.‬‬

‫‪21.3.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד מתפוצץ ברח' המלך ג'ורג' בירושלים וגורם למותם של‬ ‫שוטר ושני אזרחים ולפציעתם של ‪ 90‬עוברי אורח נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪:‬‬ ‫רס"ל מתקדם גד שמש ואשתו ציפורה שמש‪ ,‬תושבי ירושלים‪ ,‬ויצחק כהן‬ ‫תושב העיר מודיעין‪.‬‬

‫‪24.3.02‬‬

‫הרב אבי סבאג‪ ,‬מן היישוב עתניאל שבהר חברון‪ ,‬נהרג מירי של מחבלים‬ ‫על מכוניתו ליד היישוב בית חגי‪.‬‬

‫‪24.3.02‬‬

‫אסתר קליימן‪ ,‬מן היישוב נווה צוף‪ ,‬נהרגת מירי של מחבלים על אוטובוס‬ ‫שנוסע ליד היישוב עטרת מצפון לרמאללה‪.‬‬

‫‪24.3.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור עבודה בבייג'ינג‪.‬‬

‫‪27.3.02‬‬

‫מחבל‪ -‬מתאבד מתפוצץ בחדר האוכל של מלון "פארק" בנתניה בליל סדר‬ ‫הפסח וגורם למותם של ‪ 30‬מן הסועדים ולפציעתם של ‪ 130‬אנשים‬ ‫נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬הזוג מיכאל ודבורה קרים‪ ,‬הזוג אנדריי סטפן‬ ‫ועידית אן‪-‬מרי פריד‪ ,‬מריאן להמן זאווי‪ ,‬חנה רוגן‪ ,‬הזוג פרידה ואלטר‬ ‫בריטביץ'‪ ,‬פאורוק נעימי‪ ,‬עמירם חממי‪ ,‬שמעון בן‪-‬ארויה ודוד אניחוביץ' ‪-‬‬ ‫כולם תושבי נתניה‪ .‬רס"ל אברהם בקרמן מאשדוד‪ ,‬סמ"ר סיוון וידר ואביה‬ ‫זאב וידר ממושב בקעות; אליהו נקש‪ ,‬יוליה תלמי ושרה לוי הופמן מתל‬ ‫אביב; הזוג אליעזר ויהודית קורמן מרמת השרון‪ ,‬הזוג ארנסט ואווה וייס‬ ‫מפתח תקווה; מרים גוטזאגן מרמת גן; הזוג ג'ורג' וחנה יעקובוביץ'‪ ,‬ושולה‬ ‫אברמוביץ' מחולון עירית רשל ממושב חרב‪-‬לאת‪ ,‬לאקדיה לבקוביץ' וקלרה‬ ‫רוזנברגר מירושלים‪ ,‬ופרלה ארמלה‪ ,‬תיירת משוודיה‪.‬‬

‫‪27.3.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד חודר לבית ביישוב אלון מורה ורוצח ארבעה בני משפחה‬ ‫בליל דר הפסח‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬רס"ן אברהם גביש‪ ,‬דוד גביש‪ ,‬איטה‪-‬רחל‬ ‫גביש‪ ,‬ויצחק קנר‪ ,‬אביה של רחל‪.‬‬

‫‪29.3.02‬‬

‫צה"ל יוצא במבצע "חומת מגן" ללחימה במחבלים המתבצרים בג'נין‪.‬‬ ‫הלחימה נמשכת עד ‪.21.4.02‬‬

‫‪29.3.02‬‬

‫מיכאל אורלנסקי מתל אביב וטוביה ויזנר מכפר מימון נהרגים על ידי מחבל‬ ‫בדרכם לבית הכנסת ביישוב נצרים שבגוש קטיף‪.‬‬

‫‪20‬‬


‫‪29.3.02‬‬

‫מחבלת‪-‬מתאבדת מתפוצצת בכניסה לסופרמרקט בשכונת קריית היובל‬ ‫בירושלים וגורמת למותם של שני אנשים ולפציעתם של עשרות אנשים‬ ‫נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬חיים )מינו( סמדר ורחל לוי‪ ,‬תושבי ירושלים‪.‬‬

‫‪29.3.02‬‬

‫סגן בועז פומרנץ וסמ"ר רומן שלפשטיין נהרגים ושני קצינים וחייל נוסף‬ ‫נפצעים מירי של מחבלים במהלך בפעילות צה"ל ברמאללה‪.‬‬

‫‪30.3.02‬‬

‫לוחם משמר הגבול רס"ל קונסטנטין דנילוב נהרג בהיתקלות סיור של צה"ל‬ ‫עם מחבלים בכפר בקעה אל‪-‬גרבייה‪.‬‬

‫‪31.3.02‬‬

‫מחבל‪ -‬מתאבד מתפוצץ במסעדת "מצה" בחיפה וגורם למותם של ‪15‬‬ ‫אנשים ולפציעתם של ‪ 40‬אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬אורלי אופיר‪,‬‬ ‫דניאל )קרלוס( וגמן‪ ,‬דניאל מנצ'ל‪ ,‬דב צ'רנוברודה; אל"מ )מיל'( אביאל רון‬ ‫ועופר וענת‪ -‬אריאלה רון; יעקב שני‪ ,‬עדי שירן‪ ,‬משה לוין; שמעון‪ ,‬רן וגל‬ ‫קורן ‪ -‬כולם תושבי חיפה; סוהיל עדאווי מכפר טורעאן וקרלוס ירושלמי מן‬ ‫היישוב כרכור‪.‬‬

‫אפריל‬ ‫‪2.4.02‬‬

‫שליח האו"ם למזרח התיכון ‪ TERJE ROED LARSEN‬מגיע לישראל‬ ‫לפגישה עם סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס‪.‬‬

‫‪3.4.02‬‬

‫מחבלים פלשתינים מתבצרים במתחם כנסיית מריה הקדושה בבית לחם‬ ‫ומחזיקים כבני ערובה בכמרים ובנזירות ויורים לעבר חיילי צה"ל‪.‬ב‪-‬‬ ‫‪ 10.5.02‬ישראל מגרשת ‪ 13‬מחבלים מתוכם למדינות מקלט באירופה‪.‬‬

‫‪12.4.02‬‬

‫מזכיר המדינה האמריקני ‪ COLIN POWELL‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪15.4.02‬‬

‫צעדת תמיכה בישראל בוושינגטון בהשתתפות סגן שר החוץ הרב מיכאל‬ ‫מלכיאור‪.‬‬

‫‪19.4.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור עבודה בארצות‪-‬‬ ‫הברית‪.‬‬

‫‪24.4.02‬‬

‫שר החוץ של תורכיה ‪ ISMAIL CEM‬ושר החוץ של יוון ‪GEORGE‬‬ ‫‪ PAPANDREOU‬מגיעים לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪28.4.02‬‬

‫מגיע לביקור‬

‫שר החוץ של רומניה‬ ‫בישראל‪.‬‬

‫‪MIRCEA DAN GEOANA‬‬

‫‪21‬‬


‫מאי‬ ‫‪7.5.02‬‬

‫ראש הממשלה אריאל שרון יוצא לביקור עבודה בארצות‪-‬הברית‪.‬‬

‫‪8.5.02‬‬

‫מחבל‪ -‬מתאבד מפוצץ את עצמו במועדון סנוקר בראשון לציון וגורם למותם‬ ‫של ‪ 15‬אנשים ולפציעתם של ‪ 50‬אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬דליה‬ ‫מסה‪ ,‬ניר לובטון‪ ,‬ישראל שיקאר ורמי קימחי מראשון לציון; פנינה היקרי‪,‬‬ ‫שושנה מגורי‪ ,‬חיים רפאל ונועה חנאווי מתל אביב; יצחק ואסתר בבלר‬ ‫מבת ים‪ ,‬רסאן שרוק ועדנה כהן מחולון‪ ,‬ענת טרמופורוש מאשדוד‪ ,‬אבי בייז‬ ‫מנס ציונה ומלכה רגינה בוסלאן מיפו‪.‬‬

‫‪24.5.02‬‬

‫שר החוץ של צ'כיה ‪ JAN KAVAN‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪25.5.02‬‬

‫שר החוץ של קנדה ‪ BILL GRAHAM‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪27.5.02‬‬

‫יושב‪-‬ראש המפלגה הליברלית בגרמניה ‪GUIDO WESTER WOLLA‬‬ ‫מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪28.5.02‬‬

‫שר החוץ של גרמניה ‪ JOSCHKA FISCHER‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪29.5.02‬‬

‫שר החוץ של איסלנד ‪ HALLDOR ASGRIMSSON‬מגיע לביקור‬ ‫בישראל‪.‬‬

‫‪31.5.02‬‬

‫השליח האמריקני לענייני המזרח הקרוב‪ ,‬עוזר מזכיר המדינה של ארצות‪-‬‬ ‫הברית ‪ WILLIAM BURNS‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪31.5.06‬‬

‫היועץ המדיני של נשיא מצרים אוסאמה אל‪-‬באז מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫יוני‬ ‫‪9.6.02‬‬

‫שר החוץ של יפן ‪ YORIKO KAWAGUCHI‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪10.6.02‬‬

‫משלחת של האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה מגיעה לביקור‬ ‫בישראל‪.‬‬

‫‪10.6.02‬‬

‫ראש הממשלה אריאל שרון יוצא לביקור עבודה בארצות‪-‬הברית‪.‬‬

‫‪17.6.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור עבודה בבולגריה‬ ‫ובסלובניה‪.‬‬

‫‪24.6.02‬‬

‫מגיע לביקור‬

‫שר החוץ של צרפת‬ ‫בישראל‪.‬‬

‫‪DOMINIQUE DE VILLEPIN‬‬

‫‪22‬‬


‫יולי‬ ‫‪10.7.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור בדנמרק‪.‬‬

‫‪28.7.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור בצרפת בדרכו‬ ‫לארצות‪-‬הברית‪ ,‬לפגישה עם מלך ירדן עבדאללה השני‪.‬‬

‫‪31.7.02‬‬

‫מטען חבלה מתפוצץ בקפיטריה באוניברסיטה העברית בירושלים וגורם‬ ‫למותם של ‪ 9‬אנשים ולפציעתם של ‪ 70‬אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪:‬‬ ‫ג'ניס רות קולטר‪ ,‬מרלה בנט‪ ,‬בנימין ריצ'רד בלוטסטין‪ ,‬אזרחים אמריקאים‬ ‫ודוד גריץ אזרח צרפתי‪ ,‬כולם תלמידים במסגרת ביה"ס לתלמידי חו"ל;‬ ‫דינה קרטר‪ ,‬דוד )דייגו( לדובסקי‪ ,‬לוינה שפירא‪ ,‬דפנה שפרוך ורויטל בראשי‬ ‫– כולם תושבי ירושלים‪.‬‬

‫אוגוסט‬ ‫‪4.8.02‬‬

‫ישראל חותמת על הסכם עם ארצות‪-‬הברית להגנה על אזרחים מפני‬ ‫העברתם לבית הדין הבין‪-‬לאומי הפלילי בהאג )‪ ,(ICC‬על פיו כל אחת מן‬ ‫המדינות לא תסגיר אזרחים של המדינה השנייה לבית הדין או למדינה‬ ‫שלישית‪ ,‬כדי שזו תעבירם לבית הדין‪ ,‬כמתבקש בסעיף ‪ 98‬לחוקת בית‬ ‫הדין הבין‪-‬לאומי הפלילי‪ ,‬הידוע בשם "אמנת רומא"‪.‬‬

‫‪5.8.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור עבודה במצרים‪.‬‬ ‫‪ MARIA KENTWELL‬ממדינת וושינגטון מגיעה‬

‫‪21.8.02‬‬

‫הסנטורית האמריקנית‬ ‫לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪29.8.02‬‬

‫עוזר מזכיר המדינה האמריקני ‪ DAVID SATTERFIELD‬מגיע לביקור‬ ‫בישראל‪.‬‬

‫ספטמבר‬ ‫‪2.9.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לפסגה העולמית לפיתוח‬ ‫ביוהנסבורג שבדרום אפריקה‪.‬‬

‫‪4.9.02‬‬

‫שר החוץ של דנמרק ‪ ,PER STIG MOELLER‬המכהן גם כנשיא התורן‬ ‫של האיחוד האירופי‪ ,‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫‪10.9.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לארצות‪-‬הברית לרגל דיוני‬ ‫עצרת הכללית ה‪ 57-‬של האו"ם‪.‬‬

‫‪23‬‬


‫‪10.9.02‬‬

‫האלוף )במיל‪ (.‬מאיר דגן מתמנה לראש המוסד‪ .‬אפרים הלוי‪ ,‬קודמו‬ ‫בתפקיד‪ ,‬מתמנה לראש המועצה לביטחון לאומי‪.‬‬

‫‪29.9.02‬‬

‫ראש הממשלה אריאל שרון יוצא לביקור עבודה ברוסיה‪.‬‬

‫אוקטובר‬ ‫‪7.10.02‬‬

‫נשיא הצלב האדום הבין‪-‬לאומי ‪ JACOB KELLENBERGER‬מגיע‬ ‫לביקור בישראל‪..‬‬

‫‪8.10.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור במאוריטניה‪.‬‬

‫‪15.10.02‬‬

‫ראש הממשלה אריאל שרון יוצא לביקור בארצות‪-‬הברית‪.‬‬

‫‪20.10.02‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס יוצא לביקור בלוקסמבורג‬ ‫למפגש עם שרי החוץ של האיחוד האירופי במסגרת הכינוס ה‪ 3-‬של מועצת‬ ‫האסוציאציה ישראל – אירופה‪ .‬ומשם לשטרסבורג‪ ,‬לכינוס ועדת החוץ‬ ‫והביטחון של הפרלמנט האירופי‪.‬‬

‫‪21.10.02‬‬

‫סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור יוצא לביקור בבריטניה לשם קבלת פרס‬ ‫בין‪-‬לאומי לסובלנות ולשלום בחסות הכנסייה האנגליקנית ונציגים של בית‬ ‫המלוכה הבריטי‪ .‬הפרס מוענק גם לשייח' טלאל סידר מן הרשות‬ ‫הפלשתינית ולפטריארך הלטיני מישל סבאח‪ ,‬על מאמציהם לקדם את‬ ‫הדיאלוג בין שלוש הדתות המונותיאיסטיות במזרח התיכון‪.‬‬

‫‪23.10.02‬‬

‫השליח האמריקני לענייני המזרח הקרוב‪ ,‬עוזר מזכיר המדינה של ארצות‬ ‫הברית ‪ WILLIAM BURNS‬מגיע לביקור בישראל‪.‬‬

‫נובמבר‬ ‫‪5.11.02‬‬

‫ראש הממשלה אריאל שרון מודיע על פיזור הכנסת וקיום בחירות כלליות‬ ‫תוך ‪ 90‬יום‪ ,‬וממנה את רב‪-‬אלוף )במיל‪ (.‬שאול מופז לשר הביטחון ואת‬ ‫בנימין נתניהו‪ ,‬ראש הממשלה לשעבר‪ ,‬לשר החוץ בממשלת המעבר‪ .‬מועד‬ ‫הבחירות הכלליות נקבע ל‪ 28-‬בינואר ‪.2003‬‬

‫‪15.11.02‬‬

‫בפיגוע ירי של מחבלים על חיילים ואזרחים מכיתת כוננות שנעים על "ציר‬ ‫המתפללים" בדרך למערת המכפלה בחברון נהרגים ‪ 12‬לוחמי מג"ב‬ ‫ואזרחים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬מח"ט חברון‪ ,‬אלוף משנה דרור ויינברג‪ ,‬סגן דן‬ ‫)חיים( כהן‪ ,‬רפ"ק בפלוגת מג"ב סמיח סוידאן‪ ,‬סמל שני תומר נוב‪ ,‬סמל שני‬

‫‪24‬‬


‫גד רחמים‪ ,‬סמ"ר איגור דרוביצ'קי‪ ,‬סמ"ר ישעיהו דוידוב‪ ,‬סמ"ר נתנאל‬ ‫מכלוף‪ ,‬סמ"ר דוד מרכוס; ושלושת האזרחים‪ :‬יצחק בואניש )סמ"ר במיל‪,(.‬‬ ‫אלכסנדר יונתן דוכן )סמ"ר במיל‪ (.‬ואלכסנדר צביטמן )סמ"ר במיל‪ ,(.‬תושבי‬ ‫קריית ארבע‪.‬‬ ‫‪17.11.02‬‬

‫נפטר שר החוץ ושגריר ישראל באו"ם לשעבר אבא אבן‪.‬‬

‫‪18.11.02‬‬

‫אסתר גאלוה מישוב כוכב השחר נורית למוות על ידי מחבל שאורב‬ ‫למכוניתה בצד הכביש בכניסה ליישוב‪.‬‬

‫‪20.11.02‬‬

‫ראש עיריית חיפה עמרם מצנע נבחר ליושב‪-‬ראש סיעת העבודה‪.‬‬

‫‪21.11.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד מתפוצץ באוטובוס )קו ‪ (20‬בירושליים וגורם להריגתם של‬ ‫‪ 11‬אנשים‪ ,‬ולפציעתם של ‪ 45‬אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬דקלה זינו‪,‬‬ ‫אלה שרשבסקי ובנה מיכאל‪ ,‬הודיה אסרף‪ ,‬מרינה בזרסקי‪ ,‬קירה ואילן‬ ‫פרלמן‪ ,‬סימה נובק‪ ,‬הדסה בן דוד ויפית רביבו – כולם תושבי ירושלים‬ ‫ומירצ'אה מאטיי ורגה‪ ,‬תייר מרומניה‪.‬‬

‫‪27.11.02‬‬

‫משלחת תורכית‪ ,‬ובראשה תת‪-‬המזכיר לעניינים כלכליים ‪ALEV KILIC‬‬ ‫מגיעה לביקור בישראל‪ ,‬לרגל הדיאלוג הכלכלי השנתי ה‪ 4-‬בין שתי‬ ‫המדינות המתקיים בירושלים‪.‬‬

‫‪28.11.02‬‬

‫נכשל ניסיון של מחבלים לפגוע עם טיל כתף במטוס מחברת "ארקיע" ובו‬ ‫‪ 150‬נוסעים שממריא משדה התעופה של מומבסה שבקניה בדרכו‬ ‫לישראל‪.‬‬

‫‪28.11.02‬‬

‫בפיגוע חבלני במלון "פרדייז" במומבסה שבקניה נהרגים ‪ 3‬ישראלים ו‪12-‬‬ ‫אזרחים מקומיים‪ ,‬ונפצעים ‪ 18‬ישראלים ועשרות אזרחים מקומיים נוספים‪.‬‬ ‫שמות ההרוגים הישראלים‪ :‬האחים נוי ודביר אנטר‪ ,‬בני ‪ ,11‬ואלברט דה‬ ‫הווילה‪ ,‬מדריך תיירים מרעננה‪ .‬ממשלת ישראל שולחת מטוסים לסיוע‬ ‫בפינוי הנפגעים המקומיים ובהבאתם לטיפול בישראל‪.‬‬

‫‪28.11.02‬‬

‫שני מחבלים‪-‬מתאבדים מתפוצצים בסניף הליכוד בבית שאן וגורמים‬ ‫למותם של ‪ 6‬אנשים ולפציעתם של ‪ 30‬אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪:‬‬ ‫יהודה אהוד אביטן‪ ,‬יעקוב לארי‪ ,‬מורדכי )מוטי( אברהם‪ ,‬חיים עמר‪,‬שאול‬ ‫זילברשטין ודוד פרץ ‪ -‬כולם תושבי בית שאן‪.‬‬

‫דצמבר‬ ‫‪8.12.02‬‬

‫נשיא המדינה משה קצב יוצא לביקור ממלכתי בגרמניה‪ ,‬באיטליה‬ ‫ובוואטיקאן‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫‪12.12.02‬‬

‫סמר מאור כלפון ורב"ט קרן יעקובי נהרגים מירי של מחבלים על מוצב‬ ‫צה"ל בחברון‪.‬‬

‫‪20.12.02‬‬

‫הרב יצחק עראמה מן היישוב נצר חזני שברצועת עזה נהרג מירי של‬ ‫מחבלים על מכוניתו בצומת כיסופים‪.‬‬

‫‪27.12.02‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד חודר לישיבת הסדר ביישוב עתניאל שבדרום הר חברון‬ ‫וגורם למותם של ארבעה אנשים‪ ,‬שני חיילים ושני תלמידי ישיבה‪,‬‬ ‫ולפציעתם של ‪ 10‬אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬סמל נועם אפטר וטוראי‬ ‫יהודה במברגר‪ ,‬צבי זימן מן היישוב רעות וגבריאל חוטר מאלוני הבשן‪.‬‬

‫‪26‬‬


‫מסמכים‬

‫‪27‬‬


1 ‫ חבר הפרלמנט הקנדי‬,‫דברי סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור‬ ‫ וסגן ראש ממשלת שוודיה לשעבר פר‬,‫פרופ' אירווין קוטלר‬ ‫לאומי למאבק באנטישמיות‬-‫הלמרק בטקס הקמת פורום בין‬ 2002 ‫ בינואר‬6

Addresses by Deputy Minister of Foreign Affairs Rabbi Michael Melchior, Canadian Parliamentarian Professor Irwin Cotler and former Swedish Deputy Prime Minister Per Ahlmark at ceremony marking the establishment of the International Commission to Combat Antisemitism 6 January 2002

Deputy FM Rabbi Michael Melchior: We are today witnessing a new campaign of antisemitism throughout the world which finds expression in the demonization of Israel. But antisemitism is not specifically and only a threat against Jews. Antisemitism is an existential threat to the basics of civilization; it is a threat against any decency and any democracy. It always begins with the Jews, and never ends with the Jews. Therefore, we need international cooperation. We are trying to create an overall body which is not specifically Jewish. We want the majority of the overall body to be non-Jewish. This is an international body - the International Commission to Combat Antisemitism, ICA - in which the various Jewish bodies, of course, as experts and as parts of the NGO community, will be a part, but it will be concentrated on non-Jews. Every country will decide how to set up its national forum. We here will try to provide inspiration. We will be working with the academic world to provide the theoretical basis and the research, so that the fight against antisemitism will be not only a fight against antisemitism, but also a fight for truth and justice. There will be funding for the Commission from all over the world. I am sure that there are NGOs and governments all over the world which will support this effort, I hope also the Israel government will take its part in funding the work here in Israel. We are talking about activities on all levels - educational efforts, public efforts to bring together people concerned with the fight for human dignity and human rights, and the fight against antisemitism should be a part of that

28


package. Judicial methods also have to be used. We are now engaged in legal actions against terrorism in all the countries. There should also be legal actions against ideological terrorism. There are countries today that have laws, and are efficient in this area, and other countries that are much less efficient. We will also be using diplomacy. One of the problems is that there are several countries that don't acknowledge the antisemitism in their countries in a sufficient way. We want to explain to them the seriousness with which we look upon these questions. Post-September 11th has given another excuse for the Jew-haters to combine efforts. Look at the Internet and you will find thousands of sites, saying that "Israel and the Jews are really behind September 11th " - either in a sophisticated way, saying that Bin Laden really cares for the Palestinians and that is why he did it, or, in a less sophisticated way, by just saying that the Jews were actually the ones who did this. Prof. Irwin Cotler: We are today witnessing a new anti-Jewishness - an antiJewishness which is a dramatic transformation, in the sense that it is grounded in classical antisemitism but distinguishable from it - anchored in the "Zionism is racism" resolution, but going beyond it. If we needed one line to summarize it, it would be: the discrimination against or denial of Jewish particularity or peoplehood anywhere, whenever that particularity or peoplehood is Jewish. In other words, the singling out of Israel and the Jewish people for differential and discriminatory treatment in the international arena; traditional antisemitism with the denial of the right of individual Jews to live as equal members in a society. The new anti-Jewishness is the denial of the right of Jewish people to live as equal members of the family of nations. All that is intrinsic or relevant to each of these forms of anti-Jewishness is, in fact, discrimination. All that has happened is that there was a move from discrimination against the Jews as individuals to discrimination against the Jews as a people. The problem is that we have indices for measurements of traditional antisemitism, for the discrimination against Jews in housing, education, employment, etc. The new targets of that kind of discrimination are aboriginal peoples, visible minorities and the like. Individual Jews are not today the ones who are being singled out for discrimination. But it is the Jewish people in its collective sense, where Israel has become, as a word, the Jew among the nations, in which this new anti-Jewishness finds expression. Let me summarize by identifying for you the new indicators, or expressions or examples, of the new anti-Jewishness. The first is what I would call political antisemitism. Political antisemitism has two dimensions to it: first, the singling out of Israel for differential discriminatory treatment in the form of the delegimitization of Israel and the Jewish people in the international arena, including in bodies such as the United Nations and elsewhere; second, the attribution to Israel of all the evils of the world. In other words, classical

29


antisemitism was the notion of the Jew as the poisoner of the international wells. The new anti-Jewishness is the notion of Israel as the poisoner of the international wells, and so you've got resolutions in the international arena condemning Israel with respect to its assault on women, on labor, on health, on peace, on human rights - Israel is the enemy of each of these things, the enemy of humankind. The second thing - and I hate to use this word - is that what we are witnessing also is what I would call an existential or genocidal antisemitism. By that I mean the public advocacy of the destruction of the State of Israel and the Jewish people. This finds expression, for example, in the charters of terrorist organizations like Hamas, and while we talk about a counter-terrorism law and policy, we have yet to address the public call for genocide that finds expression in charters of terrorist organizations. Second, we have what we call the fatwas, the religious execution writs of radical fundamentalist clerics. Just as you had a fatwa against Salman Rushdie which alarmed the world, so you have fatwas against the State of Israel and the Jewish people, where Israel has become - if I may use the term - the Salman Rushdie of the nations. The third thing is state sanction of advocacy genocide which appears on the broadcasting media of some of the Arab states, even in the Palestinian Authority and the like. A third example of this new anti-Jewishness is what I would call ideological antisemitism. We know this in terms of the "Zionism is racism" resolution. But this resolution, while it may have been repealed by the United Nations, has long legs and still finds expression today. I can give you many examples, just one for reasons of time: In the year 2002, in the African Charter of Peoples' Rights and Freedoms, there are references made to Zionism as racism. So it is still on the international agenda. The fourth indicator is the denial of equality before the law in the international arena. I am referring here, for example, to the singling out of Israel for differential and discriminatory treatment in United Nations sanctions, conferences and the like. Just some examples: The UN Human Rights Commission, which, as a law professor, we regard as a repository of international human rights law - 30 percent of all its indictments have been against one member state of the international community: Israel. In March and April this year, 2002, when the UN Human Rights Commission will meet again in Geneva, there is one country-specific item devoted just to Israel - Israeli human rights violations in the occupied territories. The rest of the world has an item for human rights violation in the rest of the world. So one member state of the international community is singled out in advance of the meeting for differential and discriminatory treatment on the agenda of the UN Human Rights Commission. The Geneva Conventions for the Protection of Civilians in Armed Conflict were adopted in 1949. For 52 years nobody was ever brought before the

30


Geneva Convention - not for the genocide in Cambodia, not for the ethnic cleansing in Bosnia, not for the genocide in Rwanda, not for the killing fields in Sudan. The first time that an indictment was registered against any country took place in December 2001, when for the first time they convened with regard to an indictment against Israel. I could go on. Fifth point: the denial of international due process. I am talking about the exclusion of Israel from even participating in international bodies which end up indicting Israel. For example, the exclusion of Israel from any regional configuration in the United Nations means that Israel can never be elected to, or be represented in, the major UN bodies, such as the United Nations Human Rights Commission, while the real human rights violators, like Sudan, which was recently elected, enjoy exculpatory immunity. I'll close by listing just briefly some other forms of anti-Jewishness: economic antisemitism in the form of the revival of the Arab boycott; Holocaust denial; racist terror in terms of the singling out of Israel and Jews, not for differential and discriminatory treatment, but for actually targeting terrorist acts; the teaching of contempt and the demonizing of Israel in the international arena; and, finally, what I would call legalized antisemitism, which has moved from classical antisemitism to the notion of "Zionism as racism", to anti-Jewishness being carried out under the cover of human rights and under the cover of international agencies which are themselves bound by the principle of nondiscrimination - yet practicly discrimination against a member state. Nothing I am saying here is intended to suggest that Israel is somehow not accountable for any violations of international human rights law or international humanitarian law, like any other state. That is the point: like any other state. In other words, no one would suggest that Israel should be above the law. But Israel is being systematically denied equality before the law in the international arena in the systematic singling out of Israel for differential and discriminatory treatment. It's not that human rights standards shouldn't be applied to Israel. They must be, but they must be applied equally to all other countries. It's not that Israel must not respect human rights, which she must, but that the rights of Israel deserve equal respect. So when I am talking here about the new anti-Jewishness, I am talking about the singling out of the Jewish people for differential and discriminatory treatment, and the discrimination against and the denial of the rights of the Jewish people to live as an equal member of the family of nations. Mr. Per Ahlmark: Let me make a few brief remarks after 30 years of combating antisemitism. Antisemitism always starts with the Jews; it never stops with the Jews. Jew-hatred, if not contained, almost always develops into assaults on other groups and minorities, and undermines or destroys democratic institutions and the rule of law. Also, the struggle against antisemitism is a task for Jews and non-Jews together. I passionately agree with Rabbi Melchior and his approach here that Jews and non-Jews have to cooperate in these efforts. Antisemitism is a prejudice among non-Jews. Therefore it is a duty for non-Jews to fight it, and

31


to resist it. However, Jews are the first victims of this non-Jewish disease, and they usually know much more about it than non-Jews. Consequently, it is an obligation for Jews to combat antisemitism, to defend themselves and their society. Next observation: Always take anti-semites seriously; do believe that they believe in what they are saying. The most catastrophic mistake of the 20th century was that millions of people didn't think that Hitler actually meant what he wrote and said. Our assumption therefore must be that the Jew-haters of the 21st century are not pretending, they are serious in their convictions. Also the non-Jewish world must now realize that anti-Jewish charters and programmatic statements by individuals and organizations are documents you should study and be prepared to encounter. It's not just rhetoric, or, rather, rhetoric could under certain circumstances explode and become guidelines for action. There are many signs of the lack of sensitivity in the non-Jewish world to current anti-semitic outbursts, and we must never, never forget Durban. The preparations for the Durban Conference in September last year took part in the first half of last year, 2001. It was a scandal because of the bad leadership of the UN Commission for Human Rights. It was based on some sort of UN institution that was used to Israel-bashing as a sort of political ritual. But, primarily, the Durban catastrophe happened because only two nations did live up to reasonable standards of risk awareness, only two democratic nations: Israel and the USA. Still, when you saw these draft resolutions, especially suggestions made in Teheran, it was a kind of political ideological pogrom against Israel and the Jews. According to these suggestions, the Jews were not primarily victims of the Holocaust, no, but they were perpetrators of another Holocaust against the Palestinians. Antisemitism didn't mean hostility against Jews, no, but Zionist practices against Semitism. It sounds ridiculous, it is ridiculous; but it was a program from the other side. And Zionism was said to be based on racial superiority. In spite of the shameless extremeness of the drafts, most democracies in the world did not react to them very energetically. The other lesson from Durban is of course that after the meeting in London, where Rabbi Melchior and others tried to unite the Jewish world, something happened which was very important: systematic and successful efforts were launched to inform and warn all EU countries, and other democracies, both in Europe and outside Europe, that they had been trapped by extremists. That totally changed the political climate and the outcome of the Durban Conference. But I have to make another observation here, and that is a paradox. Today there are more democracies in the world than ever before. An increasing number of UN members have governments which got their power through free elections and free speech. This is not 1975: no communist empire, a democratic Europe, surprising victories of freedom in Latin America, also in

32


parts of Africa and East Asia, and the only remaining superpower is the United States. If you read the Freedom House survey which was published a few days ago, and was carried in the press – "Freedom in the World, 2001-2002" - they are rating all countries on earth on a scale from 1 to 7 out of the 47 Muslim countries, only one nation, Mali, is regarded as free, according to the very clear definition of that word and very clear analysis made by the Freedom House. In the non-Muslim world, however, a clear majority of the 145 countries are free according to the same definition. This is a very dramatic summary: of 47 Muslim countries, one is free, according to Freedom House; of 145 non-Muslim countries, the majority of them are free, according to the same definition from Freedom House. The increasing number of democracies suggests that it should be a fairly easy match for the free countries to resist Arab verbal anti-Jewish aggression in the international arena. Yet, the Durban humiliations did occur, and our adversaries will strike again in the UN, in the international arena, in action designed to contaminate world opinion about Jews and the Jewish state. The conclusion, therefore, is evident. We have to work very, very hard to convince the leading politicians, the leading diplomats, and editors and other important opinion makers in the free world that their countries have to take a determined stand against the new antisemitism. Finally, I totally support Rabbi Melchior's idea of creating the International Commission to Combat Antisemitism; it will sound the alarm and make the necessary wake-up calls. I hope this group or organization will be very clear in defining the increasing threat of the new antisemitism. Compared to most previous anti-Jewish outbreaks, this one is less directed against individual Jews. It attacks primarily the collective Jew, the State of Israel. You could actually say that in the past the most dangerous anti-semites were those who wanted to make the world Judenrein, free of Jews. Today, the most dangerous anti-semites are those who want to make the world Judenstaatrein, free of the Jewish state.

33


‫‪2‬‬ ‫תשובת שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי להצעת סיעת מרצ‬ ‫להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה במלאות ‪ 30‬ימים לשביתת הנכים‬ ‫‪ 14‬בינואר ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬בראשית דברי גם אני אפתח בכמה נתונים כדי‬ ‫לעשות סדר לכל מי שעדיין לא בקי במספרים ובנתונים על מספר הנכים במדינת ישראל‪ ,‬סוגי‬ ‫הנכויות ומספר הגמלאות ‪ -‬סוגי הגמלאות ‪ -‬שאנחנו‪ ,‬מדינת ישראל‪ ,‬נותנים‪ .‬אני רוצה לומר‬ ‫בראשית דברי ‪ -‬מדינת ישראל יכולה להיות גאה ביחסה לנכים וביחסה לחלשים בהשוואה‬ ‫לשאר מדינות העולם‪ .‬אם תשאלו אותי הכיצד ‪ -‬דווקא בתקופה של שיא השביתה‪ ,‬כאשר‬ ‫אנחנו רואים מחזות קשים של נכים כל כך קשים‪ ,‬בא אני ואומר לכם‪ ,‬שמדינת ישראל יכולה‬ ‫להיות גאה במה שהיא מעניקה ‪ -‬כן‪ .‬יש במדינת ישראל ביטוח נכות‪ ,‬שהוא למעשה רשת‬ ‫ביטחון לנכים‪.‬‬ ‫ענת מאור )מרצ(‪:‬‬ ‫תרעד כשאתה אומר דברים כאלה‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫יש דברים שהם בקונסנסוס‪ .‬אנחנו נמצאים באותה מדינה‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫אני רואה כמה הם גאים ‪- - -‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫אנחנו נמצאים באותה מדינה‪ ,‬ועד היום כל מה שניתן ‪- - -‬‬ ‫נעמי חזן )מרצ(‪:‬‬ ‫איפה חברי הכנסת של הקואליציה?‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אי‪-‬אפשר להפריע גם למציע וגם למשיב‪ .‬בחרתם להפריע למציע‪ ,‬גמרנו‪,‬‬ ‫ניטלה מכם הזכות‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫אני מסכים אתכם על כך שהמחזה שנראה היום בכנסת בדיון כל כך חשוב‪ ,‬שכולם מתבטאים‬ ‫בנושא הזה ורוב חברי הכנסת לא נמצאים פה‪ ,‬הוא לא לתפארת מדינת ישראל ולא לתפארת‬ ‫המאבק‪.‬‬

‫‪34‬‬


‫רן כהן )מרצ(‪:‬‬ ‫איפה הממשלה?‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫אני מסכים‪ ,‬אני מסכים‪ .‬הוועדה מתארגנת עכשיו ומכינה נתונים‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫צריך להרחיב את שולחן הממשלה בשביל הוועדה?‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫רבותייי‪ ,‬יש כמה סוגי נכויות‪ .‬יש נכויות של נפגעי פעולות איבה‪ ,‬נפגעי עבודה‪ ,‬אסירי ציון ונכי‬ ‫צה"ל ויש נכות כללית‪ .‬קצבת הנכות שניתנת במדינת ישראל ניתנת על אובדן כושר להשתכר‬ ‫ועל אובדן כושר לתפקד במשק הבית‪ .‬יש קצבה לשירותים מיוחדים‪ ,‬יש גמלה לילד נכה‪ .‬רן‬ ‫כהן‪ ,‬בוא נגיד פעם אחת במדויק את גודל הגמלה‪ .‬קצבת נכות היא בדרך כלל בשיעור של‬ ‫‪ 26.75%‬מהשכר הממוצע במשק‪ ,‬וזה אומר שגמלת נכות היא ‪ 1,863‬שקלים‪ .‬כאשר כל נכה‬ ‫מנכה ממנה את ביטוח הבריאות הוא מגיע ל‪ 1,779-‬שקלים‪ .‬אם הוא נשוי הוא מקבל‬ ‫כמחצית הסכום נוסף על כך‪ ,‬אפילו אם אשתו אינה נכה‪ ,‬וזה אומר עוד ‪ 932‬שקלים‪ .‬בעד כל‬ ‫ילד מקבלים עוד ‪ 745‬שקלים‪ ,‬כך שזוג עם שני ילדים מגיעים ל‪ 4,285-‬שקלים‪ .‬יש קצבה‬ ‫לשירותים מיוחדים‪ ,‬שיכולה להגיע עד כ‪ 2,600-‬שקלים‪ .‬מה הן ההטבות הנלוות שמקבלים‬ ‫הנכים? ההטבות הן הנחה בארנונה בשיעור ‪ 80%‬למי שמקבל קצבה מלאה‪ .‬ההנחה ניתנת‬ ‫על‪-‬ידי הרשות המקומית‪ .‬רן כהן‪ ,‬אתה היית פעם סגן שר השיכון‪ ,‬נפגשתי אתך שם במשרד‬ ‫ואמרת שאין להם דירות ולא כלום‪ .‬הם מקבלים סיוע בשכר דירה לחסרי דיור‪ ,‬או שהם‬ ‫מקבלים דיור בשכר סוציאלי‪ ,‬שזה שכר מינימום‪ .‬רוב הנכים מקבלים או דיור בשכר סוציאלי‬ ‫או עזרה שנעה מ‪ 650 -‬שקלים ליחיד עד ‪ 950‬שקלים לזוג‪.‬‬ ‫רן כהן )מרצ(‪:‬‬ ‫מישהו יכול לגור עם זה בישראל? זו בושה‪ .‬אי‪-‬אפשר לגור בסכום הזה‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫הוא לא אמר שהוא מבסוט מזה‪ ,‬הוא רק אמר שזאת האמת‪ .‬חבר הכנסת רן כהן‪ ,‬קודם הוא‬ ‫יגמור עם העובדות ואחרי כן הוא יגיע לדעות‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫לא אמרתי שאני בעד או נגד‪ .‬אני עדיין רק בשלב של העברת אינפורמציה כדי שפעם אחת‬ ‫ולתמיד נבוא ונגיד את הדברים‪ .‬ההטבות הנלוות‪ :‬פטור מתשלום אגרת רופא עבור ביקור‬ ‫אצל רופא מקצועי במרפאת חוץ‪ ,‬הנחה על נסיעות בתחבורה ציבורית למי שנוסע‪ ,‬הנחה‬ ‫בטלפון למקבלי קצבת נכות מלאה‪ ,‬שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור ‪ .80%‬אנשים עם‬ ‫חירשות ואנשים עם עיוורון פטורים מאגרת טלוויזיה‪ .‬יש גמלת ניידות‪ ,‬שזה סיוע בניידות‬ ‫מחוץ לבית‪ ,‬לאנשים שיש להם מוגבלות בניידות בשל ליקוי בגפיים התחתונות‪ .‬קצבת‬ ‫הניידות נעה מ‪ 1,630 -‬עד ‪ 6,253‬לנכים בעלי נכויות קשות‪ .‬מספר הנכים במדינת ישראל‬ ‫הוא ‪ .145,500‬כ‪ 20,000-‬מקבלים קצבת שירותים מיוחדים ועוד כ‪ 20,000-‬מקבלים קצבת‬ ‫ניידות‪ .‬ההוצאה של מדינת ישראל בשנת ‪ 2002‬על קצבאות הנכות תהיה כ‪ 5.5-‬מיליארדי‬ ‫שקלים‪ ,‬וזה רק דרך הביטוח הלאומי‪ .‬דרך משרד הבריאות לנכי הנפש עוד ‪ 1.2‬מיליארד;‬

‫‪35‬‬


‫משרד העבודה מעביר עוד כ‪ 900-‬מיליון לאגף למפגר ועוד ‪ 300‬מיליון לאגף השיקום‬ ‫במשרדי‪ .‬בסך הכול אנחנו מגיעים ללמעלה מ‪ 8-‬מיליארדי שקלים שמדינת ישראל מעבירה‬ ‫רק לנכים‪ ,‬נכי גוף ונכים מנטליים‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫כמה?‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫למעלה מ‪ 8-‬מיליארדי שקלים‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫מתוך ה‪ 65-‬תשלומי ההעברה?‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫זה כבר כולל תשלומים נוספים‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫אבל זה מתוך תשלומי ההעברה‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬כן‪ .‬אלה הסכומים שמדינת ישראל מעבירה‪ ,‬ואני לא מדבר על הנכים האחרים‪ ,‬נפגעי‬ ‫פעולות איבה או נפגעי עבודה‪ ,‬שזה עוד כ‪ 2-‬מיליארדים‪ ,‬ולא דיברתי על תשלומים לנכי‬ ‫צה"ל‪ ,‬שאלה סכומים עצומים‪ .‬את כל הנתונים האלה מסרתי מסיבה אחת ‪ -‬מנסים לצייר את‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬או כפי שהתבטא השגריר קרצר‪ ,‬כאילו מדינת ישראל משקיעה במקומות‬ ‫אחרים‪ ,‬פוגעת באנשים ולא מסייעת לחלשים בחברה‪ .‬רבותיי‪ ,‬המדינה היא שלי ושלכם ושל‬ ‫כולנו באותה מידה‪ .‬בואו לא נצייר את מדינת ישראל כמדינה נוראה שלא דואגת לחלשים‬ ‫שבה‪ .‬את זה אי‪-‬אפשר לומר‪ ,‬את השקר הזה‪ .‬אפשר לומר כך‪ :‬מדינת ישראל אכן דואגת‪,‬‬ ‫אולי לא מספיק‪ .‬לזה אני מסכים‪ ,‬ולכן אני אומר שאנחנו נמצאים באותה סירה‪ .‬אנחנו‬ ‫מדברים על אותם נתונים‪ ,‬שלי ושלכם‪ ,‬על מה שנתנו ממשלות ישראל עד היום‪.‬‬ ‫באו הנכים‪ ,‬וביום הראשון שהם הגיעו‪ ,‬שוב אותם סיפורי בדים ואלף לילה ולילה‪ ,‬שאנחנו‬ ‫מתעללים בהם‪ .‬באותו יום שנודע לי שאכן הם הגיעו‪ ,‬היה בדיוק יום גשום וחורפי מאוד‪ ,‬ואני‬ ‫הלכתי מייד למשרדי‪ .‬קנינו שמיכות ו"מנות חמות" ונתנו להם‪ .‬אחרי יומיים‪-‬שלושה‪ ,‬אם אני‬ ‫לא טועה‪ ,‬הם ניסו להיכנס לאוצר‪ .‬זה לא הלך‪ ,‬והם באו להיכנס למשרדי‪ .‬שאל אותי הקב"ט‪:‬‬ ‫אתה מסכים‪ ,‬או שאפשר להוציא אותם? אמרתי‪ :‬חלילה וחס במזג אוויר כזה‪ ,‬וחוץ מזה אני‬ ‫השר הממונה‪ .‬אנחנו נעשה שביתה מסוג אחר ‪ -‬אנחנו ניתן להם את כל האמצעים‬ ‫הלוגיסטיים כדי שהם יוכלו לבוא ולהתמודד מול ממשלת ישראל‪ ,‬אדרבה‪ .‬אין להם הלוקסוס‬ ‫שיש לאחרים שיכולים לבוא להפגין עם שלטים‪ ,‬ללכת ולחזור‪ .‬הם נכנסו למשרדי‪ ,‬קיבלו שם‬ ‫חימום‪ ,‬קיבלו שתייה חמה‪ ,‬אפילו טלוויזיה בכבלים‪ ,‬ונתנו להם את כל האפשרויות‪ .‬כל מי‬ ‫שרצה נכנס‪ .‬אפילו היה אבסורד אחד גדול אתמול‪ ,‬שאריה צודקביץ' נתן אישורים לאיזה‬ ‫רכבים להיכנס ולאיזה רכבים לצאת‪ ,‬ואנחנו לא באנו ואמרנו מלה אחת רעה‪ .‬הם קיבלו את‬ ‫כל התנאים הלוגיסטיים‪ .‬מבחינת ציונים שנתתם לממשלה‪ ,‬מבחינת ניהול משא‪-‬ומתן –‬ ‫נפגשנו מייד בשבוע הראשון‪ .‬העליתי את הנושא בישיבת הממשלה‪ .‬הממשלה מינתה אותי‬

‫‪36‬‬


‫עם צוות לדון אתם‪ .‬דנו בפגישה אחת‪ ,‬למדנו את החומר‪ ,‬הגשתי הצעה גם לנכים וגם‬ ‫לממשלה‪ ,‬והממשלה אישרה את הההצעה‪.‬‬ ‫יגאל ביבי )מפד"ל(‪:‬‬ ‫משהו לא מסתדר לי‪ .‬יש ‪ 140,000‬נכים והוצאה של ‪ 8‬מיליארדים‪ .‬זה יוצא בערך ‪5,000‬‬ ‫שקל לנכה לחודש‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫רק רגע‪ .‬אני אשמח להשיב לכם‪ ,‬תנו לי לעשות סדר בדברים‪ .‬רבותיי‪ ,‬הבאתי לממשלה את‬ ‫ההצעה‪ ,‬הממשלה אישרה את ההצעה‪ ,‬אבל אמרתי להם‪ :‬הנכים רוצים משא‪-‬ומתן ישיר‬ ‫אינטנסיבי‪ .‬אמרה הממשלה‪ :‬בבקשה‪ .‬נקים צוות משא‪-‬ומתן בראשות המשנה למנכ"ל משרד‬ ‫ראש הממשלה‪ .‬היה משא‪-‬ומתן אינטנסיבי‪ ,‬בדקנו את הנתונים שלהם‪ ,‬את הדרישות שלהם‪,‬‬ ‫וזה הגיע ל‪ 6-‬מיליארדי שקלים‪ .‬רבותיי‪ ,‬תהיו כולכם מציאותיים‪.‬‬ ‫יגאל ביבי )מפד"ל(‪:‬‬ ‫כנראה לא מחלקים את זה נכון‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חבר הכנסת ביבי‪ ,‬רגע‪ ,.‬ראיתי שאתה רשום לרשות דיבור‪ ,‬אתה רוצה שננכה לך את הזמן?‬ ‫אתה לא מעוניין‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫הנכים דיברו על הגדלת הקצבה שהם מקבלים מ‪ 1,863-‬לכ‪ ,3,200-‬שזה שכר המינימום‪.‬‬ ‫תעשו את כל המכפלות‪.‬הם רצו‪,‬עם הגיעם לזיקנה‪ ,‬כפל קצבאות‪ ,‬גם קצבת זיקנה וגם קצבת‬ ‫נכות‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה דרישות‪ .‬זכותם להביע דרישות‪ .‬הממשלה שמעה את הדברים‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אמר ביום ראשון שעבר‪ ,‬לא האחרון‪ :‬רבותיי‪ ,‬המסגרת שהצעתי זאת‬ ‫המסגרת‪ ,‬למעלה מ‪ 300-‬מיליון‪ .‬ההצעה של הממשלה כללה סיוע לעשרות אלפי נכים הן‬ ‫בהגדלת הקצבה וסיוע והן בשירותים הציבוריים; כלומר‪ ,‬מענה בתוך הקהילה‪ ,‬במרכזי היום‪,‬‬ ‫הגדלת מכסות ושאר הטיפולים שאנחנו כן צריכים לתת‪ .‬נודע לנו‪ ,‬למשל‪ ,‬שיש משפחות עם‬ ‫שני מפגרים או שלושה מפגרים‪ ,‬הם מקבלים את הקצבאות‪ ,‬אבל כל המשפחה חיה על‬ ‫הקצבה והילד לא יוצא מהבית לקבל את הטיפול‪ .‬גם הם כלולים באותם נכים‪ .‬אמרנו‪ :‬למה‬ ‫שאני אדאג למשפחה ולא אדאג לנכה?‬ ‫סליחה‪ ,‬יגאל‪ ,‬כבר שמעתי את ההערות החכמות האלה‪ .‬תנו לי לסיים את דברי‪ .‬אמרתי‪:‬‬ ‫למה שאנחנו נדאג אך ורק למשפחה? בואו נסייע גם לנכים עצמם‪ .‬איך מסייעים? אנחנו‬ ‫נגדיל את המכסות‪ .‬היכן? בתוך הקהילה‪ ,‬כדי שנוכל להוציא את הנכים פגועי הנפש ופגועי‬ ‫הגוף לקבל את הטיפולים שהם זקוקים להם‪ .‬הקצינו לשם כך תקציב והגדלנו אותו‪ .‬שוב לא‬ ‫קיבלו הנכים‪ ,‬עד שדיברתי עם ראש הממשלה ועם שר האוצר בסוף השבוע שעבר‪ ,‬וקיבלתי‬ ‫תוספת תקציבית שמגיעה לכ‪ 400-‬מיליון שקלים‪ .‬זה היה הגבול‪ .‬על מה דיברה ההצעה?‬ ‫ההצעה דיברה על כ‪ 30,000-‬נכים שנוסיף להם ‪ 10%‬מהגמלה‪ ,‬שזה ‪ 186‬שקלים; על עוד‬ ‫כ‪ 5,251-‬נכים שנוסיף להם ‪ 536‬שקלים; ועל עוד ‪ 3,562‬נכים שנוסיף להם ‪ 711‬שקלים‪.‬‬ ‫לשם השוואה‪ ,‬עובדי משרד העבודה והרווחה שבתו לפני חודשיים במשך ‪ 50‬יום‪ .‬כל מה‬ ‫שמדינת ישראל יכלה להוסיף להם היה ‪ 8‬מיליוני שקלים בסך הכול‪ ,‬וזה אחרי שביתות‬ ‫נוראיות‪ ,‬שנגרם מהן סבל רב‪ .‬המדינה אמרה שאין לה מהיכן להוסיף לאותם אנשים‪ ,‬זה מה‬

‫‪37‬‬


‫שאפשר לתת להם‪ .‬נוסף על כל זה‪ ,‬הייתה בעיה‪ ,‬שכאשר נכה עובר ממצב של נכות רגילה‬ ‫לקצבת זיקנה‪ ,‬הגמלה שלו נפגעת‪ .‬עשינו תיקון שעלה לנו עוד כמה מיליונים‪.‬‬ ‫בעניין ניידות זיקנה הייתה בעיה מסוימת‪ ,‬וגם את זה תיקנו‪ .‬הוספנו כסף לקהילה‪ .‬יש דוח‬ ‫של פרופסור אור‪-‬נוי‪ ,‬שהיה בדיונים בכמה ועדות בכנסת‪ .‬לאותם ‪ 4,000‬ילדים עם נכויות‬ ‫קשות ביותר‪ ,‬עם מוגבלות רבה‪ ,‬שגורמת סבל רב למשפחות‪ ,‬הוספנו ‪ 120‬מיליון‪ .‬לחצתי את‬ ‫הממשלה ואמרתי שאני לא מגיע לשום הסדר לפני שאני נותן מענה לאותם ילדים עם נכויות‬ ‫קשות‪ .‬גם בעניין זה השגנו עוד ‪ 100‬מיליון שקלים מהממשלה‪ ,‬לאחר שלפני כמה חודשים‬ ‫ניתנו עוד ‪ 20‬מיליון‪ .‬השתדלנו לפתור גם חלק מהבעיות של משרד הבריאות‪ .‬כאשר הבאנו‬ ‫את החבילה‪ ,‬רצינו לבדוק אם באמת הנכים אינם מגיעים לשכר המינימום‪ .‬ביום ראשון‬ ‫בבוקר הגיע אלינו נתון מעניין מאוד מהביטוח הלאומי‪ :‬מתוך כ‪ 145,000-‬נכים‪ ,‬כ‪80,000-‬‬ ‫מגיעים או יכולים להגיע לשכר המינימום‪ .‬הכיצד? הם מקבלים את הגמלה‪ ,‬ונוסף על כך‬ ‫אותם נכים ‪ -‬או שיש להם פנסיה או שהם מאושפזים או שבן‪-‬זוג אחד עובד או ששניהם‬ ‫עובדים‪ ,‬וממילא בוודאי הם עוברים את שכר המינימום ועל‪-‬פי חוק אני לא צריך לתת להם‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬יש כ‪ 64,000-‬נכים נוספים שרובם משתכרים למעלה משכר המינימום‪ .‬הכיצד?‬ ‫אם לאדם יש בן‪-‬זוג וילד אחד‪ ,‬הוא מגיע ל‪ 3,540-‬שקלים; אם יש שני ילדים לבני‪-‬הזוג הוא‬ ‫מקבל ‪ 4,284‬שקלים‪.‬‬ ‫רן כהן )מרצ(‪:‬‬ ‫זה כולל קצבת ילדים?‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫לא כולל קצבת ילדים‪ .‬אני מדבר על אדם שהוא נכה‪ ,‬נשוי ויש לו שני ילדים‪ ,‬הילדים בריאים‬ ‫והאשה בריאה‪ ,‬הוא מקבל ‪ 4,284‬שקלים‪ .‬האשה יכולה לעבוד ולהשתכר‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫אם הנתונים האלה נכונים‪ ,‬אז בסכומים קטנים גומרים את הבעיה‪.‬‬ ‫רן כהן )מרצ(‪:‬‬ ‫אולי שהנכים ייתנו הלוואה למדינה‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫יוסי‪ ,‬אתה מטיל ספק בכך? אם מישהו מטיל ספק בנתונים של הביטוח הלאומי‪ ,‬זה המקום‬ ‫להגיש תלונה במקום כלשהו‪ .‬הנתונים הם של הביטוח הלאומי‪ ,‬לא נתונים פרטיים שלי‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫אני לא מתווכח‪ ,‬אני אומר שאם זה המצב לא נשאר הרבה כדי להביא את כולם לשכר‬ ‫מינימום‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫זאת בדיוק הנקודה‪ .‬זה פחות מהחבילה שהצעתי‪ .‬למעלה מ‪ 600,000-‬זקנים מקבלים קצבת‬ ‫זיקנה‪ .‬הקצבה היא בסך ‪ 1,114‬שקלים‪ .‬אם אנחנו עושים להם השלמת הכנסה וכל מיני‬

‫‪38‬‬


‫תוספות‪ ,‬הם מגיעים גם לקצבת נכה‪ .‬פעמים רבות מצבו של זקן במדינת ישראל יכול להיות‬ ‫רע‪ ,‬כי לפעמים הוא ערירי‪ ,‬מה שאין כן נכה שיכול להיות עם בני משפחה נוספים‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫יכול להיות נכה ערירי‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫נכון‪ ,‬גם נכה ערירי‪ .‬לכן אמרתי‪ ,‬שאם כבר מטפלים בנכים‪ ,‬בתור מדינה הומנית צריך לדאוג‬ ‫גם לזקנים ולעשות עסקה כוללת‪ .‬למה רק לנכים? אני חושב שמגיע גם לזקנים‪ .‬אבל הבעיה‬ ‫שלנו היא‪ ,‬שאין הקומץ משביע את הארי‪ .‬אמרתי לנכים מהיום הראשון‪ :‬בואו נהיה‬ ‫מציאותיים‪ .‬אני יודע בדיוק מה הלך הרוחות בממשלה‪ ,‬באים אליכם חברי כנסת‪ ,‬יושבי‪-‬ראש‬ ‫ארגוני עובדים‪ ,‬כולם נותנים לכם את האמפתיה‪ ,‬גם אני‪ ,‬ואיזה שר לא ירצה שהאנשים שהוא‬ ‫אחראי להם יקבלו תוספות? אבל הצעתי שנהיה ריאליים‪ .‬הם התחילו את השביתה בערך‬ ‫באותה תקופה שהממשלה החליטה על קיצוץ של ‪ 6‬מיליארדי שקלים‪ .‬אמרתי להם שלא‬ ‫קרה בהיסטוריה דבר כזה שקבוצה תבעה ‪ 6‬מיליארדים או ‪ 2‬מיליארדים או מיליארד וקיבלה‬ ‫אותם‪ .‬בשביתה לפני כשנתיים‪ ,‬ממשלת ברק‪ ,‬שהיינו בה‪ ,‬נתנה להם כ‪ 200-‬מיליון שקלים‪.‬‬ ‫היום הגעתי להישג‪ ,‬ואפילו שר האוצר שאל איך הוצאתי את זה ממנו‪ ,‬של כ‪ 400-‬מיליון‬ ‫שקלים‪ ,‬בהבשלה מלאה כמובן‪ ,‬לא ביום אחד‪ .‬נמצא פה חבר הכנסת גילאון‪ ,‬ישבנו יחד‬ ‫באותה ועדה והבטחתי שם שאביא את הכסף‪ ,‬והנה אנחנו מביאים את הכסף‪ .‬הצעתי שנהיה‬ ‫ריאליים‪ ,‬כי אני יודע שלממשלה אין הכסף‪ .‬נכון‪ ,‬חבר הכנסת כהן‪ ,‬אמרת שהממשלה מצאה‬ ‫כסף להסדרים שונים‪ .‬נכון‪ ,‬היא מצאה פה ‪ 400‬ופה ‪ 300‬ופה ‪ ,500‬לכל קבוצה חלשה‬ ‫בחברה‪ ,‬ודאגו לכל אותן קבוצות‪ .‬גם לקבוצה הזאת נתנו את החלק שלה‪.‬‬ ‫היום תתכנס ישיבת השרים‪ ,‬שמורכבת מכל המפלגות שמרכיבות את הקואליציה‪ .‬אמרתי‬ ‫שאני אהיה הראשון שישמח אם הסכום הזה יגדל‪ .‬אני לא בא ליטול לעצמי כל מיני עטרות‪,‬‬ ‫אבל אם נסתכל על נקודת ההתחלה‪ ,‬שהאוצר לא רצה לשמוע דבר‪ ,‬והנה הגענו ל‪400-‬‬ ‫מיליון שקלים‪ ,‬אני באמת יכול להיות שמח על כך‪ .‬אם נצליח להגדיל בסכומים נוספים‪ ,‬או אם‬ ‫יסכימו הנכים ‪ -‬כפי שהצעת‪ ,‬יוסי ‪ -‬לחלק אותה עוגה של ‪ 400‬מיליון שקלים ולתת רק לאלה‬ ‫שמשתכרים פחות משכר מינימום‪ ,‬וכפי שהציע גם השר פרס לקחת את התקרה ולחלק כפי‬ ‫שהנכים ירצו‪ ,‬הדבר הזה מקובל עלי‪ .‬מה שעשינו הוא‪ ,‬שלקחנו את ‪ 400‬מיליון השקלים‬ ‫ולקחנו את הנכים הקשים ביותר‪ .‬אלה שמקבלים מ‪ 65%-‬נכות קיבלו ‪ 186‬שקלים; אלה‬ ‫שמקבלים ‪ 100%‬קיבלו ‪ - 150% ;511‬בדרגת שר"מ ‪ -‬שירותים מיוחדים ‪ -‬קיבלו ‪711‬‬ ‫שקלים‪ .‬זה לא דבר שבא בקלות‪ .‬נתנו בדיוק לאותם אנשים שאמרת‪ ,‬רן‪ ,‬שלא יכולים‬ ‫להסתפק באותה קצבת שירותים מיוחדים ב‪ 2,600-‬שהם מקבלים‪ ,‬כי לפיליפינית הם צריכים‬ ‫עוד תוספת‪ ,‬עוד ‪ 711‬שקלים‪ .‬האמן לי שזה נותן מענה לחלק גדול‪ .‬אם אתה שואל אותי אם‬ ‫זה מספיק‪ ,‬רק בשביל הנכות והכאב והצער שלהם מגיע להם ‪ 5,000‬ו‪ 6,000-‬שקלים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫רן כהן )מרצ(‪:‬‬ ‫זה לא עניין של מגיע‪ ,‬זה עניין של לחיות‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫אני מקנא בך‪ ,‬רן‪ ,‬שאתה יושב שם ואני פה‪ .‬אמרתם שדברים שרואים משם לא רואים מכאן‪,‬‬ ‫ציטטת את ראש הממשלה‪ .‬יש מדיניות אוצר‪ ,‬והבנתי שהם לא מוכנים להתחייב על דברים‬ ‫עתידיים‪ ,‬הם מתחייבים על העוגה שקיימת היום‪.‬‬

‫‪39‬‬


‫אילן גילאון )מרצ(‪:‬‬ ‫השר‪ ,‬אם אתה מקנא אפשר להתחלף‪.‬‬ ‫שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪:‬‬ ‫אני רוצה לעשות ‪ V‬לממשלה על דרך הטיפול והנכונות‪ .‬נכון‪ ,‬היא לא דיברה אתכם‬ ‫במיליארדים‪ ,‬אבל לנוכח המצב הכלכלי הקשה אני חושב שהממשלה יכולה לטפוח על שכמה‬ ‫ולהגיד "יישר כוח"‪ .‬הבאנו תוכנית שאני חושב שהיא תוכנית מצוינת‪ .‬אין הקומץ משביע את‬ ‫הארי‪ ,‬אין ספק בכך‪ ,‬ואמרתי בדברי שאני חושב שלנכים מגיע כל סכום שבעולם‪ .‬אבל בואו‬ ‫נזכיר לכם‪ .‬את יודעת שאני צריך להתמודד במשרדי גם עם הזקנים? הזקנים מקבלים אותה‬ ‫קצבה ואין להם שום תוספת‪ .‬אני צריך לדאוג להם גם פה ‪ -‬חבל שלא הרמתם את קולכם‬ ‫בעניין הזקנים‪ .‬דבר אחד מדהים אותי פה בצביעות של הכנסת‪ .‬חודשים ארוכים התקפתם‬ ‫כולכם את קצבאות הילדים; אמרתם‪ ,‬למה לתת כסף‪ .‬אבל אתם יודעים שאותם נימוקים‬ ‫שהשתמשתם בהם בעד הנכים‪ ,‬שאין להם מה לאכול‪ ,‬שהם סובלים‪ ,‬אמורים גם באותן‬ ‫משפחות רבות שמקבלות את קצבאות הילדים ‪ -‬ביקשתם לפגוע באותן קצבאות ‪ -‬ואתם‬ ‫תותירו עכשיו ‪ 100,000‬אנשים נוספים שירדו מתחת לקו העוני‪ .‬אני לא שומע פה קול זעקה‪,‬‬ ‫לא שמעתי מישהו מתרגש בכל המדינה ואומר‪ ,‬מסכנים אותם אנשים‪.‬‬ ‫אני מסכים על מבחני הכנסה‪ .‬בבקשה‪ ,‬נעשה מבחני הכנסה נקבע סף מסוים ונעשה כך גם‬ ‫לגבי קצבאות הילדים‪ .‬אני מוכן ללכת למבחני הכנסה‪ .‬חבר הכנסת דוד לוי‪ ,‬אמרת לי‪ ,‬אל‬ ‫תהרוס את הקרדיט‪ ,‬אל תיקח על עצמך הכול‪ .‬אני לוקח על עצמי הכול‪ .‬אני קודם כול מודה‬ ‫לך על העצה הטובה‪ ,‬אבל מה לעשות‪ ,‬בטבעי אני מאוד דאגן ומאוד רחום וחנון‪ ,‬ראיתי‬ ‫שבממשלה ובציבור כולם מדברים‪ ,‬בממשלה עסוקים במיליון דברים‪ .‬אמרתי‪ ,‬אם אני לא‬ ‫אכנס בעובי הקורה ‪ -‬והאמן לי ש‪ 90%-‬מהיממה אני מקדיש למאבק בשל הנכים ‪ -‬וידעו‬ ‫הנכים ולא יספרו להם סיפורים‪ 400 .‬המיליון שהשגתי להם עד כה זה הישג אדיר‪ .‬תזכרו‪,‬‬ ‫לפני שנתיים‪ ,‬אחרי מאבק ארוך‪ ,‬בקושי התייחסו אליהם‪ ,‬היה ההישג ‪ 200‬מיליון‪ .‬היום ‪-‬‬ ‫‪ 400‬מיליון‪ .‬אבל הלב נפתח‪ ,‬יש רצון לבוא ולמפות את כל הצרכים של הנכים‪ ,‬ואני אומר‪,‬‬ ‫"יישר כוח" לממשלת ישראל על כל המשא‪-‬ומתן ועל כל מה שהיא מוכנה לבוא לקראתו‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 18:00‬מתחיל הדיון בוועדת השרים‪ .‬הלוואי שוועדת השרים תמצא עוד כסף לבוא‬ ‫ולתקצב את הנכים ולהגדיל את הקצבאות‪ .‬זו תהיה שמחתי בתור השר הממונה‪ .‬תודה רבה‪.‬‬ ‫היו"ר יחיאל לסרי‪:‬‬ ‫תודה רבה לשר העבודה והרווחה‪ .‬חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו מצביעים על הצעת סיעת מרצ‬ ‫להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל שביתת הנכים הנמשכת ‪ 30‬יום‪ .‬אני רוצה להבהיר ‪-‬‬ ‫מי שמצביע בעד‪ ,‬זה בעד האי‪-‬אמון‪ .‬מי שמצביע נגד ‪ -‬נגד האי‪-‬אמון‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪2‬‬


3 ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בטקס הענקת תואר דוקטור‬ ‫הברית ביל קלינטון בתל אביב‬-‫כבוד לנשיא לשעבר של ארצות‬ 2002 ‫ בינואר‬20

Address by Prime Minister Ariel Sharon at the Ceremony Awarding Former US President Bill Clinton an Honorary Doctor's Degree 20 January 2002 Honorable President Bill Clinton, Professor Itamar Rabinovich, President of Tel Aviv University, Distinguished Guests, Ladies and Gentlemen, Good evening, President Clinton, Dear Bill, I am proud to have you here with us this evening on the occasion of your being awarded an honorary doctor's degree by the Tel Aviv University. For me, you are an honorable leader and a true friend of the State of Israel. I value your unwavering commitment to the Jewish people and your steadfast partnership with the people of Israel. Through your tireless efforts and many visits here, you have captured the hearts of us all. From Jerusalem, the heart of the Jewish people, our eternal, undivided capital, I bring you warm greetings. "Friendship is the masterpiece of nature," wrote in the 19th century the American poet Ralph Waldo Emerson, adding, "The only way to make a friend – is to be one." You, President Clinton, have indeed become a true friend, and have turned me, along with many others, into your friend. I recall with much warmth and great interest the meetings we held during your term of office – long conversations into the night, fascinating talks in which you proved to be an attentive leader with a comprehensive vision and in-depth understanding of global issues, which you addressed clearly and precisely. As leader of the free world, you proved to be a sensitive and warm human being who – with unwavering determination and understanding – was personally committed to the achievement of a real peace agreement in this tormented and torn region.

41


Since its inception, Israel has been known to the world mostly as a nation which is fighting for its very existence. This image of a nation at war has – to a large extent – obscured Israel's numerous achievements: a tiny country, but blessed with talent, a true democracy which has absorbed millions of immigrants from 102 nations, speaking 82 languages – all of whom now speak one language – Hebrew, the language of the Bible. In the 53 years of our existence, the State of Israel has developed a diverse industrial, cultural, agricultural, scientific and technological infrastructure, with impressive achievements in the fields of medicine and bio-technology, and we have always been ready to lend a hand and share our knowledge and achievements with developing nations around the world. Through our remarkable education system, universities and research institutes, our younger generation is leading the people of Israel into the world of tomorrow – the 21st century. The State of Israel has been fighting terrorism for many years. We are aware of the complexities of this cruel phenomenon, and are even more aware of its pains. In the arduous journey towards peace and security, we find ourselves – as does the United States since September 11th – engaged in a persistent battle against terrorism. And as you, President Clinton, told the students of Georgetown University last November: "We – the American people and the members of the international community – should not find ourselves paralyzed by fear, and governed by terror." Since the world order changed on September 11th, America has significantly stepped up its war against terrorism. The government of Israel will do everything in its power to assist in this battle, out of deep friendship, affinity and support for the American people, and out of great respect for President George W. Bush, who is spearheading this battle with relentless determination. Experience has made me a great believer in the power of alliances. As Prime Minister of Israel, I intend to maintain and reinforce the long-lasting alliance and friendship with the United States. This stems mainly from my belief that the State of Israel – as the only democracy in the Middle East – shares democratic values, beliefs and vision with the United States. The Biblical vision of the Prophet Isaiah – "Peace, peace to him that is far, and to him that is near, saith the Lord " – is based on the historic continuity of Jewish life throughout 3,500 years in Israel – the homeland of the Jewish people. This vision will never be forsaken. We in Israel know that any agreement will have to be based on the uncompromising principle which lies at the root of our existence as a nation. That is that the State of Israel – the Jewish people's ancestral homeland and its glorious legacy – is the only place in the world where we have the right, the duty and today also the capability to defend ourselves by ourselves.

42


The sought-after peace – the peace which we aspire to – will only be achieved if we adhere to this principle. Israel is willing to make painful compromises for peace. However, there will be no compromise on the security of the citizens of Israel, or the existence of the State of Israel. I am committed to this – as a person, as a Jew and as Prime Minister of the State of Israel. This is the place to note the worthy initiative of Tel Aviv University, which, aside from its impressive academic achievements, is a leading institution in the field of social and community involvement (areas which are especially close to your heart, President Clinton). This initiative is of unique value and deserves special acknowledgment. President Clinton, "Great hopes create great people." These words by historian Thomas Foller emphasize everything you embody – through your actions, leadership, power and, above all, humane nature – which, probably by no accident, evolved in a town called Hope. Despite the difficulties and obstacles on the road to peace, we have not given up hope to bring peace and security for generations to Israel and its neighbors. And even if this road is long, I believe that, with unity and a determined stand, we will realize this common vision. To this I am committed, and this is the path I will follow. Thank you, Doctor Clinton.

43


‫‪4‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ ועמ"ל להביע אי‪-‬אמון‬ ‫בראש הממשלה בשל המשך פעולות הענישה והריסת הבתים‬ ‫ברפיח ובעיסאוויה‬ ‫‪ 21‬בינואר ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬אתה הרי שואל את עצמך בסופו של דבר‪ :‬מה הוא‬ ‫הדבר הבסיסי ביותר שרוצים רוב אזרחי המדינה שלנו‪ ,‬אולי כל אזרחי המדינה שלנו? אני‬ ‫מניח שלפחות נוכל להסכים על זה שהאזרחים שלנו רוצים לחיות בשלום ובביטחון בביתם‪,‬‬ ‫בבית הפרטי שלהם ובבית הלאומי שהקמנו פה‪ .‬זו אולי המטרה הבסיסית‪ ,‬או היעד הבסיסי‬ ‫שעדיין משותף לכולנו‪ .‬ודאי זה לא סוד שבבית הזה‪ ,‬במהלך השנים האחרונות‪ ,‬וביתר שאת‬ ‫אולי מאז ספטמבר ‪ ,1993‬כשנחתם הסכם אוסלו‪ ,‬פרץ ויכוח ציבורי קשה‪ ,‬ואפילו מר לעתים‪.‬‬ ‫הוויכוח הזה הוא ויכוח שאני חושב שצריך לחלק אותו לשני שלבים‪ .‬שלב אחד של הוויכוח‬ ‫הזה נכון היה לקיים אותו עד לפני שנה וחצי‪ .‬שלב שני‪ ,‬או ממד אחר לגמרי של הוויכוח הזה‬ ‫הוא מאותו רגע שבו הרשות הפלשתינית‪ ,‬בצורה כזאת או אחרת‪ ,‬נתנה דרור למסע של‬ ‫אלימות וטרור שמופנה כלפי אזרחי ישראל כבר למעלה מ‪ 14-‬חודש ועד עצם היום הזה‬ ‫ממש‪ .‬בסופו של דבר זו תוצאה של בחירה אסטרטגית שקיבל יושב‪-‬ראש הרשות‬ ‫הפלשתינית‪ ,‬לפנות לדרך של שימוש בכלי של אלימות וטרור כדי לנסות להשיג יעדים‬ ‫פוליטיים‪.‬‬ ‫אני חייב לומר‪ ,‬ששוב ושוב‪ ,‬כשאני עולה כאן לדוכן להשיב על הצעות האי‪-‬אמון שבאות‬ ‫ממרצ ומסיעות אחרות‪ ,‬אני משתומם‪ .‬הרי על רקע הרצון הבסיסי הזה שציינתי‪ ,‬הרצון של‬ ‫כולנו לחיות בביטחון בביתנו הפרטי והלאומי‪ ,‬אני חושב שהיום רוב אזרחי ישראל ‪ -‬ואגב‪ ,‬אני‬ ‫מעריך שיותר ויותר גם מדינות בעולם ‪ -‬יודעים בבירור והמצפן האינסטינקטיבי שלהם אומר‬ ‫להם בבירור‪ ,‬מגדיר בבירור‪ ,‬מי כאן התוקפן‪ ,‬מי כאן האלים‪ ,‬מי כאן הרוצח‪ ,‬מי שולח‬ ‫מחבלים מתאבדים‪ ,‬מי משתמש בטרור כדי לנסות להשיג יעדים פוליטיים‪ ,‬מי הקים את‬ ‫ארגון הטרור הגדול ביותר בעולם‪ .‬האם יש למישהו ספק באמת בתוך תוכו ‪ -‬ובואו נניח כרגע‬ ‫לאידיאולוגיה בצד ולתפיסת עולם בצד ‪ -‬שהאיש הזה הוא יאסר ערפאת‪ ,‬שהוא התוקפן‪,‬‬ ‫שהוא האחראי לאלימות הזאת‪ ,‬שהוא האחראי לטרור הזה‪ ,‬שהוא האחראי לרצח הזה‪,‬‬ ‫שבגלל המדיניות שלו יוצא מחבל מתאבד להתאבד בבת‪-‬מצווה של ילדה קטנה‪ ,‬שבגלל‬ ‫המדיניות שלו נרצחים ילדים‪ ,‬נשים וגברים חפים מפשע?‬ ‫כי כשאתה שומע את הדברים כאן‪ ,‬לפעמים נדמה לך שיש פה לפחות חלק מהבית הזה שחי‬ ‫בכוכב לכת אחר‪ ,‬ולא במציאות הזאת שאנחנו מתמודדים אתה‪ .‬באמת‪ ,‬אני לא מנסה לדבר‬ ‫פה מתוך תפיסת עולם‪ .‬נכון‪ ,‬לי יש תפיסת עולם מסוימת ומוגדרת‪ .‬אני מדבר כאן לא מתוך‬ ‫אותה תפיסת עולם‪ ,‬לא מתוך אותה אידיאולוגיה‪ ,‬או פילוסופיה שגדלתי עליה‪ ,‬חונכתי בה‬ ‫ואני מאמין בה‪ ,‬אלא מתוך ראיית חיים מציאותית‪ ,‬של המציאות שבה חיים מדינת ישראל‬ ‫ואזרחי מדינת ישראל‪ .‬אני חייב לומר שגם בעולם ‪ -‬ויסלח לי היושב‪-‬ראש על הלשון אולי‬ ‫הלא‪-‬פרלמנטרית והלא‪-‬דיפלומטית ‪ -‬כל יום שעובר יש יותר ויותר גורמים שפשוט נשבר להם‬ ‫מערפאת‪ ,‬שלא מסוגלים יותר לחיות עם המציאות שהאיש הזה יוצר בכל ממד‪ ,‬שלא‬ ‫מאמינים יותר לאף מלה שלו‪ ,‬לאף התחייבות שלו‪ ,‬לאף הסכם שלו‪ .‬שמעתם לא את הדברים‬ ‫שלי‪ ,‬או של שרון‪ ,‬או של מישהו אחר כאיש הליכוד‪ .‬שמעתם את הדברים של ביל קלינטון רק‬ ‫אתמול בתל‪-‬אביב‪ .‬מה הוא אומר בלשונו הזהירה?‬

‫‪44‬‬


‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫שמעתי אותו‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫מה הוא אומר? הוא אומר את האמת הפשוטה‪ ,‬גם אם היא כואבת‪ ,‬לפחות לחלקים פה שהיו‬ ‫מוכנים ללכת למתווה שנקרא "מתווה קלינטון" ולוותר ויתורים מרחיקי לכת כדי להגיע להסדר‬ ‫עם ערפאת‪ .‬הוא אומר‪ ,‬שאין פרטנר‪ ,‬שערפאת איננו פרטנר‪ .‬וכשהוא מדבר על התקוות‪ ,‬אם‬ ‫מותר לי להוסיף איזו מלה של פרשנות‪ ,‬הוא בעצם אומר‪ :‬תקוות‪ ,‬משום שבמצב הנוכחי‬ ‫שיצר ערפאת אי‪-‬אפשר להגיע אתו להסדר‪ .‬לכן‪ ,‬מיותרים כל הדיבורים האלה על זה שמה‬ ‫שאנחנו צריכים לעשות כדי לפתור את העניין זה להציע לערפאת אופק מדיני‪ .‬איזה אופק‬ ‫מדיני אפשר היום להציע לערפאת? האם מישהו באמת חושב בתוך תוכו שאפשר להציע‬ ‫היום לערפאת איזה אופק מדיני שיביא להסכם אמיתי שיחזיק מעמד? מי שמציע זאת טומן‬ ‫ראשו באדמה‪.‬‬ ‫נעמי חזן )מרצ(‪:‬‬ ‫ניסית? ניסיתם?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫משום שהדברים האלה נוסו‪ ,‬הגברת חזן‪ ,‬חברת הכנסת חזן‪ ,‬על‪-‬ידי ממשלה שאת תמכת‬ ‫בה‪ ,‬רק לפני שנה וחצי‪.‬‬ ‫נעמי חזן )מרצ(‪:‬‬ ‫ניסיתם? לא עשיתם כלום‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני מסביר לך‪ ,‬חברת הכנסת חזן‪ .‬הדברים האלה בדיוק נוסו‪ ,‬באותו מתווה קלינטון‬ ‫שהזכרתי רק לפני רגע‪ ,‬לפני שנה וחצי‪ ,‬לפני שנה פחות או יותר‪ ,‬ממש זמן קצר לפני‬ ‫הבחירות האחרונות לראשות הממשלה‪ ,‬זמן קצר לפני שקלינטון עזב את הבית הלבן‪.‬‬ ‫הדברים האלה נוסו‪ ,‬למגינת לבי‪ ,‬מבחינת היקף הוויתורים שהוצעו אז‪ ,‬אבל הם נוסו‪ .‬הם‬ ‫נוסו ונכשלו‪ .‬לדעתי‪ ,‬המסקנה האמיתית מהדבר הזה‪ ,‬המסקנה הטיפ‪-‬טיפה יותר עמוקה‬ ‫מהדבר הזה היא בסופו של דבר‪ ,‬שהמנהיגות הפלשתינית הנוכחית לא בשלה לשלום ‪- -‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫לא שמעתי שלשני העמים יש זכות בארץ הזאת‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬ערפאת בתוך תוכו כנראה קיבל החלטה לא להיות מנהיג ערבי פלסטיני‬ ‫שייכנס לדפי ההיסטוריה כמי שהיה מוכן לשים קץ לסכסוך בין ישראלים לפלשתינים‪ ,‬או בין‬ ‫יהודים לערבים‪ ,‬על נחלת הארץ הזאת‪ ,‬שיש עליה ויכוח כה קשה‪ ,‬כה מר‪ ,‬עם דם כה רב‬ ‫שנשפך על חלקת הארץ הזאת‪ .‬הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מעדיף להיכנס להיסטוריה כמנהיג שנישא‬ ‫על גלי המאבק המזוין‪ ,‬עם כל המחיר שהעם שלו משלם על הדבר הזה‪ ,‬ולא כמנהיג שמוכן‬

‫‪45‬‬


‫לעשות צעד אמיץ של השלמה‪ ,‬ובוודאי לא של סוף סכסוך‪ ,‬שזה דבר שנראה היום חלום‬ ‫רחוק מאוד ולא ניתן להגשמה‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אתם מעדיפים את ה"חמאס"?‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫אל תאיימי‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫גברתי‪ ,‬חברת הכנסת גוז'נסקי‪ ,‬אענה על השאלה הרטורית הזאת‪ ,‬שאולי את לא מצפה‬ ‫לתשובה עליה‪ ,‬אבל אענה לך‪ .‬תראי‪ ,‬במשך תקופה ארוכה מטיחים בנו‪ :‬אז מה אתם רוצים?‬ ‫את ה"חמאס"? אני חייב לומר לך במלוא ההגינות‪ ,‬שהייתה תקופה שהשאלה הזאת באמת‬ ‫הטרידה אותי בתוך תוכי‪ ,‬כי אני מאלה שחושבים שעידן ערפאת צריך להסתיים‪ ,‬כי אם אנחנו‬ ‫רוצים שלום אי‪-‬אפשר יהיה להשיג זאת בעידן ערפאת‪ .‬אבל מה מסתבר יותר ויותר בתקופה‬ ‫האחרונה? שערפאת‪ ,‬שבתחילה ראה באירן ובשותפים הטבעיים שלה‪ ,‬ה"חמאס" ו"הג'יהאד‬ ‫האסלאמי"‪ ,‬את אויביו האסטרטגיים‪ ,‬אחת הטעויות הקשות ביותר שהוא עשה בחודשים‬ ‫האחרונים זו החלטה שלו לכרות ברית עם השטן האירני‪ ,‬לכרות ברית עם אלה שמוכנים‪,‬‬ ‫שואפים ורוצים להשמיד את מדינת ישראל‪ ,‬וגם במחיר מאוד כבד מבחינתו‪ .‬זאת אומרת‪,‬‬ ‫שיתוף הפעולה האסטרטגי שנוצר פה הוא לא בין ה"חמאס" לבין אירן‪ ,‬אלא בין ערפאת לבין‬ ‫חמנאי‪ .‬זה דבר שצריך להטריד את כולנו‪ .‬לכן‪ ,‬כששואלים אותי מה האלטרנטיבה ל"חמאס"‪,‬‬ ‫אני רוצה לומר לך‪ ,‬חברת הכנסת גוז'נסקי‪ ,‬ה"חמאס" כבר כאן‪ ,‬כי ערפאת תפס את מקומו‬ ‫של ה"חמאס" בשיתוף פעולה עם טהרן‪ .‬ספינת הנשק שהגיעה לפה היא פרי שיתוף פעולה‪.‬‬ ‫מוחמד כנעאן )עמ"ל(‪:‬‬ ‫זה שקר‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫היא אחד מהפירות הבאושים של שיתוף הפעולה של האירנים‪ ,‬באמצעות "חיזבאללה"‪,‬‬ ‫וערפאת וחלק מאנשיו‪ ,‬לא כל אנשיו‪ .‬אז ה"חמאס" כבר כאן‪ ,‬כי זו הבחירה הרעה שעשה‬ ‫ערפאת‪ .‬זו בחירה רעה לא רק לכל מי שרוצה לחיות בשלום ובביטחון כמותנו‪ ,‬זו בחירה רעה‬ ‫מאוד לעם הפלשתיני ולציבור הפלשתיני‪ .‬כשאתם מטיפים חזור והטף לממשלת ישראל‪ ,‬לא‬ ‫שמעתי מכם מה שציפיתי לשמוע‪ ,‬מעבר לעניין שדיברתי עליו קודם‪ ,‬מי פה הטרוריסט ומי‬ ‫פה הקורבן‪ .‬לא שמעתי מכם את האמירה הברורה והמפורשת‪ ,‬שאם האוכלוסייה‬ ‫הפלשתינית סובלת ‪ -‬והיא סובלת ‪ -‬זו קודם כול תוצאה של המדיניות שיאסר ערפאת מוביל‬ ‫בשנה וחצי האחרונה‪ .‬אם יש פגיעה קשה בכלכלה הפלשתינית וסבל ניכר שם‪ ,‬הסבל הזה‬ ‫נובע מכך שערפאת הוביל את העם שלו למאבק מזוין מיותר לחלוטין‪ ,‬שרק ממיט עליהם‬ ‫אסון כל יום‪ ,‬שלא מקרב אותם אפילו בסנטימטר אחד להגשמת היעדים והמטרות שהם‬ ‫הציבו לעצמם‪ .‬להיפך‪ ,‬כל פיגוע‪ ,‬כל שפיכת דם‪ ,‬כל רצח‪ ,‬כל מחבל מתאבד מרחיקים אותם‬ ‫מרחק אדיר מהגשמת היעדים שהם חולמים עליהם כל כך ושערפאת הבטיח להם‪ .‬אבל זה‬ ‫לא מעניין את ערפאת‪ ,‬כי כפי שאמרתי קודם‪ ,‬מה שמעניין אותו זה להיכנס להיסטוריה‬ ‫כלוחם‪ ,‬כטרוריסט‪ ,‬כמי שנאבק גם במחיר של שפיכות דמים ורצח‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני מציע שגם בבית הזה נפסיק עם ההלקאה העצמית הזאת כל‬ ‫הזמן ועם התופעה הזאת שבכל דבר אנחנו מאשימים את עצמנו‪ .‬אנחנו במלחמה מול טרור‪,‬‬

‫‪46‬‬


‫ובמלחמה מול טרור אנחנו גם צריכים לפגוע בטרוריסטים‪ .‬חברת הכנסת חזן‪ ,‬אני מציע לא‬ ‫לעשות ספסרות בדם‪ ,‬אבל אף אחד מאתנו לא יכול להעלות על דעתו כמה ישראלים נוספים‬ ‫היו נרצחים אלמלא טיפלו‪ ,‬במסגרת הסיכול הממוקד‪ ,‬באותם טרוריסטים שפלים שטיפלו‬ ‫בהם בשנה האחרונה‪ ,‬כמה ישראלים חייהם ניצלו כתוצאה מהמדיניות הזאת‪ .‬האם חשבתם‬ ‫כמה ישראלים חייהם ניצלו בזכות זה שטרוריסטים שפלים שהיו פצצות מתקתקות‪ ,‬שהכינו‬ ‫פיגועים‪ ,‬שהיו אחראים למעשי רצח‪ ,‬סיימו את חייהם? אנחנו ממלאים בעניין הזה את הזכות‬ ‫הכי בסיסית‪ ,‬הכי אלמנטרית‪ ,‬הכי צודקת של כל עם במשפחת העמים‪ .‬אני מוכן להגן על זה‬ ‫בכל פורום בין‪-‬לאומי‪ ,‬על‪-‬פי כל אמות מידה בין‪-‬לאומיות של זכות ההגנה העצמית‪ ,‬של‬ ‫הזכות לחיות; לכל מדינה יש זכות לעשות אותם צעדים כדי להגן על חיי אזרחיה‪ ,‬כדי‬ ‫להבטיח את הביטחון שלהם‪ .‬זו המדיניות של הממשלה‪ ,‬ואנחנו נמשיך במדיניות זו‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אולי הדבר הבולט במיוחד בחומרתו בתקופה‬ ‫האחרונה‪ ,‬הוא‪ ,‬שבנוסף לבחירתו האסטרטגית שלא לעשות שלום‪ ,‬שלא לשים קץ לסכסוך‪,‬‬ ‫שלא לנסות להגיע לימים טובים יותר לישראלים ולפלשתינים‪ ,‬ערפאת החליט לכרות ברית‬ ‫עם גורמים באירן‪ .‬יכול להיות‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬שהוא עשה בזה את‬ ‫החיים של חברי הכנסת בשארה וטיבי לקלים‪ ,‬כי האחד מריע ל"חיזבאללה"‪ ,‬השני מריע‬ ‫לערפאת‪ .‬היו פה אולי חילוקי דעות אסטרטגיים כלשהם‪ ,‬ועכשיו אולי ערפאת עשה להם את‬ ‫החיים קלים‪ ,‬אבל הוא עשה את החיים לו ולעם הפלשתיני מרים מאוד בדרך הרעה הזאת‬ ‫שהוא בחר בה‪ ,‬דרך מסוכנת‪ ,‬דרך שעוברת בנתיב של רצח ודמים‪.‬‬ ‫אם מישהו רצה הוכחה לדבר הזה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬הוא בוודאי קיבל‬ ‫זאת באמצעות אותה ספינת נשק‪ ,‬שבמבצע מזהיר הצלחנו ליירט בדרך‪ ,‬שהיא כולה תולדה‬ ‫של שיתוף פעולה בין ערפאת לחמנאי ואנשיו‪ .‬לכן‪ ,‬כשאני שומע את הדברים שנאמרים‬ ‫בכנסת ישראל‪ ,‬שקמים אנשים ומלמדים סניגוריה ‪ -‬לא פחות ולא יותר‪ ,‬סניגוריה כאן בכנסת‬ ‫ על המדיניות הזאת‪ ,‬על הקו הזה של ערפאת‪ ,‬אני חייב לומר לכם כי אין פרלמנט בעולם‪,‬‬‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שיש בו מצב כזה כמו בכנסת ישראל‪ ,‬שקמים כאן חברי כנסת ובסופו של‬ ‫דבר תופסים את צדו של האויב ולא את הצד של המדינה שהם אמורים לייצג כאן בכנסת‪.‬‬ ‫שמעתי כאן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬גם את ההתקפות ואת הביקורת על‬ ‫הצעדים שנוקטת הממשלה במסגרת המלחמה בטרור‪ .‬אחד הדברים שנגעו בהם לא מעט‬ ‫חברי כנסת במהלך הדיון כאן‪ ,‬הוא מה שמתרחש בגזרת רפיח‪ ,‬לרבות אותה ביקורת על‬ ‫הרס הבתים ברפיח‪ .‬אני רוצה לחזור ולציין בפני הכנסת מה קורה בגזרת הטרור הזאת‬ ‫שנקראת "ציר פילדלפי"‪ ,‬שאורכו כמה קילומטרים‪ ,‬בחודשים ובשנה האחרונה‪ .‬ובכן‪ ,‬בגזרה‬ ‫הזאת שנקראת "ציר פילדלפי"‪ ,‬אותה גזרה שבה נאלצנו לבצע הריסה של בתים‪ ,‬זה ציר וזו‬ ‫גזרה שמשמשים למתקפת טרור בלתי פוסקת‪ .‬בגזרה הזאת היו ‪ 751‬אירועים של ירי לעבר‬ ‫כלי רכב שלנו; ‪ 382‬אירועים של זריקת רימונים; ‪ 51‬אירועי ירי של ררנ"ט; ‪ 116‬אירועים של‬ ‫זריקת בקבוקי תבערה; ‪ 68‬אירועים של זריקת נפצים; שני אירועי ירי של "אר‪.‬פי‪.‬ג'י"; ‪51‬‬ ‫אירועים של הנחת מטענים לאורך הציר הזה ושלושה אירועים של ירי מרגמות‪ .‬זה ציר דמים‪,‬‬ ‫ציר שמשמש למתקפת טרור בלתי פוסקת‪.‬‬ ‫אז כשקמים כאן חברי כנסת ומטיפים מוסר בעניין הרס הבתים‪ ,‬לא שמעתי‪ ,‬בשביל ההגינות‪,‬‬ ‫מלה‪ ,‬חצי מלה‪ ,‬רבע מלה מאיזה חבר כנסת‪ ,‬התייחסות לעובדה הזאת‪ ,‬שהציר הזה שבו‬ ‫בוצעה אותה פעולה של הרס בתים הוא ציר של טרור‪ ,‬טרור בלתי פוסק‪ .‬אפשר לדון‬ ‫ולהתווכח בכל מה שנוגע להחלטה או לפעולה של הרס הבתים‪ ,‬אבל יש כאן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬‬ ‫ראש‪ ,‬תופעה הרבה יותר רחבה‪ .‬אנחנו במלחמה מול טרור‪ ,‬מול רשות פלשתינית שהפכה‬ ‫לרשות תומכת טרור ומפעילה טרור‪ .‬במלחמה הזאת יש לנו לא מעט פעולות חיוניות‪ ,‬שכל‬ ‫מדינה וכל עם שנמצאים תחת מצור כזה של טרור צריכים היו לעשות כחלק מהזכות הכי‬ ‫אלמנטרית‪ ,‬הכי בסיסית של כל עם וכל מדינה להגנה עצמית‪ .‬במסגרת הזאת‪ ,‬במלחמתו זו‬ ‫בטרור‪ ,‬נכנס צה"ל לטול‪-‬כרם‪ .‬ומדוע צה"ל צריך להיכנס ולכבוש מחדש את טול‪-‬כרם? לצורך‬ ‫פעולות צבאיות‪ .‬ואני מסביר‪ ,‬לצורך פעולות צבאיות ומטרות צבאיות‪ ,‬משום שהרשות‪,‬‬

‫‪47‬‬


‫שהשטח הזה נמסר לשליטתה ולאחריותה‪ ,‬לא עושה דבר וחצי דבר לנוכח הפיכתה של טול‪-‬‬ ‫כרם לבסיס שבו הטרור פורח‪ ,‬שבו הטרור גואה ומתרחב ומתפשט‪ ,‬ויוצאות משם פעולות‬ ‫טרור‪ ,‬והערים הפלשתיניות‪ ,‬ומה שמכונה שטחי ‪ A‬הפכו לערי מקלט לטרור‪ .‬אז מה מצפים‬ ‫ממדינה כמו מדינת ישראל שנמצאת תחת מתקפת טרור‪ ,‬אם לא לבצע את זכותה להגנה‬ ‫עצמית?‬ ‫אני מוכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬לעמוד על כל במה‪ ,‬גם במה בין‪-‬לאומית‪ ,‬וגם מכוח המשפט‬ ‫הבין‪-‬לאומי להסביר מדוע יש לישראל זכות מוחלטת להיכנס לשטחי הרשות הפלשתינית‪,‬‬ ‫לרבות שטחי ‪ ,A‬ולבצע פעולות כמו הפעולה הזאת שמבוצעת בטול‪-‬כרם‪ .‬וכאשר מבוצע‬ ‫סיכול ממוקד נגד טרוריסט‪ ,‬נגד אדם מסוים ‪ -‬אפשר לקרוא לו בן‪-‬אדם? ‪ -‬נגד יצור שפל‬ ‫שאחראי לרצח אנשים חפים מפשע‪ ,‬שממשיך לזמום ולרחוש מזימות לרצוח אנשים חפים‬ ‫מפשע‪ ,‬מה מצפים ממדינה נורמלית שתעשה‪ ,‬שתשב בחיבוק ידיים? מה ארצות‪-‬הברית של‬ ‫אמריקה עושה בתקופה האחרונה ועשתה בצדק רב במלחמתה בטרור? היא הלכה אלפי‬ ‫מיילים מארצות‪-‬הברית כדי לבצע סיכול ממוקד‪ ,‬בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות כאן‪ ,‬על‬ ‫סף הדלת שלנו‪.‬‬ ‫כך עושה מדינה שנלחמת על חיי אזרחיה מול הטרור‪ .‬כך נלחמים בטרור‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪,‬‬ ‫גם אם זה לא נאה לכמה אנשים שמוצאים עצמם מסנגרים על הטרוריסטים האלה‪ .‬זה מה‬ ‫שמדינה צריכה לעשות‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"מ(‪:‬‬ ‫מה שאתם עושים זה טרור‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫כאשר תחנות השידור הפלשתיניות משמשות באופן מתמשך במה להסתה פרועה נגד מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬הסתה לאלימות‪ ,‬הסתה לרצח‪ ,‬כשאני שומע את הביקורת על ההתקפה על תחנת‬ ‫השידור הפלשתינית‪ ,‬אפשר לחשוב שמדובר באיזה כלי שידור של תקשורת חופשית‪ ,‬של‬ ‫חופש הביטוי‪ .‬מדובר על כלי שידור מטעם‪ ,‬שבכל השנה וחצי האחרונה שימשו כלי לתעמולה‬ ‫ולהסתה בידי הרשות הפלשתינית‪ ,‬או מכשיר בדרך ליצירת עוד מעשה רצח ועוד מעשה‬ ‫אלימות‪ .‬לכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬הגיעה השעה להבין‪ ,‬גם בצד שמאל‬ ‫של הבית הזה‪ ,‬שמדי שבוע מגיש בעניין הזה הצעות אי‪-‬אמון‪ ,‬שאנחנו אכן במלחמה מול‬ ‫טרור‪ ,‬שאין שום אופק מדיני עכשווי‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬שאפשר להציע ליושב‪-‬ראש הרשות‬ ‫הפלשתינית כדי לצאת ממנה‪ .‬הגיעה השעה שנפסיק להלקות את עצמנו חזור והלקות‬ ‫ולהאשים את עצמנו‪ .‬הגיע הזמן להבין‪ ,‬שכאשר אנחנו במערכה כזאת‪ ,‬המדינה שלנו צריכה‬ ‫לעשות את המינימום הנדרש‪ ,‬מתוך החובה של כל ממשלה להגן על חיי אזרחיה ולפעול‬ ‫בצורה יזומה מול הטרור כדי להגן על חיי אזרחיה‪ .‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪,‬‬ ‫עם כל הביקורת שנשמעת כאן‪ ,‬אני לא מכיר אף מדינה שנמצאת תחת טרור‪ ,‬ששמרה על‬ ‫קודים מוסריים גבוהים כל כך כמו מדינת ישראל‪ .‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ .‬לפיכך‪ ,‬אבקש מהכנסת‬ ‫להסיר מעל סדר יומה את הצעות האי‪-‬אמון‪ .‬תודה‪.‬‬ ‫היו"ר עבד אלמאלכ דהאמשה‪:‬‬ ‫תודה רבה לשר דני נוה‪ .‬חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו נצביע תחילה על הצעת האי‪-‬אמון של סיעת‬ ‫מרצ בעניין מדיניות הריסת הבתים והמשך פעולות הענישה‪.‬‬

‫‪48‬‬


‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫‬‫נגד‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪6‬‬

‫אנחנו עוברים להצביע על הצעת האי‪-‬אמון של עמ"ל בעניין הריסת הבתים ברפיח‬ ‫ובעיסאוויה‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫בעד הצעת סיעת עמ"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫‬‫נגד‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת עמ"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪6‬‬


5 ‫נאום סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס באסיפה‬ ‫הפרלמנטרית של מועצת אירופה בשטרסבורג‬ 2002 ‫ בינואר‬23

Address by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to the Parliamentary Assembly of the Council of Europe in Strasbourg 23 January 2002

Yesterday morning, we left Jerusalem, a very sad city, where many families again face the horror of terror and loss of their loved ones. Again, there are heavy clouds in the skies over Jerusalem and Israel. It is not our wish, nor are we ready, to accept that as a norm of our life or as the convention in our relations between the Palestinians and ourselves. Basically, we would like peaceful relations between the Palestinian people, the Arab countries and Israel. We are not in search of war; we are not in search of victories. We know deep in our hearts that good neighbors are better than good guns. Actually, we have made peace with two countries. We left the territory of a third country, and we offered agreement to a fourth country. Actually, we gave back to the Egyptians all the land, all the water and all the oil, without any bin Laden or the imposition of terror. We gave back to Jordan all the land and all the water - again without coercion by gun or by bomb. As a matter of fact, we did that after we won a war, not after we lost one. When it comes to the Palestinians, I know that people say, "Bring an end to the occupation. Give them back the land and make peace." Actually, we tried to do that too. At Camp David, our former Prime Minister Barak and President Clinton offered the Palestinians the return not of all their land but of between 96% and 97% of it. They could have negotiated over the remaining 3% or 4%. It is hard for Israel and the Israelis to understand why the Palestinians rejected that offer. What went wrong? I am sure that terror was not necessary in the case of Jordan and Egypt, but in the case of the Palestinians it is terror that has prevented agreement and is preventing agreement to this very day. I want to speak as objectively as I can. I ask myself why there is Arab terror. There is more than one answer. Some people say that Arafat will never be satisfied unless he has everything he wants. He was very close to having much that he wanted. Israel, too, has her own problems. It is not that we do or do not want to give things, but we also want security for our own people. We are two peoples living on a very small piece of land; we are integrated, living alongside and among each other. We have to establish relations that will meet that promise.

50


People say that Arafat is not interested in fighting a war, but if people think that Arafat is interested in making peace, why does he not make it? That is a problem for a person like me. My answer is that it is not because of his position, but because of his composition. There is no chance that Arafat can make peace or that we can make peace with him unless he does one basic thing that is necessary for all states and authorities: to place controls over all armed forces, over all arms and over all people who use those arms. I fear that as long as there are three, four or five groups - each with a different agenda and each holding their own guns and their own bombs - Arafat will have to make coalitions with them. They will not give up their arms; they will hold on to their arms and he will not be in charge - he will not be in control of his people. Some Palestinians have told me - indeed Arafat himself has told me - "In your Cabinet you, too, have many views." That is right. We have many views, but only one gun. The Palestinians may have one view but they have many guns. There is nothing wrong in the Palestinians holding many views. We do not say that they have to take the view of Arafat or of anyone else, but as long as there are groups receiving orders from Syria and Iran - occasionally orders that have nothing to do with the Palestinian people, but relate to the quest of some clergymen in the Islamic world for control of all Arab countries - there will be no peace. That brings us to the main point. We are in a modern age where much is offered. We must ask ourselves why so many countries that could have entered into the promise of this new age and escaped the flaws and failures of the old age have not done so. Ladies and gentlemen, the old excuse and explanation is that countries have not done that because imperial forces and colonial intentions remain, and that means backwardness and poverty. But that has disappeared; it is no longer true. I know of no country in the world that has an appetite for colonialist intentions. I am sure that if Disraeli came to Queen Victoria and offered her countries such as Burma or Afghanistan, she probably would not be attracted again. That is over. The answer lies in basic values. You cannot have the potential for high technology unless you adopt real freedom and real decency. You cannot have a science-based economy where science exists alongside lies. Science cannot go alongside dictatorship. You cannot lie scientifically. Science and technology call for the pursuit of truth uninterruptedly, with no compromise. You cannot have investment unless there is transparency in your books. You cannot have free research unless you have a free society. You cannot have a modern economy unless your skies and gates are open for commerce and honest exchange. Strangely enough, the events of 11 September showed that most of the world has already entered the new age. Today there is an unwritten coalition of a united Europe, the United States, Russia, China, India, Pakistan, Japan and many of the Latin American countries and many African countries. It is not

51


that all of them have fallen in love with America, but all of them understand that there must be a basic situation in which a new generation will be permitted to enjoy what is offered by the new age. On 11 September we saw again the other side of the moon - the dark side of the moon. Terror can exist only in countries where there is dictatorship, where murder and lies are permitted, where people can kill and cheat, cover and deny. There is a second reason why the modern age with its modern economies cannot exist with high-tech terror. No one would agree that we should live in an age where to enter a plane would be a danger, where to build a skyscraper was a risky proposition and where the use of chemical and biological weapons meant danger to fresh air and fresh water. There is a choice. Arafat has said that he is with the world that is fighting terror. To fight terror is not a promenade in a garden of roses; it is a tough job. When Israel was created, our late Prime Minister David Ben Gurion went to the point of giving the order to shoot at a ship that was bringing arms to our people, and killed twenty Israeli citizens. If Arafat does not stop the terror, the terror will stop him eventually. We do not pretend to elect Palestinian leaders. They have to elect their leaders. We cannot elect their leaders. We cannot fire them. We have no intention of doing so, but we demand that their leader be a leader and that their words be words. You can run a government either by words or by guns. With guns there is a chaotic situation, but not with words. Every country has a non-democratic organization - an army, which is not democratic - in order to defend democracy. If Arafat will not do it and if the Palestinians will not do it, what can we do? We must stop the terrorists. Among the terrorists are suicide bombers, and when a suicide bomber is on his way we cannot stop him. The only way for us is to prevent his entry into the country. I know that it is extremely unpleasant, but the truth is that from time to time we must save the lives of tens of young people, women and other innocent people, including the elderly, or let him in. Once we let him in, it will be too late. We want to make peace with the Palestinians. We recognize their rights. We recognize their right to live independently, in fairness and in prosperity. They are not our enemies. Our enemies are neither their religion nor their state. Our enemy is your enemy, and that is terror. The world has had enemies and armies, which were basically national. From a world that has had dangers that were basically global, we are now in an absurd situation where we have armies without enemies and dangers without armies. We do not have ways to defend our own land or our own people against either narcotics or terror. We became global for good or for bad. For good means having the advantages of new technologies and new sciences. For bad means having to face the dangers that are emerging from change.

52


We would like your distinguished chamber to work out, together with the United States and Russia, a policy that is not against the Palestinians. We did not come to ask the parliament of the European Council to be one-sided and to be against the rights and the future of the Palestinians, but to save them from their own agony and their own mistakes and to bring an end to terror. I believe that a joint position by the United States, a united Europe, Russia and other countries will be extremely effective in helping the Palestinians to escape a chaotic situation that involves divided forces. Let us say, "All right, let us negotiate." I can tell the Assembly on behalf of the State of Israel that at that moment terror will be stopped and terroristic groups will be outlawed. We shall go straight ahead to negotiations. I can add that perhaps the territorial distances between the Palestinians and us are smaller than the emotional gap between our peoples. Today, the problem is that two peoples do not trust each other. We are very angry with the Palestinians because they rejected the Camp David proposals and went again to the use of terror. They are very angry with us because they live, I admit, in a very demanding economic situation, which we do not like to see. We do not want to punish any Palestinians. We do not want to see them suffer. However, the situation is imposed upon us. We would like to do immediately whatever we can to facilitate life and to make them a happier and freer people. We shall go to negotiate. It is not a negotiation without hope. We were very close to having peace. Again, we would like the message to go round the Arab countries - we made peace with some of them, and we gave back everything to make peace - that we would like them, too, to take a clear stand for peace. As there is a peace camp in Israel, we would like to see peace camps in the surrounding countries. That is not for the sake of Israel but for their own sakes. Nobody can save the Palestinians from backwardness and poverty. That can be done only by the Palestinians themselves. No one can prevent any country from entering the age of a modern economy, an open market and free relations. There is no justification for single-handed groups to keep countries in poverty and backwardness. What keeps them down is basically corrupted governments, occasionally with religious justification. There is sometimes a religious cloak that leads to suffering. We learn that your parliament is proposing a law that will guarantee the rights of minorities. There is an important minority in Israel, and we would like to guarantee its rights and to try to take up your parliament's proposal. Perhaps there should also be a right for majorities. In many countries, majorities do not have rights of representation. I believe that the whole world has entered a struggle that is not like the former one between East and West ideologically, or between North and South economically. The struggle is between free countries and terrorized countries. Terror begins with people terrorizing their own people. It is the discrimination of majorities, the discrimination of women and the discrimination of minorities. People are asking, "Can Arafat do it?" My judgment is that nobody can

53


answer that question unless he will try. My estimate is that if he will try, he may succeed. If he will not do it, there is no future for a real peace process and, needless to say, for a prosperous Palestinian people. I say again that we appreciate the Council's interest and its attitude. We have marched through fifty-three years of independence, on many occasions alone. On many occasions we were facing great dangers. We were outnumbered and outgunned. Many people thought that we could not make it. Israel is basically a history of its people, and the Israeli people do not see why other countries cannot do likewise, including the Palestinians. They, too, can make their own road. They are intelligent people. I am sure that peace can win. It was not with an easy heart that I came here. I know that there are different views about it. Basically, we are in the same camp of freedom, peace, tolerance and hope. Members of the young generation who grew up as Jewish or Christian do not have to repeat all the mistakes and all the agonies that were previously made and experienced. We have the choice of a new future. We would appreciate very much your willing contribution to introduce such a future in the Middle East. Questions and Answers Mr. Davis (United Kingdom) - May I congratulate you, Mr Peres, on your statement today. We have listened to it with great interest. What proposals exist for a meeting between yourself and Mr. Arafat, or someone representing him? Mr. Peres - We are constantly meeting with Palestinian leaders. We have meetings at two levels. The first concerns security. We meet Palestinian representatives to see what can be done to reduce violence and danger. Also, I personally meet Palestinian leaders concerning political matters. Our position is that we cannot negotiate under fire, although I myself may feel that there is room to negotiate under fire. But when we start to negotiate, a terrorist comes to Jerusalem and starts shooting and the negotiation process falls immediately. Politically, we are trying to achieve a cease-fire. There are political elements concerning how we facilitate conditions in the territories in order to try to make life easier. We are talking with the Palestinians on the political side and the military side to try achieve a cease-fire. Mr. Van der Linden (Netherlands) - Mr. Peres, I thank you for your impressive speech and for your peaceful efforts in your country. In your country, there are different opinions on how you tackle revenge by both sides. Why does not your country stop for a moment acting in revenge, to show the world that only without revenge can you come to a peaceful solution? Mr. Peres- We declared a cease-fire that lasted for a week, but then fell. Many people criticize us, but our real problem is how we handle suicide bombers. This is the great problem that we are facing. If we have information that a suicide bomber is on his way, how do we stop him? The minute he enters the country, he will not be stopped by the police or the military and he

54


will blow himself up. Our only chance of saving lives is to intercept him before he enters the country. Israel would gladly act in a one-sided way, but if Arafat cannot control all the groups it would be in vain. That is why I wanted to emphasize the need for the Palestinian Authority to become an authority and control the guns and the shooting. Mr. Eorsi (Hungary) - I join my colleagues in wishing you the best of luck in achieving your goal of bringing peace to the Middle East. You spoke a lot about terrorism, but not about Israel's response. Through the international media, we see the reaction of Prime Minister Sharon, and you disagree with his actions. While you can give us a convincing speech here, do you have enough influence in the Israeli government to implement real and united policies vis-a-vis the Palestinians? Mr. Peres - I shall answer very honestly. I, as a member of Labor, represent a party that lost the elections. Mr. Sharon represents a party that won the elections. He represents the majority as Prime Minister now. Why did we lose the elections? Basically, we lost because after the proposals introduced by a Labor Prime Minister were rejected, we lost our support in the eyes of many Israelis. They said, "You are very nice people and you want peace, but you do not have a partner. Your partner rejected your proposals and started to shoot around." We became a minority; I do not pretend that I am in the majority. I asked myself whether to be in parliament in opposition or in a coalition government. One condition of our joining the coalition was that we would not divorce ourselves from our positions or silence our voices. We made four conditions in order to build a coalition government. The first was not to build new settlements. The second was to try to find a permanent solution with the Palestinians and the Syrians based on Resolutions 242 and 338. Neither of these was ever the position of the rightist parties in Israel. The third was that we were ready to make painful compromises. The fourth was that we would respect all the signed agreements, including those signed by the Labor government and the Oslo agreement, provided that the Palestinians did likewise. It is a difficult choice and you can criticize me for it, but as someone who believes that this year or next year decisions will be taken, I thought it was right for us as a minority group - not in parliament but in terms of the Prime Ministerial elections - to try to insist on those four basic conditions that carry the hope for peace. That is what is happening. Mr. Atkinson (United Kingdom) - Mr. Peres, we very much appreciate your presence here today. Do you agree that for there to be any chance of a settlement in the Middle East conflict - the principal cause of international terrorism today - it requires of the Palestinians to accept that there can be no realistic right of return for most of the refugees, and of Israel to abandon its policy of settlements in the Territories it occupies? Mr. Peres- In the Middle East, some years ago, there were 24 states; 22 were Muslim, one was Christian and one Jewish. What is a Muslim, Christian or Jewish state? It is one where Muslims, Christians or Jews are in the majority. The Christian state, Lebanon, ceased to exist because the Christians lost the

55


majority. Do not expect the Jewish people to lose our majority in our land and stop being a Jewish state. We have suffered enough throughout history, including in Europe, and we do not need to justify our independence. Right or wrong, the right of return does not call for the suicide of the State of Israel. We have absorbed one million Jewish people who came from Arab lands. The war has changed the demographic picture, and we understand that in order to remain a Jewish state we are ready to recognize a Palestinian state. That is not an official position of the government, but Sharon, myself and others have said that. We are for partition; we are ready to give up part of our land in order to keep the nature of our country. The right of return of the Palestinians would change the demography of the country. It would mean the end of the state, but I am telling you, and I tell also the Palestinian leaders, that there is one outstanding Palestinian, Sari Nusseibeh, who is the president of a university and who is supposed to be the representative of the Palestinians in Jerusalem. He stood up and said clearly to the Palestinians, "Stop it. It does not make sense." That was probably one of the failures in Camp David. Our position is clear. We want to participate in solving the refugee problem by saving them from the status of refugees and to help, financially and in other ways, even in the reunion of families. We are ready to do that, but we are not ready to bring an end to Israel as a Jewish state. Mr. Behrendt (Germany) - Let me emphasize that I do understand that Israel must react strongly to each of the terrorist attacks against its population, but nonetheless I must ask you whether you think it is acting under the rule of law to commit preventive liquidations against Palestinian leaders? Do you think it is acceptable to destroy the infrastructure - such as the airfield in the Gaza strip, which was built with help from the EU - as a reaction to terrorism? Mr. Peres - The issue was checked by our judiciary, and what you call "liquidation" was prevention. If you have an enemy, whether in a uniform or not, who comes to kill your people, you have the right of self-defense. I have explained carefully that if we get information about someone who carries what we call a ticking bomb and who could enter the country at any time and bomb us - the usual targets are youth clubs and night clubs to kill young people - it is our full right to defend our lives. We are very careful, because we are a lawabiding people. We do not want to overdo it. Mr. Mota Amaral (Portugal) - Please accept my personal repudiation of the terrorist attacks against Israel and my solidarity on the Holocaust, as well as my strong criticism of the retaliation that Israel is conducting. Do you still consider the Mitchell propositions for peace to be valid? Mr. Peres - The answer is yes. That is the official position of our government. We have accepted the Mitchell propositions. By the way, people say that we have to offer a political horizon to the Palestinians. There is a political horizon in the Mitchell report, as there is a political horizon in the government's declaration and the present coalition's agreement that they will implement all

56


the previous agreements. There is much that Israel has to do and much that the Palestinians have to do, but we have accepted the Mitchell proposals fully. As you know, the Mitchell proposals set out a sequence. You have to have a cease-fire, then confidence-building measures and then negotiations for a political solution. What we are now trying is to take the first step, namely a cease-fire, that will permit the train to leave the first station and move towards the target of full negotiations. Mr. Neguta (Moldova) asked if the destruction of homes in Palestine was an approach that was more likely to lead to a permanent settlement or whether it would make the situation more serious. Mr. Peres - No, we did not start by limiting the actions of Arafat, but over the last month or so we have had the following events. An illegal ship was carrying illegal arms, some of them extremely dangerous, to the Palestinians, and, apparently, the Palestinian Authority was in the know. That was against the law and against the agreement. Also, four Israeli soldiers were killed. Just a week ago, a terrorist entered the town of Hadera and started shooting around, and another incident happened yesterday in Jerusalem. It is not only we who have had an American observer. The American envoy, General Zinni, asked the Palestinians why they were destroying all their credibility. The United States, and even Europe, are posing the same question to Arafat today. Arafat must establish his credibility and that is the greatest problem. Obviously, Israel is trying to apply pressure on him to do so, because we said that we will not destroy the Palestinian Authority or defeat Mr. Arafat. However, we want him to behave in accordance with his commitments. Mr. Yanez Barnuevo (Spain) commended Mr. Peres for speaking the truth but noted that it was only half the truth as Mr. Arafat had been prevented from coming. He asked Mr. Peres how he assessed European diplomatic efforts to bring about peace. Mr. Peres - First, I understand that you will hear tomorrow from Mr. Saeb Erekat, who will present the Palestinian case. Arafat receives delegations from all over the world, including Europe. There is no problem with that. Nobody prevents him from speaking or expressing his views, even if I do not share those views. However, the suspicion of his motivations is so deep. If you sat in our Cabinet, for example, you would be asked about handing over money to the Palestinians. There is an organization called Tanzim that is now carrying out most of the acts of terror. It is on the payroll of the Palestinians and we tell the Palestinians, "Either take Tanzim off the payroll or tell it to stop killing and shooting." It is a unique situation. When it comes to the European role, we have never suggested that Europe should act against the Palestinians. We did not suggest that you should not act against terrorism in Yugoslavia or Afghanistan. What we ask is the right to act against terror. Acting against terror will permit the renewal of the peace process. There is considerable positive co-ordination between the European position and the

57


American position. For Mr. Arafat, international legitimacy is of great importance, and it is better to use political pressure than to use arms. Arafat started to respond to American and European pressure. He started to act against terror but, alas, he stopped at the wrong point - before dismantling all the organizations which, in my judgment, are his real enemies. It is not Israel which makes his position impossible; it is Hamas, Jihad and Hizballah, which are now preparing attacks against Israel as I speak. By the way, Hizballah does not represent Lebanon. It receives orders from Iran and endangers Lebanon. Hamas and Jihad also get orders from abroad and are endangering Arafat. The enemy of the Palestinians are those armed minority groups. We have told our European friends and the European Union that their economic aid to the Palestinians is welcome. We support everything that is positive and that creates employment. We do not consider ourselves enemies of the Palestinians. This policy must bear fruit not only for the sake of Israel, but for the sake of the Palestinians too. I hope that co-ordination will be maintained between the United States, Europe and Russia. A division between you will encourage a division in the Middle East. Each client will try to mobilize one side or the other. There is worldwide acceptance of the need to get rid of terrorism, not of nations or religions. That must be continued in a responsible manner. Mr. Goulet (France) asked how Israel could justify its observer status in the Council of Europe and its claim to support human rights when Arafat, who had been democratically elected, was prevented from exercising his functions. Mr. Peres - Observers can be useful if there is an agreement, but if there is no agreement, what are they to observe? There is a group of European observers who can move freely, and I believe that you have heard their opinions, which are not far from my own. They tell you the same thing, but what can you do about it? The problem of observers is that the confrontation is between a legal army which acts openly and which can be photographed or televised, and a clandestine organization which one cannot see. What can the observers tell you that you do not know? They will never be permitted to visit the headquarters of Hamas or Jihad, or to accompany a terrorist, so it will be a one-sided observation. That is very much the case on television at present. As our friends from Spain, England and even France know, in a confrontation between a clandestine organization and a legal and open army, observers can help very little. Mr. Margelov (Russian Federation) - Mr. Peres, how do you evaluate the possibility of a dialogue between the Palestinian National Assembly and the Israeli Knesset? Can such a dialogue become a new mechanism for discussion between the two nations?

58


Mr. Peres - We have nothing against that. We do not prevent dialogue at any level. The Speaker of our parliament was invited to address the Palestinian National Assembly, as I have done. Unfortunately, however, the problem is not in the hands of parliamentarians, but in the hands of the leaders. Leadership is not just about taking a position. I understand that leaders have to take risks. One cannot be a leader rhetorically. One must defend one's people. The Palestinian leaders must defend their people from their own terrorists, who are undermining their position. Arafat tells them what to do and what not to do, but they do not listen. They compromise him more than we do. Mr. Weiss (Slovakia) - Does the Israeli government intend to fulfill United Nations Security Council Resolution 242? When will your government revise its policy and stop building settlements on Palestinian territory? Mr. Peres - Resolutions 242 and 338 have nothing to do with settlements. We ourselves decided not to build more settlements. To be fair, the rightist government headed by Mr. Begin and with the participation of Mr. Sharon totally fulfilled Resolutions 242 and 338 in respect of Egypt and even dismantled existing settlements, so experience shows that, as my own mentor said, all experts are experts in what has already happened. No one is an expert in what may happen. If terror stops, you may be surprised. Without complimenting either the right or the left, I can say that from time to time both right and left can produce exceptions, and even miracles. Mr. Daly (Ireland) - Ireland, as a member of the UN Security Council and of the European Union, and with experience from our own peace process, has constantly sought to play an active role in supporting efforts to bring about a comprehensive and lasting settlement in the Middle East. In particular, we would like to see action taken by both sides towards implementing the Mitchell recommendations and the Tenet plan. The first step would be to recommence security co-operation between Israel and the Palestinian Authority. However, the seven-day period of absolute calm demanded by the government of Israel does not appear to be realistically obtainable and may indeed be an obstacle. I would welcome an assessment of the implementation of these initiatives, given the deterioration in the situation there. Mr. Peres - I would not be so quick to judge, and I would not abandon the proposals in the absence of a better alternative. For the time being, the Tenet recommendations and the Mitchell recommendations are the two documents accepted by both the Palestinians and the Israelis, and for that matter by the rest of the world. We should try hard to make them a reality. Mr. Iwinski (Poland) - It is always a great pleasure to listen to you, Mr. Peres. You seem to be a realistic visionary, even a philosopher, rather than a typical politician. I want to raise the link between world terrorism and the situation in the Middle East. Do you think it is possible effectively to combat international terrorism without reaching a durable, peaceful solution to the dramatic conflict in the Middle East?

59


Mr. Peres - I have said already that I think that it is easier to find a solution without terror. Terror is preventing a solution. Like everybody, I am listening to what bin Laden is saying. He wants to get rid of the Crusaders, for example, who as you know are not necessarily Jewish people. That has nothing to do with the State of Israel. The terrorists' idea is hegemony over the religion of other states. They are self-appointed leaders; nobody has elected them. They are responsible to nobody. They hang on their guns, not on their values. They are not accountable to a land, a state, a court or a cause, and they drive you crazy. They are terrorists for different reasons. If I look at the Middle East, I see, for example, the civil war in Algeria. It has nothing to do with Israel. Sudan has nothing to do with Israel. Iraq has nothing to do with Israel. A crazy dictator takes over a country. I see the problems in Afghanistan and in Indonesia - that has nothing to do with us. I believe that the world has come to the conclusion that terrorism is a result of failure in the governmental system, not the result of a just cause. By the way and, again, to be fair, only the people themselves can correct things. Nobody can impose a solution. Let us consider Iran. Iran is a country that has two governments. It has the ayatollahs governing behind the scenes, taking all the decisions, controlling the army and holding the money. They give orders, they are not accountable to anybody. Then there is the formal government, headed by Khatami. Again, the most unusual story is that Khatami was elected sincerely. Those who voted for Khatami meant it earnestly and sincerely. The greatest achievement, in my judgment, in the twentieth century was the liberation of women. Historically, women were discriminated against, and submitted to the whims of men, of rulers and of clergymen. Khatami was elected by women who wanted to be liberated and right, but the ayatollahs do not give a damn about them. As we saw with the Taliban in Afghanistan, the first to be liberated were - again - the women. So, the matter has nothing to do with Israel. There is a choice: either we have an elected and free government, and, if you want, a separation between church and state, or you are terrorized by crazy people who in the name of justice commit killings. We politicians are accused all the time of being compromisers. Right, we have to compromise, because there are conflicts in life and if we do not compromise, a person will kill a person, from the family unit to the family of nations. We do so not because we like compromises but because we respect life. However, there are religious people who in the name of justice permit killing and shooting without any discrimination. They are the danger. I am not talking about all religions but about the ones who are fanatical and who call for killing and death. Mr. Slutsky (Russian Federation) commented that it was a shame that there was no representative present from the Palestinian parliament. He asked what problems might arise in the future in the discussions over a Palestinian state.

60


Mr. Peres - The government of Israel has not taken a decision about the creation of the Palestinian state for the simple reason that you have to take decisions in accordance with a certain calendar, a certain logic. I for one am clearly for a Palestinian state. I believe that most Israelis are of the same view. Let me say in a very serious manner that the late Prime Minister Rabin and I went to Oslo because we did not want to dominate the Palestinian life. It is against our moral position as Jewish people. Never in our history did the Jewish people dominate another people. We think that it is wrong; it is a mistake. Our driving force was basically spiritual and moral more than strategic. That is an unchanging situation. We are not willing to dominate other people. We think that it might corrupt our very basic standing as a Jewish people. That is unchanged. I believe that a solution is possible. Europe, for example, was for hundreds of years at war and saw bloodshed. I saw Mr. Solzhenitsyn, who told me that he thought that the leadership of Europe should have declared bankruptcy after two world wars, the killing of 50 million people and the Holocaust. Yet, contrary to all its history, Europe found a solution - not by changing borders but by changing relations. Europe has shown that political conflicts can be solved in a more economic rather than political domain. Jean Monnet contributed more to the future of Europe than the many marshals and generals have contributed in helping us. My hope is that the same will happen in the Middle East. There is an economic potential, not only a territorial one, for solving the problems. Today, if you have enough educated people, you can maintain an excellent economy. The advantage of Israel is that we have the largest population of scientists and engineers per kilometre - but we do not have many kilometres of land, so that is not such a big story. However, everyone can do it. I have just come back from India. In India they are producing 300,000 engineers per annum. India will move ahead. It will be the same land with the same traditions, but there is a switch in it. The Palestinians have nine universities with 60,000 students. I believe that is a good beginning. That is where peace may start. Thank you.

61


6 ‫הברית ג'ורג' בוש‬-‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ונשיא ארצות‬ ‫לאחר פגישתם בבית הלבן‬ 2002 ‫ בפברואר‬7

Remarks by US President Prime and Minister Ariel Sharon George Bush following their meeting in the White House 7 February 2002

President Bush: I'm going to make a statement; the Prime Minister will make a statement. We both have agreed we'll answer two questions from both sides. I'll call on somebody; the Prime Minister's press aide will call on somebody, and that's the way we're going to do it. So it's my honor to welcome a good friend, the Prime Minister of Israel, back to the Oval Office. Mr. Prime Minister, I'm so glad you're here. Welcome back. We just had an extensive discussion, first about our mutual desire to rid the world of terror. I assured him that our nation is just beginning in a great objective, which is to eliminate those terrorist organizations of global reach. And by doing so, I firmly believe that the world will be a more peaceful place. My most important objective is to protect our homeland. The best way to do so is to rout terrorist organizations where they try to hide and bring them to justice. Secondly, I assured the Prime Minister that we will continue to keep pressure on Mr. Arafat to convince him that he must take serious concrete, real steps to reduce terrorist activity in the Middle East. We had an interesting discussion about how we can help the Palestinians who are not involved with terror. I'm deeply concerned about the plight of the average Palestinian, the moms and dads who are trying to raise their children, to educate their children. I've got $300 million in the budget to go through NGOs to help Palestinians be able to realize a better life. And, finally, we had a good discussion about how best to work together to get the Mitchell process started, to get into Tenet and then in Mitchell. In other words, we had wide-ranging discussions not only about international terror, but about security, economic development for the Palestinians, as well as the desire to get into Mitchell so that there can be some long-lasting peace in the region.

62


And so, Mr. Prime Minister, I appreciate the candid discussion. I appreciate your friendship, and I want to welcome you back. Prime Minister Sharon: Thank you, Mr. President. I was very glad to be again at the White House. We had discussions about strategic issues in the region. We talked about the need to fight terror and not to get into compromise with terror: one cannot get into compromise with terror. At the same time, we discussed steps that should be taken in order to improve the living conditions of those Palestinians that are not involved in terror. That's my intention. It was always my intention. And, of course, we'll try and see what can be done. And, altogether, I think that we can look forward with optimism, though it's not going to be a short struggle against terror. It's a long struggle. But I'm sure that we will win, as I have a real admiration, Mr. President, for the steps that you have been taking against terror, in order to defend our values. Thank you. Question: At this point, sir, is there a point for the U.S. to talk to Mr. Arafat? Is there a point for Israel to talk to Arafat? President Bush: Well, Mr. Arafat has heard from us. I can't be any more clear in my position, and that is that he must do everything in his power to fight terror. Obviously, we were, at first, surprised, and then extremely disappointed, when the Karine-A showed up loaded with weapons, weapons that could have only been intended for one thing, which was to terrorize. And I made our government's position about as clear as I could. I couldn't say it any more plainly, and I haven't changed my position. And as to what the Prime Minister's position is, he can answer that. Prime Minister Sharon: I personally, myself and my government, regard Arafat as an obstacle to peace. Arafat has chosen a strategy of terror and formed a coalition of terror. Therefore, we believe that pressure should be put on Arafat in order, maybe, I hope, to have an authoritative leadership in the future. Question: Mr. President, the Israeli Defense Minister said today that Ms. Condoleezza Rice and also your Vice-President Cheney said that they don't trust Arafat, they don't believe any words coming out of his mouth, and there's no point keeping talking to him. Do you think, as those officials, that there is a point to keep talking to him, to be in contact with him? Or do you think it is time to change the phase in the pressure on Arafat? President Bush: Mr. Arafat has heard my message - I can't be any more clear about it - that he must do everything in his power to reduce terrorist attacks on Israel. At one point in time, he indicated to us that he was going to do so, and then, all of a sudden, a ship loaded with explosives shows up that most of the world believes he was involved with.

63


And I think it's very important that people realize that this great nation wants us to get into Mitchell as quickly as possible, but we fully understand that it's difficult to have peace during terrorist times, and that our campaign against global terror should help the region. And I am absolutely committed to fighting terror wherever terror exists. And I would hope other leaders do so. And Mr. Arafat has a chance to do so, and my hope is that he responds in a positive way. At the same time, I am deeply concerned about the plight of the average Palestinian. I worry about stories and pictures I see of people going hungry and children not being educated, and deep concerns etched on the faces of moms and dads who happen to be Palestinian. We've discussed this openly with the Prime Minister, and, as I said, we budgeted money to go through non-governmental organizations to help. And I think the world understands that there's a lot of folks over there who suffer because of the terrorist activities of a few. Question: Mr. President, did Iran and Iraq figure in your conversations today with the Prime Minister? And why are you sending Vice-President Cheney to the region next month, and particularly the four countries that directly border on Iraq? President Bush: I'm sending the Vice-President because, one, he is a key player in our Administration, and I want to get feedback from the world, from the world leaders. I want them to see first-hand, as well, our strong intent to fight terror. There's nothing like looking somebody in the eye and letting them know that when we say we're going to fight terror, we mean it. And there's nothing like people getting a sense of the determination of this government. There's a lot of folks who might have predicted that over time we would grow weary and we'd get tired and we'd kind of get faint of heart. The Vice-President can deliver the message to many important world leaders that our government is absolutely committed to fighting terror, and we expect people to join us in doing so. As I said, either you're with or you're against us. And we fully understand that in order to be effective in our fight against terror, we need others to join us. And so the Vice-President, I think, is going to be very effective at convincing our friends we mean business. And we would hope that they would do everything in their power to shut off money, to deny haven, and to join this grand coalition dedicated to one goal: freedom and peace. As to whether or not we discussed other countries in the region - you bet! We discussed a lot of countries in the region. And we've had a very frank and open discussion.

64


Question: President Bush, the government of Israel decided not to let Chairman Arafat move (inaudible). Do you think this decision serves the goal of stability in the Middle East? And one question for you, Prime Minister Sharon. You said a couple of months ago that you want to give the Palestinians a Palestinian state, for the first time Do you still support the same? President Bush: Do you want to go first? Prime Minister Sharon: Yes. I believe that the end of the process, first, should be a full cessation of terror and violence and incitement. And then several steps will be taken by the Palestinians, like arresting the terrorists, dismantling terrorist organizations and their infrastructure, and collecting their weapons that should be handed to American representatives and destroyed. Once they would take serious preventive steps and completely stop incitement, then we'll start negotiations. I believe that one day we will achieve peace. Israel is committed to peace. And at the end of the process, I believe that we'll see a Palestinian state. But only at the end and the final steps that should be taken in order to start negotiations. This cannot be done under terror. My role and my government's role is to defend our citizens against acts of terror. President Bush: We, too, of course, support a Palestinian state, one that's been negotiated by the parties; one that recognizes that Israel has got a right to exist, and Israel will be supportive of their right to self-govern. I think that's an ultimate aim that we all have got to work hard to get to. The problem is there are some that don't want to get there, and therefore terrorize. My position on Mr. Arafat is clear. I can't be any more clear about what I think he ought to do. And I'm confident if he were to take these strong steps toward reducing terror, it would help tell the world that he is fully dedicated to achieving the objectives that we both described. And it's going to be hard to have a peace process so long as there's terrorist activity. But we believe strongly that Chairman Arafat needs to put a 100 percent effort to achieve some peace, so that we can then get to a political process. And that's very important for us. Thank you all for coming.

65


‫‪7‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעת גשר להביע אי‪-‬אמון בראש‬ ‫הממשלה בשל תפקודה של הממשלה בניהול ענייני המדינה‬ ‫‪ 18‬בפברואר ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו נתונים כבר ‪ 17‬חודש במערכה‪ ,‬במערכה מול‬ ‫הטרור הפלשתיני‪ .‬המערכה הזאת גבתה מאתנו עד כה מחיר כבד ביותר‪ ,‬כבד מנשוא‪ .‬כל‬ ‫אחד מאזרחי ישראל‪ ,‬ילדים‪ ,‬נשים‪ ,‬גברים‪ ,‬זקנים וזקנות שנרצחו על‪-‬ידי טרוריסטים‬ ‫פלשתינים נתעבים‪ ,‬הם עולם ומלואו‪ ,‬וטרגדיות קשות נפלו על משפחות‪ .‬ומדוע מתנהל מסע‬ ‫הטרור הזה נגדנו‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש? הוא מתנהל על‪-‬ידי רשות פלשתינית‪ ,‬ומי שעומד‬ ‫בראשה‪ ,‬מר ערפאת‪ ,‬מתוך רצון קודם כול לנסות ולהכניע אותנו‪ ,‬מתוך רצון לנסות ולהשיג‬ ‫באמצעות שפיכות הדמים‪ ,‬הטרור והרצח את מה שלא עלה בידו להשיג באמצעים אחרים ‪- -‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אתה מבין שהוא הולך להשיג את זה?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫ מתוך מחשבה שהטרור‪ ,‬הרצח ושפיכות הדמים הם דבר לגיטימי‪ .‬אני מקווה שבדבר אחד‬‫אין ויכוח בין האופוזיציה ובין הממשלה ובין חלקי הבית הזה‪ :‬שטרור איננו לגיטימי‪,‬‬ ‫ושערפאת‪ ,‬הרשות הפלשתינית וארגוני הטרור הפלשתיניים השונים אסור שישיגו דבר וחצי‬ ‫דבר באמצעות מעשי האלימות ומעשי הרצח‪ .‬מה רוצים ערפאת ואנשיו להשיג? הם אינם‬ ‫רוצים רק לרצוח לשם רצח ‪ -‬כמובן שהם ירדו לשפל המדרגה המוסרי שניתן להעלות על‬ ‫הדעת‪ ,‬של רצח ילדים ואנשים חפים מפשע; הם רוצים גם לנסות להביא להתפוררות שלנו‬ ‫כחברה‪ ,‬כעם‪ ,‬לנסות ליצור בקיעים בחברה הישראלית ואובדן דרך ואובדן עשתונות‪.‬‬ ‫אני חייב לציין בצער‪ ,‬שאנחנו מתחילים להיתקל בשבועות האחרונים‪ ,‬אם כי ברוך השם עדיין‬ ‫בשוליים‪ ,‬בתופעות של סדקים קטנים ‪ -‬אם בתופעה שכבר ידועה בכינוי תופעת הסרבנות‪,‬‬ ‫אם פה ושם באיזה הפגנות כאלה ואחרות ובמודעות בעיתונות‪ .‬היום ראיתי בעיתונות מודעה‬ ‫שהכעיסה אותי מאוד‪ ,‬של שימוש בשכול כחלק מהמאבק הפוליטי בממשלה ובמדיניותה‪.‬‬ ‫הייתה מודעה באחד העיתונים‪ ,‬חברת הכנסת קולט אביטל‪ ,‬בשם חלק מסוים של משפחות‬ ‫שכולות‪ .‬אני חושב שצריך להשאיר את השכול מחוץ לוויכוח הפוליטי‪ ,‬בדיוק כמו שלא צריך‬ ‫להפוך את צה"ל‪ ,‬את הצבא שלנו לחלק מהוויכוח הפוליטי‪ ,‬קרדום לחפור בו‪ .‬למה מכוונת‬ ‫מדיניות הממשלה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש? בוודאי היא מכוונת להשיג את היעד המרכזי של‬ ‫ניצחון על הטרור‪ ,‬להחזרת הביטחון למדינת ישראל ולחיי אזרחי ישראל‪ .‬זו המטרה‪ ,‬אין‬ ‫בלתה‪ ,‬ולא יכולה להיות אחרת‪ .‬אני חושב שכל בר‪-‬דעת מבין שהמציאות שבה אנחנו חיים‬ ‫מחייבת כל ממשלה להפעיל קודם כול את כל מה שהיא יכולה כדי להבטיח את היעד הזה‪.‬‬ ‫יש חילוקי דעות ‪ -‬זו האמת‪ ,‬והיא צריכה להיאמר ‪ -‬גם בכנסת ואפילו בתוך חדר ישיבות‬ ‫הממשלה וסביב לשולחן הממשלה‪ .‬כחלק מהמציאות של הממשלה בהרכבה הנוכחי יש‬ ‫חילוקי דעות באשר לדרך‪ ,‬באשר לאמצעים שצריך לנקוט כדי להבטיח את היעד של ניצחון‬ ‫על הטרור‪ .‬אין ספק‪ ,‬הדברים נאמרו קודם כול על‪-‬ידי ראש הממשלה עצמו‪ ,‬שמגיע שלב‬ ‫שבו נדרשים גם דיון והכרעה אסטרטגיים לאן הולכים‪ .‬ראש הממשלה גם הודיע לא פעם‬ ‫אחת ולא פעמיים‪ ,‬שאכן דיון כזה והכרעה בשאלות אלו יתקיימו מסביב לשולחן הממשלה‪.‬‬

‫‪66‬‬


‫במציאות שאנחנו מתמודדים אתה אין אלטרנטיבה קלה‪ ,‬אין פה פתרון קסמים; יש חילוקי‬ ‫דעות ‪ -‬יש שחושבים שדרך אחת היא טובה‪ ,‬יש שחושבים שדרך אחרת היא טובה‪ .‬בצדק‪,‬‬ ‫ציין חבר הכנסת דוד לוי‪ ,‬שיש קולות שונים מסביב לשולחן הממשלה‪ ,‬נכון‪ .‬הדבר הזה שיש‬ ‫קולות שונים מסביב לשולחן הממשלה הוא לא בריא בעיני‪ .‬לכן יכול להיות שהצורך הזה‬ ‫וההכרעה האסטרטגית שמדובר בה הם חיוניים כדי לקבל החלטה לאן הממשלה הולכת‬ ‫במערכה מול הטרור הפלשתיני‪.‬‬ ‫חבר הכנסת דוד לוי נגע בדבריו בנקודה או שתיים שראויות להתייחסות‪ .‬קודם כול ‪-‬‬ ‫בתוכניות מדיניות שונות‪ ,‬לרבות תוכנית מדינית שהוצגה גם בתקשורת וגם בפני אנשים‬ ‫שונים על‪-‬ידי שר החוץ‪ .‬שר החוץ אומר בעצמו שזו תוכניתו ‪ -‬זו האמת ‪ -‬זו איננה תוכנית‬ ‫הממשלה‪ ,‬זו איננה מדיניות הממשלה‪ .‬לא בכדי ההצעות האלה‪ ,‬הקרויות הבנות פרס‪-‬אבו‪-‬‬ ‫עלא‪ ,‬לא הובאו עד היום לדיון בממשלה‪ .‬אני מניח שלשר החוץ יש מקום לחשש סביר שאין‬ ‫רוב בממשלה לתוכניתו ולהצעותיו‪.‬‬ ‫אליעזר כהן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫למה הממשלה ‪ - - -‬יש לי גם תוכניות‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫ראש הממשלה כבר אמר בצורה ברורה פעמים מספר‪ ,‬שההצעות האלה אינן מחייבות אותו‬ ‫ואינן מחייבות את הממשלה‪ .‬אין זה סוד‪ ,‬אומנם אני נושא פה דברים בשם הממשלה כולה‪,‬‬ ‫עד כמה שהדבר מורכב‪ ,‬אבל ביטאתי את דעתי‪ ,‬ואני אישית סבור‪ ,‬שעצם העלאת הרעיונות‬ ‫האלה לא היה לה מקום והם אינם מועילים במערכה שלנו מול הטרור‪.‬‬ ‫אליעזר כהן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫יש הצעות יותר טובות משל שר החוץ‪ ,‬תאמצו אותן‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫עצם הדיון ועצם הנכונות להציע לפלשתינים מדינה‪ ,‬זה כמו לתת גפרורים בידיו של פירומן‬ ‫ולהגיד לערפאת‪ :‬לא רק שאחרי שגורשת מביירות לתוניס החזירו אותך לפה והמשכת לנהל‬ ‫מלחמת טרור נגד מדינת ישראל ונגד אזרחיה‪ ,‬אלא עכשיו קח מדינה‪ .‬בשביל מה? כדי‬ ‫שינהל מערכת טרור קשה ויעילה יותר נגד אזרחי ישראל על גבה של מדינה? אני חושב‬ ‫שהדבר הזה שגוי בכל קנה מידה‪ .‬ודאי שהיום אין כל החלטת ממשלה לאמץ תוכנית כזאת‪,‬‬ ‫זו איננה מדיניות הממשלה‪ ,‬וזה איננו חלק מתוכנית הממשלה‪.‬‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫האם נכון‪ ,‬אדוני השר‪ ,‬לשווק תוכנית כזאת עוד מפיו של שר החוץ‪ ,‬תוכנית שלא מקובלת על‬ ‫כל הממשלה?‬ ‫אליעזר כהן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫לשר הביטחון יש תוכנית משלו‪.‬‬

‫‪67‬‬


‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬בהזדמנות אחרת‪ ,‬כשאני לא מייצג בה ולא משיב בה‬ ‫כשר המתאם בין הממשלה לבין הכנסת‪ ,‬אני אומר מה דעתי בעניין הזה‪ ,‬ואני גם מביע אותה‬ ‫בהזדמנויות אחרות‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫רק ברמז‪.‬‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫אני מוכן לאפשר לאדוני עוד שלוש דקות כדי שיאמר לנו‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬הרי הבעיה איננה הזמן‪ .‬אני חושב שחובתי לנסות לייצג כאן את עמדת‬ ‫הממשלה‪ .‬יש לי דעה משלי‪ ,‬שאני גם לא מהסס להביע אותה ואני חושב שהיא ידועה גם‬ ‫ליושב‪-‬ראש וגם לנוכחים כאן באשר לעניין הזה‪.‬‬ ‫אליעזר כהן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אבל תודה שקשה לך להגיד ‪- - -‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫ודאי שהתוכניות המדיניות שהיו חלק מהמשא‪-‬ומתן להסדר הקבע שהתנהל עד ערב‬ ‫הבחירות האחרונות אינן קבילות על הממשלה הנוכחית ואינן מחייבות אותה‪ .‬מי שחושב‬ ‫שבמציאות שנוצרה ב‪ 17-‬החודשים האחרונים בכלל ניתן להעלות על הדעת איזו חזרה‬ ‫למשא‪-‬ומתן על הסדר קבע ואיזו אפשרות סבירה להגיע להסדר מן הסוג הזה עם יאסר‬ ‫ערפאת‪ ,‬בעיני טועה טעות מרה וחי בעולם וירטואלי‪ .‬כולם יודעים היום שהפערים פה הם‬ ‫גדולים‪ ,‬גם לשיטתם של אלה שבממשלה הקודמת היו מוכנים ללכת מרחק גדול מאוד‬ ‫והסכם לא הושג‪.‬‬ ‫אנחנו ניצבים בפני מלחמת טרור שיש לה ללא ספק השלכות רבות על המדינה שלנו‪ ,‬על‬ ‫החברה שלנו‪ ,‬ובוודאי גם על הכלכלה הישראלית‪ .‬אם אנחנו מתבוננים מה קרה לכלכלה‬ ‫הישראלית ב‪ 17-‬החודשים האחרונים‪ ,‬ודאי שלגיטימי לקיים דיון על החלטות כאלה ואחרות‪,‬‬ ‫על הרכב תקציב המדינה‪ ,‬על סדרי עדיפויות כאלה ואחרים‪ .‬אבל ביסודו של המשבר הכלכלי‬ ‫שאנחנו עוברים‪ ,‬כשאנחנו מסתכלים מה קרה כאן בשנה וחצי האחרונה‪ ,‬מה שהביא אותנו‬ ‫מהמצב שבו היינו לפני שנה‪-‬וחצי‪-‬שנתיים למצב שבו המשק נתון כיום‪ ,‬הפקטור‪ ,‬הגורם‬ ‫שמשפיע‪ ,‬השפיע ועדיין משפיע את ההשפעה השלילית ביותר על המצב של הכלכלה‬ ‫הישראלית ‪ -‬כתוצאה מזה גם על המצב החברתי בישראל ‪ -‬הוא המציאות הביטחונית‪-‬‬ ‫הטרוריסטית שאנחנו מתמודדים אתה‪ .‬זו האמת‪.‬‬ ‫אני מזכיר ומדגיש זאת משום שרק לאחרונה קיימנו בכנסת את דיוני התקציב; אנשים הביעו‬ ‫את דעתם בנושאים ובסוגיות שונות שנוגעים למדיניות הפיסקלית של הממשלה‪ ,‬לשאלות‬ ‫התקציב ולדברים אחרים‪ ,‬אבל אני מציע שכולנו נזכור‪ ,‬שביסוד הדברים‪ ,‬המציאות הקשה‬ ‫שבה אנחנו מתמודדים גם מבחינה כלכלית‪-‬חברתית‪ ,‬עומד העניין הביטחוני‪.‬‬

‫‪68‬‬


‫לכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני בדעה שיש חשיבות רבה פי כמה גם בהקשר זה לא רק בגלל‬ ‫מחיר הדמים בחיי אדם‪ ,‬אלא מחיר הדמים תרתי משמע‪ .‬גם בגלל המציאות הכלכלית‪-‬‬ ‫החברתית שהמדינה נמצאת בה הממשלה נדרשת ותידרש‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בקרוב להכרעות‪ ,‬לרבות‬ ‫הכרעות אסטרטגיות‪ ,‬לאן הולכים בעימות האלים והקשה הזה מול הטרור הפלשתיני? כל‬ ‫אחד יביע את דעתו‪ ,‬ובסופו של דבר הממשלה תכריע לאן תלך בעניין הזה‪ .‬לי כמובן יש דעה‬ ‫משלי‪ ,‬ולא זו ההזדמנות לבטא אותה בהקשר זה מבחינת היחס והמדיניות הנכונה והראויה‬ ‫שיש לנו מול הרשות הפלשתינית ומול יאסר ערפאת‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬דבר אחד‪ ,‬אם יורשה לי‪ ,‬אני חושב שצריך להציע‪,‬‬ ‫וכולנו צריכים להציע גם בעת הזאת‪ .‬עם כל חילוקי הדעות שיש בתוכנו‪ ,‬ועם כל הקשיים‬ ‫הרבים שיש לנו במציאות הנוכחית‪ ,‬אסור שנאבד את עשתונותינו‪ .‬אנחנו צריכים לדעת‪,‬‬ ‫שבצד השני‪ ,‬אצל אויבינו‪ ,‬במנהיגות הפלשתינית שמפעילה את הטרור נגדנו‪ ,‬יש ציפייה‬ ‫לראות חולשה ואובדן דרך וסדקים בחברה הישראלית‪ .‬הם רואים בזה‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬חלק‬ ‫מהניצחון הלאומי שאליו הם חותרים‪ .‬זו מתנה יקרה מפז שאסור לנו לתת אותה בשום צורה‬ ‫ובשום אופן‪ .‬לכן הנחישות‪ ,‬העמידה שלנו כממשלה‪ ,‬כמדינה‪ ,‬ככנסת‪ ,‬כחברה‪ ,‬במערכה‬ ‫הזאת מול הטרור היא חיונית ביותר‪ ,‬ואל לנו לגלות מול הצד השני‪ ,‬מול האויב הטרוריסטי‬ ‫הפלשתיני ‪ -‬בשום צורה‪ ,‬רמז או קצה רמז ‪ -‬חולשה בחברה הישראלית‪ ,‬מכיוון כלשהו‬ ‫ובאיזושהי צורה‪.‬‬ ‫אני מאוד מקווה ומצפה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬שבעמידה הנחושה הזאת‬ ‫ובהחלטות האסטרטגיות הנחוצות‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מצדה של הממשלה‪ ,‬מול מלחמת הטרור‬ ‫הפלשתינית‪ ,‬אכן נשיג‪ ,‬בעזרת השם‪ ,‬בקרוב את ההכרעות הדרושות ואת הניצחון הדרוש‪,‬‬ ‫כדי להוציא את המדינה מהמציאות הביטחונית והכלכלית הקשה שהיא נתונה בה‪.‬‬ ‫לפיכך אבקש מהכנסת‪ ,‬אדוני‪ ,‬להסיר מסדר יומה את הצעת האי‪-‬אמון בראש הממשלה‪.‬‬ ‫היו"ר רחמים מלול‪:‬‬ ‫תודה‪ ,‬חבר הכנסת דני נוה‪ .‬רבותייי חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו עוברים להצבעה על הצעת סיעת‬ ‫גשר להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל תפקודה של הממשלה בניהול ענייני המדינה‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת גשר להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת גשר להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬ ‫תודה רבה‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪3‬‬


8 ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון וסגן ראש הממשלה ושר החוץ‬ ‫שמעון פרס בוועידת הנשיאים של ארגוני הגג היהודיים‬ ‫האמריקניים בירושלים‬ 2002 ‫ בפברואר‬20

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres at the Conference of Presidents of Major American Jewish Organizations in Jerusalem 20 February 2002 Prime Minister Ariel Sharon: Dear Friends, I would like to welcome you to Jerusalem, the capital of the Jewish people for over 3,000 years, and the united and undivided capital of the State of Israel forever. I am very glad you are here. We need your friendship, we need your support, we need your cooperation and I can also add that even the hotels need you here. I hope you will be able to lead more groups here, because we need your visits and friendship, and we need your solidarity. As you know, we are in a war, a war that has been launched against us by a coalition of terror that has been established by Chairman Arafat after choosing a strategy of terror immediately after the Camp David conference. In the past we were dealing with one, two or three terrorist organizations. It is a different situation now. There is a coalition of the Hamas movement, the Islamic Jihad, the Palestinian Popular Front, the Tanzim – which is the military arm of the Fatah, Arafat's party – and the Presidential Guard called "Force 17." Living in a real democracy, when you hear that the Presidential Guard of the Chairman of the Palestinian Authority is involved in terror and in the liaison with Hizballah, it is hard to understand and even hard to believe, but that is the situation. We have been suffering heavy casualties, and about half of those casualties were caused by those terrorist organizations which are under the full control of Chairman Arafat. The Tanzim and the Presidential Guard both receive their wages from him. You have to understand that it is a war going on here. Israel is a peaceseeking country. I do not have to elaborate. I do not have to say anything more about that. We would like to achieve peace, we are committed to peace, we are committed to the Tenet plan and to the Mitchell report. But one thing must be clear:it is impossible to negotiate under terror. This government that I lead will not negotiate under terror. We must have quiet, in order to start real

70


negotiations. There should be a full cessation of terror hostilities and incitement. Then, of course, we would like to start negotiating. I myself am making every effort to reach an end to the violence and terror, and reach a cease-fire. I met these Palestinian leaders, I will meet with them again soon, and I am making every effort to try first of all to achieve a ceasefire. That is the most important thing at the present time. Once we will achieve a cease-fire, then we can move forward. Altogether I think that Arafat at the present time is an obstacle to peace. He adopted this strategy of terror. He formed this coalition of terror. With him I do not think we can reach anything. So, of course, the question is: will there be in the future any other Palestinian leadership, maybe more pragmatic, with whom we will be able to negotiate? That depends on the pressure that Arafat will be under. The heavier the pressure will be, and that includes isolation and so on, the shorter the time will be until maybe we will have somebody else to negotiate with. It may take a long time, but he made himself irrelevant and that is the situation. I think that if there is something that should be done, it should be heavy pressure put upon him. That is the most important thing at the present time. Altogether, what we need is to start negotiations. Many times, by many people, the question has been raised: "What do you mean when you say full cessation of terror and hostilities?" I have been asked also by President Bush: "What will happen if an insane Palestinian will be shooting somewhere while you are negotiating?" I said that if the Palestinian Authority makes a one hundred percent effort - not just declaring that they are making a one hundred percent effort, but if they are really making a one hundred percent effort - and a crazy Palestinian will start shooting, then we will consider each individual case. We hear all the time the Palestinians saying that they are making a one hundred percent effort. Again, I do not think about declarations. I think about the steps that should be taken that will be regarded as a one hundred percent effort. First, real arrests – because right now nobody is in prison – and interrogation of terrorists. Not only those 33 whose names have been mentioned. There are several hundreds that should be arrested. Second, dismantling the terrorist organizations and their infrastructure: the Hamas, the Islamic Jihad, the Popular Front, the Tanzim, the part of Force 17 that is involved in terror and the Democratic Front. They should be dismantled, including their infrastructure. Third, the weapons of these terrorist organizations, and we are talking about very large quantities of weapons that have been smuggled in recent years into the Palestinian Authority area by the Palestinian Authority and other terrorist organizations, as well as weapons that have been manufactured by the Palestinian Authority and other terrorist organizations should be collected, handed over to American representatives, taken out of the Palestinian Authority area and destroyed. Fourth, the Palestinian Authority should take serious preventive steps. They never did it. Fifth, they have to stop the incitement. These are the steps that must be carried out if they really want to move forward with negotiations.

71


I can tell you one thing - it is very complicated. The terror did not start last year. The terror started here 125 years ago: Arab terror which later came to be known as Palestinian terror. My grandfather was already facing this terror. I know families that have been facing Arab-Palestinian terror for five or six generations. So it will take time. It needs patience, it needs determination, it needs strong will power, but I think it is very important, otherwise there will never be peace here. I have made it very clear that for a genuine, durable, true peace we are willing to make painful compromises. But we will not make any compromises whatsoever which might endanger Israeli citizens and the very existence of the State of Israel. We do not demand an end to terror only because we want to defend our citizens. That is my role, that is what I have to do. But I think it is very important to understand that there cannot be peace unless it is completely quiet. We are ready to make compromises, but for us peace means security. I see the Syrian efforts to try and get closer to the Western world. Maybe they are waiting for financial support or other support, and I raise several questions. The first one is the question of the missing soldiers and civilian that were kidnapped and brought to Lebanon, as well as the missing navigator that we have not heard from for so many years now. The families who have been waiting for years and years have the right to know what happened to their children. Are they alive or are they dead? We have to get that information, and that should be a demand. If I am already mentioning Syria, I would like to point out some things. Syria is hosting 11 of the most extreme terrorist organizations. They should be deported and expelled immediately from Damascus. It occurs frequently that instructions are given from Damascus to the Islamic Jihad and to the Hamas for actions taken in Israel. The Iranian Revolutionary Guards, which are in an area under full Syrian control in Lebanon, should be expelled and deported from there immediately. There is no reason for them to be there. Iranian supplies of weapons to Hizballah and the Palestinians, which could not take place without the Syrians, should be stopped. The Lebanese army, according to the agreement prior to withdrawing from southern Lebanon, must be deployed along the Lebanese border. Instead, Syria and Lebanon allowed Hizballah to be deployed there. And because of this, it is very tense there and might burst any minute. The Hizballah should be moved farther back, and the Lebanese army should be deployed on the border. Syria should remove its forces from Lebanon. There is no reason for them to be there. I would say that these are the most important points that should be strongly and effectively carried out. Thank you.

72


Foreign Minister Shimon Peres: Dear Friends, Let me give a little bit of a background to explain what, in my interpretation at least, is happening and can happen in Israel, in real terms. I shall start with the time element. We are supposed to have elections, at the latest, in October 2003. This means that in the first part of 2003 we shall see already the electoral, campaign in the country, and no real position will be taken after this. Then it will be total propaganda, like in every campaign. It will be many promises as happens during a campaign. So actually we have one year to make decisions, but, alas, in this year we have a very complicated system. To start with, the present Knesset was elected under the system of the direct election of a Prime Minister. The result is catastrophic, in my judgment, because every citizen had the right to vote twice. Once he voted for the Prime Minister, the second time against him. The two things worked perfectly. The Prime Minister was elected by a huge majority, only to discover that he doesn't have a majority in the parliament. So it is really a symbolic victory. You could have seen it during the budget negotiations. Moreover, it created a situation where the two major parties, for the first time in the history of Israel, do not have a majority. So it is a broken glass, in many pieces, and in order to make a coherent decision you must have a coalition of one sort or another, which is extremely difficult. But this is not the end of the story. We have the right and we have the left, and while the two have had historic positions, history didn't follow their positions. The right has had a plan, namely the wholeness of Israel, but they gave up on that in the face of reality. The left has had a partner, and then the partner disappeared. After Camp David, the left found out that maybe Arafat is not a partner. So you have two parties, one lost their plan and the other lost their partner. And go and do something in the parliament which is so much divided and fragmented – and in the short period of time which remains until the elections. I am saying this because I want to explain what I am trying to do under those circumstances. I think we are trying to find a sort of a partner, and trying to find a sort of a plan that can enable the two parties to return to the two necessary conditions for peace – to have a partner and to have a plan – which don't exist today, neither on the left nor on the right. As far as the partner is concerned, we have become a huge clinic for the psychology of Arafat, whom we analyze in the morning, at lunch and in the evening. It has become a national hobby, and every Israeli who is not a strategist is a psychologist, analyzing the character of Arafat – and apparently it is a very interesting subject. We did it, by the way, previously with another gentleman by the name of Hafez El-Assad, the President of Syria. In this case, we analyzed his health. We invested a great deal of money, energy and wisdom to check his heart and mind and stomach and legs – and unfortunately none were in accordance with our analyzers. So all our

73


investment was in vain. We spent literally hundreds of thousands of dollars to follow his health, and at that time every Israeli was a doctor, being totally aware of the state of health of Assad. So, we feel that Arafat is not reliable, but we do it with a very Jewish devotion – namely, we exaggerate our point, which becomes in my judgment unrealistic: the Palestinians don't respect Arafat positively, as we do not respect him negatively. It is almost a perfect state of lack of respect, which is exaggerated. He is not as good as some people say, and he is not as terrible as we are saying. Today he is not considered as the epitome of credibility. But we did agree to talk with his lieutenants, the group of people around him. The names are quite known - Abu Ala, Abu Mazen, and others – there is a group of eight to ten of them who are around him, highly intelligent people, experienced. We know them and they know us. They wouldn't like to be perceived as an alternative to the leadership of Arafat. Actually they say: "If you say it, we shall have to stop negotiation, because we cannot appear as his associates that are trying to topple him, it doesn't make sense." But they are suggesting to Arafat and to us an alternative, a plan. Now, it is not only me who is talking with them, it is also Sharon, and I am very glad. Because, as you see, under the present circumstances, I believe that the greatest effort should be to create a majority. If I shall just convince you that I have a wise plan, it doesn't mean very much. I need a plan that has a majority. Because if you don't have a majority, it is just a headline in the paper. Arafat is in fact excluded or, as they say in Hebrew, "irrelevant." But his lieutenants are relevant, and they are representing an irrelevant leader. It doesn't matter. If we can reach an agreement with them, who cares? So we have sort of a partner and an address. Then, when it comes to a plan, it is very easy to draft a plan; it is very difficult to draft a plan that will be accepted by the two sides. A one-sided plan, in my judgment, is not a plan, it is the continuation of the present situation. As you cannot walk on one leg, as you cannot applaud with one hand, you cannot make peace with one side. All these call for couples: You must have two legs, two hands, two parties. The main difficulty in finding a plan is finding a plan that is acceptable to the two parties. In the talks with Abu Ala and myself – talks that were accepted by Sharon, who followed the talks very carefully – I don't say we agreed on everything, but we agreed to continue those talks. We reached a sort of understanding, and I shall also point out the problems of it. The understanding consists of four points. The Palestinians have to establish one authority over all arms, the carrying of arms, and the use of arms. Because as things stand today, they have four or five different armed groups, each of them introducing their own agenda, and killing the agenda of the others. It makes the Palestinians a people without a real political address. Because whatever we may agree with Arafat, Hamas or

74


Jihad may throw a bomb and kill it. They understand this, and the first condition is that they will establish a single authority that will take charge of all arms, collect the illegal arms, and clearly stop fire. The Palestinians have indicated that for that, they need a month's time. I want to say that many in Israel are skeptical that they can do it. I know that to be skeptical is perceived as being wise. I decided to be among the small unwise group of people who give up skepticism. Why? Because I saw on two occasions that the Palestinians are capable of doing it. In 1996, before the elections, when there were terrible acts of terror in Jerusalem and Tel Aviv that affected the results of the elections, I called Arafat and told him: "Look, if you won't stop the terror – that's it." In a month's time they arrested a thousand people, and killed 20 of the leaders of Hamas and Jihad, and collected their arms. So with all your skepticism, don't forget also the experience. Then we had, relatively speaking, a period of four years of quiet, which Netanyahu enjoyed and even took credit for. Then comes the second stage, which the Palestinians, too, suggest to do quickly. Within eight weeks there will be mutual recognition: they will recognize the State of Israel, we shall recognize the state of the Palestinians, though without borders. They will govern immediately Gaza and Zones A and B, which is 42 percent of the land, including over 90 percent of the people. But these will not be the borders of the Palestinian state. Then we will take a year's time to negotiate the outstanding issues: borders, refugees, Jerusalem, settlements, and security. On one of these five issues we have an indication, namely, the borders. The borders will follow United Nations Resolutions 242 and 338, and they should be marked accordingly. All the other issues are open. We do not have a commitment. If we shall agree on those four or five issues, then we shall have another year, which would be the fourth chapter, to implement the agreement, and that is it. Now, this is not in contradiction to the Mitchell plan, or to the Tenet document. It is really an extension to it, giving a political horizon to otherwise ambiguous negotiations. I believe that without such a horizon, or such an incentive, we will not be able to move. People say that, at Oslo, we gave guns to the Palestinians, Maybe so, but we gave them guns without motives. Guns don't fire, people do. Clearly, the real problem we are having is not guns, but suicide bombers. The motivation to kill yourself is a result of what has happened after Oslo, and not what was agreed in Oslo. If we want to meet, as we should, not only the danger of bullets, but the incentive of suffering, we have to address ourselves to other motivations, and this is an attempt to address ourselves to the motivation. As I see it, we have to make simultaneously four efforts. One is to fight terror carefully. I know, for example, that many people feel that when we destroy many houses, we are not gaining many points on world television. We do not want to kill innocent people. So we set our own limitations, but we have to

75


defend every person, wherever he is, and to take the advice of the army on how to do it. The second point is to deal with security relations – if possible, with General Zinni; if impossible, without General Zinni – and have the two parties meet and check how to prevent acts of terror and how to enhance the security measures. The third is to facilitate the economic situation in the territories. Many people are talking nonsense about the territories. In 1948, when the State of Israel was established, we were 650,000 Jewish people in Israel, in a small Israel, and 120,00 Arabs. Today, with the enlargement of israel, with the West Bank and Gaza and the Arabs who are in Israel, we are 5.5 million Jewish people, and 4.5 million Arab people. We cannot make a policeman out of every Jewish person. You must understand the limitations and also the nature of the arms. At that time it was different. Then they didn't have any missiles, they didn't have car bombs and many other things, which they have developed during the Lebanon war and in other places. We cannot keep millions of Palestinians under siege without income, oppressed, poor, densely populated, near starvation. And though we have good reasons, security reasons, I don't know what produces what. Poverty produces terror, and I am not sure that by taking anti-terror cause. measures and making people poorer you are really serving the cause. Maybe you kill terrorists, but you give birth to support of terrorism. Young boys at the age of 14 - 15 are ready to commit suicide. It is not a simple proposition, and it has to do with the human factor, not the military. So I think that we have to take serious measures to ease the situation in the territories, to allow people to live for more than one dollar a day, and have food for the children. We cannot turn our heads and say that we don't see. This won't help us. We shall be accountable for it. The fourth point is to continue our negotiations. What I agreed with Abu Ala is a framework, not yet an agreement. I told the Palestinians that it wasn't yet approved by the Cabinet, it is not an official paper, it hasn't been approved by the Prime Minister. It is really something that I thought might serve as a basis. The Palestinians are unhappy about the paper, because they would like to have, instead of 242 and 338, clearly written, "the borders of '67, plus modifications, plus swap." I told them that we cannot agree to it. I told them that 242 and 338 are already in the guidelines of the present government. But they are trying to have a commitment in the form of a side letter or otherwise from the Europeans or from the Americans to guarantee them that 242 and 338 means in fact the '67 borders plus modifications and swap. I think Sharon, too, has some reservations about the plan, namely, the time element. He thinks that a period of two years is too short, we need more time. In my talks with him I tell him, "Look, you don't have time, we don't have time.

76


At the most, we have a year to make a decision, and if you shall not use it, you will discover that biological time is shorter than political time." In politics, a year, ten years  the difference is not great. In politics you wake up one morning, and the year is over, finished. You don't know how it passed, how it escaped. Sharon has his own version. He is talking now with the Palestinians, but i am glad he is talking. I believe that he will also see that if he wants to have a Palestinian side, he cannot have just the Israeli side. He can try and charm the Palestinians, but Jewish history shows that we are not a people of charm, we are a people of miracles. So I wouldn't place too much shess on charming, I would place more stress on miracles, And, if not, to have a real agreement, which we are trying to do. I must say there has also been some movement, some important, some less important, on the upside. I believe that the declaration of the Crown Prince of Saudi Arabia, Abdullah, that if Israel will make peace and will go back to the '67 frontiers, including Jerusalem, the Arab countries will have to recognize it and establish normal relations, is of value. I think that if Saudi Arabia wouldn't have stood aside all these years, maybe it could have played a more constructive role between us and the Palestinians. I noticed also among the Palestinians a retreat on the very difficult position they took on the issue of the refugees, namely, the right of return as a condition for peace. At least two people from two different walks of life, one an intellectual like Dr. Sari Nusseibeh and the other a terrorist, if you like, Bargouti, said that this shouldn't be put any more as a condition. And even in the article that Arafat signed that was published in the New York Times, he says that they have to take into account the demographic worries of Israel. I told the Palestinians, "Forget about the refugees. No chance whatsoever. We are not going to commit suicide." I saw the Tom Friedman article, where he says that the Palestinians want to have two states - one, the Palestinian state, and the other, Israel becoming a Palestinian state, as we would also like two states - one, Israel and the other, the Palestinian becoming an Israeli state, by settlements. The two are impossible. There must be a Palestinian state and a Jewish state. The Jewish state must have a clear Jewish majority. Nowadays, strategically, you must bring into consideration not one element, which is basically the territorial element, but three elements: the territorial one and, contrary to the territorial one, the ballistic one - namely, not only the depth of the land but the range of the missiles - and also the demographic one. Because even if you have the proper range and the proper land, if you don't have a clear majority you are endangering your future. We are still continuing our talks. I tried to tell you as much as I could, and to present the most objective picture that I see. I will also tell you that it won't happen overnight, but also that there cannot be a military victory, because we cannot fight the people. If the Palestinians would have had a state, an army, we could have achieved, I am sure, a military victory over their army, but it is

77


almost impossible to fight their people. Whom are you going to fight? Children, women, men? On the other hand, terrorists fight the people, because they kill indiscriminately. In the latest book by Bernard Lewis, he says that the difference between the eastern or the Muslim culture and the Western culture is that the Islamic culture believed in justice and the Western culture believed in freedom. Justice is a very dangerous thing, because in the name of justice you can kill, you can cheat, you can murder – and you justify it in the name of justice. There is no need to respect human life, their freedom, their honor. When it comes to freedom, you don't have this justified killing decided by the people who call themselves the just people. We have to take this into consideration. May I also say, finally, that we enjoy good relations with the United States maybe in some sense the best. The present administration is clearly supporting us in the struggle against terror. When it comes to the conflict between us and the Palestinians, they say: Gentlemen, it is for you to take the initiative - which is understandable. They are not going to be our babysitter, and they will be careful not to repeat what happened in the previous administration. I hope that I am, again, stating without complaints the real situation. By the way, that is my view too. If we shall be helped by the United States to fight the outside dangers, whether it is an army or terror, it is for us to take the initiative to solve the conflict peacefully. We have to take the initiative. Many people here in the country are in a moody state - maybe because we have created unjustified expectations that we can reach either a victory over terror or an agreement over conflict in a short while. It may take longer than we thought, and it may be more difficult, but the destiny is the same: to overcome terror and enable us to live in peace with the Palestinians. Thank you.

78


‫‪9‬‬ ‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעות לסדר‬ ‫היום בנושא היוזמה הסעודית‬ ‫‪ 6‬במארס ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬קודם כול‪ ,‬אנחנו נסכים על מה אנחנו מדברים‪ .‬יש יוזמה‬ ‫סעודית‪ ,‬אנחנו עדיין לא יודעים אם יש תוכנית סעודית‪ .‬אלה שני דברים שונים‪ .‬אנחנו צריכים‬ ‫להבחין על מה מדובר‪ ,‬על יוזמה או על תוכנית‪ .‬על יוזמה אני בהחלט מברך‪ .‬אני שמח שארץ‬ ‫ערבית חשובה‪ ,‬יורש העצר שלה קם ואמר לעולם הערבי שהגיעה השעה לעשות שלום‪,‬‬ ‫לנרמל את היחסים באזור כולו‪ .‬אני חושב שזו אמירה חשובה‪ .‬מה שנוגע לתוכנית‪ ,‬אני מקווה‬ ‫שאף אחד לא מצפה מאתנו שסעודיה תציע תוכנית ותפקידנו יהיה להגיד "כן"‪ .‬זה לא‬ ‫מתקבל על הדעת‪ .‬אין לנו שום ספק שאנחנו מוכנים לשבת עם הסעודים‪ ,‬עם כל ארץ ערבית‪,‬‬ ‫עם כל נציג ערבי מוסמך ולדון על שלום‪ .‬אני לא מבין על מה הוויכוח‪.‬‬ ‫מה שנוגע ליוזמה עצמה‪ ,‬בעצם יש לנו ארבע אינדיקציות‪ .‬אחת‪ ,‬זה הריאיון שנתן עבדאללה‬ ‫לטום פרידמן מה"ניו‪-‬יורק טיימס"‪ ,‬ושם אין פירוט רב‪ .‬אחר כך‪ ,‬שיחה שניהל הארי זיגמן עם‬ ‫הסעודים לפני שנתיים‪ .‬אחר כך דברים שאמר שגריר סעודיה בריאיון לטלוויזיה‪ ,‬ל‪,NBC-‬‬ ‫ואחר כך דברים שאמר שגריר סעודיה באומות המאוחדות‪ ,‬ואחר כך פרסום של רדיו מונטה‪-‬‬ ‫קרלו‪ ,‬שבא ממקור בלתי רשמי‪ .‬אנחנו לא יודעים מה זה‪ .‬אין לנו שום מסמך סעודי ברור‪.‬‬ ‫אני רק רוצה להגיד‪ ,‬שלהפתעתי אני יודע שאנחנו מאוד ביקרנו‪ ,‬בצדק‪ ,‬את דבריו של שגריר‬ ‫סעודיה באו"ם‪ .‬אבל אם התרגום העברי שלפני הוא נכון‪ ,‬הוא אמר‪ :‬ניתן להביא לפתרון‬ ‫הסכסוך באמצעות יישום מדויק של החלטות האו"ם ובראשן ‪ 242‬ו‪ .338-‬מקובל עלי‪ .‬זו גם‬ ‫עמדת ממשלת ישראל‪ .‬הוא אומר‪ :‬ונסיגה מלאה מהשטחים ‪ -‬זה כבר פירוש שלו‪ .‬מפני שמה‬ ‫היה ב‪ 242-‬ו‪?338-‬‬ ‫היו"ר עבד אלמאלכ דהאמשה‪:‬‬ ‫חבר הכנסת מח'ול‪ ,‬אני מבקש לא להפריע לשר‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫רק שנייה‪ .‬הפירוש הזה בנוי על מה שקרה עד עכשיו עם מצרים ועם ירדן‪ ,‬ואי‪-‬אפשר ליצור ‪--‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫נכון‪ .‬אני אענה לך גם על זה‪ .‬גם ועידת מדריד‪ ,‬שאליה בא נשיא סוריה‪ ,‬אישרה את ‪ 242‬ו‪-‬‬ ‫‪ 338‬כבסיס‪ ,‬גם המשא‪-‬ומתן עם מצרים וירדן היה על בסיס ‪ 338‬ו‪.242 -‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫הם קבעו מה הפירוש‪.‬‬

‫‪79‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני מסביר לך‪ .‬על הפירוש מנהלים משא‪-‬ומתן‪ .‬מפני שהחלטת האו"ם ‪ 242‬נאמר בה‬ ‫באנגלית ‪ .WITHDRAWAL FROM TERRITORIES‬בהתחלה רצו להכניס ‪FROM ALL‬‬ ‫‪ - THE TERRITORIES‬מכל השטחים‪ .‬רק הצרפתים אומרים ‪ .DES TERRITOIRES‬רק‬ ‫בצרפתית זה לא ברור אם מכל השטחים או משטחים‪ ,‬ומאז‪ ,‬לצערי הרב‪ ,‬הרבה ערבים‬ ‫התחילו לדבר צרפתית‪ ,‬כמו שהרבה ישראלים התחילו לדבר אנגלית‪ .‬אני אומר את זה ברוח‬ ‫טובה‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬אם זאת ההצעה‪ ,‬נשב‪ ,‬אין מה לרגוז‪ ,‬זו לא סכנת נפשות‪ .‬בכלל שלום זה לא סכנה‪.‬‬ ‫עוד מעט יגידו כאן בישראל שמלחמה זו תקווה ושלום הוא סכנה‪ .‬מה‪ ,‬ירדנו מדעתנו?‬ ‫יורי שטרן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫נסיגה לגבולות ‪.1967‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אבל אמרתי לך‪ ,‬אני הסברתי‪ .‬העמדה הרשמית של ממשלת ישראל היא יסוד הקואליציה‪,‬‬ ‫היא לעשות שלום עם הסורים ועם הפלשתינים‪ ,‬כך נאמר‪ ,‬על בסיס החלטות האו"ם ‪ 242‬ו‪-‬‬ ‫‪ .338‬בוודאי‪ ,‬אף אחד לא מצפה‪ ,‬ואני מקווה שגם חברינו הערבים בכנסת לא אומרים‬ ‫לישראל‪ :‬כל מה שהנסיך יגיד‪ ,‬נקבל‪.‬‬ ‫מה כאן הבעיה? התחילה עליה לרגל למכה‪ ,‬לא עליה לרגל דתית אלא מדינית‪ .‬בא מזכיר‬ ‫הליגה הערבית‪ ,‬והוא רוצה להגיד לסעודים מהי ההצעה הסעודית‪ .‬מהי ההצעה הסעודית‬ ‫בעיני מזכיר הליגה הערבית? ‪ -‬הצעה של הליגה הערבית‪ .‬הוא רוצה להכניס שם סעיפים‬ ‫שלא היו‪.‬‬ ‫וכך בא נשיא סוריה‪ .‬אנחנו לא יודעים מה יצא מהצ'ולנט הזה‪ ,‬אבל עובדה שארץ ערבית באה‬ ‫ואומרת‪ ,‬בואו נדבר שלום‪ ,‬וזה מקובל עלינו‪ .‬אנחנו מברכים על כך שהסעיף הראשון הוא‬ ‫שצריך לעשות שלום בכל המזרח התיכון‪ .‬יש כאן אנשים שמעוניינים‪ ,‬מאוהבים במזרח תיכון‬ ‫ישן של מלחמות‪ ,‬של שנאות אין קץ‪ .‬אני לא‪ .‬אם על סמך ‪ - - - - 242‬מקובל עלי‪ .‬על היתר‬ ‫נדון‪ .‬יש גם דברים לא מקובלים‪ .‬מותר לנו לעמוד על שלנו‪ .‬אני רוצה להבין‪ .‬אני רוצה לשאול‬ ‫גם את אחמד טיבי או אותך‪ .‬מותר לנו לעמוד על דברים‪ ,‬או ‪- - -‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫אתה בעצם אומר לא ליוזמה הסעודית‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני לא אמרתי שום לא‪ .‬אני אמרתי כן‪ .‬תסלח לי‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד לחבר הכנסת אחמד טיבי‪ .‬נכון שלמפלגת העבודה אבדה הרבה מאוד‬ ‫השפעה‪ .‬אתה יודע למה? מפני שהצעותיה בקמפ‪-‬דייוויד נדחו‪ .‬מפני שהעם אומר היום‬ ‫למפלגת העבודה‪ :‬איפה הפרטנר שלכם?‬

‫‪80‬‬


‫אני גם רוצה להגיד לך‪ ,‬שלעמדה הפלשתינית הייתה השפעה על מה שקורה בישראל‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 1996‬הם גרמו לשינוי בשלטון‪ ,‬עם ההתנפלות הפראית הזאת‪ .‬בשביל מה? בשביל מה?‬ ‫בסוף ‪ - 2000‬עוד הפעם‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫מי בסוף ‪?2000‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫בסוף ‪ ,2000‬כשדחו את הצעות קלינטון ואת הצעותיו של ברק‪ ,‬גרמו לחילופי שלטון במדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫למה הם היו צריכים לקבל את הצעות ברק?‬ ‫יורי שטרן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬הם לא רוצים פשרה‪.‬‬‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני חושב שברק ‪- - -‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬גבולות ‪ .1967‬למה? אתה צודק‪ ,‬זאת ההזדמנות לפתרון‪.‬‬‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אתה צודק‪ ,‬מח'ול‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אולי תדברו ביניכם? אני רואה שיש ביניכם הסכמה‪ .‬מה שקרה הוא‪ ,‬ואני אגיד את זה ביושר‬ ‫אינטלקטואלי‪ ,‬כמה שאני יכול‪ ,‬מפלגת העבודה איבדה פרטנר‪ ,‬הליכוד איבד מפה‪ ,‬הכנסת‬ ‫איבדה רוב‪ ,‬וכולנו צולעים על ירכינו‪ .‬הליכוד מבין היום שמפת ארץ‪-‬ישראל השלמה מתה‪,‬‬ ‫היא לא יכולה לקום לתחייה‪ ,‬רק שאין לו מפה אחרת‪ .‬אז הוא מדבר על הכרעה‪ .‬איזו‬ ‫הכרעה? על איזו מפה? אני בעד מפה שתאפשר לנו להיות מדינה יהודית ולא מדינה דו‪-‬‬ ‫לאומית‪.‬‬ ‫הדבר השני‪ ,‬אני חושב שנמצא פרטנר‪ ,‬לא מלא‪ ,‬חלקי‪ ,‬ואלה האנשים אשר עובדים עם ראש‬ ‫המועצה של האוטונומיה הפלשתינית אבו‪-‬עלא‪ ,‬אבו‪-‬מאזן‪ ,‬אחרים‪ .‬אני רוצה להבהיר לכנסת‬ ‫כדי שלא יהיו ספקות‪ .‬הם לא פועלים נגד ערפאת‪ .‬הם לא מציגים את עצמם כהנהגה‬ ‫אלטרנטיבית‪ .‬זה לא נכון‪ .‬אני חייב להגיד את זה כאן כדי שלא יהיו ספקות‪ .‬הם מציעים‬ ‫אלטרנטיבה מדינית‪ ,‬הם לא מציעים אלטרנטיבה הנהגתית‪ .‬את האלטרנטיבה המדינית הם‬ ‫מציגים‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬גם על דעתו של ערפאת‪ .‬אנחנו יודעים את זה‪ ,‬ואתם אנחנו יושבים‬ ‫ומדברים ומוכנים לדבר‪ .‬אז יש פרטנר‪ .‬אפשר הכול להרוג‪ ,‬אפשר הכול לקלקל‪.‬‬

‫‪81‬‬


‫עכשיו אני אומר לגבי המפה‪ .‬בעצם הליכוד הסכים למפה מסוימת‪ ,‬מפה על סמך עיקרון‪ ,‬אם‬ ‫לא על סמך קו‪ .‬מפה על סמך ‪ 242‬ו‪ .338-‬זה לא מעט‪ .‬מה קרה בכנסת? כתוצאה‬ ‫מהבחירות הישירות לראשות הממשלה‪ ,‬וכל אזרח יכול להצביע פעמיים‪ ,‬פעם אחת הצביעו‬ ‫בעד ראש ממשלה ופעם שנייה נגדו‪ .‬ראש הממשלה נבחר ברוב מרשים כדי לגלות שאין לו‬ ‫רוב בכנסת‪ .‬הוא מוכרח לנוע כמעט כמו קבצן מסיעה לסיעה וללקט רוב‪ .‬בואו נגיד דברים‬ ‫אמיתיים‪ .‬אנחנו ראינו את זה בתקציב‪.‬‬ ‫אני אומר‪ ,‬חברים יקרים‪ ,‬אם ישראל יקרה לנו‪ ,‬ואני בטוח שהיא יקרה לכולנו‪ ,‬אנחנו מוכרחים‬ ‫לגלות פרטנר‪ ,‬אנחנו מוכרחים לסמן מפה‪ ,‬אנחנו מוכרחים ליצור רוב‪ ,‬לדעתי רוב למען‬ ‫השלום‪.‬‬ ‫יגאל ביבי )מפד"ל(‪:‬‬ ‫אבל למה לא לכבות את השריפה קודם?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני רוצה להגיד שכיבוש איננו יכול להיות תוכנית‪ .‬כבר כבשנו‪ .‬אנחנו כבר שולטים בשטחים‪.‬‬ ‫מה אתם רוצים‪ ,‬עוד הפעם? מה אתם רוצים? איזו הכרעה אתם רוצים? הלוא צה"ל יכול‬ ‫להיכנס לכל מקום‪ .‬אנחנו מחזיקים את השאלטרים של הכלכלה הפלשתינית‪ .‬מה אתם‬ ‫מחפשים? אני מתפלא על כל הדברים האלה‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד לחבר הכנסת האשם מחאמיד‪ :‬הסבתא איננה סורגת ואיננה מסתרקת‪.‬‬ ‫הסבתא בוכה במדינת ישראל‪ ,‬גם הסבתא הערבייה גם הסבתא היהודייה‪ .‬דיברו בהתרגשות‬ ‫על העניין של הקורבנות‪ .‬אני רוצה לשאול גם את הפלשתינים‪ ,‬גם את החברים שלנו‬ ‫הערבים‪ :‬איך אפשר להצדיק אדם שנכנס חמוש ברובה בקרב מתפללים שחוגגים בר‪-‬מצווה‬ ‫ויורה‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫אף אחד לא מצדיק‪ .‬זה מעשה מוקע‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫איך אפשר להצדיק טרוריסט שנכנס לבית ויורה באמא ובבתה בת ה‪ ,11-‬ילדה מפגרת‪ .‬הוא‬ ‫הורג את שתיהן‪ .‬איך אפשר? איך אפשר בכלל לקרוא לזה מלחמת עצמאות? אני מצטער‪,‬‬ ‫תאמין לי‪ ,‬על כל פגיעה בילד ערבי‪ ,‬ולא רק בילד ערבי‪ .‬בכלל חבל לי על אנשים שנהרגים‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫אתם מתנצלים על הרג אם ושלושת ילדיה?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬כן‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫אתם מצטערים‪ ,‬לא מתנצלים‪.‬‬

‫‪82‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני מצטער ומתנצל‪ .‬למה לך להגיד סתם דברים?‬ ‫אני רוצה לענות על דבריך‪ .‬המלה אושוויץ יוחסה לאבא אבן‪ .‬הוא הכחיש את זה מכול וכול‪.‬‬ ‫הוא אמר שמלה כזאת לא יצאה מפיו‪ .‬עם כל הכבוד לך‪ ,‬אני לא רואה את עצמנו מועמדים‬ ‫לאושוויץ‪ .‬אנחנו חזקים ואנחנו לא "נעבעכדיקר" ואין כאן תאי גזים‪ .‬אל נרד מהפסים‪ .‬זה לא‬ ‫תלוי בגבולות‪ ,‬זה תלוי בעוצמה‪ .‬יש לנו סכנה של אובדן זהותנו הלאומית‪ ,‬מפני שאתם לא‬ ‫נותנים לסמן גבול ואתם נותנים שהדמוגרפיה תכריע‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫לנו יש הצעה לגבול‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫בגלל מפת ההתנחלות אנחנו לא יכולים לסמן גבול‪ .‬אני אומר דברים אמיתיים‪ .‬תחכה עוד‬ ‫שלוש‪-‬ארבע שנים‪ ,‬תאבד את הרוב‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אתה טועה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני יודע את דעתך‪ .‬אני לא האמנתי‪ .‬כשהלכנו לאוסלו‪ ,‬לנגד עיני עמדה דוגמה אחרת‪ ,‬היא‬ ‫קיימת עד היום הזה‪ .‬יש שתי ערים שהמרחק ביניהן הוא כמרחק שבין עזה לבין אשקלון‪.‬‬ ‫אחת שמה אילת והשנייה שמה עקבה‪ .‬באחת חיים ערבים‪ ,‬בעיר השנייה חיים יהודים‪ .‬אדוני‬ ‫היושב‪-‬ראש‪ 54 ,‬שנים לא היו שם חילופי יריות‪ ,‬לא היו‪ .‬זאת אומרת שאפשר גם אחרת‪ .‬מה‬ ‫אתם עושים דטרמיניזם כזה? אני מבקש ממך‪ ,‬תן לי לדבר‪ .‬נתתי לך קריאת ביניים אחת‪,‬‬ ‫מספיק‪ .‬צריך גם נימוסים‪ .‬אני מקווה שלא אעליב אף אחד אם אגיד‪ ,‬שגם רוב התושבים‬ ‫הירדנים‪ ,‬מוצאם מהעם הפלשתיני‪ .‬אלה אותם אנשים‪ .‬מדוע אנחנו יכולים לקיים יחסים‬ ‫כאלה בין אילת לבין עקבה? מדוע אנחנו יכולים לקיים יחסים כאלה לאורך הערבה ולאורך‬ ‫הירדן‪ ,‬ולא יכולים לקיים יחסים כאלה לאורך רצועת עזה? אני רוצה להבין‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מדוע?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫מפני שאין שלום‪.‬‬ ‫יורי שטרן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מדוע?‬

‫‪83‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫זו שאלה שאני שואל את עצמי‪ .‬אני רוצה להביא שלום‪ ,‬ושלום בנוי על פשרה ולא על שום‬ ‫דבר אחר‪ .‬אני אדבר בגילוי לב‪ ,‬אין טעם להסתיר‪ .‬אני שומע‪ :‬אתם באוסלו נתתם רובים‪ .‬אילו‬ ‫רובים? הבעיה שלנו היא רובים?‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫כן‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תסלח לי‪ .‬הבעיה שלנו היא מתאבדים‪ .‬כשנער בן ‪ 14‬הולך להתאבד‪ ,‬מה התשתית שלו‪ ,‬אני‬ ‫רוצה להבין‪ ,‬כשהוא אומר שיומיים קודם הוא בכלל לא חשב שהוא יתאבד‪ .‬אנחנו גם כן‬ ‫צריכים לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות‪ .‬אתה נותן תשובות על שאלות שלא קיימות‬ ‫ומתחמק מלתת תשובות על השאלות האמיתיות‪ ,‬הנוקבות‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אנחנו מצטערים על זה שנתתם להם רובים ‪- - -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫הבעיה של הטרור היא בעיה של מוטיבציה‪ .‬אם לא תשתנה המוטיבציה‪ ,‬תימשכנה‬ ‫ההתאבדויות‪ .‬אני לא מאמין שאפשר לשנות את היחסים בין העמים באמצעות חפירות או‬ ‫גדרות או טנקים או תותחים ‪ -‬רק באמצעות הסכמה בין שניהם‪ ,‬ולא תיתכן הסכמה אלא‬ ‫בפשרה‪ ,‬כשכל צד עושה פשרה‪ ,‬גם הצד הסעודי‪ .‬אני לא רוצה להכתיב להם‪ ,‬הם לא יכתיבו‬ ‫לי‪ .‬יש חילוקי דעות‪ ,‬נשב ונדון כפי שצריך‪.‬‬ ‫יגאל ביבי )מפד"ל(‪:‬‬ ‫האם החלטתם שאתם עושים הפרדה וחיץ?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫חיץ זה לא הפרדה‪ .‬בוא נבחין בין טכניקה לבין אידיאולוגיה‪ .‬לי אין אידיאולוגיה של גדר‪ .‬לי‬ ‫יש אידיאולוגיה של שלום‪ .‬אני לא יושב על גדרות‪ .‬אתה שואל‪ ,‬אז אני משיב לך‪ .‬אני לא רואה‬ ‫בגדרות חזות הכול‪ ,‬אני רואה בשלום את העיקר‪ ,‬ולכן אני לא מוכן להפוך את האידיאולוגיה‬ ‫שלי לאידיאולוגיה של גדר‪ .‬אני לא מתנגד לגדר‪ ,‬אני גם יודע למה תגרום הגדר הזאת‪ ,‬ויש לי‬ ‫הרבה מאוד ספקות בלב ‪ -‬גם לה יש מחיר‪ ,‬ואני לא רוצה לפרט אותו‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד גם לעסאם מח'ול וגם לנחום לנגנטל ‪ -‬איזו הכרעה אתה רוצה? פעם אחת‬ ‫אני רוצה להבין‪ ,‬קודם כול‪ ,‬נגד מי אתה רוצה להילחם? נגד מי? נגד העם הפלשתיני? סלח‬ ‫לי‪ ,‬הלוא כבר הכרענו‪ ,‬אז איזו הכרעה אתה עוד רוצה? אני לא מבין מה אתה רוצה‪ .‬העם‬ ‫הפלשתיני נתון בפועל תחת שלטוננו‪ ,‬מה אתה רוצה? עוד הפעם לשפוך דם? להריע‬ ‫בחצוצרות מלחמה? שניתפס כמטורפי העולם ‪ -‬מפלגות פוליטיות בישראל יוצאות עכשיו‬ ‫למלחמה? ירדתם מדעתכם?‬

‫‪84‬‬


‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫ההכרעה עכשיו‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫איזו הכרעה? על מה?‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫ההכרעה הצבאית‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫מה אתה רוצה להכריע? מה אתה רוצה לעשות?‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אתה רוצה שיימשך שפך הדם הזה?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אתה רוצה שיש"ע תנהל את המדינה? הכרעה כזאת לא תהיה‪ .‬איזו הכרעה? על מה אתם‬ ‫מדברים? אני לא מבין מלה‪.‬‬ ‫נחום לנגנטל )מפד"ל(‪:‬‬ ‫כניעה זה יותר טוב?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫מלחמה עכשיו? נגד מי?‬ ‫נחום לנגנטל )מפד"ל(‪:‬‬ ‫כניעה זה יותר טוב?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫נגד מי? על מה תילחם? מה אתה רוצה להשיג? אני גם שמעתי את אחד הפרשנים שלנו‬ ‫וההיסטוריונים שלנו אומר‪ :‬נעשה הכרעה‪ ,‬ואז נציע שלום‪ .‬איזה שלום הוא יציע אז? אם יש‬ ‫לו שלום‪ ,‬שיציע זאת עכשיו כדי למנוע מלחמה‪ ,‬לא כדי לצאת למלחמה‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אפילו מאיר פעיל לא מסכים אתך‪.‬‬

‫‪85‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫שמעתם טירוף כזה? אדם יצא למלחמה כדי להציע שלום‪ ,‬כאשר הוא יכול להציע שלום כדי‬ ‫למנוע מלחמה‪ .‬מה יהיה אחרי המלחמה? ייעלמו ‪ 4‬מיליוני ערבים?‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מאיר פעיל מביע בך אי‪-‬אמון‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אל תצעק‪ ,‬זה לא יש"ע‪ .‬אני מדבר‪ ,‬ואני מבקש ממך לא להפריע לי‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫יש"ע זה כאן‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫לי אין ישע‪.‬‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫השר פרס‪ ,‬אבל יישמנו שלום לפי גישתך‪ .‬ראש הממשלה לשעבר הציע שלום ששום ראש‬ ‫ממשלה לפניו לא הציע ‪ -‬זה לא שלא הצענו‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני יודע‪ ,‬אתה לא מחדש לי דבר‪ .‬אני אמרתי לראש הממשלה לשעבר ברק‪ ,‬שההצעה שלו‬ ‫לא תעלה יפה‪ ,‬מפני שלפי דעתי הוא ביקש את סופיות הסכסוך‪ ,‬והעלה על‪-‬ידי זה את נושא‬ ‫הפליטים ואת נושא ירושלים למרכז‪ .‬שמע‪ ,‬גם למשא‪-‬ומתן יש היגיון מסוים‪.‬‬ ‫יורי שטרן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מה ההיגיון בהחלטה קודם לתת?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫לא נתת שום דבר‪ ,‬אתה רק נפטר מזה‪ .‬מה נתנה לך עזה? אילו טובות אתה עושה לעולם?‬ ‫יושבים בעזה מיליון ו‪ 200,000-‬אנשים‪ ,‬כמעט ללא מזון‪ ,‬ללא פרנסה ‪ -‬מה אתה נותן כבר?‬ ‫איזה נדיב ידוע אתה? איזה רוטשילד אתה? מה אתה נותן? על מה אתה מוותר? דוד בן‪-‬‬ ‫גוריון עוד לפניך אמר שאנחנו לא צריכים להיות בעזה‪ ,‬הוא לא חשב שזה ויתור‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אבל הוא עשה טרנספר באותו זמן‪.‬‬

‫‪86‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫את זה תספר לילדים קטנים‪ ,‬אל תספר לי‪ .‬אני יודע מי זה בן‪-‬גוריון לפניך‪ .‬בן‪-‬גוריון שלל כל‬ ‫דבר גזעי‪ ,‬כל דבר כוחני‪ .‬הוא היה בעד ישראל מוסרית‪ ,‬הוא היה נהנה להיות בעזה? הוא‬ ‫היה נגד כפייה‪ ,‬הוא לא היה בעד עלבון ובעד השפלה‪ ,‬אז אל תספר לי אתה מי זה בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫רוב העם ‪- - -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אתה מדבר בשם רוב העם? עכשיו אני אומר שכל העניין הזה נראה לי נורא מוזר‪ .‬אני אומר‬ ‫לכם שאני לא יודע באיזו ארץ אני חי‪ .‬הכרעה‪ ,‬ואחר כך מה? שלום‪ .‬אני רוצה להבין מה יציעו‬ ‫אחר כך‪ .‬אחר כך הליכוד יקבל את דעתו של מאיר פעיל? פתאום כולם ימחאו כף? מאיר‬ ‫פעיל רוצה לפנות את כל ההתנחלויות‪ ,‬ובשביל זה צריך מלחמה? כדי שמאיר פעיל ייווכח‬ ‫שהליכוד לא מקבל את דעתו? את זה אפשר לעשות גם בלי מלחמה‪.‬‬ ‫שמואל הלפרט )יהדות התורה(‪:‬‬ ‫אדוני השר‪ ,‬מה אתה מציע?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני אגיד לך במדויק‪ .‬אני ישבתי עם הצד הפלשתיני‪ ,‬ואמרתי‪ :‬אלה לא אנשים שחותרים או‬ ‫מחליפים את ערפאת ‪ -‬ואני באמת אומר לך את זה בצורה מדויקת‪ ,‬אז שלא יספרו אחר כך‬ ‫סיפורים ‪ -‬ואני אגיד איך נראה לי שאפשר להגיע להסכם‪ .‬אני אומר את הדברים באופן כללי‪,‬‬ ‫זה עדיין לא גמור‪ .‬זו גישה שאומרת ארבעה דברים‪ :‬הצד הפלשתיני מקבל על עצמו בתוך‬ ‫חודש ימים להפסיק את האש‪ ,‬להקים סמכות אחת על כל כלי הנשק ועל כל המשתמשים‬ ‫בנשק ‪ -‬הם יעשו את זה‪ ,‬במקום כל מיני ארגונים קיקיוניים שיורים ‪ -‬ולאסוף את הנשק הלא‪-‬‬ ‫ליגלי‪.‬‬ ‫שמואל הלפרט )יהדות התורה(‪:‬‬ ‫יש להם שליטה ‪- - -‬‬ ‫היו"ר עבד אלמאלכ דהאמשה‪:‬‬ ‫תשמע את התשובה‪ ,‬חבר הכנסת הלפרט‪ ,‬הוא עונה לך‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫שלב שני ‪ -‬הם הציעו שבתוך שמונה שבועות תהיה הכרה הדדית‪ :‬הם יכירו מחדש במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬ואנחנו נכיר במדינה פלשתינית‪ ,‬שעדיין אין לה גבולות‪ .‬אחר כך שני הצדדים לוקחים‬ ‫לעצמם שנה זמן למשא‪-‬ומתן‪ .‬במשא‪-‬ומתן ידונו בנושאים השנויים במחלוקת‪ ,‬שהם גבולות‬ ‫ירושלים‪ ,‬פליטים‪ ,‬התנחלויות וביטחון‪ .‬לגבי נושא אחד בלבד יש קו מנחה‪ ,‬וזה הגבולות‪ .‬לגבי‬ ‫הגבולות‪ ,‬מדובר בגבולות על סמך ‪ 242‬ו‪ .338-‬אני לא אסתיר בפני חברי הכנסת שהצד‬ ‫הערבי דרש שהאמריקנים והאירופים יכירו בכך שפירוש ‪ 242‬ו‪ 338-‬אלה הם גבולות ‪1967‬‬ ‫פלוס שינויים‪ ,‬פלוס חילופי שטחים‪.‬‬

‫‪87‬‬


‫אחר כך באה שנה שלישית‪ ,‬או שלב רביעי‪ ,‬ואנחנו במשך שנה נצטרך לבצע את אשר נסכים‬ ‫בשנה הזאת‪ .‬אז אני יודע שלא עשינו את הכול ‪- - -‬‬ ‫יגאל ביבי )מפד"ל(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬אז למה המפלגה שלך לא קיבלה את זה?‬‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫מי אמר לך? אתה דובר המפלגה? יש במפלגה כל מיני אנשים‪ ,‬כמו אצלך במפלגה‪ ,‬שכשהם‬ ‫רואים טלוויזיה הם מתחילים לדבר‪ ,‬אלוהים ישמור‪ .‬דבר אתם בלי טלוויזיה‪.‬‬ ‫יגאל ביבי )מפד"ל(‪:‬‬ ‫האם זו תוכנית מפלגת העבודה?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫יגאל‪ ,‬אל תדאג למפלגה‪ .‬אני מכיר את המפלגה שלך‪ ,‬אני אומר לך שתשקיע את כל המרץ‬ ‫בדאגה למפלגה שלך‪.‬‬ ‫יגאל ביבי )מפד"ל(‪:‬‬ ‫לא הולך לי‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תאמין לי‪ ,‬היא זקוקה לזה‪ .‬מה שנוגע למפלגה שלי‪ ,‬תשאיר לי‪.‬‬ ‫יורי שטרן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫כבוד השר‪ ,‬מה קורה אם לא מגיעים להסכמה בתהליך הזה?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫הלוא במצב הנוכחי תמיד תוכל להיות‪ .‬לחזור אחורה תמיד תוכל‪ ,‬אלא שכאן נותנים צ'אנס‬ ‫והזדמנות לתקן מצב‪ .‬אני מאמין‪ ,‬שבלבם‪ ,‬הערבים כמו היהודים יודעים שאין מנוס משלום‬ ‫ואין מנוס מפשרה ואין מנוס מוויתורים טריטוריאליים‪ ,‬ואי‪-‬אפשר לשמור את כל המפה על כל‬ ‫ההתנחלויות‪ .‬לא יהיה מזה לא שלום ולא ביטחון‪ ,‬אז צריך לנסות‪ ,‬וזה מה שאנחנו מנסים‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫חבר הכנסת כנעאן‪ ,‬בניגוד לך‪ ,‬שאתה לא דבוק לכיסא ‪ -‬אתה בכלל אדם שלא מתעניין‬ ‫בכיסא ולא מתעניין בקריירה ולא מתעניין בשאלה איך להיבחר ‪ -‬אני דבוק לכיסא‪ ,‬מה יש?‬ ‫מה אכפת לך? זה לא כיסא שלך‪ .‬אתה מרחף‪ ,‬אתה לא דבוק לכיסא‪ .‬אני גם בטוח שאתה‬ ‫לא רוצה עוד הפעם להיבחר‪ ,‬ואתה לא פועל למען בחירתך‪ ,‬נכון? איזה אדם נפלא‪ ,‬איזו‬ ‫אישיות אלטרואיסטית‪ .‬מה אתה כאן מדבר שטויות מעל הבמה הזאת? עשית הרבה מאוד‬ ‫מעשים‪ ,‬בהם מעשים לא כל כך ‪- - -‬‬

‫‪88‬‬


‫מוחמד כנעאן )עמ"ל(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬על שטויות אתה מדבר? על השטויות שלך ושל חבריך‪ .‬אתם שותפים לפשע‪ ,‬אתם‬‫שותפים להרג‪ ,‬אתם שותפים לרצח‪ ,‬ועל זה אתה מגן‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אל תחשוב שאנחנו לא יודעים בכנסת מה עשית בשביל להיבחר‪.‬‬ ‫מוחמד כנעאן )עמ"ל(‪:‬‬ ‫תגיד את האמת לבוחרים שלך‪ ,‬אל תתחמק‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני לא מתחמק משום דבר‪ .‬אתה נבחרת רק בדרכים מכובדות‪ ,‬נעלות‪ ,‬פיך כלבך‪ ,‬לבך‬ ‫כפתקאותיך‪ .‬אנחנו יודעים את הכול‪ ,‬ואני אומר לך שאני מלא כבוד‪ .‬לא ראיתי אדם כל כך‬ ‫מרשים כמוך‪ ,‬כה ישר‪ ,‬והכול מסתדר‪ ,‬מה שאתה אומר זה מה שאתה חושב וזה מה שאתה‬ ‫עושה‪ .‬אני אומר לך‪ ,‬אני משתחווה אפיים ארצה‪.‬‬ ‫מוחמד כנעאן )עמ"ל(‪:‬‬ ‫אל תטיף לי מוסר‪ ,‬אלא לעצמך ולמפלגה שלך‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אל תדאג לי‪.‬‬ ‫מוחמד כנעאן )עמ"ל(‪:‬‬ ‫אתה האחרון שיכול להטיף מוסר‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫חבר הכנסת נחום לנגנטל הלך‪ .‬הכישלון לא היה באוסלו‪ ,‬הכישלון היה בהפסקת אוסלו‪ .‬אילו‬ ‫סיימנו את אוסלו היה לנו שלום‪ ,‬ולצערי הרב אנחנו הפרנו את אוסלו ואנחנו משלמים את‬ ‫המחיר ‪ -‬לא רק אנחנו‪ ,‬גם הצד הפלשתיני‪ .‬אילו נשארו שני הצדדים נאמנים לאוסלו היה‬ ‫המצב היום שונה‪.‬‬ ‫אני יושב בממשלה לא מפני שאני דבק לכיסא‪ .‬אני יושב בממשלה‪ ,‬מפני שהממשלה שאני‬ ‫יושב בה הסכימה לקבל את ‪ 242‬ו‪ 338-‬כבסיס לעשיית שלום‪ ,‬ומפני שהממשלה שאני יושב‬ ‫בה הסכימה להפסיק להקים התנחלויות חדשות‪ ,‬ומפני שהממשלה שאני יושב בה הסכימה‬ ‫לתוכנית מיצ'ל‪ ,‬ומפני שהממשלה שאני יושב בה הרשתה לי לנהל שיחות עם הצד‬ ‫הפלשתיני‪ ,‬כדי ליצור אופק מדיני ‪ -‬אחרת לא הייתי יושב בה‪.‬‬ ‫נכון שיש לזה גם מחיר‪ ,‬ונכון שאילו הייתי יושב בכנסת לא הייתי משלם מחיר‪ ,‬אבל גם לא‬ ‫הייתי משיג שום דבר‪ .‬הייתי צריך לעשות את הבחירה‪ ,‬ועשיתי אותה‪ ,‬לא בלב קל ולא בלי‬ ‫מצוקות אחרות‪.‬‬

‫‪89‬‬


‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫שר החוץ‪ ,‬האם אתה מתכוון לפרוש‪ ,‬כפי שפורסם?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תשמע איך נחום לנגנטל מדבר‪ :‬אתם מתחננים לשלום‪ .‬אני רוצה להתייחס כאן ל"הכרעות"‬ ‫ול"מלחמות" ול"מתחננים לשלום"‪ .‬יצא ספר חדש ונפלא של עמוס עוז‪ .‬הוא מספר‪ ,‬שכשהוא‬ ‫היה ילד ונשאר לבד בחדר‪ ,‬הוא היה לוקח את הגפרורים‪ ,‬את קופסאות השימורים‪ ,‬מסדר‬ ‫מחנות צבאיים‪ ,‬עושה קרבות‪ .‬פתאום פתחה אמא את הדלת וכל הגייסות השתטחו על‬ ‫הרצפה‪ .‬הוא מסיים ואומר‪ :‬הגעתי למסקנה שאני לא ג'ינגס חאן‪ ,‬אני חז"ל‪ .‬גם אני לא ג'ינגס‬ ‫חאן‪ ,‬אני חז"ל‪ .‬ולפי חז"ל צריך לרדוף אחרי הצדק‪ .‬מה זה "מתחנן לצדק"? זו בושה אם אני‬ ‫לא ג'ינגס חאן? "אתה מתחנן"‪ ,‬מה הוא עושה? מה נחום לנגנטל עושה? מה הוא מציע? אני‬ ‫קורא את "הצופה"‪ ,‬מה הוא מציע?‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫הוא מציע‪ :‬סור מרע ועשה טוב‪ ,‬בקש שלום ורודפהו‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אצלך התיאוריה זה עניין של טריטוריה‪ ,‬ואני לא מתווכח אתך‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫זה משפט יוצא מן הכלל‪ ,‬אני מוכן לאמץ אותו‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני רוצה להגיד לחבר הכנסת יאיר פרץ‪ ,‬שמוטב הרבה יוזמות ושום מלחמה מאשר הרבה‬ ‫מלחמות ושום יוזמה‪ .‬ניסינו‪ .‬ניסינו בהתחלה עם מצרים‪ .‬אני זוכר כמה ניסיונות של שלום עם‬ ‫מצרים שכשלו‪ .‬כשבן‪-‬גוריון כתב לטיטו ולשר האוצר האמריקני ודיבר עם נאצר‪ ,‬עם מלך‬ ‫ירדן‪ ,‬נפגשנו בחשאי עשרות פעמים‪ .‬עשינו יוזמות‪ ,‬עד שיום אחד זה התגשם‪ ,‬מפני שמצאנו‬ ‫את המכנה המשותף‪ ,‬מפני שמצאנו את הדרך‪.‬‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫למה? איך? מפני שקודם הייתה הכרעה צבאית‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תסלח לי‪ .‬הצלחנו עם מצרים בגלל כוחה של ישראל במידה מסוימת‪ ,‬ועם ירדן‪ ,‬בגלל הסכם‬ ‫אוסלו‪ .‬ללא הסכם אוסלו לא היה שלום עם ירדן‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד לך‪ ,‬זאב בוים‪ ,‬אני מדבר אתך בחביבות‪ :‬אתם‪ ,‬הליכוד‪ ,‬גרמתם לאסון גדול‪,‬‬ ‫מפני שאילו קיבלנו את הסכם לונדון עם חוסיין‪ ,‬תאמין לי שכל מה שקרה מאז לא היה קורה‪.‬‬ ‫היום אני שומע אנשי ליכוד שאומרים לי את זה ‪" -‬חבל שדחינו את זה"‪ .‬שמיר התעקש‪ .‬אבל‬ ‫אני לא יכול ללכת אחורה‪.‬‬

‫‪90‬‬


‫איוב קרא )הליכוד(‪:‬‬ ‫שמעון פרס‪ ,‬יצחק שמיר אומר שהוא לא ידע על הסכם לונדון‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫מי לא ידע?‬ ‫איוב קרא )הליכוד(‪:‬‬ ‫הוא לא היה מעודכן בהסכם לונדון‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫איזה מין שטויות‪ .‬נסע אתי סגן ראש המוסד דאז‪ ,‬ששמו אפרים הלוי‪ ,‬שהיה כפוף לראש‬ ‫הממשלה‪ .‬איך הוא לא ידע? הוא היה אתי בשיחות‪ ,‬במשא‪-‬ומתן‪ .‬הלוא אי‪-‬אפשר סתם לספר‬ ‫סיפורים‪ .‬טסתי ללונדון‪ ,‬ואחד החברים שהתלווה אלי היה סגן ראש המוסד‪ ,‬הכפוף לראש‬ ‫הממשלה‪ .‬השיחות ביני לבין חוסיין נמשכו שמונה שעות‪ .‬הוא ישב כל שמונה השעות‪ ,‬ללא‬ ‫הפסק‪ ,‬הוא אפילו עזר לי בניסוח ההסכם‪ ,‬מפני שהאנגלית שלו מצוינת‪ .‬אילו סיפורים אלה?‬ ‫אני יודע שמפיצים עלי כל מיני סיפורים‪ ,‬וימי לא יספיקו לי כדי להגיד פעם אחת את האמת‪.‬‬ ‫הלוא כולם יודעים מה שאני עושה ומה שאני אומר‪.‬‬ ‫עובדה שסגן ראש המוסד‪ ,‬הכפוף ליצחק שמיר‪ ,‬שהיה אז ראש הממשלה‪ ,‬טס אתי ללונדון‪,‬‬ ‫היה נוכח כל שמונה השעות של השיחה עם חוסיין‪ ,‬הוא עזר לי בניסוח ההסכם‪ .‬אני רוצה‬ ‫להתייחס לחבר הכנסת יאיר פרץ‪ .‬חוסן לאומי צריך‪ ,‬אני בעד‪ ,‬אבל גם צריך חוסן לאומי‬ ‫לעשות שלום‪ .‬אי‪-‬אפשר להגיד שכל החוסן הלאומי דרוש רק למלחמה‪ ,‬צריך גם חוסן לאומי‬ ‫לשלום‪ .‬הלוא בסוף נעשה שלום‪ ,‬בסוף נשלם את כל המחירים‪ ,‬ונשלם את כל המחירים‬ ‫לאחר הרבה קורבנות‪ ,‬הרבה מצוקה‪ ,‬הרבה דם ‪ -‬שלנו‪ ,‬גם של הפלשתינים‪ .‬זה לא דרוש‪.‬‬ ‫כמו שעשינו שלום עם ירדן וידענו מה יהיה מחירו‪ ,‬כמו שעשינו שלום עם מצרים וידענו מה‬ ‫יהיה המחיר‪ ,‬אנחנו גם יודעים מה יהיה המחיר עם הפלשתינים‪ ,‬ובסוף יהיה רוב אדיר בעם‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫כל הזמן מתעלמים‪ ,‬מסתנוורים‪ ,‬דוחים‪ ,‬מספרים סיפורים‪ ,‬אנחנו מהללים את עצמנו‪ ,‬ואנחנו‬ ‫עושים שגיאות‪ .‬אני לא יכול לתקן את השגיאות של ערפאת‪ ,‬לדעתי הוא עשה שגיאות רבות‪,‬‬ ‫אבל אני חייב לתקן את השגיאות שלנו‪ .‬מחובתי לעשות זאת‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬לסיכום דברי‪ ,‬אני מברך על היוזמה הסעודית‪ .‬אנחנו מוכנים לשבת עם הסעודים‬ ‫בגלוי‪ ,‬בחשאי‪ ,‬בעקיפין‪ .‬אנחנו לא יכולים להתייחס לתוכנית הסעודית‪ ,‬מפני שהיא איננה‪,‬‬ ‫היא טרם הוצגה‪ .‬אבל אם הסעודים רוצים לבוא לשולחן המשא‪-‬ומתן‪ ,‬ועמדות הפתיחה‬ ‫שלהם יהיו כפי שהתפרסמו במקומות שונים‪ ,‬גם אנחנו נבוא עם עמדות פתיחה‪ .‬איך אפשר‬ ‫אחרת?‬ ‫אני לא מציע לכולם להישמע כל הזמן כסרבנים‪ ,‬כמחמיצי פנים‪ ,‬כמיואשים‪ .‬למה? יש הבנה‬ ‫ביני לבין אבו‪-‬עלא‪ ,‬יש הצעה של סעודיה‪ .‬נבדוק את הכול‪ .‬תאמינו לי‪ ,‬יותר כדאי להשקיע‬ ‫מאמץ וזמן בבדיקת אפשרות השלום מאשר חיפזון ועיוורון כדי להגיע למלחמה‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪91‬‬


‫‪10‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ‪ ,‬המפד"ל‪ ,‬רע"ם וחרות‬ ‫להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל המצב המדיני‪-‬ביטחוני‬ ‫והחברתי‪-‬כלכלי; התנגדות הממשלה לחקיקת חוק גיור כהלכה‬ ‫לאור פסיקת בג"ץ; מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה‬ ‫הפלשתינית; הימנעות הממשלה מכיבוש הרשות הפלשתינית‬ ‫וסילוק ראשי הטרור‬ ‫‪ 11‬במארס ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו מקיימים עוד דיון כאשר מדינת ישראל ועם‬ ‫ישראל מתמודדים עם מציאות קשה ביותר‪ ,‬מציאות אכזרית ומרה של מלחמת טרור‬ ‫המתנהלת נגדנו‪ ,‬שכבר גבתה ‪ 340‬חללים‪ ,‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬אזרחים וחיילים‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫זה יותר‪ .‬המספר מעודכן לפני יומיים‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫מולנו עומד‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אויב שהוא חיית אדם‪ ,‬חסר צלם אנוש‪ .‬הרשות הפלשתינית‬ ‫האחראית לרצח הזה‪ ,‬למעשי הטרור הללו היא חסרת צלם אנוש‪ .‬מי שמסוגל לשלוח‬ ‫מרצחים ומחבלים מתאבדים כדי לרצוח תינוקת‪ ,‬מי שמסוגל לרצוח נשים וגברים ‪- - -‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫זה ממש פח אשפה‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫חבר הכנסת טיבי‪ ,‬אני יודע בדיוק מאיפה אתה בא‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫כך אתם מתייחסים לפלשתינים‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬ככל שחברי כנסת בבית הזה יצעקו יותר‪ ,‬יעמיק יותר השבר בחברה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫בגלל אנשים כמוך נהרגים אנשים‪.‬‬

‫‪92‬‬


‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫יש גבול לרצח‪ ,‬יש גבול לשפל‪ ,‬יש גבול לשפל המדרגה שמסוגלים להגיע אליו אנשים ‪ -‬אני‬ ‫מרחם עליכם‪ .‬יש גבול לשפל כאשר יש חברי כנסת בבית הזה ‪ - -‬שמוכנים ללמד סניגוריה‬ ‫על מי שרוצח תינוקות‪ .‬אנה אנו באים בכנסת ישראל? עד לאיזה שפל אנחנו מגיעים בכנסת‬ ‫ישראל‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש? זו פשוט תעודת עניות‪.‬‬ ‫דבר נורא ואיום‪ .‬המטרה שלנו‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬לפחות של רוב חברי‬ ‫הכנסת בבית הזה ‪ -‬אולי שם לא ‪ -‬היא להבטיח את הביטחון של תושבי ישראל‪ .‬לחיות‪ .‬קודם‬ ‫כול פשוט לחיות‪ .‬והמאבק‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬גם אם תחזור על כך מאה‬ ‫אלף פעם או מיליון פעם‪ ,‬הוא לא על מה שאתם קוראים הכיבוש‪ .‬המאבק הוא על הזכות‬ ‫שלנו לחיות בארצנו‪ ,‬חבר הכנסת אלסאנע‪ .‬על כך המאבק‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫זהו שקר‪ ,‬זוהי אשליה‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫על ארצנו שלנו‪ ,‬ארצו של העם היהודי‪.‬‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬שקמה לפני כמעט ‪ 54‬שנה ‪ -‬ועדיין אנחנו נמצאים‪ ,‬בעצם‪ ,‬כאשר אתה חושב‬ ‫על כך‪ ,‬במלחמת הקוממיות שלנו‪ .‬המאבק הוא לא על זכויות של עם אחר‪ ,‬המאבק הוא על‬ ‫הזכות שלנו לחיות מול אנשים חסרי צלם אנוש‪ ,‬שמוכנים לרצוח גברים‪ ,‬נשים וילדים‪ ,‬כדי‬ ‫לנסות לפגוע בזכות הזאת של העם היהודי לחיות בארץ‪-‬ישראל‪ .‬על כך המאבק פה‪ ,‬אדוני‬ ‫היושב‪-‬ראש‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫פושט רגל‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬השאלה שמעסיקה את רוב חברי הבית הזה‪ ,‬לא‬ ‫אלה שדואגים לפלשתינים אלא אלה שדואגים למדינת ישראל ולאזרחיה‪ ,‬היא כמובן לראות‬ ‫כיצד מפסיקים את מלחמת הטרור הזאת‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫גועל נפש‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני מסכים שאתה גועל נפש‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬השאלה העיקרית היא כמובן לא כיצד מפסיקים את‬ ‫הביזיון הזה‪ .‬אני מקווה שיימנע מהם להיות פה‪ ,‬אבל השאלה העיקרית‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬היא איך שמים קץ למלחמת הטרור הזאת שמתנהלת‬ ‫עכשיו‪.‬‬

‫‪93‬‬


‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬איך מתייחסים כך לחבר כנסת?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬יש כאלה שמאמינים שהדרך היא לפייס את‬ ‫הטרוריסט או את זה שנותן לו חסות‪ ,‬את יאסר ערפאת‪ .‬יש כאלה שעדיין משלים את עצמם‬ ‫שערפאת הוא פרטנר לשלום‪ .‬היו פה תקוות גדולות במשך השנים בעניין הזה‪ ,‬אצל רבים‬ ‫מאזרחי ישראל‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫אתם ליקקתם לו‪ ,‬אתה והבוס שלך נתניהו‪ ,‬מלמעלה ומלמטה‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫לצערנו הרב‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬כאשר אתה מסתכל על שטיפת המוח‬ ‫שנעשית ברשות הפלשתינית‪ ,‬שנציגה פה צעק כרגע‪ ,‬שטיפת המוח שהם עושים לילדים‬ ‫רכים ולצעירים במערכת החינוך‪ ,‬שטיפת מוח שמביאה אותם בסופו של דבר להיות מחבלים‬ ‫מתאבדים; כאשר אתה רואה‪ ,‬שמי שמוביל את פיגועי הטרור‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬מי שמוביל‬ ‫את פיגועי הרצח ואת הפיגועים הנפשעים‪ ,‬זה אפילו לא ה"חמאס"‪ ,‬אפילו לא "הג'יהאד‬ ‫האסלאמי"‪ ,‬אלא מי שמוביל במעשי הרצח הנתעבים הוא ארגונו של ערפאת‪ ,‬ה"פתח";‬ ‫כאשר אתה רואה‪ ,‬שעם כל זה שערפאת מתגאה בכך שהכניס לכלא את רוצחיו של השר‬ ‫זאבי‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ ,‬רק היום שמענו שהוא שחרר מהכלא את אחד מגדולי המרצחים‪ ,‬את‬ ‫עדנאן אל‪-‬רול‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫אז למה אתם הולכים לנהל אתו משא‪-‬ומתן?‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫אם אתה רוצה שנלך למשא‪-‬ומתן‪ ,‬למה אתה מקלקל?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני מתפלא שיש מי שמתפתים לחשוב‪ ,‬שאפשר באמת ובתמים להגיע‬ ‫להסדר מדיני עם יאסר ערפאת‪ .‬אני שומע חברי כנסת ששואלים כל מיני שאלות ומטיחים כל‬ ‫מיני האשמות‪ .‬רק על דבר אחד‪ ,‬חבר הכנסת אלסאנע‪ ,‬לא שמעתי אותך ‪ -‬לא שמעתי אותך‬ ‫מגנה בפה מלא את מעשי הרצח האלה‪ ,‬לא שמעתי אותך מגנה את שטיפת המוח לילדים‬ ‫הקטנים‪ ,‬לא שמעתי אותך מתייצב נגד מעשי הרצח הברבריים שמתבצעים ברחובות ישראל‪.‬‬ ‫לא שמעתי אותך‪ .‬שמעתי אותך מגן בלהט על עמדות הצד השני‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫על שניהם‪ ,‬על שני הצדדים‪.‬‬

‫‪94‬‬


‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫ולכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬קודם כול‪ ,‬כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם‬ ‫מתן פתרון למציאות הקשה והמרה הזאת‪ ,‬הדבר החשוב ביותר הוא כמובן לפקוח את עינינו‬ ‫ולראות את המציאות‪ .‬אחת הבעיות‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬היא כמובן גם‬ ‫סימני החולשה אצלנו‪ .‬סימני החולשה אצלנו מתפרשים בצד השני‪ ,‬בצד הפלשתיני‪ ,‬כהישג‪,‬‬ ‫גם אם זו בוודאי לא כוונתם של מי שמביעים אותם סימני חולשה‪ ,‬ואני לא מטיל ספק‬ ‫בפטריוטיות שלהם‪ ,‬בציונות שלהם‪ ,‬באכפתיות שלהם‪ ,‬אבל זו התוצאה המצערת‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫אתה מדבר על ויתור על שבעת ימי השקט?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫יש כאן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬מאמץ גדול מאוד‪ .‬שמעתי את ראש‬ ‫האופוזיציה בא חשבון עם האמירה של הממשלה שערפאת איננו רלוונטי‪ .‬הטרגדיה של מרצ‪,‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬בוויכוח הציבורי הזה‪ ,‬היא‪ ,‬שמתנהל כאן בחברה הישראלית ובציבור‬ ‫הישראלי ויכוח קשה‪ ,‬והאופוזיציה הראשית לא רלוונטית‪ .‬פשוט לא רלוונטית‪ .‬אף אחד‬ ‫בציבור לא חושב באמת‪ ,‬שלמי שאמור לייצג כאן את האופוזיציה הראשית יש איזה פתרון‬ ‫רלוונטי‪ .‬שמעתי את ראש האופוזיציה אומר ‪ -‬אני מקווה שאני מצטט אותו במדויק ‪ -‬בנאומו‬ ‫פה לפני כשעה‪ ,‬שכל דבר פוליטי שהם עשו‪ ,‬הם טעו והם ממשיכים לטעות‪ .‬אני חייב לומר‬ ‫לראש האופוזיציה‪ ,‬מזמן לא שמעתי אותו מתאר את עצמו בצורה כה מבריקה‪ .‬כל דבר‬ ‫שאתם עושים‪ ,‬כל טעות שאתם ממשיכים בה‪ ,‬אתם ממשיכים לטעות‪.‬‬ ‫אני חייב לומר‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬ראש האופוזיציה תיאר בדרך מבריקה‬ ‫את עצמו היום כאן בכנסת‪ .‬יכולת רטורית טובה מופגנת בדרך כלל באופוזיציה‪ .‬היה חריג‬ ‫קצר אחד‪ ,‬לא כל כך מזמן‪ ,‬ובחריג הקטן הזה נציגי מרצ תמכו בממשלתו של ברק‪ .‬כאשר אני‬ ‫שומע את דוברי השמאל שואלים‪ ,‬למה לא לנסות‪ ,‬בואו ננסה‪ ,‬אני פשוט משתומם‪ .‬היו‬ ‫בממשלה הזאת כמה אנשים אמיצים‪ ,‬אחד מהם יושב כאן‪ ,‬חבר הכנסת דוד לוי‪ .‬כאשר הוא‬ ‫ראה לאן הממשלה שחבר הכנסת שריד וחבריו תמכו בה מובילה את עם ישראל ומדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬הוא קם ועזב את הממשלה‪ .‬אבל אתם תמכתם בניסיון הזה‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫על מה השר מדבר?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אתם תמכתם בניסיון להוביל את ישראל להסכם עם ערפאת במחיר גבוה ביותר‪ :‬פחות או‬ ‫יותר נסיגה לגבולות ‪ 1967‬עם חלקים בירושלים‪ .‬הדברים האלה כבר נאמרו והם ידועים‪.‬‬ ‫לא רק זאת‪ ,‬כאשר אני שומע את אנשי האופוזיציה חוזרים על המנטרה הזאת‪ :‬למה לא‬ ‫לנסות‪ ,‬אני רוצה לומר להם‪ :‬כמה פעמים בשנה האחרונה הגיע ערפאת להסכמים ולסיכומים‬ ‫עם טנט‪ ,‬עם מיצ'ל ועם מר פרס‪ ,‬עם מר פאואל ועם מי לא‪ ,‬והפר את כל ההסכמים האלה‬ ‫בזה אחר זה?‬ ‫צריך להכיר בכך שערפאת קיבל החלטה אסטרטגית‪ ,‬ודרך הטרור והאלימות שהוא בחר בה‬ ‫היא דרך אסטרטגית‪ ,‬היא איננה דרך טקטית‪ .‬כאשר נכיר בכך שזוהי דרך אסטרטגית‪,‬‬ ‫שהאויב שלנו בחר בדרך אסטרטגית‪ ,‬וכאשר נכיר בכך שהמאבק שלנו הוא מאבק קיומי על‬

‫‪95‬‬


‫הזכות שלנו לחיות כאן בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬וכאשר נכיר בכך שהמטרה‪ ,‬שצריכה להיות משותפת‬ ‫לכולנו‪ ,‬היא הצורך להבטיח את ביטחונם של חיילי ישראל ואזרחי ישראל לפני כל דבר אחר ‪-‬‬ ‫אולי נצליח ליצור גם בבית הזה איזה מכנה משותף במלחמה בטרור‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫הממשלה שלכם מאמצת את המדיניות של יוסי שריד‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫האם תוכל להסביר‪ ,‬למה בכל זאת אתם מנהלים משא‪-‬ומתן? אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני מצפה‬ ‫ממך לבקש מהשר להתמודד באופן אינטלקטואלי יותר רציני עם הטענה‪ ,‬למה הולכים לנהל‬ ‫משא‪-‬ומתן עם האיש הזה‪.‬‬ ‫מיכאל איתן )הליכוד(‪:‬‬ ‫מי הולך‪ ,‬מאין אתה יודע?‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫הוא הרי אימץ את המדיניות של שריד‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫לא רוצים אותו‪ ,‬לא רוצים שר כזה‪.‬‬ ‫היו"ר רחמים מלול‪:‬‬ ‫רבותייי חברי הכנסת והשרים‪ ,‬אנחנו מצביעים על ארבע הצעות אי‪-‬אמון בממשלה על‪-‬פי‬ ‫סדרן‪ .‬אם כן‪ ,‬הצבעה ראשונה על הצעת האי‪-‬אמון של סיעת מרצ ‪ -‬בשל המצב המדיני‪-‬‬ ‫ביטחוני והחברתי‪-‬כלכלי‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪3‬‬

‫הצעת האי‪-‬אמון לא נתקבלה‪.‬‬ ‫אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי‪-‬אמון של סיעת המפד"ל ‪ -‬בשל התנגדות הממשלה‬ ‫לחקיקת חוק גיור כהלכה לאור פסיקת בג"ץ‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫בעד הצעת סיעת המפד"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫גם הצעה זו לא התקבלה‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪5‬‬


‫רבותיי‪ ,‬אנחנו עוברים להצבעה שלישית ‪ -‬הצעת סיעת רע"ם להביע אי‪-‬אמון בראש‬ ‫הממשלה בשל מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הפלשתינית‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪3‬‬ ‫בעד הצעת סיעת רע"ם להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪2‬‬

‫גם הצעה זו לא נתקבלה‪.‬‬ ‫נעבור להצבעה האחרונה בסדרת הצעות האי‪-‬אמון‪ ,‬הצעתה של סיעת חרות להביע אי‪-‬אמון‬ ‫בראש הממשלה בשל הימנעות הממשלה מכיבוש הרשות הפלשתינית‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪4‬‬ ‫בעד הצעת סיעת חרות להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד ‪-‬‬ ‫נמנעים ‪-‬‬ ‫הצעת סיעת חרות להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪97‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪6‬‬


11 ‫ של הוועדה‬58-‫נאום סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור במושב ה‬ ‫לזכויות האדם בג'נבה‬ 2002 ‫ במארס‬18

Statement by Deputy Minister of Foreign Affairs Rabbi Michael Melchior before the 58th Session of the Commission on Human Rights in Geneva 18 March 2002 Mr. Chairman, Madame High Commissioner, Delegates, Ladies and Gentlemen, The year that has passed since I stood before you last defies description. Words simply fail at any attempt to convey or encapsulate the suffering and despair that have visited so many people in the course of these twelve months. But even in a year of almost unmitigated disaster and tragedy, two dates stand out as being even more horrendous than the rest. The first, without any doubt, is September 11. Still, six months later, the worst terrorist attack in history raises profound and bewildering questions for us all, and still the world is struggling to formulate an effective response to the threat of international terrorism. In Israel we are grappling with these issues as we face an unprecedented wave of terrorist attacks. Literally every day, innocent children, women and men are being shot and blown up, in discotheques, wedding halls, malls, buses, cafes and restaurants. We hear the leaders who undertook to resolve all differences through negotiation and not violence praising the "heroism" of the terrorists. And, perhaps most chilling of all, we hear the parents of suicide bombers express the hope that their other children will follow suit. The second dark date, to my mind, is September 9 - just two days before the World Trade Center bombing - the closing session of the Durban World Conference Against Racism. Last year I shared with you my fear that there would be an attempt to hijack this conference for political ends. And indeed, in an irony of epic proportions, this conference against racism itself hosted the most racist speeches and proposals to be heard in an international forum since the Second World War. While doing nothing to help the millions of slaves, the impoverished and the oppressed, this conference became the mouthpiece for a new and venal form of antisemitism. Antisemitism, the hatred of Jews, is the oldest and most persistent of hatreds, but it has also proven to be the most adaptable. Like all the most dangerous viruses, antisemitism adapts itself to new surroundings and circumstances,

98


clothing itself in a new garb in every generation. in our generation, at the Durban Conference and in organs and agencies throughout the international community, it has taken on the form of political demonization of an entire nation - anti-Zionism. But, whatever its form, the basic truths about antisemitism still hold: it goes far beyond hatred of Jews. And, attacking the fundamentals of decency and humanity as it does, while Jews may be the first to suffer from its influence, they have rarely been the last. September 11 and September 9. Terrorism and antisemitism. Two atrocities that are the very antithesis of human rights, and which stand against the two most fundamental principles that my country and my faith stand for: the first is the sanctity of human life. The State of Israel was born out of the ashes of humanity's worst abuses, motivated by the single most important idea the Hebrew Bible gave to mankind - that every man, woman and child is a reflection of the divine image and so is of infinite value. Terrorism is the antithesis of this belief. It denies the sanctity of human life and sees it as nothing but a means to a political or ideological end. The lives and hopes and dreams of mothers and fathers, the futures of their children, are nothing but fodder for a campaign of fear and intimidation. Antisemitism, for its part, seeks to destroy the recognition of the humanity in others - to delegitimize, to dehumanize and ultimately to destroy And the second principle is that of tolerance - accepting other people, races, traditions and ideas. Israel has welcomed immigrants from every continent and of every color. We continue to strive for full equality between the various components of Israeli society and to see diversity as a source of richness and strength. We are proud of the role played by civil society, and by many NGOs in our society, and recognize that their criticism is vital to safeguarding human rights. Israel has the freest Arab press anywhere in the Middle East. We have, I would venture to say, more opinions than we have people, because, like every democracy, we believe that the truth lies not in any one opinion, but in the dialectic of debate between them. But, in stark contrast to the notion of tolerance, we see the poisonous marriage of fundamentalism and nationalism which fuels the current international terrorism, which knows no respect for the "other", and which has no vision other than total conquest and destruction. And we see the new antisemitism spreading like a plague, with attacks throughout Europe raising painful spectres of "the last century, while in our region newspapers publish the slanders of "the Protocols of the Elders of Zion", and Arab leaders brazenly reiterate charges of deicide. Only this week, as Jews around the world prepare to celebrate the Passover holiday, official Arab newspapers have published the age-old blood-libel that Jews use infant blood to make the Passover matza, repeating a lie that across the generations led to countless pogroms and loss of innocent life. How, against this background, and against the background of hostility and hatred we see in Palestinian schoolbooks and children's television, will the next generation have any chance of even contemplating peace?

99


Both terrorism and antisemitism are profoundly and intrinsically opposed to these fundamental principles of human rights. Both are supported and financed by rogue states and regimes as a way to fight their wars on the cheap. And with internet available to spread falsehoods and hatred, to disseminate expertise on the art of mass destruction, both present a lethal cocktail of primeval hatred and 21st century technology Mr. Chairman, How are we to fight these twin evils? I believe that we have to respond by reaffirming those values that terrorism and antisemitism stand against. We have to reaffirm the value of every human life, and recognize the profound and daunting truth that by letting others suffer we ourselves become diminished. We have to maintain tolerance. At those very moments of grief and anguish, when we are most driven to hatred and generalizations, we have to maintain our vision of the humanity of the other. Because, even in the face of continued attacks, we have to remember that our greatest asset is not our military strength but the conviction that our actions accord with justice and humanity. These are the tenets of my faith, that led me from Norway to Israel, from the rabbinate to politics. But, I must admit frankly, they are being tested today in a way they have never been tested before. We did not choose to be in this frightful situation. On the contrary, the last Israeli government, of which I was a member, made far-reaching peace proposals which recognized that without secure borders for the Palestinians there could be no secure borders for Israel, without dignity for the Palestinian people there could be no true dignity for israelis, and without peace for the Palestinians, there could be none for Israel. But, despite the support of the international community for these proposals, the Palestinian leadership rejected them, and responded with a wave of brutal violence that has continued and escalated to this day. This violence has created unprecedented challenges for anyone concerned to maintain a semblance of humanity in the midst of the conflict. Never has it been so hard to find the balance between protecting the lives of innocent Israelis threatened by terrorism and violence, and of innocent Palestinians living in those areas from where these acts are emanating. Never has it been so hard to find a way of ensuring security while easing the hardships of the Palestinians living under our control, to weigh up the risks of a terrorist attack today against the risk of increasing the likelihood of a terrorist attack tomorrow, and, in the face of increasing Palestinian incitement, and official support for violence, never has it been so hard to maintain a vision of dialogue and tolerance between Jews and Arabs, never so hard to keep sight of the flickering possibility of peace. These are painful dilemmas with no simple answer. They are issues on which Israel could benefit from shared experience and frank dialogue. But, tragically, those fora which might have offered such an opportunity are squandering it on

100


political propaganda. Could there be any forum more suited for Israel to engage in genuine introspection and constructive discussion on these issues than the Commission on Human Rights? And yet this forum has shown, again and again, that concern for human rights is secondary to pandering to political agendas. How can we candidly discuss the appropriate measures Israel should take in the face of Hizballah attacks from Lebanon when, notwithstanding Israel's withdrawal to the last centimeter from south Lebanon in implementation of Security Council Resolution 425, this Commission utterly ignores the Hizballah attacks against Israel from Lebanese territory and the plight of the Israelis kidnapped from over the border? How can we discuss sensitive and difficult relations with the Palestinians when the Commission's Special Rapporteur to the Territories has an openended mandate, which does not even permit him to consider Palestinian terrorism and human rights abuses, and which pronounces a guilty verdict on Israel even in advance of his visit? A Special Rapporteur who, in his latest report, vilifies Israel for its security measures but describes Palestinian terrorists as displaying "determination, daring and success"? What possible basis is there for any genuine conversation between us, when in shocking disregard of basic humanitarian principles of impartiality, Israeli actions are treated under one agenda item when the whole of the rest of the world is addressed under another? Could there be any clearer statement of singling-out against a country? Could there be anything more damaging to respect for human rights than this failure to recognize that if our human rights agenda is dictated by political considerations and not the needs of the suffering, then we are engaged in politics, not human rights, and that if we are not concerned for the human rights of all human beings, then we cannot claim to be truly concerned for the rights of any? That this institutionalized discrimination damages Israel on the political level is the least of my concerns. But I do feel cheated and betrayed, that by destroying the trust between us, this Commission has deprived Israel of the possibility of engaging in a frank dialogue that could genuinely help advance human rights in our region, and that it has deprived all of those victims of human rights abuses, whose grievances will never be heard, because the perpetrating states have managed to turn the spotlight of attention onto Israel and away from their own dark corners. The failure of this Commission to address the gross abuses of human rights in the Arab world is, it seems to me, a perverse form of reverse discrimination indeed a form of racism. The suggestion that these are nations which do not need to be held to the same standards of behaviour, and that the atrocities committed at their hands are somehow less egregious, carries with it an implication that their citizens are less human, less deserving of rights, which is fundamentally opposed to the principle of a universal humanity on which the Commission's work must be based.

101


These concerns have troubled Israel for many years, as we have followed the work of the Commission. But today they have greater urgency. At this very moment it seems that there may be an opening to stop the carnage and bloodshed that has cost the Israeli and Palestinian peoples so much innocent life. But such an opening needs to be cultivated and trust built. It is a genuine tragedy that this Commission, entrusted with the holy task of protecting human rights and freedoms, should endanger them, by adopting a one-sided stance dictated by a political agenda. Mr. Chairman, Even as the darkest of forces visit our region, and there seems little cause for hope, the greatest human gift is imagination; to imagine how tomorrow could be different from today, and the lives of our children different from our own. I urge this Commission also to exercise its imagination, to consider how it too might be different, what impact it might have if human rights were really at the top of its agenda, if abuses truly were addressed impartially, and if it generated the trust and credibility needed to spearhead the coalition of all those who share the values it was established to protect. For ultimately, just as terrorists and antisemites have learned to cross divides, to build coalitions and pool resources for their ends, so must we learn to do the same. If the two dates I have mentioned gave me the greatest cause for despair this past year, there was one date at least that gave me some cause for encouragement and hope. On the 21st of January, two months ago, I was privileged to help organize and participate in the first-ever conference of religious leaders of the Holy Land, which took place in Alexandria, and which produced the Alexandria Declaration. This brief document contains little or nothing that is new. Yet it was produced by Muslim, Christian and Jewish leaders engaged in genuine dialogue. Meeting at a time when a Palestinian suicide bomber exploded in the heart of Jeruslaem, and Israeli tanks entered the Palestinian town of Tulkarem, these leaders still found the courage to publicly declare their faith that we have to respect the integrity of each other's historical and religious inheritance, to call for an end to incitement and hatred, and to urge the creation of an atmosphere where present and future generations can coexist with mutual respect and trust. This remarkable encounter strengthened my conviction that things could indeed be different, that hatreds, even thousands of years old, may yet be overcome, and that our region, witness to so much blood, may yet become one of milk and honey. I urge you, the members of this Commission, along with our neighbours, to join us in making it so. Thank you.

102


‫‪12‬‬ ‫הודעת ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‬ ‫לאחר ישיבת הממשלה המיוחדת בעקבות ההסלמה בטרור‬ ‫והפיגוע בליל הסדר‬ ‫‪ 29‬במארס ‪2002‬‬

‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫בוקר טוב לכם‪ .‬ראינו בימים האחרונים פיגועים נוראים‪ ,‬מהפיגוע בליל הסדר בנתניה‪ ,‬שם‬ ‫הגיע מספר החללים לעשרים ואחד‪ ,‬לאירועי אלון מורה הלילה‪ ,‬עם ארבעה הרוגים‪,‬‬ ‫ולתקרית‪ ,‬שמתנהלת כרגע בתוך נצרים‪ ,‬שם בשלב זה יש שני הרוגים‪.‬‬ ‫אני רוצה להביע תנחומים למשפחות‪ .‬אני יודע שאין מזור לכאב הזה‪ .‬אני חושב שכולנו‬ ‫שותפים בהבעת התנחומים וההשתתפות בכאב המשפחות‪ .‬אני רוצה לאחל איחולי החלמה‬ ‫לפצועים‪ ,‬ביניהם עדיין מספר גדול של פצועים קשה מאוד‪.‬‬ ‫כל זה קורה בתקופה‪ ,‬בה ידה של ישראל הייתה מושטת לשלום‪ .‬גם היום ידה של ישראל‬ ‫מושטת לשלום ‪.‬עשינו כל מה שניתן כדי להביא להפסקת אש ולכניסה מיידית למתווה טנט‪,‬‬ ‫כדי לקדם כל אפשרות של הפסקת אש‪ .‬כל מה שקיבלנו בתמורה היה טרור‪ ,‬טרור ועוד‬ ‫טרור‪ .‬שום מדינה ריבונית לא תוכל לעבור על רצף אירועים כזה לסדר היום‪.‬‬ ‫לפיכך החליטה הממשלה בישיבה מיוחדת‪ ,‬שהתנהלה במשך שעות ארוכות הלילה‪ ,‬ועל פי‬ ‫המלצות כל גורמי הביטחון ‪ -‬ראש אמ"ן‪ ,‬ראש השב"כ וראש המוסד‪ ,‬את החלטת הממשלה‬ ‫הבאה‪ .‬אני אקרא לכם את החלטת הממשלה‪:‬‬ ‫"הממשלה התכנסה הלילה לישיבה מיוחדת על רקע ההסלמה החמורה בטרור הפלשתיני‪.‬‬ ‫הממשלה אישרה עקרונית עקרונות של תוכנית לפעילות מבצעית נרחבת נגד הטרור‬ ‫הפלשתיני‪ .‬אני רוצה לומר לכם‪ ,‬שכבר ברגעים אלה נמצאים כוחות צה"ל בתוך המוקטעה‪,‬‬ ‫מרכז שלטונו של ערפאת ברמאללה‪ .‬ישראל תפעל להכריע את תשתית הטרור הפלשתינית‬ ‫על כל חלקיה ומרכיביה ולשם כך תקיים פעילות נרחבת עד להשגת המטרה‪ .‬ערפאת‪,‬‬ ‫שהקים קואליציה של טרור נגד ישראל‪ ,‬הוא אוייב ובשלב זה יבודד‪ .‬הממשלה אישרה גיוס‬ ‫מילואים כנובע מהצורך המבצעי‪ ,‬על מנת לאפשר לצה"ל פעילות רציפה לאורך זמן ובמוקדי‬ ‫טרור נוספים‪ .‬אני רוצה לשלוח מכאן בשמי‪ ,‬בשם הממשלה כולה ובשם כל אזרחי ישראל‪,‬‬ ‫איחולי הצלחה לצה"ל במשימתו‪ .‬ברגעים כאלה נדרש מכולנו לגלות אחריות ובעיקר אחדות‬ ‫ואני בטוח שכך ננהג כולנו‪ .‬אני רוצה לבקש משר הביטחון להציג את הפעילות המבצעית‪".‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫בראשית דבריי אני רוצה לשלוח את השתתפותי בצערן של משפחות החללים של הימים‬ ‫האחרונים‪ .‬מספר כזה וטבח כזה ‪ -‬שום אומה‪ ,‬שום אומה‪ ,‬לא הייתה מוכנה להישאר איתו‪.‬‬ ‫בליל הפסח היה טבח הפסח‪ .‬אתמול בלילה נשחטה משפחה שלמה‪ .‬פועל‪ ,‬שבדרך כלל עבד‬ ‫בנצרים‪ ,‬נכנס הבוקר והרג שני אנשים‪.‬‬

‫‪103‬‬


‫מערכת הביטחון החליטה‪ ,‬כתוצאה מכך‪ ,‬לצאת לפעולה רחבה‪ ,‬שמטרתה היא מלחמה‪,‬‬ ‫מלחמת חורמה בטרור‪ .‬מלחמה‪ ,‬שהמטרה שלה היא לפגוע בתשתית הטרור על כל סוגיו‬ ‫ומגווניו ומרכיביו‪ .‬המלחמה הזו איננה יודעת לא גבולות גיאוגרפיים ולא אחרים‪ .‬המטרה שלה‬ ‫היא להעניק בדרך הזו את מקסימום הביטחון‪ ,‬שאנחנו מחוייבים להעניק לתושבי המדינה ‪.‬‬ ‫נאלצנו לצאת לדרך הזו‪ ,‬כשאנחנו מגייסים עוצמות גדולות וכוחות גדולים ופועלים במרחב‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫בעצם הרגעים האלה הפעולה גם מתרכזת ברמאללה‪ ,‬שכפי שאמר ראש הממשלה הפכה‬ ‫להיות בירת הטרור‪ ,‬והיא פועלת ותפעל כנגד כל התשתיות שם‪ .‬אף איש אינו חסין מפני‬ ‫צה"ל‪ ,‬כל עוד הוא נושא תווית הטרור‪.‬‬ ‫מה שקרה בשבועות האחרונים ובעיקר ביומיים האחרונים שם לאל את כל הניסיונות שלנו‪,‬‬ ‫שנמשכו במשך שנה‪ ,‬בהם הפנינו לא רק מבט אלא הרבה ידיים לעבר כל מי שבא והציע את‬ ‫שירותיו לשלום‪ .‬הגנרל זיני בא לפה עם רצון טוב‪ ,‬מצוייד ברצונה של אומה אדירה‪ ,‬שהיא‬ ‫ידידה שלנו‪ .‬כל אשר עשינו זה רק התייצבנו לידו וסייענו לו‪ .‬לא נעים‪ ,‬אבל אני אזכיר כאן כי‬ ‫במשך שבוע ימים הבלגנו‪ .‬לא ענינו לאף התקפת טרור‪ .‬כל זאת כדי לתת את הסיכוי‪ ,‬אולי‪,‬‬ ‫אולי בכל אופן‪ .‬אבל זה לא קרה‪ .‬אני חושב‪ ,‬שכדי לחסוך שאלות‪ ,‬ערפאת הפך את עצמו‬ ‫לאוייב‪ .‬הוא לא יכול להתנער מאחריות‪ .‬יש לו אחריות כבדה מול גורמי הטרור‪ ,‬גם במעשה‬ ‫וגם במחדל‪.‬‬ ‫מעצם צורת ההחלטה‪ ,‬כפי שקרא אותה ראש הממשלה‪ ,‬ברור הוא שאנחנו מתמקדים בעצם‬ ‫הרגעים האלה ואני מניח שבימים‪ ,‬אולי בשבועות הקרובים‪ ,‬במלחמה כנגד גורמי הטרור‪ .‬את‬ ‫העובדה שאין לנו עניין להמשיך להשתמש בנשק‪ ,‬הסברנו בכל מקום‪ ,‬אבל אם לא נותרה‬ ‫ברירה‪ ,‬אנחנו חייבים את זה לבתינו ולילדינו ולעם שלנו‪ .‬תודה רבה לכם‪.‬‬ ‫אילה חסון‪:‬‬ ‫אדוני ראש הממשלה‪ ,‬שתי שאלות‪ .‬האחת‪ ,‬מה מתרחש בפועל כעת באיזור המוקטעה‪ ,‬מהם‬ ‫העדכונים שאתה מקבל? השאלה השנייה‪ ,‬דיברת במהלך ישיבת הממשלה עם קולין פאואל‪.‬‬ ‫עד כמה האמריקנים מעודכנים ועד כמה הם תומכים במהלך הזה?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫כפי שאמרתי כבר קודם‪ ,‬ברגעים אלה נמצאים כוחות צה"ל במרחב המוקטעה‪ ,‬פועלים שם‬ ‫וישלימו את משימתם‪ .‬אני משוכנע שכפי שנקבע וכפי שהוכתב על ידי המטה הכללי‪ ,‬שר‬ ‫הביטחון והובא לאישור הממשלה‪.‬‬ ‫הייתה שיחה‪ ,‬אכן‪ ,‬מזכיר המדינה התקשר‪ .‬עדכנתי אותו לגבי פעולות הטרור‪ ,‬שאינן‬ ‫נפסקות‪ ,‬לגבי העובדה‪ ,‬שהרשות הפלשתינית לא נקטה בצעדים‪ ,‬כל צעדים‪ ,‬נגד הטרור‪ ,‬לא‬ ‫במהלך השבועות האחרונים‪ ,‬כמובן שלא קודם‪ ,‬וגם לא אחרי ביצוע הרצח הנורא‪ ,‬הטבח‬ ‫הנורא‪ ,‬בנתניה בעת הסדר‪ .‬לא ניתנה שום הוראה‪ ,‬שום הנחיה לא ניתנה‪ .‬על כן‪ ,‬מדינת‬ ‫ישראל תנקוט בכל הצעדים הדרושים להגנת אזרחיה‪ .‬אלה היו הדברים שאותם הבהרתי‪,‬‬ ‫ואני חושב שהדברים ברורים‪ .‬באופן טבעי אנחנו לא מוסרים אף פעם פרטים על ביצוע‬ ‫מבצעים או על תוכניות מבצעיות‪ .‬אבל עמדתה של ישראל‪ ,‬עמדתה של הממשלה מול מה‬ ‫שקורה‪ ,‬הובהרה בצורה הברורה ביותר‪.‬‬ ‫אודי סגל‪:‬‬ ‫שאלה ראשונה לראש הממשלה ואחר כך לשר הביטחון‪ .‬אדוני ראש הממשלה‪ ,‬מה‬ ‫המשמעות של ההחלטה 'לבודד את יאסר ערפאת'?‪ ,‬מה בדיוק המשמעות של הבידוד? זו‬

‫‪104‬‬


‫שאלה אחת‪ .‬שאלה שנייה ברשותך‪ :‬האם הוגדרה מטרה צבאית‪ ,‬מבצע מתגלגל‪ ,‬שהוא‬ ‫כיבוש מחדש של שטחי הרשות הפלשתינית‪ ,‬כולל הערים הפלשתיניות? ברשותך‪ ,‬שר‬ ‫הביטחון‪ ,‬בנימין בן‪-‬אליעזר‪ .‬אמרת שאיש אינו חסין מפעולות צה"ל‪ .‬האם האמירה הזו שלך‬ ‫כוללת גם את יאסר ערפאת‪ ,‬האם גם הוא אינו חסין מפעולות צה"ל?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫משמעות המילה "יבודד" בדיוק כפי שהיא נשמעת‪" .‬יבודד"‪ ,‬נקודה‪.‬‬ ‫אודי סגל‪:‬‬ ‫מה הכוונה? לא יקבל שיחות טלפון‪ ,‬לא יתקשרו אליו‪ ,‬לא ידברו איתו?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫אני חושב שנתתי לך תשובה‪" ,‬יבודד"‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫ברשותך‪ ,‬אני אמשוך את השאלה הזו‪ ,.‬הממשלה לא החליטה שום החלטה שנוגעת לכיבוש‬ ‫שטחים מחדש‪ .‬יש לנו עניין להמשיך ולקיים את שטחי ‪ A‬כפי שהם‪ .‬ענייננו בשטחים האלה‬ ‫רק בזכות דבר אחד ויחידי‪ ,‬והוא להילחם כנגד תשתיות טרור‪ ,‬נקודה‪ .‬ברגע שנשלים את‬ ‫המלאכה הזו או ברגע שיתחוור לנו שיש שקט‪ ,‬אנחנו נהיה מאוד מאוד מעוניינים לראות‬ ‫בחזרה את החיים הנורמליים חוזרים לשטחים וכך אני מקווה שנעשה ‪.‬ככל שנתמיד בזה‪ ,‬כך‬ ‫ייטב‪ .‬אני חוזר ואני אומר‪ ,‬אודי‪ ,‬אין לנו שום עניין לכבוש שטחים ולהישאר בשטחים‪ .‬זו איננה‬ ‫ההגדרה‪ ,‬מההגדרות שאני מכיר‪.‬‬ ‫לגבי השאלה השנייה‪ ,‬כשאני אומר שאין אחד שהוא חסין בפני צה"ל‪ ,‬אני מתכוון לכל אחד‪,‬‬ ‫כל אחד‪ .‬ודאי מי שעוסק בטרור ולא משנה מהי דרגתו‪ .‬לגבי השאלה הספציפית שלך לגבי‬ ‫יאסר ערפאת‪ ,‬אני מניח שזו השאלה שלך‪ .‬האם אנחנו מתכוונים לפגוע‪ ,‬האם אנחנו‬ ‫מתכוונים לפגוע בו? התשובה היא שלילית‪.‬‬ ‫יוני בן מנחם‪:‬‬ ‫שתי שאלות לראש הממשלה‪ .‬אדוני‪ ,‬אתם החלטתם לבודד את ערפאת בשלב הזה‪ .‬האם‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬שבעתיד לא קיימת יותר האפשרות שהוא יגורש מהשטחים? האם הדבר אומר‬ ‫שזה סוף פסוק לגבי יאסר ערפאת? השאלה השנייה היא האם נקטת במהלכים פוליטיים‬ ‫כלשהם לפני הישיבה היום‪ ,‬כדי להבטיח שאם מפלגת העבודה תפרוש על רקע ההחלטות‪,‬‬ ‫שעשויות היו להתקבל בקבינט‪ ,‬תוכל להקים ממשלת ימין בהשתתפות המפד"ל או האיחוד‬ ‫הלאומי‪-‬ישראל ביתנו?‬ ‫שתי שאלות לשר הביטחו‪ .‬אדוני שר הביטחון‪ ,‬אתה מצוטט בעיתון "מעריב" בערב החג‬ ‫בכותרת ראשית‪ ,‬כאומר שהייתה זו טעות למנוע את יציאתו של ערפאת לביירות וכי הדבר‬ ‫יביא להסלמה בטרור‪ .‬האם אתה עדיין מחזיק בדעה הזו? אנחנו עכשיו מקבלים דיווח נוסף‬ ‫מחבר הכנסת אחמד טיבי‪ ,‬שטוען שטנקים של צה"ל יורים פגזים על לשכתו של ערפאת ויש‬ ‫כבר שלושה עשר פצועים בתוך הלשכה שלו‪ .‬האם אתה יכול לאשר את המידע הזה?‬

‫‪105‬‬


‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫אני רוצה פשוט להקריא לך מחדש את החלטת הממשלה‪ ,‬את אותו קטע‪ ,‬שמתייחס‬ ‫לשאלתך‪ .‬ערפאת‪ ,‬שהקים קואליציה של טרור נגד ישראל‪ ,‬הוא אויב‪ ,‬הוא בשלב זה יבודד‪.‬‬ ‫יוני בן מנחם‪:‬‬ ‫כלומר בשלב הזה ?זה לא כתוב‪ ,‬אולי אתה תוכל להגיד לנו מה בשלב הבא?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫אני מציע‪ ,‬שהדבר הזה יישאר כתוב כפי שהוא‪ .‬אני חושב שהדבר הזה הוא בדיוק התשובה‬ ‫הנכונה שצריך לתת‪ .‬בשלב הזה יבודד‪ .‬לגבי שאלתך השנייה‪ ,‬אינני רואה כל סיבה ואף כל‬ ‫סימן לעזיבת מרכיב כלשהו את הממשלה‪ .‬ודאי לא מרכיב מרכזי כמו מפלגת העבודה‪.‬‬ ‫הנושא הזה לא עלה‪ ,‬לא נדון ולא עמד בכלל כאיזה מרכיב בדיון שהיה היום‪ ,‬בכלל לא‪.‬‬ ‫יוני בן מנחם‪:‬‬ ‫אבל האם היו לך מגעים פוליטיים כלשהם לקראת הדיון הזה‪ ,‬אדוני?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫מגעים פוליטיים יש לי והיו לי‪ ,‬ללא קשר לדיון הזה ועוד היום אני מקיים מפגש עם כמה‬ ‫מראשי מפלגות‪ ,‬שנמצאות היום באופוזיציה‪ ,‬כי מגמתי היא להרחיב את הממשלה ולחזקה‪.‬‬ ‫יוני בן מנחם‪:‬‬ ‫האם אתה מתכוון לצרף את המפד"ל ולהחזיר את שרי האיחוד הלאומי‪ ,‬אדוני?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫אני אמרתי שאני מקיים מפגשים‪ .‬אני יודע שחיכיתם כאן שעות ארוכות‪ ,‬נדמה לי מהשעה‬ ‫שלוש‪ ,‬אז זה לא ייקח יותר מאשר עוד שעתיים‪-‬שלוש‪ .‬יתחילו הפגישות‪ ,‬אני מניח שתוכלו‬ ‫לעקוב‪ ,‬לראות ואף לדווח נאמנה‪.‬‬ ‫יוני בן מנחם‪:‬‬ ‫אדוני שר הביטחון‪ ,‬אולי תוכל לענות על שתי השאלות שהפנינו אליך?‬ ‫השר בנימין בן‪-‬אליעזר ‪:‬‬ ‫איך אתה רוצה‪ ,‬שאני אתחמק מזה?‬ ‫יוני בן מנחם‪:‬‬ ‫חס וחלילה‪ ,‬אני לא חושד בך בדברים כאלה‪.‬‬

‫‪106‬‬


‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫קודם כל‪ ,‬לגבי הנושא הראשון שציטטת‪ .‬אמנם ב"מעריב" אמרתי את הדברים האלה‪,‬‬ ‫חשבתי וכשאני חושב אני אומר את הדברים‪ .‬היום אנחנו עומדים בפני סיטואציה שונה‬ ‫אחרת‪ ,‬שבה אני כשר ביטחון צריך לתת תשובה‪ ,‬כפי שאתה חזית‪ ,‬מול שבוע ימים‪ ,‬שבהם‬ ‫לא הגבנו‪ ,‬כאשר אנחנו רוצים לתת הזדמנות ורצינו לתת הזדמנות לזיני לקיים את המהלך‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫התשובה המוחצת הייתה‪ ,‬כפי שכולנו ראינו ‪ -‬אש ואש ועוד אש וזה היה טבח‪ .‬לכן אמרתי‪,‬‬ ‫שאף אומה לא תקבל את זה‪ .‬לכן אמרנו 'עד כאן'‪ .‬המשמעות של זה הן ההחלטות‪ ,‬כפי‬ ‫שהתקבלו‪.‬‬ ‫לגבי השאלה השנייה‪ ,‬אני קיבלתי את הידיעה הזאת‪ .‬אני אינני יכול ללכת ולאשר אותה‪ .‬אני‬ ‫יכול לומר לך‪ ,‬בוא נאמר ככה‪ ,‬היכן שיושב ערפאת‪ ,‬במקום שהוא יושב‪ ,‬הוא איננו יעדנו ואיננו‬ ‫מתכוונים להיכנס לשם‪ .‬אנחנו מתכוונים להיכנס‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬לכל מקום ומקום‪ ,‬כולל‬ ‫במוקטעה‪ ,‬היכן שישנן תשתיות של טרור‪ .‬אני לא יכול להתייחס כרגע ל'כן ירו או לא ירו‪ '.‬אני‬ ‫סומך ובוטח במפקדי צה"ל‪ ,‬שקיבלו הוראות והנחיות ברורות כיצד ואיך לנהוג‪ .‬אני יודע‬ ‫שיורים על צה"ל‪ ,‬את זה אני כן יודע‪ ,‬ויורים חזק על צה"ל ‪.‬אם זה פגע בלשכה של ערפאת‪,‬‬ ‫אין לי על זה שום תשובה‪.‬‬ ‫יוני בן מנחם‪:‬‬ ‫ברשותך שאלת המשך‪ :‬אם אתם מתכוונים‪ ,‬בעוד כוחות צה"ל נמצאים במוקטעה‪ ,‬להשלים‬ ‫את המשימה ולעצור את רוצחיו של השר רחבעם זאבי ז"ל ‪ -‬אחמד סאדאת וחמשת‬ ‫הרוצחים‪ ,‬שמוחזקים שם‪ ,‬ולהביאם לדין בישראל? האם זה חלק מהמשימות של צה"ל?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אינני מוכן לענות על השאלה הזאת‪.‬‬ ‫קווה שפרן‪:‬‬ ‫אדוני ראש הממשלה‪ ,‬האם שליחותו של הגנרל אנתוני זיני תימשך ואיתה יימשכו גם‬ ‫המגעים הביטחוניים או מגעים אחרים של ישראל עם הרשות הפלשתינית? שאלה לאדוני‬ ‫שר הביטחון ‪,‬בנימין בן‪-‬אליעזר ‪ -‬האם ישנו תרחיש‪ ,‬שבעקבות פעולות צה"ל ייתכן ותהיה‬ ‫באיזור התדרדרות של מלחמה כוללת יותר?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫לא‪ .‬אנחנו סמכנו בזמנו על הגעתו של הגנרל זיני‪ ,‬שהוא איש צבא מקצועי‪ ,‬שניגש באמת‬ ‫בצורה הרצינית ביותר ועשה מאמץ גדול מאוד להביא לקידום הפסקת האש ותחילת שיחות‬ ‫טנט‪.‬‬ ‫אנחנו הגשנו לו את כל הסיוע הדרוש‪ .‬העובדה הזו‪ ,‬עזרת מערכת הביטחון לפעולתו‪ ,‬דרך‬ ‫אגב‪ ,‬צויינה על ידי כל דרג בארצות‪-‬הברית‪ ,‬שאיתו היה לנו מגע‪ .‬מי שהכשיל את מסעו אלה‬ ‫הם הפלשתינים‪ .‬כך במקרה הזה של מסעו האחרון‪ ,‬כפי שהיה במסעותיו הקודמים‪ .‬אז הם‬ ‫הכשילו‪ ,‬עכשיו הם הכשילו‪ .‬את זה צריך לזכור‪ .‬חבל‪ ,‬כי אנחנו רצינו בהחלט להתקדם‪ ,‬אבל‬ ‫המענה היה טרור ורק טרור‪ .‬הטרור הוא חלק של אסטרטגיה של טרור וקואליציה של טרור‬ ‫שהוקמה‪.‬‬

‫‪107‬‬


‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫לשאלתך‪ ,‬תרשה לי לומר‪ ,‬שאנחנו כמערכת ביטחון וכצבא‪-‬ההגנה‪-‬לישראל לוקחים את כל‬ ‫האפשרויות בחשבון ונערכים מול כל האפשרויות האלה‪ .‬אני אינני חושב‪ ,‬שישנה סיבה של‬ ‫התדרדרות למלחמה כוללת‪ .‬אנחנו עושים כל מאמץ כדי ללכת ולהתמקד אך ורק באותם יעדי‬ ‫תשתית ויעדי טרור ואנחנו גם מסבירים את זה‪ .‬כמו שתמיד הסברנו ‪ -‬אנחנו לא נאבקים‬ ‫בעם הפלשתיני והעם הפלשתיני איננו אוייבנו‪ .‬אנחנו נלחמים בטרור ואני חושב שאת זה‬ ‫העולם‪ ,‬שרואה את התמונות שמגיעות אליו גם מנתניה וגם מאלון מורה‪ ,‬יכול להבין‪ .‬אנחנו‬ ‫בכל אופן עושים את הכל‪ ,‬כדי שהפעולות שלנו לא יביאו להתדרדרות כוללת‪ .‬אבל כפי‬ ‫שאמרתי‪ ,‬אנחנו ערוכים לכל מצב‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪108‬‬


‫‪13‬‬ ‫דברי סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור בדיון מיוחד בכנסת‬ ‫בנושא גל האנטישמיות באירופה‬ ‫‪ 4‬באפריל ‪2002‬‬ ‫כבוד היושב‪-‬ראש‪ ,‬עמיתי חברי הכנסת‪ ,‬יש הלכה בהלכות הפסח‪ ,‬שאומרת שאסור לבלוע‬ ‫את המרור כשאוכלים מרור‪ ,‬צריך לטעום את המרור‪ .‬אני חושב שהעם היהודי יצא ידי חובה‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬את ההלכה הזאת טעמנו והרגשנו את המרור‪ ,‬את הדמעות בימים קשים‪ ,‬קודם כול‬ ‫פה בארץ‪ ,‬אבל גם ברחבי העולם היהודי‪ .‬בעזרת השם‪ ,‬אולי בסימן המימונה של היום‪ ,‬נגיע‬ ‫גם לימים מתוקים יותר וטובים יותר‪.‬‬ ‫כל האירועים האנטישמיים‪ ,‬שבצורה מאוד ראויה שמענו עליהם פה מחברי הכנסת‬ ‫המכובדים‪ ,‬אכן מעוררים הרבה מאוד דאגה‪ .‬בצרפת לבדה שמענו ממש על מבול של‬ ‫אירועים אנטישמיים‪ :‬הצתת בית‪-‬הכנסת במרסיי‪ ,‬היה גם ניסיון פריצה לגן‪-‬ילדים שם‪ ,‬הצתה‬ ‫בבית‪-‬הכנסת בליון‪ ,‬תקיפת זוג יהודים בליון על‪-‬ידי שישה ערבים‪ ,‬הכו אותם באלימות‪ ,‬ירי‬ ‫לעבר האיטליז היהודי בטולוז‪ ,‬ניסיון להצית את בית‪-‬הכנסת בשטרסבורג‪ ,‬חדירה לבית‪-‬ספר‬ ‫יהודי בפריס‪ ,‬שרק בגלל חופשת הפסח לא היו שם תלמידים‪ ,‬זריקת בקבוקי מולוטוב על‬ ‫בית‪-‬הכנסת בניס‪ .‬אתמול קראנו על שדר גלגל"צ שהוכה באוניברסיטה מצפון לפריס‪ ,‬והבוקר‬ ‫שוב הושלך בקבוק תבערה על בית‪-‬כנסת במונפליה‪ .‬זה בא יחד עם עוד אירועים ששמענו‬ ‫עליהם בבלגיה‪ ,‬בגרמניה‪ ,‬בנורבגיה‪ ,‬ברוסיה‪ ,‬במדריד‪ ,‬דברים חמורים ביותר‪.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬אכן‪ ,‬התרענו על הדברים האלה בשנה וחצי האחרונה בצורה מאוד חזקה בפני כל‬ ‫השלטונות‪ .‬אין זה המקום לפרט את מגוון הפעילויות שאנחנו נוקטים‪ ,‬אבל אנחנו מקיימים‬ ‫מגעים מדיניים‪ ,‬פעילות מול תקשורת‪ ,‬הפעלת גופים ואישים ופעילות ציבורית במדינות‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫בשבוע האחרון קראנו לשגריר צרפת בישראל‪ ,‬וגם לממונה על שגרירות בלגיה‪ ,‬למשרד‬ ‫החוץ‪ ,‬על מנת להביע באוזניהם את דאגתנו מהמצב ולשמוע מהם על האופן שבו מתכוונות‬ ‫ממשלותיהם להתמודד עם הבעיה‪.‬‬ ‫אני רוצה להדגיש‪ ,‬שאני‪ ,‬גם כיושב‪-‬ראש הפורום למאבק באנטישמיות‪ ,‬אחרי ויכוח נוקב עם‬ ‫ממשלת צרפת‪ ,‬הייתי בביקור שם לפני שבועיים בפגישות עם כל רמות הממשל‪ ,‬לרבות שר‬ ‫החוץ‪ ,‬והבטיחו לי שם הבטחות‪ ,‬בניגוד להצהרות שהיו בעבר‪ ,‬אכן לעבוד בצורה הרבה יותר‬ ‫נמרצת‪ .‬אני חושב שחלק מהתוצאה של הפעילות הזאת היו הגינויים של הממשלות האלה‬ ‫של האירועים שהיו‪ .‬הנשיא שיראק וגם ראש הממשלה ז'וספן החליטו על תיאום עמדות‬ ‫ביניהם על מנת שהמסר יהיה מחודד ולא ייתפס כחלק ממערכת הבחירות שמתקיימת‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫שר הפנים שם ‪ -‬אני חושב שחשוב לציין גם את הדברים החיוביים שנעשים ‪ -‬הורה להגביר‬ ‫את השמירה על בתי‪-‬כנסת ומרכזים יהודיים‪ .‬הוא הוציא לצורך כך ‪ 1,100‬שוטרים ואנשי‬ ‫משמרת ביטחון עכשיו‪ ,‬בימים האחרונים‪ .‬שרת המשפטים הנחתה שופטים להחמיר בעונשם‬ ‫של המעורבים באירועים כאלה ולהתייחס אליהם כאל פשעים אנטישמיים ולא כאל אירועים‬ ‫אלימים סתמיים‪ .‬אני חושב שגם הדבר הזה חשוב‪ ,‬וחבל אולי שהוא לא נעשה לפני כן‪,‬‬ ‫כשהתרענו על זה במשך שנה וחצי‪ ,‬למעשה מאז פרץ הגל החדש של האנטישמיות‪.‬‬

‫‪109‬‬


‫הנשיא שיראק אמר‪ ,‬כי כשנשרף בית‪-‬כנסת אחד‪ ,‬צרפת כולה מושפלת‪ ,‬וכשפוגעים ביהודי‬ ‫אחד‪ ,‬צרפת כולה נפגעת‪ .‬אני חושב שגם הדברים של ראש הממשלה ז'וספן‪ ,‬שאמר‬ ‫שהמדינה תרדוף ותדכא בהחלטיות ובחומרה כל התחדשות או גילוי של אנטישמיות‪ ,‬יהיה‬ ‫התירוץ לפעילות הזאת אשר יהיה ‪ -‬אני חושב שאלו הם דברים ראויים‪ ,‬וצריך לציין אותם‪ .‬גם‬ ‫ממשלת בלגיה גינתה בחריפות את האירועים והודיעה כי היא מתייצבת אל מול כל תופעה‬ ‫אנטישמית‪ .‬אנחנו‪ ,‬עם זאת‪ ,‬נעשה פעילות מתואמת‪ ,‬של כל אדם הגון בעולם‪.‬‬ ‫נסים זאב )ש"ס(‪:‬‬ ‫סליחה‪ ,‬נתפסו אנשים כלשהם ‪?- - -‬‬ ‫סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור‪:‬‬ ‫האנשים עדיין לא נתפסו‪ ,‬ואנחנו בהחלט מצפים שעם המאמצים שעכשיו נעשים‪ ,‬ובניגוד‬ ‫למה שהיה בעבר‪ ,‬הם ייתפסו‪ .‬יש גם שדרוג בעצם זה שהיו פה קבוצות מאורגנות‪ .‬צריכים‬ ‫גם לדעת שזה בא מתוך איזה פונדמנטליזם עם יסוד פה במזרח התיכון‪ ,‬והדברים משודרים‬ ‫בגלים לווייניים‪ ,‬שנכנסים לכל בית בצרפת‪ .‬כדי להילחם בדמוניזציה של מדינת ישראל ושל‬ ‫העם היהודי‪ ,‬שהיא התופעה המרכזית שגורמת לכל הגל הזה של האנטישמיות החדשה‪,‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬כמובן‪ ,‬נמשיך לעקוב מקרוב אחר האירועים‪ .‬אנחנו מיידעים את כל הגורמים הנוגעים‬ ‫בדבר בארץ ובחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬בכל האמצעים הנדרשים‪ ,‬כדי למגר את התופעה‪.‬‬ ‫אין שום רמה של סובלנות כלפי השנאה הזאת וכלפי התופעות האלה‪ .‬דברים מתחילים‬ ‫מילולית‪ ,‬ואחר כך מגיעים למעשים פיזיים ולהתקפות על נפש‪ ,‬על בתי‪-‬כנסת‪ ,‬ספרי תורה‪,‬‬ ‫בתי‪-‬ספר וכל המוסדות היהודיים ברחבי תבל‪ .‬אנחנו‪ ,‬אכן‪ ,‬נעקוב מקרוב אחרי האירועים‪.‬‬ ‫מאחר שהנושא חמור‪ ,‬ועדת החוץ והביטחון לקחה על עצמה לעקוב אחריו‪ .‬אני מקווה‬ ‫שהמציעים יסכימו להעביר גם את הנושאים שהם העלו לוועדת החוץ והביטחון להמשך‬ ‫הטיפול‪.‬‬

‫‪110‬‬


‫‪14‬‬ ‫נאום נשיא המדינה משה קצב בעצרת הממלכתית לציון יום‬ ‫הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם"‬ ‫‪ 8‬באפריל ‪2002‬‬

‫ראש הממשלה אריאל שרון‪ ,‬רבנים ראשיים‪ ,‬ניצולי שואה יקרים‪.‬‬ ‫ביום זה‪ ,‬כ"ז בניסן‪ ,‬עם ישראל מרכין ראש לזכר ששת מיליוני היהודים שניספו בשואה‪.‬‬ ‫זיכרון השואה מלווה אותנו לאורך כל חיינו ודרכנו והינו חלק מזהותנו ותודעתנו כיחידים‬ ‫וכאומה‪.‬‬ ‫השואה הינה פצע מדמם בגופו של העם היהודי אשר לא השתקם מטרגדיה זו ‪ -‬לא נפשית‬ ‫ולא דמוגרפית‪ .‬העם היהודי איבד בכבשני השואה חלק מהחיים היהודים והשאיר שם‬ ‫במחנות ההשמדה חלק מנפשו‪ ,‬מנשמתו‪ .‬גם מהבחינה הדמוגרפית טרם שבנו למספר‬ ‫היהודים בעולם לפני השואה שעמד על ‪ 18‬מיליון‪.‬‬ ‫השואה הינה טראומה וחלק בלתי נפרד מישותנו‪ ,‬כך יחיה העם היהודי לנצח‪.‬‬ ‫זיכרון השואה ותודעתו חודרים בתודעת כל העם היהודי‪ ,‬בקרב כל החוגים‪ ,‬העדות‬ ‫והמגזרים‪.‬‬ ‫שישים שנה אחרי מעשה ההשמדה עדיין נשמעים באירופה ובמקומות אחרים קולות‬ ‫מאיימים וקולנים של אנטישמיות‪ ,‬של גזענות‪ ,‬של שנאת זרים‪.‬‬ ‫אתרים רבים מפיצים את הכחשת השואה כאילו הייתה זו הזיה ומזימה יהודית‪ -‬ציונית‪.‬‬ ‫אנו עדים באחרונה לניסיונות בזירה הבינלאומית לפגוע בייחודיות השואה היהודית‪.‬‬ ‫האידיאולוגיה הנאצית השתמשה בארגון‪ ,‬בשיטתיות ובטכנולוגיה מתקדמת של התקופה‪,‬‬ ‫ומותירה אותנו פעורי פה וחסרי יכולת לפענח את האסון שפקד אותנו‪ ,‬מול עומק האכזריות‬ ‫שאליה יכול להגיע בן‪-‬אנוש‪ .‬אנו משתאים מול המנגנון והטכנולוגיה האדירה שהתרחשה‪.‬‬ ‫מעשה האכזריות הגדול ביותר‪ ,‬הפרימיטיבי ביותר‪ ,‬בהיסטוריה האנושית החל להתבצע ע"י‬ ‫מדינה אשר באותה עת נחשבה כאחת המפותחות‪ ,‬המתקדמות ביותר בעולם‪ ,‬מדינה במרכז‬ ‫אירופה‪ ,‬אשר העמידה לא רק אנשי מדע אלא גם אנשי רוח‪ ,‬סופרים ומשוררים‪.‬‬ ‫אנו מפנים השנה תשומת לב מיוחדת למכתביהם ולדבריהם האחרונים של הנספים בשואה‪.‬‬ ‫הדחף של יהודים רבים לתאר למען הדורות הבאים את הפוקד אותם‪ ,‬הצורך להותיר תיעוד‬ ‫שאף הביאם לידי הסתכנות בחייהם‪ ,‬באמצעות פיסות נייר מזדמנות‪ ,‬במילים ובציורים ‪-‬‬ ‫מהווה פרק חשוב במסכת החיים בתקופת השואה‪ .‬מסכת של סיפורים של גבורה וניסיון‬ ‫לשמור על צלם אנוש ומוסריות בתקופה שבה החושך והרוע השתלט על העולם‪ .‬אנו נפעמים‬ ‫מכך שבתקופה חשוכה והרת אסון בחיי העם היהודי הצליחו היהודים לשמור על צלם אנוש‪,‬‬ ‫על חיי תרבות ודת‪ .‬חלקם אף סיכנו את חייהם בניסיון להציל יהודים אחרים‪.‬‬

‫‪111‬‬


‫בדחף לתיעוד כתבה גינה אטלס לבעלה ראובן‪" :‬דע‪ ,‬כי כאן נספו אשתך גינה ובנך אימוש‪.‬‬ ‫ילדנו מירר בבכי‪ .‬הוא לא רצה למות‪ .‬צא למלחמה ונקום נקמת דם אשתך וילדך יחידך‪ .‬אנו‬ ‫מתים על לא עוול בכפנו"‪.‬‬ ‫זיכרון השואה יישאר בוודאי בתודעת העם היהודי בדורות הבאים‪ ,‬אולם יש להבטיח כי גם‬ ‫לקחי השואה יונחלו לעמנו בדורות הבאים‪ .‬אין שום וודאות כי האנושות תנחיל לדורות‬ ‫הבאים את זיכרון השואה ואת לקחי השואה‪.‬‬ ‫על העם היהודי מוטלת החובה ההיסטורית‪ ,‬להנציח ולהאיר באש התמיד‪ ,‬את שתובעים‬ ‫מאיתנו קורבנות השואה מקבריהם‪ ,‬מגאיות ההריגה‪ ,‬ממחנות ההשמדה‪ ,‬מתאי הגזים‬ ‫ומקרונות המשא‪ ,‬את מה שתובעת מאתנו היסטוריה יהודית בת ‪ 4000‬שנה‪.‬‬ ‫אני מעריך את מאמצי חלק מארצות אירופה להעניש הן את המחוללים והן המסייעים שנתנו‬ ‫יד לשואה האיומה‪ ,‬להתמודד עם עברן וללמד את הדור הצעיר אודות החיים היהודים‬ ‫שנגדעו עקב מעשי אבות‪ .‬אנו מצפים כי מדינות נוספות באירופה ישכילו אף הן להתמודד עם‬ ‫עברן‪ ,‬להודות ביושר שעמים רבים שיתפו פעולה עם הדיקטטורה הנאצית ולהקנות ערכים‬ ‫הומניים ואוניברסאליים לבני הדור הצעיר‪ .‬אלו הם חלק מלקחי השואה אותם יש להנחיל‬ ‫לדורות הבאים‪ ,‬ודי שהאנושות בדורות הבאים לא תעמוד חסרת אונים וחסרת מעש אם‬ ‫תעמוד בפני סכנה דומה‪.‬‬ ‫בשבוע הבא נציין את יום הזיכרון לחללי צה"ל ונחגוג את יום העצמאות‪ .‬במרחק כמה מאות‬ ‫מטרים מכאן נמצא בית הקברות הצבאי‪ .‬מרחבי הזמן ומקום מלמדים על הקשר בין שואה‬ ‫לתקומה‪ .‬מדינת ישראל היא ההוכחה המתמדת לכך שנצח ישראל לא ישקר!‬

‫‪112‬‬


‫‪15‬‬ ‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בעצרת הממלכתית לציון יום‬ ‫הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם"‬ ‫‪ 8‬באפריל ‪2002‬‬ ‫מכובדיי‪,‬‬ ‫בערב הקשה הזה‪ ,‬בירושלים ‪ -‬ליבה של מדינת ישראל ושל העם היהודי ‪ -‬לב האומה‪ ,‬אנו‬ ‫עוצרים לרגע‪ .‬עוצרים ומבקשים להקשיב לקולם האחרון של חנה ‪ -‬של שמואל ‪ -‬של לנקה ‪-‬‬ ‫ושל משה‪ ,‬לקולם של מיליוני אחינו שנרצחו בשואה ‪.‬‬ ‫אני קורא במכתביהם ‪ -‬קורא ומקשיב ‪.‬‬ ‫מקשיב לקולו של יחיאל גרליץ שכתב לבתו בת השש דיתה בשנת ‪" 1944‬מה אוכל לכתוב‬ ‫לילדתי היחידה היקרה בעולם ‪ -‬צריך לפתוח את הלב ולהביט בו‪ .‬כי שום עט לא מסוגל‬ ‫לתאר מה מתרחש בו ברגע זה"‪" .‬אני מאמין באמונה שלמה" הוא מוסיף‪" ,‬כי למרות הכל‪,‬‬ ‫כולנו נתגבר ונחזיר את ליבנו זה לזה‪".‬‬ ‫יחיאל ניצל והצליח לעלות לארץ עם רעייתו ובתו‪ ,‬ובהשראת מלותיו ‪ -‬אנו ‪,‬כאן‪ ,‬בירושלים‪,‬‬ ‫בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬מבקשים להחזיר את ליבנו זה לזה‪ ,‬לחזור‪ ,‬למצוא‬ ‫ולחזק את כוחות הנפש שיש בנו ‪ -‬כוחות הנפש העומדים לנו גם היום במאבק המפרך בו אנו‬ ‫נמצאים ‪.‬‬ ‫גילויי הגבורה של אלה הניבטים אלי מקרעי המכתבים הם עבורנו בבחינת הצוואה האמיתית‪.‬‬ ‫היכולת להיאבק על צלם אנוש וקיום בלב התופת‪ ,‬בליבו של החורבן הנורא והסערה הגדולה‬ ‫ היכולת לגייס את תעצומות הנפש ולשמור על דמות האדם ‪ -‬זו היא הגבורה האנושית‬‫המיוחדת במינה ‪ -‬הגבורה שעמדה בנסיון לשבור את רוחו של העם היהודי ‪.‬‬ ‫הערב ‪ -‬אנחנו חוזרים ומוקירים את רוחם האיתנה של בני ובנות העם היהודי ‪ -‬את אומץ‬ ‫ליבם ואת מחויבותם חסרת הפשרות לחיים של משמעות ‪.‬‬ ‫מכובדיי ‪,‬‬ ‫"עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה" ‪ -‬בדבריו אלה של הרב קוק נמצאים ערכי היסוד של‬ ‫קיומנו ‪ -‬התמדה‪ ,‬נחישות ועוז רוח ונאמנות לייעודו המיוחד של העם היהודי‪ ,‬במסע‬ ‫המתמשך כבר למעלה מ ‪ 4000 -‬שנה ‪.‬‬ ‫ערכים אלה עולים כקול גדול מדממת זעקתם של המיליונים שלהם אנו קשובים ‪ -‬הערב ‪ -‬כאן‬ ‫בירושלים ‪.‬‬ ‫אל מול המערכה הקשה שאנחנו נתונים בה היום‪ ,‬מול גל האנטישמיות הגואה שוב באירופה‬ ‫ אנו ‪ ,‬הזוכרים אותם יום‪-‬יום‪ ,‬מחוייבים ‪ -‬כיהודים וכבני אנוש ‪ -‬להגנה על הבית שלנו ‪ -‬בית‬‫חם ומוגן‪ ,‬הבית היחידי בעולם בו יש ליהודים את הזכות ואת הכוח להגן על עצמם בכוחות‬ ‫עצמם ‪.‬‬

‫‪113‬‬


‫זאת הדרך היחידה להבטיח כי לעולם לא תשלחנה אמהות נשיקה אחרונה לילדיהן על קרעי‬ ‫מכתבים בדרכן למשרפות‪ ,‬שלעולם לא יעבירו אבות ליטוף של פרידה באמצעות פתקים‬ ‫תחובים בסוליות נעלים‪ ,‬ולעולם לא תימצאנה צוואות כתובות בדם על קירות בתי כנסת‬ ‫עשנים ‪.‬‬ ‫חנה ‪ -‬שמואל ‪ -‬לנקה ומשה ‪ -‬אנו שומעים את קולכם ‪ -‬והוא חזק‪,‬‬ ‫‪ -‬והוא יהיה איתנו וינחה אותנו ‪ -‬לעולם!‬

‫‪114‬‬

‫והוא צלול והוא ברור‬


‫‪16‬‬ ‫הודעה מדינית של ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת‬ ‫‪ 8‬באפריל ‪2002‬‬

‫אדוני יושב‪-‬ראש הכנסת‪ ,‬חבריי חברי הכנסת‪ ,‬הנה מוטלים מתינו בשורה ארוכה‪ ,‬נשים‬ ‫וילדים‪ ,‬צעירים וזקנים‪ ,‬ואנו עומדים מולם‪ ,‬מול החלל שהותירו בהירצחם‪ ,‬ללא מלים‪.‬‬ ‫בליל הסדר האחרון‪ ,‬בעודי יושב עם בני משפחתי לסדר הפסח‪ ,‬הגיעה אלי הידיעה המרה על‬ ‫הטבח הנורא שנערך ביושבי הסדר בנתניה‪ .‬אין בכהונתו של ראש ממשלה רגע ארור יותר‬ ‫מהרגע הזה‪ ,‬שבו צלצול הטלפון‪ ,‬או הפתק המוכנס לישיבה מביא בשורת איוב‪ .‬ואז עולים‬ ‫התמונות והקולות‪ ,‬מראה החורבן‪ ,‬זעקות הפצועים‪ ,‬יללת הסירנות‪ ,‬ואחריהן השקט הנורא‬ ‫של ההלוויות‪ ,‬הפנים והסיפורים האנושיים שניבטים אלינו מעל דפי העיתונים‪ .‬פניה של רחל‬ ‫קורן‪ ,‬שבעלה ושני בניה נקברים ביום אחד‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬ובמרחק נגיעה ממנה‪ ,‬פניה של‬ ‫כרמית רון‪ ,‬שנפרדת לעולם מבעלה‪ ,‬מבתה בת ה‪ ,21-‬מבנה בן ה‪ .17-‬פניה של עדי שירן‪,‬‬ ‫זיכרונה לברכה‪ ,‬שמובאת למנוחת עולם בעוד שני הוריה מחוסרי הכרה ונאבקים על חייהם‬ ‫בבית‪-‬החולים‪ .‬פניה של זהבה וידר‪ ,‬גיבורה אמיתית של עם ישראל‪ ,‬ששכלה בליל הסדר את‬ ‫בעלה‪ ,‬את בתה ואת חתנה‪ ,‬ובעיצומם של ימי השבעה הסכימה לתרום את איברי בעלה‬ ‫להצלת אם משפחה פלשתינית משועפאט‪ ,‬סמל לכך שגם ברגע הנורא מכול איננו מוכנים‬ ‫לאבד את צלם האדם שבנו‪.‬‬ ‫קורבנות של דו‪-‬קיום‪ ,‬אלה שעולמם חרב עליהם‪ ,‬שישבו לאכול במסעדה ערבית בחיפה‪,‬‬ ‫כשדמם מתערב בדם ערבים ישראלים שישבו עמם‪ .‬משפחות שלמות‪ ,‬יהודיות וערביות‪,‬‬ ‫נגדעות בלהט הטירוף הרצחני שאחז בשכנינו הפלשתינים‪ .‬וכך רוצים הרוצחים ושולחיהם‬ ‫לגדוע את התקווה לשלום‪ ,‬התקווה לעתיד‪ ,‬התקווה לחיים נורמליים תחת השמש‪ .‬אין זו יד‬ ‫מקרית‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬אין זו יד גורל אכזר‪ .‬לכנופיות הרצח יש ראש‪ ,‬יש מטרה‪ ,‬יש יד מכוונת‬ ‫ושולחת‪ .‬השליחות היא אחת‪ ,‬לסלק אותנו מכאן‪ ,‬לסלק מכל מקום‪ ,‬מהבית באלון‪-‬מורה‬ ‫ומהסופרמרקט בירושלים‪ ,‬מבית‪-‬הקפה בתל‪-‬אביב ומהמסעדה בחיפה‪ ,‬מבית‪-‬הכנסת‬ ‫בנצרים‪ ,‬שם שחטו הרוצחים שני מתפללים בני יותר מ‪ ,70-‬אחד מהם היה בן ‪ ,79‬בהולכם‬ ‫עטופים בטלית לתפילת שחרית‪ ,‬ומשולחן הסדר בנתניה‪ .‬ויש שולח אחד ‪ -‬ראש הרשות‬ ‫הפלשתינית יאסר ערפאת‪ .‬זה האיש שהתחייב בשורת הסכמים לזנוח את דרך הטרור‪,‬‬ ‫להימנע מהרצח ולמנוע אותו בכוחותיו‪ .‬הוא בגד בכל הבטחותיו‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫מה עם הכיבוש? הכיבוש אשם‪.‬‬ ‫מיכאל איתן )הליכוד(‪:‬‬ ‫לא יהיה לזה סוף פעם? לא יעשו סדר אתם פעם אחת? מה קורה בבניין הזה? איפה אנחנו‬ ‫נמצאים? אין גבול לשום דבר‪ .‬היום ערב יום השואה‪ ,‬תשתקו‪.‬‬

‫‪115‬‬


‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫משום הבטחותיו הסכימה ישראל להקמת הרשות הפלשתינית‪ .‬לכן הסכימה ישראל למסירת‬ ‫האחריות הביטחונית לשטחים שנמסרו לידיה‪ .‬לכן הסכימה ישראל להקמת מנגנוני ביטחון‬ ‫פלשתיניים‪ .‬קיווינו שהפלשתינים יבינו‪ ,‬כפי שהתחייבו‪ ,‬ששלטון אין פירושו רשיון להרוג‪ ,‬אלא‬ ‫קבלת האחריות למניעת ההרג‪ .‬אבל מה שהיה בתחילה חשש והתעצם לחשד‪ ,‬הפך עובדה‬ ‫מוצקה‪ ,‬שאיש אינו יכול להכחיש אותה‪ .‬ערפאת הקים בשטחי שלטונו משטר טרור‪ ,‬שבאופן‬ ‫ממלכתי ומאורגן מכשיר טרוריסטים‪ ,‬מסית ‪- -‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫הכיבוש הוא אבי אבות הטרור‪.‬‬ ‫מיכאל איתן )הליכוד(‪:‬‬ ‫נאצי‪ ,‬תלך מפה‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ ‪ -‬מצייד ומחמש אותם‪ ,‬ושולח אותם לפעולות הרג ברחבי ישראל‪ .‬העדויות על כך רבות‬‫מספור ומקובלות על כל גורם רציני ברחבי העולם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במסמך מצמרר שנתפס‬ ‫במשרדיו של ערפאת‪ ,‬מוצג התעריף של הטרור‪ ,‬כך וכך לפעולת התאבדות ‪ -‬מי שלא ראה‪,‬‬ ‫הנה המסמכים‪ .‬הנה המסמכים לנגד עיניכם‪ ,‬הנה המסמכים‪.‬‬ ‫יוסף פריצקי )שינוי(‪:‬‬ ‫לא מציגים מסמכים מעל דוכן הכנסת‪.‬‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫זה לפי דיני ראיות‪ ,‬פריצקי?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אכן ביום רגיל אין להציג מסמך בפני הכנסת‪ ,‬אבל האימה והזדון‬ ‫והאכזריות והשקר שמתגלים כאן ‪ -‬אני מודה‪ ,‬עשיתי כאן דבר שלא מקובל לעשותו בכנסת ‪-‬‬ ‫אבל מעניין מה כתוב גם בנייר הזה‪ .‬עכשיו אני לא אראה אותו‪ ,‬אבל להקריא‪ ,‬אני מבין‪,‬‬ ‫מותר‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪.‬‬ ‫יש כאן מכתב שחתום עליו יאסר ערפאת‪ ,‬על‪-‬פי חתימתו ‪ -‬לכבוד הנשיא הלוחם‪ ,‬האח אבו‪-‬‬ ‫עמאר‪ ,‬ישמרהו האל‪ ,‬שלום רב‪ .‬אבקשך להואיל בטובך להקצות סיוע כספי בסך ‪ 2,500‬דולר‬ ‫עבור האחים הבאים‪ :‬ראאד אל‪-‬כרמי ‪ -‬אני מקווה שאתם עוד זוכרים אותו‪ ,‬כן ‪ -‬זיאד מוחמד‬ ‫דעאס‪ ,‬עומר קעדאן ‪-- - -‬‬ ‫יצחק גאגולה )ש"ס(‪:‬‬ ‫הם זוכרים אותו‪.‬‬

‫‪116‬‬


‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫זוכרים למה החיסול שלו גרם‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫רבותיי‪ ,‬יש גם מסמכים מאותם גורמי טרור רצחניים ‪ -‬חלקם‪ ,‬בזכות מערכת הביטחון שלנו‪,‬‬ ‫אינם מסוגלים עוד להזיק‪ .‬יש גם מכתב חתום על‪-‬ידי מרואן ברגותי‪ :‬לכבוד האח הנשיא אבו‪-‬‬ ‫עמאר‪ ,‬ישמרהו האל‪ ,‬שלום רב‪ .‬אבקשך להורות על הקצבת ‪ 1,000‬דולר לכל אחד מהאחים‬ ‫הלוחמים‪ .‬זו אותה רשימה של שמות שהזכרתי קודם‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫עכשיו מתנהל טבח במחנה הפליטים ג'נין‪.‬‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬למה ברכה צועק ומפריע?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ויש עוד מסמך מעניין המראה כמה עולה לגרום לרצח יהודי‪ .‬יש לנו מסמך‪ ,‬דוח כספי מ"גדודי‬ ‫חללי אל‪-‬אקצא"‪ ,‬ההולך אל מי שעמד מאחורי הקשר בין ערפאת לבין האירנים‪ ,‬פואד‬ ‫שובאכי‪ .‬הוא מקבל דוח מ"גדודי חללי אל‪-‬אקצא"‪ ,‬ובו יש פירוט כספי‪ ,‬וגם הסברים‪ .‬הם‬ ‫מסבירים‪ ,‬שעלות חגורת נפץ היא ‪ 700‬שקלים‪ ,‬ומה שהם צריכים‪..." :‬אנו זקוקים מדי שבוע‬ ‫לחמישה עד תשעה מטענים לחוליות באזורים השונים"‪ .‬יש פה פירוט מלא כמה עולה כל כלי‬ ‫משחית שנועד לרצוח בדם קר אזרחים חפים מפשע‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חבר הכנסת ברכה‪ ,‬זו לא ועדת חקירה כאן‪ .‬ראש הממשלה הקריא מסמך‪ .‬אתה רוצה‬ ‫להתווכח? תתווכח בתורך‪ ,‬תודה‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫כך וכך לפעולת התאבדות ‪ - - - -‬כך וכך למטען‪ ,‬כך וכך לחגורת נפץ‪ ,‬ועל המסמך‬ ‫התחשבנות דמים בכתב היד של גזברו של ערפאת‪ ,‬זה האיש ששילם על ניסיון ההברחה של‬ ‫"קטיושות" וטילים‪ ,‬זה שיושב היום עם ערפאת במוקטעה ברמאללה ונהנה מחסותו האישית‪.‬‬ ‫זה חשבון מחירם של חיי היהודים בידי ביורוקרטיית הרצח המאורגנת של יאסר ערפאת‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬זה שנה וחצי מצויה ישראל תחת התקפת דמים מרה‪ ,‬שבה פתחו שכנינו‬ ‫הפלשתינים‪ .‬שילמנו ואנו משלמים מחיר דמים כבד רק בגלל רצוננו הכן לחיות אתם בשלום‬ ‫ואמונתנו שגם הם רוצים בשלום‪ ,‬כמונו‪.‬‬ ‫מערכת הטרור נגד ישראל החלה עוד לפני כהונת הממשלה הנוכחית‪ .‬מטרתה המרכזית של‬ ‫ממשלת האחדות הלאומית הייתה להגיע להפסקה של האלימות וההסתה כתנאי חיוני‪,‬‬ ‫הכרחי‪ ,‬לחידוש המאמץ להגיע להסדר שלום באזור‪ .‬זו מהותה של ההסכמה הלאומית‬ ‫שעומדת בבסיס קיומה של הממשלה‪ .‬כבר ביומי הראשון בתפקיד שלחתי מכתב אישי‬ ‫לערפאת‪ ,‬תשובה על מכתב ברכה ששלח אלי‪ .‬הצעתי לו הצעה מעשית להפסקת האלימות‪.‬‬ ‫הבהרתי לו את רצוננו בשלום‪ .‬הבטחתי לו שאין בכוונתנו לפגוע באוכלוסייה הפלשתינית‬ ‫האזרחית‪ ,‬והצעתי לו דרכים להקל על סבלה‪ .‬הושטתי לו יד לשלום‪ ,‬והיד הושבה ריקם‪.‬‬

‫‪117‬‬


‫מאז עשינו מאמצים אין ספור להגיע להפסקת הטרור‪ .‬ניסינו להקל בצעדים הביטחוניים‪ ,‬ובכל‬ ‫פעם שהסרנו סגר‪ ,‬פתחנו ציר והסגנו את צה"ל לאחור‪ ,‬נענינו מייד בפיגועים נוראיים‪ .‬קיבלנו‬ ‫את תוכנית מיצ'ל‪ ,‬שבה כלולים ויתורים כואבים לישראל‪ .‬קיבלנו עלינו את המתווה של טנט‪.‬‬ ‫נסים זאב )ש"ס(‪- :‬‬ ‫ ‪ -‬אתה לא מתבייש‪.‬‬‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ויתרנו אפילו על הדרישה האלמנטרית ביותר לשבעה ימי שקט‪ ,‬ולא קיבלנו אפילו שבע שעות‬ ‫ללא ניסיון לפיגוע רצחני‪ .‬שיתפנו פעולה עם מאמציו של הגנרל זיני ‪ -‬ואני מבקש להודות לו‬ ‫מכאן על מאמציו הנמשכים ‪ -‬וערפאת דחה את כל הצעותיו והמשיך בטרור‪ .‬נהגנו בסבלנות‬ ‫ובמתינות‪ ,‬גם כשזוועה רדפה זוועה‪ ,‬אף שידענו היטב שבכוחנו לפעול‪ .‬ייחלנו לכך שלא‬ ‫ניאלץ להפעיל את כוחנו‪ ,‬ודחינו הצעות קיצוניות שניחתו עלינו מעברים שונים‪ .‬נתנו את מלוא‬ ‫ההזדמנות למנהיגי העולם‪ ,‬אלה שערבו לנו שוב ושוב שביכולתם להביא להפסקת הטרור‬ ‫על‪-‬ידי שכנוע והפעלת לחץ מדיני על ערפאת‪.‬‬ ‫אברהם פורז )שינוי(‪:‬‬ ‫רק גדר אתם לא בונים‪.‬‬ ‫שאול יהלום )מפד"ל(‪:‬‬ ‫מה אתה רוצה‪ ,‬להפלות בין דם לדם?‬ ‫אבשלום וילן )מרצ(‪:‬‬ ‫ ‪ -‬בעזה מפלים בין דם לדם‪.‬‬‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫לא נואשנו מהידברות ישירה‪ ,‬שתביא לקץ האלימות‪ .‬שמעון פרס לא חסך מאמצים בניסיון‬ ‫למצוא פרטנר להידברות‪ .‬אני‪ ,‬אישית‪ ,‬אירחתי בביתי כמה מראשי הרשות הפלשתינית‪ ,‬ולא‬ ‫פעם אחת‪ ,‬וחזרתי על הצעותינו להפסקת הטרור ולחידוש המשא‪-‬ומתן המדיני‪ .‬הצגתי‬ ‫בשיחות עם מנהיגים שונים בעולם את הרעיונות שלנו לדמות ההסדר המדיני שיתאפשר‬ ‫לאחר הפסקת הטרור‪ .‬הצגנו את רצונה הכן של ישראל בשלום‪ ,‬שיביא כבוד‪ ,‬שגשוג וביטחון‬ ‫לשני העמים‪ .‬אבל ערפאת בחר בדרך אחרת‪ .‬אנו יודעים מה היא דרכו‪ .‬האיש הזה חשב‪,‬‬ ‫ועדיין חושב‪ ,‬שהוא יוכל להכניע את ישראל ולשבור את רוחה‪ .‬הוא רואה ברגישות שלנו‬ ‫לקדושת חיי האדם ובפתיחות שלנו לוויכוח פוליטי ‪- - -‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫רואים את זה עכשיו בג'נין‪ ,‬הטבח שמתנהל עכשיו בהוראות שלך ‪- - -‬‬ ‫נעמי בלומנטל )הליכוד(‪:‬‬ ‫נציג הרוצחים בכנסת‪.‬‬

‫‪118‬‬


‫נסים זאב )ש"ס(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬צריך לחסל אותם‪.‬‬‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫הוא רוצה‪ ,‬באמצעות הדם והזוועה‪ ,‬להביא את ישראל לנסיגה חד‪-‬צדדית לגבולות ‪,1967‬‬ ‫לרבות ירושלים‪ ,‬ובכך להשיג את מטרותיו באמצעים אלימים‪ ,‬והוא אינו בוחל בשום אמצעי‬ ‫בדרכו זו‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫נסיגה מהשטחים זה תנאי לשלום‪ ,‬מה הבעיה שלך?‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫היית חסרה לנו‪ ,‬תמר גוז'נסקי‪ ,‬ברוך בואך‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫לכן החליטה ממשלת ישראל להורות לצה"ל‪ ,‬ואתו לשאר זרועות הביטחון‪ ,‬לצאת למבצע‬ ‫"חומת מגן"‪ ,‬שמטרתו אחת‪ :‬פירוק תשתיות הטרור שבנה ערפאת כדי להמשיך ולפגוע בנו‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫שלום הגליל‪ ,‬שלום הגליל‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫לחיילי צה"ל ולמפקדיו ניתנו הוראות ברורות‪ :‬להיכנס לערים ולכפרים שהפכו מקלט‬ ‫לטרוריסטים; לתפוס ולעצור מחבלים‪ ,‬ובעיקר את שולחיהם ואת אלה המממנים אותם‬ ‫ונותנים להם חסות; לתפוס ולהחרים נשק ואמצעי לחימה שמיועדים לפגוע בישראל; לחשוף‬ ‫ולהשמיד מתקני טרור‪ ,‬מעבדות חבלה‪ ,‬מפעלי ייצור נשק ומתקני מסתור‪ .‬הפקודות הן‬ ‫ברורות‪ :‬לפגוע בכל מי שיאחז בנשק ולשתק כל מי שינסה להתנגד לפעולת הכוחות ולסכן‬ ‫אותם ‪- -‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬בתי‪-‬חולים‪ ,‬מסגדים‪.‬‬‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ ‪ -‬ולהימנע מפגיעה באוכלוסייה האזרחית‪ .‬את כל אלה הייתה צריכה לעשות הרשות‬‫הפלשתינית‪ ,‬על‪-‬פי ההסכמים עם ישראל‪ ,‬וכפי שדרשו ממנה כל המנהיגים האחראיים‬ ‫בעולם‪ .‬רק כשהתברר שהרשות הזאת איננה מוכנה לקיים את התחייבויותיה‪ ,‬שהיא נגועה‬ ‫בטרור מעל לראשה ושהיא הפכה לרשות שלטונית שעוסקת בטרור באופן פעיל ‪ -‬רק אז‪,‬‬ ‫בלית ברירה‪ ,‬נאלצנו לפעול במלוא כוחנו‪.‬‬

‫‪119‬‬


‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫תראו מי מדבר על טרור‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫עד היום נחל צה"ל הצלחות מזהירות‪ ,‬בזכות תבונת מפקדיו ובזכות אומץ לבם‪ ,‬נחישותם‬ ‫ודבקותם במטרה של לוחמיו‪ .‬צה"ל תפס את השטחים על‪-‬פי התכנון‪ .‬נעצרו למעלה מ‪-‬‬ ‫‪ 1,500‬מבוקשים‪ ,‬ובהם למעלה מ‪ 500-‬שדם אזרחים ישראלים על ידיהם ‪- -‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫כל העם הפלשתיני מבוקש‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ ‪ -‬ממובילי הטרור ומבצעי פעולות הרצח האכזריות ביותר‪.‬‬‫נחשפו ונהרסו עשרות רבות של מתקני טרור‪ .‬מנגנוני הטרור חדלו לתפקד כרגע‪ ,‬ופעיליהם‬ ‫נסים על חייהם‪ .‬כשאני אומר "כרגע"‪ ,‬כל עוד כוחות צה"ל פעילים שם‪ .‬הם עלולים עוד‬ ‫לחזור‪ ,‬אבל גם בזה נטפל‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫ועוד הכיבוש נמצא‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫אתה מייצר טרור‪ .‬אתה תשתית לטרור‪.‬‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫אתה תשתוק‪ .‬מי שמצביע פה במועל יד‪ ,‬שישתוק‪ .‬הוא לא צריך להיות פה בכלל‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫פעיליהם נסים על חייהם ונרדפים עד צוואר‪ .‬סיכלנו תוכניות פיגוע תוך כדי התהוותן ומנענו‬ ‫הרוגים רבים נוספים בלב הארץ‪ .‬בימים אלה עם ישראל נגלה במיטבו‪ .‬עם גאה‪ ,‬שלא ייתן‬ ‫לשבור את רוחו; עם שנחוש להגן על ביתו גם בעת שהוא מושיט את ידו לשלום‪ .‬בכל יום אנו‬ ‫נתקלים בגילויים חדשים של עוז רוח‪ .‬אזרחים מגלים רוח התנדבות ועזרה הדדית‪ .‬מכאן אני‬ ‫מבקש להביע את רגשות ההוקרה הפשוטים לחיילים ולמפקדים‪ ,‬אנשי הסדיר והמילואים;‬ ‫למשפחות בעורף‪ ,‬שהן הגב האמיתי של הצבא; לאנשי זרועות הביטחון עלומי השם; לשוטרי‬ ‫ישראל וללוחמי משמר הגבול; ליחידות החילוץ וההצלה האזרחיות ‪ -‬מגן‪-‬דוד‪-‬אדום‪ ,‬מכבי‬ ‫אש‪ ,‬אנשי זק"א ‪ -‬זיהוי קורבנות אסון ‪ -‬ואחרים; למאבטחים; למתנדבי המשמר האזרחי‪,‬‬ ‫ולכל אחד ואחת מאתנו‪ ,‬שנושכים שפתיים למרות הדאגה‪ ,‬למרות הפחד המובן לכולם‪,‬‬ ‫וממשיכים הלאה בשגרת החיים‪ .‬לכולכם הלב אומר‪ :‬תודה‪ .‬חברי הכנסת‪ ,‬פעולת צה"ל‬ ‫תוכננה מראש כפעולה זמנית‪ ,‬לפרק הזמן שדרוש כדי להשלים את המשימות שתיארתי כאן‪.‬‬

‫‪120‬‬


‫ענת מאור )מרצ(‪:‬‬ ‫כמו בלבנון תסבך אותנו‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫המשימות הללו עדיין לא הושלמו ‪- - -‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫‪ 35‬שנה זמניות‪.‬‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫‪ 120‬שנה‪ ,‬למה ‪ 35‬שנה?‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חברת הכנסת גוז'נסקי‪ ,‬תודה‪ .‬חברי הכנסת‪ ,‬את החשבון ההיסטורי בזמן אחר‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫המשימות הללו עדיין לא הושלמו‪ ,‬וצה"ל ימשיך לפעול במהירות האפשרית‪ ,‬עד שתושלם‬ ‫המשימה‪ ,‬עד שיפורקו תשתיות הטרור של ערפאת ועד שייתפסו הרוצחים המתבצרים‬ ‫במקומות שונים‪ ,‬לרבות כנסיית המולד בבית‪-‬לחם‪ .‬מאחר שאין בכוונתנו לחלל את קדושת‬ ‫המקום‪ ,‬כפי שעושים הרוצחים שתפסו את המקום ולקחו את אנשי הדת כבני‪-‬ערובה ‪- -‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫זה שקר‪ .‬אתה יודע שזה שקר‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ ‪ -‬אנו מצפים שהקהילה הבין‪-‬לאומית תדרוש מהם להניח את נשקם ולעזוב את המקום‬‫הקדוש‪ .‬עד אז יישאר צה"ל בעמדותיו וימנע מהם לחמוק מידי הצדק‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫צדק‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫אין ולא היה בכוונתנו לכבוש מחדש את הערים הפלשתיניות כיבוש של קבע‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫אז מה אתם עושים שם?‬

‫‪121‬‬


‫מרדכי משעני )גשר(‪:‬‬ ‫הורסים את תשתיות הטרור‪ .‬מה עושים שם‪ ,‬אתה שואל?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫לאחר שישלים צה"ל את משימותיו‪ ,‬הוא ייסוג על‪-‬פי הנחיית הממשלה לאזורי ביטחון‬ ‫מוגדרים‪ .‬בשיחותי עם הנשיא בוש ובהכירי את שאיפתו הכנה לשלום באזורנו‪ ,‬הבטחתי‬ ‫שאנו עושים כל מאמץ אפשרי כדי להאיץ את מהלכינו הצבאיים ולהסיג את כוחותינו‬ ‫מהמקומות שפעולותינו הסתיימו בהם‪ .‬באזורי הביטחון ייערכו הכוחות כדי להוות חיץ בין‬ ‫השטחים הפלשתיניים לשטחינו‪ ,‬למנוע חדירה ליישובים ישראליים ופגיעה בתושבי ישראל‬ ‫ולסכל איומים על ביטחוננו‪ .‬במקביל יהיו הכוחות ערוכים לפגוע באופן יזום וממוקד בכל מי‬ ‫שינסה להמשיך את מלחמת הטרור נגדנו‪ ,‬ואחת היא מי הוא ומה מעמדו ותפקידו‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫מלחמה מתגלגלת עד הודעה חדשה‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫צה"ל יבצע את משימותיו מתוך אזורי הביטחון‪ ,‬מתוך ניסיון אמיתי להפריד בין מחוללי הטרור‬ ‫ומבצעיו לבין האוכלוסייה האזרחית‪ ,‬שאין פניה למלחמה בנו‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫ברופאים אתם פוגעים‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫אין לנו מלחמה עם העם הפלשתיני ‪- -‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫ראינו‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ ‪ -‬ואנו רוצים לראות אותו חי בשלום‪ ,‬בביטחון ובכבוד‪ ,‬ממש כמונו‪.‬‬‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫מלחמת שולל פרק ב'‪.‬‬ ‫מוסי רז )מרצ(‪:‬‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬איפה התוכנית שלך? מה אתה עושה? עד עכשיו הוא אמר היסטוריה‪ ,‬הוא‬ ‫לא אמר מה הוא רוצה לעשות‪.‬‬

‫‪122‬‬


‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫אבל‪ ,‬השלום הזה מותנה בכך שבאזורים שנפנה נמצא מולנו מנהיגות פלשתינית אחראית ‪- -‬‬ ‫ ‪ -‬שתקבל על עצמה את האחריות הראשונה של כל שלטון ‪ - - - - - -‬שתקבל על עצמה את‬‫האחריות הראשונה של כל שלטון ‪ - - - -‬למנוע שימוש בשטחה למסעות רצח והרג של‬ ‫שכניה‪ .‬המשא‪-‬ומתן לשלום יכול להתחיל ולהתקדם אך ורק לאחר שתופסק אש הטרור‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אין לו זכות ‪- - -‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫תסתום את הפה‪ .‬פאשיסט‪ .‬חסר לך באשיר ג'מאייל‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫בכך ישראל נענית ליוזמתו החשובה של נשיא ארצות‪-‬הברית ג'ורג' בוש ומקבלת אותה‬ ‫בברכה‪ .‬מאז אירוע הדמים הנורא בספטמבר בניו‪-‬יורק‪ ,‬בדיוק שנה לאחר פרוץ מתקפת‬ ‫הטרור הפלשתיני נגד ישראל ‪ - - -‬מנהיגה ארצות‪-‬הברית את העולם כולו במאבק הירואי‬ ‫לעקירת הטרור והמשטרים שתומכים בו ונותנים לו חסות‪ .‬ישראל גאה בידידותה עם ארצות‪-‬‬ ‫הברית ובמנהיגותה של ארצות‪-‬הברית בקרב המוסרי וההיסטורי‪ ,‬המדיני והצבאי נגד כוחות‬ ‫הרשע שקמו על העמים בני התרבות‪ .‬מאז ספטמבר השותפות של ישראל‪ ,‬של ישראלים ‪- -‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫איזה טרור‪ .‬איזה טרור‪.‬‬ ‫מיכאל איתן )הליכוד(‪:‬‬ ‫די להבלגה‪ .‬זה נמאס‪ .‬נמאס לנו כבר‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬תירגעו‪ .‬יש צעקות משני הצדדים‪ .‬זו לא ישיבה קלה‪.‬‬ ‫מיכאל איתן )הליכוד(‪:‬‬ ‫אין שני צדדים‪ .‬אתה לא מהאו"ם‪ .‬אין שני צדדים‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חבר הכנסת מיכאל איתן‪ ,‬אני מבקש ממך‪ :‬אל תנהל דיאלוג אישי אתי‪.‬‬ ‫השר לאיכות הסביבה צחי הנגבי‪:‬‬ ‫אתה מבייש את המליאה‪ .‬אתה לא מבין את זה?‬

‫‪123‬‬


‫האשם מחאמיד )רע"ם(‪:‬‬ ‫אני?‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫השר צחי הנגבי ‪ .- - -‬מה קורה פה?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫השותפות שלנו איתם הפכה‪ ,‬לצערנו‪ ,‬לשותפות הדמים של קורבנות הטרור‪ .‬אנו שותפים‬ ‫לעיקרון שטבע הנשיא בוש בנאומו האחרון‪" :‬הטרור חייב להיפסק‪ .‬אף אומה איננה יכולה‬ ‫לשאת ולתת עם טרוריסטים" ‪- -‬‬ ‫עבד‪-‬אלמאלכ דהאמשה )רע"ם(‪:‬‬ ‫הכיבוש גורם הכול‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ ‪ -‬כי אי‪-‬אפשר לעשות שלום עם אלה שמטרתם היחידה היא מוות‪ .‬אם תקום מנהיגות‬‫פלשתינית אחראית כזאת‪ ,‬היא תמצא בישראל יד מושטת לשלום ולהידברות‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫וזאבי גם? או גם יהלום?‬ ‫אברהם יחזקאל )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫תוציא אותו כבר‪.‬‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫שיהיה סדר פה באמת‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫דווקא אני‪ ,‬שעברתי את כל מוראות המלחמה ואת כל אימיה‪ ,‬איני מוכן לכבות את התקווה‬ ‫לשלום‪.‬‬ ‫אברהם יחזקאל )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫ ‪ -‬יש גבול‪.‬‬‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫עד מתי? עד מתי?‬

‫‪124‬‬


‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫את התקווה לשלום ואת האמונה שהצד הפלשתיני יתפכח ממיתוס הדמים שכפו עליו מנהיגיו‬ ‫הנוכחיים וימצא את הדרך לשכנות טובה בשלום‪ .‬השלום חשוב לישראל‪ ,‬אבל לא רק לה‪.‬‬ ‫השלום חשוב לפלשתינים‪ ,‬כי רק בשלום הם יוכלו למצוא את דרכם לקיום לאומי של כבוד‬ ‫ושגשוג‪ .‬השלום חשוב לכל עמי המזרח התיכון‪ ,‬כי המשך הטרור והאלימות מעודדים חוגים‬ ‫קיצוניים ומשטרים קיצוניים לנסות ולהשיג את מטרותיהם בדרך אלימה‪ .‬ישראל תעשה כל‬ ‫שביכולתה כדי להדוף איומים אלה‪ ,‬למנוע הסלמה ולשמור על היציבות האזורית‪ .‬ברוח זו אנו‬ ‫מבחינים גם בניצנים ראשונים של התפכחות מהמגמה הערבית ארוכת‪-‬השנים לשלול את‬ ‫עצם קיומה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫עבד‪-‬אלמאלכ דהאמשה )רע"ם(‪:‬‬ ‫אבל יש חידושים‪ .‬יש יוזמת שלום‪- - - .‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫למרות הדרישות הקיצוניות שנכללו בהחלטות כינוס מנהיגי מדינות ערב בביירות‪ ,‬אני מקדם‬ ‫בברכה את העובדה שמנהיג ערבי חשוב כמו הנסיך עבדאללה מסעודיה הכיר לראשונה‬ ‫בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בגבולות בטוחים ומוכרים‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫אתה מקבל את היוזמה? אתה מקבל אותה?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ביוזמה הסעודית יש מרכיב חיובי‪ ,‬אבל הפרטים צריכים להיות נדונים בין הצדדים עצמם‪.‬‬ ‫במשא‪-‬ומתן לשלום לא ניתן לקבל תכתיבים‪ .‬הוא צריך להתבסס על כבוד הדדי ועל ניסיון כן‬ ‫להגיע לפשרה‪ .‬יוזמה זו תישאר ריקה מתוכן ממשי בלי הידברות חופשית בין הצדדים על‬ ‫הפרטים‪ .‬אף צד אינו יכול לכפות על השני תנאים חד‪-‬צדדיים‪ .‬החלטות האו"ם ‪ 242‬ו‪338-‬‬ ‫קובעות את זכותה של ישראל לחיות‪ ,‬כמו כל מדינות האזור‪ ,‬בשלום‪ ,‬בגבולות מוכרים‬ ‫ובטוחים‪ ,‬חופשייה מכל איום צבאי‪ .‬על גבולות אלה ועל הדרך להבטיח את ביטחונה של‬ ‫ישראל מכל איום צבאי או טרוריסטי‪ ,‬חייב להתנהל משא‪-‬ומתן ישיר בין הצדדים‪ .‬ישראל אינה‬ ‫יכולה לדון בחזרת פליטים ערבים לגבולותיה‪ ,‬פליטים שהם תוצאות מלחמה שכפו הערבים‬ ‫על ישראל‪ ,‬שכן משמעות הדבר היא חיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪ .‬לכן הצעתי‬ ‫לצאת לביירות‪ ,‬כדי להיפגש עם מנהיגי מדינות ערב‪ .‬אין משמעות לנכונות לשלום ללא נכונות‬ ‫למפגש ‪ - - - -‬להידברות ולמשא‪-‬ומתן‪.‬‬ ‫אני מחדש כאן היום את קריאתי לקיים מייד מפגש כזה ביני לבין המנהיגים המתונים‬ ‫והאחראיים של המזרח התיכון‪ .‬אני מוכן לבוא לכל מקום‪ ,‬ללא שום תנאי משום צד ולדבר על‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫כיבוש זה תנאי‪.‬‬

‫‪125‬‬


‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ארצות‪-‬הברית יכולה וצריכה להיות גורם מניע ומוביל ביוזמה שכזאת‪ ,‬כשם שהובילה את‬ ‫המגעים לקראת כינוס ועידת השלום במדריד לפני כעשור‪ .‬השבוע יבוא לאזור מזכיר המדינה‬ ‫קולין פאואל‪ .‬אני מתכוון לדון עמו בדרכים להביא להפסקת הטרור ולקידום היוזמה שאני‬ ‫מציג כאן כיום‪ ,‬למפגש עם מנהיגי האזור‪ ,‬שיתניע מחדש תהליך של הידברות על המסגרת‬ ‫לשלום במזרח התיכון‪.‬‬ ‫מהו המתווה שבו אפשר להתקדם לשלום כולל במזרח התיכון? כלשעצמי‪ ,‬אני ספקן ביחס‬ ‫לסיכוי לקפוץ ישירות מהסכסוך האלים שקיים היום להסדר קבע שישים קץ סופי ומוחלט‬ ‫לסכסוך‪ .‬גישה כזאת עלולה להחזיר אותנו במהירות למבוי סתום‪ .‬ככלות הכול‪ ,‬הפלשתינים‬ ‫דחו הצעות של הממשלה הקודמת‪ ,‬שכללו ויתורים מופלגים‪ ,‬סירבו להתדיין עליהם ובחרו‬ ‫לנסות ולכפות על ישראל את רצונם בכוח הטרור‪ .‬רק ברגע שיהיה ברור להם שניסיון זה‬ ‫נכשל נוכל להגיע להפסקת אש אמיתית‪ ,‬ומשם אני מציע להתקדם להסדר ביניים ארוך טווח‪,‬‬ ‫שיקבע את דמות יחסי השכנות בין ישראל ובין הפלשתינים‪ .‬במצב זה יוכלו הפלשתינים‬ ‫לבנות חברה עצמאית מכיבוש‪ ,‬מסממניו‪ ,‬לשקם את כלכלתם ההרוסה ‪ -‬ואנו יכולים ומוכנים‬ ‫לסייע להם רבות בכך ‪ -‬ולהכין את עמם לחיי שלום ושכנות טובה‪ .‬הסדר ביניים כזה ישים קץ‬ ‫לסבל הנמשך של האוכלוסייה הפלשתינית‪ ,‬זו שרוצה לחיות בשלום‪ ,‬לשגשג ולפרוח‪ .‬ככל‬ ‫שיתקדמו היחסים בין ישראל לפלשתינים‪ ,‬ככל שנעמיק את הדו‪-‬קיום ונדחק הצדה את‬ ‫היסודות הפנאטיים‪ ,‬שרוצים להרוס אותו‪ ,‬כך נגיע מהר יותר למצב שבו נוכל לקבוע את‬ ‫גבולות הקבע בינינו לבינם ‪- -‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬אתה מדבר על פנאטיים?‬‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ ‪ -‬ולמצוא פשרה מוסכמת בכל השאלות שעומדות פתוחות‪ .‬ההיסטוריה של היחסים‬‫המדיניים בינינו לבין מדינות ערב הוכיחה את יתרונה של הגישה המדורגת‪ .‬היינו במצב‬ ‫מלחמה קשה עם מצרים‪ .‬חמש מלחמות נוראות עברנו‪ .‬המלחמה הסתיימה בהפסקת אש‬ ‫על‪-‬פי החלטות מועצת הביטחון ‪ 338‬ו‪ ,339-‬בהסכמת שני הצדדים‪ .‬מאז הפסקת האש לא‬ ‫נורה כדור אחד בין צבאות ישראל ומצרים‪.‬‬ ‫משם עברנו בתוך זמן קצר להסדרי ביניים ארוכי טווח‪ ,‬שהובילו לתחילת משא‪-‬ומתן ישיר‬ ‫ולהסדרי קבע בין הצדדים‪ .‬השלום עם מצרים נשמר ‪- -‬‬ ‫אופיר פינס‪-‬פז )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫אתה הצבעת בעדו?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫השלום עם מצרים נשמר משום שהוא נכון על יסודות יציבים של ביטחון‪ ,‬לצד ויתורים‬ ‫כואבים‪ .‬המצב בינינו לבין הפלשתינים מסובך יותר‪ ,‬והשאלות הפתוחות הן קשות יותר‪,‬‬ ‫ומשקעי הדם והמרירות גדולים יותר ‪ - - - -‬אולם אנחנו יכולים יחד לבנות חזון של עתיד טוב‬ ‫יותר לשני עמינו‪ .‬חברי הכנסת‪ ,‬אני פונה מכאן היום לעם הפלשתיני כולו‪ ,‬בכל מקום ואתר‪.‬‬ ‫בשם העם בישראל כולו אני אומר לכם‪ :‬אין לנו מלחמה אתכם‪ .‬איננו רוצים לשלוט בכם‬ ‫ולהכתיב את גורלכם‪ .‬אנו רוצים לחיות אתכם בשלום‪ ,‬צד אל צד‪ ,‬כשכנים טובים‪ ,‬מתוך כבוד‬ ‫ועזרה הדדית‪ .‬אבל לשם כך אתם יכולים וצריכים לקחת את גורלכם בידיכם‪ .‬אם רצונכם‬

‫‪126‬‬


‫לתפוס מקום של כבוד בקהיליית העמים‪ ,‬מוטל עליכם להקיא מקרבכם את הטרור‪ ,‬את רצח‬ ‫הילדים והזקנים‪ ,‬את האלימות הנוראה‪ ,‬את ההסתה והשנאה הרצחניות‪ .‬אל תיכנעו לקולות‬ ‫בתוככם שהמיטו עליכם אסון אחר אסון ב‪ 55-‬השנים האחרונות‪.‬‬ ‫כי אותם כוחות‪ ,‬הם ולא אנחנו‪ ,‬ימיטו עליכם את האסון הבא‪ .‬אני פונה מכאן אל מנהיגי‬ ‫המזרח התיכון‪ :‬הטרור מאיים לא רק עלינו אלא גם עליכם‪ .‬הוא אינו מוביל לשלום‪ .‬הטרור‬ ‫הוא אויב השלום והיציבות‪ .‬אני מפציר בכם לקבל את יוזמתי למפגש בינינו בחיוב‪ ,‬כשם שאני‬ ‫מוכן לראות גם את החיוב שבהחלטתכם האחרונה‪ ,‬ולא רק את השלילה‪ .‬אני פונה מכאן‬ ‫למנהיגי העולם החופשי‪ :‬עליכם לזכור שסלחנות כלפי מחוללי הטרור היא מתן אור ירוק‬ ‫לטרוריסטים‪ ,‬ואלה כבר הוכיחו בעבר‪ ,‬שאינם מבחינים בין דם לדם‪ ,‬בין קורבן יהודי לקורבן‬ ‫אחר‪ .‬אי‪-‬אפשר להילחם בטרור במקום אחד ולגנות את קורבנות הטרור במקום שני‪.‬‬ ‫במלחמה נגד הטרור אין גזירה שווה בין מי ששולח ילדים מתאבדים להרוג ולרצוח לבין מי‬ ‫שמתגונן בפניהם ומנסה לעקור את תשתית הטרור מהשורש‪ .‬רק התייצבות שלכם נגד‬ ‫הטרור והפעלת סנקציות אמיתיות נגד מחולליו ברשות הפלשתינית‪ ,‬ובראשם ערפאת‪,‬‬ ‫תאפשרנה לכם לתרום תרומה ממשית לקידום השלום במזרח התיכון‪.‬‬ ‫אני רוצה לפנות מכאן לעם בישראל‪ :‬המערכה שאנו עומדים בפניה לא תהיה קלה‪.‬לצערי‪,‬‬ ‫אינני יכול להבטיח שלא נדע עוד קורבנות‪ ,‬שלא נדע‪ ,‬כדברי השיר‪ :‬מכאוב ושכול‪ ,‬שלכת‬ ‫וסתיו‪ ,‬אבל אנו נוכל לאתגר הזה‪ ,‬ואנו נעמוד בו‪ .‬קודם כול‪ ,‬כי אנו עם עתיק יומין‪ ,‬יודע סבל‪,‬‬ ‫תלאות ומכאובים‪ ,‬שהתגבר על הגדולות שבטרגדיות‪ .‬ושנית‪ ,‬כי אנו מאוחדים ועומדים יחד‪.‬‬ ‫עם אחד אנחנו‪ .‬נכון‪ ,‬יש בקרבנו דעות שונות‪ ,‬אהבות ושנאות‪ ,‬אבל יש הרבה יותר שמאחד‬ ‫אותנו‪ .‬מתוך ראיית המשבר הזה נאבקתי להקמת ממשלת אחדות לאומית‪ ,‬ולמענה אני מוכן‬ ‫למחול על כבודי לעתים‪ ,‬כדי לשמור על האחדות‪ .‬זו אינה חולשה ‪ -‬זה הכוח האמיתי‪ .‬אני‬ ‫עושה כל מאמץ כדי לשמור על האחדות הזאת ולצרף אליה גורמים ציוניים נוספים‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני מתכבד להודיע לכנסת‪ ,‬כי בהתאם לסעיף ‪)33‬ה( לחוק‪-‬יסוד‪:‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬החלטתי לצרף כשרים נוספים לממשלה את מר אפרים איתם בתפקיד שר ‪- -‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫ממשלה של היידר‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ ‪ -‬את הרב יצחק לוי בתפקיד שר ‪ - -- -‬ואת חבר הכנסת דוד לוי בתפקיד שר‪ .‬ובהתאם‬‫לסעיף ‪)3‬ג( לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הממשלה‪ ,‬אני מבקש את אישור הכנסת למינויים אלה‪.‬‬ ‫זו תוספת חשובה לממשלה‪ ,‬ובפרט בעת הזאת‪ .‬סיעות המפד"ל וגשר גילו אחריות לאומית‪,‬‬ ‫כאשר בהתחשב במערכה המתנהלת ובאתגרים הצפויים שבפתח‪ ,‬נעתרו לפנייתי והצטרפו‬ ‫לממשלה ולקואליציה‪.‬‬ ‫אבשלום וילן )היו"ר א' מרצ(‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬איפה ההסכמים הקואליציוניים?‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫אבו וילן‪ ,‬הוא יסיים את דבריו‪ ,‬יכול להיות שהוא יציג אותם‪ .‬חכה רגע‪ .‬ראש הממשלה‪,‬‬ ‫תמשיך‪.‬‬

‫‪127‬‬


‫ראש הממשלה אריאל' שרון‪:‬‬ ‫לשרים המצטרפים ‪ -‬לכל אחד מהם ‪ -‬יש גם משקל סגולי אישי‪ ,‬שיתרום‪ ,‬ללא ספק‪,‬‬ ‫לממשלה‪ .‬חברי דוד לוי‪ ,‬שאני חש כלפיו הערכה עמוקה‪ ,‬הוא בעל ניסיון רב מכהונתו‬ ‫בממשלות ישראל במשך שנים רבות ובעל שיקול דעת בסוגיות מדיניות‪ ,‬שבוודאי יסייע בידינו‬ ‫בהכרעות המורכבות שלפנינו‪ .‬הרב יצחק לוי‪ ,‬שכיהן כשר בכמה ממשלות בעבר‪ ,‬הוא איש‬ ‫ציבור ערכי‪ ,‬מנאמניה של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬מר אפי איתם‪ ,‬איש צבא לשעבר‪ ,‬יוכל לתרום תרומה‬ ‫חשובה מניסיונו הביטחוני‪.‬‬ ‫אברהם יחזקאל )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫מהפכה אחת הוא כבר עשה ‪ -‬במפד"ל‪.‬‬ ‫אילן גילאון )מרצ(‪:‬‬ ‫מה עם מפלגת העבודה? גם היא מצטרפת?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪)37‬א( לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הממשלה‪ ,‬הנני מתכבד להודיע‬ ‫לכנסת‪ ,‬כי מיניתי את חברת הכנסת נעמי בלומנטל לתפקיד סגנית שר במשרד התשתיות‬ ‫הלאומיות‪ ,‬וזאת במקום תפקידה כסגנית שר במשרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אין לכם בושה‪ ,‬מפלגת העבודה?‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫זה לא הדיון הזה‪ ,‬חברת הכנסת גוז'נסקי‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫למה לא מצרפים את כל הכנסת לממשלה? העבודה אבודה‪ ,‬לא רואים אתכם‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫האחדות היא הנכס הגדול ביותר שלנו במאבק שנכפה עלינו‪ ,‬בדרך שתוביל אותנו לביטחון‬ ‫ולשלום‪ ,‬דרך לא קלה אבל הכרחית ‪- -‬‬ ‫משה גפני )יהדות התורה(‪:‬‬ ‫בעזרת השם‪ ,‬אדוני ראש הממשלה‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ולכן‪ ,‬אני קורא היום לכל אחד ואחת לשמור על האחדות‪ ,‬לא למתוח את חבל הוויכוח‪,‬‬ ‫היריבות והמדון‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬להגביר את תחושת היחד‪ ,‬לתמוך במתקשים‪ ,‬לגלות התנדבות‬ ‫ורצון טוב כלפי כל אחד‪ .‬יחד יכול נוכל‪ ,‬ויחד‪ ,‬בעזרת השם‪ ,‬ננצח‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪128‬‬


17 II-‫פניית נשיא המדינה משה קצב לאפיפיור יוחנן פאולוס ה‬ ‫בעקבות גל התקפות הטרור‬ 2002 ‫ באפריל‬9

Message from President Moshe Katsav to Pope John Paul II following the Terrorist Attacks 9 April 2002 I am aware of your personal concern regarding recent events in the Holy Land. It was our fervent hope that the Palestinians would fulfill their signed commitments to prevent terrorism against our country and people. However, the Government of Israel has, regrettably, been left with no alternative but to defend itself against a massive wave of violent terror, culminating in a bloody attack on Passover Eve, directed by the highest levels of the Palestinian Authority and designed to destroy the State of Israel. In this campaign our forces are taking every reasonable precaution to prevent any harm to civilians and institutions. On the other hand, Palestinian terrorists regularly and reprehensively exploit innocent civilians as cover for their activities. The unacceptable breaking-in of some 200 Palestinian armed terrorists into the Church of the Nativity is of common concern to you and to us. The State of Israel has the highest esteem for all religious communities within its borders. Therefore, in the current context, all members of the Israel Defense Forces have been ordered not to fire upon or violate the sanctity of church property. For their part, the Palestinians have repeatedly desecrated the holiness of churches within their jurisdiction, abusing holy places as a base of operations. In the particular instance of the Church of the Nativity, the Government of Israel scrupulously ensures that the church does not become a focus of hostilities. While operations are being conducted in its vicinity, the church has remained unaffected by the IDF, despite the confirmed presence of armed Hamas, Islamic Jihad and Tanzim terrorists inside the sanctuary. Our objective remains to extricate these armed terrorists, unharmed, from the church, and, to this end, our forces continue to refrain from taking actions that may harm the church or its clergy. Since giving safe conduct to the extremely dangerous terrorists presently in the church would constitute a grave danger to public safety, we have no choice but to maintain our presence in the

129


immediate area. We anticipate our redeployment once the terrorists hand themselves over. However, under the circumstances, I regret that, with all the respect and consideration we have for the Christian holy places, we have no alternative but to prevent armed Palestinian terrorists, who have murdered innocent Jews and have taken refuge in a holy Christian sanctuary, from escaping and continuing their acts of bloodshed.

130


18 ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ומזכיר המדינה האמריקני קולין‬ ‫פאואל לאחר פגישתם בירושלים‬ 2002 ‫ באפריל‬12

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and US Secretary of State Colin Powell following their meeting in Jerusalem 12 April 2002

Prime Minister Sharon: I would like to welcome the Secretary of State, Mr. Colin Powell. You are here among friends. You are a friend of Israel and you are among friends. I send my regards from here to President Bush, who is courageously leading the free world in the war against global terror. He is a true friend of Israel. Mr. Secretary, I am very happy for the opportunity that I had to talk with you this morning. It was a very good conversation – a conversation between friends. We discussed the situation on the ground; we discussed the dangerous situation in the north; and we discussed possible solutions. Israel is waging a war against the infrastructure of Palestinian terrorism, and Israel hopes to conclude this war very soon. Terror cannot coexist with peace. The terrorism of suicide bombers represents a danger for Israel and for the entire free world. Israel is the only democracy in the world in which there are guards in every school and in every kindergarten in order to protect children against Palestinian terrorists. The friendship between the United States and Israel has been in existence for many, many years, and it is based on the values that we share, the values of freedom, liberty and democracy. This friendship will continue forever. I thank you, Mr. Secretary, for your efforts, and I welcome you to Jerusalem, the capital of the Jewish people and the united capital of the State of Israel. Secretary Powell: Thank you very much, Mr. Prime Minister, for your very warm welcome. I am indeed here today as a friend of Israel and a personal friend of yours. I value our relationship and the many conversations we have had over the length of your prime-ministership. I look forward to many such conversations in the future. I am pleased to be here representing President Bush, also a strong friend of Israel, and, beyond that, the American people. The American people have stood by and with Israel for many years, and as you noted earlier, it is a friendship that cannot ever be broken. I come on a mission of peace. I enjoyed and treasured very much the conversation we had earlier. I take away from that conversation your

131


commitment to peace, your commitment to finding a way forward that will result in a peace so that these two peoples can live together side-by-side. I welcome the efforts that you are making as part of the campaign against terrorism, and I know what a difficult time and situation this is for Israel. And as President Bush has said on a number of occasions, especially in his speech on the fourth of April, "terrorism is something that must be fought, must be destroyed." But at the same time we recognize that eventually to reach the kind of solution that is needed, the parties must talk, the parties must begin negotiations. I am pleased that we have a mutual commitment to get to that point and find a political solution. The Prime Minister and I had good discussions on the nature of the operations that are underway. He understands President Bush’s position. We had a chance to exchange those positions. I am pleased that he is anxious to bring these operations to an end as soon as possible, and I hope that in my stay here, we will have time to discuss this at some greater length. Mr. Prime Minister, I hope that in the course of my visit, my conversations not only with you and members of your government, but with Chairman Arafat and other Palestinian authorities, a way can be found to move forward. I also want to share your concern about the situation on your northern border. I think this is the time for all parties in the region who have a commitment to peace, who truly believe in peace and want to see the end of violence, to play a role to restrain any aggressive activities across Israel’s northern border. We have been in touch with governments in the region on this subject, and will continue to press that point with them. Mr. Prime Minister, I thank you for your welcome, and I look forward to our further discussions over the next several days. Question: Mr. Secretary, many people in Israel say that the United States has a double standard. While the United States is entitled to and has the right to fight terrorists in Afghanistan for seven months, the United States demands that Israel stop fighting terrorism after only seven days. How do you explain this to the people of Israel? Secretary Powell: The President and I have spoken about this. We understand the need for Israel to defend itself. We understand that Israel is under threat from terrorist attack and we have been supportive. But at the same time, we believe, as a friend of Israel, we have to take note of the longterm strategic consequences of the incursions that are under way, and their effect on the nations in the region and the international climate. And so, I think in the conversations with the Prime Minister, I have explained our position to him, and he has explained to me what he feels has to be done. And I hope we can find a way to come to an agreement on this point of the duration of the operations, and get back to a track that will lead to a political settlement, because I think that is uppermost in everyone’s mind: how can we go forward?

132


We do understand what terrorism is, and as we have responded to terrorism, we know that Israel has a right to respond to terrorism. The question is how do we get beyond just the response? What is the next step? How do we get past that? And that has been the subject of our conversations this morning. Question: Mr. Secretary, it sounds as if you didn’t get a timetable for Israel to pull back. If that’s so, please verify that. Has the Prime Minister convinced you of the efficacy of the operation, the need to do this to protect Israel’s survival? And do you have a commitment from the Prime Minister to get engaged in the political process that is part of your agenda - the political process that you have said could give the Palestinians hope for a state? Secretary Powell: On the last point, the Prime Minister has indicated his support for a process to move forward politically through his acceptance of the Mitchell Report, and we have talked about ways to move forward. With respect to specific discussions on timetables and the like, we shared and exchanged views, and I look forward to further exchanges of views in the next couple of days, but don’t have a specific answer on timing. Thank you.

133


19 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס ומזכיר המדינה‬ ‫האמריקני קולין פאואל לאחר פגישתם בירושלים‬ 2002 ‫ באפריל‬12

Remarks by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres and US Secretary of State Colin Powell following their meeting in Jerusalem 12 April 2002 Foreign Minister Peres: Ladies and Gentlemen, I would like to welcome the Secretary of State, Mr. Colin Powell, a great statesman, a dear friend. He’s really coming at the most trying and delicate period of time in our region. The difference between a complete success and a great failure is so thin that you need a real orientation and determination to handle it. I can hardly recall a visit of a Secretary of State where so many hopes of so many people were accompanying his mission here, knowing that this is a real demanding and complicated issue. I don’t take it lightly. I don’t think that we have easy answers, but neither do I take it in a pessimistic view. It’s difficult, but not impossible. We feel, as Israelis, that it is our duty to make the mission of the Secretary of State, together with the declaration of President Bush, an introduction to a different sort of relations between us and the Palestinians, and for a different vision for the Middle East. We have started our discussions, there are many ideas. There are still many questions. But we want to handle it in the most constructive and positive manner. Mr. Secretary, we welcome you here full-heartedly. Secretary Powell: Thank you very much, Mr. Minister. It is a great pleasure to be back in Israel, and I’ve enjoyed the two conversations we’ve had already. I believe both of those conversations have been productive, and as you all know, I had a long and productive conversation with the Prime Minister earlier this morning, and will be having additional conversations with the Prime Minister in the course of my visit. I am here to listen, I am here to learn, but I am also here to convey President Bush’s position and American thinking with respect to how to move forward through this crisis. I will be leaving here to visit with the Minister of Defense, and tomorrow I will meet with Chairman Arafat. I hope, as a result of all these conversations, I can then meet again with the Prime Minister to discuss the best way to go forward, not only with respect to security issues, but also with respect to political issues and how to get back into negotiations. And so I think my mission here is off to a good start, with "a candid exchange of views," as they

134


say in diplomatic language, and I look forward to many more such exchanges. Thank you very much, Mr. Minister. Question: Mr. Secretary, if you think you will be successful and we will get a cease-fire as Yasser Arafat declared nine times before and unfortunately never kept his word. What makes you think that this time he will keep his word, and if he will not, for this time are there any sanctions you are going to enforce on him? And Foreign Minister Peres, I would like to ask you in Hebrew please, (in Hebrew) Do the Americans specifically demand that you remove the isolation from Arafat? What is your position on this issue, after this move has probably failed? Secretary Powell: I’m not interested just in declarations; I am interested in performance and action. In my conversations with Chairman Arafat I will make that clear. What is important now is not just rhetoric going out into the air with no effect, but action – action that will bring this violence under control. Action that will give a feeling of hope to the people of the region. And that will be my message to Chairman Arafat, and we will see what his reaction is. This is just the beginning of a mission. We have, as I said, had good discussions, laid out positions held by Israel, positions held by President Bush and the American government, and these discussions will continue. I am anxious to see a security track get started again, and I also recognize that the security track isn’t enough, in and of itself. There must be a movement to political discussions and a negotiation. Foreign Minister Peres (in Hebrew): The question about the condition of Arafat and the prisoners he is holding was discussed, but there was no specific American demand. It was in the context of a discussion, not in the context of a demand and an answer. Question: Mr. Secretary, judging by your remarks earlier, Prime Minister Sharon so far has shunned your request for a timeline to end the incursion and for progress on the political side. The only political progress is (inaudible) it’s on the Mitchell process, which Prime Minister Sharon has been (inaudible) for months? Did you make any progress at all this morning, and if so, what was it? Secretary Powell: We talked about a number of things this morning, and I think we have made some progress, but because it is a continuing series of discussions, I don’t want to give an hour-by-hour description. The Prime Minister and I took note of the declaration that came out of the Arab summit. I shared some additional thoughts with him that go beyond Mitchell, and I think, in due course, we’ll have further discussions and see where we are heading in the future. Remember, we just arrived. Conversations have just begun, and I am prepared to stay here for as long as is necessary in order to make sure we have some progress as a result of this mission. Thank you.

135


20 ‫דברי סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור למשתתפי מצעד‬ ‫ההזדהות עם ישראל בוושינגטון‬ 2002 ‫ באפריל‬15

Remarks by Deputy Minister of Foreign Affairs Rabbi Michael Melchior at Washington Rally for Israel 15 April 2002 The war which we the people of Israel are fighting, this war which has been forced upon us, is a crucial war, not just for Israel, but for the world at large. This is a war for our homes and our families, for the basic right to live without fear in our land, without terrorists seeking to attack our future, our children in pizza shops and discotheques, and our freedom-at a Pesach Seder. But it is also more than that: it is a war for civilization. What is civilization? Civilization is the recognition that certain values - human life, truth, tolerance, love of parents for children - are sacrosanct, and that no goal or political objective can justify violating them. But today we face an enemy that has delared civilization its enemy. And there is no value, however sacred, that the scourge of fundamentalist terrorism has not trampled underfoot. Ambulances which should protect the sick transport terrorists and munitions; mosques and churches, places of worship and contemplation, become fortresses for terrorist killers who shoot from their windows; a UN conference in Durban intended to combat racism and slavery not only does nothing to help the oppressed, but hosts the most antisemitic diatribes since the Second World War; and Palestinian parents who have lost one child to the madness of suicide bombing express the wish that their other children will follow suit. The dark forces of national and religious fundamentalism which have been unleashed are not limited to our region. This is a vital struggle, not just for Israel, but for free countries across the world. Palestinian terrorism already claims the copyright on other heinous acts that have spread throughout areas of conflict, including hijackings and the placing of children in the line of fire. There is no doubt that if this fundamentalist suicidal terrorism is not defeated and decisively - we will see it threatening free societies around the world. We did not choose to fight this dreadful war. On the contrary, the last Israeli Government, of which I was a member, made far-reaching peace proposals, recognizing that without secure borders for the Palestinians there can be no

136


secure borders for Israel; without dignity for the Palestinian people there can be no true dignity for Israelis; and without peace for the Palestinians, there can be none for Israel. And these truths hold today. We are not fighting the Palestinian people. We continue to respect their aspirations to independence. And still today, if the Palestinian leadership is ready to choose peace and progress, they will find that no people wants peace, or is prepared to sacrifice more for it, than Israel. But that is not the leadership we have seen. We have seen a leadership which, at the peak of the peace process, not only rejected Israel's proposals, but responded with a wave of brutal violence that has continued and escalated to this day. We have seen a leader who funds acts of terror and talks of throwing the Jews into the sea, while his wife, this week, has declared her ambition for her child to grow up to become a suicide bomber. So, while we still hope for peace, we are fighting a war that has given us no choice. It is crucial that we win this war. But it is just as crucial how we win. In ancient times the Children of Israel would carry the Holy Ark containing the Ten Commandments in front of them into battle as a reminder that, however bloody the fighting, there were rules and values that still must be respected. Today, in a battle in which our enemy is prepared to stoop to any level, we have to respect our values while still fighting for them. This is the hardest challenge: to maintain a semblance of humanity in the midst of the conflict. Never has it been so hard to find the balance between protecting the lives of innocent Israelis threatened by terrorism and violence, and of Palestinian civilians living in those areas from where acts of terror are emanating. Never has it been so hard to find a way of ensuring security while recognizing the humanity of the Palestinians living under our control, to weigh the risk that striking at terror today could increase their motivation for a terrorist attack tomorrow. These are questions with which Israel - its army and its civilians - grapple every day. And so we should. Just as we should feel the anguish at the loss of civilian lives among the Palestinians, which is also a chillul hashem, a desecration of God's Name, notwithstanding the justice of our fight. And even if our answers to these questions are not always right, and indeed in many cases there are no right answers, we are asking the right questions. While our opponents ask how to kill as many civilians as possible, we ask how we can limit the loss of civilian life. While they ask how to inflame the passions of the Arab world, we ask how we might get back to the negotiating table. And, ultimately, this is the reason that there can be no moral equivalence between our efforts to defend our civilians and the heinous attempts of Palestinian terrorists to destroy them. Can it be that so much of the world, which sees this moral equivalence, is wrong and we are right? Indeed it can. In recent weeks news in the Arab world has reported yet again age-old blood-libels against Jews, and, in the millions, reprinted the infamous "Protocols of the Elders of Zion." These lies, across the generations, have led to countless pogroms and to the greatest crime the world has known. But they also served as a reminder to every Jew that the

137


world could be wrong. It could accuse Jews of inconceivable atrocities, and yet we would know, within ourselves, where the truth lies. Today we see antisemitism spreading once again like a plague, with attacks throughout Europe raising painful spectres of the last century: in Antwerp, in Paris and in Lyon, in Tunis and in Strasbourg, in Kiev, as well as in Los Angeles and Toronto. It falls to us to bear witness that ignoring such incidents will not make them go away. Governments that deny antisemitic attacks, or fail to address them, are only inviting antisemites to turn up the volume. Antisemitism, like terrorism, breeds in those places where there is no courage to confront it. Today, when across the world we see a coalition of hatred which knows no borders, it becomes more important than ever to harness a coalition of civilizations, which also must know no borders. This coalition must include Palestinians and Israelis, Christians, Muslims and Jews - indeed every believer in the future of democracy and decency. There is no alternative. Otherwise, everything turns back to darkness and chaos. The United States, with its moral force, must lead this coalition for democracy and peace against terror and hatred. This is a coalition in which there is no neutrality. As President Bush has taught us, there are only the defenders of freedom, and those who are helping, either actively or passively, to undermine it. This is a vital cause - and a holy one. The Torah portion of this week, Kedoshim, describes the biblical laws of kedusha, holiness. And the climax of these laws, the peak of holiness, is remarkable. It is the simple commandment ve'ahavta l'reacha kamocha, "Love your neighbor because he is as yourself." This is true holiness. We will never accept those who would pervert this holiness, who subscribe to a doctrine of "Kill your neighbor with yourself." Let us never forget, it is always the victim, never the murderers - never the shaheeds - who are the holy ones. This fight seems overwhelming. A raging sea of violence seems ready to engulf us, and many of us have moments of despair. But our people, from its earliest days, have found ways of crossing such seas. I pray - and truly believe - that if we keep sight of the values for which we are fighting, we will cross this sea as well, and reach the land of which we have so long dreamed the land of peace.

138


‫‪21‬‬ ‫נאום נשיא המדינה משה קצב בעצרת הממלכתית לציון יום‬ ‫הזיכרון לחללי מערכות ישראל ליד הכותל המערבי‬ ‫‪ 15‬באפריל ‪2002‬‬

‫משפחות שכולות‪,‬‬ ‫צפירת הדומייה הערב עוטפת אומה שלמה ביגון‪ .‬משפחה גדולה אחת מתכנסת להדליק את‬ ‫נר‪-‬הזיכרון מגחלת אש‪-‬התמיד‪.‬‬ ‫באש הלפיד ובשלהבת הבוערת עולים לפנינו ברבבותיהם שורות רבות וארוכות של שמות‬ ‫הנופלים במערכות ישראל‪ .‬לכל נופל יש בית שנתייתם‪ ,‬יש נפש קרובה מיוסרת וכואבת‪ ,‬ועם‬ ‫שלם מבכה את מותו‪ .‬היקום כולו לא יוכל למלא את הואקום שנוצר‪ .‬לכל נופל מקום של כבוד‬ ‫בהיכל הגבורה הלאומי ובהיכל שמות הגיבורים במשך אלפי שנים בתולדות העם היהודי‪.‬‬ ‫השנה נוספו משפחות רבות אל משפחות השכול‪ .‬ביקרתי אצל רובכן בשעתכן הקשה‪ ,‬שחשך‬ ‫בה עולמכן‪ ,‬והבעתי בשם מדינת ישראל תנחומים על אובדנכן‪.‬‬ ‫משפחות השכול‪ ,‬אנו מביטים בעיניכן הדומעות וכתפינו שמוטות‪ .‬אנו מביטים בידיכן‬ ‫הרועדות בברכיים כושלות‪ ,‬וליבנו נשבר‪.‬‬ ‫אנו איתכן ביגונכן ובכאבכן‪ .‬באחת נחרב עולמכן‪ ,‬וסדרי החיים התהפכו‪ .‬אין מרפא ואין‬ ‫נחמה‪ ,‬השנים שחולפות אינן מקילות‪.‬‬ ‫הנופלים יצאו לשדות הקרב בשמו של עם‪-‬ישראל ובשמה של מדינת ישראל כדי לסוכך‬ ‫בגופם כחומה על קיומה ועל ביטחונה של המדינה‪ ,‬כדי להגן על אזרחי ישראל‪.‬‬ ‫יקיריכם נתנו כל שהיה להם לתת‪ ,‬אנו חבים לנופלים ולכם חוב לאומי‪ ,‬חוב שאין לו שיעור‪.‬‬ ‫להשיבם לא נוכל‪ ,‬וחובה עלינו לתבוע מעצמנו את משמעות קורבנם‪.‬‬ ‫מדינת ישראל היא ים‪-‬הדמעות שניגרו מעיני אם‪ ,‬אב‪ ,‬ילדה וילד‪ ,‬שנותרו מיותמים בעומדם‬ ‫מול מצבת האבן ובשובם אל החדר הריק‪ .‬מדינת ישראל היא נחלי‪-‬הדם‪ ,‬שנשפכו במערכות‬ ‫ישראל לאורכה ולרוחבה של המדינה במאבק לתקומת ישראל‪ ,‬במלחמה לחיים במדינה‬ ‫חופשית ועצמאית‪ .‬מדינת ישראל היא קץ הגלות לאחר אלפיים שנה של סבל‪ ,‬פרעות‪,‬‬ ‫גירושים והגליות‪ ,‬טבח ושואה בחיי העם היהודי‪.‬‬ ‫אזרחי ישראל‪ ,‬זכר הנופלים במערכות ישראל עבורנו הוא נדר לשמור על ביטחון המדינה;‬ ‫נדר להכרית את המלחמה ולהצמיח שלום‪ ,‬לאחות את הקרעים בתוכנו ולהשכין אחווה‬ ‫ואחדות‪ ,‬לתקן את הטעון תיקון באורחותינו ולהשליט צדק ושוויון בחברתנו‪ ,‬להמיר את‬ ‫הייסורים בארצנו בפריחה ובתקווה‪ ,‬את המר במתוק‪ ,‬את המלחמה בשלום‪ .‬לא‪ ,‬אנו לא‬ ‫ששים אלי קרב‪ ,‬אנו לא כמוהם‪ ,‬לא צמאי דם‪ .‬אין בנו תאוות נקם ודחף למלחמה‪ .‬המלחמה‬ ‫היא זרה לרוח‪-‬ישראל ולמורשתו‪ .‬אך בהיגזר המלחמה‪ ,‬עמדו לנו העוז ומסירות הנפש של‬ ‫לוחמינו‪ .‬במעשי גבורתם הם שברו את כל שיאי ההיסטוריה‪.‬‬

‫‪139‬‬


‫גם בימים טרופים אלה‪ ,‬נוכח גל טרור אכזרי ונתעב‪ ,‬ששם לו למטרה לרצוח כל נפש‬ ‫בישראל‪ ,‬עומדים חיילי צבא‪-‬ההגנה‪-‬לישראל וזרועות הביטחון בחזית המערכה‪ .‬מוקירים את‬ ‫גבורתם‪ ,‬את נאמנותם‪ ,‬ואת דבקותם במשימה ואת מוסר לחימתם‪ ,‬שאין רגיש ממנו בצבאות‬ ‫העולם‪ .‬אנו מחזקים את ידיהם‪.‬‬ ‫ביום הזה כולנו מלוכדים ומאוחדים‪ .‬אנו מרכינים ראש בהכנעה‪ ,‬בענווה‪ ,‬בהכרת תודה‬ ‫וזוכרים באהבה את הנופלים‪ .‬ולכם‪ ,‬בני המשפחות השכולות‪ ,‬תפילתי כי יעלה "הרופא‬ ‫לשבורי לב ומחבש לעצבותם" )תהילים פרק קמ"ז פסוק ג'( מזור וארוכה לשברכם‪ ,‬ולא‬ ‫תוסיפו לדאבה עוד‪.‬‬ ‫המקום הקדוש הזה ‪ -‬שריד תפארת מקדשנו‪ ,‬אתר הערגה והתפילה‪ ,‬משאת הנפש של עם‪-‬‬ ‫ישראל בכל הדורות ‪ -‬שב לחיק האומה בגבורת לוחמינו‪ .‬מכאן נישא תפילה לאלוקי צבאות‬ ‫ישראל‪" :‬יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו‪ ,‬שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום‬ ‫ותדריכנו לשלום ותגיענו למחוז חפצינו לחיים ולשמחה ולשלום‪ ,‬ותצילנו מכף כל אויב‬ ‫ואורב‪) "...‬תפילת הדרך(‪.‬‬ ‫עם‪-‬ישראל שולט בגורלו‪ .‬אנו לא נתונים לחסדי אומות‪ .‬האוד המוצל מאש ניצח את צבאות‬ ‫האויב‪ ,‬אנו נחושים ונחרצים לשמור על קיומנו‪ .‬עם‪-‬ישראל אינו חסר‪-‬אונים‪ .‬הנופלים הצילו‬ ‫את עם‪ -‬ישראל מחורבן‪ ,‬את מדינת ישראל ‪ -‬מהרס‪ .‬מצבות הזיכרון הן מסכת סיפורי לחימה‬ ‫וגבורה‪ .‬עדיין יש קולות רבים מדי בעולם הערבי השואפים להשמדתנו‪.‬‬ ‫במעמד זה אני פונה אל ראשי מדינות ערב‪ :‬הלכנו כברת דרך ארוכה לקראת השלום‪ ,‬ויתרנו‬ ‫ויתורים אסטרטגיים והוכחנו את כנות רצוננו‪ .‬אנו מאוחדים ומלוכדים‪ ,‬עם כל חילוקי הדעות‬ ‫בינינו‪ .‬אחרי שני דורות ויותר של מלחמות עקובות מדם שימו קץ לשפיכות הדמים‪ ,‬אל‬ ‫תשללו את התקווה מעמי האזור‪ ,‬אל תכפו על עמיכם ועל עמנו סבל וייסורים‪ ,‬הרפו‬ ‫מהקיצוניות‪ ,‬מההסתה ומהשנאה‪ .‬הבה נתפשר‪ .‬הסכסוך בינינו לא ייפתר על‪-‬ידי שפיכות‬ ‫דמים‪ .‬השלום הוא הביטחון‪ ,‬הביטחון הוא הערובה לשלום‪ .‬אין עוד מדינה בעולם שחוותה‬ ‫מלחמות כה רבות‪ ,‬טרור ושפיכות דמים‪ .‬מלחמות ישראל הן מלחמות צודקות‪ ,‬מלחמות אין‪-‬‬ ‫ברירה‪ .‬מוסר לוחמי צבא‪-‬ההגנה‪-‬לישראל הוא מן הגבוהים ומן הנאורים בעולם‪ .‬רבים מבין‬ ‫חיילי צבא‪-‬ההגנה‪-‬לישראל נפלו משום מוסר הלחימה‪ ,‬מטוהר הנשק‪.‬‬ ‫גם אם העולם משמיע ביקורת שאינה מוצדקת‪ ,‬אין בכך כדי להחליש את רוחנו ואת כושר‬ ‫עמידתנו‪ .‬העולם יכיר בצדקת דרכנו‪ ,‬העולם יכיר בזכותנו להגן על עצמנו‪ .‬בשעה דואבת זו‬ ‫אנו חורקים שן‪ ,‬כואבים‪ ,‬אבל גם מגלים נחישות ואחדות‪ .‬נמשיך לשמור על טוהר ועל מוסר‪.‬‬ ‫נמשיך לגלות אמונה‪ ,‬תושייה ואיתנות‪ .‬אין לנו ברירה‪ ,‬אנו בני‪-‬ישראל‪ ,‬בני העם היהודי‪ ,‬אנו‬ ‫חפצי חיים‪ .‬יהי זכרם ברוך‪.‬‬

‫‪140‬‬


‫‪22‬‬ ‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בעצרת הממלכתית לציון יום‬ ‫הזיכרון לחללי מערכות ישראל בהר הרצל‬ ‫‪ 16‬באפריל ‪2002‬‬

‫מכובדי‪ ,‬נשיא מדינת ישראל‪ ,‬משפחות שכולות‪ ,‬מכובדי כולם‪ ,‬בדרכי הנה חלפתי על פני‬ ‫חברי הטמונים פה ובני המושב בו נולדתי‪ ,‬למדתי וגדלתי‪ .‬אין כאן בהר הזה חלקת קבר אחת‬ ‫בה אין לי מכרים‪ ,‬חברים‪ ,‬מפקדים ופיקודים‪ .‬כאן עימם בהר הזה טמונים זכרונות ילדותי‪,‬‬ ‫בחרותי‪ ,‬מערכות ישראל כולן‪ ,‬בהן השתתפתי‪ ,‬שמחת הניצחונות וכאב המפולת וצער עמוק‪,‬‬ ‫שתמיד חוזר ומכה בי על אבדן חברים‪ ,‬על כשרונות וחלומות שנגוזו‪ .‬ההר הנישא הזה‪,‬‬ ‫הצופה אל בירת הנצח שלנו ירושלים‪ ,‬טומן באדמתו את גיבורינו‪ .‬כאן‪ ,‬ובכל בתי העלמין‬ ‫הצבאיים ברחבי המדינה‪ ,‬וגם במצולות הים‪ ,‬בניכר ובמקומות שלא נודעו‪ ,‬מנוחתם‬ ‫האחרונה‪.‬‬ ‫היום מתייחדת האומה כולה‪ ,‬משפחה שכולה גדולה אחת‪ ,‬עם זכר בניה ובנותיה שנפלו‬ ‫במערכות ישראל‪ .‬בערוב היום יונף דגלנו שוב אל ראש התורן‪ ,‬ונס עצמאותנו יוחג‪ .‬אך נדע‬ ‫ונזכור את המחיר‪ ,‬ונוקיר את החרות שנקנתה לנו בדמם של הנופלים‪ ,‬ביגונה הכבד של‬ ‫משפחת השכול‪ ,‬ובכאב הפצועים והנכים הנושאים בגופם את צלקות המלחמה‪.‬‬ ‫הצנחנית חנה סנש‪ ,‬שצנחה אל לב התופת הנאצית באירופה הכבושה כדי להציל אחים מן‬ ‫השריפה‪ ,‬כתבה בפשטות פיוטית יפה כל‪-‬כך‪:‬‬ ‫"קול קרא‪ ,‬והלכתי הלכתי‪ ,‬כי קרא הקול‪ .‬הלכתי לבל אפול‪ ".‬הקול הפנימי הצלול והטהור‬ ‫הזה‪ ,‬צו‪-‬הלב הוא; צו השליחות לתקומת העם‪ .‬הצו לגונן על הבית‪ ,‬להקים לו חומת‪-‬מגן‬ ‫מאויב ומצר‪ .‬זהו צו‪-‬הלב המניע לוחמים להתנדב‪ ,‬לשרת‪ ,‬להסתער אל פני האש‪ ,‬לחרף נפש‬ ‫כדי להגן ולשמור על מדינת ישראל‪ .‬הצו הזה ‪ -‬יסוד חיינו הלאומיים הוא‪ ,‬אין לערערו‪ .‬בלעדיו‬ ‫לא היו לנו תקומה וקיום מול הקמים עלינו‪ .‬זה נר‪-‬התמיד של גבורת‪-‬ישראל‪ ,‬היכול לכל סופה‬ ‫מבחוץ ולכל רוח תועה מבית‪ ,‬ולעולם לא יכבה‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים פגשתי שוב אנשים כאלו‪ ,‬אנשים כמונו‪ ,‬אנשים רגילים הנענים לצו הלב‪.‬‬ ‫חייל המילואים שנפצע בג'נין ואמר לי ‪" -‬עלי להחלים ולשוב"‪ .‬הפרמדיק מאפרת שבלם בגופו‬ ‫מחבל מתאבד ובגופו הציל חיים‪ ,‬השוטרת מכפר סבא שיוצאת לילה לילה לסיור ברחובות‬ ‫העיר‪ ,‬כדי שילדינו יוכלו לישון בביטחה‪ .‬אנשים רגילים שעזבו את ביתם‪ ,‬את עבודתם‪ ,‬את‬ ‫ילדיהם‪ .‬אנשים רגילים‪ ,‬המנהלים את המערכה להגנה על הבית ללחימה בטרור‪ ,‬הדרוכים‬ ‫גם עכשיו‪ ,‬העומדים על משמרתם‪ ,‬אנשים רגילים‪ ,‬מפקדי וחיילי צבא ההגנה‪-‬לישראל בסדיר‬ ‫ובמילואים‪ ,‬שוטרי משטרת ישראל ומג"ב‪ ,‬אנשי שירותי הביטחון והמוסד‪ ,‬חובשי מד"א‪,‬‬ ‫הרופאים והאחיות בבתי החולים‪ ,‬הכבאים במכבי האש‪ ,‬מתנדבי המשמר האזרחי וזק"א‪,‬‬ ‫המתנדבים כולם ‪.‬‬ ‫אנשים רגילים‪ ,‬בני כפר ובני עיר חובשי כיפה ויוצאי קיבוץ‪ ,‬יהודים‪ ,‬דרוזים ‪,‬בדואים וצ'רקסים‪,‬‬ ‫עולים חדשים וילידי הארץ‪ ,‬אנשים רגילים שהם ההוכחה הכל כך חזקה ונוגעת ללב לכל מי‬ ‫ששכח עד כמה עצום העם הזה‪ ,‬עד כמה אנו איתנים‪ .‬אנשים רגילים‪ ,‬אבל כל כך מיוחדים‪.‬‬

‫‪141‬‬


‫היום‪ ,‬יחד איתם‪ ,‬נקרא הס להמולת השיגרה אל מול כובד הזיכרון ‪ -‬ונקשיב אל השקט‪ ,‬נטה‬ ‫אוזן לדממה‪ .‬ויהי זכרון חברינו הנופלים זך ונקי מכל ריב ומחלוקת‪ ,‬נשגב וקדוש כמעלת‬ ‫קורבנם‪.‬‬ ‫נתייחד‪ ,‬נזכור ונבטיח לשמור על מדינת ישראל טובה ומלוכדת חזקה וצודקת‪ ,‬ונתחייב‬ ‫לעשות הכל כדי לכלות את המלחמה מארצנו ולהשכין בה ביטחון ושלום‪ .‬יהיו הנופלים‬ ‫במערכות ישראל חתומים בליבנו לעד‪ .‬יהיו זכרם והקרבתם לנו למופת ולעוז‪-‬רוח‪ ,‬ולאמונה‬ ‫בנצח‪-‬ישראל ‪.‬‬

‫‪142‬‬


23 ‫ברכת נשיא המדינה משה קצב ליהודי התפוצות לרגל יום‬ ‫ למדינת ישראל‬54-‫העצמאות ה‬ 2002 ‫ באפריל‬17

Message from President Moshe Katsav to the Jewish Communities of the Diaspora on the Occasion of Israel's 54th Independence Day 17 April 2002 Dear Friends, On the 54th anniversary of the State of Israel, we are still fighting for our status and security. Difficult sights, which in the past we thought had disappeared from the world, once again appear before us. Brutal terrorism, which accompanied us from the beginning of Zionism, has received additional momentum. At the same time, the return of the Jewish People to its historical homeland and our right to live in our country in peace and security are an indisputable fact. Unfortunately, during the past year there has also been a rise in antisemitism throughout the world, an expression of which we witnessed in the Durban Conference against Racism in South Africa. Palestinian terrorism is an epidemic which must be fought against with determination and international cooperation. We are fighting against terrorism with faith, determination and national unity. Despite all the difficulties, I believe that the Palestinians and we have common interests and can attain a political settlement. In the 54 years of its existence the State of Israel has received international recognition in many fields. Israel is a modern, democratic and developed country, which maintains great moral values. All of us, members of the various sections and streams of the Jewish People, must maintain unity. We have a common tradition and a common destiny. United, we will overcome every threat, as, during many generations, the Jewish People overcame many difficulties and great obstacles. I call on you to feel part of the State of Israel and give expression to your solidarity with the Jewish People.

143


24 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס ומזכיר המדינה‬ ‫האמריקני קולין פאואל לאחר פגישתם בוושינגטון‬ 2002 ‫ באפריל‬19

Remarks by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres and US Secretary of State Colin Powell following their Meeting in Washington, DC 19 April 2002

Secretary Powell: It is always a pleasure to greet my friend Shimon Peres, and we've just completed a good discussion of the situation in the region and once again gave him impressions of my trip. We talked over the framework, that I described in my press conference the other day, of security, followed quickly by negotiations for a political solution. And we spent quite a bit of time lingering on the humanitarian issue that is becoming uppermost in our mind, and how the international community has to be positioned to assist with humanitarian relief, reconstruction, economic activity in the territories, once we get to that point. As you all know, we are anxious to see the operation currently underway concluded, so that we can move forward with security discussions again but bring forward in an accelerated way a political process, so that we can substitute hope for hopelessness, so that young people can see that there is a future for them. There will be a state for the Palestinian people living side by side in peace and harmony with a Jewish state called Israel, of course. And so, once again, I benefited from the Foreign Minister's wisdom, and I look forward to our next meeting. Shimon? Foreign Minister Peres: Thank you very much, Colin. For me, it was an occasion to express our appreciation for the visit of the Secretary in our region. I think, in real terms, there were three important achievements. One, which people don't notice enough, and that is the harmonization of the international mind. If there will be a disagreement between Europe and the United States and Russia, or a disagreement with the United States and the United Nations, we shall feel it in the region. And I think one should pay the utmost attention to keep the camp together in a positive manner. I think the Madrid Conference, before the Secretary came, was in that sense a real achievement, and we appreciate it very much.

144


The second point was the tranquilization in the north. The tension had reached a very dangerous point. It was almost like destroying the last hope for a controlled situation in the Middle East. It was very close to escaping the control of all people. And I think, since the visit of the Secretary to Syria, we can see now a quiet north. It is holding water, and this is again a tangible achievement. And the third point was the clarification of the demands that were put to all sides. The Secretary spelled it out in unmistakable terms. Some answers were given, I think mostly by us; some answers were not given, and they still are awaiting the right opportunity. What I tried to tell the Secretary, my own impression: we cannot permit a lull in the situation. His visit was an important step. It cannot end as it is. And we expect the continuation of the diplomatic, security, economic and humanitarian activities, both by sending a representative of the United States in the near future, and we hope also for the return of the Secretary to the region in due course, and also by nominating somebody to have a look how to offer immediate help to the Palestinian people, economically and otherwise. And also we attach great importance to the conference. In the conference, we can contain different visions, beginning with the American vision that was announced by the Secretary at the United Nations, and it was repeated by the President on two or three other occasions. There is the Saudi proposal, which we welcome basically. There is an agreement, an understanding, between Abu Ala and myself. I think all those visions can be linked and can keep the Middle East busy not just in exchanging fire, but in comparing notes. And, I believe, even if we have some more warnings about terror, we shouldn't fall into the trap of just handling the situation militarily, but also offer a parallel line for negotiations and hope. Needless to say, we see eye to eye. We appreciate very much the declaration of the President yesterday. We appreciate very much the visit of the Secretary. And we really mean well. Our aim is not victory in the military sense, but peace in the political meaning. Thank you. Secretary Powell: Thank you. Question: Mr. Minister, if I may, you were speaking about unity. Let me ask about Israel. In Israel, political differences have been put aside in support of Mr. Sharon. Now that the administration is perceptibly day by day reaching out more and more to the Palestinians, more and more emphasizing how they oppose settlements, how they want Israel to pull back, calling it an occupation, et cetera, do you think that doves will ever fly again in Israel? Do you think the unity will remain behind a hard-line Prime Minister, or are we going to hear now more of a variety of positions?

145


Foreign Minister Peres: Compared to the alternatives, the dove will continue to fly. Let's distinguish between the declared positions and the real ones. We are convinced, right and left in Israel, that there is no alternative to peace, that it is impossible to achieve peace without compromise, including painful compromise, and that the time available is not as long as people think. We are ready to move energetically ahead. Secretary Powell: Thank you very much. I'm afraid we are running out of time now.

146


25 ‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בוועידת אייפא"ק‬ (‫)באמצעות לוויין‬ 2002 ‫ באפריל‬23

Speech by Prime Minister Ariel Sharon at AIPAC Policy Conference (via Satellite) 23 April 2002 Greetings from Jerusalem, the eternal capital of the Jewish People for the past 3000 years, and of the State of Israel for the past 54 years and forever. I apologize for not being with you personally this year, but I wish to share with you this message of determination, unity and hope for a new horizon, as you gather for this important conference. The world has changed since last year's AIPAC Policy Conference. The terrorist attack of September 11th has forever changed our lives. Now everyone recognizes the danger of terrorism. Life, liberty and freedom can no longer be taken for granted. We appreciate and applaud President Bush and the American People in their relentless worldwide campaign against terror. One thing which has not changed, however, is our appreciation of AIPAC. At this challenging hour, we need you more than ever. We are grateful for your work throughout the year, in every city and in every state. You help strengthen the friendship between Israel and the United States - a friendship based on the shared values of freedom, democracy and the sanctity of life. Being the only true democracy in the Middle East, Israel stands at the forefront of the conflict between the civilized world and the forces of evil. Over the last nineteen months, Israel has been engaged in a war against Palestinian terrorism - a war that was imposed on us. This is a war for our homes and way of life. The very foundations of our freedom are under attack. The Israeli public is strong - and determined to win this struggle. There can be no moral equivalency between acts of self-defense against terror and terrorist actions. The two cannot and must not be equated. There is a world of difference between victims of terrorism and those who commit terror. In Afghanistan, the United States is fighting terrorism; sometimes innocent civilians are caught in the crossfire. Israel is fighting terrorism on our doorstep. We have a moral right and obligation to defend ourselves. Terrorists in Washington, Tel Aviv or any other place have no right to murder innocent civilians indiscriminately. We have just completed Operation Defensive Shield, and have been successful in uprooting terrorism in many towns and villages. We discovered

147


illegal weapons and bomb factories, and we have arrested many wanted terrorists. Most importantly, we dismantled the infrastructure of suicidebombers, thereby saving the lives of many Israelis and demonstrating to other countries that it is possible to contain the ominous spread of this form of terrorism. Once free of terror, we can move forward to implement the Tenet cease-fire agreement. we want to live in peace with our Palestinian neighbors, but they must first accept our right to live in our ancestral homeland in peace and security. I am optimistic about the future. Operation Defensive Shield has opened a window of opportunity to put the peace process back on a different, more realistic track. Free from the threat of terrorism, we can reach the threshold of a new horizon - one where regional peace is within our grasp. I have proposed a regional peace conference to achieve this goal. A regional peace conference, sponsored by the United States, can create the framework and modalities to bring about a cessation of hostilities. It can foster a coalition of countries committed to peace and able to contain the forces of terrorism and evil threatening our lives. A regional peace conference will enable Israel to present its peace plan. This plan contains three phases: 1. A complete cessation of violence, hostilities, and especially which leads to violent terrorist acts;

incitement

2. A long-term intermediate agreement, similar to an armistice; and finally 3. A permanent agreement, in which Israel's final borders and the Palestinians' final borders will be established, ending the conflict between us and the Palestinians and the Arab countries. This must be based on Israel's right to exist in secure borders, and it must provide for normalized relations with all countries in the region. I am very concerned about the global convergence of terrorism and antisemitism, which is very alarming. Recent weeks have seen repeated attacks on synagogues and Jewish cemeteries throughout Europe, and the blood libel of an alleged Israeli massacre in the Jenin refugee camp. Just today, we heard that Jews in Berlin were told to remove any outward signs of their Jewishness - for their own safety. Now more than ever, we need you to join our efforts in fighting this frightening phenomenon. We recently celebrated Yom Ha'atzmaut, Israel's 54th Independence Day, and I am proud of our achievements. We are a small country, but rich in talent and achievements. We have absorbed millions of immigrants since our rebirth in 1948. Today, Jews from all over the world are moving to Israel. The doors of Israel are open for any Jew who wants to live here. I invite you to join us. We need you now. If you cannot join us, come to visit us, invest here and send your children to study here. My goal of bringing one million Jews in the next decade is within our reach and will be achieved.

148


The future is bright. I have spent much of my life defending Israel on the battlefield. Now I want to lead Israel in peace. While we may still need to hold a sword in one hand, I believe that, united in our just cause, and with your active participation and dedicated work, we can yet pave the road to a new horizon - a horizon of security, peace and prosperity for us and our neighbors. Shalom from Jerusalem!

149


‫‪26‬‬ ‫החלטות הממשלה בדבר הקמתה של "ועדת הבדיקה" מטעם‬ ‫האו"ם לחקר האירועים האלימים בג'נין‬ ‫‪ 29‬באפריל ‪2002‬‬

‫בחלקה הראשון של הישיבה קיימה הממשלה דיון בסוגיית "ועדת הבדיקה" שמונתה על ידי‬ ‫מזכ"ל האו"ם בעניין האירועים במחנה הפליטים של ג'נין‪ ,‬ופנייתו של נשיא ארצות‪-‬הברית אל‬ ‫ראש הממשלה בעניין רוצחיו של השר רחבעם זאבי ז"ל; השארתו במעצר של פואד שובאקי‪,‬‬ ‫בפיקוח סוהרים בריטיים ואמריקניים במתקן מבודד בשטחי הרשות‪ ,‬ובעניין חופש התנועה‬ ‫לערפאת‪.‬‬ ‫בנושאים אלה החליטה הממשלה כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .1‬הממשלה רושמת לפניה את הודעת ראש הממשלה‪ ,‬כי טרם נוצרו התנאים‬ ‫שיאפשרו את קבלת "ועדת הבדיקה" של מזכ"ל האו"ם בעניין האירועים האלימים‬ ‫בג'נין‪ .‬ישראל מצפה לקבלת הבהרות נוספות‪.‬‬ ‫‪ .2‬ממשלת ישראל מביעה את הערכתה לידידותו של נשיא ארצות‪-‬הברית כלפי ישראל‬ ‫ולמאמציו להילחם בטרור ולקדם את השלום‪.‬‬ ‫‪ .3‬ממשלת ישראל החליטה להיענות לבקשת נשיא ארצות‪-‬הברית כמפורט במכתבו של‬ ‫מזכיר המדינה קולין פוואל לראש הממשלה מר אריאל שרון‪ .‬כפי שמציין המזכיר‬ ‫במכתבו‪" :‬ישראל עומדת על דרישתה הלגיטימית שרוצחיו של השר זאבי ושולחיהם‪,‬‬ ‫ופואד שובאקי‪ ,‬האחראי על קשר הטרור בין הרשות הפלשתינית לאיראן ועל מימון‬ ‫פעילות הטרור – יוסגרו לידיה"‪.‬‬ ‫‪ .4‬הממשלה מסמיכה את ראש הממשלה להמשיך במגעים המדיניים הנחוצים בשתי‬ ‫הסוגיות הללו‪.‬‬

‫‪150‬‬


‫‪27‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ ושינוי להביע אי‪-‬אמון‬ ‫בראש הממשלה בשל המצב המדיני‪-‬ביטחוני והחברתי‪-‬כלכלי‬ ‫‪ 29‬באפריל ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חבריי חברי הכנסת‪ ,‬לשמע דברי האופוזיציה של שינוי ומרצ כאן בבית‬ ‫הזה היום‪ ,‬אתה יכול רק להתרשם שכל מה שקורה במדינה פשוט עובר לאופוזיציה מעל‬ ‫הראש‪ .‬כל אזרח במדינה מבין את המצוקה‪ ,‬את מצב החירום הקשה שהמדינה נמצאת בו‬ ‫נעמי חזן )מרצ(‪:‬‬ ‫איפה הליכוד?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫ ‪ -‬ולך‪ ,‬חברת הכנסת חזן‪ ,‬זה כנראה עובר מעל הראש‪ .‬יש לכם מענה‪ .‬מה המענה? שיסוי‪.‬‬‫שיסוי איש ברעהו‪.‬‬ ‫אברהם פורז )שינוי(‪:‬‬ ‫האופוזיציה הציעה ‪ 4%‬צמיחה ‪- - -‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫שיסוי איש ברעהו‪ ,‬במקום לעסוק בשעה זאת‪ ,‬חבר הכנסת שריד‪ ,‬ביצירת אחדות ובאיחוי‬ ‫הקרעים בעם ובעמידה משותפת של כולנו איש עם רעהו מול האתגרים הביטחוניים‬ ‫והמציאות הקשה‪ ,‬יש לכם תפקיד כאופוזיציה‪ :‬לעסוק בהרחבת הקרע ובשיסוי‪ .‬מי אשם‬ ‫במצב החירום הכלכלי שהמדינה נקלעה אליו ‪ -‬לא כתוצאה מהטרור‪ ,‬חס וחלילה; אליבא‬ ‫דמרצ ‪ -‬המתנחלים‪ ,‬אליבא דשינוי ‪ -‬הדתיים‪ .‬יש להם תשובות פלא‪ .‬המדינה במצב קשה‪,‬‬ ‫במצב חירום קשה‪ ,‬ולכם יש מענה‪.‬‬ ‫ענת מאור )מרצ(‪:‬‬ ‫מי דרדר את המדינה למצב קשה?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אתם‪ .‬אתם הבאתם את המלחמה הזאת‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫המענה שלכם הוא יצירת שיסוי‪ ,‬קרע וניסיון מאוד לא מכובד להטיל את האחריות הזאת על‬ ‫חלקים חשובים באוכלוסייה הישראלית‪ ,‬ניסיון לזרוע מדנים‪ ,‬לקרוע קרע‪ ,‬ליצור מתח ולתת‬ ‫מענה פופוליסטי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬לצרכים של כל אחת מהמפלגות שלכם‪ ,‬לציבור של כל אחת‬ ‫מהמפלגות שלכם‪ ,‬מרצ לשיטתה ושינוי לשיטתה‪ ,‬ולא להסתכל על העם כולו בשעה הזאת‪,‬‬ ‫אלא לצורך פוליטי מפלגתי צר‪.‬‬

‫‪151‬‬


‫נעמי חזן )מרצ(‪:‬‬ ‫איפה חברי מפלגתך? אין פה אף אחד‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫באים לאי‪-‬אמון כזה ומסתכלים על החיים אך ורק מנקודת המבט הצרה של מי הם המצביעים‬ ‫שלנו ומה הם היו רוצים לשמוע עכשיו‪ .‬בשינוי‪ ,‬אנחנו רוצים שהם ישמעו את חבר הכנסת‬ ‫לפיד תוקף את החרדים‪ ,‬ובמרצ‪ ,‬אנחנו רוצים שישמעו שחבר הכנסת מוסי רז תוקף את‬ ‫המתנחלים‪ .‬פתרנו את בעיות הכלכלה ומצב החירום של מדינת ישראל‪ .‬הייתי מצפה‪ ,‬חברי‬ ‫באופוזיציה‪ ,‬בשעה כזאת‪ ,‬להתייחסות קצת יותר אחראית‪.‬‬ ‫אברהם פורז )שינוי(‪:‬‬ ‫אתה לא רוצה ביקורת? אתה לא חושב שבדמוקרטיה מותר לבקר?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני רוצה ביקורת‪ ,‬חבר הכנסת פורז‪ .‬אתה מסוגל ליותר‪ ,‬אני מאמין‪ ,‬וגם חבר הכנסת לפיד‬ ‫מסוגל לביקורת קצת יותר רצינית‪ ,‬קצת יותר אחראית‪ ,‬קצת יותר מקצועית‪ ,‬התייחסות קצת‬ ‫יותר לגופו של עניין‪ ,‬לגופם של הרעיונות הכלכליים ‪- -‬‬ ‫מוסי רז )מרצ(‪:‬‬ ‫במקום לענות‪ ,‬אתה תוקף את מרצ ושינוי‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫לגופן של ההצעות הכלכליות‪ ,‬ולא פופוליזם אופוזיציוני זול‪ .‬בדרך כלל מאשימים את‬ ‫הממשלה בפופוליזם‪ .‬היום הוכחתם שגם האופוזיציה מסוגלת לפופוליזם משלה‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫תתפטר ‪- - -‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני רוצה לומר לכם‪ ,‬שכאשר אתה מסתכל על מצב החירום הכלכלי‬ ‫שהמדינה נקלעה אליו‪ ,‬יש לכך כמה סיבות מרכזיות‪ ,‬והסיבה המרכזית לכך‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬היא‬ ‫מצב הביטחון‪ ,‬מלחמת הטרור הזאת שנכפתה עלינו על‪-‬ידי ערפאת וחבר הטרוריסטים שלו‪.‬‬ ‫בדין‪-‬וחשבון מיוחד שהגשתי לממשלה לפני זמן קצר אתה רואה בבירור‪ ,‬שמציאות הטרור‬ ‫הזאת‪ ,‬המציאות הביטחונית הזאת‪ ,‬הביאה לכך‪ ,‬שעד סוף הרבעון הזה‪ ,‬הרבעון הראשון של‬ ‫שנת ‪ ,2002‬המשק הישראלי איבד כ‪ 5%-‬תוצר עסקי‪ ,‬שהם כ‪ 15-‬מיליארד שקלים‪ ,‬אך ורק‬ ‫כתוצאה מהמציאות הביטחונית וממלחמת הטרור הזאת שערפאת כפה עלינו‪.‬‬ ‫אני רוצה לומר לכם‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬שכשאתה מסתכל על הנתונים האלה‪ ,‬ואני מציע‬ ‫לכולם להתעמק בצורה רצינית בנתונים האלה‪ ,‬אתה רואה‪ ,‬שכתוצאה מכך שאין תיירות‬ ‫במדינה בשל המצב הביטחוני‪ ,‬נפגעים ענפי מסחר ושירותים במדינה‪ ,‬יש צמצום משמעותי‬ ‫מאוד בהשקעות במשק והאטה בפעילות הכלכלית של ישראל ‪ -‬התוצאה של זה למשק‬

‫‪152‬‬


‫הישראלי כמעט הרסנית‪ .‬אם תוסיפו לזה את הצרכים‪ ,‬את הגידול המתבקש בצורכי הביטחון‬ ‫כתוצאה מהמצב הביטחוני‪ ,‬שכל ילד במדינה מבין ‪ -‬אולי בשינוי ובמרצ לא‪ ,‬אבל כל ילד‬ ‫במדינה מבין ‪ -‬אתה מגיע לצורך בנקיטת צעדי חירום כלכליים כדי לייצב את המשק וכדי‬ ‫למנוע הידרדרות מסוכנת‪.‬‬ ‫הידרדרות מסוכנת‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬משום שאם לא ננקוט צעדי חירום כלכליים‪ ,‬כפי‬ ‫שהממשלה אמורה להביא לכאן לאישורה של הכנסת‪ ,‬נגיע עוד בשנת ‪ 2002‬לגירעון שנתי‬ ‫של ‪ 6.7%‬מהתמ"ג‪ .‬הדבר הזה מסוכן מאוד למשק הישראלי‪ .‬כדי להימנע ממשבר עמוק‪ ,‬אין‬ ‫לנו ברירה אלא לבצע התאמות‪ ,‬גם בתקציב המדינה‪ ,‬כדי להגיע ליעד גירעון שאפשר יהיה‬ ‫לעמוד בו‪ ,‬שלא יפגע בדירוג האשראי של ישראל בעולם‪ ,‬וכדי שלא יכניס אותנו לסחרחורת‬ ‫שסופה מי ישורנו‪.‬‬ ‫כוונת הממשלה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לבצע קיצוץ נוסף בתקציבה ‪ -‬ואני שומע כל הזמן‪ ,‬גם כאן‬ ‫היום ובתקשורת‪ ,‬את ההתלהמות הזאת‪" :‬הממשלה רק מכבידה את נטל המס‪ ,‬אבל היא לא‬ ‫מקצצת בהוצאותיה"‪ .‬אני מציע לחברי באופוזיציה לומר את האמת לעם ולומר את האמת‬ ‫לציבור‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אנחנו תמיד אומרים את האמת‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫חברת הכנסת גוז'נסקי‪ ,‬הקיצוץ שהממשלה הולכת להביא לכאן בתקציבה ובהוצאותיה‪ ,‬יחד‬ ‫עם הקיצוץ הנוסף שכבר בוצע במהלך השנה‪ ,‬בשלב קודם של השנה‪ ,‬הוא קיצוץ של למעלה‬ ‫מ‪ 6-‬מיליארדי שקלים‪ .‬הממשלה אישרה אתמול ואמורה להביא לכנסת קיצוץ נוסף‬ ‫בהוצאותיה‪ ,‬שיסתכם ב‪ 2.5-‬מיליארדי שקלים נוספים‪ .‬זה קיצוץ חריף‪ ,‬כמעט חסר תקדים‪,‬‬ ‫בהוצאות הממשלה‪ ,‬כתוצאה מההבנה שאין ברירה ויש פה מציאות כלכלית קשה שהמשק‬ ‫הישראלי נקלע אליה‪ .‬לצערנו הרב‪ ,‬כוחות שלא יכולנו להשפיע עליהם‪ ,‬כמו משבר בכלכלה‬ ‫העולמית ומשבר בתעשייה הטכנולוגית‪ ,‬רק הכבידו עוד יותר והגדילו עוד יותר את המשבר‬ ‫הכלכלי במדינת ישראל‪.‬‬ ‫היעד של הצעדים הכלכליים שהממשלה החליטה עליהם ואמורה להביא לאישור הכנסת ‪-‬‬ ‫היעד ברור‪ ,‬היעד הוא לשמור על יציבות משקית‪ ,‬למנוע הידרדרות נוספת ולנסות וליצור‬ ‫תנאים שיאפשרו לנו לבנות בסיס של צמיחה במשק‪ .‬זה היעד הברור של מדיניות הממשלה‬ ‫ושל החלטותיה הכלכליות‪ .‬זה מה שרוצה ומצפה כל אזרח בישראל‪ ,‬שיודע שכתוצאה‬ ‫מהמציאות הזאת שנקלענו אליה‪ ,‬הטרור‪ ,‬המצב הביטחוני‪ ,‬כל כך הרבה אנשים במדינה‪,‬‬ ‫עשרות אלפי אנשים‪ ,‬איבדו את מקום עבודתם‪.‬‬ ‫אין ספק שיש כמה דברים שחייבים לשמור עליהם וחייבים לנקוט כחלק מהרצון ליצור צמיחה‬ ‫וגם חלוקה צודקת של הנטל במדינת ישראל‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫על בסיס אתני‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אדוני‪ ,‬אם אתה רוצה צמיחה ‪- - -‬‬

‫‪153‬‬


‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫דבר ראשון שהמדינה החליטה ומקפידה לעשות‪ ,‬גם במסגרת הקיצוץ בהוצאותיה ‪ -‬אולי‬ ‫תלמדי משהו‪ ,‬חברת הכנסת גוז'נסקי ‪ -‬זה לא לגעת בנושא ההשקעות בתשתיות‪ ,‬שזה סעיף‬ ‫ומרכיב כל כך חשוב וכל כך חיוני ליצירת מקורות תעסוקה ובסיס אפשרי של צמיחה במשק‪.‬‬ ‫דבר שני‪ .‬דובר פה‪ ,‬ובצדק‪ ,‬על הצורך שחשים כולנו ליצור חלוקה צודקת יותר של הנטל‪ .‬אני‬ ‫מאוד מקווה שזה עניין של שבועות מעטים בלבד עד שהממשלה תקבל לידיה את המלצות‬ ‫ועדת רבינוביץ‪ ,‬ואני מאוד מקווה שההמלצות יכללו התייחסות לצורך בהורדת נטל מס‬ ‫הכנסה‪ ,‬מס על עבודה בישראל‪ ,‬וקביעת מיסוי על רווחי הון‪ ,‬לרבות רווחי הון בבורסה‪ ,‬לרבות‬ ‫מיסוי על רווחים בחוץ‪-‬לארץ‪ .‬הדברים האלה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬ייצרו ללא ספק דבר יותר סביר‬ ‫ויותר הגיוני‪ .‬אין ספק שיש צורך במדינת ישראל בחלוקה נכונה יותר‪ ,‬כי המיסוי על ההכנסה‬ ‫איננו סביר וגבוה מעל הנדרש‪ ,‬ודאי לעומת כל מדינה נורמלית ומדינה מערבית מתקדמת‪.‬‬ ‫אני מאוד מקווה‪ ,‬שהמלצות ועדת רבינוביץ יגיעו במהרה לאישור הממשלה‪ ,‬ובמידת הצורך‪,‬‬ ‫גם לכאן‪ ,‬לאישור הכנסת‪ ,‬ויאפשרו לנו גם להגיע למציאות כלכלית עם חלוקת נטל מאוזנת‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬זו אחריות של כולנו‪ ,‬לא רק של הממשלה‪ ,‬של כולנו‬ ‫כאן‪ ,‬בבית הזה‪ ,‬לעצור את ההידרדרות הכלכלית שהמדינה נקלעה אליה בכורח המציאות‪,‬‬ ‫בעיקר המציאות הביטחונית‪ ,‬ולפיכך יש להסיר מעל סדר יומה של הכנסת את הצעות האי‪-‬‬ ‫אמון שהוגשו כאן היום‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬לא הייתי נדרש לכמה מלים בדיון שנפתח פה אלמלא‬ ‫שמענו פה היום במליאה בשעות האחרונות דוגמה רעה מאוד להתנהלותם של חלק מחברי‬ ‫הכנסת‪ .‬למרות המצב הקשה במדינה‪ ,‬למרות המציאות הקשה שאנחנו עדיין נתונים בה מול‬ ‫הטרור‪ ,‬הם הפכו שוב את במת הכנסת לבמה של השמצה‪ ,‬שיסוי וביזוי‪ ,‬תוך שימוש בכלים‬ ‫תעמולתיים מהגרועים ביותר שאפשר להעלות על הדעת‪ ,‬וזה מתרחש בכנסת ישראל‪.‬‬ ‫הממשלה נדרשה אתמול להחלטות כלכליות לא פשוטות‪ ,‬נהגה באופן אחראי‪ ,‬מתוך ראיית‬ ‫הצורך לעצור את ההידרדרות הכלכלית במשק‪ ,‬הידרדרות שהיא תוצאה‪ ,‬בראש ובראשונה‪,‬‬ ‫של המצב הביטחוני הקשה שמדינת ישראל נקלעה אליו‪.‬‬ ‫אני רוצה לקוות‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬שנדחה כאן ברוב גדול את הצעת‬ ‫האי‪-‬אמון ונפגין אחריות‪ ,‬שמאפיינת את רוב אזרחי המדינה‪ ,‬פרט אולי לשוליים הלא‪-‬‬ ‫רלוונטיים של האופוזיציה כאן בכנסת‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם הירשזון‪:‬‬ ‫רבותייי‪ ,‬אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי‪-‬אמון של סיעת מרצ בגין המצב המדיני‪-‬‬ ‫הביטחוני והחברתי‪-‬הכלכלי‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪154‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪40‬‬ ‫אין‬


‫אנחנו עוברים להצבעה על הצעת סיעת שינוי ‪ -‬בגין המצב הכלכלי‪-‬החברתי‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫‬‫בעד הצעת סיעת שינוי להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫‬‫נגד‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת שינוי להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪5‬‬


‫‪28‬‬ ‫תשובת סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור להצעות לסדר היום‬ ‫בנושא התגברות הגזענות והאנטישמיות באירופה והצלחתו של‬ ‫ז'אן מרי לה‪-‬פן בבחירות בצרפת‬ ‫‪ 1‬במאי ‪2002‬‬

‫כבוד היושב‪-‬ראש‪ ,‬עמיתי הנכבדים‪ ,‬כבר דיברתי כמה פעמים מעל הבמה הזאת על נושא‬ ‫האנטישמיות‪.‬‬ ‫בסוף ינואר הדבר עורר ויכוח ציבורי אדיר בצרפת‪ ,‬בעמודים הראשונים של כל העיתונים‬ ‫והמגזינים‪ ,‬לאחר שהתרעתי על התופעה האיומה‪ .‬במשך ‪ 14‬החודשים הקודמים היו למעלה‬ ‫מ‪ 300-‬אירועים אנטישמיים‪ .‬זה מספר האירועים האנטישמיים הכי גדול בכל העולם החופשי‬ ‫מאז מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫אמרתי‪ ,‬שאף שאני לא חושב שהחברה הצרפתית כחברה היא אנטישמית‪ ,‬ההנהגה שם לא‬ ‫לוקחת את הדברים מספיק ברצינות; אין שום אסטרטגיה של מלחמה בתופעה האנטישמית‪.‬‬ ‫אפילו יש איזו פילוסופיה שבאה לידי ביטוי‪ ,‬גם על‪-‬ידי נשיא צרפת‪ ,‬שאם מתעלמים מזה‪ ,‬זה‬ ‫גם ייעלם‪ .‬הרשיתי לעצמי להגיד לו‪ ,‬שיש לנו בעם היהודי מספיק ניסיון מר עם התופעה‬ ‫הזאת‪ ,‬התופעה הכי עתיקה של גזענות עיקשת כלפי העולם היהודי‪ ,‬העם היהודי‪ .‬כל הניסיון‬ ‫המר הזה מראה‪ ,‬שהתופעה הזאת לא נעלמת כשמתעלמים ממנה‪ ,‬אלא רק אם יש‬ ‫אסטרטגיה של טיפול בכל הרמות ‪ -‬הרמה הציבורית‪ ,‬הרמה המשפטית‪ ,‬הרמה המשטרתית‪,‬‬ ‫הרמה החינוכית ‪ -‬אפשר להילחם בסרטן הזה‪ .‬הסרטן הזה מאיים לא רק על היהודים‪ ,‬אלא‬ ‫הוא מאיים על כל היסוד של חברה הגונה ודמוקרטית‪.‬‬ ‫אחרי ויכוח גם עם שר החוץ הצרפתי‪ ,‬שטען שאני המצאתי את האנטישמיות בצרפת‪,‬‬ ‫הוזמנתי על‪-‬ידי הממשלה והחלטנו ביחד‪ ,‬שהמלחמה שלנו‪ ,‬כמובן‪ ,‬היא לא נגד הממשלה‬ ‫הצרפתית‪ ,‬אלא היא נגד האנטישמים והאנטישמיות‪ .‬מאז אנחנו עובדים גם בשיתוף ומנסים‬ ‫לבנות אסטרטגיה‪ .‬הבחירות שיש היום קצת מפריעות‪ .‬אבל מדובר באסטרטגיה משותפת‬ ‫לא רק בצרפת‪ ,‬כי הדברים עוברים לארצות שכנות‪ .‬אתמול זה עבר לאנגליה בצורה מפחידה‪.‬‬ ‫זו הייתה ההתקפה הכי מכוערת שהייתה אי‪-‬פעם באנגליה על בית‪-‬כנסת‪ .‬זה היה רק‬ ‫אתמול‪ .‬התופעות הולכות ומתגברות בכל העולם‪ ,‬מאוסטרליה ועד לקנדה‪.‬‬ ‫אנחנו חייבים להיות ערים לשאלה מנין זה בא‪ .‬האנטישמיות החדשה‪ ,‬שבעיקר תוקפת את‬ ‫הזהות הלאומית של העם היהודי‪ ,‬מדברת על כך‪ ,‬שאם העולם הישן‪ ,‬הנאצי‪ ,‬רצה את העולם‬ ‫כ"יודנריין"‪ ,‬כנקי מכל יהודי‪ ,‬הרי שהעולם החדש מדבר על העולם כ"יודנשטאטריין"‪ ,‬נקי‬ ‫ממדינת היהודים‪ .‬זה הדבר המרכזי‪ ,‬זו התופעה המרכזית באנטישמיות החדשה‪ .‬אבל היא‬ ‫שוב נותנת לגיטימציה לכל התופעות של האנטישמיות הישנה‪.‬‬ ‫כל גורם חייב להילחם בכך‪ .‬צריך לעשות קואליציות נגד הדבר הזה‪ .‬עכשיו אנחנו מקימים גוף‬ ‫עולמי‪ .‬הוא מצוי בשלבי הקמה‪ .‬מדובר בגוף עולמי‪ ,‬בעיקר של לא‪-‬יהודים‪ ,‬שמחוברים לנושא‬ ‫הדמוקרטיה וזכויות האדם ולא מוכנים בשום אופן לקבל את התופעה של האנטישמיות‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫אנחנו חייבים גם לראות את הבחירות בצרפת‪ .‬אכן‪ ,‬נכון‪ ,‬לא האנטישמיות עמדה במרכז‬ ‫הדברים‪ .‬אבל אין שום ספק‪ ,‬שכל תופעה אנטישמית‪ ,‬מתחילה עם יהודים‪ ,‬ואחר כך היא‬

‫‪156‬‬


‫ממשיכה עם אחרים‪ ,‬עם מיעוטים אחרים ועם קבוצות אחרות‪ .‬אף פעם זה לא נגמר ביהודים‪.‬‬ ‫חייבים לראות את הבחירות שם כתמרור אזהרה‪ ,‬וגם לדרוש חשבון נפש‪ .‬גם אם אפשר‬ ‫להסביר את התוצאות ולומר שהעליה לא הייתה כל כך גדולה‪ ,‬שזו הייתה חולשה של‬ ‫הסוציאליסטים‪ ,‬וכל ההסברים האחרים‪ ,‬עדיין עצם זה שיש ‪ 20%‬שהולכים ומצביעים בשביל‬ ‫מפלגות ימניות קיצוניות‪ ,‬שיש בהן בהחלט תופעות מובהקות של שנאת זרים ואנטישמיות‪,‬‬ ‫זה דבר איום ונורא בתקופה שבה בכל זאת אין מצוקה כלכלית איומה או תופעות חברתיות‬ ‫מסוכנות ‪ -‬זה חייב לשמש תמרור אזהרה‪.‬‬ ‫אנחנו בהחלט עוקבים בדאגה רבה מאוד אחר הדברים ומנסים לפעול‪ ,‬כמו שגם בחברה‬ ‫הצרפתית התעוררו נגד זה‪ ,‬נגד התופעות האנטישמיות‪ .‬היום יוצאים לרחוב בהמונים‪ ,‬כדי‬ ‫להפגין נגד הקיצוניות הגזענית ונגד האנטישמיות‪.‬‬ ‫עכשיו אנחנו מחכים לסיבוב הבחירות לנשיאות השני‪ ,‬סיבוב שאמור להתקיים ב‪ 5-‬במאי‪,‬‬ ‫ואחר כך תתקיימנה בחירות לאסיפה הלאומית‪ ,‬ב‪ 9-‬וב‪ 15-‬ביוני‪ ,‬כדי לראות מהן התוצאות‬ ‫הסופיות ולטפל בעניין כמו שצריך‪.‬‬ ‫אני חושב‪ ,‬שזו חובה של מדינת ישראל‪ ,‬של ממשלת ישראל‪ ,‬של משרד החוץ‪ ,‬ואנחנו‬ ‫בהחלט לוקחים את החובה הזאת ברצינות ועוקבים‪ .‬היום מקימים בכל העולם כוחות משימה‬ ‫נגד האנטישמיות‪ .‬זה גם תפקידה של כנסת ישראל להביע בצורה ברורה מאוד את עמדתה‬ ‫נגד הסרטן הזה‪ ,‬שמאיים על כולם‪ .‬לצערנו‪ ,‬בכל דור זה יוצא בתחפושת חדשה‪ ,‬אבל זה‬ ‫אותו סרטן‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬בגלל חומרת הנושא‪ ,‬אני מציע לקיים דיון במליאה על הנושא הזה‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪157‬‬


‫‪29‬‬ ‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה לסדר‬ ‫היום בנושא "ועדת הבדיקה" מטעם האו"ם בעניין אירועי ג'נין‬ ‫‪ 1‬במאי ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬אני מודה לחבר הכנסת זאב בוים‪ ,‬שהעלה את הנושא הזה‬ ‫שבאמת מעסיק את אזרחי המדינה‪ .‬אני חייב לספר ולהסביר את עמדות ממשלת ישראל‬ ‫בנדון‪.‬‬ ‫אני אומר‪ ,‬שאני אנסה לתאר וגם להסביר את העמדות שממשלת ישראל נקטה ומדוע‪ .‬אני‬ ‫מסכים עם חבר הכנסת זאב בוים‪ ,‬שמצבנו באומות המאוחדות איננו טוב‪ ,‬מפני שיש לפחות‬ ‫שלושה גושים שאפריורי הם נגדנו‪ ,‬ואין מה לעשות‪ .‬יש הגוש של מדינות ערב ‪ 22 -‬חברות ‪-‬‬ ‫וכמעט כולן בכל נושא באו"ם נגדנו‪ .‬גוף שני הוא של ‪ 55‬מדינות מוסלמיות‪ ,‬שכמעט כולן‪,‬‬ ‫פרט לאחת או שתיים‪ ,‬נגדנו‪ .‬יש הארגון הבלמ"זי‪ ,‬הבלתי‪-‬מזדהות ‪ 110 -‬מדינות‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫אפריורי‪ ,‬כשאנחנו באים לאו"ם‪ ,‬יש רוב נתון נגדנו‪ .‬כאשר יש לך מאזניים לא מאוזנות‪ ,‬אין לך‬ ‫אף פעם משקל נכון‪ .‬אין מה לעשות‪ .‬על כן‪ ,‬כל הטיעונים וכל הדברים שנעשה לא יועילו‪ ,‬שכן‬ ‫גורלנו נקבע מראש‪.‬‬ ‫יש מוסד אחד שבו יש לנו סיכוי יותר טוב מאשר במוסדות אחרים של האו"ם‪ ,‬וזה מועצת‬ ‫הביטחון של האו"ם‪ .‬שם יש חמש חברות שיש להן זכות וטו‪ ,‬ואחת מהן היא ארצות‪-‬הברית‬ ‫של אמריקה‪ .‬ארצות‪-‬הברית של אמריקה היא זו שיכולה למנוע החלטות אנטי‪-‬ישראליות‬ ‫מרחיקות לכת‪ ,‬שלא אחת הונחו על השולחן‪ .‬על כן‪ ,‬אנחנו מקיימים עם ארצות‪-‬הברית תיאום‬ ‫מלא לגבי כל הנושאים‪.‬‬ ‫עלתה הצעה על שולחן מועצת הביטחון‪ ,‬להקים ועדת בדיקה משפטית מטעם מועצת‬ ‫הביטחון כדי לשפוט את מה שקרה בג'נין‪ .‬ארצות‪-‬הברית אמרה לנו שהיא לא יכולה להתחייב‬ ‫שבמקרה הזה היא תטיל וטו ונתנה לנו עצה ידידותית‪ .‬היא הציעה לראש הממשלה שאנחנו‬ ‫נציע הצעה נגדית‪ :‬במקום ועדת בדיקה‪ ,‬או ועדה משפטית ‪ -‬ועדה למציאת העובדות‪,‬‬ ‫לקביעת העובדות‪ ,‬והוועדה הזאת תהיה לא מטעם מועצת הביטחון אלא מטעם מזכיר‬ ‫האו"ם‪ .‬ההבדל הוא‪ ,‬שאם אתה ממרה את פי הוועדה או את פי המבנה הזה‪ ,‬אתה ממרה‬ ‫את פי המזכיר‪ .‬אתה לא ממרה את פי המועצה‪ .‬שקלנו את העניין‪ ,‬ובהעדר זכות וטו היינו‬ ‫בטוחים‪ ,‬כפי שאני בטוח גם היום‪ ,‬שאילו לא היינו מציעים הצעה נגדית‪ ,‬הייתה מתקבלת‬ ‫החלטה על ועדה משפטית מטעם מועצת הביטחון לגבי אירועי ג'נין‪ .‬סברנו‪ ,‬אני סבור גם‬ ‫היום‪ ,‬שעדיף ועדה למציאת ממצאים‪ ,‬אם אפשר להגיד כך‪ ,‬על פני ועדת קביעת אשמים‪,‬‬ ‫ועדיף מינוי מטעם מזכיר האו"ם על פני ועדה שתתמנה על‪-‬ידי מועצת הביטחון‪.‬‬ ‫בניגוד לכל השמועות בעיתונים‪ ,‬היה תיאום מלא בין ראש הממשלה לביני‪ .‬אני פניתי למזכ"ל‬ ‫האו"ם‪ ,‬לאחר שנועצתי בראש הממשלה גם לגבי סגנון הפנייה‪ .‬לא היה שום דבר מקרי‪ .‬כל‬ ‫הסיפורים האלה של הרשלנות ‪ -‬זה פשוט בורות ועם‪-‬ארצות‪ .‬מזכ"ל האו"ם באמת ניאות‬ ‫לקבל את ההצעה הזאת‪ ,‬ואז התחיל משא‪-‬ומתן על הפרוצדורה של הוועדה הזאת‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫אנחנו רצינו שתהיה זו רק ועדת קביעת ממצאים‪ ,‬ללא מסקנות‪ ,‬שלמדינת ישראל תהיה‬ ‫אפשרות להחליט מי יעיד בשמה ולממשלת ישראל תהיה אפשרות להחליט אילו דוקומנטים‬ ‫לתת ואילו לא‪ .‬למשל‪ ,‬אנחנו לא מוכנים שיקראו את ישיבות הקבינט שלנו או דברים אחרים‪.‬‬ ‫התחיל משא‪-‬ומתן עם מזכ"ל האו"ם‪ .‬מזכ"ל האו"ם אמר בהתחלה‪ ,‬שהמנדט שעל‪-‬פיו הוא‬ ‫‪158‬‬


‫עומד למנות את הוועדה נוגע לסעיף ‪ 3‬של החלטת מועצת הביטחון ‪ ,1405‬שאומרת שיש‬ ‫לחתור לקבוע את האמת האחראית‪ ,‬המדויקת‪ ,‬לגבי האירועים בג'נין‪ .‬זה הכול‪ .‬המנדט הזה‪,‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬השביע את רצוננו‪ .‬גם היום הוא משביע את רצוננו‪ .‬גם בתוכנו‪ ,‬במקרה הזה‬ ‫לגבי ועדת החקירה‪ ,‬אנחנו חשבנו שיכול להיות שזו הזדמנות לא רעה להסביר לגבי ישראל‬ ‫ארבע עובדות שמשום מה נעלמו מעיני חברי המועצה או רבים מחברי המועצה‪.‬‬ ‫דבר ראשון ‪ -‬זה לא ככה שצה"ל התעורר בוקר אחד‪ ,‬לא ידע מה לעשות והחליט לערוך טיול‬ ‫בג'נין‪ .‬איזה שטויות‪ .‬היינו בג'נין‪ ,‬פינינו את ג'נין מרצוננו‪ .‬פינינו את ג'נין מתוך ההנחה‬ ‫שהכוחות הפלשתיניים יהיו אחראים שם לסדר ולביטחון‪ .‬מה גרם לכך שצה"ל נכנס עוד פעם‬ ‫לג'נין? האירועים בחודש מארס‪ .‬חודש מארס היה חודש שחור בעניין הזה‪ .‬היו כ‪26-‬‬ ‫אירועים‪ ,‬בהם שישה מקרים של התאבדויות‪ .‬נהרגו לנו ‪ 126‬אזרחים ישראלים‪ ,‬בהם ילדים‪,‬‬ ‫ילדות‪ ,‬אנשים מבוגרים‪ ,‬זקנים‪ ,‬נשים‪ ,‬אנשים בתפילתם ואנשים בסדר פסח‪ .‬לדעתי‪ ,‬זה הגיע‬ ‫לשיא במלון "פארק" בנתניה‪ ,‬מעשה שזעזע את כולנו‪ .‬ראינו שהפלשתינים אינם פועלים‪ .‬לא‬ ‫הייתה לנו ברירה אלא להפעיל את כוחו של צה"ל‪ .‬דרך אגב‪ ,‬בדוקומנטים שמצאנו‪ ,‬ג'נין‬ ‫מתוארת כבירת הטרור ובירת המתאבדים‪ .‬היו לנו היסוסים להיכנס‪.‬‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫מתוארת על‪-‬ידם?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬על‪-‬ידם‪ .‬לא היה לנו עניין להיכנס למחנה פליטים‪ ,‬אפריורי‪ ,‬מפני שמחנה פליטים הוא‬ ‫בסטטוס מיוחד‪ ,‬והוא גם מקבל סיוע מאונר"א‪ ,‬מכוחות אחרים‪ .‬על‪-‬פי החוק‪ ,‬אסור להחזיק‬ ‫מחבלים‪ ,‬טרוריסטים ונשק לא ליגלי במחנה פליטים‪ .‬כלומר‪ ,‬בניגוד לכל החוקים‪ ,‬גם יש סיוע‬ ‫כספי בעניין הזה‪ .‬אנחנו יודעים‪ ,‬שבמחנה פליטים הבתים עלובים‪ ,‬הסמטאות צרות ואנשים‬ ‫חיים בדלות‪ ,‬ולא הייתה לנו נטייה להיכנס לשם‪ .‬אבל‪ ,‬מה שקרה הוא‪ ,‬שהיות שלא‬ ‫הפלשתינים ולא אנחנו נכנסנו למחנה הפליטים‪ ,‬מחנה הפליטים הפך להיות מקום חסוי ‪-‬‬ ‫מקום שבו אפשר לקיים מרכזי טרור ומרכזי אלימות בלי שאף אחד ייכנס‪.‬‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫כששר החוץ אומר "לא הפלשתינים"‪ ,‬למי הכוונה?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫לכוחות הביטחון הפלשתיניים‪ ,‬שהיו צריכים‪ ,‬על‪-‬פי החוק ועל‪-‬פי ההסכם‪ ,‬לאסוף את הנשק‬ ‫הלא‪-‬ליגלי‪ ,‬לאסור את הארגונים הלא‪-‬ליגליים ולהפסיק את הטרור משם‪ .‬אנחנו יודעים‬ ‫שרבים מאלה שביצעו טרור באו מג'נין‪ .‬הכניסה למחנות הפליטים לא הייתה פשוטה‪ .‬אמרתי‬ ‫שהסמטאות צרות‪ .‬נכנסו טרקטורים והרסו בתים‪ .‬לפני שהרסו בתים‪ ,‬הכריזו ברמקולים‬ ‫וקראו לתושבי הבתים לצאת‪ ,‬מפני שהאלטרנטיבה להרס הבתים הייתה הפצצות מהאוויר‪.‬‬ ‫אנחנו חשבנו‪ ,‬שהפצצות מן האוויר יגרמו להרבה מאוד קורבנות‪ ,‬ולא עשינו את זה ‪ -‬מה‬ ‫שעושים במקומות אחרים בעולם‪ .‬בכניסת הצבא לג'נין הצבא מצא את עצמו נכנס כמעט‬ ‫לשדה מוקשים של אנשים חיים‪ .‬אנשים שנכנעו ‪ -‬היו להם חגורות נפץ על החזה‪ .‬בבתים‬ ‫רבים נמצאו מוקשים‪ .‬הצבא היה צריך ללכת בזהירות בלתי רגילה‪ :‬מצד אחד ‪ -‬לא לפגוע‬ ‫באזרחים‪ ,‬ומצד שני ‪ -‬לא להיפגע על‪-‬ידי אנשים שהם ממוקשים‪ .‬זו עבודה לגמרי לא‬ ‫פשוטה‪ .‬לכן‪ ,‬קודם כול‪ ,‬הרקע ‪ -‬כשאומרים "אירועי ג'נין"‪ ,‬מבחינתנו‪ ,‬מתחילים במלון "פארק"‬ ‫בנתניה‪ .‬שם‪ ,‬בעצם‪ ,‬נקבעה ראשית הכניסה לג'נין בלית ברירה כאשר הפלשתינים לא עשו‬ ‫את שלהם‪.‬‬

‫‪159‬‬


‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫אדוני שר החוץ‪ ,‬כפי שאתה אומר‪ ,‬כל המבצע הזה לא היה מכוון נגד אוכלוסייה אזרחית‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני תיכף אגיע לזה‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫לכן‪ ,‬אם אין מה לחשוש ‪- -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תשמע‪ .‬אני אגיע לזה‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫ ‪ -‬מדוע לא לתת לוועדה לבדוק‪ ,‬ואז אין כל הדברים שאתה אומר אותם?‬‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני תיכף אגיע לזה‪ .‬ובכן‪ ,‬אחרי שנכנסנו לג'נין התחילו להפיץ סיפורים על טבח בג'נין‪ .‬אנשים‬ ‫רשמיים של האוטונומיה הפלשתינית ‪ -‬ואני לא רוצה להכניס שמות כדי סתם להתווכח ‪-‬‬ ‫מסרו למבקרים רשמיים‪ ,‬שנהרגו בג'נין ‪ 3,000‬אזרחים פלשתינים‪ ,‬לפי מיטב ידיעותיי‪ ,‬נהרגו‬ ‫בג'נין שבעה אזרחים פלשתינים‪ .‬תאמינו לי שאני מצטער על כל אדם חף מפשע שנהרג‪ ,‬ולא‬ ‫משנה‪ :‬אדם חף מפשע הוא חף מפשע‪.‬‬ ‫נהרגו גם ‪ 45‬פלשתינים חמושים‪ ,‬ולנו נפלו ‪ 23‬חיילים בקרב מר‪ ,‬בשטח שכל גודלו ‪ -‬מה‬ ‫שאנחנו רואים בטלוויזיה ‪ -‬הוא גודל של מגרש כדורגל‪ ,‬בבנייה צפופה וקשה מאוד‪ ,‬שחלקה‬ ‫ממוקשת‪ ,‬עם אנשים ממוקשים‪ .‬אני רוצה להגיד‪ ,‬שבעיני ישראל זה היה ניסיון לעלילת דם‪.‬‬ ‫‪ 3,000‬מול שבעה? ומה שלא יגידו ‪ -‬על העזרה ההומניטרית‪ ,‬על מים‪ ,‬על אמבולנסים ‪ -‬כל‬ ‫דבר צריך להיבדק‪ ,‬אבל התוצאה‪ ,‬ששבעה אזרחים בלבד ‪ -‬וכבר הבעתי את צערי על כך ‪-‬‬ ‫נפלו בקרב המר הזה‪ ,‬בסמטאות הצפופות האלה‪ ,‬שטח של מגרש כדורגל‪ ,‬היא המדברת‬ ‫בעד עצמה‪ .‬היה לישראל רצון כן להוכיח לאו"ם בדרכים שרק אפשר‪ ,‬שכאן נעשה ניסיון‬ ‫לעלילת דם‪ ,‬בלי שום כחל ושרק‪ .‬דבר שלישי ‪ -‬אנחנו רצינו גם בדיעבד להראות‪ ,‬שמחנות‬ ‫פליטים שנועדו לאכסן פליטים ולקבל סיוע בין‪-‬לאומי הפכו להיות מרכז של אלימות‪ ,‬של טרור‬ ‫ושל איבוד עצמי לדעת‪ .‬את שלושת הנושאים האלה רצינו בהחלט להוכיח ולהגיד את דברנו‪.‬‬ ‫התחיל ויכוח על ה‪ TERMS OF REFERENCE-‬של האו"ם‪ ,‬כלומר ‪ -‬על הפרוצדורה‪.‬‬ ‫בהתחלה קופי אנאן אמר לנו‪ ,‬שהוא יסתפק בפסוק הזה של החלטת מועצת הביטחון‪,‬‬ ‫שאומר שצריך לקבוע מה היו האירועים האחרונים בג'נין‪ .‬זהו‪ ,‬ולא להרחיב‪ .‬אבל אנחנו רצינו‬ ‫ביטחונות מביטחונות שונים‪ ,‬והתחיל משא‪-‬ומתן בינינו לבין האו"ם על מה יהיו ה‪TERMS -‬‬ ‫‪ ,OF REFERENCE‬מה תהיה הפרוצדורה בעניין הזה‪ .‬שוב‪ ,‬בניגוד לכל השמועות‪ ,‬אנחנו‬ ‫שלחנו משלחת של שלושה משפטנים לניו‪-‬יורק לנהל את המשא‪-‬ומתן עם אנשי האו"ם‪ .‬הם‬ ‫שהו שם חמישה או שישה ימים‪ ,‬נדמה לי‪ .‬זה כלל את היועץ המשפטי של משרד הביטחון‪,‬‬ ‫המשנה למנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬היועץ המשפטי של משרד החוץ והפרקליט הצבאי הראשי‬ ‫של צה"ל‪ .‬התנהל משא‪-‬ומתן מסודר‪ .‬לא בטלפונים ולא כל סיפורי הבדים האלה‪ .‬בחלק הם‬ ‫הגיעו להסכם ובחלק ‪ -‬לא‪ .‬כשהם העבירו לנו את הממצאים‪ ,‬והממצאים באו אחרי זה ‪ -‬גם‬

‫‪160‬‬


‫בצורת מכתב שכתב מזכיר האו"ם לנציג הקבוע של מדינת ישראל באו"ם עצמו ‪ -‬ראינו‬ ‫שהעניין לוקה בחסר‪.‬‬ ‫קודם כול‪ ,‬חשבנו שההרכב של הוועדה‪ ,‬כולל אנשים בעלי שם‪ ,‬בעלי אחריות‪ ,‬עם ניסיון‬ ‫בעיקר בתחום זכויות האדם‪ .‬אבל הסתבר שהרכב זה לא כלל מומחים אשר מבינים מה זה‬ ‫להילחם בטרור ומה צריך לעשות כדי להגשים את סעיף ‪ 51‬של מגילת האו"ם‪ ,‬כלומר זכות‬ ‫ההגנה העצמית‪ .‬מאוחר יותר הסביר לי מזכיר האו"ם‪ ,‬שיש שלושה יועצים ‪ -‬יועץ צבאי‪ ,‬יועץ‬ ‫משטרתי ויועץ ליגלי‪ ,‬כולם בתחום הזה‪ ,‬והם חברים שווים לשלושת החברים האחרים‪.‬‬ ‫כלומר ‪ -‬הרכב הוועדה הוא לא שלושה‪ ,‬אלא שישה‪ .‬את זה הוא הסביר לי מאוחר יותר‪.‬‬ ‫מה היו הבעיות שעמדו לפנינו? קודם כול‪ ,‬בהחלטת מועצת הביטחון כתוב‪FACT :‬‬ ‫‪ - FINDINGS‬קביעת ממצאים‪ .‬ב‪ TERMS OF REFERENCE-‬שהעביר לנו מזכיר האו"ם‬ ‫היה כתוב ‪ ,OBSERVATIONS‬שזה מהלך יותר רחוק מאשר ‪ ,FINDINGS‬כלומר‪ ,‬זה כבר‬ ‫קביעת יחס‪ ,‬או קביעת רשמים‪ .‬אנחנו אמרנו‪ ,‬שאנו עומדים על כך שזה יהיה ‪.FINDINGS‬‬ ‫בשיחות שלי עם מזכיר האו"ם הוא הסכים לעבור מ‪ OBSERVATIONS-‬ל‪FINDINGS-‬‬ ‫ולמחוק את המלה ‪ .OBSERVATIONS‬זה ירד מהפרק‪ .‬אילו זה היה ‪,OBSERVATIONS‬‬ ‫לא היינו הולכים‪.‬‬ ‫אנחנו גם תבענו ממזכיר האו"ם‪ ,‬ולזה הוא הסכים‪ ,‬ששום עדות לא תפליל את המעיד לרעתו‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אי‪-‬אפשר להסיק מסקנות‪ .‬העדויות תישארנה אנונימיות‪ ,‬ולא יהיה אפשר לעשות בהן‬ ‫שימוש כדי להפליל מישהו מהעדים עצמם‪ .‬הדבר השני ‪ -‬אנחנו ביקשנו ממזכיר האו"ם שש‬ ‫נקודות‪ ,‬שאני חושב שעכשיו אני יכול לקרוא אותן‪ .‬אנחנו שמרנו אותן‪ ,‬לא רצינו להיכנס‬ ‫לוויכוח פומבי‪ .‬אלה הן שש נקודות שאני זוכר אותן בעל‪-‬פה‪ .‬קודם כול‪ ,‬קבענו שה‪TERMS -‬‬ ‫‪ ,OF REFERENCE‬כלומר‪ ,‬ההתייחסות של הפרוצדורה לא תהיה רק לגבי זכויות האדם‬ ‫שנפגעו‪ ,‬אלא שתהיה התייחסות עוד לשני סעיפים‪ :‬סעיף אחד זה זכות ההגנה העצמית‪,‬‬ ‫והסעיף השני זה מלחמה בטרור‪ .‬הדבר הנוסף שתבענו ‪ -‬והיה והוועדה תרצה עדים‪ ,‬אנחנו‬ ‫נקבע מי מהעדים שיוזמן יופיע ומי לא‪ .‬אני מדבר על העדים שהם עובדי ציבור‪ .‬קיבלנו‬ ‫תשובה שלא מספקת‪ ,‬שאמרה‪ :‬אתם יכולים לקבוע לגבי עד זה או אחר‪ ,‬אבל לא באופן‬ ‫סוחף‪ .‬אנחנו עמדנו על כך שזה יהיה כולל‪.‬‬ ‫כאן אני רוצה להסביר‪ :‬לא היה בדעתנו לרגע לשלוח את החיילים להעיד‪ .‬אין דבר כזה‪.‬‬ ‫החיילים עדיין נמצאים במלחמה‪ .‬הם אנשים אשר מסכנים את חייהם יום‪-‬יום‪ ,‬ולפעמים שעה‪-‬‬ ‫שעה‪ .‬אנחנו לא רוצים בכלל להעמיד אותם במצב שהם צריכים להעיד‪ ,‬או להתגונן‪ ,‬או חס‬ ‫ושלום לקחת עורכי‪-‬דין‪ .‬הם בשליחות המדינה‪ ,‬ולא יעלה על הדעת שצבא במלחמה פתאום‬ ‫יועמד לחקירה של גוף חיצוני‪ .‬הלילה קיבלתי את המברק שבו גם מזכיר האו"ם‪ ,‬לאחר‬ ‫שהסברנו לו‪ ,‬הבין את זה‪ .‬כך הוא אומר‪.‬‬ ‫המזכ"ל נשמע רגוע‪ ,‬ובתארו את המהלך אמר שהוא מבין את ההתחבטות הגדולה הקיימת‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬לרבות הבעייתיות בקרב הצבא הישראלי‪ .‬אני מצטט אותו‪" :‬צבא לוחם‪,‬‬ ‫אשר אינו יכול להרשות לעצמו סוג בדיקה שכזו תוך כדי לחימה"‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא הבין את‬ ‫הנקודה הזאת‪ .‬בנקודה הזאת לא הייתה לנו שום כוונה לוותר‪.‬‬ ‫הדבר הנוסף הוא לגבי תעודות‪ .‬אמרנו שאנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לקבוע אילו‬ ‫מהתעודות ניתן ואילו לא נוכל לתת‪ .‬בהחלטת האו"ם היה כתוב‪- RECENT EVENTS :‬‬ ‫האירועים שהיו לאחרונה בג'נין‪ ,‬ואנחנו ביקשנו להוסיף ‪ TERROR‬לפני המלה ‪,EVENTS‬‬ ‫שזה לא יהיה רק אירועים אלא גם מקרים של טרור‪ .‬אחר כך ביקשנו לגבי ישראלים פרטיים‬ ‫שהעידו‪ ,‬שגם אם זהותם לא תימסר לנו‪ ,‬שעדותם תימסר כדי שנוכל להשיב; שלא נהיה‬ ‫במצב שבו מישהו מעיד באופן פרטי וישראל לא תדע להשיב‪ .‬אנחנו גם ביקשנו‪ ,‬שלפני‬ ‫שהוועדה תסיק את מסקנותיה אנחנו נקבל את הדוח שלה להערות‪ .‬מזכיר האו"ם אמר שהם‬ ‫יעמידו את הדוח שלהם לרשותנו ‪ 48‬שעות בטרם פרסומו; אנחנו נוכל להעיר את ההערות‬

‫‪161‬‬


‫וגם הפלשתינים‪ .‬ההערות שלנו יילוו לדוח שיתפרסם‪ .‬כלומר‪ ,‬היה כאן בהחלט ויכוח עקרוני‪,‬‬ ‫אשר בכמה מהסעיפים אנחנו לא יכולים ולא היה בדעתנו לוותר‪.‬‬ ‫אמרתי לקבינט ואני חוזר ואומר גם היום‪ ,‬שמי שנושא באחריות לאירועים האלה הוא‬ ‫הקבינט‪ .‬אני לא מציע להטיל את זה על כתפי הצבא‪ .‬לטוב ולרע ‪ -‬אלה שהחליטו צריכים גם‬ ‫להגן על החלטתם‪ .‬אני לא מקבל שיש לנו שתי מדינות‪ ,‬האחת של האזרחים והשנייה של‬ ‫הצבא‪ .‬לא‪ .‬יש דרג מדיני‪ ,‬אזרחי‪ .‬הוא המחליט והוא החייב לשאת באחריות‪.‬‬ ‫אין בדעתנו לאפשר לקרוא לחיילים להעיד‪ .‬אנחנו קיבלנו החלטות‪ ,‬לטוב ולרע‪ .‬אנחנו צריכים‬ ‫להסביר אותן‪ .‬אני לא רוצה שישלחו חיילים להסביר‪ .‬אנחנו לא מוכנים לשלוח "שין‪-‬גימלים"‪,‬‬ ‫במקרה הזה‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫שתלך הוועדה לג'נין‪ ,‬שתבדוק‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫מה זה שייך האחד לשני‪ ,‬תסלח לי‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫אתה אמרת שנהרגו שבעה אזרחים‪ .‬זו העובדה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תסלח לי‪ ,‬תחליט הכנסת מה שתחליט‪ .‬אני מדבר על משא‪-‬ומתן עם האו"ם לגבי אופיה‪,‬‬ ‫מהותה‪ ,‬תהליכיה וסמכותה של הוועדה‪ .‬זכותנו לעמוד על כך‪ .‬אנחנו מדינה ריבונית‪ ,‬אנחנו‬ ‫עם במלחמה‪ ,‬ועל כך עמדנו וגם לא ויתרנו‪ .‬אני לא רוצה לזלזל ואני לא רוצה להאשים‪ .‬אני‬ ‫גם לא חושב שטוב לעשות זאת‪ .‬בסך הכול אני חושב שמזכיר האו"ם נהג כהלכה בהתחשב‬ ‫בתפקידו‪ .‬אני רוצה להגיד שמזכיר האו"ם הסכים לנקודות שהעליתי‪ .‬הוא הסכים לכך‬ ‫שבמקום ‪ OBSERVATIONS‬יהיה ‪ .FINDINGS‬הוא הסכים להוסיף ‪SELF DEFENCE‬‬ ‫‪ .ACTS AGAINST TERROR‬הוא הסכים להוסיף גם‪ ,‬שבעניין העדויות שלנו תהיה‬ ‫אפשרות לסרב‪ ,‬אבל לא אפשרות סוחפת‪ .‬העניין נשאר בוויכוח‪.‬‬ ‫עכשיו אני רוצה להגיד כך‪ :‬אנחנו עם לבדד ישכון‪ .‬יש עכשיו הסתה קשה מאוד נגד ישראל‪,‬‬ ‫לרבות עלילת דם‪ .‬יש לנו ידידה אחת‪ ,‬ארצות‪-‬הברית‪ ,‬שאנחנו מוכרחים גם להשמיע באוזניה‬ ‫את דעתנו וגם לשמוע את מה שהיא אומרת‪ .‬היא אמרה שבעניין הוועדה הזו היא לא תטיל‬ ‫וטו‪ .‬על כן היינו צריכים לבחור בין ועדת בדיקה ממונה על‪-‬ידי מועצת הביטחון לבין ועדה‬ ‫למציאת עובדות הממונה על‪-‬ידי מזכיר האו"ם‪ ,‬ובחרנו נכון‪ ,‬לפי דעתי‪ .‬הוויכוח לא הסתיים‪.‬‬ ‫מועצת הביטחון מינתה בינתיים את הוועדה שלה‪ .‬היא ישבה בז'נווה ונוצר מצב של קצת‬ ‫חוסר סבלנות‪ .‬העברתי את שש הנקודות שציינתי כאן בפני הכנסת לידיעת מזכיר האו"ם‬ ‫באופן בלתי פורמלי‪ ,‬מפני שהקבינט טרם החליט להעביר את זה באופן פורמלי‪ .‬אמרתי לו‬ ‫שאני לא יכול להעביר לו אלא באופן בלתי פורמלי‪ .‬נועצנו גם עם ארצות‪-‬הברית לגבי שש‬ ‫הנקודות האלה‪ ,‬והיה תיאום מלא‪ .‬ארצות‪-‬הברית אמרה שתתמוך בנו בחמש מתוך שש‬ ‫הנקודות‪ .‬הנושא היחיד שנשאר שנוי במחלוקת הוא לגבי עדות של אנשים פרטיים‪ .‬לגבי כל‬ ‫הנקודות האחרות הם הסכימו‪ .‬אני חושב שנהגנו בתבונה‪ .‬אני מצטער שאנשים שאין להם‬ ‫מושג על מה הם מדברים‪ ,‬התעלמו מכל המצב‪ ,‬כאילו אנחנו הקובעים והאדונים בעולם‪ .‬אני‬ ‫מרגיש שישראל חייבת להגיד את האמת‪ ,‬אין לה מה להסתיר‪.‬‬

‫‪162‬‬


‫אני יודע שהיו גם מקרים חריגים בתוך האירועים בג'נין‪ .‬היו מקרים בודדים של ביזה‪ ,‬והצבא‬ ‫החליט להעמיד את האנשים האלה לדין‪ .‬כמו בחברה האזרחית‪ ,‬גם בחברה הצבאית‪ ,‬אם‬ ‫מישהו מפר חוק‪ ,‬לא הצבא כולו מפר חוק‪ ,‬אלא האדם היחיד שעושה את זה עומד לדין‪ .‬אין‬ ‫בדעתנו לטשטש‪ .‬נהגנו בג'נין לא כדי למצוא חן בעיני האומות המאוחדות‪ ,‬אלא כדי להיות‬ ‫נאמנים וישרים עם עצמנו‪ .‬אנחנו צבא עם ערכים מוסריים‪ ,‬עם כבוד לחיי אזרחים‪ .‬עם שעבר‬ ‫עליו חודש נורא‪ ,‬קרעו את עצביו לגזרים ללא צורך‪ ,‬ללא הצדקה‪ .‬זו הייתה מלחמה כדי להגן‬ ‫על חיי אזרחים‪ .‬כך נהגנו‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬ולפי דעתי נהגנו ביושר ובתבונה‪.‬‬ ‫אני מצטער שהעניין לא נגמר כפי שהיה צריך להיגמר‪.‬‬ ‫היו"ר עבד אלמאלכ דהאמשה‪:‬‬ ‫מה אדוני מציע עכשיו?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אין לי שום העדפה‪ .‬אם אתם רוצים לדון בכנסת‪ ,‬בבקשה‪ .‬אם אתם רוצים לדון בוועדת החוץ‬ ‫והביטחון‪ ,‬בבקשה‪ .‬זה לא עניין עקרוני‪ .‬אין לי מה להסתיר‪ ,‬אין לי ממה להתחמק‪.‬‬ ‫היו"ר עבד אלמאלכ דהאמשה‪:‬‬ ‫חבר הכנסת בוים‪ ,‬השר פתוח לכל הכיוונים‪ ,‬מה אתה מבקש?‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫שמענו את תשובתו של שר החוץ‪ .‬מכיוון שכל העניין הזה טרם הסתיים‪ ,‬אני חושב שראוי‬ ‫שהנושא יועבר להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון‪.‬‬ ‫היו"ר עבד אלמאלכ דהאמשה‪:‬‬ ‫לחבר הכנסת האשם מחאמיד יש הצעה אחרת‪ .‬בבקשה‪.‬‬ ‫האשם מחאמיד )רע"ם(‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אדוני שר החוץ‪ ,‬אני רוצה להתייחס לשני דברים‪ :‬המסקנה שאני מבין‬ ‫משני הנאומים ששמעתי‪ ,‬גם מנאומך‪ ,‬אדוני שר החוץ‪ ,‬וגם מהנאום של חבר הכנסת בוים‪,‬‬ ‫היא שכל העולם נגד מדינת ישראל‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫לא אמרתי שכל העולם נגדנו‪ ,‬אלא שהליגה הערבית והליגה המוסלמית נגדנו‪.‬‬ ‫האשם מחאמיד )רע"ם(‪:‬‬ ‫ורוב חברות האו"ם‪ ,‬בוא נאמר‪ .‬הסינדרום הוא‪ ,‬שכל העולם נגדנו‪ ,‬וישראל עם לבדד ישכון‪,‬‬ ‫אדוני שר החוץ‪ .‬אלה שני סינדרומים שלדעתי צריכים לעבור מן העולם‪ .‬הוועדה‪ ,‬אדוני‬ ‫היושב‪-‬ראש‪ ,‬איננה מתרכזת בוועדה ובהרכבה‪ ,‬אלא במעשים שנעשו‪ .‬ונעשו‪ ,‬אדוני שר‬ ‫החוץ‪ ,‬דברים חמורים‪ .‬אין להאשים את הראי‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אלא יש להאשים את‬ ‫המעשים המכוערים שנעשו שם‪.‬‬

‫‪163‬‬


‫‪30‬‬ ‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה לסדר‬ ‫היום בנושא שחרור ערפאת מהמוקטעה‬ ‫‪ 1‬במאי ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬אני מקווה שחבר הכנסת חיים רמון יסלח לי אם אני אגיד לו‬ ‫שאני רואה את העולם יותר עגול ויותר מכוון ומגוון ויותר מסתובב‪ ,‬ואני אסביר את דברי‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬לפני כן אני רוצה להגיד דברים אמיתיים ולא לברוח משום דבר‪.‬‬ ‫המצב המדיני הוא למעלה מכל ספק פרי תוצאות הבחירות לכנסת‪ ,‬אין מה לעשות‪ .‬יש בארץ‬ ‫שני אגפים יסודיים‪ ,‬שלצורך הנוחות נקרא להם שמאל וימין‪ .‬הבחירות האחרונות נתנו רוב‬ ‫לימין‪ ,‬למעלה מכל ספק‪ ,‬אני לא מכחיש את זה‪ ,‬גם לא מתעלם מזה‪ .‬לימין הייתה ברירה‪,‬‬ ‫להקים ממשלה ימנית בלעדינו‪ ,‬ואם היו עושים זאת זה היה צודק ולא הייתי אומר מלה‪ .‬הימין‬ ‫חשב‪ ,‬שמטעמים משלו‪ ,‬וגם מטעמים ממלכתיים‪ ,‬עדיפה ממשלת אחדות לאומית‪ .‬ברור‬ ‫שממשלת אחדות לאומית היא לא רק מדיניות של הימין‪ ,‬היא גם מדיניות של אגף אחר‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫ואיפה ‪- - -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תן לי לדבר‪ .‬אי‪-‬אפשר כל היום להפריע‪ .‬אני לא מפריע לך לדבר‪ ,‬אל תפריע לי אתה‪ .‬תשמע‬ ‫עד הסוף ואולי גם תראה כמה דברים חדשים‪.‬‬ ‫לשמאל הייתה גם כן ברירה‪ ,‬להישאר אופוזיציה בכנסת‪ ,‬וזה מכובד מאוד‪ .‬במלים אחרות‪,‬‬ ‫במשך תקופה של שלוש או ארבע שנים באמת להביע את דעותינו בכנסת ונגמר העניין; או‬ ‫להיכנס‪ ,‬עם כל הקשיים‪ ,‬והם לא קלים‪ ,‬לממשלת אחדות לאומית‪ ,‬ולנסות להשפיע על‬ ‫המדיניות‪ .‬ברור‪ ,‬כאשר עושים ממשלת אחדות לאומית‪ ,‬צריך כמעט כל יום מחדש למצוא את‬ ‫המכנה המשותף‪.‬‬ ‫ברשות חברי הכנסת‪ ,‬אני רוצה להגיד באופן כללי איך אני רואה את הבעיה‪ ,‬אפילו אם אני‬ ‫קצת מגזים בתיאור‪ .‬הבעיה של השמאל‪ ,‬בעיני‪ ,‬היא‪ ,‬שרבים מאנשיו אינם מבינים שאי‪-‬‬ ‫אפשר לעשות שלום בלי רוב למען השלום‪ ,‬ואין לנו רוב למען השלום בשלב זה‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫חלקים מהימין או חלקים מהמרכז יתמכו ‪- - -‬‬ ‫זבולון אורלב )מפד"ל(‪:‬‬ ‫מר פרס‪ ,‬לאיזה שלום אין רוב?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫שלום כפי שאני מבין‪ .‬עזוב את זה‪ ,‬למה לך? אתה הרי מבין בדיוק מה שאני אומר‪ .‬לא באתי‬ ‫כאן להתקוטט‪ ,‬באתי להסביר‪.‬‬

‫‪164‬‬


‫לימין‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬אין הבנה מספקת‪ ,‬שאי‪-‬אפשר לעשות שלום בלי ערבים ובלי הנבחרים‬ ‫הערבים‪ .‬על כן חשבתי‪ ,‬שמה שצריך לעשות בממשלה הוא לנסות ולעבד תוכנית שלום‪,‬‬ ‫שאולי תתקבל על חלקים מהימין ומהמרכז מצד אחד‪ ,‬כדי ליצור רוב‪ ,‬ומצד שני להביא‬ ‫פלשתינים שיתמכו בתוכנית הזאת‪ .‬אני עובד על זה שנה וחצי יום‪-‬יום‪.‬‬ ‫איפה אני חולק על חיים רמון‪ ,‬ובמה? בעולם המודרני‪ ,‬כפי שהוא היום ‪ -‬ולכן אמרתי שבעיני‬ ‫העולם יותר גדול ‪ -‬המדיניות נעשית בדרך של משולשים ולא בדרך של זוגות‪ .‬כלומר‪ ,‬גם‬ ‫ביחסים בין שתי מדינות יש צלע שלישית‪ ,‬והיא העולם החיצוני‪ ,‬אין מה לעשות‪ ,‬שהיום הוא‬ ‫מתערב יותר מאשר אי‪-‬פעם‪.‬‬ ‫פעם אמר מטרניך‪ ,‬שקיסינג'ר תמיד מצטט אותו‪ :‬במדיניות תמיד תשאף שיהיה משולש‪,‬‬ ‫ובמשולש תמיד תשאף להיות אחד מהשניים ולא אחד בלי השניים‪ .‬כלומר‪ ,‬היום גם‬ ‫הפלשתינים וגם אנחנו‪ ,‬חוץ מהוויכוח שאנחנו מנהלים בינינו‪ ,‬שני הצדדים מנסים לרכוש את‬ ‫תמיכת העולם החיצוני‪ ,‬והפעם מדובר במה שנקרא קווארטט‪ ,‬מרובע‪ ,‬שמשתתפים בו‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪ ,‬האיחוד האירופי‪ ,‬רוסיה והאו"ם‪ .‬הם עובדים ביחד‪.‬‬ ‫דרך אגב‪ ,‬לנו יש עניין בהרמוניזציה שלהם‪ ,‬מפני שכל פיצול בין השניים‪ ,‬חלק יתמוך בנו‬ ‫וחלק יתמוך בפלשתינים‪ .‬בקו אחיד הם יכולים ללחוץ עלינו והם יכולים ללחוץ על‬ ‫הפלשתינים‪.‬‬ ‫לא אנחנו ולא הפלשתינים יכולים להרשות לעצמנו לעמוד מול העולם החיצוני‪ .‬אולי‬ ‫הפלשתינים עוד יותר רגישים מאתנו‪ .‬הם זקוקים ללגיטימציה של העולם‪ ,‬הם זקוקים לסיוע‬ ‫הכספי של העולם‪ ,‬הם זקוקים לדברים אחרים שבלעדיהם אי‪-‬אפשר להקים עצמאות‬ ‫פלשתינית‪.‬‬ ‫הקרב עכשיו‪ ,‬בעיני‪ ,‬הוא לא קרב בינינו לבין הפלשתינים בלבד‪ ,‬אלא הוא מערכה על רכישת‬ ‫דעת הקהל בעולם‪ ,‬בארצות‪-‬הברית‪ ,‬בארצות אירופה ובמקומות אחרים‪ .‬אנחנו רוצים שדעת‬ ‫הקהל תלך אתנו‪.‬‬ ‫אני רוצה במאמר מוסגר להגיד בעניין פרטנר‪ .‬יכול להיות שערפאת הוא לא פרטנר‪ ,‬אבל‬ ‫ערפאת נבחר על‪-‬ידי העם הפלשתיני‪ ,‬ולא אנחנו יכולים לפטר אותו ולא אנחנו יכולים לבחור‬ ‫מנהיג במקומו‪ .‬זכותו של העם הפלשתיני לבחור את מנהיגיו‪ .‬מוצאים חן בעינינו‪ ,‬לא מוצאים‬ ‫חן בעינינו‪ ,‬אני מקבל את זה‪.‬‬ ‫מה אנחנו בעצם תובעים? שהעולם ילך אתנו בדברים מקובלים‪ :‬א‪ .‬בעמידה איתנה נגד‬ ‫טרור‪ .‬אם זה טרור פלשתיני ואם זה טרור בין‪-‬לאומי‪ ,‬להגיד‪ :‬מי שעוסק בטרור ייתקל‬ ‫בהתנגדות אחידה של העולם כולו‪ ,‬מפני שהיום העולם הוא נגד טרור‪ ,‬ולפי דעתי זה בר‪-‬‬ ‫השגה‪.‬‬ ‫עכשיו צריך להיות ספציפי כלפי הפלשתינים‪ .‬לפי דעתי‪ ,‬העניין הפלשתיני לא יהיה קיים אם‬ ‫הוא יהיה מפוצל לקבוצות פוליטיות נושאות נשק‪ ,‬כמו "הג'יהאד" וה"חמאס"‪ .‬הם יכולים‬ ‫להרוס את סדר היום הפלשתיני‪ .‬ערפאת יכול לחתום על מה שהוא רוצה‪ ,‬כל זמן שיש פיצול‬ ‫בפיקוד‪ .‬על כן התביעה השנייה‪ ,‬כשאנחנו מנהלים משא‪-‬ומתן עם העולם‪ ,‬היא‪ ,‬שהפלשתינים‬ ‫יקימו סמכות אחת על כל כלי הנשק‪ ,‬על כל נושאי הנשק‪ ,‬על השימוש בנשק‪ .‬בלי זה אין ערך‬ ‫למשא‪-‬ומתן‪ .‬נגיע להסכם‪ ,‬מישהו יזרוק פצצה ויהרוס את זה‪.‬‬ ‫אני מוכרח להגיד שזה מתחיל לחלחל גם בקרב הפלשתינים‪ .‬הם מתחילים להבין שבלי זה‬ ‫אין על מה לדבר‪.‬‬

‫‪165‬‬


‫לכן יש צורך בהפסקת הטרור‪ ,‬בהקמת פיקוד אחיד‪ ,‬בהורדת ההסתה ובכניסה למשא‪-‬ומתן‪.‬‬ ‫בעניין זה אני חושב שהגענו להסכמה‪ ,‬להבנה‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד‪ ,‬שפעם הסכסוך המזרח‪-‬תיכוני ינק את כוחו מהסכסוך הבין‪-‬לאומי‪ ,‬במלחמה‬ ‫הקרה‪ .‬הרוסים תמכו בערבים‪ ,‬האמריקנים תמכו בנו‪ .‬עכשיו יש סכנה שהסכסוך הפלשתיני‬ ‫יגרום לפיצול בין‪-‬לאומי‪ .‬חלק יהיה עם הפלשתינים וחלק ‪ -‬אתנו‪ ,‬ואז העניין אבוד‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬הבעיה היא לא רק איך תיראה המפה‪ ,‬מפני שאם נבצע נסיגה חד‪-‬צדדית והטרור‬ ‫יימשך‪ ,‬זו יכולה להיות נסיגה משטח‪ ,‬לא נסיגה מהמצב‪ .‬מה יצא מזה?‬ ‫אני מאמין שאין תחליף לשלום‪ ,‬ואני מאמין שאי‪-‬אפשר לעשות שלום בלי הסכם‪ ,‬ובניגוד‬ ‫לחברים אחרים‪ ,‬אני חושב שלא צריך להביא צבא בין‪-‬לאומי‪ ,‬אני חושב שלא צריך להביא‬ ‫משקיפים בין‪-‬לאומיים‪ .‬צריך להביא קו מדיני בין‪-‬לאומי‪ ,‬עם תוכן ועם עמידה‪ .‬ובין שערפאת‬ ‫הוא פרטנר ובין שלא פרטנר‪ ,‬העולם החיצון הוא פרטנר‪ ,‬ואם העולם החיצון ילך אתנו‪ ,‬זה‬ ‫יחייב את הפלשתינים‪ .‬אפילו אם ערפאת ישנה את דעתו או לא ישנה את דעתו‪ ,‬כל זמן‬ ‫שהעולם רוצה הפסקת הטרור והעולם רוצה הפסקת הסכסוך והעולם מבין שהוא מוכרח‬ ‫להיות מעורב‪ ,‬צריך להציע לעולם איך להיות מעורב‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫העולם רוצה הפסקת הכיבוש‪.‬‬ ‫היו"ר עבד אלמאלכ דהאמשה‪:‬‬ ‫בסדר‪ ,‬שמענו אותך‪ ,‬גם השר שמע אותך‪ .‬בבקשה‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫ממשלת ישראל הנוכחית‪ ,‬ממשלת האחדות שמתרוצצות בה יותר מדעה אחת ‪ -‬לא אני‬ ‫אכחיש את זה ולא אני אסתיר את זה כי זו האמת‪ .‬זו מציאות חיינו‪ .‬בכמה דברים יש בינינו‬ ‫הסכם‪ .‬אני אמנה מה שלפי דעתי יש עליו הסכם בתחום המדיני‪.‬‬ ‫יש הסכם שצריך להגיע אליו בהבנה בין‪-‬לאומית בעניין הפסקת האש‪ ,‬הקמת פיקוד אחיד‬ ‫ואפילו בעניין סיוע כלכלי לצד הפלשתיני לשיקום ההריסות ולקידום הכלכלה שלהם‪ .‬אין על‬ ‫זה חילוקי דעות‪.‬‬ ‫דבר שני‪ ,‬אנחנו מציעים לקיים ועידה בין‪-‬לאומית‪ ,‬ועידה אזורית‪ .‬נקיים ועידה בין‪-‬לאומית‬ ‫בהקדם‪ .‬בוועידה הזאת ישתתפו מצד העולם החיצון ארצות‪-‬הברית ואולי הקווארטט כולו‪.‬‬ ‫ומצד המזרח התיכון אנחנו מציעים את אותן המדינות שהביעו עניין בשלום‪ :‬סעודיה‪ ,‬מצרים‪,‬‬ ‫ירדן‪ ,‬מרוקו‪ ,‬הפלשתינים ואנחנו‪ .‬אני רוצה להגיד גם כאן‪ ,‬שאנחנו לא נקבע מי יהיו הנציגים‬ ‫של הארצות האלה והן לא יקבעו מי הנציגים שלנו‪.‬‬ ‫בוועידה הזאת ‪ -‬זה הסעיף השלישי במדיניות ‪ -‬אנחנו נעלה על השולחן את כל החזונות לגבי‬ ‫המזרח התיכון ואת כל התוכניות לגבי המזרח התיכון‪ .‬יש הבדל בין חזון‪ ,‬שזו הבעת משאלה‪,‬‬ ‫לבין תוכנית שבה יש קווי מיתאר מותאמים‪ .‬למשל‪ ,‬הסעודים הביעו חזון‪ ,‬מדוע לא? אם‬ ‫אנחנו עכשיו במצב שאנחנו במנהרה‪ ,‬כשאנחנו לא רואים את האור בקצה המנהרה‪ ,‬מה‬ ‫שהסעודים עשו ‪ -‬הם הראו אור אבל לא הראו מנהרה‪ ,‬אנחנו לא יודעים איך להגיע לזה‪ .‬יש‬ ‫חזון אמריקני‪ ,‬יש תוכנית מיצ'ל‪ ,‬יש הבנות בין אבו‪-‬עלא לביני‪ .‬על כל זה נשב יחד עם העולם‬ ‫החיצון במשולש הזה וממשלת ישראל תקבע את הפרמטרים שלה‪.‬‬

‫‪166‬‬


‫אנחנו פתוחים לדו‪-‬שיח‪ ,‬כל אחד מתבטא בלשונו שלו‪ .‬ראש הממשלה אמר שאנחנו מוכנים‬ ‫לוויתורים מכאיבים‪ ,‬אבל הממשלה הנוכחית אמרה כמה דברים שאני מציע לא להתעלם גם‬ ‫מהם‪ .‬שההסכם המדיני יושתת על ‪ 242‬ו‪ 338-‬גם לגבי הפלשתינים ‪ -‬על זה אין צורך‬ ‫להתווכח‪ .‬הסכמנו שאין להקים התנחלויות חדשות‪ .‬זו עמדת הממשלה הנוכחית‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫מה עם המאחזים שהוקמו? מה זה "הסכמנו"?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫סלח לי‪ ,‬אדוני‪ ,‬אני לא מוכן להפוך כל ישיבת כנסת למין צעקות ודו‪-‬שיח‪ .‬אל תפריע לי‬ ‫באמצע‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫זה לא צעקות‪ .‬האם המאחזים שהוקמו ‪- - -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני רוצה להגיד לחבר הכנסת אלסאנע‪ ,‬שבדעתנו לגשת בימים הקרובים גם לפתור את‬ ‫בעיית הבדואים בנגב בצורה מוסכמת והגיונית‪ .‬אל תקרא קריאות ביניים‪ ,‬קראת היום‬ ‫מספיק‪ ,‬תנוח‪.‬‬ ‫ויצמן שירי )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫אגב‪ ,‬יש הצעה בנושא הבדואים‪ ,‬למה לא ביקשת לדבר?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אנחנו נשב ברצון טוב במשולש הזה‪ ,‬יכול להיות שייקח עוד זמן או פחות זמן‪ .‬רבותיי חברי‬ ‫הכנסת‪ ,‬אני יודע שכדי להשיג דבר ברצינות יש לעבור מגרש מכשולים ארוך‪ ,‬עם מהמורות‪,‬‬ ‫עם נסיגות ואכזבות‪ .‬עם זה‪ ,‬אסור להתאכזב‪ ,‬אסור להתייאש ואסור להתעייף‪ .‬אני יושב גם‬ ‫בכנסת וגם בממשלה מתוך תקווה ושכנוע עמוק‪ ,‬שהדבר הטוב ביותר לביטחון ישראל זה‬ ‫הסכם שלום‪ .‬אני חוזר ואומר‪ ,‬שהסכם שלום אינו הסכם חד‪-‬צדדי‪ ,‬אינו הסכם כפוי‪ ,‬אינו‬ ‫הסכם מכני‪ ,‬אלא באמת ניסיון לפתור את הנושאים השנויים במחלוקת בדרך של פשרה‬ ‫והבנה הדדית‪.‬‬ ‫האשם מחאמיד )רע"ם(‪:‬‬ ‫איזו בשורה אתה מביא? הסכם שלום על מה?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אענה לך‪ 242 .‬ו‪ 338-‬לפי האו"ם‪ ,‬לפי מדריד‪ ,‬לפי ההסכם עם המצרים‪ ,‬לפי ההסכם עם‬ ‫הירדנים‪ .‬זו פשרה הוגנת בעיני‪.‬‬ ‫חבר הכנסת זבולון אורלב שאל מדוע אנחנו לא נמנה ועדה בין‪-‬לאומית לחקור את מה שקרה‬ ‫בג'נין‪ .‬התשובה היא שזה לא יתקבל בעולם; אין שום סיכוי להחליף ועדה בין‪-‬לאומית‬ ‫שנקבעה על‪-‬ידי האומות המאוחדות‪.‬‬

‫‪167‬‬


‫היו"ר עבד אלמאלכ דהאמשה‪:‬‬ ‫מה אדוני מציע לגבי ההצעה הקונקרטית?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫שוב‪ ,‬הרי אנחנו דנים בכנסת בכל פעם שרוצים‪ ,‬מה שחברי הכנסת רוצים‪ ,‬לי אין שום‬ ‫העדפה משלי‪ .‬בנושאים כאלה תמיד אפשר לדון במליאה‪.‬‬

‫‪168‬‬


31 ‫הברית ג'ורג' בוש‬-‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ונשיא ארצות‬ ‫לאחר פגישתם בבית הלבן‬ 2002 ‫ במאי‬7

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and US President George Bush following their meeting at the White House 7 May 2002

President Bush: I want to welcome Prime Minister Ariel Sharon back to the Oval Office. We've just had a really good conversation about how to get on the path to peace. I want peace; our government wants peace; the Prime Minister is interested in peace, of course. And we had a good discussion about how to move forward. One of the things that I think is important - the Prime Minister has discussed this, as well - is for us to immediately begin to help rebuild a security force in Palestine that will fight terror, that will bring some stability to the region. I think it's very important that there be a unified security force; that, at the same time, we need to work for other institutions - a constitution, for example, a framework for development of a state that can help bring security and hope to the Palestinian people and the Israelis. And one of the things we've got to make sure that we do is that there are people in Israel who long for security and peace, people in the Palestinian world who long for security, peace and economic hope. To this end, I've told the Prime Minister that George Tenet will be going back to the region to help design the construction of a unified security force that will be transparent, held accountable. And so I really am pleased with our conversation. As I've said, there are responsibilities to be had by all the parties. We discussed those responsibilities. I told the Prime Minister there's nothing I want more than to have peace in the region, and that I look forward to working with him and his government to achieve that peace. Mr. Prime Minister, welcome! I'm glad you're here. Prime Minister Sharon: Thanks so much. I'm very glad to have this opportunity to come here again to visit you, Mr. President. I would like to thank you for all your efforts. And we need to act against terror worldwide. We

169


appreciate that. And we appreciate your leadership and courageous decisions. And, of course, I would like to thank you for your friendship. Israel is a peace-seeking country, and we are, after many, many years being involved in many wars, heavy battles, and now after the last operation that we carried out against the infrastructure of terror in Samaria and Judea - or as you call it, the West Bank - I believe that there is a chance now to start and move forward. We discussed these issues, how to move forward. We emphasized the need for reform in the Palestinian Authority, and I think that's very important. And we discussed the original peace conference that I advocated, and I believe it's very important. We hope that it will take place. Altogether, all of us understand the importance of peace, the need for peace. And I think that we are committed to make every effort and take every step to make peace. And I would like to thank you again for everything, and for your friendship. President Bush: Thank you, sir. Question: If you could, first of all, further define what you mean by "unified" if you could, first of all, identify what you mean by "unified structure." And, secondly, more broadly to both of you, your administration is on record as supporting accelerated peace talks, dealing with Yasser Arafat, and making Saudi Arabia a key partner. Prime Minister Sharon favors incremental steps, taking Arafat out of the process, and he's provided you evidence suggesting that the Saudis encouraged Palestinian attacks. Have you bridged any of those gaps, the two of you? President Bush: Well, "unified" means that as opposed to six, seven or eight different security forces under six, seven or eight different commands, there's one command structure. That's what that means. Question: Palestinian? President Bush: Yes, Palestinian, exactly. In terms of the other issues, we discussed a wide range of issues. One of the things that should be becoming apparent to people is that we're in consultation with not only the Israelis, but other governments - I talked to Crown Prince Abdallah today, as well as President Mubarak - about how best to proceed toward a common vision. You just heard the Prime Minister talk about the desire for peace. We had the Saudi Crown Prince stand up and talk about peace and the need for a peaceful solution. And it's very important for us to seize this moment, as the Prime Minister mentioned, and lead and get on that path. And that's exactly what we've talked about.

170


And I want to reiterate what I've said and will continue to say - there are responsibilities. If people truly want there to be peace, people have to assume their responsibilities for peace. And the Saudis must do that, and they're willing to do that. The Crown Prince, again, and I talked, and I made it clear to him that we've got to fight terror in the region for there to be peace, and that he and the other leaders must work to convince the Palestinian Authority that they have got to do everything in their power to lead toward a solution. At the same time, I emphasized what Ariel has just mentioned, that we must provide a framework for growth of a potential Palestinian state. There's got to be the framework for education and health and economic development, as well as security. And all parties have got responsibilities in the region to do their part. Question: Mr. President. You've said many times that one should not compromise with terrorism. You said many times that you are disappointed with Yasser Arafat on the issue of terrorism. Do you think that Israel should compromise and negotiate with Chairman Arafat? President Bush: I'm never going to tell my friend, the Prime Minister, what to do or how to handle his business. That's his choice to make. He's a democratically elected official. And I'll reiterate: I have been disappointed in Chairman Arafat. I think he's let the Palestinian people down. I think he's had an opportunity to lead to peace and he hasn't done so. And that's why it's important for all of us to work out a way to develop the institutions necessary for there to be a Palestinian Authority that's got the capacity to keep security, as well as a Palestinian Authority that's got the ability to help promote hope for the future of her people - that there's an education system that works, a health system that's vibrant. And by the way, there's plenty of nations that are willing to participate, so long as the framework for a stable part of the world is in place. And those are the reforms that the Prime Minister has talked about, and those are the reforms that we must press. I will give you one example. The Palestinians need to develop a constitution, rule of law, transparency. They've got to have a treasury that is able to battle corruption, so that not only do the Israeli people have confidence in the Authority, but so do the Palestinian people have confidence in the Authority. And those are the reforms we've discussed. Question: Mr. Prime Minister, the last time you met President Bush, you accepted the idea of a Palestinian state at the end of the peace process. Do you still support the establishment of a state? And, Mr. President, do you believe that a state should be a stated goal of a peace process? President Bush: Yes. I haven't changed my position.

171


Prime Minister Sharon: I think that it's still premature to discuss this issue. I think what we have to concentrate on now is making every effort that real reform will take place. And we discussed, I would say, how really to reach these reforms, what should be there. And we discussed some other developments, like the original peace conference and other issues. Question: Reforms must take place before you would consider a Palestinian state? Prime Minister Sharon: I think that, as I said, it's premature now. I think, first of all, steps should be taken in order to establish, or to have real reform in the Palestinian Authority. Question: Radio Number One. President Bush: How many Radio Number Ones are there? (Laughter.) Question: Mr. President, I wonder if you could tell us - you've probably been studying these ideas of reforms in the Palestinian society - how long do you estimate it will take the Palestinians to carry out these reforms? And do you have any reason to believe, or any information, that Mr. Arafat will agree to such reforms? And will Arafat agree actually to lose his power and give it to somebody else in the Palestinian leadership? President Bush: Well, you know, it's interesting. I think the operative question is, how soon will you start working on reforms? - if I could put a question in your own mouth. The answer is, as soon as possible. That's what we discussed - how quickly can we begin the reform process? That also is what we'll be discussing with the Arab leaders who have got an interest in the area, about how to get reforms going. And the answer as to whether or not people will accept the reforms, look, our job is to convince the Saudis, the Jordanians, the Egyptians that these reforms are absolutely necessary. And when I say people have got responsibilities, I'm not just saying the Israelis and the Palestinians have responsibilities. I'm saying these leaders do. And this is a subject I discussed with Crown Prince Abdallah of Saudi Arabia. He's the man who laid out the vision for peace. He's also a man who understands that by reforming the Palestinians we have a chance to achieve peace. And so I would hope that all the responsible Palestinian leaders understand that reform is in their interest. It's in the people's interest. Listen, I deeply hurt when there is a lack of hope for moms and dads of anybody - Palestinian moms and dads - it bothers me. It bothers me to think there are some whose children are so hopeless they're willing to commit suicide. And so one of the things we've got to work for, and one of the things our nation will work for, is reforms coupled with humanitarian help. Reforms with the chance for there to be economic development, so people can realize a normal life.

172


And as to who's going to accept what, we'll find out. But one of the things that's going to be clear is that the world is rallying toward these reforms. And our job is to lead them to those reforms. It makes a lot of sense. And this is a good first step toward the path to peace. Thank you all for coming.

173


‫‪32‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬‬ ‫תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל המלחמה המתמשכת‬ ‫בשטחים‪ ,‬הגזירות הכלכליות והפגיעה באושיות הדמוקרטיה‬ ‫‪ 13‬במאי ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬כאשר אתה שומע את דברי נציג חד"ש ‪ -‬זה מזכיר לי‬ ‫שראיתי אתמול באחד העיתונים את אחד השלטים שנישאו בהפגנה בכיכר‪-‬רבין בתל‪-‬אביב‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬ובתחילה לא האמנתי למראה עיני‪ .‬על השלט היה כתוב‪ :‬להפסיק את הטרור‬ ‫של צה"ל‪ .‬כשאתה שומע כאן את דברי חבר הכנסת ברכה‪ ,‬או כשאתה רואה שלטים מן הסוג‬ ‫הזה‪ ,‬אתה תוהה ושואל את עצמך‪ :‬לאיזה שפל מדרגה אתם יכולים לרדת‪ ,‬עד לאן‪ ,‬לאיזה‬ ‫שפל? אני אשמח אם סיעת מרצ תביע את התנערותה מן השלט הזה‪.‬‬ ‫מוסי רז )מרצ(‪:‬‬ ‫אני מביע עכשיו‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬רוב אזרחי המדינה מבינים על מה המאבק שאנחנו‬ ‫מנהלים פה‪.‬‬ ‫רוב אזרחי המדינה מבינים‪ ,‬שהמאבק הזה הוא קודם כול על הזכויות שלנו לחיות פה‪ .‬זה‬ ‫איננו מאבק על יציאה ממה שאתם קוראים "השטחים"‪ ,‬כי זו קודם כול ארצנו וזו זכותנו עליה‪.‬‬ ‫אפשר להתווכח אחר כך במסגרת המחנה הפוליטי הציוני איזה פשרות ניתן לעשות במסגרת‬ ‫הזכות הזאת‪ ,‬אבל קודם כול ‪ -‬זה מאבק על הזכות שלנו לחיות פה ועל זכותנו להתקיים‪.‬‬ ‫כשאתה רואה את מסע הרצח והטרור שהיינו עדים לו בשנה וחצי האחרונה‪ ,‬אין לך אלא‬ ‫להגיע למסקנה‪ ,‬שזה מסע רצח‪ ,‬שמונע קודם כול מרצון או מתוך נקודת מוצא של אי‪-‬הכרה‬ ‫בזכות שלנו לחיות פה‪ .‬כאשר טרוריסט פלשתיני שפל נכנס לבית של משפחה שלווה‬ ‫בבוקרה של שבת ביישוב אדורה‪ ,‬רוצח ילדה בת חמש במיטתה‪ ,‬אין הוא עושה זאת אלא‬ ‫מתוך שנאה כל כך עמוקה להיותה של הילדה הזאת ילדה יהודייה‪ ,‬שמשפחתה בחרה לחיות‬ ‫ולגור בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫שר הבריאות נסים דהן‪:‬‬ ‫ירייה מטווח אפס‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫ואתה שואל את עצמך ואתה תוהה שוב ושוב‪ ,‬על מי מסנגרים פה חברי הכנסת ברכה‬ ‫וחבריו‪ ,‬על איזה מעשה פשע‪ ,‬על איזה מעשה טרור‪ ,‬על איזה מעשה רצח? ואני חייב לומר‪,‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שאני קצת תמה‪ ,‬כי אתה הרי עד למצב היום‪ ,‬שאפילו בהנהגה של‬ ‫הרשות הפלשתינית‪ ,‬אפילו שם‪ ,‬יש יותר ויותר קולות‪ ,‬יותר ויותר אנשים שקמים ואומרים‪:‬‬ ‫המכשול הגדול לאינטרסים של הפלשתינים זה יאסר ערפאת; ומותחים עליו ביקורת‬

‫‪174‬‬


‫ומשמיעים את קולם ומבינים‪ ,‬שאם יש איזה סיכוי להתקדמות למשא‪-‬ומתן מדיני‪ ,‬זה לא יהיה‬ ‫כל עוד ערפאת מנהיג את הציבור הפלשתיני‪ .‬אבל רק כאן‪ ,‬בסיעות שחבר הכנסת ברכה‬ ‫מייצג‪ ,‬לא שמעו על זה‪ .‬הם בשלהם‪.‬‬ ‫זה מזכיר לי איך סיעת חד"ש המשיכה להניף את הדגל הקומוניסטי ‪ -‬אולי רק עם פידל‬ ‫קסטרו של קובה ועם צפון‪-‬קוריאה ‪ -‬אחרי שבכל העולם כבר נפלה חומת ברלין ונפלו‬ ‫המשטרים הקומוניסטיים וברית‪-‬המועצות חרבה וקרסה במתכונתה הקודמת והסטליניזם‬ ‫עבר מן העולם‪ ,‬אבל חד"ש בשלה‪ .‬וכך גם בעניינו של ערפאת‪ .‬בציבור הפלשתיני יכולים‬ ‫לקום נגד ערפאת‪ ,‬מבינים שערפאת הוא המכשול הגדול לשלום‪ ,‬אבל חבר הכנסת ברכה‬ ‫וחד"ש בשלהם‪.‬‬ ‫עכשיו אני רוצה לומר לך משהו באופן אישי‪ ,‬חבר הכנסת ברכה‪ .‬ראיתי את התמונות הלא‪-‬‬ ‫מרגשות שבהן רצת ונישקת את ידו של ערפאת‪.‬‬ ‫אליעזר כהן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫הוא היה מאוד נרגש‪ ,‬בכה‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫ואני רוצה לומר לך ‪ -‬אני מוכן להשאיל לך‪ ,‬לאחר הדיון הזה‪ ,‬את הדוח הזה על מעורבותו של‬ ‫ערפאת בטרור‪ ,‬כדי שבפעם הבאה שתיגש לנשק את ידו של ערפאת‪ ,‬תבין כמה דם יהודי יש‬ ‫על היד הזאת שאתה רץ לנשק שם ברמאללה‪ ,‬כמה דם יהודי יש על היד הזאת‪.‬‬ ‫אולי תקרא קצת ותלמד קצת ותבין קצת איזו יד רצחנית אתה מנשק כשאתה ניגש שם‬ ‫ברמאללה לנשק את ידו של ערפאת‪.‬‬ ‫אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה מול טרור פלשתיני נפשע‪ .‬במסגרת הזאת אותו מבצע‬ ‫"חומת מגן" אכן השאיר הרס‪ ,‬חבר הכנסת ברכה‪ .‬אתה יודע איזה הרס הוא השאיר? הרס‬ ‫בתשתיות הטרור הפלשתיני‪ ,‬של ה"חמאס"‪ ,‬של "הג'יהאד האסלאמי"‪ ,‬של ה"פתח"‪ ,‬של אלה‬ ‫שהיו בדרכם לבצע רצח של יהודים‪.‬‬ ‫מאות אזרחים ישראלים‪ ,‬גם אם אולי הדבר הזה קצת קשה לכם לעיכול ‪ -‬מאות אזרחים‬ ‫ישראלים חבים את חייהם למבצע הזה‪ ,‬להרס התשתיות האלה‪ ,‬לעובדה שהצלחנו לזרוע‬ ‫מבוכה לא פשוטה בקרב ארגוני הטרור הפלשתיניים‪ ,‬בסולם הפיקוד שלהם‪ ,‬בקרב אלה‬ ‫שנותנים להם חסות ובקרב אלה שתכננו לצאת לבצע פיגועי רצח הרסניים במדינת ישראל‪.‬‬ ‫ומוטב שאתם‪ ,‬המתיימרים להגן על זכויותיו של העם הפלשתיני‪ ,‬לפחות תגלו את ההגינות‬ ‫המינימלית‪ ,‬חבר הכנסת מח'ול‪ ,‬ותבינו שלמדינה כמו מדינת ישראל‪ ,‬שאתם אמורים להיות‬ ‫חלק ממנה ואמורים לייצג ציבור בה‪ ,‬יש קודם כול אחריות לביטחון ולחיים של האזרחים שלה‬ ‫מול טרור נפשע כזה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני חייב לומר ‪ -‬שמעתי גם את חבר הכנסת ברכה‬ ‫מתייחס לדבריו של ערפאת אתמול בעניין המדינה הפלשתינית‪ .‬כמו שאמרתי קודם‪ ,‬אינני‬ ‫יודע אם בקרב המחנה הפלשתיני יש עוד מי שלוקחים ברצינות את דבריו של ערפאת‪ ,‬אבל‬ ‫בסופו של דבר השאלה היא שאלה פשוטה‪ :‬בתנאים הנוכחיים‪ ,‬האם מדינת ישראל יכולה‬ ‫להרשות לעצמה‪ ,‬שהרשות הפלשתינית‪ ,‬שאותה הפך ערפאת לרשות טרוריסטית‪ ,‬תהפוך‬ ‫למדינת טרור פלשתינית?‬

‫‪175‬‬


‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני חושב שכל אזרח בישראל מבין את הסכנות הטמונות במדינת טרור‬ ‫כזאת ובהשלכותיה‪ ,‬והיום כל אזרח בישראל ‪ -‬ואגב‪ ,‬רבים ממנהיגי העולם מבינים שהמנהיג‬ ‫הפלשתיני‪ ,‬שפה כל כך מסנגרים עליו‪ ,‬הוא המכשול הגדול ביותר לשלום והוא האחראי‬ ‫לשפיכות הדמים הנוראית שאנחנו עדים לה בשנה וחצי האחרונה‪.‬‬ ‫כשמדובר בדרכה של הממשלה‪ ,‬דרכה של הממשלה ברורה‪ ,‬ודרכה של הממשלה מדברת‬ ‫במפורש על כך שהממשלה אכן תכבד הסכמים‪ ,‬אבל את ההסכמים האלה צריך לכבד בכפוף‬ ‫לקיומם על‪-‬ידי הצד השני‪ ,‬קרי‪ ,‬הצד הפלשתיני‪ .‬והצד הפלשתיני הפר ברגל גסה כמעט כל‬ ‫סיכום‪ ,‬כמעט כל התחייבות‪ ,‬כמעט כל סעיף‪ ,‬כמעט כל הבטחה שמצויה בהסכמים הללו‬ ‫שעליהם הוא חתם‪ ,‬ובראש ובראשונה אותה התחייבות להילחם בטרור‪ ,‬אותה התחייבות‬ ‫להביא לפיוס ולמנוע שפיכות דמים‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬בעת הזאת‪ ,‬עם כל חילוקי הדעות שיש במחנה הציוני‬ ‫בישראל‪ ,‬אנחנו מבינים שאנחנו עדיין צריכים לשלב ידיים מול איום הטרור הפלשתיני הזה‬ ‫ולדחות על הסף הצעות אי‪-‬אמון מן הסוג הזה שעלו כאן היום בכנסת‪.‬‬ ‫אני יודע‪ ,‬חבר הכנסת כנעאן‪ ,‬שאותך מטריד מרכז המוקטעה‪ ,‬ואותי מטריד מרכז הליכוד‪ .‬זה‬ ‫ההבדל בינינו‪ .‬ואני רק יכול להציע לך שוב‪ ,‬חבר הכנסת ברכה‪ ,‬את מה שהצעתי לך קודם‪,‬‬ ‫שבפעם הבאה כשאתה הולך לנשק את ידיו של ערפאת בהתרגשות כל כך רבה‪ ,‬תקרא קצת‬ ‫על פשעיו ועל מעשי הטרור שלו ותראה איזו יד מגואלת בדם של ילדים יהודים אתה מנשק‪.‬‬ ‫זו הצעתי לך לפעם הבאה‪ .‬ואם אתה נושק על לחיו‪ ,‬אז תדע איזה פה זה שהורה על כמה‬ ‫פיגועי טרור‪ ,‬אגב גם של אזרחים ערבים פה בישראל‪.‬‬ ‫כמה טרוריסטים הפה הזה שלח לדרכם‪ ,‬חבר הכנסת מח'ול‪ ,‬כמה ילדים יהודים נרצחו בגלל‬ ‫האיש הזה ומדיניותו‪ ,‬האיש הזה שאתם כה סוגדים לו‪ ,‬כה מנשקים אותו‪ ,‬כה רצים אחריו‪,‬‬ ‫כה מחזרים אחריו‪ ,‬כה מסנגרים עליו‪ .‬ואמרתי גם קודם‪ ,‬אני רק יכול לחזור ולומר‪ ,‬אפילו‬ ‫בקרב המנהיגות הפלשתינית יש יותר ויותר קולות של אנשים אמיצים שקמים ואומרים את‬ ‫האמת‪ ,‬שהמכשול הגדול ביותר לשלום זה יאסר ערפאת ומדיניותו הטרוריסטית‪ .‬אבל אתם‬ ‫בשלכם‪ ,‬בניתוק מוחלט מהציבור של ערביי ישראל שאתם אמורים לייצג אותו‪ ,‬בניתוק מוחלט‬ ‫אפילו מהלכי רוח ברחוב הפלשתיני‪ .‬אתם בשלכם באותה תחרות צינית‪ ,‬מי מסית יותר‪ ,‬מי‬ ‫מפיץ יותר דברי שנאה ודברי רהב נגד אזרחי ישראל‪ ,‬נגד מדינת ישראל‪ .‬זו דרככם‪ ,‬ועל כן‬ ‫הכנסת תוריד היום ברוב גדול את הצעת האי‪-‬אמון שלכם‪.‬‬ ‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו עוברים להצבעה‪ .‬מי בעד הצעת סיעות חד"ש‪ ,‬רע"ם‪ ,‬עמ"ל‪ ,‬בל"ד‪,‬‬ ‫תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל המלחמה המתמשכת בשטחים‪ ,‬הגזירות‬ ‫הכלכליות והפגיעה באושיות הדמוקרטיה?‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫‪43‬‬ ‫נגד‬ ‫אין‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪176‬‬


‫‪33‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בדיון בכנסת בנושא המצב‬ ‫הביטחוני‪ ,‬החברתי והכלכלי‬ ‫‪ 14‬במאי ‪2002‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬נמצאים אנו יומיים לפני ערבו של חג השבועות‪ :‬וחג‬ ‫שבועות תעשה לך‪ ,‬ביכורי קציר חיטים‪ .‬בימי קדם היו אבותינו עולים בחג הזה לרגל להר‪-‬‬ ‫הבית‪ ,‬כאן‪ ,‬בירושלים‪ ,‬מביאים את ביכורי תבואתם ואת תוצרתם החקלאית‪ ,‬ובכך מקיימים‬ ‫את המצווה המופיעה בספר דברים‪ :‬ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך‬ ‫אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם‪,‬‬ ‫ובאת אל הכוהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו‪ ,‬והגדת היום לה' אלוהיך כי באתי אל‬ ‫הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו‪.‬‬ ‫הקשר הזה‪ ,‬העמוק כל כך‪ ,‬שבין עם ישראל לארצו ממשיך גם היום‪ ,‬אלפי שנים מאוחר יותר‪.‬‬ ‫"אם טובה ואם רעה‪ ,‬אם קלה ואם קשה‪ ,‬אם זולה ואם יקרה ‪ -‬זוהי ארצי"‪ ,‬אמר זאב‬ ‫ז'בוטינסקי בתחילת המאה הקודמת‪ ,‬והוסיף‪" :‬ישראל וארץ‪-‬ישראל ‪ -‬חד הם"‪ .‬אין כוח בעולם‬ ‫שיכול להפריד את עם ישראל מארצו‪.‬‬ ‫אין דבר מוסרי יותר‪ ,‬מוצדק יותר מהצלחתו של עם ישראל מקץ אלפיים שנות גלות לחזור‬ ‫ולהקים במולדתו מדינה ריבונית משלו‪.‬‬ ‫לפני בחירתי לראש הממשלה הבטחתי לעם בישראל להביא ביטחון ושלום‪ .‬זאת מטרתי‪,‬‬ ‫ואני עושה כל מאמץ‪ ,‬יחד עם חברי לממשלה‪ ,‬כדי להשיגה‪ .‬הבהרתי כבר בעבר מעל במה‬ ‫זו‪ ,‬כי על מנת להגיע לשלום אמת‪ ,‬שלום לדורות‪ ,‬נהיה מוכנים לוותר ויתורים כואבים‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫שום ויתור‪ .‬שום ויתור‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫מטרתה הראשונה של ממשלת האחדות בראשותי היא להגן על המדינה ולהבטיח את עצם‬ ‫קיומה‪ ,‬לשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל ולהבטיח עתיד טוב ובטוח יותר לילדינו‪.‬‬ ‫ביטחונם של אזרחי ישראל עמד לנגד עינינו כשהחליטה הממשלה‪ ,‬בעיצומו של חג הפסח‪,‬‬ ‫לצאת למבצע "חומת מגן"‪.‬‬ ‫אני רוצה לשלוח מכאן תנחומים למשפחות חללי הטרור‪ ,‬חיילים ואזרחים‪ ,‬אלה שנפלו ביד‬ ‫מרצחים לפני המבצע ואלה שנהרגו במהלך המבצע ואחריו‪ ,‬ולאחל החלמה מהירה לפצועים‬ ‫בבתי‪-‬החולים‪ ,‬אותם נפגעים של כל יחידות הביטחון ומערכות הביטחון‪ ,‬צה"ל והמשטרה‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫מבצע "חומת מגן" היה שלב חשוב וחיוני במאבק למיגור תשתיות הטרור‪ ,‬מלחמת חורמה‬ ‫למיגור הטרור בכל מקום שבו הוא נמצא‪ .‬במהלך המבצע נעצרו למעלה מ‪ 2,000-‬מבוקשים‪,‬‬ ‫חלקם מהבכירים ביותר בארגוני הטרור‪ .‬נהרסו חלקים רבים מתשתיות הטרור בערים‬ ‫השונות‪ ,‬פוצצו מעבדות חבלה ונתפסו מצבורי נשק‪ ,‬אמצעי לחימה וחומרי חבלה‪ .‬הישגי‬

‫‪177‬‬


‫המבצע מאפשרים המשך עשייה שקטה על בסיס המודיעין שהינו תוצאת המבצע‪,‬‬ ‫שתוצאותיו מדברות בעד עצמן‪ .‬עשייה מדויקת‪ ,‬קצובה בזמן‪ ,‬שאותה האויב לא שומע‪ ,‬אבל‬ ‫מרגיש היטב על בשרו בעריו‪ ,‬בריכוזי הטרור שבהם הוא מתבצר‪ ,‬במרכזיו‪.‬‬ ‫לא סיימנו את המלאכה‪ .‬מאבקנו בטרור נמשך ויימשך‪ .‬עקרונות הפעולה שהותוו מייד עם‬ ‫תום מבצע "חומת מגן" מאפשרים לנו להמשיך ולטפל בתשתיות הטרור‪ ,‬תוך כניסה לשטחי‬ ‫הרשות הפלשתינית ‪ -‬כשצריך‪ ,‬כמובן; אין לנו שום כוונה להישאר בשטחים אלה‪ ,‬שום כוונה‬ ‫– רק איתור מחבלים מתאבדים וסיכול פיגועים בשלביהם הראשונים‪ .‬אין ולא יהיה מקום‬ ‫מסתור לטרוריסטים‪ ,‬לעוזריהם‪ ,‬לשולחיהם ולכל מי שמטרתו טרור‪.‬‬ ‫במהלך כל הפעולות הללו אנו שומרים על העיקרון החשוב‪ ,‬המנחה אותי כל העת ‪ -‬מניעת‬ ‫הידרדרות ומניעת מלחמה אזורית‪ .‬אמרתי זאת בתחילת כהונתה של הממשלה‪ ,‬וכך אני‬ ‫נוהג‪ .‬ניתנו‪ ,‬כמובן‪ ,‬הנחיות ברורות לעשות כל מאמץ שלא לפגוע באוכלוסייה אזרחית‪ .‬גם‬ ‫בחזית הצפון אנו פועלים על‪-‬פי אותו עיקרון של מניעת הידרדרות והסלמה‪ .‬ביקורו של מזכיר‬ ‫המדינה האמריקני קולין פאואל בדמשק הביא לרגיעה במצב לשבועיים‪ ,‬אבל מאז אנו עדים‬ ‫לניסיונות הסלמה חוזרים של ה"חיזבאללה"‪ ,‬בעידודה של סוריה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו עדים למעורבות גוברת והולכת של אירן‪ ,‬בשותפות‬ ‫מלאה של סוריה‪ ,‬בהגברת מערך "קטיושות" ורקטות לסוגיהן‪ ,‬מהן בטווחים שלא פקדו אותנו‬ ‫עד היום אפילו פעם אחת‪ ,‬כמו שאנחנו עדים למעורבות גוברת של הפעילות האירנית בקרב‬ ‫ערביי ישראל‪ .‬אני בטוח ומאמין שרוב אזרחי ישראל הערבים הפלשתינים ‪ -‬אני יכול לקרוא‬ ‫להם בצורה הזאת‪ ,‬כי הם ערבים פלשתינים ‪ -‬רוצה לחיות ולהשתלב בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫למה אתה מזכיר את זה בכל נאום?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫אבל‪ ,‬לצערנו‪ ,‬הפעילות הזאת והמעורבות הזאת הולכות וגוברות‪ ,‬כמו שנמשכים הפעילות‬ ‫של הברחת נשק וניסיונות הברחת נשק מאירן בדרכים שונות‪ ,‬גם מעירק‪ ,‬לרשות‬ ‫הפלשתינית‪ .‬המצב הזה בגבול הצפון הוא בהחלט מצב מעורר דאגה נוכח הברית האירנית‪-‬‬ ‫הסורית ושל ארגוני הטרור‪ ,‬כמו ה"חיזבאללה" וארגונים אחרים‪ .‬למרות ניסיונות‬ ‫ה"חיזבאללה" ישראל ממשיכה למצות את המהלכים המדיניים בניסיון להרגיע את המצב‬ ‫בגבול הצפון‪ .‬אולם ברור לכולם‪ ,‬כי ישראל לא תוכל לשבת בחיבוק ידיים אם יימשכו‬ ‫הפרובוקציות והתקפות הטרור על אזרחינו ועל חיילינו בגבול הצפון‪ .‬אני רוצה שוב להדגיש‪,‬‬ ‫שאני עושה כל מאמץ שלא להיגרר לפרובוקציות האלה‪.‬‬ ‫בשבוע שעבר‪ ,‬בביקורי האחרון בארצות‪-‬הברית‪ ,‬החמישי במספר מאז תחילת כהונתי כראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬העליתי את הנושא בשיחתי עם נשיא ארצות‪-‬הברית ג'ורג' בוש‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬הממשלה בראשותי‪ ,‬ממשלת אחדות לאומית‪ ,‬יודעת איך לעמוד בשיקול דעת‪,‬‬ ‫באחריות ובתקיפות במערכות חיינו ‪ -‬הן המערכה הביטחונית והן המערכה המדינית‪.‬‬ ‫הממשלה בראשותי מבינה‪ ,‬שכדי לשמור על עוצמתה של ישראל צריך לשמור על מערכת‬ ‫יחסינו עם ידידינו בעולם‪ ,‬ובראשם הגדולה בידידותינו‪ ,‬ארצות‪-‬הברית‪ .‬מערכת היחסים שלנו‬ ‫היום עם הממשל האמריקני היא אולי הטובה ביותר שהייתה אי‪-‬פעם‪ ,‬מערכת יחסים‬ ‫המושתתת ובנויה על אמינות ועל שותפות ערכים‪ ,‬עקרונות ואינטרסים‪.‬‬ ‫הביקור האחרון בארצות‪-‬הברית‪ ,‬שבמהלכו נפגשתי עם מזכיר ההגנה רמספלד‪ ,‬עם מזכיר‬ ‫המדינה פאואל‪ ,‬עם היועצת לביטחון לאומי הד"ר רייס‪ ,‬עם סגן הנשיא צ'ייני וכמובן עם‬

‫‪178‬‬


‫הנשיא בוש‪ ,‬היה מאמץ משולב של גורמים רבים‪ :‬עבודת מטה של כל הגופים העוסקים‬ ‫בהיבטים המדיניים השונים; מסמכים מפורטים שהכין השר דני נוה‪ ,‬המציגים את קשרי‬ ‫הטרור של ערפאת ואת מעורבותו הישירה בעידוד‪ ,‬שילוח ומימון טרור; חומרי הסברה‬ ‫שהכינה שרת החינוך לימור לבנת‪ ,‬שאף נלוותה אלי במסעי‪ ,‬בנושא טרור פלשתיני נגד ילדים‬ ‫ישראלים‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫מה עם רובי ריבלין?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫השרה ציפי לבני‪ ,‬ששהתה בוושינגטון‪ ,‬הצטרפה למסע ההסברה‪ .‬דוחות בנושא הכספים‬ ‫שמעבירה ערב‪-‬הסעודית למשפחות המחבלים המתאבדים‪ ,‬הוצגו בארצות‪-‬הברית על‪-‬ידי‬ ‫נציגי צה"ל ומפכ"ל המשטרה שלמה אהרונישקי‪ ,‬יחד עם קציני משטרה בכירים‪ ,‬שנועדו עם‬ ‫קבוצות רבות ועם אנשי מפתח בוושינגטון; שר הפנים וסגן ראש הממשלה אלי ישי‪ ,‬שהתלווה‬ ‫אלי לפגישותי וסייע רבות ‪ -‬כל אלה תרמו להצלחתו של הביקור‪.‬‬ ‫בפגישותיי בוושינגטון דנו במגוון רחב של נושאים המשותפים לשתי המדינות ונובעים בעיקר‬ ‫מערכים המשותפים לשתי המדינות ‪ -‬החירות‪ ,‬החופש‪ ,‬הדמוקרטיה‪ ,‬והאינטרסים‬ ‫המשותפים ‪ -‬החתירה לשלום‪ ,‬ביטחון ויציבות במזרח התיכון‪ .‬דנו בהצעה לקיים ועידה‬ ‫אזורית בהשתתפות המדינות הערביות המתונות במזרח התיכון‪ ,‬שמטרתה ליצור אווירה של‬ ‫הידברות בין המדינות ויידונו בה נושאים כלכליים אזוריים והדרכים לפיתוח אזורי לטובת כל‬ ‫מדינות אגן הים התיכון‪ .‬דנו בשאיפה‪ ,‬המשותפת לכולנו‪ ,‬להשיג שלום אמיתי‪ ,‬שלום לדורות‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬עם ישראל הוא עם שוחר שלום‪ .‬שאיפתנו לשלום נובעת מרצוננו לחיות לבטח‬ ‫בארצנו ולפתח אותה למעננו ולתועלת האזור כולו‪.‬‬ ‫בשיחותיי בארצות‪-‬הברית הודעתי‪ ,‬כי ישראל רוצה להיכנס למשא‪-‬ומתן לשלום‪ ,‬והיא תעשה‬ ‫כן מייד עם התקיימותם של שני תנאים בסיסיים‪ ,‬החיוניים לכינונו של תהליך שלום אמיתי‪:‬‬ ‫האחד‪ ,‬הפסקה מוחלטת של הטרור‪ ,‬האלימות וההסתה; והשני‪ ,‬הרשות הפלשתינית חייבת‬ ‫לעבור רפורמות מבניות בסיסיות בכל התחומים ‪ -‬ביטחוניים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬משפטיים וחברתיים‪,‬‬ ‫תוך שקיפות מלאה ואחריות ארגונית‪ .‬כל מי שרוצה בשלום חייב להבין‪ :‬אין ברירה‪ ,‬לא יוכל‬ ‫להיות שלום עם שלטון טרור מושחת‪ ,‬רקוב ודיקטטורי‪ .‬זאת חייבת להיות רשות אחרת‪ .‬זאת‬ ‫צריכה להיות רשות אחרת‪.‬‬ ‫כשיתקיימו שני התנאים הבסיסיים הללו נוכל להיכנס להסדר בשלבים‪ ,‬הכולל שלב ביניים‬ ‫ארוך טווח‪ ,‬שבו ייקבעו מערכות היחסים בינינו לבין הפלשתינים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬אחרי שנראה‬ ‫כיצד בונים הפלשתינים את החברה ואת הממשל העצמי שלהם‪ ,‬אחרי שנשתכנע שפניהם‬ ‫באמת לשלום ‪ -‬ואני מקווה שכך יהיה ‪ -‬נוכל להתקדם לקראת דיונים לקביעת האופי של‬ ‫ההסדרים הקבועים בינינו לבינם‪ .‬רק אז נוכל לדעת מה הן הערבויות הנחוצות כדי להבטיח‬ ‫את כיבוד ההסכמים‪ .‬רק אז נוכל לחתום על הסכם של שלום‪ ,‬שלום קבע‪ ,‬שכולנו מייחלים לו‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫עם מי?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬למערכה הביטחונית יש השפעה ישירה על המצב הכלכלי‪ .‬מדובר לא רק‬ ‫בעלויות הישירות של הפעולות הביטחוניות המורכבות שאנו מבצעים‪ ,‬אלא גם בהשפעות‬

‫‪179‬‬


‫העקיפות על הכנסות המדינה ממסים‪ .‬על מנת למנוע קריסה של כל המערכת הכלכלית‪,‬‬ ‫עלינו לגלות אחריות לאומית גם בתחום הכלכלי‪ .‬אתמול הנחנו על שולחן הכנסת תוכנית‬ ‫כלכלית‪ ,‬שמטרתה התמודדות עם המצב הקשה שאנו נמצאים בו ומניעת הידרדרות המשק‬ ‫למצב מסוכן‪ .‬אני יודע כי אין זו תוכנית קלה‪ .‬זאת לא תוכנית קלה‪ ,‬זאת תוכנית קשה‪ ,‬קשה‬ ‫מאוד‪ .‬גורמים רבים עלולים לראות עצמם נפגעים ‪ -‬לא רק לראות עצמם‪ ,‬הם יהיו נפגעים‪,‬‬ ‫הם נפגעים ‪ -‬כתוצאה ממנה‪ ,‬אבל זו חובתנו לנוכח המצב‪ .‬על כל אחד מאתנו לתרום את‬ ‫חלקו‪ ,‬לגלות את האחריות הציבורית הנדרשת ממנו כחבר הכנסת ולתמוך בתוכנית‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬בחודשים האחרונים התגלה עם ישראל בגדולתו‪ .‬אל מול המערכות הקשות‪,‬‬ ‫שרבים סברו בטעות שיביאו להתפוררותה של החברה הישראלית‪ ,‬ידעו אזרחי ישראל‬ ‫להתאחד ולתת כתף ולעמוד ביחד במאבק‪ .‬איש איש בתפקידו‪ ,‬איש איש בחלקתו‪.‬‬ ‫גם לנו‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬נבחרי הציבור‪ ,‬צריך להיות חלק בכך‪ .‬עלינו לזכור כי עיניים רבות‬ ‫נשואות לבית הזה ולנהוג בהתאם לכך‪ .‬עלינו להמשיך בוויכוח הציבורי‪ ,‬שהוא נשמת אפה‬ ‫של הדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬אבל להימנע מצעדים שיערערו את אמון הציבור בה‪ .‬ומעל לכול‪,‬‬ ‫עלינו לזכור ולהזכיר‪ ,‬כי על אף חילוקי הדעות השוררים בינינו‪ ,‬כולנו מאוחדים בשאיפה לזכות‬ ‫לחיות כאן בארצנו בביטחון ובשלום‪ .‬אני מאמין‪ ,‬שאם ננהג כולנו באחריות‪ ,‬בשיקול דעת‬ ‫ובסובלנות‪ ,‬תוך שמירת האחדות בינינו‪ ,‬שאני מייחס לה חשיבות עליונה‪ ,‬גם נזכה לכך‪.‬‬ ‫הרשו לי לשלוח מכאן‪ ,‬בשמי ובשמכם‪ ,‬ברכת חג שבועות שמח לעם בישראל‪ .‬חג שמח‪.‬‬

‫‪180‬‬


‫‪34‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ וחד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬‬ ‫בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל העליה במדד‬ ‫חודש אפריל; מדיניותה הכלכלית של הממשלה‪ ,‬האפליה‬ ‫הלאומית בין יהודים לערבים בתחום קצבאות הילדים ובכלל‪,‬‬ ‫וההחלטה לאסור על איחוד משפחות‬ ‫‪ 20‬במאי ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו נדרשים לדיון הזה היום‪ ,‬ביום שבו הממשלה‬ ‫מבקשת גם את אישור הכנסת בקריאה ראשונה לחוק התקציב ולחוק‪-‬יסוד‪ :‬משק המדינה‪.‬‬ ‫אני חייב לומר‪ ,‬שכשאנחנו מתבוננים היום במציאות הכלכלית שהמדינה נתונה בה ‪-‬‬ ‫והקשבתי היטב לדברי נציגי האופוזיציה שעמדו כאן על הדוכן ‪ -‬אין ספק‪ ,‬אני חושב‪ ,‬שיש‬ ‫הסכמה בין כולנו שהמדינה נמצאת במצב חירום בכל הרמות ובכל המישורים; מצב חירום‬ ‫במישור הביטחוני ומצב חירום במישור הכלכלי‪ .‬ויש צורך‪ ,‬והאחריות פה היא של כולנו‪ ,‬לקבל‬ ‫החלטות כדי לעצור הידרדרות נוספת‪ ,‬מסוכנת‪ ,‬במשק הישראלי‪ ,‬הידרדרות שסופה מי‬ ‫ישורנו‪ ,‬הידרדרות שאם חלילה תתרחש לא יעזרו כל המלים וכל הנאומים וכל הדברים‬ ‫שייאמרו מהדוכן‪ .‬כל אזרח במדינה‪ ,‬מדינת ישראל כולה תגיע אל עברי פי פחת מבחינה‬ ‫כלכלית‪.‬‬ ‫הסיבה העיקרית‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬לכך שנקלענו למציאות הכלכלית‬ ‫הקשה הזאת שהמדינה נמצאת בה היא קודם כול המציאות הביטחונית שנכפתה עלינו‪ ,‬חבר‬ ‫הכנסת רן כהן‪ ,‬מציאות ביטחונית שנכפתה עלינו על‪-‬ידי הטרור הפלשתיני‪ .‬היו גם גורמים‬ ‫נוספים‪ ,‬ללא ספק גם המשבר בכלכלה העולמית‪ ,‬מה שקרה בשוק תעשיות עתירות הידע‪,‬‬ ‫היי‪-‬טק‪ ,‬הדברים האלה בוודאי השפיעו‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬אם ניקח ונבודד רק את ההשלכות של הטרור הפלשתיני‪ ,‬אם נבודד רק את התוצאות‬ ‫ההרסניות של מדיניות הטרור של ערפאת וההשלכות שלה על המשק הישראלי‪ ,‬המשק‬ ‫הישראלי מאז ספטמבר ‪ 2000‬ועד היום הזה הפסיד סכום שבין ‪ 15‬ל‪ 20-‬מיליארד שקלים‪.‬‬ ‫רק כתוצאה ממדיניות הטרור הזאת מדינת ישראל‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬המשק הישראלי הפסיד‬ ‫סכומי עתק ובמידה רבה מאוד נקלע למשבר הכלכלי הכל‪-‬כך קשה שאנחנו נתונים בו‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬כשאני שומע את דברי מרצ‪ ,‬שכדי לשפר את המצב הכלכלי אנחנו צריכים יציבות‬ ‫מדינית‪-‬ביטחונית ‪ -‬תסלחו לי על הביטוי‪ ,‬גילית את אמריקה‪ ,‬חבר הכנסת רן כהן‪.‬‬ ‫רן כהן )מרצ(‪:‬‬ ‫כן‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אבל מה הטעות החמורה שאתם עושים פעם אחר פעם? אתם תולים את הקולר בהקשר‬ ‫הכלכלי של המציאות הביטחונית הזאת שאנחנו נמצאים בה‪ ,‬לא בתוקפן‪ ,‬לא במי שהתחיל‬ ‫במסע הטרור הזה‪ ,‬לא במי שכפה עלינו את הצורך להתגונן‪ ,‬אלא במדינת ישראל ובממשלת‬

‫‪181‬‬


‫ישראל‪ .‬כי הרי מה אתם מציעים פה? ודאי שאנחנו רוצים ביציבות מדינית‪-‬ביטחונית‪ .‬אבל‬ ‫כדי להגיע ליציבות מדינית‪-‬ביטחונית‪ ,‬מה אנחנו נדרשים לעשות?‬ ‫קודם כול לעצור את מסע הטרור הזה‪ ,‬להבטיח פה שקט‪ ,‬להבטיח פה מציאות ביטחונית‬ ‫שתאפשר לתיירים לחזור לפה‪ .‬על ענף המלונאות להתאושש‪ ,‬על כל ענף המסחר שקשור‬ ‫לזה‪ ,‬להתאושש‪ .‬יש להחזיר לפה משקיעים שהיססו אולי בשנה האחרונה להשקיע בתעשייה‬ ‫הישראלית; להקל על החקלאים לנוכח המשבר החמור שעובר על ענף החקלאות בארץ‪ .‬זה‬ ‫בגלל מדיניותה של ישראל? זה קודם כול כתוצאה ממדיניות הטרור הפלשתינית שנכפתה‬ ‫עלינו‪ .‬ישראל איננה רוצה לשים קץ לזה? הרי הבעיה העיקרית ‪ -‬ואנחנו גולשים פה לעניין‬ ‫המדיני‪ ,‬וזה לא נושא הדיון ‪ -‬היא שבשנה וחצי האחרונה נכפתה עלינו מלחמת טרור ושאין‬ ‫לנו פרטנר אמיתי לשלום בצד הפלשתיני‪ .‬זו הבעיה האמיתית שאנחנו מתמודדים אתה‪.‬‬ ‫אין לי ספק‪ ,‬חבר הכנסת רן כהן‪ ,‬שהאחריות של הממשלה היא קודם כול להחזיר את‬ ‫הביטחון בערי ישראל‪ ,‬לרחובות ישראל‪ ,‬ליצור תחושה בארץ ובעולם שהמצב הביטחוני‬ ‫בישראל משתפר‪ .‬במובן הזה‪ ,‬מבצע "חומת מגן"‪ ,‬לא רק שהיה חשוב ברמה הביטחונית‪ ,‬לא‬ ‫רק שהיה חשוב כדי לפגוע בתשתיות הטרור‪ ,‬הוא גם היה חשוב‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬כדי ליצור‬ ‫אותו אקלים טוב יותר‪ ,‬נוח יותר‪ ,‬לשיפור המצב הכלכלי של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫רן כהן )מרצ(‪:‬‬ ‫כל מה שביקשתי הוא להיענות ליוזמה הסעודית‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני חייב לומר‪ ,‬שהצעדים הכלכליים שגם נידרש או‬ ‫נתבקש לאשר היום‪ ,‬בשלב מאוחר יותר של הערב‪ ,‬הם צעדים שבאים להבטיח‪ ,‬קודם כול‪,‬‬ ‫מניעת ההידרדרות שדיברתי עליה‪ .‬לפי הנתונים וההערכות הנוכחיות‪ ,‬בניגוד לתחזית‬ ‫שהייתה‪ ,‬של יעד גירעון של ‪ 3%‬מהתמ"ג‪ ,‬אם לא ננקוט אותם צעדי חירום שיותר מאוחר‬ ‫היום נתבקש לאשרם‪ ,‬הגירעון או סטייה מיעד הגירעון במשק עלולה להגיע ל‪5.5%-‬‬ ‫מהתמ"ג‪ ,‬וללא צעדים נוספים זה עלול להגיע בשנת ‪ 2003‬ל‪ 6.7%-‬מהתמ"ג‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬אין ספק שנדרשת פה התאמה תקציבית; התאמה תקציבית שבה הממשלה בהחלט‬ ‫נוטלת חלק‪ .‬ואין ספק שבמציאות כלכלית קשה כזאת‪ ,‬קודם כול הממשלה נדרשת לקצץ‬ ‫בהוצאותיה‪ ,‬והממשלה קיצצה‪ ,‬כבר השנה‪ ,‬בשלב הקודם של הקיצוץ התקציבי‪ ,‬למעלה מ‪6-‬‬ ‫מיליארדי שקלים מהוצאותיה‪ ,‬ובהצעה הנוכחית‪ ,‬מיליארדים נוספים של שקלים מהוצאותיה ‪-‬‬ ‫קיצוץ דרסטי‪ ,‬קשה‪ ,‬כמעט חסר תקדים‪.‬‬ ‫זה לא רק שהממשלה באה ואומרת מה אנחנו מצפים מכם‪ .‬הממשלה אומרת‪ ,‬מה אנחנו‬ ‫עושים בהוצאותינו‪ ,‬ובמובן הזה‪ ,‬הקיצוץ בהוצאות הממשלה הוא קיצוץ קשה וכבד‪ ,‬והוא כבד‬ ‫פי כמה אם נביא בחשבון את הצרכים החשובים הנוספים שיש למערכת הביטחון שלנו כדי‬ ‫לתת מענה ולהתמודד עם המציאות הביטחונית שנכפתה עלינו‪ ,‬עם הוצאות תקציביות‬ ‫גדולות למערכת הביטחון‪.‬‬ ‫אם נביא בחשבון את העובדה‪ ,‬שכתוצאה מההאטה במשק יש ירידה משמעותית דרסטית‬ ‫בהכנסות המדינה ‪ -‬כל הדברים האלה יחדיו בוודאי אינם מקלים‪ .‬אבל הממשלה מבינה‬ ‫ואנחנו מבינים שיש פה צורך חירום גם בקיצוץ בהוצאות התקציב של הממשלה ובהוצאות‬ ‫של הממשלה‪.‬‬ ‫בכל מה שנוגע לדברים נוספים‪ ,‬אני חייב לומר‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני בהחלט מסכים‪ ,‬ואני‬ ‫חושב שבעניין הזה אין כמעט ויכוח‪ ,‬שיש צורך לעשות משהו בכל מה שנוגע לחלוקה נכונה‬

‫‪182‬‬


‫יותר של נטל המס במדינת ישראל‪ .‬אני מאוד מקווה שבתוך פרק זמן קצר ככל האפשר נוכל‬ ‫לקבל לידינו את המלצות ועדת רבינוביץ‪ ,‬ואני מקווה שההמלצות האלה יביאו לכך שבחלוקת‬ ‫נטל המס בישראל יוטל מס על רווחי הון ויוקל העומס והנטל בכל מה שנוגע למס על פירות‬ ‫מעבודה ומס הכנסה במדינת ישראל‪ .‬זו גישה נכונה שהממשלה בהחלט דוגלת בה ובהחלט‬ ‫אמורה להביא אותה‪ ,‬אני מקווה‪ ,‬בתאריך קרוב מאוד גם כאן לכנסת ולאישור הכנסת‪.‬‬ ‫בכל מה שנוגע‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬להיבטים נוספים שעלו פה ‪ -‬ובין‬ ‫היתר העלו פה שני הדוברים את הקיצוץ בקצבאות הילדים ‪ -‬אני חייב לומר לך גם‪ ,‬חבר‬ ‫הכנסת דהאמשה‪ ,‬שמדינה‪ ,‬במיוחד מדינה כמו מדינת ישראל‪ ,‬שמוטל עליה עומס ביטחוני‬ ‫כל כך גדול‪ ,‬שעל האזרחים שלה מוטל עומס ביטחוני כל כך גדול בכל המישורים ‪ -‬שירות‬ ‫בסדיר ושירות במילואים‪ ,‬או דברים אחרים ‪ -‬שמדינה כזאת תדע להתייחס באופן כזה‬ ‫שמתגמל אחרת את מי שנושא בנטל הזה‪ .‬לכן יש גם היגיון בכך שכשמגיעים לנושא כמו‬ ‫קצבאות הילדים‪ ,‬תהיה התייחסות שונה למי שנושא בנטל הצבאי ובנטל הביטחוני; אגב‪ ,‬כמו‬ ‫שהדבר הזה קיים בתחומים אחרים‪ .‬בתחום המשכנתאות הדבר הזה קיים‪ ,‬הוא לא השתנה‪,‬‬ ‫יש בו היגיון‪ ,‬ויש בו היגיון רב‪.‬‬ ‫האשם מחאמיד )רע"ם(‪:‬‬ ‫זה לא הגיוני ‪- - -‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫כל אחד וההיגיון שלו‪ .‬באופן לא מפתיע‪ ,‬ההיגיון שלך לא עולה בקנה אחד עם ההיגיון שלי‪.‬‬ ‫האשם מחאמיד )רע"ם(‪:‬‬ ‫אני יכול לשאול שאלה?‬ ‫היו"ר רחמים מלול‪:‬‬ ‫האשם‪ ,‬המתן רגע‪ ,‬אני אאפשר לך לשאול‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫חבר הכנסת האשם מחאמיד‪ ,‬ההיגיון שלך שונה משלי‪ ,‬מה לעשות‪ .‬יש בינינו גישות שונות‬ ‫בעניין הזה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני בהחלט בדעה שיש מקום להבחנה בכל מה שנוגע לקצבאות בין יוצא‬ ‫צבא לבין מי שאינו יוצא צבא‪.‬‬ ‫גם בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה תיעשה ההבחנה‪ .‬זה חלק מההצעות שאנחנו‬ ‫מביאים לאישור הכנסת‪ .‬היא תיעשה באופן סביר‪ ,‬באופן כזה שגם על‪-‬פי אמות מידה של‬ ‫עקרונות של צדק ושוויון אפשר יהיה לראות אותם כהבחנה סבירה‪ ,‬שבה מדינה מעדיפה‬ ‫לתגמל את מי שנושא בנטל ומשרת בצבא‪ .‬כמו שהדבר הזה קיים בהטבות שונות‬ ‫במשכנתאות ובתחומים אחרים‪ ,‬כך יש בהחלט היגיון לעשות זאת גם במקרה הזה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אולי עוד נקודה אחת שנגע בה חבר הכנסת‬ ‫דהאמשה ממש בחלק האחרון של דבריו‪ ,‬ואני חייב תשובה והתייחסות ‪ -‬כל מה שנוגע‬ ‫להחלטות הממשלה מלפני שבוע לגבי טיפול בשוהים בלתי חוקיים והמדיניות של הממשלה‬ ‫כלפי מה שנקרא איחוד משפחות‪.‬‬

‫‪183‬‬


‫בשנים האחרונות נוצר פה מצב של ניצול לרעה של החוקים‪ ,‬כפי שהם כאן במדינת ישראל‪,‬‬ ‫אולי מהליברליים ביותר שקיימים במדינות דמוקרטיות‪ ,‬בכל מה שנוגע לחוקי הכניסה‬ ‫לישראל‪ ,‬לקבלת תושבות ולקבלת אזרחות במדינת ישראל‪ .‬היה פה בשנים האחרונות ‪-‬‬ ‫והבעיה הזאת הלכה והחריפה ‪ -‬ניצול לרעה של הדבר הזה על‪-‬ידי יצירת פיקציות שונות‬ ‫ומשונות‪ ,‬שבעצם במידה רבה מאוד יצרו פה מציאות של ניסיון להכנסת תושבים משטחי‬ ‫הרשות הפלשתינית לתוך שטח מדינת ישראל‪ ,‬באופן שלמדינת ישראל לא הייתה שום בקרה‬ ‫אמיתית על הדבר הזה‪ ,‬באופן ששום מדינה דמוקרטית‪ ,‬לא קנדה‪ ,‬לא אמריקה‪ ,‬לא צרפת‪,‬‬ ‫לא בריטניה‪ ,‬שום מדינה דמוקרטית נאורה לא הייתה מרשה‪ ,‬או לא הייתה מאפשרת לדבר‬ ‫הזה להתרחש‪ .‬לכן הממשלה‪ ,‬ביוזמתו של שר הפנים‪ ,‬אכן קיבלה שורה של החלטות שבאו‬ ‫למנוע שהות והשתקעות בישראל של שוהים בלתי חוקיים פלשתינים‪ ,‬למנוע ניצול לרעה של‬ ‫חוקי הכניסה למדינת ישראל‪.‬‬ ‫כתוצאה מהחלטת הממשלה‪ ,‬הכוונה היא לא לטפל בבקשות לאיחוד משפחות של מי שהפר‬ ‫את חוקי הכניסה לישראל‪ ,‬להחמיר את הקריטריונים למניעת כניסה לישראל ולמתן מעמד‬ ‫של תושבות בישראל למי שיש לו רקע של עבירות ביטחוניות או פליליות‪ ,‬להחמיר את‬ ‫הכללים לשם מניעת הכניסה לישראל של בני‪-‬זוג מנישואים פיקטיביים‪ ,‬שזו תופעה שהיינו‬ ‫עדים לה‪ ,‬וגם לבטל מעמד בישראל של מי שקיבל מעמד בתהליך של איחוד משפחות והיה‬ ‫לו רקע של פעילות פלילית ופעילות נגד המדינה לאחר שקיבל את המעמד הזה‪ .‬זאת‬ ‫אומרת‪ ,‬לא רק שהיו פה תושבים שבאו משטחי הרשות הפלשתינית וניצלו את החוקים‬ ‫הליברליים של המדינה כדי לקבל פה מעמד קבע ותושבות‪ ,‬אלא שאחרי שהם קיבלו את זה‪,‬‬ ‫הם עוד עברו ופעלו בתחום הפלילי‪ ,‬ולפעמים גם בתחום הביטחוני‪ ,‬נגד המדינה הנדיבה‬ ‫הזאת‪ ,‬מדינת ישראל‪ ,‬שהעניקה להם באופן כל כך חופשי וכל כך ליברלי את הזכות הזאת‬ ‫לתושבות או למעמד של קבע‪ .‬זו ודאי תופעה ששום מדינה נורמלית לא יכולה לקבל‪ ,‬שום‬ ‫מדינה נורמלית נאורה בעולם לא הייתה מסכימה לה ולא הייתה מקבלת אותה‪.‬‬ ‫מדינה דמוקרטית כמו מדינת ישראל ודאי זכאית להציב לעצמה כללים כאלה‪ ,‬קריטריונים‬ ‫כאלה‪ ,‬כדי למנוע ניצול לרעה כזה‪ ,‬או כפיות טובה כזאת מצד אנשים שמבקשים להשתקע‬ ‫בה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬לפיכך אבקש מהכנסת להסיר מסדר יומה את הצעות‬ ‫האי‪-‬אמון‪.‬‬ ‫היו"ר רחמים מלול‪:‬‬ ‫אדוני השר‪ ,‬תודה רבה‪ .‬רבותיי חברי הכנסת‪ .‬תהיינה שתי הצבעות‪ .‬ההצבעה הראשונה‬ ‫תהיה על הצעת האי‪-‬אמון מטעם סיעת מרצ בעניין העליה במדד חודש אפריל‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪1‬‬

‫נעבור להצבעה על הצעת האי‪-‬אמון של סיעות חד"ש‪ -‬רע"ם‪ -‬עמ"ל‪ -‬בל"ד‪ -‬תע"ל‪ .‬רבותייי‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אפשר להצביע‪.‬‬

‫‪184‬‬


‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫ ‪16‬‬‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫‪52‬‬ ‫‬‫נגד‬ ‫אין‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪185‬‬


‫‪35‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ וחד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬‬ ‫בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל קבלת תוכנית‬ ‫החירום הכלכלית והשפעתה על השכבות החלשות ושכבות‬ ‫הביניים; ויחסה של הממשלה לאוכלוסייה הערבית‬ ‫‪ 27‬במאי ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬ראשית‪ ,‬אני חייב לומר שאני מוצא את עצמי במצב‬ ‫קצת מוזר‪ ,‬ואפילו מביך במידה מסוימת‪ ,‬כשאני מתבונן על ההתנהלות של האופוזיציה כאן‪,‬‬ ‫בכנסת‪ ,‬שבוע אחר שבוע‪ .‬זה מצב מביך‪ ,‬כי אתה מוצא את עצמך אולי דואג לעניין של‬ ‫האופוזיציה‪ ,‬כי במסגרת הכללים הדמוקרטיים בכנסת שלנו‪ ,‬צריך שתהיה אופוזיציה רצינית‪.‬‬ ‫אתה מוצא את עצמך שבוע אחרי שבוע עם אופוזיציה בלתי רלוונטית‪.‬‬ ‫הדבר הזה קצת מביך‪ ,‬שאני‪ ,‬כנציג הממשלה‪ ,‬צריך להביע את הדאגה הזאת‪ ,‬ואולי דווקא‬ ‫השבוע זה בולט באופן מיוחד‪ .‬אחרי שהציבור כולו‪ ,‬ולא בכדי‪ ,‬מביע אמון כה נרחב בראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬וראינו את זה גם בעיתונות של סוף השבוע‪ ,‬על עמידה אמיתית‪ ,‬נחושה‪ ,‬עניינית‬ ‫ברמה הפוליטית של ניהול הממשלה וניהול המדינה‪ ,‬מול התופעה שראינו בשבוע שעבר‬ ‫כאן‪ ,‬בכנסת‪ .‬ראש הממשלה הראה‪ ,‬שלא שיקולים פוליטיים מפלגתיים צרים הם שמנחים‬ ‫אותו כאן‪ ,‬ואולי הוא אפילו מוכן לסכן את הקואליציה שלו‪ ,‬כדי לקבל החלטה עקרונית וללכת‬ ‫אתה עד הסוף‪ .‬הוא הפגין נורמת שלטון‪ ,‬שרוב הציבור מזדהה אתה באופן טבעי‪ .‬קמה לה‬ ‫פה האופוזיציה‪ ,‬כאילו לא קרה שום דבר‪ ,‬כאילו אין שום דבר‪ ,‬וחוזרת על אותן מנטרות‬ ‫שנחוצות כנראה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אולי יש בסיעת מרצ איזו תורנות בין חברי הסיעה‪ ,‬שכל שבוע צריך‬ ‫מישהו אחר לעלות על הדוכן ונותנים לו הזדמנות‪ ,‬ואני יכול להבין גם את זה‪ .‬קשה לי קצת‬ ‫לייעץ לאופוזיציה איך לנהוג‪ ,‬אבל אני חייב לומר‪ ,‬שאני חש קצת לא נוח מתפקודה של‬ ‫האופוזיציה‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫אני מקווה שתתאושש‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני מניח שאולי אפשר יהיה להתאושש מזה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אבל זה קצת מוזר‪ .‬מדברים‬ ‫הרבה על ממשלה‪ ,‬ואחת ההתקפות המקובלות היא לומר שהממשלה מנותקת והממשלה‬ ‫בבועה‪ ,‬אבל נראה שלפנינו אופוזיציה מנותקת ואופוזיציה באיזו בועה‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫אינטלקטואלית‪ ,‬זה לא ניגוד‪ .‬יכולה להיות גם אופוזיציה מנותקת וגם ממשלה מנותקת‪.‬‬

‫‪186‬‬


‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫מסכנים האזרחים‪ ,‬מה נשאר?‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני חייב לומר‪ ,‬ששמעתי פה היום מפי האופוזיציה‬ ‫של מרצ את זעקת הקוזק הנגזל‪ .‬למה זעקת הקוזק הנגזל? מצד אחד‪ ,‬זה בכי תמרורים על‬ ‫מצבה של ישראל בעולם וכמה הוא קשה וכמה הוא מביך‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬כנראה שנציגי‬ ‫האופוזיציה לא מקשיבים לעצמם‪ ,‬גם לא למה שאמר פה על הדוכן יושב‪-‬ראש האופוזיציה‬ ‫עוד היום‪ ,‬בדיון שהיה פה לפני זמן קצר‪.‬‬ ‫על מה מלינה פה האופוזיציה? שבכל מיני מקומות בעולם מסרבים לקבל אורחים ישראלים‪,‬‬ ‫ואפילו כאלה שמוגדרים כמתונים יותר במערכת הפוליטית הישראלית‪ .‬חבל שראש‬ ‫האופוזיציה לא שם לב לכך‪ ,‬ששני משפטים לאחר מכן הוא דיבר על כך שאנחנו חידשנו את‬ ‫הכיבוש‪ .‬הרי זה בדיוק מה שטוענים נגדנו בעולם‪ .‬אז מי שמלין על ההתנהלות בעולם נגדנו‪,‬‬ ‫מוטב לו שיאזין לעצמו ולהד החוזר של דבריו באירופה ובמקומות אחרים‪ .‬ואז אולי הוא יבין‬ ‫חלק מהמצוקה שבה ישראל נמצאת בעולם‪.‬‬ ‫הדמעות שהזיל פה היום ראש האופוזיציה הן דמעות תנין‪ ,‬ואני מציע שלפני שהאופוזיציה‬ ‫מלינה על מצבה של ישראל בעולם‪ ,‬שתקשיב לעצמה ולתרומה השלילית‪ ,‬לצערנו הרב‪ ,‬של‬ ‫דבריה ולביקורתה על הממשלה‪ ,‬שתורמת למצבה של ישראל בעולם‪ .‬אם פה מלינים על‬ ‫הכיבוש כביכול‪ ,‬כשצה"ל נלחם בטרור פלשתיני ומנסה למנוע מחבלים מתאבדים‪ ,‬אז מה‬ ‫להם באופוזיציה של מרצ שילינו על הביקורת על ישראל בעולם?‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬הפעילות שצה"ל מקיים היא פעילות הכרחית‪ ,‬היא‬ ‫פעילות חיונית‪ ,‬משום שברור לכול שעדיין יש בצד השני גורמי טרור שמנסים להוציא אל‬ ‫הפועל פיגועים‪ ,‬ולצערנו הרב במקרים מסוימים הם גם מצליחים‪ .‬אבל כשצה"ל יצא למבצע‬ ‫"חומת מגן" ובמרצ תקפו את זה בשצף קצף ובביקורת כל כך קשה‪ ,‬הרי בסופו של דבר כל‬ ‫אזרח ישראלי מבין ויודע היום‪ ,‬שגם אם הסכנה טרם חלפה‪ ,‬המצב הביטחוני השתפר באופן‬ ‫משמעותי‪ ,‬גם אם יש ויהיו עוד חס וחלילה פיגועים נוספים‪ .‬למבצע "חומת מגן" יצאנו‬ ‫בהסכמה לאומית רחבה מאוד‪ ,‬ויש לכך חשיבות רבה מאוד; צריך לזכור שיצאנו למבצע הזה‬ ‫כשאנחנו עם ממשלת אחדות לאומית‪.‬‬ ‫המבצע הביא ללכידתם של מאות מבוקשי טרור‪ ,‬לאיסוף אמצעי לחימה‪ ,‬לשיבוש משמעותי‬ ‫מאוד בדרך וביכולת שלהם להוציא אל הפועל פיגועי טרור‪ .‬אני חושב שלא אגזים אם אומר‪,‬‬ ‫שחייהם של עשרות ואולי מאות אזרחים ישראלים ניצלו כתוצאה מהמבצע הזה‪ .‬וכי יש‬ ‫אלטרנטיבה אמיתית? יש היום בצד השני מישהו שמוכן לקחת על עצמו אחריות למנוע את‬ ‫דרך הטרור הזאת? הרי המציאות שאנחנו נתקלים בה ומרצ מתעלמת ממנה פעם אחר פעם‬ ‫היא‪ ,‬שמי שעומד בראש הרשות שלו‪ ,‬ארגונו שלו‪ ,‬ה"פתח"‪ ,‬הוא המוביל בפיגועי הטרור‪ .‬לכן‬ ‫אני מציע לאופוזיציה גם בעניין זה לנהוג בקצת צניעות‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני רוצה להתייחס‪ ,‬ברשותך‪ ,‬להצעתו של חבר הכנסת תאופיק חטיב‪.‬‬ ‫אני רוצה לשבח את חבר הכנסת חטיב‪ ,‬ואני מקווה שזה לא יזיק לך שאני משבח אותך‪ .‬אבל‬ ‫אני חושב שזו הפעם הראשונה שנציגי הסיעות הערביות בכנסת מגישים אי‪-‬אמון‪ ,‬והלה פה‬ ‫מציע מטעם הסיעות הערביות ודיבר לעניין‪ .‬כל פעם שעולים פה נציגי הסיעות הערביות‬ ‫ואפילו רושמים בהצעה שמגישים לנשיאות הכנסת אי‪-‬אמון בשל המצוקה במגזר הערבי‪ ,‬הם‬ ‫מדברים פה על ערפאת‪ ,‬על הפלשתינים‪ ,‬לא על המצוקה ברהט אלא על המצוקה ברמאללה‪,‬‬ ‫לא על המצוקה באום‪-‬אל‪-‬פחם אלא על המצוקה בשכם ובעזה‪ .‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני חושב‬ ‫שזו הפעם הראשונה שיש פה חבר כנסת שזוכר ‪- - -‬‬

‫‪187‬‬


‫עבד‪-‬אלמאלכ דהאמשה )רע"ם(‪:‬‬ ‫אני דיברתי על זה בשבוע שעבר‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫חבר הכנסת דהאמשה‪ ,‬אני מודה שבחלק מדבריך בשבוע שעבר נגעת בעניין הזה‪ ,‬אבל זו‬ ‫הפעם הראשונה ששמעתי התייחסות רצופה ועניינית לדבר‪ ,‬ואני מקווה שהמחמאה הזאת‬ ‫לא מזיקה לחבר הכנסת חטיב‪ .‬אבל אני רוצה להתייחס לגופם של דברים‪.‬‬ ‫אני חושב‪ ,‬שהמדיניות הנכונה מצד ישראל היא בוודאי לפעול למען שוויון ולפעול למען יצירה‬ ‫של סגירת פערים בין האוכלוסייה הערבית בישראל לבין מגזרים אחרים או האוכלוסייה‬ ‫היהודית בישראל‪ .‬אני בוודאי מאלה ‪ -‬והדגשתי את זה גם בדיון שהיה פה בשבוע שעבר ‪-‬‬ ‫שאומרים שצריך לעשות הפרדה מוחלטת בין הפירות הבאושים לבין רוב האוכלוסייה‪,‬‬ ‫ששומרת חוק ורוצה לחיות פה בדו‪-‬קיום‪ .‬יש פירות באושים וצריך לטפל בהם‪ .‬גם קראתי‬ ‫לכם פה‪ ,‬בכנסת‪ ,‬לתרום את שלכם בעניין הזה ולגלות יותר אחריות בדרך שבה אתם‬ ‫מתבטאים פה‪ ,‬בכנסת‪ ,‬בהקשר זה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני רוצה לגעת בנושא שאולי הוא החשוב מכולם‪,‬‬ ‫נושא החינוך‪ .‬אני רוצה לקרוא קטע מסוים שפורסם היום‪ ,‬ואני לא אחסוך מהכנסת את‬ ‫הבאת הדברים בשם אומרם‪ ,‬גם אם הגאולה לא תבוא במהלך הדיון הזה‪ .‬אני רוצה לקרוא‬ ‫פה קטע קצר ממאמר שהתפרסם היום בעיתון‪ ,‬ואחר כך אומר כמובן מי חתום עליו‪:‬‬ ‫"בקרב איזה מגזר באוכלוסייה הישראלית קיים השיעור הגבוה ביותר של זכאים לתעודת‬ ‫בגרות? התשובה האוטומטית היא ‪ -‬יהודים אשכנזים‪ .‬מתברר שאין זה נכון ‪ -‬בראש הטבלה‬ ‫ניצבים הערבים הנוצרים בישראל‪".‬‬ ‫קטע אחר מן המאמר‪" :‬שיעור הזכאים לבגרות בקרב בנות ממוצא ערבי‪-‬נוצרי הוא ‪- 73%‬‬ ‫שיעור גבוה גם בקנה מידה בין‪-‬לאומי ‪ - - -‬גם אצל המוסלמים והדרוזים הפער הצטמצם‬ ‫מאוד יחסית לדור האבות או האמהות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬רק ל‪ 12%-‬מקרב האמהות המוסלמיות‬ ‫יש תעודות בגרות‪ ,‬לעומת ‪ 43%‬בקרב הבנות )אצל הנוצריות הגידול הוא מ‪ 21%-‬ל‪."(74%-‬‬ ‫וזה בהחלט נתון מרשים‪.‬‬ ‫אולי עוד קטע אחד‪" :‬לדברי מנהיגי המוסלמים בבריטניה‪ 85% ,‬מהתלמידים המוסלמים‬ ‫בבריטניה אינם זוכים בשום תעודה ‪ -‬נתון שאין לו מקבילה בישראל גם בחלש שבמגזרים‪".‬‬ ‫אני מסיים את הקריאה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪" :‬נתונים אלה מפריכים את הטענה‪ ,‬שלפיה‬ ‫ההישגים הנמוכים יחסית של הערבים בישראל הם פרי מדיניות מכוונת‪ .‬נכון‪ ,‬במשך שנים‬ ‫רבות היה פער גדול ומקומם בתקצוב מערכת החינוך הערבית‪ .‬פער זה הצטמק מאוד בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬הוא עדיין קיים‪ ,‬ועדיין חובה לחסלו‪ .‬אך לא התקציב בלבד קובע את הזכאות‬ ‫לבגרות‪ .‬הרבה נקבע על‪-‬ידי הרצון לעבוד‪ ,‬הרצון להמשיך ללמוד עד י"ב‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬על‪-‬ידי‬ ‫גודל המשפחה"‪.‬‬ ‫מי כתב את המאמר הזה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש? כתב אותו חבר כנסת שאני מאוד מעריך‪,‬‬ ‫ורובנו‪ ,‬אני חושב‪ ,‬מאוד מעריכים‪ ,‬פרופסור אמנון רובינשטיין‪ ,‬חבר הכנסת‪ ,‬איש סיעת מרצ‪,‬‬ ‫שפרסם את המאמר הזה היום בעיתון "הארץ"‪ .‬הייתי מציע גם לחבריו לסיעה של חבר‬ ‫הכנסת רובינשטיין‪ ,‬שהלינו כל כך היום על מדיניותה של הממשלה‪ ,‬בין היתר לקרוא גם את‬ ‫מאמרו של חבר הכנסת רובינשטיין‪.‬‬

‫‪188‬‬


‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫מבחינה סטטיסטית‪ ,‬אם הנתונים פורסמו היום‪ ,‬זה כנראה קרדיט לממשלה אחרת‪ ,‬לא?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫לא‪ ,‬אלה הנתונים שמתייחסים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם לשנתיים האחרונות‪ .‬אלה נתונים מצטברים‬ ‫שמתייחסים גם לשנתיים האחרונות‪ .‬אולי לא לשנה האחרונה‪ ,‬אבל לפחות עד לפני כמה‬ ‫חודשים הנתונים האלה בהחלט רלוונטיים‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני רוצה לנקוב בכמה עובדות בכל מה שנוגע להשקעות של הממשלה‬ ‫במגזר הערבי‪ ,‬כי כדאי להעמיד דברים על דיוקם‪ .‬שוב‪ ,‬אני אומר שזה לא בא במקום הצורך‬ ‫של הממשלה להתייחס באופן רב‪-‬שנתי ובאופן רחב יותר לנושא המצוקה של אוכלוסיות‬ ‫במגזר הערבי‪ .‬נתונים מספר שהגיעו אלי מצביעים על השינוי בשנת ‪ 2002‬לעומת מה שהיה‬ ‫בעבר‪ .‬מנתונים שנמסרו לי ממשרד הבינוי והשיכון עולה‪ ,‬שבעוד שבשנת ‪ 2001‬הועברו ‪10‬‬ ‫מיליוני ש"ח לפיתוח מוסדות ציבור‪ ,‬בשנת ‪ 2002‬הועברו ‪ 60‬מיליון שקל למוסדות ציבור‪,‬‬ ‫פלוס רזרבה שהוקצבה ממשרד השיכון‪ ,‬של ‪ 12‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫מוחמד כנעאן )עמ"ל(‪:‬‬ ‫הנתונים לא מדויקים‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫מהו סך כל התקציב?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אין לי הנתון הזה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ .‬אני רוצה להציג את הנתונים אפרופו התלונה על‬ ‫הממשלה בכל מה שנוגע להשקעה לעומת מה שהיה‪ ,‬ואני רוצה להראות שיש בהחלט‬ ‫מקומות שבהם יש שיפור של ממש‪.‬‬ ‫אני רוצה להזכיר נתון נוסף‪ ,‬שהועבר אלי ממשרד התחבורה‪ ,‬של השקעות של מע"צ‬ ‫בכבישים אזוריים באזורים ערביים; השקעה של ‪ 118‬מיליון ש"ח בשנת ‪ ,2002‬לעומת ‪74‬‬ ‫מיליון ש"ח בשנה הקודמת‪ .‬בנושא התעשייה והמסחר ‪ 15 -‬מיליון ש"ח לפיתוח אזורי‬ ‫תעשייה במגזר הערבי בשנת ‪ 2001‬ו‪ 25-‬מיליון ש"ח בשנת ‪.2002‬‬ ‫מוחמד כנעאן )עמ"ל(‪:‬‬ ‫עבדו עליכם‪ ,‬זה לא נכון‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫במשרד התיירות ‪ 3.7 -‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2001‬ובשנת ‪ - 2002‬גידול ל‪ 5-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫בתחום המשרד לביטחון הפנים ‪ -‬הקמת ‪ 27‬מרכזי שיטור קהילתיים במגזר הערבי ‪ -‬תקציב‬ ‫של ‪ 120‬מיליון ש"ח‪ ,‬שהועמד לצורך העניין הזה השנה‪.‬‬

‫‪189‬‬


‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫אמרת שחבר הכנסת חטיב נגע בגופו של עניין‪ ,‬והבעיה היא שכל הנקודות האלה לא‬ ‫מצטרפות לקו‪ .‬כשהחור השחור כל כך גדול‪ ,‬אם אתה לא משקיע הרבה יותר‪ ,‬החור מושך‬ ‫יותר מאשר האור‪ ,‬וזאת הבעיה‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני מעריך את ההערה‪ ,‬אבל אני מניח שאדוני לא יתייחס בשלילה לעובדה שהצבעתי פה ‪- -‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫אני מתייחס למכלול הדיון‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אין ספק שיש פה מכלול רחב שמדינת ישראל חייבת להתייחס אליו‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫אתה יודע מה הייתה צריכה להיות המדיניות במדינת ישראל? לא חשוב אם ממשלת ימין או‬ ‫שמאל‪ .‬הרי זה ויכוח וזו סוגיה אזרחית ממדרגה ראשונה‪ ,‬שלפעמים לימין יש בה אינטרס‬ ‫הרבה יותר גדול מאשר לשמאל‪ .‬לשמאל יש שותפות פוליטית ולימין יש מורשת ‪ -‬לחלקו ‪-‬‬ ‫ז'בוטינסקאית אזרחית מאוד מובהקת‪ .‬מה שחשוב הוא שתקציב המדינה ישקף את מבנה‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬אני לא אגיד שבכל מקום זה צריך להיות ‪ ,20% ,20% ,20%‬אבל בגדול כן‪.‬‬ ‫קח את משרד הדתות לדוגמה‪ .‬כמה דתות יש בארץ? לדת היהודית יש לפחות חמישה סוגי‬ ‫ביטוי שונים‪ ,‬אבל יש ‪ 20%‬שהם לא יהודים בארץ‪ .‬כמה מתקציב משרד הדתות ניתן ללא‬ ‫יהודים? ספק אם ‪ .1%‬זאת הדיספרופורציה‪ ,‬שהמיליונים הבודדים האלה לא משנים אותה‪.‬‬ ‫הפרטים נכונים‪ ,‬אבל המבנה לא נכון‪ ,‬הסטרוקטורה לא נכונה‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני לא מתווכח עם הדברים‪ .‬אני חושב שחשוב לראות גם את החלק החיובי‪ ,‬כי מנסים ליצור‬ ‫תמונה של ממשלה שהיא אטומה לצורכי המגזר הערבי‪ ,‬ושיש ירידה בהשקעות במגזר‬ ‫הערבי‪ .‬אני חושב שהתמונה שהצגתי כאן היום מצביעה על כך‪ ,‬שיש פה ממשלה‪ ,‬שעם כל‬ ‫הוויכוח הפוליטי הקשה שיש לי ויש לנו בנושאים פוליטיים בסוגיות שונות לפחות עם חלק‬ ‫מהמנהיגות הערבית של ערביי ישראל‪ ,‬לרבות המנהיגות שיושבת כאן בכנסת‪ ,‬יש לה‬ ‫התייחסות עניינית לצרכים של האוכלוסייה‪ .‬זאת התייחסות עניינית שאולי עדיין לא באה לידי‬ ‫ביטוי בהערתך‪ ,‬ואני מקווה שגם זה יבוא‪ ,‬אבל בהחלט באה לידי ביטוי בכל מיני תחומים של‬ ‫גידול במשאבים שהממשלה משקיעה ומפנה לצרכים שונים במסגרת המגזר הערבי‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬יש לאופוזיציה ריטואל קבוע‪ ,‬שחוזר כמעט מדי יום‬ ‫שני‪ .‬נדמה שאין כמו הצעת האי‪-‬אמון שהועלתה דווקא היום כדי להעיד על הניתוק של‬ ‫האופוזיציה מרחשי לב הקהל‪ .‬לרוב אזרחי המדינה יש תחושה טבעית‪ ,‬אינסטינקט בסיסי‪,‬‬ ‫טבעי‪ ,‬לחוש כאיזה מצפן מול מדיניות הממשלה וצעדיה‪.‬‬ ‫אני חושב‪ ,‬שבמיוחד השבוע רוב אזרחי המדינה‪ ,‬באופן לא מקרי‪ ,‬מביעים אמון בראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬בממשלה שמובילה אותם‪ .‬אירועי השבוע האחרון מלמדים עד כמה מדינת ישראל‬ ‫מונהגת היום בדרך שמה שמנחה אותה זו טובת המדינה‪ ,‬השיקול הענייני ולא הפוליטי‪,‬‬

‫‪190‬‬


‫הקוניונקטורלי הקטן‪ ,‬של מפלגה כזאת או אחרת‪ ,‬או עניין קואליציוני כזה או אחר‪ ,‬ונראה‬ ‫שהדבר הזה לא נעלם מעיני או מאוזני רוב אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫מי ששמע כאן את דוברי האופוזיציה‪ ,‬אין לו אלא לחוש שכנראה באופוזיציה יש איזה ניתוק‪,‬‬ ‫ניתוק לא מבוטל מהתחושה הזאת; תחושה שאנחנו נמצאים במערכה ביטחונית וגם כלכלית‬ ‫קשה‪ ,‬שיש הסכמה לאומית רחבה של תמיכה במדיניות הממשלה‪ ,‬של תמיכה בצורך‬ ‫להילחם בטרור‪ ,‬אותה מלחמה שגם בדקות ובשעות אלה יחידות של צה"ל‪ ,‬חיילים ומפקדים‬ ‫בצה"ל מנהלים תוך סיכון חייהם בשורה של ערים ביהודה ובשומרון; תחושה של אין ברירה‪,‬‬ ‫כי אין דרך אחרת‪ ,‬אלא לנהל את המאבק הזה‪.‬‬ ‫גם היום ראיתי את דמעות התנין של האופוזיציה‪ ,‬האומרת‪ :‬תראו מה מצבנו בעולם‪ .‬דבר‬ ‫אחד לא עשו דוברי האופוזיציה גם היום ‪ -‬להקשיב לעצמם‪ .‬בשעה שדוברי האופוזיציה כאן‬ ‫היום הזילו את הדמעות האלה על מצבה של ישראל בעולם‪ ,‬הם לא שמעו איך מפיהם פה‪,‬‬ ‫בבית הזה‪ ,‬בכנסת‪ ,‬יוצאות אמירות שמזינות את הביקורת הקשה על ישראל בעולם‪ ,‬שלא‬ ‫בצדק‪ .‬דווקא באופוזיציה משמאל‪ ,‬כאן‪ ,‬בבית הזה‪ ,‬יוצאות התבטאויות כמו ששמענו רק היום‬ ‫על אשמת הכיבוש הישראלי‪ ,‬כביכול‪ ,‬ולא על אשמת הטרור של הצד הפלשתיני‪ ,‬לא על‬ ‫זכותה של המדיניות הישראלית של אין ברירה במלחמה הזאת מול תשתית הטרור‪ ,‬אלא‬ ‫דווקא אמירות שמזינות את מבקריה של ישראל בעולם‪.‬‬ ‫זו שעה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬לא לאי‪-‬אמון ולא לביקורת‪ ,‬אלא להסכמה לאומית רחבה בשעת‬ ‫החירום הזאת שאנחנו נמצאים בה‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫תודה רבה‪ .‬חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו ניגשים להצבעה‪ .‬שימו לב שיש שתי הצבעות נפרדות‪.‬‬ ‫בראשונה נצביע על הצעת האי‪-‬אמון של סיעת מרצ‪ ,‬ולאחר מכן על הצעת האי‪-‬אמון של‬ ‫סיעות חד"ש‪ ,‬רע"ם‪ ,‬עמ"ל‪ ,‬בל"ד ותע"ל‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪6‬‬

‫חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו מצביעים בהצבעה הבאה על ההצעה של חבר הכנסת חטיב והסיעות‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‬‫נגד‬ ‫אין‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪191‬‬


‫‪36‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬‬ ‫תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל כיתור הערים‬ ‫הפלשתיניות ומדיניות הממשלה בנושא הריסת בתים‬ ‫‪ 3‬ביוני ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬האמת היא שהחלק המסקרן והצבעוני ביותר בדבריו‬ ‫של ראש האופוזיציה בדיון כאן היה תרומתו למומחיות בתחום הספינינג‪ .‬ספינינג זה הביטוי‪,‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שהשתמש בו ראש האופוזיציה‪ .‬האמת היא שעקבתי בשקיקה רבה אחר‬ ‫דבריך‪ ,‬חבר הכנסת שריד ‪- - -‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫מדברים כאן על שפינוזה‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫בנושא הספינולוגיה‪ .‬אכן נושא תקשורתי מעניין‪ ,‬שראוי שיילמד אולי גם בבתי‪-‬ספר‬ ‫לתקשורת‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫אני יכול לתת לכם את הספר שנתתי לברק בנושא הזה‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫הוא כנראה למד אותו ושינן אותו היטב‪ .‬אבל אחרי ששמעתי את דבריו של ראש האופוזיציה‪,‬‬ ‫חבר הכנסת שריד‪ ,‬ואת דברי השבח יוצאי הדופן למומחיותם של שני ראשי ממשלה קודמים‬ ‫בתחום ה"ספין"‪ ,‬אני חייב לומר שראש האופוזיציה מתעלה על כולם‪ .‬אני חייב לומר זאת‬ ‫במיוחד אחרי ששמעתי את דבריו של חבר הכנסת שריד כאן ואת קו ההתקפה הציבורי שבו‬ ‫הוא בחר בנאומו היום במליאה‪ ,‬שכולו מלאכת מחשבת של ספינולוגיה‪ .‬מה היא ספינולוגיה?‬ ‫למי שאיננו יודע במה מדובר ‪ -‬אנחנו משתמשים פה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬בביטוי שאני לא‬ ‫בטוח שרוב הצופים‪ ,‬או רוב הציבור יודע מה הוא‪ .‬הניסיון לסובב או להטות את הנושא לכיוון‬ ‫הרצוי לך מבחינה תקשורתית ‪ -‬זו משמעות הביטוי‪ ,‬פחות או יותר‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬ראש האופוזיציה התעלה כאן היום על כולם‪ .‬כי הרי בסופו של דבר‪ ,‬מה שצריך היה‬ ‫לעסוק בו היום‪ ,‬כשמדובר בהודעת ראש הממשלה על צירוף שרים חדשים‪-‬ישנים לממשלתו‪,‬‬ ‫זה הרקע האמיתי לעניין‪ .‬הרי ראש הממשלה יכול היה לומר‪ :‬אני מוכן ללכת בעת הזאת‬ ‫לבחירות; אני מוכן לגרור את עם ישראל לבחירות‪ ,‬ולעשות זאת מתוך ידיעה ותחושה ‪ -‬עד‬ ‫כמה שאפשר‪ ,‬בפוליטיקה אף פעם אי‪-‬אפשר לדעת ‪ -‬שהוא יזכה לאמון גורף ורחב של‬ ‫הציבור כראש ממשלה בקדנציה הקרובה‪ ,‬קדנציה נוספת‪ .‬ראש הממשלה החליט שלא לגרור‬ ‫את העם לבחירות‪ ,‬החליט בצדק שזו איננה השעה לבחירות מוקדמות‪ .‬במקום שראש‬ ‫האופוזיציה יקום פה ויאמר‪ :‬אני מסיר את הכובע בפני ראש הממשלה ‪ -‬אולי במידה מסוימת‬ ‫היה צריך ראש האופוזיציה לומר לראש הממשלה תודה‪ ,‬כי הרי אילו נערכו היום בחירות‪,‬‬ ‫קרוב לוודאי שסיעתו של ראש האופוזיציה הייתה נשארת סיעת שוליים בבית הזה‪ ,‬בשמאל‬

‫‪192‬‬


‫הישראלי‪ .‬ובמקום לקום ולומר את זה‪ ,‬הוכיח לנו ראש האופוזיציה מומחיות‪ ,‬אני חייב לומר‬ ‫ראויה לציון‪ ,‬בתחום הספינולוגיה‪ .‬במקום לדבר על החלטתו הנכונה של ראש הממשלה שלא‬ ‫לגרור את העם לבחירות‪ ,‬הוא מצא לנכון לעשות ספינולוגיה ולהטות את הנושא לכיוון אחר‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫ראש האופוזיציה הוא תלמיד מובהק של שפינוזה‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫הוא מורה גדול בספינולוגיה‪ .‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬עוד נקודה אחת שראוי‬ ‫להתייחס אליה כאן היא נושא הבנייה בירושלים‪ ,‬שפורסמה היום‪ .‬שמעתי את ראש‬ ‫האופוזיציה מתקן את דבריו‪ ,‬כי בהתחלה הוא התייחס לבנייה בירושלים ולאחר מכן הוא‬ ‫הקפיד לתקן ולומר מזרח‪-‬ירושלים‪ .‬קודם כול‪ ,‬הרי ברור לכולנו ‪ -‬יש ירושלים אחת‪ ,‬מערב‪-‬‬ ‫ירושלים ומזרח‪-‬ירושלים‪ ,‬ורציתי לשאול שאלה אחת‪ :‬שכונת תלפיות‪-‬מזרח בירושלים‪ ,‬או כפי‬ ‫שהירושלמים נוהגים לכנות אותה ארמון‪-‬הנציב‪ ,‬זו מזרח‪-‬ירושלים או מערב‪-‬ירושלים? הרי‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬מי שלא מכיר אולי את מפתה של ירושלים ולא יודע במה מדובר ‪ -‬מדובר‬ ‫בבנייה ברצף לשכונת תלפיות‪-‬מזרח בירושלים‪ ,‬שכונה שנבנתה לאחר שחרור ירושלים ב‪-‬‬ ‫‪ 1967‬ואיחודה של העיר מחדש‪ .‬תלפיות‪-‬מזרח בעיני מרצ‪ ,‬זה שטח כבוש? זה מזרח‪-‬‬ ‫ירושלים או שזה חלק מירושלים?‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫ג'בל‪-‬מוכבר ‪- - -‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני חייב לומר שלא כל כך הבנתי את העניין הזה מדבריו של ראש האופוזיציה‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫הבנייה היא לא בשטח של מזרח‪-‬ירושלים‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שאם בונים בשכונת גילה או בנווה‪-‬יעקב או בתלפיות‪-‬מזרח‪ ,‬זה פסול בעיניכם‪,‬‬ ‫כי הרי זה מזרח‪-‬ירושלים‪ ,‬זה שטח שנבנה אחרי ‪ .1967‬אז אם זו גישתה החדשה של מרצ‪,‬‬ ‫שגילה‪ ,‬נווה‪-‬יעקב‪ ,‬תלפיות‪-‬מזרח‪ ,‬רמות ‪ -‬כל אלה מזרח‪-‬ירושלים‪ ,‬ושטח כבוש שאסור‬ ‫לבנות בו‪ ,‬טוב לדעת איפה מרצ מציבה את עצמה היום בדעת הקהל‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אשר להצעת האי‪-‬אמון בשם הסיעות הערביות‬ ‫בכנסת ‪ -‬ראשית‪ ,‬אני קצת תמה‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬על מה מלינים כאן‪ .‬הרי בסופו של דבר‪ ,‬כניסתם‬ ‫של כוחות צה"ל לשטחי הערים הפלשתיניות‪ ,‬כמו הכיתור שמבוצע עתה סביב ערים‬ ‫פלשתיניות‪ ,‬יש להם מטרה אחת ויחידה‪ ,‬והיא מניעת כניסת מחבלים מתאבדים לשטחי‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬ולא היו נדרשים להיכנס מחדש אחרי מבצע "חומת מגן"‪ ,‬אלמלא מקרי טרור‬ ‫מזעזעים‪ ,‬אלמלא המקרה של סיני קינן‪ ,‬תינוקת בת שנה וחצי שנרצחה בפתח‪-‬תקווה‪,‬‬ ‫אלמלא מקרי הרצח המזעזעים של אנשים שישבו לתומם במדרחוב בראשון‪-‬לציון‪ ,‬משחקים‬ ‫שח ומוצאים את מותם על‪-‬ידי מחבל מתאבד‪ .‬מחבלים מתאבדים‪ ,‬שאת מרביתם מי שלח‪,‬‬ ‫חבר הכנסת בשארה‪ ,‬או מי אחראי להם? ארגון ה"פתח"‪ .‬לא ה"חמאס" ולא "הג'יהאד"‪.‬‬

‫‪193‬‬


‫מי שמוביל בפיגועי הטרור בחודשים האחרונים‪ ,‬גם אחרי מבצע "חומת מגן"‪ ,‬זה ארגון‬ ‫ה"פתח"‪ ,‬שכולנו יודעים שמפקדו העליון הוא יאסר ערפאת‪ .‬והיום ברור לכולם‪ ,‬וזו איננה‬ ‫אמירה פוליטית‪ ,‬זו אמירה עובדתית‪ ,‬שלא רק שאין שום מאמץ אמיתי לסיכול טרור על‪-‬ידי‬ ‫ערפאת והרשות הפלשתינית‪ ,‬אלא הגורמים העוסקים בטרור‪ ,‬לרבות ה"פתח" עצמו ‪ -‬שלא‬ ‫לומר ה"חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי" ‪ -‬לרבות ה"פתח" עצמו‪ ,‬ארגונו של ערפאת‪ ,‬יודעים‬ ‫שאין שום מסר מערפאת להפסיק את הטרור‪ ,‬שום מסר ברור מערפאת להפסיק את הטרור‪.‬‬ ‫אז לבוא לפה ולהלין על כך שכוחות צה"ל נאלצים לחזור ולהיכנס לשם להציל חיי אדם ואולי‬ ‫למנוע פיגועי התאבדות נוספים?‬ ‫מי שרצה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬לקבל אולי ביטוי נוסף לאופיה של הרשות הפלשתינית‪ ,‬שחבר‬ ‫הכנסת בשארה כה מגן עליה פה‪ ,‬אני חושב שניתן למצוא זאת בהחלטת מה שקרוי ‪ -‬ואני‬ ‫אפילו מתבייש להשתמש לצורך העניין הזה בביטוי ‪" -‬בית‪-‬המשפט" של הרשות‬ ‫הפלשתינית‪ .‬כי הרי מה שקרוי בית‪-‬המשפט של הרשות הפלשתינית מבזה כל מערכת‬ ‫משפטית באיזושהי מדינה או באיזושהי רשות מתוקנת‪ .‬ההחלטה של אותה מערכת‪ ,‬שיש‬ ‫מקום לשחרר את אחמד סעדאת‪ ,‬שהוא היום המנהיג של אותו ארגון שאחראי לרציחתו של‬ ‫חברנו השר רחבעם זאבי‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ ,‬כמו החלטה של אותו בית‪-‬משפט רק לפני זמן‬ ‫קצר‪ ,‬שיש מקום לשחרר מן הכלא את פואד שובאכי‪ ,‬שהוא גזבר הטרור של ערפאת‪ ,‬האיש‬ ‫שאחראי להשגת הכספים או המימון והכוונת כספי הטרור מטעמו של יאסר ערפאת‪ ,‬זה‬ ‫מעיד יותר מאשר כל דבר אחר על אופיה של הרשות הפלשתינית‪ .‬אין ספק שזו החלטה‬ ‫חמורה ביותר‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬ישראל מעולם לא ויתרה‪ ,‬וחשוב לציין זאת גם בהקשר זה‪ ,‬על זכותה על‪-‬פי המשפט‬ ‫הבין‪-‬לאומי וגם על‪-‬פי ההסכמים להסגרתם של אנשים שמעורבים בטרור‪ ,‬לרבות האנשים‬ ‫הללו‪ :‬פואד שובאכי ואחמד סעדאת ואחרים‪ ,‬ואין לי ספק שהאנשים האלה בכל מקרה לא‬ ‫יינקו ולא יתחמקו מעונש‪ .‬אגב‪ ,‬יש לי איזו הרגשה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שיש פה עוד איזה‬ ‫תעלול מבית‪-‬מדרשו של ערפאת‪ .‬אחד הדברים שחוזרים על עצמם אצלו כל הזמן זה הניסיון‬ ‫למכור כל פעם אותה סחורה‪ .‬הוא כנראה הבין‪ ,‬שג'ורג' טנט‪ ,‬ראש ה‪ ,CIA-‬מגיע לאזור‪ ,‬והוא‬ ‫רוצה להיראות חיובי‪ .‬אז מה יותר קל מאשר מצב שבו יבוא אליו ראש ה‪ CIA-‬ויגיד‪ :‬אני‬ ‫מקווה שאתה לא מעלה על דעתך לשחרר את המנוולים האלה מהכלא‪ .‬וערפאת יגיד‪ :‬אני‪,‬‬ ‫מה פתאום? אני לא אשחרר אותם מהכלא‪.‬‬ ‫הנה הוא כבר קיבל נקודות חיוביות בלי שעשה דבר‪ .‬אני מציע שנתפכח מאשליות בעניינו של‬ ‫ערפאת ושנקבל את הקביעה הפשוטה‪ ,‬שגם כשמדובר על תהליך של רפורמות כאלה‬ ‫ואחרות בצד הפלשתיני‪ ,‬הן לא תיתכנה‪ .‬והביטוי הזה "רפורמות אמיתיות"‪ ,‬שאנחנו אולי‬ ‫היינו רוצים לראות אצל המנהיגות הפלשתינית‪ ,‬זה תרתי דסתרי‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬עוד הערה אחת‪ ,‬ברשותכם‪ ,‬להתייחסות לבנייה‬ ‫הבלתי‪-‬החוקית‪ ,‬ובהקשר ספציפי גם לאותה בנייה של משפחת אל‪-‬טורי‪ ,‬שבגינה הוגשה גם‬ ‫הצעת האי‪-‬אמון כאן‪ ,‬וחשוב להעמיד דברים על דיוקם‪ .‬מדובר בשטח אדמה של כ‪3,000-‬‬ ‫דונם‪ ,‬שהוא בניהול מדינת ישראל זה עשרות שנים‪ ,‬ומינהל מקרקעי ישראל משכיר אותו‬ ‫לחוכרים שונים כבר שנים רבות‪ .‬אותה משפחה אומנם טוענת לבעלות על הקרקע הזאת‪,‬‬ ‫ובשנה שחלפה סילקה מתוכה את החוכרים כדין ופלשה לאותו שטח אדמה‪.‬‬ ‫בסתיו ‪ 1999‬הם סימנו את הקרקע ביתדות‪ ,‬וכתוצאה מכך הוגשה נגדם תביעה לבית‪-‬‬ ‫המשפט‪ .‬ביום ‪ 2‬בדצמבר ‪ 1999‬הוצא נגדם צו מניעה זמני‪ ,‬שמונע מהם להיכנס לשטח‪.‬‬ ‫כעבור זמן‪ ,‬ביום ‪ 21‬במרס ‪ ,2000‬הפך הצו הזמני לצו קבוע‪ ,‬ובית‪-‬המשפט קבע שאסור להם‬ ‫להיכנס לאותו שטח אדמה שהוא לא בבעלותם‪ .‬אגב‪ ,‬אותה משפחה לא ערערה על פסק‪-‬‬ ‫הדין ופסק‪-‬הדין הזה הפך לפסק‪-‬דין חלוט‪ .‬ביום ‪ 25‬באוקטובר ‪ 2001‬הם פלשו לשטח‪.‬‬ ‫כתוצאה מהפלישה הזאת ומפלישות חוזרות ונשנות נאלצו‪ ,‬כל פעם שהם פלשו מחדש‪,‬‬ ‫לפנות אותם‪ .‬אגב‪ ,‬כעבור כמה פלישות‪ ,‬גם בימים האחרונים‪ ,‬וזו כבר הפעם החמישית‬

‫‪194‬‬


‫שבניגוד לצו חלוט ופסק‪-‬דין חלוט של בית‪-‬משפט‪ ,‬כמתחייב מהיותנו מדינת חוק‪ ,‬הם פלשו‬ ‫לשטח והציבו בו אוהלים חדשים‪.‬‬ ‫כך שמדובר פה רק בעניין אחד ויחיד‪ ,‬והוא החובה שלנו להתקיים כמדינה שיש בה שלטון‬ ‫חוק‪ ,‬שבה מי שנכנס לקרקע לא לו‪ ,‬בית‪-‬המשפט קובע בפסק‪-‬דין חלוט שזו איננה האדמה‬ ‫שלו ועליו לפנותה‪ .‬כך צריך להיות וכך צריך להתקיים‪ ,‬ומוטב לא לנסות לעשות הון פוליטי‬ ‫ציני מכל עניין ומכל דבר כאילו מדובר פה בעניין אחר‪ ,‬כאשר פה מדובר במקרה חד וברור‪.‬‬ ‫יש מקרים שאולי הדברים לא כל כך ברורים‪ .‬פה מדובר במקרה חד וברור גם ברמה‬ ‫המשפטית‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬אני כל פעם תמה מחדש‪ ,‬למה יש בבית הזה חברי כנסת‬ ‫שמשקיעים אנרגיה כל כך רבה בתוצאה הלא‪-‬נעימה לפעמים של הטרור הפלשתיני ‪ -‬הצורך‬ ‫שלנו להתגונן מפניו‪ .‬ולא שיש סיבה‪ .‬כי הרי אף אחד מאתנו‪ ,‬בוודאי לא החיילים והמפקדים‬ ‫שלנו במחסומים ובמקומות אחרים‪ ,‬אינו שש להיות בסיטואציות לפעמים לא כל כך פשוטות‬ ‫מול אוכלוסייה אזרחית‪ ,‬ולפעמים זה גם מול אשה ותינוק שנמצאים במחסום ורוצים לעבור‪.‬‬ ‫אבל בסופו של דבר ראוי להזכיר‪ ,‬וחבל שהדבר הזה לא זוכה לתשומת‪-‬לב ראויה על‪-‬ידי מי‬ ‫שמעלים כאן את הבעיה‪ ,‬שאשה ותינוקת לעתים מעוכבים במחסום של צה"ל‪ ,‬כדי שלא יהיו‬ ‫עוד אסונות כמו זה של סיני קינן בת השנה וחצי‪ ,‬שנרצחה בפתח‪-‬תקווה על‪-‬ידי מחבל‬ ‫מתאבד‪ .‬אני מעדיף‪ ,‬עם כל הצער‪ ,‬אי‪-‬נעימות של אשה ותינוק המעוכבים במחסום‪ ,‬מאשר‬ ‫עוד מקרה רצח או מקרי פשע מתועבים של פלשתינים היוצאים משטחי הרשות הפלשתינית‬ ‫ומפוצצים את עצמם על תינוקת בעגלתה‪ .‬זו הסיבה האמיתית‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬ובמקום‬ ‫להתמקד בתוצאה‪ ,‬ראוי להתמקד בסיבה‪.‬‬ ‫אין זה אומר שצה"ל לא צריך להפיק לקחים‪ .‬אני משוכנע שיום‪-‬יום צה"ל עושה זאת‪ .‬אין צבא‬ ‫שנמצא או מתמודד עם משימות דומות ועם אתגרים דומים ויודע לשמור על אמות מידה‬ ‫מוסריות כמו אלה של צה"ל‪ ,‬בנסיבות האלה של איומים כאלה‪ ,‬מול טרור פלשתיני ומול‬ ‫סכנות כאלה גם לחיי החיילים וגם לחיי האזרחים שלנו כאן בישראל‪ .‬ולכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪,‬‬ ‫ראוי היה שתשומת הלב תינתן גם על‪-‬ידי חברי הכנסת שמעלים זאת כאן בבית‪ ,‬למאמץ‬ ‫למנוע את הסיבה‪ ,‬את המקור של הבעיה – לעצור את הטרוריסטים שיוצאים לפה‪ ,‬למרכז‬ ‫הארץ ‪ -‬ולשים קץ לתופעה הזאת‪ .‬יש להגן על חיי האזרחים שלנו כאן בישראל‪ .‬וכאשר הדבר‬ ‫הזה יושג‪ ,‬אני משוכנע שבסופו של דבר זה יביא גם הקלה לאוכלוסייה הפלשתינית‪ ,‬כי אין‬ ‫ספק שיש סבל בקרב אוכלוסייה חפה מפשע בצד הפלשתיני‪ .‬מי שנושא באחריות לסבל הזה‬ ‫הוא קודם כול המנהיגות הפלשתינית‪ ,‬שעושה לעתים גם שימוש ציני בסבל הזה של‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬כדי לנסות להשיג מטרות פוליטיות‪.‬‬ ‫היו"ר יגאל ביבי‪:‬‬ ‫תודה רבה לשר נוה‪ .‬רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו מצביעים על שתי ההצעות בנפרד‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫על הצעת סיעות חד"ש‪ ,‬רע"ם‪ ,‬עמ"ל‪ ,‬בל"ד ותע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‬ ‫כיתור הערים הפלשתיניות ומדיניות הממשלה בנושא הריסת הבתים‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫ ‪67‬‬‫נגד‬ ‫‪1‬‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬ ‫אנחנו עוברים להצבעה על הסעיף השני‪ ,‬והוא הודעת ראש הממשלה על צירוף שרים‬ ‫לממשלה‪.‬‬

‫‪195‬‬


‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫בעד הודעת ראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הודעת ראש הממשלה על צירוף שרים לממשלה נתקבלה‪.‬‬

‫‪196‬‬

‫ ‪54‬‬‫ ‪23‬‬‫‪6 -‬‬


‫‪37‬‬ ‫הצהרת ראש הממשלה אריאל שרון בסיום פסגת עקבה‬ ‫‪ 4‬ביוני ‪2002‬‬ ‫אני מבקש להודות להוד מלכותו המלך עבדאללה על אירוח פגישה זו‪ ,‬ולהביע את הערכתה‬ ‫של ישראל לנשיא בוש על בואו לכאן להיפגש עם ראש הממשלה עבאס ואיתי‪ .‬תודה ‪.‬‬ ‫כראש ממשלת ישראל ‪ -‬הארץ שהיא ערש לידתו של העם היהודי ‪ -‬אחריותי הראשונה‬ ‫במעלה היא לביטחון עם ישראל ומדינת ישראל‪ .‬לא תהיה כל פשרה עם הטרור‪ ,‬וישראל‪ ,‬יחד‬ ‫עם כל אומות העולם החופשי‪ ,‬תמשיך להילחם בטרור עד לתבוסתו המוחלטת ‪.‬‬ ‫ביטחון קבע מחייב שלום ושלום קבע לא יושג אלא דרך ביטחון ‪.‬ישנה כעת תקווה להזדמנות‬ ‫חדשה לשלום בין הישראלים והפלשתינים ‪.‬ישראל‪ ,‬כמו אחרים‪ ,‬הביעה את תמיכתה האיתנה‬ ‫בחזון הנשיא בוש‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי בנאומו מה‪ 24-‬ביוני ‪ ,2002‬בנוגע לשתי מדינות ‪-‬‬ ‫ישראל ומדינה פלשתינית ‪ -‬החיות זו לצד זו בשלום ובביטחון‪ .‬עם ישראל וממשלת ישראל‬ ‫מקדמים בברכה את ההזדמנות לחדש את המו"מ הישיר עפ"י הצעדים במפת הדרכים‪ ,‬כפי‬ ‫שאומצה ע"י ממשלת ישראל‪ ,‬כאמצעי למימוש חזון זה‪ .‬אין לישראל עניין לשלוט בפלשתינים‪,‬‬ ‫צריך שהפלשתינים ישלטו על עצמם במדינה משלהם‪ .‬מדינה פלשתינית‪ ,‬דמוקרטית החיה‬ ‫בשלום מלא עם ישראל תקדם לטווח הארוך את ביטחונה ושלמותה של ישראל כמדינה‬ ‫יהודית ‪.‬אולם‪ ,‬לא ייתכן שלום בלי מיגור והדברת הטרור‪ ,‬האלימות וההסתה‪ .‬נפעל יחד עם‬ ‫הפלשתינים ומדינות אחרות להילחם בטרור ‪,‬האלימות וההסתה על כל סוגיהם‪ .‬כאשר כל‬ ‫הצדדים מבצעים את ההתחייבויות המוטלות עליהם‪.‬‬ ‫אנו נחתור להשיב את חיי הפלשתינים למסלולם‪ ,‬לשפר את המצב ההומניטרי‪ ,‬לשקם את‬ ‫האמון ולהתקדם לקראת מימוש חזון הנשיא‪ .‬אנו נפעל באופן שישמר את הכבוד וזכויות‬ ‫האדם של כל האנשים ‪.‬אנו רוצים להבהיר לעמיתינו הפלשתינים שאנו מבינים את החשיבות‬ ‫של רציפות טריטוריאלית ביהודה ושומרון למדינה פלשתינית בת‪-‬קיימא‪ ,‬ומדיניות ישראל‬ ‫בשטחים הנתונים למו"מ ישיר עם הפלשתינים תשקף עובדה זו ‪.‬אנו מקבלים את העקרון‬ ‫שאף פעולה חד‪-‬צדדית מצד כלשהו לא תחרוץ מראש את תוצאת המו"מ בינינו‪ .‬בסוגיית‬ ‫המאחזים הבלתי מאושרים‪ ,‬אני מבקש לחזור על דבריי שישראל היא מדינה המנוהלת עפ"י‬ ‫שלטון החוק‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬אנו נתחיל מיד בהסרת מאחזים בלתי מורשים‪.‬‬ ‫ישראל שואפת לשלום עם כל שכנותיה הערביות‪ ,‬ותהיה מוכנה לנהל מו"מ‪ ,‬בתום לב ‪,‬בכל‬ ‫מקום בו תמצא לכך שותפים‪ .‬כאשר ייכונו יחסי נורמליזציה‪ ,‬אני משוכנע כי מדינות אלה‬ ‫ימצאו בישראל עם ושכן המחויב לשלום כולל ולשגשוג עבור כל עמי האזור ‪.‬תודה רבה‬ ‫לכולם‪.‬‬

‫‪197‬‬


38 ‫הברית ג'ורג' בוש‬-‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ונשיא ארצות‬ ‫לאחר פגישתם בבית הלבן‬ 2002 ‫ ביוני‬10

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and US President George Bush following their meeting at the White House 10 June 2002

President Bush: It's my honor to welcome back Israel's Prime Minister to the Oval Office. Every time the Prime Minister comes, we have a very frank and good exchange. Like today, we talked about how to achieve peace in the Middle East. I reiterated my strong view that we need to work toward two states living side by side in peace. And we talked about how to achieve this how to achieve security and peace and economic hope for all people in the region. I appreciate so very much the Prime Minister's coming and willingness to share his views about his country's future. Every time he comes I learn a lot, and I want to thank you for coming, Mr. Prime Minister. Prime Minister Sharon: Thank you. President Bush: Do you want to say a few things? Prime Minister Sharon: Yes. I would like to thank you, Mr. President, for having me again here. I think it was a very interesting and fruitful talk about reaching a peace in the Middle East. Israel is a peace-seeking country. We believe in peace, we are committed to peace. Of course, in order to achieve peace in the Middle East, first of all we have to have security. There should be a full cessation of terror hostilities and incitement. And, of course, we must have a partner for negotiations. At the present time, we don't see yet a partner. We hope there will be a partner there, with whom we'll be able to move forward, first to achieve a doable peace in the area and, second, of course, to provide security to the citizens of our countries. And of course one of the most important things is how really to take the necessary steps to make the life of the Palestinians and other nations in the region better than they are now. These, I would say, were the main subjects of our talks today. Again, thank you so much.

198


Question: Is Israel hurting the peace process with repeated incursions and by ruling out, even as you're trying to jump-start the peace process, a withdrawal to the country's 1967 borders? President Bush: There are people in the Middle East who want to use terror as a way to derail any peace process. And we've got to work together to create the conditions that will prevent a few from stopping what most people in the region want, which is peace. Israel has a right to defend herself. And, at the same time as Israel does so, the Prime Minister is willing to discuss the conditions necessary to achieve what we want - which is a secure region and a hopeful region. And that's why we discussed reforms that would enable a Palestinian Authority to emerge, which could give great confidence to two peoples, the Israelis and, as important, the Palestinians. And that's important. And so we're going to continue to work together, along with some of the Arab leaders, to fight off terror, to prevent the few from dictating against the will of the many in the region. Question:…of Israel Channel Two. Mr. President, there's a wide concern within the Israel government that after the next terror bombs there should be an expelling of Arafat from the region. What do you think about it? Do you think it's a fruitful move? Or it's a destructive move that will hurt the peace process? President Bush: I don't think Mr. Arafat is the issue. Question: He is the issue President Bush: Excuse me for a minute. Let me start over. I don't think Mr. Arafat is the issue. I think the issue is the Palestinian people. And as I have expressed myself, I am disappointed that he has not led in such a way that the Palestinian people have hope and confidence. And so, therefore, what we've got to do is work to put institutions in place which will allow for a government to develop which will bring confidence not only to Israelis, but the Palestinians. Question: Mr. President, sir, what can you tell us about this dirty bomb plot, is there still a threat? And if this had happened, was Washington, D.C. the target? President Bush: I can tell you that we have a man detained who is a threat to the country. And that, thanks to the vigilance of our intelligence gathering and law enforcement, he is now off the streets, where he should be. And I'll let the Defense Department and the Justice Department comment on specifics. Question: #Radio. Mr. President, I would like to hear your view about the regional summit we all discussed. Do you think that this regional summit should be based on Security Council Resolution 1397 calling to establish a

199


Palestinian state, which you mention in your vision? Or do you think it just should be based on the 242 and 338 Resolutions that we all know about? President Bush: Look, I think, here's the thing. First of all, let's get the summit in context. You're talking about the proposed summit this summer, a ministerial summit of people that come together to work toward the conditions necessary to establish a peace. See, the conditions aren't even there yet that's because no one has confidence in the emerging Palestinian government. And so, first things first, and that is, what institutions are necessary to give the Palestinian people hope and to give the Israelis confidence that the emerging government will be someone with whom they can deal. And that's going to require security steps; transparency, when it comes to economic matters; anticorruption devices; rule of law, enforced by a court system. Now, it is very important for people to understand that as these steps taken, as people work together to achieve the institutions necessary peace, that there is a political process on the horizon as well. But ministerial meetings that the Secretary of State, Colin Powell, suggested all aimed at working toward the foundation necessary for there to confidence and eventual peace. Thank you all.

200

are for the are be


‫‪39‬‬ ‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס‬ ‫להצעה לסדר היום בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה‬ ‫פרלמנטרית להסכם אוסלו‬ ‫‪ 12‬ביוני ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬מאוד התרגשתי מדבריו של חבר הכנסת אורי אריאל‪,‬‬ ‫שדיבר כשופט עליון ‪ -‬אסור להסתיר דברים‪ ,‬צריך לדון ביושר‪ ,‬בתום‪-‬לב‪ .‬אני הייתי בטוח‬ ‫שאחרי הדברים האלה הוא יציע להקים ועדת חקירה על הקמת התנחלויות בלתי ליגליות‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אני מסכים‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫בלתי ליגליות‪ ,‬בניגוד לחוק ‪- -‬‬ ‫חיים דרוקמן )מפד"ל(‪:‬‬ ‫מה זה בלתי ליגלי?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫ ‪ -‬בניגוד לביטחון‪ ,‬בניגוד למדיניות הממשלה‪.‬‬‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אני מסכים‪ .‬יתברר שאתה אחראי לרוב ההתנחלויות‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אל תפריע לי‪ .‬מקימים מפה שלא יהיה אפשר להגן על הארץ‪ ,‬אי‪-‬אפשר לעשות שלום‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אני מסכים ‪- - -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫חשבתי שאתה מדבר על יושר‪ ,‬מתוך דאגה למדינה‪ .‬בימים אלה אתם מקימים התנחלויות ‪- -‬‬

‫‪201‬‬


‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫בוא נקים ועדת חקירה ‪- - -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫כשכל הארץ נמצאת במשבר נורא‪ .‬יכול להיות שצריך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לא‬ ‫רק על התנחלויות בלתי ליגליות‪ ,‬בניגוד לבית הזה‪ ,‬בניגוד לדעת הרוב‪ ,‬בניגוד‬ ‫להתחייבויותיה של מדינת ישראל ‪ -‬לעשות צחוק מכולנו‪ .‬בניגוד לצורכי הביטחון‪ ,‬בניגוד‬ ‫לעתיד המדינה‪ .‬צריך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על אלה שהפסיקו את תהליך אוסלו‬ ‫ולא על אלה שהקימו אותו‪ .‬אני רוצה להסביר מה זה תהליך אוסלו‪ .‬זה היה תהליך נכון ועשו‬ ‫עוול למדינה שהפסיקו אותו‪ .‬קודם כול‪ ,‬תהליך אוסלו ‪ -‬והיום זה ברור ‪ -‬נתן למדינת ישראל‬ ‫תנופה כלכלית חסרת תקדים‪ .‬בשלוש השנים של תהליך אוסלו התל"ג של ישראל עלה ב‪-‬‬ ‫‪ .50%‬תראו עכשיו את העוני אצלנו ואצל אחרים ‪- - -‬‬ ‫בנימין אלון )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫למה הפסיקו אותו?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫בגלל חוסר הידברות‪ .‬אתם מביאים את הארץ הזאת להיות ארץ ענייה‪ ,‬שקועה במשבר‪,‬‬ ‫בחוסר שכל‪ ,‬בחוסר הבנה‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫למה? למה זה קרה? זה לא בגלל אוסלו?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אוסלו נתנה תנופה כלכלית חסרת תקדים‪ .‬צחקו על "מזרח תיכון חדש"‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫שקר ‪ - - -‬זה היה בגלל העליה‪.‬‬ ‫שר החוץ ש' פרס‪:‬‬ ‫תהליך אוסלו הביא לקיום ועידות כלכליות במזרח התיכון בצורה חסרת תקדים‪ .‬בקזבלנקה‬ ‫נאספו ‪ 3,000‬מנהיגים פוליטיים ומנהיגים כלכליים ‪ -‬יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬מכל העולם‪ .‬פעם‬ ‫ראשונה בתולדות המזרח התיכון הייתה הידברות כזאת‪ ,‬התחילה צמיחה‪ ,‬התחילה תקווה‪.‬‬ ‫על הדבר הזה חזרו ארבע פעמים ‪ -‬בקזבלנקה‪ ,‬בקהיר‪ ,‬ברבת‪-‬עמון‪ ,‬בדוחא ‪ -‬ועכשיו תראו‬ ‫לאן דחפתם אותנו‪ ,‬לפינה‪ ,‬מבודדים במצב של הידרדרות חסרת תקדים‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מי אחראי?‬

‫‪202‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני גם רוצה להגיד שבעניין אוסלו יש ויכוח מוסרי בינינו‪ .‬מה זה יהדות‪ ,‬לשלוט על עם אחר?‬ ‫לעשות מהשטחים מגרשי כדורגל? שמעתם ביטוי כזה? מגרשי כדורגל‪ .‬איזו שפה זאת?‬ ‫איפה הערכים המוסריים המינימליים שלכם? מה אתם רוצים? חוסר עתיד‪ ,‬חוסר תקווה‪,‬‬ ‫ערפל‪ .‬אתם מבזים את עמנו‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מה עם רצח יהודים?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אנחנו הלכנו לאוסלו מפני שאנחנו מאמינים שהיהדות בנויה על יסוד מוסרי‪ .‬לא נולדנו להיות‬ ‫עם אדונים‪ .‬לא נולדנו להיות עם שליטים‪ .‬לא נולדנו להפוך שטחים ואנשים למגרשי כדורגל‪.‬‬ ‫מאיפה זה בא? מדוע אתם לא אומרים מלה על העניין הזה? אוסלו זה המשך קיומו של העם‬ ‫היהודי על בסיס מוסרי ולא על בסיס כוחני‪ ,‬לא על עיוורון‪ ,‬לא על בוז‪ .‬באוסלו זה התחדש‪,‬‬ ‫מפני שבסופו של דבר מוסרו של העם יעלה על תאבונם של אחדים שאיבדו כל רסן‪ ,‬כל‬ ‫בסיס‪ .‬תגידו לי‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬מי מכם לא התבייש אתמול כאשר שמע את איווט ליברמן‬ ‫אומר שיש להפוך את השטחים למגרשי כדורגל?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫כאשר נרצחים יהודים‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫יש ביניכם מישהו? אתה התגאית בזה? מישהו יכול לדבר כך?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫כשיהודים נרצחים אתה מתגאה בזה?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫יהודים מתים כל יום‪.‬‬ ‫רן כהן )מרצ(‪:‬‬ ‫זה בגלל ההתיישבות שלכם‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫הסכם אוסלו הולך ומתחזק‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫בטח‪.‬‬

‫‪203‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫רוב גדל והולך בבית הזה היום הוא בעד מדינה פלשתינית‪ ,‬ימין ושמאל‪ .‬אתם מטאטאים את‬ ‫זה אל מתחת לשטיח‪ .‬מי כיום לא תומך במדינה פלשתינית? רק מיעוט קטן ‪- -‬‬ ‫מדינה פלשתינית דרושה כדי שישראל תישאר מדינה יהודית‪ .‬דרושה לנו מדינה פלשתינית‬ ‫כדי שאנחנו נישאר מדינה יהודית‪ ,‬לא מדינה בין‪-‬לאומית‪ ,‬דו‪-‬לאומית עם רוב ערבי‪ .‬אין לכם‬ ‫תשובה‪ ,‬שום עתיד‪ .‬רק דם‪ ,‬רק דרדור‪ ,‬רק סטייה‬ ‫חבר הכנסת ליברמן‪ ,‬אני שמח שהפכת ב"מונדיאל" לכוכב כדורגל מונדיאלי‪ .‬אתה רוצה‬ ‫להפוך את כל העולם למגרש כדורגל‪ ,‬לא? איזה מין דיבורים? איך אתה לא מתבייש‪ ,‬תגיד‬ ‫לי?‬ ‫אביגדור ליברמן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אני מתבייש שיש לי שר חוץ כמוך ‪- - -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אתה לא יודע שחיים שם אנשים? אתה לא יודע שחיים שם ילדים? איך אתה מדבר כך?‬ ‫איזה טון? איזה סגנון?‬ ‫בנימין אלון )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אדוני‪ ,‬ככה אתם מסבירים את ישראל באירופה?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אחת העלילות הכי גדולות‪ ,‬כאילו הסכם אוסלו נתן לפלשתינים נשק ‪- - -‬‬ ‫סליחה‪ ,‬מה שפועל היום נגדנו זה לא נשק‪ ,‬אלא אנשים‪ .‬הבעיה שלנו זה מתאבדים‪ ,‬ואוסלו‬ ‫לא נתנה מתאבדים‪.‬‬ ‫אביגדור ליברמן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אוסלו הביאה את כל המתאבדים לכאן‪ .‬תגיד כמה נרצחו מאז אוסלו‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫איווט ליברמן‪ ,‬אני מכיר את תורתך‪ .‬היא נלוזה‪ ,‬היא עומדת בניגוד לכל יסודות היהדות‪ ,‬לכל‬ ‫יסודות המוסר ‪- -‬‬ ‫אביגדור ליברמן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫כמה נרצחו מאז אוסלו?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תהיה גם אתה צנוע‪ .‬מכירים את הדעות האלה‪ ,‬עוד נפציץ את אסואן אחר כך‪ .‬הבעיה של‬ ‫מדינת ישראל היום יותר משהיא נשק היא מתאבדים‪ ,‬והטיפול במתאבדים הוא שונה‬

‫‪204‬‬


‫מהטיפול ברובים‪ .‬צריך לעשות פעם אחת דיון אמיתי איך מתגברים על המתאבדים‪ .‬זה לא‬ ‫שייך לאוסלו‪ .‬כשאני הייתי שר הביטחון הערכנו שהיו ברצועת‪-‬עזה כ‪ 30,000-‬כלי ירייה‪ ,‬לפני‬ ‫אוסלו‪ .‬קשה להבריח רובים? זו הבעיה? לפני אוסלו לא היו פיגועים? לפני אוסלו לא היה‬ ‫טרור? לפני אוסלו לא פגעו באוניות‪ ,‬במטוסים וביהודים? אני לא רוצה לזכות את‬ ‫הפלשתינים‪ ,‬אני חושב שהם עשו שגיאות קשות מאוד‪ ,‬אבל אחרי הפיגועים בירושלים‪ ,‬בתל‪-‬‬ ‫אביב ובאשקלון ב‪ ,1996-‬בכל זאת פעם אחת אש"ף התאושש ואסר כ‪ 1,000-‬אנשים‬ ‫מה"חמאס"‪ ,‬הרג ‪ 20‬מראשי הטרור‪ ,‬הטרור פחת ונהנתה מכך ממשלת נתניהו‪.‬‬ ‫בנימין אלון )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫זה לא עוזר לך‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫מה עוזר? עיוורון עוזר? מה עוזר ‪ -‬לעצום את העיניים‪ ,‬לא לראות ערבים‪ ,‬לא לראות מה‬ ‫קורה בכלכלה‪ ,‬לא לראות מה קורה בדמוקרטיה? לא לראות מה קורה בביטחון? עצימת‬ ‫עיניים‪ ,‬זה דבר שעוזר?‬ ‫בנימין אלון )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אומץ לב‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫הוויכוח הוא ויכוח‪ .‬יצחק רבין‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬ואנוכי הלכנו לאוסלו מטעמים מוסריים‪ ,‬פוליטיים‬ ‫וכלכליים‪ ,‬ואני גאה על זה‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אל תזכיר את שמו‪ ,‬רבין היה נגד ‪- - -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אין היום מדינה אחת בעולם‪ ,‬לרבות ארצות‪-‬הברית של אמריקה‪ ,‬שאיננה תומכת בפתרון של‬ ‫שתי מדינות ‪ -‬מדינה יהודית ומדינה פלשתינית‪ .‬הרוב במדינת ישראל בעד מדינה פלשתינית‪.‬‬ ‫בנימין אלון )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מעבר לירדן‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫הרוב במדינת ישראל בעד הורדת התנחלויות‪ .‬אתם מיעוט‪ ,‬מיעוט צועק‪ ,‬מיעוט מרים קול‪,‬‬ ‫אבל מיעוט‪.‬‬ ‫אליעזר כהן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫‪ - - -‬לך לבחירות‪.‬‬

‫‪205‬‬


‫אביגדור ליברמן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫נבדוק בבחירות את המיעוט‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫ ‪ -‬ונעמוד בגאווה‪ .‬נראה בבחירות‪ .‬אני רואה שאתה מייצג את הרוב‪ .‬אנחנו עשינו באוסלו‬‫את הדבר הנכון‪ .‬המערכה על אוסלו לא הסתיימה‪ ,‬נחזור אליה ברוב גדול‪ .‬יש בה צדק של‬ ‫אמת‪ ,‬יש בה אמת פוליטית‪ ,‬יש בה הכרח לעתידו היהודי של העם היהודי‪ ,‬יש בה הכרח‬ ‫למערכת יחסים אמיתית עם העם הערבי‪ ,‬הם שכנים שלנו ונצטרך לחיות אתם בשלום‬ ‫ובכבוד‪ .‬אפשר לדחות אך הדחייה היא רוויית דמים ועולה ביוקר לשני העמים‪ .‬גם‬ ‫הפלשתינים משלמים מחיר כבד מאוד‪ ,‬בעוני ובדלדול‪ ,‬על זה שהם הפרו את הסכם אוסלו‪.‬‬ ‫כואב הלב‪ .‬גם לנו כואב הלב על מה שקורה‪ .‬שני העמים משלמים בטירוף על דבר שלא היה‬ ‫צריך להפר אותו‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד לחברי הקואליציה‪ ,‬לפי ההסכם הקואליציוני הקואליציה תכבד את כל‬ ‫ההסכמים החתומים על בסיס של הדדיות‪ .‬אני מקווה שגם היום הקואליציה תהיה נאמנה‬ ‫להחלטת הקואליציה‪ .‬אני מציע להוריד את ההצעה הזאת מסדר היום‪.‬‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫חבר הכנסת אורי אריאל‪ ,‬אתה רוצה להשיב? יש לך חמש דקות‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אדוני שר החוץ‪ ,‬למה הכעס הזה והרוגז הזה? למה‬ ‫לדבר על היושר שלי? יש לך משהו נגד יושרי? אני לא מתהדר בזה‪ ,‬אני גם לא מתבייש‬ ‫בזה‪ .‬לא שמעתי‪ ,‬אדוני שר החוץ‪ .‬אני לא פגעתי בך אישית‪ ,‬אני מקפיד בכבודך כמו בכבודם‬ ‫של שאר החברים‪.‬‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫השר שטרית לימד אותי‪ .‬בפרק חמישי‪ ,‬ועדת חקירה פרלמנטרית‪ ,‬בסעיף ‪97‬ב)ה( כתוב‪:‬‬ ‫"הציעו הממשלה או אחד מחברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום‪ ,‬רשאי חבר הכנסת‬ ‫המציע‪ ,‬או יושב‪-‬ראש הוועדה המציעה‪ ,‬לחזור ולהשיב בשיעור זמן שלא יעלה על חמש‬ ‫דקות"‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬עיניכם הרואות‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אני מבקש לספור חמש דקות מעכשיו‪ .‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני טירון פה‪ .‬חשבתי שכולם‬ ‫מכירים את הסעיף הידוע הזה‪ ,‬ואני מודה לך ולסגן המזכיר‪.‬‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫זה מתייחס לוועדת חקירה פרלמנטרית‪ ,‬לא להצעה רגילה לסדר היום‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫ברשות חברת הכנסת גלאון‪ ,‬אחרי שהיא הבינה את התקנון‪ ,‬אני מבקש להתחיל מחדש‪.‬‬ ‫אדוני שר החוץ‪ ,‬אני מקפיד בכבודך כמו בכבוד כל אדם אחר‪ ,‬משתדל‪ .‬אני מציע לא להפוך‬

‫‪206‬‬


‫את זה להתגוששות מי יותר ישר‪ ,‬מי פחות ישר‪ ,‬כי ברור לי שבזה אתה עולה עלי‪ ,‬אין ויכוח‬ ‫בעניין‪.‬‬ ‫אדוני שר החוץ‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אתה הצעת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על הקמת‬ ‫ההתיישבות ביש"ע‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני הצעתי שאתה תציע‪ ,‬ביושר‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪207‬‬


40 ‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בעצרת הסוכנות היהודית‬ ‫בירושלים‬ 2002 ‫ ביוני‬23 _

Address of Prime Minister Ariel Sharon at the Jewish Agency Assembly in Jerusalem 23 June 2002

Chairman of the Jewish Agency and Zionist Federation, Chairman of the Board of Governors, Members of the Board of Governors, Honored Guests, I would like to welcome you to Jerusalem, the eternal capital of the People of Israel for 3000 years - and forever. These assemblies, here in Jerusalem, have great symbolic meaning - particularly during these difficult times that the residents of this city, and the whole country, are going through. It is a very impressive demonstration of Jewish unity encompassing the world. It is a message to all the Diaspora of Israel that our people is steadfast, rooted in its homeland and strongly meeting every challenge as one - and emerging victorious. 105 years ago during the summer of 1897, the visionary of the state, Theodor (Binyamin Ze'ev) Herzl, uttered a wonderful phrase in the opening address of the First Zionist Congress: "Zionism is the return to Judaism, even before the return to the Land of the Jews." This phrase is the fulfillment of the essence of Zionism as a national movement - first and foremost, before all else, the return to Judaism. The Zionist ideal could have united all opinions and streams, and all the communities and tribes of the communities of Israel, solely based upon its being anchored in the deepest Jewish roots of all: the root of faith, the root of hope, the root of vision, the root of Jerusalem. Because Zionism is Zion, and Zion is Jerusalem, and it is Israel, homeland of the Jewish People, stronghold of the yearning of all generations. Zionism, in the words of Herzl, is a return to Judaism's roots, return of the Jewish People to its land, fulfillment of its historic right to it and founding of the State of Israel. It is an act of historic justice, no greater to be found in the history of nations. The State of Israel has been dealing with a murderous terror offensive that has been forced upon it over the last 21 months. While we are convened

208


here, our defense forces are deployed across the whole country fulfilling their mission - defending the security of the citizens of Israel. We send greetings and support to the IDF soldiers, the officers of the Israel Police and Border Police, the agents of the ISA and Mossad, firefighters, Magen David Adom personnel, hospitals, disaster victim identification, and volunteers in all the volunteer organizations that are on guard day and night. Israel is a state that pursues peace, but we will not compromise on our security. I have clarified this in my many discussions with the leaders of the free world - first and foremost, the President of the United States, who leads the brave global campaign against terror. Israel aspires to engage in a diplomatic process with the Palestinians as soon as possible. In order to accomplish this, in order to achieve peace, two things must happen: 1. A complete cessation of terror, violence and incitement; 2. A complete change in the Palestinian Authority, real reform, a different Authority. We must insist firmly on these conditions. Only in this way can we achieve peace in the region in which we live. My dear friends, One of the founding fathers and giants of the Zionist movement, Zeev Jabotinsky, described 68 years ago the aims of Zionism in this way: "The first goal of Zionism is the creation of a Jewish majority in the Land of Israel. But this is not the final goal. After we constitute the majority in the Land of Israel and are able to take upon ourselves an administration based on broad democratic principles, we will still have the second task, which is perhaps more important than the first: the return to Zion, i.e, the creation of conditions that will give every Jew who cannot, or does not want to, remain in exile the ability to return to the Jewish State and honorably earn his bread there. And, after this, perhaps we will stand before the third and most important task: making the Land of Israel a state the leaders and laws of which will serve as an example to the rest of the world." I see these words of Jabotinsky's as a precise definition of our goals today as well. We must make a clear call to Jews in all the countries of the Diaspora: mke aliyah to Israel! make aliyah to Israel! In the previous decade, in an effort that many felt would not succeed, the four million residents of Israel absorbed another one million Jews, most of whom had arrived from the countries of the former Soviet Union and Ethiopia. We must continue this effort in the coming decade as well - to absorb another one million immigrants in Israel.

209


To this end, we are continuing our wide-ranging activities in the republics of the former Soviet Union and have begun a great effort to bring in immigrants from Argentina, France and South Africa. I want to use this opportunity to thank you for responding to my call on behalf of Jewish immigrants from Argentina, for your assistance in the "Israel Now" campaign and for all of your steps of support and encouragement for the State of Israel in these difficult times. Israel needs you, today, more than ever! My friends, As a young IDF commander, I was fortunate enough to meet David BenGurion, Israel's first Prime Minister. During one of his speeches, Ben-Gurion told IDF commanders: "We have one secret weapon... which is perhaps the main one which promises the chance of victory, and we must strengthen it. This secret weapon is in your hands - in the hands of those who are here and in the hands of those who are not here: It is the spirit, and that is what will be decisive in the war in which we find ourselves... The spirit will be decisive, but not when it is alone. All of the artillery and airplanes will be of no help if a spirit does not rise up in us; until today, this spirit has given us the power to endure and, with it, we will be victorious..." And indeed, in the power of the spirit, Zionism has cut through all obstacles and risen from the abyss of the Holocaust to the peak of national revival. The State of Israel, the fruit of the Zionist vision, has gathered the dispersed of the people and risen anew on the stage of history: a free and democratic nation, strong and prosperous, which has taken upon itself the responsibility for its own fate and restored the Jews to honor. Countless threats and obstacles have lain in wait for us along the way: wars, terror and economic boycott. We have been forced to pave our path with courage, strength and victims - there are none dearer. But we always overcame. At the beginning of the 21st century, the Jewish People is faced with many complex challenges and campaigns. I am among those who believe that in the power of the spirit which resonates within us, we will pave our way with courage and strength and we will overcome all challenges and campaigns that stand in our way. The spirit about which Ben-Gurion spoke still lives within us. Just as it has through all the years of Jewish history, it gives us today the power to "endure and, with it, we will be victorious..." – and, with God's help, we will be victorious. Thank you very much.

210


‫‪41‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ וחד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬‬ ‫בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל יחסה של‬ ‫הממשלה להסכם שחתמה עם הנכים וההשתלטות מחדש של‬ ‫כוחות צה"ל בשטחים בעקבות הפיגועים; ובשל מדיניות הממשלה‬ ‫כלפי האוכלוסייה הערבית בתחום הכלכלי‪-‬חברתי‬ ‫‪ 24‬ביוני ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬ראשית אני רוצה לקבל בברכה את נציגי ציבור‬ ‫הנכים‪ ,‬מנהיגות ציבור הנכים בישראל שנמצאת כאן אתנו ביציע‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני רוצה לפתוח באמירה חדה וברורה‪ ,‬הממשלה‬ ‫מחויבת מחויבות מלאה להסכם שנחתם עם הנכים‪ .‬הממשלה גם מחויבת ליישם במהרה את‬ ‫כל סעיפיו של ההסכם שנחתם בינה לבין הנכים‪.‬‬ ‫אני מצטער מאוד‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שמעניין כזה מנסים לעשות‪ ,‬גם כאן‪ ,‬הון פוליטי‬ ‫במסגרת הצעת אי‪-‬אמון בממשלה‪ .‬עניין הנכים ומצוקתם הכלכלית לא יקר למישהו פה‬ ‫באופוזיציה בגרם אחד יותר מכפי שהוא יקר למישהו בקואליציה‪ .‬זה לא עניין מפלגתי ולא‬ ‫עניין פוליטי לעשות בו ניגוח פוליטי‪ -‬מפלגתי‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬בניגוד אליך‪ ,‬חבר הכנסת מח'ול‪ ,‬מתייחס לזה באופן ענייני‪ .‬אתם רוצים לעשות מזה הון‬ ‫פוליטי‪ ,‬אני מנסה להתייחס לזה באופן ענייני‪.‬‬ ‫אני חושב‪ ,‬שלטובת הנכים שיושבים אתנו כאן ביציע‪ ,‬אל לנו להפוך את זה עניין לניגוח בין‬ ‫ממשלה לאופוזיציה או בין ימין לשמאל‪ .‬עניין הנכים ומצוקתם יקר לכולנו‪ .‬נכון שיש הבדל‬ ‫קטן אחד‪ ,‬שלאופוזיציה אין אחריות על הכתפיים‪ ,‬ולממשלה יש ‪- -‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫ אנחנו לא חתמנו אתם על הסכם‪.‬‬‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫ ‪ -‬לעניין הזה אני מסכים‪ ,‬יש כאן הבדל‪ ,‬במובן הזה שלאופוזיציה‪ ,‬כל אופוזיציה‪ ,‬תמיד קל‬‫לדבר וקל למתוח ביקורת‪ ,‬אבל בסופו של דבר על הממשלה מוטל לעשות‪ ,‬ולפעמים‬ ‫האופוזיציה לא מצליחה לעמוד בפיתוי להפוך את העניין הזה עניין לניגוח מפלגתי‪ ,‬וחבל‬ ‫שלא עמדתם בפיתוי הזה גם היום כאן בכנסת‪ .‬בכל אופן‪ ,‬אני חוזר ואומר ‪- - -‬‬ ‫שמעתי אותך בקשב רב‪ ,‬חבר הכנסת שריד‪ ,‬אולי אינך רוצה שאבלבל אותך עם העובדות‪,‬‬ ‫אבל הממשלה מחויבת להסכם עם הנכים והממשלה תיישם את ההסכם עם הנכים‪ ,‬גם אם‬ ‫אולי זה ימנע מכם עוד איזו הצעת אי‪-‬אמון או עוד איזו הצעה לסדר או עוד איזה אמצעי לנגח‬ ‫את הממשלה‪.‬‬

‫‪211‬‬


‫אני רוצה להבטיח כאן לציבור הנכים וגם לציבור כולו‪ ,‬שהממשלה אכן תפעל ליישום מהיר‬ ‫של ההסכם עם הנכים‪ .‬היה קושי שעיקרו נובע ממציאת מקורות המימון‪ ,‬לאחר שהכנסת‬ ‫אישרה את התוכנית הכלכלית כאן לפני זמן קצר‪ ,‬גם העניין הזה יושב‪ ,‬גם תיקוני החקיקה‪,‬‬ ‫אותם תיקוני חקיקה‪ ,‬מתוך אותו הסכם עם הנכים‪ ,‬שיש צורך להביא לכנסת ‪ -‬יובאו בקרוב‬ ‫לאישורה של הכנסת‪ ,‬ואני מקווה שנוכל להתקדם‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫מתי?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫עם כל הכבוד‪ ,‬חבר הכנסת שריד‪ ,‬את הדין‪-‬ודברים אנחנו ננהל עם ציבור הנכים‪ ,‬אתה עדיין‬ ‫לא מייצג אותם‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫‪...‬מה אמרת? אל תחציף פנים‪ ,‬תדבר בנימוס‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני חייב לומר‪ ,‬שבכל מקרה‪ ,‬סיעת מרצ‬ ‫הגישה פה אי‪-‬אמון‪ ,‬אבל משום‪-‬מה היא שכחה לציין שבהצעת האי‪-‬אמון המקורית שהגישה‬ ‫כאן רק לפני שבועיים‪ ,‬היא ציינה גם את עניין החירשים‪ .‬היא שכחה לציין דבר קטן אחד‪,‬‬ ‫שהיא טעתה‪ ,‬כי בזמן שהיא הגישה את הצעת האי‪-‬אמון בעניין החירשים‪ ,‬כבר נחתם הסכם‪.‬‬ ‫אז ככה‪ ,‬לבושתם‪ ,‬הם מחקו את עניין ההסכם עם החירשים מהצעת האי‪-‬אמון והשאירו את‬ ‫עניין הנכים‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬חבר הכנסת שריד‪ ,‬גם אם זה מרגיז אותך‪ ,‬הממשלה חתמה על ההסכם עם נציגי‬ ‫ציבור החירשים‪ ,‬וגם הוא‪ ,‬בעזרת השם‪ ,‬אכן ימולא כפי שהממשלה התחייבה‪ ,‬וההסכם הזה‬ ‫יקוים ככתבו וכלשונו‪ ,‬כפי שאכן נעשה הדבר הזה גם בכל מה שנוגע להסכם בין הממשלה‬ ‫לבין ציבור הנכים‪.‬‬ ‫אני חייב לציין‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שחבר הכנסת אלסאנע‪ ,‬בהצעת האי‪-‬אמון שהגיש כאן‪,‬‬ ‫אכן נתן אולי דוגמה לחידוש מרענן שבו נציגי הציבור הערבי בכנסת עוסקים קצת בענייני‬ ‫הציבור ששלח אותם ולא רק בענייניו של ערפאת‪ ,‬והדבר הזה הוא בהחלט חידוש מרענן‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬תיאוריה‪.‬‬‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני מציע לך‪ ,‬חבר הכנסת מח'ול‪ ,‬לקחת דוגמה ממנו בעניין הזה‪.‬‬ ‫העניין הזה שהעלה חבר הכנסת טלב אלסאנע הוא אכן עניין כבד משקל‪ ,‬עניין רציני‪ .‬חבר‬ ‫הכנסת אלסאנע שכח לציין דבר אחד‪ ,‬שהוא כמחוקק מחויב לו‪ ,‬שבמדינת ישראל יש ערך‬ ‫שנקרא שלטון חוק‪ ,‬ולא יכול להיות‪ ,‬ולא יעלה על הדעת‪ ,‬גם אם יש לאזרח כלשהו במדינה‬ ‫ביקורת על תהליכי התכנון והבנייה או הערה כזאת או אחרת נגד רשויות שקשורות לאישור‬ ‫הליכי תכנון ובנייה‪ ,‬שהוא קם ועושה דין לעצמו ובונה את ביתו‪ ,‬גם אם זה שטח שלו והוא‬

‫‪212‬‬


‫רשום בטאבו‪ .‬בשטח שלך מותר לך לבנות בית בלי אישור כנדרש על‪-‬פי חוק? איפה נשמע‬ ‫כדבר הזה? באיזו מדינה נורמלית? באיזו מדינה מתוקנת תשמע דבר כזה?‬ ‫ואנחנו יודעים שגם בנגב וגם בגליל יש תופעות רחבות של השתלטות על אדמות מדינה‪ ,‬וגם‬ ‫בנייה בלתי חוקית על אדמות פרטיות של אזרחים ערבים ישראלים‪ ,‬בניגוד לחוק‪ ,‬והייתי‬ ‫מצפה מנציגי הציבור הערבי כאן בכנסת‪ ,‬שיושבים כאן בבית‪-‬המחוקקים‪ ,‬שצריכים להיות‬ ‫אמונים על כיבוד שלטון החוק‪ ,‬שיקומו כאן‪ ,‬בהזדמנות הזאת ובהזדמנויות אחרות‪ ,‬ויגנו את‬ ‫התופעות האלה‪ ,‬ויקראו לציבור הערבי בישראל לא לקחת את החוק לידיים‪ ,‬לא לעשות‬ ‫פעולות בלתי חוקיות‪ .‬וגם סיעת מרצ שכל כך מדברת ברוממות לשון על שלטון החוק‪ .‬כן‪,‬‬ ‫אתם חסידי אבירי שלטון החוק במדינת ישראל‪ ,‬אולי תתייצבו כאן גם אתם ותגנו את‬ ‫התופעות האלה של לקיחת החוק לידיים‪ .‬אלא מה‪ ,‬זה לא נוח לכם‪ ,‬אולי גם מרצ מחזרת‬ ‫אחרי מצביעים שם והיא לא רוצה לקלקל את מצבה בקרב הציבור הזה‪ ,‬גם אם במקרה הזה‬ ‫הוא פורע חוק‪ .‬אז במקרה הזה לא שומעים את קולה של מרצ‪ ,‬כי אולי זה לא נוח לה לתקוף‬ ‫את הציבור הזה‪ ,‬מתוך תקווה שאולי קצת קולות‪ ,‬ממח'ול ומאלסאנע‪ ,‬מקרב הציבור הזה‪,‬‬ ‫ילכו גם למרצ‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫קצת זה לא מספיק‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫קצת זה לא מספיק‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני חייב לומר‪ ,‬שזה גם לפי הנתונים שקיבלתי‬ ‫ממשרד הפנים‪ .‬הדברים האלה‪ ,‬אני מניח‪ ,‬ידועים לחבר הכנסת אלסאנע‪ ,‬שנשלח לכנסת כדי‬ ‫לייצג‪ ,‬בעיקר‪ ,‬אני מניח‪ ,‬את הציבור של הערבים הבדואים בישראל‪.‬‬ ‫משרד הפנים מסיים בימים אלה את הליכי התכנון של שבעה יישובים בדואיים חדשים בדרום‬ ‫הארץ‪ .‬קיימת בעיה עם אחד היישובים האלה לגבי מיקומו‪ .‬הבעיה הזאת טרם נפתרה‪ ,‬אבל‬ ‫אין בינה לבין הליכי התכנון ולא כלום‪.‬‬ ‫בצפון הארץ הוקמו בשנתיים האחרונות שתי מועצות בדואיות חדשות‪ .‬אחת המועצות היא‬ ‫המועצה האזורית בסמ"ה‪ ,‬המכילה יישובים מספר‪ ,‬שכרגע מתוכננות בעבורם תוכניות‬ ‫מיתאר‪.‬‬ ‫סך הכול נמצאים כיום כ‪ 34-‬יישובים ערביים חדשים בהליך להכנת תוכניות מיתאר‪ .‬תוכניות‬ ‫אלה יאפשרו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גידול שטחי בנייה‪.‬‬ ‫חבר הכנסת אלסאנע‪ ,‬אני מקווה שהדברים האלה אכן יצאו אל הפועל‪ ,‬כי אין לי ספק‬ ‫שמבחינה ערכית הממשלה מחויבת לאפשר לכל אזרחיה‪ ,‬יהודים כערבים‪ ,‬לבנות את ביתם‬ ‫כדת וכדין וליישובים להתפתח‪.‬‬ ‫כמו שאני מצפה מהממשלה שאני חבר בה‪ ,‬או מכל הממשלות‪ ,‬לפעול למען צמצום הפערים‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬גם בין יהודים לערבים וגם בתחומים המוניציפליים ‪ -‬באותה מידה הייתי‬ ‫מצפה באותה מידה מהמנהיגות הערבית כאן בכנסת לגלות אחריות בנושא הזה ולפעול תוך‬ ‫כיבוד שלטון החוק ומתן דוגמה אישית‪ ,‬ולקרוא לציבור הערבי בישראל לכבד את שלטון‬ ‫החוק‪ ,‬לכבד את הוראות החוק‪.‬‬

‫‪213‬‬


‫אני חושב‪ ,‬שאם היה הדבר הזה מתרחש‪ ,‬אין ספק שזה גם היה מגביר את האמון בכלל בין‬ ‫יהודים לערבים בישראל ובין הממשלה לבין נציגי הציבור הערבי בישראל‪ ,‬מתוך התייחסות‬ ‫עניינית‪ ,‬ומונע הפיכתה של הסוגיה הזאת לסוגיה פוליטית מיותרת‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫לא‪ ,‬לא‪ ,‬אנחנו לא נפתח כאן דיאלוג‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬אבקש מהכנסת היום להסיר מעל סדר יומה את‬ ‫הצעות האי‪-‬אמון‪.‬‬ ‫היו"ר עבד אלמאלכ דהאמשה‪:‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו עוברים להצבעה‪ .‬נצביע על כל הצעה בנפרד‪ .‬תחילה‪ ,‬הצעתה של סיעת‬ ‫מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל יחסה של הממשלה להסכם שחתמה עם הנכים‬ ‫וההשתלטות מחדש של כוחות צה"ל בשטחים בעקבות הפיגועים‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪3‬‬

‫ההצעה השנייה היא ‪ -‬מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית בתחום הכלכלי‪-‬החברתי‪,‬‬ ‫של סיעות חד"ש‪ ,‬רע"ם‪ ,‬עמ"ל‪ ,‬בל"ד ותע"ל‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫ ‪45‬‬‫נגד‬ ‫אין‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪214‬‬


‫‪42‬‬ ‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעות לסדר‬ ‫היום בנושא נאומו המדיני של נשיא ארצות‪-‬הברית ג'ורג' בוש‬ ‫‪ 26‬ביוני ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬אני חייב להודות שמאוד נהניתי מהדיון היום על נאומו של‬ ‫בוש‪ .‬זכינו לכמה הצעות מאוד מעניינות‪ .‬אני רוצה לציין לשבח את חבר הכנסת יגאל ביבי‪,‬‬ ‫את חבר הכנסת פרוש‪ .‬יגאל ביבי אמר‪ :‬בוש אמר את האמת‪ .‬יגאל‪ ,‬אם הוא אמר את האמת‪,‬‬ ‫הוא אמר שצריך שתי מדינות ‪ -‬מדינה פלשתינית ומדינת ישראל‪ .‬אתה לא יכול להפסיק את‬ ‫האמת באמצע‪ .‬אני כל כך שמח שאיש דתי כמוך‪ ,‬שיודע את פרשת השבוע‪ ,‬מצא פרשה או‬ ‫פירוש לנאום של בוש‪ ,‬יוצא מן הכלל‪ .‬חבר הכנסת מח'ול אמר שבוש יכול להירשם כחבר‬ ‫בימין‪ .‬אני לא מסכים אתו‪ .‬בוש יכול להירשם כחבר בימין אם הימין יאמץ לעצמו מדינה‬ ‫פלשתינית‪ ,‬אחרת לא יקבלו אותו שם‪ .‬צריך למלא שאלון‪ ,‬ויש שם פריימריס ‪ -‬איך הוא‬ ‫יתקבל בימין?‬ ‫חבר הכנסת פרוש הילל את העבודה היוצאת מן הכלל שעשו בוושינגטון‪ .‬אני מצטרף לברכות‬ ‫שלו‪ .‬סוף‪-‬סוף שכנעו את נשיא ארצות‪-‬הברית לצאת בעד מדינה פלשתינית ולהגיד שלישראל‬ ‫לא יהיה ביטחון אלא אם כן תקום מדינה פלשתינית‪ .‬באמת הישג גדול‪ .‬חבר הכנסת פרוש‬ ‫נאם‪ ,‬הלך‪ ,‬לא חשוב‪.‬‬ ‫זה באמת מחזה יוצא מן הכלל‪ ,‬חבר הכנסת קליינר‪ ,‬אתה צדקת‪ .‬עד שבוש יירשם בליכוד‪,‬‬ ‫הליכוד יירשם אצל בוש‪ .‬אתה צודק‪ .‬ואני לא מציע לזלזל בזה‪ .‬אני רוצה להודות לנשיא‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪ ,‬שעזר כאן לאחד את השורות במדינה‪ .‬כמעט אין אף אחד כבר שהוא נגד‬ ‫מדינה פלשתינית‪ ,‬חוץ מקליינר‪ .‬אני מאוד מכבד את זה‪ .‬תמשיך‪ ,‬זה יהיה פה‪-‬אחד‪ .‬גם אם‬ ‫כל העולם אומר את זה פה‪-‬אחד‪ ,‬אז מבחינה זו אני חושב שזה באמת הישג ממדרגה‬ ‫ראשונה לכל אלה שאומרים שבוש אמר את מה שהיה צריך להגיד‪ ,‬שהעבודה בוושינגטון‬ ‫הייתה מצוינת‪ .‬באמת יפה מאוד‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬לפני שאני אמשיך בדיון‪ ,‬אני רוצה להגיד עוד דבר אחד‪ .‬דבר מוזר קרה לנאום‬ ‫של בוש‪ .‬תראו מי מקבל אותו‪ :‬יאסר ערפאת ‪ -‬זה לא דבר קטן‪ .‬מלך ירדן ‪ -‬לא דבר קטן‪.‬‬ ‫נשיא מצרים ‪ -‬לא דבר קטן‪ .‬תראו איך בוש איחד את כל השורות‪ ,‬לא רק אצלנו אלא גם‬ ‫בעולם הערבי‪ .‬יוצא מן הכלל‪ .‬אני אומר לכם שההישג של הנאום הזה הוא חסר תקדים‪ .‬אני‬ ‫שמח על כך‪ .‬למה לך לקרוא את חנוך לוין? זה לא מתאים‪ .‬חכה עם האמבטיה להזדמנות‬ ‫אחרת‪ .‬הפעם האמבטיה לא הייתה מסכימה‪ .‬היית צריך למצוא פרק אחר‪ ,‬כי‪ ,‬אגב‪ ,‬מה‬ ‫שקראת כבר התפרסם בעיתון הבוקר‪ ,‬וקראנו את זה‪ ,‬כך שזה לא היה חדש‪ .‬יכולת למצוא‬ ‫פרק אחר מחנוך לוין‪ .‬אני אומר את זה ברוח טובה‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד לעזמי בשארה‪ ,‬בלי התלהמות‪ ,‬ובשפה מאוד פשוטה‪ .‬עזמי בשארה אומר‪:‬‬ ‫למה רק מהפלשתינים מבקשים דמוקרטיה? למה לא מאחרים? חבר הכנסת בשארה‪ ,‬אני‬ ‫יודע שאתה איש שדוגל בדברים הגיוניים ובעקרונות‪ .‬תאמין לי‪ :‬אילו ערפאת היה מגשים את‬ ‫אוסלו‪ ,‬מפסיק את הטרור‪ ,‬איש לא היה מבקש ממנו שינוי משטר‪ .‬אני חושב שאני אומר‬ ‫אמת‪ .‬איש לא היה מבקש ממנו רפורמות‪ .‬בוא נדבר אמת‪ .‬הרי בינינו‪ ,‬מסאדאת לא ביקשו‬ ‫רפורמות‪ .‬סאדאת עשה מפעל יוצא מן הכלל במזרח התיכון‪ ,‬גם במצרים‪ ,‬אגב‪ ,‬לפי דעתי‪.‬‬ ‫הוא היחיד שגירש את הסובייטים‪ .‬הוא הלך לכנסת‪ ,‬בישראל‪ ,‬היחיד‪ .‬זה לא דבר פשוט‪.‬‬ ‫היות שיש גם שלום וגם דמוקרטיה‪ ,‬אני מרשה לעצמי להגיד‪ :‬מי שיעשה שלום קודם‪ ,‬נחכה‬

‫‪215‬‬


‫עם הדמוקרטיה‪ .‬אבל מי שלא יכול לעשות שלום ‪ -‬אנחנו מחפשים למה הוא לא יכול לעשות‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫אני רוצה להסביר מדוע מוכרחים לעשות רפורמה‪ .‬אגב‪ ,‬ברפורמה הזאת אני דוגל כבר‬ ‫מימים ימימה‪ ,‬וגם הצעתי את זה לראש הממשלה‪ .‬מפני שמה הוא המצב? יש היום ארבעה‪-‬‬ ‫חמישה ארגונים חמושים אצל הפלשתינים‪ .‬אי‪-‬אפשר לעשות שום דבר‪ .‬מי שעשה את עצמו‬ ‫חסר ערך כמעט זה האוטונומיה הפלשתינית‪ .‬אם הם היו שמים את כל ארבעת או חמשת‬ ‫הארגונים הללו תחת ‪ -‬מה שבוש כינה ‪ ,ONE CHAIN OF COMMAND -‬תחת שרשרת‬ ‫פיקוד אחת‪ ,‬איש לא היה תובע את הרפורמות‪.‬‬ ‫אבל עם כל הכבוד לוויכוח ‪ -‬נאמר שאני רוצה שלום‪ ,‬משלים עם זה‪ .‬שמע‪ ,‬אף אדם‪ ,‬ישראלי‬ ‫או לא ישראלי‪ ,‬לא יכול לחיות בארץ כשפתאום באור היום נכנס מתאבד והורג אם וארבעת‬ ‫ילדיה‪ .‬הוא לא יכול‪ .‬כאן לא יעזור שום ויכוח‪ .‬זה לא ויכוח תיאורטי‪ .‬אף אחד לא יכול לחיות‬ ‫בארץ שבה מתאבד‪ ,‬בלב ירושלים‪ ,‬הורג‪ ,‬ללא אבחנה‪ .‬מה אתם רוצים שנעשה?‬ ‫אני הייתי ליד בן‪-‬גוריון בשנת ‪ ,1948‬ואני יודע כמה היה לו קשה העניין הזה של אצ"ל ולח"י‪.‬‬ ‫אני יודע כמה היה קשה לבן‪-‬גוריון לתת פקודה בעניין "אלטלנה"‪ .‬הייתי ממש על‪-‬ידו כל‬ ‫הזמן‪ .‬אני חושב שבעשייה הזאת הוא קבע את גורלה של ישראל‪ .‬אתם הידידים של ערפאת‪,‬‬ ‫אל תתביישו‪ .‬תגידו לו את זה‪ .‬אין שום סיכוי שישראל או העולם הרחב ישלימו עם דברים‬ ‫כאלה‪ .‬אז אילו היה שם הכול תחת פיקוד אחד‪ ,‬והייתה קורית תקרית ‪ -‬אני מבין ‪- - -‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫עם כל הכבוד‪ ,‬אני מוחה על ההשוואה ‪- -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אתה מוחה? בסדר‪.‬‬ ‫אני לא רוצה להשוות‪ ,‬אני משווה את מה שבן‪-‬גוריון עשה‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫גם אני מוחה על ההשוואה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫עזוב אותי עכשיו‪ ,‬לא אמרתי מלה רעה על אצ"ל ולח"י‪ .‬לא אמרתי‪ .‬גם בגין עליו השלום היה‬ ‫בעד פירוק הפורשים‪ ,‬בסופו של דבר‪ .‬אני לא משווה עם אף אחד אחר‪ .‬אני אומר‪ :‬אם‬ ‫ערפאת לא יעשה את זה ‪ -‬חברי הכנסת הטובים נציגי המגזר הערבי‪ ,‬אתם מוכרחים להסביר‬ ‫לו‪ .‬אתם חיים כאן בארץ‪ .‬הרפורמה נולדה מפצצות‪ .‬הרפורמה נולדה מרצח‪ ,‬והרפורמה‬ ‫נולדה גם ‪ -‬אני יודע‪ ,‬איך להשתמש במלה הזאת ‪ -‬מאי‪-‬הקפדה על השימוש בכספי‬ ‫התרומות‪ .‬אני משתמש במלה מאוד מתונה‪.‬‬ ‫יצחק כהן )ש"ס(‪:‬‬ ‫של הרשות?‬

‫‪216‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני מתכוון לרשות‪ ,‬כן‪ .‬ברור‪ .‬אז אני אומר ‪ -‬זה לא כך שבוקר בהיר אחד קם הנשיא בוש‬ ‫ואמר‪ :‬אני אלמד את הפלשתינים לקח בדמוקרטיה‪ .‬בוש‪ ,‬כאשר נהיה לנשיא‪ ,‬לא ידע שיהיה‬ ‫לו אירוע ה‪ 11-‬בספטמבר‪ ,‬והבעיה הרצינית והקשה ביותר בפני ארצות‪-‬הברית תהיה בעיית‬ ‫הטרור‪ .‬ואין כאן פשרה‪ ,‬כי אף אמריקני‪ ,‬אף צרפתי‪ ,‬אף יהודי‪ ,‬ובסופו של דבר גם אף ערבי‪,‬‬ ‫לא יכול להתקיים אם יש סכנה להיכנס למטוס‪ ,‬או סכנה להיכנס למסעדה‪ ,‬לאוטובוס‪ ,‬או‬ ‫סכנה לבנות בית או סכנה לנשום אוויר ולשתות מים‪ .‬תאמינו לי‪ ,‬אם אתם ידידים של‬ ‫ערפאת‪ ,‬תסבירו לו את זה‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אפשר גם להסביר לו את הכיבוש ‪ 35‬שנה? מה דעתך? לא אמרת מלה על הכיבוש‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני מאוד מודה לך על ההערה‪ ,‬מפני שכך הייתי שוכח‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אני מחכה ומחכה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫יוצא מן הכלל‪ .‬אני באמת מודה לך מקרב לב על שהזכרת דבר שלא היה עולה על דעתי‪.‬‬ ‫למה צריך להילחם בכיבוש? הצענו לחסל אותו‪ .‬הייתה ועידה בקמפ‪-‬דייוויד‪ .‬אמרו‬ ‫לפלשתינים‪ :‬אתם רוצים מדינה פלשתינית? ‪ -‬בבקשה‪ .‬אתם רוצים את רוב השטח בחזרה?‬ ‫ בבקשה‪ .‬אתם רוצים מעמד בירושלים? ‪ -‬בבקשה‪ .‬למה טרור? אני נגד כיבוש‪ .‬אני חושב‬‫שהטרור הוא הוא הממשיך והמנציח את הכיבוש‪ ,‬מפני שאילו בישראל העדיפות הייתה רק‬ ‫מדינית‪ ,‬לא הייתה בעיה‪.‬‬ ‫מוחמד כנעאן )עמ"ל(‪:‬‬ ‫הכיבוש מנציח את הטרור‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫כן‪ .‬אני מוכרח להגיד לזכות הליכוד‪ ,‬שהוא מסר את כל סיני למצרים; הוריד התנחלויות‪ ,‬ואני‬ ‫לא רוצה להזכיר מי עשה את זה ‪- - -‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫היית ראש ממשלה‪ ,‬למה לא עשית את זה? אתה מכהן כשר החוץ בממשלה שמרחיבה יום‪-‬‬ ‫יום את ההתנחלויות‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫למה לך להתרגש? אני אענה‪.‬‬

‫‪217‬‬


‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫כי זה מעצבן אותי‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני אומר לך שאת מתעצבנת ללא צדק‪ .‬באמת‪ ,‬ללא צדק‪ .‬אני החלפתי את יצחק רבין עליו‬ ‫השלום‪ ,‬כראש ממשלה‪ .‬הייתי צריך לבצע את אוסלו ב'‪ .‬החזרנו ‪ 460‬כפרים לפלשתינים‬ ‫ששבים‪ .‬אפשרנו קיום בחירות הוגנות‪ .‬אפשרנו לפלשתינים הגרים בירושלים להצביע‪ .‬אולי‬ ‫את פעם תסבירי לי‪ ,‬בשם הצדק האבסולוטי והאובייקטיבי שלך‪ ,‬מדוע היה צריך לשים פצצות‬ ‫בירושלים ובתל‪-‬אביב ובאשקלון?‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אני אמרתי שצריך לשים פצצות?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫את שאלת‪ ,‬אז אני אומר לך שהפצצות האלה הביאו ‪- - -‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫הפצצות הן כשלא מוצאים הסדר‪ .‬אתה יודע את זה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אל תהיי כל הזמן חכמה‪ .‬תני גם לי רגע להסביר משהו‪ .‬הפצצות האלה גרמו לשינוי שלטון‬ ‫בישראל ולהפסקת תהליך אוסלו‪.‬‬ ‫אנחנו לא דנים בחלוקת פרסים‪ ,‬אנחנו דנים בשאלה איך חיים שכנים‪ .‬אני אומר לכם‪,‬‬ ‫כערבים וכיהודים‪ ,‬אם יימשך העניין הזה של מתאבדים‪ ,‬אני אפילו ארחיק לכת ואסביר מדוע‬ ‫הרפורמה נהייתה כל כך חיונית‪.‬‬ ‫רבותיי‪ ,‬הרבה זמן חשבנו‪ ,‬גם אני‪ ,‬שהעוני מביא לטרור‪ .‬היום אני חושב שהטרור מביא‬ ‫לעוני‪ .‬הוא משבש את כל החיים‪ .‬אין ארץ שיש בה טרור ואין בה מקופחים ועניים‪ .‬אין ארץ‬ ‫אחת שיש בה טרור‪ ,‬למשל‪ ,‬שהנשים לא מקופחות בה‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שאת חברת כנסת כל כך‬ ‫נכבדה‪ ,‬את לא רואה את זה‪ .‬הטרור משבש לא רק את חיינו‪ ,‬הוא גם משבש את חיי‬ ‫הפלשתינים בישראל‪ .‬אין לנו שום עניין לראות אותם בסבלם‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫הממשלה הזאת משתפת פעולה עם הדבר‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫מה אתה אומר על התמונה הזאת?‬

‫‪218‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫יש הרבה תמונות שלא הייתי רוצה לראות‪ .‬לא ראיתי את זאת ולא ראיתי אחרות‪ .‬בכלל‪ ,‬אני‬ ‫לא במצב של הנאה פוטוגנית ממה שקורה אצלנו‪ .‬זה לא כל כך מלהיב אותי‪ .‬הלוואי שזה‬ ‫היה אחרת‪.‬‬ ‫אני אומר‪ :‬תשמעו‪ ,‬יש היום בעולם שני דברים גלובליים ‪ -‬כלכלה גלובלית ואסטרטגיה‬ ‫גלובלית‪ .‬כלומר‪ ,‬נשק אשר חורג מהגבולות הגיאוגרפיים של אזור או של ארץ‪ ,‬כמו טילים‪.‬‬ ‫כשיש טילים‪ ,‬המרחק הבליסטי קובע יותר מהמרחק הגיאוגרפי‪.‬‬ ‫מה שקרה אצל שכנינו זה שהם אימצו לעצמם נשק מודרני ונשארו במשק מפגר‪ .‬אני אומר‬ ‫שזו קטסטרופה‪ ,‬מפני שהנשק החדיש הזה מונע מהם לעשות את הרפורמה לטובתם‪ .‬אני‬ ‫אומר שהרפורמה הנתבעת מהפלשתינים איננה למען ישראל‪ .‬הרפורמה הנתבעת‬ ‫מהפלשתינים היא לפי דעתי למען הפלשתינים עצמם‪ ,‬למען רווחתם‪ ,‬עתידם‪ ,‬דמותם‪ .‬אנחנו‬ ‫כאן מעוניינים כצד‪ ,‬מפני שכל זמן שיש ארבע או חמש קבוצות חמושות המתרוצצות בשטח‬ ‫וכל מה שעולה על סדר היום הן הורסות ומקלקלות‪ ,‬אין לנו ברירה‪ .‬איזו ברירה יש?‬ ‫אתה כנראה באת באיחור‪ .‬סלח לי‪ ,‬חבר הכנסת אלסאנע‪ ,‬הלוא הצענו לגמור את הכיבוש‪.‬‬ ‫אהוד ברק בהיותו ראש ממשלה‪ ,‬יחד עם הנשיא קלינטון‪ ,‬הלכו לקמפ‪-‬דייוויד והציעו לגמור‬ ‫את הכיבוש‪ .‬נאמר‪ ,‬שנשאר הבדל של ‪ .3%‬ברק אומר שהוא הציע ‪ 97%‬מהשטח‪ .‬על ‪3%‬‬ ‫צריך לרטש את הבטן של ילדים או אמהות? מה פתאום‪ .‬גם על ה‪ 3%-‬הציעו חילופי קרקע‪.‬‬ ‫תשמעו‪ ,‬גם אתם מוכרחים להיות הגיוניים‪ ,‬לא יעזור שום דבר‪ .‬אחרת‪ ,‬אתם מזיקים לעניין‬ ‫שבשמו אתם מעוניינים להצליח‪.‬‬ ‫הרפורמה אם כן דרושה‪ ,‬לא לשם רפורמה‪ .‬היא דרושה כדי להפסיק את הטרור‪ ,‬מפני שמה‬ ‫התברר? שערפאת לא מסוגל כנראה להשתלט על ה"חמאס" ועל "הג'יהאד"‪ ,‬או שהוא לא‬ ‫מסוגל או חושב שהמחיר הוא גבוה מדי‪ ,‬מפני שאני יודע שיש אנשים סביב ערפאת החושבים‬ ‫שהדבר ניתן‪ .‬אנשים שהם לויאלים לערפאת‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מה שהנשיא האמריקני עשה כאן‪ ,‬כפי שאמר בצדק חבר הכנסת יגאל ביבי‪ ,‬הייתה‬ ‫האמת‪ .‬ואני מודה לך על אזרחות הכבוד שנתת לי בטבריה‪ .‬לא אשכח את זה ואשא את זה‬ ‫כל הזמן בלבי ואשתדל להצדיק את האזרחות הזאת‪ .‬כאשר אתה נתת לי את אזרחות‬ ‫הכבוד‪ ,‬היית בצד אחר לגמרי של המפה‪ ,‬רק להזכיר לך‪ .‬לא היית בדיוק נושא כליו של אפי‬ ‫איתם‪ ,‬עד כמה שאני זוכר‪ .‬לא הייתה בך המשיחיות הנלהבת הזאת‪ .‬נכון או לא?‬ ‫יגאל ביבי )מפד"ל(‪:‬‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אף שחיית בטבריה‪ .‬אז איך אמר ראש הממשלה? מה שרואים מכאן לא רואים משם‪ .‬מה‬ ‫שאתה רואה היום‪ ,‬לא ראית אז‪ .‬לכן‪ ,‬אני רק אומר לך ‪- -‬‬ ‫כשאני נזכר במפד"ל של משה חיים שפירא‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬או של הרב מימון‪ ,‬עליו השלום‪,‬‬ ‫ואני רואה מה שקרה לכם‪ ,‬לבי מתכווץ מכאב‪ .‬ויותר משלך חבל עלי‪ ,‬לי חבל עליך‪ .‬תאמין לי‪,‬‬ ‫אני אומר את זה בכל הכנות ובכל הידידות‪ ,‬ככה שהצער הוא הדדי‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד בקשר לתגובתי אתמול‪ :‬בדרך כלל אומרים על פוליטיקאים שהם אומרים‪,‬‬ ‫‪ - READ MY LIPS‬קרא את השפה שלי‪ .‬אצלי יש פטנט חדש ‪ .READ MY FACE -‬כל‬

‫‪219‬‬


‫אחד מסתכל עלי ואומר‪ ,‬הפנים שלך עצובים‪ .‬אני רץ לראי לראות אם זה נכון‪ ,‬אבל זה כבר‬ ‫מאוחר‪ ,‬מפני שבינתיים כבר יצא העיתון ואי‪-‬אפשר לתקן את זה‪ .‬אני זהיר בדברי‪.‬‬ ‫אני חושב שהנאום של הנשיא בוש הוא נאום חשוב‪ .‬הבוקר‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬הדובר של הנשיא‬ ‫והסטייט‪-‬דיפרטמנט מילאו את מה שהיה חסר‪ .‬מפני שהשאלה הייתה‪ :‬אם אומרים‬ ‫לפלשתינים תעשו רפורמה ותלכו לבחירות ושיהיו בתוך חצי שנה‪ ,‬מה יהיה במשך חצי השנה‬ ‫הזאת? ואז‪ ,‬הסטייט‪-‬דיפרטמנט אמר‪ ,‬אנחנו נדבר עם האוטונומיה הפלשתינית‪ ,‬מפני שאי‪-‬‬ ‫אפשר להשאיר מצב בלי להידבר‪.‬‬ ‫אני חושב שהנשיא בוש עזר לנו ועזר לפלשתינים‪ .‬עזר לנו להבין אמת שאין בלתה‪ ,‬שבמצב‬ ‫שנוצר אין אלא להקים שתי מדינות ‪ -‬מדינה פלשתינית ומדינת ישראל‪ ,‬מדינה יהודית‪ .‬שתי‬ ‫המדינות חייבות לחיות בשלום‪ .‬והוא כל כך עורר התלהבות בישראל‪ ,‬עד שהוא גם שכנע‬ ‫הרבה אנשים לתמוך בפתרון הזה‪ ,‬וזה לא דבר קטן‪ .‬אני מאוד מעריך את זה‪ .‬הוא שכנע את‬ ‫הפלשתינים‪ ,‬שעם טרור ועם ניהול עניינים שלא כהלכה‪ ,‬כמו שבן‪-‬גוריון היה אומר‪ ,‬כששרים‬ ‫נהיים שופטים ושופטים נהיים שרים‪ ,‬בסוף מישהו שופט את שניהם‪ ,‬וכך אי‪-‬אפשר לנהל‬ ‫מדינה‪ .‬זה מוכרח להיות דבר נאור ומסודר‪ .‬מבחינה זו אני חושב שצריך להודות לנשיא בוש‬ ‫על תרומה חשובה מאוד‪ ,‬להשריש מה שיגאל ביבי קורא‪ ,‬את האמת של ארץ‪-‬ישראל בארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ .‬תודה‪.‬‬ ‫אני מציע לדון בכנסת‪ .‬מה‪ ,‬יש כאן סוד? יש כאן דעות שונות‪ ,‬תן לחברים לדבר‪ ,‬אין לי שום‬ ‫בעיות עם זה‪.‬‬ ‫היו"ר מיכאל נודלמן‪:‬‬ ‫תודה רבה לשר החוץ‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אז אין הצעות אחרות‪.‬‬ ‫זבולון אורלב )מפד"ל(‪:‬‬ ‫יש שתיים‪ :‬אחת ‪ -‬להסיר‪ ,‬ואחת ‪ -‬להעביר לוועדה‪.‬‬ ‫היו"ר מיכאל נודלמן‪:‬‬ ‫לפי התקנון יש הצעות אחרות‪ .‬חבר הכנסת זבולון אורלב‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫זבולון אורלב )מפד"ל(‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני שואל את עצמי‪ ,‬מה היה קורה‪ ,‬אדוני שר החוץ‪,‬‬ ‫אם הנשיא בוש היה מעמיד את הצעתו כאן בכנסת‪ ,‬מי היה מצביע בעד ומי היה מצביע נגד?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני הייתי מצביע בעד‪.‬‬

‫‪220‬‬


‫‪43‬‬ ‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה לסדר‬ ‫היום בנושא‪" :‬הסכם אוסלו מת ‪ -‬מהי האלטרנטיבה?"‬ ‫‪ 26‬ביוני ‪2002‬‬

‫אדוני היו"ר‪,‬‬ ‫אני מודה לחבר הכנסת צבי הנדל על ההערצה הרטרואקטיבית שהוא גילה כלפי דוד בן‪-‬‬ ‫גוריון‪ .‬קצת מאוחר‪ ,‬אבל יותר טוב כך‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫כל חיי אהבתי אותו‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אם אהבת אותו‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬ערב הקמת המדינה‪ ,‬ב‪ ,1947-‬היה בעד חלוקת הארץ‪ .‬אל‬ ‫תטשטש את זה‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מאה אחוז‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫והוא אמר שעדיף מדינה יהודית על חלק מארץ‪-‬ישראל מאשר כל ארץ‪-‬ישראל בלי מדינה‬ ‫יהודית‪ .‬זו אותה דילמה היום‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫ואחרי ששת הימים?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אותה דילמה‪ .‬קח את כל ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היא לא תהיה יהודית‪ ,‬זה הכול‪ .‬בן‪-‬גוריון מעולם לא‬ ‫רצה להישאר יום אחד בעזה‪ .‬כידוע‪ ,‬הוא גם ציווה לסגת מעזה‪ .‬הוא חשב שזו שטות לכבוש‬ ‫את עזה‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫אגב‪ ,‬זה לא נכון‪ .‬ב‪ ,1956-‬כשהוא הכריז על מלכות ישראל השלישית‪ ,‬הוא כלל את עזה‪.‬‬ ‫הוא אמר לשעה אחת‪ ,‬אבל זה היה לשבעה ימים‪.‬‬

‫‪221‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫בן‪-‬גוריון היה איש אמיתי ומציאותי‪ .‬חבר הכנסת צבי הנדל‪ ,‬אם אתה מדבר ברצינות‪,‬‬ ‫כשנכנסנו לעזה ב‪ 1967-‬מספר התושבים שם היה ‪ .300,000‬היום מספרם מיליון ו‪-‬‬ ‫‪ .200,000‬מה שלא השתנה זה השטח‪ .‬בתוך ‪ 12‬שנים יהיו שם ‪ 2‬מיליונים ו‪.400,000-‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫ואם נברח זה ייפתר?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אם ההתנחלויות תברחנה‪ ,‬אז נשחרר הרבה יחידות של צה"ל‪ .‬אל תפריע לי‪ ,‬אני אגיד לך‬ ‫בדיוק כל דבר‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אל תזרה חול בעיניים‪ ,‬תן תשובות אמיתיות‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫גודלה של עזה הוא ‪ 360‬קילומטרים רבועים‪ .‬מזה אנחנו נטלנו ‪ 50-40‬קילומטרים רבועים‬ ‫כדי להחזיק שם ‪ 5,000‬מתנחלים‪ 310 .‬קילומטרים רבועים השארנו עם מיליון ו‪200,000-‬‬ ‫ערבים‪ ,‬צפופים‪ ,‬ללא יכולת קיום‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫פחות צפוף מגוש‪-‬דן‪ ,‬הרבה פחות צפוף‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אז תעבור לגוש‪-‬דן‪ ,‬יש לך יותר מקום‪ .‬מה אתה רוצה ממני?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫לי טוב שם‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אסור לזוז דרומה‪ ,‬מפני שזה מתחבר עם מצרים‪ .‬אסור לזוז צפונה‪ ,‬מפני שזה מסכן את‬ ‫ישראל‪ .‬אסור לזוז מזרחה‪ ,‬מפני שאין דבר מחבר‪ .‬ללא עבודה‪ ,‬ללא פרנסה‪ ,‬בצפיפות‬ ‫אימים‪ ,‬בעוני‪ ,‬בשנאה‪ .‬תגיד לי‪ ,‬מה ‪ 5,000‬המתנחלים ‪- - -‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫לפני אוסלו זה לא היה כך‪ .‬הייתה להם פרנסה‪ ,‬הם חיו כמו בני‪-‬אדם‪.‬‬

‫‪222‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אז היו ‪ ,300,000‬ולא היו כל כך הרבה התנחלויות‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫‪ 800,000‬בזמן אוסלו‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫באוסלו לא היו ‪ ,800,000‬אבל לא חשוב עכשיו‪ .‬כשנכנסנו היו ‪ ,300,000‬ובעזרת השם‪,‬‬ ‫בעוד ‪ 12‬שנים ‪ -‬כל ‪ 12‬שנים היישוב שם מכפיל את עצמו ‪ -‬יהיו ‪ 2‬מיליונים ו‪ .400,000-‬מה‬ ‫יהיה שם‪ ,‬מחנה ריכוז?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אבל מה יקרה אם נברח משם?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫קודם כול‪ ,‬אני לא מציע לך לברוח‪ ,‬אני מציע לך לצאת משם‪ .‬אני לא מציע שתברח‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫ואז זה ייפתר?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫כן‪ .‬בעזה יהיה מצב יותר קל‪ .‬על נצרים‪ ,‬שזה יישוב קטן‪ ,‬יש פלוגה‪ ,‬עוד מעט נצטרך גדוד‪,‬‬ ‫ואחר כך נצטרך חטיבה‪ .‬בשביל מה? מה זה נותן לנו?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫בשביל לשמור על תל‪-‬אביב‪ .‬כל הקצינים אמרו‪ ,‬שלולא הייתה נצרים לפני אוסלו‪ ,‬היה צריך‬ ‫להמציא אותה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אתה לא מגן על תל‪-‬אביב‪ .‬אתה יכול לתת לי לדבר בלי הפסקה? אם לא‪ ,‬אני מפסיק את‬ ‫דברי‪ ,‬אני לא מסכים‪ .‬אתה לא יכול להפסיק אותי בכל משפט‪ ,‬עם כל הכבוד לך‪ .‬אני לא‬ ‫הפסקתי אותך בשום משפט‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫דבר ברצינות‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫זה לא מועיל שום דבר‪ .‬תל‪-‬אביב תהיה יותר בטוחה אם עזה תהיה יותר שקטה‪.‬‬

‫‪223‬‬


‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫עוד איזה חלום‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני רוצה לומר לך עוד דבר‪ ,‬וכאן אני מערער על שני דברים‪ .‬אתם לא יכולים לתאר את כל‬ ‫העם הערבי כדבר שאי‪-‬אפשר לחיות אתו‪ .‬אותם פלשתינים שחיים ביהודה ובשומרון חיים גם‬ ‫בירדן‪ .‬עם ירדן יש לנו יחסים סבירים‪ ,‬ואני שואל את עצמי כל הזמן‪ ,‬מדוע בין אילת לבין‬ ‫עקבה אין חילופי אש‪ .‬מדוע כל הערבה פתוחה‪ ,‬בלי התנחלויות? האם הערבים שונים? האם‬ ‫הפלשתינים שונים? אולי היחסים שונים? באוסלו ניסינו להקים יחסים שונים‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫סליחה‪ ,‬בירדן יש משטר שיודע להחזיק אותם‪ ,‬בניגוד לנו‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אז צריך להחליף את המשטר‪ ,‬בסדר‪ .‬הרי זאת הרפורמה‪ .‬הייתה ממשלת ליכוד‪ ,‬והם לא‬ ‫ביטלו את הסכמי אוסלו‪ .‬מדוע הם לא ביטלו? מדוע? מי מפריע להם עכשיו? כל הזמן טוענים‬ ‫ובוכים‪ .‬אוסלו הביא להורדת הטרור‪ ,‬אוסלו הביא פריחה כלכלית חסרת תקדים לישראל‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫העולים החדשים עשו את זה‪ .‬העולים החדשים הביאו את הפריחה הכלכלית‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬יש נימוסים אלמנטריים‪ .‬גם אם אתה כזה או אחר‪ ,‬שב בשקט ותקשיב‪,‬‬ ‫כמו שאני עשיתי לגביך‪ .‬ואל תספר לי סיפורים על עולים‪ .‬אוסלו הביא לפריחה אדירה‪,‬‬ ‫באוסלו התחיל לקום מזרח תיכון חדש‪ .‬הוועידה הכלכלית בקזבלנקה הייתה דבר חסר‬ ‫תקדים בתולדות המזרח התיכון‪ .‬כ‪ 3,000-‬מנהיגים‪ ,‬כלכליים ופוליטיים‪ ,‬יהודים וערבים מכל‬ ‫העולם‪ ,‬התאספו פעם ראשונה וניסו להידבר‪ .‬הדבר הזה חזר ונשנה עוד שלוש פעמים ‪-‬‬ ‫פעם אחת בקהיר‪ ,‬פעם אחת ברבת‪-‬עמון ופעם אחת בדוחא‪ ,‬עד שהפסיקו את תהליך אוסלו‪.‬‬ ‫לכן אני מאמין‪ ,‬שכמו שאנחנו חיים בשלום עם הירדנים אפשר גם לחיות עם הפלשתינים‪ .‬מה‬ ‫שצריך זה להחליף את היחסים‪ ,‬מה שצריך זה להחליף את השלטון‪ .‬אתה לא יכול להחליף‬ ‫אנשים‪.‬‬ ‫ככל שהעוני והצפיפות ילכו ויגדלו‪ ,‬זה ילך ויחמיר‪ .‬אנחנו לא יכולים לעשות מכל מדינת ישראל‬ ‫מדינת צבא‪ .‬גם היום אנחנו כבר במתח לא קטן על כל התנחלות‪ ,‬על כל דבר‪ .‬ודרך אגב‪ ,‬רוב‬ ‫הפועלים בהתנחלויות האלה הם לא יהודים‪ ,‬הם תאילנדים‪ .‬צריך לתת סובסידיות‪ ,‬למה?‬ ‫בשביל מה? מה אתה מספר לנו סיפורים? מה אתה מעליל?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫עד אוסלו לא היו תאילנדים‪.‬‬

‫‪224‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫מה שעשינו הייתה אמת היסטורית של העם היהודי ‪- -‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫שקר‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫ואני גאה בזה כתלמיד של בן‪-‬גוריון‪ ,‬כאדם שחושב ברצינות ואומר אמת‪ ,‬לא מסתיר דבר‪.‬‬ ‫ובאה ממשלה אחרת והפסיקה את אוסלו והביאה לפי דעתי קטסטרופה‪.‬‬ ‫כל הסיפורים שאוסלו הביא רובים ‪ -‬אוסלו לא הביא רובים‪ .‬מה שקרה לאחרונה זה‬ ‫המתאבדים‪ ,‬לא הרובים‪ .‬בעניין המתאבדים הבעיה היא לא של הדק‪ ,‬אלא של מוטיבציה‪.‬‬ ‫הצפיפות הזאת שיש בעזה והעוני הזה שיש בעזה דוחפים הרבה מאוד אנשים לשנאה‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אם נצא לא יהיה צפוף? זה לא יתפוצץ עלינו? תסביר לי את זה‪ ,‬למה אתה בורח מזה?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אם נצא לא נצטרך להגן על כל התנחלות שם‪ .‬נצא‪ ,‬יהיה יישוב קומפקטי ערבי‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אם נצא יהיה קומפקטי‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אין צורך בהתנחלויות‪ ,‬אין צורך‪ .‬הן לא מוסיפות שום דבר‪ ,‬הן גורעות הרבה מאוד‪ .‬ואין לנו‬ ‫פתרון לעזה‪ ,‬לא כלכלי‪ ,‬לא ביטחוני ולא פוליטי‪ .‬אתם שייכים למפלגה שהאידיאולוגיה שלה‬ ‫היום היא להגן על התנחלויות‪ .‬בוא נגיד את האמת‪ .‬מה זה המפד"ל? כל האידיאולוגיה היא‬ ‫להגן קצת על עזה ולהגן קצת על יהודה ושומרון‪ .‬זהו זה‪ .‬זה מה שנשאר‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אני מבין שלגבי יהודה ושומרון אתה מסכים‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני מבקש שלא תפסיק אותי‪ .‬מותר לי? יש דרך ארץ‪ .‬למה כל משפט אתה מפסיק אותי? יש‬ ‫לך מונופול על האמת? יש לך מונופול על החוכמה? שמעתי את הדברים שלך‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אני רוצה להבין‪ ,‬אני רוצה לשמוע את האמת‪.‬‬

‫‪225‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אם אתה רוצה לשמוע אמת‪ ,‬תקשיב ואל תפריע‪ .‬אז תשמע אמת‪.‬‬ ‫המושג אוטונומיה‪ ,‬שאתה מדבר עליו‪ ,‬לא מקובל עלי יותר‪ .‬אני התאכזבתי מהאוטונומיה‪,‬‬ ‫מפני שחשבתי שאוטונומיה זה כמעט עצמאות‪ .‬אני אומר לך שאוטונומיה זה פחות‬ ‫מעצמאות‪ .‬זה עושה אותנו‪ ,‬אם אנחנו רוצים או לא רוצים‪ ,‬שליטים על עם אחר‪ ,‬שליטים בלי‬ ‫אחריות‪ .‬לפחות כשהיה ממשל צבאי היינו אחראים לגורל התושבים‪ .‬היום‪ ,‬כשיש אוטונומיה‪,‬‬ ‫אנחנו יכולים לסגור את השטחים‪ ,‬אנחנו יכולים להיכנס לכל מקום‪ ,‬מה שאנחנו לא חייבים זה‬ ‫לדאוג לתושבים‪ .‬לא לזה התכוונו‪ ,‬ואל תציע עוד הפעם מינהל עצמי‪ ,‬זו מלה ריקה מתוכן‪.‬‬ ‫במצב שיש‪ ,‬אין בזה שום פתרון‪ .‬צריך לעשות פתרון היסטורי‪ ,‬אמיץ ונכון‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫אני לא מבין‪ .‬נכנסנו סתם כך? נכנסנו כשהם התחילו בטרור‪ .‬קיימנו הסכמים‪ ,‬שילמנו כספים‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫טרור היה גם קודם‪ .‬טרור אף פעם לא פסק בעזה‪ ,‬והפילו מטוסים ועשו טבח באוטובוסים‪,‬‬ ‫ירו בחלונות והרגו סטודנטים והרגו ארכיאולוגים והרגו ילדים במעלות‪ .‬מה לא עשו? דברים‬ ‫נוראיים‪ .‬אז אל תספר לי סיפורים‪ ,‬גם לי יש זיכרון טוב‪ .‬על כן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני מאוד‬ ‫שמח לציין‪ ,‬שבפועל יש כאלה שמנסים להשתמש באוסלו כדי להשמיץ אותנו‪ ,‬אבל אף אחד‬ ‫לא מציע לבטל את אוסלו‪ ,‬ועל כך תבורכו‪.‬‬ ‫היו"ר מיכאל נודלמן‪:‬‬ ‫תודה‪ .‬אדוני השר‪ ,‬אתה מציע דיון במליאה או להסתפק בדברים?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אם אני אגיד דיון‪ ,‬יבקשו שוב לדבר‪ ,‬ואני צריך ללכת‪.‬‬

‫‪226‬‬


‫‪44‬‬ ‫תשובת שר התקשורת ראובן ריבלין להצעות סיעות מרצ וחד"ש‪-‬‬ ‫רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‬ ‫מדיניותה של הממשלה בנושא החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬עלית המחירים‬ ‫ושיעורי האבטלה הגבוהים; ובשל מדיניותה של הממשלה כלפי‬ ‫האוכלוסייה הערבית ויחסה למנהיגי הציבור הערבי ונבחריו‬ ‫‪ 8‬ביולי ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬הנני מתכבד להשיב בשם הממשלה על שתי הצעות האי‪-‬‬ ‫אמון המונחות לפנינו‪ ,‬של סיעת מרצ ושל סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל‪.‬‬ ‫אני מוכרח לומר‪ ,‬שבשתי הצעות האי‪-‬אמון‪ ,‬שחרגו במידה רבה מהכותרות שעל‪-‬פיהן הוגשו‪,‬‬ ‫נשמעה טענה קשה כלפי ממשלת ישראל וכלפי העם היהודי וכלפי הציונות בכל מה שקשור‬ ‫להיותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי בראש ובראשונה‪ .‬אותם פשעים נוראים נגד‬ ‫עם שנעשו על‪-‬ידי אומות העולם‪ ,‬הביאו את עם ישראל להבין שרק בארצו ובמולדתו ובמדינה‬ ‫משלו יוכל הוא לחיות בביטחון‪ ,‬יוכל הוא למצוא מקלט בטוח לכל יהודי בעולם אשר ירצה‬ ‫לבוא ולחזור ולהתיישב בארץ האחת והיחידה שבה יהודי יכול לחיות לבטח‪ ,‬ובה הוא יכול‬ ‫להתגונן על נפשו אם קמים עליו להורגו‪.‬‬ ‫יש המדברים על גזענות בכל מה שקשור בהתיישבות יהודית‪ .‬במידה רבה הייתה התיישבות‬ ‫בעבר‪ ,‬היא קיימת בהווה ותהיה גם בעתיד‪ ,‬לצערנו הרב‪ ,‬התיישבות ביטחונית‪ ,‬התיישבות‬ ‫שבה אנחנו מחויבים להגן על מדינת ישראל לדורי דורות‪ ,‬כדי שלעם היהודי תהיה אפשרות‬ ‫למצוא מקלט בטוח בכל עת שהוא יחשוש לנפשו ולעצם קיומו‪ .‬לבוא ולומר בכל פעם‬ ‫שהציונות היא גזענות‪ ,‬היא אולי אחת האמירות היותר לא מוסריות‪ ,‬שכן לא קם בעולם עם‬ ‫שהייתה לו מטרה כה מוסרית‪ ,‬אם במאה ה‪ 19-‬או במאה ה‪ ,20-‬כמו זו של העם היהודי‪,‬‬ ‫אשר ביקש לחזור לארצו ולמולדתו‪.‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬אולי אחת התנועות היחידות שהצליחה להגשים את מטרתה‪ ,‬היא התנועה הציונית‪,‬‬ ‫בגלל מוסריותה הבלתי‪-‬ניתנת לפשרה‪ .‬איש לא יוכל לבוא ולומר שאין מוסריות בעובדה שעם‬ ‫ישראל מבקש לקיים את המדינה היהודית היחידה והוא רוצה לקיימה כמדינה יהודית‬ ‫דמוקרטית‪ .‬כאשר קיימות נסיבות שאנחנו‪ ,‬חלילה‪ ,‬חייבים בהכרעה בין מדינה יהודית‬ ‫למדינה דמוקרטית לעילא ולעילא‪ ,‬הקיום של הדמוקרטיה מחייב אותנו להעדיף את המדינה‬ ‫היהודית גם על עקרונות דמוקרטיים‪ ,‬אשר ניתן לחיות עמהם גם אם אינם שוויוניים‪ ,‬כאשר‬ ‫אנחנו מחויבים בהגנתה של מדינתנו‪.‬‬ ‫אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר‪ :‬הייתי אחד מה‪ 17-‬אשר קמו והצביעו אתמול ביד‬ ‫מורמת ובראש מורם‪ ,‬ולא יאמר לי איש שאני גזען‪ ,‬ולא יאמר לי איש שאני פטרון‪ ,‬ולא יהיה‬ ‫אף לא אחד שיעבוד עלי ויאמר לי בשם איזשהו עיקרון‪ ,‬שאני כעם אתאבד‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫מי שהצביע בעד ההצעה הזאת הוא גזען‪.‬‬

‫‪227‬‬


‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫אני רוצה לומר‪ ,‬חבר הכנסת שריד‪ ,‬יושב‪-‬ראש האופוזיציה‪ ,‬אני הצבעתי‪ .‬שמעתי אותך‪ ,‬ואם‬ ‫אתה ציוני ‪- - -‬‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫אתה גזען‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חברת הכנסת זהבה גלאון‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫אם אני גזען‪ ,‬לכי ופשפשי במעשייך ביום שאמרתם "הם שם ואנחנו כאן"‪ .‬מי הם ומי כאן? אני‬ ‫חי בארצי ובמולדתי‪ ,‬שהיא ארצו של העם היהודי‪ ,‬בשוויון זכויות אזרחי מלא‪ ,‬ויש בעיה‪ ,‬כפי‬ ‫שניתח אותה מורנו ורבנו‪ ,‬זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬מורי ורבי כמובן‪ ,‬כאשר בא ואמר‪ ,‬שכל עוד קיר‬ ‫הברזל צריך להתקיים‪ ,‬קיים יתקיים‪ .‬אנחנו נמצאים היום באחת התקופות שהיו כאלה‬ ‫שחשבו שילכו לאוסלו ושם ימצאו את השלום‪ ,‬והמציאות טפחה על פנינו כולנו‪ ,‬וראינו שקיווינו‬ ‫להישגים ורק פגשנו באושים‪.‬‬ ‫אני מניח‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שחבר הכנסת גילאון‪ ,‬הזועק את זעקתם של אותם אומללים‪,‬‬ ‫יודע שהממשלה גם היא מנסה למצוא כל דרך אפשרית לפתור את בעייתם של חסרי הישע‪,‬‬ ‫אבל גם היא יודעת שיכולים לעשות זאת רק במסגרת אחת ויחידה‪ ,‬והיא המסגרת‬ ‫המאפשרת למדינה לחלק את המשאבים שבידיה בצורה כזאת שבה ניתן את לבנו לאותם‬ ‫חלכאים ונדכאים‪ ,‬לאותם אנשים אשר הם בבחינת אנשים שמצוקתם והיכולת שלהם לתפקד‬ ‫בחברה הן כאלה המחייבות את החברה לדאוג להם‪.‬‬ ‫אבל אני מניח‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שגם כאשר טוען חבר הכנסת גילאון שהממשלה מפליגה‪,‬‬ ‫הרי בשומעי את דבריו ואת קריאת הביניים של יושב‪-‬ראש האופוזיציה וראש מרצ‪ ,‬גם אני‬ ‫חושב שהם מפליגים‪ .‬והם מפליגים למחוזות שלא קיימים‪ ,‬שהרי במרצ ודאי לא שמעו על‬ ‫הטרור הפלשתיני ולכן אין מבינים במרצ מה מקום יש למלחמתה של ישראל ברשות‬ ‫הרצחנית של ערפאת‪ .‬אני יודע שאליבא דמרצ יש לייחס ימי דמים אלה לא לרצחנותם של‬ ‫הערבים‪ ,‬חלילה‪ ,‬אלא‪ ,‬אבוי‪ ,‬לאשמתם של היהודים‪ .‬עם מרגיז אנחנו‪ ,‬אנחנו שומעים שם‪,‬‬ ‫במחוזות מרצ‪.‬‬ ‫לכן אני משער שגם אין מבינים במרצ שמלחמתה של ישראל בטרור עולה גם כמה שקלים‬ ‫למשק‪ .‬אני מניח שבמרצ לא שמעו על קריסת שוקי ההון בעולם כולו ועל כך שהחברות‬ ‫הישראליות המרכזיות במשק נושאות על גבן חובות של מיליארדים‪ ,‬וחלקן אף קורסות‬ ‫ומפילות בקריסתן ענפים שלמים‪ .‬לכן‪ ,‬כך אני משער‪ ,‬אין מבינים במרצ מדוע יש אבטלה‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬במרצ‪ ,‬אני משער‪ ,‬לא שמעו גם על הצורך למנוע הידרדרות של הגירעון‬ ‫בתקציב המדינה‪ ,‬או על הרייטינג של כלכלת ישראל‪ ,‬הנמצא בסכנה‪ .‬אני לא מבין גדול‬ ‫בכלכלה‪ ,‬אבל אותם דברים העומדים והחייבים להיות מוכרעים על‪-‬ידינו בכל שאלה ושאלה‪,‬‬ ‫ברורים לי כמו לכל אזרח בישראל‪ .‬אבל במרצ כנראה אין רוצים להבין‪ ,‬ואולי גם אין מבינים‬ ‫שם את המשמעויות של ירידה ברייטינג‪ .‬לכן בבועה שבה חיה מרצ אין צורך בקיצוצים‬ ‫דרסטיים‪ .‬אפשר פשוט להגדיל את הגירעון‪ ,‬ומחירים עולים או יורדים‪ ,‬הכול על‪-‬פי קפריזה‬ ‫של הממשלה‪.‬‬

‫‪228‬‬


‫ובכן‪ ,‬סיעת מרצ הנכבדה‪ ,‬וידידי הטוב והאדם שזועק באמת מדם לבו את זעקתם של אותם‬ ‫אנשים שהם חסרי ישע‪ ,‬צריכים אתם להבחין ולראות גם מה המציאות‪ ,‬כי עשיתם זאת מצוין‬ ‫כאשר ישבתם בממשלה רק לפני כשנתיים‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אנחנו חייבים להשיב לאותו חבר הכנסת אשר ייצג את כל הסיעות‬ ‫הערביות בהצעת האי‪-‬אמון‪ ,‬חבר הכנסת אחמד טיבי‪ .‬אני רוצה לומר לו‪ ,‬שדיבר על הנורא‬ ‫מכול לעם ולמדינה‪ ,‬שהנורא מכול לאזרח במדינה הוא בכך שהוא קם נגד מדינתו ומתחבר‬ ‫לאויבי מדינתו‪ ,‬בין במודע ובין בהיסח הדעת‪ ,‬בין ברצון ובין מתוך אמונה שכך הוא לא מזיק‬ ‫אלא מועיל למדינתו שלו‪.‬‬ ‫חלק מראשי הסיעות הערביות‪ ,‬המתלוננים על רדיפה פוליטית‪ ,‬מתבטאים באחרונה‪ ,‬ואחד‬ ‫מהם‪ ,‬חבר הכנסת ברכה‪ ,‬התבטא רק הבוקר בטלוויזיה וגם ברדיו‪ ,‬בהבנה למניעיהם של‬ ‫המרצחים המתאבדים‪ .‬אחדים מקרבם‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬הופיעו‪ ,‬ולא פעם אחת‪ ,‬לצדם של‬ ‫הגרועים באויבי ישראל ‪ -‬ראשי ה"חיזבאללה"‪ ,‬ה"חמאס" ו"הג'יהאד"‪ ,‬ולא ממש נעו באי‪-‬‬ ‫נוחות על כיסאותיהם לשמע הקריאות להשמיד את הישות הציונית‪ .‬הציונות היא זו שמרגיזה‬ ‫את דמם‪ .‬אותה ציונות שאין מוסרית למעלה ממנה כתנועה; אין מוסרית למעלה ממנה‬ ‫כתנועה אשר הושיטה יד לשלום לכל תושבי הארץ הזאת בכל המלחמות אשר התרגשו על‬ ‫האזור‪.‬‬ ‫אולי כדאי להזכיר לעצמנו‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שחסינותו של חבר הכנסת אחמד טיבי‪,‬‬ ‫ממגישי הצעת האי‪-‬אמון‪ ,‬הוגבלה לא משום שהוא הפריח יונים במחסום צה"ל‪ ,‬ולא בגלל‬ ‫ססמאות השלום שבפיו‪ ,‬אלא משום שהוא ניסה‪ ,‬לסייע לערפאת‪ ,‬שהוא אויב‪ ,‬תוך כדי‬ ‫לחימה‪ .‬במדינות מתוקנות‪ ,‬חבר הכנסת אחמד טיבי‪ ,‬אם היינו שנינו למשל אזרחים‬ ‫בנורבגיה‪ ,‬שעליה דיבר חבר הכנסת גילאון‪ ,‬במדינות מתוקנות כאלה וגם בספר החוקים של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬יש סעיפים מאוד ברורים שנועדו לטפל בהתנהגות כזאת‪ .‬הגבלת חופש‬ ‫התנועה והחסינות היא צעד מינורי‪ ,‬עדין ורך‪ ,‬שכן עדיין אני מאמין ואנו מאמינים‪ ,‬ויש רבים‬ ‫בממשלה שמאמינים‪ ,‬שיש תקווה לגשר ולהבנה‪ ,‬גשר שהיו צריכים לבנות חברי הכנסת‬ ‫הערבים‪.‬‬ ‫אך צריך הדבר להיות ברור‪ :‬מי שפרנסתו הפוליטית היא על שלילת הלגיטימיות של מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬מי שרואה את ייעודו הפוליטי בהסתה יומיומית‪ ,‬חבר הכנסת ברכה‪ ,‬בעידוד טרור‬ ‫המתאבדים ומבצעיו‪ ,‬מי שממשיך לדגול בפאן‪-‬ערביזם לאומני קיצוני‪ ,‬השולל את קיומה של‬ ‫מדינת ישראל בגבולות כלשהם‪ ,‬מי שקיומו הפוליטי תלוי בהקצנתו של הרחוב הערבי‬ ‫ובעידוד ההתנכרות למדינת ישראל‪ ,‬אל יספר לנו סיפורים על רדיפה פוליטית‪ ,‬אפליה וקיפוח‪.‬‬ ‫אנחנו יושבים כאן‪ ,‬בכנסת ישראל‪ ,‬בחסותה של הדמוקרטיה‪ ,‬אולי הדמוקרטיה היחידה‬ ‫במזרח התיכון‪ .‬כאן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כאן‪ ,‬חברי כנסת נכבדים‪ ,‬אנחנו יושבים ויושבים‬ ‫חברים אחרים‪ ,‬החבים את קיומם הפוליטי‪ ,‬לצערי הרב‪ ,‬להקצנה‪ ,‬להסתה ולהתססה‪ .‬הדבר‬ ‫האחרון שהם מעוניינים בו הוא טיפול בבעיותיו של המגזר הערבי‪ .‬הדבר האחרון שמעניין‬ ‫אותם הוא טובתו של האזרח הערבי‪-‬הישראלי‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫מה קרה עם ה‪ 4-‬מיליארדים?‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫אם מזהים חברי הכנסת הערבים תחושה קשה בציבור כלפי ראשי הציבור הערבי במדינה‪,‬‬ ‫אולי כדאי שיתחילו לפשפש במעשיהם‪ ,‬בהתבטאויותיהם ובהתנהגותם‪ .‬המערכת הפוליטית‪,‬‬ ‫זו שאתם מלינים שהיא רודפת אתכם‪ ,‬איננה אלא הדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬זו שבחסותה‬

‫‪229‬‬


‫נבחרתם לכנסת ישראל; זו שבשמה נשבעתם כאן‪ ,‬כאן‪ ,‬על במה זו‪ ,‬ליד מנורת העם היהודי‪,‬‬ ‫ליד הרצל‪ ,‬חוזה המדינה היהודית‪ ,‬להיות נאמנים לה ולחוקיה; וזו שבתי‪-‬המשפט שלה‬ ‫מגינים עליכם ומדקדקים בשמירת זכויותיכם‪.‬‬ ‫הייתי מציע לכם לנצל את הבמה שניתנה לכם כאן‪ ,‬בחסות הדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬שאתם‬ ‫כל כך מתעבים‪ ,‬כדי לדבר אל הציבור הישראלי ישירות‪ .‬אדרבה‪ ,‬נסו לשכנע אותו עד כמה‬ ‫אתם מייצגים ציבור מקופח‪ ,‬נסו לשכנע אותו ואולי תהיו צודקים בשכנוע זה‪ ,‬נסו לשכנע את‬ ‫הציבור‪ ,‬שאינכם‪ ,‬כמו שרבים סבורים‪ ,‬משתפים פעולה עם האויב הטובח בילדינו‪ ,‬אלא אתם‬ ‫בסך הכול רודפי שלום‪ ,‬פעילי זכויות אדם‪.‬‬ ‫אבל אתם הרי יודעים את האמת‪ :‬אתם יודעים‪ ,‬שבכל פעם שמישהו מכם מתבטא‪,‬‬ ‫משתכנעים‪ ,‬לצערי הרב‪ ,‬עוד אלפי אזרחים ישראלים‪ ,‬שאין סיכוי לדו‪-‬קיום בארץ הזאת‪.‬‬ ‫ומבחינתכם‪ ,‬זו הצלחה אדירה; מבחינתי‪ ,‬שוד ושבר‪ .‬אם יאמינו כאן שדו‪-‬קיום הוא אפשרי‪,‬‬ ‫אם תיפסק ההסתה היומיומית שלכם‪ ,‬אם תשתנה מגמת ההקצנה ברחוב הערבי‪ ,‬לא יהיה‬ ‫לכם קיום פוליטי‪ ,‬כי יבואו אחרים במקומכם‪ ,‬יבואו אלה שדואגים באמת לעמכם‪ .‬ממה‬ ‫תתפרנסו אם לא תחוללו פרובוקציות בכל מקום? מי יצטט אתכם? מי ישדר את דבריכם? מי‬ ‫יאזין לכם?‬ ‫אני מבקש בשם הממשלה לדחות את הצעות האי‪-‬אמון ולהצביע על כך‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫מה דעתך‪ ,‬אדוני‪ ,‬על ההתבטאות של אפי איתם?‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫אני מציע לך להגיש הצעה לסדר היום ולשאול את אפי איתם מה שאת רוצה‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אותך אני שואלת‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫כשאני אתבטא באיזו צורה שאת חושבת שאני צריך לענות לך‪ ,‬אני אשמח לענות לך‪ .‬אפי‬ ‫איתם נבחר על‪-‬ידי אנשים‪ ,‬צריך לשאול אותם‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫הוא בממשלה שלך‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫הוא אתך בממשלה‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫חבר הכנסת קליינר‪ ,‬היושב כאן ביציע הכנסת עם אורחיו‪ ,‬הגיש הצעה לסדר היום‪ ,‬הצעת אי‪-‬‬ ‫אמון‪ .‬גם לו הייתי עונה בצורה הברורה ביותר מה דעתי על המשיחים‪...‬‬

‫‪230‬‬


‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אתה מתחמק‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬איננו צריכים משיחים על מנת להגיע למצב שבו נוכל לחיות בארצנו ובמדינתנו‪ .‬אני‬‫מאמין באמונה שלמה‪ ,‬שאמונתנו היא זו שמדריכה אותנו‪ ,‬וגם נחישותנו‪ ,‬וגם נחישותו של‬ ‫חבר הכנסת קליינר‪.‬‬ ‫היו"ר רחמים מלול‪:‬‬ ‫אנחנו ניגשים להצבעה‪ .‬תהיינה שתי הצבעות על שתי הצעות האי‪-‬אמון‪ :‬הראשונה בדבר‬ ‫מדיניות הממשלה בעניין החברתי‪-‬הכלכלי ‪-‬מטעם סיעת מרצ‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪6‬‬

‫ניגש להצבעה על הצעת האי‪-‬אמון של סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל‪ ,‬בעניין מדיניות‬ ‫הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‬‫נגד‬ ‫‪2‬‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"מ‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪231‬‬


‫‪45‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬‬ ‫תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל מדיניות הממשלה‬ ‫כלפי הרשויות המקומיות הערביות‪ ,‬ממדי האבטלה במגזר הערבי‪,‬‬ ‫פתיחת שנת הלימודים ביישובים הערביים והחלטת הממשלה‬ ‫לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת חיים דרוקמן‬ ‫‪ 15‬ביולי ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אין ספק‪ ,‬שמדינת ישראל‪ ,‬מתוקף היותה מדינה‬ ‫יהודית דמוקרטית‪ ,‬מחויבת לדאוג לרווחתם של כל אזרחיה וכל תושביה‪ .‬הערך המתחייב‬ ‫מאופיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית הוא כמובן הצורך בהשגת צמצום פערים רב‬ ‫ככל האפשר בין אזרחיה‪ ,‬תוך הראייה של החשיבות‪ ,‬של הדאגה לציבור המיעוטים החי‬ ‫בתוכנו‪.‬‬ ‫המצוקה התקציבית היא נחלת כולנו‪ ,‬הרי היא איננה נחלה של יהודי או ערבי‪ .‬הבעיה‬ ‫הכלכלית שבה נמצא המשק הישראלי‪ ,‬המשבר‪ ,‬המיתון וההאטה העמוקים שבהם אנו‬ ‫נמצאים‪ ,‬אינם‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬מתוחמים‪ ,‬או ניתנים להגדרה על‪-‬פי מגזר כזה או אחר‪ ,‬או‬ ‫על‪-‬פי לאום כזה או אחר‪ .‬זו נחלת כולנו‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר הממשלה באה להקצות משאבים‬ ‫ולהקצות הוצאות מתקציבה לצורכי השקעות בתשתית‪ ,‬או לטיפוח צרכים כאלה ואחרים‪ ,‬אז‬ ‫בסופו של דבר מה שנגזר מהקיצוץ בתקציב המדינה‪ ,‬את ההשלכה של זה חשים כולם‪,‬‬ ‫יהודים וערבים כאחד‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬נוכח דבריו של חבר הכנסת כנעאן‪ ,‬שהוא לא זוכר ולו דבר אחד שעשתה‬ ‫הממשלה‪ ,‬אני רוצה להזכיר לו כמה דברים‪ ,‬שאני מניח שישמחו אותו‪ ,‬שהממשלה עשתה‬ ‫ועושה‪ ,‬למרות המגבלה התקציבית ולמרות המגבלות הכלכליות הקשות שהמשק נתון בהן‪.‬‬ ‫אני רוצה לציין כמה נתונים שהועברו אלי על‪-‬ידי משרד ראש הממשלה‪ ,‬בכל מה שנוגע‬ ‫להשקעות התקציביות בשנת התקציב הקודמת‪ ,2001 ,‬שניתן כבר לסכם אותה‪ ,‬תוך‬ ‫השוואה בין חלקם של היישובים הערביים ‪ -‬בכלל האוכלוסייה במדינת ישראל‪ ,‬לאחוז‬ ‫ההשקעה התקציבית בהם‪ .‬אתן פה כמה דוגמאות‪ ,‬רק כדי לסבר את האוזן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הוזכר‬ ‫פה משרד הפנים‪ .‬לפי הנתונים שנמסרו לי על מענקי האיזון שנותן המשרד לרשויות‬ ‫המקומיות‪ ,‬הם מקבלים תקציב שהוא ‪ 135%‬יותר מאשר חלקם באוכלוסייה‪ .‬או אם מדובר‬ ‫בתקציבי פיתוח וחלקם היחסי של היישובים הערביים בתקציב‪ ,‬הם מקבלים כ‪ 147%-‬יותר‬ ‫מאשר חלקם היחסי באוכלוסייה‪ .‬או אם מדובר בתחום התשתיות הלאומיות בנוגע להשקעה‬ ‫במפעלי ביוב‪ ,‬היישובים הערביים מקבלים כ‪ 63%-‬יותר מאשר יחסם באוכלוסייה‪.‬‬ ‫הדובר הקודם הזכיר פה את עניין התחבורה‪ .‬יש לי פה נתון אחד שנוגע לתחבורה העירונית‬ ‫ולהשקעות בתשתית הנוגעות לתחבורה העירונית‪ .‬כפי שנמסר לי‪ ,‬חלקם היחסי בתקציב של‬ ‫היישובים הערביים ‪- -‬‬ ‫הוא כ‪ 58%-‬יותר מאשר חלקם היחסי באוכלוסייה‪ .‬בכל מה שנוגע לחינוך ‪ -‬וזו אולי הסוגיה‬ ‫החשובה מכולם ‪ -‬בכל מה שנוגע לחלקם היחסי של היישובים הערביים באוכלוסייה‬ ‫וההשקעה התקציבית בהם בנוגע לבניית כיתות לימוד חדשות‪ ,‬ההשקעה בכיתות לימוד‬ ‫במגזר הערבי היא כ‪ 63%-‬יותר מאשר חלקם היחסי באוכלוסייה‪.‬‬

‫‪232‬‬


‫עכשיו‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני יודע שיש מי שלא רוצים שנבלבל אותם‬ ‫עם העובדות‪ ,‬אבל אני ודאי גם לא מתיימר לומר שדי בהשקעות האלה‪ ,‬וודאי שאני לא‬ ‫מתיימר לומר שההשקעות האלה יכולות‪ ,‬בראייה כוללת‪ ,‬לבוא ולסגור‪ ,‬ואולי לצמצם אפילו‬ ‫באופן דרמטי‪ ,‬פערים שנוצרו פה במשך שנות דור‪ .‬עם זאת‪ ,‬כחלק ממדיניות הממשלה‬ ‫בעניין הזה‪ ,‬יש‪ ,‬למרות המגבלות התקציביות‪ ,‬השקעות‪ ,‬כפי שציינתי‪ ,‬ויש מאמץ רב בכל‬ ‫מיני תחומים להשקיע תוך מתן ביטוי לתיקון או לאפליה מתקנת בהשקעה במגזר הערבי‪.‬‬ ‫בכל מה שנוגע למשרד החינוך‪ ,‬שאליו הייתה התייחסות מיוחדת כאן‪ ,‬לפי הנתונים שנמסרו‬ ‫לי על‪-‬ידי משרד החינוך‪ ,‬כחלק מהמדיניות של הממשלה ושל שרת החינוך ומשרד החינוך‬ ‫להשקעה במגזר הערבי ולקידום מערכת החינוך הערבית‪ ,‬משרד החינוך מפעיל תוכנית‬ ‫חומש בהיקף של ‪ 250‬מיליון שקל‪ ,‬שהוחל בה בשנת התקציב ‪ .2000‬גם בשנה הזאת‪ ,‬שנת‬ ‫‪ ,2002‬הועבר תקציב נוסף‪ ,‬של ‪ 27‬מיליון ש"ח‪ ,‬מעבר לתקציב הבסיס של תוכנית החומש‬ ‫שאמור היה להיות השנה לפי מה שאמרתי קודם ‪ 50 -‬מיליון ש"ח‪ .‬בכל מה שנוגע לבניית‬ ‫כיתות לימוד ‪ -‬מתוך סך כל כיתות הלימוד שנבנות במדינת ישראל‪ ,‬של ‪ 4,350‬כיתות לימוד‬ ‫שמתוקצבות בשנת ‪ ,2002‬במגזר הערבי נבנות ‪ 1,896‬כיתות‪ .‬בכל מה שנוגע ליישום חוק‬ ‫בינוי גני‪-‬הילדים‪ ,‬שבעיקר מתייחס לאשכולות ‪ 1‬ו‪ ,2-‬לפי הנתונים של הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך עומד באופן מלא בהתחייבויות שהוא לקח על עצמו לתת פה‬ ‫ביטוי מתקן מבחינת הצורך בבניית כיתות לימוד וגני‪-‬ילדים במגזר הערבי‪.‬‬ ‫אז אני יודע‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שכאשר אתה חי ביישוב שסובל מאפליה במשך הרבה מאוד‬ ‫שנים‪ ,‬ואולי גם מקיפוח בתקציבי ממשלות ישראל לדורותיהן‪ ,‬הדברים האלה נראים כטיפה‬ ‫בים‪ .‬הדברים האלה אולי גם בקושי מורגשים בחיי היום‪-‬יום‪ .‬אבל כל מה שאני עושה כאן זה‬ ‫לא לומר שהכול טוב‪ ,‬כי זה בוודאי לא המצב‪ ,‬ואנחנו סובלים מפערים חמורים בהשקעות‬ ‫בתשתיות‪ ,‬ביישובים עירוניים רבים ‪ -‬אגב‪ ,‬לא רק ביישובים ערביים‪ ,‬אבל אולי המגזר הערבי‬ ‫סובל מכך ביתר חריפות‪.‬‬ ‫אני לא מתיימר לומר שהממשלה מצליחה למצוא משאבים בעת הזאת שיתקנו עולם בשעה‬ ‫אחת‪ .‬אין אפשרות כזאת‪ .‬המציאות התקציבית שאנחנו נמצאים בה לא מאפשרת זאת‪ ,‬וזו‬ ‫האמת שחייבת להיאמר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כאשר עולים פה לדוכן ומציגים תמונה שחורה משחור‪ ,‬שאין בינה לבין המציאות‬ ‫התאמה‪ ,‬וכאשר המציאות היא כזאת שיש השקעות של הממשלה למרות הקשיים‪ ,‬למרות‬ ‫המגבלות ולמרות המציאות הכלכלית הקשה של הכנסות פוחתות של הממשלה‪ ,‬של הוצאות‬ ‫גדולות של הממשלה בתחום הביטחון‪ ,‬וכל הדברים האלה‪ ,‬הידועים היום לכולם‪ ,‬רציתי‬ ‫להביא פה בפני הכנסת עובדות‪ .‬העובדות האלה הן חשובות כדי לסבר את האוזן על מנת‬ ‫שהציבור יוכל להתרשם‪ ,‬שלמרות הקשיים זו מדיניותה של הממשלה‪ .‬הממשלה בהחלט‬ ‫דוגלת בכך‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬ואסיים‪ ,‬אולי‪ ,‬במה שפתחתי‪ ,‬שמתוך תפיסתנו את המדינה שלנו‬ ‫כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬מדינתו של העם היהודי בארצו‪ ,‬אנחנו מחויבים גם למיעוט הגר‬ ‫בתוכנו‪ ,‬ביודענו שחלק גדול מאוד מהאוכלוסייה רוצה לחיות כאן בדו‪-‬קיום במדינה שלנו‪,‬‬ ‫כמדינה שדואגת לכל אזרחיה‪ ,‬מדינה יהודית אך מדינה שדואגת לכל אזרחיה‪.‬‬ ‫עסאם מח'ול )חד"ש(‪:‬‬ ‫עם חוק דרוקמן‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫מתוך התפיסה שלנו‪ ,‬שיש ציבור שהוא ציבור שומר חוק ושרוצה לחיות במדינה הזאת כציבור‬ ‫שומר חוק‪ ,‬הממשלה בוודאי מחויבת‪ ,‬לדאוג לציבור הזה‪ ,‬וכך היא תעשה‪ ,‬לפי העקרונות‬ ‫האלה אשר התוויתי‪.‬‬

‫‪233‬‬


‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬ביסוד הדיון שמתקיים כאן היום ‪ -‬בעצם זה קודם כול‬ ‫דיון ערכי לגבי אופיה של מדינת ישראל‪ .‬ואני ‪ -‬כמו‪ ,‬אני חושב‪ ,‬רוב החברים בבית הזה ‪-‬‬ ‫רואה את המדינה שלנו‪ ,‬מעבר לכל ההתבטאויות והביטויים שהוזכרו פה ואין מקומם פה ‪-‬‬ ‫כמדינה יהודית דמוקרטית‪.‬‬ ‫מה זה אומר שהמדינה שלנו היא מדינה יהודית דמוקרטית? זה אומר‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪,‬‬ ‫חברי חברי הכנסת‪ ,‬שכשעם ישראל שב לארצו‪ ,‬לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬והקים פה את ביתו הלאומי‪,‬‬ ‫ביתו של העם היהודי‪ ,‬זה קודם כול בית שקם כביתו הלאומי של העם היהודי‪ .‬מעבר לכך‬ ‫שאנחנו באנו להקים פה את ביתנו הלאומי והכרזנו על ארץ‪-‬ישראל כעל הארץ שאליה אנחנו‬ ‫חוזרים ומקימים בה את ביתנו הלאומי‪ ,‬הדבר הזה גם זכה להכרה של העולם כולו‪ ,‬של‬ ‫הקהילה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬של ארגון האו"ם‪.‬‬ ‫ההכרזה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי איננה הכרזה עצמית שלנו‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫וביתר שאת לאחר המאורעות האיומים של השואה שפקדה את יהדות אירופה בעיקר‪ ,‬אם כי‬ ‫לא רק את יהדות אירופה‪ .‬והעולם כולו ‪ -‬ברגע שאולי הוא נדיר בהיסטוריה שלנו כבני העם‬ ‫היהודי‪ ,‬אולי על רקע מצפונו שלרגע אחד קצר אולי בכל זאת ייסר אותו ‪ -‬ארגון האומות‬ ‫המאוחדות‪ ,‬קיבל אותה החלטה היסטורית שמשמעותה שבארץ‪-‬ישראל תקום מדינה שהיא‬ ‫ביתו הלאומי של העם היהודי; לא מדינת כל אזרחיה‪ ,‬אלא ביתו הלאומי של העם היהודי‪,‬‬ ‫מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬אנחנו‪ ,‬על‪-‬פי אמות המידה המוסריות והערכיות שלנו‪ ,‬קודם כול‬ ‫כיהודים‪ ,‬הגדרנו את מדינתנו וקבענו והתווינו את מדינתנו כמדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬מתוקף היותה של מדינתנו מדינה יהודית ‪ -‬בכך‬ ‫כשלעצמו כבר גלום הערך הדמוקרטי של המדינה‪ .‬גם אם לא היה נאמר בחוקי‪-‬היסוד שלנו‬ ‫שמדינתנו מוגדרת כמדינה יהודית דמוקרטית‪ ,‬מעצם הערך של מדינת ישראל כמדינה‬ ‫יהודית‪ ,‬על‪-‬פי ההשקפה של המדינה שלנו כמדינה יהודית‪ ,‬הערך הדמוקרטי גלום בה‪ .‬גם‬ ‫אם זה מרגיז את חבר הכנסת פריצקי‪ .‬אתה כועס שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי?‬ ‫אני לא מבין מה אתה כועס‪ ,‬מה מרגיז אותך‪.‬‬ ‫יוסף פריצקי )שינוי(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬אני מרגיש עצב רב ‪- - -‬‬‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫לכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני מציע‪ ,‬חבר הכנסת פריצקי‪ ,‬לא לרגוז שלא‬ ‫לצורך‪ .‬יש לנו סיבות טובות לרגוז‪ ,‬על הדברים האלה אתה ודאי לא צריך לרגוז‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬לכן‪ ,‬מתוקף היותה של המדינה שלנו מדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית‪ ,‬ודאי שיש חובה על כולנו כמדינה‪ ,‬כממשלה‪ ,‬ככנסת‪ ,‬לדאוג לצרכים של המיעוט‬ ‫החי בתוכנו ולדעת לפעול למען כך שאותה אוכלוסייה שאיננה אוכלוסייה יהודית אכן תזכה‬ ‫לאותם תנאים‪ ,‬לאותן זכויות שהיא ראויה להם‪ .‬ומתוקף הדבר הזה אני חושב‪ ,‬שבלי קשר‬ ‫לשאלה איזו מפלגה הייתה בשלטון לאורך השנים‪ ,‬זו התפיסה שהדריכה את כל ממשלות‬ ‫ישראל לאורך השנים‪ ,‬ובוודאי גם את הממשלה הנוכחית‪ .‬החובה הזאת עומדת מול עינינו‪.‬‬ ‫נכון שבמשך השנים‪ ,‬במשך שנות קיומה של המדינה ‪ -‬לא מהיום ולא מאתמול ‪ -‬אכן נוצרו‬ ‫פערים בלתי סבירים בין האוכלוסיות החיות במדינת ישראל מבחינת רמת ההשקעה ורמת‬ ‫ההוצאה לנפש של ממשלות ישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני‬ ‫חושב שחשוב להתייחס גם לבסיס העובדתי‪ ,‬ואני רוצה לפרט רק תחום אחד‪ .‬יושבת פה‬ ‫שרת החינוך‪ .‬גברתי שרת החינוך‪ ,‬אני רוצה לעשות שירות לך ולמשרדך‪ ,‬ברשותך‪,‬‬

‫‪234‬‬


‫ולהתייחס לנתונים שהועברו אלי על‪-‬ידי משרד החינוך בכל מה שנוגע לתוכנית החומש‬ ‫לקידום ההישגים במערכת החינוך במגזר הערבי‪ .‬על‪-‬פי הנתונים שנמסרו לי במסמך‬ ‫ממשרד החינוך‪ ,‬על דעת השרה ומנכ"לית המשרד‪ ,‬משרד החינוך קבע כחלק מהמדיניות‬ ‫הכוללת שלו לקדם את מערכת החינוך הערבית והדרוזית והקצה תקציב נוסף במסגרת‬ ‫תוכנית חומש בהיקף של ‪ 250‬מיליון ש"ח לחמש שנים‪ ,‬החל משנת הלימודים תש"ס‪ .‬לצורך‬ ‫הפעלת התוכנית הוקם צוות היגוי משרדי להפעלת תוכנית החומש הזאת‪ ,‬כמסגרת לטווח‬ ‫הקצר ולארבע השנים שלאחר מכן‪ ,‬כמסגרת כללית להפעלת התוכנית‪ .‬יש פה פירוט רב‪,‬‬ ‫ואני יכול רק לסבר את אוזניהם של חברי הכנסת‪ ,‬אם אכן אנחנו חפצים בעובדות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני רוצה להזכיר‪ ,‬למשל‪ ,‬כמה סעיפים‪ ,‬כפי‬ ‫שהועברו אלי ממשרד החינוך במסגרת אותה תוכנית חומש על‪-‬פי שנות לימוד‪ .‬למשל‪ ,‬בכל‬ ‫מה שנוגע לאגף לחינוך מיוחד‪ ,‬שעוסק בעיסוק שמדובר בו באופן ספציפי ‪ -‬רכישת שעות‬ ‫שילוב לכיתות מקדמות ‪ -‬בשנת תש"ס עמד התקציב על ‪ 10‬מיליוני שקל‪ ,‬ושנה לאחר מכן ‪-‬‬ ‫על ‪ 12‬מיליון שקל‪ ,‬ובשנת הכספים הזאת‪ ,‬שנת הלימודים הזאת‪ ,‬הוא עמד על ‪ 20‬מיליון ו‪-‬‬ ‫‪ 500,000‬שקל‪ .‬האגף להכשרת עובדי הוראה‪ ,‬שעוסק בהסמכת מורים‪ ,‬מכינות ולימודי‬ ‫המשך‪ ,‬התקציב בשנת תש"ס עמד על ‪ 2‬מיליונים ו‪ 430,000-‬שקל‪ ,‬שנה לאחר מכן ‪6 -‬‬ ‫מיליונים ו‪ 400,000-‬שקל‪ ,‬ובשנה הנוכחית הוא כבר עמד על ‪ 9‬מיליונים ו‪ 359,000-‬שקל‪.‬‬ ‫באגף לתוכניות לימודים‪ ,‬שעוסק בפיתוח תוכניות ייחודיות‪ ,‬בשנת תש"ס עמד התקציב על ‪3‬‬ ‫מיליונים ו‪ 900,000-‬שקל‪ ,‬ובשנת תשס"ב‪ ,‬שנת הלימודים הנוכחית שהסתיימה‪ ,‬הוא עמד‬ ‫על ‪ 2‬מיליוני שקלים‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אתה יכול לחזור?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני אעביר לך את זה אחר כך‪ ,‬אם תרצה‪ .‬אני אוכל להפנות אותך לעמוד הנכון בפרוטוקול‬ ‫של הכנסת‪ .‬אדאג באופן אישי שתקבל אותו‪ ,‬חבר הכנסת הנדל‪ ,‬ואני גם אוודא מחר‬ ‫שקיבלת אותו ושאכן הנתון הזה שגור בפיך‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אני מאוד מעריך את זה‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני רוצה להזכיר שאנחנו מדברים על המגזר הערבי‪ ,‬וזה לנוכח הטענה שאין התייחסות של‬ ‫משרד החינוך למגזר הערבי‪ .‬אני בא לתת פה עובדות בבליל הדמגוגיה שהיה כאן בדיון‬ ‫הזה‪ .‬לא שהעולם כולו טוב‪ ,‬לא שבאנו על סיפוקנו‪ ,‬לא שסגרנו את כל הפערים‪ ,‬לא שהגענו‬ ‫למצב שכבר אין פה טענות צודקות‪ ,‬אלא ברצוני לציין‪ ,‬שצורכי הציבור הערבי באמת יקרים‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫אני רוצה לציין לשבח דווקא את המציע‪ ,‬חבר הכנסת מוחמד כנעאן‪ ,‬שדיבר לגופו של עניין‪,‬‬ ‫לפחות לפי תפיסתו ולפי הנתונים המצויים בידו‪ .‬הוא דיבר לגופו של עניין מבחינת מה הם‬ ‫הצרכים‪ ,‬מה הם הפערים‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬ומה הביקורת שיש לו על הממשלה ועל כל ממשלות‬ ‫ישראל‪ ,‬לפחות בשנים האחרונות‪ ,‬בעניין הזה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לצערי הרב‪ ,‬אם כי ודאי לא‬ ‫באופן מפתיע‪ ,‬עלו פה לא מעט דוברים במסגרת הדיון היום‪ ,‬ובמקום לעסוק באמת בצורכי‬ ‫הציבור הלא‪-‬יהודי בישראל‪ ,‬במקום באמת לדבר בצורה עניינית ונקייה בשמה של‬

‫‪235‬‬


‫האוכלוסייה שהם אמורים לייצג בכנסת‪ ,‬העבירו את הדבר הזה לפסים אחרים לחלוטין‪ ,‬פסים‬ ‫שליליים‪ ,‬פסים דמגוגיים‪.‬‬ ‫אני משתדל בדברי פה לעסוק בסוגיות שנוגעות לנושא שנמצא פה על סדר יומנו ובגינו‬ ‫הוגשה הצעת האי‪-‬אמון‪ .‬אני יודע שסיעת שינוי להוטה להגיע להצבעה‪ ,‬וסיפוקכם יבוא לידי‬ ‫השגתו בתוך דקות קצרות‪ ,‬אני יכול להבטיח לכם בעניין הזה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬גם לטובת היכולת שלנו במדינת ישראל לחיות חיים‬ ‫של דו‪-‬קיום בין יהודים לערבים‪ ,‬בין יהודים למי שאינם יהודים‪ ,‬מה שנחוץ הוא‪ ,‬שגם‬ ‫המנהיגות שמתיימרת לייצג בכנסת את הציבור הערבי‪ ,‬תהיה נאמנה לפעולה פרלמנטרית‬ ‫אמיתית‪ ,‬עניינית ונקייה לטובת הציבור הזה‪ .‬לצערי הרב‪ ,‬גם כאן בדיון הזה היום ראינו לא‬ ‫מעט דוגמאות שחורגות חריגה גדולה מאוד בעניין הזה‪.‬‬ ‫הרחיקו לכת פה חברי כנסת שלא פעם ולא פעמיים עושים שימוש נלוז‪ ,‬עד כדי זילות‬ ‫מבישה‪ ,‬בביטוי "גזענות"‪ .‬אני מציע לחברי הכנסת שעוסקים בזאת ‪ -‬שלו נעליכם מעל‬ ‫רגליכם‪ .‬השימוש הנלוז‪ ,‬הזילות שאתם עושים לביטוי הזה‪ ,‬מתוך חוסר הבנה מוחלט של‬ ‫משמעותו של הביטוי הזה‪ ,‬או מתוך רשעות פוליטית‪ ,‬אחת מן השתיים‪ ,‬ובשני המקרים ‪ -‬זהו‬ ‫שימוש פסול לחלוטין‪ ,‬פסול לחלוטין‪.‬‬ ‫בהתלהמות הזאת שמעתי פה חבר כנסת קם ומטיף לנו מוסר מעל הבמה מה היא‬ ‫דמוקרטיה‪ .‬וראו זה פלא‪ :‬מי מטיף לנו מוסר מה היא דמוקרטיה? חבר כנסת שעכשיו מתנהל‬ ‫עניינו בבית‪-‬המשפט‪ ,‬לאחר שהסרנו את חסינותו לצורך העניין בגלל תמיכתו במי? בארגון‬ ‫הדמוקרטי שקוראים לו "חיזבאללה"‪ .‬כן‪ .‬אז הוא קם ועומד ומטיף לנו מוסר מעל במת הכנסת‬ ‫על דמוקרטיה מה היא‪ .‬כנראה אין גבול לציניות‪ ,‬גם כאן‪ ,‬בבית הזה‪ .‬אני רק יכול לבוא‬ ‫ולקרוא לחלק מחברי הכנסת בבית הזה‪ ,‬שכמעט מדי שבוע ולפעמים כמעט מדי יום עולים‬ ‫כאן לדוכן‪ ,‬ובמקום לדבר בצורה עניינית מתפתים לדבר על דברים אחרים‪ .‬אגב‪ ,‬חבר הכנסת‬ ‫כנעאן‪ ,‬כפי שאמרתי קודם‪ ,‬עשה את זה בצורה עניינית היום בדיון‪ ,‬כדוגמה יוצאת דופן‪ ,‬אבל‬ ‫רבים אחרים לא עשו את זה כאן היום ולא עושים זאת בדרך כלל‪.‬‬ ‫אני מציע לעשות את זה פעם ‪ -‬לקחת את פרוטוקול הכנסת ולבדוק נאומים של חברי כנסת‬ ‫כאן‪ ,‬בבית הזה‪ ,‬שדיברו בהצעות אי‪-‬אמון בממשלה בנושאים שעל הנייר נכתבו כנושאים‬ ‫שנוגעים לאוכלוסייה הערבית בישראל‪ .‬שהדבר ייבדק‪ .‬מה ייבדק? ‪ -‬כמה מתוך הנאומים‬ ‫שלהם ומהדקות שהם קיבלו פה‪ ,‬מהדוכן‪ ,‬הם הקדישו באמת לצורכי הציבור שלהם‪ ,‬וכמה‬ ‫הם הקדישו לצרכיו של ערפאת‪ .‬אני כמעט משוכנע שאנחנו נגלה‪ ,‬שאת מרבית דקות הנאום‬ ‫פה‪ ,‬את מרבית המלל והרטוריקה שהם הקדישו פה‪ ,‬מהדוכן‪ ,‬בהצעות האי‪-‬אמון בממשלה‪,‬‬ ‫כביכול לטובת הציבור שלהם ‪ -‬הם לא דאגו בהם לתושבי הכפרים הערביים פה‪ ,‬במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא משום‪-‬מה נשאו פה נאומים חוצבי להבות בזכות ערפאת והרשות הפלשתינית‪.‬‬ ‫הם שכחו שחובתם היא קודם כול לייצג את הציבור שלהם‪ .‬זה לא רק עניין של שכחה‪ ,‬אדוני‬ ‫היושב‪-‬ראש‪ ,‬והדבר בלט גם פה‪ ,‬בדיון הזה‪.‬‬ ‫כדי שנוכל לקיים את אופיה של המדינה שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬כמדינה שבה‬ ‫המיעוט החי בתוכנו יכול לחיות בדו‪-‬קיום ‪ -‬וירשה לי חבר הכנסת משה ארנס לצטט אותו‪,‬‬ ‫שבימים שבהם עבדתי במחיצתך והיית ממונה על המגזר הלא‪-‬יהודי‪ ,‬לפני יותר מעשור‪ ,‬לא‬ ‫אהבת את המונח "דו‪-‬קיום"‪ ,‬כי הוא מונח שמקרין מייד קונוטציה של המלחמה הקרה‬ ‫יוסף פריצקי )שינוי(‪:‬‬ ‫עוד כמה זמן זה יימשך?‬

‫‪236‬‬


‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫סבלנות ותדע‪.‬‬ ‫המונח הנכון שהשתמש בו אז השר ארנס בתפקידו היה המונח "שילוב"‪ ,‬והצורך להגיע‬ ‫לשילוב אמיתי בין האוכלוסייה היהודית החיה בישראל לבין האוכלוסייה הלא‪-‬יהודית החיה‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫מה שעושה פה חלק מהמנהיגות של הציבור הערבי בכנסת‪ ,‬היא מרחיקה את האפשרות‬ ‫לחיות בשילוב‪ ,‬מרחיקה אפילו את האפשרות לחיות בדו‪-‬קיום‪ ,‬ובסופו של דבר שופכת שמן‬ ‫רותח על מדורת ההתססה‪ ,‬הקיצוניות ואי‪-‬כיבוד שלטון החוק במדינת ישראל‪ .‬ומה שהייתה‬ ‫צריכה לעשות מנהיגות אחראית ‪ -‬משום שיש רבים בקרב ערביי ישראל שרואים את עצמם‬ ‫חלק מהמדינה הזאת‪ ,‬רוצים להשתלב שילוב אמיתי בחיי המדינה הזאת ‪ -‬מה שהייתם‬ ‫צריכים לעשות פה‪ ,‬אם הייתם מגלים אחריות‪ ,‬זה לפעול בצורה עניינית למען השילוב הזה‪,‬‬ ‫או לפחות למען החיים בדו‪-‬קיום בין יהודים לערבים‪ ,‬במקום לנצל את הבמה בכנסת כמעט‬ ‫מדי יום כדי לעלות על הדוכן ולשאת נאומים שיש בהם משום פגיעה באופיה של המדינה‬ ‫כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬משום עמידה לצדם של מי שמדינת ישראל נמצאת אתם בעימות‬ ‫מזוין עקב מתקפת הטרור שנכפתה עלינו‪ .‬ההתייצבות האוטומטית הזאת שלכם‪ ,‬או לפחות‬ ‫של חלקכם‪ ,‬כמי שמובילים קו מיליטנטי קיצוני ומתסיס‪ ,‬לדעתי פוגעת קשות בציבור שאתם‬ ‫אמורים לייצגו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני חושב שכל אזרח במדינה שעוקב אחרי מה‬ ‫שמתרחש גם בכנסת מתמלא‪ ,‬בצדק‪ ,‬דאגה לא מבוטלת בכל מה שנוגע ליחסי יהודים‬ ‫וערבים במדינת ישראל ומה שקורה ליחסים האלה ולרקמת היחסים הזאת בשנים‬ ‫האחרונות‪ .‬החובה והאחריות הלאומית המוטלת על כולנו היא לראות איך אנחנו ממשיכים‬ ‫לקיים את המדינה שלנו כמדינה יהודית דמוקרטית‪ ,‬מדינתו של העם היהודי‪ ,‬שבה חי גם‬ ‫מיעוט לא‪-‬יהודי‪ ,‬ואנחנו חיים יחדיו‪ .‬נגזר עלינו או לא נגזר עלינו‪ ,‬אנחנו חיים יחדיו ונחיה‬ ‫יחדיו עוד שנים רבות‪ .‬האחריות המוטלת עלינו היא לא לחתור תחת אושיות קיומה של‬ ‫המדינה שלנו כמדינת העם היהודי עם מיעוט שחי בתוכה וראוי לשוויון זכויות‪ .‬עלינו לנסות‬ ‫בסופו של דבר לראות איך כולם פה‪ ,‬כל המנהיגות בכנסת‪ ,‬מכל קצוות הבית‪ ,‬תורמים את‬ ‫חלקם כדי שמדינת ישראל אכן תוכל לשמור על אופיה כמדינה יהודית ודמוקרטית שכולנו‬ ‫חיים בה יחדיו‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני רוצה‪ ,‬ברשות ראש הממשלה‪ ,‬לומר דברים‬ ‫בקשר לנושא אחר שעלה כאן במהלך הדיון‪ ,‬והוא אותה הצעת חוק שידועה היום על שמו של‬ ‫מציעה‪ ,‬חבר הכנסת הרב חיים דרוקמן‪ .‬ראש הממשלה אמר בישיבת הממשלה האחרונה‬ ‫דברים נכוחים‪ ,‬שאני חושב שיש צורך ונכון להזכיר אותם גם כאן‪ .‬מאחר שהדברים נאמרו‬ ‫בחלק פתוח של הישיבה‪ ,‬אינני נוהג מנהג פסול בכך שאני מביא כאן את הדברים ומצטט‬ ‫אותם מעל דוכן הכנסת‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אמר כך‪" :‬הממשלה מחויבת לערך של ההתיישבות היהודית‪ .‬ההתיישבות‬ ‫הזאת קבעה את גבולות הארץ‪ ,‬והיא מהווה‪ ,‬ובעתיד הנראה לעין תהווה‪ ,‬נדבך חיוני בביטחון‬ ‫הלאומי‪ .‬יש גם הסוגיה הכללית של יישובים קהילתיים‪ .‬בג"ץ מנע בעבר‪ ,‬בפרשת אביטן‪,‬‬ ‫מחוכר יהודי לחכור מקרקעין ביישוב בדואי‪ .‬אינני רואה מדוע יישוב צ'רקסי‪ ,‬בדואי או דרוזי‬ ‫הוא לגיטימי ויישוב יהודי ‪ -‬זאת גזענות"‪.‬‬ ‫וזה בא על רקע החלטת הממשלה להעביר את נושא הצעת החוק של חבר הכנסת הרב חיים‬ ‫דרוקמן לדיון במסגרת ועדת נאמן‪ .‬הממשלה החליטה בישיבתה האחרונה לקבוע‪ ,‬כי‬ ‫ההתיישבות היהודית בארץ‪-‬ישראל היא ביטוי להגשמה ציונית והיא חיונית לשמירה על‬ ‫המדינה‪ ,‬ביטחונה וגבולותיה‪ ,‬ולהטיל על הוועדה הציבורית לחוקה וחוקי‪-‬יסוד‪ ,‬שהוקמה‬

‫‪237‬‬


‫בראשות עורך‪-‬הדין נאמן‪ ,‬ויש פה התייחסות לפרטים של הוועדה הזאת ולזמן הקמתה ‪-‬‬ ‫לבחון את סוגיית ההתיישבות היהודית וההתיישבות הקהילתית בכלל‪ ,‬ולהמליץ לממשלה על‬ ‫סוגיית ההתיישבות היהודית וההתיישבות הקהילתית בכלל על יסוד המצב המשפטי‪.‬‬ ‫ראש הממשלה הוסיף בהקשר זה‪ ,‬שבוועדת נאמן מיוצגים הזרמים האידיאולוגיים השונים‬ ‫שחברו לשותפות בממשלה‪ .‬יושבים בה אנשי מקצוע‪ ,‬משפטנים המקובלים על כולנו‪ .‬מדובר‬ ‫בשאלות הנוגעות לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬זה יהיה נכון שהם‬ ‫יבחנו את המצב המשפטי הקיים‪ ,‬אילו אמצעים שאינם חקיקתיים ניתן לנקוט‪ ,‬ואם יש צורך‬ ‫בחקיקה‪ ,‬באיזו חקיקה‪.‬‬ ‫אני חושב שחשיבות העניין בוודאי מוסכמת על כולנו‪ .‬הדבר שהניע את חבר הכנסת הרב‬ ‫חיים דרוקמן להגיש את הצעתו בוודאי מובן לי‪ ,‬ואני חושב שהוא מובן לרוב חברי הממשלה‪.‬‬ ‫משום המשקל הרב הערכי‪ ,‬העקרוני‪ ,‬והרגישות הרבה שנובעת מן העניין הזה‪ ,‬ומתוך‬ ‫מחויבות אמיתית של כולנו‪ ,‬ובראש ובראשונה של ראש הממשלה ושל הממשלה כולה‪ ,‬לערך‬ ‫ההתיישבות ולתפיסה הציונית של כולנו‪ ,‬ראוי לטפל בזאת במשנה זהירות‪ ,‬ולכן הדבר הזה‬ ‫אכן הועבר בהסכמה של רוב חברי הממשלה‪ ,‬רוב סיעות הכנסת שמיוצגות בממשלה‪ ,‬לדיון‬ ‫במסגרת ועדת נאמן‪.‬‬ ‫עוד דבר אחד‪ ,‬ברשותך‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ .‬כחלק מהדברים של חבר‬ ‫הכנסת כנעאן בפתח הדיון כאן‪ ,‬הוא תקף את ההשקעות ואת ההקצאות התקציביות של‬ ‫משרד התחבורה במגזר הערבי‪ ,‬מתוך טענה שבעצם הממשלה לא עושה דבר בכל מה‬ ‫שנוגע להשקעות בתחום התחבורה במגזר הערבי‪ .‬לכן התבקשתי פה על‪-‬ידי שר התחבורה‬ ‫להביא את העובדות‪ ,‬כפי שנמסרו לו ממשרדו‪ .‬אני חושב שראוי לעשות זאת כדי שבאמת‬ ‫הדברים יועמדו על דיוקם מבחינת הרמה העובדתית‪.‬‬ ‫חבר הכנסת פריצקי‪ ,‬אני יכול לבקש מחבר הכנסת מיכאל איתן להחליף אותי‪ ,‬ואז אני לא‬ ‫יודע באיזו שעה זה ייגמר‪.‬‬ ‫יוסף פריצקי )שינוי(‪:‬‬ ‫מילא אני‪ ,‬אבל לראש הממשלה יש מה לעשות‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני שמח שאתה דואג לזמנו של ראש הממשלה ושזמנו של ראש הממשלה יקר לך‪.‬‬ ‫אליעזר זנדברג )שינוי(‪:‬‬ ‫אני אתקזז עם פואד‪ ,‬וגם חבר הכנסת פריצקי מוכן להתקזז‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אבל ההצעה שלי להעלות לפה את חבר הכנסת איתן בעינה עומדת‪ ,‬בכל רגע שתרצו‪ .‬חבר‬ ‫הכנסת איתן ידוע בשיאו בעניין הזה‪ ,‬ואין לי כל יומרות ‪ -‬אף שעכשיו מתקיימת אליפות‬ ‫ישראל באתלטיקה קלה‪ ,‬ברגעים אלה ממש ‪ -‬לעמוד בשיא שקבע פה חבר הכנסת איתן‬ ‫באחד הדיונים‪ .‬אני מבטיח לא לנסות אפילו להתקרב לשיא שהוא קבע בעניין הזה‪.‬‬ ‫אני אסיים במשפט אחד בנושא התחבורה‪ .‬בכל מה שנוגע להשקעה בכבישים בין‪-‬עירוניים‬ ‫על‪-‬ידי מע"צ‪ ,‬למשל‪ ,‬אם בשנת ‪ 2000‬הושקעו ‪ 94‬מיליון שקלים במגזר הערבי‪ ,‬בשנת ‪2001‬‬ ‫הושקעו ‪ 74‬מיליון שקלים‪ ,‬ובשנת ‪ 2002‬הושקעו ‪ 118‬מיליון שקלים; וכך גם בתחומים‬

‫‪238‬‬


‫אחרים‪ .‬בסך הכול הושקעו במגזר הערבי ‪ 183‬מיליון שקלים בשנת ‪ ,2002‬לעומת ‪132‬‬ ‫מיליון שקלים בשנת ‪ .2000‬וזה רק כדי להעמיד דברים על דיוקם מבחינת הרמה העובדתית‪.‬‬ ‫לאור הצגת העובדות ומתוך ידיעה ברורה שכל חברי הכנסת‪ ,‬גם מהאופוזיציה כאן‪ ,‬בוודאי‬ ‫יתחשבו בעובדות שהוצגו פה כשיצביעו על האי‪-‬אמון בממשלה‪ ,‬אני מבקש מהכנסת להסיר‬ ‫מעל סדר יומה את הצעת האי‪-‬אמון‪.‬‬ ‫היו"ר מיכאל נודלמן‪:‬‬ ‫תודה לשר דני נוה‪ .‬אנחנו עוברים להצבעה על הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל‬ ‫להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫ ‪58‬‬‫נגד‬ ‫אין‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪239‬‬


‫‪46‬‬ ‫תשובת שר התקשורת ראובן ריבלין להצעת סיעות מרצ‪ ,‬שינוי‪,‬‬ ‫חד"ש‪-‬רע"מ‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫בשל חוק טל המשחרר את החרדים מהשירות בצה"ל; עלית‬ ‫המדד והשלכותיה על השכבות החלשות ושכבות הביניים; השירות‬ ‫הצבאי של בחורי הישיבות; מדיניותה של הממשלה ביחס לעוני‬ ‫הקשה השורר בקרב האוכלוסייה הפלשתינית בשטחים והפגיעה‬ ‫ברשתות המגן החברתיות בישראל‬ ‫‪ 22‬ביולי ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬בדצמבר ‪ 1998‬פסק בית‪-‬המשפט הגבוה לצדק‪ ,‬הבג"ץ‪ ,‬כי הסדרי דחיית‬ ‫השירות למי שתורתו אומנותו‪ ,‬אשר הופעלו במשך עשרות בשנים מכוח סמכותו של שר‬ ‫הביטחון על‪-‬פי חוק שירות הביטחון‪ ,‬איננו חוקי‪ ,‬ולכן על הכנסת לחוקק הסדר בחקיקה‬ ‫ראשית‪ .‬כך אמר בית‪-‬המשפט העליון והניח לפתחה של הכנסת ולפתחה של הממשלה את‬ ‫אותה בעיה והיה צורך לענות את נפשנו בה על מנת למצוא פתרון; שכן בא ואמר בית‪-‬‬ ‫המשפט הגבוה לצדק ופסק‪ ,‬שכל הדברים שהיו במשך שנות דור מחויבים עכשיו בבדיקה‬ ‫וראייה מחדש נוכח חוקים כאלה או אחרים‪ ,‬והבעיה היא בעיה העלולה‪ ,‬חלילה‪ ,‬לקרוע קרע‬ ‫בתוך העם היהודי היושב בציון‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬אני מודה שראש האופוזיציה דהיום‪ ,‬חבר הכנסת הנכבד יוסי שריד‪ ,‬צודק‪ ,‬שהרי ראש‬ ‫האופוזיציה דאז הוא אכן ראש הממשלה דהיום‪ .‬אבל מה שנכון גם‪ ,‬ואת זאת יוסי שריד ראש‬ ‫האופוזיציה לא אמר‪ ,‬ראש האופוזיציה דהיום היה חבר בממשלה בשנת ‪ .1998‬כאשר הונחה‬ ‫הבעיה לפתחה של הממשלה ודרישתו של הבג"ץ הייתה ברורה‪ ,‬חדה וחלקה‪ ,‬החליטה‬ ‫הממשלה‪ ,‬שבה ישב השר יוסי שריד‪ ,‬על הקמת ועדת טל‪ ,‬מתוך ידיעה שהקמת ועדה על‪-‬ידי‬ ‫הממשלה ‪ -‬בדרך כלל ממשלה נוהגת גם לאמץ את החלטותיה‪ .‬מכאן‪ ,‬ששאלתי לראש‬ ‫האופוזיציה דהיום‪ ,‬השר לשעבר יוסי שריד‪ ,‬יחד עם השר רן כהן‪ ,‬שהיה גם הוא חבר‬ ‫בממשלה שהקימה את ועדת טל‪ :‬מי היה מסכים לשבת בממשלה ולהקים ועדה בלי שהוא‬ ‫התחייב לקבל את המלצותיה?‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫השר ריבלין‪ ,‬תן לי לענות לך הערה פשוטה אחת‪ .‬חוק טל הגיע למליאה בפעם הראשונה‬ ‫כאשר היינו עדיין בקואליציה‪ ,‬ואני הודעתי‪ ,‬שאף שלא נוח לנו‪ ,‬אנחנו מצביעים נגד חוק טל‪,‬‬ ‫גם כאשר היינו בקואליציה‪ .‬הצבענו פה‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫עם כל הכבוד ליושב‪-‬ראש האופוזיציה‪ ,‬בדצמבר ‪ 1998‬היה ראש האופוזיציה דהיום ‪ -‬וחשוב‬ ‫לומר זאת ולציין פעם נוספת לא בערגה כל כך‪ ,‬אבל מתוך קביעת עובדה ‪ -‬שר בממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬לא כמו חבר הכנסת טומי לפיד‪ ,‬שלא היה שר בממשלת ישראל‪ .‬הוא היה‬ ‫באופוזיציה אז והוא באופוזיציה גם היום‪ .‬הוא לא היה חבר בממשלה אשר הקימה את ועדת‬ ‫טל‪.‬‬

‫‪240‬‬


‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫הצבענו בכנסת נגד כחלק מהממשלה‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫האם רומז ראש האופוזיציה דהיום שדברים שרואים מכאן‪ ,‬מהאופוזיציה‪ ,‬לא רואים משם‪,‬‬ ‫מהספסלים בממשלה? אם הוא רומז דבר כזה‪ ,‬הרי אני מבקש ממנו מתוך הכרה והערכה‬ ‫אישית‪ :‬אל ילוש את מצפונו ויעשה בו לפי הצורך‪.‬‬ ‫הקמתם את ועדת טל למגינת לבם של החרדים ובהתנגדותם הרבה‪ .‬שהרי הם טענו בצורה‬ ‫מפורשת‪" :‬תורתו אומנותו" היא דרך חיים‪ ,‬שלא נזוז ממנה ואף אחד לא יכול לכפות עלינו‬ ‫איזה שהוא דבר שלא נסכים לו‪ .‬שכן‪ ,‬גם אם תכפו ותביאו עשרות חוקים שיאלצו אותנו‬ ‫לסטות מאמונתנו‪ ,‬לא נזוז ממנה‪ .‬אינני מתכוון לתת כרגע סימנים‪ ,‬או ציונים‪ ,‬או לשבח‪ ,‬או‬ ‫חלילה לגנות את אמונתם‪ ,‬שהרי כל אדם באמונתו חי‪ ,‬והדברים האלה הלכו והתפתחו‬ ‫במשך שנות דור‪.‬‬ ‫לכן צריך לומר במלוא הכנות‪ ,‬שכאשר אני מרכין ראש כשראש האופוזיציה מזכיר לי שראש‬ ‫ממשלתי דהיום ומנהיג תנועתי היה אז ראש האופוזיציה וייתכן שאמר גם דברים אחרים‪,‬‬ ‫שתיכף נבוא ונבדוק אותם במשך הזמן‪ ,‬אני רוצה להזכיר‪ ,‬שהמוסר של השמאל הוא מוסר‬ ‫שאינו ניתן לחלוקה‪ ,‬אינו ניתן לערעור ומה שאתם עושים הוא נכון‪ ,‬שהרי עשרת הדיברות של‬ ‫השמאל אומרות‪ .1 :‬השמאל תמיד צודק‪ .2 .‬כאשר השמאל אינו צודק‪ ,‬ראה סעיף ‪.1‬‬ ‫אני אומר שה"טיטניק" שבה אנחנו נמצאים היום עלתה על קרחון על‪-‬ידי ממשלה שבה היה‬ ‫שותף שריד‪ .‬היא העלתה אותנו על הקרחון‪ .‬והיום אנחנו נמצאים במצוקה רבה‪ ,‬במצוקה‬ ‫לאומית‪ ,‬במצוקה ביטחונית ובמצוקה כלכלית‪ .‬אמר מי שאמר "טול קורה מבין עיניך"‪ .‬לא‬ ‫אומר לך זאת‪ ,‬משום שאני חושב שהדברים באמת אינם צריכים להיאמר ליהודים על יהודים‪,‬‬ ‫כאשר כל אחד באמונתו חי‪.‬‬ ‫גם התפלאתי לשמוע את יושב‪-‬ראש האופוזיציה אפילו תומך ברמז בהצעה שהציע חבר‬ ‫הכנסת כץ‪ ,‬שהיום קושרים לו כתרים כאילו הוא ביקש לבדוק את לבבם‪ ,‬את כנותם‪ .‬לא‪ ,‬חבר‬ ‫הכנסת כץ חשב שצריך לתת איזו לטרת בשר‪ ,‬איזה פתרון שישביע את החיה וישאיר את‬ ‫הכבשה שלמה‪ .‬אני מוכרח לומר שכאן מדובר בנושא הדורש פתרון והתייחסות רציניים‬ ‫מטעם כל אלה אשר צריכים לתת את דעתם‪ ,‬להכריע הכרעות ולקבל חוקים שבסופו של דבר‬ ‫אם לא יתקבלו‪ ,‬חלילה‪ ,‬בעצה אחת‪ ,‬מתוך הסכמה לאומית ומתוך הבנה לאומית‪ ,‬יכולים‬ ‫להביא לידי קרע שאסור לנו בשום מקרה להגיע אליו במדינתו של העם היהודי‪ ,‬בוודאי שלא‬ ‫בימים קשים אלה‪.‬‬ ‫נסכם עד כאן‪ .‬לא מדובר בוועדה שהממשלה שלנו הקימה ולא מדובר בחוק שהממשלה שלנו‬ ‫הביאה לכנסת‪ .‬שהרי טרח להסביר לי זאת ‪ -‬לא ידעתי זאת קודם לכן ‪ -‬חבר הכנסת לפיד‪,‬‬ ‫כאשר טרח להזכיר לחבר הכנסת יוסי שריד שהממשלה אשר הביאה את החוק לכנסת‬ ‫הייתה ממשלה שחלק מהזמן מרצ הייתה חלק ממנה וחלק מהזמן היא תמכה בה מבחוץ‪ .‬גם‬ ‫אמרנו שמדובר במציאות שקיימת מאז ראשית המדינה‪ ,‬ותוך כדי הידברות צריך לנסות‬ ‫לשנותה‪ .‬יש עליה ביקורת רבה‪ ,‬הייתה וגם תהיה‪ .‬גם אין להכחיש כי אישי ציבור‪ ,‬בהם ראש‬ ‫הממשלה דהיום‪ ,‬שרון כמובן‪ ,‬סברו תחילה כי אין להסכים לעיגונו בחוק של הסדר אשר‬ ‫לדעת רבים מוסריותו מפוקפקת ואשר עלול לעורר בצדק תחושה קשה של קיפוח ואפליה‬ ‫בנושא כה מרכזי בהווייתנו במדינת ישראל‪.‬‬ ‫אני מוכרח לומר שיש מיעוט שנושא בנטל‪ ,‬והמיעוט הוא לא כל המיעוט החילוני‪ .‬יש הורים‬ ‫שבניהם הולכים לצבא ימים רבים בשנה‪ ,‬אני מכיר כמה מהם באופן אישי‪ .‬יש בנים שהולכים‬

‫‪241‬‬


‫ונלחמים בכל מלחמות ישראל כמו אחיהם‪ ,‬כמו הוריהם‪ ,‬ואני מכיר כמה מהם באופן אישי‪ .‬יש‬ ‫שאלות ויש תהיות וגם צריך למצוא תשובות‪.‬‬ ‫יוסף פריצקי )שינוי(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬שחלקם יהודים וחלקם ‪- - -‬‬‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬חבר הכנסת פריצקי‪ ,‬אני מביע שאט נפש מעשיית חשבון הדמים שערך אחד‬ ‫מהאנשים הטובים בבנינו‪ ,‬יוסף טומי לפיד‪ ,‬אשר יש לו השפעה גדולה על דעת הקהל‬ ‫והציבור‪ ,‬ויש כלפיו הערכה רבה גם מאנשים המתנגדים לו‪ .‬לא זה הדרך לבוא ולעשות‬ ‫חשבון דמים‪ ,‬חשבון סטטיסטי‪ ,‬שהרי כמה חרדים מתוך אותן קבוצות בחרו ללכת לנח"ל‬ ‫החרדי‪ ,‬בחרו ללכת למיטב היחידות בצבא ולצערנו הרב נפלו בקרב‪ .‬איך נאמר‪ ,‬איך נדבר‬ ‫ואיך נבחין סטטיסטית בין דם יהודי לדם יהודי‪ ,‬או בין דם ישראלי לבין דם מגיני מדינת‬ ‫ישראל?‬ ‫יוסף פריצקי )שינוי(‪:‬‬ ‫למה לך להתחסד? אף אחד עוד לא נהרג באוהלה של תורה‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫שמע קודם כול‪ ,‬אני עוד לא ראיתי חילוני אחד שמוכן לשבת ימים כלילות או לילות כימים‬ ‫באוהלה של תורה‪.‬‬ ‫יוסף פריצקי )שינוי(‪:‬‬ ‫מה זה קשור?‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫כל אחד באמונתו חי‪ .‬אנחנו לא מדברים כרגע על עניין זה‪ ,‬אתה מוביל אותי לתחומים אלה‪.‬‬ ‫יוסף לפיד )שינוי(‪:‬‬ ‫הנח"ל החרדי מנודה מהציבור החרדי‪ .‬אתה לא יודע את זאת?‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫יש דברים שלא מקובלים עלי‪.‬‬ ‫כולנו מבינים כי הציפייה לעריכת שינוי חברתי עמוק באבחת חרב איננה מציאותית‪ ,‬ורק שינוי‬ ‫הדרגתי ארוך טווח‪ ,‬שייעשה בהסכמה רחבה ככל האפשר‪ ,‬יניב את התוצאות החברתיות‬ ‫המקוות‪ .‬כך במלים אלה השתמש אהוד ברק כאשר הביא בשם אומרם את הדברים שעליהם‬ ‫דיבר‪ ,‬רק שאומרם לא ידוע; על כל פנים‪ ,‬הוא הקריא את הדברים האלה‪ .‬רבים מחברי אשר‬ ‫התנגדו לחוק זה באו ואמרו‪ :‬נכון‪ ,‬בשעה קשה זו לישראל ובזמן שלפתחנו הונחה אותה‬ ‫שאלה‪ ,‬אותה בעיה ואותה סוגיה אשר יכולה להביא לידי קרע נורא בעם‪ ,‬אנחנו צריכים להבין‬ ‫שאין פה הוקוס‪-‬פוקוס‪.‬‬

‫‪242‬‬


‫יוסף לפיד )שינוי(‪:‬‬ ‫יש קרע בעם‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫יותר מכך‪ ,‬בהצעת החוק יש שיפורים במצב הקיים בעיקר לגבי הסיכויים שיותר מהמגזר‬ ‫החרדי ישתלבו בשוק העבודה‪ .‬הצעת החוק היא לתקופה קצובה‪ ,‬לתקופת מעבר כשלאחר‬ ‫מכן ניתן יהיה לבחון אם הדברים משתנים‪ ,‬באיזה אורח ובאיזו דרך‪ .‬צריך לראות את‬ ‫התופעה בשנתיים האחרונות‪ ,‬מהנח"ל החרדי ועד התנדבות לזק"א‪ .‬כולנו עומדים ומשתאים‬ ‫מפעולת הקודש שנעשית על‪-‬ידי אותם מתנדבים לארגון "חסד של אמת" ועוד אחרים‪ .‬במאזן‬ ‫הכללי צריך לראות שלא נכון יהיה לשבור את הכלים באופן שלא יהיה שום הסדר‪ .‬אם נעשה‬ ‫כך‪ ,‬הרי העניין יוחזר לפתחו של בג"ץ‪ .‬אם הוא יוחזר לפתחו של בג"ץ‪ ,‬זה יביא לגיוסם‬ ‫בכפייה‪ ,‬בניגוד לסטטוס‪-‬קוו הנהוג מאז קום המדינה‪ .‬הצורך להוציא אותם תלמידים מבית‪-‬‬ ‫מדרשם הוא דבר שעלול להיתקל בסירוב כזה אשר יביא חלילה לידי התנגשויות‪ ,‬אם לא‬ ‫למעלה מזה‪.‬‬ ‫יוסף פריצקי )שינוי(‪:‬‬ ‫אתה שומע מה שפיך מדבר?‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬כך נאמר בוועדת טל‪ .‬כך אמר השופט טל‪ .‬יש היום סכנה להביא לידי מצב שבו תהיה איזו‬ ‫כפייה אשר תחייב אותנו להיכנס לאותם בתי‪-‬מדרש‪ ,‬להוציא תלמידים ממקום מושבם‬ ‫וישיבתם על מנת לחייבם להתגייס בכוח‪ ,‬כפי שנעשה הדבר‪ ,‬חלילה ‪- -‬‬ ‫יוסף פריצקי )שינוי(‪:‬‬ ‫הרי אדוני משפטן ידוע‪ .‬אני לא מאמין שאדוני שומע את מה שפיו מדבר‪ .‬לפי דברי אדוני‪ ,‬אם‬ ‫יש ‪ 10,000‬סוחרי סמים‪ ,‬אין מה לעשות‪ ,‬איפה נשמע הדבר הזה? להבדיל‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫חבר הכנסת פריצקי‪ ,‬האם שילמת איזה מס שפתיים במלה "להבדיל"? אני לא מאמין שאדם‬ ‫נאור כמוך שומע מה ששפתיו אומרות‪ ,‬כאשר הוא משווה את זה לתלמידי הישיבות‪.‬‬ ‫יוסף פריצקי )שינוי(‪:‬‬ ‫אלה מפירי חוק ואלה מפירי חוק‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫אז אני אומר לך‪ ,‬עם כל הכבוד הרב שאני רוחש לך‪ ,‬ייתכן מאוד שבין תלמידי הישיבות יש‬ ‫כאלה‪ ,‬שגם לא כל הרבנים שמחים אתם‪ ,‬ויש אולי צורך לבוא ולהקפיד יותר‪ ,‬אז תבוא‬ ‫ותאמר זאת בעניין זה‪.‬‬ ‫יוסף לפיד )שינוי(‪:‬‬ ‫ההשוואה נובעת רק ‪- - -‬‬

‫‪243‬‬


‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫אין צורך בהשוואה‪ ,‬הבעיה חריפה דיה‪ .‬אין צורך בהשוואות‪ ,‬אין צורך בהסתות‪ ,‬אין צורך‬ ‫בליבוי שנאה‪ .‬יש לנו בעיה שרובצת לפתחנו‪ ,‬וצריכים לבוא ולמצוא איזו דרך כדי להביא לידי‬ ‫פתרון‪ ,‬פתרון שאני מעדיף להתקדם בו‪ ,‬עקב בצד אגודל‪ ,‬ולא בזבנג אחד וגמרנו‪.‬‬ ‫רן כהן )מרצ(‪:‬‬ ‫אתה יודע שצה"ל נשלח להביא אנשים מבתיהם‪ ,‬גם אנשים שלא הולכים לשרת משום שיש‬ ‫להם מצוקה בבתיהם‪ .‬הם קרועים בין השירות הצבאי לבין הצורך לעזור להוריהם‪ ,‬אז את‬ ‫אלה מותר ללכת ולהביא בכוח כדי שישרתו בצבא‪ ,‬אבל אדם שיקבל צו שירות והוא חרדי ‪- -‬‬ ‫משה גפני )יהדות התורה(‪:‬‬ ‫אבל צריכים גם חרדים‪.‬‬ ‫היו"ר רחמים מלול‪:‬‬ ‫הבנו את השאלה‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫חבר הכנסת כהן‪ ,‬הרי לא מדובר פה בבן‪-‬אדם שפתאום גמר אומר לא להתגייס יחד עם‬ ‫חבריו לאותו שירות שאליו הוא נקרא‪ .‬פה מדובר על אורח חיים‪ ,‬אשר נקבע‪ ,‬לטובה או‬ ‫לרעה‪ ,‬במשך ‪ 54‬שנים של קיומה של המדינה‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים היום לחוקק חוק שישנה את אשר היה כאן‪ ,‬ואנחנו לא רוצים רבולוציות‪ ,‬כפי‬ ‫שאתם אומרים‪ ,‬הליברלים בעיקר‪ ,‬אלא אבולוציות‪ ,‬תוך שכנוע הדדי של כל חלקי החברה‬ ‫שיש פתרון‪ ,‬וניתן למצוא אותו‪ .‬אני מבקש לומר‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬שאני מקווה שהתוצאה‬ ‫הסופית תשקף את העמדות השונות כאן בכנסת‪ ,‬והיא תייצג את הציבור כולו‪ ,‬על זרמיו‪,‬‬ ‫גווניו ומגזריו‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫אני אשמח לשמוע את שאלתו של יושב‪-‬ראש האופוזיציה‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫לאור דבריו של השר‪ ,‬אני אבקש להעיר הערה בתום דבריו של השר‪.‬‬ ‫היו"ר רחמים מלול‪:‬‬ ‫מן הצד?‬

‫‪244‬‬


‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫כן‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫אין לי כל התנגדות‪ ,‬נהפוך הוא‪.‬‬ ‫אשר להתייחסות להצעה של הסיעות הערביות‪ ,‬אני מבקש להדגיש שרובה מתייחס לנושא‬ ‫של הרעבת הפלשתינים‪ .‬אין‪ ,‬מעולם לא הייתה‪ ,‬ולעולם לא תהיה מדיניות הרעבה של‬ ‫אוכלוסייה אזרחית‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל עושה הכול כדי לאפשר חיי יום יום לאוכלוסייה האזרחית‪ .‬השיחות‬ ‫המתקיימות בימים אלה עוסקות בראש ובראשונה בנושא זה‪ .‬לממשלה אין מלחמה עם העם‬ ‫הפלשתיני‪ ,‬אלא ובמידה שהעם הפלשתיני פשוט קרא מלחמה עלינו‪.‬‬ ‫הממשלה מעוניינת בפעילותן של סוכנויות הסיוע הבין‪-‬לאומיות‪ ,‬כדי להקל את מצוקת‬ ‫האוכלוסייה בשטחי יהודה ושומרון‪ ,‬ואולם ערפאת איננו מעוניין בהקלות כלשהן לאוכלוסייה‬ ‫האזרחית‪ .‬ערפאת איננו מעוניין בשיבה לחיי שגרה ברחוב הפלשתיני‪ .‬הוא אינו מעוניין‬ ‫בשיקום התשתיות‪ ,‬בחידוש חיי המסחר‪ ,‬או בפתיחת צירי התנועה מחדש‪ .‬כל קיומו תלוי‬ ‫בהעמקת הסבל הפלשתיני ובליבוי השנאה והטרור‪ .‬אם תהיה שיבה לשגרה‪ ,‬כיצד יצדיק‬ ‫ערפאת בעיני עמו את אלפי ההרוגים והפצועים ואת הקרבתם לשווא של כל השהידים שלו?‬ ‫ערפאת‪ ,‬לצערנו הרב‪ ,‬משוכנע שהעמקת הסבל הפלשתיני תשרת את מטרותיו‪ ,‬אך ערפאת‬ ‫טועה‪ .‬הפגנות ההמונים נגדו‪ ,‬שבהן הונפו צלחות ריקות‪ ,‬מוכיחות כי אפילו הרחוב הפלשתיני‬ ‫המוסת כבר אכן מבין את האמת‪ ,‬וכבר אינו מוכן לשמוע את מה שערפאת רוצה‪ .‬כולם‬ ‫מבינים שערפאת הוא האסון של העם הפלשתיני‪ .‬אפילו הציבור הפלשתיני החל לשאול בקול‬ ‫רם‪ ,‬היכן כל הכספים שנתרמו לרשות של ערפאת והיכן הסיוע הבין‪-‬לאומי העצום שהוזרם‬ ‫לצרכים הומניטריים כביכול‪.‬‬ ‫ערפאת בנה סביבו רשת מושחתת של נסיכים‪ ,‬ברונים ובוסים‪ ,‬העומדים לא רק בראש‬ ‫מיליציות חמושות העוסקות בטרור‪ ,‬אלא גם בראש רשת כלכלית המגלגלת מאות מיליונים‪,‬‬ ‫המגיעים לכיסיהם הפרטיים של בכירי הרשות‪ ,‬הכול על חשבון הציבור הפלשתיני‪.‬‬ ‫אני רק רוצה להביא דוגמה לחברי הכנסת ולצופים הרואים אותנו בבית‪ ,‬מה עושה שר‬ ‫התקשורת בישראל ומה עושה שר התקשורת הפלשתיני‪ .‬שר התקשורת בישראל עוסק‬ ‫בהחדרת האינטרנט ומבקש להגיע למצב שבו האינטרנט יהיה בהישג ידו כמעט של כל אזרח‬ ‫בישראל‪ .‬הוא עוסק בשיפור הטלפונים הסלולריים‪ ,‬בהחדרת הדור השני‪ ,‬השניים וחצי‪ ,‬ה‪-‬‬ ‫‪ 2.75‬והדור השלישי של הטלפון הסלולרי‪ .‬הוא מבקש לפתח את הטלוויזיה‬ ‫האינטראקטיבית‪ .‬הוא מבקש ליצור מערכות טלוויזיוניות‪.‬‬ ‫בכל זה אני רוצה להסביר עד כמה שר תקשורת צריך להיות עסוק‪ .‬ומה עושה שר התקשורת‬ ‫הפלשתיני? הוא מחלק מדליות‪ ,‬הוא נותן כספים למי שמוכנים להתאבד כאן בארצנו‪ ,‬יחד עם‬ ‫יהודים או אזרחים ישראלים‪ ,‬בין שיהיו הם תינוקות‪ ,‬סבתות‪ ,‬נשים צעירות‪ ,‬או גברים‪ .‬כל‬ ‫אזרח‪ ,‬כל יהודי‪ ,‬כל ישראלי‪ ,‬הוא מבחינתו מטרה‪ .‬ומה עושה שר התקשורת הפלשתיני? הוא‬ ‫זה שנותן להם את הצ'קים‪ ,‬הוא זה שנותן להם את הברכה‪ ,‬הוא זה שנותן להם את תעודות‬ ‫ההוקרה‪ .‬זאת כל הגישה של הרשות הפלשתינית‪ .‬זה ערפאת ואלה חבר מרעיו‪ .‬הוא‬ ‫מה"חמאס"‪ ,‬הוא לא מערפאת‪ .‬הזהרתם אותנו מה יעשה ה"חמאס"‪ .‬הוא מה שאנחנו רואים‬ ‫היום כחלק מהשלטון הפלשתיני‪.‬‬

‫‪245‬‬


‫נשיא ארצות‪-‬הברית הבין זאת‪ ,‬אירופה הבינה זאת‪ ,‬גם מדינות ערב הבינו זאת‪ ,‬ועכשיו גם‬ ‫הציבור הפלשתיני בעצמו מבין זאת‪ .‬ערפאת לא רק המיט על הפלשתינים אסון נוסף המאיים‬ ‫על יציבות האזור כולו‪ ,‬אלא גם המליך עליהם שלטון מאפיה רקוב ומושחת‪ ,‬המשמין‬ ‫ומתעשר ישירות על חשבונם של הפליטים המסכנים והמובטלים הפלשתינים‪.‬‬ ‫חברת הכנסת גוז'נסקי‪ ,‬לגבי המובטלים הפלשתינים שעליהם דיברת‪ ,‬מה שהבינו האירופים‪,‬‬ ‫מה שהבינו האמריקנים‪ ,‬מה שהבין העולם כולו‪ ,‬מתי תבינו גם אתם?‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אדוני ראש הממשלה‪ ,‬כבוד השרים‪ ,‬חברותי וחברי חברי הכנסת‪ ,‬הואיל‬ ‫ובתשובה על הצעות האי‪-‬אמון ייחדנו דברים רבים לנושא חוק טל וכל המשתמע ממנו‪ ,‬הייתי‬ ‫מבקש לייחד מלים מספר לחבר הכנסת הנכבד אחמד טיבי‪ ,‬אשר בא בתלונות כלפינו על‬ ‫היותנו עם כובש העושה שמות באוכלוסייה אזרחית‪ .‬ואני אומר לך‪ ,‬חבר הכנסת טיבי‪ ,‬לך‬ ‫ואמור זאת בחוצות ערי הפלשתינים‪ ,‬בשר להם לאמור‪ :‬אין לממשלת ישראל ולעם ישראל‬ ‫שום מלחמה עם הפלשתינים‪ .‬אין לנו מלחמה אתם‪ ,‬אין לנו רצון להילחם בהם‪ ,‬אנחנו באנו‬ ‫לארץ‪-‬ישראל על מנת לחיות כאן בשלום ולהקים מדינה שתהיה מדינתם היחידה של‬ ‫היהודים‪ .‬אלא מה? כאשר אנחנו רואים שמתפוצצים אוטובוסים‪ ,‬שילדים מתרסקים‬ ‫בדיסקוטקים‪ ,‬כאשר במסעדות לקוחות תמימים חוטפים כדורים בראש מפורעים‪ ,‬מחבלנים‪,‬‬ ‫ממחבלים‪ ,‬מחיות אדם‪ .‬אנחנו הולכים ומסתכלים בערי פלשתין‪ ,‬ומה אנחנו רואים? רואים‬ ‫שם שמחות‪ .‬רואים שם שמחה‪ ,‬שמחה על הפיצוצים‪ ,‬ואתה לא יכול להתעלם מכך‪ .‬אתה יכול‬ ‫לעלות מפעם לפעם ולגנות‪ ,‬אבל העם בפלשתין הוא זה הקם והולך ורוקד על הדם‪ ,‬רוקד על‬ ‫הגגות ומביא אותנו לידי הרהור ופקפוק האם באמת יש תקווה‪.‬‬ ‫ואנחנו אומרים פעם נוספת‪ :‬כל הדברים שממשלת ישראל עושה עכשיו הם על מנת להביא‬ ‫לקירוב לבבות בין שני עמים החיים כאן‪ ,‬כאשר לא תהיה להם ברירה אלא לחיות כאן יחד‬ ‫לדורי דורות‪ .‬לך ואמור להם‪ :‬הפסיקו לשנוא‪ ,‬הפסיקו להסית‪ ,‬ואז הכול יהיה בסדר‪ ,‬כי באנו‬ ‫לכאן לחיות בשלום ולא על מנת לבוא ולעשות אותם דברים שאתם מעלילים‪ .‬גם נפגעים‪ ,‬גם‬ ‫קוזקים נגזלים‪ ,‬גם בוכים‪ ,‬והבכייה היא בבחינת דמעות תנין‪ .‬נכון‪ ,‬אותם אזרחים אומללים‪,‬‬ ‫צריך שייתנו לעצמם דין‪-‬וחשבון‪ ,‬וכשייתנו לעצמם דין‪-‬וחשבון‪ ,‬אין לי כל ספק שיבוא שלום על‬ ‫ישראל ויבוא שלום על ארץ‪-‬ישראל‪ .‬לכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אבקש להסיר את כל הצעות‬ ‫האי‪-‬אמון מסדר יומה של הכנסת‪ .‬תודה‪.‬‬ ‫היו"ר רחמים מלול‪:‬‬ ‫תודה לשר ריבלין‪.‬‬ ‫רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו עוברים לשלוש הצבעות על שלוש הצעות אי‪-‬אמון‪ .‬ההצבעה‬ ‫הראשונה היא על הצעת האי‪-‬אמון מטעם סיעות מרצ בשל חוק טל‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪3‬‬

‫רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו עוברים להצבעה על הצעת סיעת שינוי להביע אי‪-‬אמון בראש‬ ‫הממשלה בשל השירות הצבאי של בחורי הישיבות‪.‬‬

‫‪246‬‬


‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫בעד הצעת סיעת שינוי להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת שינוי להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪5‬‬

‫ההצבעה השלישית על הצעת אי‪-‬אמון של הסיעות הערביות בשל מדיניות הממשלה ביחס‬ ‫לעוני בקרב הפלשתינים‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪3‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫ ‪63‬‬‫נגד‬ ‫‪1‬‬ ‫‬‫נמנע‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪247‬‬


‫‪47‬‬ ‫תגובת ממשלת ישראל לדוח מזכ"ל האו"ם בעקבות אירועי ג'נין*‬ ‫‪ 1‬באוגוסט ‪2002‬‬

‫הדו"ח נולד בעקבות תעלומת כזב פלשתינית אודות "טבח" כביכול במחנה הפליטים בג'נין‪.‬‬ ‫הדו"ח שולל טענה זו מכול וכול ומפריך את השקרים שהופצו בנדון‪ .‬הדו"ח מפריך במפורש‬ ‫טענתו של בכיר ברשות הפלשתינית אודות טבח כביכול של ‪ 500‬אזרחים‪ ,‬ומתייחס ל – ‪52‬‬ ‫הרוגים פלשתינים בג'נין‪ ,‬שכנראה יותר ממחציתם היו חמושים‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ :‬הדו"ח קובע מפורשות כי הרשות הפלשתינית לא מנעה מעשי טרור‪ ,‬לא עמדה‬ ‫באחריותה ומחויבותה להיאבק בטרור‪ ,‬כל זאת מתוך הנחה שהטרור יכניע את ישראל‪.‬‬ ‫הדו"ח מאשר שפעולות צה"ל באו בתגובה לגל קשה של טרור מתאבדים‪ .‬במיוחד הפיגוע‬ ‫הרצחני בנתניה בערב חג הפסח ושארגוני הטרור מיקמו עצמם במכוון בלב אוכלוסייה‬ ‫אזרחית פלשתינית‪ ,‬תוך שמלכדו מבנים אזרחיים‪.‬‬ ‫מזעזעת העובדה כי הטרור אשר אילץ את צה"ל לצאת בזמנו למבצע "חומת מגן" מכה בנו‬ ‫שוב‪ ,‬ביום בו מתפרסם הדו"ח‪.‬‬ ‫ישראל לוקחת לתשומת ליבה את ההערות שבדו"ח אודות עיכובים בתנועת גורמים‬ ‫הומניטאריים לאזור‪ ,‬מכירה בחשיבות פעולתם של גורמים אלו ותמשיך לסייע בידם‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬ישראל דוחה את ההאשמות שהוטחו בה באשר לפעולותיה במסגרת " חומת מגן"‪,‬‬ ‫במאמציה להשגת שלום‪ ,‬ולא תחסוך מאמצים על מנת להשיגו‪.‬‬

‫*ראה‪ :‬נספח מס' ‪6‬‬

‫‪248‬‬


48 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס לאחר פגישתו עם‬ ‫הברית קונדוליזה רייס‬-‫היועצת לביטחון לאומי של ארצות‬ ‫בוושינגטון‬ 2002 ‫ באוגוסט‬1

Remarks by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres following his meeting with US National Security Advisor Condoleezza Rice 1 August 2002

Foreign Minister Peres: We had a very agreeable and very friendly meeting with Condoleezza Rice. Then the President came in and we had a long chat with him. Basically, we see eye to eye on all the issues, namely, to get rid of terror at large and suicide bombers in particular. Not because we want to fight the Palestinian people, but because we want to help them to achieve their own destinies. I think the President has clarified a clear message for the Palestinian future by declaring a horizon that includes two states, an Israeli state and a Palestinian state, within a given framework. And if previously, you know, we have had a tunnel without a light, now we've a light and have to build the tunnel. We agreed that we have to work to improve the situation economically, because we are not fighting the Palestinian people; we are fighting Palestinian terror. And in our judgment, what kills the Palestinians is their own terror. As long as they are going to have 12 different groups, each of them shooting in a different direction, they kill the centrality and the coherence of the Palestinian cause. Yesterday, as you know, was a terrible day. And in spite of it, with tears in our eyes, we are going to continue to improve the economic situation in the territories. May I just mention briefly, because Condoleezza and the President told me that maybe the American people are not informed enough about what the humanitarian effort and the economic measures entail, it actually includes and I shall be very brief - aid to open up the Israeli market for Palestinian workers in spite of all the dangers, because this will give the Palestinians an immediate income and immediate cash. We started with 7,000; we went up to 12,000; we are today at 20,000 and we shall go to 30,000. Since every person supports a family of almost 10 persons, this means 300,000 - 400,000 people. We are going to re-open the industrial parks to provide more jobs, to enlarge

249


the fishing zone opposite Gaza; so really, an attempt is underway to create work and jobs for the Palestinians. The Palestinians are a proud people. I don't think they want to be beggars. They want to earn their living, and we feel that we have to enable them to do so, while fighting terror predominantly. The second thing: We have for the first time de-frozen some money that we are holding, trusting the new finance minister of the Palestinians that the money will not be mis-handled, will not reach terrorists or terrorist purposes. Thirdly, at every place that the Palestinians are able or willing to take charge of security, life will become normal again. We started with two zones - one is Gaza; the other is in Judea, comprising three cities: Hebron, Bethlehem and Jericho. And we did many other things that I won't go into, because it will take too long. But we feel that as there is no compromise in our fight against terror, full attention must be given to facilitate the life of the Palestinians. In our talks with the President, I emphasized something that the President is fully aware and supportive of, and that is the central issue on top of everything else – namely, to have one Palestinian command over all forces. As long as they have 12 different groups, with bombs and rifles, each of them shooting in a different direction, nothing will happen. The Palestinians are killing their own future. I am very appreciative of the attitude the President has shown all the time very specific, very determined and very friendly. Question: Could I have, sir, a little clarification about when the Palestinians take over their own security? Israel has moved its forces out of some of those areas. Is that what you mean? That Israel would withdraw its military force Foreign Minister Peres: Yes, I mean we take out the forces from the center of the city. We free the roads, so they can trade, they can work, and they can move around. We are on the watch. There is one thing which, since you ask, I have to answer. We cannot fight a suicide bomber once he is on his way. Because neither the police nor the military can stop him. He will blow himself up. The only place we can prevent the catastrophe from happening is at the place of origin, where suicide bombers are being trained and mobilized, and that is the reason why we enter the cities. We don't intend to remain there. There is nobody that suggests that we should reoccupy the territories. Question: Mr. Foreign Minister, did President Bush ask the Israelis to exercise restraint in any retaliation for Wednesday's bombing? And, number two, did he also ask for Israel to speed up any withdrawal from some of those Palestinian territories?

250


Foreign Minister Peres: Not in this meeting. We heard the remarks of the President and we shall respect them, clearly. But it wasn't raised this time. We had a full agenda without it. Question: How do you interpret the President's remarks as a message to Israel? Foreign Minister Peres: I think that the President expressed his wish, which is our wish, to fight terror, not to fight the Palestinians. Question: But how can you move towards peace when you think about retaliatory action? Foreign Minister Peres: We don't have retaliatory action. Nothing whatsoever. We have preventive action. We don't punish, we try to prevent. And even the killing of Shehada was killing what one may describe as a local bin Laden. You would do exactly the same. We understand what the Americans are doing. The United States is conducting today a war of life and death for the rest of humanity, because if the terrorists will take over, we shall not be able to have fresh water or fresh air, not only to fly in planes. It's a very serious engagement. And we feel ourself as a soldier in that camp. Question: Mr. Minister, can you describe Israel-India relations today? Foreign Minister Peres: The relations between India and Israel are exceedingly friendly and good. We distinguish, when it comes to public opinion on Israel, between two categories. Nations that are fighting terror understand exactly what we are doing. Nations that have the luxury not to do so don't understand us. India is fighting terror. When terrorists show up near the Indian parliament Question: The same kind of terrorism? Foreign Minister Peres: All terrorism is alike. But now they have a new branch of suicide bombers which, if this will be spread, my God, it will be a terrible danger! Question: Did the President discuss the latest bombing with you in any way, or the fact that most of the victims were Americans? Foreign Minister Peres: He expressed his condolences. He said it publicly. Thank you.

251


49 ‫ בכינוס מושב‬,‫ השגריר אהרון יעקב‬,‫נאום הנציג הקבוע לאו"ם‬ ‫ של העצרת הכללית בעקבות אירועי ג'נין‬10-‫החירום המיוחד ה‬ 2002 ‫ באוגוסט‬5

Statement by Permanent Representative to the United Nations, Ambassador Aaron Jacob, at the 10th Emergency Special Session of the General Assembly on the Events in Jenin 5 August 2002 General Assembly Resolution ES-10/10, pursuant to which the Secretary-General prepared his report, was adopted in the wake of shocking allegations of a massacre of innocent civilians in the Jenin refugee camp. It was adopted on the same day on which 15 Israeli civilians were killed in a suicide attack in Rishon Lezion. It was adopted in the face of objections by many States who argued that the resolution was inappropriate and unacceptable since it was blatantly one-sided, failed to condemn Palestinian terrorism and sought to predetermine the facts on which the Secretary-General’s report was to be based. Today’s debate is occurring barely 24 hours after a spate of five separate Palestinian terrorist attacks that have claimed at least 13 innocent Israeli lives and wounded scores of others. Those attacks include a Hamas suicide bombing in the peaceful city of Safed, where the bomber ripped apart a commuter bus, killing 9 people and injuring 45, many of whom are suffering from severe burns caused by the blast; the killing of 2 people and the injuring of at least 17 others in Jerusalem by a Palestinian gunman; and the murder of a husband and his pregnant wife in a roadside ambush, which has left their 3year-old son and 8-month-old baby orphans. A terrorist group from Chairman Arafat’s own Fatah movement has claimed responsibility for these shooting attacks. And yet here, in this Assembly, a familiar pattern is repeating itself. The draft resolution before us ignores the bloody Palestinian terrorist campaign and the suicide bombings, which have been classified as a crime against humanity. Just as at the most recent meeting of this perpetual emergency special session, Palestinian representatives and their supporters continue to be wilfully blind to the heartless acts of Palestinian terrorism and their toll in innocent lives. Mr. President, At the most recent meeting of the emergency special session, Palestinian representatives were focused on convincing the international community and

252


the media that a massacre had occurred. The Palestinian Authority leaders spoke of 500 victims; other Palestinian spokesmen put the number in the thousands. Certain international spokesmen even gave credibility to these reports. Here at the United Nations, the Palestinian Observer made repeated malicious allegations, describing Israel’s actions as a “wide-ranging massacre perpetrated against the camp’s inhabitants.” The report prepared by the Secretary-General is categorically clear: there was no massacre in Jenin. The shocking and libelous accusations that led to the convening of the previous meeting of the emergency special session and the virtually endless Security Council meetings were atrocity propaganda, pure and simple. Had the international community not been so misled, it is doubtful that representatives of responsible Member States would have tolerated this time-consuming use of the principal organs of the United Nations. The report confirms what Israel stated throughout: there was a harsh battle between terrorists seeking to continue a bloody wave of terrorist attacks and Israeli forces trying to prevent them from succeeding. As the report emphasizes, the venue of this frightful battle was not of Israel’s choosing. It was the Palestinian terrorists who chose to set up shop in the heart of civilian homes. This cynical and callous decision placed Israel in a painful dilemma: how to protect the lives of innocent Palestinians without giving free rein to terrorists to continue to plan and perpetrate their attacks unimpeded. In the event, Israel made the decision to deploy ground troops fighting house to house rather than to use aerial bombardment — a decision that cost the lives of 23 soldiers — precisely because Israel was more concerned about the lives of the Palestinian civilians than were the terrorists who chose to hide behind them. While we have reservations and objections with respect to elements of the report, Israel takes note of the comments made regarding the conduct of the Israel Defence Forces (IDF) during its operation, in particular with regard to delays in humanitarian access as a result of the fighting and the extensive booby-trapping of civilian homes by Palestinian gunmen. We are committed to improving and facilitating the work of humanitarian agencies for the benefit of the Palestinian civilian population. But no amount of theatrical Palestinian rhetoric can obscure the fact that Palestinian civilians were put in danger, and remain in danger today, precisely because that is where Palestinian terrorists want them to be. The continuing policy adopted by Palestinian terrorists of using civilians as their shields and of obliterating the crucial distinction between combatant and civilian is not only a war crime and a very serious violation of international humanitarian law, as the Secretary-General’s report rightly affirms; it goes to the heart of the problem. The Palestinian Authority that has failed to fight terror, and the terrorist groups it supports, must be held fully accountable not only for endangering and harming the lives of Israeli innocents but for so brutally sacrificing the lives of innocent Palestinians who are used as pawns in the Palestinian leadership’s terrorist campaign.

253


While there were casualties on both sides, there is no moral equivalence whatsoever between Israel’s defence forces, for whom every civilian casualty in its war against terrorism is a tragedy, and the terrorists, for whom every civilian casualty is cause for jubilation. Mr. President, The Secretary-General’s report does not spare the Palestinian leadership criticism, as that leadership permitted, and even encouraged, the terrorists to perpetrate their atrocities. The report finds that, in failing to prevent terrorism, the Palestinian Authority was flouting its obligations under international law. Paragraph 13 states: “The Palestinian Authority is obligated, under international customary law, to respect human rights ... refrain from carrying out attacks against civilians, and is required to prevent groups within its territory from engaging in such attacks. Thus, the Palestinian Authority has the responsibility to protect Israeli civilians from attacks, including suicide bombings, emanating from areas under its security control.” Clearly, these and many other findings in the report are not palatable to the Palestinian side — so much so that the Secretary-General’s report, which the Palestinian Observer laboured so intensely to commission, barely receives a direct mention in the draft resolution which he has circulated. Indeed, the Palestinian side cannot bring itself to welcome or even endorse the report in the draft resolution and prefers, as usual, to distort and selectively manipulate, so as to create an alternative reality for the approval of the General Assembly. Mr. President, The recognition, in the Secretary-General’s report, of the responsibility of the Palestinian leadership is crucial, not just in understanding the tragic events in Jenin and other Palestinian cities, but also as we look ahead to the future. In clear violation of its signed commitments, international law and Security Council Resolutions 1373 (2001), 1397 (2002), 1402 (2002) and 1403 (2002), the Palestinian Authority, and its 40,000-strong police force, has still taken no practical measures to stop the acts of terror — even those perpetrated by terrorist groups directly under its control. The Palestinian leadership has made allies and partners out of terrorist organizations such as Hamas, Islamic Jihad and Yasser Arafat’s own Fatah Al-Aqsa Martyrs Brigade. Not only has it failed to arrest known terrorists such as Salah Shehadeh, responsible for the mass murder of hundreds of civilians, but it has given them safe harbour and freedom of movement and has glorified their acts. Indeed, we still have not heard from any senior Palestinian leader the simple and unqualified statement that the deliberate murder of innocent civilians is wrong and unjustifiable. Occasional grudging statements emphasize that such tactics “harm the interests of the Palestinian people,” which suggests that the objection to acts of terrorism against Israelis is tactical and not moral. The Palestinian Observer has offered

254


occasional condemnations of suicide terrorism in his speeches, but he has refused to acquiesce in an express condemnation of Palestinian terrorism and suicide bombings in any resolution, even when openly challenged to live up to his words. The current Palestinian leadership has given the entire world all the evidence it needs to conclude that it has no intention of complying with the fundamental Palestinian undertaking to resolve outstanding issues through negotiations and not violence. In the face of this criminal conduct, Israel has been compelled to conduct defensive operations so as to protect its civilians, as it did in Operation Defensive Shield. Unfortunately and tragically, because Palestinian terrorists cloak themselves in the protective garb of civilians, innocent Palestinians are also suffering from difficult humanitarian conditions. Israel remains committed to assisting the Palestinian civilian population. We have taken measures to improve the plight of ordinary Palestinians, including the release of funds, the issuing of more work permits for Palestinian labourers and the loosening of restrictions on movement. We have no quarrel with the Palestinian people. They are our partners and neighbours, and we will continue to seek ways to ease the hardships facing them, even as Palestinian terrorists persist in their brutal campaign, denying the civilian population on both sides a normal existence and compelling us to take defensive measures. Indeed, the Government has announced that measures aimed at easing conditions for the Palestinian civilian population will be continued, despite the gruesome terrorist attacks committed yesterday. Mr. President, Terrorism is not, and cannot be, a negotiating tactic. It is morally wrong and will never work. On that, the report is clear. Palestinian hopes that a policy of inducing violence and terrorism in order to try to cause the Government and the people of Israel to buckle simply will not work. To the contrary, in the face of the cowardly terrorists who hide behind civilians, the past two years of violence have revealed an impressive well of courage: ordinary Israeli men, women and children who refuse to be intimidated by acts of terror, who continue to travel on buses, to go to university and to visit cafes and shopping malls. As much as we hope for peace, we have to face honestly the magnitude of the obstacles before us. A decade of corruption and of incitement by the Palestinian leadership in schoolbooks, on children’s television and in local mosques has created a generation that has difficulty even dreaming of the possibility of peace. For there to be any chance for peace — for these children to grow up with any possibility that they will live in a world less hostile than that of their parents — we need a new environment that will permit the process of healing. That environment needs, first and foremost, a new Palestinian leadership. As the negotiations at Camp David demonstrated, as difficult as many of the issues to be addressed are, there is only one obstacle that is truly insurmountable: a partner who has no interest in making peace. The basic recognition that not just the Palestinian people but the Jewish people too have a right to self-determination, and that the State of Israel and its citizens also deserve a secure and peaceful existence, has been too high a price to pay for the current Palestinian leadership, which has preferred the embrace of extremists to the principles of peaceful 255


coexistence. The current leadership, which has signed peace agreements with one hand while signing checks to terrorists with the other, has proved again and again that it is not, and cannot be, a partner for peace. Together with a new leadership, we need an international community that supports the real interests of the Palestinian people, not the narrow political agenda of the Palestinian leadership. The repeated willingness of international organizations, in particular the General Assembly, to play host to every Palestinian allegation against Israel has not helped to advance the Palestinian people one iota towards the realization of their dreams. The tolerance for Palestinian attempts to politicize every possible agenda item throughout the United Nations system and to abuse the “Uniting for Peace” procedure time and again has squandered the Organization’s precious time and resources, but it has done nothing to enhance the credibility and reputation of the United Nations or to advance the prospects of peace and security for Israelis and Palestinians. To the contrary, this willingness to entertain Israel-bashing initiatives and to adopt resolutions completely divorced from reality creates a magnetic attraction away from the negotiating table and undermines face-to-face negotiations. At the same time, the Assembly has repeatedly broadcast to the people of Israel that it is a forum where they cannot expect anything other than partisan and political hostility and outrageously onesided resolutions, and where their lives count for little. Where was the Assembly when 29 Israelis were blown up as they were celebrating the Passover festival in March? Are Israeli death and suffering not also a humanitarian crisis? Why was no report requested on the brutal murder of 21 youngsters at the Dolphinarium discotheque last June or on the massacre of students at Hebrew University, a place of learning for Jewish, Arab and foreign students, the day before the Secretary-General’s report was published? Is Israeli blood so cheap here that the alleged massacres of Palestinians will be condemned, but the real massacres of Israelis can be ignored? Mr. President, The Secretary-General concludes his report by stressing, in Paragraph 83, “the urgent need for the parties to resume a process that would lead back to the negotiating table.” We endorse that conclusion wholeheartedly. There is no military solution to this conflict, and there has been far too much bloodshed. The relentless wave of terror has required us to be preoccupied with self-preservation and with the protection of the most basic human right — the right to life — rather than with a constructive dialogue on a political settlement. The Israeli Government is committed to the vision laid out in Security Council Resolution 1397 (2002), to negotiations on the basis of Resolutions 242 (1967) and 338 (1973) and to the painful compromises required to guarantee security, dignity and prosperity for both peoples. To return to that path, moderate Palestinians, neighbouring Arab States and the international community as a whole must broadcast an unequivocal message: terrorism and support for it are intolerable and criminal, and they will not be rewarded by political concessions. International initiatives, including partisan resolutions at the United Nations that fail to condemn Palestinian terrorism for what it is and that 256


seek to grotesquely distort reality so as to single out Israel for criticism, will only empower extremists and the rogue regimes that sponsor them. We urge Member States devoted to the cause of peace in the Middle East not to reward the Palestinian Authority for its failure to fight terrorism, and to vote against the draft resolution that has been put before the Assembly. The political horizon is there. It has been articulated in the negotiations between the parties, in the landmark speech by President Bush and in Security Council Resolutions 242 (1967), 338 (1973) and 1397 (2002). But the only guarantee for freedom from terrorism, corruption and tyranny in the future is an uncompromising commitment to eliminating these evils in the present. Thank you.

257


50 ‫ברכת נשיא המדינה משה קצב ליהודי התפוצות לרגל ראש השנה‬ ‫התשס"ג‬ 2002 ‫ באוגוסט‬7

Message from President Moshe Katsav to the Jewish Communities of the Diaspora on the Occasion of the Jewish New Year 5763 7 August 2002 Dear Friends, The uniform Jewish calendar is one of the important and central factors uniting the life of the Jewish People in Israel and throughout the Jewish world, including all its tribes and streams. The past year has been a difficult one for the Jewish People. The continued brutal and merciless terror attacks throughout Israel, on the one hand, and the anti semitic occurrences, especially in Europe, on the other, bring back painful memories of the past. The State of Israel is obligated to protect its citizens. Regrettably, the right of self-defense is sometimes criticized in world capitals. No country in the world can ignore such vicious attacks on its citizens. We are, unfortunately, facing waves of violence, after prolonged negotiations in which we made far-reaching compromises in order to attain peace, while the Palestinians did not honor their obligations. We are not a nation desiring war and vengeance. We wish to live in peace and security. The solidarity rallies with Israel by Jewish communities throughout the world and, especially, visits to our country, lift our spirit. We thank the Jewish communities for their expressions of support. Let me take this opportunity to wish you, your families, the Jewish People and all humanity a happy and blessed New Year, a year of peace and security, a year of tranquillity and calm. My hopes for us all are expressed in the traditional New Year wish, "May we leave the past year with its hardships behind us, and may a new year of blessings begin!"

258


51 ‫ברכת ראש הממשלה אריאל שרון ליהודי התפוצות לרגל ראש‬ ‫השנה התשס"ג‬ 2002 ‫ באוגוסט‬7

Message from Prime Minister Ariel Sharon to the Jewish Communities of the Diaspora on the Occasion of the Jewish New Year 5763 7 August 2002 Dear Friends, From Jerusalem, the eternal and undivided capital of the Jewish people, I send you my warmest greetings for a happy, healthy and prosperous New Year! The past year has been one of many challenges for the State of Israel. Though we are fighting a war imposed upon us, we refuse to surrender our hope for eventual peace with our neighbors, thus insisting that terrorism and incitement be stopped before negotiations can ultimately commence. And yet, as we enter the year 5763, I am certain that your unwavering solidarity with the People of Israel will enable us to overcome all obstacles that lie ahead. This is the time for all Jews to unite. As we defend our home, our birthright and our very existence, this is the time for you to come to Israel. We share a mutual responsibility to stand together, and Israel needs your support now. In our common struggle for democracy and freedom, the terrorists who threaten our way of life must be defeated. Still, we must never forget that Israel is the only place in the world where Jews have the right and the capability to defend themselves by themselves. This right and capability must be preserved to guarantee the survival, security and birthright of Jews everywhere. On this Rosh Hashanah, I pray that the coming year will bring the blessing of peace with security. I am confident that, in unity, we can realize all our hopes and dreams.

259


‫‪52‬‬ ‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון במכללה לביטחון לאומי‬ ‫‪ 8‬באוגוסט ‪2002‬‬

‫ערב טוב ‪,‬‬ ‫כמעט שנתיים שאנו נמצאים בעיצומה של מלחמת טרור שנכפתה עלינו‪ ,‬מלחמה בדפוסים‬ ‫שונים משהורגלנו‪ ,‬אבל המשכו של מאבק מתמיד על דרך חיינו וזכויותינו כעם ‪.‬‬ ‫מאז מתקפת הטרור של האחד עשר בספטמבר‪ ,‬לפני כשנה בארצות‪-‬הברית הפכה ישראל‬ ‫לדגם של דמוקרטיה מתגוננת הנלחמת על הבית‪ ,‬על ערכים ועל דרך חיים לפתחו של הר‬ ‫געש של כוחות טרור ורשע המאיימים על היציבות והשלום בעולם כולו ‪.‬‬ ‫בימים האחרונים שוב עולות תחושות של זעם נורא‪ ,‬של חוסר אונים‪ .‬אלו בדיוק התחושות‬ ‫שאסור‪ ,‬אסור להיכנע להן‪ .‬הן תולדת הכאב והייאוש‪ .‬אבל הייאוש לעולם אינו מוליך לניצחון‪.‬‬ ‫רק ההתגברות על הכאב‪ ,‬קשה ככל שיהיה‪ ,‬רק היא יכולה להוביל עם להתגבר על הקשיים‬ ‫שבדרך ולהגיע למימוש יעדיו ‪ -‬לחיות חיי שלום וביטחון על אדמתו ‪.‬‬ ‫אני מדבר אליכם הערב כמנהיגי העתיד של צה"ל‪ ,‬של כוחות הביטחון‪ ,‬של זרועות הממשל‬ ‫ושל העם הזה‪ .‬מיד עם צאתכם מכאן אתם תעמדו בראש גייסות ושלוחות הממשל‪ ,‬אתם‬ ‫תידרשו להוביל את אנשיכם להתגבר על הכאב והזעם ‪ -‬שלכם ושלהם ‪ -‬ולהמשיך ‪.‬‬ ‫סוד המנהיגות בעת כזו הוא לעורר מחדש את רוח האדם ואת רוח העם‪ .‬זו הרוח שממנה‬ ‫באים לכל אחד הנכונות למאמץ נוסף‪ ,‬קשה כמעט מנשוא‪ ,‬הדבקות ביעד ‪,‬והחתירה להכרעה‬ ‫וניצחון בסוף הדרך‪ .‬ויש‪ ,‬כמו שאמר קלאוזוביץ'‪ ,‬רק ניצחון אמיתי אחד ‪ -‬הניצחון האחרון ‪.‬‬ ‫ברגעי הקושי‪ ,‬האנשים שאותם אתה מנהיג רוצים לדעת איך ולאן ממשיכים הלאה ‪ -‬גם‬ ‫כשהם סומכים עליך‪ .‬יותר מכך‪ ,‬מגיע להם לדעת‪ ,‬וחובה עלינו לסמן את היעד‪ ,‬את הכיוון‬ ‫ואת הדרך שבה נלך‪ ,‬ונצא מזה למרות הקשיים שבדרך ‪.‬‬ ‫הידיעה הזו‪ ,‬וההבנה הזו‪ ,‬הם התנאי לשמור את מצב הרוח‪ ,‬לאפשר להיצמד לנחישות‪,‬‬ ‫לביטחון ולתקווה שבסוף נגבר על המכשולים ונגיע ליעדנו ‪.‬‬ ‫מטרתנו הלאומית ‪ -‬ברורה‪ .‬אנו חפצים בשלום‪ .‬ישראל היא מדינה שוחרת שלום‪ .‬וגם‬ ‫ברגעים אלה‪ ,‬בעיצומה של התקפת הדמים שנערכת עלינו‪ ,‬כלשונה של מגילת העצמאות‬ ‫שלנו‪ ,‬גם עכשיו אנו מושיטים את ידינו לשלום אל שכנינו ‪.‬‬ ‫מטרה זו משותפת לכולנו‪ .‬אין אדם בישראל שאינו רוצה בכך‪ .‬אין לנו חילוקי דעות על‬ ‫המטרה‪ .‬יותר מכך‪ ,‬אני מאמין שגם מרבית הפלשתינים רוצים בכך‪ .‬שגם הם מאסו בחיים על‬ ‫החרב‪ ,‬שגם הם מבינים שדרך האלימות לא השיגה להם דבר והביאה אותם שוב ושוב לאסון‬ ‫לאומי‪ .‬אני תקווה שגם הפלשתינים ירימו את קולם ויפעילו לחץ על הנהגתם לשלום אמת ‪.‬‬ ‫אני מייחס למצב הביטחוני השפעה גדולה ביותר גם על המצב הכלכלי של המדינה בעיקר‬ ‫ביצירת אוירה חיובית ‪.‬‬

‫‪260‬‬


‫כדי לצאת למרחב כלכלי‪ ,‬להשקעות‪ ,‬לצמיחה ‪,‬ליצירת מקומות עבודה‪ ,‬הכרחי להחזיר את‬ ‫הביטחון והשקט‪ .‬צריך להתחיל בתהליך מדיני אמיתי‪ ,‬כזה שיוביל להסדר‪ ,‬להסכם ובסופו‬ ‫של דבר לשלום‪ .‬בחתירה למטרה זו בכוונתי להשקיע את מיטב מרצי ‪.‬‬ ‫בינינו לבין המטרה עומדים כנופיית הרצח‪ ,‬הטרור והשחיתות של הרשות הפלשתינית‪.‬‬ ‫כנופייה זו אינה רוצה בשלום עם ישראל‪ ,‬בדיוק כמו שאין היא מתעניינת בהקלת המצוקות‬ ‫הקשות של הפלשתינים ‪.‬‬ ‫הדרך היחידה לשלום מחייבת לעקור את כנופיית הרצח הזו מעמדותיה הפוליטיות‪ .‬אין אנו‬ ‫יכולים להגיע לשלום לבד‪ .‬אנו רוצים בשלום ומוכנים לפעול ‪ -‬ופועלים למען השגתו ללא‬ ‫לאות‪ .‬אבל העם הפלשתיני חייב גם הוא לעשות מעשה‪ ,‬להוקיע ולהקיא מתוכו את הכנופייה‬ ‫הזו כדי לממש את זכותו לחיים של כבוד וחופש ‪.‬זו הדרך ואין בלתה‪.‬‬ ‫כל ניסיון לעשות עיסקאות עם הטרור דינו להיכשל ולקרוס‪ .‬כל ניסיון להידבר עם אנשי הטרור‬ ‫רק ייטע בליבם את התקווה שיוכלו לרמות אותנו שוב ‪.‬אנחנו לא ניפול בפח הזה‪ ,‬שנועד‬ ‫להחליש אותנו ולהציל אותם‪ .‬לא תהיינה פשרות עם הטרור ולא יהיה אתו משא ומתן‪.‬‬ ‫העמדה הנחרצת – והצודקת ‪ -‬שלנו הולכת ונעשית מקובלת יותר ויותר בעולם‪.‬‬ ‫כיום הדרישה העולמית מופנית לא רק לישראל אלא לפלשתינים‪ .‬הם אלה שנדרשים לערוך‬ ‫רפורמות משמעותיות שימנעו את המשך הטרור הרשמי והחצי רשמי נגדנו‪ ,‬ושבמקביל ימנעו‬ ‫את המשך השחיתות ובזבוז הכסף שמיועד לרווחת האוכלוסייה הפלשתינית‪ .‬כדי שנוכל‬ ‫להתקדם בתהליך המדיני‪ ,‬חייבת להיות רפורמה אמיתית‪.‬‬ ‫רפורמה שמשמעותה ארגון מחדש של מנגנוני הביטחון הפלשתינים שהיום מעורבים כולם‬ ‫בטרור‪ ,‬וניהול מערכת הכספים בדרך שתמנע סיוע לטרור‪ ,‬לטרוריסטים‪ ,‬לשולחיהם ולנותנים‬ ‫להם חסות‪ .‬אפילו בקרב הפלשתינים עצמם נשמעים קולות הולכים וגוברים נגד משטר‬ ‫הטרור‪ .‬לנו אסור להיות מעורבים בתהליכים הפנימיים של החברה הפלשתינית‪ ,‬אבל מותר‬ ‫לנו‪ ,‬וחובה עלינו להקשיב לכל הקולות‪ ,‬לחפש כל זיק של תקווה ולעודד כל ניצן של רוח‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫אין לנו מלחמה עם הציבור הפלשתיני‪ .‬איננו רוצים ברעתם‪ ,‬איננו חפצים לשלוט בגורלם‪ .‬אני‬ ‫ער לסבל שעובר גם על הפלשתינים‪ .‬הנחיתי את צה"ל ואת זרועות הביטחון לעשות הכל כדי‬ ‫להקל על חיי אוכלוסייה פלשתינית שאינה מעורבת בטרור‪ .‬שר החוץ‪ ,‬שמעון פרס מתאם את‬ ‫הפעולות הללו מטעם הממשלה‪ ,‬ולשם כך הוא גם בא במגעים עם מי שצריך בצד הפלשתיני‪,‬‬ ‫כל עוד אינו עוסק בטרור או מעורב בו ‪.‬‬ ‫זו הדרך והיא קשה‪ ,‬לפעמים קשה מאד ‪.‬‬ ‫עלינו לדעת ‪ -‬ולהגיד זאת ביושר לציבור ‪ -‬אין פתרונות פלא שיכולים לשנות את מצבנו‬ ‫באחת‪ .‬פשוט אין‪ .‬גם גדר ההפרדה שאנו בונים עכשיו ‪ -‬וצריך לבנות אותה‪ ,‬והיא תיבנה‬ ‫במהירות האפשרית ‪ -‬גם הגדר הזו איננה פתרון פלא שימנע את כל הפיגועים‪ .‬כי האמת‬ ‫היא‪ ,‬מרה ככל שתהיה‪ ,‬שאין קיצורי דרך במאבק הזה‪ ,‬ואסור להתפתות להם ‪.‬כל מי שפיקד‬ ‫על מערכה‪ ,‬כל מי שהוביל אנשים‪ ,‬מכיר את הבדידות של מי שכל משא האחריות נופל על‬ ‫כתפיו‪ .‬קל לתת עצות‪ ,‬גם קל להתפתות להן‪.‬‬ ‫קשה יותר להנהיג בדרך הנכונה ובשיקול דעת‪ .‬בצורך הזה ‪ -‬להנהיג בדרך הנכונה‪ ,‬אני‬ ‫נתקל מידי יום‪ ,‬כאן‪ ,‬כשאני בין חיילים‪ ,‬מפקד בין מפקדים‪ ,‬בבית‪ .‬אני רוצה לומר משהו אישי‬ ‫על אחת הדילמות הללו ‪ -‬בסוגיית הנשיאה בנטל של תלמידי הישיבות‪ .‬גם אני כואב סוגיה‬ ‫זאת‪ ,‬אך בנושא כל‪-‬כך רגיש ובזמן כל‪-‬כך רגיש הדבר האחרון שאנו צריכים הוא פילוג בתוך‬ ‫העם‪ .‬זו הייתה החלטה קשה‪ ,‬אבל הייתי חייב להפעיל שיקול דעת‪ ,‬והסברתי זאת ‪.‬‬

‫‪261‬‬


‫אני מתכוון לעשות רפורמה בנושא חלוקת הנטל‪ .‬אני נמצא בקשר עם רבנים בנושא זה ואני‬ ‫מקווה להביא לשינוי צודק ואמיתי‪ .‬חשוב שתדעו ‪ -‬לא שיניתי את דעתי העקרונית בנושא‬ ‫הצורך בחלוקת הנטל‪ ,‬אבל אחדות היא היום המפתח להשגת מטרותינו‪ ,‬והיא חשובה לכולנו‬ ‫מאוד ‪.‬‬ ‫הגנרל מונטגומרי אמר על כך פעם‪" :‬המדיניות היחידה בתפקידים בכירים היא מסירות עזה‬ ‫לחובה‪ ,‬וחתירה בלתי נלאית להשגת המטרה חרף הביקורת הנלחשת או הגלויה‪ ".‬אני את‬ ‫חובתי אמלא‪ .‬הבטחתי להוביל את ישראל בדרך האחדות‪ ,‬לביטחון ולשלום ‪ -‬וכך אעשה‪,‬‬ ‫בדרך היחידה שיכולה עפ"י הכרתי להביא אותנו אל היעד ולפי החלטות הממשלה‪ .‬חניכי‬ ‫מחזור כ"ט של המכללה לביטחון לאומי‪ ,‬אתם יוצאים היום לדרך חדשה‪ ,‬דרך לא פשוטה‪,‬‬ ‫דרך של מנהיגות‪ .‬בדרככם זו תגלו שלעיתים הכלי החזק ביותר שלנו‪ ,‬כעם‪ ,‬הוא העמידה‬ ‫הנחושה על ערכינו‪ ,‬על אמונותינו‪ ,‬על זכויותינו‪.‬‬ ‫אם תחפשו מהיכן לשאוב את הכוח לאותה עמידה נחושה ‪ -‬תוכלו למצוא אותה‪ ,‬כפי שאני‬ ‫מוצא – בצבור‪ .‬אני רואה את העמידה הנחושה בעיני החיילים הצעירים שאני פוגש בשדה‪,‬‬ ‫אני רואה אותה בעיני לוחמי המילואים שנקרעים מחיי השגרה ובאים למלא את חובתם‪ .‬אני‬ ‫רואה את האמת הזו בעיני אנשי כוחות הביטחון וההצלה‪ ,‬מתנדבי מד"א‪ ,‬זק"א‪ ,‬מכבי‪-‬האש‬ ‫והמשמר האזרחי‪.‬‬ ‫אני רואה אותה בעיניו של כל מי שנחלץ לעזרה‪ ,‬להציע יד תומכת ומילת עידוד ונחמה‬ ‫לסובלים‪ .‬ולכל אלה‪ ,‬שמוצאים ברגעי הקושי והאימה את האומץ לקום ולעשות מעשה ‪ -‬לכל‬ ‫אלה שממשיכים ללכת בדרך הקשה והלא‪-‬סלולה מתוך ביטחון שנצח ישראל לא ישקר‪ ,‬לכל‬ ‫אלה יש לי רק מילה אחת‪ :‬תודה‪ .‬תודה שאתם כאן‪ .‬תודה שאתם מאמינים‪ .‬תודה שאתם‬ ‫ממשיכים‪ .‬אתכם ורק אתכם ‪ -‬ננצח ‪.‬‬

‫‪262‬‬


‫‪53‬‬ ‫דברי שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר בדיון מיוחד בכנסת בנושא‬ ‫תוכנית "עזה ובית‪-‬לחם תחילה"‬ ‫‪ 3‬בספטמבר ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬לפני שאגש לפרט את התוכנית‪ ,‬שהיא נושא ההצעה לסדר‬ ‫היום של חבר הכנסת ליברמן‪ ,‬ואת הרציונל והמרכיבים שלה‪ ,‬אני רוצה לומר כמה מלים על‬ ‫תמונת המצב שעומדת ביסוד התוכנית הזאת‪.‬‬ ‫עברו כחמישה חודשים מאז יצאנו למבצע "חומת מגן"‪ .‬בעצם‪ ,‬מאז מבצע זה החזרנו לידינו‬ ‫את האחריות לביטחוננו בשטחי ‪ A‬ואנחנו פועלים בערים הפלשתיניות כדי לבלום את גל‬ ‫הטרור הרצחני ולתת ביטחון לערים‪ ,‬ליישובים ולאזרחים שלנו‪ .‬הצלחנו להוריד משמעותית‬ ‫את רמת הטרור ואנחנו מצליחים לסכל ולמנוע את רוב הפיגועים המתוכננים נגדנו‪ .‬ביהודה‬ ‫ושומרון הצלחנו לפגוע קשה מאוד בתשתיות הטרור ולהפוך את הטרוריסטים לנרדפים‬ ‫העסוקים בעיקר בהגנה על עצמם‪ .‬באזור חבל‪-‬עזה אומנם לא השתלטנו על עומק השטח‬ ‫ולא פגענו באותה מידה בתשתית הטרור‪ ,‬אבל אמצעי ההגנה וההרתעה שלנו נחלו גם שם‬ ‫הצלחה יחסית בהורדת פרופיל הטרור‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני מאמין שהצעדים שנקטנו לאחרונה הצליחו ליצור‬ ‫ראשיתה של הרתעה מול תופעת פיגועי ההתאבדות‪ .‬אנחנו נמצאים כרגע בנקודה קריטית‬ ‫בעימות עם הפלשתינים‪ .‬חרף מה שתיארתי‪ ,‬אנחנו עוד רחוקים מאוד מהמנוחה והנחלה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הצלחנו להוריד את רמת האלימות‪ ,‬אבל המוטיבציה והפוטנציאל לטרור עדיין קיימים‪.‬‬ ‫כדי לדכא את הטרור אנחנו פועלים בערים‪ ,‬אבל אין לנו אינטרס לכבוש את השטח ואנחנו לא‬ ‫רוצים ולא יכולים להתמיד במצב הנוכחי לזמן ארוך מאוד‪.‬‬ ‫לחיכוך הביטחוני שלנו עם האוכלוסייה יש גם אפקטים מאוד שליליים לטווח הקצר וגם לטווח‬ ‫הארוך‪ .‬לכן צריך לחשוב קדימה ולחפש כיוונים ליציאה מהמשבר‪ .‬אני מזהה במצב הנוכחי‬ ‫גם סיכויים‪ ,‬אבל גם סיכונים‪ .‬הסיכוי העיקרי מגולם בתהליכים העמוקים העוברים על הצד‬ ‫הפלשתיני ואשר במרכזם ההבשלה הגוברת והולכת של ההכרה‪ ,‬הן בציבור והן בקרב‬ ‫ההנהגה‪ ,‬שדרך הטרור שעליה ניצח יאסר ערפאת נכשלה והובילה אותם אל עברי פי פחת‪.‬‬ ‫לפיכך צריך לנסות דרך אחרת‪.‬‬ ‫על רקע זה יזמתי את התוכנית שזכתה לכינוי "עזה ובית‪-‬לחם תחילה"‪ .‬התכלית העיקרית‬ ‫של התוכנית היא לחולל דינמיקה שתביא לרגיעה ביטחונית‪ .‬לא מדובר במהפכה או בהסכם‬ ‫אוסלו חדש‪ .‬מדובר בתוכנית צנועה להרגעת השטח‪ ,‬כאשר הבסיס הוא צעד אחרי צעד‪.‬‬ ‫הרציונל של התוכנית הוא לנצל את הדינמיקה שהתחילה ממילא בצד הפלשתיני בכיוון של‬ ‫רצון להרגיע את המצב הביטחוני ולחזק דינמיקה זו‪.‬‬ ‫בחרנו להתחיל בעזה‪ ,‬משום ששם עיקר התשתית של מנגנוני הביטחון לא נפגעה והיא‬ ‫מסוגלת לפעול נגד תשתיות טרור‪ ,‬ומשום שבגזרה זו יכולת ההתגוננות שלנו טובה יותר‬ ‫מאשר ביהודה ושומרון‪ .‬החלטנו לצרף לתוכנית גם מקומות שקטים יחסית ביהודה ושומרון‪,‬‬ ‫כדי להמחיש את העיקרון שהמקומות השקטים יותר מתוגמלים על‪-‬ידינו‪ ,‬להבדיל מהמקומות‬ ‫המהווים סיכון ביטחוני משמעותי‪.‬‬

‫‪263‬‬


‫חשוב לומר שלא מדובר בהסכם‪ ,‬אלא בהבנות‪ .‬התוכנית פשוטה בתכלית ‪ -‬מדובר ביישום‬ ‫הדרגתי שיתקדם על‪-‬פי השילוב של הרצון והיכולת של הפלשתינים‪ .‬איננו מעמיסים על הצד‬ ‫הפלשתיני ‪- - -‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫הרמטכ"ל מסכים לתוכנית?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫איננו מעמיסים על הצד הפלשתיני את מה שהוא איננו יכול לבצע בשלב זה‪ ,‬אלא רק דורשים‬ ‫ממנו להרגיע את השטח באמצעיו הוא ומבטיחים שככל שתעמיק ההרגעה הביטחונית בצד‬ ‫הפלשתיני‪ ,‬כך תוכל ישראל להקל יותר ויותר על האוכלוסייה האזרחית‪ .‬לא קבענו לוח‬ ‫זמנים‪ .‬לא קבענו לוחות זמנים מחייבים ואין אנחנו עומדים עם סטופר ביד‪.‬‬ ‫משה ארנס )הליכוד(‪:‬‬ ‫שר הביטחון‪ ,‬אפשר לשאול אותך שאלה? מה עם הדרישה שלנו לסילוק ההנהגה‬ ‫הפלשתינית ‪- - -‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני רוצה לומר לך‪ ,‬שאני מדבר עם אותם גורמים ‪ -‬חבר הכנסת מישה ארנס‪ ,‬אמרתי‬ ‫שהפגישות שלי כרגע הן מינימליות‪ .‬כרגע אני רוצה להביא למצב שבו מורידים כמה שרק‬ ‫ניתן את האש למינימום‪.‬‬ ‫משה ארנס )הליכוד(‪:‬‬ ‫אתה מדבר עם אנשי ערפאת?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני לא מתכוון ללכת כרגע על רפורמות‪ ,‬כי יבוא זמנן של הרפורמות‪ .‬אני בוודאי ובוודאי לא‬ ‫מתכוון כרגע לעסוק בדבר שלא הצבתי אותו כיעד‪ .‬דרך אגב‪ ,‬תשים לב שבכל הדו‪-‬שיח הזה‬ ‫אנחנו לא מדברים עם ערפאת‪ .‬אנחנו מדברים עם אותם גורמים שהם צד ביוזמה הזאת‪,‬‬ ‫אותם גורמים שלפי מיטב הערכתנו יכולים להניע את התהליך הזה‪.‬‬ ‫משה ארנס )הליכוד(‪:‬‬ ‫לא אנשי ערפאת?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫תראה‪ ,‬כולם אנשי ערפאת‪ .‬אם זה מה שאתה שואל‪ ,‬אז תרשה לי לומר לך כאדם שאתה‬ ‫מינית אותו כמתאם הפעולות בשטחים וכמפקד יהודה ושומרון במשך ארבע שנים‪ ,‬שאין שם‬ ‫מישהו שהוא לא איש ערפאת‪ .‬אבל בין כל אנשי ערפאת יש היום רוב מסיבי‪ ,‬מכריע‪ ,‬שהייתי‬ ‫אומר‪ ,‬שנחלתו כיום היא חשבון נפש ארוך מאוד‪ .‬תחושה של תסכול‪ ,‬תחושה של ייאוש‬ ‫ותחושה של כישלון תחושה שהדרך שאותה הוביל יאסר ערפאת הביאה אותם לדרך ללא‬ ‫מוצא‪ .‬לכן‪ ,‬לבוא ולומר לך שאני יכול ללכת וללקט אנשים נקיים ממחלת ערפאת ‪ -‬אין דבר‬ ‫כזה‪ .‬לא קיים דבר כזה‪ .‬השאלה היא באיזו מידה אני יכול כרגע ללכת ולהביא את זה‬

‫‪264‬‬


‫בחשבון‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אני רוצה ללכת ולטרפד את התוכנית‪ ,‬אז אני קובע‪ :‬כל מי שמדבר עם‬ ‫ערפאת‪ ,‬אני לא מדבר אתו‪ .‬בזה נגמר‪ .‬אין לך עם מי לדבר‪ .‬אין לך עם מי לדבר‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מי שהבאת מתוניס‪ ,‬אתה יכול להחזיר אותו לתוניס‪ .‬מה זה השטויות האלה?‬ ‫אבשלום וילן )מרצ(‪:‬‬ ‫תוניס יהיה יותר מסוכן‪ ,‬צבי הנדל‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני חוזר ואומר‪ :‬אני אינני מעמיס עליהם דבר‪ .‬תאמינו לי‪ ,‬מול כל התיאורים שתיאר חבר‬ ‫הכנסת אביגדור ליברמן‪ ,‬בעצם מה שצריך לעשות עכשיו זה לקחת ארבע אוגדות‪ ,‬להיכנס‬ ‫לרצועת עזה ולשקוע שם עמוק בפנים‪ ,‬ואלוהים יודע מתי אנחנו נצא‪ ,‬ועם אילו תוצאות‪.‬‬ ‫אביגדור ליברמן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫לא‪ .‬צריך לקחת את ערפאת ולזרוק אותו לים‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫תרשה לי‪ ,‬תרשה לי‪ .‬הלוואי שהייתי חושב שסילוקו של ערפאת היה פותר את הבעיה‪.‬‬ ‫הלוואי‪ ,‬הלוואי‪ .‬לכן אני אומר לך‪ ,‬כי במקום ללכת ולהשקיע יום ולילה בערפאת‪ ,‬תשקיעו אולי‬ ‫יום ולילה במעקב אחרי התהליכים שמתחוללים שם בתוך החברה הפלשתינית‪ .‬תעקבו אחרי‬ ‫זה‪ ,‬זה מעניין‪ .‬זה אפילו מרתק‪ .‬אנשים שמסוגלים לקום ולומר לך‪ :‬טעינו‪ ,‬שגינו‪ ,‬בואו נשב‬ ‫ונראה איך יוצאים מזה‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫שיוכיחו ‪ - - -‬ויסלקו את ערפאת‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני מציע גם לזכור עוד דבר אחד‪ :‬מה שלא יהיה‪ ,‬חבר הכנסת אביגדור ליברמן ‪ -‬ארץ‪-‬ישראל‬ ‫השלמה או ארץ‪-‬ישראל החלקית או היפרדות‪ .‬הם ואנחנו נחיה בחבל ארץ זה‪ ,‬ולכן חשוב‬ ‫שנתחיל ללכת ולחשוב איך חיים האחד עם השני‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מי אומר "טעינו"? ביילין?‬ ‫בנימין אלון )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫לא צריך לחיות עם רוצחים‪.‬‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫אפשר לשאול אותך שאלה אחת?‬

‫‪265‬‬


‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫בבקשה‪.‬‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫אתה אומר דברים מאוד נכוחים‪ .‬איך הדברים האלה מתיישבים עם ההתנהגות של הצבא‪,‬‬ ‫עם דברי הרמטכ"ל? ‪ - - -‬הצבא עושה דברים שונים לחלוטין‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני חושב שדברי הרמטכ"ל הוצאו מהקשרם‪ .‬אני רוצה לומר לכם מעל במה זו‪ :‬אין אחד‬ ‫כמוני שעוקב אחרי הפעולות של הצבא‪ ,‬אחרי הפעילות של הצבא ומערכות הביטחון‪ ,‬ואני‬ ‫מעל במה זו רוצה לומר לכם‪ :‬אני מגבה אותם גיבוי מוחלט‪ .‬בזכות החבורה הזאת יש לנו מה‬ ‫שיש לנו במדינה ואנחנו חיים במדינה הזאת‪ .‬אז אני לכן מציע‪ :‬אם השתמעו דברי הרמטכ"ל‬ ‫כפי שהשתמעו‪ ,‬חס וחלילה מלהבין אותם בדרך שאתם מבינים‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫שיפסיק לדבר‪.‬‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫הוא כפוף לך‪ .‬אולי תיתן לו הוראות ברורות? ‪- - -‬‬ ‫בנימין אלון )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אבל למה מרצ שונאים את צה"ל? למה מרצ שונאים את צה"ל? מה יש לכם נגד הרמטכ"ל?‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬אל תטיף לנו מוסר‪.‬‬‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫כששחק דיבר‪ ,‬לא כעסו על הרמטכ"ל‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני רוצה לומר לכם דבר אחד‪ :‬מעל במה זו אני נותן גיבוי מוחלט לראש המטה הכללי‪ ,‬אני‬ ‫נותן גיבוי מוחלט למפקדי צה"ל ואני נותן גיבוי מוחלט לצבא‪-‬ההגנה‪-‬לישראל‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫תהרסו‪ ,‬תהרסו את הצבא‪ .‬תהרסו את המדינה‪.‬‬ ‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫צבי הנדל‪ ,‬מספיק‪ .‬אתה שואל אותו גם על מה התנצל? על מה? על הרג ילדים? הוא פשוט‬ ‫לא שמע אותך‪ ,‬אני שמעתי אותך‪ .‬אתה כועס עליו גם על שהתנצל על הרג הילדים?‬

‫‪266‬‬


‫יוסי שריד )מרצ(‪:‬‬ ‫היום גם נפגעו ילדים בעזה‪ .‬במקרה‪ .‬יש עוד התנצלות?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני לא יודע על שום ילד שנפגע היום‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫איך אתה לא יודע? הרסו בית עם דחפור‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬תפסיקו עם השקר הזה‪ .‬הרסו בית של עשרה ילדים‪.‬‬‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫טלב אלסאנע‪ ,‬תירגע‪ ,‬תירגע ותתבייש לך‪ .‬אני יושב‪-‬ראש הישיבה‪ .‬אתה רק נכנסת ואתה‬ ‫כבר מפריע‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני רוצה לומר לכם‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬רבותיי‪ :‬אולי מה שקורה מעיד כאלף עדים מדוע‬ ‫צריך ללכת ולאמץ ב‪ 14-‬ידיים את התוכנית של עזה ובית‪-‬לחם תחילה‪ ,‬להתפלל שזה יצליח‬ ‫‪-‬‬‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫פרס לרוצחים‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫ ‪ -‬וללכת ולהעתיק את הדבר הזה לכל ערי יהודה ושומרון‪ .‬הלוואי שזה יצליח‪ ,‬הלוואי שזה‬‫יצליח‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬לגרש יהודים‪.‬‬‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫תירגע‪ ,‬תירגע‪ .‬תירגע‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫‪ - - -‬איך אתה לא מתבייש לעמוד שם ולדבר‪ .‬איזה אסון הבאתם על המדינה‪.‬‬

‫‪267‬‬


‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני הבאתי אסון למדינה? אני רוצה לומר לך דבר אחד‪ :‬אם כבר אתה מדבר אתי כך‪ ,‬אני‬ ‫צריך לעמוד מול הורים של אותו גדוד וחצי ששומר על נצרים‪ .‬גדוד וחצי‪ .‬אני צריך לעמוד‬ ‫מולו ולהסביר להורים‪ .‬תתבייש לך‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫הוא שומר על ישראל‪ ,‬חוצפן‪- - - .‬‬ ‫אפי אושעיה )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫הנדל‪ ,‬מה זה? תתבייש לך‪.‬‬ ‫רן כהן )מרצ(‪:‬‬ ‫בגללכם הם נהרגים‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫הם שומרים על המדינה‪ .‬הם הציונים האמיתיים‪ .‬חוצפן‪- - - .‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫לך תסביר לאמהות‪ ,‬לך תסביר לאמהות ולהורים למה הילדים שלהם נקראים ל‪ 60-‬יום‬ ‫מילואים בשנה והולכים לשמור על המאחזים‪ .‬לך תסביר להם‪ .‬לך תסביר להם‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫ההורים מבינים מה שאה לא מבין‪ .‬אתה מסית‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני מסית? כשאתה מכנה אותי כך‪ ,‬אני מסית?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫כן‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני עומד ומנסה לענות לחברי אביגדור ליברמן‪ .‬אתה מתפרץ‪ .‬מה אתה רוצה? אתה רוצה‬ ‫שעוד אמשיך?‬ ‫אגב‪ ,‬מאוד הרשימה אותי דעתך‪ ,‬אורי אריאל‪ ,‬לגבי הזדהות שלך עם דוד לוי‪ .‬אני מקווה גם‬ ‫שתדאג‪ ,‬שכשאני איאבק גם על התקציב החברתי‪ ,‬שיקבלו חלק ממה שמקבלים מתנחלים‪,‬‬ ‫אותן שכבות חלשות‪ .‬כן‪.‬‬

‫‪268‬‬


‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אדוני‪ ,‬אני כבר אומר לך‪ :‬תפרקו את הממשלה‪ .‬חבל שאתם מחכים עד אוקטובר ‪- - -‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני רוצה לחזור ולהמשיך‪ :‬אנחנו לא מעמיסים על הצד הפלשתיני את מה שאנחנו לא חשים‬ ‫שבשלב זה הוא יכול לעשות‪ ,‬אלא רק דורשים ממנו להרגיע את השטח באמצעיו הוא‬ ‫ומבטיחים‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬לסייע בידו לעזור לאוכלוסייה הפלשתינית כמה שניתן‪ .‬לא קבענו‬ ‫לוחות זמנים ‪- - -‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫באיזו דרך אתם מסייעים בידו? אולי הריגות מדי יום ביומו?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני רוצה להגיד לך‪ ,‬טלב אלסאנע‪ :‬זה נוח לשבת פה בכנסת‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫אנחנו רוצים לדעת באיזו דרך‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫לא שמעתי את הזעקות שלך כאשר נהרגים פה עשרות ילדים ומשפחות שלמות‪.‬‬ ‫אני רוצה לומר לכם‪ ,‬בפרספקטיבה של כמה שבועות אפשר לראות הישגים מסוימים‪ ,‬אם כי‬ ‫עדיין מאוד מאוד צנועים‪ .‬מאז פינינו את כוחותינו מהעיר בית‪-‬לחם אני חושב שזו עיר שקטה‬ ‫ומתקיים בה מאמץ פלשתיני להשיב לידם את החוק ואת הסדר הציבורי ולקיים אותו‪ .‬לגבי‬ ‫אזור חבל‪-‬עזה ראינו ניצנים של פעילות פלשתינית ואפילו נתפסו על‪-‬ידם כמה עמדות חדשות‬ ‫בתוך שטחם‪ ,‬אך עדיין מאמצי ההרגעה הפלשתינית רחוקים מלספק ולחולל את השינוי‬ ‫המשמעותי‪.‬‬ ‫חרף כל הקשיים אנחנו חייבים לתת סיכוי לתוכנית הזאת‪ .‬ואכן‪ ,‬אני עושה כל מאמץ כדי לתת‬ ‫לה סיכוי‪ .‬אני חושב שהאלטרנטיבה גרועה שבעתיים‪ .‬אני חושב שההידברות הזאת נותנת‬ ‫פתח‪ ,‬ולו קטן‪ ,‬של תקווה‪ ,‬וזה קורה אחרי שנתיים של עימות דמים‪.‬‬ ‫בכוונתי להמשיך במגעים ולנסות להתקדם ביישום התוכנית‪ .‬אם מצב הביטחון ישתפר‪ ,‬נוכל‬ ‫להמשיך לאזורים שקטים נוספים‪ .‬אני מאמין שיש סיכוי‪ ,‬וגם אם הוא קטן חייבים למצות‬ ‫אותו‪ .‬אני לפחות נחוש למצות אותו עד הסוף‪.‬‬ ‫אני מבקש לנצל הזדמנות זו ולענות לחברי אביגדור ליברמן על דבריו בקשר לערביי ישראל‪.‬‬ ‫אתה שמעת אותי יותר מפעם אחת לגבי ערביי ישראל‪ .‬הטעות הגדולה ביותר שנעשית מעל‬ ‫במת הכנסת היא לדבר על החבורה הזאת בהכללה‪ .‬זו הטעות הקשה ביותר והגדולה ביותר‪.‬‬ ‫אתה מכיר אותם‪ ,‬אני מכיר אותם‪ ,‬אני חי אתם עשרות בשנים ואני אומר לך שהרוב המכריע‬ ‫של ערביי ישראל הוא אוכלוסייה טובה ונאמנה‪.‬‬ ‫אני רוצה שתדע‪ ,‬יש שם יבליות וביבליות האלה צריך לטפל‪ .‬בשביל זה יש מערכת של בתי‪-‬‬ ‫המשפט‪ ,‬ואני מקווה שבתי‪-‬המשפט ימצו אתם את מלוא הדין‪.‬‬

‫‪269‬‬


‫כדאי גם שנדע‪ ,‬שמה שקורה אצל ערביי ישראל נגזר מהעוול כלפיהם שהתחיל משנת ‪1948‬‬ ‫והוא נמשך עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫אתה מדבר אתי על העדפה מתקנת‪ .‬אני רוצה לומר לך‪ ,‬כאדם שהמציא את חוצה‪-‬ישראל ‪-‬‬ ‫וחבר הכנסת יוסי שריד היה אז חבר באותה ממשלה ‪ -‬אמרנו אז בפעם הראשונה שהאדמות‬ ‫האלו בעצם מקיימות את הערבים‪ ,‬מהן הם מוציאים את לחמם‪ .‬לכן נתקבלה אותה החלטה‪.‬‬ ‫תזכור את זה וגם את התאריך ‪ - 1995 -‬אז נפלה ההחלטה שלפיה תמורת כל דונם ניתן‬ ‫דונם‪ ,‬כי שם החיים שלהם‪ ,‬שם הם מעבדים את אדמתם ואין להם שום פרנסה אחרת‪ .‬אז זה‬ ‫קרה‪ .‬זה לא קורה היום‪ .‬אתה נזכר היום בהחלטה שנפלה לפני שבע שנים‪ ,‬ואני הבאתי את‬ ‫ההחלטה הזאת לממשלה‪.‬‬ ‫אני מאוד ממליץ לנהוג בזהירות רבה מאוד‪ .‬אני חושב שערביי ישראל נמצאים היום בצומת‬ ‫דרכים מאוד קשה‪ .‬הם מאוד מבולבלים‪ .‬אני מסכים אתך שחברי הכנסת‪ ,‬או חלק מחברי‬ ‫הכנסת שיושבים פה לא בדיוק מסייעים במצב‪ ,‬ואולי מנצלים את המצב הזה ומנסים להעלות‬ ‫אותם על בריקדות‪ .‬אבל הרוב המסיבי של ערביי ישראל שחיים בתוכנו הם אזרחים טובים‪,‬‬ ‫ואני חושב שכדאי שנתחיל להתכנס אל עצמנו ולשאול מה אפשר לעשות‪ ,‬מה אפשר לעזור‬ ‫כדי באמת להביא לאותו תיקון שאתה מדבר עליו‪ .‬הם אזרחים שבחיים לא תוכל להפוך‬ ‫אותם לציונים‪ ,‬ואני גם לא רוצה שהם יהיו ציונים‪ .‬אני רוצה שהם יהיו אזרחים נאמנים‬ ‫למדינת ישראל‪ .‬אבל כאן אני אשים סייג ‪ -‬ובלבד שהמדינה תהיה נאמנה להם‪ .‬אני מודה לך‪,‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪.‬‬ ‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫תודה‪ .‬מה אתה מציע‪ ,‬דיון במליאה או בוועדה?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני מציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון‪.‬‬

‫‪270‬‬


54 ‫נאום סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס בעצרת הכללית‬ ‫ של האו"ם בניו יורק‬57-‫ה‬ 2002 ‫ בספטמבר‬18

Statement by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres at the 57th Session of the UN General Assembly in New York 18 September 2002 Your Excellency, the President of the General Assembly, Mr. Jan Kavan, Mr. Secretary-General, Your Excellency Kofi Annan, Colleagues, Foreign Ministers, Ladies and Gentlemen, I would like to congratulate my friend Mr. Jan Kavan on his assuming the position of President of the General Assembly and wish him success. I thank the Secretary-General of the UN for his leadership and dedication to right the wrong and light the lamps of hope. September eleventh exposed a new world. We find ourselves facing a new confrontation: borderless, merciless, indiscriminate and inhumane. The target this time was the United States: a United States that in the past helped so many nations defend their freedoms and liberty. Now the US was challenged again to defend also our freedom by protecting her own, to safeguard our lives by securing her own. The attack on the World Trade Center precipitated a new division in our epoch, and in years to come: a divide created by groups that preach and cause death and agony. On the wrong side of the divide are those trying to destroy the free world, which is diversified and heterogeneous. Cherishing the right of every thought and religion. And the principle that every human being has the right to be different and yet to prosper and live in security. The front from Bin Laden to Sadam Hussein is a menace to us all. It won't enable peace nor permit freedom. Neither to all people nor to their own people. In countries that harbor terror, women are discriminated against. Men are oppressed. Civil and human rights are violated. Poverty cannot escape its own poorness. They force us to defend our inalienable right to look ahead with hope. They impose on us a war of self-defense. Defense of pluralism and the promise of science. They reject the unbelievable technologies that may carry us from the limits of land to the discovery of uncharted provinces. The culture of death

271


forces us to defend the culture of life. To win battles that we had not initiated. To triumph in this uninvited war. We never imagined, and will never agree, that it would be dangerous to walk our streets. Or safely fly our skies. Or eventually breathe unpoisoned air or consume uncontaminated water. We cannot allow dark forces to possess weapons of mass destruction, aware of their whim to destroy the life of innocent people. We shall not turn our lives to sleepless nights and nightmare days. We don't have the right to ignore the danger. We don't have the option to postpone its imminence. We have to win. As soon as possible. Terror is condemned to lose. It will be defeated because it carries no hope. It respects no human being, nor the values of humanity. Science and technology have made the economy global. Science and technology also globalize terror. Now strategy has been globalized as well. Because ballistic ranges have replaced geographic distances. Because nonconventional warheads have replaced measurable explosives. Because terrorism transcends frontiers and fronts. Terrorism does not respect the rule of law. Terrorists do not answer to independent judges or relate to elected leaders. They mock international lines. They destroy universal norms. They shed blood. They introduce dullness and stop affluence. Nothing is to be expected from them but death. Terror creates poverty more than poverty creates terror. Terror leads to backwardness. We have to offer the economic potential, to open prospects and horizons for all. New opportunities can bring enfranchisement. We have to close ranks, to prevent distorted dreams from becoming a raging typhoon covering all four corners of the globe. We have experienced in our country the effects of terrible terrorism. Babies were shot in the arms of their mothers. Worshippers were killed while praying. Yes, it hurt us, but it didn't change our goals. We mourned, but we didn't bury peace. It harmed the Palestinians in the United States, as well as in other countries. It prevented the end of occupation. It introduced additional problems and didn't solve a single problem. Alas, the Middle East is still replete with national, religious and territorial disputes. The land is small. The agony is great. But the real tragedy is that without terror we could have already resolved these disputes. Terror entrenched them. Terror changed priorities: security before policy. It affected resources. Arming young men, for example, instead of desalinating vital water. If continued, battlefields will create deserts of sorrow, bring more days of darkness. Campuses of learning will be replaced by camps of violence. This is neither a decree of heaven nor the verdict of man. It can be different. South Africa, Ireland, Yugoslavia and the Congo achieved by talking more

272


than by shooting. By dialogue more than by dispute. We offered the Palestinians a comprehensive solution without the terror. A solution that was close to their national aspirations. We related to their desire to be free, to be independent. We agreed that they would have their land in accordance with United Nations resolutions. Terror postponed their destiny. Terror postponed our willingness to end control over their lives. Smoking guns replaced the torches of peace. Now we are following the profound debate taking place in the Palestinian midst. We respect it. Debate is the beginning of democracy. When democracy will prevail, peace will arrive. FATAH has apparently signed a call that contains the following passage: "We will build an independent State of Palestine and a political system in accordance with the principles of democracy, the rule of law, with an independent judicial system, separation of powers, respect for human rights, civil liberties and a market economy. " We look upon these words as a first dawn of a different season. We hope it is spring. Reducing violence will shorten political distances. Political horizons are within reach. Israel accepts President Bush's vision. This vision is supported by the "Quartet." It is endorsed by Arab countries. It outlines a political goal and a timetable. It can be considered as a road map and a calendar. What is needed now are wheels to ignite and propel the vehicle of peace. An economic wheel that leads to a global market economy. That leads to science-based industry. Market economy can open gates and skies. An ecological wheel: to let air and water flow cleanly. Pollution is not national. We have to work together to control it. Ecology changed history. In the past, bloodshed was about real estate. Real estate created division and demarcation. In our era, the battle is for non-real estate: for air, for water, for energy, for the land's fertility more than for its size. Non-real estate is neither marked nor can it be divided. Either we respect it unanimously, or we shall be victimized by its loss. Then the cultural wheel. Three civilizations were born in the Middle East. They were manifested in the Bible, in the New Testament, in the Koran. We read them in different languages, yet we pray to the same heavens. The descendants of Abraham should behave family-like, with tolerance and solidarity. Spiritual leaders should pray for peace, but they also need to preach it. The political wheel should not rotate in the same misguided past orbits. In five decades, we went through five wars. Three terror campaigns. The time has come to comprehend that the real triumph is in the harvest of peace and not seeds of another war. When we shall replace the war maps with peace maps, we shall discover that the differences were minimal. The wars were appalling. We shall then see that the Promised Land could have become, already a long time ago, the land of promise. Without wars our region can bloom again. We can separate politically into two states and coordinate one economy. It will enable us to take advantage of the

273


exceptional invitation that came both from the United States and united Europe, to partake in their economic opportunities. Tourism can flourish if terrorism will end. Islands of hi-tech excellence can be established. Millions of trees can be planted to produce a new climate. We can green the arid lands. We can become contributors, not dependents. The call of the future cannot be harmonized with the voices of the past. Only new solutions can evince a grandeur equal to the past. We don't have the right to suspend it in the face of our children. Young Israelis, young Palestinians are entitled to a new life of their own. While fighting terror, let's not fight people. While seeking freedom, let's not extend subjugation. Mr. President, Permit me to direct a sentence to Syria. The same basis that enabled them and us to participate in the Madrid, conference a decade ago, is still valid. And a word to Lebanon. Israel is committed to the territorial integrity of Lebanon. Israel respects her need for real political independence. Lebanon should not permit Hizballah to destroy its own country. Hizballah is not a party, it is a dangerous agenda. Lebanon should immediately free Israeli prisoners and prisoners of war. The people of the Middle East should let bygones be bygones. Let's return to our tradition, where prophets, not terrorists, told the future. Let's return to our landscape, where the blue skies did not surrender to the heavy clouds of despair. To a time when justice promised equal opportunities for individuals. For nations. Let's join, together, the march of mankind toward new discoveries. They will make life more purposeful. They may bring security to posterity. We were born in the cradle of hope. Not in the tomb of despair. We guard our spiritual heritage. It is not contradictory to build a new Middle East. The world is new. Mr. President, Permit me to conclude with an old verse from our Scriptures. The Lord led Adam through the Garden of Eden and said to him: "All I created - I created for you: Beware lest you spoil and destroy my world, for if you spoil it, there is no one to repair it after you." We are here to repair. Thank you.

274


55 ‫תדרוך סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס לראשי הנציגויות‬ ‫הדיפלומטיות בישראל עם פרוץ המלחמה בעיראק‬ 2002 ‫ בספטמבר‬25

Briefing by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to Heads of Diplomatic Missions in Israel at the Outbreak of the War in Iraq 25 September 2002

Thank you for coming. We called this meeting because of the seriousness and urgency of the situation, and because we believe that a new situation has developed in the Middle East. We have still, on the one hand, the conflict between the Palestinians and ourselves. The solution to it is known, but the road to the solution is yet unpaved. On the other hand, we can see the accumulation of dangers that have stemmed from the combination of having non-conventional arms in the hands of irresponsible dictators. This is a very dangerous combination. Combining the seriousness of the danger and the shortage of time, there is a real need to act urgently. I believe the situation was very much clarified by President Bush's statement at the United Nations and yesterday by the Prime Minister of Great Britain in Parliament. I do not want to compare, and I shall not, between Hitler and Saddam Hussein, except for one thing: both of them are dictators, and none of us can rely on their promises or declared intentions. I do not think that Saddam Hussein is going to build gas chambers, but a nuclear bomb is as dangerous when in the hands of a person who has already committed two acts of aggression. One was against a Muslim country, Iran – a war that lasted for seven years and cost the lives of close to a million people. Saddam did not hesitate to throw gas bombs over Teheran or the Kurds. The second time was against an Arab nation, Kuwait, at the cost of 300,000 lives. And if it had not been for the United States of America, perhaps even today Kuwait would still be under the domination of Iraq, an Iraq that continues to threaten other countries in the Middle East. The shortage of time, as mentioned by Prime Minister Tony Blair, means that perhaps we have less than a year's time before all these dangers will be accumulated and realized, and then we will be situated in clear-cut danger. Prime Minister Tony Blair’s speech was very much in the line of Churchill,

275


namely: meet the danger at the earliest stage, and do not wait for a later stage that will be so menacing and so costly. Many people have criticized why there was not more intervention in the late 1930s, more done to stop the danger of the Nazis, who did not have nuclear bombs (and if they had had nuclear bombs, who knows what the face of history would have been like). And today the United States, feeling itself responsible for the future of the Middle East, took action. I do not see any reason to criticize; I do not believe that anybody is in search of a war. I do not believe that this is a war against the Muslims – this is not a war against Arabs, this is not a war against any nation or any religion. This is a campaign to stop one of the greatest dangers of our time – a combination of nuclear bombs and cruel dictators that no one can trust, and no one can believe a word that they are saying. We know that inspectors cannot answer the question, because inspection works in decent countries with decent leaders. If you are not decent, you cannot be controlled. I told some of my American friends that when you have organized crime, you can have inspectors but they cannot eliminate a group of people who do not respect the law, a group that does not speak the truth. The same happens on a wider scale in the world. Israel is aware of it. And while we are not the ones to decide and we are not the ones to urge any war, we respect the responsibility of the leaders who try to prevent a great catastrophe by taking the necessary measures on time. We shall be in any campaign to prevent such a danger - a soldier, a loyal and reliable soldier. We do not claim that we shall be the commander or head, and there shall not be two campaigns. There shall be just one - one that will not be led by us. We don't want to link the Palestinian issue to the Iraqi question. We think that the Palestinian issue is solvable. We know there is a path that is clear to everybody as to how to solve it – the differences are minor. It is included in the vision of President Bush, accepted by the Quartet, supported by three Arab countries, supported by many Palestinians. We also respect the resolutions of the Security Council, but they have two parts – and we cannot fulfill our part because, again, the other part will not be fulfilled, namely, the call to the Palestinians to stop terrorism, to stop incitement, to arrest terrorists. As I am speaking here before you today, I have on my desk warnings of other attempts to infiltrate Israel with suicide bombers. It is our duty as a government to prevent this. We cannot participate in the creation of chaos, even benign chaos. Somebody has to be responsible for security in the West Bank and Gaza strip. We would prefer that the Palestinians do it – it is because of this that we have made agreements. Because of this, the Palestinian police force was created, with up to 40,000 policemen. We are not in the West Bank for our own pleasure or out of choice. We are there because we did not have a choice, and we shall be delighted to leave it, anytime. We do not intend to re-occupy the West Bank or to re-occupy Gaza, but an end must be put to the impossible situation whereby nobody is responsible, in effect, for security in the territories.

276


Perhaps Mr. Arafat does not have the strength to stop terrorism, so he did not want to show that he had tried to do so, in real terms – to give orders to the police force, to really prevent it in Gaza, for example, where we were agreed that the Palestinians would take over. We asked the Palestinians to stop the mortar shelling of villages in Israel. It didn't stop, so we waited a day, and another day and another day. They could have stopped it. We know that not everything that is being done in the territories is a result of orders from the leadership of the PA. However, we understand perfectly well that the greatest catastrophe for the Palestinian people is the Hamas and the Islamic Jihad – they do not listen either to the call of the Palestinian leadership or to the interest of the Palestinian people. They have downgraded the Palestinian position, in the eyes of the Europeans, in the eyes of the United States, in the eyes of the Israelis. They made a mockery of all agreements, and there were agreements. Either the Palestinian Authority can maintain control - or it shall remain without any control whatsoever. There will be a dozen different groups, each of them shooting and bombing, killing every promise and killing every agenda. The demand of the Quartet is basically to reform the Palestinian governance, not because anybody wants to become the Palestinians' teacher, but because this is necessary in order to control arms, money and the use of them for violence and terror, as well as for postponing the necessary solution. I think that there is a demand for reform. I think the Palestinians have accepted it. I think that they have to implement it – we do not prevent them from doing so. We hear that there are proposals and demands that a prime minister will be appointed. We do not want to play any role in the reforms. We do not want it to appear that Israel is trying to tell the Palestinians what to do. The Palestinians know themselves exactly what should be done. And this is the time for doing, not just for declaring. We recognize the seriousness of the Palestinian situation, the seriousness of the conflict, as well as the questions that have arisen around the Iraqi situation, with its terrible dictator that I am certain many Arabs and Muslims do not like either. And we know that occasionally there might be different expectations in order to answer the two different calls, so we would not suggest linking the Palestinian issue to the Iraqi issue. We would like to continue, the moment it will be possible, our peaceful negotiations with the Palestinians, to arrive at a political solution. We do not believe in a military solution. We shall respect the very serious campaign of important leaders, all around the world, to prevent the Middle East from becoming nuclear while in the hands of irresponsible people. Perhaps we have a very short time – a year, two, three, four years – before the Middle East will become either a region of peace or a center of nuclear threats. Clearly, we would like to see the Middle East becoming a region of peace, a responsible participant in a world that wants a new economy and a new policy and renewed promise for its young people. Thank you very much.

277


‫‪56‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בטקס לציון יום השנה להירצחו‬ ‫של שר התיירות רחבעם זאבי ז"ל‬ ‫‪ 6‬באוקטובר ‪2002‬‬

‫יעל של גנדי‪ ,‬הילדים ‪ -‬פלמח‪ ,‬בנימין‪ ,‬מצדה‪ ,‬צאלה וערבה ‪,‬‬ ‫משפחת זאבי ‪,‬‬ ‫מכובדי הנשיא‪,‬‬ ‫חלפה לה שנה‪ .‬באוויר שוב תוגת הסתיו ושמש סלחנית כבר נושקת‪ ,‬באור זהוב ורך‪ ,‬לגגות‬ ‫הבתים וצריחי המגדלים של ירושלים ‪.‬‬ ‫חלפה לה שנה מאז הותירו אותנו כדורי המרצחים בלי גנדי‪ ,‬ונותרו עם פסיפס של תמונות‬ ‫חיות ‪ -‬נופי הארץ‪ ,‬מהערבה ועד הגולן‪ ,‬וגנדי ‪ -‬במרכזן ‪.‬‬ ‫יש אנשים שבלכתם מאתנו‪ ,‬נזכור אותם כתבנית נוף הולדתם‪ ,‬זה בן הנגב‪ ,‬ההוא תושב‬ ‫הגליל‪ ,‬אלו מן הכרמל או מבקעת הירדן ‪.‬‬ ‫אולם גנדי היה תבנית נוף מולדתו במובן הרחב של המילה ‪.‬‬ ‫גנדי היה בנה של ארץ ישראל‪ .‬הוא גילם‪ ,‬בחייו ובמותו‪ ,‬את תמצית מאבקנו על הארץ‪ .‬תמיד‬ ‫אראה אותו בעיני רוחי בדמות הפלמ"חניק‪ ,‬במכנסי חאקי קצרים‪ ,‬בסנדלים תנ"כיות לרגליו‪,‬‬ ‫עומס על גבו את התרמיל הכבד המכיל בתוכו את רצף הזיכרונות והמורשת של העם היהודי‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬פוסע בנחישות בשביל הצר והפתלתל במעלה ההר התלול‪ .‬פוסע‪ ,‬חרף‬ ‫הקשיים והמכשולים‪ ,‬מתוך הכרה שאין ברירה‪ ,‬שלעם היהודי אין חלופה‪ ,‬שמוכרחים להגיע‬ ‫לפסגה ‪.‬‬ ‫היטיב לבטא זאת המשורר בן דורנו חיים גורי‪ ,‬שכתב במאקאמה עליו‪" :‬ורק אחת ידעתי‪ :‬כי‬ ‫בארץ העייפה הזו‪ ,‬ארץ ללא צל‪ ,‬יש מעטים כמוהו‪ ,‬השייכים לגיאוגרפיה ולחוויה הזו ששמה‬ ‫ארץ ישראל ‪".‬‬ ‫רבים מאתנו יזכרו את גנדי יותר מכל כמפקד "ארץ המרדפים"‪ .‬כאלוף פיקוד המרכז היה‬ ‫תמיד בקו החזית עם כוחות החי"ר והצנחנים המסתערים על קיני המחבלים‪ .‬פועל בנחישות‬ ‫להגנת הישובים ולשמירה על ביטחון ישראל ‪.‬‬ ‫גנדי לא זכה לראות איך המלחמה האכזרית שנכפתה עלינו הפכה למרדף בלתי פוסק אחר‬ ‫ארגוני הטרור‪ .‬איך עמד עם ישראל מול ניסיונות לשבור את רוחו וגילה כושר עמידה‪ ,‬לכידות‬ ‫ואחדות‪ .‬איך כבר נשמעים קולות‪ ,‬אם כי עדיין מעטים‪ ,‬הקוראים לשינוי כיוון בחברה‬ ‫הפלשתינית המחפשת מוצא ‪.‬‬ ‫אבל גנדי ידע כי גם אם נגזר עלינו לחיות בארץ של מרדפים‪ ,‬תמיד נעמיד לנגד עינינו את‬ ‫סיום המרדף‪ ,‬את מיגור הטרור‪ ,‬את הבאת השקט‪ ,‬את מימוש תקוותנו לשלום ‪.‬‬

‫‪278‬‬


‫ואולי מילות השיר "מרדף" של ירון לונדון מבטאות זאת טוב מכל ‪:‬‬ ‫"תום המרדף מסתתר בנקיק‬ ‫ומצפין את פניו במחבוא ‪,‬‬ ‫אך לסופו הוא יבוא כמו השמש‬ ‫אשר ממזרח היא תבוא ‪,‬‬ ‫ואז לא יותר אמהות תקוננה‬ ‫ולא על בניהם האבות‪ ,‬כן הוא יבוא‬ ‫ורגלינו עד אז לא תלאינה‬ ‫לרדוף בעקבי התקוות ‪".‬‬ ‫גנדי ‪ ,‬היה בטוח ‪ -‬אנחנו נמשיך במרדף עד לסופו‪ ,‬עד שנשיג את אחרון המפגעים וגם‬ ‫רוצחיך לא ינקו‪ .‬עד שנמגר את הטרור‪ ,‬ונביא לעמנו את הביטחון ואת השלום‪ .‬ואז נוכל‬ ‫לשוב לכאן ולספר לך שאכן הגענו אל תומו של המרדף האחרון‪.‬‬

‫‪279‬‬


‫‪57‬‬ ‫הודעה מדינית של ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת על פעילות‬ ‫הממשלה בתקופה שחלפה ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב‬ ‫‪ 14‬באוקטובר ‪2002‬‬

‫כבוד נשיא המדינה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברות וחברי הכנסת‪ ,‬עמנו כאן גם חברים וחברות‬ ‫מן העבר‪ ,‬ברוכים הבאים‪.‬‬ ‫לפני כשנה וחצי הצגתי לפני הבית הזה את ממשלתי‪ ,‬ממשלת האחדות הלאומית‪ .‬רבים לא‬ ‫האמינו אז שהממשלה הזאת תאריך ימים‪ ,‬וסברו שהאחדות הלאומית לא תעמוד מול לחצי‬ ‫הפלגנות ויצרי המריבה‪ .‬הם התבדו‪ .‬הסתבר‪ ,‬כפי שאמרתי תמיד‪ ,‬שעצם האחדות הלאומית‪,‬‬ ‫טמון בה כוח עצום‪ .‬יש בה הכוח לעמוד מול אויבים ואיומים‪ ,‬יש בה הכוח להתגבר על‬ ‫משברים מבית ומחוץ‪ .‬יש בה הכוח לוותר כשאפשר ולעמוד כשצריך‪ .‬יש בה הכוח‪ ,‬כי‬ ‫האחדות היא מה שהעם רוצה באמת‪ .‬העם מעדיף דווקא בשעה זו אחדות על פני פלגנות‪,‬‬ ‫הסכמה לאומית על פני מריבה‪ ,‬עוצמה על פני חולשה‪.‬‬ ‫האחדות הלאומית היא ביטוי של האחריות הלאומית‪ .‬אחריות לגורל המדינה ולחיי אזרחיה‪.‬‬ ‫אין אחדות ללא אחריות‪ .‬כל אחד מאתנו‪ ,‬שרי הממשלה‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬נבחרי הציבור‪ ,‬נושא‬ ‫באחריות הזאת‪ .‬אני נבחרתי ברוב גדול כדי לשאת בה וכך אעשה‪ .‬אני מתכוון לשמור על‬ ‫האחדות הלאומית כמקור כוחנו‪ ,‬אבל אני לא אעשה זאת במחיר התנהגות חסרת אחריות‬ ‫לאומית‪ .‬כי האחדות הלאומית אינה יכולה להיות ריקה מתוכן‪ ,‬היא אינה תולדה של הסדרים‬ ‫פוליטיים של בעלי אינטרסים בלבד‪ .‬האחדות שלנו צריכה להיות‪ ,‬חייבת להיות‪ ,‬אחדות של‬ ‫מטרה‪ ,‬אחדות של דרך ואחדות של מעשה‪.‬‬ ‫כולנו שואפים לסיים את סכסוך הדמים הנורא עם הפלשתינים‪ .‬אפשר לעשות זאת‪ ,‬אפשר‬ ‫להגיע לשלום‪ .‬אבל האם המנהיגות הפלשתינית הנוכחית רוצה לנטוש את המזימה לחסל‬ ‫את ישראל ובמקום זאת לחיות אתה בשלום? כל ילד פלשתיני יודע בלבו את התשובה‬ ‫האמיתית‪ :‬כנופיות הטרור והרצח‪ ,‬שהשתלטו על חיי הפלשתינים בעידודה‪ ,‬בהסכמתה‬ ‫וביוזמתה של הרשות הפלשתינית והעומד בראשה‪ ,‬לא רוצות שלום‪ ,‬לא לנו ולא לפלשתינים‬ ‫ הן המכשול לשלום‪ .‬וכדי להגיע לשלום יש לעקור את שלטון הרצח ולהחליפו בשלטון של‬‫שלום‪ .‬זו האמת ‪ -‬גם אם זו אמת מרה‪ ,‬זו המציאות ‪ -‬גם אם המציאות קשה‪ .‬יותר מדי‬ ‫פעמים טמנו את ראשינו בחול‪ .‬לא עוד‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬מעל במת הכנסת‪ ,‬אני קורא לפלשתינים ואומר להם‪ :‬הסבל הנורא שלכם מיותר‪,‬‬ ‫הקורבנות שלכם מיותרים‪ ,‬הדם שנשפך‪ ,‬נשפך לשווא‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫תפסיק להרוג אותם‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫תן לו הצעה אופרטיבית‪.‬‬

‫‪280‬‬


‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫פעולה מוצלחת בח'אן‪-‬יונס‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫החליפו אתם את משטר העריצות שמוליך אתכם ממפלה למפלה‪ ,‬מאסון לאסון‪.‬‬ ‫אני מאמין שכל פלשתיני יודע את האמת‪ .‬אני מאמין שיש סיכוי אמיתי שהשנה הקרובה‬ ‫תהיה שנת מפנה‪ .‬אני מאמין שידנו המושטת לשלום‪ ,‬לא לנצח תושב ריקם‪ .‬אני מאמין‬ ‫ששכנינו הפלשתינים יגיעו בעצמם לרגע של שינוי היסטורי ביחסם למדינת ישראל‪ .‬אני‬ ‫מבטיח לכם שהממשלה הזאת תהיה ערה לכל סימן של שינוי‪ ,‬ותדע לנצל כל פתח‪ ,‬ואפילו‬ ‫סדק של שינוי‪ ,‬כדי לממש את תקוות הדורות ולעשות שלום‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫עם ההנהגה הנוכחית?‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬האיום על ביטחונה של מדינת ישראל אינו נובע רק מהסכסוך עם הפלשתינים‪,‬‬ ‫הוא נובע גם מקיומם של משטרים אפלים באזורנו‪ ,‬שעושים כל מאמץ להתחמש בנשק‬ ‫להשמדה המונית‪ ,‬כדי לנסות ולהביא עלינו כליה‪.‬‬ ‫ישראל אינה עומדת מול האיום הזר בידיים ריקות מכלים וממעש‪ .‬אני שומע את קולות‬ ‫הבהלה שמהדהדים מכלי התקשורת‪ ,‬אני רואה את כותרות האימה‪ ,‬אני שומע את דיווחי‬ ‫החרדה‪ .‬מי שבא מבחוץ עוד יכול היה לחשוב שאנו הולכים כצאן לטבח‪.‬‬ ‫אני מבקש לפנות מכאן לכל אזרחי ישראל ולומר להם‪ :‬לא לפחד‪ .‬יש מקום לדאגה‪ ,‬אבל‬ ‫ישראל ערוכה ומוכנה לכל תרחיש שזוממים אויבינו‪ .‬אין מקום לבהלה ולפטפטת שיוצרת‬ ‫אותה‪ .‬צריך להישאר מאוחדים‪ ,‬לפעול יחד‪ ,‬בשקט‪ ,‬בנחישות ובאחריות ולעשות את מה‬ ‫שצריך‪.‬‬ ‫איומי ההשמדה ההמונית והטרור הרצחני מכוונים לא רק כלפינו‪ .‬ארצות‪-‬הברית‪ ,‬מנהיגת‬ ‫העולם החופשי‪ ,‬נחושה בדעתה לעקור את האיום הזה ולנטרל אותו‪ .‬ישראל היא חלק‬ ‫מהעולם החופשי‪ ,‬בעלת ברית לארצות‪-‬הברית‪ ,‬והיא מקבלת בברכה את מנהיגותה במאבק‬ ‫נגד כוחות הרשע‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬לצד ההתמודדות עם בעיות הביטחון מצויה החברה הישראלית במשבר כלכלי‬ ‫קשה‪ .‬המשבר הזה נובע בעיקרו מהמשבר הכלכלי העולמי שנמשך כבר למעלה משנתיים‪.‬‬ ‫הוא מוחרף על‪-‬ידי המציאות הביטחונית‪ ,‬שמקשה עלינו לפתח את הכלכלה מצד אחד‪,‬‬ ‫ודורשת משאבים עצומים שנלקחים מהמשק הישראלי‪ ,‬מכיסו של כל אזרח‪ .‬ושוב מתגלה‬ ‫כאן‪ ,‬כמו במשבר הביטחוני‪ ,‬חוסנה של החברה הישראלית‪ .‬אותה מסירות והקרבה‬ ‫שנדרשים באחד‪ ,‬נדרשים גם בשני‪.‬‬ ‫תפקידנו העליון כנבחרי הציבור הוא לגלות אחריות ורגישות‪ .‬בשעה הזאת לא יכול להיות‬ ‫שכל אחד יבוא ויתבע‪ :‬תן‪ ,‬תן‪ ,‬כי אין ממה לתת‪.‬‬

‫‪281‬‬


‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫מההתנחלויות‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫לא ייתכן שכל בעל אינטרס שמגובה במעט כוח פוליטי ייאבק על נתח מהקופה הציבורית‪.‬‬ ‫היא ריקה‪ .‬לא ייתכן שביצוע הפתרונות לצמיחה מחודשת‪ ,‬בין השאר פרוייקטים לאומיים‬ ‫לתעסוקה‪ ,‬ייבלם על‪-‬ידי ביורוקרטיה אטומה‪ .‬אם הכנסת תפעל בחוסר אחריות ותחלק את‬ ‫כספי הציבור ללא גבול‪ ,‬ישראל תגיע לסף של אסון פיננסי‪.‬‬ ‫עבד‪-‬אלמאלכ דהאמשה )רע"ם(‪:‬‬ ‫זה מה שהממשלה עושה‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫אם מסגרות התקציב ייפרצו‪ ,‬התוצאה תהיה אחת‪ :‬האינפלציה והמחירים יקפצו‪ ,‬הדולר ירוץ‪,‬‬ ‫ומעט החסכונות שלנו יעלו בעשן‪ .‬מי שייפגע מכך הם קודם כול החלשים ‪ -‬מה שקשה היום‪,‬‬ ‫קשה מאוד‪ ,‬יהפוך אז לבלתי אפשרי‪.‬‬ ‫אני נחוש בדעתי להגיש לכנסת‪ ,‬כבר החודש‪ ,‬תקציב של אחריות לאומית ולקיים עליו‬ ‫הצבעה‪ .‬אני אומר לכם בגלוי‪ :‬בתקציב יש ויתורים מכאיבים לכולם‪.‬‬ ‫אופיר פינס‪-‬פז )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫לא לכולם‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫דברים נחוצים ‪ -‬יידחו‪ .‬פעולות חשובות תקוצצנה‪ .‬אבל לא ייתכן שנהיה מוכנים לעשות‬ ‫ויתורים כואבים לפלשתינים‪ ,‬למען השלום‪ ,‬ולא נהיה מוכנים לעשות ויתורים כואבים אחד‬ ‫לשני‪ ,‬למען הקיום והפרנסה שלנו‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫כמו הוויתורים לפלשתינים‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ולכן‪ ,‬אני אומר לכל אלו ששובתים היום‪ :‬צריך לוותר‪ .‬צריך לוותר על דרישות‪ ,‬גם אם הן‬ ‫מוצדקות‪ ,‬לתוספת שכר ותקציב‪ .‬לוותר על הישגים שהושגו בעבר ושהיום אי‪-‬אפשר לעמוד‬ ‫בהם‪ .‬ובעיקר‪ ,‬אני אומר לכולנו‪ :‬לוותר על ההזדמנות לנגח אחד את השני‪ ,‬להראות מי צודק‬ ‫יותר‪ ,‬מי מיטיב יותר‪ ,‬מי פופוליסט יותר‪ .‬מי שלא יוכל לגלות אחריות לאומית ולוותר‪ ,‬לא יוכל‬ ‫להיות חלק מההנהגה הלאומית‪.‬‬ ‫בתקציב הזה יש היסודות הדרושים כדי לתת מענה למצוקות החברתיות הקשות ולהתחיל‬ ‫לעלות על דרך של צמיחה ויציאה מהמשבר הכלכלי‪ .‬נעמוד ביעד גירעון של ‪ ,3%‬שישדר‬ ‫אמינות לכל שוקי העולם; נתחיל בהורדת מס ההכנסה לאנשים העובדים ‪- -‬‬

‫‪282‬‬


‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫העשירים‪...‬‬ ‫ראש ממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫ ‪ -‬נוסיף‪ ,‬גם השנה‪ ,‬עוד מיליארד שקל לתקציב התשתיות ‪ -‬דבר שיהפוך את ההשקעה‬‫בתשתיות לגדולה ביותר אי פעם‪ .‬הדבר בידינו ‪ -‬ונעשה זאת‪ .‬השנה הבאה עלינו תהיה שנת‬ ‫בחירות‪ .‬כל אחד מאתנו יעמוד לדין הבוחר ‪ -‬ראשית בתוך המפלגות ואחר כך בפני הציבור‬ ‫כולו‪ .‬שנת בחירות היא שנה קשה להכרעות קשות‪ ,‬ולמרות זאת ישראל תידרש השנה‬ ‫להכרעות קשות‪.‬‬ ‫אני אעשה כל מאמץ כדי שהבחירות תיערכנה במועדן‪.‬‬ ‫ישראל צריכה ביטחון‪ ,‬ישראל צריכה צמיחה כלכלית‪ ,‬ולשם שניהם ישראל צריכה יציבות‪ .‬די‬ ‫לנו במשברים פוליטיים שכל תכליתם צבירת נקודות רגעיות בדעת הקהל‪ .‬זה הזמן של כולנו‬ ‫ כל היושבים בבית הזה ‪ -‬לגלות אחריות לאומית‪.‬‬‫אני לא אסטה מדרכי‪ .‬אנו נמשיך לקבל החלטות נכונות ‪ -‬וקשות ‪ -‬גם אם ריח הבחירות עולה‬ ‫באוויר‪ .‬אני אעמוד על כך שהחלטות שהתקבלו ברוב בממשלה‪ ,‬תבוצענה‪ ,‬ולא אקבל כל‬ ‫סטייה מכללי הממשל התקין‪.‬‬ ‫האינטרס הלאומי יגבר גם השנה על פני האינטרס המפלגתי או האישי של מישהו ‪ -‬יהיה‬ ‫חשוב ופופולרי ככל שיהיה‪ .‬כך התחייבתי לעשות וכך אעשה‪ .‬אני יודע שרבים מכם ‪-‬‬ ‫מהקואליציה ומהאופוזיציה ‪ -‬סבורים כמוני‪ ,‬וכך ינהגו‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬ברשותך‪ ,‬אסיים בנימה קצת שונה‪ .‬בימים הקרובים יציין עם ישראל כולו ‪-‬‬ ‫באבל‪ ,‬בראש מורכן מצער ומבושה ‪ -‬את המעשה הנתעב ביותר בתולדות מדינת ישראל‪,‬‬ ‫רצח ראש הממשלה יצחק רבין‪ ,‬זכרו לברכה‪ .‬מחלוקות חינם; שנאת חינם; חוסר סובלנות;‬ ‫חוסר הרצון לכבד דעה אחרת; חוסר הנכונות לוותר מעט; הקנאות; הגידוף ‪ -‬הובילו לאלימות‬ ‫הנוראה‪ .‬שלושה כדורי אקדח רצחו אדם ‪ -‬והתנקשו בנשמתנו‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫מי גידף?‬ ‫ראש ממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫יצחק רבין היה מפקדי שנים רבות‪ .‬הוא היה ידידי שנים רבות יותר‪ .‬הוא היה ראש הממשלה‬ ‫שלי ‪ -‬של בוחריו ושל אלה שלא בחרו בו‪ .‬הוא היה אדם שתמיד שאף להתעלות מעל‬ ‫האינטרס המיידי‪ ,‬האישי‪ ,‬המפלגתי‪ ,‬ושירת באמונתו את האינטרס הלאומי‪.‬‬ ‫גם כשחלקתי עליו בעניין זה או אחר‪ ,‬ידעתי שהוא פועל כי כך הוא מאמין שנכון‪ ,‬כי כך הוא‬ ‫רואה את טובת העניין‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬עם פתיחת מושב החורף נביט קדימה ונפעל יחד ‪ -‬מעבר‬ ‫למחלוקות הרגע ‪ -‬נפעל יחד באמונתנו לדאוג לביטחון‪ ,‬להביא שלום ולקדם את מדינתנו‬ ‫לרווחה ולשגשוג‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪283‬‬


‫‪58‬‬ ‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה לסדר‬ ‫היום בדבר ביטול הסכמי אוסלו‬ ‫‪ 16‬באוקטובר ‪2002‬‬

‫אדוני היושב ראש‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬הסכם אוסלו חי וקיים על‪-‬פי ההסכם הקואליציוני שאושר‬ ‫כאן בכנסת ברוב מכריע‪ ,‬והוא חוק ברגע שאושר על‪-‬ידי הכנסת‪ .‬על כן אין שום מקום לדון על‬ ‫ביטול הסכם אוסלו‪ ,‬אלא אם כן רוצים לבטל את הממשלה ואת הקואליציה‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫רעיון לא רע‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תלוי למי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם על‪-‬פי ההיגיון‪ ,‬אני רוצה לומר מה נתן ומה לא נתן הסכם אוסלו‪,‬‬ ‫ולענות באופן הגיוני וסביר‪.‬‬ ‫ב‪ ,1993-‬ערב הסכם אוסלו‪ ,‬היו בפני מדינת ישראל שלוש אפשרויות‪ .‬האחת‪ :‬להשאיר את‬ ‫המצב כפי שהוא‪ ,‬לא לעשות שום הסכם‪ ,‬צה"ל יישאר בשטחים‪ ,‬ישראל תהיה אחראית‬ ‫לתושבי השטחים בלי לשים לב להתרחשות הדמוגרפית – צריך לזכור שמאז הסכם אוסלו‬ ‫היישוב הפלשתיני כמעט הוכפל ‪ -‬ולומר‪ ,‬אשרינו וטוב לנו‪ .‬ישראל הייתה אז מבודדת בעולם‪,‬‬ ‫ישראל הייתה לבדה‪ ,‬עם משק הרוס ופצוע‪ ,‬דומה למצב הנוכחי‪.‬‬ ‫הדבר השני שאפשר היה לעשות‪ ,‬לא לעשות הסכם עם ערפאת ולתת ל"חמאס" לגבור‪,‬‬ ‫ובשטחים היה שולט ה"חמאס"‪ .‬אני אומר שהאפשרות הנכונה הייתה אז לעשות הסכם עם‬ ‫ארגון ה"פתח"‪ ,‬שאף‪-‬על‪-‬פי שאיננו ציוני‪ ,‬הוא היחיד שאתו אפשר לנהל משא‪ -‬ומתן‪ .‬אפשר‬ ‫לזלזל בכול‪ ,‬אבל ראש ה"פתח"‪ ,‬יאסר ערפאת‪ ,‬ב‪ ,1993-‬בגלוי‪ ,‬מנהיג פלשתיני יחידי‪ ,‬קם‬ ‫ואמר שהוא מכיר במדינת ישראל‪ ,‬בזכותה לביטחון‪ ,‬בוויתור על הטרור‪ ,‬ומה שלא פחות‬ ‫חשוב ‪ -‬שהוא מוכן להשתית את ההסכם על סמך גבולות ‪ ,1967‬ולא ‪.1947‬‬ ‫אפשר היה להשאיר את הוויכוח על גבולות ‪ ,1947‬ואז לעולם לא היה נוצר סיכוי כלשהו‬ ‫להסכם בינינו לבין הפלשתינים‪ .‬ערפאת‪ ,‬לטוב או לרע‪ ,‬הוא הפלשתיני הראשון והיחיד‪.‬‬ ‫אליעזר כהן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫שהחזיר אותנו לשטחים‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫או‪.‬קיי‪ ,.‬אני חושב שהיינו צריכים לצאת מהשטחים‪ .‬מה היית עושה שם היום? יש לך ‪6‬‬ ‫מיליארדי דולר להחזיק את השטחים? מה זה‪ ,‬הכול עניינים צבאיים? אין לנו משק? גם משק‬ ‫צריך לקיים את הצבא‪ .‬מאז הוויכוח מתנהל על מה שהפלשתינים קוראים לו ‪ ,1967‬ואנחנו‬ ‫קוראים לזה ‪ 242‬ו‪ ,338-‬ויש לזה סיכוי‪.‬‬

‫‪284‬‬


‫אני רוצה לשאול‪ ,‬מה נתן אוסלו? ואני לא מתחרט על זה ואני גאה בזה‪ ,‬ורבין היה עומד כאן‬ ‫כמוני‪ ,‬באותו יושר‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מה פתאום? מה פתאום?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫הכרתי אותו טוב ממך‪ ,‬עבדתי אתו טוב ממך‪ ,‬והיה לו אומץ לב ולא הייתה בו דמגוגיה‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫הוא לא סבל אותך‪ .‬הוא לא סבל אותך‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אתה פותר את בעיית הפליטים‪ ,‬תבוא לעולם ותגיד‪ :‬קחו את הפליטים‪ .‬ישמעו את צבי הנדל‬ ‫אומר לעולם‪ :‬קחו את הפליטים‪ ,‬והעולם ילך בזרועות פתוחות‪ .‬מה אתה מדבר?‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫אתה הבאת עלינו את האסון הזה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫איזו דמגוגיה זאת‪.‬‬ ‫חיים דרוקמן )מפד"ל(‪:‬‬ ‫יש דברים מפורשים בפרוטוקול של הכנסת‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫רבין היה עומד כאן כמוני‪ .‬אני לא מתרשם מכל הצעקות‪ ,‬אני גם חושב שאתם מובילים את‬ ‫הארץ למחוז שאין בו מוצא‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫ולאן אתה לוקח אותנו עם האוסלו הזה?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫עשר שנים‪ .‬הוא לא למד כלום‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫החברים שלו אומרים שאוסלו מת‪.‬‬

‫‪285‬‬


‫אליעזר כהן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫ראש הממשלה אומר שאוסלו מת‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אוסלו נתנה לנו מצב כלכלי חסר תקדים‪ .‬לאחר אוסלו המשק הישראלי המריא לגובה שלא‬ ‫ידענו כמוהו‪ ,‬על‪-‬ידי יחסים חדשים בעולם‪ ,‬על‪-‬ידי הכרה עולמית‪ ,‬על‪-‬ידי יחסים חדשים‬ ‫באזור‪ .‬יכולנו לשנות את המצב החברתי בישראל בגלל אוסלו‪ ,‬להעביר מהתנחלויות לחינוך‪,‬‬ ‫להעביר מהצבא לתשתיות‪ ,‬לשוויון גם עם הערבים‪ .‬פעם ראשונה שנוצרה הזדמנות‬ ‫היסטורית לתקן עיוותים אנושיים חברתיים של צדק‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מזרח תיכון חדש‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬מזרח תיכון חדש‪ .‬אל תבהיל אותי בשום דבר‪ .‬יותר טוב מזרח תיכון חדש מאשר מזרח‬ ‫תיכון גרעיני‪ ,‬עם טרור‪ .‬לזה אתם מובילים‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מי הביא את הטרור‪ ,‬אתה או אני?‬ ‫ויצמן שירי )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫הגיע הזמן‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫הסכם אוסלו נתן לנו מצב כלכלי ומצב חברתי חסר תקדים בתולדותיה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אני רואה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫הסכם אוסלו נתן לנו דבר שני‪ ,‬להגיע לשלום עם מדינת ירדן‪ ,‬שבלעדי זה לא היה שלום‪ .‬יכול‬ ‫להיות ששום דבר לא שווה‪ ,‬יכול להיות שעדיף שלא היה שלום גם בגבול המזרחי‪ .‬בלי אוסלו‬ ‫לא היה הסכם עם ירדן‪.‬‬ ‫דבר שלישי‪ ,‬הסכם אוסלו אפשר לנו‪ ,‬לא לכולנו‪ ,‬להפסיק להיות עם שולט על עם אחר‪.‬‬ ‫בשבילי זה ערך מוסרי‪ .‬אני לא מאמין בטרנספר‪ ,‬זה לא מוסרי‪ ,‬זה לא מעשי‪ ,‬זאת אשליה‪,‬‬ ‫זאת אגדה‪ ,‬זה לצייר את ישראל בצבעים השחורים ביותר שרק אפשר‪ ,‬שאף פעם גם לא‬ ‫יתקיימו‪ .‬הסכם אוסלו נתן לנו הזדמנות לחזור למוסד החשוב ביותר בחייו של העם היהודי‪,‬‬ ‫המוסד המוסרי שלו‪ .‬לא לשלוט על אחרים‪ ,‬לזכור כי גרים היינו בארץ מצרים‪.‬‬

‫‪286‬‬


‫אליעזר כהן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫איפה צה"ל היום?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫הסכם אוסלו גם נתן לנו את הדבר הזה‪ .‬הוא נתן לנו יציאה מהטרור באופן חלקי‪ .‬אני לא‬ ‫רוצה עכשיו לעשות חשבון‪ ,‬אבל אין ספק שב‪ ,1996-‬אחרי רצח יצחק רבין‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬גל‬ ‫הטרור שהיה בירושלים‪ ,‬בתל‪-‬אביב ובאשקלון – זאת הייתה הפרה גסה של הסכם אוסלו‪.‬‬ ‫הלכתי לערפאת ואמרתי לו מלים כדרבונות‪ ,‬ואכן הוא הפסיק את הטרור‪ .‬הוא נכנס לקרב עם‬ ‫ה"חמאס"‪ ,‬הרג ‪ 20‬מהם‪ ,‬עצר ‪ 1,000‬מהם‪ ,‬החרים את הארכיב שלהם‪ ,‬החרים את הנשק‬ ‫שלהם‪ ,‬ואני שמח שמי שבא אחרי‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬יכול היה ליהנות מכמה שנים של שקט‬ ‫יחסי‪ .‬אחר‪-‬כך אנחנו גם הפסקנו את אוסלו‪ ,‬אבל אוסלו חי וקיים‪ ,‬לא רק מפני שאין לו‬ ‫אלטרנטיבה‪ ,‬אלא גם מפני שיש לו המשך‪ .‬נאומו של הנשיא בוש‪ ,‬שאנחנו אימצנו אותו‬ ‫כממשלה‪ ,‬הוא המשך תהליך אוסלו‪ .‬בוא תגיד את האמת‪ .‬אין מדינה אחת בעולם שמוכנה‬ ‫להסתפק בפחות מזה‪ ,‬ויש מדינות ערב התומכות בזה‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫כי הם שומעים אותך‪ ,‬למה שיסתפקו בפחות?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני נהנה מהאהבה שלך‪ .‬יש לי פיצוי מהאהבה שלך‪ .‬אתה אוהב אותי‪ ,‬נכון? מספיק לי‪ .‬אני‬ ‫לא מחפש אהבה מכל האזימוטים‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫העזתי היחידי שאוהב אותו‪ ,‬זה אתה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני לא פועל ממניעי שנאה או ממניעי אהבה‪ ,‬אני פועל מטעמי מוסר ומטעמי היגיון‪ ,‬ולא‬ ‫אבהל מאף אחד מכם‪ .‬הפשע היה בהפסקת תהליך אוסלו‪ ,‬אוסלו לא היה פשע‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מי הפסיק?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫מי שהפסיק הפסיק‪ .‬אתם מחפשים פושעים‪ ,‬תחפש‪ .‬תפנה למשטרה‪ ,‬שיחפשו את‬ ‫הפושעים‪.‬‬ ‫גם היום‪ ,‬ראו לאיזה מצב הגענו‪ .‬המשק נאנק‪ ,‬בקושי יכול להרים את המשא הזה ששמו‬ ‫חידוש הטרור והפסקת תהליך השלום‪ .‬החברה הולכת ונפגעת עמוקות‪ ,‬מפני שאין לנו יכולת‬ ‫להשליט את השוויון ההכרחי‪ ,‬את הצדק המתבקש‪ .‬מה השגנו היום? אנחנו גם יודעים שלא‬ ‫יכולים להביא לביטחון הרמטי רק בכוח צבאי‪ ,‬ולא יהיה מנוס‪ ,‬לא נוכל להגיע להפסקת‬ ‫הטרור אלא בדרך של שלום‪ ,‬לא רק בדרך של כפייה‪ .‬מפני שהיום מספיק שאיש בודד אחד‪,‬‬

‫‪287‬‬


‫טרוריסט נער‪ ,‬עם חגורת נפץ על חזהו‪ ,‬יבוא ללב תל‪-‬אביב ויהרוס לנו את כל סדר היום‬ ‫הלאומי וישבש את כל מערכות ישראל וגם את מערכות פלשתין‪ .‬על כן אין לכם אלטרנטיבה‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫יש‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אלה אשליות מדומות‪ .‬העולם יבוא לצבי הנדל ויפתור לו את בעיית הפליטים בעזה‪ .‬באיזה‬ ‫עולם אתה חי?‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫בעולם הזה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תראה לי אחד בעולם שיסכים לזה‪.‬‬ ‫חיים דרוקמן )מפד"ל(‪:‬‬ ‫אתה כולך אשליות‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני יודע שאתם הבאתם אותנו למצב בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אתה הבאת‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫רבני יש"ע הם פוליטיקאים של יש"ע‪ ,‬והם פוליטיקאים גרועים של יש"ע‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אתה הורס את המדינה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫וגם אתם חייבים לכבד את החוק‪ .‬בהסכם הקואליציוני הוחלט לא להקים אף מאחז ואף‬ ‫התנחלות חדשה‪ .‬הכנסת אישרה את זה‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מה זה שייך?‬

‫‪288‬‬


‫יגאל ביבי )מפד"ל(‪:‬‬ ‫אני מבין שערפאת הוא הצדיק ‪- - -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫איזה רבנים אלה? פוליטיקאים המשמשים קוניונקטורה רעה וחולפת‪ ,‬ללא עתיד לעמנו‪ ,‬ללא‬ ‫התייחסות למורשת ישראל‪ ,‬שהיא מורשת מוסרית‪ ,‬ללא מתן תקווה לבניה‪.‬‬ ‫כאן עומד אדם ‪ -‬ואני הייתי חבר של יצחק רבין במובן הכי עמוק של המלה‪ ,‬במובן המדיני של‬ ‫המלה‪ ,‬בנטילת סיכונים‪ .‬דעתי לא השתנתה כהוא‪-‬זה ‪ -‬ורואה רוב טועה שאין לו‬ ‫אלטרנטיבה‪ ,‬שאין לו מה להציע‪ ,‬שמספר לעם אגדות שווא‪ .‬אני שמח שהממשלה הזאת‪,‬‬ ‫שיש בה רוב של ימין‪ ,‬אימצה את חזון בוש‪ ,‬הקורא להקמתן של שתי מדינות לשני‬ ‫העמים‪,‬מדינות החיות בשלום ומדינת ישראל עם גבולות פתוחים ומוכרים‪ ,‬על סמך החלטות‬ ‫האו"ם ‪ 242‬ו‪ .338-‬זה לא המשך אוסלו? זה המשך וסיום אוסלו‪.‬‬ ‫השלום התחיל בקמפ‪-‬דייוויד על‪-‬ידי מנהיג מהימין‪ ,‬או המשך תהליך השלום עם מצרים היה‬ ‫על‪-‬ידי מנהיג מהימין‪ .‬היו קודם שני הסכמים‪ ,‬לפני ההסכם שערך מר בגין‪ ,‬עליו השלום‪ .‬אבל‬ ‫בגין‪ ,‬בניגוד למפלגתו‪ ,‬בניגוד למצעה‪ ,‬היה לו אומץ לב להתייצב ולוותר על כל סיני; להוריד‬ ‫התנחלויות; להגיד שיש עם פלשתיני‪ ,‬שיש להכיר בזכותו להשתתף בהגדרת עתידו שלו;‬ ‫שהציע אוטונומיה‪ .‬והימין שתק‪ ,‬ובצדק‪ ,‬תודה לאל‪ .‬ורבים מאתנו התגייסו ‪ -‬בתוכם גם אני ‪-‬‬ ‫להצביע בהצבעת אמון על הצעתו של מנחם בגין‪ .‬הוא צדק‪ .‬הוא צדק‪ ,‬לא אתם‪ ,‬לא אלה‬ ‫ששללו את זה‪.‬‬ ‫ואחר כך היה אוסלו‪ ,‬אחר כך היה ירדן ואחר כך היה קמפ‪-‬דייוויד‪ ,‬ותקוותי הגדולה בעניין‬ ‫המזרח התיכון היא שיהיה מזרח תיכון חדש‪ ,‬לא של נשק גרעיני ופצצות ביולוגיות וכימיות‬ ‫ושל טילים ושל טרוריסטים ‪ -‬והוא יכול להיות כזה בתוך שלוש שנים‪ ,‬למרות כל העיוורון הזה‬ ‫ וזה יהיה מזרח תיכון חדש של שלום הבנוי על שיתוף פעולה כלכלי והגדרה לאומית‬‫מפורשת‪ :‬כל עם על דגלו‪ ,‬על זהותו‪ ,‬על עברו‪ ,‬על תרבותו ועל לשונו ועל ייעודיו‪ ,‬וזה מה‬ ‫שיקרה‪ .‬שום סקרי דעת קהל לא ישנו את ההיסטוריה‪ .‬זה רק מראה שאפשר לשבש דעתם‬ ‫של אנשים‪ .‬אין דרך אחרת‪ .‬היא נכונה‪ ,‬היא אמיצה‪ ,‬וככל שנקרב את ביצועה‪ ,‬כן ניטיב עם‬ ‫עמנו וכן ניטיב עם בנינו‪.‬‬ ‫רבותייי‪ ,‬אני מבקש להסיר את ההצעה מסדר היום‪.‬‬

‫‪289‬‬


‫‪59‬‬ ‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה לסדר‬ ‫היום בעקבות המצב המדיני‬ ‫‪ 16‬באוקטובר ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬אני רוצה לתקן ביטוי אחד של חבר הכנסת עזמי בשארה‪,‬‬ ‫אני לא שר החוץ של אריק שרון‪ ,‬אני שר החוץ בממשלת קואליציה שבראשה עומד אריק‬ ‫שרון‪ .‬אריק שרון הוא ראש ממשלת קואליציה‪ ,‬שאני בה שר חוץ‪.‬‬ ‫עזמי בשארה )בל"ד(‪:‬‬ ‫יש לך השפעה פוליטית בה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫סלח לי‪ .‬לא התחייבתי לקבל את דעותיו ההיסטוריות והאידיאולוגיות‪ ,‬הוא לא התחייב לקבל‬ ‫את דעותי ההיסטוריות והאידיאולוגיות‪ .‬שנינו מחויבים להסכם קואליציוני מוגבל‪ ,‬שבתוכו יש‬ ‫סעיפים שקוראים לא להקים התנחלויות חדשות‪ ,‬לעשות שלום עם הפלשתינים על סמך ‪242‬‬ ‫ו‪ ,338-‬לקיים את ההסכמים הקיימים‪- - -‬‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אדוני‪ ,‬האם אתה מסכים למדיניות של הממשלה בשנתיים האחרונות‪ ,‬שהגנת עליה בכל‬ ‫העולם?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס ‪:‬‬ ‫גברתי‪ ,‬את רוצה תשובה אמיתית? את מסכימה עם המדיניות של ערפאת בשנתיים‬ ‫האחרונות‪ ,‬את מסכימה לטרור?‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫אני שייכת לערפאת?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אז מה את רוצה?‬ ‫תמר גוז'נסקי )חד"ש(‪:‬‬ ‫שתיתן לי תשובה‪ .‬תענה לי תשובה‪ ,‬אתה היית בממשלה‪.‬‬

‫‪290‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫זאת תשובתי‪ .‬אילו הייתי חושב שהמדיניות של ישראל קשורה אך ורק בממשלה‪ ,‬דעתי‬ ‫הייתה שונה‪ .‬לצערי הרב‪ ,‬כשערפאת דחה את הסכמי קמפ‪-‬דייוויד‪ ,‬הוא כמעט הרס את כל‬ ‫מחנה השלום בישראל‪ ,‬לא אני‪ ,‬ואל תכחישו את זה‪ .‬על‪-‬ידי הטרור האישי‪ ,‬הוא יצר מצב‬ ‫שעזמי בשארה תיאר אותו כעם עייף‪ ,‬גם זאת אמת‪.‬‬ ‫אני רוצה לדבר אתך ‪ ,‬חבר הכנסת עזמי בשארה‪ ,‬באמת בהיגיון‪ .‬האם אתה חושב שיש‬ ‫סיכוי שמדינת ישראל תקבל את דעת העמדה הפלשתינית כל כולה כפי שהיא? האם אתה‬ ‫חושב להיפך‪ ,‬שהפלשתינים יקבלו את דעתה של ישראל כמות שהיא? אין לזה שום סיכוי‪.‬‬ ‫הדרך היחידה היא פשרה בין שתי הדעות‪ ,‬ויש פשרה ששני הצדדים אומרים היום שהם‬ ‫מוכנים לקבל‪ ,‬אז למה לך להמציא פשרות נוספות‪ ,‬ועל‪-‬פיהן לכונן את השלום? זה מה‬ ‫שכתוב בחזון בוש‪ ,‬ומה שאושר על‪-‬ידי הקוורטט‪.‬‬ ‫להזכירך‪ ,‬הקוורטט זה ארצות‪-‬הברית‪ ,‬הקוורטט זה רוסיה‪ ,‬הקוורטט זה האיחוד האירופי‪,‬‬ ‫הקוורטט זה האומות המאוחדות ‪ -‬למעשה‪ ,‬כל העולם‪ .‬אני גם אצטט מה הם אומרים‪ .‬מה‬ ‫אומר הקוורטט‪ ,‬בעברית מאוד פשוטה? הוא אומר‪ :‬הסדר כולל לסכסוך‪ ,‬המבוסס על‬ ‫החלטות מועצת הביטחון ‪ 338‬ו‪ ,242 -‬החלטה ‪ ,1397‬עקרונות מדריד של שטחים תמורת‬ ‫שלום ויישום כל ההסכמים הקיימים בין הצדדים‪ .‬אף אחד מהצדדים לא יקבל יותר מזה‪ ,‬ואף‬ ‫אחד מהצדדים לא יסתפק בפחות מזה‪ .‬והנשיא בוש מדבר על הקמתן של שתי מדינות‪ ,‬גם‬ ‫כן על סמך החלטות האו"ם ‪ 242‬ו‪ ,338-‬כאשר לישראל יש גבולות מוכרים ובטוחים‪ ,‬וכאשר‬ ‫הוא מדבר על רפורמה בממשל הפלשתיני‪.‬‬ ‫גם כאן אני רוצה להגיד‪ ,‬שנאמר שיש כאלה שאומרים שהעיקר זה אישיותו של ערפאת‪ ,‬והם‬ ‫תוקפים אותה ‪ -‬אני לא יודע אם הם פוגעים בו או לא פוגעים בו ‪ -‬ויש כאלה שאומרים‬ ‫שהעיקר זאת השיטה‪ ,‬אשר על‪-‬פיה ערפאת מנהל את העניינים‪ .‬כמעט כולם אומרים ללא‬ ‫ויכוח‪ ,‬שאת השיטה הזאת יש לשנות‪ .‬על כן‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬הבעיה האמיתית‪ ,‬חבר הכנסת עזמי‬ ‫בשארה‪ ,‬תאמין לי שהיא אינה התוכנית‪ ,‬כי תוכנית יש‪ .‬אף אחד לא יסתפק בפחות מזה ואף‬ ‫אחד לא ייתן יותר מזה‪ .‬אם אתה רוצה שנקבל את הצד הערבי‪ ,‬אני יודע שזה לא ייתכן‪ .‬מה‬ ‫שדרוש ומה שהפיל אותנו ומה שמחליש את המחנה שאני חבר בו זה העדר פרטנר‪ ,‬ופרטנר‬ ‫יקום כאשר תהיה רפורמה‪ .‬תנאי מוקדם למשא‪-‬ומתן היום אינו תוכנית‪ ,‬כי יש שפע של‬ ‫תוכניות‪ .‬אגב‪ ,‬הן די דומות זו לזו‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫איפה רפורמה‪ ,‬אדוני שר החוץ? האם אין צורך בשום רפורמה בהתנהגות של הממשלה‬ ‫שאתה יושב בה‪ ,‬בהתנהלות שלה ובאופן שבו היא מכבדת הסכמים? האם אתה לא מרגיש‬ ‫שאתה משמש עלה תאנה בממשלה הזאת?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫תשובתי היא‪ ,‬שיכול להיות שצריך לעשות רפורמה בממשלה שאני יושב בה‪ ,‬אבל לעת עתה‬ ‫אני מציע שהממשל הפלשתיני יגיע לרמת הממשל הישראלי‪ ,‬ואז יהיה בסדר‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫אז תתחיל שם‪.‬‬

‫‪291‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אנחנו לא ממשלה של איש אחד‪ .‬אנחנו ממשלה‪ ,‬שיש לה חוקים‪ ,‬יש לה כללים ויש בה ייצוג‬ ‫על‪-‬ידי חברים נבחרים‪ ,‬וכל ארבע שנים יש בחירות‪ .‬בית‪-‬הדין העליון שלנו איננו קשור לשום‬ ‫מנהיג‪ ,‬ולא מחלקים כאן כספים במעטפות חומות‪.‬‬ ‫אחמד טיבי )תע"ל(‪:‬‬ ‫אחרי ‪ 54‬שנים אתם לא נותנים להם הזדמנות לנשום חודש‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫זה לא העניין‪ ,‬הם לא נושמים מרצונם‪ .‬אני רוצה להגיד כאן‪ ,‬עם כל הכבוד‪ ,‬שאני לא מחנך‬ ‫של העם הפלשתיני‪ .‬אני לא בוחר את מנהיגיו‪ ,‬אני לא מכתיב לו את כלליו‪ .‬אני לא חושב‬ ‫שמדינת ישראל היא החונך של העם הפלשתיני‪ ,‬אין לי שום אמביציה כזאת‪ .‬אני מכבד את‬ ‫העם הפלשתיני‪ ,‬הוא יבחר את מנהיגיו‪ ,‬הוא יבחר את שיטתו‪ .‬יש שני נושאים הנוגעים‬ ‫לישראל‪ ,‬לא כמחנכים‪ ,‬אלא כשכנים‪ ,‬ושני הנושאים האלה הם הנשק והכסף‪ .‬מה שנוגע לנו‬ ‫זה שבמקום פיקוד אחד על כל כלי הנשק‪ ,‬על כל נושאי הנשק‪ ,‬שאתו אפשר להגיע להסכם ‪-‬‬ ‫יש היום ‪ 12‬ארגונים שונים‪.‬‬ ‫יורי שטרן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫וההסתה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫וזה נוגע לנו‪ ,‬מפני שאנשינו נהרגים כתוצאה מזה‪ .‬מה שאנחנו תובעים מהפלשתינים זה‬ ‫אלמנטרי ‪ -‬להקים פיקוד אחד‪.‬‬ ‫מה זה לא לנשום? מי לא נותן להם לנשום? אתה יודע מי לא נותן לנשום? ה"חמאס"‪,‬‬ ‫ה"ג'יהאד"‪ ,‬ה"חיזבאללה"‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫אולי הכיבוש?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫הלוא הצענו לצאת מהכיבוש‪ .‬בקמפ‪-‬דייוויד הצענו להפסיק את הכיבוש‪ .‬גם היום בממשלה‬ ‫הנוכחית אנחנו אומרים‪ :‬אם הפלשתינים ייטלו לידם את האחריות לביטחון‪ ,‬נצא מהשטחים‬ ‫בבת‪-‬אחת‪ ,‬צעד אחרי צעד‪ ,‬כפי שרוצים‪.‬‬ ‫הדבר השני שנוגע לנו זה הכספים‪ ,‬מפני שאם הכספים זורמים למקורות המעודדים טרור‪,‬‬ ‫אנחנו יכולים להישאר אדישים? גם זה נוגע לנפשנו‪ .‬זה מה שאנחנו תובעים‪ .‬העולם תובע‬ ‫יותר‪ .‬העולם תובע חלוקה הגיונית של ממשל בין הזרוע המחוקקת‪ ,‬הזרוע השופטת והזרוע‬ ‫המבצעת‪ .‬הוא תובע שיהיו בתי‪-‬משפט בלתי תלויים‪ ,‬וכל זה לטובת העניין‪ .‬לפי דעתי‪ ,‬זה‬ ‫לטובת העם הפלשתיני וזה לטובת השלום‪.‬‬

‫‪292‬‬


‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫האם הקמת התנחלויות ומאחזים זה לטובת העניין?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫ידידי היקר‪ ,‬אני כבר הודעתי שבהסכם הקואליציוני יש התחייבות לא להקים התנחלויות‬ ‫חדשות‪ ,‬ויושב כאן שר הביטחון‪ ,‬שהודיע שהוא יוריד את ההתנחלויות שהוקמו בניגוד להסכם‬ ‫הקואליציוני‪ ,‬שהוא היום בגדר חוק לאחר שהוא אושר על‪-‬ידי הכנסת‪ .‬לא יהיו מפירי חוק ולא‬ ‫נעבור על זה לסדר היום‪ .‬על כן‪ ,‬מה שאנחנו צריכים לעשות נעשה‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד שאני יודע שנחלשנו מאוד והוחלשנו מאוד‪ ,‬לא מפני שלא רצינו שלום‪ ,‬לא‬ ‫מפני שלא הצענו הצעות מרחיקות לכת‪ ,‬לא מפני שאנחנו לא רוצים לחיות בשלום עם‬ ‫הפלשתינים‪ ,‬אלא הגענו למסקנה אחרי קמפ‪-‬דייוויד שהפרטנר התמוטט וצריך להקים פרטנר‬ ‫חדש‪ ,‬והפרטנר החדש לא יכול להיות מושתת על איש אחד‪ ,‬יהיה מי שיהיה‪ ,‬הוא מוכרח‬ ‫להיות מושתת על יסודות המאפשרים משא‪-‬ומתן‪ .‬אשר לתוכנית המדינית‪ ,‬אני מציע גם‬ ‫לחברינו חברי הכנסת הערבים וגם לשכנינו הפלשתינים להביא בחשבון‪ ,‬שאם יש סיכוי‬ ‫לשלום זו רק תוכנית‪ ,‬אשר בעצם איננה רחוקה מדעתו של שום צד ומקובלת על העולם כולו‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫האם אתה יכול לציין החלטה‪ ,‬הסכם או הבנה כלשהם בין מדינת ישראל לבין צד ערבי‬ ‫כלשהו‪ ,‬שהפרטנר שאתה עובד לצדו‪ ,‬ראש הממשלה שרון‪ ,‬הסכים להם אי‪-‬פעם? אני מדבר‬ ‫על הסכם שלום כלשהו או על הבנה כלשהי‪ ,‬שראש הממשלה הסכים להם‪.‬‬ ‫זאב בוים )הליכוד(‪:‬‬ ‫מה אתה מקשקש‪ ,‬ברכה?‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫השאלה מיועדת לשר החוץ‪ ,‬לא אליך חבר הכנסת בוים‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני יכול לתת לך דוגמאות אין סוף‪ .‬אני בעצמי נפגשתי עם ערפאת‪ ,‬והסכמנו על שיטה של‬ ‫הפסקת אש‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫אני מדבר על שרון‪.‬‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫אבל הוא עונה‪.‬‬

‫‪293‬‬


‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫עובדה היא ששר הביטחון מוריד התנחלויות‪ ,‬כי זה לפי ההסכם‪ .‬אני מצטער שחלק מחברי‬ ‫הליכוד‪ ,‬בניגוד להסכם‪ ,‬לא הצביעו בעד הסרת ביטול הסכם קמפ‪-‬דייוויד מסדר היום‪ ,‬זה‬ ‫בניגוד להסכם‪.‬‬ ‫נעמי בלומנטל )הליכוד(‪:‬‬ ‫אבל גם אתם הרבה פעמים לא מצביעים לפי עמדת הקואליציה‪.‬‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫גברתי סגנית השר‪ ,‬אני לא מתכוון לנהל פה את הדיאלוג הזה לגבי קואליציה‪--‬אופוזיציה‪ ,‬זה‬ ‫קשור לוועדה המשותפת למעלה‪ .‬תודה‪ ,‬אדוני השר‪ ,‬אני מודה לך מאוד‪ .‬האם אדוני מציע‬ ‫להסיר את ההצעה מסדר היום‪ ,‬או שהוא מסכים לקיים על זה דיון במליאה?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אדוני‪ ,‬אם אני לא אהיה פורמליסט ‪ -‬הלוא כל הזמן מתנהל בכנסת ויכוח ‪ -‬אז רוצים להמשיך‬ ‫בוויכוח‪ ,‬למה לא?‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫למה לא‪?.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫רק על אוסלו ‪ - - -‬רק אוסלו מפחיד אותו ‪- - -‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫‪ - - -‬רציתי שיאשרו עוד הפעם את קיום הסכם אוסלו ‪- - -‬‬

‫‪294‬‬


‫‪60‬‬ ‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס להצעה לסדר‬ ‫היום בדבר הוויכוח סביב נהר הווזאני‬ ‫‪ 16‬באוקטובר ‪2002‬‬

‫אני מודה לחבר הכנסת נסים זאב על הערותיו הנכונות לגופו של עניין‪ .‬אני רוצה להקדים‬ ‫ולומר כמה דברים‪ :‬יש סכסוך מים בינינו לבין לבנון‪ .‬אנחנו מעדיפים לפתור את הסכסוך הזה‬ ‫בדרך דיפלומטית‪ ,‬על‪-‬ידי הסדר מים ולא על‪-‬ידי הסדר אש‪ .‬נעשה הכול כדי למצות קודם כול‬ ‫את האפשרויות הדיפלומטיות‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬אנחנו מבחינים בין נהר הווזאני לנהר הליטאני‪ .‬ליטאני הוא נהר לבנוני לכל דבר‪ .‬יש‬ ‫שם כ‪ 150-‬מיליון קוב מים‪ .‬בכלל‪ ,‬ללבנון יש למעלה מ‪ 3-‬מיליארדי קוב מים ל‪ 4.5-‬מיליוני‬ ‫תושבים‪ ,‬כאשר אצלנו ‪ 10‬מיליוני תושבים ‪ -‬אני מכליל גם את תושבי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה –‬ ‫ו‪ 11.5-‬מיליארד קוב מים‪ .‬אפריורי‪ ,‬מצב המים בלבנון הוא מלא אפשרויות‪ ,‬בעוד שמצב‬ ‫המים בישראל מלא בעיות‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬אנחנו לא באים בשם הבעיות שלנו‪ .‬יש הבדל בין הליטאני‪ ,‬שכפי שאמרתי הוא נהר‬ ‫לבנוני‪ ,‬לבין הווזאני‪ ,‬שעל‪-‬פי חוק בין‪-‬לאומי צריכים לחול עליו כללים בין‪-‬לאומיים‪ .‬נהר‬ ‫המספק מים לשתי ארצות ויותר‪ ,‬הופך ממילא לנהר בעל חשיבות בין‪-‬לאומית‪ ,‬וחלים עליו‬ ‫הכללים הבין‪-‬לאומיים‪.‬‬ ‫החצבני‪ ,‬כידוע‪ ,‬הוא חלק מאגן הירדן‪ .‬מאז שנות ה‪ ,60-‬ישראל השתמשה במי החצבני‬ ‫הזורם בתחומה מלבנון‪ ,‬ומימיו מהווים ‪ 9%‬מכמות מי השתייה של ישראל‪ .‬אין בדעתנו ואין‬ ‫באפשרותנו לוותר על כך‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה הלבנונים בנו שלושה פרויקטים של שאיבה מהחצבני בקנה מידה קטן‪,‬‬ ‫לצרכים ביתיים‪ ,‬עבור האוכלוסייה המקומית בסביבת הנחל‪ .‬אף שלבנון לא הודיעה על כך‬ ‫מראש לישראל‪ ,‬לא התנגדנו ליישום הפרויקטים האלה‪ ,‬בהתחשב בצרכים של האוכלוסייה‬ ‫המקומית בדרום לבנון במי שתייה‪ .‬קיבלנו בברכה את האזרוח ואת הפיתוח של חלקים רבים‬ ‫מדרום לבנון‪ ,‬ואף סיפקנו כמות מים קטנה לעשרה יישובים לבנוניים בחלק הדרומי של‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בפרויקט הנוכחי מדובר על שאיבת מים בקנה מידה נרחב ביותר מהחצבני‪,‬‬ ‫מעבר לצורכי האוכלוסייה המקומית במים לשתייה ולשימוש מקומי סביר‪ .‬השאיבה עלולה‬ ‫לצמצם באופן דרסטי את כמות המים שתזרום לישראל‪ ,‬ולגרום נזק סביבתי ניכר לנהר עצמו‪,‬‬ ‫לאגן הירדן ולאגם הכינרת‪ .‬הלבנונים התכוננו לחנוך את הפרוייקט ב‪ 15-‬באוקטובר‪ ,‬כלומר‬ ‫אתמול‪ .‬חמורה לא פחות היא העובדה כי הלבנונים עשו זאת בלי הודעה מראש‪ ,‬בלי תיאום‬ ‫עם ישראל‪ ,‬בניגוד לנורמה הבין‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫מרכיב חמור נוסף בפעולה הלבנונית החד‪-‬צדדית‪ ,‬הוא הטיית המים ליישובים מרוחקים‬ ‫מהחצבני‪ ,‬שלמעשה יש להם מקור מים אלטרנטיבי‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬נהר הליטאני‪ .‬חלק ניכר‬ ‫ממי הליטאני זורמים לים ללא שימוש‪ ,‬כ‪ 150-‬מיליון קוב מים‪ .‬קיימת הצעה לפרויקט לניצול‬ ‫מים אלה‪ ,‬לפיתוח דרום לבנון‪ .‬בנוסף ניתן בעלויות לא גבוהות לטהר את המים‪ ,‬כדי שיוכלו‬ ‫לשמש גם לצורכי שתייה‪ .‬אני רואה בסוגיה זו מבחן קשה‪ ,‬שאופן התפתחותו עלול להשפיע‬

‫‪295‬‬


‫בעתיד על מהלכיהם של הסורים ושל הפלשתינים בסוגיית המים וליצור סכסוך אזורי בתחום‬ ‫המים‪ ,‬נוסף על הסכסוך הטריטוריאלי שיש כאן‪.‬‬ ‫הצעד הלבנוני החד‪-‬צדדי עלול לגרום להסלמה חמורה בין לבנון לבין ישראל‪ .‬אני מאמין‬ ‫שלבנון אינה רוצה בכך‪ ,‬אבל אני חושב שה"חיזבאללה" רוצה בזה‪ .‬ה"חיזבאללה" הוא ארגון‬ ‫של שנאה‪ ,‬של רצח‪ ,‬של הרס‪ ,‬של טרור‪ ,‬של שריפה‪ ,‬הכול בגלימה דתית כביכול‪ .‬הם אינם‬ ‫מואסים בשום אמצעים‪ :‬בפרובוקציות ובשקר‪ ,‬כפי שנהגו לגבי שלושת החיילים שלנו שנהרגו‬ ‫בידם‪ ,‬והכחישו והסתירו זאת מעיני המשפחות‪.‬‬ ‫במטרה להביא לפתרון הסכסוך‪ ,‬ישראל מציעה דיאלוג לגיבוש הסדרים בהסכמה הדדית‪,‬‬ ‫מתוך הבנת הצרכים של האוכלוסייה המקומית‪ ,‬וזאת אף שיש בצעד הלבנוני משום פגיעה‬ ‫חד‪-‬צדדית בשימושים קיימים והיסטוריים‪ ,‬כלשון החוק הבין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫ארצות‪-‬הברית עשתה ועושה מאמץ רב לפתור את הסוגיה‪ .‬שליח מיוחד מטעמה ביקר‬ ‫בלבנון ובישראל‪ ,‬ולבנון העבירה לאו"ם דוח שבו היא פורסת את כוונותיה‪ .‬הדוח לצערי אינו‬ ‫מדויק‪ ,‬והוא מצביע על כוונה לניצול נוסף של מי החצבני‪ .‬גורמים נוספים בקהילה הבין‪-‬‬ ‫לאומית‪ ,‬לרבות האו"ם והאיחוד האירופי‪ ,‬פועלים כדי להביא את לבנון לנהוג בדרך הגיונית‪.‬‬ ‫ביקשתי מנשיא צרפת להתערב בעניין זה‪ ,‬ואני מניח שגם ראש הממשלה ידבר היום עם‬ ‫הנשיא על הנושא הזה‪ .‬אני אומר כאן‪ ,‬ישראל לא תוכל להסכים לפגיעה במקורות המים‬ ‫שלה‪ ,‬לפגיעה באקולוגיה שלה‪ ,‬לפגיעה באגם הכינרת‪ .‬אנחנו לא מתרשמים מטקס כזה או‬ ‫אחר‪ ,‬אבל לא נעלים עין מהסכנה לפגיעה ממשית בארצנו‪ .‬לא נסכים‪ ,‬לא נוכל להסכים‬ ‫לצעדים חד‪-‬צדדיים‪ .‬אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להגן על מימינו כחוק‪ ,‬על‪-‬פי החוק‬ ‫הבין‪-‬לאומי‪ .‬אנחנו מקווים שלבנון תנהג כחברה בקהילה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬על‪-‬פי הכללים‬ ‫המקובלים בה‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד‪ ,‬זה לא עניין של בקשה כלפי לבנון‪ ,‬גם לבנון זקוקה ללגיטימציה מצד העולם‪,‬‬ ‫זקוקה לסיוע כספי‪ ,‬זקוקה לפיתוח‪ .‬גם היא חייבת לכבד נוהל וחוק בין‪-‬לאומיים‪ .‬על כן‪ ,‬בשלב‬ ‫זה עדיין נעשים מאמצים דיפלומטיים‪ .‬אני לא רוצה להשתמש בשפה יותר קשה‪ ,‬אינני רוצה‬ ‫להפריח איומים‪ .‬אני רק אומר שנחכה למיצוי המהלך הדיפלומטי עד תומו‪.‬‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫מה אדוני מציע?‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫אני מסכים להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון‪ .‬תודה‪.‬‬

‫‪296‬‬


‫‪61‬‬ ‫תשובת שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר להצעות לסדר היום בנושא‬ ‫פינוי המאחזים‬ ‫‪ 16‬באוקטובר ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬היום התקשר אלי השר לביטחון פנים‪ ,‬ובמשך עשר דקות‬ ‫הוא ניסה להטיף לי מוסר ותהיתי מדוע‪ .‬שאלתי אותו‪ ,‬האם אטעה אם אומר‪ ,‬שהוא צריך‬ ‫להיות השר הממונה על ביצוע החוק? הוא אמר לי‪ :‬בנייה בלתי חוקית‪ .‬עניתי לו‪ :‬עד כמה‬ ‫שידוע לי‪ ,‬ראש הממשלה הטיל עליו לפנות ‪ 100,000‬איש מירושלים‪ ,‬שהם לא אנשי ירושלים‬ ‫אלא אנשי חברון‪ .‬אמרתי לו‪ :‬עד כמה שידוע לי‪ ,‬לא יכולת לפנות אפילו אדם אחד‪.‬‬ ‫אני רוצה לומר לכם‪ ,‬שכששמעתי אותו היום רציתי לומר‪ :‬זה האיש שמקיים את מצוותו של‬ ‫חיים רמון‪ .‬זה האיש שמקיים את תורתו של חיים רמון‪ .‬כי במה חיים רמון מאשים אותי כל‬ ‫הזמן? חיים רמון מאשים אותי‪ ,‬שאני מפנה מאחזים מטעמים פוליטיים‪ .‬חשוב שנזכור שלא‬ ‫בפחות ארסיות תוקפים אותי יושב‪-‬ראש הכנסת‪ ,‬חיים רמון ואחרים על אותו דבר‪ ,‬כאשר הם‬ ‫טוענים שהמעשה הוא מעשה פוליטי‪ .‬ואכן זה לא מעשה פוליטי‪.‬‬ ‫הנושא שעל סדר היום הוא המאחזים הבלתי‪-‬חוקיים ביהודה ובשומרון‪ .‬זו הגדרה שאמורה‬ ‫לתחום את מסגרת הדיון ‪- -‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות‪-‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫אתה מתכוון ליהודיים‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני שמעתי אותך‪ ,‬לא הפרעתי לך‪ .‬באמת‪ ,‬נו? הפכת להיות רופא בהמות‪ ,‬התחלת לחלק‬ ‫ציונים‪ ,‬הפכת את ראש הממשלה לעז הראשית‪ ,‬זה בסדר גמור‪ ,‬אני מקווה שהוא נהנה מזה‪.‬‬ ‫עזוב‪ ,‬תן לנו לדבר‪ .‬שמענו אותך‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות‪-‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫קורה שחיים רמון צודק פעם‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫ההגדרה הזאת אמורה לתחום את מסגרת הדיון‪ ,‬כי מדובר במאחזים בלתי חוקיים ולא‬ ‫ביישובים שקמו כחוק ועל‪-‬פי מדיניות כל הממשלות‪ .‬אבל ברור בעליל‪ ,‬שרבים מדורשי הדיון‬ ‫הדחוף הזה והתוקפים אותי בנושא זה מימין ומשמאל‪ ,‬חורגים ממסגרת הדיון הנ"ל וחותרים‬ ‫להפוך אותו לדיון פוליטי אידיאולוגי על עתיד ההתיישבות כולה ביהודה‪ ,‬בשומרון ובחבל‬ ‫עזה‪.‬‬ ‫דעותי‪ ,‬חברי הכנסת מימין ומשמאל‪ ,‬ידועות‪ ,‬ופרסמתי אותן ברבים‪ ,‬לרבות בתוכניתי‬ ‫המדינית‪ .‬אבל‪ ,‬לפי השקפתי לא זה הזמן לקבל החלטות בנושא זה או לגשת לפינוי חד‪-‬‬ ‫צדדי של התנחלויות ביש"ע‪ .‬עדיף להחליט בעניין במסגרת ובאווירה של הידברות ומשא‪-‬‬

‫‪297‬‬


‫ומתן ‪ -‬ואני חותר בכל מאודי להגיע למצב כזה ‪ -‬מאשר להמשיך בסביבה של מלחמת טרור‬ ‫קשה שנכפתה עלינו‪.‬‬ ‫מה שעומד על הפרק‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬כאן ועכשיו‪ ,‬הוא נושא אחר‪ ,‬והשיקולים שמנחים‬ ‫אותי כשר ביטחון של מדינת ישראל הם שיקולים אחרים‪ .‬המדובר במאחזים ‪ -‬במקרים רבים‬ ‫קרוונים בודדים על גבעות ‪ -‬אשר קמו בצורה פרטיזנית וללא הליך חוקי והרשאה חוקית‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬המאחזים הללו מעוררים במלוא חריפותה את שאלת שלטון החוק‪ .‬לא ייתכן ששלטון‬ ‫החוק במדינה יופר בצורה כה בוטה והמדינה לא תגיב על כך‪ .‬זהו משחק מסוכן בנורמות‪,‬‬ ‫שאם נתיר אותו הוא יכה בנו במקומות נוספים‪ .‬כממשלה‪ ,‬איך נוכל להתיר הפרת חוק במקום‬ ‫אחד ולאסור אותה במקום אחר?‬ ‫יורי שטרן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מה עם הבנייה הערבית?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫ארשה לעצמי לצטט את היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬שאמר רק לאחרונה בישיבת הממשלה‪,‬‬ ‫כי אם חפצים אנו מדינת חוק וסדר‪ ,‬אזי מה שלא חוקי חייב לרדת לאלתר‪ ,‬ואין מקום להעביר‬ ‫את הנושא לדיון פוליטי‪-‬שלטוני‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫ומה עם הבנייה הערבית הבלתי‪-‬חוקית?‬ ‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫מה זה שייך? הוא מדבר על המאחזים‪ ,‬בסדר? תעזוב את זה‪ .‬תפנה אל רשויות החוק‪.‬‬ ‫בבקשה‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫שנית‪ ,‬כעניין שבעיקרון‪ ,‬מפת ההתישבות ביש"ע צריך שתיקבע על‪-‬ידי הממשלה ולא על‪-‬ידי‬ ‫אף אחד אחר‪ .‬לא ייתכן שמתנחלים בודדים יקבעו עובדות בשטח כרצונם ויכתיבו לנו ‪ -‬ולכל‬ ‫ממשלה – סדר יום‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬כשר ביטחון וכמערכת ביטחון‪ ,‬אנו מחויבים לביטחונו של כל אזרח ותושב ישראלי‬ ‫אשר הוא‪ ,‬אם זה בתל‪-‬אביב ואם זה על גבעה נידחת ביהודה ובשומרון‪ .‬במציאות‬ ‫הביטחונית הקיימת‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬המוכרת לכולנו‪ ,‬אני רואה בתופעת המאחזים‬ ‫המבודדים סכנה ביטחונית מזה ועומס ביטחוני מזה‪ .‬סכנה ביטחונית‪ ,‬כי קרוון או שניים על‬ ‫גבעה מבודדת מהווים יעד פוטנציאלי הקורץ למחבלים למיניהם‪ .‬לכל המטיפים בשער אני‬ ‫רוצה לומר חד וחלק‪ :‬לא אתם תצטרכו להישיר מבט ולתת דין וחשבון אם חס ושלום תירצח‬ ‫משפחה במאחז כזה‪ .‬כדי להקטין את הסכנה הזאת אנחנו נאלצים להקצות חיילים בסדיר‬ ‫ובמילואים ‪- -‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫שקר‪.‬‬

‫‪298‬‬


‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫לשמירה על המאחזים‪ ,‬וזה יוצר עומס ביטחוני עלינו‪.‬‬ ‫שים לב‪ :‬מאז שאתה בכנסת‪ ,‬בחיים לא אמרתי עליך שאתה שקרן‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫גם אני לא אמרתי עליך‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני הצטיידתי בכל הנתונים‪.‬‬ ‫צבי הנדל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫תן נתונים‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫וזה יוצר כמובן עומס ביטחוני עלינו‪ ,‬בעיצומה של מלחמה בטרור הפלשתיני‪ ,‬וכשאנו מתוחים‬ ‫עד קצה גבול יכולתנו בסדר‪-‬הכוחות שלנו‪ ,‬הדבר האחרון שדרוש לנו הוא להקצות חיילים‬ ‫לשמירה על אותם מאחזים בלתי חוקיים‪.‬‬ ‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫פואד‪ ,‬פעם אחת‪ :‬מה המספר של המאחזים האלה?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אני אתן לך‪.‬‬ ‫יש פה גם היבט ציבורי‪ .‬איך נסביר לאנשי המילואים שלנו את המשימה המוטלת עליהם‬ ‫לאבטח מאחז בודד‪ ,‬המהווה סכנה ביטחונית והפרה של החוק והחלטות הממשלה? אני‬ ‫פונה לכל המדברים בשם האחדות הלאומית ואומר להם‪ :‬תופעה זו דווקא פוגעת באחדות‬ ‫הלאומית‪ .‬מוטב שנתמקם ביעד המוסכם של המלחמה בטרור‪ .‬ולבסוף‪ ,‬אני סבור‬ ‫שהתפשטות המאחזים הבלתי‪-‬חוקיים בלא תגובת הממשלה גורמת לנו נזק מדיני‪ .‬הממשלה‬ ‫הזאת‪ ,‬שהתחייבה להקפיא הקמת יישובים חדשים ביש"ע‪ ,‬נתפסת על‪-‬ידי טובי ידידינו כמי‬ ‫שלא עומדת בהתחייבותה וכמי שמעודדת קביעת עובדות חדשות בשטח על חשבון סיכויי‬ ‫ההסדר המדיני‪.‬‬ ‫אני רוצה לומר לכם‪ ,‬שמאז נכנסתי לתפקידי‪ ,‬כמובן שאחת ההנחיות הראשונות היו להגיע‬ ‫למצב ששום מאחז לא יקום בלי תגובה מיידית‪ .‬ואכן‪ ,‬הוריתי על פינוי ‪ 15‬מאחזים בלתי‬ ‫חוקיים בחודש יולי ‪ ,2001‬ולהלן השמות של המאחזים שפונו ב‪:2001-‬‬ ‫בת‪-‬עין מערב ‪ -‬היה מאוכלס‬ ‫מצפה‪-‬עידית ‪ -‬היה מאוכלס‬ ‫עופרים ‪ -‬צומת ה‪ – T-‬מאוכלס‬

‫‪299‬‬


‫נופי‪-‬פרת ‪ -‬מאוכלס‬ ‫גבעת‪-‬הגברים )מעלה‪-‬מכמש( ‪ -‬לא מאוכלס‬ ‫רחלים מערב – מאוכלס‬ ‫יצהר נ‪.‬ג‪ – 725 .‬מאוכלס‬ ‫שחרית ‪ -‬לא מאוכלס‬ ‫איתמר נ‪.‬ג‪ – 777 .‬מאוכלס‬ ‫סאלם נ‪.‬ג‪ - 574 .‬לא מאוכלס‬ ‫צומת ג'ית ‪ -‬לא מאוכלס‬ ‫חלקה ‪ 26‬קריית‪-‬ארבע ‪ -‬לא מאוכלס‪ ,‬אבל היו שם קרוונים בכל מקום‪.‬‬ ‫חלמיש נ‪.‬ג‪ - 540 .‬מאוכלס‬ ‫מגדל עוז‪-‬דרום ‪ -‬לא מאוכלס‬ ‫איתמר נ‪.‬ג‪ – 866 .‬מאוכלס‪.‬‬ ‫הוריתי על פינוי ‪ 20‬מאחזים נוספים בלתי חוקיים בחודש יולי ‪ .2002‬להלן הרשימה‪:‬‬ ‫אלון‪-‬מורה ‪ -‬חווה חקלאית – מאוכלס‬ ‫צומת‪-‬ג'ית נ‪.‬ג‪ - 550 .‬מאוכלס‪ ,‬אבל לא קבוע‪.‬‬ ‫תמ‪ .‬נ‪.‬ג ‪ ,827‬מגדלים דרום ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫קידה ‪ -‬מאוכלס לא קבוע‪,‬‬ ‫טלמון צפון ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫כוכב‪-‬יעקב מערב ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫מצפה‪-‬ארז חדש ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫נופי‪-‬פרת נ‪.‬ג ‪ - 468‬מאוכלס לא קבוע‪,‬‬ ‫המאהל של ארנה ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫בת‪-‬עין מערב ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫יער‪-‬סודא מגדל‪-‬עוז ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫חוות‪-‬מעון )שטח אש( ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬

‫‪300‬‬


‫אדם מזרח ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫אדם מערב ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫עינב מזרח ‪ -‬מאוכלס לא קבוע‪,‬‬ ‫פני‪-‬חבר נ‪.‬ג ‪ - 725‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫ענתות חירבת עלמית ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫גבעת‪-‬רחבעם – לא מאוכלס‪,‬‬ ‫סוסיא מערב ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫עופרה דרום ‪ -‬לא מאוכלס‪.‬‬ ‫בחודש אוגוסט היה ניסיון להקים מאחז חדש בשם פסגות‪-‬מזרח‪ .‬הנחיתי לפנותו עוד באותו‬ ‫יום‪ ,‬וכך היה‪ ,‬צה"ל פינה את המאחז‪.‬‬ ‫בחודש ספטמבר ‪ 2002‬היה ניסיון להקים מאחז בעין‪-‬חורון‪ ,‬ליד הר‪-‬ברכה‪ .‬הוריתי לפנותו‬ ‫עוד באותו יום‪ .‬לצערי‪ ,‬המתנחלים שפונו מן המקום‪ ,‬חזרו אליו לאחר כמה ימים‪ ,‬ונאלצתי‬ ‫להורות על פינוי נוסף‪ ,‬שבוצע בשבוע שעבר‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫אני מציע רק שכל הבוחרים של שרון יקשיבו לרשימה הזאת‪ ,‬לבושה הזאת‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫כרגע הוריתי על פינוי של ‪ 30‬מאחזים בלתי חוקיים‪ ,‬אשר מפונים בימים אלו‪.‬‬ ‫רק לפני שבוע הורדנו חמישה בתים‪ ,‬באזור חבר‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫תתבייש לך‪ ,‬ושיתבייש שרון‪.‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫מה שרציתי להגיד לחבר הכנסת קליינר זה שלפני שלושה שבועות הרסנו חמישה בתים‬ ‫באזור‪-‬חבר‪ .‬הוריתי על פינוי ‪ 30‬מאחזים בלתי חוקיים עכשיו‪ ,‬אשר מפונים בימים אלו‪,‬‬ ‫ושישה עומדים בפני בג"ץ‪ .‬אני מדבר עכשיו על אלו שכבר פינינו אותם‪ .‬מה קרה‪ ,‬מוסי‪,‬‬ ‫משהו לא בסדר?‬ ‫מוסי רז )מרצ(‪:‬‬ ‫אדוני שר הביטחון‪ ,‬הייתי עם חבר הכנסת יוסי שריד בערב סוכות באחד המאחזים שציינת‬ ‫לאחר שפונה‪ ,‬ושוב היו שם אנשים‪.‬‬

‫‪301‬‬


‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫מוסי‪ ,‬נדמה לי שאתה לא מאזין‪ .‬הרי אמרתי לך בדיוק לפני שתי דקות‪ ,‬שהיה מאחז אחד‬ ‫שהמתנחלים חזרו אליו‪ ,‬ואני לא אתפלא אם המתנחלים חזרו גם למאחז שני‪ .‬אם נדמה לך‬ ‫שאני כל היום עם צבא‪-‬ההגנה‪-‬לישראל משחק בחתול ועכבר ויושב על‪-‬יד הגבעות שפונו‪,‬‬ ‫אתה פשוט טועה‪ .‬אני אומר לך שאנחנו מפנים כל דבר בלתי חוקי‪ .‬אם מצאתם משהו‪,‬‬ ‫תודיעו ואנחנו נפנה‪.‬‬ ‫אני רוצה כרגע לקרוא את רשימת המאחזים שפונו בשבועיים האחרונים‪:‬‬ ‫ג'ית ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫שחרית‪ ,‬שיח' צבאח ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫חוות‪-‬מעון ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫זית‪-‬ענר ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫ואדי חרמיה – לא מאוכלס‪,‬‬ ‫עין‪-‬חורון ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫קריית‪-‬ארבע דרום ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫איתמר נ‪.‬ג ‪ - 636‬מאוכלס לא קבוע‪,‬‬ ‫ברכה מרכז ‪ -‬מאוכלס לא קבוע‪,‬‬ ‫עינב דרום ‪ -‬מאוכלס לא קבוע‪,‬‬ ‫קידה צפון ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫עפרה מזרח ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫בית‪-‬אל נ‪.‬ג ‪ - 857‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫רבבה צפון‪-‬מערב ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫אבני‪-‬חפץ מערב ‪ -‬לא מאוכלס‪,‬‬ ‫אלון‪-‬מורה דרום ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫האתר הארכיאולוגי סוסיא ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫מצפה אשתמוע ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫כרמי‪-‬צור דרום ‪ -‬לא מאוכלס‪.‬‬ ‫מה שנותר לנו כרגע לפינוי מתוך הרשימה הזאת זה‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬שישה מאחזים שיש‬ ‫לגביהם כרגע דיון בבג"ץ‪ ,‬ועדיין חמישה מאחזים‪:‬‬

‫‪302‬‬


‫חוות‪-‬גלעד ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫גינות‪-‬נחמיה )נופי‪-‬נחמיה( ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫מצפה‪-‬אסף ‪ -‬מאוכלס‪,‬‬ ‫עלי‪-‬דרום נ‪.‬ג ‪ - 762‬מאוכלס‪,‬‬ ‫ומזרחית לשבות‪-‬רחל ‪ -‬לא מאוכלס‪.‬‬ ‫צלי רשף )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫אבל לפי משרד הביטחון‪ ,‬יש מאות מתנחלים ‪- - -‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬אני רוצה לומר שאלו הם השיקולים אשר הנחו אותי‪ ,‬ואשר על‪-‬פיהם הנחיתי את‬ ‫מערכת הביטחון בנושא זה לאורך כל תקופת כהונתי כשר הביטחון‪ .‬על‪-‬פי הנחייתי זו‪,‬‬ ‫אמרתי מה שפונה עד היום הזה‪ ,‬ואני מתחייב כאן בפני הכנסת לקיים את התחייבותנו לפנות‬ ‫כל דבר שאיננו חוקי‪ .‬אני מקווה שהכנסת עושה את ההבחנה בין דבר חוקי לבין דבר לא‬ ‫חוקי‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים שבנו וקיימנו במערכת הביטחון עבודת מטה יסודית‪ ,‬קפדנית וממושכת‪,‬‬ ‫המבוססת על כלל מקורות המידע‪ ,‬במגמה למפות את כלל המאחזים ‪ -‬אני גם נשאל כמה‬ ‫עוד מאחזים יש ‪ -‬ולעמוד על הסטטוס המדויק של כל אחד מהם‪.‬‬ ‫בסיומה של עבודת מטה שנמשכה חודשים ושנעשתה על‪-‬ידי גורמי צה"ל‪ ,‬תיאום הפעולות‬ ‫ב"שטחים" ועוזרי לענייני התיישבות‪ ,‬החלטתי בהתבסס על קריטריונים ברורים‪ ,‬משפטיים‬ ‫וביטחוניים‪ ,‬לפעול לפינוים של אותם ‪ 30‬מינוס שישה מאחזים‪ ,‬כפי שאמרתי קודם‪.‬‬ ‫אני רוצה להדגיש‪ ,‬שבניגוד לרבים‪ ,‬אני לא מחפש עימות כוחני עם המתיישבים‪ .‬מאז ומתמיד‬ ‫גרסתי‪ ,‬וכך נהגתי בפועל‪ ,‬שעדיף פינוי בהסכמה על פני פינוי בעימות‪ .‬את כל הפינויים עד‬ ‫היום הזה עשיתי לאחר הידברות‪ .‬גם אם לא בהסכמה‪ ,‬לפחות הודעתי לגורמים ביש"ע‪ ,‬וכך‬ ‫גם הפעם‪ .‬אני ממליץ לחברי לא לזלזל בנחישותי למצות את המהלך הזה‪ ,‬גם נוכח התנגדות‬ ‫לו‪ ,‬אבל גם לא לחפש עימות בכל מחיר‪.‬‬ ‫אני קורא לכל אותם מתיישבים ולתומכיהם לא להפריע לחיילי צה"ל במילוי תפקידם‪.‬‬ ‫התמונות מהבוקר הן בוודאי לא מלבבות‪ ,‬לא לשלטון החוק ולא לחיים בצוותא או ללוחמי‬ ‫צה"ל‪ ,‬שעושים יום ולילה כדי להגן עליכם; בוודאי ובוודאי לא בדרך הברוטלית שבה טיפלתם‬ ‫במשאיות שעברו שם במקרה ובאנשי התקשורת‪.‬‬ ‫אני קורא לכל אותם רבנים‪ ,‬שיחדלו מהקריאות האלה‪ .‬אף פעם לא גרסתי שצריך להראות‬ ‫איזושהי סימפתיה לסרבנים לא מימין ולא משמאל‪ .‬צריך לזכור‪ ,‬שחיילים אלו נמצאים‬ ‫במערכה יום יומית קשה נגד הטרור ושהם נחוצים למשימות חשובות לשמירה על ביטחון‬ ‫ישראל‪ .‬אני מבקש מהמתיישבים להתפנות מרצונם ובשקט‪ ,‬ולהקל בכך על חיילי צה"ל‪.‬‬ ‫מעל במה זו אני רוצה לומר שוב ושוב‪ ,‬שאני יוצא חוצץ נגד כל קריאה לחיילי צה"ל לסרב‬ ‫לפקודות מפקדיהם‪ .‬אני רואה בכך תופעה חמורה ביותר‪ ,‬שמערערת את יסודות הדמוקרטיה‬ ‫ואת כוח המגן‪ ,‬שהם הבסיס לקיומנו הריבוני והבטוח בארץ הזאת‪.‬‬

‫‪303‬‬


‫היות שפה דיברו בשם הרמטכ"ל‪ ,‬אני חושב שנעשה כאן עוול כלפי הרמטכ"ל‪ .‬הרמטכ"ל‬ ‫דיבר על פינוי יישובים‪ .‬הוא לא דיבר אף פעם על פינוי מאחזים‪ .‬אני מכיר את עשייתו של‬ ‫הרמטכ"ל גם בתקופה שהיה אלוף פיקוד מרכז‪ .‬מי שרוצה‪ ,‬שיחטט בדפי ההיסטוריה ויראה‬ ‫שהאדם הזה‪ ,‬עם כל מחויבותו‪ ,‬אף פעם לא הסכים לקיום דבר בלתי חוקי‪ .‬ולכן‪ ,‬אני מאמין‬ ‫באמונה שלמה שדיברו עליו בצורה לא הוגנת‪ .‬הרמטכ"ל אף פעם לא דיבר על המאחזים‪.‬‬ ‫לגבי חבר הכנסת זבולון אורלב‪ ,‬תאמין לי בדבר אחד‪ :‬השאלה של העיתוי שנבחר על‪-‬ידי‬ ‫היא לא שאלה פוליטית‪ ,‬כי אני אגיד לך‪ :‬אם הייתי עושה את זה לפני הוועידה‪ ,‬היו אומרים לי‬ ‫שעשיתי את זה בשביל הוועידה‪ .‬אתה עושה את זה אחרי הוועידה‪ ,‬הנה בייגה אומר לך‪ :‬זה‬ ‫עניין פוליטי‪.‬‬ ‫אברהם‪-‬בייגה שוחט )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫אני אמרתי?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר ‪:‬‬ ‫לא‪ ,‬לא‪.‬‬ ‫העיתוי הזה נבחר אחרי שנעשתה עבודת מטה אצלנו במשרד‪ .‬אני רוצה שתדע שקיבלנו‬ ‫רשימות מרשימות שונות‪ .‬עוזריי ישבו שעות עם יושב‪-‬ראש ועדת החוץ והביטחון לעבור אתו‬ ‫דבר דבר‪ ,‬כדי להראות לו‪ .‬מיושב‪-‬ראש ועדת החוץ והביטחון לא רוצים להסתיר כלום‪,‬‬ ‫להיפך‪ .‬הרשימות באו מהשגרירות האמריקנית‪ ,‬באו מ"שלום עכשיו"‪ ,‬באו מ"בצלם" ‪ -‬מאיפה‬ ‫לא באו? אספנו את הכול‪ ,‬את כל הרשימות‪ ,‬ותאמין לי‪ ,‬לכולן התייחסנו בכבוד רב‪ .‬כאשר‬ ‫העבודה נגמרה והיו כבר האיתורים המדויקים‪ ,‬החלטתי לצאת עם זה‪.‬‬ ‫ואחרון אחרון‪ ,‬לחבר הכנסת אלי כהן‪ .‬אני לא יודע איפה מצאת את זה שאני אומר את‬ ‫הדברים בגאווה‪ .‬אני חושב ששר שמופיע בכנסת‪ ,‬חובה עליו לשים את כל הנתונים כפי שהם‬ ‫ כפי שהם‪ ,‬וזה מה שעשיתי‪ .‬לא רציתי להסתיר מהכנסת דבר‪ .‬וכל אלו שכל היום‬‫משתמשים בהצהרות בכלי התקשורת‪ ,‬מימין ומשמאל‪ ,‬שידעו מה הם הנתונים‪ ,‬וכל אחד‬ ‫ישפוט אותם על‪-‬פי דרכו‪.‬‬ ‫לגבי הסיפור ברפיח‪ ,‬אני רוצה לומר לך‪ ,‬בדרך כלל אתה מכיר גם את הדיווחים שלי ואת‬ ‫ההתייחסות שלי‪ .‬זה בדיוק המידע שהיה לי‪ .‬ויתירה מזו‪ ,‬ברשימה הראשונית שהגיעה אני‬ ‫דרשתי גם לקבל שמות ‪ -‬עד כדי כך ‪ -‬ואומנם קיבלתי שמות של מחבלים‪ ,‬שהיו בבגדים‬ ‫אזרחיים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לרבות הנשקים שלהם‪ .‬לא שיקרתי בכהוא‪-‬זה‪ .‬נכון‪ ,‬לימים נודע לי שלא‬ ‫מדובר בילד אחד‪ ,‬אלא היה מדובר שם בארבעה או בחמישה אנשים‪ ,‬אם אני לא טועה‪ ,‬וגם‬ ‫אז‪ ,‬ברגע שזה נודע לי‪ ,‬אמרתי שאני בהחלט מתנצל על מה שקרה‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫השר‪ ,‬כשאנשים מתאספים אחרי הפצצה‪ ,‬יש התקהלות ‪ - - -‬זה מועד לרצח חפים מפשע ‪-‬‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר ‪:‬‬ ‫רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬לסיום אני רוצה לומר שאנחנו נמצאים בעיצומם של ימי הזיכרון ליצחק‬ ‫רבין‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ .‬דווקא בימים אלו‪ ,‬אני ממליץ לנו‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬לשמש דוגמה‪ ,‬לא‬ ‫להתלהם ולהימנע מהפיכת הטיפול בנושא בסיסי של שמירת החוק והביטחון למאבק‬ ‫אידיאולוגי‪ ,‬כי אין זו השעה לכך‪ .‬אני מודה לכם‪.‬‬

‫‪304‬‬


‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫מה אתה מציע?‬ ‫שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני מציע שכל הסוגיה הזאת תעבור לוועדת החוץ והביטחון‪.‬‬

‫‪305‬‬


62 ‫הברית ג'ורג' בוש וראש הממשלה אריאל שרון‬-‫דברי נשיא ארצות‬ ‫לאחר פגישתם בבית הלבן‬ 2002 ‫ באוקטובר‬16

Remarks by US President George Bush and Prime Minister Ariel Sharon following their meeting at the White House 16 October 2002

President Bush: So here's what's going to happen. I'm going to have an opening statement; the Prime Minister will make an opening statement. I will call on a person; the Press Secretary will call on a person. I will call another, he will, and that's it - two questions a side. It's my honor to welcome the Prime Minister of our close friend back to the White House. We've just had a good discussion about peace and security, about prosperity. I first want to say that I understand that -- what terror has done to economy. Terror has affected our economy; terror has affected the Israeli economy. But we've got great confidence in the Israeli economy. We've got great confidence in the Israeli people. The greatest asset Israel has is the brainpower and ingenuity of her people. And I'm convinced that the economy will be strong. I appreciate so very much the fact that the Prime Minister is committed to working with his Cabinet to move some of the Palestinian money to the Palestinian people; that he cares about the human condition of the Palestinians; and that - under a monitoring system to make sure that the money being sent back to the Palestinian people will not be used for terrorist activities - he is willing to work with his Cabinet to do just that. I believe that's important. We talked about the framework for peace, the idea of working toward peace, the idea of two states living side-by-side in peace as a part of our vision. And to this end, Bill Burns, Ambassador from the State Department, is going back to the Middle East to continue to work on the process; continue to work toward achieving concrete, real, objective and measurable reforms, so that there's a peaceful future for the region. So, Mr. Prime Minister, thanks for coming. It's good to welcome you. I appreciate you being here. Prime Minister Ariel Sharon: I would like to thank you, Mr. President, for having us again here. I would like to express our deep appreciation for your

306


leadership in facing world terror. We regard terror as the most dangerous thing, and seeing the terror spread now, seeing that under your leadership the world will be able to face the terror and contain and stop it. We have been facing terror for over 120 years, and we still face terror. But we believe the day will come, and hope it will be soon, that we'll be able to start peace negotiations. I believe that Jews and Arabs will be able to live together. We are taking all the necessary steps against terror. And we will continue to defend our citizens. At the same time, we'll take all the necessary steps to move the political process forward. And I believe the day will come when we'll have peace. We had an interesting and very important discussion here. I would like to thank you, Mr. President, for the friendship and cooperation. And as far as I remember, as we look back many years now, I think that we never had such relations with any President of the United States as we have with you, and we never had such cooperation in everything as we have with the current administration. I would like to thank you for that, and we are looking forward to a better future for all of us. President Bush: Thank you, sir. Question: Mr. President, have you asked the Prime Minister not to respond if Iraq attacks? And, Mr. Prime Minister, have you any concrete offers of help from the administration to reduce the risk of an Iraqi attack? President Bush: Well, first of all, I have told the Prime Minister that my hope is that we could achieve a disarmament of the Iraqi regime peacefully. I haven't given up on the fact that we can achieve it peacefully. We have no plans to use our military unless we need to. I explained to the Prime Minister, just like I explain to every citizen who is interested in this, the military is my last choice, not my first choice. So we talked about the desire for the UN Security Council to be strong, and for the nations that care about peace to see that Saddam is disarmed. And he's got to disarm himself. That's what we talked about. Question: Mr. President, I would like to complete my colleague's question. If an Iraqi missile lands in Tel Aviv, killing tens of people President Bush: - an unprovoked attack? if tomorrow an Iraqi missile lands? Question: Theoretically, and it can be practically. President Bush: If Iraq were to attack Israel tomorrow, I'm sure there would be an appropriate response. Question: How should Israel respond? How should you respond?

307


President Bush: If Iraq attacks Israel tomorrow, I would assume the Prime Minister would respond. He's got a desire to defend himself. Our hope is that the Iraqi regime will disarm peacefully. But maybe Saddam will attack tomorrow. He's certainly a dangerous man. And he's got to understand that the international community won't tolerate an unprovoked attack on Israel - or anybody else, for that matter. Of course, he's done it in the past. That's what I've explained to the American people. He's attacked two nations. He's gassed his own people. He's a dangerous man. That's why he must be disarmed. And that's why the international community must work to disarm him. Question: Thank you, sir. It's been more than a month since you said you expected the United Nations to act in days or weeks on a new Iraq resolution. How much longer are you prepared to wait, and why aren't you losing patience? President Bush: Because I'm a patient man. (Laughter.) My mother and my wife think that's hysterical when I say that, of course. (Laughter.) Let's see, because it takes a while to get things done in the UN, I guess is the answer. I mean, I've made the commitment to go to the UN, I've asked the UN to act. We have got to deal with members of the Security Council. There are differing opinions among members of the Security Council. And we've got to work hard to reach a consensus, a resolution that will, on the one hand, do everything it can to disarm Saddam Hussein; and also has got the capacity for there to be consequences should he not disarm. And, therefore, we're working closely with the Perm Five, as well as others on the Security Council, to reach this resolution. I am a patient man. I think it's important. I made the decision to go to the UN, and, therefore, we're willing to work with the UN. If the UN can't act, however, if they're unable to act, if once again, after 11 years and 16 resolutions, they cannot bring themselves together to disarm Saddam Hussein, then we will lead a coalition to do just that. But, in the meantime, we're giving the UN time to listen to the arguments and to, hopefully, come together soon to get a resolution which will achieve the objectives. Question: Mr. President, the Hizballah is threatening to escalate the situation on the Israeli northern border, and Israel has intelligence information that Palestinian terror organizations are also planning to escalate and have more terror attacks because the United States might attack Iraq to disarm Saddam Hussein. Are there any limitations on Israel to defend itself? Did you ask the Prime Minister not to take certain measures if he's attacked by Hizballah or by the Palestinian terror organization? President Bush: We certainly want to work with Israel, and we'll make it clear to Hizballah, and to nations harboring Hizballah, whether in the context of Iraq or not, we expect there to be no attacks. This is terrorist activity, and we will fight terror wherever terror exists.

308


Apart from Iraq, we expect Hizballah not to attack our friend. And so we will work with Israel and work with other nations, making clear to them our position on harboring terrorist activities. Thank you all.

309


‫‪63‬‬ ‫ישיבת אבל מיוחדת בכנסת לזכרו של ראש הממשלה ושר‬ ‫הביטחון יצחק רבין ז"ל במלאות שבע שנים להירצחו‬ ‫‪ 17‬באוקטובר ‪2002‬‬

‫היו''ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חברי הכנסת וחברותיה‪ ,‬אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת של הכנסת לזכרו של‬ ‫ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ ,‬במלאות שבע שנים להירצחו‪ .‬אדוני‬ ‫המזכיר‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫מזכיר הכנסת אריה האן‪:‬‬ ‫בבקשה לקום‪ .‬כבוד הנשיא!‬ ‫)חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה‪(.‬‬ ‫מזכיר הכנסת אריה האן‪:‬‬ ‫בבקשה לשבת‪.‬‬ ‫היו''ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫כבוד נשיא המדינה‪ ,‬משפחת רבין היקרה‪ ,‬ממלא‪-‬מקום ראש הממשלה ושר החוץ שמעון‬ ‫פרס‪ ,‬שרים‪ ,‬ראש האופוזיציה חבר הכנסת יוסי שריד‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬נשיאים‪ ,‬ראשי‬ ‫ממשלות‪ ,‬יושבי‪-‬ראש כנסת לשעבר ונשותיהם‪ ,‬חברי כנסת לשעבר‪ ,‬נשיא בית‪-‬המשפט‬ ‫העליון ושופטי ישראל‪ ,‬הרבנים הראשיים‪ ,‬מכובדיי הסגל הדיפלומטי‪ ,‬ראשי העדות בישראל‪,‬‬ ‫אורחים נכבדים‪ .‬היום אנחנו מציינים את יום הזיכרון השביעי לזכרו של ראש הממשלה‬ ‫שנורה למוות על מזבח אמונתו‪ .‬נרצח בידי מאמין קנאי שפרץ את גבול הוויכוח הישראלי‬ ‫הקשה‪ ,‬הפך אותו לקטלני ומסוכן והגבול הפרוץ לא נסכר עד היום‪ .‬שוב הכתובות על הקירות‬ ‫ושוב רוח הרצחנות מרחפת באוויר‪ ,‬מאיימת לקטול את הבא בתור‪ .‬וכבר יש יותר מדי‬ ‫המוכנים לחון את מתנקש הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬בעבור שבע שנים רעות מיום מותו‪ ,‬חשבון הנפש הלאומי הוא הכרח בל יעבור‪ .‬מסתבר‬ ‫כי אין למי מאתנו התשובה המושלמת והמלאה לשאלות הדור‪ :‬איך עושים שלום? מה עם‬ ‫הפירות הבשלים והבאושים שבאו יחד עם ניצחון ‪ ?1967‬מה עם מפעל ההתיישבות בחבלי‬ ‫המולדת העתיקים? והשלום שעוד לא ניצח? והשותפים הקשים שבחר לנו גורלנו כשכנים‬ ‫לצדה השני של הגדר המדינית?‬ ‫רבים מאתנו תולים את ייסורי העמים והימים בקוצר רוחם ובאוזלת ידם של מנהיגי האזור‬ ‫להתעלות אל גודל רוחו ושעתו של אחרון גדולי מנהיגי ישראל‪ .‬הסכמים גדולים‪ ,‬כמו תינוקות‬ ‫רכים‪ ,‬זקוקים להוריהם עד עומדם על רגליהם שלהם‪ .‬הסכמי רבין היו גדולים וכבדים‪ :‬ימים‬ ‫ספורים של תקווה לשלום אחרי עשורים רבים של ייאושי המלחמה‪.‬‬

‫‪310‬‬


‫השלום היה צריך את רבין כאומן על יד ערש לידתו‪ .‬ותחת זאת הוא קיבל את רבין בקברו‪,‬‬ ‫ליד הרס סיכוייו‪ .‬רבין נפל והשלום מתבוסס בדמנו‪ .‬מתרחק והולך ועוד רגע נעלם לגמרי‬ ‫מהזיכרון‪ .‬היה כלא היה‪.‬‬ ‫מנהיגותו הייתה לנו למופת‪ .‬תקווה אחרונה לימי מנהיגות לאומית של ממש‪ ,‬כמו פעם‪.‬‬ ‫מנהיגות מנהיגה ולא מנהיגות משתרכת‪ .‬מנהיגות יציבה של דעות וערכים ולא מנהיגות‬ ‫הפכפכה של מצבי רוח משתנים‪ .‬מנהיגותו של רבין הייתה אחרת‪ .‬אמיתית‪ ,‬כזו העומסת על‬ ‫גבה את כל טורח העם‪ ,‬את משאו ואת ריביו‪ .‬לא מנהיגות הנגררת בראש המחנה אלא‬ ‫מנהיגות המושכת אחריה בעוצמה את האומה כולה‪.‬‬ ‫רבין הוכיח כי יש ליחיד מה להגיד להיסטוריה‪ .‬רבין גרר אחריו את ההיסטוריה הישראלית‬ ‫והעולמית כולה‪ .‬וכשנרצח רבין היחיד‪ ,‬האיש‪ ,‬האדם‪ ,‬ההיסטוריה נעצרה‪ ,‬שינתה כיוון וצבע‬ ‫והפנתה גם היא עורף זמני – זמני אני מקווה ‪ -‬למאמציו‪ .‬המסר לכל הבאים אחריו בכס‬ ‫המנהיגות הישראלית ברור ונוקב‪ :‬אל תיתנו לעצלות או לפחד או למקריות לגרור אתכם‪ .‬היו‬ ‫אתם לגוררים ועצבו את ההיסטוריה בעצמכם‪ .‬רק כך תגיעו אל מעלת מנהיגותו‪ .‬כזה היה‬ ‫רבין‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ .‬קל היה להסכים אתו‪ ,‬קל היה לחלוק עליו‪ ,‬בלתי אפשרי היה לבוז לו‪ .‬כי‬ ‫הייתה באיש ההוא עוצמה נדירה‪ .‬עוצמתו של שליח הציבור היודע כי בלי להבין את טעויות‬ ‫העבר‪ ,‬אי‪-‬אפשר לתקן את עתיד העולם‪.‬‬ ‫הוא הביט בניצחון המדהים שלנו בששת הימים וידע לפענח את כשליו של היום השביעי‪ .‬הוא‬ ‫הבין את היוהרה הלאומית וראה את חוסר התוחלת בכיבוש שאין לצדו הידברות‪ ,‬פיוס‬ ‫והשלמה‪ .‬ועוד הבין רבין בהתבוננותו המעמיקה‪ ,‬המנתחת‪ ,‬המסיקה והמחליטה‪ ,‬כי אין‬ ‫ניצחון שאין לו מחיר‪ .‬וכי הרצון הילדותי לפעמים של ישראל לנצח בלי לשלם את מחירי‬ ‫הניצחון פשוט אינו אפשרי‪ .‬הוא שאל את עצמו מה היא התמורה הטובה ביותר שישראל‬ ‫יכולה לקבל עבור הניצחון וענה ‪ -‬השלום‪.‬‬ ‫מה היו יסודות תורתו ומורשתו? רבין הביע לראשונה את שכולם יודעים היום ‪ -‬מימין‬ ‫ומשמאל התשובה ברורה וכתובה עלי קיר‪ .‬בינינו לבין העם הפלשתיני ייתכנו אך שתי דרכים‪:‬‬ ‫דרך הדמים‪ ,‬עד חורמה‪ ,‬בעלויות של חורבן והרס‪ ,‬או דרך הפיוס במחירי ויתור כואבים על‬ ‫חבלי מולדת וארץ‪ .‬זו או זו‪ ,‬ואין דרך ביניים‪ .‬הוא הציג לשני העמים הן את תג המחיר והן את‬ ‫תו התקווה‪ .‬רבין היה הראשון שהעז להעלות את ישראל על דרך ההכרעה כי ידע‪ :‬באין‬ ‫פתרון‪ ,‬יאבד לנו כל החזון הישראלי כולו‪.‬‬ ‫רבין גם ידע כי אין הסדר על בטן ריקה‪ .‬כמו שאסור להתעלם מהכורח המדיני כך אסור‬ ‫להתעלם מהאסון החברתי‪ .‬רבין הלך בדרך השלום לא רק כמדינאי דגול‪ .‬הוא הלך לשם‬ ‫כישראלי רגיש‪ .‬הוא רצה סדר עדיפויות לאומי חדש‪ ,‬כדי לפנות משאבים מהטפל והמיותר אל‬ ‫הפורה והחיוני‪ .‬הוא העדיף מקרר מלא בביתו של הרעב על פני קרוון ריק על גבעתו של‬ ‫המתנחל‪ .‬הוא רצה חדר מורים מתוגמל ושבע רצון‪ .‬הוא יצר מקום עבודה למובטל‪ ,‬הוא הביא‬ ‫הנה עליה ותיירות‪ .‬הוא עשה שוויון לכל‪ .‬גם במחיר ויתורים כואבים על תקציבי הביטחון של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬כי זהו סדר העדיפויות האנושי שפעם בקרבו‪ .‬זאת הייתה התוכנית‪ .‬שלום‬ ‫ואנושיות בדיבור אחד‪.‬‬ ‫כבר שבע שנים‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬שקועה שמשו של רבין ואנחנו נמצאים בעשור אחר ובעולם‬ ‫אחר‪ .‬לא עשור של פיוס‪ ,‬אלא עשור של מתיחות‪ .‬לא עשור של שלום עולמי‪ ,‬אלא שנים של‬ ‫טרור ומלחמה בטרור‪ .‬לא תקופה של רווחה‪ ,‬אלא שנים של מצוקה כלכלית‪ ,‬אבטלה גואה‬ ‫ומשבר חברתי כואב‪ .‬רבים שואלים אם יהיה כאן שלום‪ .‬בשמו של דור שנגע בתקווה בטרם‬ ‫חמקה עברה לה‪ ,‬אנחנו חייבים להישבע כי‪ :‬כן‪ ,‬יהיה כאן שלום‪ .‬וכן‪ ,‬יהיו כאן כבוד לאדם‪,‬‬ ‫רווחה לנזקק ושמחה ליושבי הארץ‪ .‬אולי השלום הבא לא יחל את דרכו כהסכם מתוך תקווה‪,‬‬ ‫אלא כהסדר מתוך ייאוש‪ ,‬אבל הוא בוא יבוא‪.‬‬

‫‪311‬‬


‫לפני כמה ימים תבע מאתנו כך אבנר בדיחי‪ ,‬אבא של גיל‪ ,‬קצין השריון שנפל חלל ברמאללה‪,‬‬ ‫בשם המשפחות השכולות‪ .‬כך הוא אמר‪" :‬אנו פונים אל העם הזה‪ ,‬אל אלופיו ואל מנהיגיו‪,‬‬ ‫ומבקשים‪' :‬תהיה הארץ ראויה לבניה ולבנותיה שנפלו בעבורה‪ ,‬בעבורנו‪ ,‬וראויה לבניה‬ ‫ולבנותיה שחיים בה‪ .‬עשוה למדינה של הגינות‪ ,‬צדק ושוויון'‪ .‬אני פונה אליכם ‪ -‬כך אמר ‪-‬‬ ‫דווקא בימים קשים של מלחמה אין‪-‬סופית‪ ,‬ימים של דאגה ותסכול‪ ,‬ימים שבהם התקווה‬ ‫לפעמים חומקת‪ .‬אפשרו לנו להרגיש שהקורבן הנורא הזה‪ ,‬אינו לשווא‪ ,‬איננו עוד שם על לוח‬ ‫הזיכרון‪ ,‬אלא כל אחד ואחד מהבנים הוא אחד ויחיד לציבור כולו‪".‬‬ ‫יצחק רבין היה בכיר בניה של ישראל‪ ,‬שעלה כקורבן‪ .‬אחד ויחיד לציבור כולו‪ .‬לזכר מנהיגה‬ ‫של האומה‪ ,‬לזכר גיל בדיחי ולזכר כל קורבנות המלחמה והשלום אנחנו נשבעים‪ :‬נעשה את‬ ‫המדינה הזאת למדינת מופת של הגינות‪ ,‬צדק ושוויון‪ ,‬למקום של תקווה‪ ,‬לחברה של‬ ‫אכפתיות ואנושיות‪ ,‬למען נהיה אנחנו החיים ראויים לקדושת נתינתם‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫בשם ממשלת ישראל‪ ,‬אדוני ממלא‪-‬מקום ראש הממשלה ושר החוץ‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫שר החוץ שמעון פרס‪:‬‬ ‫כבוד נשיא המדינה‪ ,‬יושב‪-‬ראש הכנסת‪ ,‬משפחת רבין היקרה‪ ,‬נכבדי‪ ,‬ככל שחולפים הימים‬ ‫קשה יותר להבין איך זה קרה לנו שעלה מתוכנו רוצח מחליא‪ ,‬מחבר מרעים‪ ,‬ושלח ידו בחייו‬ ‫של ראש ממשלת ישראל‪ .‬קשה לנו להשלים עם מציאות שנשללה ממנה יד מובילה ומנוסה‪,‬‬ ‫ידו של יצחק רבין עליו השלום‪.‬‬ ‫אנו חיים בחסר כפול זה‪ ,‬חסר של השלמה וחסר של מנהיג‪ .‬ככל שהזמן עובר והפרספקטיבה‬ ‫מעמיקה‪ ,‬ניתן לראות את יצחק במלוא שיעור קומתו‪ ,‬בשלל גווניו‪ ,‬כאדם‪ ,‬כמנהיג‪ .‬יצחק רצה‪,‬‬ ‫בראשית דרכו‪ ,‬להיות מהנדס מים‪ .‬זה נראה לו כהולם את תקופתו‪ ,‬ישראל של התיישבות‬ ‫ותלמים‪ .‬זה עורר את נטיותיו לתכנן כדי להיטיב‪ ,‬ביודעו שהקרקע קבועה והמים ניתנים‬ ‫להובלה‪ ,‬הרי שבאמצעותם אפשר לקבוע מיפוי ארץ ולהפריח שממה‪ .‬ומכאן ל"כדורי"‪ ,‬שבו‬ ‫התבלט מיד כתלמיד מצטיין‪ .‬אבל מה שהוא רצה לא הסתייע בידו‪ ,‬ולמה שהוא נועד לא ניתן‬ ‫היה לצפות מראש‪ .‬הוא נועד למבחן כפול‪ ,‬מרתק וכבד‪ :‬לנהל מערכות צבאיות‪ ,‬להוביל‬ ‫תהליכים מדיניים‪ .‬שני הדברים הללו‪ ,‬שיש בהם רצף הגיוני‪ ,‬עומדת בהם גם סתירה מוכחת‪.‬‬ ‫מפקד צבאי זו תכונה אחת‪ ,‬ומנהיג מדיני זו תכלית אחרת‪.‬‬ ‫להיות מפקד צבאי פירושו לבנות כוח בסבלנות ברזל לאורך תקופה ממושכת‪ ,‬לאמן אלפי‬ ‫אנשים שבועות ושנים כדי לעמוד במבחן הקרב שמשכו קצר וקצוב‪ .‬עליו להפיק מכוננות ‪-‬‬ ‫הסתערות; מרוחב היריעה ‪ -‬מיקוד ביעד‪ .‬לדחות נושאים רבים ולהתרכז בעיקר‪ .‬להחזיק‬ ‫ברסן הפיקוד ביד אמונה‪ ,‬ולמצות אחידות מכוחות משולבים‪ .‬מפקד צבאי חייב בהערכת‬ ‫מצב נכונה‪ ,‬אף שהיא כוללת שטחים מתים ואירועים בלתי מפוענחים‪ ,‬וכמסקנה ממנה לשער‬ ‫היכן מרוכזים כוחות האויב ולקבוע היכן יימצאו כוחותינו כדי להביא ניצחון מפורש וחד‪-‬‬ ‫משמעי‪ .‬על המפקד לקבוע אסטרטגיה בקוויה הגדולים וטקטיקה בפרטיה הזעירים‪ .‬עליו‬ ‫להפעיל כוחות מתוחכמים‪ ,‬להפגין כושר תנועה זריז‪ ,‬לרקום תחבולות בלתי שגרתיות‪ ,‬לנצח‬ ‫על כל התווים ועל כל הכלים‪ ,‬להשליט משמעת ולטפח מורל‪ ,‬להעז כדי לגרום מקסימום‬ ‫אבדות לאויב ולהיזהר כדי למנוע אבדות לכוחותינו‪ .‬גורל מערכה צבאית תלוי‪ ,‬על כן‪ ,‬במידה‬ ‫רבה‪ ,‬בכושרו של המפקד‪ .‬עליו לעמוד בראש ולסחוף את פקודיו אחריו‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬בשעת מלחמה העם מאוחד יותר מתמיד‪ .‬הוא מזדהה עם הצבא ומעניק אשראי‬ ‫למפקדיו‪ .‬הברירה של חיים ומוות מעלה לשיא את הסולידריות של האזרחים‪ .‬יצחק הוכיח‬ ‫עצמו כמנצח מעולה על המצבים‪ ,‬על האנשים ועל הכלים‪ ,‬והיה למנצח נערץ‪ .‬שונים הדברים‬ ‫בתחום המדיני‪ .‬להיות מדינאי מחייב לבנות כוח ולהשתדל שלא להזדקק לו‪ .‬לדעת שהיעד‬ ‫שלפניו הוא עומד אינו בר‪-‬חלוף ואינו חד‪-‬משמעי‪ .‬להבין שהשגת שלום כרוכה בקשיים רבים‪.‬‬ ‫שמירה על קיום השלום בעולם של תמורות ויעדים לאומיים משתנים זקוקה ליצירתיות בלתי‬

‫‪312‬‬


‫פוסקת‪ .‬מדיניות היא מירוץ מכשולים אין‪-‬סופי במצב של חצי גמר‪ ,‬והוא מתגלגל ומפתיע כפי‬ ‫שהחיים עצמם רצים לפעמים מהנהר לים‪ ,‬ולפעמים מהים לנהר ותמיד מלאי הפתעות‪.‬‬ ‫מדיניות אינה הירואיקה‪ .‬היא ניסיון ליישב דעת בין דעות שונות‪ .‬אין דבר קשה יותר בחיים‬ ‫משותפות מדינית וזוגיות אנושית‪ .‬קשה מאוד לקיים חיים בלעדיהם‪ ,‬ולא ניתן לקיימם ללא‬ ‫פשרות‪ .‬אך מי שדוגל בכבוד האדם‪ ,‬חייב לדגול בכבוד זולתו‪ .‬וכדי לכבד את הזולת צריך‬ ‫להעדיף הבנה על פני ניצחון‪ .‬מדיניות כרוכה בצניעות והיא חסכונית בתרועות‪ .‬היא קוראת‬ ‫להתמדה גם כאשר היא מתסכלת‪ ,‬ויש לתחזק אותה באמצעות איפוק לאומי ורגישות בין‪-‬‬ ‫לאומית בדרך שתמיד יימצאו לה עוררין‪ .‬במדיניות‪ ,‬הפשרות רבות מההכרעות‪ .‬ההימנעויות‬ ‫תכופות מהיוזמות‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן היא זקוקה להעזה לא פחות מאשר לשיקול דעת‪ .‬היא‬ ‫חייבת לשנות מצבים‪ ,‬לא רק לשקף אותם‪ .‬אם מלחמה מביאה את העם להתאחד‪ ,‬שלום‬ ‫מאפשר לו להתפלג מחדש‪ .‬השקפות סותרות‪ ,‬בשורות מגוונות‪ ,‬הרגלים שבאים ממוצא‬ ‫שונה‪ ,‬באים לידי ביטוי ברמקולים גדושי ביקורת ומושמעים כאלטרנטיבות זרויות פיתויים‪.‬‬ ‫בשעת מלחמה אמצעי התקשורת בדרך הטבע מאופקים יותר‪ .‬הם מבליטים פטריוטיות‬ ‫ואפילו מסכימים לצנזורה מרצון‪ .‬בעת שלום בדרך הדמוקרטית אין חוסכים בשבט הביקורת‬ ‫והמדינאים מתוארים‪ ,‬כל עוד הם בחיים‪ ,‬כ"פוליטיקאים" נעדרי חוט שדרה וצמאי כותרות‬ ‫מחמיאות‪ .‬והאמת היא שאם בראש האסטרטגיה עומד הניצחון‪ ,‬הרי שביסוד המדיניות מצויה‬ ‫הפשרה‪ .‬הניצחון הוא זה המאפשר פשרה‪ ,‬שהיא ביסוד קיום חיי אדם וקיום כבוד האדם‪.‬‬ ‫גם בתחום זה הוכיח יצחק את עצמו כמדינאי בחייו‪ ,‬המוכן לשאת במחיר המדינאות‪ .‬הוא ידע‬ ‫את הסכנות שבשדות הקרב‪ ,‬אבל גם טעם את ההסתה ואת הקנאה שבשדרות הפוליטיקה‪.‬‬ ‫הוא גילה נכונות‪ ,‬הקרבה וכושר עמידה כאחד‪ .‬כאילו התמזגו בו איפוק בשל ותמימות טרייה‪.‬‬ ‫הוא היה מסוגל להידלק כמפקד ולהתרסן כמדינאי‪ .‬גם ביודעו שלא ניתן להשיג סביב שולחן‬ ‫המשא‪-‬ומתן את אשר ניתן להשיג בשדה הקרב‪ ,‬הוא לא פסק מלחפש שולחן שיש לו‪ ,‬כפי‬ ‫שנהג לומר‪ ,‬ארבע רגליים‪.‬‬ ‫כמצביא הוא זכה לתהילה‪ .‬כמדינאי הוא התנסה בהשמצה‪ .‬והכדורים שפילחו את לבו‪ ,‬פילחו‬ ‫את לב עמנו שידע לעמוד הן במערכה צבאית וידע לשמור גם על הגחלת של השלום‪ .‬ידענו‬ ‫ניצחונות ולמדנו שניצחון הוא דבר חולף אם אין בעקבותיו שלום‪ .‬נוכחנו שאפשר לרצוח‬ ‫מדינאי גדול‪ ,‬לפצוע גם את נפשה של אומה‪ .‬ועדיין השלום מצפה להובלה וזקוק למוביל‪ ,‬כי‬ ‫חפצי חיים אנו ולאו דווקא סרבני פשרה‪.‬‬ ‫ראיתי את יצחק בשעת הכרעה צבאית וראיתיו בשעת ברירה מדינית‪ .‬שניהם היו קשים‬ ‫כשאול‪ .‬אבל ראיתיו בהיר בהכרעה ונחוש בפשרה‪ .‬אני זוכר כמה קשה היה‪ ,‬למשל‪ ,‬לומר‬ ‫לחוסיין‪ ,‬מלך ירדן‪ ,‬שנחזיר לו כל טיפת מים‪ ,‬כל רגב אדמה‪ ,‬נקפיד על מלוא זכויותיו בהר‪-‬‬ ‫הבית‪ ,‬ושנעשה זאת בעיניים פקוחות ובהתחשבות מרבית‪ ,‬אפילו ליטול מים משלנו כדי‬ ‫לפגוש מכסה שהובטחה לשכנינו מהמזרח‪ .‬ידעתי כמה קשה היה ליצחק ללחוץ את ידו של‬ ‫ערפאת‪ .‬ואכן‪ ,‬במדשאות הבית הלבן‪ ,‬לאחר שהוא לחץ את ידו‪ ,‬הוא פנה אלי ולחש באוזני‪:‬‬ ‫"עכשיו תורך"‪ ,‬משל הוא זה עתה עבר שבעת מדורי גיהינום ועכשיו הגיע תורי‪.‬‬ ‫רבים ביקרו את הסכמי אוסלו‪ .‬היום מן הסתם מספרם עלה‪ .‬אבל אין זו אותה הביקורת‪ .‬שוב‬ ‫אין תובעים לחזור למצב שהיה קיים לפני אוסלו‪ ,‬כלומר‪ ,‬לכבוש מחדש את עזה ואת יהודה‬ ‫ושומרון וליטול אחריותנו לקיומם‪ ,‬ניהולם ורווחתם של התושבים‪ ,‬שמאז אוסלו מספרם כמעט‬ ‫הוכפל‪ .‬שוב פחת מספרם של אלה הטוענים לארץ‪-‬ישראל השלמה‪ .‬ידענו שארץ‪-‬ישראל‬ ‫שלמה גיאוגרפית‪ ,‬תהיה שבורה דמוגרפית‪.‬‬ ‫פחת מספרם של זחוחי הדעת ההיסטורית‪ ,‬הסבורים שנגזר עלינו לשלוט על עם אחר‪ ,‬בניגוד‬ ‫לרצונו‪ ,‬בהתעלמות מגודלו‪ ,‬ולטעון שזה המשך המורשת המוסרית של העם היהודי‪ .‬מותר‬ ‫להוסיף ולקטר‪ .‬אך אנו ממשיכים גם להתגבר‪ .‬והיום‪ ,‬אני מעריך שרוב העם מוכן לאמץ את‬

‫‪313‬‬


‫חזונו של הנשיא בוש‪ ,‬הדוגל בפתרון של שתי מדינות לשני עמים‪ .‬כאשר העם הפלשתיני‬ ‫יהנה מעצמאות ומדינת ישראל תוכל לשכון לבטח בגבולות בני הגנה ומוכרים בעולם‪ .‬מי‬ ‫שמסתכל אחורה יכול לראות‪ ,‬שלמרות כל הקשיים‪ ,‬עשינו מרחק מאז ימי אוסלו‪ ,‬וכי למרות‬ ‫האינתיפאדות הבאנו עליה‪ ,‬הצמחנו משק‪ ,‬התחזקנו בכושרנו הביטחוני‪ ,‬ובאוסלו הוכח‬ ‫הקשר שבין מדיניות לכלכלה‪.‬‬ ‫לאחר הסכם אוסלו צמח המשק שלנו באופן חסר תקדים‪ .‬יצחק ידע למצות מזה שינוי‬ ‫בעדיפויות הלאומיות – חינוך בראש‪ ,‬שוויון ותשתיות בהמשך‪ .‬למדנו היום מחדש שקשר זה‬ ‫לא ניתן לניתוק‪ .‬המצב המדיני משפיע שוב על המצב הכלכלי‪ ,‬לצערנו‪ ,‬הפעם במהופך‪ .‬ומי‬ ‫שמסתכל קדימה יכול לראות שמתהווה כאן מזרח תיכון אחר‪ :‬או מזרח תיכון של נשק גרעיני‪,‬‬ ‫או מזרח תיכון חדש של שלום כלכלי ‪ -‬שלום שראשיתו היה בקמפ‪-‬דייוויד‪ ,‬המשכו היה‬ ‫באוסלו ופרקו יגיע עם סיום הסכסוך עם הפלשתינים וסיכול הסכנה מבגדד‪.‬‬ ‫הברירה היא חדה‪ ,‬היא כואבת‪ ,‬אך בלתי נמנעת‪ .‬כך היא הייתה וכך היא נותרה‪ .‬ועל כן‬ ‫בזוכרנו את יצחק – כמצביא במערכות ישראל וכמדינאי ביעדיה העתידיים ‪ -‬אנו מודעים כמה‬ ‫קשה היה וכמה קשה יהיה לעמוד באלה‪ ,‬ועד כמה מורגש חסרונו כמדינאי שהקדים את זמנו‬ ‫ונרצח על‪-‬ידי מי שנחשב היום באומה כולה כפושע שאין לו מחילה‪.‬‬ ‫תרומתו של יצחק תיחרת בהיסטוריה לא כמוצג במוזיאון‪ ,‬אלא כסמל חי לעתיד גדול‬ ‫המסתתר מאחורי האופק ומחכה לעמנו לנוע לעברו‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬ ‫היו''ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫תודה רבה לממלא‪-‬מקום ראש הממשלה ושר החוץ‪.‬‬ ‫אחרון הדוברים ‪ -‬יושב‪-‬ראש אופוזיציה‪ ,‬חבר הכנסת יוסי שריד‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫יוסי שריד )מרצ( ‪:‬‬ ‫כבוד נשיא המדינה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬משפחת רבין ‪ -‬שבע שנים בלי אבא יצחק‪ ,‬שנתיים‬ ‫בלי אמא לאה‪ ,‬קרואים נכבדים‪.‬‬ ‫שבע שנים מאז הרצח‪ ,‬שבע השנים הרעות‪ ,‬ככתוב‪" :‬ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות‬ ‫הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות"‪ .‬אנחנו לא זקוקים ליוסף‪ ,‬לצפנת פענח‪ ,‬כדי‬ ‫שיפענח לנו את החלום‪ ,‬כי אצלנו זה לא חלום‪ ,‬אצלנו זאת מציאות מרה‪ .‬שבע השנים‬ ‫הרעות‪ ,‬מאז הרצח‪ ,‬אכלו את השנים הטובות שלפני הרצח‪ ,‬אכלו והשכיחו אותן‪ .‬היו כאן‬ ‫שנים טובות‪ ,‬ובעיקר שנים שנשאו איתן הבטחה גדולה ורוח גדולה‪ .‬היו כאן שנים טובות והן‬ ‫עוד ישובו‪ .‬לפני שבע שנים נרצח יצחק רבין כי הוא היה הפושע הכי גדול של אוסלו‪ ,‬ראש‬ ‫וראשון לפושעי אוסלו‪ .‬בכל הכבוד לכל השותפים האחרים‪ ,‬בלי רבין לא היה אוסלו‪ .‬לא רימו‬ ‫אותו ולא הערימו עליו‪ .‬הוא ידע בדיוק מה שהוא רצה והוא ידע בדיוק מה שהוא קיבל‪ .‬אם‬ ‫מישהו כאן רוצה לחקור את פושעי אוסלו ולהעמידם לדין‪ ,‬הוא יצטרך לזמן גם את יצחק רבין‪,‬‬ ‫להוציא לו צו הבאה ‪ -‬ממש הביאס קורפוס‪ .‬יצחק רבין היה עבריין סדרתי‪ .‬לאחר פשע אוסלו‬ ‫הוא התכוון לבצע עוד פשע‪ ,‬יש על כך עדויות מוסמכות ‪ -‬וגם אני עצמי עד‪.‬‬ ‫לא רק שהיה מנוי וגמור אתו לסיים את הכיבוש בשטחים‪ ,‬הוא גם זמם לסגת מכל רמת‪-‬‬ ‫הגולן‪ .‬אני רק יכול להביע את צערי על כך שהפשע הזה‪ ,‬פשע דמשק‪ ,‬לא יצא אל הפועל‪ .‬לו‬ ‫התרחש‪ ,‬ייתכן מאוד שכל פני האזור היום היו שונים לחלוטין‪ ,‬אולי באמת זה היה מזרח‬ ‫תיכון חדש‪.‬‬

‫‪314‬‬


‫איך זה קרה שדווקא יצחק רבין‪ ,‬מר ביטחון‪ ,‬היה האיש הראשון ואולי האחרון לפי שעה‬ ‫שבאמת ובתמים רצה לכונן כאן שלום כולל תמורת כל הוויתורים המתחייבים‪ .‬אני חושב‬ ‫שאני יודע מה קרה‪ ,‬אני יודע כי שמעתי מפיו‪ .‬רבין היה סבור שלאחר עשרות שנים של‬ ‫מלחמה לא תהיה עוד הכרעה בכוח‪ .‬הוא היה סבור שאסור למתוח יתר על המידה את‬ ‫עצביה ואת שריריה של אומה קטנה שעומדת על נפשה שנות דור ועוד דור‪ .‬לאחר כל כך‬ ‫הרבה שנים של חוגרים הגיעה השעה לפתח‪ .‬מוכרחים לנסות‪ ,‬אבל ברצינות‪ ,‬עוד לפני‬ ‫שהעצבים מרוטים כליל והשרירים מתעייפים; מוכרחים לנסות‪ ,‬לא כדי לצאת לידי חובה אלא‬ ‫כדי למלא חובה; לא כדי לחשוף‪ ,‬כביכול‪ ,‬את פניו האמיתיות של האויב אלא כדי לשנות את‬ ‫פני האויב‪ ,‬לשנות את פני המציאות‪ .‬והוא ניסה‪.‬‬ ‫מה היה קורה אילו ואלמלא; מה היה קורה אלמלא נרצח יצחק רבין‪ ,‬מה היה המצב עכשיו‪:‬‬ ‫האם גם אתו היינו נשטפים בדם כפי שנשטפנו בשנתיים האחרונות‪ ,‬או שהוא היה מצליח‬ ‫בכל זאת למנוע את הפורענות מבעוד מועד‪ .‬אני לא יודע להשיב‪ ,‬אין לי תשובה ברורה‪ .‬דבר‬ ‫אחד בטוח‪ :‬יצחק רבין היה אומר לנו את האמת‪ .‬הוא לא היה מספר לנו מעשיות‪ .‬הוא לא‬ ‫היה אומר דבר אחד ומתכוון לדבר אחר‪ ,‬ומבצע דבר שלישי‪ .‬הוא לא היה טוען שיש לו‬ ‫תוכנית לשלום ולביטחון בלי לתת לנו סימנים לקיומה של התוכנית הזאת ולסיכוייה‪ .‬הוא‬ ‫בוודאי לא היה מסכים להוביל מדיניות של רגל אחת‪ .‬רבין כבר ידע שמדיניות חד‪-‬נס‪ ,‬חד‪-‬‬ ‫רגל‪ ,‬רק כוח‪ ,‬לא תצלח‪ .‬מדיניות‪ ,‬הוא ידע‪ ,‬מוכרחה לצעוד על שתי רגליים – רגל צבאית‪,‬‬ ‫אבל באותה עת ממש גם רגל מדינית‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬הרצח של יצחק רבין היה הרצח המושלם‪ .‬אומנם לא פעם אמרנו שהאיש‬ ‫נרצח‪ ,‬אבל לא נרצחה דרכו ‪ -‬אבל אלה היו בעיקר מליצות‪ .‬למעשה‪ ,‬מוכרחים להודות‪ ,‬גם‬ ‫הדרך נרצחה‪ .‬יורשיו של רבין לא היו ממשיכי דרכו‪ .‬הם נטשו בהדרגה את הדרך‪ ,‬עד‬ ‫שטושטשה ונעלמה והעלתה קוצים‪ .‬וגם השותף של רבין‪ ,‬יאסר ערפאת‪ ,‬תעתע ותעה בדרך‬ ‫עד שהפנה לה עורף ובגד בה‪.‬‬ ‫את יצחק רבין רצח אדם אחד‪ ,‬כאשר רבים עוצמים עיניים או מסבים את מבטם‪ .‬את דרכו של‬ ‫יצחק רבין רצחו רבים‪ ,‬רבים וגם קרובים‪ ,‬בעיניים לגמרי גלויות ופקוחות‪ ,‬והם אפילו לא‬ ‫מסבים את המבט‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אין ברירה אלא לומר ביושר‪ ,‬האותיות של הסכמי אוסלו מתו ‪ -‬הן עכשיו‬ ‫אותיות מתות‪ .‬אבל הרוח של הסכמי אוסלו לא מתה‪ ,‬יום יבוא והיא תתעורר‪ .‬משולחן‬ ‫הדיונים באנו ואל שולחן הדיונים נשוב‪ ,‬והשולחן הזה תמיד‪ ,‬בכל זמן‪ ,‬יעמוד על בסיס של‬ ‫סוף הכיבוש וסוף הטרור‪ ,‬של הכרה הדדית ושל שתי מדינות לשני עמים‪ .‬מנהיגים באים‬ ‫ומנהיגים הולכים‪ ,‬אבל השקפת היסוד הזאת לעולם עומדת‪ ,‬כי אין בלתה‪ .‬האם יש כאן‬ ‫מישהו שבאמת ממשיך לחשוב במושגים של ארץ‪-‬ישראל השלמה‪ ,‬ועדיין משלה את עצמו‬ ‫ששלטון על עם אחר יחזיק מעמד? האם יש כאן מישהו שראה אי‪-‬פעם מלחמה שלא‬ ‫הסתיימה בהידברות ובפשרה?‬ ‫הימין הלאומני הישראלי‪ ,‬המשת"פים שלו מבית ויאסר ערפאת שיתפו פעולה וגרמו לנו‬ ‫להפסיד את קרב אוסלו‪ .‬אבל כל העולם יודע שאת המערכה ננצח‪ ,‬כי רק השקפת העולם‬ ‫שלנו נשארה שלמה ובתוקף‪ .‬אבל כל זה כבר יקרה קרוב לוודאי בלי המנהיגים של עכשיו‪,‬‬ ‫אצלנו ואצלם‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬דרכו של יצחק רבין לא הייתה רק דרך מדינית וביטחונית‪ .‬זאת הייתה דרך‬ ‫חיים‪ ,‬דרך של מושגים וערכים‪ ,‬וגם אותה רצחו‪ .‬לא היינו זקוקים לזמן וגם לא היינו זקוקים‬ ‫להשוואה כדי לדעת מי הוא יצחק רבין ומה היה שיעור קומתו‪ .‬אני זוכר איך תמיד‪ ,‬אבל‬ ‫תמיד‪ ,‬ברגע של מבחן הוא קיבל על עצמו את האחריות‪ ,‬גם כאשר לא היה אחראי‪ .‬מעולם‬ ‫לא התחמק ולא השתמט ולא האשים אחרים ולא הפיל תיק על איש‪ ,‬וכשתקן לא שמר על‬ ‫זכות השתיקה ולא טען לא ידעתי‪ ,‬לא הייתי מעורב‪ .‬יצחק רבין היה כאן האיש האחרון‬

‫‪315‬‬


‫שהתפטר מתפקיד‪ ,‬ולא סתם תפקיד‪ ,‬כאשר לא היה מוכן לגלגל האשמה לפתחו של קרוב‬ ‫משפחה ולפתחם של עוזרים ויועצים‪ .‬הכול עליו‪ ,‬הכול על ראשו‪ ,‬לטוב ובעיקר לרע‪ .‬רבין היה‬ ‫כאן האיש האחרון לדוגמה אישית‪ ,‬ובלי דוגמה אישית העולם שלנו חוזר להיות תוהו ובוהו‪.‬‬ ‫הארץ הזאת משחיתה את דרכיה; לא הארץ אוכלת את מנהיגיה‪ ,‬אלא מנהיגיה אוכלים את‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שבע שנים להירצחו של ראש ממשלה בישראל‪ .‬ב‪ 4-‬בנובמבר ‪ 1995‬כמו‬ ‫נמחקה ישראל באחת ממפת המדינות המתוקנות‪ .‬הצבע שלנו על המפה התחלף כצבע פניו‬ ‫של הקורבן‪ ,‬שהדם הולך ואוזל בעורקיו‪ .‬בכל פעם‪ ,‬בכל יום זיכרון‪ ,‬מכאן‪ ,‬מהדוכן הזה‪ ,‬אני‬ ‫רואה לנגד עיני את יצחק רבין יושב בכיסא הזה ממול‪ ,‬כאשר פניו סמוקות‪ ,‬אתם זוכרים‪,‬‬ ‫לפעמים סמוקות מרוגז‪ ,‬לפעמים סמוקות מקוצר רוח ולפעמים מביישנות‪ .‬אני גם זוכר אותו‪,‬‬ ‫עומד בפתח המליאה הזאת‪ ,‬שם בקצה‪ ,‬עומד ומעשן סיגריה‪ ,‬מחכך יד ביד‪ ,‬שקוע בצרות‬ ‫ובדאגות‪ ,‬כאילו כל משא העולם על כתפיו‪.‬‬ ‫כל האולם הזה רואה אותך עכשיו‪ ,‬יצחק‪ ,‬כל הנוכחים כאן היום רואים אותך‪ ,‬כי אתה המת‬ ‫הכי חי בתוכנו‪ ,‬אתה המת הכי חי בתולדות ישראל החדשה‪.‬‬ ‫לו היה נופל עכשיו חושך על האולם הזה‪ ,‬היו ניבטות פניך באמצע האולם והן לבנות בתוך‬ ‫החושך‪ ,‬כל כך לבנות – לבנות כי אתה מת‪ ,‬ולבנות כי בכנסת הזאת אולי יותר מבכל מקום‬ ‫אחר הלבינו את פניך‪ .‬לכן‪ ,‬דמותך תרדוף את הבית הזה ותבעת אותו עד שתנוח הארץ‬ ‫והמנהיג האהוב גם הוא ינוח‪ .‬אדוני‪ ,‬תודה‪.‬‬ ‫היו''ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫תודה רבה ליושב‪-‬ראש האופוזיציה‪.‬‬ ‫אדוני המזכיר‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫מזכיר הכנסת אריה האן‪:‬‬ ‫בבקשה‪ ,‬לקום‪ .‬כבוד הנשיא‪.‬‬

‫‪316‬‬


‫‪64‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעות מרצ‪ ,‬חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬‬ ‫בל"ד‪-‬תע"ל וחרות להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל נתוני‬ ‫המדד הגבוה‪ ,‬הגידול במספר העניים במדינה והשביתות במשק;‬ ‫ההסכמה למתווה בוש‪ ,‬המוביל למדינה פלשתינית‪ ,‬וההחלטה‬ ‫להימנע מהעמדתו של מרואן ברגותי למשפט בבית דין צבאי‬ ‫‪ 21‬באוקטובר ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬ראשית דבר‪ ,‬אני רוצה להתייחס לסוגיה שהועלתה‬ ‫כאן על‪-‬ידי חבר הכנסת וילן‪ ,‬הנוגעת לאירועים של הימים האחרונים ביהודה ובשומרון בעניין‬ ‫המאחזים‪.‬‬ ‫כולנו מחויבים לשלטון החוק‪ .‬הרי זו אמירה שלעתים נשמעת כל‪-‬כך שחוקה‪ ,‬אבל ככל שהיא‬ ‫תישמע יותר‪ ,‬כך ייטב‪ .‬כולנו מחויבים כאזרחי המדינה‪ ,‬ובוודאי כמחוקקים כאן בבית הזה‪,‬‬ ‫לעשות הכול‪ ,‬כדי ששלטון החוק יישמר במדינת ישראל‪ ,‬ולא לגלות איזה ביטוי כלשהו של‬ ‫סלחנות כלפי עבירות על החוק‪ .‬ובוודאי ובוודאי כולנו צריכים לגנות כל ביטוי של עבירות של‬ ‫אלימות‪ ,‬אם אלימות מילולית‪ ,‬או אם אלימות פיזית‪ ,‬כלפי שוטרים‪ ,‬כלפי חיילים‪ ,‬כלפי מי‬ ‫שנשלחו למלא פקודה לאכוף את החוק‪ .‬אחרי האמירה הזאת יש עוד ערך נוסף שאני חושב‬ ‫שחשוב שנשים מול עינינו‪ .‬במצבים כל כך מורכבים כמו זה שאנחנו נתונים בו בימים‬ ‫האחרונים בסוגיית המאחזים‪ ,‬נכון שחובת הממשלה‪ ,‬חובת רשויות החוק לאכוף את החוק‪,‬‬ ‫אבל בקלות אפשר להגיע לעימותים שמראש ניתן היה לצפות שנגיע אליהם ואפשר היה‬ ‫למנוע אותם‪ .‬השאלה היא‪ ,‬מה המטרה‪ .‬אם המטרה היא לאכוף את החוק ‪ -‬כולנו בעד‪ ,‬אבל‬ ‫גם אכיפת החוק צריכה להיעשות בשכל‪ ,‬בתבונה‪ ,‬בשיקול דעת‪ .‬אני חייב לומר שאני חי‬ ‫בתחושה שאני לא משוכנע שכל שיקול הדעת הזה הופעל כראוי כאשר בוצע מה שבוצע‬ ‫בימים האחרונים בחוות‪-‬גלעד‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫מה אמרו ראש הממשלה ושר הביטחון בעניין הזה?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני חייב לומר‪ ,‬חבר הכנסת אריאל‪ ,‬מה שאני מצפה לו‪ ,‬כולנו היינו צריכים לצפות לו‪ :‬שלא‬ ‫תתקבלנה החלטות כשמראש ניתן היה לדעת בבירור שזה ייגמר כמו שזה ייגמר וזה יהיה‬ ‫כרוך בעימותים אלימים כמו שזה היה‪ ,‬בלי להצדיק את העימותים האלימים האלה ובלי‬ ‫להצדיק את מי שהשתמש בכוח הזרוע כלפי חיילים או שוטרים‪.‬‬ ‫מיכאל קליינר )חרות ‪ -‬התנועה הלאומית(‪:‬‬ ‫אדוני השר‪ ,‬רק משפט אחד‪ ,‬אלה אנשים שביום רביעי התפנו מרצונם‪.‬‬

‫‪317‬‬


‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חבר הכנסת קליינר‪ ,‬מדבריך היה לי הרושם שאתה לא ממש תומך בעמדת הממשלה‪ ,‬נכון?‬ ‫נתרשם עכשיו מעמדת השר‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫כאשר מדובר בסוגיה שעלתה פה בהקשר הזה אני חייב לומר שנדהמתי לשמוע טענה שעד‬ ‫עכשיו לא ברור לי מנין היא באה‪ ,‬שחיילי צה"ל ושוטרים נקראו לחלל שבת משום פיקוח נפש‪.‬‬ ‫איזה פיקוח נפש יש פה‪ ,‬לכל הרוחות? זה פיקוח נפש? לפנות אנשים זה פיקוח נפש? להציל‬ ‫חיי אדם זה פיקוח נפש‪.‬‬ ‫אבשלום וילן )מרצ(‪:‬‬ ‫מי אמר שזה פיקוח נפש? אף אחד לא אמר שזה פיקוח נפש‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני רוצה לומר לך‪ ,‬חבר הכנסת אבו וילן‪ ,‬הלוואי שאתה וחבר הכנסת רשף הייתם מגלים‬ ‫אותה נחישות‪ ,‬אותה להיטות‪ ,‬נציות‪ ,‬אקטיביזם‪ ,‬עוצמה ותקיפות כאשר לא היה מדובר על‬ ‫העניין הזה‪ ,‬אלא כאשר היה מדובר על עבריינות בנייה במגזר הערבי‪ ,‬כאשר היה מדובר על‬ ‫הפרות גסות של החוק מצד אחר של המתרס‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫אתה שר גזען‪ .‬מה זאת אומרת?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫לפתע פתאום גילינו שיש לנו בשמאל אנשים אקטיביסטים‪ ,‬אנשים תקיפים‪ ,‬אנשים אמיצים‪,‬‬ ‫אנשים קשוחים‪ ,‬אנשים נמרצים‪ .‬איפה הייתם עד היום? מה הצביעות הזאת‪ ,‬באמת? מה‬ ‫ההתחסדות הזאת?‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫אף ערבי לא התנחל‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫מה הצביעות הזאת? מה ההתחסדות הזאת?‬ ‫צלי רשף )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫השר נוה‪ ,‬תענה לי‪ :‬מה המליץ ראש הממשלה לשר הביטחון?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אתם במחנה השמאל‪ ,‬שבכל הזדמנות מטיפים כאן בלא הרף לזה שאנחנו צריכים לנהל‬ ‫משא‪-‬ומתן תחת טרור ומשא‪-‬ומתן תחת אש‪ ,‬לשבת עם אויבינו‪ ,‬לשבת ולהידבר עם רוצחינו‪,‬‬ ‫כאשר מגיעים לסוגיה שבה אולי צריך להידבר עם יהודים‪ ,‬עם אזרחים ישראלים ‪ -‬שאני לא‬

‫‪318‬‬


‫מצדיק את התנהגותם ‪ -‬כדי למנוע עימות‪ ,‬זה לא‪ .‬למה? כי צריך לכבד את החוק‪ .‬משא‪-‬ומתן‬ ‫עם אויבינו כן‪ ,‬אבל כאשר מדובר באזרחי ישראל שאולי הידברות נוספת אתם הייתה מונעת‬ ‫את מה שקרה שם‪ ,‬זה לא‪ .‬למה? כי זה לא תואם את השקפת עולמכם‪.‬‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫איזו דמגוגיה זאת‪ ,‬אדוני השר‪.‬‬ ‫טלב אלסאנע )רע"ם(‪:‬‬ ‫האם אתה מייצג את המתנחלים? את מי הוא מייצג? אני רוצה לדעת‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫חבר הכנסת אלסאנע‪ ,‬אם אתה תגלה אותו להט שאתה מגלה פה לגבי הצורך להרוס בנייה‬ ‫בלתי חוקית בנגב‪ ,‬אני מציע לך לעלות לפה ולדבר בהגינות‪ .‬כאשר זה יקרה תהיה לך זכות‬ ‫מוסרית לדבר על אכיפת החוק ועל שלטון החוק‪.‬‬ ‫כל עוד זה לא קורה‪ ,‬אין לך שום זכות מוסרית כלשהי לדבר כאן בבית הזה על אכיפת החוק‬ ‫ועל שלטון החוק‪ .‬כי מי שתומך בעבריינות ומי שתומך בעבירות על החוק‪ ,‬מי שתומך בבנייה‬ ‫בלתי חוקית אין לו שום זכות מוסרית ושום זכות פוליטית להטיף איזה מוסר למישהו בכל מה‬ ‫שנוגע לשלטון החוק במדינת ישראל‪ .‬הוויכוח האמיתי‪ ,‬בואו נודה בכך‪ ,‬הוא לא בשאלת חוות‪-‬‬ ‫גלעד‪ .‬הוויכוח האמיתי שקיים בציבור הישראלי וגם כאן בבית הזה הוא על כל גורל היישובים‬ ‫ביהודה ובשומרון ועל עתיד יהודה ושומרון‪.‬‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫זו עמדתכם‪ ,‬אז בואו‪ ,‬תאמרו זאת בריש גלי‪.‬‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫אנחנו אומרים את זה כל הזמן‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אתם הרי הייתם מעדיפים ש‪ 250,000-‬יהודים לא יחיו שם‪ .‬זוהי עמדתכם‪ ,‬אז בואו תאמרו‬ ‫זאת בריש גלי‪ .‬נתפסתם לעניין המאחז בחוות‪-‬גלעד‪ .‬העמדה האמיתית שלכם היא שלו זה‬ ‫היה תלוי בכם‪ ,‬לו ידכם הייתה על מתג ההחלטה מה לעשות‪ ,‬אתם הייתם יוצאים לקווי ‪1967‬‬ ‫פחות או יותר‪ ,‬ומפנים משם את היישובים היהודיים‪ ,‬גם את מעלה‪-‬אדומים וגם את אריאל‪.‬‬ ‫אני לא יודע מה עם שכונותיה הצפוניות של ירושלים‪ ,‬לא שמעתי את עמדתכם עד הרמה‬ ‫הזאת‪ .‬זו האמת‪ ,‬אז קודם כול נמקם את הדברים בפרופורציה הנכונה‪.‬‬ ‫אני חייב לומר שבדבר אחד הסכמתי עם חבר הכנסת וילן‪ ,‬ואני במקומו לא הייתי מעלה את‬ ‫הטיעון הזה‪ ,‬אבל אני שמח שהוא העלה אותו‪ ,‬שהגענו למצב הכלכלי במדינת ישראל בראש‬ ‫ובראשונה כתוצאה מהמצב הביטחוני‪ .‬אכן נכון‪.‬‬

‫‪319‬‬


‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫מי אשם במצב הזה?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫כאשר האופוזיציה מדברת פה בדמגוגיה כזאת ובלהט כזה על המצב הכלכלי‪ ,‬ראוי להזכיר‬ ‫שמדינת ישראל נקלעה למשבר כלכלי כל כך עמוק קודם כול כתוצאה ממתקפת הטרור‬ ‫הפלשתינית שלה אנחנו נתונים ביתר שאת בשנתיים האחרונות‪ .‬זו האמת‪.‬‬ ‫האשם מחאמיד )רע"ם(‪:‬‬ ‫בגלל המצב המדיני‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫כביכול‪ ,‬מפני שלממשלה אין אופציה מדינית ‪ -‬ובגלל דרכה המדינית של הממשלה אנחנו‬ ‫סובלים מבחינה ביטחונית וסובלים מבחינה כלכלית‪ .‬אני רוצה לשאול ‪ :‬אנחנו אשמים?‬ ‫זהבה גלאון )מרצ(‪:‬‬ ‫התשובה היא כן‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫הרי אתם אלה שהצעתם לערפאת כמעט את הכול‪ ,‬לא אתם אישית‪ ,‬כמובן‪ ,‬אבל הגוש‬ ‫שאתם חלק ממנו‪.‬‬ ‫אורי יהודה אריאל )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫אתם אישית‪.‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אתם הצעתם לערפאת כמעט את הכול‪ ,‬ותשובתו של ערפאת הייתה‪ :‬דם ואש ורצח‪ .‬אז‬ ‫אנחנו אשמים? בסופו של דבר אתם חלק מהקונספציה השגויה הזאת‪ ,‬שאם נביא לפה את‬ ‫ערפאת ואת כנופיית הטרור שלו מתוניס‪ ,‬יהיה עם מי לעשות שלום‪ .‬אז אנחנו אשמים? אני‬ ‫מציע לך להיזהר בפעם הבאה לפני שאתה מעלה את הטיעון הביטחוני‪ ,‬אני אשמח אם‬ ‫תעשה זאת‪.‬‬ ‫אבשלום וילן )מרצ(‪:‬‬ ‫ ‪ - -‬ויכוח אם ערפאת אשם ‪ - - -‬ערפאת אשם‪.‬‬‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫מעבר לעניין הביטחוני ומעבר למציאות הטרור‪ ,‬שבוודאי יש לה השלכה מרכזית על המצב‬ ‫הכלכלי‪ ,‬רצה הגורל‪ ,‬במקרה שלנו המר‪ ,‬שהמציאות הכלכלית שאנחנו נתונים בה מושפעת‬ ‫גם ממשבר בכלכלה העולמית‪ ,‬במיוחד בשוק הטכנולוגי‪ .‬זה משפיע באופן מיוחד על הכלכלה‬ ‫הישראלית בגלל החלק של השוק הזה בכלכלה הישראלית‪ ,‬שיחסית הוא גבוה מהרבה‬

‫‪320‬‬


‫מקומות אחרים בעולם‪ ,‬ובגלל מה שקרה בכל מה שנוגע לירידה החדה בשווי חברות ההיי‪-‬‬ ‫טק‪ .‬הדברים הללו והשילוב של הגורמים האלה בוודאי השליכו ועדיין משליכים השלכות‬ ‫קשות מאוד על הכלכלה שלנו‪ .‬זה גורם להשלכות על התקציב‪ ,‬לירידה חדה בהכנסות‬ ‫המדינה‪ .‬הדברים שדיברנו עליהם גורמים כמובן לעליה גדולה מאוד בהוצאות שלנו‪ ,‬בעיקר‬ ‫בהוצאות הביטחון שלנו‪ ,‬ולעליה גדולה בחוב הציבורי של מדינת ישראל‪ .‬כל הדברים האלה‬ ‫מביאים אותנו למצב הכלכלי שבו אנחנו נמצאים‪.‬‬ ‫הממשלה מצדה במצבים כאלה נדרשת כמובן לקבל החלטות קשות ולא נעימות ולא‬ ‫פשוטות‪ ,‬ואחת ההחלטות המרכזיות שכל ממשלה הייתה צריכה לקבל בעת כזאת ובנסיבות‬ ‫כאלה היא לקצץ קיצוץ חד ודרסטי בהוצאותיה‪ ,‬וזה בדיוק מה שהממשלה עושה‪ .‬אפשר‬ ‫כמובן להתווכח תמיד עד אין‪-‬סוף‪ ,‬וכמובן שהאופוזיציה תמיד תמלא את תפקידה בעניין הזה‪.‬‬ ‫אפשר להתווכח עד אין‪-‬סוף על סדרי העדיפויות הפנימיים בקיצוץ הזה‪ .‬אבל אין חולק על כך‬ ‫שאכן קיצוץ כזה צריך לבוא וצריך להיעשות‪ ,‬משום שהמשימה העיקרית שלנו כרגע‪ ,‬לפני‬ ‫שנוכל לדבר על צמיחה במשק‪ ,‬היא קודם כול להביא לריסון בהוצאות הממשלה מול‬ ‫הגורמים האלה שציינתי‪ ,‬כדי להגיע לרמה כלשהי של יציבות‪ ,‬כדי להגיע למצב שחלילה לא‬ ‫נהיה עדים להידרדרות חמורה ומסוכנת נוספת בכלכלה הישראלית‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬עוד מלה אחת‪ .‬אני לא רוצה להתייחס לסימפתיה הזאת שפתאום גילה‬ ‫חבר הכנסת מחאמיד לעניין העירקי‪ ,‬זה דבר שאולי אפילו לא שווה להתייחס אליו‪ .‬אני‪ ,‬אגב‪,‬‬ ‫חושב שאתה גורם נזק גדול מאוד לעצמך ולציבור שאתה מייצג; בדרך הזאת אתם הולכים‬ ‫ומבודדים את עצמכם אל מחוץ למחנה כאשר אתם צריכים לייצג פה ציבור של אזרחי‬ ‫המדינה‪ ,‬ולבוא ולדבר על כך במונחים שאתה דיברת על הפגישה בין ראש הממשלה לבין‬ ‫הנשיא האמריקני ‪ -‬הדבר הזה תמוה‪.‬‬ ‫יש דיווח על אירוע ביטחוני נוסף‪ ,‬אני מניח שעוד מעט יהיו פרטים נוספים‪ .‬זה צריך להחזיר‬ ‫את כולנו לפרופורציה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני חייב לומר‪ ,‬שבניגוד לדברים שנשמעו פה‪ ,‬ראש הממשלה באופן‬ ‫אישי‪ ,‬בכמה ישיבות שהשתתפתי בהן‪ ,‬מקדיש זמן רב ומאמץ רב כדי לקדם נושאים שהוחלט‬ ‫עליהם‪ ,‬הנוגעים להקצאת התקציבים לפיתוח המגזר הערבי בישראל‪.‬‬ ‫אם אתם באמת רוצים לנקוט פה גישה עניינית‪ ,‬ולא גישה דמגוגית שלא משרתת את הציבור‬ ‫שאתם אמורים לייצג אותו‪ ,‬מתיימרים לייצג אותו‪ ,‬אני מציע שתלמדו קודם לכן את העובדות‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אדוני ראש הממשלה‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬כולנו יושבים כאן כמובן בצלו‬ ‫של האירוע הקשה שאירע בצומת כרכור לפני שעות אחדות‪ .‬עוד פיגוע נתעב שאחראי לו‬ ‫הטרור הפלשתיני‪ ,‬ואני חושב שהפיגוע הקשה הזה צריך להכניס את כולנו בבית הזה‬ ‫לפרופורציה‪ ,‬להחזיר אותנו למסלול של הראייה הנכונה את המציאות שבה אנחנו נמצאים‪,‬‬ ‫ושל סדרי העדיפויות הנכונים‪.‬‬ ‫כאשר מדובר בימים האחרונים במיוחד בסוגיות שונות‪ ,‬אני חושב שהפיגוע הזה צריך‬ ‫להחזיר את כולנו למודעות שהסוגיות שבהן אנחנו כל כך התווכחנו בשצף קצף בימים‬ ‫האחרונים ושסביבן התלהטו כל כך הרוחות ‪ -‬לא זה האתגר האמיתי‪ ,‬לא אלו המשימות‬ ‫האמיתיות שצריכות להיות מול עינינו בימים אלה‪ ,‬אלא העובדה שאנחנו עדיין ניצבים‬ ‫במלחמה מול טרור פלשתיני‪ ,‬שבניגוד לדברי הרהב שנשמעו פה גם בדקות האחרונות‪,‬‬ ‫לטרור הפלשתיני הזה אחראי יאסר ערפאת‪ ,‬אחראית כנופיית הטרור שנמצאת לצדו‪ .‬אנחנו‬ ‫נמצאים במלחמה הזאת ואנחנו צריכים להיות מאוחדים ככל האפשר במלחמה הזאת ולא‬ ‫למצוא את עצמנו כפי שמצאנו את עצמנו בימים האחרונים‪ ,‬שוקעים בוויכוחים בסוגיות שהן‬ ‫לא הסוגיות העיקריות שצריכות לעמוד מול עינינו‪.‬‬

‫‪321‬‬


‫אני חושב שזו עוד סיבה אחת חשובה שבגינה צריכה הכנסת להסיר‪ ,‬כמובן‪ ,‬מעל סדר יומה‬ ‫או לדחות את הצעות האי‪-‬אמון שמונחות כאן על סדר היום‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם הירשזון‪:‬‬ ‫תודה רבה‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬רבותיי‪ ,‬אנחנו נעבור לשלוש הצבעות על הצעת סיעות מרצ‪ ,‬חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬‬ ‫תע"ל וחרות להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪26‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪5‬‬

‫אנחנו עוברים להצבעה הבאה על מדיניות הממשלה בתחום המדיני והחברתי‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫‪18‬‬ ‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‬‫נגד‬ ‫‪2‬‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬ ‫אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על ההצעה השלישית ‪ -‬ההסכמה למתווה בוש‪ ,‬המוביל‬ ‫למדינה פלשתינית‪ ,‬וההחלטה להימנע מהעמדתו של מרואן ברגותי למשפט בבית‪-‬דין צבאי‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪3‬‬ ‫בעד הצעת סיעת חרות להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת חרות להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪322‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪7‬‬


‫‪65‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעות מרצ‪ ,‬האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל‬ ‫ביתנו וחד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש‬ ‫הממשלה בשל עמדת שרי הממשלה בעניין פינוי המתנחלים‬ ‫על‪-‬ידי אנשי כוחות הביטחון; ההוראות לפינוי המאחזים‬ ‫והשלכותיהן על ערכי הציונות והיהדות; ומדיניות ראש הממשלה‬ ‫ביחס לכל תהליך מדיני עם הפלשתינים ועם המדינות השכנות‬ ‫‪ 28‬באוקטובר ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אולי כדאי להזכיר את מה שילדים לומדים בכיתה א'‪.‬‬ ‫אנחנו חיים כאן‪ ,‬במדינת ישראל‪ .‬מדינה יהודית‪ ,‬מדינת העם היהודי‪ .‬זו ארצנו‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל‬ ‫היא שלנו‪ .‬יש בה מיעוטים שעל‪-‬פי עקרונות מגילת העצמאות שלנו אנחנו מכבדים את‬ ‫זכויותיהם כאזרחים‪ ,‬אבל קודם כול זו מדינה יהודית‪ ,‬קודם כול זו ארצנו‪ ,‬זה איננו כיבוש‪ .‬זו‬ ‫ארץ שזכותנו עליה‪ ,‬זו ארץ שיש לנו זכות לחיות בה בכל מקום ובכל פינה‪ .‬אין דבר כזה‬ ‫שיישוב יהודי יהיה דבר בלתי חוקי כאשר ממשלת ישראל מחליטה עליו‪ .‬כל יישוב יהודי‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬המוקם על‪-‬פי החלטות ממשלה‪ ,‬הוא חוקי על‪-‬פי כל אמת מידה‪ ,‬אמת מידה‬ ‫מוסרית וגם על‪-‬פי אמת מידה של המשפט הבין‪-‬לאומי‪ .‬אני מוכן לתת לכל אחד הרצאה‬ ‫בנושא‪ .‬זה אולי שורש הבעיה ושורש הוויכוח האמיתי‪ ,‬מעבר לכל הדמגוגיה והבריונות‬ ‫המילולית שנשמעה פה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני חייב לומר שאני בוש ונכלם מול‬ ‫ההתבטאויות שהיו כאן בשעה שיש כאן ממשלה ויש כאן ראש ממשלה שעושה לילות כימים‬ ‫כדי להציל חיי אדם‪ ,‬כדי להגן על חיי ילדים‪ ,‬גם על חיי הילדים שלך‪ ,‬חבר הכנסת כנעאן‪.‬‬ ‫לילות כימים הוא עושה כדי שהחברים שלך מאש"ף לא יפעילו פה טרור‪ .‬הוא עושה פה לילות‬ ‫כימים ויש לכם עזות מצח וחוצפה לדבר כך ללא בושה על ראש ממשלה בישראל‪ ,‬שעושה‬ ‫לילות כימים כדי להגן על חיי אזרחינו‪ ,‬להגן על ילדינו? איזו בושה זאת‪ ,‬לאיזה שפל הגעתם‬ ‫בכנסת ישראל של מדינת ישראל‪ .‬איזו בושה זאת‪.‬‬ ‫אני חייב לומר‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שכאשר אני שומע את הדברים שהושמעו פה קודם לכן‪,‬‬ ‫אני מבין ומצדיק את החוק שעבר פה‪ ,‬שבעזרת השם יביא לכך שחברי כנסת כאלה לא יוכלו‬ ‫לכהן יותר בכנסת ישראל‪ .‬מי שתומך בטרור לא יוכל לכהן יותר בכנסת ישראל‪ ,‬כי זו מדינה‬ ‫דמוקרטית‪ ,‬אבל מדינה שלא מוכנה לאבד את עצמה לדעת‪ ,‬שיהיו בתוכה חברי כנסת‬ ‫שמוכנים לצאת נגד המדינה‪ ,‬כשהם אמורים להיות חברים בכנסת שלה‪ .‬במקום לדאוג‬ ‫לאזרחי ישראל הערבים‪ ,‬הם דואגים לאויבי ישראל‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני רוצה להתייחס גם לדברים שנאמרו קודם לכן‬ ‫בסוגיית המאחזים‪ .‬כולנו יכולים להסכים על כך שכל פעילות בלתי חוקית‪ ,‬אם היא נעשית‬ ‫בניגוד לחוק ובניגוד להוראות‪ ,‬ראויה לגינוי‪ .‬אני חושב שאנחנו יכולים להסכים על כך שאין‬ ‫שום רשות ושום סמכות לשום אזרח בישראל‪ ,‬ולא משנה מה השקפת עולמו ומה תפיסתו‪,‬‬ ‫להרים יד על שוטר או על חייל‪ ,‬אבל דבר אחד ראוי גם הוא לגינוי ‪ -‬תופעת ההסתה שיש כאן‬ ‫נגד ציבור שלם של אזרחים ישראלים‪ ,‬של תושבים ביהודה ובשומרון‪ .‬זה דבר שצריך להיות‬ ‫תמרור אדום לכולנו‪ .‬מנין באה ההסתה הזאת? היא באה מפיהם של אלה שמתיימרים להיות‬

‫‪323‬‬


‫אבירי שלטון החוק‪ ,‬אבירי חופש הדיבור‪ ,‬אבירי הצדק ויפי הנפש‪ .‬הם מסיתים נגד ציבור‬ ‫שלם בישראל‪ ,‬נגד תושבים ביהודה ושומרון‪.‬‬ ‫אני שומע לא פעם ולא פעמיים באיזה ביטויי גנאי מדברים פה‪ ,‬למשל‪ ,‬על מי שגר ביישוב‬ ‫איתמר או על מי שגר ביישוב תפוח‪ ,‬ואני רוצה לומר לכם‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי‬ ‫הכנסת‪ ,‬שהיום אנחנו קוברים שניים מתושבי היישובים הללו‪ :‬סגן‪-‬משנה מתן זגרון בן ‪22‬‬ ‫מאיתמר‪ ,‬ורב‪-‬סמל עמיהוד חסיד‪ ,‬בן ‪ ,33‬מתפוח‪ ,‬שהשאיר אחריו חמישה ילדים יתומים‪.‬‬ ‫שניהם חיילים שחירפו את נפשם‪ .‬אנחנו משתמשים במלים הגבוהות האלה‪ ,‬אבל הם באמת‬ ‫חירפו את נפשם אתמול ומצאו את מותם בפיגוע הנתעב והנפשע שהיה סמוך לאריאל‪ .‬הם‬ ‫תושבי תפוח ואיתמר‪ ,‬שאתם כל היום וכל הלילה עוסקים רק במסע שיסוי והסתה נגדם‪.‬‬ ‫הגיע הזמן שנחזור לאמות מידה ציוניות שפויות‪ ,‬שאפשר יהיה לקיים ויכוח בלי לעסוק‬ ‫בהסתה פרועה של קבוצה אחת נגד רעותה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬זה נכון גם כאשר מדובר בתקציב המדינה‪ .‬מי‬ ‫שמתבונן בתקציב המדינה‪ ,‬יכול לראות שהנחנו על שולחן הכנסת את הצעת התקציב‬ ‫לקריאה ראשונה‪ ,‬שכוללת גזירות וקיצוצים שחלים באופן שווה על כל אזרחי מדינת ישראל‪,‬‬ ‫בין שהם גרים בתפוח ובין שהם גרים בתל‪-‬אביב‪ ,‬בין שהם גרים באיתמר ובין שהם גרים‬ ‫בחיפה‪ .‬אולי זה לא נראה לכם‪ ,‬למה זה לא נראה לכם? הרי מה שמציק לכם באמת‪ ,‬אבל אין‬ ‫לכם היושר האינטלקטואלי להגיד‪ ,‬הוא לא עוד כמה לירות או כמה שקלים שנותנים ליישובים‬ ‫האלה‪ .‬מה שמציק לכם באמת הוא שיש ‪ 250,000‬יהודים שחיים שם‪ .‬הייתם רוצים שתהיה‬ ‫שם מדינה ערפאתית‪ ,‬מהנהר עד ה"קו הירוק" לשעבר‪ .‬זה מה שהייתם רוצים באמת‪.‬‬ ‫שמעלה‪-‬אדומים תרד‪ ,‬שאריאל תרד‪ ,‬אולי גם שהשכונות הצפוניות של ירושלים תרדנה‪ ,‬ואם‬ ‫זה תלוי בחבר הכנסת ברכה‪ ,‬אולי נחזור לגבולות ‪ .'47‬אולי זה מה שהייתם רוצים‪.‬‬ ‫הוא רוצה את זכות השיבה‪ ,‬שמשמעותה הריסתה של מדינת ישראל‪ ,‬ועל כך יש קונסנסוס‬ ‫רחב כמעט משמאל ומימין‪ ,‬בכל מה שנוגע למחנה הציוני בישראל‪ .‬זו האמת שצריך לזכור‬ ‫בלהט ההסתה והשיסוי נגד תושבי יש"ע‪.‬‬ ‫אני חייב לומר‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬דבר נוסף בהקשר הזה‪ .‬אין לי ספק ‪ -‬וזה‬ ‫כלל שצריך להישמר ‪ -‬שכל מי שגר ובונה את ביתו באיזשהו מקום‪ ,‬ולא משנה אם הוא יהודי‬ ‫או ערבי‪ ,‬חייב לעשות זאת על‪-‬פי החוק ולא יכול לקחת את החוק לידיו‪ .‬לא משנה אם זה‬ ‫יהודי שעושה זאת בשומרון או ערבי שעושה זאת בגליל‪ .‬חוק אחד לכולם‪ ,‬ואני מצפה מכם‬ ‫שתשמיעו את קולכם באותה מידה; אבל כנראה שאין לכם היושר האינטלקטואלי לעשות את‬ ‫זה‪.‬‬ ‫אני חייב לומר דבר נוסף בעניין השבת‪ .‬השבת יקרה לכולנו‪ ,‬גם למי שלא שומר שבת‪.‬‬ ‫השבת היא אחד מהערכים היקרים לעם היהודי‪ ,‬גם למי שלא מקפיד על שמירת השבת‪ .‬אני‬ ‫חייב לומר באופן אישי‪ ,‬כמי שיש לו גרסא דינקותא‪ ,‬שאני ודאי נמנה עם מי שמייחסים‬ ‫חשיבות רבה מאוד לערכה של השבת בשמירתו של העם היהודי במהלך השנים‪ ,‬במהלך‬ ‫הגלות וגם כאן במדינת ישראל ובארץ‪-‬ישראל‪ .‬לכן אין ספק‪ ,‬שהתופעה שבה חיילים התבקשו‬ ‫להיערך לפעילות ולהתחיל פעילות בעיצומה של השבת הייתה שגיאה שלא הייתה צריכה‬ ‫להתרחש‪ .‬לא היה מדובר פה באיזה פיקוח נפש‪ ,‬שרק בגינו מותר היה לדרוש מחיילים למלא‬ ‫פקודה לחלל שבת‪ .‬אני אומר זאת בשם ראש הממשלה ובשם הממשלה‪ .‬הלקח מהעניין הזה‬ ‫יילמד ותופעות מן הסוג הזה לא יתרחשו יותר בעתיד‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬המצוקה העיקרית שגורמת לצעקנות משמאל היא‬ ‫שאין להם אלטרנטיבה‪ .‬אין להם אלטרנטיבה‪ .‬דרכם נוסתה‪ ,‬הם הביאו לפה את ערפאת ואת‬ ‫כנופיית הטרור שלו מתוניס‪ ,‬חתמו אתו על הסכם אוסלו‪ ,‬ואת מחיר הדמים אנחנו משלמים‬ ‫בשנתיים האחרונות‪ .‬מי שאמור היה להיות שותף לשלום והתחייב לראש הממשלה יצחק‬ ‫רבין‪ ,‬זכרו לברכה‪ ,‬להתנער מטרור ולהכיר במדינת ישראל‪ ,‬הפנה את הרובים שהוא קיבל‬

‫‪324‬‬


‫מידי ישראל‪ ,‬כחלק מן ההסכם הזה‪ ,‬נגד ילדינו ונגד אזרחינו‪ .‬אני חושב שאין היום איש‬ ‫בישראל‪ ,‬גם אם הוא לא נמנה עם המחנה שאני נמנה עליו‪ ,‬שבאמת מאמין שאפשר לעשות‬ ‫שלום עם ערפאת‪ ,‬אולי חוץ מכמה חברי כנסת‪ ,‬שיש להם השקפות הזויות‪.‬‬ ‫אני חייב לומר‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬שזו הבעיה העיקרית‪ .‬אנחנו נמצאים‬ ‫עכשיו בשעה עדיין קשה‪ ,‬של מלחמה מול טרור‪ .‬המלחמה הזאת‪ ,‬כפי שראינו בשבוע‬ ‫האחרון פעמיים‪ ,‬עדיין לא הסתיימה‪ .‬במלחמה הזאת אנחנו צריכים להתרכז‪ ,‬והלוואי ובשעה‬ ‫זאת יכולנו באמת להתעלות מעל כל חילוקי הדעות ומעל כל המחלוקות‪ .‬יכול להיות שזה‬ ‫יבוא‪ .‬אם וכאשר יהיה פרטנר פוליטי לשלום או למשא‪-‬ומתן‪ ,‬אם וכאשר נגיע לשלב שבו‬ ‫אפשר לשבת מסביב לשולחן‪ ,‬לא רק להילחם בטרור‪ ,‬אלא גם לשבת ולדבר‪ ,‬ויהיה שם‬ ‫פרטנר אמיתי‪ ,‬נידרש להכרעות‪ .‬אז‪ ,‬יש להניח באופן טבעי‪ ,‬שיהיו בבית הזה חילוקי דעות‬ ‫לגבי מה צריך לעשות ומה המחיר שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לשלם כדי להגיע‬ ‫להסכם הזה‪ .‬אני אומר זאת לכל חברי כאן‪ ,‬מימין ומשמאל‪ ,‬שהגישו את הצעת האי‪-‬אמון‪.‬‬ ‫עדיין לא הגענו לעת הזאת‪ ,‬ואנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה בטרור‪ .‬אנחנו עדיין בעיצומה‬ ‫של השעה‪ ,‬שבה אנחנו עוסקים בהכרעה הצבאית מול הטרור‪ ,‬וזו שעה שבה כולנו חייבים‬ ‫לשלב ידיים במלחמה הזאת ולריב פחות בתוכנו‪.‬‬ ‫אני מבקש‪ ,‬לפיכך‪ ,‬להסיר את ההצעות מעל סדר היום ולדחות את הצעות האי‪-‬אמון‪.‬‬ ‫היו"ר יגאל ביבי‪:‬‬ ‫רבותיי‪ ,‬אנחנו מצביעים על הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בממשלה בעניין‪ :‬עמדת שרי‬ ‫הממשלה בעניין פינוי המתנחלים על‪-‬ידי אנשי כוחות הביטחון‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪6‬‬

‫אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת האי‪-‬אמון של האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו‪ ,‬בנושא‪:‬‬ ‫הוראות לפינוי המאחזים והשלכותיהן על ערכי הציונות והיהדות‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫בעד הצעת סיעות האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫‬‫נגד‬ ‫‬‫נמנעים‬

‫‪7‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪19‬‬

‫הצעת סיעות האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו ניגשים להצעת אי‪-‬אמון של חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד ותע"ל‪ ,‬בעניין‪:‬‬ ‫מדיניותו של ראש הממשלה ביחס לכל תהליך מדיני עם הפלשתינים ועם המדינות השכנות‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪3‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד ותע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‬‫נגד‬ ‫‪5‬‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד ותע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪325‬‬


‫‪66‬‬ ‫תשובת סגן שר החוץ הרב מיכאל מלכיאור להצעה לסדר היום‬ ‫בנושא המצב הדמוגרפי ועתידו של העם היהודי‬ ‫‪ 28‬באוקטובר ‪2002‬‬

‫כבוד היושב‪-‬ראש‪ ,‬מכובדי‪ ,‬עמיתי חברי הכנסת‪ ,‬כבוד השר‪ ,‬הרב הלפרט מעלה פה נושא‬ ‫שהיה צריך להיות נדון בפורום קצת יותר גדול והיה צריך להיות בראש סדר היום הלאומי של‬ ‫מדינת היהודים‪ ,‬אבל לצערי זה לא כך‪ .‬הדברים שהרב הלפרט אמר‪ ,‬אפשר להיכנס אליהם‬ ‫אחד‪-‬אחד ועם רובם אני מסכים‪ .‬צריך להיזהר לפעמים עם סטטיסטיקות‪ ,‬גם אם אלה‬ ‫סטטיסטיקות נוחות‪ ,‬כי יש תשובות לזה‪ .‬אני מניח שהרב הלפרט מכיר את זה‪ ,‬כי אם על כל‬ ‫‪ 200‬יהודים אורתודוקסים‪ ,‬הלוואי שכך והלוואי שירבו‪ ,‬היו יוצאים בעוד ארבעה דורות‬ ‫‪ ,8,000‬איך יכול להיות שאנחנו נמצאים עכשיו במצב הזה‪ ,‬כשאנחנו יודעים שלפני כמה‬ ‫דורות כל היהודים היו אורתודוקסים?‬ ‫אני לא מדבר על השואה‪ .‬אני מדבר על כל אלה שצאצאיהם גרים היום בארצות‪-‬הברית‬ ‫וברחבי העולם‪ ,‬וגם אבות אבותיהם לפני ארבעה דורות היו אורתודוקסים‪ .‬עובדה שהם‬ ‫נמצאים היכן שהם נמצאים‪ ,‬ולכן הטיעון והסטטיסטיקה לא מעניינים אותי‪ .‬מעניין אותי כל‬ ‫יהודי ויהודי‪ .‬אני יכול לספר לרב הלפרט‪ ,‬שאפילו במקום כמו סקנדינביה‪ ,‬עם אחוז כה גדול‬ ‫של התבוללות‪ ,‬אפשר להציל קהילה יהודית אם עושים את הדבר שנחוץ ביותר לדעתי‪ .‬אין‬ ‫פה שום קסמים אלא רק דבר אחד‪ :‬חינוך יהודי‪ .‬זה הדבר היחיד ואין פה משהו אחר‪ .‬אני‬ ‫בעצמי באתי לקהילה שעמדו לסגור אותה‪ .‬נשארו ‪ 20‬ילדים בסך הכול בכל מערכות החינוך‪,‬‬ ‫והפכנו את זה‪ ,‬אמנם לא במספרים גדולים‪ 98% .‬מכל הילדים היום מקבלים חינוך יהודי‪ .‬לא‬ ‫מספיק‪ ,‬אבל בכל זאת הם מצטרפים לתנועת "בני עקיבא"‪ ,‬הם פעילים‪ ,‬יש‪ ,‬ברוך השם‪,‬‬ ‫תפילות כל יום והחיים היהודיים מתחזקים‪ .‬המפתח הוא נושא החינוך‪ ,‬ולכן הצבעת באמת‬ ‫בדברים אמיתיים על כך שאנחנו לא זועקים‪ .‬אנחנו הופכים להיות עם נכחד‪ ,‬וכל עם אחר‬ ‫שהוא עם בריא ולא רוצה להתאבד ומאבד אנשים במספרים כאלה‪ ,‬צועק את הצעקה הזאת‬ ‫בראש חוצות‪.‬‬ ‫אנחנו חייבים עקרונית לשנות את היחס בינינו לבין יהדות העולם‪ .‬זה לא רק שאנחנו זקוקים‬ ‫לעזרה כלכלית‪ ,‬פוליטית וכו'‪ ,‬אלא אנחנו חייבים לקחת אחריות כמדינת היהודים כלפי עתיד‬ ‫העולם היהודי‪ .‬אנחנו זועקים לעזרה הזאת ואפשר לעשות את זה‪ ,‬גם במסגרות התקציביות‪,‬‬ ‫הערכיות והחינוכיות שעומדות היום לרשות ממשלת ישראל‪ ,‬אבל לצערנו הדבר לא עומד על‬ ‫סדר היום‪ .‬מדי פעם יש איזה מאמר ומדי פעם עושים משהו‪ .‬יש לנו עכשיו ניסיון עם תוכנית‬ ‫שמאוד מצליחה‪ ,‬וזאת פעם ראשונה שממשלת ישראל נכנסת לשותפות אמיתית עם הגולה‬ ‫בתוכנית שנקראת "תגלית"‪ .‬היא הביאה בשנתיים האחרונות ‪ 34,000‬סטודנטים יהודים‬ ‫מרחבי העולם לביקור חינוכי במדינת ישראל‪ ,‬כשלמעלה מ‪ 70%-‬מהם מצטרפים אחר כך‬ ‫למסגרות יהודיות‪ ,‬דבר שאין לו תקדים‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬בשיא האינתיפאדה‪ ,‬כשכל שאר התוכניות בוטלו‪ ,‬באו למעלה מ‪ 12,000-‬סטודנטים‪,‬‬ ‫ויש לנו הרשמה לחורף של למעלה מ‪ 10,000-‬סטודנטים‪ ,‬למרות המצב הקשה שמרתיע‬ ‫אחרים מלבוא‪ .‬אלה הסטודנטים הכי רחוקים‪ ,‬אבל מתברר שאם מפעילים קצת תקציבים‪,‬‬ ‫הרבה יוזמה‪ ,‬דמיון ומסירות יהודית‪ ,‬אפשר להפוך את הגלגל‪ .‬זאת לא גזירה מן השמים‬ ‫וניתן בידנו לעשות עם זה משהו‪.‬‬

‫‪326‬‬


‫הרב הלפרט העמיד אותי במצב קשה‪ ,‬כי הוא אמר שאני צריך להביא פתרון ולא להעביר‬ ‫לוועדה‪ .‬אין אמצעים אחרים ברשותי‪ ,‬חוץ מהמסירות שלנו לעניין הזה‪ ,‬ואנחנו משתדלים‬ ‫לעשות מה שאפשר בתחום הזה‪ .‬מובן שאפשר לעשות הרבה יותר ואני אשמח לשתף‬ ‫פעולה עם הכנסת בנושא הזה בכל מסגרות הכנסת‪ .‬בכל הזדמנות אני מביא את הדבר בפני‬ ‫ראש הממשלה ובפני שר החוץ‪ ,‬אנשים שאכפת להם מעתיד העם היהודי‪ ,‬ואני חושב שכל‬ ‫הנושאים שהרב הלפרט העלה פה מאוד ראויים לדיון מעמיק בנושא ‪ -‬מה כנסת ישראל‬ ‫יכולה לעשות למען עתיד העם היהודי? אם זאת לא חובה של כנסת ישראל‪ ,‬אני לא יודע איזו‬ ‫חובה יש לה‪.‬‬ ‫מאחר שאני יודע שדיון במליאה הוא לא דבר שבא לעולם‪ ,‬לפחות לא בקדנציה הנוכחית‪ ,‬אני‬ ‫בכל זאת חייב להציע דיון בוועדה‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם הירשזון‪:‬‬ ‫אני לא בטוח שגם דיון בוועדה יהיה בקדנציה הנוכחית‪ ,‬אבל אולי‪.‬‬ ‫סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור‪:‬‬ ‫אני מניח שזה יהיה תלוי באורך הקדנציה‪ .‬אין לי כלים אחרים להציע מעל במה זו‪ ,‬לפי‬ ‫הכללים המקובלים‪ ,‬חוץ מאשר להציע שהעניין יעבור לוועדה‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם הירשזון‪:‬‬ ‫אדוני מציע לוועדת החינוך?‬ ‫סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור‪:‬‬ ‫או לוועדת החינוך או לוועדת העליה והקליטה‪ ,‬שעניין התפוצות נמצא שם‪ .‬מבחינתי ועדת‬ ‫החינוך היא מקום ראוי וטוב וזה לא משנה‪ .‬נעלה את העניין‪ ,‬ויש מה להגיד גם לגבי‬ ‫הדמוגרפיה פה במדינת ישראל‪ .‬זאת אחת מהרבה סיבות שמאוד ראוי שנעשה גם הסכם‬ ‫מדיני‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪327‬‬


‫‪67‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ‪ ,‬שינוי וחד"ש‪-‬רע"ם‪-‬‬ ‫עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל אלימות‬ ‫הממשלה נגד נכים‪ ,‬משפחות חד‪-‬הוריות‪ ,‬גמלאים‪ ,‬ילדים בסיכון‬ ‫ומובטלים; תפקוד הממשלה והצורך בקיום בחירות באופן מיידי;‬ ‫אחריות הממשלה להידרדרות במצב החברתי‪ ,‬המדיני והביטחוני‬ ‫‪ 4‬בנובמבר ‪2002‬‬

‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬ראשית‪ ,‬אני רוצה לפנות אל ראש האופוזיציה היוצא‪,‬‬ ‫לחבר הכנסת יוסי שריד‪ ,‬שזה היה לו נאומו האחרון בתוקף תפקידו כראש האופוזיציה‪ .‬אני‬ ‫חייב לומר ששמעתי את חבר הכנסת שריד ואת חבריו לסיעה עולים כאן מדי שבוע בשבוע‪,‬‬ ‫מנגחים את הממשלה ותוקפים אותה על עניין המשבר הכלכלי‪ ,‬ודבר אחד לא שמעתי מהם‬ ‫והוא השאלה האמיתית‪ :‬למה נקלעה מדינת ישראל למשבר הכלכלי הקשה כל כך שהיא‬ ‫נקלעה אליו?‬ ‫והרי כל אחד יודע‪ ,‬שכאשר החלה מתקפת הטרור הפלשתינית נגדנו באוקטובר ‪,2000‬‬ ‫ההשלכות המיידיות היו קודם כול על הכלכלה בישראל‪ .‬המשבר הכלכלי העמוק שבו אנחנו‬ ‫נמצאים הוא קודם כול תוצאה של מתקפת הטרור הזאת‪.‬‬ ‫ואני תמה‪ ,‬שבוע אחרי שבוע עליתם פה על הדוכן‪ ,‬מאז קמה הממשלה הנוכחית‪ ,‬לא שאלתם‬ ‫את עצמכם את השאלה הזאת? לא אמרתם לעצמכם‪ :‬אולי אין לנו זכות? מדוע החלה‬ ‫מתקפת הטרור הזאת? היא החלה כאשר אתם הייתם שותפים לממשלה שהביאה לפה את‬ ‫ערפאת וכנופיית הטרור שלו מטוניס‪ .‬היא החלה אחרי שבסופו של דבר דחה יאסר ערפאת‬ ‫את ההצעות המרחיקות לכת שאתם הייתם שותפים להן‪ ,‬לנסיגה כמעט לגבולות ‪1967‬‬ ‫ולחלוקת ירושלים והדברים האחרים‪ .‬הוא פתח במתקפת טרור‪ .‬וזו הסיבה העיקרית‪,‬‬ ‫העיקרית‪ ,‬יש עוד סיבות‪ ,‬משבר עולמי ודברים אחרים‪ ,‬אבל זאת הסיבה העיקרית למצב‬ ‫הכלכלי הקשה שבו המדינה נמצאת‪ .‬לא שאלתם‪ ,‬אנשי מרצ‪ ,‬את עצמכם ולו פעם אחת‪ :‬אולי‬ ‫אין לנו זכות לבוא כאן אל הדוכן ולהטיף ולתפוס טרמפ פוליטי וציני על העניים ועל המשבר‬ ‫הכלכלי ועל הגמלאים?‬ ‫ואני רוצה‪ ,‬ברשותך‪ ,‬ראש האופוזיציה היוצא‪ ,‬לפנות גם אל ראש האופוזיציה הנכנס‪ ,‬שאני‬ ‫חייב לומר ‪ -‬כמו רוב אזרחי המדינה‪ ,‬אני חושב ‪ -‬שהייתי שמח לו היה ממשיך לשבת ולשאת‬ ‫באחריותו כשר הביטחון בממשלת האחדות הלאומית‪ .‬הרי בסופו של דבר‪ ,‬במשך ‪ 20‬חודש‬ ‫לערך היינו יחד בממשלה הזאת‪ .‬היינו שותפים לנשיאה בנטל ובאחריות גם בתחום הביטחוני‬ ‫וגם בתחום הכלכלי‪ .‬אני שומע היום‪ ,‬לפני שעות מספר ‪ -‬לא יכולתם לעשות זאת עוד בשבוע‬ ‫שעבר‪ ,‬כי עוד כיהנתם פורמלית כשרים בממשלה ‪ -‬שהגשתם הצעת אי‪-‬אמון בעקבות דוח‬ ‫העוני‪ .‬שאלתי את עצמי‪ :‬האם אני שומע טוב? ‪ 20‬חודש ישבתם אתנו בממשלה‪ ,‬הייתם‬ ‫שותפים לכל ההחלטות‪ ,‬הייתם שותפים מלאים‪ .‬אגב‪ ,‬הדוח הזה‪ ,‬חבר הכנסת בן‪-‬אליעזר‪,‬‬ ‫מתייחס לשנת ‪ ,2001‬בשלהי כהונת ברק והמשך התקופה שבה ישבת אתה וישבו חבריך‬ ‫כשרים בממשלה‪ .‬מנין לכם חוסר ההגינות הציבורי הזה לבוא ולהגיש הצעת אי‪-‬אמון‬ ‫בממשלה על דוח העוני‪ ,‬בממשלה שאתם הייתם שותפים לה‪ ,‬שהייתם חלק ממנה? איפה‬ ‫הייתם‪ ,‬לא הייתם בארץ? לא הייתם כשהייתה ישיבה שבה החליטו את ההחלטות‬ ‫הכלכליות? איפה הייתם? לא הייתם שותפים לזה? אני חייב לומר דבר נוסף בעקבות‬ ‫ההצבעה שלכם בשבוע שעבר‪ .‬ההצבעה שלכם בשבוע שעבר נובעת‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫‪328‬‬


‫מהחלטת ממשלה‪ .‬הממשלה התכנסה ב‪ 30-‬ביולי וקיבלה החלטה על התקציב בקריאה‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫לא זכור לי שבישיבה הזאת ב‪ 30-‬ביולי מפלגת העבודה והעומד בראשה‪ ,‬עם כל הכבוד‬ ‫וההערכה‪ ,‬העלו באיזו צורה את נושא הגמלאים או את נושא ההתנחלויות‪.‬‬ ‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫העלינו‪ .‬אדוני השר‪ ,‬אני הייתי היחיד בוועדה ‪- - -‬‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫בוועדה‪ ,‬יכול להיות‪ .‬אני מדבר על נציגיך בממשלה‪ .‬חבר הכנסת ויצמן שירי‪ ,‬אני יודע שזה‬ ‫כיף לחזור להיות אופוזיציונר ולקרוא קריאות ביניים‪ .‬יכול להיות שהוא הצביע נגד‪ ,‬אבל מאילו‬ ‫סיבות? חברת הכנסת קולט אביטל‪ ,‬את לא היית נוכחת בישיבה‪ .‬אני חייב לומר לך שבכל‬ ‫הישיבה הזאת לא שר הביטחון דאז ולא שר החוץ דאז ולא שרת התעשייה והמסחר דאז ולא‬ ‫שר התחבורה דאז ולא שר החקלאות דאז‪ ,‬אף אחד מהם לא הרים את דגל ההתנחלויות‪.‬‬ ‫מה קרה פתאום? פתאום מפלגת העבודה גילתה שיש במדינת ישראל משבר כלכלי‪ ,‬אחרי‬ ‫‪ 20‬חודש שהם יושבים בממשלה‪ .‬באמת‪ ,‬מה קרה?‬ ‫אני לא מעלה על דעתי שנכון מה שאומרים הפרשנים הפוליטיים‪ ,‬שהכול פוליטיקה פנימית‬ ‫של מפלגת העבודה‪ .‬אני לא מסוגל להעלות את זה על דעתי‪ ,‬שתהיה ציניות כזאת שבגלל‬ ‫עניין פנימי של התמודדות על ראשות מפלגת העבודה‪ ,‬יחשוב מישהו שזה הזמן לעשות‬ ‫משבר ממשלתי‪ .‬אני לא מעלה על דעתי שיכול להיות דבר כזה‪ ,‬כי הרי המדינה נמצאת‬ ‫במשבר כלכלי כל כך קשה‪ ,‬ואתם אנשי מפלגת העבודה הרי יודעים זאת‪ ,‬ישבתם בישיבות‬ ‫ממשלה וקיבלנו החלטות לא קלות‪ ,‬החלטות קשות שהייתם שותפים להן‪ ,‬ואני לא מדבר על‬ ‫התחום המדיני‪-‬הביטחוני; ואתה‪ ,‬שהיית שר הביטחון‪ ,‬נהגת בהן באחריות לאומית רבה לכל‬ ‫אורך התקופה‪ .‬אני מדבר על העניין הכלכלי‪.‬‬ ‫כאשר אני שומע את אנשי מפלגת העבודה בימים האלה‪ ,‬אני חייב לומר שכבר למחרת היום‬ ‫גיליתי שאולי הפרשנים האלה בכל זאת צודקים‪ ,‬משום שלהתנהלות הזאת ולהתנהגות‬ ‫הפתאומית הזאת של מפלגת העבודה אין שום הסבר הגיוני אחר מתקבל על הדעת‪ .‬אני‬ ‫חייב לומר‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬פעם היה תרגיל מסריח‪ .‬המשבר המסריח הזה שנוצר פה‬ ‫בשבוע שעבר ‪ -‬זה באמת משבר שנודפים ממנו ריחות פוליטיים רעים‪ .‬את הביטוי הראשון‬ ‫שלהם כבר ראינו כאשר אחת מסוכנויות האשראי "סטנדארד אנד פורס" הורידה את דירוג‬ ‫האשראי הפנימי של מדינת ישראל‪ ,‬כתגובה מיידית למה שקרה בהרכב הממשלה‪.‬‬ ‫והאחריות המשותפת לכולנו היום‪ ,‬גם אם יש מי שיש להם ביקורת אמיתית על מרכיבים‬ ‫כאלה או אחרים בתקציב‪ ,‬היא להעביר את תקציב המדינה‪.‬‬ ‫דרך אגב‪ ,‬יש חברי כנסת במפלגת העבודה שנהגו באחריות‪ .‬היה אחד שרצה לנהוג‬ ‫באחריות‪ ,‬שר האוצר לשעבר אברהם בייגה שוחט‪ ,‬ואנסתם אותו להצביע נגד‪ .‬אדם שהיה‬ ‫שר אוצר במשך שנים‪ ,‬שאמר בכנות וביושר‪ :‬אני לא אוהב את התקציב הזה‪ ,‬אבל ביושר אני‬ ‫מבקש להצביע בעדו משום שאני מבין‪ ,‬כשר אוצר לשעבר‪ ,‬מה זה יעולל למשק הישראלי אם‬ ‫התקציב הזה לא יעבור‪ .‬אנסתם אותו‪ .‬הפוליטיקה מעל לכול‪ ,‬אנסתם אותו‪ .‬חבר הכנסת‬ ‫אושעיה‪ ,‬למה אנסתם אותו? למה עשיתם את זה?‬ ‫אפי אושעיה )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫משום שאתם הבאתם להרס ‪- - -‬‬

‫‪329‬‬


‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫מה זה "אתם"? המפלגה שלך ישבה אתנו בממשלה עד לפני יומיים‪ 20 ,‬חודש‪ .‬איפה הייתם‬ ‫אז? לא הייתם בממשלה? לא ישבת לצדי בישיבות הנהלת הקואליציה במשך כמעט‬ ‫שנתיים? מה זה "אתם"? יוסי שריד יכול להגיד "אתם"‪ .‬אתם יכולים להגיד "אתם"?‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני חייב לומר שגם אם אנחנו לא אוהבים את כל‬ ‫סדרי העדיפויות ואת כל המרכיבים שיש בתקציב המדינה הזה‪ ,‬האחריות מחייבת אותנו‬ ‫להעביר אותו ולשמור על יעד הגירעון של ‪ 3%‬שנקבע‪ ,‬משום שכולנו יכולים לשער ולהעריך‬ ‫מה יכולות להיות ההשלכות ההרסניות למשק הישראלי אם התקציב הזה לא יעבור‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני רוצה לומר עוד מלה אחת‪ .‬אני לא רוצה יותר מדי להתייחס לדברים‬ ‫שנאמרו פה גם על‪-‬ידי חבר הכנסת דהאמשה‪ ,‬שעבורו‪ ,‬כפי שעולה מפורשות מדבריו‪,‬‬ ‫ממשלת ישראל וממשל בוש זה ציר הרשע‪ ,‬וערפאת וסדאם חוסיין זה הציר של הטובים‪ .‬מי‬ ‫שאומר את זה ומתאר את המצב בצורה הזאת‪ ,‬אין בינינו שפה משותפת שאפשר בכלל לנהל‬ ‫על בסיסה הידברות‪ .‬רוב הציבור במדינת ישראל‪ ,‬לרבות האזרחים הערבים שאתה אמור‬ ‫לייצג‪ ,‬גם הם נפלו קורבן לטרור פלשתיני‪ .‬רוב האזרחים במדינת ישראל‪ ,‬לרבות אלה שאתה‬ ‫אמור לייצג‪ ,‬עלולים גם הם להיפגע אם לעירק יהיה נשק בלתי קונוונציונלי‪ .‬אז אני פשוט לא‬ ‫מבין את מי אתה מייצג פה מעל במת הכנסת‪ .‬לא מסוגל להבין‪ .‬הדרך שאתה מוביל‪ ,‬חבר‬ ‫כנסת דהאמשה‪ ,‬אם חס וחלילה הייתה דרכה של המדינה זה היה מוביל אותנו לאובדן‪ .‬ברוך‬ ‫השם שיש בבית הזה‪ ,‬גם בממשלה ואפילו באופוזיציה‪ ,‬גורמים מספיק אחראים כדי לא‬ ‫ללכת בדרך הזאת‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו נמצאים כרגע בעיצומו של מאמץ קודם כול‬ ‫לגייס בכנסת‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬רוב‪ ,‬כדי להעביר את תקציב המדינה‪ ,‬עם כל הקשיים‪ .‬אני יודע‬ ‫שאתכם‪ ,‬חברי הכנסת ממרצ‪ ,‬זה לא מעניין‪ .‬אתם תוכלו לעלות פה ולדבר דמגוגיה על העוני‪,‬‬ ‫ואם התקציב לא יעבור‪ ,‬אז יהיה עוד יותר רע‪ ,‬ואם יהיה עוד יותר רע‪ ,‬יהיה יותר טוב למרצ‪.‬‬ ‫זה השיקול שלכם‪ ,‬זו הדרך הלניניסטית המוכרת‪ .‬אבל בסופו של דבר‪ ,‬אני מאוד מקווה‬ ‫שיהיו פה מספיק חברי כנסת אחראים שייתנו ידם להעברת תקציב המדינה‪ ,‬והמאמץ הנוכחי‬ ‫שאנחנו נתונים בו הוא מאמץ לייצב קואליציה שיהיה לה רוב בכנסת‪ ,‬ואני מקווה מאוד‬ ‫שהמאמץ הזה יצליח‪.‬‬ ‫אני חייב לומר‪ ,‬אנחנו אנשי הקואליציה הנוכחית‪ ,‬בוודאי המפלגה המובילה בקואליציה‬ ‫הנוכחית‪ ,‬האחרונים שחוששים מבחירות מוקדמות‪ .‬להיפך‪ ,‬אני לפעמים משתאה מה הלהט‬ ‫הזה בקרב חברי מפלגת העבודה ללכת לבחירות מוקדמות‪ .‬מה‪ ,‬הם רוצים במו ידיהם‬ ‫להביא על עצמם התרסקות נוספת‪ ,‬אובדן מנדטים נוספים? הרי אנחנו לכאורה צריכים להיות‬ ‫אלה שנאמר‪ :‬בואו נלך לבחירות‪ ,‬נלך אל העם‪ ,‬ובעזרת השם‪ ,‬כמו שזה נראה עכשיו‪ ,‬נחזור‬ ‫מחוזקים לכנסת ישראל‪ .‬כי הרי אין לכם דרך‪ ,‬אין לכם דרך אלטרנטיבית אמיתית שאתם‬ ‫יכולים להציב בפני הציבור‪ .‬מה תגידו‪ ,‬אוסלו? מה תגידו‪ ,‬חזרה למשא‪-‬ומתן עם ערפאת?‬ ‫מה תגידו‪ ,‬יש לנו הצעה מדינית מהפכנית שנציע לפלשתינים? ‪ -‬לא כל כך ברור לי למי‪ ,‬כי‬ ‫אין כרגע פרטנר‪ ,‬אבל נציע אותה לפלשתינים על‪-‬פי איזה מתווה? ‪ -‬נסיגה לגבולות ‪,1967‬‬ ‫חלוקת ירושלים? זה נשמע מוכר‪ ,‬לא? כן‪ ,‬זה נשמע מוכר‪ ,‬משום שאתם‪ ,‬אנשי מפלגת‬ ‫העבודה‪ ,‬הייתם שותפים לממשלה שכבר ניסתה את זה ונכשלה‪ ,‬תחת מנהיגותו של‬ ‫מנהיגכם הקודם אהוד ברק‪ .‬ניסיתם‪ ,‬נכשלתם‪ ,‬לא היה פרטנר‪ .‬אין פרטנר עד היום הזה‪.‬‬ ‫שמעתי היום את שר החוץ עדיין חולם‪ ,‬עדיין מפנטז על מזרח תיכון חדש‪ .‬מה לעשות‪ ,‬אנחנו‬ ‫חיים במזרח תיכון קשה‪ .‬יש ברוך השם גם מעגל שלום בינינו לבין ירדן‪ ,‬בינינו לבין מצרים‪,‬‬ ‫אבל אנחנו עדיין חיים באיומים קשים‪ ,‬גם בטווח המיידי וגם בטווח הרחוק מאתנו‪ .‬מה‬ ‫האלטרנטיבה? נניח שיש מחר בחירות‪ ,‬מה תגידו לציבור? איזו אלטרנטיבה תציגו לו? תגידו‬ ‫שיש לכם דרך כלכלית אחרת מזו שלממשלה שאתם הייתם שותפים לה שנתיים? תגידו שיש‬

‫‪330‬‬


‫לכם דרך מדינית‪-‬ביטחונית אחרת מזו של ממשלה ששר הביטחון ושר החוץ היו שני הצירים‬ ‫המרכזיים במשולש של המטבחון שהם היו חלק ממנו? והם קיבלו החלטות חשובות‪ ,‬אגב‪.‬‬ ‫היו חילוקי דעות לא מעטים מסביב לשולחן‪ ,‬אני מודה‪ .‬גם לי היו לפעמים פרפרים בבטן‪ ,‬כמו‬ ‫לאנשי מפלגת העבודה‪ ,‬כי היו חילוקי דעות‪ ,‬זה טבעי כשיש שותפות כזאת‪ ,‬אבל גם עשינו‬ ‫ביחד מהלכים חשובים‪ :‬ההחלטה ללכת למבצע "חומת מגן"‪ ,‬ללכת לדרך של הכרעה צבאית‬ ‫מול הטרור‪ ,‬כי אין דרך אחרת‪ ,‬אין מנוס‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬זה הגיע אפילו לידי כך שלא פחות מאשר שר החוץ‬ ‫ומשרד החוץ היו אלה שהפיצו את תיק ערפאת‪ ,‬את אותו תיק שחושף את האחריות של‬ ‫ערפאת לטרור‪ ,‬כי גם הם הבינו שאין ברירה‪ ,‬שצריך לנהל מסע כזה נגד ערפאת בעולם‪.‬‬ ‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫לא אתה אספת את החומר של התיק?‬ ‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫אני אספתי את החומר‪ ,‬אבל הם הפיצו אותו בעולם‪ ,‬אולי בהתחלה למגינת לבם של פרס‬ ‫ואנשיו‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אני מציע לאנשי מפלגת העבודה‪ ,‬באמת עם כל‬ ‫האמפתיה גם לבעיות פנימיות בתוך מפלגה‪ ,‬להתעלות מעל הדברים האלה וקודם כול‪,‬‬ ‫למרות פרישתם מהממשלה‪ ,‬להבין שהציבור שופט את כולנו‪ ,‬קודם כול על‪-‬פי האחריות‬ ‫שאנחנו נגלה עכשיו בהתנהלות הכלכלית שלנו‪ ,‬לפני כל דבר אחר‪ .‬ציינתי קודם‪ ,‬חבר הכנסת‬ ‫שוחט שלא נכחת‪ ,‬שאפשר לא לאהוב את התקציב הזה‪ ,‬ואני יודע שיש לך ביקורת על‬ ‫התקציב הזה‪ ,‬אבל אתה מבין מה הרע יותר‪ ,‬והרע יותר הוא אם לא יאושר התקציב הזה‪ ,‬גם‬ ‫אם יש לך ביקורת ובטן מלאה עליו‪ .‬זו האחריות‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שהייתי מצפה מכל חברי‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו מגיעים לסיכום הדיון כאן‪ ,‬שוב באווירה קשה‬ ‫של הפיגוע הנוסף שאירע בכפר‪-‬סבא‪ ,‬והדבר הזה נותן לנו תזכורת נוספת לכך שאנחנו עדיין‬ ‫נתונים במלחמה מול טרור פלשתיני נפשע‪.‬‬ ‫זה מחזיר אותי‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שנתיים אחורה‪ ,‬כי שמעתי כאן את דבריו של ראש‬ ‫האופוזיציה החדש חבר הכנסת בן‪-‬אליעזר‪ .‬ומה אמר חבר הכנסת בן‪-‬אליעזר? הוא דיבר על‬ ‫השנתיים האלה שבהן מפלגתו הייתה שותפה לממשלה‪ ,‬ואילו אדם זר היה משקיף היום על‬ ‫דיוני הכנסת והיה מקשיב‪ ,‬לרגע היה נדמה לו שפואד היה שר ביטחון שהוא נוכח‪-‬נפקד‪ ,‬הוא‬ ‫לא היה פה בכלל‪ ,‬הוא לא היה בממשלה‪ .‬לא הוא‪ ,‬לא מר פרס‪ ,‬לא היה מטבחון‪ ,‬לא הייתה‬ ‫שותפות‪ ,‬לא היה שום דבר‪.‬‬ ‫אני רוצה לומר לכם‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי הכנסת‪ ,‬ערב הבחירות הקודמות ראש‬ ‫הממשלה אמר בצורה ברורה‪ :‬אני הולך להקים ממשלת אחדות לאומית‪ ,‬כי בשעה הזאת‬ ‫שבה עם ישראל נתון במלחמה מול טרור‪ ,‬זו הממשלה שאולי לערפאת היא הממשלה הרעה‬ ‫ביותר‪ ,‬אבל לעם ישראל היא הממשלה הטובה ביותר‪ .‬אמר וקיים‪ ,‬ולמרות הקשיים הקים את‬ ‫ממשלת האחדות הלאומית‪ .‬זה היה לא קל לפעמים‪ .‬היו חילוקי‪-‬דעות‪ ,‬לא בכל דבר הייתה‬ ‫הסכמה‪.‬‬ ‫אבל לעלות כאן אל הדוכן‪ ,‬ימים ספורים אחרי שפרשת מהממשלה? אני מבין אם יוסי שריד‬ ‫היה נושא נאום כזה‪ .‬הוא היה שנתיים באופוזיציה‪ ,‬הוא לא היה חלק מהשותפות‪ ,‬הוא לא‬

‫‪331‬‬


‫היה חלק מהאחריות‪ ,‬הוא לא היה חלק מהאחדות‪ .‬אתה נושא כאן נאום כאילו שנתיים היית‬ ‫באופוזיציה‪ ,‬לא היית שם בכלל‪.‬‬ ‫יכול להיות‪ ,‬ואני מקווה שזה לא נכון‪ ,‬שגם בשנתיים שבהן היית שר ביטחון התרכזת בעיקר‬ ‫בחיים רמון‪ ,‬בענייני המפלגה‪ .‬אולי זה מה שהציק לך כל הימים האלה ולכן אולי לא שמת לב‬ ‫שהיית חלק מהאחריות הזאת‪ ,‬שהיית חלק מהאחדות הזאת‪ ,‬שהיית חלק מהשותפות הזאת‪.‬‬ ‫בנאומך קודם לכן אמרת שהנה‪ ,‬נכנסנו בפעם הרביעית לג'נין‪ ,‬ואמרת‪ :‬אבל אם הייתי שר‬ ‫ביטחון‪ ,‬אני מניח שהייתי נכנס שוב לג'נין‪ ,‬אבל הייתי מציע אופק מדיני‪ .‬באמת‪ ,‬חוץ ממרכז‬ ‫מפלגת העבודה יש באמת מישהו שלוקח את זה ברצינות? איזה אופק מדיני? עם מי‪ ,‬עם‬ ‫ערפאת? הרי אתה עצמך יודע‪ ,‬הרי היית שם‪ ,‬ישבת בישיבות‪ ,‬הסכמנו ביחד על המתווה‪,‬‬ ‫לאן הולכים‪.‬‬ ‫אתה נושא כאן נאום כאילו היית מנותק לחלוטין שנתיים מכל אחריות‪ .‬אז קצת הגינות‪ ,‬קצת‬ ‫יושר‪ .‬אתה יודע מה‪ ,‬גם קצת צניעות בדרך שבה אתה מדבר אל ראש הממשלה‪ ,‬שהלכת‬ ‫אתו כברת דרך של שנתיים‪ .‬וכששמעתי את נאומך‪ ,‬אני חייב לומר‪ ,‬קצת התביישתי בשבילך‪,‬‬ ‫שבגלל המצוקה הפוליטית הקשה שבה אתה נמצא במפלגתך הסרת את כל הסכרים‪ .‬הכול‬ ‫כשר להטיח כל דבר‪ ,‬דברים שאני חייב לומר בתחושה אישית‪ ,‬שאם היית באמת כן עם‬ ‫עצמך ועם יד על הלב‪ ,‬רוב הדברים שקראת היום מן הנייר‪ ,‬פואד‪ ,‬אתה עצמך לא מאמין‬ ‫בהם‪ .‬כי לא יכול להיות שהיום אתה אומר דברים שהם הפוכים ב‪ 180-‬מעלות מהדברים‬ ‫שבמשך שנתיים אמרת לגבי ראש הממשלה ולגבי השותפות שלך אתו בממשלה הזאת‪ .‬זה‬ ‫לא מסתדר לי עם ההיכרות שלי אתך במשך השנים‪ .‬לא הגיוני‪ .‬כנראה באמת יועצי הבחירות‬ ‫התחילו להכתיב לך נאומים‪ .‬אני רק יכול להציע לך‪ ,‬גם כשיועצים מכתיבים לך נאומים‪ ,‬קודם‬ ‫תקרא את הנאום‪ ,‬תסתכל עליו טוב ותשאל את עצמך אם אתה באמת מאמין למלים‬ ‫שכתובות שם‪ ,‬למה שהכתיבו לך‪ .‬אם זה אמיתי‪ ,‬אם אתה באמת מאמין בזה‪ ,‬או שזה בא רק‬ ‫לשרת מטרה קצרה‪ .‬כי בסוף הציבור בוחן אותך‪ ,‬בוחן את המנהיגות של ישראל לפי היושר‬ ‫והעקביות שבהם הם הולכים‪.‬‬ ‫נאמרו פה קודם דברים קשים על‪-‬ידי חבר הכנסת בן‪-‬אליעזר‪ .‬שמעתי אותו מדבר על דוח‬ ‫העוני‪ ,‬וגם פה היה נדמה לי שאולי אני חולם‪ .‬דוח העוני שאותו תקפת והטחת אותו לא פחות‬ ‫מאשר בראש הממשלה‪ ,‬הדוח הזה שמתייחס לשנת ‪ ,2001‬השליש הראשון שלו מתייחס‬ ‫לכהונת ממשלת ברק‪ .‬שני‪-‬שלישים נוספים שלו היו בכהונת ממשלה שאתה היית שותף לה‪,‬‬ ‫לכל ההחלטות ‪ -‬הכלכליות‪ ,‬התקציביות ‪ -‬בשותפות מלאה‪ .‬לא פצית פה‪ ,‬לא אמרת שום‬ ‫דבר‪ .‬נכון‪ ,‬אז לא היו פריימריס‪ ,‬לא הייתה לך בעיה מול חיים‪ ,‬לא היית צריך להדביק את‬ ‫הפער בסקרים מול מצנע‪ .‬אני מניח שאז זה היה אחרת‪ .‬אבל באמת‪ ,‬קצת יושר וקצת הגינות‬ ‫ציבורית‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬בתקופה האחרונה נזרקו פה לחלל האוויר הרבה מספרים‪ .‬דרך‬ ‫אגב‪ ,‬שר האוצר מעביר לי עכשיו נייר על נתוני העוני‪ ,‬שמראים שבשנת ‪ – 2001‬היו נתוני‬ ‫העוני עוד יותר נמוכים מאשר ב‪ ,1999-‬אבל זה לא העניין‪ ,‬הרי העובדות לא מעניינות אתכם‬ ‫באמת‪ .‬אתה יודע מה הם המספרים היחידים שמעניינים אותך? רשמתי לי אותם פה‪19 :‬‬ ‫‪ .41, ,30‬אלה המספרים שמעניינים אותך באמת‪ .‬אלה לא המספרים של התקציב‪ .‬אדוני‬ ‫היושב‪-‬ראש‪ ,‬אתה יודע אולי מה המספרים האלה? אלה המספרים שמראים‪ ,‬לפי הסקר‬ ‫האחרון שערכה מינה צמח‪ ,‬מה קורה במפלגת העבודה‪ 41 .‬זה לא אתה‪ .‬מה לעשות? אולי‬ ‫תגיע לזה‪ .‬אני לא חושב שתגיע לזה בדרך שבה אתה הולך עכשיו‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫זאת תשובת הממשלה‪ ,‬השר?‬

‫‪332‬‬


‫השר דני נוה‪:‬‬ ‫זה היה נאום אופוזיציוני ראשון שלך כראש אופוזיציה‪ ,‬ואני באמת מעריך ומכבד אותך‪ .‬אני‬ ‫מקווה שזה לא יחזור‪ ,‬ותחשוב ותבין שבדרך הזאת לא רוכשים מנהיגות ולא רוכשים אמון‬ ‫של הציבור‪ .‬בדרך הזאת מפלגת העבודה לא תוכל לשכנע את הציבור‪ .‬לכן‪ ,‬הייתי מבקש מן‬ ‫הכנסת להסיר מסדר יומה את הצעות האי‪-‬אמון שהוגשו‪ .‬תודה רבה‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫תודה רבה‪ .‬שמענו את עמדת הממשלה ביחס לסקרי דעת הקהל האחרונים‪ .‬חברי הכנסת‪,‬‬ ‫אנחנו ניגשים להצבעות על הצעות אי‪-‬אמון‪.‬‬ ‫הצבעה מס' ‪1‬‬ ‫בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת מרצ להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪2‬‬

‫הצבעה מס' ‪2‬‬ ‫בעד הצעת סיעת שינוי להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫נגד‬ ‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעת שינוי להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪9‬‬

‫הצבעה מס' ‪3‬‬ ‫‪43‬‬ ‫בעד הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"מ‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה ‪-‬‬ ‫ ‪63‬‬‫נגד‬ ‫‪6‬‬ ‫‬‫נמנעים‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"מ‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה לא נתקבלה‪.‬‬

‫‪333‬‬


‫‪68‬‬ ‫הודעת ראש הממשלה אריאל שרון בדבר פיזור הכנסת וקיום‬ ‫בחירות כלליות תוך ‪ 90‬יום‬ ‫‪ 5‬בנובמבר ‪2002‬‬

‫בוקר טוב‪ ,‬אני רוצה להודות לכם שבאתם ‪.‬‬ ‫אתמול התרחש פיגוע טרור רצחני‪ .‬מחבל מתאבד פוצץ עצמו בלב קניון בכפר סבא במטרה‬ ‫להרוג כמה שיותר אזרחים חפים מפשע‪ .‬תינוקות‪ ,‬ילדים ונשים ‪ -‬שכל חטאם הוא היותם‬ ‫יהודים‪ .‬אני רוצה לשלוח מכאן תנחומים למשפחות הנרצחים וברכת החלמה מהירה לכל‬ ‫הפצועים ‪.‬‬ ‫מדינת ישראל ניצבת כיום בפני אתגרים קשים ומורכבים ‪ -‬אולי מהמורכבים שידענו אי פעם‪.‬‬ ‫מאז כינונה של ממשלת האחדות בראשותי עשיתי הכל על מנת להוביל את מדינת ישראל‪,‬‬ ‫לנוכח אתגרים אלה‪ ,‬בהסכמה לאומית רחבה ככל שאפשר‪ .‬זה לא היה קל אבל האחריות‬ ‫הלאומית חייבה זאת‪ .‬האחדות הייתה חיונית אז והיא מחויבת המציאות גם היום !!‬ ‫בשבוע שעבר החליטה מפלגת העבודה לפרק את ממשלת האחדות בגלל גחמה פוליטית‪.‬‬ ‫התנהגות בלתי אחראית הובילה לפרוקה המיותר של ממשלה ששיקפה‪ ,‬ועדיין משקפת את‬ ‫רצון העם ‪ -‬הרצון באחדות‪ .‬אמרתי זאת בעבר ואני אומר זאת גם היום ‪ -‬בחירות בעת הזו‬ ‫זה לא מה שהמדינה צריכה‪ .‬דרשתי מכל מרכיבי הממשלה לגלות אחריות ושיקול דעת‬ ‫בניהול ענייניה של המדינה ‪ -‬בניהול עניינם של אזרחי ישראל‪ .‬דרישה זו הפניתי גם בנאומי‬ ‫בכנסת ביום רביעי כלפי כל אחד מנבחרי העם‪ ,‬מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד‪ .‬אמרתי כי‬ ‫מנהיגות נמדדת ונבחנת ביכולת להעדיף תמיד את האינטרס הלאומי על פני כל אינטרס‬ ‫פוליטי‪.‬‬ ‫מאז פרישתה הלא אחראית של מפלגת העבודה פניתי לסיעות ואישים שונים על מנת‬ ‫שירתמו‪ ,‬ויעמדו לימינה של הממשלה לנוכח האתגרים הצפויים לנו‪ .‬לצערי‪ ,‬בשיחות‬ ‫שהתקיימו הועלו דרישות‪ ,‬תנאים ותביעות שלהם לא יכולתי להסכים‪:‬‬ ‫אני לא אסטה מהמדיניות האחראית של הממשלה!!!‬ ‫אני לא אשנה את קווי היסוד של הממשלה!!!‬ ‫אני לא אפגע בהבנות האסטרטגיות העמוקות עם ארצות‪-‬הברית!!!‬ ‫אני לא אפגע במערכת היחסים המיוחדת שהשיגה הממשלה בראשותי עם הבית הלבן!!!‬ ‫אני לא אפרוץ את מסגרת תקציב המדינה!!!‬ ‫אני אעביר את התקציב בקריאה שניה ושלישית ‪ -‬בהקדם האפשרי ‪ -‬וללא סטייה מגובה‬ ‫הגירעון ויעדי התקציב ‪.‬כך החליטה הממשלה!!!‬ ‫אני לא אכופף את שיקול הדעת הלאומי ואת טובת המדינה למען אינטרסים פוליטיים צרים‪,‬‬ ‫לא בתחום המדיני ולא בתחום הכלכלי!!!‬

‫‪334‬‬


‫אתמול שמענו כולנו את דבריו של יו"ר האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו בכנסת‪ .‬שמענו אותו‬ ‫אומר‪ ,‬בצורה הברורה ביותר‪ ,‬כי סיעתו לא תצטרף לממשלה‪ .‬שמענו אותו מציב רשימת‬ ‫תנאים ארוכה שבראשה התנגדותו המוחלטת להקמת ממשלת אחדות היום ובעתיד ‪.‬‬ ‫מיומי הראשון בתפקיד קבעתי לי כלל‪ .‬אני לא אכנע לסחטנות פוליטית מצד איש‪ .‬כך נהגתי‬ ‫בעבר וכך אמשיך לנהוג גם בעתיד!!!‬ ‫רבותייי ‪,‬רציתי שממשלה זו תמלא את ימיה‪ .‬רציתי זאת גם בגלל שהבטחתי לשותפים‬ ‫הקואליציונים שלי לעשות כל מאמץ כדי שזה יקרה‪ .‬אבל ההתנגדות להמשך קיום הממשלה‪,‬‬ ‫שבאה לידי ביטוי בתנאים הבלתי מתקבלים על הדעת שהוצגו על ידי גורמים במערכת‬ ‫הפוליטית‪ ,‬יחד עם הצורך להיערך לקראת האתגרים המורכבים הצפויים לנו‪ ,‬הביאו אותי‬ ‫להחלטה לבחור בברירה האחראית‪ ,‬והפחות גרועה‪ ,‬לפזר את הכנסת ה‪. 15 -‬‬ ‫הבוקר נועדתי עם נשיא המדינה וביקשתי את הסכמתו על פי סעיף ‪ 22‬לחוק יסוד ‪:‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬לפזר את הכנסת ולקיים בחירות כלליות בתוך ‪ 90‬יום‪ .‬הנשיא‪ ,‬לאחר ששקל את‬ ‫הדברים‪ ,‬הודיענו על הסכמתו ובעניין זה יפנה הנשיא לציבור בעוד זמן קצר‪ .‬עדכנתי הבוקר‬ ‫גם את שרי הממשלה בהחלטתי זו‪ ,‬את ראשי הסיעות והודעה על כך נמסרה גם ליו"ר‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫תודה רבה ‪.‬‬

‫‪335‬‬


‫‪69‬‬ ‫ישיבת אבל מיוחדת בכנסת לזכרו של שר התיירות לשעבר‬ ‫חבר הכנסת רחבעם זאבי ז"ל‪ ,‬במלאות שנה להירצחו‬ ‫‪ 6‬בנובמבר ‪2002‬‬

‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חברי הכנסת וחברותיה‪ ,‬אדוני המזכיר‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫מזכיר הכנסת אריה האן‪:‬‬ ‫אבקש לקום‪.‬‬ ‫כבוד הנשיא!‬ ‫)חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה‪(.‬‬ ‫מזכיר הכנסת אריה האן‪:‬‬ ‫בבקשה לשבת‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חברי הכנסת וחברותיה‪ ,‬אנו עתה בישיבה מיוחדת לזכרו של שר התיירות לשעבר‪ ,‬חבר‬ ‫הכנסת רחבעם זאבי‪ ,‬זיכרונו לברכה‪.‬‬ ‫כבוד נשיא המדינה והגברת קצב‪ ,‬משפחת זאבי היקרה לדורותיה‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬שרים‪,‬‬ ‫ראש האופוזיציה‪ ,‬חברי כנסת‪ ,‬נשיאים‪ ,‬ראשי ממשלות‪ ,‬יושבי‪-‬ראש כנסת לשעבר ונשותיהם‪,‬‬ ‫חברי כנסת לשעבר‪ ,‬הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו‪ ,‬זקן הסגל הדיפלומטי‪,‬‬ ‫ראשי העדות בישראל וכל מכובדי הסגל הדיפלומטי‪ ,‬אורחים נכבדים‪.‬‬ ‫ידידות מסוימת‪ ,‬פרלמנטרית‪ ,‬נרקמה בין רחבעם זאבי‪ ,‬גנדי‪ ,‬לביני‪ .‬לכאורה‪ ,‬מה לנו? מה לו‬ ‫ולי? פער של שנות דור מפריד בינינו‪ ,‬פער של השקפות‪ .‬גנדי היה נציגו של דור הפלמ"ח‪,‬‬ ‫דור לוחמי תש"ח שהביאו לנו את המדינה‪ ,‬ואני בן דור אחר‪ .‬גם תהום של ערכיות הייתה‬ ‫פרוסה בינינו ‪ -‬תהום בין השקפת עולמו לבין זו של חברי ושלי‪ .‬מדיניות הטרנספר אשר לה‬ ‫הטיף‪ ,‬פסולה בעיני גם מוסרית וגם יהודית‪ .‬ומאידך גיסא‪ ,‬אמונת השלום המוחלטת שלי‬ ‫הייתה בעיניו פסולה לא פחות‪.‬‬ ‫גנדי דבק בתפיסת עולמו‪ .‬בשנותיו בכנסת היה איש של רעיון אחד‪ .‬כל מה שפעל ‪ -‬נגזר‬ ‫מאותו רעיון‪ ,‬אולם מעולם לא אטם אוזנו מלשמוע ביקורת חריפה שהוטחה נגדו‪ .‬זה היה‬ ‫קסמו האישי‪ ,‬זה היה סוד כוחו‪ .‬הוא היה לנו יריב‪ ,‬אבל בשעות שמעבר ליריבות הוא היה גם‬ ‫חבר וידיד‪.‬‬ ‫במידה רבה היה רחבעם זאבי איש של סמלים‪ .‬הביטו בו ובמלבושיו ‪ -‬סמל השיבולים והחרב‬ ‫אשר בו התגאה תמיד היה על דש בגדו; את כאב הנעדרים מחזית הצפון‪ ,‬שכאב יום‪-‬יום‬ ‫‪336‬‬


‫ושעה‪-‬שעה‪ ,‬ביטא בדסקית המוחצנת שעליה היו חקוקים שמותיהם של הנעדרים ואותה ענד‬ ‫לצווארו עד למותו‪ ,‬עד להירצחו‪.‬‬ ‫אהבותיו של רחבעם זאבי היו אהבות אמת מוחלטות‪ ,‬בלי פשרה ‪ -‬אהבת עמו‪ ,‬אהבת ארצו‪,‬‬ ‫אהבת חבריו‪ .‬כל כך הרבה פעמים שמענו כאן מפיו במליאה את הביטוי "מולדתנו האהובה"‪,‬‬ ‫כי זה היה השגור שבביטוייו‪.‬‬ ‫תחנות רבות היו לו לגנדי בחייו העשירים‪ :‬חייל‪ ,‬סופר‪ ,‬טייל‪ ,‬שליח ציבור‪ ,‬איש מעשה‪ ,‬אוגר‬ ‫זיכרונות במוזיאון‪ ,‬ואיש הביצוע ברשות המבצעת של מדינת ישראל‪ .‬בכל מקום שבו שהה‬ ‫חש עצמו כמאמרו " חיילה של ארץ‪-‬ישראל"‪" ,‬חייל למען ארץ‪-‬ישראל"‪ .‬גנדי היה המאהב‬ ‫הגדול של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬בספרייתו הייחודית אגר כל פיסת מידע על ארץ‪-‬ישראל‪ .‬ספרים‬ ‫ההדיר והביא לבית הדפוס ובהם סיפורי מסעות מופלאים בארץ הקדומה שטרם נחשפה אז‬ ‫למטייל‪.‬‬ ‫הוא לא היה איש אקדמיה‪ .‬את אשר למד‪ ,‬למד מהחיים‪ .‬כסייר‪ ,‬למד ברגליו להכיר את‬ ‫הגיאוגרפיה ואת הטופוגרפיה ואת המקומות הגלויים והנסתרים‪ ,‬וכאיש שדה מובהק למד את‬ ‫שביליה ומשעוליה של הארץ‪ .‬כקורא למדן ‪ -‬העמיק לחקור את שורשי העבר‪.‬‬ ‫הוא האמין בשלמות הארץ ותורה זו עמדה במרכז הווייתו‪ .‬נחישות סלעית לקבוע עובדות של‬ ‫חידוש היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל הייתה לו לקו‪ ,‬לדרך חיים ‪ -‬גם אם שנוי במחלוקת‪ ,‬אבל‬ ‫עם המון עוצמה ‪ -‬לא תמיד עמדת ההסכמה הלאומית‪.‬‬ ‫הוא היה איש של אחווה‪ ,‬של אחוות הלוחמים‪ ,‬מורשת הרעות המפורסמת שאותה הביא מן‬ ‫הפלמ"ח ותרגם למעגלים רחבים הרבה יותר ממעגלי הצבא והלוחמים‪.‬‬ ‫שנים רבות הוא הלך בשליחות כולנו בשדות הקרב של ישראל‪ ,‬סיכן את חייו במלחמות‪,‬‬ ‫בפעולות התגמול‪ ,‬בפשיטות‪ ,‬במלחמת ההתשה‪ ,‬ורק כדורי מרצחים שפלים שירו בו מן‬ ‫המארב קיפדו את פתיל חייו‪ .‬הוא נרצח בנתיב שבו הלך כל ימיו ‪ -‬נתיב ביטחון ישראל‬ ‫ומשעול האהבה לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫זה האיש שאותו אנחנו זוכרים היום ‪ -‬יריב פוליטי שנוי במחלוקת ואדם חברי ואנושי מחוץ‬ ‫לזירת המחלוקת‪ ,‬ועל כן‪ ,‬על עמדותיו המובהקות ועל חברותו המוחלטת ועל כל מה שמעבר‬ ‫לזה שהיה האיש רחבעם זאבי‪ ,‬יהי זכרו ביום הזיכרון הזה ברוך‪.‬‬ ‫אדוני ראש הממשלה‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫מכובדי‪ ,‬נשיא המדינה והגברת קצב‪ ,‬יעל היקרה‪ ,‬בני משפחת זאבי‪ ,‬משפחה כה מיוחדת‪,‬‬ ‫יושב‪-‬ראש הכנסת‪ ,‬חברי כנסת לשעבר‪ ,‬כבוד הרב הראשי לישראל‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪,‬‬ ‫כנסת נכבדה‪.‬‬ ‫כבר למעלה משנה מאז הותירו אותנו כדורי המרצחים בלי גנדי‪ .‬ואנו נותרנו עם פסיפס‬ ‫תמונות של נופי הארץ‪ ,‬מהערבה ועד הגולן וגנדי במרכזן‪ .‬לאלה בינינו הזוכרים‪ ,‬עוד תמונות‬ ‫מפסגת הר סיני‪ .‬נותרנו עם רסיסי זיכרונות של מי שהוגדר כ"אלוף נעוריה של המולדת"‪.‬‬ ‫זה למעלה משנה ‪ -‬ואנו עדיין נתונים בתוך מלחמת הטרור האכזרית שנכפתה עלינו‪ .‬מלחמה‬ ‫שגנדי עמד בה בקו הראשון ‪ -‬בירושלים‪ ,‬בירת הנצח המאוחדת שלנו‪ ,‬העיר שעליה נלחם‬ ‫ואשר במאבק עליה נפל‪.‬‬

‫‪337‬‬


‫גנדי שהכרתי‪ ,‬מעבר להיותו חבר‪ ,‬מפקד‪ ,‬פרלמנטר מצוין‪ ,‬מנהיג ציבור וחוקר צפונות‬ ‫ישראל‪ ,‬היווה באישיותו רבת הפנים השתקפות אנושית של הארצישראליות‪ .‬הוא היה נציגה‬ ‫האמיתי של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬וגילם בחייו ובמותו את תמצית מאבקנו על הארץ‪" .‬אסיר ציון"‬ ‫אמיתי‪ ,‬הכבול בעבותות אהבה לירושלים עירו ולארץ‪-‬ישראל מולדתו‪.‬‬ ‫באזכרה במלאות שנה להירצחו‪ ,‬דימיתי אותו במכנסי חאקי קצרים ובסנדלים תנ"כיים לרגליו‪,‬‬ ‫עומס על גבו את המורשת והרצף ההיסטורי של העם היהודי בארץ‪-‬ישראל‪ .‬פוסע בנחישות‬ ‫ובהתמדה בשביל הצר והפתלתל במעלה ההר התלול‪ ,‬מתוך הכרה ואמונה שלעם היהודי אין‬ ‫חלופה‪ ,‬שאנו מוכרחים להגיע לפסגה‪ .‬לו היה גנדי כאן אתנו היום‪ ,‬מאחר שהיה ער ואוהב‬ ‫את השפה העברית‪ ,‬ודאי היה מעיר לי‪ ,‬שלא אומרים פתלתל אלא פתלתול‪ .‬אבל מאחר‬ ‫שפתלתול לא כל כך מובן היום‪ ,‬לצערנו‪ ,‬האקדמיה הרשתה וקבעה שאפשר להשתמש‬ ‫במונח "פתלתל"‪ .‬אבל אני בטוח שאם גנדי היה כאן‪ ,‬הוא היה מתקן אותי במקום‪.‬‬ ‫משפחת זאבי‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬היום‪ ,‬כשמכולנו בבית הזה נדרשת אחריות לאומית והתעלות‬ ‫מעל לשיקולים מפלגתיים צרים‪ ,‬היום‪ ,‬אל מול האתגרים העצומים הרובצים לפתחנו‪ ,‬חסר לי‬ ‫גנדי עם תפיסתו הציונית הערכית‪ ,‬ועם ניסיונו רב השנים; חסר לי‪ ,‬ואני בטוח שחסר לכולנו‪.‬‬ ‫נפעל כולנו להגשים את צוואתו של גנדי‪ ,‬נמגר את הטרור הרצחני המאיים עלינו‪ ,‬ששוב פגע‬ ‫בנו קשה היום‪ ,‬וגם רוצחיו ‪ -‬לא יינקו‪ .‬רוצחים לא יינקו‪.‬‬ ‫אליעזר כהן )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫הם עוד חופשיים‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫אני מבקש‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪:‬‬ ‫נלך יחד‪ ,‬מאוחדים‪ ,‬באותה רוח שהנחיל‪ ,‬הרוח שביטא נתן אלתרמן בשירו "זמר הפלוגות"‪:‬‬ ‫"לשווא לשווא אמרו רק הימים הם לנו‪ /,‬לשווא אמרו לאש ושוד נידון הליל‪ /.‬הלילה והיום רק‬ ‫לחיים ניתנו‪ /.‬הלילה והיום הם ארץ‪-‬ישראל‪ /‬מן השפלה בחוף ועד גדרות התיל‪ /.‬ומנקרות‬ ‫הרים ומבקעות וגיא‪ /‬נשיב לך את היום ארצי ואת הליל‪ /.‬נשיבה לך אותם למען כל החי"‪.‬‬ ‫אנחנו לא ניסוג‪ ,‬אנחנו נמשיך לפסוע במשעול הצר‪ ,‬עד לניצחון‪ ,‬עד לביטחון ולשלום‪ ,‬עד‬ ‫לפסגה שעליה חלם גנדי ואליה לא זכה להגיע‪.‬‬ ‫כמילות הסיום בשירו של אלתרמן‪" :‬כי לא נשוב אחור ודרך אין אחרת‪ ,‬אין עם אשר ייסוג‬ ‫מחפירות חייו"‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫יו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫תודה רבה לראש הממשלה‪.‬‬ ‫יושב ראש האופוזיציה‪ ,‬חבר הכנסת בנימין בן‪-‬אליעזר‪ ,‬בבקשה‪.‬‬

‫‪338‬‬


‫בנימין בן‪-‬אליעזר )העבודה‪-‬מימד(‪:‬‬ ‫כבוד נשיא מדינת ישראל ורעייתו‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬יעל ומשפחת זאבי היקרים‪ ,‬חברי‬ ‫הכנסת‪ ,‬כבוד הרבנים הראשיים‪ ,‬נשיאים‪ ,‬חברי כנסת‪ ,‬שרים לשעבר‪ ,‬גבירותי ורבותיי‪ .‬שנה‬ ‫חלפה וגנדי איננו‪ .‬יד אויב מרצח הייתה בו‪ ,‬והוא נפל חלל במלחמה על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מלחמה‬ ‫שהוא היה מגויס בה כל חייו‪ .‬אני כואב את מותו כרע‪ ,‬כפקוד לשעבר‪ ,‬כחבר לנשק‪ ,‬כעמית‬ ‫בממשלת אחדות‪ ,‬ובה בעת כיריב פוליטי‪.‬‬ ‫גנדי חסר בנוף הציבורי ובנופה האנושי של הכנסת‪ ,‬וחסרונו ניכר מאוד‪ .‬כמו ארז תמיר‬ ‫שנגדע‪ ,‬כמו סלע שנעקר מאדמת ירושלים ושינה את הנוף לעד‪ .‬זה לא אותו דבר בלי גנדי‪.‬‬ ‫לא חייבים להיות תמימי‪-‬דעים עם עמדותיו של רחבעם זאבי כדי להעריך את כשרונותיו ואת‬ ‫שיעור קומתו‪ .‬איש רחב‪-‬דעת היה‪ ,‬איש‪-‬ספר‪ ,‬חריף‪-‬לשון ובהיר‪-‬שכל‪ .‬אוהב ארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫סייר ובקי בכל שביליה‪ .‬איש תקיף ונאמן לדרכו ללא זיוף וללא העמדת פנים‪ .‬זן יחיד ומיוחד‬ ‫של איש‪-‬ציבור‪ ,‬שמסלולו ישר ולא נפתל‪ ,‬ודעתו חקוקה ונחרצת ללא פשרות‪ ,‬ייקוב הדין את‬ ‫ההר‪.‬‬ ‫דווקא יושרו האינטלקטואלי של גנדי הוא שהיה בעוכריו כאיש פוליטי‪ .‬גנדי ראה את המציאות‬ ‫בעיניים פקוחות‪ .‬הוא לא רימה את עצמו‪ ,‬הוא הבין את מה שרבים באותו צד של הקשת‬ ‫הפוליטית בישראל מסרבים להבין ומוליכים את עצמם שולל‪ .‬גנדי הבין שמדינה יהודית‬ ‫דמוקרטית וארץ‪-‬ישראל השלמה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת במציאות הדו‪-‬לאומית של‬ ‫הארץ‪ .‬ההבנה הזאת הובילה את גנדי‪ ,‬לצערי‪ ,‬למסקנה פסולה לחלוטין של "טרנספר"‪ .‬אינני‬ ‫סבור שמסקנה זו נבעה מגזענות‪ .‬אני מאמין שבמקרה של גנדי התקיימה פשוט אמרת חז"ל‪:‬‬ ‫"האהבה מקלקלת את השורה"‪ .‬גנדי אהב את ארץ‪-‬ישראל בכל מאודו‪ ,‬ולא היה מוכן לוותר‬ ‫על אף רגב מרגביה‪ .‬האהבה הבוערת בו העבירה אותו על דעתו הפוליטית למחוזות הזויים‬ ‫ובלתי קבילים‪ ,‬ואני מצר על כך‪.‬‬ ‫איש לא יוכל לשלול מגנדי את זכויותיו ואת תרומתו הגדולה לביטחון ישראל‪ .‬מנעוריו בפלמ"ח‬ ‫ועד פרישתו כאלוף בצה"ל הייתה דרכו רצופה קרבות ומבצעים ועבודת מטה מהוללת‪.‬‬ ‫במערכה הממושכת נגד הטרור היה גנדי בר‪-‬סמכא מאין כמוהו‪ .‬ניסיונו העשיר נצבר במשך‬ ‫שנים ארוכות‪ ,‬ששיאן היה בתקופת כהונתו כאלוף פיקוד המרכז‪ ,‬במרדפים ובגיבוש תורת‬ ‫הלחימה נגד ארגוני המחבלים‪ .‬תכונותיו הנועזות‪ ,‬מוחו היצירתי והפורה‪ ,‬תחבולותיו‬ ‫המבצעיות וכשרונותיו המיוחדים היו לשם דבר‪ ,‬ולא בכדי קרא לו בשעתו ראש הממשלה‬ ‫המנוח‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬לשמש יועצו למודיעין ולמלחמה בטרור‪ .‬צר מאוד וכואב מאוד‪ ,‬שהגורל‬ ‫הועיד אותו בסופו של דבר להיות קורבן של הטרור שנגדו נלחם‪.‬‬ ‫חייו של רחבעם זאבי היו חיים עשירים ומלאים‪ .‬חיים של שליחות למען ביטחון ישראל וחיים‬ ‫של דבקות ואמונה ברעיון ודרך‪ .‬חרף כל חילוקי הדעות‪ ,‬עמוקים וחריפים ככל שהיו‪ ,‬אנחנו ‪-‬‬ ‫יריביו הפוליטיים ‪ -‬מבכים את מותו ודואבים את חסרונו‪ .‬מעל ומעבר לכול‪ ,‬אנחנו שותפים‬ ‫לערך הרעות‪ ,‬החברות והנאמנות שהייתה לגנדי ערך עליון‪.‬‬ ‫גנדי חברנו‪ ,‬שר וחבר כנסת ומנהיג תנועה בישראל‪ :‬ידיך לא אסורות ורגליך לא לנחושתיים‬ ‫הוגשו‪ ,‬כנפול לפני בני‪-‬עוולה נפלת‪.‬‬ ‫כיושב‪-‬ראש האופוזיציה אני מתחייב‪ :‬גם אם נבדלים נהיה בדעותינו‪ ,‬גם אם נשאף ליעדים‬ ‫מדיניים אחרים‪ ,‬שותפים נהיה תמיד במלחמה ללא פשרות בטרור הרצחני והנפשע‪,‬‬ ‫ושותפים נישאר תמיד לרעות‪ ,‬לאהבת ישראל ולשמירה ללא תנאי על ביטחון ישראל‪ .‬שלום‬ ‫לעפרך‪.‬‬

‫‪339‬‬


‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫תודה רבה‪ ,‬יושב‪-‬ראש האופוזיציה‪ .‬השר יצחק לוי‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫שר התיירות יצחק לוי‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כבוד נשיא המדינה ורעייתו‪ ,‬כבוד הרב הראשי לישראל‪ ,‬ראש הממשלה‪,‬‬ ‫שרים‪ ,‬רבותיי חברי הכנסת ומשפחת זאבי היקרה‪ ,‬עודם נאמנים פצעי אהבתנו לגנדי‪ ,‬אלוף‪,‬‬ ‫שר‪ ,‬איש חיל ואיש שדה‪ .‬מאז ניסרו בחלל קליעי המרצחים‪ ,‬מכרסם בקרבנו החלל מאובדנו‬ ‫של איש דעה ואיש דעת‪ .‬איש אשכולות‪ ,‬שידיו רבו לו בתולדות עמנו וצפונות ארצנו‪ ,‬ואיש רב‬ ‫מעללים‪ ,‬הוגה בהיסטוריה‪ ,‬ועם זאת גם מחוללה‪ .‬נבחר ציבור‪ ,‬שמעולם לא גבה לבו‪ ,‬מצניע‬ ‫לכת במידותיו והליכותיו‪ ,‬ועם זאת מיטיב לכת בשבילי ארץ אהבתו‪ ,‬שהיא גם ארץ אהבתנו‪,‬‬ ‫מקיים את דברי הפסוק‪ :‬קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה‪.‬‬ ‫חביבה הייתה עליו שפת אבותיו‪ ,‬ונהירים היו לו פרקי התנ"ך‪ ,‬כאילו היו אלו פרקי חייו‬ ‫האישיים והמשפחתיים‪ .‬שושלת המלוכה הישראלית מעולם לא פסקה אצלו‪ ,‬מאז הילך‬ ‫בשדות הקרב ועד שחבש לראשו ‪ -‬גם במציאות ימינו ‪ -‬את כובע המלוכה ‪ -‬שר בממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית‪ .‬ומכובע מלוכה זה‪ ,‬כך הסתבר‪ ,‬הוא מעולם‬ ‫לא נפרד‪.‬‬ ‫רחבעם זאבי‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ ,‬ידע תמיד לומר את אשר על לבו‪ .‬תפיסתו הפוליטית הייתה‬ ‫חדשה ונוקבת‪ ,‬ועם זאת עניינית ותכליתית‪ .‬הפרדה בין האוכלוסיות‪ .‬הפרדה‪ ,‬שהאמין‬ ‫בממשיותה ובהתמדתה‪ ,‬שהשתלבה היטב באישיות ההחלטית והנחושה שלו‪ .‬הוא לא הרפה‬ ‫מאסטרטגיה זו עד שכרע‪ ,‬נפל שדוד‪ ,‬בידי אותו סימפטום גורלי עצמו‪ ,‬שממנו התיירא כל כך‪,‬‬ ‫נחלת לאומים‪ ,‬החיים בכפיפה אחת‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם "עדינו העצני" היה מגולם ברחבעם של‬ ‫ימינו‪ ,‬כמאמר רש"י‪ :‬כשעוסק בתורה‪ ,‬היה כורך ומקשר עצמו כתולעת‪ ,‬ובמלחמה ‪ -‬היה קשה‬ ‫כעץ‪.‬‬ ‫ממרחק נראה לעתים קשוח ומאיים‪ ,‬כמי שדבקו בו מוראות המלחמה‪ ,‬וכשנתפס לשיחת‬ ‫רעים‪ ,‬היה מביט‪ ,‬מבין ומאזין‪ .‬כשנקלע לזירת דיון מתלהט ‪ -‬כולנו היינו עדים לכך ‪ -‬היה‬ ‫משיב מלחמה שערה‪ .‬כשנדרש להחלטה מקצועית‪ ,‬שקולה ומתונה‪ ,‬היה עושה תחילה אוזנו‬ ‫כאפרכסת‪.‬‬ ‫בשעה שבא כשר בשעריו של משרד התיירות‪ ,‬הטיל בהיכלו אימה של גנרל‪ .‬מבין מקצועני‬ ‫המשרד היו שחששו לקדם את פניו של ה"טרנספריסט" הידוע‪ ,‬ומאז ועד שנדמו צעדיו‬ ‫במסדרונותיו‪ ,‬רחשו אליו חיבה יתירה‪ ,‬ומאז ועד היום יש מקרבם שגעגועיהם אל המופת‬ ‫והסמל שבדמותו מסרבים להניח להם לנפשם‪.‬‬ ‫נשיא התאחדות בתי‪-‬המלון‪ ,‬אבי אלה‪ ,‬שייבדל לחיים ארוכים‪ ,‬מספר במאמר פרידה‪ ,‬כי‬ ‫חשש מרחבעם זאבי בכניסתו לתפקיד שר התיירות‪ ,‬הואיל ולא התבייש להצהיר קודם לכן‪,‬‬ ‫שמשרד התיירות אינו משרת‪-‬חייו‪" .‬עבר רק זמן קצר" ‪ -‬מספר נשיא התאחדות בתי‪-‬המלון ‪-‬‬ ‫"והבנתי כמה גדולה הייתה טעותי‪ ,‬כשחששתי ממנו‪ .‬מהר מאוד גיליתי אדם שמוכן להאזין‪,‬‬ ‫ללמוד‪ ,‬ויתירה מכך ‪ -‬לעולם לא יביע דעה ולא יקבל החלטה‪ ,‬לפני שילמד את הנושא לפני‬ ‫ולפנים"‪.‬‬ ‫ומוסיף אבי אלה במאמרו‪" :‬תוך לימוד נושא התיירות‪ ,‬גילה השר זאבי דבר חשוב נוסף‪:‬‬ ‫התיירות בישראל הינה משאב הטבע היחיד שיש לנו‪ ,‬כמו שנהג לומר"‪.‬‬ ‫מורשת התיירות של גנדי‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬משמשת זה זמן נר תמיד בכל‬ ‫פורום של מקבלי החלטות במשרד‪ .‬כבר בכניסתי לתפקידי אמרנו‪ ,‬כי מורשת גנדי‪ ,‬הגורסת‬

‫‪340‬‬


‫מצד אחד שמירה על התשתיות התיירותיות‪ ,‬אפילו בעתות משבר‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬פיתוח אתרים‬ ‫תיירותיים‪ ,‬המביאים את הבא אל שעריהם לחוויה של התחברות לארץ‪-‬ישראל ולמורשתה ‪-‬‬ ‫כל אלה נמשכים במשרד‪.‬‬ ‫גנדי היה ונשאר נכס לאומי ואנושי‪ .‬נכס לאומי ואנושי‪ ,‬שאבד לנו‪ ,‬עם עלותו השמימה בסערת‬ ‫הימים הנוראיים הללו‪ .‬עלינו ללמוד מחוסנו וגבורתו של האלוף זאבי‪ ,‬וגם לאמץ את נחישותו‬ ‫ואת אמונתו ואת אהבתו הגדולה לעם ישראל ולארץ‪-‬ישראל של השר זאבי‪ .‬תהא נשמתו‬ ‫צרורה בצרור החיים‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫תודה רבה‪ ,‬השר יצחק לוי‪ .‬חבר הכנסת בנימין אלון‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫בנימין אלון )האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו(‪:‬‬ ‫כבוד הנשיא‪ ,‬אדוני ראש הממשלה‪ ,‬יעל ומשפחת זאבי‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪,‬‬ ‫קשה בחייו וקשה אחרי להפריד בין האיש לבין מורשתו‪ ,‬כי איש ישר היה‪ ,‬איש אמיץ‪ ,‬שלא‬ ‫פחד לדבר עת אויבים בשער ולפרוס את מה שהאמין כמפה פרוסה גם בפני ידידים ויריבים‬ ‫פוליטיים‪.‬‬ ‫הוא לא אהב לראות את המחנה הלאומי ואת הימין כשהם אינם מוכנים להתמודד עם‬ ‫השאלה היסודית‪ :‬מה אתם מציעים? מהי האלטרנטיבה שלכם?‬ ‫הוא לא אהב לראות ראשי ממשלה‪ ,‬ידידים וחזקים‪ ,‬שבעומס התפקיד ובכובד המדיניות‬ ‫מתבקשים בזה אחר זה לקחת את מפתה הקטנה של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬רבע מפלשתינה‬ ‫שהובטחה לנו בהצהרת בלפור‪ ,‬חלק קטן משתי הגדות של הירדן "שזו שלנו וזו גם כן"‪ ,‬ובזה‬ ‫אחר זה מתבקשים ראשי ממשלה להיות ריאליים‪ ,‬ופרגמטיים‪ ,‬ופרקטיים‪ ,‬ולקחת עט ונייר‬ ‫ולהסתכל רק בין הירדן לים‪ ,‬ורק שם תציעו איך אתם חותכים‪ ,‬איך אתם מסמנים‪ ,‬איך אתם‬ ‫מוותרים ‪ -‬בו"ו ובבי"ת ‪ -‬את המולדת האהובה‪.‬‬ ‫הוא דרש להסתכל על המפה כולה והוא האמין שהיפרדות עמים יכולה להיות רק משני עברי‬ ‫הירדן ולא בהקמה של גדר פיקטיבית ובבריחה בתוך ה"קו הירוק" הקטנטן שלנו‪ ,‬וירדפו‬ ‫אחרינו עד למרכזה של עיר ועד לרחובה של עיר‪ ,‬של כל עיר ועיר ללא הבדלים‪ .‬אמר נכון‬ ‫מכובדי‪ ,‬יושב‪-‬ראש האופוזיציה‪ ,‬חס ושלום לא מתוך גזענות הוא הגיע להשקפה שלו‪ .‬זה היה‬ ‫רחוק ממנו והלאה‪ .‬הרעות שהייתה בינו לבין הבדואים והדרוזים ששירתו בצבא תחת פיקודו‬ ‫הייתה מן המפורסמות‪ ,‬הייתה חלק מהאופי היסודי של אהבת האדם שלו‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬כשנשאלו השאלות על‪-‬ידי השמאל‪ ,‬העדיף הימין תמיד להתחמק ולומר‪ :‬הזמן יעשה‬ ‫את שלו‪ .‬ועוד הסדר ביניים‪ ,‬ועוד הסדר ביניים ונראה‪ .‬והוא לא אהב את זה‪ ,‬כי האיש‬ ‫ומורשתו אהבו יושר ומוסר‪ .‬כששואלים את המנהיגים הפוליטיים בשמאל ובימין‪ :‬ומה יהא‬ ‫בסופן של ‪ 54‬שנות משטמה ושנאה של ‪ 2‬מיליוני פליטים פלשתינים במחנות פליטים‪ ,‬שאתם‬ ‫כולכם מונעים את זכות שיבתם ‪ -‬לטענתם ‪ -‬לארץ‪-‬ישראל? מה יהא? הם יתאיידו? הם‬ ‫ייעלמו? הבעיה תיעלם? ולא שמעתי מעודי אחר שמציע התייחסות‪ ,‬רק לדחות את הנושא‪.‬‬ ‫ואולי‪ ,‬ונראה‪ ,‬ואחר כך‪.‬‬ ‫הוא לא אהב את החלוקה בין ביטחון לשלום‪ ,‬כי הוא העדיף את הנוסח‪ ,‬שבו אסיים‪ ,‬של ספר‬ ‫ויקרא‪" :‬ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד"‪ .‬לא שלום של מסיבות פוליטיות במדשאות;‬ ‫שלום‪ ,‬שאפשר פשוט לשכב ולא להיות בחרדה‪ :‬ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד ‪- - -‬‬ ‫וחרב לא תעבור בארצכם‪ .‬ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב‪ .‬ורדפו מכם חמישה‬ ‫מאה ומאה מכם רבבה ירדופו ונפלו אויביכם לפניכם לחרב‪ .‬ופניתי אליכם והפריתי אתכם‬

‫‪341‬‬


‫והרביתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם ‪ - - -‬אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ‬ ‫מצרים מהיות להם עבדים ואשבור מוטות עולכם ואוליך אתכם קוממיות"‪ .‬תודה‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫תודה רבה‪ .‬אדוני המזכיר‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫מזכיר הכנסת אריה האן‪:‬‬ ‫אבקש לקום‪.‬‬ ‫כבוד הנשיא!‬ ‫)חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה‪(.‬‬ ‫מזכיר הכנסת אריה האן‪:‬‬ ‫אפשר לשבת‪ .‬תודה‪.‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫תמה הישיבה המיוחדת‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪342‬‬


70 ‫תדרוך שר החוץ בנימין נתניהו לראשי הנציגויות הדיפלומטיות‬ ‫בישראל בעקבות פיגוע הטרור בחברון‬ 2002 ‫ בנובמבר‬17

Briefing by Minister of Foreign Affairs Benjamin Netanyahu to the Heads of the Diplomatic Missions in Israel following the Terrorist Attack in Hebron 17 November 2002 Thank you very much, all of you, for coming in on a Sunday, and I apologize for breaking your weekend. Unfortunately, the terrorists don't care much for Sunday, or Saturday, or Friday night, as you saw. It is good to see all of you. We are rekindling a tradition I kept as Prime Minister and Foreign Minister. We would meet on regular occasions, and I intend to do the same now. I met with many of you during the last three years when I was not in office; in fact, one of the most memorable meetings I had was with Ambassador Shihad of Egypt. The last time we met was on a particular date, it was September 11; and, in the course of our discussion, we received news of the horrific tragedy, the horrific attacks in America. And I remember that I said to Ambassador Shihad that this is an event that would change history. It has, but history takes time to unfold, and the full consequences of this change are being visited upon us as we speak. Of course, we are all experiencing in Israel, and in other countries as well, the savage attacks of terrorists. In the last 48 hours, Israel has received messages of condolences from many of your governments, and they're deeply appreciated. They are heartfelt, they express utter condemnation for what happened, and our appreciation is equally heartfelt. But, at the outset, I'd like to make something clear. Israel expects the world not only to support us when we bury our dead; Israel expects the world to support us when we fight to defend our lives against the forces of terror, as is the right of every nation, under the right of self-defense. I think you can imagine what would happen if, in your own countries, worshipers would be killed or wounded, holy sites would be attacked - either churches, or mosques, or synagogues - and if this would be an unrelenting attack that attacks your people day in and day out. So we have to address this in the way any civilized country would do. The first obligation of any civilized government is to protect the lives of its citizens.

343


In this particular attack in Hebron, the terrorists were en route to Kiryat Arba; this is the best information we have. That is, 12 Israelis were killed and some 15 were wounded near the Tomb of the Patriarchs, the tomb of Abraham, Isaac, and Jacob. But we have clear information that the terrorists were en route to a mass killing of civilians in Kiryat Arba. The attack in the Hebron area follows the October 25th decision on the part of the Israeli government to vacate positions that were, in fact, taken up, or rather withdrawn by Israel. Israel withdrew from these areas in order to alleviate the pressure on the civilian population. And, in response, what we got was, of course, the massive attack that we have now. Unfortunately, this is a pattern that is repetitive. We make gestures, we make accommodations, and what we get in return is an escalation of terror, an abuse of Israel's willingness to act in a humanitarian fashion. And this, of course, makes it very difficult to lessen the hardship to the population. These attacks that we have witnessed in previous months come from all the organizations. Yesterday, or rather two days ago, it was from Islamic Jihad; before that, it was from Fatah-Tanzim, which is headed, of course, by Arafat. Before that, we had attacks from Hamas and other organizations. In other words, everyone is part of this; all of the terrorist organizations are engaged in what they call "the armed struggle." And the chosen sites are everywhere: They could be in the historic city of Hebron, they could be in a kibbutz within the Green Line, like Kibbutz Metzer, in Jerusalem, Tel Aviv, or anywhere in the country. The objective of these organizations is to kill Israelis, as many as possible. And, if they had the ability - the political and military ability - they would kill Israel altogether. It is important for me to say that we have unambiguous information that Mr. Arafat is not merely passive; it is not merely that he is not lifting a finger to stop this terrorism. He is actually engaged in lifting a finger, and more often a hand, in fact, two hands, to torpedo any effort to stop the terrorism. Arafat is actively torpedoing efforts to stop the terrorism, and Arafat himself is often engaged in the financing and the launching of terrorism. He has financed, for example, in July the funding of the person who actually launched the terrorist into Kibbutz Metzer. So, I think this leads to one obvious conclusion: If any of us still clings to the illusion that we can deliver the task of protecting Israeli lives to the Palestinian Authority, this is an illusion. It's not going to work. It cannot work. The only force that can protect Israeli lives is Israel and its army. Therefore, the conclusion that we come to is that we must exercise the right of selfdefense against the forces of terror and against the regimes that stand behind them. I use the word "regimes," because what is involved is not only Arafat's regime. Take the case, for example, of the attack in Hebron, of the Islamic Jihad. That organization is based in Damascus. Ramadan Shallah, its leader, in fact enjoys the patronage and the protection of the Syrian government. And, therefore, I urge all of you to include in your policies the clear-cut demand that Syria be told to stop this action, be told to close down the offices of the Islamic Jihad and the other terrorist organizations; the clear-cut demand that Hizballah be declared a terrorist organization and, indeed, to put pressure not

344


only on Syria but also on Iran, that has been actively supporting these terrorist organizations and others. I think that only a clear-cut and coherent position by the International Community can contribute to putting the pressure on those regimes Palestinian, Syrian, Iranian, and others - that are supporting this wave of terror. if we are to win the war against terrorism, we have to address this problem indivisibly. Terrorism is a unified problem, it is indivisible. As President Bush has said, there are not good terrorists and bad terrorists, there are only bad terrorists. And those leaders and regimes that are compromised by terror are illegitimate. They cannot be partners for anything. The important thing is to use this clarity in your own policies, which is what you would do in your own predicament and what you are doing, those of you who have been unfortunately attacked by terror. It is important to understand that terrorism is indivisible, and therefore the battle against terrorism has to be indivisible. Those who practice terrorism, those who condone, support and encourage terrorism should be attacked diplomatically and, in the case of direct attacks, military attacks, should also be defended against militarily Thank you very much.

345


71 ‫תדרוך שר החוץ בנימין נתניהו לראשי הנציגיות הדיפלומטיות‬ ‫בישראל בעקבות פיגוע הטרור במומבסה שבקניה‬ 2002 ‫בנובמבר‬29

Briefing by Minister of Foreign Affairs Benjamin Netanyahu to the Heads of the Diplomatic Missions in Israel following the Terrorist Attack in Mombasa, Kenya 29 November 2002

Thank you once again for coming at such short notice. We met last time on the 17th of November. I have asked that a list be prepared of all the terrorist attacks we have suffered in the span of these 12 days. Unfortunately, it is quite long. New victims were added yesterday to this list, among them the victims of the murderous attacks in Beit She'an and in Mombasa, Kenya. We had innocent people killed, including two brothers, 12- and 13-year-olds. The mother, who just arrived in Israel, was seriously injured. She was seriously wounded because she protected her third child, a daughter, absorbing the shock. These are obviously very trying times for all of us in this heated front against terror. I want to thank, first, the Ambassador of Kenya, for the cooperation of the Government of Kenya. We send you condolences for the tragedies that occurred to you. I want to thank those African countries that enabled Israel to use their airspace in order to evacuate the wounded. And I want to thank all the governments here that expressed their condolences and sympathies at our latest tragedies. What we see from these attacks is that terror has no boundaries. It has no physical boundaries - it can attack anywhere. It has no boundaries on the nationalities of its victims - we have had Africans killed, Israelis, Russians, Americans, Australians, anyone. And now we see, once again, that terror has no moral boundaries, because indeed yesterday was the crossing of a threshold. The firing of missiles at civilian aircraft is a new and extremely dangerous development in the escalation of terrorism. It is the second wake-up call after September 11th. If any government had pressed the snooze button after September 11th, then they just received the next wake-up call, because it is now possible - and it almost happened yesterday - to fire missiles at civilian aircraft and to down such aircraft with hundreds of passengers in them. These aircraft can hardly be protected at the moment.

346


Today they are attacking Israel, but tomorrow they will attack the planes of any country. It is important to remember that the other major attack on civil aviation began in the late 1960s with the hijacking of an Israeli aircraft by Palestinian terrorists to Algeria. It began with Israel, but it soon spread as a worldwide epidemic. It took us almost 15 years to get the international community to take the consorted action to break this epidemic and to stop it. What we did was to arrive at a number of agreements and a number of methods to prevent the insertion of hijackers or even bombs into aircraft. We have the technology, we have the political will and cooperation to reduce that threat to a bare minimum today. We must now engage in the same kind of coordinated effort to protect civilian aircraft from this external threat, which is far more insidious and to which we have not yet built common international defenses. These defenses fall into a number of areas. First, they fall in the area of technology; there are certain things that can be done, that can be shared, that can be developed. They fall in the area of intensified intelligence cooperation on this particular problem. They fall in the area of political coordination to make sure that we take all the necessary actions on the international front to interdict the flow of these weapons. These weapons are not produced by terror groups, they are not handmade bombs, you cannot produce shoulderfired missiles. They typically come from arsenals of governments. We know where those arsenals are, we know, more or less, who keeps them, and we know that groups such as Al-Qaida or Hizballah or the Palestinian terrorist groups are working very hard to obtain these weapons, including from governments that have them. For example, Hizballah receives its weapons from Iran, through the patronage of Syria. In the end, you always come back to the regimes that support this terror. I think we have to explore some new initiatives in the field of international treaties and arrangements that we have for the protection of civil aviation. Israel will be making such suggestions in the coming weeks, and we welcome any suggestions that you may have. We will be discussing this first, of course, with the leader of the battle against terrorism, the United States. We think that this is something that all responsible states should join, because if this single incident becomes a pattern, then civil aviation could be under a greater threat than we have seen in many, many decades and perhaps for many, many decades to come. This is the immediate need that we must meet. In addition to that, understand that we will have to take action, which the government will decide on, and we expect that you will lend your support for the kind of actions of self-defense that are the right and the obligation of any government, to protect its citizens. Thank you very much.

347


72 ‫ במושב המליאה‬,‫ השגריר יהודה לנקרי‬,‫נאום הנציג הקבוע לאו"ם‬ ‫ערב‬-‫של העצרת הכללית בנושא סכסוך ישראל‬ 2002 ‫ בנובמבר‬29

Address of Permanent Representative to the UN, Ambassador Yehuda Lancry, at the General Assembly Plenary Meeting on the Israel-Arab Conflict 29 November 2002

Ladies and Gentlemen, As is the custom, the General Assembly is today taking up the question of Palestine on the fifty-fifth anniversary of the adoption of Resolution 181 (II), which, through the partition plan, recognized the right of both peoples — the Jewish people and the Palestinian people — to self-determination. While Israel established an independent State on the basis of the Assembly's resolution, the Palestinian leadership, along with the leaders of certain neighbouring Arab countries, decided to reject Resolution 181 (II) and initiate a war whose declared purpose was the destruction of Israel. As a matter of fact, the sharp criticism of the United Nations and its partition resolution offered this very day by the head of the Palestinian delegation, Mr. Farouk Kaddoumi, is nothing but the symptomatic expression of the Palestinian refusal to come to terms with true coexistence with Israel. It is that rejection that has plunged the Middle East into more than half a century of wars, entailing suffering and hardship for all the peoples of the region. These wars persisted until the emergence of extraordinary leaders such as President Sadat of Egypt, King Hussein of Jordan and Prime Ministers Begin and Rabin of Israel, who took courageous action to reposition the Middle East within the orbit of peace. The peace treaties of Egypt and Jordan with Israel are highly significant milestones on the road towards comprehensive peace in the region. In 1993, with the historic signing of the Oslo Accords, Israelis and Palestinians turned a corner. Leaders on both sides appeared ready to usher in a new era, one based on the mutual recognition of the legitimate rights and claims of both sides and anchored in a fundamental commitment to renounce violence and terrorism and settle all outstanding issues through a peaceful process of negotiations.

348


Seven years later, in September 2000, following the most comprehensive compromises ever proposed by an Israeli leader, the Palestinian leadership departed from that fundamental commitment and launched a campaign of violence and terrorism that continues, to this day, to claim innocent lives. The Palestinian resort to terrorism destroyed the optimism of the Oslo years. It has derailed repeated efforts to restart a process of negotiations aimed at achieving a lasting settlement. And it has forced the Government of Israel to elevate the security of its citizens to the highest national priority. Israel has been criticized for its singular focus on providing for the security of its people, seemingly disregarding the need for a viable political horizon for the Palestinian people. But what country represented here today would do otherwise in the face of a calculated, orchestrated campaign by the leadership of a neighbouring people to claim as many innocent civilian lives as it can? Israel's insistence on security is not some blind obsession. Nor is it a mindless ritual. Indeed, security is the very essence of peace. It is the soul of peace. It is not some commodity to be bartered and traded, to be bestowed and withdrawn, subject to the whims of our Palestinian partners. It must be the central pillar, the unalterable foundation and the most integral stratum of any concept of peace. When Israel successfully concluded peace treaties with its neighbours Egypt and Jordan, security was not a by-product of the peace process. It was its very foundation. President Sadat's landmark speech before the Israeli Parliament, to which my dear colleague Ahmed Aboul Gheit referred moments ago, calling for an end to wars and bloodshed, paved the way to the first ArabIsraeli peace treaty, one which we hope will be followed by many more. His sincere and resolute declaration rendered questions of procedure and terminology insignificant. Israelis and Egyptians had no need to waste precious days and months debating the merits of the parallel approach as opposed to the sequential approach. The unshakeable commitment to security — to peace — was present, and all the rest was commentary. With Egypt, peace and security were two sides of the same coin. We have, on occasion, heard similar rhetoric emerge from the Palestinian leadership. Chairman Arafat too has spoken of a future free of wars. And in his speech before the Assembly on this item last year, the head of the Palestinian delegation, Mr. Farouk Kaddoumi, conveyed the Palestinian commitment to fighting international terrorism. Today, he also referred to ways to address global terrorism. Mr. Kaddoumi's commitment of last year, as well as his concerns of today, would be best fulfilled by addressing, first and foremost, the scourge of Palestinian terrorism and its sinister practice of suicide bombing. But in the more than two years since Palestinian terrorism became a daily reality for the people of Israel, and despite the sporadic condemnations by Chairman Arafat and his representatives of certain acts of Palestinian terror, never has the Palestinian leadership taken any significant action to give substance to its rhetoric. Palestinian terrorists continue to freely roam the streets, despite an explicit Security Council call, in Council Resolution 1435

349


(2002), to bring them to justice. Anti-Israeli incitement continues to pervade the Palestinian media and educational system, despite a similarly explicit Security Council directive that it be unconditionally halted. The mass killers of Israeli children continue to be hailed as martyrs and heroes rather than condemned as the murderers they truly are. And at the United Nations, every attempt to adopt a resolution expressly condemning Palestinian terrorist groups and suicide bombings has been blocked by automatic majorities. The Palestinian terrorist campaign does not bespeak an irrevocable commitment to peace and reconciliation. Rather, it evokes a continuation of the Palestinian policy of rejection of Israel — a rejection of Israel's right to exist, of the right of its people to live in peace and security and of its right to live within secure and recognized boundaries as a full and equal partner in the quest for regional stability and prosperity. Violence and terrorism eviscerate the very core of peace. The basic concept of peace remains the one articulated by the General Assembly more than half a century ago and refined by Security Council Resolutions 242 (1967) and 338 (1973). More recently, that vision was reaffirmed by President Bush's speech of 24 June 2002, by Security Council Resolution 1397 (2001), and by the road map now being formulated by the Quartet. All those are predicated on recognition of the basic right of both peoples to self-determination. Israel has accepted the vision of peace articulated by the President of the United States, a vision that includes two States, Israel and Palestine, living side by side in peace and security. But all those formulas are destined to failure if they are not rooted in the absolute rejection of the strategy of terrorism and the adoption of a clear policy of reconciliation and coexistence. Those efforts to bring peace to the Middle East must consider the end of terrorism as the price of political progress, not as its reward. Failing to do so would convince Palestinian terrorists that their efforts to achieve political gains through indiscriminate violence have borne fruit. That is a clear prescription for more terrorism, not only in the Middle East, but also around the world. Such a misguided approach, suggesting the establishment of a Palestinian State as an inducement for the Palestinian leadership to crack down on terrorist organizations, is the surest guarantee that terrorism will continue to be the defining feature of Palestinian policy. Recently, we were again reminded of the nature of the terrorist threat and of the horrific global consequences of failing to confront it. In Kenya, the socalled Army of Palestine claimed responsibility for the attempt to blow up an Israeli airliner carrying 271 civilians and for the attack on an Israeli-owned hotel that killed 16 people and wounded scores of others. In a statement issued in Beirut, the group made explicit their opposition to General Assembly Resolution 181 and to the very idea of partition and coexistence between Jews and Palestinians. In that respect, the group is very much in accord with Palestinian terrorist groups Hamas and Islamic Jihad, which make no secret of the fact that they are engaged in a fight aimed at Israel's eradication. And in Israel, members of Chairman Arafat's own Fatah movement claimed

350


responsibility for an attack that killed six civilians and wounded dozens more outside the office of an Israeli political party in the northern town of Beit She'an. As recent events demonstrate, everyone in this Hall has a vested interest in ensuring that no terrorist group is rewarded, regardless of the justice of its cause. In a world newly awakened to the threat posed by terrorism to the very foundations of the civilized world and recommitted to eradicating that scourge from the world, these are not considerations to be taken lightly. As others have stated before, the quest for peace requires not only that certain political steps be taken, but also that we adopt the language of peace and tolerance, as expressed in the way leaders address their people, in the way teachers teach their students and in the way religious leaders inspire their followers. If this language of peace can be adopted, not only in the Israeli-Palestinian context, but any place where violence threatens the security of human beings, nothing is impossible. The optimism once embodied by the peoples of the region could be restored in an instant if the political will existed to replace the rhetoric of hatred with the vocabulary of coexistence. The peoples of the Middle East, who have suffered the ravages of war for so long, are deserving of another chance to make the dream of peace a reality. In an age of manifold and exciting opportunities, we cannot deny our children the possibilities of the future by condemning them to reliving the horrors of the past. It is my hope that our Palestinian partners will join us in recommitting ourselves to recapturing the lost spirit of peace and to working to bring about a more peaceful and secure future for all the peoples of the Middle East. (spoke in French) As I come to the end of my term as Permanent Representative of the State of Israel, I would like to conclude this statement on the question of Palestine on a more personal note, first of all to reiterate my unshakeable belief in Palestinian-Israeli peace, which is being challenged by everything right now, but which history and justice will cause to happen. Today, Israeli-Palestinian peace seems seriously at risk, frozen in a tragedy of the absurd, of terror and violence. Like Stéphane Mallarmé's Hamlet, the peace process seems like "the king always becoming, but who never became." Yet, that peace will come because it draws its sustenance not only from political sources — decisive yet uncertain — but also from the philosophical underpinning of the Oslo agreements, namely, mutual recognition. Mutual recognition, at its core, reflects the ideological right to exist legitimately, having the physical presence of the State of Israel, on the one hand, and the evolving physical presence of the Palestinian State, on the other. If the Oslo agreements include a historic revolution, a major turning point in IsraeliPalestinian relations, it is because those two agreements reflect a basic journey for the two peoples — the journey from the principle of mutual denial

351


that prevailed before the Oslo agreements to the principle of mutual recognition that followed Oslo. At a time when Palestinians and Israelis are tearing each other apart, speaking about mutual recognition would seem rather utopian. Yes, terrorism and violence cast a pall on the conscience of peace and cover mutual recognition with a veil of non-recognition, a hermetically sealed screen, a screen of alienation. It must be said and acknowledged that some journeys begin in pain, suffering and tribulation. In that regard, we would recall François Mitterrand's wise comment just after the collapse of the Communist world, when he spoke about the difficult and often turbulent journey of the young democracies of Eastern Europe from communism to liberalism. Mitterrand said, "One cannot move from an old order to a new order without some disorder." That is true today of Israelis and Palestinians. Emerging from age-old hatred and rejection, Palestinians and Israelis cannot begin their journey from mutual denial to mutual recognition without it producing the tragic consequences we face today, because it is formidable and violent all at once. In the IsraeliPalestinian situation today one can say that there is, from the sublime to the tragic, only one step, if not one misstep. I was thinking about that nihilistic straying a few days ago, when I was talking spontaneously, free of the customary constraints of diplomacy, with two Arab Ambassador friends. I share with them not only the same outlook, coming from an age-old shared Judeo-Arabic past, but also, and above all, an intellectual, spiritual and emotional affinity that is likely to transcend danger and political contingencies. One of them said, following a very insightful and honest analysis, that what we all need is a little more soul. From this rostrum, I wish, in acknowledging that lofty concept — the need for a little more soul — to end with a wish for peace. This is a blessing inspired by a Hebrew verse, in which the Eternal, our God, brings peace to those far and wide so that there can be full and complete healing. I shall now recite this verse in Arabic so that we can speak in different ways of a peace that will bring reconciliation: (spoke in Arabic) "Peace! Peace to those far and wide!" (based on Isaiah 57:19)

352


‫‪73‬‬ ‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בכנס הרצליה‬ ‫‪ 4‬בדצמבר ‪2002‬‬ ‫מכובדיי‪,‬‬ ‫לפני כעשרים ושבעה חודשים פתחה הרשות הפלשתינית במתקפת טרור על מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬אנחנו מצויים במערכה קשה כנגד תרבות דמים ורצח‪ ,‬ששמה לה למטרה לפגוע‬ ‫ביהודים וישראלים באשר הם‪ .‬מתקפת הטרור הזו לא הייתה מקרית; היא תוכננה והוכנה‬ ‫בקפידה על ידי יושב ראש הרשות הפלשתינית‪ ,‬אשר פרש ‪ -‬בטעות ‪ -‬את רגישותה של‬ ‫החברה הישראלית לחיי אדם כדרך לאלץ אותנו‪ ,‬בסופו של יום‪ ,‬להיכנע לטרור ולהסכים‬ ‫בכפייה לויתורים מדייניים נוספים‪ .‬ויתורים ללא תמורה ‪.‬‬ ‫השנתיים האחרונות היוו מבחן קשה וכואב לחוסנה הלאומי של ישראל‪ .‬שפלותם של‬ ‫הטרוריסטים ואכזריותם נועדו לפגוע‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬בתחושת צדקת הדרך של העם‬ ‫היושב בציון‪ .‬אין זה המקום לבחון מה הוביל את יושב ראש הרשות להטיל ספק בעוצמות‬ ‫הנפש ובנחישות המלוות את אזרחי ישראל‪ ,‬אולם ברור כי הטרור לא ניצח ולא ינצח את‬ ‫ישראל‪ .‬הם ניסו לשבור את רוחנו ‪ -‬וכשלו‪ .‬הכישלון הזה מוליד ביקורת חריפה בקרב‬ ‫הפלשתינים על עראפת ועל דרך הטרור והמאבק האלים נגד ישראל בה הוא נקט ועדיין‬ ‫נוקט ‪.‬‬ ‫בעולם של היום נמצא רוב כובד משקלה של המנהיגות העולמית בארצות‪-‬הברית‪ .‬מאז ימיה‬ ‫הראשונים של המדינה‪ ,‬היווה הקשר עם ארצות‪-‬הברית נכס אסטרטגי רם מעלה‪ .‬הממשלה‬ ‫בראשותי חיזקה את הקשר עם ארצות‪-‬הברית ויצרה מערכת יחסים מיוחדת‪ ,‬אינטימית‬ ‫וקרובה‪ ,‬עם הממשל ועם הקונגרס האמריקאי‪ .‬עומק היחסים‪ ,‬ההבנות לצרכיה של ישראל‬ ‫ושיתוף הפעולה עם הנשיא ג'ורג' בוש וממשלו הם חסרי תקדים‪ .‬לישראל יש כיום בארצות‪-‬‬ ‫הברית ידידי אמת הדואגים באופן אמיתי וכן לביטחונה ‪.‬‬ ‫ההבנות המדיניות אליהן הגענו עם ארצות‪-‬הברית וההבנה של הממשל האמריקאי את צרכי‬ ‫הביטחון של ישראל מאפשרות לנו את חופש הפעולה הנדרש במלחמה הבלתי פוסקת‬ ‫בטרור‪ .‬למלחמה בטרור עלויות גדולות ונזקיה הכספיים קשים ביותר‪ .‬אני מקווה ומאמין‬ ‫שבחודשים הקרובים נקבל סיוע כלכלי מיוחד‪ ,‬שיתמוך בישראל במערכה הכלכלית אותה אנו‬ ‫מנהלים ‪.‬‬ ‫במקביל ואולי לפני הרפורמות השלטוניות תקוים רפורמה ביטחונית שתורכב משלושה‬ ‫חלקים עיקריים ‪:‬‬ ‫‪ .1‬פירוק כל גופי הביטחון )טרור( הקיימים‪ ,‬שחלקם הגדול עוסק‪ ,‬הלכה למעשה בטרור;‬ ‫ארגונים אלו‪ ,‬הכפופים ישירות לערפאת‪ ,‬מושחתים מן היסוד ואחראים למותם של מאות‬ ‫ישראלים‪ .‬במקום גופים אלו יוקמו שניים ‪ -‬שלושה ארגונים חדשים שיורכבו מכוח משטרתי‬ ‫ושירותי ביטחון; לארגונים החדשים הללו יהיה פיקוד אחיד‪ ,‬שיהיה אחראי על פירוק‬ ‫המערכת הסבוכה הנוכחית של מליציות וכנופיות חמושות ‪.‬‬ ‫‪ .2‬ימונה שר פנים בעל סמכויות שיהיה אחראי על איסוף הנשק הבלתי חוקי בשטחי הרשות‬ ‫ומסירתו לצד שלישי לשם הוצאתו משטחי הרשות והשמדתו‪ ,‬ועל הוצאתם של ארגוני הטרור‬ ‫אל מחוץ לחוק ‪.‬‬

‫‪353‬‬


‫‪ .3‬בנוסף‪ ,‬יחודש באופן מיידי שיתוף הפעולה של הרשות עם ישראל בנושאיים הביטחוניים ‪.‬‬ ‫הרפורמה הביטחונית חייבת להיות מלווה במאמץ כן ואמיתי להפסקת הטרור‪ ,‬תוך שימוש‬ ‫בשרשרת הסיכול אותה התוו האמריקאיים‪ :‬הפעלת מודיעין‪ ,‬מעצר‪ ,‬חקירה‪ ,‬העמדה לדין‬ ‫וענישה ‪.‬‬ ‫עניין חשוב נוסף הוא התביעה הכלל‪-‬עולמית מן הרשות הפלשתינית לניהול מערכת כספית‬ ‫ישרה‪ ,‬יעילה‪ ,‬נקייה משחיתות ושקופה; ישנה חשיבות עליונה כי הרשות הפלשתינית תנהל‬ ‫את ענייניה הכספיים על פי כללי מנהל תקין המחייבים בין היתר עריכת תקציב מפורט‪,‬‬ ‫שיפוקח על ידי מערכת בקרה תקציבית‪ .‬מערכת הבקרה התקציבית תדאג לאיזון בין הכנסות‬ ‫להוצאות‪ ,‬תקפיד כי השימוש בכספים יעשה אך ורק למטרות כלכליות ראויות אשר יוצאו‬ ‫לטובתו של העם הפלשתיני ולרווחתו; בקרה שכזו תמנע גם העברת כספים למימון ארגונים‬ ‫או אישים העוסקים בטרור ‪.‬‬ ‫הוצאת מערך הכספים מידי ערפאת ומינוי שר אוצר חזק ובעל סמכויות הינם נדבך חשוב‬ ‫בהפסקת מערכת הטרור אותה מפעילה הרשות‪ .‬אנו מלאי תקווה כי שר האוצר החדש‬ ‫שמונה לרשות יפעיל גוף שיפקח ויטפל בכספי סיוע החוץ שמקבלת הרשות וידע לתעל את‬ ‫כספי הרשות לפרוייקטים מוגדרים שיתרמו לעם הפלשתיני ושאינם נגועים בטרור ושחיתות ‪.‬‬ ‫שלום ודו קיום לא יוכלו להתקיים ללא רפורמה בתחומי החינוך‪ ,‬התקשורת וההסברה; מערך‬ ‫ההסתה הנורא שמפעילה הרשות כנגד ישראל חייב לבוא אל קצו באופן מיידי; לא יתכן שלום‬ ‫כאשר מערכת החינוך הפלשתינית מחנכת את הדור הצעיר לתרבות של שנאה‪ ,‬אלימות‬ ‫וטרור ‪.‬‬ ‫היום יש הבנה הולכת וגוברת בעולם‪ ,‬שבלימת תופעת טרור המתאבדים מותנית בהפסקתם‬ ‫של ההסתה ומתן ההכשר הדתי לטרוריסטים על ידי גורמים קיצוניים בעולם המוסלמי‪,‬‬ ‫בעידודן של כמה ממדינות ערב ‪.‬‬ ‫מערכת המשפט ואכיפת החוק הפלשתינית חייבת לעבור רפורמה של ממש; בשום מדינה‬ ‫מתוקנת לא נשמע כי שעה לאחר מעצר חשוד בגניבה‪ ,‬גזר דינו כבר מבוצע והוא נתלה‬ ‫למוות‪ ,‬כשמאידך המעורבים בטרור נכנסים אל הכלא בשיטת הדלת המסתובבת ויוצאים‬ ‫ממנו במהרה‪ .‬ללא ענישה של ממש לאלו המבצעים פשעים כנגד מדינת ישראל‪ ,‬לא תושג‬ ‫התקדמות במתווה הנשיא בוש ‪.‬‬ ‫הצדדים יתקדמו לשלב הבא במתווה הנשיא בוש כשתצמח מנהיגות פלשתינית חדשה ‪,‬‬ ‫אחראית ונקיה משחיתות‪ ,‬הטרור יופסק‪ ,‬והשלטון הפלשתיני לא יניח לו להתחדש; ייבנה‬ ‫שיתוף פעולה אזרחי ‪ -‬כלכלי; תופסק ההסתה ויטופח החינוך לשלום; בד בבד תפעל ישראל‬ ‫להקלת הלחץ הצבאי‪ ,‬ליצירת רצף טריטוריאלי בין מרכזי האוכלוסין הפלשתינים ולהקלת חיי‬ ‫היום ‪ -‬יום ‪.‬‬ ‫בשלב השני של מתווה הנשיא בוש תאפשר ישראל הקמתה של מדינה פלשתינית בגבולות‬ ‫שאינם סופיים‪ ,‬שיחפפו לשטחי ‪ A‬ו‪ - B-‬למעט אזורי ביטחון חיוניים; אותה מדינה פלשתינית‬ ‫תהא מפורזת לחלוטין; יותר לה להחזיק משטרה וכוחות ביטחון פנים החמושים בנשק קל;‬ ‫ישראל תוסיף לשלוט בכל הכניסות והיציאות של המדינה הפלשתינית וכן תחלוש על מרחבה‬ ‫האווירי ולא יותר לה לכרות בריתות או הסכמים עם אויבי ישראל ‪.‬‬ ‫כפי שהתחייבתי בעבר‪ ,‬מתווה הנשיא בוש יובא לדיון ואישור של הממשלה שבכוונתי להקים‬ ‫לאחר הבחירות ואני אפעל בכל כוחי שזו תהיה ממשלת אחדות רחבה ככל האפשר‪ .‬בשלב‬ ‫האחרון של מתווה הנשיא בוש ייפתח משא ומתן לקביעת מעמדה הסופי של המדינה‬

‫‪354‬‬


‫הפלשתינית בו יקבעו גבולות הקבע‪ .‬כפי שהדגשתי‪ ,‬לא נתקדם משלב לשלב עד שישרור‬ ‫מצב יחסים מוכח של שקט‪ ,‬שינוי סדרי ממשל פלשתיני ודו קיום הולך ומתחזק ‪.‬‬ ‫כולנו רוצים שלום‪ .‬אין אצלנו תחרות מי רוצה שלום יותר‪ .‬אנחנו גם יודעים כי כניסה למשא‬ ‫ומתן מדיני שיוביל לשלום היא הדרך האמיתית להביא להאצת הצמיחה ולשגשוג כלכלי‪.‬‬ ‫אמרתי בעבר‪ ,‬ואני אומר זאת גם היום‪ :‬ישראל תהיה מוכנה לויתורים כואבים למען שלום‬ ‫אמיתי‪ ,‬אולם הממשלה בראשותי לא תתפתה להאמין למקסמי שווא והבטחות סרק‪ ,‬אשר‬ ‫יסכנו את ביטחונה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫דרכי הרעיונית והמדינית מוכרת לכם היטב מהתפקידים הרבים אותם זכיתי למלא בעשרות‬ ‫שנים של שירות ציבורי‪ .‬הכרעות אלו אינן דבר קל עבורי ולא אכחיש כי הספקות‪ ,‬הלבטים‬ ‫והפחדים מקננים בי; אולם הגעתי למסקנה כי במציאות העכשווית ‪ -‬האזורית והבינלאומית‪,‬‬ ‫חייבת מדינת ישראל לפעול באומץ לקבלת המתווה המדיני אותו תיארתי‪ .‬יש כאן סיכונים‪,‬‬ ‫אך גם סיכויים אדירים ‪.‬‬ ‫אני יודע כי יש רבים שיתקפו את המתווה המדיני שזה עתה פרטתי‪ .‬בשנים האחרונות נמשכו‬ ‫רבים מאתנו להאמין כי פתרונות בזק יובילו לביטחון והשלום המיוחלים וכי הסכסוך ארוך‬ ‫השנים בינינו לבין שכנינו יכול להיפתר ב"אבחת חרב"‪ .‬אני מכיר את הקולות הללו‪ ,‬משני צידי‬ ‫המפה הפוליטית ‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬אין כך הדבר‪ .‬הדרכים הללו נכשלו‪ ,‬פתרון הסכסוך חייב לבוא בדרך הדרגתית‬ ‫ומבוקרת‪ .‬עלינו להתנהל לאורך כל השלבים בזהירות ובנחישות‪ ,‬לגלות שיקול דעת ולהקפיד‬ ‫הקפדה יתרה על מילוי כל ההתחייבויות וכל ההסכמים‪ ,‬משני הצדדים ‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬זו לא דרך נוצצת שתביא לפתרונות קסם מיידים‪ ,‬אבל אני בטוח שרק אם נתקדם כך‪,‬‬ ‫עקב בצד אגודל‪ ,‬נוכל להביא ביטחון לעם ישראל ולהגיע לשלום שכולנו כל כך חפצים בו ‪.‬‬ ‫תודה רבה וחג שמח!‬

‫‪355‬‬


74 ‫ של מועצת‬10-‫נאום מנכ"ל משרד החוץ יואב בירן בכינוס ה‬ ‫( בפורטוגל‬OSCE) ‫השרים של אבש"א‬ 2002 ‫ בדצמבר‬6

Address by Ministry of Foreign Affairs Director-General Yoav Biran at the 10th Meeting of the OSCE Ministerial Council in Portugal 6 December 2002

Chairman in Office, Your Excellencies, Ministers, Distinguished Delegates, Let me first congratulate the Government of Portugal for their superb organization of this important international event, which has allowed us all to enjoy your warm hospitality and meet with your rich history. I also want to commend the leadership you have provided to the OSCE during the course of your presidency that is nearing its completion. Let me also wish the best of luck to the Government of The Netherlands, who are taking over the gavel of the OSCE for 2003, and thank them for their effective leadership of the Mediterranean Partners of Cooperation. We welcome the opportunity to work in the same spirit with the Government of Bulgaria, who in January will chair the Mediterranean Partners. Distinguished Guests, The discussions of these two days are dedicated to confronting the most pressing global challenge and one that the people of Israel know all too well the dangers of terrorism. In 1990 the OSCE added an "eleventh principle" to the Helsinki Decalogue: "To meet the challenges after the conclusion of the Cold War." The gravest security challenge facing our peoples in this new century stems from terrorism and the danger of weapons of mass destruction falling into the hands of terror organizations. This great challenge must be addressed by our united action. Unfortunately, during the last 15 months we have witnessed a global rash of terror incidents, from New York to Bali, from Mombasa to Djerba, from Jerusalem to Moscow. Events which have left hundreds of casualties and thousands of families to deal with trauma resulting from such barbaric actions.

356


The common thread of these and other murderous acts of violence, aimed at innocent civilians, is that they aim at the heart of the ideals held so dear by the OSCE, since its inception - the values of peace, sovereign equality and human rights and the commitment to solve differences through peaceful means. Thus the OSCE should be at the forefront of this struggle. Where democracy, human rights, rule of law and good governance do not take hold, tyranny, corruption and anarchy enter into the vacuum. In such a void, terror thrives. That is why the activities promoted by the OSCE are so crucial in the struggle against terror. There can only be one standard when dealing with terrorists: zero tolerance. Global terror has no boundaries - neither ethical nor geographical. It does not discriminate based on nationality, religion or race. Thus the struggle must be global, determined and vigorous. When we all stand here together, OSCE members, Mediterranean Partners and Partners for Cooperation, and clearly state our support for the Charter on Terror put forth this weekend, we send out a loud and clear message to those who use terror and to those who harbor, aid and abet terrorists. I congratulate the OSCE, led by the current Chairman in Office, the Foreign Minister of Portugal, for this important declaration. As is stated in Article 8 of the proposed charter: "Every State is obliged to refrain from harbouring terrorists, sponsoring them or allowing the terrorists to use their territory to be used to organize such acts." The Middle East is the region with the greatest concentration of countries that sponsor terror. I call on all OSCE members to make clear to these states that they cannot be considered as welcome members in good standing of the international community and at the same time allow their territories to be fertile breeding ground for terror activities. I also wish to call special attention to the relevance of Article 28 of the Charter to the current reality of the Middle East. There lies great risk to world security from the link between terror and weapons of mass destruction. Many of the same states in our region that support terror are also involved in dangerous programs of armament and proliferation. That danger is becoming ever more close to being a terrifying reality. OSCE members should be at the helm of preventing such states from acquiring weapons and technologies that threaten the safety of us all. It is also imperative to stress that these threats are not isolated to the Middle East, but extend far beyond, through longer-range delivery systems or "hand delivered" by terror organizations. Just last week, on the 28th of November, an Israeli civilian airliner, embarking from Mombasa carrying 280 civilians, was fired upon by terrorists using shoulder-fired missiles. This act represents a grave escalation in the efforts of international terrorists to disrupt global stability and thus must be taken as a major milestone in the annals of civil

357


aviation. No doubt this act is a precedent that requires immediate international action. Israel believes that the protection of civilian aircraft demands the merging of technological resources, political commitment and action and intelligence into a unified integrated plan that is multifaceted and comprehensive. We call on all OSCE members and partners to adapt, without hesitation, such a unified plan of action and convene the necessary forums and experts to this end. Distinguished Colleagues, We have been made much more aware, since September 11, of the connections that exist between crime and terror. It is for that reason that we support the decision to dedicate the coming Economic Forum to this issue. We strongly support also activities aimed at eradicating the mechanisms utilized to finance terror and address the issue of illicit drug and human trafficking. Let me also point out specifically the recently held meeting in Baku on "The Role of Religion and Belief in a Democratic Society" as a most important meeting. My congratulations to the Government of Azerbaijan on the hosting of this meeting. The conclusion of this conference stresses that "violence and terrorism are incompatible with the authentic spirit of religion." Furthermore, the final declaration adopted in Baku states: "There must not be any double standards or selectivity on political, ethnic and religious grounds in interpreting acts and manifestations of terrorism in various regions of the world... The incitement to inter-religious discord and hatred are extremely dangerous and inadmissible, and religious institutions and organizations should contribute actively to peaceful settlements of the conflicts." Israel recognizes the importance of interfaith and intercultural dialogue and has taken every opportunity to support this noble cause. We are proud to have participated in the Alexandria Declaration, in which leaders of the three monotheistic religions have come together and re-emphasized the sanctity of religion as a tool to promote peace and understanding and not hatred and violence. I urge all of you to address also the important role that education and the media play in eliminating the roots of terror. When young school children are indoctrinated in hatred by teachers who are meant to be role models, or by television programmes that glorify terrorists as martyrs, the wells of the future are irreparably poisoned. I feel it most important to raise before all of you the dangers that lie in all forms of racism, and in particular antisemitism. Recently we have seen a distressing rise in antisemitism worldwide. Israel strongly supports initiatives aimed at fighting this most ugly phenomenon. I wish to congratulate the

358


Working Group on Tolerance, and express Israel's firm support for the decision on Tolerance and Non-Discrimination that has been drafted, and we recognize the efforts of the members of the OSCE who took the initiative on this matter. I also wish to commend the OSCE Parliamentary Assembly on addressing this vital issue at their recent meeting in Berlin. Modern history has taught us the darkest lesson possible of ignoring this alarming phenomenon. Honored Guests, Let me state clearly that Israel, as a thriving democracy with an unequivocal commitment to freedom of religion and human rights, remains committed to the goals of the OSCE and remains your proud partner. Too often, though, the scourge of terrorism has tested our social and democratic values. We have suffered hundreds of victims and will not for a second compromise the lives of our people and must take every possible measure to ensure their safety and well-being. In this battle, we never once lost sight of our ultimate goal - Peace. We will do all that is in our power to create a Middle East of peace, security and the best of neighbours. We value and even envy the level of trust that has been created in the OSCE as a most important element in guaranteeing confidence and security, on the path to peace and cooperation. It is our hope that the activity in the Mediterranean Partners will be enhanced both by the OSCE and by our partners. I say to our partners: We cannot delay building bridges and developing confidence, for every step in place is a step backward. Let us show that there is a different way. As I have stated, Israel adheres to and values the principles that lay at the foundation of the OSCE. It is in this spirit that we have made and will continue to make every effort to increase our involvement in helping you realize your important mission. Thank you.

359


‫‪75‬‬ ‫נאום ראש הממשלה אריאל שרון בוועידת העסקים בקיסריה‬ ‫‪ 9‬בדצמבר ‪2002‬‬

‫מכובדיי‪ .‬בחודש הבא יילכו אזרחי ישראל לקלפי‪.‬‬ ‫החלטתי לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות‪ ,‬ההחלטה הזאת לא הייתה גזירה‬ ‫משמיים ‪.‬אפשר היה להמשיך ולקיים את ממשלת האחדות‪ .‬האחדות הייתה ועודנה נכס‬ ‫אסטרטגי למדינת ישראל‪ .‬לצערי‪ ,‬מישהו החליט על פירוק הממשלה משיקולים אישיים ואני‬ ‫מצטער על כך‪ .‬היום‪ ,‬אולי גם הוא מצטער‪ ,‬אינני יודע ‪.‬‬ ‫יכולתי להמשיך ולקיים ממשלה עם בסיס פרלמנטרי צר‪ ,‬אבל החלטתי שמכל הברירות‪,‬‬ ‫האפשרות של הקדמת הבחירות היא הפחות רעה ‪ .‬היה לי ברור‪ ,‬שלא אסכים להיות נתון‬ ‫לסחטנות‪ ,‬לרמיסה של נורמות שלטוניות‪ ,‬לגחמות אישיות שגובלות בחוסר אחריות לאומית‪.‬‬ ‫האמנתי‪ ,‬ואני מאמין בכך היום‪ ,‬שממשלת אחדות תוכל לתת תשובות טובות יותר לבעיות‬ ‫שניצבות בפנינו‪ ,‬ואכן בפנינו ניצבות בעיות רבות ‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לאחר שאבחר‪ ,‬אני אפנה למפלגת העבודה כדי שתצטרף לממשלת אחדות לאומית כפי‬ ‫שהיה בכנסת היוצאת‪ .‬הממשלה הבאה תצטרך להיות רחבה ‪ -‬אבל צרה‪ .‬רחבה ‪ -‬בבסיס‬ ‫הפרלמנטרי שלה‪ ,‬אבל צרה במספר חבריה‪ .‬אני מתכוון לצמצם את מספר השרים וסגני‬ ‫השרים‪ ,‬אני מתכוון לאחד משרדים ויחידות ממשלתיות‪ ,‬כדי ליעל את עבודת הממשלה‬ ‫ולחסוך בהוצאותיה ואל תופתעו‪ ,‬זה יהיה יותר מהר מאשר אתם חושבים‪.‬‬ ‫מדינת ישראל תצטרך להתמודד בתקופה הקרובה עם בעיות לא פשוטות ‪ -‬גם במישור‬ ‫הביטחוני והמדיני‪ ,‬וגם במישור הכלכלי‪ .‬בחודשים הקרובים‪ ,‬ישראל תעמוד בפני מצבים‬ ‫מורכבים‪ ,‬ונצטרך לקבל החלטות לא קלות‪ .‬אנחנו נעשה את הדברים באחריות‪ ,‬בנחישות‪,‬‬ ‫בקור‪-‬רוח‪ ,‬בשיקול‪-‬דעת‪ .‬לא בהתלהמות‪ ,‬לא בהיסחפות אחרי סקרים רגעיים‪ ,‬לא‬ ‫בהבטחות‪-‬שווא שתוך שנה הכל ייגמר‪ ,‬שהכל יהיה בסדר‪.‬‬ ‫במישור הביטחוני‪ ,‬נאבקים צה"ל וכוחות הביטחון יום‪-‬יום בטרור הפלשתיני הרצחני‪ ,‬והם‬ ‫רושמים לעצמם הישגים רבים ‪.‬נכון‪ ,‬אין מאה אחוזי הצלחה‪ ,‬וליבי רותח וכואב על כל קורבן‪,‬‬ ‫אבל שיהיה ברור‪ :‬במלחמה בטרור אין פשרות‪ ,‬ואסור שתהיינה פשרות‪ .‬בעניין הזה אנחנו‬ ‫זוכים להבנה מלאה של הממשל האמריקאי‪ ,‬כי גם הממשל האמריקאי יודע ‪ :‬עם טרור אכזרי‬ ‫אסור להתפשר ‪.‬‬ ‫במישור המדיני‪ ,‬הודעתי כבר ‪ -‬ואני מתכוון להביא זאת לאישור הממשלה שאקים ‪ -‬ישראל‬ ‫מאמצת עקרונית את מתווה הנשיא בוש‪ ,‬לפתרון בשלבים של הסכסוך הישראלי‪ -‬פלשתיני‪.‬‬ ‫אמרתי‪ ,‬ואני חוזר על כך גם היום‪ :‬אנחנו נצטרך לקבל החלטות קשות ואני מוכן לקבל‬ ‫החלטות כאלה‪ .‬אבל‪ ,‬בעיניינים הנוגעים לביטחונה הקיומי של ישראל לא ניגרר לניסיונות‬ ‫הרפתקניים‪ .‬נעמוד על כך ‪ -‬שהצד הפלשתיני יזנח לחלוטין את דרך הטרור‪.‬‬ ‫נעמוד על כך שההנהגה הפלשתינית איתה נבוא בדברים ‪ -‬ויש מנהיגים פלשתינים שאנחנו‬ ‫בקשר תמידי איתם ‪ -‬תבוא למשא ומתן הזה כפי שאנחנו באים‪ :‬בידיים נקיות ‪.‬נעמוד על כך‬ ‫שהשלטון הפלשתיני לא ינוהל יותר על ידי כנופיות טרור מושחתות ומסואבות‪ ,‬אלא שיהיה‬

‫‪360‬‬


‫זה שלטון עם סדרי מינהל וממשל מקובלים ‪ .‬כפי שאמרתי‪ ,‬בעניין הזה אנחנו זוכים לתמיכה‬ ‫ולהבנה של הממשל האמריקאי‪ .‬בכלל‪ ,‬היחסים שיש לנו עם הממשל האמריקאי ‪ -‬התיאום‬ ‫הביטחוני‪ ,‬ההבנה לצרכיה המיוחדים של ישראל ‪ -‬נמצאים היום ברמה שלא היו בה מעולם‪.‬‬ ‫מערכת היחסים הזו היא נכס אסטרטגי לישראל‪ .‬עשיתי רבות לחזק ולשמר אותה‪ .‬היא‬ ‫מבוססת על אמון הדדי ביני לבין הנשיא בוש‪ ,‬בין אנשיו לבין אנשינו‪ ,‬ואני מתכוון להמשיך‬ ‫ולחזק את הברית הזו‪ .‬כפי שאמרתי‪ ,‬זהו נכס אסטרטגי לישראל‪ .‬אני יכול להגיד לכם‪,‬‬ ‫שהממשל האמריקאי מגלה נכונות לתמוך בישראל גם בהיבט הכלכלי ‪.‬‬ ‫במקביל אנו פועלים לחיזוק יחסינו עם שאר מדינות העולם‪ .‬פיתחנו מערכת יחסים עמוקה עם‬ ‫רוסיה‪ ,‬ואנחנו פועלים בשיתוף פעולה במערכה נגד הטרור המקומי‪ ,‬האזורי והבינלאומי ‪.‬‬ ‫יחסינו עם אירופה השתפרו בתקופה האחרונה‪ ,‬אנחנו מחזקים את יחסינו עם טורקיה‬ ‫ומפתחים קשרים חשובים עם הודו ‪ .‬התגברנו גם על המשבר שהיה ביחסינו עם סין ונמשיך‬ ‫לפעול להידוק הקשר‪ .‬אני מייחס חשיבות רבה לקשרים הללו‪ ,‬לא רק בגלל המערכה‬ ‫הבינלאומית נגד הטרור שאנו לוקחים בה חלק‪ ,‬אלא גם בגלל האפשרות לפיתוח הקשרים‬ ‫הכלכליים והבילטרליים בינינו לבין אותן מדינות ‪.‬‬ ‫כפי שאתם יודעים‪ ,‬השנתיים האחרונות היו מהקשות שידעה כלכלת העולם בכלל וכלכלת‬ ‫ישראל בפרט‪ .‬הצירוף של מיתון עולמי‪ ,‬קריסת השווקים הפיננסיים והתמוטטות חלקים‬ ‫מתעשיית הטכנולוגיה‪ ,‬יחד עם מציאות ביטחונית לא פשוטה‪ ,‬העמידו בסכנה מוחשית את‬ ‫יציבותו הכלכלית של המשק הישראלי ‪.‬‬ ‫ניסינו לעשות הכל כדי למנוע התמוטטות כלכלית‪ ,‬כפי שחווינו בעבר ‪ -‬לאחר מלחמות‪ .‬נכון‪,‬‬ ‫יכולנו לעשות יותר‪ .‬תמיד אפשר לעשות יותר‪ .‬אני רוצה לומר לכם‪ ,‬אינני יודע כמה מכם‬ ‫התנסו פעם בניהול קואליציה שמנהלת אותה סיעה של תשעה עשר חברי כנסת‪ .‬בעיה מאוד‬ ‫קשה ומורכבת‪ .‬אני מאמין שאחרי הבחירות הבאות‪ ,‬הסיעה שלנו תהיה הרבה יותר גדולה‪,‬‬ ‫יהיה הרבה יותר קל לעשות הרבה מאוד דברים‪ ,‬שהיו בעבר מאוד קשים‪ .‬ועם זאת‪ ,‬למרות‬ ‫המצב הכלכלי הקשה‪ ,‬ביצענו שורה של רפורמות ארוכות טווח‪ ,‬ואני מקווה שמקצת‬ ‫מהשפעתן נראה כבר בתקופה הקרובה ‪.‬‬ ‫בחודש הבא תיכנס לתוקפה הרפורמה במס‪-‬הכנסה‪ .‬אני יודע שיש ביקורת על הרפורמה‬ ‫הזו‪ .‬אם יהיה צורך בתיקונים‪ ,‬הם ייעשו‪ .‬אנחנו גם נעשה הכל כדי להקדים ככל הניתן את‬ ‫השלבים הבאים ברפורמה‪ ,‬ונעמוד ביעד שהצבנו ‪ .‬המס בישראל ‪ -‬שהוא גבוה מדי‪ ,‬ונופל על‬ ‫אוכלוסיה מצומצמת מדי ‪ -‬וראינו את זה כאן במצגת ‪ -‬יקטן למימדים מקובלים בעולם ‪.‬‬ ‫תראו‪ ,‬אני יודע שיש ביקורת‪ ,‬אבל אני רוצה לומר‪ ,‬הממשלה הזו שעמדתי בראשה ‪,‬זאת‬ ‫הממשלה הראשונה שהחליטה לעשות רפורמה וגם ביצעה אותה‪ .‬התקבלו הערות‪ ,‬ייעשו‬ ‫ודאי תיקונים‪ .‬הייתה החלטה והרפורמה הזאת בוצעה ‪.‬‬ ‫הממשלה הזו ‪ -‬למרות המציאות הקשה שאילצה אותנו לקצץ מיליארדים בכל משרדי‬ ‫הממשלה ‪ -‬הגדילה משמעותית את ההשקעות בתשתיות ‪ .‬כל מי שמסתובב בארץ רואה את‬ ‫העבודות‪ .‬כבר לא מדובר רק בדיבורים או בטקסים חגיגיים שאין מאחוריהם דבר‪ .‬מפעלי‬ ‫מים מוקמים ‪ -‬מפעלי התפלה בהיקף של עד ארבע מאות ממ"ק‪ .‬מאגרי מים ומיחזור מי‬ ‫שופכין והגברת השימוש בהם‪ .‬כבישים נסללים‪ ,‬גשרים ומחלפים נבנים‪ ,‬מסילות רכבת‬ ‫נפרשות לאורכה ולרוחבה של הארץ ‪.‬‬ ‫אני מציע לכולם לנסוע לאורך העבודות שנעשות עכשיו של שדרוג מסילת הברזל לירושלים‪.‬‬ ‫עד בית שמש זה כבר בוצע‪ .‬עובדים לאורך המסילה הזאת בעשרות מקומות‪ .‬מי שרוצה‬ ‫לראות עבודה מעניינת זו ויפיפיה זאת יכול לראות את פרויקט המסילה שיוצאת מתל אביב‪.‬‬ ‫בשלב ראשון לשדה התעופה בן גוריון‪ .‬אני מוכרח לומר‪ ,‬שמבחינת הביצוע‪ ,‬זה אחד הדברים‬ ‫היפים ביותר שישנם‪ .‬אותה מסילה צריכה להמשיך משם עד למודיעין ובעתיד הרחוק יותר‬

‫‪361‬‬


‫זאת תהיה מסילת הברזל לירושלים‪ .‬לאשקלון מתוכננת מסילה‪ ,‬שלפי דעתי תיצור מהפיכה‪.‬‬ ‫זאת מסילה שתחבר את אשקלון עם שדרות‪ ,‬עם נתיבות‪ ,‬עם אופקים ותגיע עד לבאר שבע‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן מתוכננת הכפלת המסילה הקיימת לבאר‪-‬שבע ורכבת נוסעים לדימונה‪ ,‬שעליה‬ ‫מתבצעות עבודות במלוא הקצב ‪.‬‬ ‫רק לפני עשרה ימים חתמנו על החוזה להקמת הרכבת הקלה בירושלים‪ ,‬שתחל לפעול‬ ‫בשנת אלפיים ושש‪ .‬זה לא רק תכנית‪ .‬שם נעשית עבודת הכנה‪ .‬כדאי לעבור ברחוב יפו‬ ‫ובמקומות אחרים ולראות את העבודה האדירה שנעשית שם תוך שמירת אופייה ההיסטורי‬ ‫של ירושלים‪ .‬פרויקטים בתשתיות בהיקף של קרוב לשבעה מיליארד דולר נמצאים בשלבים‬ ‫כאלה ואחרים‪ .‬בשנתיים האחרונות השקעתי רבות כדי לקדם את הפרוייקטים התשתיתיים‬ ‫שאני מייחס להם חשיבות לאומית ‪ .‬זה הצריך מאמצים רבים ומאבק עיקש בחלק מהפקידות‬ ‫ ולאחרונה אנחנו מתחילים לראות תוצאות בשטח‪.‬‬‫הבהרתי ואני שוב מבהיר‪ :‬לא יכול להיות שכל פקיד מדינה ‪ -‬יש שם אנשים יוצאים מן הכלל‪,‬‬ ‫שיש להם כוונות טובות – יראה את העניינים דרך זוית ראיה צרה‪ ,‬יעכב פרוייקטים לאומיים‪,‬‬ ‫או הפרטה של חברה ממשלתית משמעותית‪ ,‬רק בגלל שדעתו לא התקבלה‪ .‬אני רוצה לומר‬ ‫לכם‪ ,‬שלצורך זה הקמתי את הקבינט הכלכלי‪-‬חברתי‪ .‬כל דבר שנתקע באיזה שהוא מקום‬ ‫מגיע לדיון בקבינט‪ ,‬שם אני מכריע בדברים האלה ומצליח במאמץ קשה ביותר לפעול נגד‬ ‫החסמים שקיימים‪ .‬אני נחוש להמשיך ולדחוף את התשתיות בארץ‪ ,‬כדי להביא אותנו לרמה‬ ‫מקובלת כמו בעולם המערבי ‪ -‬וכך יהיה‪ .‬שוק העבודה הישראלי ‪ -‬ממשלות ישראל לדורותיהן‬ ‫העדיפו להתעלם מהבעיה הזו‪ ,‬ולגלגל אותה מאחת לשנייה‪.‬‬ ‫הממשלה הזו‪ ,‬שאני עומד בראשה‪ ,‬הייתה הראשונה שהתחילה לטפל בעניין באופן רציני‪,‬‬ ‫ואני מתכוון להמשיך בכך גם לאחר הבחירות‪ .‬לא ייתכן שאנשים צעירים‪ ,‬בריאים‪ ,‬בעלי כושר‬ ‫עבודה מלא‪ ,‬לא ינסו אפילו לחפש לעצמם עבודה‪ ,‬רק מפני שהם מקבלים קיצבה מהביטוח‬ ‫הלאומי‪ .‬לא יתכן שמי שלא עובד ישתכר יותר ממי שעובד‪ .‬שום ממשלה‪ ,‬לא היה לה את‬ ‫העוז לקום ולעשות זאת‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬יש לצערי גם בעיית אבטלה אמיתית‪ ,‬בוודאי בתקופה של משבר כלכלי‪-‬עולמי‪ ,‬ויש כאלה‬ ‫שבאמת אין ידם משגת‪ .‬אבל אנחנו צריכים לדאוג שאותם תשלומי העברה יילכו באמת למי‬ ‫שאין ביכולתם להתפרנס בעצמם‪ .‬אני מציע לכם לבדוק‪ ,‬נדמה לי שאנחנו הממשלה היחידה‪,‬‬ ‫שהורדנו תשלומי העברה‪ .‬אנחנו הממשלה הראשונה שטיפלה בנושא הזה ברצינות ‪.‬‬ ‫אנחנו נמצאים עכשיו לקראת תחילתה של תכנית נסיונית לטיפול נקודתי באבטלה בירוחם‪.‬‬ ‫אותה תכנית שהוצגה בפניכם וזכתה כאן לשבחים גדולים ע"י ראש מועצת ירוחם‪ ,‬שהוא‬ ‫באמת אדם מיוחד במינו ואנו עובדים איתו‪ ,‬ואנחנו מבצעים עכשיו תכנית ניסיונית לטיפול‬ ‫נקודתי באבטלה בירוחם‪ .‬התכנית כוללת מיפוי יסודי של הבלתי מועסקים בישוב והצרכים‬ ‫הייחודיים להם והתאמת פתרונות תעסוקתיים לבעיות שיעלו מן המיפוי‪ .‬התכנית תרוכז‬ ‫אצלי‪ ,‬במשרד ראש הממשלה‪ ,‬דבר שיבטיח שיתוף פעולה מלא של כל המשרדים הנוגעים‬ ‫בדבר‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬הובא בפניכם לא רק הנושא של עניין התעסוקה‪ ,‬אלא גם הפעולה שנעשית בשיתוף‬ ‫עם אוניברסיטת באר שבע‪ ,‬וראינו זאת בטבלאות שהוצגו‪ .‬הדברים האלה מוכרים לנו‪ .‬יש‬ ‫קשר ישיר בין רמת ההכנסה לגובה ההשכלה‪ ,‬ונדמה לי שנעשו דברים בנושא‪.‬‬ ‫זה לא קל לעשות מהפיכה במערכת החינוך‪ .‬אני חושב שיש כמה דברים שהתחלנו‪ .‬זה‬ ‫מחייב עיסוק עמוק מאוד‪ ,‬ואני מקווה שגם בתחום הזה אנחנו נתגבר‪ .‬לגבי התכנית שהוצגה‬ ‫בפניכם‪ ,‬שמעתי את השבחים שניתנו ואני מצטרף לשבחים‪ .‬אני חושב שמוטי אביסרור‪,‬‬ ‫כאדם שגדל בישוב‪ ,‬מכיר היטב את הקשיים והצרכים של התושבים‪ .‬זה נושא שאנחנו כרגע‬ ‫עומדים לעסוק בו בצורה הכי רצינית‪ .‬אני מאמין כי צורת הטיפול הנקודתי הזו תוכיח את‬

‫‪362‬‬


‫עצמה ונוכל להרחיב את התכנית גם לישובים אחרים בעלי שיעור אבטלה גבוה בארץ ‪ .‬לצד‬ ‫הצעדים הללו בא הטיפול בבעיית העובדים הזרים הלא חוקיים‪ .‬אני הוריתי להקצות את כל‬ ‫המשאבים לטיפול בנושא‪ ,‬בשיתוף מלא עם שר האוצר‪ .‬במהלך שהחל לפני מספר חודשים‪,‬‬ ‫אנחנו עובדים כחודשיים בנושא זה‪ ,‬כבר הבאנו להוצאה של כתשעת אלפים עובדים בלתי‬ ‫חוקיים מהארץ ‪.‬‬ ‫אני רוצה לומר לכם דבר מעניין בתחום הזה‪ .‬למעלה ממחצית מהמספר הזה הם אנשים‪,‬‬ ‫שהבינו שכאן הממשלה נחושה בנושא הזה‪ .‬הם באים מרצונם ועוזבים מרצונם מחשש פן‬ ‫תוטבע חותמת בדרכון שלהם הנושאת את המילה "מגורש"‪ .‬אנחנו לא מחזיקים אותם בבתי‬ ‫סוהר‪ ,‬מחזיקים אותם בבתי מלון כדי שאפשר יהיה לטפל בנושא הזה‪ .‬אני קבעתי מספר יעד‬ ‫לשנה הבאה של חמישים אלף‪ .‬לפי מה שקורה עד עכשיו המספר הזה יהיה הרבה יותר גדול‬ ‫מאשר חמישים אלף‪ .‬ודאי יושבים פה אנשים שזעקתם עולה השמיימה‪ ,‬כי הם נעצרים‬ ‫בנושא עבודות בנייה‪ .‬נכון‪ ,‬יכול להיות שזה יביא לשיטות חדישות יותר‪ ,‬יביא ישראלים‬ ‫לעבודה‪ .‬הנושא הזה של עובדים זרים יש לו השלכות לא רק על מצב התעסוקה בארץ‪ ,‬יש לו‬ ‫השלכות חברתיות ממדרגה ראשונה‪ .‬היום יש בדרום תל אביב כיתות עם תלמידים של‬ ‫עובדים זרים‪ ,‬יש חולים ויש נכים‪ .‬ישראל היא מדינה עם דמוקרטיה והיא נוהגת בנושא הזה‬ ‫כמו שצריך‪ .‬היא מטפלת בכולם‪ .‬את הנושא הזה אני לקחתי כפרוייקט והדבר הזה זז‪ ,‬זה‬ ‫אולי אחד הדברים שאחריהם אתם לא עוקבים‪ .‬כיוון שאני מחכה למידע וגם לדו"ח המסכם‬ ‫של ועידת ישראל לעסקים‪ ,‬אני מוכן להעביר לכם באופן קבוע גם את הפרטים על הדברים‬ ‫האלה שנעשים‪.‬‬ ‫אני מאמין כי אם נמשיך בשילוב הצעדים הללו בשוק העבודה‪ ,‬נביא את אותם רבבות‬ ‫ישראלים שנדחקו מהשוק חזרה להתפרנס בכבוד ‪ .‬תעשיית ההי‪-‬טק שרויה אמנם במשבר‬ ‫כבר יותר משנתיים‪ ,‬אבל אין הרבה תחומים במשק הישראלי שיש לנו בהם יתרון יחסי כל כך‬ ‫מובהק‪ :‬אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שאותם כשרונות צעירים ימשיכו לראות בישראל את‬ ‫נמל הבית שלהם‪ .‬אני מאמין כי יש להמשיך ולעודד את ההשקעה במחקר ובפיתוח‬ ‫הטכנולוגיים‪ ,‬וכפי שאתם יודעים אני מתנגד לכל פגיעה בתעשייה הזו ובמשקיעים בענף‬ ‫החשוב הזה ‪ .‬אני מתכוון כרגע לניסיון לשנות את חוק עידוד השקעות הון‪ ,‬אני התנגדתי לכך‪,‬‬ ‫אני לא חושב שזה צריך להיות‪ ,‬ודאי לא עכשיו במצוקה הזאת שאנחנו נמצאים בה‪ .‬לא יהיה‬ ‫שינוי‪ ,‬אני אומר את זה בצורה הכי ברורה‪ .‬אנחנו נעמוד על זה‪ .‬בשבוע הבא‪ ,‬אחרי שהדי‬ ‫הבחירות הפנימיות במפלגות ישככו‪ ,‬נביא לאישור הכנסת את תקציב המדינה לשנת אלפיים‬ ‫ושלוש‪.‬‬ ‫הצטערתי מאוד שמפלגת העבודה נתלתה בעניין התקציב כדי לפרק את הממשלה‪ ,‬ולכן אני‬ ‫שמח לשמוע שבימים האחרונים מתגברים גם במפלגת העבודה הקולות האחראיים‪,‬‬ ‫שמביעים נכונות לתמוך בתקציב‪ .‬אסור למדינת ישראל להתנהל ללא תקציב‪ .‬לא הכול‬ ‫פוליטיקה‪ .‬אישור תקציב מדינה זה עניין של אחריות לאומית והוא צריך להיות מעל לכל‬ ‫שיקול פוליטי ‪.‬‬ ‫אמרתי שהממשל האמריקאי מגלה נכונות לתמוך בישראל גם בהיבט הכלכלי‪ .‬בימים‬ ‫הקרובים תצא לארצות‪-‬הברית משלחת לדיון עם האמריקנים בבקשתנו לקבל סיוע‪ ,‬בעיקר‬ ‫באמצעות מתן ערבויות של הממשל וגם מענקים‪ ,‬אני לא אפרט כרגע את החלוקה‪ .‬אני‬ ‫מאמין שהעניין הזה יוכרע בקרוב מאוד בצורה חיובית‪ .‬הסיוע הזה יוכל להקל מאוד את‬ ‫מצוקת האשראי במשק‪ ,‬להוזיל את עלויות גיוס ההון של הממשלה‪ ,‬ולפנות יותר משאבים‬ ‫לטובת הסקטור הפרטי ‪ .‬אין לנו כוונה להשתמש בערבויות כדי להגדיל את הגירעון‬ ‫הממשלתי‪ .‬אני נחוש בדעתי לרדת בשנה הבאה לגירעון של שלושה אחוזים ‪.‬‬ ‫כספי הערבויות‪ ,‬לכשיגיעו‪ ,‬צריכים לשמש כדי להאיץ את הפעילות הכלכלית במשק‪ ,‬לחולל‬ ‫צמיחה ארוכת טווח‪ ,‬ולא כדי לפתור לעצמנו בעיות כאלה ואחרות‪.‬‬

‫‪363‬‬


‫גבירותי ורבותיי‪ ,‬הדרך לצאת מהמצב הכלכלי בו אנו מצויים‬ ‫הביטחוני‪ .‬למרות שראיתי שהסקר חולק על כך‪ ,‬אני חושב שהיא‬ ‫לא הרבו פה לדבר על נושא התיירות‪ .‬התיירות זה לא רק בתי‬ ‫אלפי מתפרנסים סביב הענף הזה שכתוצאה מהעניין הביטחוני‬ ‫בהחלט השפעה גדולה מאוד של המצב הביטחוני ‪.‬‬

‫נעוצה‪ ,‬בעיקרה‪ ,‬במצב‬ ‫נעוצה בעיקר בנושא הזה‪.‬‬ ‫המלון‪ .‬התיירות זה מאות‬ ‫ממש גווע ‪.‬לכן לדעתי יש‬

‫אנחנו יודעים כי שקט וכניסה למשא‪-‬ומתן מדיני הן הדרך העיקרית להביא להאצת הצמיחה‬ ‫ולשגשוג כלכלי‪ .‬אני מאמין כי אם נפעל נכון‪ ,‬באחריות ובשיקול דעת בתקופה הקרובה ‪ -‬נגיע‬ ‫לכך‪ .‬אני בכל מקרה מתכוון לעשות כל מאמץ בכיוון הזה ‪ .‬אני בטוח כי אם נשכיל לשלב את‬ ‫הצעדים שפרטתי כאן ‪ -‬הן המדיניים והן הכלכליים ‪ -‬נחזיר את המשק הישראלי לפסים של‬ ‫צמיחה‪ ,‬של השקעה ושל שגשוג כלכלי‪.‬‬ ‫תודה רבה ובהצלחה‪.‬‬

‫‪364‬‬


‫‪76‬‬ ‫נאום נשיא המדינה משה קצב בעצרת הזיכרון במחנה הריכוז‬ ‫זכסנהאוזן שבגרמניה‬ ‫‪ 9‬בדצמבר ‪2002‬‬

‫רגלי נטועות כאן בעיבורו של מחנה זכסנהאוזן והמוח האנושי איננו יכול לתפוס‪ ,‬להבין ליישב‬ ‫את החידה‪ ,‬הבלתי פתירה‪ ,‬המחשבות רודפות אחת אחר השנייה‪ .‬כיצד זה קרה? כיצד ניתן‬ ‫להסביר ולהבין את מה שהתרחש מעבר לגדרות ולחומות‪ ,‬איך המוח האנושי יכול לתפוס את‬ ‫האימה הנוראה שהתחוללה כאן? כיצד ניתן להבין את הפער בין החיים הבלתי נסבלים שחוו‬ ‫כאן האסירים בעוני‪ ,‬בקור‪ ,‬במחלות ובהשפלה אנושית שבסופם גם מוות לבין ברלין‬ ‫המשכילה והתרבותיית‪ ,‬בירת הטכנולוגיה והמדע של שנות ה‪ 30-‬וה‪ ,40-‬שנמצאה‬ ‫קילומטרים ספורים מכאן בלבד? איך ניתן ליישב בין ההיסטוריה היהודית המתמשכת בת‬ ‫‪ 1000‬השנה על אדמת גרמניה שבמהלכה התפתחה קהילה לתפארת שתרמה תרומה‬ ‫אדירה לחברה ולתרבות הגרמנית לבין גדיעתה בהינף גרזן והשמדת יהדות אירופה כולה?‬ ‫הרבה קבוצות סבלו תחת עול השלטון הנאצי‪ .‬במחנות הריכוז הנאציים‪ ,‬כדוגמת מחנה זה‪,‬‬ ‫סבלו כולם ‪ -‬סבלו הליברלים ואנשי השמאל‪ ,‬סבלו חברי כת עדי יהווה‪ ,‬סבלו‬ ‫ההומוסקסואלים‪ ,‬סבלו אנשי הכמורה המעטים שהתנגדו לנאצים‪ ,‬סבלו הצוענים‪ ,‬אך גם‬ ‫במחנות הריכוז היהודים סבלו יותר מכלם‪ .‬מאז תחילת מלחמת העולם השנייה התברר‬ ‫ליושבי מחנות הריכוז ובראש ובראשונה לאנשי האס אס‪ ,‬ששלטו על המחנות‪ ,‬שיהודי שנכנס‬ ‫בשערי המחנה לא יצא ממנו בחיים‪ .‬לשאר חברי הקבוצות היה סיכוי כלשהו לחזור לחיים‬ ‫הקודמים‪.‬‬ ‫מחנות הריכוז‪ ,‬וזכסנהאוזן בתוכם‪ ,‬נועדו לניצולם המוחלט‪ .‬בתחילה הועסקו האסירים בבית‬ ‫החרושת ללבנים ואח"כ בענפים שונים של תעשיית הנשק‪ .‬עד כמה ציני ובוטה היה ניצול זה‪,‬‬ ‫שלמעשה האסירים במו ידיהם בנו את כלי הנשק שמהם הם נורו ונרצחו‪.‬‬ ‫כאן בזכסנהאוזן אירע גם סיפור גבורה ואומץ לב יהודי‪ .‬באוקטובר ‪ 1942‬נודע לאסירים‬ ‫יהודים שעומדים להעבירם לאושוויץ‪ .‬השמועות על אושוויץ ועל הסוף המר של היהודים‬ ‫המגיעים לשם הגיעו כבר גם לזכסנהאוזן‪ .‬קבוצה גדולה של צעירים יהודים חסרי כל נשק‬ ‫מרדה באנשי האס אס‪ .‬ברור שסיכוייהם להצליח היו קלושים והמרד דוכא באכזריות‪.‬‬ ‫האירוע מלמד אותנו שהעם היהודי בתקופת השואה לא איבד לרגע את ייצר החיים שלו וגם‬ ‫בתהומות ההוויה ניסו היהודים לעמוד על שלהם ולשמור על דמותם ועל צלמם‪.‬‬

‫‪365‬‬


‫השואה הינה טראומה וחלק בלתי נפרד מישותנו‪ ,‬ישות העם היהודי‪ ,‬היא גם חלק אינטגרלי‬ ‫מישות העם הגרמני‪ .‬העם היהודי עדיין לא השתקם נפשית ודמוגרפית ממוראות השואה‬ ‫וזיכרונה מלווה אותנו לאורך כל חיינו‪ .‬המשורר אברהם שלונסקי כתב‪:‬‬ ‫"על דעת עיני שראו את השכול‬ ‫נעמסו זעקות על ליבי השחוח‪,‬‬ ‫על דעת רחמי שהורוני למחול‬ ‫עד באו ימים שאיימו מלסלוח‬ ‫נדרתי הנדר‪ :‬לזכור את הכל‬ ‫לזכור ‪ -‬ודבר לא לשכוח"‪.‬‬ ‫על העם היהודי מוטלת החובה ההיסטורית להנציח ולהאיר באש התמיד את אשר תובעים‬ ‫מאתנו אחינו ואחיותנו‪ ,‬הורינו‪ ,‬סבינו וסבותינו‪ .‬הם תובעים זאת מקבריהם‪ ,‬מגאיות ההריגה‪,‬‬ ‫מתאי הגזים ומקרונות המשא ‪ -‬אל תשכח! ‪) Gedenk‬גדנק(‪.‬‬ ‫זיכרון השואה ישאר לבטח בתודעת העם היהודי בדורות הבאים‪ .‬עלינו להבטיח שגם לקחי‬ ‫השואה יונחלו לדורות הבאים‪ .‬אין כל וודאות כי האנושות תנחיל לדורות הבאים את תודעת‬ ‫ולקחי השואה ועלינו‪ ,‬בני העם היהודי‪ ,‬מוטל גם נטל כבד זה‪.‬‬ ‫אשמת הרצח‪ ,‬ההשמדה וההתעללות הינה של המבצעים עצמם ושל אלו שתמכו בהם ובכלל‬ ‫זה חלק ניכר מהעם הגרמני‪ .‬האשמה אינה של בניהם ואינה של נכדיהם‪ .‬ואולם האחריות‬ ‫לכך שאירוע כה מחריד בהיסטוריה האנושית כולה לא יחזור על עצמו היא של העם הגרמני‬ ‫ושל האנושות כולה‪.‬‬ ‫לו ניתן היה לספר לאסירים היהודים שנרצחו ושעברו במחנה זכסנהאוזן‪ ,‬לו ניתן היה לספר‬ ‫לקורבנות השואה כולם‪ ,‬שנשיא מדינת ישראל‪ ,‬מדינה ריבונית‪ ,‬מודרנית יהודית‪-‬דמוקרטית‬ ‫עומד כאן בראש מורכן לזכרם‪ ,‬יתכן שהיו מוצאים בכך מעט נחמה‪.‬‬

‫‪366‬‬


‫נספחים‬

‫‪367‬‬


1 ‫הצהרה משותפת ראשונה של ראשי שלוש הדתות הגדולות‬ ‫דתית באלכסנדריה‬-‫בארץ הקודש בפסגה הבין‬ 2002 ‫ בינואר‬21

The First Alexandria Declaration of the Religious Leaders of the Holy Land 21 January 2002 The first Middle East Interfaith Summit, with the participation of the leaders of the three monotheistic faiths, held in Alexandria, Egypt, issued the following statement: In the name of God who is Almighty, Merciful and Compassionate, we, who have gathered as religious leaders from the Muslim, Christian and Jewish communities, pray for true peace in Jerusalem and the Holy Land, and declare our commitment to ending the violence and bloodshed that denies the right of life and dignity. According to our faith traditions, killing innocents in the name of God is a desecration of His Holy Name, and defames religion in the world. The violence in the Holy Land is an evil which must be opposed by all people of good faith. We seek to live together as neighbors respecting the integrity of each other's historical and religious inheritance. We call upon all to oppose incitement, hatred and misrepresentation of the other. 1. The Holy Land is holy to all three of our faiths. Therefore, followers of the divine religions must respect its sanctity, and bloodshed must not be allowed to pollute it. The sanctity and integrity of the holy places must be preserved, and freedom of religious worship must be ensured for all. 2. Palestinians and Israelis must respect the divinely ordained purposes of the Creator by whose grace they live in the same land that is called holy. 3. We call on the political leaders of both peoples to work for a just, secure and durable solution in the spirit of the words of the Almighty and the Prophets. 4. As a first step now, we call for a religiously sanctioned cease-fire, respected and observed on all sides, and for the implementation of the Mitchell and Tenet recommendations, including the lifting of restrictions and return to negotiations.

368


5. We seek to help create an atmosphere where present and future generations will co-exist with mutual respect and trust in the other. We call on all to refrain from incitement and demonization, and to educate our future generations accordingly. 6. As religious leaders, we pledge ourselves to continue a joint quest for a just peace that leads to reconciliation in Jerusalem and the Holy Land, for the common good of all our peoples. 7. We announce the establishment of a permanent joint committee to carry out the recommendations of this declaration, and to engage with our respective political leaderships accordingly.

369


2 ‫הצהרת פסגת ביירות בעקבות היוזמה הסעודית לשלום‬ 2002 ‫ במארס‬28

Beirut Declaration on Saudi Peace Initiative 28 March 2002

Following is an official translation of the full text of a Saudi-inspired peace plan adopted by an Arab summit in Beirut: The Arab Peace Initiative The Council of Arab States at the Summit Level at its 14th Ordinary Session, reaffirming the resolution, taken in June 1996 at the Cairo Extra-Ordinary Arab Summit, that a just and comprehensive peace in the Middle East is the strategic option of the Arab countries, to be achieved in accordance with international legality, and which would require a comparable commitment on the part of the Israeli government; Having listened to the statement made by His Royal Highness Prince Abdullah bin Abdul Aziz, Crown Prince of the Kingdom of Saudi Arabia, in which His Highness presented his initiative calling for full Israeli withdrawal from all the Arab territories occupied since June 1967, in implementation of Security Council Resolutions 242 and 338, reaffirmed by the Madrid Conference of 1991 and the land-for-peace principle, and Israel's acceptance of an independent Palestinian state with East Jerusalem as its capital, in return for the establishment of normal relations in the context of a comprehensive peace with Israel; Emanating from the conviction of the Arab countries that a military solution to the conflict will not achieve peace or provide security for the parties, the Council: 1. Requests Israel to reconsider its policies and declare that a just peace is its strategic option as well. 2. Further calls upon Israel to affirm: I- Full Israeli withdrawal from all the territories occupied since 1967, including the Syrian Golan Heights, to the June 4, 1967 lines, as well as the remaining occupied Lebanese territories in the south of Lebanon.

370


II- Achievement of a just solution to the Palestinian refugee problem, to be agreed upon in accordance with UN General Assembly Resolution 194. III- The acceptance of the establishment of a sovereign independent Palestinian state on the Palestinian territories occupied since June 4, 1967 in the West Bank and Gaza Strip, with East Jerusalem as its capital. 3. Consequently, the Arab countries affirm the following: I- Consider the Arab-Israeli conflict ended, and enter into a peace agreement with Israel, and provide security for all the states of the region. II- Establish normal relations with Israel in the context of this comprehensive peace. 4. Assures the rejection of all forms of Palestinian patriation which conflict with the special circumstances of the Arab host countries. 5. Calls upon the government of Israel and all Israelis to accept this initiative in order to safeguard the prospects for peace and stop the further shedding of blood, enabling the Arab countries and Israel to live in peace and good neighbourliness and provide future generations with security, stability and prosperity. 6. Invites the international community and all countries and organizations to support this initiative. 7. Requests the Chairman of the Summit to form a special committee composed of some of its concerned member states and the SecretaryGeneral of the League of Arab States to pursue the necessary contacts to gain support for this initiative at all levels, particularly from the United Nations, the Security Council, the United States of America, the Russian Federation, the Muslim states and the European Union.

371


3 ‫דברי מזכיר המדינה האמריקני קולין פאואל ומזכ"ל האו"ם קופי‬ ‫אנאן על יוזמת "קוורטט מדריד" לכינוס ועידת שלום אזורית‬ ‫במזרח התיכון‬ 2002 ‫ במאי‬2

Remarks by US Secretary of State Colin Powell and UN Secretary-General Kofi Annan on "Madrid Quartet" Initiative to Convene a Regional Peace Conference in the Middle East 2 May 2002 Secretary Powell: Good afternoon, ladies and gentlemen. I am pleased to welcome to the State Department today Secretary-General Annan, Foreign Minister Ivanov, Foreign Minister Pique and High Representative Solana of the European Union to continue the discussion that we began in Madrid on April 10th on ways to end the violence and move towards peace in the Middle East. I expressed my appreciation to my colleagues for the declaration that we produced in Madrid on the 10th of April, and I expressed to them how important it was for me to have this unified body of opinion and thought behind me as I went through the Middle East and continued my work on behalf of President Bush and all of my colleagues represented here to try to move the process forward in the Middle East. We also determined that it was important for us to remain together, to continue the dialogue, because this is quite a grouping up here; and I think it is a grouping that, working with the parties in the region, can produce success if we stick with it, if we show persistence and determination. The United States, the United Nations, the European Union and the Russian Federation are committed to helping bring about a just, comprehensive and lasting peace in the Middle East. We are working for realization of the vision expressed by President Bush on April 4th of a Middle East where two states, Israel and Palestine, live side by side in peace and security with an internationally recognized border. Terrorism and use of force only move the parties further from that goal. The only way forward is through negotiations guided by United Nations Resolutions 242, 338 and 1397. Saudi Crown Prince Abdullah's important initiative, recently endorsed by the Arab League, should also play a very, very important and helpful role as we move forward.

372


We are encouraged by the peaceful resolution of the standoff in Ramallah, and we are especially pleased that international diplomacy could play a constructive role in defusing a situation that many predicted could only end in violence. We are pleased that Chairman Arafat now has the opportunity to show leadership. No longer contained in the Muqatta, I trust that the Chairman will now move in a new direction that will allow his leadership position to be used to denounce terrorism, denounce violence, and to say to the Palestinian people and to the organizations within the Palestinian movement that this is the time to find a peaceful way forward. And I have encouraged the Chairman to speak and act in this way in the meetings that I had with him, and I hope that now he will speak and act in that way as we move forward. We are also hopeful that we will see a non-violent end to the current standoff at the Church of the Nativity in Bethlehem. This is a holy place, and all of us will be in touch with the parties to encourage them to find an immediate solution to this problem, so that the world does not continue to see this terrible picture on its television screens every evening. We, the Quartet, as we have named ourselves, are committed to working with the Israelis and the Palestinians, with Arab governments and with the international community to restore the hope of all the people in the region for a peaceful, secure and prosperous future. Our strategy, embracing the principles and goals set forth by President Bush, by Crown Prince Abdullah and by the UN resolutions that I made reference to earlier, consist of three elements to our strategy. First, a restoration of security, security from terror and violence for Israelis and Palestinians. We'll be encouraging Chairman Arafat to rebuild his security apparatus. We will ask for maximum efforts from the Palestinian Authority to restore calm. To assist in this, the Quartet agrees on the need for making an assessment of Palestinian capabilities, setting clear security performance standards, working to establish effective and responsible Palestinian security institutions, and finding ways for those institutions to work closely with Israeli institutions as we move forward to restore confidence between the two sides. Our Director of Central Intelligence, George Tenet, has played an important role in the past in this kind of work, and I expect he will play an important role in the future. And General Tony Zinni, who has become very familiar with the security situation in the region in recent months, is also available to return to the region in the near future. The second part of our strategy is to address the urgent humanitarian needs and make sure that we get about the task of rebuilding strong, accountable, democratic and market-oriented institutions for Palestinians as the basis for a vibrant Palestinian state. And I am encouraged by what I have heard from my colleagues here today about their willingness to join in this effort of economic reconstruction and humanitarian relief. The people in the region are in great need. The Palestinian people need access to jobs, need access to markets,

373


need food, need medical supplies, need all kinds of things to relieve their suffering, and we are united in our determination to bring that about. At the moment, we are particularly concerned about the humanitarian situation in Jenin, and we continue to work with all concerned, on an urgent basis, to meet the pressing needs in that city, as well as throughout the West Bank and Gaza. We welcome the commitment of the international community at Oslo last week, on April 25th, to provide over $1 billion in assistance. The United States has over $300 million dedicated to aid the Palestinian people. In this regard, the Quartet underscores the need for immediate action by Israel to lift closures and facilitate the access that I touched on earlier, as well as maximum efforts by the Palestinian Authority to ensure that the situation on the ground remains calm and no new vulnerabilities are opened up by opening up access. It was agreed that the Quartet will follow up at the working level to address the rebuilding of Palestinian institutions. And, third, we committed ourselves to the promotion of serious and accelerated negotiations toward a settlement. We discussed how best to begin to prepare for an international conference meeting this summer. The United States, with our partners in the Quartet, will spend the weeks ahead to begin to not only talk amongst ourselves, but with the parties and with other interested members of the international community, to come up with a set of principles that can be the basis for a meeting in the early summer. Details with respect to where and when and who the conveners would be remain to be determined. But this is a time for prompt action to take advantage of this new window of opportunity that has been presented to us, and we intend to do just that. President Bush has said that conflict in the Middle East is not inevitable; neither is peace. The United States will do its part, and I'm pleased that our fellow members in the Quartet have made that same commitment. The Israelis, the Palestinians, our Arab friends, and the international community must also rise to the challenges ahead. Speaking of our Arab friends in the region, I must say that we are very pleased with the new attitude shown by the Arab League, by their adoption of the Crown Prince's initiative, but, more importantly, by their willingness to play a more effective role and a more aggressive role in representing the interests not only of the Arab world but the interests of the Palestinian people, and we look forward to working with them. And, once again, I would like to thank my colleagues for being here today, and we're prepared to take your questions. Question: Minister Pique, is the European Union planning anything, any action - like tomorrow, are you going to announce something - regarding terrorist groups, groups the US considers terrorists - Hizballah, Hamas? You've been talking about terrorism and how of course you're against it;

374


everybody is against terrorism. Are you going to do anything concrete about it in the foreseeable future? Foreign Minister Pique: Yes. We have already decided to enlarge the list of the terrorist organizations, according to the rules of the European Union. We are prepared to continue with this work. We have enlarged this list today for 12 or 13 terrorist groups more. And we will continue the discussion about the introduction and the integration in this list of some terrorist organizations or so-called terrorist organizations in the Middle East, and also in Colombia. But we are working on it, and I think that in the next weeks we will present more results. Question: Mr. Secretary, may I, please? The President today spoke, I think for the first time, very concretely about the kind of Palestinian state he would like to see: democratic, transparent, not corrupt, et cetera. Without guessing who he's talking about, how do you do this when at the same time you're trying to move swiftly into an accommodation with Yasser Arafat? Are you going to wait for a democratic state? It doesn't sound like you have that time. I can't put the two together. Secretary Powell: Well, we're going to move quickly, both on the economic track and the political track. The Palestinian Authority needs to rebuild itself in light of recent events. That rebuilding is going to require resources from outside. And as we go about the process of helping the Palestinian Authority and all leaders within the Palestinian movement, to include Chairman Arafat, I think it is not unreasonable for us to help them build a kind of Palestinian Authority that reflects the values that the President spoke to. And I think this is part of our new comprehensive strategy. Let me also add another word about our strategy. When we talk about a conference - I just want to reinforce this - when we talk about a conference, it's got to be a conference that deals with all elements that I've described: security, economic reform, humanitarian issues and the political way forward. They all have to be integrated. And I think that's one of the agreements we came to today, and I hope it's something that the parties in the region will welcome, moving aggressively forward so that people see not only economic hope, but they see political hope as we move forward toward our vision of a Palestinian state. Question: Mr. Secretary, is the issue of international observers or an international process that was called for Mr. Annan still on the table? And is the issue of the fact-finding mission in Jenin totally off the table right now? Secretary Powell: We talked about observers, international observers, and I'll let the Secretary-General speak to the issue as well. As you know, as part of the United States' commitment to moving forward, we were prepared to put some number of American monitors, observers in place. And that's as far as we had gotten with respect to monitors that would be

375


acceptable to both sides. But now let me let the Secretary-General talk to his idea, as well as to Jenin. Secretary-General Annan: Let me, first of all, thank you very much, Secretary of State, for hosting this meeting, and, ladies and gentlemen, for coming this afternoon. On the question of the multinational force, which we also discussed briefly this afternoon, my proposal was based on the premise that the mistrust and the enmity between the two sides is so deep that they are going to need a third party mechanism, a third party presence to help them as we move ahead. And the idea of the force was to help create a secure and calm environment that will allow for reconstruction, delivery of humanitarian assistance, and as we try to strengthen Palestinian institutions, including security, so that they can honor their commitments, as you have heard the Secretary of State talk about reconstruction and rebuilding of institutions. And I thought the presence would also give us the space that we need to continue political and diplomatic discussions. And so it is part of the package, not separate from the efforts we are trying to make to find a solution. I'm encouraged that there are US and British wardens on the ground monitoring the imprisonment of the six. Let me now turn to the Jenin issue. I think my position and intentions have been made very clear through my letter to the Council and the discussions that we held in the Council yesterday. The Council is still deliberating, and they are going to write to me today. I hope I will get a letter from them at the end of the day. I don't know what next they will do, but there is a paragraph in the draft letter which I have seen which would require that we proceed and prepare a report on Jenin with all available information, implying: do it even if you cannot get on the ground. I have not received the letter yet, and they are discussing it. I don't know whether that paragraph will survive or not, but it is likely to survive. Once I get that mandate, I will have to determine who undertakes that work. Thank you very much. Question: Just very quickly on Jenin, in Madrid two weeks ago, three weeks ago, you said that you thought the international community would be appalled by what it discovered there. Have you changed your evaluation on the basis of what you know now? Secretary-General Annan: I think we have all seen the reports and the pictures that are coming out of Jenin, and I think my description then was not exaggerated.

376


Question: Mr. Secretary, today President Bush said that Yasser Arafat had disappointed him in his inability to prevent violence in the Middle East. And Mr. Sharon has also said that he created a terrorist state. In rehabilitating the Palestinian Authority, how can you prevent this from happening again? What fundamental change do you expect from Mr. Arafat? How do you know he won't do the same thing? And another question is, if you're going to make peace in the Middle East, don't you have to get rid of many of the Israeli settlements? Are you ready to address that hard question of persuading Israel to give up settlements? Secretary Powell: On the second point, the issue of settlements is a very real one, and it will have to be dealt with. There will have to be a cessation of new settlements, and something will have to be done about the settlements that are there now. And that has always been part of the various negotiating efforts that have been underway. With respect to Chairman Arafat, it's not a question of me rehabilitating him. He knows what is expected of him. I have had the most direct conversations possible to have with another person, with Mr. Arafat, with respect to what we will expect from him now that he is free from the Muqatta. And he will either live or not live up to those expectations. If he lives up to those expectations, if he speaks out against terror, if he speaks out against violence, if he now starts to lead his people on the way toward peace, and if we give his people something to look at in terms of a better life economically, hope for their children and a state that will be theirs, I hope that the Palestinian people will want that and will insist to their leaders - all of their leaders, to include Mr. Arafat - that that's what we want you to get for us. But we have to provide that hope in the form of a state that they can call their own, and a better life for their families and their children, and jobs and health care and all the things that we want for our families. And Mr. Arafat, I hope, will understand that he doesn't have many more chances to seize this kind of an opportunity. Question: Can we ask one more question about the conference, please? Please, just give us a sense, is this a conference that is to open a peace process, or is it to try to get the whole thing done in one fell swoop? Secretary Powell: That's what we're talking about. I'd rather not give you an on-the-fly answer. I'll have more to say about it. Thank you all.

377


4 ‫הברית ג'ורג' בוש למנהיגות חדשה‬-‫קריאת נשיא ארצות‬ ‫לרשות הפלשתינית‬ 2002 ‫ ביוני‬24

Call by US President George Bush for a New Palestinian Leadership 24 June 2002

Ladies and Gentlemen, For too long, the citizens of the Middle East have lived in the midst of death and fear. The hatred of a few holds the hopes of many hostage. The forces of extremism and terror are attempting to kill progress and peace by killing the innocent. And this casts a dark shadow over an entire region. For the sake of all humanity, things must change in the Middle East. It is untenable for Israeli citizens to live in terror. It is untenable for Palestinians to live in squalor and occupation. And the current situation offers no prospect that life will improve. Israeli citizens will continue to be victimized by terrorists, and so Israel will continue to defend herself. In the situation, the Palestinian people will grow more and more miserable. My vision is two states, living side by side in peace and security. There is simply no way to achieve that peace until all parties fight terror. Yet, at this critical moment, if all parties will break with the past and set out on a new path, we can overcome the darkness with the light of hope. Peace requires a new and different Palestinian leadership, so that a Palestinian state can be born. I call on the Palestinian people to elect new leaders, leaders not compromised by terror. I call upon them to build a practicing democracy, based on tolerance and liberty. If the Palestinian people actively pursue these goals, America and the world will actively support their efforts. If the Palestinian people meet these goals, they will be able to reach agreement with Israel and Egypt and Jordan on security and other arrangements for independence. And when the Palestinian people have new leaders, new institutions and new security arrangements with their neighbors, the United States of America will support the creation of a Palestinian state whose borders and certain aspects of its sovereignty will be provisional until resolved as part of a final settlement in the Middle East.

378


In the work ahead, we all have responsibilities. The Palestinian people are gifted and capable, and I am confident they can achieve a new birth for their nation. A Palestinian state will never be created by terror - it will be built through reform. And reform must be more than cosmetic change, or a veiled attempt to preserve the status quo. True reform will require entirely new political and economic institutions, based on democracy, market economics and action against terrorism. Today, the elected Palestinian legislature has no authority, and power is concentrated in the hands of an unaccountable few. A Palestinian state can only serve its citizens with a new constitution which separates the powers of government. The Palestinian parliament should have the full authority of a legislative body. Local officials and government ministers need authority of their own and the independence to govern effectively. The United States, along with the European Union and Arab states, will work with Palestinian leaders to create a new constitutional framework and a working democracy for the Palestinian people. And the United States, along with others in the international community, will help the Palestinians organize and monitor fair, multi-party local elections by the end of the year, with national elections to follow. Today, the Palestinian people live in economic stagnation, made worse by official corruption. A Palestinian state will require a vibrant economy, where honest enterprise is encouraged by honest government. The United States, the international donor community and the World Bank stand ready to work with Palestinians on a major project of economic reform and development. The United States, the EU, the World Bank, the International Monetary Fund are willing to oversee reforms in Palestinian finances, encouraging transparency and independent auditing. And the United States, along with our partners in the developed world, will increase our humanitarian assistance to relieve Palestinian suffering. Today, the Palestinian people lack effective courts of law and have no means to defend and vindicate their rights. A Palestinian state will require a system of reliable justice to punish those who prey on the innocent. The United States and members of the international community stand ready to work with Palestinian leaders to establish finance and monitor a truly independent judiciary. Today, Palestinian authorities are encouraging, not opposing, terrorism. This is unacceptable. And the United States will not support the establishment of a Palestinian state until its leaders engage in a sustained fight against the terrorists and dismantle their infrastructure. This will require an externally supervised effort to rebuild and reform the Palestinian security services. The security system must have clear lines of authority and accountability and a unified chain of command. America is pursuing this reform, along with key regional states. The world is prepared to help, yet ultimately these steps toward statehood depend on the

379


Palestinian people and their leaders. If they energetically take the path of reform, the rewards can come quickly. If Palestinians embrace democracy, confront corruption and firmly reject terror, they can count on American support for the creation of a provisional state of Palestine. With a dedicated effort, this state could rise rapidly, as it comes to terms with Israel, Egypt and Jordan on practical issues, such as security. The final borders, the capital and other aspects of this state's sovereignty will be negotiated between the parties, as part of a final settlement. Arab states have offered their help in this process, and their help is needed. I've said in the past that nations are either with us or against us in the war on terror. To be counted on the side of peace, nations must act. Every leader actually committed to peace will end incitement to violence in official media, and publicly denounce homicide bombings. Every nation actually committed to peace will stop the flow of money, equipment and recruits to terrorist groups seeking the destruction of Israel - including Hamas, Islamic Jihad, and Hizballah. Every nation actually committed to peace must block the shipment of Iranian supplies to these groups, and oppose regimes that promote terror, like Iraq. And Syria must choose the right side in the war on terror by closing terrorist camps and expelling terrorist organizations. Leaders who want to be included in the peace process must show by their deeds an undivided support for peace. And as we move toward a peaceful solution, Arab states will be expected to build closer ties of diplomacy and commerce with Israel, leading to full normalization of relations between Israel and the entire Arab world. Israel also has a large stake in the success of a democratic Palestine. Permanent occupation threatens Israel's identity and democracy. A stable, peaceful Palestinian state is necessary to achieve the security that Israel longs for. So I challenge Israel to take concrete steps to support the emergence of a viable, credible Palestinian state. As we make progress towards security, Israel forces need to withdraw fully to positions they held prior to September 28, 2000. And consistent with the recommendations of the Mitchell Committee, Israeli settlement activity in the occupied territories must stop. The Palestinian economy must be allowed to develop. As violence subsides, freedom of movement should be restored, permitting innocent Palestinians to resume work and normal life. Palestinian legislators and officials, humanitarian and international workers must be allowed to go about the business of building a better future. And Israel should release frozen Palestinian revenues into honest, accountable hands. I've asked Secretary Powell to work intensively with Middle Eastern and international leaders to realize the vision of a Palestinian state, focusing them on a comprehensive plan to support Palestinian reform and institutionbuilding.

380


Ultimately, Israelis and Palestinians must address the core issues that divide them if there is to be a real peace, resolving all claims and ending the conflict between them. This means that the Israeli occupation that began in 1967 will be ended through a settlement negotiated between the parties, based on UN Resolutions 242 and 338, with Israeli withdrawal to secure and recognize borders. We must also resolve questions concerning Jerusalem, the plight and future of Palestinian refugees, and a final peace between Israel and Lebanon, and between Israel and a Syria that supports peace and fights terror. All who are familiar with the history of the Middle East realize that there may be setbacks in this process. Trained and determined killers, as we have seen, want to stop it. Yet the Egyptian and Jordanian peace treaties with Israel remind us that, with determined and responsible leadership, progress can come quickly. As new Palestinian institutions and new leaders emerge, demonstrating real performance on security and reform, I expect Israel to respond and work toward a final status agreement. With intensive effort by all, this agreement could be reached within three years from now. And I and my country will actively lead toward that goal. I can understand the deep anger and anguish of the Israeli people. You've lived too long with fear and funerals, having to avoid markets and public transportation, and forced to put armed guards in kindergarten classrooms. The Palestinian Authority has rejected your offer at hand, and trafficked with terrorists. You have a right to a normal life; you have a right to security; and I deeply believe that you need a reformed, responsible Palestinian partner to achieve that security. I can understand the deep anger and despair of the Palestinian people. For decades you've been treated as pawns in the Middle East conflict. Your interests have been held hostage to a comprehensive peace agreement that never seems to come, as your lives get worse year by year. You deserve democracy and the rule of law. You deserve an open society and a thriving economy. You deserve a life of hope for your children. An end to occupation and a peaceful democratic Palestinian state may seem distant, but America and our partners throughout the world stand ready to help, help you make them possible as soon as possible. If liberty can blossom in the rocky soil of the West Bank and Gaza, it will inspire millions of men and women around the globe who are equally weary of poverty and oppression, equally entitled to the benefits of democratic government. I have a hope for the people of Muslim countries. Your commitments to morality, and learning, and tolerance led to great historical achievements. And those values are alive in the Islamic world today. You have a rich culture, and you share the aspirations of men and women in every culture. Prosperity and

381


freedom and dignity are not just American hopes, or Western hopes. They are universal, human hopes. And even in the violence and turmoil of the Middle East, America believes those hopes have the power to transform lives and nations. This moment is both an opportunity and a test for all parties in the Middle East: an opportunity to lay the foundations for future peace; a test to show who is serious about peace and who is not. The choice here is stark and simple. The Bible says, "I have set before you life and death; therefore, choose life." The time has arrived for everyone in this conflict to choose peace, and hope, and life. Thank you very much.

382


5 ‫הצהרה משותפת של חברי "קוורטט מדריד" בניו יורק‬ 2002 ‫ ביולי‬16

Joint Statement issued by the "Madrid Quartet" in New York 16 July 2002

United Nations Secretary-General Kofi Annan, Russian Foreign Minister Igor Ivanov, US Secretary of State Colin L. Powell, Danish Foreign Minister Per Stig Moeller, High Representative for European Common Foreign and Security Policy Javier Solana and European Commissioner for External Affairs Chris Patten met in New York today. The Quartet members reviewed the situation in the Middle East and agreed to continue close consultations, as expressed in the Madrid Declaration, to which the Quartet remains fully committed, to promote a just, comprehensive and lasting settlement of the Middle East conflict. The Quartet expresses its support for the convening of a further international Ministerial meeting at an appropriate time. The Quartet deeply deplores today's tragic killing of Israeli civilians and reiterates its strong and unequivocal condemnation of terrorism, including suicide bombing, which is morally repugnant and has caused great harm to the legitimate aspirations of the Palestinian people for a better future. Terrorists must not be allowed to kill the hope of an entire region, and a united international community, for genuine peace and security for both Palestinians and Israelis. The Quartet expresses once again its profound regret at the loss of innocent Israeli and Palestinian lives, and extends its sympathy to all those who have suffered loss. The Quartet members expressed their increasing concern about the mounting humanitarian crisis in Palestinian areas and their determination to address urgent Palestinian needs. Consistent with President Bush's June 24 statement, the UN, EU and Russia express their strong support for the goal of achieving a final Israeli-Palestinian settlement which, with intensive effort on security and reform by all, could be reached within three years from now. The UN, EU and Russia welcome President Bush's commitment to active US leadership toward that goal. The Quartet remains committed to implementing the vision of two states, Israel and an independent, viable and democratic Palestine, living side by side in peace and security, as affirmed by UN Security Council Resolution 1397. The Quartet members, in their individual capacity and jointly, pledge all

383


possible efforts to realize the goals of reform, security and peace and reaffirm that progress in the political, security, economic, humanitarian and institutionbuilding fields must proceed together, hand-in-hand. The Quartet reiterates its welcome of the initiative of Saudi Arabia, endorsed by the Arab League Beirut Summit, as a significant contribution towards a comprehensive peace. To assist progress toward these shared goals, the Quartet agreed on the importance of a coordinated international campaign to support Palestinian efforts at political and economic reform. The Quartet welcomes and encourages the strong Palestinian interest in fundamental reform, including the Palestinian 100-Day Reform Program. It also welcomes the willingness of regional states and the international community to assist the Palestinians to build institutions of good government and to create a new governing framework of working democracy, in preparation for statehood. For these objectives to be realized, it is essential that well-prepared, free, open and democratic elections take place. The new international Task Force on Reform, which is comprised of representatives of the US, EU, UN Secretary-General, Russia, Japan, Norway, the World Bank and the International Monetary Fund, and which works under the auspices of the Quartet, will strive to develop and implement a comprehensive action plan for reform. The inaugural meeting of this Task Force in London July 10 discussed a detailed plan including specific Palestinian commitments. It will meet again in August to review actions in areas including civil society, financial accountability, local government, the market economy, elections, and judicial and administrative reform. Implementation of an action plan, with appropriate benchmarks for progress on reform measures, should lead to the establishment of a democratic Palestinian state characterized by the rule of law, separation of powers and a vibrant free market economy that can best serve the interests of its people. The Quartet also commits itself to continuing to assist the parties in efforts to renew dialogue, and welcomes in this regard the recent high-level ministerial meetings between Israelis and Palestinians on the issues of security, economics and reform. The Quartet agreed on the critical need to build new and efficient Palestinian security capabilities on sound bases of unified command, and transparency and accountability with regard to resources and conduct. Restructuring security institutions to serve these goals should lead to improvement in Palestinian security performance, which is essential to progress on other aspects of institutional transformation and realization of a Palestinian state committed to combating terror. In this context, the Quartet notes Israel's vital stake in the success of Palestinian reform. The Quartet calls upon Israel to take concrete steps to

384


support the emergence of a viable Palestinian state. Recognizing Israel's legitimate security concerns, these steps include immediate measures to ease the internal closures in certain areas and, as security improves through reciprocal steps, withdrawal of Israeli forces to their pre-September 28, 2000 positions. Moreover, frozen tax revenues should be released. In this connection, a more transparent and accountable mechanism is being put into place. In addition, consistent with the Mitchell Committee's recommendations, Israel should stop all new settlement activity. Israel must also ensure full, safe and unfettered access for international and humanitarian personnel. The Quartet reaffirms that there must be a negotiated permanent settlement based on UN Security Council Resolutions 242 and 338. There can be no military solution to the conflict; Israelis and Palestinians must address the core issues that divide them, through sustained negotiations, if there is to be real and lasting peace and security. The Israeli occupation that began in 1967 must end, and Israel must have secure and recognized borders. The Quartet further reaffirms its commitment to the goal of a comprehensive regional peace between Israel and Lebanon, and Israel and Syria, based upon Resolutions 242 and 338, the Madrid terms of reference and the principle of land for peace. The Quartet looks forward to upcoming consultations with the Foreign Ministers of Jordan, Egypt, Saudi Arabia and other regional partners, and determines to continue regular consultation on the situation in the Middle East at the principals' level. The Quartet envoys will continue their work on the ground to support the work of the principals, to assist the Task Force on Reform, and to aid the parties in resuming a political dialogue in order to reach a solution to the core political questions.

385


6 ‫דו"ח מזכ"ל האו"ם קופי אנאן בדבר האירועים האלימים בג'נין‬ ‫ובערים פלשתיניות אחרות‬ 2002 ‫ באוגוסט‬1

Report of UN Secretary-General Kofi Annan on the Violent Events in Jenin and in other Palestinian Cities 1 August 2002 The United Nations today released the Secretary-General's report on recent events in Jenin and other Palestinian cities. This report was requested by the General Assembly in May (Resolution ES-10/10, adopted on 7 May 2002), after the disbandment of the team which the Secretary-General, supported by the Security Council (Resolution 1405 of 19 April 2002), had proposed to send to Jenin to establish the facts on the ground. The report was, therefore, written without a visit to Jenin or to the other Palestinian cities. It relies, as the Assembly requested, on "available resources and information," including submissions from six United Nations Member States and Observer Missions, documents in the public domain, and papers submitted by non-governmental organizations from a range of perspectives. The Palestinian Authority did submit information, while the Government of Israel did not. In an effort to present as complete a picture as possible, the report makes use of publicly available information from the Israeli Government. The report covers a period running from approximately the beginning of March to 7 May 2002. It sets out the context and background of the situation in Israel and the occupied Palestinian territory. It also describes the security, humanitarian and human rights responsibilities of both parties. It briefly charts the rising violence since September 2000, which had, by 7 May 2002, caused the deaths of 441 Israelis and 1,539 Palestinians. It was against this backdrop that the most extensive Israeli military incursions in a decade, Operation Defensive Shield, took place –- the proximate cause being the terrorist attack on 27 March in Netanya, in which 28 people were killed and 140 injured. The operation began on 29 March with an incursion into Ramallah, followed by entry into Tulkarm and Qalqilya on 1 April, Bethlehem on 2 April, and Jenin and Nablus on 3 April. By 3 April, six of the largest cities in the West Bank, and their surrounding towns, villages and refugee camps, were occupied by the Israeli military. The Israel Defence Forces (IDF) announced the official end of Operation Defensive Shield on 21 April, but its consequences lasted far longer. Much of

386


the fighting that occurred during the operation took place in areas heavily populated by civilians -– in large part because the armed Palestinian groups sought by the IDF during the incursions placed their combatants and installations among civilians –- and, in many cases, heavy weaponry was used. As a result, the populations of the cities suffered severe hardships. The report highlights some key aspects of the events in Jenin and other Palestinian cities: Terrorist Attacks from Palestinian Cities The report describes the concerns of the Government of Israel that a number of the cities served as bases for armed Palestinian groups engaged in terrorist acts against Israel. For example, Israel has charged that, from October 2000 to April 2002, 28 suicide attacks were planned and launched from the Jenin camp. After their incursion into the camp, the IDF publicized the materials found there, including documents, arms caches and explosives laboratories. Conduct of Palestinian Militants during Incursions The report notes that armed Palestinian groups are alleged to have widely booby-trapped civilian homes -– acts which targeted IDF personnel, but also placed civilians in danger. It also quotes the Palestinian Authority as acknowledging that a number of Palestinian fighters resisted the Israeli military assault. Conduct of IDF during Incursions The report refers to allegations from the Palestinian Authority and human rights organizations that, in the course of its operations, the IDF engaged in unlawful killings, the use of human shields, disproportionate use of force, arbitrary arrests and torture, and denial of medical treatment and access. Among the examples and descriptions given in the report are the following: -- Death toll: Four hundred ninety-seven Palestinians were killed and 1,447 wounded in the course of the IDF reoccupation of Palestinian areas from 1 March through 7 May 2002 and in the immediate aftermath. Most accounts estimate that between 70 and 80 Palestinians, including approximately 50 civilians, were killed in Nablus. The IDF lost four soldiers there. In Jenin camp, by the time of the IDF's withdrawal and the lifting of the curfew on 18 April, at least 52 Palestinians, of whom up to half may have been civilians, and 23 Israeli soldiers were dead. Allegations by Palestinian Authority officials in mid-April that 500 or more persons were killed in Jenin camp were not substantiated by the evidence that subsequently emerged. -- Arbitrary arrests and detention: By 6 May, an alleged 7,000 Palestinians had been arrested under Operation Defensive Shield, many of them held for long periods with little or no outside contact. In many instances, the IDF followed a pattern of using loudspeakers to summon males between the ages

387


of 15 and 45. According to human rights reports, significant numbers of the men arrested were blindfolded and handcuffed, not allowed to use a lavatory, and deprived of food or blankets during their first day in detention. -- Human shields: There were numerous reports of the IDF compelling Palestinian civilians to accompany them during house searches, check suspicious subjects, stand in the line of fire, and in other ways protect soldiers from danger. Witnesses claim that this was done in the Jenin camp and other Palestinian cities. The Government of Israel has denied that its military personnel systematically engaged in this practice, but on 5 May issued "an unequivocal order ... that forces in the field are absolutely forbidden to use civilians as a means of 'living shield'." -- Disproportionate and indiscriminate destruction: Operation Defensive Shield resulted in the widespread destruction of Palestinian private and public property. The IDF is reported to have used bulldozers, tank shelling and rocket firing, at times from helicopters, in populated areas. The report points to the fact that over 2,800 refugee housing units were damaged and 878 homes were demolished or destroyed during the period covered, leaving more than 17,000 people homeless or in need of shelter rehabilitation. Nablus was especially hard hit in terms of physical destruction, notably in its Old City, which contained many buildings of cultural, religious and historic significance. -- Destruction of Palestinian Authority civilian property: United Nations agencies and other international agencies, when allowed into Ramallah and other Palestinian cities, documented extensive physical damage to Palestinian Authority civilian property. That damage included the destruction of office equipment, such as computers and photocopying machines, that did not appear to be related to military objectives. While denying that such destruction was systematic, the IDF has admitted that its personnel engaged in some acts of vandalism, and is carrying out some related prosecutions. -- Curfews and closures: Round-the-clock curfews were imposed in cities, refugee camps, towns and villages, affecting an estimated 1 million people. Two hundred twenty thousand urban residents lived under curfew regimes for over a week, without vital supplies and access to first aid. In Nablus, for example, the IDF imposed a curfew on 3 April and completely lifted it only on 22 April. -- Denial of humanitarian access: During and immediately after the incursions, the report finds that Palestinian civilians suffered from prolonged delays in medical attention for the wounded and sick. In Jenin, especially, from 11 to 15 April, United Nations and other humanitarian agencies petitioned and negotiated with the IDF for access to the camp, and made many attempts to send in convoys, to no avail. Many of the reports of human rights groups contain accounts of wounded civilians waiting days to reach medical assistance, and being refused medical treatment by IDF soldiers. In some cases, people died as a result of these delays.

388


-- Attacks on ambulances: The report cites three instances where Israeli forces attacked ambulances. On 4 March (before the Jenin incursion), the head of the Palestinian Red Crescent Society Emergency Medical Service in Jenin was killed by a shell fired from an Israeli tank while he was travelling in a clearly marked ambulance. On 7 March, an employee of the United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East (UNRWA) was shot and killed while riding in an UNRWA ambulance near Tulkarm in the West Bank. And on 8 April, an UNRWA ambulance was fired on as it tried to reach a wounded man in Jenin. The Government of Israel has asserted that ambulances were used to transport terrorists and their weapons. Israeli Death Toll during period 1 March – 7 May According to the Israeli Ministry of Foreign Affairs, the IDF lost 30 soldiers during Operation Defensive Shield. Israel also endured approximately 16 terrorist bombings, the large majority of which were suicide attacks, between the beginning of March and 7 May. More than 100 persons were killed and scores more wounded in those attacks. Overall Impact The civilian population in the occupied Palestinian territory continues to suffer severe hardships, many of which have sharply intensified since the events covered in the report. There has been a near-complete cessation of all productive activity in the main West Bank centres of manufacturing, construction, commerce and private and public services, exacerbating the severe decline in living standards over the last 18 months. The United Nations does not have a mandate to monitor and report on conditions in Israel, as it does in the occupied Palestinian territory, and, therefore, does not have detailed information about the broader impact on Israel's society and economy. But it is clear that during this period the Israeli people, too, have experienced great suffering, as a result of terrorism, and that Israel's economy has been badly damaged. In conclusion, the report stresses that a full and comprehensive account of the events in Jenin and other Palestinian cities could not be given without the full cooperation of both parties and a visit to the area. However, the SecretaryGeneral expresses his confidence that "the picture painted in this report is a fair representation of a complex reality," as well as his belief that the events described show how urgent it is that the parties return to the peace process.

389


7 ‫הצהרה משותפת של חברי "קוורטט מדריד" בניו יורק‬ 2002 ‫ בסםטמבר‬17

Joint Statement issued by the "Madrid Quartet"in New York 17 September 2002

United Nations Secretary-General Kofi Annan, US Secretary of State Colin Powell, Russian Foreign Minister Igor Ivanov, Danish Foreign Minister Per Stig Moeller, High Representative for European Common Foreign and Security Policy Javier Solana, and European Commissioner for External Affairs Chris Patten met today in New York. Reaffirming their previous statements, the Quartet members reviewed developments since their last meeting, on July 16, 2002. They deplored and condemned the morally repugnant violence and terror, which must end. They agreed to intensify their efforts in support of their shared goal of achieving a final Israeli-Palestinian settlement based on their common vision, as, inter alia, expressed by President Bush, of two states, Israel and an independent, viable and democratic Palestine, living side by side in peace and security. The Quartet will continue to encourage all parties to step up to their responsibilities to seek a just and comprehensive settlement to the conflict based on UN Security Council Resolutions 242, 338 and 1397, the Madrid terms of reference, the principle of land for peace, and implementation of all existing agreements between the parties. The Quartet reaffirms the continuing importance of the initiative of Saudi Arabia, endorsed at the Arab League Beirut Summit, which is a vital part of the foundation of international efforts to promote a comprehensive peace on all tracks, including the Syrian-Israeli and Lebanese-Israeli tracks. The Quartet is working closely with the parties and consulting key regional actors on a concrete, three-phase implementation roadmap that could achieve a final settlement within three years. Comprehensive security performance is essential. The plan will not succeed unless it addresses political, economic, humanitarian and institutional dimensions and should spell out reciprocal steps to be taken by the parties in each of its phases. In this approach, progress between the three phases would be strictly based on the parties' compliance with specific performance benchmarks to be monitored and assessed by the Quartet. The Quartet also supports, in preparation for establishment of a Palestinian state, efforts by the Palestinians to develop a constitution which ensures

390


separation of powers, transparency, accountability and the vibrant political system which Palestinians deserve. The plan will contain in its initial phase (2002-first half of 2003) performancebased criteria for comprehensive security reform, Israeli withdrawals to their positions of September 28, 2000 as the security situation improves, and support for the Palestinians' holding of free, fair and credible elections early in 2003, based on recommendations established by the Quartet's International Task Force on Palestinian Reform. The first phase should include a ministerial-level meeting of the Ad Hoc Liaison Committee (AHLC) to review the humanitarian situation and prospects for economic development in the West Bank and Gaza and identify priority areas for donor assistance, including to the reform process, before the end of the year. The Quartet Principals will meet alongside the AHLC ministerial. In the plan's second phase (2003), our efforts should focus on the option of creating a Palestinian state with provisional borders based upon a new constitution, as a way station to a permanent status settlement. In its final phase (2004-5), the plan envisages Israeli-Palestinian negotiations aimed at a permanent status solution in 2005. Consistent with the vision expressed by President Bush, this means that the Israeli occupation that began in 1967 will be ended through a settlement negotiated between the parties and based on UN Resolutions 242 and 338, with Israeli withdrawal to secure and recognized borders. The Quartet welcomes the Task Force's report on the progress of the seven Reform Support Groups, and notes that a number of significant achievements, especially in the area of financial reform, have been realized in a short period of time under very difficult circumstances. Under the aegis of the Quartet, the Task Force will continue its work of supporting the Palestinians and the Palestinian Authority as they establish and prioritize reform benchmarks, particularly on the issues of elections, judicial reform and the role of civil society. Both the reform effort and the political process must include Israeli measures, consistent with Israel's legitimate security concerns, to improve the lives of Palestinians, including allowing the resumption of normal economic activity, facilitating the movement of goods, people and essential services and to lift curfews and closures. Consistent with transparent and accountable Palestinian budget arrangements, the Quartet welcomes Israel's decision to transfer part of the Palestinian VAT and customs revenue that has been withheld since September 2000, and calls on Israel to continue this process and re-establish regular monthly revenue transfers to the Palestinian Ministry of Finance. And, consistent with the recommendations of the Mitchell Commission, Israeli settlement activity in the occupied territories must stop. The Quartet welcomes the report of UN Secretary-General's Personal Humanitarian Envoy Catherine Bertini, as well as the latest UNSCO report on

391


the impact of closures. It calls on Israel and the Palestinians to recognize and act upon their respective responsibilities and to move quickly to ameliorate the sharply deteriorating humanitarian situation in the West Bank and Gaza. In particular, Israel must ensure full, safe and unfettered access for international and humanitarian personnel. Reiterating the critical importance of restoring lasting calm through comprehensive performance on security, the Quartet calls on the Palestinians to work with the US and regional partners to reform the Palestinian security services, strengthen policing and law and order for the civilian population, and fight the terror that has severely undermined the legitimate aspirations of the Palestinians. Israelis and Palestinians should re-establish security cooperation, and reciprocal steps should be taken by Israel as the Palestinians work to combat terrorism in all its forms. The Quartet will continue to discuss the timing and modalities of an international conference. The Quartet also met and discussed these issues with the Foreign Ministers of Egypt, Jordan, Lebanon, Saudi Arabia and Syria, as representatives of the Arab League Follow-up Committee, and with representatives of Israel and the Palestinian Authority. The Quartet looks forward to continuing consultations.

392


‫‪8‬‬ ‫קורות חייו של שר הביטחון‬ ‫רב אלוף )במיל‪ (.‬שאול מופז‬ ‫‪ 4‬בנובמבר ‪2002‬‬ ‫‪1948‬‬

‫נולד באיראן ועולה ארצה ב‪1957-‬‬

‫‪1966‬‬

‫מתגייס לצה"ל‪ ,‬מתנדב לחטיבת הצנחנים‬ ‫ומשרת במסגרתה בכל מסלולי הפיקוד‬

‫‪1967‬‬

‫נלחם במלחמת ששת הימים כצנחן בסיני‬

‫‪1970‬‬

‫נלחם במלחמת ההתשה כמפקד מחלקה‬ ‫בגדוד ‪ 890‬של חטיבת הצנחנים‬

‫‪1973‬‬

‫נלחם במלחמת יום הכיפורים כמפקד סיירת הצנחנים‬

‫‪1976‬‬

‫משתתף במבצע יונתן‬

‫‪1982‬‬

‫מפקד במלחמת שלום הגליל על חטיבת חי"ר בפיקוד הצפון‬

‫‪1986‬‬

‫מתמנה למפקד חטיבת הצנחנים‬

‫‪1988‬‬

‫מועלה לדרגת תת‪-‬אלוף ומונה למפקד אוגדת מילואים‬ ‫משוריינת‬

‫‪1990‬‬

‫מתמנה למפקד עוצבת הגליל‬

‫‪1993‬‬

‫מועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד כוחות צה"ל ביהודה‬ ‫ושומרון‬

‫‪1994‬‬

‫מתמנה לאלוף פיקוד דרום‬

‫‪1996‬‬

‫מתמנה לראש אגף התכנון במטכ"ל‬

‫‪1997‬‬

‫מתמנה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם‬

‫‪1998‬‬

‫מכהן כראש המטה הכללי של צה"ל ‪ -‬עד יולי ‪2002‬‬

‫ב ‪ 4 -‬בנובמבר ‪ 2002‬מתמנה לתפקיד שר הביטחון בממשלת המעבר‬ ‫בוגר המכללה לפיקוד ומטה של חיל הנחתים האמריקאי בקוונטיקו‪ ,‬וירג'יניה‪.‬‬ ‫בעל תואר בוגר במינהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫‪393‬‬


‫‪9‬‬ ‫קורות חייו של שר החוץ בנימין נתניהו‬ ‫‪ 6‬בנובמבר ‪2002‬‬ ‫‪1949‬‬

‫נולד בתל אביב‬

‫משרת ביחידה מובחרת‬ ‫מתמנה לדרגת סרן לאחר מלחמת יום הכיפורים‬ ‫‪1982‬‬

‫ציר ישראל בוושינגטון‬

‫‪1984‬‬

‫שגריר ישראל באו"ם‬

‫‪1988‬‬

‫סגן שר החוץ וחבר בוועדת החוץ וביטחון‬

‫‪1991‬‬

‫סגן שר במשרד ראש הממשלה‬

‫‪1992‬‬

‫יושב ראש סיעת הליכוד‬

‫‪1993‬‬

‫יושב ראש סיעת הליכוד ומועמדה לראשות הממשלה‬

‫‪1996‬‬

‫ראש הממשלה‪ ,‬שר האוצר‪ ,‬שר המשפטים‪ ,‬שר המדע‪,‬‬ ‫השר לענייני דתות ושר השיכון בממשלה ה‪27-‬‬

‫ב‪ 6-‬בנובמבר ‪ 2002‬מתמנה לתפקיד שר החוץ בממשלת המעבר‬ ‫בעל תואר ראשון בארכיטקטורה ותואר שני במינהל עסקים‬ ‫מחבר הספרים‪:‬‬ ‫”מכתבי יוני”‪ ,‬עורך )עם האח עדו( ) ‪(1978‬‬ ‫"הטרור ‪ -‬אתגר ותגובה” )‪(1980‬‬ ‫"הטרור ‪ -‬כיצד יכול המערב לנצח” ) ‪(1986‬‬ ‫"מקום תחת השמש” )‪(1995‬‬ ‫"מלחמה בטרור” )‪(1996‬‬

‫‪394‬‬


‫‪10‬‬ ‫קורות חייו של שר החוץ לשעבר אבא )אוברי( אבן )איבן( ז"ל‬ ‫‪ 17‬בנובמבר ‪2002‬‬ ‫‪1915‬‬

‫נולד בקייפטאון‪ ,‬דרום אפריקה‬

‫‪1939‬‬

‫מתנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם ה‪II-‬‬

‫‪1940‬‬

‫עולה ארצה ומסופח לחיל המודיעין‬

‫‪1945-1941‬‬

‫משרת כקצין מודיעין‬

‫‪1942‬‬

‫מונה לקצין קישור בין המודיעין הבריטי לבין הסוכנות היהודית‬ ‫לפעולות מיוחדות‬

‫‪1946‬‬

‫מצטרף למחלקה המדינית של הסוכנות היהודית‪ ,‬במחלקת‬ ‫ההסברה של הסוכנות בלונדון‬

‫‪1947‬‬

‫חבר במשלחת הסוכנות היהודית ליד האומות המאוחדות‪,‬‬ ‫משרת כקצין קישור מטעם הסוכנות לוועדת ‪UNSCOP‬‬

‫‪1948‬‬

‫נציג ישראל באו”ם‬

‫‪1950‬‬

‫שגריר ישראל בארה”ב‬

‫‪1958‬‬

‫נשיא ”מכון וייצמן”‬

‫‪1959‬‬

‫נכנס לכנסת‬

‫‪1961‬‬

‫שר החינוך והתרבות‬

‫‪1963‬‬

‫סגן ראש הממשלה‬

‫‪1974 -1966‬‬

‫שר החוץ‬

‫נפטר ב‪ 17-‬בנובמבר ‪ .2002‬עוטר בתוארי כבוד מטעם מכוני לימוד ואוניברסיטאות בחו"ל‪.‬‬ ‫מחבר הספרים‪:‬‬ ‫"ארצי ‪ -‬עשרים וחמש שנות המדינה” )‪(1957‬‬ ‫"‪( 1968) "My People - the Story of the Jews‬‬ ‫"‪(1972) "My Country - the Story of Modern Israel‬‬ ‫"‪(1972) "Voice of Israel‬‬ ‫"‪(1977) "Abba Eban - An Autobiography‬‬ ‫"‪(1983) "The New Diplomacy - International Affairs in the Modern Age‬‬ ‫"‪(1984) "Heritage - Civilization and the Jews‬‬

‫‪395‬‬


‫‪11‬‬ ‫רשימת שרי הממשלה‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2002‬‬

‫אריאל שרון‬

‫ראש הממשלה ושר לקליטת העליה‪ ,‬שר התעשייה והמסחר‪,‬‬ ‫שר המדע‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬שר התחבורה‪,‬‬ ‫שר החקלאות ופיתוח הכפר‬

‫אליהו ישי‬

‫סגן ראש הממשלה ושר הפנים‬

‫סילבן שלום‬

‫סגן ראש הממשלה ושר האוצר‬

‫נתן שרנסקי‬

‫סגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון‬

‫בנימין נתניהו‬

‫שר החוץ‬

‫אשר אוחנה‬

‫שר לענייני הדתות‬

‫אפי איתם‬

‫שר התשתיות הלאומיות‬

‫בנימין אלון‬

‫שר התיירות‬

‫שלמה בניזרי‬

‫שר העבודה והרווחה‬

‫נסים דהן‬

‫שר הבריאות‬

‫צחי הנגבי‬

‫שר לאיכות הסביבה‬

‫ציפי לבני‬

‫שרה בלי תיק‬

‫לימור לבנת‬

‫שרת החינוך‬

‫עוזי לנדאו‬

‫שר לביטחון הפנים‬

‫שאול מופז‬

‫שר הביטחון‬

‫רוני מילוא‬

‫שר לשיתוף פעולה אזורי‬

‫דן מרידור‬

‫שר בלי תיק‬

‫דני נוה‬

‫שר בלי תיק‪ ,‬אחראי על תיאום בין הממשלה והכנסת‬

‫אליהו סויסה‬

‫שר בלי תיק‪ ,‬אחראי על ענייני ירושלים‬

‫ראובן ריבלין‬

‫שר התקשורת‬

‫מאיר שטרית‬

‫שר המשפטים‬

‫‪396‬‬


‫‪12‬‬ ‫רשימת חברי הכנסת‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪2002‬‬ ‫אביטל קולט‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫גלעד יהודה‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫אבן עוזי‪ ,‬מרצ‬

‫גמליאל אריה‪ ,‬ש"ס‬

‫אדלשטיין יולי‪-‬יואל‪ ,‬ישראל בעליה‬

‫גפני משה‪ ,‬יהדות התורה‬

‫אורלב זבולון‪ ,‬המפדל‬

‫דהאמשה עבד‪ -‬אלמאלכ‪ ,‬רע"ם‬

‫אפי אושעיה‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫דהן נסים‪ ,‬ש"ס‬

‫אזולאי דוד‪ ,‬ש"ס‬

‫דיין יעל‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫איציק דליה‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫דרוקמן חיים‪ ,‬המפד"ל‬

‫איתן מיכאל‪ ,‬הליכוד‬

‫הירשזון אברהם‪ ,‬הליכוד‬

‫אלון בנימין‪ ,‬האיחוד הלאומי‪ -‬ישראל ביתנו‬

‫הלפרט שמואל‪ ,‬יהדות התורה‬

‫אלסאנע טלב‪ ,‬רע"ם‬

‫הנגבי צחי‪ ,‬הליכוד‬

‫אורי אריאל‪ ,‬האיחוד הלאומי‪ -‬ישראל ביתנו‬

‫הנדל צבי‪,‬האיחוד הלאומי‪ -‬ישראל ביתנו‬

‫ארנס משה‪ ,‬הליכוד‬

‫וילן אבשלום‪ ,‬מרצ‬

‫בוים זאב‪ ,‬הליכוד‬

‫וקנין יצחק‪ ,‬ש"ס‬

‫בורג אברהם‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫זאב נסים‪ ,‬ש"ס‬

‫ביבי יגאל‪ ,‬המפד"ל‬

‫זנדברג אליעזר‪ ,‬שינוי‬

‫בלומנטל נעמי‪ ,‬הליכוד‬

‫חוגי עופר‪ ,‬ש"ס‬

‫בן‪-‬אליעזר בנימין‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫חזן נעמי‪ ,‬מרצ‬

‫בן‪-‬מנחם אלי‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫חטיב תאופיק‪ ,‬עמ"ל‪-‬מפלגה לאומית ערבית‬

‫בניזרי שלמה‪ ,‬ש"ס‬

‫טיבי אחמד‪ ,‬תע"ל‬

‫ברונפמן רומן‪ ,‬הבחירה הדמוקרטית‬

‫טריף סאלח‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫בריילובסקי ויקטור‪ ,‬שינוי‬

‫יהלום שאול‪ ,‬המפד"ל‬

‫ברכה מוחמד‪ ,‬חד"ש‬

‫יחזקאל אברהם‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫בשארה עזמי‪ ,‬בל"ד‬

‫ישי אליהו‪ ,‬ש"ס‬

‫גאגולה יצחק‪ ,‬ש"ס‬

‫כבל איתן‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫ג'בארה חוסניה‪ ,‬מרצ‬

‫כהן אלי‪ ,‬הליכוד‬

‫גוז'נסקי תמר‪ ,‬חד"ש‬

‫כהן אליעזר‪ ,‬האיחוד הלאומי‪ -‬ישראל ביתנו‬

‫גילאון אילן‪ ,‬מרצ‬

‫כהן אמנון‪ ,‬ש"ס‬

‫גלאון זהבה‪ ,‬מרצ‬

‫כהן יצחק‪ ,‬ש"ס‬

‫‪397‬‬


‫כהן רן‪ ,‬מרצ‬

‫סולודקין מרינה‪ ,‬ישראל בעליה‬

‫כנעאן מוחמד‪ ,‬עמ"ל‪ -‬מפלגה לאומית ערבית‬

‫סנה אפרים‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫כץ חיים‪ ,‬עם אחד‬

‫עזרא גדעון‪ ,‬הליכוד‬

‫כץ יוסי‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫פורז אברהם‪ ,‬שינוי‬

‫כץ ישראל‪ ,‬הליכוד‬

‫פינס‪ -‬פז אופיר‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫לבני ציפי‪ ,‬הליכוד‬

‫פרוש מאיר‪ ,‬יהדות התורה‬

‫לבנת לימור‪ ,‬הליכוד‬

‫פריצקי יוסף יצחק‪ ,‬שינוי‬

‫לוי דוד‪ ,‬גשר‬

‫פרס שמעון‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫ליברמן אביגדור‪ ,‬האיחוד הלאומי‪ -‬ישראל ביתנו פרץ יאיר‪ ,‬ש"ס‬ ‫ליצמן יעקב‪ ,‬יהדות התורה‬

‫פרץ עמיר‪ ,‬עם אחד‬

‫לנגנטל נחום‪ ,‬המפד"ל‬

‫צברי פנחס‪ ,‬ש"ס‬

‫לנדאו עוזי‪ ,‬הליכוד‬

‫צינקר אלכסנדר‪ ,‬הבחירה הדמוקרטית‬

‫לנדבר סופה‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫קליינר מיכאל‪ ,‬חרות‪ -‬התנועה הלאומית‬

‫לסרי יחיאל‪ ,‬מפלגת המרכז‬

‫קרא איוב‪ ,‬הליכוד‬

‫לפיד יוסף‪ ,‬שינוי‬

‫רבין‪ -‬פילוסוף דליה‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫מאור ענת‪ ,‬מרצ‬

‫רביץ אברהם‪ ,‬יהדות התורה‬

‫מגן דוד‪ ,‬מפלגת המרכז‬

‫רונן נחמה‪ ,‬מפלגת המרכז‬

‫מח'ול עסאם‪ ,‬חד"ש‬

‫רז מוסי‪ ,‬מרצ‬

‫מחאמיד האשם‪ ,‬רע"ם‬

‫ריבלין ראובן‪ ,‬הליכוד‬

‫מילוא רוני‪ ,‬מפלגת המרכז‬

‫ריגר גנדי‪ ,‬ישראל בעליה‬

‫מלול רחמים‪ ,‬ש"ס‬

‫רמון חיים‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫מלכיאור מיכאל‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫רשף צלי‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫מסאלחה נוואף‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫שוחט אברהם )בייגה(‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫מרידור דן‪ ,‬מפלגת המרכז‬

‫שטייניץ יובל‪ ,‬הליכוד‬

‫משעני מרדכי‪ ,‬גשר‬

‫שטרית מאיר‪ ,‬הליכוד‬

‫נאות יהודית‪ ,‬שינוי‬

‫שטרן יורי‪ ,‬האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו‬

‫נהרי משולם‪ ,‬ש"ס‬

‫שירי ויצמן‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫נודלמן מיכאל‪ ,‬האיחוד הלאומי‪-‬ישראל ביתנו‬

‫שלום סילבן‪ ,‬הליכוד‬

‫נוה דני‪ ,‬הליכוד‬

‫שמחון שלום‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫נוקד אורית‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫שרון אריאל‪ ,‬הליכוד‬

‫סבן יצחק‪ ,‬ש"ס‬

‫שריד יוסי‪ ,‬מרצ‬

‫סויסה אליהו‪ ,‬ש"ס‬

‫שרנסקי נתן‪ ,‬ישראל בעליה‬

‫‪398‬‬


13 2002 -‫יחסי החוץ של ישראל ב‬ Israel’s Foreign Relations in 2002 ‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

1994

1962

Uganda*

1992

Uzbekistan

1949

Austria

1949

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. *‫אוגנדה‬

1

‫אוזבקיסטאן‬

2

‫אוסטריה‬

3

Australia

‫אוסטרליה‬

4

1991

Ukraine

‫אוקראינה‬

5

1948

Uruguay

‫אורוגוואי‬

6

1992

Azerbaijan

‫אזרבייג'אן‬

7

1949

Italy

‫איטליה‬

8

1974

Bahamas*

‫איי בהאמס‬

9

1986

Marshall Islands*

*

1992

Seychelles*

*

1989

Solomon Islands*

*

1948

Iceland*

1975

Ireland

1950

El Salvador

1991

Albania*

*

‫איי מרשל‬ ‫איי סיישל‬

11

‫איי שלמה‬

12

*

‫איסלנד‬

13

‫אירלנד‬

14

‫אל סלבדור‬

15

‫אלבניה‬

410-409 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬ * Embassy accredited to it is in another country – see pages 409-410

399

10

16


‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

1992

Angola

1994

Andorra*

1964

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. ‫אנגולה‬

17

‫אנדורה‬

18

Antigua and Barbuda*

‫אנטיגואה‬ * ‫וברבודה‬

19

1992

Estonia*

*

‫אסטוניה‬

20

1950

Ecuador

‫אקוואדור‬

21

1949

Argentina

‫ארגנטינה‬

22

1993

Eritrea

‫אריתריאה‬

23

1992

Armenia*

1948

United States of America

1989

1956

1990

*

‫ארמניה‬

24

‫הברית‬-‫ארצות‬

25

Ethiopia

‫אתיופיה‬

26

1950

Bulgaria

‫בולגריה‬

27

1950

Bolivia

‫בוליביה‬

28

1997

Bosnia and Herzegovina*

-‫בוסניה‬ ‫הרצגובינה‬

29

1993

1966

Botswana*

1995

1962

Burundi*

1993

1960

Burkina Faso*

1992 1949

*

*

‫בוצואנה‬

30

*

‫בורונדי‬

31

‫בורקינה פסו‬

32

Belarus

‫בלארוס‬

33

Belgium

‫בלגיה‬

34

*

410-409 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬ * Embassy accredited to it is in another country – see pages 409-410

400


‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. *

1981

Belize*

1960

Benin*

1966

Barbados*

1950

Brazil

1949

Great Britain

1993

1960

Gabon*

*

‫גאבון‬

40

1994

1957

Ghana*

*

‫גאנה‬

41

1950

Guatemala

‫גואטמלה‬

42

1966

Guyana*

1994

Guinea-Bissau*

1968

Equatorial Guinea*

1962

Jamaica*

1965

Gambia*

*

‫גמביה‬

47

1992

Georgia*

*‫גרוזיה‬

48

1965

Germany

‫גרמניה‬

49

1975

Grenada*

‫גרנדה‬

50

1978

Dominica*

‫דומיניקה‬

51

1949

Denmark

‫דנמרק‬

52

1949

South Africa

‫דרום אפריקה‬

53

1992

1992

1994

1992

‫בליז‬

35

*

‫בנין‬

36

‫ברבדוס‬

37

‫ברזיל‬

38

‫בריטניה‬

39

*

*

‫גויאנה‬

43

‫ביסאו‬-‫גינאה‬

44

‫גינאה המשוונית‬

45

*

*

*

*

‫ג'מאיקה‬

410-409 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬ * Embassy accredited to it is in another country – see pages 409-410

401

46


‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

1989

1991

1987

1995

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

1959

Haiti*

1950

India

1949

Netherlands

1949

Hungary

1950

Honduras*

1993

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. *

‫האיטי‬

54

‫הודו‬

55

‫הולנד‬

56

‫הונגריה‬

57

‫הונדורס‬

58

Vatican

‫ואטיקאן‬

59

1993

Viet Nam

‫וייטנאם‬

60

1993

Vanuatu*

1950

*

*

‫ונואטו‬

61

Venezuela

‫ונצואלה‬

62

1993

Zimbabwe

‫זימבאבווה‬

63

1964

Zambia*

1992

Tajikistan*

1984

Tuvalu*

1960

Togo*

1977

Tonga*

1993

Taiwan**

**

1961

United Republic of Tanzania*

1962

Trinidad and Tobago*

*

*

‫זמביה‬

64

‫טג'יקיסטאן‬

65

*

66

‫טובלו‬ *

‫טוגו‬

67

‫טונגה‬

68

‫טייוואן‬

69

‫טנזניה‬

70

‫טרינידד וטובגו‬

71

*

*

410-409 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬ * Embassy accredited to it is in another country – see pages 409-410 ‫** משרד אינטרסים‬ ** Interest Office

402


‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

1991

1949

Yugoslavia

1949

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. ‫יוגוסלביה‬

72

Greece

‫יוון‬

73

1952

Japan

‫יפן‬

74

1994

Jordan

‫ירדן‬

75

1956

Laos*

*

‫לאוס‬

76

1949

Luxembourg*

‫לוקסמבורג‬

77

1992

Latvia

‫לטביה‬

78

1954

Liberia*

‫ליבריה‬

79

1992

Lithuania*

*‫ליטא‬

80

1992

Liechtenstein*

*‫ליכטנשטיין‬

81

1966

Lesotho*

*

‫לסוטו‬

82

1995

Mauritania

‫מאוריטניה‬

83

1993

1968

Mauritius*

*

84

1994

1960

Madagascar*

*

‫מדגסקר‬

85

1993

Mozambique*

*

‫מוזמביק‬

86

1992

Republic of Moldova*

‫מולדובה‬

87

1991

Mongolia*

*

1964

Monaco*

1949

Myanmar

1993

1983

1994

*

*

‫מאוריציוס‬

‫מונגוליה‬ *

‫מונקו‬

89

‫מיאנמר‬

90

410-409 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬ * Embassy accredited to it is in another country – see pages 409-410

403

88


‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

1987

Micronesia*

1950

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. *

‫מיקרונזיה‬

91

Mexico

‫מכסיקו‬

92

1964

Malawi*

*

‫מלאווי‬

93

1965

Malta*

*

‫מלטה‬

94

1980

Egypt

‫מצרים‬

95

1995

FYROM*

‫מקדוניה‬

96

1994

Nauru*

1949

*

*

‫נאורו‬

97

Norway

‫נורבגיה‬

98

1960

Nigeria

‫ניגריה‬

99

1949

New Zealand

‫זילנד‬-‫ניו‬

100

1996

1961

Niger*

1992

1949

Nicaragua*

1994

Namibia*

1960

Nepal

1993

Sao Tome and Principe*

1968

Swaziland*

1976

Suriname*

1981

Saint Vincent & The Grenadines*

1979

Saint Lucia*

1992

1993

*

*

‫ניז'ר‬

101

‫ניקרגואה‬

102

*

‫נמיביה‬

103

‫נפאל‬

104

‫סאו טומה‬ ‫ופרינציפה‬

105

*

106

‫סוואזילנד‬ *

‫סורינאם‬

107

‫סט' וינסנט‬ ‫והגרנדינים‬

108

*

109

*

‫סט' לוצ'יה‬

410-409 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬ * Embassy accredited to it is in another country – see pages 409-410

404


‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

1992

1994

2000

1990

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

1984

Saint Kitts and Nevis*

1961

Sierra Leone*

1992

China

1965

Singapore

1992

Slovenia*

1993

Slovakia*

1977

Samoa*

1960

San Marino*

1960

Senegal

1986

Spain

1958

Sri Lanka∗

1994

*

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No.

‫סט' קיטס ונביס‬ *

110

‫סיירה ליאונה‬

111

‫סין‬

112

‫סינגפור‬

113

‫סלובניה‬

114

‫סלובקיה‬

115

*

*

*

‫סמואה‬

116

‫סן מרינו‬

117

‫סנגל‬

118

‫ספרד‬

119

‫סרי לנקה‬

120

Palau*

*‫פאלאו‬

121

1948

Poland

‫פולין‬

122

1977

Portugal

‫פורטוגל‬

123

1970

Fiji*

1957

Philippines

1949

*

*

*

‫פיג'י‬

124

‫פיליפינים‬

125

Finland

‫פינלנד‬

126

1949

Panama

‫פנמה‬

127

1978

Papua New Guinea*

‫פפואה‬ ‫ניו גיני‬

128

*

410-409 ‫ ראה עמודים‬.‫∗ השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬ * Embassy accredited to it is in another country – see pages 409-410

405


‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

1990

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

1949

Paraguay

1949 1949 1993 1949

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. ‫פרגוואי‬

129

Peru

‫פרו‬

130

Chile

‫צ'ילה‬

131

‫צ'כיה‬ (‫)צ'כוסלובקיה‬

132

‫צרפת‬

133

‫קהילייה מרכז‬ * ‫אפריקנית‬

134

‫קוט דיוואר‬

135

Czech Republic (Czechoslovakia)

1948

France

1991

1960

Central African Republic*

1986

1961

Cote D'Ivoire

1949

Colombia

‫קולומביה‬

136

1994

Comoros*

‫קומורוס‬

137

1991

1960

Congo*

*‫קונגו‬

138

1982

1960

Congo, Democratic Republic

,‫קונגו‬ ‫הרפובליקה‬ ‫הדמוקרטית‬

139

1949

Costa Rica

‫קוסטה ריקה‬

140

1992

Kazakhstan

‫קזחסטאן‬

141

1996

Qatar**

1994

Cape Verde*

1992

Kyrgyzstan

1984

Kiribati*

**

‫קטאר‬

142

‫קייפ ורדה‬

143

‫קירגיסטאן‬

144

*

‫קיריבטי‬

410-409 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬ * Embassy accredited to it is in another country – see pages 409-410 .‫** משרד אינטרסים‬ ** Interest Office.

406

145


‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

1993

1959

Cambodia*

1986

1961

1988

1994

1991

1993

‫ארץ‬ Country

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. *

‫קמבודיה‬

146

Cameroon

‫קמרון‬

147

1949

Canada

‫קנדה‬

148

1963

Kenya

‫קניה‬

149

1960

Cyprus

‫קפריסין‬

150

1997

Croatia*

‫קרואטיה‬

151

1962

Rwanda*

1948

Romania

1992 1948

Russian Fed. (Soviet Union)

1949

*

*

‫רואנדה‬

152

‫רומניה‬

153

‫רוסיה‬ (‫)ברית המועצות‬

154

Dominican Republic

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

155

1963

Republic of Korea

‫רפובליקה של‬ ‫קוריאה‬

156

1949

Sweden

‫שבדיה‬

157

1949

Switzerland

‫שווייץ‬

158

1954

Thailand

‫תאילנד‬

159

1949

Turkey

‫תורכיה‬

160

1993

Turkmenistan*

*‫תורכמניסטאן‬

161

410-409 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬ * Embassy accredited to it is in another country – see pages 409-410

407


‫רשימת המדינות‪ ,‬שהשגרירויות המאומנות אליהן‬ ‫נמצאות במדינות אחרות‬ ‫שם המדינה‬

‫מקום השגרירות‬

‫שם המדינה‬

‫מקום השגרירות‬

‫אוגנדה‬

‫קניה‬

‫גויאנה‬

‫ונצואלה‬

‫איי בהאמס‬

‫מכסיקו‬

‫גינאה‪-‬ביסאו‬

‫סנגל‬

‫איי מרשל‬

‫אוסטרליה‬

‫גינאה המשוונית‬

‫קמרון‬

‫איי סיישל‬

‫קניה‬

‫ג'מאיקה‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫איי שלמה‬

‫ניו זילנד‬

‫גמביה‬

‫סנגל‬

‫איסלנד‬

‫נורבגיה‬

‫גרנדה‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫אלבניה‬

‫איטליה‬

‫דומיניקה‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫אנדורה‬

‫ספרד‬

‫האיטי‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫אנטיגואה וברבודה‬

‫רפובליקה דומיניקנית‬

‫הונדורס‬

‫גואטמלה‬

‫אסטוניה‬

‫לטביה‬

‫ונואטו‬

‫ניו זילנד‬

‫ארמניה‬

‫גרוזיה‬

‫זמביה‬

‫זימבאבווה‬

‫בוסניה‪-‬הרצגובינה‬

‫הונגריה‬

‫טג'יקיסטאן‬

‫אוזבקיסטאן‬

‫בוצואנה‬

‫זימבאבווה‬

‫טובלו‬

‫ניו זילנד‬

‫בורונדי‬

‫אתיופיה‬

‫טוגו‬

‫קוט דיוואר‬

‫בורקינה פסו‬

‫קוט דיוואר‬

‫טונגה‬

‫ניו זילנד‬

‫בליז‬

‫אל סלבדור‬

‫טנזניה‬

‫קניה‬

‫בנין‬

‫ניגריה‬

‫טרינידד וטובגו‬

‫ונצואלה‬

‫ברבדוס‬

‫רפובליקה דומיניקנית‬

‫לאוס‬

‫תאילנד‬

‫גאבון‬

‫קמרון‬

‫לוקסמבורג‬

‫בלגיה‬

‫גאנה‬

‫קוט דיוואר‬

‫ליבריה‬

‫קוט דיוואר‬

‫‪408‬‬


‫שם המדינה‬

‫מקום השגרירות‬

‫שם המדינה‬

‫מקום השגרירות‬

‫ליטא‬

‫לטביה‬

‫סט' לוצ'יה‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫ליכטנשטיין‬

‫שווייץ‬

‫סט' קיטס ונביס‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫לסוטו‬

‫דרום אפריקה‬

‫סיירה ליאונה‬

‫סנגל‬

‫מאוריציוס‬

‫קניה‬

‫סלובניה‬

‫אוסטריה‬

‫מדגסקר‬

‫קניה‬

‫סלובקיה‬

‫אוסטריה‬

‫מוזמביק‬

‫זימבאבווה‬

‫סמואה‬

‫ניו זילנד‬

‫מולדובה‬

‫אוקראינה‬

‫סן מרינו‬

‫איטליה‬

‫מונגוליה‬

‫סין‬

‫סרי לנקה‬

‫תאילנד‬

‫מונקו‬

‫צרפת‬

‫פאלאו‬

‫אוסטרליה‬

‫מיקרונזיה‬

‫אוסטרליה‬

‫פיג'י‬

‫אוסטרליה‬

‫מלאווי‬

‫זימבאבווה‬

‫פפואה ניו גיני‬

‫אוסטרליה‬

‫מלטה‬

‫איטליה‬

‫קהילייה מרכז‬ ‫אפריקנית‬

‫קמרון‬

‫מקדוניה‬

‫יוון‬

‫קומורוס‬

‫קניה‬

‫נאורו‬

‫אוסטרליה‬

‫קונגו‬

‫אנגולה‬

‫ניז'ר‬

‫קוט דיוואר‬

‫קייפ ורדה‬

‫סנגל‬

‫ניקרגואה‬

‫גואטמלה‬

‫קירגיסטאן‬

‫קזחסטאן‬

‫נמיביה‬

‫זימבאבווה‬

‫קיריבטי‬

‫ניו זילנד‬

‫סאו טומה‬ ‫ופרינציפה‬

‫אנגולה‬

‫קמבודיה‬

‫תאילנד‬

‫סוואזילנד‬

‫דרום אפריקה‬

‫קרואטיה‬

‫אוסטריה‬

‫סורינאם‬

‫ונצואלה‬

‫רואנדה‬

‫אתיופיה‬

‫סט' וינסנט‬ ‫והגרנדינים‬

‫רפובליקה דומיניקנית‬

‫תורכמניסטאן‬

‫ירושלים‬

‫‪409‬‬


‫ארצות שלא חידשו את יחסיהן עם ישראל‬ ‫‪Countries Which Have Not Renewed Their‬‬ ‫‪Relations With Israel‬‬ ‫כינון היחסים‬ ‫‪Establishment of‬‬ ‫‪Relations‬‬

‫הקפאת היחסים‬ ‫‪Suspension of‬‬ ‫‪Relations‬‬

‫ארץ‬ ‫‪Country‬‬

‫מס' סדורי‬ ‫‪No.‬‬ ‫‪1‬‬

‫איראן‬

‫‪Iran‬‬

‫‪1950‬‬

‫‪1979‬‬

‫‪2‬‬

‫גינאה‬

‫‪Guinea‬‬

‫‪1959‬‬

‫‪1967‬‬

‫‪3‬‬

‫מאלי‬

‫‪Mali‬‬

‫‪1960‬‬

‫‪1973‬‬

‫‪4‬‬

‫האיים‬ ‫המלדיביים‬

‫‪Maldives‬‬

‫‪1965‬‬

‫‪1974‬‬

‫‪5‬‬

‫מרוקו‬

‫‪Morocco‬‬

‫‪1994‬‬

‫‪2000‬‬

‫‪6‬‬

‫עומאן‬

‫‪Oman‬‬

‫‪1996‬‬

‫‪2000‬‬

‫‪7‬‬

‫צ'אד‬

‫‪Chad‬‬

‫‪1961‬‬

‫‪1974‬‬

‫‪8‬‬

‫קובה‬

‫‪Cuba‬‬

‫‪1950‬‬

‫‪1973‬‬

‫‪9‬‬

‫תוניסיה‬

‫‪Tunisia‬‬

‫‪1996‬‬

‫‪2000‬‬

‫משלחות מיוחדות של ישראל בחוץ לארץ‬ ‫משלחות לאו"ם‬ ‫משלחת לאו"ם‬ ‫משלחת לאו"ם‬ ‫משלחת לאונסק"ו‬ ‫משלחת לאיחוד האירופי‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫בניו‪-‬יורק‬ ‫בג'נבה‬ ‫בווינה‬ ‫בפאריס‬ ‫בבריסל‬

‫‪410‬‬


‫קונסוליות כלליות של ישראל בחוץ לארץ‬ ‫‪-‬‬

‫‪.1‬‬

‫אוסטרליה‬

‫‪.2‬‬

‫ארצות –הברית ‪-‬‬

‫סידני‬ ‫אטלנטה‬

‫‪.3‬‬

‫‪-‬‬

‫בוסטון‬

‫‪.4‬‬

‫‪-‬‬

‫היוסטון‬

‫‪.5‬‬

‫‪-‬‬

‫לוס אנג'לס‬

‫‪.6‬‬

‫‪-‬‬

‫מיאמי‬

‫‪.7‬‬

‫‪-‬‬

‫ניו‪-‬יורק‬

‫‪.8‬‬

‫‪-‬‬

‫סן פרנסיסקו‬

‫‪.9‬‬

‫‪-‬‬

‫פילדלפיה‬

‫‪.10‬‬

‫‪-‬‬

‫שיקגו‬

‫‪-‬‬

‫סן פאולו‬

‫‪-‬‬

‫ריו דה ז'ניירו‬

‫‪.13‬‬

‫הודו‬

‫‪-‬‬

‫מומביי‬

‫‪.14‬‬

‫מונקו‬

‫‪-‬‬

‫מונטה קרלו*‬

‫‪.15‬‬

‫מצרים‬

‫‪-‬‬

‫אלכסנדריה‬

‫‪.16‬‬

‫סין‬

‫‪-‬‬

‫הונג קונג‬

‫‪-‬‬

‫שנגחאי‬

‫ברזיל‬

‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬

‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬

‫צרפת‬

‫‪-‬‬

‫‪.19‬‬

‫קנדה‬

‫‪-‬‬

‫טורונטו‬

‫‪-‬‬

‫מונטריאול‬

‫‪.20‬‬ ‫תורכיה‬

‫‪.21‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫מרסיי‬

‫איסטנבול‬

‫קונסול כללי לא תושב‬

‫‪411‬‬


‫‪14‬‬ ‫מתוך הדיונים בכנסת בנושאים מדיניים וביטחוניים‬ ‫ינואר ‪ -‬דצמבר ‪2002‬‬ ‫מושב רביעי של הכנסת ה‪15-‬‬ ‫תאריך‬

‫ישיבה‬

‫הנושא‬

‫‪1.1.02‬‬

‫‪267‬‬

‫דיווח משלחת הכנסת לוועדה לענייני חקלאות ואיכות הסביבה של‬ ‫מועצת אירופה בפאריס‬

‫‪2.1.02‬‬

‫‪268‬‬

‫תשובת סגן שר הפנים דוד אזולאי להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫דוד לוי בנושא‪ :‬היערכות ישראל מול האיום הכימי והביולוגי‪.‬‬

‫‪7.1.02‬‬

‫‪269‬‬

‫דיווח משלחת הכנסת לסמינר מטעם נאט"ו במלטה‪.‬‬

‫‪8.1.02‬‬

‫‪270‬‬

‫דיווח מסיור בגרמניה של הוועדה המיוחדת להצעת חוק שירות‬ ‫ביטחון תשובת שר הבריאות נסים דהן להצעות לסדר היום‬ ‫שאול יהלום‪ ,‬רחמים‬ ‫אופיר פינס‪-‬פז‪,‬‬ ‫שלחברי הכנסת‬ ‫מלול‪,‬מיכאל קליינר וזבולון אורלב בנושא‪ :‬התבטאותו של השר‬ ‫נסים דהן בנושא השואה והתגובות עליה‪.‬‬

‫‪9.1.02‬‬

‫‪271‬‬

‫תשובת השר לאיכות הסביבה צחי הנגבי להצעות לסדר היום של‬ ‫חברי הכנסת עבד אלמאלכ דהאמשה‪ ,‬אופירפינס‪-‬פז‪ ,‬צבי הנדל‪,‬‬ ‫עסאם מח'ול‪ ,‬זבולון אורלב‪ ,‬מיכאל קליינר‪ ,‬יחיאל לסרי‪ ,‬יצחק‬ ‫גאגולה‪ ,‬אליעזר זנדברג‪ ,‬אברהם הירשזון‪ ,‬משה גפני ומרדכי‬ ‫משעני בנושא‪ :‬תפיסת ספינת הנשק "קארין ‪." A‬‬

‫תשובת שר התקשורת ראובן ריבלין להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫אברהם שוחט בנושא‪ :‬מערכת היחסים בין ראש הממשלה לשר‬ ‫האוצר‪.‬‬ ‫הצעה לסדר היום של ח"כ איוב קרא בנושא‪ :‬מצבם של הנוצרים‬ ‫בישראל וברשות הפלשתינית בעקבות ההקצנה הדתית הגואה‬ ‫באזור‪.‬‬

‫תשובת השר סאלח טריף להצעה לסדר היום של ח"כ יוסף‬ ‫פריצקי בנושא‪ :‬היחס לציבור הלא יהודי בישראל‪.‬‬ ‫תשובת השר לאיכות הסביבה צחי הנגבי להצעות לסדרהיום של‬ ‫חברי הכנסת חוסניה ג'בארה‪ ,‬מוחמד ברכה‪ ,‬רומןברונפמן‪ ,‬חיים‬ ‫דרוקמן‪ ,‬איתן כבל‪ ,‬מיכאל נודלמן וטלבאלסאנע בנושא‪ :‬מניעת‬ ‫הופעתו של נשיא המדינה בפני הרשות הפלשתינית‪.‬‬ ‫הצעה לסדר היום של ח"כ מרינה סולודקין בנושא‪ :‬ההסברה‬ ‫הישראלית מול ההתקפות על ישראל בעולם‪.‬‬

‫‪412‬‬


‫‪14.1.02‬‬

‫‪272‬‬

‫תשובת שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי להצעת סיעת מרצ‬ ‫להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל שביתת הנכים הנמשכת‬ ‫שלושים יום‪.‬‬

‫‪15.1.02‬‬

‫‪273‬‬

‫תשובת סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור להצעה לסדר היוםשל ח"כ‬ ‫מיכאל קליינר בנושא‪ :‬הידיעות בדבר הזרמתכספים של יורשים‬ ‫וזכאים מתקופת השואה לקופת הארגונים היהודיים‪.‬‬

‫‪16.1.02‬‬

‫‪274‬‬

‫תשובות השר דני נוה להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של חברי הכנסת זבולון אורלב‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬טלב אלסאנע‪,‬‬ ‫עסאם מח'ול‪ ,‬יחיאל לסרי‪ ,‬אפי אושעיה‪ ,‬איוב קרא‪ ,‬אליעזר‬ ‫זנדברג‪ ,‬יאיר פרץ‪ ,‬אורי אוריאל‪ ,‬מוסי רז ושמואל הלפרט‬ ‫בנושא‪ :‬הריגת חיילי צה"ל במוצב "אפריקה" ותגובות צה"ל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של חברי הכנסת האשם מחאמיד‪ ,‬איתן כבל‪ ,‬אבשלום וילן‪,‬‬ ‫יגאל ביבי‪ ,‬אברהם הירשזון‪ ,‬צבי הנדל ונסים זאבבנושא‪ :‬האיום‬ ‫האיראני על ישראל והקשר ערפאת‪-‬איראן‪.‬‬

‫‪21.1.02‬‬

‫‪275‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ ועמ"ל להביע אי‪-‬אמון‬ ‫בראש הממשלה בשל מדיניות הריסת הבתים והמשך פעולות‬ ‫הענישה והריסת הבתים ברפיח ובעיסאוויה‪.‬‬

‫‪22.1.02‬‬

‫‪276‬‬

‫דיון משולב בעקבות הצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א ‪.‬של חברי הכנסת אברהם הירשזון‪ ,‬זבולון אורלב‪ ,‬מרינה‬ ‫סולודקין‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬טלב אלסאנע ושמואל הלפרט בנושא‪:‬‬ ‫הפיגוע בחדרה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של חברי הכנסת שאול יהלום‪ ,‬מיכאל קליינר וזבולון אורלב‬ ‫בנושא‪ :‬אירועי הירי והדקירות ברחבי יש"ע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬של חברי הכנסת אחמד טיבי‪ ,‬האשם מחאמיד‪,‬נסים זאב ורן‬ ‫כהן בנושא‪ :‬פיגועי ירי‪ ,‬המצב בשטחים והתייחסות הממשלה‪,‬‬ ‫הצבא ומועצת יש"ע‪.‬‬ ‫ד‪ .‬של חברי הכנסת שאול יהלום‪ ,‬דוד מגן‪ ,‬אופירפינס‪-‬פז‪ ,‬עסאם‬ ‫מח'ול‪ ,‬אמנון כהן‪ ,‬האשם מחאמיד‪ ,‬דוד לוי‪ ,‬מוסי רז‪ ,‬ויקטור‬ ‫בריילובסקי‪ ,‬אליעזר כהן‪ ,‬מיכאל קליינר וזאב בוים בנושא‪:‬‬ ‫מתקפת הטרורהקשה ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫ה‪ .‬של ח"כ חיים דרוקמן בנושא‪ :‬הפיגוע ליד דוגית‪.‬ו‪ .‬של חברי‬ ‫הכנסת אופיר פינס‪-‬פז‪ ,‬מיכאל קליינר‪ ,‬דוד מגן‪ ,‬יאיר פרץ‪ ,‬משה‬ ‫גפני‪ ,‬זאב בוים ונחום לנגנטל בנושא‪ :‬הפיגוע בבנימינה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬של חברי הכנסת שאול יהלום‪ ,‬זאב בוים‪ ,‬אבשלום וילן‪ ,‬מרדכי‬ ‫משעני ושמואל הלפרט בנושא‪ :‬המשך הפיגועים ביש"ע‬ ‫והעימותים בחברון‪.‬‬

‫תשובת השרה ציפי לבני להצעות לסדר היום של חברי הכנסת‬ ‫עסאם מח'ול‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬דוד טל‪ ,‬חוסניה ג'בארה‪ ,‬עזמי בשארה‬ ‫ותאופיק חטיב בנושא‪ :‬החלטת הממשלה שלא לפרסם בעיתונות‬ ‫הערבית‪.‬‬

‫‪413‬‬


‫תשובת סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא להצעות לסדר היום‬ ‫של חברי הכנסת עסאם מח'ול‪ ,‬יהודית נאות‪ ,‬עבד אלמאלכ‬ ‫דהאמשה‪ ,‬עופר חוגי‪ ,‬יגאל ביבי‪ ,‬זהבה גלאון‪ ,‬אורי אריאל‪ ,‬עזמי‬ ‫בשארה‪ ,‬אופיר פינס‪-‬פז‪ ,‬אברהם הירשזון‪ ,‬מרדכי משעני ומשה‬ ‫גפני בנושא‪ :‬המלצת השב"כ לממשלה להתיר עליית יהודים להר‬ ‫הבית‪.‬‬

‫‪23.1.02‬‬

‫‪277‬‬

‫‪28.1.02‬‬

‫‪278‬‬

‫ישיבה מיוחדת לציון מלאות ‪ 53‬שנים לכינון הכנסת – דמוקרטיה‬ ‫בעת מלחמה‪.‬‬

‫‪29.1.02‬‬

‫‪279‬‬

‫הודעת ראש הממשלה על הפסקת כהונתו בממשלה של השר‬ ‫סאלח טריף‪.‬תשובת השר דני נוה להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫זבולון אורלב בנושא‪ :‬יהודים‪ ,‬ישראל והשלום בספרי הלימוד‬ ‫הפלשתינים‪.‬‬

‫‪30.1.02‬‬

‫‪280‬‬

‫דברי יו"ר הכנסת לציון מלאות ‪ 56‬שנים לשחרור אושוויץ‪.‬‬

‫‪12.2.02‬‬

‫‪284‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום של חברי הכנסת נעמי‬ ‫חזן‪ ,‬עסאם מח'ול‪ ,‬חיים רמון‪ ,‬האשם מחאמיד‪ ,‬נסים זאב‪ ,‬ויקטור‬ ‫בריילובסקי‪ ,‬נחמה רונן‪ ,‬עזמי בשארה‪ ,‬מוחמד כנעאן‪ ,‬יגאל ביבי‬ ‫וצבי הנדל בנושא‪ :‬ביקוריהם של ראש הממשלה ושר הביטחון‬ ‫בוושינגטון ויוזמת השלום החדשה של האיחוד האירופי‪.‬‬

‫‪13.2.02‬‬

‫‪285‬‬

‫תשובות סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא וסגנית שר הביטחון‬ ‫דליה רבין‪-‬פילוסוף להצעות לסדר היום של חברי הכנסת איתן‬ ‫כבל‪ ,‬מוסי רז‪ ,‬יהודית נאות‪ ,‬יאיר פרץ‪ ,‬נחום לנגנטל‪ ,‬מיכאל‬ ‫קליינר‪ ,‬טלב אלסאנע‪ ,‬יחיאל לסרי‪ ,‬דוד לוי‪ ,‬מיכאל נודלמן ושמואל‬ ‫הלפרט בנושא‪ :‬הפיגועים בחמרה ובבאר שבע‪ ,‬ירי טילי "קסאם‬ ‫‪ "2‬ומדיניות הממשלה‪.‬‬

‫תשובת סגן שר האוצר יצחק כהן להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫האשם מחאמיד בנושא‪ :‬האטימות החברתית במדיניות הממשלה‪.‬‬ ‫תשובת סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫מרינה סולודקין בנושא‪" :‬אמנת כינרת" – המשמעות הציבורית‪,‬‬ ‫החברתית והפוליטית‪.‬‬

‫תשובות השר דני נוה להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של חברי הכנסת מוחמד ברכה‪ ,‬תאופיק חטיב שאול יהלום‪,‬‬ ‫טלב אלסאנע‪ ,‬איתן כבל‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬אליעזר כהן‪ ,‬מיכאל‬ ‫איתן‪ ,‬נחמה רונן‪ ,‬יצחק גאגולה‪ ,‬יוסף פריצקי‪ ,‬גנדי ריגר‬ ‫ומרדכי משעני בנושא‪ :‬ביקורו הצפוי של יו"ר הכנסת במועצה‬ ‫המחוקקת ברמאללה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של חברי הכנסת תמר גוז'נסקי‪ ,‬מרינה סולודקין‪ ,‬צבי הנדל‪,‬‬ ‫עבד אלמאלכ‬ ‫יהודית נאות‪ ,‬נסים זאב‪ ,‬נחום לנגנטל‪,‬‬ ‫דהאמשה‪ ,‬מרדכי משעני‪ ,‬אברהם שוחט‪ ,‬אבשלום וילן ומיכאל‬ ‫קליינר בנושא‪ :‬מכתב הקצינים הקורא לסירוב לשרת בשטחים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬של ח"כ עופר חוגי בנושא‪ :‬יוזמת הפלשתינים להפוך את העיר‬ ‫צפת ל"בירת פלשתין"‪.‬‬

‫‪414‬‬


‫הצעה לסדר היום של ח"כ רחמים מלול בנושא‪ :‬הודעת לשכת‬ ‫עורכי הדין בעניין מדיניות החיסולים הצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫אורי אוריאל בנושא‪ :‬לינץ' בנוצרים בג'נין‪.‬‬ ‫‪18.2.02‬‬

‫‪286‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעת גשר להביע אי‪-‬אמון בראש‬ ‫הממשלה בשל תפקודה של הממשלה בניהול ענייני המדינה‪.‬‬

‫‪20.2.02‬‬

‫‪288‬‬

‫ישיבה מיוחדת במלאות עשר שנים לפטירתו של ראש הממשלה‬ ‫מנחם בגין ז"ל‪.‬‬

‫‪4.3.02‬‬

‫‪289‬‬

‫‪6.3.02‬‬

‫‪291‬‬

‫‪11.3.02‬‬

‫‪292‬‬

‫דברי פרידה עם פרישתו של ח"כ יהושע מצא מהכנסת‪.‬‬ ‫תשובות סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של חברי הכנסת זהבה גלאון‪ ,‬נחמה רונן‪ ,‬תמר גוז'נסקי‪,‬‬ ‫תאופיק חטיב‪ ,‬מוחמד כנעאן‪ ,‬יצחק גאגולה‪ ,‬שאול יהלום‪,‬‬ ‫מרינה סולודקין‪ ,‬האשם מחאמיד‪ ,‬צבי הנדל‪ ,‬משה גפני ואופיר‬ ‫פינס‪-‬פז בנושא‪ :‬ריבוי פיגועי הטרור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של ח"כ עסאם מח'ול בנושא‪ :‬מדיניות ישראל וארצות‪-‬הברית‬ ‫כלפי איראן ועיראק‪.‬‬ ‫תשובת סגן שר הפנים דוד אזולאי להצעות לסדר היום של חברי‬ ‫הכנסת מוחמד כנעאן‪ ,‬האשם מחאמיד ואחמד טיבי בנושא‪:‬‬ ‫הוצאת צו עיכוב יציאה נגד השייח' ראאד סלאח‪.‬‬ ‫הודעת ראש הממשלה על הפסקת כהונתו בממשלה של השר‬ ‫שמואל אביטל‪.‬‬ ‫ישיבה מיוחדת לציון מלאות ‪ 60‬שנה להירצחו של אברהם שטרן‬ ‫– "יאיר"‪ ,‬מייסד ארגון לוחמי חירות ישראל ומפקדו‪.‬‬ ‫תשובת שר המשפטים מאיר שטרית להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫עבד אלמאלכ דהאמשה בנושא‪ :‬הצורך בהקמת ועדת קירה‬ ‫פרלמנטרית בנושא פגיעה במקומות קדושים לאסלאם‪.‬‬ ‫הצעות לסדר היום של חברי הכנסת נחמה רונן‪ ,‬צבי הנדל‪ ,‬איתן‬ ‫כבל‪ ,‬אברהם הירשזון‪ ,‬אריה גמליאל‪ ,‬מרדכי משעני‪ ,‬יגאל ביבי‪,‬‬ ‫זהבה גלאון‪ ,‬מיכאל קליינר‪ ,‬תמר גוז'נסקי‪ ,‬משה גפני ואברהם‬ ‫שוחט בנושא‪ :‬הידרדרות המצב הביטחוני ופעולות צה"ל במחנות‬ ‫הפליטים‪.‬‬ ‫תשובת שר החוץ שמעון פרס להצעות לסדר היום של חברי‬ ‫הכנסת אחמד טיבי‪ ,‬יאיר פרץ‪ ,‬אורי אריאל‪ ,‬עסאם מח'ול‪ ,‬עזמי‬ ‫בשארה‪ ,‬האשם מחאמיד‪ ,‬אפי אושעיה‪ ,‬מוחמד כנעאן‪ ,‬מרינה‬ ‫סולודקין ונחום לנגנטל בנושא‪ :‬היוזמה הסעודית‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ‪ ,‬המפד"ל‪ ,‬רע"ם וחרות‬ ‫להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬המצב המדיני‪-‬הביטחוני והחברתי‪-‬הכלכלי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התנגדות הממשלה לחקיקת חוק גיור כהלכה לאור פסיקת‬ ‫בג"ץ‪.‬‬ ‫‪415‬‬


‫ג‪ .‬מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הפלשתינית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הימנעות הממשלה מכיבוש הרשות הפלשתינית וסילוק ראשי‬ ‫הטרור‪.‬‬ ‫דברי יו"ר הכנסת לציון מלאות עשור לפיגוע בשגרירות ישראל‬ ‫בבואנוס‪-‬איירס‪.‬‬

‫‪12.3.02‬‬

‫‪293‬‬

‫‪13.3.02‬‬

‫‪294‬‬

‫‪4.4.02‬‬

‫‪295‬‬

‫‪8.4.02‬‬

‫‪296‬‬

‫‪29.4.02‬‬

‫‪297‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ ושינוי להביע אי‪-‬אמון‬ ‫בראש הממשלה בשל המצב המדיני‪-‬הביטחוני והחברתי‪-‬הכלכלי‪.‬‬

‫‪1.5.02‬‬

‫‪299‬‬

‫תשובת סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור להצעות לסדר היום של‬ ‫חברי הכנסת זבולון אורלב‪ ,‬יאיר פרץ‪ ,‬נעמי חזן‪ ,‬דוד מגן‪ ,‬צבי‬ ‫הנדל‪ ,‬מרינה סולודקין ושמואל הלפרט בנושא‪ :‬התגברות‬ ‫הגזענות והאנטישמיות באירופה והצלחתו של לה‪-‬פן בבחירות‬ ‫בצרפת‪.‬‬

‫ציון יום האישה הבין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫הודעת ראש הממשלה על מינוי סגנית שר במשרדו‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום של חברי הכנסת אפי‬ ‫אושעיה‪ ,‬רחמים מלול‪ ,‬זהבה גלאון וזאב בוים בנושא‪ :‬ציון ‪500‬‬ ‫יום לחטיפת האזרח אלחנן טננבוים וגורלם של השבויים והנעדרים‬ ‫האחרים‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של ח"כ יוסי שריד בנושא‪ :‬החלטות הממשלה בדבר הפעילות‬ ‫הצבאית בשטחים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של ח"כ מוחמד ברכה בנושא‪ :‬המלחמה בשטחים‪ ,‬סכנת‬ ‫ההידרדרות למלחמה כוללת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬של חברי הכנסת זאב בוים וחיים רמון בנושא‪ :‬מבצע "חומת‬ ‫מגן"‪.‬‬ ‫תשובת סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של ח"כ דוד לוי בנושא‪ :‬התגברות האנטישמיות בצרפת ובערי‬ ‫אירופה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של ח"כ יאיר פרץ בנושא‪ :‬גל האנטישמיות באירופה‪.‬‬ ‫הודעה מדינית של ראש הממשלה‪.‬‬ ‫הודעת ראש הממשלה על צירוף שרים לממשלה ועל מינוי סגנית‬ ‫שר התשתיות הלאומיות‪.‬‬

‫תשובת שר החוץ שמעון פרס להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של ח"כ זאב בוים בנושא‪" :‬ועדת הבדיקה" של האו"ם בעניין‬ ‫האירועים בג'נין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של ח"כ חיים רמון בנושא‪ :‬שחרור ערפאת מהמוקטעה‪.‬‬

‫‪416‬‬


‫תשובת סגנית שר הביטחון דליה רבין‪-‬פילוסוף להצעות לסדר‬ ‫היום של חברי הכנסת יורי שטרן‪ ,‬נסים זאב וחיים דרוקמן בנושא‪:‬‬ ‫הרצח באדורה‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום של חברי הכנסת‬ ‫מוחמד ברכה‪ ,‬איתן כבל‪ ,‬טלב אלסאנע‪ ,‬תאופיק חטיב‪ ,‬אחמד‬ ‫טיבי‪ ,‬יאיר פרץ‪ ,‬זבולון אורלב‪ ,‬אבשלום וילן‪ ,‬איוב קרא‪ ,‬רומן‬ ‫ברונפמן‪ ,‬עזמי בשארה‪ ,‬יחיאל לסרי‪ ,‬צבי הנדל‪ ,‬גנדי ריגר ושמואל‬ ‫הלפרט בנושא‪ :‬נסיעת ראש הממשלה לארצות‪-‬הברית ותכניתו‬ ‫המדינית‪.‬‬

‫‪7.5.02‬‬

‫‪301‬‬

‫‪8.5.02‬‬

‫‪302‬‬

‫‪13.5.02‬‬

‫‪303‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעות חד"ש‪ -‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬‬ ‫תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל המלחמה המתמשכת‬ ‫בשטחים‪ ,‬הגזירות הכלכליות והפגיעה באושיות הדמוקרטיה‪.‬‬

‫‪14.5.02‬‬

‫‪304‬‬

‫דיון על המצב הביטחוני‪ ,‬החברתי והכלכלי‪.‬‬

‫‪15.5.02‬‬

‫‪305‬‬

‫תשובות סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של חברי הכנסת משה גפני‪ ,‬יוסף פריצקי ורן כהן בנושא‪:‬‬ ‫החלטת מרכז הליכוד נגד הקמת מדינה פלשתינית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של חברי הכנסת חיים דרוקמן‪ ,‬אפי אושעיה‪ ,‬עסאם מח'ול‪ ,‬דוד‬ ‫טל ויורי שטרן בנושא‪ :‬הפיגוע בראשון לציון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬של חברי הכנסת האשם מחאמיד‪ ,‬מוחמד ברכה‪ ,‬אופיר פינס‪-‬‬ ‫פז‪ ,‬מוחמד כנעאן‪ ,‬מרינה סולודקין‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬אורי אריאל‪,‬‬ ‫אליעזר זנדברג‪ ,‬יאיר פרץ ונחום לנגנטל בנושא‪ :‬חשד‬ ‫להתארגנות חבלנית יהודית‪.‬‬

‫‪20.5.02‬‬

‫‪306‬‬

‫תשובות השר דני נוה להצעות סיעות מרצ וחד"ש‪-‬רע"ם‪ -‬עמ"ל‪-‬‬ ‫בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬העליה במדד חודש אפריל‪.‬‬ ‫ב‪.‬מדיניותה הכלכלית של הממשלה‪ ,‬האפליה הלאומית בין יהודים‬ ‫וערבים בתחום קצבאות הילדים ובכלל‪ ,‬וההחלטה לאסור על‬ ‫איחוד משפחות‪.‬‬

‫‪22.5.02‬‬

‫‪308‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום של חברי הכנסת מיכאל‬ ‫קליינר‪ ,‬זבולון אורלב‪ ,‬עבד אלמאלכ דהאמשה‪ ,‬מוחמד כנעאן‪,‬‬ ‫זאב בוים ונעמי חזן בנושא‪ :‬מעורבותם שלערבים ישראלים‬ ‫במעשי טרור‪.‬‬

‫מצבה הבין‪-‬לאומי של ישראל – סיכום סיור משלחות הכנסת‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫ישיבה מיוחדת לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעה לסדר היום של ח"כ עבד אלמאלכ‬ ‫דהאמשה בנושא‪ :‬האסירים הביטחוניים‪.‬‬ ‫הצעה לסדר היום של ח"כ אורי אריאל בנושא‪ :‬מרכז פרס לשלום‪.‬‬

‫‪417‬‬


‫תשובות סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של חברי הכנסת דוד מגן‪ ,‬יצחק גאגולה‪ ,‬טלב אלסאנע‪ ,‬שאול‬ ‫יהלום ומוסי רז בנושא‪ :‬הפיגוע בנתניה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של חברי הכנסת עסאם מח'ול‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬האשם מחאמיד‪,‬‬ ‫יאיר פרץ‪ ,‬חיים דרוקמן ועזמי בשארה בנושא‪ :‬הריגתם של‬ ‫אזרחים ערבים ישראלים בידי כוחות צה"ל‪.‬‬ ‫הודעת ראש הממשלה על העברתם מכהונתם של שר הפנים‬ ‫אליהו ישי‪ ,‬שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי‪ ,‬שר הבריאות‬ ‫נסים דהן והשר אליהו סויסה‪.‬‬

‫‪27.5.02‬‬

‫‪309‬‬

‫‪28.5.02‬‬

‫‪310‬‬

‫הצעה לסדר היום של ח"כ חיים רמון בנושא‪ :‬הקמת גדר כפולה‪.‬‬

‫‪29.5.02‬‬

‫‪311‬‬

‫תשובות סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא וסגנית שר התשתיות‬ ‫הלאומיות נעמי בלומנטל להצעות לסדר היום של חברי הכנסת‬ ‫איתן כבל‪ ,‬מוחמד ברכה‪ ,‬אבשלום וילן‪ ,‬נחמה רונן‪ ,‬אברהם‬ ‫אליעזר כהן‪ ,‬יצחק גאגולה‪ ,‬זבולון‬ ‫הירשזון‪ ,‬אליעזר זנדברג‪,‬‬ ‫אורלב‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬מיכאל קליינר‪ ,‬עבד אלמאלכ דהאמשה‪,‬‬ ‫מרדכי משעני ואברהם רביץ בנושא‪ :‬הפיגוע בפי גלילות וליקויי‬ ‫האבטחה באתרים רגישים‪.‬‬

‫‪3.6.02‬‬

‫‪312‬‬

‫‪4.6.02‬‬

‫‪313‬‬

‫הודעת הממשלה על הפסקת כהונתם של סגן שר העבודה‬ ‫והרווחה יצחק וקנין‪ ,‬סגן שר האוצר יצחק כהן‪ ,‬סגן שר החינוך‬ ‫משולם נהרי‪ ,‬סגן שר הבינוי והשיכון מאיר פרוש‪ ,‬סגן שר החינוך‬ ‫אברהם רביץ וסגן שר הפנים דוד אזולאי‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ וחד"ש‪-‬רע"ם‪ -‬עמ"ל‪-‬‬ ‫בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬קבלת תכנית החרום הכלכלית והשפעתה על השכבות‬ ‫החלשות ושכבות הביניים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יחסה של הממשלה לאוכלוסייה הערבית‪.‬‬

‫הצעות לסדר היום של חברי הכנסת עסאם מח'ול‪ ,‬יצחק סבן‪,‬‬ ‫נחום לנגנטל‪ ,‬אורי אריאל‪ ,‬מאיר פרוש ואברהם שוחט בנושא‪:‬‬ ‫האיום האיראני – שיגור הטיל "שיהאב ‪."3‬‬ ‫הודעת ראש הממשלה על צירוף שרים לממשלה‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬‬ ‫תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל כיתור הערים‬ ‫הפלשתיניות ומדיניות הממשלה בנושא הריסת בתים‪.‬‬ ‫הודעת הממשלה על מינוי סגני שרים‪.‬‬ ‫תשובת שר המשפטים מאיר שטרית להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫עסאם מח'ול בנושא‪ :‬מעמדה של האוכלוסייה הערבית‬ ‫בדמוקרטיה הישראלית‪.‬‬

‫‪418‬‬


‫‪02..5.6‬‬

‫‪314‬‬

‫‪10.6.02‬‬

‫‪315‬‬

‫‪12.6.02‬‬

‫‪317‬‬

‫תשובת סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא להצעות לסדר היום‬ ‫של חברי הכנסת איתן כבל‪ ,‬שאול יהלום‪ ,‬מיכאל קליינר‪ ,‬אליעזר‬ ‫זנדברג‪ ,‬מרדכי משעני‪ ,‬האשם מחאמיד‪ ,‬אבשלום וילן‪ ,‬מוחמד‬ ‫ברכה‪ ,‬בנימין אלון ונסים זאב בנושא‪ :‬הפיגוע בצומת מגידו‪.‬‬ ‫תשובת סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור להצעות לסדר היום של‬ ‫חברי הכנסת שלמה בן‪-‬עמי‪ ,‬עסאם מח'ול‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬יגאל‬ ‫ביבי‪ ,‬נעמי חזן‪ ,‬אביגדור ליברמן ומאיר פרוש בנושא‪ :‬החשש‬ ‫למלחמה בין הודו לפקיסטאן‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעה לסדר היום של ח"כ מוחמד ברכה‬ ‫בנושא‪ 35 :‬שנה למלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫הצעה לסדר היום של ח"כ אליעזר כהן בנושא‪ :‬קריאת המופתי של‬ ‫ירושלים לפיגועים ולמעשי טרור‪.‬‬ ‫הצעה לסדר היום של ח"כ בנימין אלון בנושא‪ :‬רק הטרנספר יביא‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫תשובת סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא להצעות לסדר היום‬ ‫של חברי הכנסת אריה גמליאל‪ ,‬אליעזר זנדברג ומרינה סולודקין‬ ‫בנושא‪ :‬הטעות של השב"כ ושל המשטרה בזיהוי המחבלת‬ ‫שסייעה בהסעת המחבל המתאבד לראשון לציון‪.‬‬ ‫הצעת סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון‬ ‫בראש הממשלה בשל מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה‬ ‫הערבית ויחסה אל מנהיגיה ונבחריה‪.‬‬ ‫הצעות לסדר היום של חברי הכנסת שאול יהלום‪ ,‬מרינה סולודקין‪,‬‬ ‫בנימין אלון‪ ,‬זאב בוים‪ ,‬רחמים מלול‪ ,‬מוסי רז‪ ,‬מיכאל קליינר‪,‬‬ ‫שמואל הלפרט ורומן ברונפמן בנושא‪ :‬טענות בדבר סיוע האיחוד‬ ‫האירופי לגופים פוליטיים בישראל‪.‬‬ ‫תשובת שר החוץ שמעון פרס להצעה לסדר היום של ח"כ אורי‬ ‫אריאל בנושא‪ :‬הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית להסכם‬ ‫אוסלו‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום של חברי הכנסת האשם‬ ‫מחאמיד‪ ,‬אפי אושעיה‪ ,‬תמר גוז'נסקי‪ ,‬נסים זאב‪ ,‬מוסי רז‪ ,‬שאול‬ ‫יהלום‪ ,‬מיכאל קליינר‪ ,‬מוחמד כנעאן‪ ,‬גנדי ריגר‪ ,‬אברהם רביץ‬ ‫ועזמי בשארה בנושא‪ :‬פגישת ראש הממשלה עם נשיא ארצות‪-‬‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫תשובת סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫האשם מחאמיד בנושא‪ :‬ירי של חיילים על ערבים אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫הצעות לסדר היום של חברי הכנסת איתן כבל‪ ,‬רחמים מלול‪ ,‬דוד‬ ‫מגן‪ ,‬רומן ברונפמן‪ ,‬חיים דרוקמן‪ ,‬בנימין אלון‪ ,‬משה גפני ומיכאל‬ ‫איתן בנושא‪ :‬הפיגוע בכרמי צור ואבטחת המאחזים ביש"ע‪.‬‬

‫‪419‬‬


‫‪17.6.02‬‬

‫‪318‬‬

‫ישיבה מיוחדת לציון ‪ 100‬שנות ציונות דתית‪ :‬יבול של חינוך –‬ ‫תרס"ב‪-‬תשס"ב‪.‬‬

‫‪18.6.02‬‬

‫‪319‬‬

‫תשובת השר לביטחון פנים עוזי לנדאו להצעות לסדר היום של‬ ‫חברי הכנסת מיכאל קליינר‪ ,‬האשם מחאמיד‪ ,‬תמר גוז'נסקי‪ ,‬יגאל‬ ‫ביבי‪ ,‬רן כהן‪ ,‬מרדכי משעני‪ ,‬מיכאל איתן‪ ,‬אליעזר זנדברג‪,‬‬ ‫אליעזר כהן ודוד טל בנושא‪ :‬פיגוע הדמים בצומת פת‪.‬‬

‫‪19.6.02‬‬

‫‪320‬‬

‫‪24.6.02‬‬

‫‪321‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ וחד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬‬ ‫בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬יחסה של הממשלה להסכם שחתמה עם הנכים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההשתלטות מחדש של כוחות צה"ל בשטחים בעקבות‬ ‫הפיגועים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית בתחום הכלכלי‪-‬‬ ‫החברתי‪.‬‬

‫‪26.6.02‬‬

‫‪323‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום של חברי הכנסת טלב‬ ‫אלסאנע‪ ,‬אפי אושעיה‪ ,‬אורי אריאל‪ ,‬צבי הנדל‪ ,‬מרדכי משעני‪,‬‬ ‫איוב קרא‪ ,‬יחיאל לסרי‪ ,‬אברהם רביץ וזהבה גלאון בנושא‪ :‬כוונת‬ ‫הממשלה לגרש משפחות של מתאבדים ומנהיגים פלשתינים‪.‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום של חברי הכנסת יצחק‬ ‫גאגולה‪ ,‬שלמה בן‪-‬עמי‪ ,‬חוסניה ג'בארה‪ ,‬אורי אריאל‪ ,‬חיים‬ ‫דרוקמן‪ ,‬אברהם הירשזון ואברהם רביץ בנושא‪ :‬רעיון המדינה‬ ‫הפלשתינית הזמנית‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעה לסדר היום של ח"כ מוסי רז בנושא‪:‬‬ ‫הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא המאחזים‬ ‫הבלתי חוקיים‪.‬‬ ‫תשובת סגנית שר הביטחון דליה רבין‪-‬פילוסוף להצעות לסדר‬ ‫היום של חברי הכנסת בנימין אלון‪ ,‬האשם מחאמיד‪ ,‬מיכאל איתן‬ ‫ושאול יהלום בנושא‪ :‬בניית גדר ביטחון‪.‬‬ ‫הצעה לסדר היום של ח"כ עבד אלמאלכ דהאמשה בנושא‪:‬‬ ‫מדיניות הריסת הבתים על ידי הממשלה‪.‬‬

‫תשובת שר החוץ שמעון פרס להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של חברי הכנסת אברהם שוחט‪ ,‬אבשלום וילן‪ ,‬יאיר פרץ‪ ,‬עזמי‬ ‫בשארה‪ ,‬עסאם מח'ול‪ ,‬האשם מחאמיד‪ ,‬מיכאל קליינר‪ ,‬יגאל‬ ‫ביבי‪ ,‬מוחמד כנעאן‪ ,‬מיכאל איתן‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬מאיר פרוש‬ ‫ויוסף פריצקי בנושא‪ :‬נאומו המדיני של נשיא ארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של ח"כ צבי הנדל בנושא‪" :‬הסכם אוסלו מת – מה היא‬ ‫האלטרנטיבה?"‬ ‫תשובת שר התקשורת ראובן ריבלין להצעות לסדר היום של חברי‬ ‫הכנסת נחום לנגנטל‪ ,‬נסים זאב‪ ,‬משה גפני ושלמה בן‪-‬עמי‬ ‫בנושא‪ :‬סיקור על ידי רשתות ה‪ CNN -‬וה‪.BBC -‬‬

‫‪420‬‬


‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום של חברי הכנסת תמר‬ ‫גוז'נסקי‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬נעמי חזן‪ ,‬צבי הנדל‪ ,‬נסים זאב‪ ,‬עבד‬ ‫אלמאלכ דהאמשה‪ ,‬שלמה בן‪-‬עמי‪ ,‬מרינה סולודקין ואברהם‬ ‫הירשזון בנושא‪ :‬המצב ביהודה ובשומרון וקריאת הממשל‬ ‫האמריקני שלא לבחור בערפאת‪.‬‬

‫‪3.7.02‬‬

‫‪326‬‬

‫‪8.7.02‬‬

‫‪327‬‬

‫תשובת שר התקשורת ראובן ריבלין להצעות סיעות מרצ וחד"ש‪-‬‬ ‫רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬מדיניותה של הממשלה בנושא החברתי‪-‬הכלכלי ועליית‬ ‫המחירים ושיעורי האבטלה הגבוהים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדיניותה של הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית ויחס‬ ‫למנהיגי הציבור הערבי ונבחריו‪.‬‬

‫‪10.7.02‬‬

‫‪329‬‬

‫תשובות שר התקשורת ראובן ריבלין להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של ח"כ אביגדור ליברמן בנושא‪ :‬הצורך בהקמת ועדת חקירה‬ ‫פרלמנטרית בנושא הסכם אוסלו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של חברי הכנסת האשם מחאמיד‪ ,‬זהבה גלאון‪ ,‬אברהם שוחט‪,‬‬ ‫אורי אריאל‪ ,‬אליעזר זנדברג‪ ,‬שמואל הלפרט‪ ,‬נסים זאב וזבולון‬ ‫אורלב בנושא‪ :‬התכנית המדינית של ראש הממשלה‪.‬‬

‫‪15.7.02‬‬

‫‪330‬‬

‫תשובת שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שימחון להצעות לסדר‬ ‫היום של חברי הכנסת מוחמד ברכה‪ ,‬מרדכי משעני‪ ,‬מיכאל‬ ‫קליינר‪ ,‬זבולון אורלב‪ ,‬יאיר פרץ‪ ,‬יורי שטרן‪ ,‬מאיר פרוש ואבשלום‬ ‫וילן בנושא‪ :‬פינוי מאחזים ביהודה ובשומרון‪.‬‬ ‫תשובת סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫יהודה גלעד בנושא‪ :‬הנחלת "אמנת כינרת" לבית המחוקקים‪.‬‬ ‫הצעה לסדר היום של ח"כ טלב אלסאנע בנושא‪ :‬הריסת בתים‬ ‫בכפר ביר‪-‬הדאג'‪.‬‬

‫תשובת השר לאיכות הסביבה צחי הנגבי להצעה לסדר היום של‬ ‫ח"כ אלי כהן בנושא‪ :‬השבויים והנעדרים בקרב סולטן יעקוב – ציון‬ ‫‪ 20‬שנה‪.‬‬ ‫תשובת שר התחבורה אפרים סנה להצעות לסדר היום של חברי‬ ‫הכנסת שאול יהלום‪ ,‬איתן כבל‪ ,‬אבשלום וילן‪ ,‬תמר גוז'נסקי‪ ,‬יוסף‬ ‫פריצקי‪ ,‬יצחק גאגולה‪ ,‬טלב אלסאנע‪ ,‬מיכאל קליינר‪ ,‬אליעזר כהן‪,‬‬ ‫מרדכי משעני‪ ,‬גנדי ריגר‪ ,‬נחמה רונן ויעקב ליצמן בנושא‪ :‬הפיגוע‬ ‫בדלפק "אל‪-‬על" בלוס אנג'לס ואישור שר התחבורה להנחית את‬ ‫מטוס החברה בשבת‪.‬‬ ‫תשובת סגן השר לקליטת העליה יולי‪-‬יואל אדלשטיין להצעה‬ ‫לסדר היום של ח"כ קולט אביטל בנושא‪ :‬פליטי צד"ל‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות חד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪ -‬בל"ד‪-‬‬ ‫תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬מדיניות הממשלה בנושא הרשויות המקומיות הערביות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ממדי האבטלה במגזר הערבי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פתיחת שנת הלימודים ביישובים הערביים‪.‬‬ ‫‪421‬‬


‫ד‪ .‬החלטת הממשלה לתמוך בהצעת החוק של ח"כ חיים דרוקמן‪.‬‬ ‫‪16.7.02‬‬

‫‪331‬‬

‫תשובת שר המשפטים מאיר שטרית להצעות לסדר היום של‬ ‫חברי הכנסת האשם מחאמיד‪ ,‬זהבה גלאון‪ ,‬שאול יהלום‪ ,‬אחמד‬ ‫טיבי‪ ,‬אפי אושעיה ובנימין אלון בנושא‪ :‬דוח "אמנסטי" על המזרח‬ ‫התיכון‪.‬‬

‫‪27.7.02‬‬

‫‪333‬‬

‫‪12.8.02‬‬

‫‪336‬‬

‫תשובת שר התקשורת ראובן ריבלין להצעות סיעות מרצ‪ ,‬שינוי‬ ‫וחד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה‬ ‫בשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬חוק טל המשחרר את החרדים מהשירות בצה"ל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עליית המדד והשלכותיה על השכבות החלשות ושכבות‬ ‫הביניים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדיניותה של הממשלה ביחס לעוני הקשה השורר בקרב‬ ‫האוכלוסייה הפלשתינית בשטחים‪ ,‬ופגיעה ברשתות המגן‬ ‫החברתיות בישראל‪.‬‬ ‫הודעת הממשלה על מינוי סגני שרים‪.‬‬

‫‪21.8.02‬‬

‫‪337‬‬

‫תשובת השר לביטחון פנים עוזי לנדאו להצעות לסדר היום של‬ ‫חברי הכנסת נסים זאב וזאב בוים בנושא‪" :‬חיל השלום" הצרפתי‬ ‫בשירות הטרור הפלשתיני‪.‬‬

‫‪3.9.02‬‬

‫‪338‬‬

‫תשובת שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר להצעות לסדר היום של‬ ‫חברי הכנסת אפי אושעיה ואביגדור ליברמן בנושא‪ :‬תכנית עזה‬ ‫ובית לחם תחילה‪.‬‬

‫‪18.9.02‬‬

‫‪339‬‬

‫תשובת סגן שר האוצר יצחק כהן להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של ח"כ אופיר פינס‪-‬פז בנושא‪ :‬המצב הכלכלי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של ח"כ רן כהן בנושא‪ :‬הגזירות הכלכליות שהממשלה‬ ‫מתכוונת להטיל על הציבור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬של ח"כ יוסף פריצקי בנושא‪ :‬התכנית הכלכלית‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של ח"כ מיכאל איתן בנושא‪ :‬הפיגוע בקמפוס האוניברסיטה‬ ‫העברית בירושלים והמשך המאבק בטרור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של ח"כ עבד אלמאלכ דהאמשה בנושא‪" :‬פני ממשלת ישראל‬ ‫לאן? האם ראש הממשלה אריאל שרון הוא פרטנר לשלום?"‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של ח"כ יוסי שריד בנושא‪ :‬יחסי יהודים‪-‬ערבים בישראל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של ח"כ תאופיק חטיב בנושא‪ :‬האשמות נגד הציבור הערבי‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעה לסדר היום של ח"כ אחמד טיבי‬ ‫בנושא‪ :‬הטענה בדבר הטלת חרם על נבחרי ציבור ערבים‬ ‫בתקשורת האלקטרונית‪.‬‬

‫‪422‬‬


‫מושב חמישי של הכנסת ה‪15-‬‬ ‫הודעת הממשלה על מינוי סגנית שר‪.‬‬

‫‪14.10.02‬‬

‫‪340‬‬

‫‪15.10.02‬‬

‫‪341‬‬

‫דברי יושב‪-‬ראש הכנסת על חללי הטרור‪.‬‬

‫‪16.10.02‬‬

‫‪342‬‬

‫תשובת שר החוץ שמעון פרס להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של ח"כ צבי הנדל בנושא‪ :‬ביטול הסכמי אוסלו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של ח"כ עזמי בשארה בנושא‪ :‬המצב המדיני‪.‬‬ ‫ג‪ .‬של ח"כ נסים זאב בנושא‪ :‬הוויכוח בדבר ניצול מי נהר הווזאני‪.‬‬

‫‪17.10.02‬‬

‫‪343‬‬

‫ישיבה מיוחדת לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין‬ ‫ז"ל במלאות ‪ 7‬שנים להירצחו‪.‬‬

‫‪16.10.02‬‬

‫‪344‬‬

‫דברי יושב‪-‬ראש הכנסת בדבר איסור ההתנגדות לפעולה חוקית‬ ‫שנעשית בשם הממשלה‪.‬‬

‫‪22.10.02‬‬

‫‪345‬‬

‫הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה ועל‬ ‫תכניות הממשלה למושב הקרוב‪.‬‬

‫תשובת שר הביטחון בנימין בן‪-‬אליעזר להצעות לסדר היום של‬ ‫חברי הכנסת יאיר פרץ‪ ,‬אופיר פינס‪-‬פז‪ ,‬עסאם מח'ול‪ ,‬מוסי רז‪,‬‬ ‫מיכאל קליינר‪ ,‬חיים דרוקמן‪ ,‬מוחמד כנעאן ואורי אריאל בנושא‪:‬‬ ‫פינוי המאחזים‪.‬‬ ‫תשובת סגן שר הביטחון ויצמן שירי להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫עבד אלמאלכ דהאמשה בנושא‪ :‬הריגתם של ‪ 14‬אזרחים בחאן‬ ‫יונס ומדיניות החיסולים‪.‬‬ ‫תשובת סגן שר האוצר יצחק כהן להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫אברהם שוחט בנושא‪ :‬קריסת המערכת הכלכלית החברתית‪.‬‬ ‫הצעה לסדר היום של ח"כ יצחק גאגולה בנושא‪ :‬עמדת היועץ‬ ‫המשפטי לממשלה כלפי כספי הרשות הפלשתינית‪.‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ‪ ,‬חד"ש‪-‬רע"ם‪ -‬עמ"ל‪-‬‬ ‫בל"ד‪-‬תע"ל וחרות להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬נתוני המדד הגבוה‪ ,‬הגידול במספר העניים במדינה והשביתות‬ ‫הרבות במשק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדיניות הממשלה בתחום המדיני והחברתי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ההסכמה למתווה בוש‪ ,‬המוביל למדינה פלשתינית‪ ,‬וההחלטה‬ ‫להימנע מהעמדתו של מרואן ברגותי למשפט בבית דין צבאי‬ ‫‪.‬‬ ‫דיון בעקבות הצעות לסדר היום של חברי הכנסת מיכאל קליינר‪,‬‬ ‫מוחמד ברכה‪ ,‬תאופיק חטיב‪ ,‬יצחק גאגולה‪ ,‬זבולון אורלב‪ ,‬עבד‬ ‫אלמאלכ דהאמשה ואופיר פינס‪-‬פז בנושא‪ :‬הטיית מי החצבני‪.‬‬

‫‪423‬‬


‫‪23.10.02‬‬

‫‪346‬‬

‫תשובת סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא להצעות לסדר היום‬ ‫של חברי הכנסת רן כהן‪ ,‬אפי אושעיה‪ ,‬אליעזר זנדברג‪ ,‬חיים‬ ‫דרוקמן‪ ,‬נסים זאב‪ ,‬בנימין אלון וזאב בוים בנושא‪ :‬הפיגוע הרצחני‬ ‫בצומת כרכור‪.‬‬

‫‪28.10.02‬‬

‫‪347‬‬

‫דיווח משלחת הכנסת מכינוס מועצת ‪ IPU‬מג'נבה‪.‬‬

‫‪29.10.02‬‬

‫‪348‬‬

‫דברי פרידה עם פרישתו של ח"כ אמנון רובינשטיין מהכנסת‪.‬‬

‫‪4.11.02‬‬

‫‪350‬‬

‫הודעת ראש הממשלה על צירוף שאול מופז לממשלה ומינויו לשר‬ ‫הביטחון‪.‬‬

‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ‪ ,‬האיחוד הלאומי‪-‬ישראל‬ ‫ביתנו וחד"ש‪-‬רע"ם‪-‬עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש‬ ‫הממשלה בשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬עמדת שרי הממשלה בעניין פינוי המתנחלים על ידי אנשי‬ ‫כוחות הביטחון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההוראות לפינוי המאחזים והשלכותיהן על ערכי הציונות‬ ‫והיהדות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדיניותו של ראש הממשלה ביחס לכל תהליך מדיני עם‬ ‫הפלשתינים ועם המדינות השכנות‪.‬‬ ‫תשובת סגן שר הביטחון ויצמן שירי להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫אחמד טיבי בנושא‪ :‬הימנעות המשטרה ורשויות החוק מחקירת‬ ‫נסיבות הריגתם של ‪ 10‬אזרחים ערבים מירי של שוטרים וחיילים‪.‬‬ ‫דיון בנושא‪ :‬פינוי חוות גלעד וחילול השבת‪.‬‬ ‫הצעות לסדר היום של חברי הכנסת מוחמד ברכה ונחום לנגנטל‬ ‫בנושא‪ :‬ההתנגשות בין מתנחלים למוסקי זיתים פלשתינים‪.‬‬ ‫הצעות לסדר היום של חברי הכנסת אופיר פינס‪-‬פז‪ ,‬אורי אריאל‪,‬‬ ‫חיים דרוקמן ושמואל הלפרט בנושא‪ :‬יציאת צה"ל מחברון‪.‬‬ ‫תשובת סגן שר החוץ מיכאל מלכיאור להצעה לסדר היום של ח"כ‬ ‫שמואל הלפרט בנושא‪ :‬המצב הדמוגרפי ועתידו של העם היהודי‪.‬‬

‫הודעת הממשלה על הפסקת כהונתם של שרים וסגני שרים ועל‬ ‫העברת שטחי פעולה ממשרד החוץ למשרד ראש הממשלה‬ ‫ולמשרד לקליטת העליה‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות סיעות מרצ‪ ,‬שינוי וחד"ש‪-‬רע"ם‪-‬‬ ‫עמ"ל‪-‬בל"ד‪-‬תע"ל להביע אי‪-‬אמון בראש הממשלה בשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬אלימות הממשלה נגד הנכים‪ ,‬משפחות חד‪-‬הוריות‪ ,‬גמלאים‪,‬‬ ‫ילדים בסיכון ומובטלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יכולת תפקוד הממשלה והצורך בקיום בחירות באופן מיידי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אחריות הממשלה להידרדרות במצב החברתי‪ ,‬המדיני‬ ‫והביטחוני‪.‬‬

‫‪424‬‬


‫ישיבה מיוחדת לזכרו של שר התיירות לשעבר רחבעם זאבי ז"ל‬ ‫במלאות שנה להירצחו‪.‬‬

‫‪6.11.02‬‬

‫‪352‬‬

‫‪12.11.02‬‬

‫‪354‬‬

‫דיון בעקבות הצעה לסדר היום של ח"כ מרינה סולודקין בנושא‪:‬‬ ‫ההסברה הישראלית מול ההתקפות על ישראל בעולם‪.‬‬

‫‪13.11.02‬‬

‫‪355‬‬

‫תשובת סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא להצעות לסדר היום‬ ‫של חברי הכנסת האשם מחאמיד‪ ,‬עסאם מח'ול‪ ,‬נחום לנגנטל‪,‬‬ ‫אפי אושעיה‪ ,‬אבשלום וילן‪ ,‬מרדכי משעני‪ ,‬יורי שטרן‪ ,‬גנדי ריגר‬ ‫ושמואל הלפרט בנושא‪ :‬הפיגוע הרצחני בקיבוץ מצר‪.‬‬

‫‪17.12.02‬‬

‫‪356‬‬

‫הודעת ראש הממשלה על צירוף בנימין נתניהו לממשלה‪.‬‬ ‫תשובת השר דני נוה להצעות לסדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬של ח"כ אברהם הירשזון בנושא‪ 6 :‬שנים לכליאתו של עזאם‬ ‫עזאם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬של חברי הכנסת אופיר פינס‪-‬פס‪ ,‬יגאל ביבי‪ ,‬טלב אלסאנע‪,‬‬ ‫אבשלום וילן‪ ,‬נסים זאב ויורי שטרן בנושא‪ :‬תוצאות הבחירות‬ ‫בתורכיה‪.‬‬ ‫תשובת שר המשפטים מאיר שטרית להצעות לסדר היום של‬ ‫חברי הכנסת אחמד טיבי‪ ,‬בנימין אלון‪ ,‬עזמי בשארה‪ ,‬חיים‬ ‫דרוקמן‪ ,‬מוחמד כנעאן‪ ,‬אליעזר זנדברג‪ ,‬צלי רשף ועסאם מח'ול‬ ‫בנושא‪ :‬דוח זכויות האדם ודוח "אמנסטי"‪.‬‬ ‫תשובת השר דן מרידור להצעה לסדר היום של ח"כ האשם‬ ‫מחאמיד בנושא‪ :‬יחסי יהודים וערבים במדינה‪.‬‬ ‫הצעות לסדר היום של חברי הכנסת האשם מחאמיד ושאול יהלום‬ ‫בנושא‪ :‬דברי השגריר הבלגי ופרסום המודעה בעיתון "הארץ" נגד‬ ‫השר אפי איתם‪.‬‬ ‫הצעה לסדר היום של ח"כ אלי כהן בנושא‪ :‬הסתה עקיפה וישירה‬ ‫ברדיו "קול פלשתין"‪.‬‬

‫דברי פרידה עם פרישת ח"כ דוד טל מהכנסת‪.‬‬ ‫דברי פרידה עם פרישת ח"כ תמר גוז'נסקי מהכנסת‪ .‬הודעת ראש‬ ‫הממשלה על קביעת תפקידי שרים‪.‬‬

‫‪425‬‬


‫‪15‬‬

‫ביקורי אישים מחוץ לארץ בכנסת‬ ‫ינואר – דצמבר ‪2002‬‬

‫‪8.1.02‬‬

‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הישיבה ח"כ אברהם הירשזון לפורום שרים‬ ‫וחברי פרלמנט יהודים בעולם‪.‬‬

‫‪9.1.02‬‬

‫דברי ברכה של ממלא מקום יושב‪-‬ראש הכנסת ח"כ נוואף מסאלחה ליושב‪-‬‬ ‫ראש הפרלמנט של אוסטריה היינץ פישר‪.‬‬

‫‪11.3.02‬‬

‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הישיבה ח"כ דוד טל ליושב‪-‬ראש הפרלמנט של‬ ‫רוסיה סרגיי מירונוב‪.‬‬

‫‪29.4.02‬‬

‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הישיבה ח"כ שמואל הלפרט לחברי משלחת‬ ‫פרלמנטרית מקנדה‪.‬‬

‫‪7.5.02‬‬

‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הכנסת ח"כ אברהם בורג לחברי משלחת‬ ‫פרלמנטרית מסלובקיה‪.‬‬

‫‪11.6.02‬‬

‫דברי ברכה של ממלא מקום יושב‪-‬ראש הכנסת ח"כ נוואף מסאלחה לחברי‬ ‫תת‪-‬הוועדה המדינית של מועצת אירופה לענייני המזרח התיכון‪.‬‬

‫‪25.6.02‬‬

‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הכנסת ח"כ אברהם בורג למשלחת של חברי‬ ‫ועדת החוץ והביטחון של הסנאט הצ'כי‪.‬‬

‫‪13.11.02‬‬

‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הישיבה ח"כ יגאל ביבי לחברי משלחת הזדהות‬ ‫מאירלנד‪.‬‬

‫‪426‬‬


‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הישיבה בכנסת לפורום שרים וחברי‬ ‫פרלמנט יהודים בעולם‬ ‫‪ 8‬בינואר ‪2002‬‬

‫היו"ר אברהם הירשזון‪:‬‬ ‫גבירותי ורבותיי‪ ,‬חברות וחברי הכנסת‪ ,‬היום יום שלישי‪ ,‬כ"ד בטבת התשס"ב‪ 8 ,‬בינואר‬ ‫‪ .2002‬אני מבקש לפתוח את ישיבת הכנסת‪ .‬אני מבקש לקדם בברכה חברי פרלמנטים‬ ‫יהודים מכל העולם‪ .‬גבירותי ורבותיי‪ ,‬חברי הפרלמנטים היהודים מכל רחבי העולם‪ ,‬ברוכים‬ ‫הבאים‪" .‬למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך" ‪ -‬תהלים קכ"ב‪ ,‬פסוק ח'‪.‬‬ ‫עמיתי היקרים‪ ,‬שרים‪ ,‬סנטורים וחברי פרלמנט יהודים מרחבי תבל‪ ,‬אני שמח לקבל את‬ ‫פניכם בברכה המסורתית‪ :‬ברוכים הבאים‪ .‬ברוכים אתם בבואכם לכנסת ישראל‪ ,‬בית‪-‬‬ ‫הנבחרים שלנו‪ ,‬וברוך בואכם לירושלים‪ ,‬בירת העם היהודי‪ ,‬העיר שעליה אמר המשורר‬ ‫יהודה עמיחי‪" :‬ירושלים‪ ,‬עיר נמל על שפת הנצח"‪ .‬המכנה המשותף שלנו איננו רק היותנו‬ ‫חברי פרלמנט‪ .‬אנחנו אחים מתוקף היותנו בני ברית‪ ,‬בנים לעם אחד‪.‬‬ ‫ביקורכם במועד זה כאורחי הכנס הבין‪-‬לאומי השישי לשרים ולחברי פרלמנטים יהודים הוא‬ ‫ביטוי לשותפות‪ ,‬שותפות בין העם היהודי בתפוצות לבין העם היהודי בארץ‪-‬ישראל‪ .‬בימים‬ ‫טובים ובימים רעים‪ ,‬בימי מלחמה ובימי שלום‪ ,‬העם היהודי הוא חלק בלתי נפרד מהנוף‬ ‫הישראלי‪ .‬במהלך השותפות הארוכה בנינו מדינה וקלטנו עליה‪ ,‬מפעל אדיר הנמשך גם‬ ‫בתקופת ביקורכם בביתנו‪.‬‬ ‫אתם ואנחנו יודעים‪ ,‬כי התפוצה לא תוכל להתקיים ללא מדינת ישראל חזקה‪ ,‬ואנחנו יודעים‬ ‫כי גם להיפך לא יוכל להיות‪ .‬יהדות העולם בלי ארץ‪-‬ישראל היא כנשמה בלי גוף‪ ,‬אבל גם‬ ‫ארץ‪-‬ישראל בלי יהדות העולם דומה לגוף בלי נשמה‪ .‬פיסת קרקע קטנה זו שבה אנו חיים‪,‬‬ ‫ארץ צרת מידות הנצורה בין מדבר לים‪ ,‬מצויה כבר שנה וחצי במלחמה כאובה ומיותרת‪,‬‬ ‫מלחמה שאין בה מנצחים אלא רק מתים ופצועים‪ .‬תהליך השלום‪ ,‬שדימינו כי הוא עומד ערב‬ ‫סיום‪ ,‬נקלע למשבר קשה‪ .‬רק לפרק זמן קצר נפתח אשנב חדש‪ ,‬אשנב לשלום‪ .‬שני הצדדים‬ ‫הסכימו זה עם זה בדבר נוסחת פשרה היסטורית להכרה הדדית‪ .‬האשנב יהיה כחלון‬ ‫בתיבתו של נוח‪ ,‬שממנו יצאו העורב והיונה לראות אם כלו המים‪ ,‬וממנו תצא יונת השלום‪.‬‬ ‫שני הצדדים משלמים מחיר יקר‪ ,‬מחיר של דם‪ .‬אנחנו מאמינים‪ ,‬ולעולם לא ננטוש את‬ ‫התקווה‪ ,‬כי השלום‪ ,‬גם אם יתמהמה‪ ,‬יבוא‪ .‬ייתכן שהתפילה לשלום תארך‪ ,‬אולי יותר מאורך‬ ‫חיינו‪ ,‬אך לעולם לא נאמר נואש‪ .‬אנחנו מאמינים כי אין פתרון זולת דרכי שלום‪ ,‬והוא שינצח‪.‬‬ ‫בכל שנות הסכסוך עשינו מאמץ לבנות פה שלום‪ ,‬שלום לא רק בשבילנו‪ ,‬אלא שלום בעיקר‬ ‫למען בנינו ובני בנינו‪ .‬יש סיכונים בדרך‪ ,‬והמכשולים גבוהים כהרים‪ ,‬אך אנו נצעד ונתמיד‬ ‫בדרכנו לשלום‪.‬‬ ‫ידידים יקרים‪ ,‬ביקור ההזדהות שלכם נוסך בנו עידוד ותקווה‪ .‬העם היהודי מלווה אותנו‬ ‫באהבה רבה מאז הקמת המדינה‪ ,‬בשעות הקודרות שלנו‪ .‬במלחמת העצמאות הייתה‬ ‫הסולידריות היהודית מרכיב חשוב בכוח העמידה של היישוב‪ .‬ושוב התקבץ העם היהודי‬ ‫לתמיכה מסיבית במדינה היהודית במלחמת ששת הימים‪ ,‬ועמד לצדה במלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪ .‬מדינת ישראל משתיתה את עצם קיומה על זיקת הגומלין בין העם היהודי‬ ‫לתפוצותיו‪ .‬חוליות חיבור אלה זקוקות לחיזוק‪ .‬אנו נמשיך להיות העוגן והסמל לכל יהודי‬ ‫באשר הוא‪ .‬תודה על שאתם אתנו‪ .‬ביתנו הוא ביתכם‪ .‬עם ישראל חי‪ .‬תודה לכם‪ .‬תודה‬ ‫למזכיר הכנסת‪.‬‬

‫‪427‬‬


‫דברי ברכה של ממלא‪-‬מקום יושב‪-‬ראש הכנסת ליושב‪-‬ראש‬ ‫הפרלמנט של אוסטריה היינץ פישר‬ ‫‪ 9‬בינואר ‪2002‬‬ ‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אני מבקש הקשבה‪.‬‬ ‫כממלא‪-‬מקום יושב‪-‬ראש הכנסת אני שולח תנחומים למשפחות החיילים שנפלו ומאחל‬ ‫החלמה לפצועים‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אנחנו מפסיקים לרגע את הדיון בחוק הזה‪ ,‬ברשותך‪ ,‬חבר הכנסת חיים כץ‪.‬‬ ‫אני רוצה לברך בשמכם את יושב‪-‬ראש הפרלמנט של אוסטריה‪ .‬יושב‪-‬ראש הפרלמנט‬ ‫האוסטרי היינץ פישר‪ ,‬עמית וידיד‪ ,‬שלום וברוך הבא‪ .‬ברוכים הבאים‪ ,‬אנשי הפמליה‬ ‫המכובדת המצטרפת לביקור‪ .‬אנחנו שמחים לארח אתכם במשכן הכנסת ובירושלים בירתנו‪.‬‬ ‫אישי היושב‪-‬ראש‪ ,‬באת לארצנו החמה‪-‬הקרה‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אנחנו חמים אבל יש קור‪ ,‬תרתי‬ ‫משמע‪ ,‬מארץ יפהפייה ושלווה‪ ,‬ארץ הרים ופלגי מים‪ ,‬העטופה בימים אלו שלג לבן‪ .‬עצם‬ ‫הביקור שלך בתקופה קשה זו העוברת עלינו‪ ,‬מעודד ומחזק אותנו‪ .‬ביקורך היום מהווה נדבך‬ ‫חשוב נוסף במסכת העמקת הקשרים בין אוסטריה לישראל ובין שני העמים שלנו‪ .‬אנו‬ ‫מבקשים להמשיך ולהרחיב את הדו‪-‬שיח המדיני בינינו‪ ,‬ולא פחות מכך את הדו‪-‬שיח‬ ‫התרבותיי‪ ,‬החברתי והכלכלי עם העם האוסטרי‪.‬‬ ‫שאיפתנו היא לבנות עתיד משותף טוב יותר בין שני עמינו‪ ,‬בלי לשכוח את המחויבות‬ ‫המוסרית שלנו אל העבר‪ .‬באוסטריה ובווינה בירתה ידעו היהודים פריחה גדולה‪ .‬המורשת‬ ‫שהניחו אחריהם הפכה לקניין האנושות כולה‪ .‬בווינה חלמו שני בעלי חלומות‪ ,‬פרויד ובנימין‬ ‫זאב הרצל‪ ,‬שתמונתו נשקפת אליך כאן‪ .‬יהדות מפוארת זו אבדה ואיננה‪ .‬קומץ היהודים שחי‬ ‫היום באוסטריה הוא בבואה קלושה של העבר‪.‬‬ ‫אנו נמצאים היום במרחק שלושה דורות מתקופת השואה‪ .‬זיכרון תקופת האופל ההוא יוכל‬ ‫להיות עוד ימים רבים נחלתם של עדי ראייה‪ ,‬ילדיהם ואפילו נכדיהם‪ .‬לאורך השנים קיימת‬ ‫סכנה שהזיכרון ייקבר במעמקי אזור השתיקה‪ ,‬קיימת סכנה שהזיכרון יסולף‪ .‬באמצעותך אני‬ ‫קורא לעם האוסטרי ליטול את התפקיד הקדוש של הנחלת הזיכרון‪ ,‬במיוחד לדור הצעיר‪.‬‬ ‫עליו להכיר את קורות המפגש המרתק ורב‪-‬הדורות בין עמנו לעמכם ואת סיומו הנורא‪.‬‬ ‫אני פונה לממשלת אוסטריה לטפח את זיכרון השואה ולהעמיק את לימוד קורותיה בתוכניות‬ ‫הלימודים‪ .‬הידיעה תיצור הבנה‪ ,‬וההבנה ‪ -‬רגישות‪ .‬זו חובתנו המוסרית‪ ,‬לזכור ולא לשכוח‪.‬‬ ‫דווקא בתקופה זו‪ ,‬כאשר מפלגה ימנית קיצונית כמו מפלגת החופש של היידר‪ ,‬זכתה לאמונם‬ ‫של כרבע מתושבי אוסטריה‪ ,‬חשוב לעמוד על סכנות העבר ולקדם את מפעל לימוד לקחי‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫ידידי ראש הפרלמנט‪ ,‬אנחנו מייחסים חשיבות רבה לביקורך אצלנו‪ .‬באת כידיד לישראל ולעם‬ ‫היהודי‪ ,‬אנו מברכים על בואך ושמחים להכניס אותך ואת חבריך למשלחת בין אורחינו‪ .‬יש‬ ‫לנו רקע משותף ואינטרסים משותפים לקדם את השלום ואת האחווה בין העמים‪ .‬בצל לקחי‬ ‫העבר ולאור תקווה לעתיד‪ ,‬אני מאחל לכולכם ביקור מהנה ופורה‪.‬‬

‫‪428‬‬


‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הישיבה בכנסת ליושב‪-‬ראש הפרלמנט‬ ‫של רוסיה סרגיי מירונוב‬ ‫‪ 11‬במרס ‪2002‬‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬אני רוצה לקדם בברכה את מר סרגיי מירונוב‪ ,‬יושב‪-‬ראש הפרלמנט של‬ ‫רוסיה‪ .‬ברוך בואך‪ ,‬אדוני‪ ,‬יחד עם חברי משלחתך לכנסת ישראל ולירושלים‪ ,‬בירת מדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫אנחנו מעריכים מאוד את החלטתך‪ ,‬שיש בה מידה של אכפתיות ואחריות וביטוי כן של‬ ‫ידידות‪ ,‬לבוא לארצנו לביקור דווקא בימים קשים אלה‪.‬‬ ‫אדוני יושב‪-‬ראש הפרלמנט‪ ,‬תלמידים נרצחים באכזריות בבית‪-‬ספרם במהלך שיעור ערב‪,‬‬ ‫משתתפי חגיגת בר‪-‬מצווה נהרגים בעיצומה של שמחה על‪-‬ידי פצצת אדם מהלכת‪ ,‬רחובות‬ ‫ערינו מוכים בטרור ותינוקת שזה מקרוב נולדה מאבדת את חייה‪ .‬אנשים היושבים במסעדה‬ ‫נורים‪ ,‬בכבישים נפתחת אש על כלי רכב ונוסעים חפים מפשע‪ ,‬שרק ביקשו להגיע הביתה‬ ‫בשלום‪ ,‬מוצאים את מותם בידי מרצחים‪.‬‬ ‫אני יכול להבטיח לך שנילחם בנחישות בטרור אך גם נשאף לשלום‪ .‬גם אם יש לנו אחוז אחד‬ ‫בלבד של תקווה‪ ,‬לא נוותר על השגתו‪ .‬לנו ולשכנינו הפלשתינים ברור‪ ,‬שטרור הוא ההיפך‬ ‫מהסדר‪ ,‬שטרור הוא היפוכו של שלום ורק מרחיק אותו‪ .‬בו זמנית‪ ,‬למען השלום‪ ,‬חובה עלינו‬ ‫לדבר ולמצוא כל דרך אפשרית לפתור סכסוך דמים זה שבינינו סביב שולחן המשא‪-‬ומתן‪.‬‬ ‫ידידי האורחים‪ ,‬אנחנו זוכרים ומעריכים את מלחמתה של ברית‪-‬המועצות בגרמניה הנאצית‪.‬‬ ‫במלחמה זו השתתפו בשורות הצבא‪-‬האדום מאות אלפי יהודים‪ ,‬כמה מהם זכו בעיטור‬ ‫"גיבור ברית‪-‬המועצות"‪ .‬שנתיים לאחר המלחמה ההיא‪ ,‬כשההכרעה בשאלת הקמת מדינה‬ ‫יהודית בארץ‪-‬ישראל הובאה לדיון באו"ם‪ ,‬הופיעה ברית‪-‬המועצות כתומכת נלהבת ברעיון‬ ‫ההקמה‪ .‬מעצמת‪-‬העל ברית‪-‬המועצות חברה למעצמת‪-‬העל ארצות‪-‬הברית בתמיכה מוצקת‬ ‫במדינה היהודית‪.‬‬ ‫אתה ודאי מודע‪ ,‬אדוני‪ ,‬לתהפוכות הקשות שעבר מאז יחסה של ברית‪-‬המועצות אלינו‪.‬‬ ‫המעצמה הסובייטית הייתה לגורם המרכזי שסייע למדינות ערב בנשק ובעצה במלחמתן‬ ‫בישראל‪ .‬המשקעים הם חלק מהעבר‪ .‬עוד בעידן גורבצ'וב הסתמנה התקדמות ניכרת‬ ‫ביחסים ושתי המדינות מצאו כי נוצרו תנאים מתאימים להידוק הקשר המסורתי ביניהן‬ ‫ולשיקומו‪ .‬בשנים האחרונות צברו היחסים תנופה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש סרגיי מירונוב‪ ,‬בוודאי תשמח לפגוש בכנסת את יוצאי ברית‪-‬המועצות‬ ‫לשעבר שעלו לארץ‪ .‬הם הקימו מפלגה פוליטית משלהם או הצטרפו למפלגות קיימות וזכו‬ ‫לייצוג מרשים הן בממשלה והן בבית‪-‬הנבחרים‪ .‬העולים הרבים שבאו מרוסיה שומרים על‬ ‫קשרים תרבותייים וכלכליים עם ארץ המוצא‪ .‬עולים אלה מהווים גשר אנושי חם בין ארצותינו‬ ‫ומנוף לקידום היחסים בינינו‪.‬‬ ‫בסיום דברי ברצוני לחזור למציאות שאתה פוגש‪ ,‬על כורחך‪ ,‬בביקורך הקצר בארץ‪ .‬אומרים‬ ‫שהסכסוך הישראלי‪-‬הפלשתיני הוא לב הסכסוך בינינו לבין מדינות ערב‪ .‬פתרונו השלם יהיה‬ ‫גם הסדר שלם בינינו לבין הארצות השכנות‪ .‬שלום באזור נושא ברכה לעולם כולו‪.‬‬

‫‪429‬‬


‫מה הוא השלום שאליו אנו שואפים? אם תשאל אותי מה הוא במלה אחת השלום בעיני‬ ‫אומר‪ :‬שלום בא לתאר מצב שבו שני עמים‪ ,‬עוינים זה לזה במשך דורות‪ ,‬יחיו חיים של שלוה‬ ‫וביטחון האחד בצד השני‪ .‬ארץ זו‪ ,‬ארץ התנ"ך‪ ,‬לא נהנתה מרגע אחד של שלום מלא זה‬ ‫למעלה מ‪ 110-‬שנים‪ .‬אין עוד סכסוך ממושך כזה בעולם‪.‬‬ ‫לעמיתי הפלשתינים‪ ,‬שעמם אני מדבר‪ ,‬אני חוזר ואומר‪ :‬שלום אמיתי יכול להיות רק אחד ‪-‬‬ ‫שלום טוטלי‪ .‬הסדר מדיני לקראת שלום אינו יכול להתקיים לנצח‪ .‬כל צורה אחרת איננה‬ ‫שלום אלא היפוכו‪.‬‬ ‫אני מאמין שנשמע בקרוב בארץ זו לא רק את קול הייאוש אלא גם את קולה של התקווה‪,‬‬ ‫תקווה משותפת לחיים של שלום וכבוד הדדי בינינו לבין שכנינו‪ .‬ברוך הבא‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה )חד"ש(‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬גם אני מצטרף לברכות ליושב‪-‬ראש הפרלמנט‪ ,‬אבל אני אומר שהדברים‬ ‫שאמרת לא משקפים את דעתם של כל חברי הכנסת‪.‬‬ ‫היו"ר דוד טל‪:‬‬ ‫מה לעשות‪ ,‬אילו חבר הכנסת עבד‪-‬אלמאלכ דהאמשה היה יושב במקומי הוא בוודאי היה‬ ‫אומר דברים אחרים‪.‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין‪:‬‬ ‫לא במקרה הוא לא יושב במקומך‪.‬‬

‫‪430‬‬


‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הישיבה בכנסת לחברי משלחת‬ ‫פרלמנטרית מקנדה‬ ‫‪ 29‬באפריל ‪2002‬‬ ‫היו"ר שמואל הלפרט‪:‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬ברשותכם‪ ,‬אני מבקש לקדם פני ידידים מובהקים של ישראל‪ ,‬אורחינו חברי‬ ‫המשלחת הפרלמנטרית הגדולה מקנדה‪ .‬מרחק גיאוגרפי רב מפריד בינינו‪ ,‬אך אין הוא מונע‬ ‫מלטפח קשרים הדוקים בין שתי ארצותינו‪.‬‬ ‫העם הקנדי מלווה את מדינת ישראל מיומה הראשון באהדה‪ .‬הוא עוקב אחרי מאבקיה ותומך‬ ‫עקבי במאמציה להשיג עבור אזרחיה שלום וביטחון‪.‬‬ ‫איננו שוכחים‪ ,‬כי בימים ההיסטוריים בזירה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬כשנלחמנו למען הקמת מדינה‬ ‫יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬נמנתה קנדה עם ראשי התומכים בתביעתנו לעצמאות מדינית‪.‬‬ ‫בקנדה מצויה קהילה יהודית חמה ותוססת‪ ,‬הנהנית מחופש מלא‪ ,‬על‪-‬פי מיטב המסורת‬ ‫הקנדית‪.‬‬ ‫אורחינו הנכבדים‪ ,‬אתם מצויים בבית זה בארץ‪-‬ישראל בחברת ידידים וחברים‪ .‬אנחנו‬ ‫מעריכים מאוד את החלטתכם‪ ,‬שיש בה מידה של אומץ לב‪ ,‬לבוא לארצנו בתקופה כה קשה‪.‬‬ ‫אלה הם ימים כואבים‪ ,‬ימים של טרור רצחני‪ .‬משתתפי ליל סדר פסח נהרגים בעיצומו‪ .‬חוגגי‬ ‫בר‪-‬מצווה נרצחים באולם שמחות‪ .‬פצצות אדם פוגעות ביושבים בבתי‪-‬קפה ובנוסעי‬ ‫אוטובוסים‪ .‬וזו רק תחילתה של הרשימה העצובה של קורבנות חפים מפשע‪.‬‬ ‫ידידי‪ ,‬מיום היווסדה ועד עצם הימים הללו מדינת ישראל עוסקת בניסיונות לשים קץ לסכסוך‬ ‫הדמים בינה לבין שכנותיה‪.‬‬ ‫לפרק זמן קצר נפתח אשנב של שלום בינינו לבין הפלשתינים‪.‬‬ ‫נחתמו הסכמים‪ ,‬אך האשנב נסגר‪ ,‬הותיר אצלנו תחושה קשה של כישלון‪ .‬במקום תהליך‬ ‫שלום בחרו הפלשתינים ומנהיגם בדרך של טרור‪ .‬במקום חזון של תקווה וצמיחה‪ ,‬הם בחרו‬ ‫במסלול רצחני של שנאה יוקדת‪ .‬תרשו לי לשאול אתכם‪ ,‬הבאים מארץ של שלווה ורוגע‪ ,‬מה‬ ‫הייתה עושה מדינתכם לו היו אזרחיה מותקפים מהמארב או נרצחים בשבתם לציין את‬ ‫שמחת החג? כיצד הייתה ממשלתכם מגיבה לו היו אזרחיה חשופים למוות אכזרי בצאתם‬ ‫לערוך קניות בשוק ובנסיעות לביתם?‬ ‫אנחנו גאים להיות תושביה של מדינה הנוהגת איפוק והבלגה ושומרת על מוסר מלחמה גם‬ ‫ברגעים קשים‪.‬‬ ‫הטבח‪ ,‬רבותיי וגבירותי‪ ,‬לא היה בג'נין‪ ,‬הוא היה בליל הסדר בנתניה‪ ,‬באוטובוסים ובאולמות‬ ‫שמחה שהפכו אולמות אבל‪.‬‬ ‫אתם בוודאי יודעים‪ ,‬טרור אינו יודע גבולות‪ .‬הוא חוצה עמים ויבשות‪ .‬את המחיר משלם לא‬ ‫רק האזרח הישראלי‪ ,‬אלא העולם כולו‪ .‬לכן מלחמה בטרור איננה רק מלחמתה של ישראל; זו‬ ‫מלחמה משותפת לנו ולעולם החופשי‪ ,‬שקנדה חברה מכובדת בו‪ .‬תודה‪.‬‬

‫‪431‬‬


‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הכנסת לחברי משלחת פרלמנטרית‬ ‫מסלובקיה‬ ‫‪ 7‬במאי ‪2002‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חברי הכנסת וחברותיה‪ ,‬אני שמח לקדם את פני משלחת הידידות של הפרלמנט הסלובקי‬ ‫בברכה המסורתית שלנו‪ :‬ברוכים הבאים לישראל‪.‬‬ ‫עמיתי האורחים‪ ,‬ביקורכם דווקא במועד הזה הוא ביטוי להזדהות ולידידות שבין שני העמים‬ ‫שלנו‪ .‬אנחנו בכנסת רואים בביקור חוליה חשובה במכלול הקשרים המתפתחים בין סלובקיה‬ ‫לבין ישראל‪ .‬בין מדינותינו קיים דיאלוג מתמיד‪ ,‬ואני מקווה כי ביקורכם יתרום לכך‬ ‫שמהמישור המדיני נעבור גם למישור הפרלמנטרי‪ ,‬התרבותיי‪ ,‬הכלכלי וההיסטורי‪ .‬זהו רצון‬ ‫משותף של כולנו לבנות בין שני הפרלמנטים‪ ,‬זה שבירושלים וזה שבברטיסלבה‪ ,‬מערכת‬ ‫יחסים מוצקה ונמשכת‪.‬‬ ‫ארצנו קטנה וצרת מידות‪ .‬בין הים לבין נהר הירדן מפרידים בקושי ‪ 90‬קילומטרים‪ .‬בשטח זה‬ ‫מצויים שני העמים‪ ,‬העם היהודי והעם הפלשתיני‪ ,‬הנתונים קרוב לשנתיים במלחמה כאובה‪,‬‬ ‫ובעיני גם די מיותרת‪ ,‬מלחמה שלצערי יש בה הרבה מאוד פגועים‪ ,‬מתים ופצועים‪ .‬אנחנו‬ ‫מאמינים כי תהליך השלום הוא בסופו של דבר התהליך היחיד שיכול לחדש ולשקם את‬ ‫תקוות שני העמים במזרח התיכון‪ .‬שני הצדדים משלמים מחיר יקר‪ ,‬יקר מאוד‪ ,‬מחיר של דם‪.‬‬ ‫אנחנו יודעים כי טרור ואלימות לא ישיגו דבר‪ ,‬אין פתרון זולת דרכי שלום והוא שינצח‪.‬‬ ‫השבוע מציין העולם את יום הניצחון על גרמניה הנאצית‪ .‬סלובקיה האמיצה נמנית עם‬ ‫החוגגים‪.‬‬ ‫מאות שנים הייתה סלובקיה אכסניה לעם ישראל‪ .‬על אדמתכם צמח ושגשג יישוב יהודי‬ ‫עתיק‪ .‬גדולי הרבנים יצאו מעיר הבירה שלכם‪ ,‬מברטיסלבה‪ ,‬והנהיגו את קהילות ישראל‬ ‫באירופה‪ .‬באה הטרגדיה הנוראה ויישוב עתיק זה חוסל בידי הנאצים ועוזריהם‪ .‬היהדות‬ ‫המפוארת של סלובקיה נמחקה מעל פני האדמה‪.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬שחיים במודעות היסטורית מתמדת‪ ,‬לא נשכח את המרד הסלובקי נגד הנאצים בסוף‬ ‫הקיץ של שנת ‪ .1944‬במרד זה השתתפו‪ ,‬אלו בצד אלו‪ ,‬יהודים וסלובקים‪.‬‬ ‫סלובקיה היום התרוקנה מיהודיה‪ ,‬ומה שאנחנו מוצאים בה הם קברי אחים‪.‬‬ ‫מדינת ישראל קמה לאחר האסון הגדול‪ .‬היא הוקמה מתוך אחריות כלפי ששת מיליוני‬ ‫קורבנות השואה וכלפי הדורות הבאים‪ .‬אתם מבקרים היום במדינה שהוקמה כדי שאותה‬ ‫תחושה של חוסר אונים של מיליוני יהודים לא תחזור עוד‪ .‬הקמנו מדינה‪ ,‬ואנחנו לא זרים בה‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים שלום‪ ,‬אנחנו רוצים יחסים נורמליים עם העולם כולו‪ ,‬רוצים יחסים נורמליים עם‬ ‫העמים הגרים כאן בארץ הזאת‪.‬‬ ‫את אשר עשינו ואת אשר בנינו תראו במו עיניכם במהלך ביקורכם במדינתנו‪ ,‬ואני מקווה כי‬ ‫הביקור שלכם יהיה פורה ומהנה‪ ,‬ויהיה התחלה של ידידות נפלאה‪ ,‬שעוד תתמשך ותתעצם‬ ‫ותגדל ותפרה‪ .‬ברוכים הבאים‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪432‬‬


‫דברי ברכה של ממלא מקום יושב‪-‬ראש הכנסת לחברי תת הוועדה‬ ‫המדינית של מועצת אירופה לענייני המזרח התיכון‬ ‫‪ 11‬ביוני ‪2002‬‬ ‫היו"ר נוואף מסאלחה‪:‬‬ ‫אני רוצה לשאת דברי ברכה לחברי תת‪-‬הוועדה המדינית למזרח התיכון של מועצת אירופה‪.‬‬ ‫בשם הכנסת ובשם יושב‪-‬ראש הכנסת אני רוצה לברך אותם‪ .‬לאחר מכן נחזור לדיון בנושא‬ ‫הקודם‪ .‬ברכת ברוכים הבאים לכם‪ ,‬חברי התת‪-‬ועדה המדינית למזרח התיכון של מועצת‬ ‫אירופה‪ .‬אנחנו שמחים לארח אתכם בכנסת‪ ,‬בית‪-‬המחוקקים של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בשמם של חברי הכנסת ובשמי אני הנני מודה לכם על שבאתם לכאן כעמיתים לנהל רב‪-‬שיח‬ ‫פתוח וגלוי‪-‬לב בנושאים כואבים הנוגעים בשאלות היסוד של חיינו בארץ‪ .‬הערכתנו החמה‬ ‫לכם על עצם ביקורכם בימים העצובים והקשים שאנחנו עוברים‪.‬‬ ‫כשאני סוקר את ארצות המוצא השונות שלכם‪ ,‬לבי מתמלא קנאה‪ .‬אתם‪ ,‬חברי הפרלמנט‬ ‫האירופי‪ ,‬נציגי ארצות שבעבר לחמו זו בזו בחירוף נפש‪ .‬והנה אתם יושבים יחד‪ ,‬ב"בית‬ ‫אירופה"‪ ,‬ועוסקים בבניית עתיד טוב יותר לתושבי אירופה כולה ובהעלאת איכות החיים‬ ‫שלהם‪ .‬המשקעים העמוקים שהותירו מלחמות העולם שאדמת אירופה הייתה זירת הקרבות‬ ‫שלהן כמו נעלמו ונמוגו‪ .‬אויבות לשעבר הן היום שותפות ליצירת אירופה מאוחדת‪ ,‬אירופה‬ ‫השואפת ליצירת מרחב של שגשוג ושלום‪ .‬זו מציאות העולה על כל דמיון‪ ,‬מצב אידיאלי של‬ ‫שלום שכאילו הועתק מחזון ישעיהו על אחרית הימים‪.‬‬ ‫אורחים יקרים‪ ,‬לנו ולכם אירופה איננה רק יבשת שכנה‪ .‬אירופה היא שותפה פעילה לחיים‬ ‫יהודיים במשך דורות הן על אדמתה והן בארץ‪-‬ישראל‪ .‬משותפות זו נגזרת גם אחריות כבדה‪.‬‬ ‫כשאנו פונים לאזורנו‪ ,‬קדמת המזרח התיכון‪ ,‬הייתה זו אירופה שעיצבה את דמותו המדינית‬ ‫וקבעה את מפת הגבולות שבין ארצותיו‪.‬‬ ‫אתם מגיעים למדינת ישראל הדמוקרטית‪ ,‬שיש בה רוב יהודי ומיעוט ערבי המיוצג בכנסת‬ ‫ופעיל פוליטית במדינה‪ .‬זוהי חברה רבגונית‪.‬‬ ‫לאחרונה נושבות באירופה רוחות קרות‪ ,‬רוחות רעות‪ .‬אולם גם אם תחול הצטננות‪ ,‬אני‬ ‫משוכנע שהיחסים העשירים והרב‪-‬ממדיים שבינינו יתפתחו וישגשגו‪.‬‬ ‫הכרזות על חרם וסנקציות כלכליות לא ישפיעו על חובתה של ישראל להגן על תושביה מפני‬ ‫התקפה אלימה ועוינת‪ ,‬הנוטלת חיים של חפים מפשע‪ .‬רצונכם‪ ,‬ידידי‪ ,‬לשמש מתווכים הוגנים‬ ‫בסכסוך האין‪-‬סופי הזה בין ישראל לבין הפלשתינים ראוי לשבח‪ .‬אבל עליכם לשנן לעצמכם‪:‬‬ ‫אין תיווך הוגן בלי היסטוריה‪.‬‬ ‫נכבדי חברי המשלחת האירופית‪ ,‬הדרך שתפלס את הנתיב לשלום איננה יכולה להיות דרך‬ ‫רוויית דם‪ .‬מעשי רצח וטרור של תינוקות‪ ,‬של ילדים ושל משפחות החוגגות בצוותא‪ ,‬או של‬ ‫נוסעים באוטובוסים‪ ,‬הורסים את סיכויי השלום ולא סוללים את הדרך אליו‪.‬‬ ‫אני מאמין‪ ,‬כי ישראל‪ ,‬הפלשתינים ושאר מדינות ערב ילמדו מהניסיון המבורך של אירופה‬ ‫וימירו את העוינות בשיתוף פעולה‪ .‬אני מקווה‪ ,‬כי אירופה‪ ,‬שכנתנו הגדולה‪ ,‬תגלה מעורבות‬ ‫חיובית ותיצוק תוכן מעשי לבניית התשתית לשלום‪ .‬ברוכים הבאים‪.‬‬

‫‪433‬‬


‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הכנסת למשלחת של חברי ועדת החוץ‬ ‫והביטחון של הסנאט הצ'כי‬ ‫‪ 25‬ביוני ‪2002‬‬ ‫היו"ר אברהם בורג‪:‬‬ ‫חברי הכנסת וחברותיה‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬ט"ו בתמוז התשס"ב‪ 25 ,‬ביוני ‪.2002‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אני מקדם בברכה את פני חברי משלחת הפרלמנט הצ'כי המתארחת היום‬ ‫בכנסת‪.‬‬ ‫אמירה עממית קובעת‪ ,‬כי ידיד ניכר בעת צרה‪ .‬בתקופה קשה זו של טרור אלים‪ ,‬של רצח‬ ‫חפים מפשע ופיגועי מחבלים‪ ,‬אנו מעריכים את ביקורכם‪ ,‬ביקור של ידידים‪ ,‬שבאו להזדהות‬ ‫עמנו ועם כאבנו‪ .‬תודה לכם‪.‬‬ ‫לנו‪ ,‬החלק היהודי של החברה הישראלית‪ ,‬שמורה פינה חמה בלב לעמה של צ'כיה‪ .‬יש בינינו‬ ‫קשר עתיק יומין‪ .‬בני עמנו חיו בארצכם במשך מאות שנים ותרמו לשגשוגה ולתרבותה‪ .‬את‬ ‫חלום הגאולה כיוונו לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬עד שעלה הכורת במלחמת העולם השנייה‪ .‬כמה עצוב‬ ‫שהיהודים אינם שם‪ ,‬אך רוחם מרחפת בכל מקום במולדתכם‪.‬‬ ‫אתם מכירים בוודאי את בית‪-‬הכנסת היהודי העתיק "אלטנוי שול" שבבירתכם‪ .‬בנדבכים שלו‬ ‫מצויות כמה אבנים מירושלים‪ .‬האגדה מספרת כי מלאכים נשאו את האבנים מחורבות בית‪-‬‬ ‫המקדש והניחו אותן בפראג למשמרת "על תנאי" ‪ -‬ומכאן משחק המלים על תנאי ‪ -‬אלטנוי ‪-‬‬ ‫עד שייבנה בית‪-‬המקדש מחדש‪.‬‬ ‫בית‪-‬מקדש חדש לא הקמנו‪ ,‬אך בנינו ארץ לתפארת‪ ,‬שנשאה ברכה גם לעם השכן החי אתנו‬ ‫ולצדנו‪.‬‬ ‫אחד הראשונים במנהיגי העולם שנלחמו על זכותנו להקים כאן בית לאומי לאחר מלחמת‬ ‫העולם הראשונה היה נשיאה הראשון של הרפובליקה הצ'כוסלובקית‪ ,‬תומס מסריק‪ ,‬זכרו‬ ‫לברכה‪ .‬את הוקרתנו לו ביטאנו בהקמת קיבוץ הנושא את שמו ובהנצחת זכרו בכיכרות‬ ‫וברחובות ערינו‪.‬‬ ‫אנו לא שוכחים את עזרת בנו‪ ,‬שר החוץ יאן מסריק‪ ,‬שתמך בהתלהבות באו"ם בהקמת‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אני שמח שהיחסים בין הרפובליקה הצ'כית לישראל הולכים ומתהדקים‪ .‬ישראלים רבים‬ ‫אוהבים לבקר פעמיים‪ ,‬שלוש פעמים ויותר בצ'כיה ומספרים את שבחיה‪.‬‬ ‫ידידי חברי המשלחת הפרלמנטרית הצ'כית‪ ,‬אנחנו נתונים בעיצומה של מלחמה איומה‪,‬‬ ‫מלחמה שלא רצינו בה‪ .‬זוהי מלחמה נגד טרור אכזרי‪ .‬עלינו להתמודד יום‪-‬יום עם אלה‬ ‫המבקשים את נפשנו‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים בשלום ומוכנים למאמץ אדיר כדי להביא לקץ שפיכות הדמים‪ .‬אבל אנחנו גם‬ ‫יודעים שהדרך לשלום איננה יכולה להיות רוויית דם‪ .‬אנו מתפללים ומקווים כי מציאות נוראה‬ ‫זו תחלוף במהרה‪ ,‬לרווחתם של עמי המזרח התיכון ולמען שלום העולם כולו‪ .‬ושוב תודה‬ ‫רבה לכם על שבחרתם לבקר אצלנו דווקא בשעה קשה זו‪ .‬ברוכים הבאים‪.‬‬

‫‪434‬‬


‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הישיבה בכנסת לחברי משלחת‬ ‫הזדהות מאירלנד‬ ‫‪ 13‬בנובמבר ‪2002‬‬ ‫היו"ר יגאל ביבי‪:‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬ביציע האורחים יושבים ידידים‪ ,‬חברי המשלחת שבאה להזדהות אתנו‪,‬‬ ‫בראשות הרב הראשי של אירלנד‪ ,‬ד"ר יעקב פרלמן‪ ,‬ופאדי מויניהן‪ ,‬ראש משלחת הנוצרים‪.‬‬ ‫בשמם של חברי הכנסת הנוכחים באולם‪ ,‬ובשמם של חברי הכנסת הטרודים מן הסתם‬ ‫במירוץ לבחירות שהוקדמו ונחתו עלינו בהפתעה‪ ,‬אני מקדם את פניכם בברכה היהודית‬ ‫המסורתית‪ :‬ברוכים תהיו בבואכם וברוכים תהיו בצאתכם‪.‬‬ ‫ברצוני להביע לכם‪ ,‬אורחינו מהאי הירוק‪ ,‬את רגשות הערכתנו החמים על עצם ביקורכם‬ ‫בעיצומם של ימים קשים אלה ובתקופה קשה שעוברת עלינו‪.‬‬ ‫באתם מאי מוקף בים‪ .‬לא אחת אנחנו חשים כתושביו של אי בודד המוקף בים של שנאה‪.‬‬ ‫באתם אלינו מארץ שיש לה היסטוריה טרגית ורוויית סבל‪ ,‬דיכוי ועוני‪ .‬בתולדות העמים הפכה‬ ‫אירלנד לסמל במאבקה העיקש ובמלחמתה לשחרור משלטון זר שנמשכה מאות שנים‪ .‬בין‬ ‫העם האירי‪ ,‬הדבק באמונתו ובאהבתו למולדתו‪ ,‬לבין העם היהודי ‪ -‬רב המשותף‪ .‬היה זה‬ ‫לוחם החירות האירי‪ ,‬דניאל או'קונור‪ ,‬שאמר‪ ,‬בשנת ‪ ,1829‬לידידיו היהודים‪" :‬ידוע לכם‬ ‫בוודאי כמה מכבדת‪ ,‬מוקירה ומעריכה אירלנד את עמכם הוותיק‪ .‬ארצי ועמי‪ ,‬לפי מיטב‬ ‫ידיעתי‪ ,‬הם היחידים שלא דיכאו מעולם יהודים"‪.‬‬ ‫המנהיג האירי הדגול‪ ,‬צ'רלס סטיוארט פארנל‪ ,‬תבע מהאירים לגלות סבלנות כלפי יהודים‬ ‫ותמך בשוויון זכויותיהם‪ .‬לא בכדי כתב מחולל הציונות המודרנית‪ ,‬ד"ר בנימין זאב הרצל‪ :‬אני‬ ‫אהיה פארנל של היהודים‪.‬‬ ‫ידידי‪ ,‬אורחים מאירלנד‪ ,‬הדור שלנו ידע את הנורא באסונות ‪ -‬השואה באירופה ‪ -‬שבה נכחד‬ ‫שליש מעמנו‪ ,‬אולם דורנו‪ ,‬בעקשנות ובהקדשת חיים‪ ,‬חווה את חידוש עצמאותנו המדינית‬ ‫בארץ אבותינו‪ .‬האירים טיפחו את שפתם הלאומית‪ ,‬שרק מיעוט קטן דיבר בה‪ ,‬והיום היא‬ ‫שפה של המדינה‪ .‬השפה העברית ‪ -‬שפת רוב תושבי הארץ הזאת ‪ -‬הייתה במשך דורות‬ ‫שפת הספר והתפילה והפכה לשפת היום‪-‬יום‪ ,‬סמל לתחיית האומה‪.‬‬ ‫לכם האירים שורשים עמוקים בארץ התנ"ך‪ ,‬ואנחנו מכבדים ומעריכים זאת מאוד‪ .‬משימתנו‬ ‫המשותפת היא לבנות גשר איתן של ידידות בין ארצותינו‪ ,‬עם מבט אל העתיד‪.‬‬ ‫בתקופה האחרונה החל המטייל הישראלי לגלות את הנופים הנפלאים של מולדתכם‪ ,‬את‬ ‫אגמי המים והנהרות‪ .‬הישראלים שבים הביתה כשגרירים נלהבים ונאמנים של אירלנד רבת‬ ‫החן‪.‬‬ ‫באירלנד קהילה יהודית קטנה‪ ,‬שממנה הגיע אלינו מי שהיה הרב הראשי לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הרב‬ ‫יצחק הלוי הרצוג‪ ,‬ובנו היה נשיא מדינת ישראל המנוח חיים הרצוג‪.‬‬ ‫גבירותי ורבותיי‪ ,‬לא נעלמה מכם העובדה שאנחנו חיים במציאות אכזרית‪ .‬מי כמוכם יודע כי‬ ‫הטרור הופך את החיים לבלתי נסבלים‪ ,‬ואין להשלים עמו‪ .‬אנחנו יודעים כי לבעיות הטרור אין‬ ‫פתרון קסם‪ ,‬אבל אנחנו מקווים כי במקום שפך הדם תבוא התבונה האנושית הפשוטה‪ ,‬ושני‬ ‫הצדדים יבינו כי אין דרך אחרת זולת השלום‪.‬‬

‫‪435‬‬


‫אני מאחל לכם ביקור פורה ונעים‪ .‬ברוכים הבאים‪.‬‬ ‫יוסף לפיד )שינוי(‪:‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬היהודי המפורסם ביותר בספרות האירופית הוא יהודי מדבלין‪ ,‬שמו היה‬ ‫ליאופולד בלום‪ ,‬והוא הגיבור של "יוליסס"‪ ,‬של ג'יימס ג'ויס‪.‬‬ ‫היו"ר יגאל ביבי‪:‬‬ ‫אני מקבל את הערתו של טומי לפיד‪ ,‬ואני מעריך את זה‪ .‬אני בטוח שהשומעים הבינו‬ ‫בעברית‪ ,‬כי הם אוהדי ישראל‪ ,‬ובטח למדו גם עברית‪ .‬תודה רבה‪ ,‬חברי המשלחת‪ ,‬חברי‬ ‫הכנסת‪.‬‬

‫‪436‬‬


‫‪16‬‬ ‫רשימת ההסכמים שעליהם חתמה ישראל עם ארצות חוץ‪ ,‬ואשר‬ ‫נכנסו לתוקפם בשנת ‪2002‬‬ ‫המדינה או הארגון‬

‫מקום ותאריך החתימה‬

‫תאריך כניסה לתוקף‬

‫הנושא‬

‫אוסטריה‬

‫וינה‬ ‫‪13.1.00‬‬

‫‪1.3.02‬‬

‫אוסטרליה‬

‫קנברה‬ ‫‪11.5.98‬‬

‫‪23.12.02‬‬

‫מזכר הבנה בדבר‬ ‫שיתוף פעולה‬ ‫בתחומי שירות‬ ‫הדואר והבזק‪.‬‬

‫אוקראינה‬

‫ירושלים‬ ‫‪25.11.96‬‬

‫‪30.1.02‬‬

‫הסכם בעניינים‬ ‫ימיים ובעינייני‬ ‫ספנות‪.‬‬

‫אוקראינה‬

‫קייב‬ ‫‪22.1.01‬‬

‫‪19.3.02‬‬

‫הסכם בדבר שיתוף‬ ‫פעולה בתחום חקר‬ ‫החלל והשימוש בו‬ ‫למטרות שלום‪.‬‬

‫איטליה‬

‫בולוניה‬ ‫‪13.6.00‬‬

‫‪1.10.02‬‬

‫הסכם בדבר שיתוף‬ ‫פעולה במחקר‬ ‫ופיתוח תעשייתי‪,‬‬ ‫מדעי וטכנולוגי‪.‬‬

‫‪9.79‬‬

‫‪24.1.02‬‬

‫תיקון חוקת ארגון‪.‬‬

‫ירושלים‬ ‫‪27.3.96‬‬

‫‪4.7.02‬‬

‫הסכם בדבר שיתוף‬ ‫פעולה במאבק נגד‬ ‫סחר בלתי חוקי‬ ‫ושימוש לרעה‬ ‫בסמים נרקוטיים‬ ‫ובחומרים‬ ‫פסיכוטכניים ונגד‬ ‫טרור בין‪-‬לאומי‬ ‫ופשעים חמורים‬ ‫אחרים‪.‬‬

‫ארגון התיירות‬ ‫העולמי‬ ‫‪WTO‬‬ ‫ארגנטינה‬

‫‪437‬‬

‫תוספת אמנה‬ ‫לאמנה בדבר‬ ‫ביטחון סוציאלי‪.‬‬


‫המדינה או הארגון‬

‫מקום ותאריך החתימה‬

‫תאריך כניסה לתוקף‬

‫בולגריה‬

‫סופיה‬ ‫‪8.6.01‬‬

‫‪1.1.02‬‬

‫הסכם סחר חופשי‪.‬‬

‫בולגריה‬

‫ירושלים‬ ‫‪15.6.98‬‬

‫‪23.12.02‬‬

‫הסכם בדבר שיתוף‬ ‫פעולה בתחומי‬ ‫הדואר והבזק‪.‬‬

‫בולגריה‬

‫ירושלים‬ ‫‪18.1.00‬‬

‫‪31.12.02‬‬

‫אמנה בדבר מניעת‬ ‫מסי כפל ומניעת‬ ‫התחמקות ממס‬ ‫לגבי מיסים על‬ ‫הכנסה‪.‬‬

‫הודו‬

‫בנגלור‬ ‫‪28.10.02‬‬

‫‪28.10.02‬‬

‫הסכם בדבר שיתוף‬ ‫פעולה בשימושים‬ ‫בחלל למטרות שלום‬

‫הודו‬

‫ניו דלהי‬ ‫‪18.5.93‬‬

‫‪7.11.02‬‬

‫הסכם לשיתוף‬ ‫פעולה בתחום‬ ‫התיירות‪.‬‬

‫הונגריה‬

‫ירושלים‬ ‫‪24.4.01‬‬

‫‪1.1.02‬‬

‫הסכם בדבר הגנה‬ ‫על מסמכים‬ ‫הקשורים לשואה‬ ‫הנמצאים בארכיבים‬ ‫ההונגריים ומכילים‬ ‫נתונים אישיים‬ ‫מוגנים אודות גיבורי‬ ‫וקורבנות השואה‪.‬‬

‫יונסק"ו‬ ‫‪UNESCO‬‬

‫רומא‬ ‫‪26.10.61‬‬

‫‪30.12.02‬‬

‫אמנה בין‪-‬לאומית‬ ‫להגנה על מבצעים‪,‬‬ ‫מפיקי רדיו‪-‬קול‬ ‫וארגוני שידור‪.‬‬

‫יונ"פ‬ ‫‪UNEP‬‬

‫‪18.3.01‬‬

‫‪1.11.02‬‬

‫הסכם בדבר‬ ‫שימורם של עופות‬ ‫מים נודדים‬ ‫אפריקניים‪-‬אירו‪-‬‬ ‫אסיאניים‪.‬‬

‫‪438‬‬

‫הנושא‬


‫המדינה או הארגון‬

‫מקום ותאריך החתימה‬

‫תאריך כניסה לתוקף‬

‫לטביה‬

‫ריגה‬ ‫‪6.12.01‬‬

‫‪21.7.02‬‬

‫הסכם בדבר סיוע‬ ‫הדדי בענייני מכס‪.‬‬

‫לטביה‬

‫ריגה‬ ‫‪6.12.01‬‬

‫‪20.10.02‬‬

‫הסכם בדבר שיתוף‬ ‫פעולה בתחום‬ ‫התיירות‪.‬‬

‫הסוכנות הבין‪-‬‬ ‫לאומית לאנרגיה‬ ‫אטומית‬ ‫‪IAEA‬‬

‫וינה‬ ‫‪26.10.79‬‬

‫‪21.2.02‬‬

‫אמנה בדבר‬ ‫הבטחה פיזית של‬ ‫חומרים גרעיניים‪.‬‬

‫פינלנד‬

‫הלסינקי‬ ‫‪3.9.01‬‬

‫‪13.2.02‬‬

‫מזכר הבנה בדבר‬ ‫שיתוף פעולה‬ ‫בתחום המחקר‬ ‫והפיתוח התעשייתי‪.‬‬

‫פנמה‬

‫ירושלים‬ ‫‪19.8.01‬‬

‫‪25.4.02‬‬

‫הסכם בדבר שיתוף‬ ‫פעולה במאבק נגד‬ ‫סחר בלתי חוקי‬ ‫ושימוש לרעה‬ ‫בסמים נרקוטיים‬ ‫ובחומרים‬ ‫פסיכוטכניים ונגד‬ ‫פשעים חמורים‬ ‫אחרים‪.‬‬

‫קנדה‬

‫אוטווה‬ ‫‪4.4.02‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪22.4.02‬‬

‫‪5.7.02‬‬

‫חילופי אגרות‬ ‫המהווים הסכם‬ ‫בדבר תיקון הסכם‬ ‫סחר חופשי‪.‬‬

‫קפריסין‬

‫ניקוסיה‬ ‫‪22.7.94‬‬

‫‪31.1.02‬‬

‫הסכם בדבר שיתוף‬ ‫פעולה בתחום‬ ‫החקלאות‪.‬‬

‫‪439‬‬

‫הנושא‬


‫מקום ותאריך החתימה‬

‫תאריך כניסה לתוקף‬

‫הנושא‬

‫המדינה או הארגון‬ ‫קרואטיה‬

‫ירושלים‬ ‫‪30.10.01‬‬

‫‪24.9.02‬‬

‫הסכם בדבר שיתוף‬ ‫פעולה בתחומי‬ ‫התרבות‪ ,‬החינוך‬ ‫והמדע‪.‬‬

‫רומניה‬

‫ירושלים‬ ‫‪17.7.01‬‬

‫‪8.4.02‬‬

‫רומניה‬

‫ירושלים‬ ‫‪17.7.01‬‬

‫‪17.6.02‬‬

‫מזכר הבנות בנוגע‬ ‫לשיתוף פעולה‬ ‫בתחום השיכון‬ ‫והפיתוח העירוני‪.‬‬

‫רומניה‬

‫בוקרשט‬ ‫‪20.6.91‬‬

‫‪29.12.02‬‬

‫הסכם בדבר‬ ‫טלקומוניקציה‬ ‫ודואר‪.‬‬

‫רוסיה‬

‫מוסקבה‬ ‫‪5.6.02‬‬

‫‪5.6.02‬‬

‫הסכם בדבר‬ ‫התנאים והנהלים‬ ‫להנפקת אשרות‬ ‫למחזיקים בדרכונים‬ ‫דיפלומטיים ודרכוני‬ ‫שירות‪.‬‬

‫תורכיה‬

‫אנקרה‬ ‫‪8.4.02‬‬

‫‪8.4.02‬‬

‫הסכם לשיתוף‬ ‫פעולה מדעי‪.‬‬

‫‪440‬‬

‫הסכם בדבר שיתוף‬ ‫פעולה במאבק נגד‬ ‫סחר בלתי חוקי‬ ‫ושימוש לרעה‬ ‫בסמים נרקוטיים‬ ‫ובחומרים פסיכוטיים‬ ‫ונגד פשעים חמורים‬ ‫אחרים‪.‬‬


‫‪17‬‬ ‫פעילות המרכז לשיתוף בין‪-‬לאומי במשרד החוץ )מש"ב(* בשנת‬ ‫‪:2002‬משתלמים זרים בקורסים בישראל ובקורסים ניידים בארצות‬ ‫חוץ ושליחויות מומחים ישראלים לפרויקטים בארצות חוץ**‬

‫‪ 2,948‬משתלמים מ‪ 110 -‬ארצות השתתפו ב‪ 116 -‬קורסים בישראל‪.‬‬ ‫‪ 7,155‬משתלמים השתתפו ב‪ 148 -‬קורסים ניידים ב‪ 50 -‬ארצות בהדרכת מומחים‬ ‫מישראל‪.‬‬ ‫‪ 172‬שליחויות קצרות מועד של מומחים ישראלים ב‪ 46 -‬ארצות‪.‬‬ ‫‪ 14‬שליחויות ארוכות טווח של מומחים ישראלים )בין ‪ 2‬ל‪ 4 -‬שנים( ב‪ 9 -‬ארצות‪.‬‬ ‫‪ 28‬מחקרים בוצעו בשיתוף עם הולנד ב‪ 14 -‬ארצות‪.‬‬ ‫נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם ארגון ‪ USAID‬ברומניה למימון פרויקטים משותפים בנושא‬ ‫"אגרי‪-‬ביזנס"; הסכם לשיתוף פעולה עם ממשלת סין לבניית חוות הדגמה והדרכה בנושא‬ ‫פיתוח אזורים צחיחים; והסכם להקמת יחידת הדגמה בפקולטה לחקלאות של אוניברסיטת‬ ‫"קון קאן" בתאילנד‪ ,‬במטרה להדגים שיטות השקייה לחיסכון במים‪.‬‬ ‫נושאי הקורסים והפרויקטים‪***:‬‬ ‫א‪ .‬חקלאות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיתוח כלכלי וחברתי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פיתוח קהילתי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פיתוח כפרי ועירוני‪.‬‬ ‫ה‪ .‬רפואה ציבורית‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מינהל‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מדע וטכנולוגיה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬חינוך‪.‬‬

‫‪--------------------------------‬‬‫* ממשלות ארצות‪-‬הברית והולנד משתתפות בתקציב מש"ב‪.‬‬ ‫** פירוט מלא על פעולות מש"ב נמצא בחוברת מיוחדת שהוציא משרד החוץ‬ ‫באמצעות מש"ב‪ .‬שם החוברת‪MASHAV 2002 - Annual Report :‬‬ ‫*** ראה עמודים ‪450-445‬‬

‫‪441‬‬


‫פירוט פעילות מש"ב בשנת ‪ 2002‬לפי הארצות‪:‬‬ ‫המדינה‬

‫משתלמי‬ ‫ם‬ ‫בקורסים‬ ‫בישראל‬

‫משתלמים‬ ‫בקורסים‬ ‫ניידים‬

‫שליחויות‬ ‫קצרות של‬ ‫מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫שליחויות‬ ‫ארוכות טווח‬ ‫של מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫נושאי הקורסים‬ ‫והפרויקטים‬ ‫)לפי הנושאים‬ ‫שבעמ' ‪(444‬‬

‫אירופה וחבר המדינות )‪ 25‬ארצות(‬ ‫אוזבקיסטאן‬

‫‪157‬‬

‫‪11‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫אוקראינה‬

‫‪33‬‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫אזרבייג'אן‬

‫‪23‬‬

‫‪21‬‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ז‬

‫אלבניה‬

‫‪6‬‬

‫‪135‬‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ה‪,‬ח‬

‫אסטוניה‬

‫‪6‬‬

‫‪28‬‬

‫ארמניה‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ה‬

‫בולגריה‬

‫‪45‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫בלארוס‬

‫‪39‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫גרוזיה‬

‫‪49‬‬

‫הונגריה‬

‫‪21‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫טג'יקיסטאן‬

‫‪14‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ה‬

‫ב‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫א‪,‬ב‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪4‬‬

‫לטביה‬

‫‪19‬‬

‫‪29‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫ליטה‬

‫‪18‬‬

‫‪56‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫מולדובה‬

‫‪13‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ה‬

‫מקדוניה‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ה‪,‬ז‬

‫סלובניה‬

‫‪1‬‬

‫ה‬

‫סרביה‪-‬‬ ‫מונטנגרו‬

‫‪6‬‬

‫ב‪,‬ד‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫פולין‬

‫‪40‬‬

‫צ'כיה‬

‫‪7‬‬

‫קזחסטאן‬

‫‪96‬‬

‫‪45‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪6‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ז‬ ‫‪10‬‬

‫‪131‬‬

‫‪442‬‬

‫‪3‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬


‫משתלמי‬ ‫ם‬ ‫בקורסים‬ ‫בישראל‬

‫משתלמים‬ ‫בקורסים‬ ‫ניידים‬

‫שליחויות‬ ‫קצרות של‬ ‫מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫קירגיסטאן‬

‫‪49‬‬

‫‪45‬‬

‫‪7‬‬

‫קרואטיה‬

‫‪4‬‬

‫המדינה‬

‫שליחוית‬ ‫ארוכות טווח‬ ‫של מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫נושאי הקורסים‬ ‫והפרוייקטים‬ ‫)לפי הנושאים‬ ‫שבעמ' ‪(444‬‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫ה‪,‬ח‬

‫רומניה‬

‫‪18‬‬

‫‪5‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫רוסיה‬

‫‪76‬‬

‫‪5‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫תורכמניסטאן‬

‫‪14‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ו‬

‫אמריקה הלטינית והאיים הקריביים ) ‪ 24‬ארצות(‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ח‬

‫אורגוואי‬

‫‪38‬‬

‫‪101‬‬

‫‪2‬‬

‫אל סלבדור‬

‫‪48‬‬

‫‪182‬‬

‫‪2‬‬

‫אקוואדור‬

‫‪77‬‬

‫‪117‬‬

‫‪2‬‬

‫ארגנטינה‬

‫‪24‬‬

‫‪83‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫בולביה‬

‫‪36‬‬

‫‪88‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫ברבדוס‬

‫‪3‬‬

‫ברזיל‬

‫‪30‬‬

‫‪25‬‬

‫גואטמלה‬

‫‪55‬‬

‫‪166‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫ג'מאיקה‬

‫‪2‬‬

‫‪35‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ח‬

‫דומיניקה‬

‫‪1‬‬

‫ח‬

‫האיטי‬

‫‪17‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‬

‫הונדורס‬

‫‪30‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫ונצואלה‬

‫‪23‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫מכסיקו‬

‫‪36‬‬

‫ניקרגואה‬

‫‪13‬‬

‫סורינאם‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫ב‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫‪2‬‬

‫‪50‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫‪2‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ח‬ ‫ב‪,‬ח‬

‫‪443‬‬


‫משתלמי‬ ‫ם‬ ‫בקורסים‬ ‫בישראל‬

‫משתלמים‬ ‫בקורסים‬ ‫ניידים‬

‫שליחויות‬ ‫קצרות של‬ ‫מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫פנמה‬

‫‪37‬‬

‫‪32‬‬

‫‪1‬‬

‫פרגוואי‬

‫‪40‬‬

‫פרו‬

‫‪83‬‬

‫צ'ילה‬

‫‪29‬‬

‫המדינה‬

‫שליחוית‬ ‫ארוכות טווח‬ ‫של מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫נושאי הקורסים‬ ‫והפרוייקטים‬ ‫)לפי הנושאים‬ ‫שבעמ' ‪(444‬‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪8‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪82‬‬ ‫‪1‬‬

‫א‬

‫קובה‬ ‫קולומביה‬

‫‪115‬‬

‫‪80‬‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫קוסטה ריקה‬

‫‪56‬‬

‫‪179‬‬

‫‪3‬‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫‪27‬‬

‫‪110‬‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ח‬

‫אסיה ואוקיאנייה ) ‪ 22‬ארצות(‬ ‫‪4‬‬

‫איי מרשל‬

‫‪1‬‬

‫איי שלמה‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫אינדונזיה‬

‫‪21‬‬

‫א‪,‬ד‪,‬ו‪,‬ח‬

‫הודו‬

‫‪99‬‬

‫‪1‬‬

‫‪170‬‬

‫‪1‬‬

‫הונג קונג‬ ‫‪46‬‬

‫ה‬

‫‪2‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫א‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ד‪,‬ז‪,‬ח‬

‫וייטנאם‬

‫‪15‬‬

‫טונגה‬

‫‪3‬‬

‫לאוס‬

‫‪12‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫מונגוליה‬

‫‪6‬‬

‫ה‪,‬ז‬

‫מיאנמר‬

‫‪27‬‬

‫‪2‬‬

‫‪85‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫מיקרונזיה‬ ‫נפאל‬

‫‪37‬‬

‫ב‪,‬ה‪,‬ח‬

‫‪16‬‬

‫‪444‬‬

‫‪2‬‬

‫ה‬

‫‪6‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬


‫משתלמי‬ ‫ם‬ ‫בקורסים‬ ‫בישראל‬

‫משתלמים‬ ‫בקורסים‬ ‫ניידים‬

‫שליחויות‬ ‫קצרות של‬ ‫מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫שליחוית‬ ‫ארוכות טווח‬ ‫של מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫נושאי הקורסים‬ ‫והפרוייקטים‬ ‫)לפי הנושאים‬ ‫שבעמ' ‪(444‬‬

‫סין‬

‫‪74‬‬

‫‪3,735‬‬

‫‪13‬‬

‫‪3‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫סרי לנקה‬

‫המדינה‬

‫‪134‬‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫פאלאו‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫ב‪,‬ו‪,‬ח‬

‫פיג'י‬

‫‪5‬‬

‫פיליפינים‬

‫‪56‬‬

‫פפואה ניו גיני‬

‫‪2‬‬

‫א‪,‬ב‬

‫קיריבטי‬

‫‪5‬‬

‫א‪,‬ד‪,‬ח‬

‫קמבודיה‬

‫‪17‬‬

‫רפובליקה של‬ ‫קוריאה‬

‫‪49‬‬

‫‪30‬‬

‫תאילנד‬

‫‪35‬‬

‫‪35‬‬

‫א‪,‬ד‪,‬ח‬ ‫‪5‬‬

‫‪46‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫א‪,‬ב‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫אגן הים התיכון ) ‪ 2‬ארצות (‬ ‫קפריסין‬

‫‪7‬‬

‫‪30‬‬

‫תורכיה‬

‫‪27‬‬

‫‪63‬‬

‫ו‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫‪6‬‬

‫א‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫אפריקה והמזרח התיכון ) ‪ 41‬ארצות והרשות הפלשתינית (‬ ‫אוגנדה‬

‫‪24‬‬

‫‪58‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫איי סיישל‬

‫‪5‬‬

‫‪25‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ח‬

‫אנגולה‬

‫‪16‬‬

‫‪29‬‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ח‬

‫אריתריאה‬

‫‪31‬‬

‫‪40‬‬

‫‪3‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫אתיופיה‬

‫‪47‬‬

‫‪215‬‬

‫‪3‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫בוצואנה‬

‫‪3‬‬

‫א‪,‬ד‬

‫בורונדי‬

‫‪12‬‬

‫א‪,‬ב‬

‫‪445‬‬


‫המדינה‬

‫משתלמי‬ ‫ם‬ ‫בקורסים‬ ‫בישראל‬

‫משתלמים‬ ‫בקורסים‬ ‫ניידים‬

‫שליחויות‬ ‫קצרות של‬ ‫מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫שליחוית‬ ‫ארוכות טווח‬ ‫של מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫נושאי הקורסים‬ ‫והפרוייקטים‬ ‫)לפי הנושאים‬ ‫שבעמ' ‪(444‬‬

‫בוקינה פסו‬

‫‪31‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ז‬

‫בנין‬

‫‪13‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‬

‫גאבון‬

‫‪5‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‬

‫גאנה‬

‫‪8‬‬

‫גינאה‬

‫‪13‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‬

‫גמביה‬

‫‪7‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ד‪,‬ז‪,‬ח‬

‫דרום אפריקה‬

‫‪16‬‬

‫‪126‬‬

‫זימבבואה‬

‫‪14‬‬

‫‪31‬‬

‫זמביה‬

‫‪9‬‬

‫א‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫טוגו‬

‫‪24‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‬

‫טנזניה‬

‫‪28‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫ירדן‬

‫‪58‬‬

‫ליבריה‬

‫‪2‬‬

‫ב‪,‬ה‬

‫לסוטו‬

‫‪3‬‬

‫ב‪,‬ה‬

‫מאוריטניה‬

‫‪8‬‬

‫מאוריציוס‬

‫‪14‬‬

‫מאלי‬

‫‪14‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‬

‫מדגסקר‬

‫‪5‬‬

‫א‪,‬ב‬

‫מלאווי‬

‫‪9‬‬

‫מצרים‬

‫‪4‬‬

‫‪30‬‬

‫ב‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪15‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪25‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫א‪,‬ב‪,‬ה‪,‬ו‬

‫א‪,‬ג‪,‬ה‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ו‬

‫ב‪,‬ד‪,‬ו‪,‬ח‬

‫‪36‬‬

‫א‪,‬ו‪,‬ז‬

‫ניגריה‬

‫‪46‬‬

‫‪90‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫ניז'ר‬

‫‪11‬‬

‫‪40‬‬

‫א‪,‬ב‬

‫‪446‬‬


‫המדינה‬

‫משתלמי‬ ‫ם‬ ‫בקורסים‬ ‫בישראל‬

‫משתלמים‬ ‫בקורסים‬ ‫ניידים‬

‫ישראלים‬ ‫מומחים‬ ‫קצרות של‬ ‫שליחויות‬

‫נמיביה‬

‫שליחויות‬ ‫ארוכות טווח‬ ‫של מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫‪2‬‬

‫נושאי הקורסים‬ ‫והפרויקטים‬ ‫)לפי הנושאים‬ ‫שבעמ' ‪(444‬‬

‫א‬

‫סוואזילנד‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ב‬

‫סיירה לאונה‬

‫‪2‬‬

‫ב‬

‫סנגל‬

‫‪37‬‬

‫צ'אד‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ב‬

‫קהילייה מרכז‬ ‫אפריקנית‬

‫‪2‬‬

‫א‬

‫קוט ד'יוואר‬

‫‪31‬‬

‫קונגו‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪25‬‬

‫‪35‬‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ח‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ה‬

‫קונגו‪,‬‬ ‫רפובליקה‬ ‫דמוקרטית‬

‫‪6‬‬

‫‪34‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ח‬

‫קמרון‬

‫‪45‬‬

‫‪46‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫קניה‬

‫‪106‬‬

‫‪146‬‬

‫‪7‬‬

‫‪48‬‬

‫‪2,948‬‬

‫‪7,155‬‬

‫ראונדה‬

‫ס"ה‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‬

‫‪172‬‬

‫‪447‬‬

‫‪14‬‬


‫‪18‬‬ ‫רשימת ההחלטות שנתקבלו במוסדות האו"ם בנושאי ישראל‪-‬ערב‬ ‫בשנת ‪2002‬‬ ‫הנושא‬

‫תאריך‬

‫מס' מסמך האו"ם‬

‫‪28.1.02‬‬

‫)‪S / Res / 1391 (2002‬‬

‫‪15.2.02‬‬

‫‪Res. 22 / 7‬‬

‫‪12.3.02‬‬

‫)‪ S / Res. / 1397(2002‬החלטת מועצת הביטחון המביעה דאגה מהמשך האירועים‬ ‫הטראגיים והאלימים באזור‪ ,‬מאז ספטמבר ‪ ;2000‬הדורשת‬ ‫את ההפסקה המידית של כל הפעולות‪ ,‬ביניהן‪ :‬מעשי טרור‪,‬‬ ‫התגרות‪ ,‬הסתה והרס; וקוראת לישראל ולפלשתינים לשתף‬ ‫פעולה ליישום דוח מיטשל ולחזור למשא ומתן המדיני‪.‬‬

‫‪30.3.02‬‬

‫)‪ S / Res. /1402 (2002‬החלטת מועצת הביטחון המביעה דאגה עמוקה מן‬ ‫ההתדרדרות במצב‪ ,‬כולל פיגועי ההתאבדות בישראל‪,‬‬ ‫והשתלטות הצבא הישראלי על משרדי יו"ר הרש"פ‪.‬‬ ‫ההחלטה קוראת לשני הצדדים להגיע בדחיפות להפסקת‬ ‫אש‪ ,‬ולשיתוף פעולה מלא עם השליח המיוחד‪ ,‬הגנרל זיני‪.‬‬

‫‪4.4.02‬‬

‫)‪ S / Res. / 1403(2002‬החלטת מועצת הביטחון המביעה דאגה עמוקה מן‬ ‫ההתדרדרות הממושכת במצב באזור ודורשת את יישום‬ ‫ההחלטה )‪ 1402 (2002‬ללא דיחוי‪ .‬ההחלטה מברכת על‬ ‫ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני באזור ועל יתר‬ ‫המאמצים שנעשים להשגת שלום כולל‪ ,‬צודק ובר קיימא‬ ‫במזרח התיכון‪.‬‬

‫‪5.4.02‬‬

‫‪Res. / 2002 / 1‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם המגנה את העליה באבדן‬ ‫החיים‪ ,‬הפלישה לערים פלשתיניות‪ ,‬הרס הבתים‬ ‫והתשתיות‪ ,‬וההגבלה של תנועת פלשתינים ועובדים של‬ ‫הצלב האדום ושל הסהר האדום‪ ,‬ביניהם רופאים‪ ,‬מגיני‬ ‫עיתונאים ועובדי אירגון אונר"א בשטחים‬ ‫זכויות אדם‪,‬‬ ‫הפלשתינים הכבושים‪ .‬מבקשת מן הנציב העליון לעמוד‬ ‫בראש משלחת שתבקר באזור‪.‬‬

‫‪12.4.02‬‬

‫‪Res / 2002/ 3‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם המאשרת מחדש את הזכות‬ ‫הבלתי ניתנת לערעור של העם הפלשתיני להגדרה עצמית‪,‬‬ ‫כולל זכותו להקים מדינה ריבונית ועצמאית‪ ,‬ומצפה‬ ‫למימושה הקרוב של זכות זו‪.‬‬

‫החלטת מועצת הביטחון המאריכה את מנדט כוחות ‪UNIFIL‬‬

‫בלבנון בשישה חודשים נוספים‪ ,‬עד ‪.31.7.02‬‬ ‫החלטת המועצה המנהלת של תכנית האו"ם לסביבת האדם‬ ‫ ‪ - (UN Environment Program) UNEP‬המביעה דאגה‬‫עמוקה מן ההתדרדרות וההרס המתמשך במצב איכות‬ ‫הסביבה בשטחים הפלשתינים הכבושים‪ ,‬ומאזכרת את‬ ‫ההחלטות הקודמות בנושא לשם שיפור המצב בדחיפות‪.‬‬

‫‪448‬‬


‫‪12.4.02‬‬

‫‪Res / 2002 / 6‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם הקוראת לישראל למלא אחר‬ ‫ההחלטות הרלוונטיות של העצרת הכללית ושל מועצת‬ ‫הביטחון‪ ,‬בייחוד החלטה ‪ (1981) 497‬בה קבעה המועצה‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬שהחלטת ישראל להחיל את חוקיה‪ ,‬שיפוטה‬ ‫והאדמיניסטרציה שלה על הגולן הסורי הכבוש בטלה‬ ‫ומבוטלת ונטולת תוקף חוקי בין‪-‬לאומי‪ ,‬ועל כן על ישראל‬ ‫לבטל לאלתר החלטה זו‪ .‬ההחלטה הנוכחית גם קוראת‬ ‫לישראל לחדול מלשנות את האופי הפיזי‪ ,‬ההרכב‬ ‫הדמוגרפי‪ ,‬המבנה הסטרוקטורלי והמעמד החוקי של הגולן‬ ‫הסורי הכבוש‪ ,‬ומדגישה שהעקורים מקרב תושבי הגולן‬ ‫הסורי הכבוש חייבים להיות מורשים לחזור לבתיהם ולקבל‬ ‫בחזרה את נכסיהם‪ .‬עוד קוראת ההחלטה לישראל לחדול‬ ‫מלכפות אזרחות ישראלית ותעודות זהות ישראליות על‬ ‫האזרחים הסורים בגולן הסורי הכבוש ולהפסיק את צעדי‬ ‫הדיכוי נגדם‪ .‬ההחלטה קובעת שכל הפעולות והצעדים‬ ‫התחיקתיים והאדמיניסטרטיביים שננקטו או יינקטו על ידי‬ ‫ישראל‪ ,‬שנועדו לשנות את האופי והמעמד החוקי של הגולן‬ ‫הסורי הכבוש‪ ,‬בטלים ומבוטלים‪ ,‬ומהווים הפרה בוטה של‬ ‫המשפט הבין‪-‬לאומי ושל אמנת ג'נבה להגנה על אזרחים‬ ‫בעתות מלחמה מ‪ ,12.8.49-‬ואין להם כל ערך משפטי‪.‬‬

‫‪12.4.02‬‬

‫‪Res / 2002 / 7‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם המביעה דאגה עמוקה נוכח‬ ‫פעולות ההתנחלות הישראליות‪ ,‬כולל הרחבת ההתנחלויות‪,‬‬ ‫יישוב מתנחלים בשטחים הכבושים‪ ,‬הפקעת אדמות‪ ,‬הריסת‬ ‫בתים‪ ,‬החרמת רכוש‪ ,‬גירוש התושבים המקומיים וסלילת‬ ‫כבישים עוקפים המשנים את האופי הפיזי וההרכב‬ ‫הדמוגרפי של השטחים הכבושים‪ ,‬כולל מזרח ירושלים‪,‬‬ ‫היות והן בלתי חוקיות ומהוות הפרה של אמנת ג'נבה להגנה‬ ‫על אזרחים בעתות מלחמה ומכשול עיקרי לשלום‪ .‬ההחלטה‬ ‫מגנה בתקיפות את כל פעולות הטרור‪ ,‬תוך קריאה לכל‬ ‫הצדדים שלא לאפשר לפעולת טרור כלשהי להשפיע בצורה‬ ‫שלילית על התמשכות תהליך השלום‪ .‬ההחלטה מאיצה‬ ‫בממשלת ישראל לקיים במלואן את ההחלטות הקודמות‬ ‫של הוועדה בנושא‪ ,‬להפסיק כליל את מדיניותה להרחבת‬ ‫ההתנחלויות ואת הפעולות הקשורות לכך בשטחים‬ ‫הכבושים‪ ,‬כולל מזרח ירושלים‪ ,‬ולמנוע כל יישוב חדש של‬ ‫מתנחלים בשטחים הכבושים‪.‬‬

‫‪15.4.02‬‬

‫‪Res / 2002/ 8‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם המביעה דאגה עמוקה מן‬ ‫ההתדרדרות של זכויות האדם בשטחים הפלשתינים‬ ‫הכבושים ומגנה את השימוש הבלתי מאוזן וללא הבחנה‬ ‫בכוח‪ ,‬המחמיר את המצב ותובע מספר גבוה של קרבנות;‬ ‫המגנה את ביצוע ה"סיכולים" או ההרג הבלתי חוקי של‬ ‫גורמים פלשתינים מסוימים על ידי כוחות הביטחון‬ ‫הישראלים‪ ,‬ומכריזה שהללו הינם לא רק הפרה של זכויות‬ ‫האדם‪ ,‬אלא שגם מזיקים למערכת היחסים בין שני הצדדים‬ ‫ומהווים מכשול לשלום‪ ,‬ודוחקת בממשלת ישראל לכבד את‬ ‫המשפט הבין‪-‬לאומי ולהפסיק את הפעולות האלה‪.‬‬ ‫ההחלטה הנוכחית מביעה דאגה עמוקה מן הסגר‪ ,‬מן‬

‫‪449‬‬


‫המעצר הממושך של אנשים רבים‪ ,‬ביניהם ילדים‪ ,‬ללא‬ ‫אישום פלילי‪ ,‬ומן הענישה הקיבוצית המוטלים על השטחים‬ ‫הפלשתינים ומגבירים את האלימות באזור במשך חודשים‬ ‫וקוראת להפסקתם; ומביעה דאגה מפעולות ישראל‬ ‫בשטחים הכבושים‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬בבניית יישובים חדשים‬ ‫והרחבת היישובים הקיימים‪ ,‬וסלילת כבישים וניהול מקורות‬ ‫המים תוך הפקעת אדמות והריסת בתים‪ ,‬וקוראת לכוחות‬ ‫הביטחון הישראלים להגן על האוכלוסייה‪ ,‬ולהעניש‬ ‫מתנחלים שמבצעים מעשי אלימות נגדה‪ .‬ההחלטה מגנה‬ ‫את הפקעתם של בתים פלשתינים בירושלים‪ ,‬ביטולן של‬ ‫תעודות הזהות של התושבים‪ ,‬והטלתם של מיסים גבוהים‬ ‫במיוחד‪ ,‬במטרה לאלץ את האזרחים הפלשתינים שלא‬ ‫עומדים בתשלום לעזוב את בתיהם ואת העיר‪ ,‬ובכך לגרום‬ ‫לייהוד ירושלים‪ ,‬וקוראת לממשלת ישראל לשים מיד קץ‬ ‫לפעולות אלו‪ .‬ההחלטה גם קוראת לישראל לסגת מן‬ ‫השטחים הפלשתינים‪ ,‬כולל מזרח ירושלים‪ ,‬הכבושים מאז‬ ‫‪ ,1967‬בהתאם להחלטות הרלוונטיות של האו"ם ושל‬ ‫הוועדה לזכויות האדם כתנאי בסיסי להשגת שלום צודק‪,‬‬ ‫כולל ובר קיימא‪.‬‬ ‫‪19.4.02‬‬

‫)‪ S / Res / 1405 (2002‬החלטת מועצת הביטחון הדוחקת בצורך לאפשר למוסדות‬ ‫לתת סיוע רפואי והומניטרי לאזרחים פלשתינים; ומברכת‬ ‫על יוזמת המזכ"ל לפיתוח מערכת מידע מדויק לדיווח על‬ ‫האירועים במחנה הפליטים בג'נין‪.‬‬

‫‪19.4.02‬‬

‫‪Res / 2002 / 10‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם המביעה דאגה עמוקה מן‬ ‫ההפרות הישראליות הנמשכות של עקרונות המשפט הבין‪-‬‬ ‫לאומי להגנה על זכויות האדם‪ ,‬בייחוד אלה הכלולים באמנת‬ ‫ג'נבה להגנה על אזרחים בעתות מלחמה מ‪,12.8.49 -‬‬ ‫ומעשרות אלפי המוקשים שהותירה ישראל בדרום לבנון‬ ‫שגרמו למותם ולפציעתם של עשרות אזרחים‪ ,‬ביניהם נשים‬ ‫וילדים‪ .‬ההחלטה מגנה את הטיפול הלקוי ואת עינוים של‬ ‫אזרחים לבנוניים רבים בידי ישראל שנחטפו ונעצרו בלבנון‬ ‫והועברו בהמשך לבתי כלא בישראל‪ ,‬בהיתר של בית‬ ‫המשפט העליון הישראלי‪ ,‬המאשר את החזקתם של‬ ‫העצורים ללא משפט כבני ערובה לצורך מיקוח‪ ,‬ומהווה בכך‬ ‫הפרה בוטה של זכויות האדם‪ .‬ההחלטה קוראת לישראל‬ ‫להימנע מפעולות אלה ומצהירה על מחויבותה של ישראל‬ ‫לאפשר לוועדה הבין‪-‬לאומית של הצלב האדום לבקר‬ ‫בקביעות את העצורים ולבדוק את תנאיהם ההומניטריים‪,‬‬ ‫ובייחוד את הנסיבות למעצרם; וכן‪ ,‬למסור לידי כוחות‬ ‫‪ UNIFIL‬את מפות שדות המוקשים שבתחומי הכפרים‬ ‫שמהם נפגעו אזרחים רבים‪ ,‬ביניהם נשים וילדים‪.‬‬

‫‪26.4.02‬‬

‫‪Res. /2002 / 90‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם המבקשת מישראל לחזור‬ ‫בה מסירובה לאשר את ביקור המשלחת ובראשה הנציג‬ ‫העליון לזכויות האדם בשטחים הפלשתינים הכבושים‪.‬‬ ‫ההחלטה מגנה את הפרות זכויות האדם של בני העם‬ ‫הפלשתיני‪ ,‬מתוך התעלמות מן החוק ההומניטרי הבינלאומי‪,‬‬

‫‪450‬‬


‫על ידי הכנסת כוחות צה"ל לשטחים הפלשתינים הכבושים‪,‬‬ ‫ובמיוחד הפלישה למחנה הפליטים בג'נין‪ .‬ההחלטה קוראת‬ ‫לישראל לקיים את החוק‪ ,‬ובמיוחד את אמנת ג'נבה להגנה‬ ‫על אזרחים בעת מלחמה מ‪ ;12/8/49-‬וקוראת לקהילה‬ ‫הבין‪-‬לאומית להעניק הסיוע ההומניטרי המתאים לשם בנייה‬ ‫מחדש של השטחים הפלשתינים הכבושים שנהרסו על ידי‬ ‫פעולות צה"ל‪.‬‬ ‫‪7.5.02‬‬

‫‪A / Res / Es-10 / 10‬‬

‫החלטת מושב החירום המיוחד של העצרת הכללית המגנה‬ ‫את ההתקפות של כוחות צה"ל נגד פלשתינים‪ ,‬במיוחד‬ ‫במחנה הפליטים בג'נין‪ ,‬ואת מעשי האלימות והטרור‬ ‫שמביאים למותם ולפציעתם של אזרחים פלשתינים‬ ‫וישראלים; ואת סירובה של ישראל לשתף פעולה עם ועדת‬ ‫הבדיקה מטעם המזכ"ל על פי החלטת מועצת הביטחון‬ ‫קוראת ליישום ההצהרה‬ ‫)‪ .1405 (2002‬ההחלטה‬ ‫שנתקבלה בג'נבה ב‪ 5/12/01-‬הדורשת שישראל תכבד את‬ ‫כל הסעיפים של אמנת ג'נבה הרביעית‪.‬‬

‫‪17.5.02‬‬

‫‪WHA 55.2‬‬

‫החלטת עצרת ארגון הבריאות העולמי ‪WHO -‬‬ ‫)‪ - (World Health Organization‬הקוראת לישראל שלא‬

‫‪30.5.02‬‬

‫)‪ S / Res / 1415 (2002‬החלטת מועצת הביטחון המאריכה את מנדט משקיפי‬ ‫האו"ם ‪ UNDOF‬בשישה חודשים נוספים‪ ,‬עד ‪.30.11.02‬‬

‫‪24.7.02‬‬

‫‬‫‪ECOSOC‬‬ ‫החלטת המועצה הכלכלית‪-‬חברתית‬ ‫)‪ - (Economic and Social Council‬הקוראת לכל הצדדים‬ ‫לעשות את כל המאמצים הדרושים להבטחת המשכיותו‬ ‫והצלחתו של תהליך השלום והבאתו לידי סיום ולהתקדמות‬ ‫ממשית בשיפור מצבן של נשים פלשתיניות ומשפחותיהן‪.‬‬ ‫ההחלטה מאשרת מחדש שהכיבוש הישראלי נשאר מכשול‬ ‫עיקרי להתקדמות הנשים הפלשתיניות‪ ,‬לביטחונן העצמי‬ ‫ולאינטגרציה שלהן בתכנון ופיתוח חברתן; קוראת לישראל‬ ‫לאפשר את שובן של כל הפליטות והעקורות הפלשתיניות‬ ‫עם ילדיהן לבתיהן ולרכושן בשטח הפלשתיני הכבוש‪,‬‬ ‫בהתאם להחלטות האו"ם הרלוונטיות; ומאיצה במדינות‬ ‫החברות ובארגונים כספיים של מערכת האו"ם‪ ,‬בארגונים‬ ‫לא‪-‬ממשלתיים ובארגונים רלוונטיים אחרים להגביר את‬ ‫מאמציהם כדי להעניק לנשים הפלשתיניות סיוע כספי וטכני‬ ‫ליצירת פרויקטים שיענו לצורכיהן‪ ,‬במיוחד בתקופות מעבר‪.‬‬

‫לשים מכשולים בפני רשויות הבריאות הפלשתיניות במילוי‬ ‫אחריותן המלאה למען העם הפלשתיני‪ ,‬כולל במזרח‬ ‫ירושלים הכבושה‪ ,‬ולהסיר את הסגר המוטל על השטחים‬ ‫הפלשתינים ולשחרר את הכספים שמגיעים לרשות‬ ‫הפלשתינית‪ .‬ההחלטה מאיצה במדינות החברות‪ ,‬בארגונים‬ ‫בין‪-‬ממשלתיים ולא‪-‬ממשלתיים ואזוריים לספק סיוע מהיר‬ ‫ונדיב לפיתוח מערך הבריאות עבור העם הפלשתיני‪.‬‬

‫‪Res / 2002 / 25‬‬

‫‪451‬‬


‫‪25.7.02‬‬

‫‪Res / 2002 / 31‬‬

‫החלטת המועצה הכלכלית‪-‬חברתית ‪ ECOSOC‬המדגישה‬ ‫את הצורך לשמר את השלמות הטריטוריאלית של כל‬ ‫השטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬ולהבטיח בו את חופש התנועה‬ ‫של אנשים וסחורות‪ ,‬כולל הסרת ההגבלות ליוצאים‬ ‫ולנכנסים אליו מרחבי העולם‪ ,‬וגם הגבלות הכניסה והיציאה‬ ‫ממזרח ירושלים‪ .‬ההחלטה מדגישה את החשיבות החיונית‬ ‫לפיתוח הכלכלי והחברתי של העם הפלשתיני‪ ,‬לבניית‬ ‫והפעלת שדה התעופה והנמל הימי בעזה‪ ,‬והמעבר הבטוח‪.‬‬ ‫ההחלטה מביעה דאגה עמוקה מהמשך האירועים‬ ‫הטראגיים והאלימים שכתוצאה מהם מתים ונפצעים רבים‪,‬‬ ‫וקוראת לישראל להפסיק את צעדיה נגד העם הפלשתיני‪,‬‬ ‫בייחוד את הטלת הסגר ואת בידוד הערים הפלשתיניות ואת‬ ‫הריסת הבתים‪ ,‬כולל ירושלים; מאשרת מחדש את הזכות‬ ‫הבלתי ניתנת לערעור של העם הפלשתיני ושל האוכלוסייה‬ ‫הערבית בגולן הסורי הכבוש למשאביהם הטבעיים‬ ‫והכלכליים‪ ,‬וקוראת לישראל לא לנצל‪ ,‬לא לסכן או לגרום‬ ‫לאובדן או להרקה של משאבים אלה‪ .‬ההחלטה מאיצה‬ ‫במדינות החברות לעודד השקעות זרות פרטיות בשטח‬ ‫הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬בתשתית‪ ,‬בפרויקטים‬ ‫היוצרים מקומות עבודה ובפיתוח חברתי‪ ,‬במטרה להקל על‬ ‫מצוקת העם הפלשתיני ולשפר את תנאי החיים שלו‪.‬‬

‫‪30.7.02‬‬

‫)‪S / Res / 1428 (2002‬‬

‫החלטת מועצת הביטחון המאריכה את מנדט כוחות ‪UNIFIL‬‬

‫‪5.8.02‬‬

‫‪A / Res / Es-10 / 11‬‬

‫החלטת מושב החירום המיוחד של העצרת הכללית‬ ‫הדורשת את ההפסקה המידית של הפעולות הצבאיות‪ ,‬וכל‬ ‫פעילות שיש בה אלימות‪ ,‬טרור‪ ,‬התגרות‪ ,‬הסתה והרס;‬ ‫ודורשת נסיגה מידית של כוחות צה"ל ממרכזי הערים‬ ‫הפלשתיניות‪ ,‬עד למצב שלפני ספטמבר ‪ .2000‬ההחלטה‬ ‫מדגישה את הצורך בהבטחת הגנתם של אזרחים וכיבוד‬ ‫החוק הומניטרי הבינלאומי‪ ,‬ובמיוחד את נגישותם של‬ ‫ארגונים רפואיים והומניטריים לאוכלוסייה הפלשתינית‬ ‫האזרחית‪ ,‬בכל עת‪.‬‬

‫‪20.9.02‬‬

‫‪GC (46) / Res / 19‬‬

‫החלטת וועידת הסוכנות הבין‪-‬לאומית לאנרגיה אטומית ‪-‬‬ ‫‪ - (International Atomic Energy Agency) IAEA‬המכירה‬ ‫בחשיבות של אי‪-‬הפצת נשק גרעיני‪ ,‬גלובלית ואזורית‪,‬‬ ‫וקוראת לכל המדינות במזרח התיכון לשתף את מלוא‬ ‫הפעולה עם מנכ"ל הסוכנות‪ ,‬כולל בצעדים בוני אמון ובקרה‪,‬‬ ‫במטרה ליצור "אזור חופשי מנשק גרעיני" ‪-‬‬ ‫)‪ (Nuclear-Weapon-Free Zone‬במזרח התיכון‪.‬‬

‫‪20.9.02‬‬

‫‪GC (46) / Des. / 11‬‬

‫הצעת החלטה של וועידת הסוכנות הבין‪-‬לאומית לאנרגיה‬ ‫אטומית ‪ IAEA‬הקוראת לישראל‪ ,‬המדינה היחידה במזרח‬ ‫התיכון שאינה חתומה על האמנה נגד הפצת נשק גרעיני‪,‬‬ ‫להצטרף אליה ללא דיחוי; לא לפתח‪ ,‬לא לייצר‪ ,‬לא לערוך‬ ‫ניסויים‪ ,‬לא לרכוש נשק גרעיני‪ ,‬ולוותר על החזקתו ולהעמיד‬

‫בלבנון בשישה חודשים נוספים‪ ,‬עד ‪.31.1.03‬‬

‫‪452‬‬


‫את כל מתקניה לפיקוח מלא של הסוכנות כצעד בונה אמון‬ ‫בין מדינות האזור לקידום השלום והביטחון הבין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫‪24.9.02‬‬

‫)‪S / Res. / 143(2002‬‬

‫החלטת מועצת הביטחון הדורשת מחדש את ההפסקה‬ ‫המיידית של כל הפעולות האלימות‪ ,‬הטרור‪ ,‬ההסתה‪,‬‬ ‫ההתגרות וההרס באזור‪ ,‬ובמיוחד הרס התשתיות‬ ‫ברמאללה על ידי כוחות צה"ל מאז ספטמבר ‪.2000‬‬ ‫ההחלטה מגנה את פיגועי הטרור נגד אזרחים בישראל‬ ‫ובחברון שאירעו בספטמבר ‪ ;2002‬ומביעה את תמיכתה‬ ‫המלאה במאמצי הקוורטט ובחשיבות היוזמה שהועלתה‬ ‫בפסגת ביירות‪ ,‬וקוראת לישראל ולרש"פ ולכל המדינות‬ ‫באזור לשתף פעולה למטרה זו‪.‬‬

‫‪12.10.02‬‬

‫‪Res. 3.5.1‬‬

‫החלטות הוועד הפועל של ‪UNESCO‬‬ ‫)‪(UN Educational, Scientific and Cultural Organization‬‬

‫‪14.10.02‬‬

‫‪Res. 10.2‬‬

‫החלטות הוועד הפועל של ‪ UNESCO‬המביעות דאגה‬ ‫עמוקה מן המצב הקריטי בשטחים הפלשתינים ומן הפגיעה‬ ‫במערכת החינוך הפלשתינית בעקבות הסגר המוטל עליהם;‬ ‫הקוראות לרשויות הישראליות להבטיח את המעבר הבטוח‬ ‫של ילדים פלשתינים לבתי‪-‬הספר ומביעות תקווה לחידוש‬ ‫שיחות השלום להשגת שלום צודק וכולל‪ ,‬בהתאם להחלטות‬ ‫האו"ם ‪ 242‬ו‪ ,338 -‬אליהן מצטרף הארגון‪.‬‬

‫‪22.11.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 55‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאיצה בכל הצדדים הנוגעים‬ ‫ישירות בדבר לנקוט צעדים פרקטיים דחופים ליישום‬ ‫ההצעה להקים "אזור חופשי מנשק גרעיני" במזרח התיכון‪,‬‬ ‫בהתאם להחלטות הרלוונטיות של העצרת הכללית‪.‬‬ ‫וכאמצעי לקידום מטרה זו‪ ,‬העצרת הכללית מזמינה את‬ ‫המדינות הנוגעות בדבר להצטרף לאמנה למניעת הפצת‬ ‫נשק גרעיני )‪ ;(NPT‬וקוראת לכל מדינות האזור שטרם עשו‬ ‫זאת‪ ,‬להסכים להעמיד את כל פעולותיהן הגרעיניות תחת‬ ‫פיקוח הסוכנות הבין‪-‬לאומית לאנרגיה אטומית‪.‬‬

‫המאזכרות את ההחלטות הקודמות לשמירה על נכסי‬ ‫התרבות ועל המורשת התרבותיית העולמית של ירושלים‬ ‫ועל אופייה התרבותיי‪ ,‬ההיסטורי והדמוגראפי של עיר‬ ‫הקודש; המביעות דאגה מן הצעדים הממשיכים למנוע את‬ ‫גישתם החופשית של פלשתינים לירושלים ומגנות את‬ ‫השימוש המופרז בכוח ואת מעשי האלימות שפרצו ב‪28-‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2000‬על הר הבית‪ .‬ההחלטות מצרות על כך‬ ‫שהרשויות הישראליות ממשיכות להכשיל את שיגור‬ ‫המומחה מטעם הארגון לבדיקת מצב המורשת התרבותיית‬ ‫של ירושלים ודורשות מהן ליישם את ההחלטות הרלוונטיות‬ ‫של הארגון הקשורות לירושלים‪.‬‬

‫‪453‬‬


‫‪22.11.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 97‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המציינת כי ישראל נותרה המדינה‬ ‫היחידה שלא הצטרפה לאמנה לאי‪-‬הפצת נשק גרעיני;‬ ‫וקוראת לה להצטרף לאמנה ללא דיחוי נוסף‪ ,‬ולא לפתח‪,‬‬ ‫לא לייצר‪ ,‬לא לבצע ניסויים‪ ,‬לא לרכוש נשק גרעיני ולוותר‬ ‫על החזקת נשק גרעיני‪ ,‬ולהעמיד את כל מתקניה הגרעיניים‬ ‫תחת פיקוח מלא של הסוכנות הבין‪-‬לאומית לאנרגיה‬ ‫אטומית ‪ - IAEA -‬כצעד בונה אמון חשוב בין כל מדינות‬ ‫האזור לחיזוק השלום והביטחון‪.‬‬

‫‪22.11.02‬‬

‫‪A / Res / 57 /99‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש שיש קשר הדוק‬ ‫בין הביטחון באגן הים התיכון ובין ביטחון אירופה‪ ,‬והשלום‬ ‫והביטחון הבין‪-‬לאומי; מביעה את סיפוקה מהמאמצים‬ ‫המתמידים של ארצות אגן הים התיכון לתרום באופן פעיל‬ ‫לחיסול כל הסיבות למתיחות באזור ולקידום פתרונות‬ ‫צודקים ויציבים לבעיות המתמידות של האזור‪ ,‬בדרכי שלום‪.‬‬ ‫ההחלטה קוראת לכל מדינות אזור הים התיכון שטרם עשו‬ ‫זאת לקדם את פירוק הנשק ואי‪-‬הפצתו‪ ,‬וכך ליצור את‬ ‫התנאים הדרושים לחיזוק השלום ושיתוף הפעולה באזור‪.‬‬

‫‪3.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 107‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המביעה את הערכתה לוועדה‬ ‫להכרה בזכויות הבלתי ניתנות לערעור של העם הפלשתיני‬ ‫על מאמציה בביצוע המשימות שהוטלו עליה על ידי העצרת‬ ‫הכללית; המאשרת את מסקנותיה והמלצותיה בדוח שלה;‬ ‫המבקשת מן הוועדה להמשיך ולבחון את המצב הנוגע‬ ‫לשאלת פלשתינה‪ ,‬לדווח ולהגיש הצעות לעצרת הכללית או‬ ‫למועצת הביטחון‪ ,‬כנדרש‪.‬‬

‫‪3.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 108‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המבקשת ממזכ"ל האו"ם להעניק‬ ‫את המשאבים הדרושים למחלקה לזכויות הפלשתיניות‪ ,‬כדי‬ ‫שזו תמשיך בפעילותה; וקוראת לכל הממשלות והארגונים‬ ‫להרחיב את שיתוף הפעולה שלהם עם המחלקה לשם‬ ‫ביצוע משימותיהן‪.‬‬

‫‪3.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 109‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המביעה הערכה לפעולת המחלקה‬ ‫לאינפורמציה בשאלת פלשתינה‪ ,‬ומבקשת ממנה להמשיך‬ ‫בתכנית ההסברה המיוחדת שלה לשנים ‪ 2003‬ו‪.2004 -‬‬

‫‪3.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 110‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש את הצורך‬ ‫בהשגת הסדר שלום לשאלת פלשתינה‪ ,‬לב הסכסוך‬ ‫הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬על כל היבטיו; המביעה את תמיכתה‬ ‫המלאה בתהליך השלום הנמשך‪ ,‬ומדגישה את הצורך‬ ‫במחויבות לעיקרון "שטחים תמורת שלום" וליישום החלטות‬ ‫מועצת הביטחון ‪ (1967) 242‬ו‪ (1973) 338 -‬המהוות את‬ ‫הבסיס לתהליך השלום במזרח התיכון‪ .‬ההחלטה מדגישה‬ ‫את הצורך במימוש הזכויות הבלתי ניתנות לערעור של העם‬ ‫הפלשתיני ובראשן הזכות להגדרה עצמית; הצורך בנסיגת‬ ‫ישראל מהשטח הפלשתיני הכבוש מאז ‪ ,1967‬ובפתרון‬ ‫בעיית הפליטים הפלשתינים בהתאם להחלטת האו"ם ‪194‬‬ ‫)‪(III‬מ‪.11.12.1948 -‬‬

‫‪454‬‬


‫‪3.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 111‬‬

‫החלטת העצרת הכללית הקובעת שהחלטת ישראל להחיל‬ ‫את חוקיה‪ ,‬סמכותה השיפוטית והאדמיניסטרציה שלה על‬ ‫ירושלים ‪ -‬עיר הקודש ‪ -‬הינה בלתי חוקית‪ ,‬ועל כן‪ ,‬היא‬ ‫בטלה ומבוטלת וחסרת כל תוקף‪ .‬ההחלטה מביעה צער על‬ ‫כך שמדינות מסוימות העבירו את נציגויותיהן הדיפלומטיות‬ ‫לירושלים‪ ,‬תוך הפרת החלטת מועצת הביטחון ‪478‬‬ ‫)‪ ,(1980‬ומסרבות לציית להוראות החלטה זו; וקוראת פעם‬ ‫נוספת לאותן מדינות לפעול לפי החלטות האו"ם‬ ‫הרלוונטיות‪ ,‬בהתאם למגילת האו"ם‪.‬‬

‫‪3.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 /112‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המצהירה שישראל נכשלה עד כה‬ ‫במילוי אחר החלטת מועצת הביטחון ‪ (1981) 497‬ובה‬ ‫נקבע שהחלטת ישראל להחיל את חוקיה‪ ,‬סמכותה‬ ‫השיפוטית והאדמיניסטרציה שלה על הגולן הסורי הכבוש‬ ‫בטלה ומבוטלת וחסרת כל תוקף; וקוראת לישראל לבטל‬ ‫אותה‪ .‬ההחלטה הנוכחית קובעת‪ ,‬פעם נוספת‪ ,‬שהכיבוש‬ ‫הנמשך של הגולן הסורי וסיפוחו בפועל מהווים אבן נגף‬ ‫בדרך להשגת שלום צודק‪ ,‬כולל ובר‪-‬קיימא באזור; וקוראת‬ ‫לישראל לחדש את השיחות במסלולים הסורי והלבנוני‪,‬‬ ‫לכבד את ההתחייבויות ואת ההסכמות שהושגו במהלך‬ ‫השיחות הקודמות‪ ,‬ולסגת מכל שטחי הגולן הסורי הכבוש‬ ‫לקווי ‪ ,4.6.1967‬תוך ביצוע ההחלטות הרלוונטיות של‬ ‫מועצת הביטחון‪.‬‬

‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 118‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המשבחת את העבודה למימון‬ ‫פעולות ‪ UNRWA‬למען פליטי פלשתינה במזרח הקרוב;‬ ‫המאשרת את דוח קבוצת העבודה‪ ,‬ומבקשת ממנה להמשיך‬ ‫במאמציה למימון הסוכנות‪.‬‬

‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 119‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש את זכות‬ ‫העקורים‪ ,‬כתוצאה ממלחמת יוני ‪ 1967‬ומעשי האיבה‬ ‫שבעקבותיה‪ ,‬לחזור לבתיהם או למקומות מגוריהם‬ ‫בשטחים שנכבשו על ידי ישראל מאז ‪ .1967‬העצרת פונה‬ ‫נמרצות לכל הממשלות ולארגונים וליחידים לתרום בצורה‬ ‫נדיבה לסוכנות הסעד והתעסוקה‪.‬‬

‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 120‬‬

‫החלטת העצרת הכללית הקוראת לכל המדינות‪ ,‬לסוכנויות‬ ‫המיוחדות ולאוניברסיטת האו"ם לתרום בנדיבות‬ ‫לאוניברסיטאות הפלשתיניות בשטח הפלשתיני הכבוש על‬ ‫ידי ישראל מאז ‪ ;1967‬כולל‪ ,‬להקים בבוא הזמן‪ ,‬את‬ ‫אוניברסיטת "אל‪-‬קודס" המוצעת בירושלים לפליטים‬ ‫הפלשתינים; וקוראת לכל המדינות‪ ,‬לסוכנויות המיוחדות‬ ‫ולגופים הבין‪-‬לאומיים לתרום להקמת מרכזים להכשרה‬ ‫מקצועית עבור פליטי פלשתינה‪.‬‬

‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57/121‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המביעה את דאגתה העמוקה מן‬ ‫הסבל ההולך וגובר של הפליטים הפלשתינים‪ ,‬כולל אובדן‬ ‫חיי אדם ופציעתם‪ ,‬במהלך האירועים הטראגיים האחרונים‬ ‫בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬וממדיניות הסגר‬ ‫והגבלת התנועה של אנשים וסחורות בשטח הפלשתיני‬

‫‪455‬‬


‫הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬שפגעו במצב החברתי והכלכלי של‬ ‫הפליטים‪ .‬ההחלטה מביעה את הערכתה לנציב הכללי של‬ ‫‪ UNRWA‬למען פליטי פלשתינה במזרח הקרוב‪ ,‬כמו גם לכל‬ ‫צוות הסוכנות‪ ,‬על מאמציהם הבלתי נלאים ועל עבודתם‬ ‫החשובה; מברכת על השלמת ההעברה של מטה הסוכנות‬ ‫לעזה ועל חתימת הסכם המטה בין הסוכנות לבין הרשות‬ ‫הפלשתינית; ומודה על הסיוע של הממשלה המארחת‬ ‫ותמיכת אש"ף לסוכנות במילוי חובותיה‪ .‬ההחלטה קוראת‬ ‫לישראל להכיר ביישום דה‪-‬יורה של אמנת ג'נבה להגנה על‬ ‫אזרחים בעתות מלחמה‪ ,‬ולנהוג בהקפדה על פי כלליה‪,‬‬ ‫ולמלא אחר סעיפים ‪ 104 ,100‬ו‪ 105-‬של מגילת האו"ם‪,‬‬ ‫באשר לביטחון עובדי הסוכנות‪ ,‬הגנת מוסדותיה ואבטחת‬ ‫מתקניה בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬לחדול‬ ‫ממניעת תנועתם של צוותים‪ ,‬כלי תחבורה ואספקה של‬ ‫הסוכנות; וקוראת לממשלת ישראל לפצות את הסוכנות על‬ ‫נזק שנגרם לרכושה ולמתקניה כתוצאה מפעולות ישראל‪.‬‬ ‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 122‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש שלפליטים‬ ‫הערבים הפלשתינים הזכות לרכושם ולהכנסות ממנו‪,‬‬ ‫וקוראת למזכ"ל לנקוט בכל הצעדים המתאימים להגנה על‬ ‫רכוש ערבי‪ ,‬נכסים וזכויות רכוש בישראל‪.‬‬

‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 123‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המדגישה את הצורך בחיזוק‬ ‫מערכת החינוך בשטח הפלשתיני הכבוש על ידי ישראל מאז‬ ‫‪ 5‬ביוני ‪ ,1967‬כולל ירושלים‪ ,‬ובמיוחד את הצורך בהקמת‬ ‫אוניברסיטת "אל קודס" המוצעת‪ .‬ההחלטה מבקשת‬ ‫מהמזכ"ל להמשיך ולנקוט בכל הצעדים הדרושים להקמת‬ ‫האוניברסיטה בהתאם להחלטת העצרת הכללית ‪35/13 B‬‬ ‫מ‪ ; 3.11.1980 -‬וקוראת מחדש לישראל לשתף פעולה‬ ‫ליישום החלטה זו ולסלק את המכשולים שהציבה בדרך‬ ‫להקמת אוניברסיטת "אל‪-‬קודס" בירושלים‪.‬‬

‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 124‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המביעה דאגה עמוקה מן‬ ‫האירועים הטראגיים האחרונים מאז ‪ 28‬בספטמבר ‪,2000‬‬ ‫כולל השימוש המופרז בכוח על ידי הכוחות הישראלים כנגד‬ ‫אזרחים פלשתינים‪ ,‬שכתוצאה מהם מתו ונפצעו רבים‬ ‫מתוכם‪ .‬ההחלטה משבחת את הוועדה המיוחדת לחקירת‬ ‫מעשי ישראל הפוגעים בזכויות האדם של העם הפלשתיני‬ ‫ושל ערבים אחרים בשטחים הכבושים מאז ‪ ,1967‬על‬ ‫מאמציה בביצוע המשימות שהוטלו עליה על‪-‬ידי העצרת‬ ‫הכללית‪ ,‬ועל הגינותה; ודורשת שישראל תשתף פעולה עם‬ ‫הוועדה המיוחדת ביישום המנדט שלה‪ .‬ההחלטה מביעה‬ ‫צער על המדיניות ופעולות ישראל שמפרות את זכויות‬ ‫האדם של העם הפלשתיני ושל ערבים אחרים בשטחים‬ ‫הכבושים‪ ,‬כפי שמשתקף בדוחות הוועדה המיוחדת; מביעה‬ ‫דאגה נוכח הידרדרות המצב בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל‬ ‫ירושלים‪ ,‬כתוצאה מצעדיה של ישראל‪ ,‬ומבקשת מהוועדה‬ ‫המיוחדת להמשיך ולחקור את מדיניות ישראל ואי‪-‬מילויה‬ ‫אחר כללי אמנת ג'נבה להגנה על אזרחים בעתות מלחמה‪.‬‬

‫‪456‬‬


‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 125‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש שאמנת ג'נבה‬ ‫להגנה על אזרחים בעתות מלחמה )‪ (12.8.49‬חלה על‬ ‫השטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬ועל שטחים ערבים‬ ‫אחרים הכבושים על‪-‬ידי ישראל מאז ‪ ;1967‬הדורשת להכיר‬ ‫בתחולתה דה‪-‬יורה בשטח הפלשתיני הכבוש וליישמה‬ ‫בהקפדה‪ ,‬וחוזרת על הצורך ליישם מיד את ההמלצות‬ ‫הכלולות בהחלטות הקודמות שנתקבלו בנושא במטרה‬ ‫להבטיח את כיבוד תנאי האמנה‪.‬‬

‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 126‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש שההתנחלויות‬ ‫הישראליות בשטח הפלשתיני‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬ובגולן הסורי‬ ‫הכבוש‪ ,‬הן בלתי חוקיות ומהוות מכשול לשלום ולפיתוח‬ ‫כלכלי וחברתי והפרה של החוקים ההומניטריים הבין‪-‬‬ ‫לאומיים‪ ,‬החלטות האו"ם הרלוונטיות וההסכמים שנחתמו‬ ‫על ידי שני הצדדים‪ .‬ההחלטה קוראת להפסקת הבנייה‬ ‫הנמשכת של ההתנחלות בג'בל‪-‬אבו‪-‬גניים )הר חומה(‪ ,‬ושל‬ ‫כל פעולות ההתנחלות הישראליות בשטח הפלשתיני‬ ‫הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬ובגולן הסורי הכבוש‪ ,‬וחוזרת על‬ ‫קריאתה להימנע ממעשי אלימות על‪-‬ידי מתנחלים ישראלים‪,‬‬ ‫במיוחד לאור ההתפתחויות האחרונות‪.‬‬

‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 127‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המביעה דאגה עמוקה מן‬ ‫האירועים הטראגיים שאירעו מאז ‪ 28‬בספטמבר ‪2000‬‬ ‫והובילו למספר רב של מתים ופצועים‪ ,‬בעיקר אזרחים‬ ‫פלשתינים‪ ,‬ודוחקת בכל הצדדים הנוגעים בדבר ליישמן ללא‬ ‫דיחוי‪ .‬ההחלטה מגנה את האירועים האחרונים שהתרחשו‬ ‫במחנה הפליטים בג'נין‪ ,‬כולל אבדן חיי אדם‪ ,‬פגיעה‪ ,‬הרס‬ ‫וגירוש‪ ,‬שנכפו על האזרחים שבו‪ .‬ההחלטה מגנה מעשי‬ ‫אלימות ובמיוחד את השימוש המופרז בכוח נגד אזרחים‬ ‫פלשתינים‪ ,‬וקובעת שכל הצעדים והפעולות שננקטו על‪-‬ידי‬ ‫ישראל בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים ‪ -‬תוך הפרת‬ ‫הכללים הרלוונטיים שבאמנת ג'נבה להגנה על אזרחים‬ ‫בעתות מלחמה )‪ ,(12.8.49‬ובניגוד להחלטות הרלוונטיות‬ ‫של מועצת הביטחון ‪ -‬הינם בלתי חוקיים וחסרים כל תוקף‬ ‫ויש להפסיקם מיד‪ .‬ההחלטה מדגישה את הצורך לשמר את‬ ‫השלמות הטריטוריאלית של כל השטח הפלשתיני הכבוש‪,‬‬ ‫ולהבטיח את חופש התנועה של אנשים וסחורות בתוך‬ ‫השטח הפלשתיני‪ ,‬כולל הסרת ההגבלות על התנועה אל‬ ‫תוך מזרח ירושלים וממנה‪ ,‬ואת חופש התנועה אל העולם‬ ‫החיצוני וממנו; וקוראת לישראל לזרז‪ ,‬על‪-‬פי ההסכמים‬ ‫שהושגו‪ ,‬את שחרור כל הפלשתינים הנותרים שנעצרו או‬ ‫נאסרו על‪-‬ידה באופן שרירותי‪.‬‬

‫‪11.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 128‬‬

‫החלטת העצרת הכללית הקוראת לישראל למלא אחר‬ ‫ההחלטות הרלוונטיות לגולן הסורי הכבוש‪ ,‬ובמיוחד החלטת‬ ‫מועבי"ט ‪ (1981) 497‬הקוראת לישראל להימנע מלשנות‬ ‫את האופי הפיזי‪ ,‬ההרכב הדמוגרפי‪ ,‬המבנה הסטרוקטורלי‬ ‫והמעמד החוקי של הגולן הסורי הכבוש‪ ,‬ובמיוחד להימנע‬ ‫מהקמת ההתנחלויות; ולחדול מאילוץ האזרחים הסורים‬ ‫בגולן הסורי הכבוש לקבל אזרחות ישראלית ותעודות זהות‬

‫‪457‬‬


‫ישראליות‪ ,‬ונקיטת צעדים נגד תושבי הגולן הסורי הכבוש‪.‬‬ ‫החלטת העצרת הכללית המביעה דאגה עמוקה מן‬ ‫ההתדרדרות בתנאי החיים של בני העם הפלשתיני בשטחים‬ ‫הכבושים ומן הצורך הדחוף לשפר את התשתית הכלכלית‬ ‫והחברתית בשטחים הכבושים‪ .‬ההחלטה מאיצה במדינות‬ ‫החברות‪ ,‬במוסדות פיננסיים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬במערכת האו"ם‪,‬‬ ‫בארגונים בין‪-‬ממשלתיים ולא‪-‬ממשלתיים‪ ,‬ובארגונים‬ ‫אזוריים ובין‪-‬אזוריים להעניק במהירות ובנדיבות האפשרית‬ ‫סיוע כלכלי וחברתי לעם הפלשתיני‪ ,‬תוך שיתוף פעולה‬ ‫הדוק עם אש"ף ובאמצעות מוסדות פלשתיניים רשמיים‪.‬‬

‫‪16.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 147‬‬

‫‪17.12.02‬‬

‫)‪ S / Res / 1451 (2002‬החלטת מועצת הביטחון המאריכה את מנדט משקיפי‬ ‫האו"ם ‪ UNDOF‬בשישה חודשים נוספים‪ ,‬עד ‪.30.6.03‬‬

‫‪18.12.02‬‬

‫‪A / Res. / 57 / 188‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המדגישה הצורך הדחוף במתן‬ ‫סיוע לילדים פלשתינים על מנת שיחיו חיים חופשיים הרחק‬ ‫מן הכיבוש הזר‪ ,‬ההרס והפחד ששורר בקרבם‪ .‬ההחלטה‬ ‫דורשת מישראל שתכבד את ההחלטות הרלבנטיות‬ ‫שנתקבלו באמנה לזכויות הילד ובאמנת ג'נבה להגנת‬ ‫אזרחים בעתיות מלחמה )‪ ;(12.8.49‬וקוראת לקהילייה‬ ‫הבינלאומית לספק בדחיפות את הסיוע והשירותים‬ ‫הדרושים להקלה במשבר ההומניטרי הפוקד ילדים‬ ‫פלשתינים ומשפחותיהם‪.‬‬

‫‪18.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 198‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש את זכות העם‬ ‫הפלשתיני להגדרה עצמית‪ ,‬כולל את זכותם למדינה;‬ ‫המביעה את התקווה שהעם יממש בקרוב את זכותו‬ ‫להגדרה עצמית בתהליך השלום הנוכחי; המאיצה בכל‬ ‫המדינות‪ ,‬הסוכנויות המיוחדות‪ ,‬והארגונים של מערכת‬ ‫האו"ם להמשיך לתמוך ולסייע לעם הפלשתיני במאבק‬ ‫להגדרה עצמית‪.‬‬

‫‪19.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 27‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המגנה בחריפות את כל הפעולות‬ ‫ושיטות הטרור ומגדירה אותן כמעשים פליליים בלתי‬ ‫מוצדקים‪ ,‬בכל מקום ועל‪-‬ידי כל מבצע שהוא‪ .‬ההחלטה‬ ‫קוראת לכל המדינות להנהיג את החקיקה המקומית‬ ‫הדרושה למלחמה בטרור‪ ,‬בהתאם למגילת האו"ם‪ ,‬החוק‬ ‫הבין‪-‬לאומי והאמנות הבין‪-‬לאומיות ולהימנע מלממן‪ ,‬לעודד‪,‬‬ ‫לספק אמצעים או לתמוך בפעולות טרור‪.‬‬

‫‪20.12.02‬‬

‫‪A / Res / 57 / 269‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש את הזכויות‬ ‫המושרשות של העם הפלשתיני ושל האוכלוסייה בגולן‬ ‫הסורי הכבוש על משאבי הטבע שלהם‪ ,‬כולל אדמה ומים;‬ ‫הקוראת לישראל לא לנצל‪ ,‬לא לגרום לאובדן‪ ,‬הרקה או‬ ‫סיכון משאביהם הטבעיים בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל‬ ‫ירושלים‪ ,‬ובגולן הסורי הכבוש‪ .‬ההחלטה מכירה בזכות העם‬ ‫הפלשתיני לדרוש פיצויים‪ ,‬ומביעה את תקוותה שנושא זה‬ ‫יידון במסגרת המשא‪-‬ומתן בין ישראל והפלשתינים על‬ ‫הסדר הקבע‪.‬‬

‫‪458‬‬


‫מפתח השמות והעניינים‬ ‫איסטנבול‪411 ,‬‬ ‫איסלנד‪408 ,399 ,22 ,‬‬ ‫איציק דליה‪397 ,‬‬ ‫איראן‪415 ,413 ,410 ,‬‬ ‫אירופה‪,112 ,111 ,50 ,24 ,22 ,16 ,7 ,‬‬ ‫‪,365 ,361 ,246 ,234 ,204 ,165‬‬ ‫‪454 ,442 ,433 ,426 ,416 ,412‬‬ ‫אירלנד‪435 ,399 ,‬‬ ‫איתן מיכאל‪397 ,‬‬ ‫אלבניה‪442 ,408 ,399 ,‬‬ ‫אלון בנימין‪397 ,‬‬ ‫אלימות‪,317 ,160 ,159 ,48 ,44 ,12 ,‬‬ ‫‪457 ,452 ,449 ,424 ,354 ,328‬‬ ‫אלכסנדריה‪411 ,‬‬ ‫אלסאנע טלב‪397 ,‬‬ ‫אמנת ג'נבה‪456 ,455 ,451 ,450 ,449 ,‬‬ ‫אמריקה‪,205 ,184 ,181 ,158 ,48 ,‬‬ ‫‪443‬‬ ‫אנגולה‪445 ,409 ,400 ,‬‬ ‫אנדורה‪408 ,400 ,‬‬ ‫אנטיגואה וברבודה‪408 ,400 ,‬‬ ‫אנטישמיות‪111 ,110 ,‬‬ ‫אסטוניה‪442 ,408 ,400 ,‬‬ ‫אסיה‪444 ,‬‬ ‫אפי אושעיה‪,413 ,397 ,329 ,268 ,‬‬ ‫‪,422 ,420 ,419 ,417 ,416 ,415‬‬ ‫‪425 ,424‬‬ ‫אפליה‪229 ,‬‬ ‫אפריקה‪,413 ,409 ,401 ,395 ,23 ,19 ,‬‬ ‫‪446 ,445‬‬ ‫אקוואדור‪443 ,400 ,‬‬ ‫ארגנטינה‪443 ,437 ,400 ,‬‬ ‫אריתריאה‪445 ,400 ,‬‬ ‫ארמניה‪442 ,408 ,400 ,‬‬ ‫ארנס משה‪397 ,‬‬ ‫ארץ ישראל‪278 ,‬‬ ‫אש‪458 ,455 ,205 ,‬‬ ‫אתיופיה‪445 ,409 ,408 ,400 ,‬‬

‫א‬ ‫אבטלה‪363 ,362 ,311 ,228 ,‬‬ ‫אביטל קולט‪397 ,‬‬ ‫אבן עוזי‪397 ,‬‬ ‫אדלשטיין יולי‪-‬יואל‪397 ,‬‬ ‫או‪394 ,161 ,13 ,‬‬ ‫אוגנדה‪445 ,408 ,399 ,‬‬ ‫אוזבקיסטאן‪442 ,408 ,399 ,‬‬ ‫אוטונומיה‪289 ,226 ,‬‬ ‫אוניברסיטת‪456 ,455 ,‬‬ ‫אוסטריה‪437 ,428 ,426 ,409 ,399 ,‬‬ ‫אוסטרליה‪437 ,411 ,409 ,408 ,399 ,‬‬ ‫אופוזיציה‪,314 ,294 ,211 ,186 ,164 ,‬‬ ‫‪333‬‬ ‫אוקיאנייה‪444 ,‬‬ ‫אוקראינה‪442 ,437 ,409 ,399 ,‬‬ ‫אורוגוואי‪399 ,‬‬ ‫אורי אריאל‪,414 ,397 ,268 ,206 ,201 ,‬‬ ‫‪,421 ,420 ,419 ,418 ,417 ,415‬‬ ‫‪424‬‬ ‫אורלב זבולון‪397 ,‬‬ ‫אושוויץ‪414 ,365 ,83 ,‬‬ ‫אושעיה‪,415 ,413 ,397 ,329 ,268 ,‬‬ ‫‪,424 ,422 ,420 ,419 ,417 ,416‬‬ ‫‪425‬‬ ‫אזולאי דוד‪397 ,‬‬ ‫אטלנטה‪411 ,‬‬ ‫אי‪-‬אמון‪,40 ,34 ,12 ,11 ,10 ,9 ,8 ,7 ,‬‬ ‫‪,97 ,96 ,92 ,86 ,69 ,66 ,49 ,48 ,44‬‬ ‫‪,181 ,176 ,174 ,155 ,154 ,151‬‬ ‫‪,192 ,191 ,187 ,186 ,185 ,184‬‬ ‫‪,230 ,227 ,214 ,212 ,211 ,195‬‬ ‫‪,246 ,240 ,239 ,236 ,232 ,231‬‬ ‫‪,328 ,325 ,323 ,322 ,317 ,247‬‬ ‫‪,418 ,417 ,416 ,415 ,413 ,333‬‬ ‫‪424 ,423 ,422 ,421 ,420 ,419‬‬ ‫איוב‪,417 ,413 ,412 ,398 ,115 ,91 ,‬‬ ‫‪420‬‬ ‫איטליה‪437 ,409 ,408 ,399 ,‬‬ ‫איי מרשל‪444 ,408 ,399 ,‬‬ ‫איי סיישל‪445 ,408 ,399 ,‬‬ ‫איי שלמה‪444 ,408 ,399 ,‬‬ ‫איכות הסביבה‪448 ,‬‬ ‫אינדונזיה‪444 ,‬‬

‫ב‬ ‫בוים זאב‪397 ,‬‬ ‫בולגריה‪442 ,438 ,400 ,‬‬ ‫בוליביה‪400 ,‬‬ ‫בוסטון‪411 ,‬‬ ‫בוסניה‪-‬הרצגובינה‪408 ,‬‬ ‫בוצואנה‪445 ,408 ,400 ,‬‬ ‫בוקרשט‪440 ,‬‬

‫‪459‬‬


‫גלעד יהודה‪397 ,‬‬ ‫גמביה‪446 ,408 ,401 ,‬‬ ‫גמליאל אריה‪397 ,‬‬ ‫גפני משה‪397 ,‬‬ ‫גרוזיה‪442 ,408 ,401 ,‬‬ ‫גרמניה‪432 ,417 ,401 ,365 ,22 ,17 ,‬‬ ‫גרנדה‪408 ,401 ,‬‬

‫בורג אברהם‪397 ,‬‬ ‫בורונדי‪445 ,408 ,400 ,‬‬ ‫בורקינה פסו‪408 ,400 ,‬‬ ‫בחירות‪,218 ,192 ,157 ,24 ,12 ,6 ,5 ,‬‬ ‫‪,335 ,334 ,330 ,328 ,292 ,283‬‬ ‫‪424‬‬ ‫ביבי יגאל‪397 ,‬‬ ‫ביטחון‪,116 ,109 ,108 ,107 ,88 ,34 ,‬‬ ‫‪,179 ,177 ,142 ,139 ,126 ,122‬‬ ‫‪,283 ,278 ,263 ,262 ,215 ,197‬‬ ‫‪,337 ,332 ,331 ,315 ,303 ,298‬‬ ‫‪,412 ,355 ,354 ,353 ,341 ,339‬‬ ‫‪454 ,437 ,420‬‬ ‫בית המשפט העליון‪450 ,‬‬ ‫בית לחם‪18 ,17 ,15 ,11 ,‬‬ ‫בלגיה‪408 ,400 ,110 ,109 ,‬‬ ‫בלומנטל נעמי‪397 ,‬‬ ‫בליז‪408 ,401 ,‬‬ ‫בן‪-‬אליעזר בנימין‪397 ,‬‬ ‫בניזרי שלמה‪397 ,‬‬ ‫בנין‪446 ,408 ,401 ,‬‬ ‫בן‪-‬מנחם אלי‪397 ,‬‬ ‫בקעת הירדן‪20 ,‬‬ ‫ברבדוס‪443 ,408 ,401 ,‬‬ ‫ברונפמן רומן‪397 ,‬‬ ‫ברזיל‪443 ,411 ,401 ,‬‬ ‫בריטניה‪401 ,184 ,17 ,‬‬ ‫בריילובסקי ויקטור‪397 ,‬‬ ‫ברית המועצות‪407 ,‬‬ ‫ברכה מוחמד‪397 ,‬‬ ‫ברלין‪365 ,175 ,‬‬ ‫בשארה עזמי‪397 ,‬‬

‫ד‬ ‫דהאמשה עבד‪ -‬אלמאלכ‪397 ,‬‬ ‫דהן נסים‪397 ,‬‬ ‫דומיניקה‪443 ,408 ,401 ,‬‬ ‫דו‪-‬קיום‪236 ,115 ,‬‬ ‫דיין יעל‪397 ,‬‬ ‫דמוקרטיה‪414 ,363 ,260 ,236 ,215 ,‬‬ ‫דנמרק‪401 ,23 ,18 ,‬‬ ‫דרוזים‪141 ,‬‬ ‫דרום אפריקה‪446 ,409 ,401 ,395 ,19 ,‬‬ ‫דרוקמן חיים‪397 ,‬‬

‫ה‬ ‫האיחוד האירופי‪,165 ,24 ,23 ,15 ,13 ,‬‬ ‫‪419 ,414 ,291‬‬ ‫האיטי‪443 ,408 ,402 ,‬‬ ‫הבית הלבן‪334 ,313 ,45 ,‬‬ ‫הדדיות‪206 ,‬‬ ‫הודו‪444 ,438 ,419 ,411 ,402 ,361 ,‬‬ ‫הולנד‪441 ,402 ,‬‬ ‫הונג קונג‪444 ,411 ,‬‬ ‫הונגריה‪442 ,438 ,408 ,402 ,16 ,‬‬ ‫הונדורס‪443 ,408 ,402 ,‬‬ ‫היוסטון‪411 ,‬‬ ‫הים התיכון‪454 ,445 ,179 ,‬‬ ‫הירשזון אברהם‪397 ,‬‬ ‫הכותל המערבי‪139 ,8 ,‬‬ ‫הכנסת‪,34 ,24 ,20 ,13 ,12 ,10 ,6 ,5 ,‬‬ ‫‪,48 ,47 ,46 ,45 ,44 ,40 ,39 ,37 ,35‬‬ ‫‪,87 ,82 ,81 ,80 ,79 ,69 ,68 ,67 ,66‬‬ ‫‪,96 ,95 ,94 ,93 ,92 ,91 ,90 ,89 ,88‬‬ ‫‪,120 ,117 ,116 ,115 ,109 ,105‬‬ ‫‪,151 ,128 ,127 ,126 ,123 ,121‬‬ ‫‪,163 ,162 ,158 ,154 ,153 ,152‬‬ ‫‪,176 ,175 ,174 ,168 ,167 ,164‬‬ ‫‪,182 ,181 ,180 ,179 ,178 ,177‬‬ ‫‪,190 ,188 ,187 ,186 ,184 ,183‬‬ ‫‪,201 ,195 ,194 ,193 ,192 ,191‬‬ ‫‪,212 ,211 ,207 ,206 ,204 ,203‬‬ ‫‪,220 ,219 ,216 ,215 ,214 ,213‬‬ ‫‪,230 ,229 ,228 ,227 ,222 ,221‬‬

‫ג‬ ‫גאבון‪446 ,408 ,401 ,‬‬ ‫גאגולה יצחק‪397 ,‬‬ ‫גאנה‪446 ,408 ,401 ,‬‬ ‫גבעת זאב‪17 ,15 ,‬‬ ‫גואטמלה‪443 ,409 ,408 ,401 ,‬‬ ‫גויאנה‪408 ,401 ,‬‬ ‫גוש קטיף‪17 ,‬‬ ‫גזענות‪,237 ,236 ,227 ,156 ,111 ,‬‬ ‫‪341‬‬ ‫גילאון אילן‪397 ,‬‬ ‫גילה‪340 ,321 ,313 ,221 ,193 ,‬‬ ‫גינאה‪446 ,410 ,408 ,401 ,‬‬ ‫גינאה המשוונית‪408 ,401 ,‬‬ ‫גלאון זהבה‪397 ,‬‬ ‫גלות‪177 ,‬‬

‫‪460‬‬


‫זנדברג‪ ,‬אליעזר‪420 ,‬‬

‫‪,236 ,235 ,234 ,233 ,232 ,231‬‬ ‫‪,242 ,241 ,240 ,239 ,238 ,237‬‬ ‫‪,264 ,263 ,246 ,245 ,244 ,243‬‬ ‫‪,281 ,280 ,270 ,269 ,267 ,265‬‬ ‫‪,290 ,288 ,285 ,284 ,283 ,282‬‬ ‫‪,301 ,298 ,297 ,295 ,293 ,291‬‬ ‫‪,314 ,312 ,311 ,310 ,304 ,303‬‬ ‫‪,321 ,319 ,318 ,317 ,316 ,315‬‬ ‫‪,327 ,326 ,325 ,324 ,323 ,322‬‬ ‫‪,333 ,332 ,331 ,330 ,329 ,328‬‬ ‫‪,339 ,338 ,337 ,336 ,335 ,334‬‬ ‫‪,397 ,363 ,360 ,342 ,341 ,340‬‬ ‫‪,417 ,416 ,415 ,414 ,413 ,412‬‬ ‫‪,423 ,422 ,421 ,420 ,419 ,418‬‬ ‫‪,429 ,428 ,427 ,426 ,425 ,424‬‬ ‫‪,435 ,434 ,433 ,432 ,431 ,430‬‬ ‫‪450 ,436‬‬ ‫הלפרט שמואל‪397 ,‬‬ ‫המזרח התיכון‪,166 ,127 ,125 ,80 ,‬‬ ‫‪,433 ,426 ,422 ,289 ,224 ,202‬‬ ‫‪445 ,434‬‬ ‫הממשלה‪455 ,‬‬ ‫המעבר הבטוח‪453 ,‬‬ ‫הנגבי צחי‪397 ,‬‬ ‫הנדל צבי‪397 ,‬‬ ‫הסדר הקבע‪458 ,‬‬ ‫הסוכנות היהודית‪395 ,208 ,10 ,‬‬ ‫הסתה‪452 ,448 ,425 ,162 ,48 ,‬‬ ‫הפרלמנט האירופי‪433 ,24 ,‬‬ ‫הצלב האדום‪450 ,448 ,24 ,‬‬ ‫הר הבית‪453 ,‬‬ ‫הר הרצל‪8 ,‬‬ ‫התיישבות‪312 ,303 ,227 ,‬‬

‫ח‬ ‫חבר המדינות‪442 ,‬‬ ‫חברון‪297 ,26 ,24 ,20 ,18 ,‬‬ ‫חוגי עופר‪397 ,‬‬ ‫חזן נעמי‪397 ,‬‬ ‫חטיב תאופיק‪397 ,‬‬ ‫חיזבאללה‪,236 ,229 ,178 ,47 ,46 ,‬‬ ‫‪296 ,292‬‬ ‫חיפה‪25 ,21 ,‬‬ ‫חמאס‪,194 ,193 ,175 ,165 ,94 ,46 ,‬‬ ‫‪,287 ,284 ,245 ,229 ,219 ,205‬‬ ‫‪292‬‬ ‫חסידי אומות העולם‪16 ,‬‬

‫ט‬ ‫טובלו‪408 ,402 ,‬‬ ‫טוגו‪446 ,408 ,402 ,‬‬ ‫טונגה‪444 ,408 ,402 ,‬‬ ‫טורונטו‪411 ,‬‬ ‫טיבי אחמד‪397 ,‬‬ ‫טייוואן‪402 ,‬‬ ‫טנזניה‪446 ,408 ,402 ,‬‬ ‫טרינידד וטובגו‪408 ,402 ,‬‬ ‫טריף סאלח‪397 ,‬‬

‫י‬ ‫יהדות‪,326 ,244 ,234 ,203 ,128 ,87 ,‬‬ ‫‪428 ,427 ,398 ,397 ,365‬‬ ‫יהודה‪,83 ,81 ,26 ,25 ,18 ,17 ,12 ,‬‬ ‫‪,206 ,202 ,201 ,90 ,87 ,86 ,85 ,84‬‬ ‫‪,269 ,267 ,265 ,264 ,245 ,225‬‬ ‫‪,348 ,320 ,319 ,317 ,313 ,295‬‬ ‫‪427 ,421 ,397 ,393‬‬ ‫יהלום שאול‪397 ,‬‬ ‫יוגוסלביה‪403 ,‬‬ ‫יוון‪409 ,403 ,21 ,‬‬ ‫יוחנן פאולוס ה‪129 ,8 ,II-‬‬ ‫יום העצמאות‪143 ,112 ,8 ,‬‬ ‫יחזקאל אברהם‪397 ,‬‬ ‫יפן‪403 ,22 ,‬‬ ‫ירדן‪,224 ,215 ,166 ,91 ,90 ,79 ,23 ,‬‬ ‫‪446 ,403 ,330 ,313 ,289 ,286‬‬ ‫ירושלים‪,19 ,18 ,17 ,16 ,15 ,6 ,5 ,1 ,‬‬ ‫‪,141 ,119 ,87 ,86 ,25 ,23 ,21 ,20‬‬ ‫‪,324 ,319 ,297 ,278 ,216 ,193‬‬ ‫‪,409 ,396 ,362 ,339 ,330 ,328‬‬

‫ו‬ ‫ואטיקאן‪402 ,‬‬ ‫וילן אבשלום‪397 ,‬‬ ‫וינה‪439 ,437 ,‬‬ ‫ונואטו‪408 ,402 ,‬‬ ‫ונצואלה‪443 ,409 ,408 ,402 ,‬‬ ‫וקנין יצחק‪397 ,‬‬

‫ז‬ ‫זאב נסים‪397 ,‬‬ ‫זימבאבווה‪409 ,408 ,402 ,‬‬ ‫זכויות אדם‪448 ,230 ,‬‬ ‫זכות השיבה‪324 ,‬‬ ‫זמביה‪446 ,408 ,402 ,‬‬ ‫זנדברג אליעזר‪397 ,‬‬

‫‪461‬‬


‫כהן רן‪ ,‬מרצ‪398 ,‬‬ ‫כהן‪ ,‬יצחק‪418 ,‬‬ ‫כנעאן מוחמד‪398 ,‬‬ ‫כץ חיים‪398 ,‬‬ ‫כץ יוסי‪398 ,‬‬ ‫כץ ישראל‪398 ,‬‬

‫‪,440 ,439 ,438 ,437 ,427 ,419‬‬ ‫‪,455 ,453 ,452 ,451 ,449 ,448‬‬ ‫‪458 ,457 ,456‬‬ ‫ישי אליהו‪397 ,‬‬ ‫ישראל‪,15 ,14 ,13 ,12 ,10 ,8 ,6 ,5 ,1 ,‬‬ ‫‪,36 ,35 ,34 ,25 ,24 ,23 ,22 ,21 ,18‬‬ ‫‪,66 ,48 ,47 ,46 ,45 ,44 ,40 ,39 ,37‬‬ ‫‪,85 ,84 ,83 ,82 ,81 ,80 ,79 ,68 ,67‬‬ ‫‪,96 ,95 ,94 ,93 ,92 ,90 ,88 ,87 ,86‬‬ ‫‪,109 ,107 ,106 ,105 ,104 ,103‬‬ ‫‪,116 ,115 ,113 ,112 ,111 ,110‬‬ ‫‪,123 ,122 ,120 ,119 ,118 ,117‬‬ ‫‪,140 ,139 ,136 ,128 ,126 ,125‬‬ ‫‪,152 ,151 ,150 ,143 ,142 ,141‬‬ ‫‪,161 ,160 ,158 ,157 ,154 ,153‬‬ ‫‪,175 ,174 ,167 ,166 ,163 ,162‬‬ ‫‪,181 ,180 ,179 ,178 ,177 ,176‬‬ ‫‪,190 ,188 ,187 ,184 ,183 ,182‬‬ ‫‪,201 ,197 ,194 ,193 ,192 ,191‬‬ ‫‪,212 ,206 ,205 ,204 ,203 ,202‬‬ ‫‪,221 ,220 ,219 ,216 ,215 ,213‬‬ ‫‪,228 ,227 ,225 ,224 ,223 ,222‬‬ ‫‪,235 ,234 ,233 ,232 ,230 ,229‬‬ ‫‪,242 ,241 ,240 ,238 ,237 ,236‬‬ ‫‪,262 ,261 ,260 ,248 ,246 ,245‬‬ ‫‪,269 ,268 ,267 ,266 ,265 ,264‬‬ ‫‪,283 ,282 ,281 ,280 ,278 ,270‬‬ ‫‪,289 ,288 ,287 ,286 ,285 ,284‬‬ ‫‪,298 ,296 ,295 ,293 ,292 ,291‬‬ ‫‪,313 ,312 ,311 ,310 ,303 ,299‬‬ ‫‪,320 ,319 ,317 ,316 ,315 ,314‬‬ ‫‪,327 ,326 ,325 ,324 ,323 ,321‬‬ ‫‪,334 ,332 ,331 ,330 ,329 ,328‬‬ ‫‪,340 ,339 ,338 ,337 ,336 ,335‬‬ ‫‪,360 ,355 ,354 ,353 ,348 ,341‬‬ ‫‪,395 ,394 ,366 ,363 ,362 ,361‬‬ ‫‪,412 ,411 ,410 ,399 ,398 ,397‬‬ ‫‪,422 ,417 ,416 ,415 ,414 ,413‬‬ ‫‪,432 ,431 ,429 ,427 ,425 ,424‬‬ ‫‪,448 ,437 ,436 ,435 ,434 ,433‬‬ ‫‪,456 ,455 ,454 ,451 ,450 ,449‬‬ ‫‪458 ,457‬‬

‫ל‬ ‫לאוס‪444 ,408 ,403 ,‬‬ ‫לבנון‪450 ,‬‬ ‫לבני ציפי‪398 ,‬‬ ‫לבנת לימור‪398 ,‬‬ ‫לוי דוד‪398 ,‬‬ ‫לוס אנג'לס‪411 ,‬‬ ‫לוקסמבורג‪408 ,403 ,‬‬ ‫לטביה‪442 ,439 ,409 ,408 ,403 ,‬‬ ‫ליבריה‪446 ,408 ,403 ,‬‬ ‫ליברמן אביגדור‪398 ,‬‬ ‫ליכטנשטיין‪409 ,403 ,‬‬ ‫ליצמן יעקב‪398 ,‬‬ ‫לנגנטל נחום‪398 ,‬‬ ‫לנדאו עוזי‪398 ,‬‬ ‫לנדבר סופה‪398 ,‬‬ ‫לסוטו‪446 ,409 ,403 ,‬‬ ‫לסרי יחיאל‪398 ,‬‬ ‫לפיד יוסף‪398 ,‬‬

‫מ‬ ‫מאור ענת‪398 ,‬‬ ‫מאוריטניה‪446 ,403 ,‬‬ ‫מאוריציוס‪446 ,409 ,403 ,‬‬ ‫מאלי‪446 ,410 ,‬‬ ‫מגן דוד‪398 ,‬‬ ‫מדגסקר‪446 ,409 ,403 ,‬‬ ‫מדינה יהודית‪,220 ,205 ,204 ,81 ,‬‬ ‫‪,238 ,234 ,233 ,232 ,227 ,221‬‬ ‫‪431 ,429 ,323‬‬ ‫מדינה פלשתינית‪,215 ,205 ,204 ,197 ,‬‬ ‫‪417 ,354 ,220 ,217‬‬ ‫מדינות ערב‪,158 ,140 ,126 ,125 ,‬‬ ‫‪433 ,429 ,287 ,246‬‬ ‫מודיעין‪395 ,354 ,20 ,19 ,15 ,‬‬ ‫מוזמביק‪409 ,403 ,‬‬ ‫מולדובה‪442 ,409 ,403 ,‬‬ ‫מומביי‪411 ,‬‬ ‫מונגוליה‪444 ,409 ,403 ,‬‬ ‫מונטה קרלו‪411 ,‬‬ ‫מונטריאול‪411 ,‬‬ ‫מונקו‪411 ,409 ,403 ,‬‬

‫כ‬ ‫כבל איתן‪397 ,‬‬ ‫כהן אלי‪397 ,‬‬ ‫כהן אליעזר‪397 ,‬‬ ‫כהן אמנון‪397 ,‬‬ ‫כהן יצחק‪397 ,‬‬

‫‪462‬‬


‫נשק‪,178 ,177 ,165 ,119 ,47 ,15 ,‬‬ ‫‪,365 ,330 ,314 ,289 ,219 ,204‬‬ ‫‪454 ,453 ,452‬‬ ‫נשק גרעיני‪454 ,453 ,452 ,314 ,289 ,‬‬ ‫נתניה‪20 ,19 ,‬‬

‫מוסקבה‪440 ,‬‬ ‫מועצת אירופה‪,412 ,50 ,22 ,16 ,7 ,‬‬ ‫‪433 ,426‬‬ ‫מחאמיד האשם‪398 ,‬‬ ‫מיאמי‪411 ,‬‬ ‫מיאנמר‪444 ,403 ,‬‬ ‫מילוא רוני‪398 ,‬‬ ‫מיקרונזיה‪444 ,409 ,404 ,‬‬ ‫מכסיקו‪443 ,408 ,404 ,‬‬ ‫מלאווי‪446 ,409 ,404 ,‬‬ ‫מלול רחמים‪398 ,‬‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪365 ,156 ,‬‬ ‫מלטה‪409 ,404 ,‬‬ ‫מלכיאור מיכאל‪398 ,‬‬ ‫ממשלת אחדות לאומית‪,164 ,127 ,‬‬ ‫‪331 ,187 ,178‬‬ ‫מסאלחה נוואף‪398 ,‬‬ ‫מעלה אדומים‪18 ,17 ,15 ,‬‬ ‫מצרים‪,166 ,126 ,91 ,90 ,79 ,22 ,16 ,‬‬ ‫‪,330 ,289 ,286 ,222 ,217 ,215‬‬ ‫‪446 ,411 ,404 ,342‬‬ ‫מקדוניה‪442 ,409 ,404 ,‬‬ ‫מרוקו‪410 ,166 ,‬‬ ‫מרידור דן‪398 ,‬‬ ‫מרסיי‪411 ,‬‬ ‫משה קצב‪,129 ,111 ,25 ,12 ,11 ,8 ,6 ,‬‬ ‫‪365 ,258 ,143 ,139‬‬ ‫משטרת ישראל‪141 ,‬‬ ‫משמר הגבול‪120 ,21 ,‬‬ ‫משעני מרדכי‪398 ,‬‬ ‫משרד הביטחון‪303 ,160 ,‬‬ ‫משרד החוץ‪,157 ,109 ,12 ,6 ,5 ,2 ,1 ,‬‬ ‫‪441 ,356 ,160‬‬

‫ס‬ ‫סאו טומה ופרינציפה‪409 ,404 ,‬‬ ‫סבן יצחק‪398 ,‬‬ ‫סובלנות‪283 ,110 ,‬‬ ‫סוואזילנד‪447 ,409 ,404 ,‬‬ ‫סויסה אליהו‪398 ,‬‬ ‫סולודקין מרינה‪398 ,‬‬ ‫סופיה‪438 ,‬‬ ‫סוריה‪178 ,80 ,79 ,‬‬ ‫סורינאם‪443 ,409 ,404 ,‬‬ ‫סידני‪411 ,‬‬ ‫סיירה ליאונה‪409 ,405 ,‬‬ ‫סין‪445 ,441 ,411 ,409 ,405 ,361 ,‬‬ ‫סינגפור‪405 ,‬‬ ‫סיני‪337 ,289 ,217 ,195 ,193 ,‬‬ ‫סלובניה‪442 ,409 ,405 ,‬‬ ‫סלובקיה‪432 ,409 ,405 ,‬‬ ‫סמואה‪409 ,405 ,‬‬ ‫סן פאולו‪411 ,‬‬ ‫סן פרנסיסקו‪411 ,‬‬ ‫סנגל‪447 ,409 ,408 ,405 ,‬‬ ‫סנה אפרים‪398 ,‬‬ ‫ספרד‪408 ,405 ,15 ,‬‬ ‫סרי לנקה‪445 ,409 ,405 ,‬‬

‫ע‬ ‫עובדים זרים‪363 ,‬‬ ‫עומאן‪410 ,‬‬ ‫עזה‪,205 ,86 ,83 ,26 ,19 ,18 ,15 ,11 ,‬‬ ‫‪,263 ,262 ,225 ,223 ,222 ,221‬‬ ‫‪,313 ,297 ,295 ,269 ,267 ,265‬‬ ‫‪422‬‬ ‫עזרא גדעון‪398 ,‬‬ ‫עיר הקודש‪455 ,453 ,‬‬ ‫עיראק‪415 ,‬‬ ‫עליה‪456 ,454 ,‬‬ ‫עמנואל‪16 ,‬‬ ‫עפרה‪302 ,18 ,‬‬

‫נ‬ ‫נאורו‪409 ,404 ,‬‬ ‫נאות יהודית‪398 ,‬‬ ‫נהרי משולם‪398 ,‬‬ ‫נודלמן מיכאל‪398 ,‬‬ ‫נוה דני‪398 ,‬‬ ‫נוקד אורית‪398 ,‬‬ ‫נורבגיה‪408 ,404 ,15 ,‬‬ ‫ניגריה‪446 ,408 ,404 ,‬‬ ‫ניו זילנד‪409 ,408 ,‬‬ ‫ניקרגואה‪443 ,409 ,404 ,‬‬ ‫נמיביה‪447 ,409 ,404 ,‬‬ ‫נסיגה‪452 ,330 ,166 ,119 ,95 ,80 ,‬‬ ‫נפאל‪444 ,404 ,‬‬ ‫נצרים‪268 ,223 ,103 ,20 ,19 ,17 ,‬‬

‫פ‬ ‫פאלאו‪445 ,409 ,405 ,‬‬ ‫פולין‪442 ,405 ,‬‬

‫‪463‬‬


‫קירגיסטאן‪443 ,409 ,406 ,‬‬ ‫קיריבטי‪445 ,409 ,406 ,‬‬ ‫קליינר מיכאל‪398 ,‬‬ ‫קמבודיה‪445 ,409 ,407 ,‬‬ ‫קמרון‪447 ,409 ,408 ,407 ,‬‬ ‫קנדה‪439 ,431 ,411 ,407 ,184 ,22 ,‬‬ ‫קניה‪447 ,409 ,408 ,407 ,‬‬ ‫קפריסין‪445 ,439 ,407 ,‬‬ ‫קרא איוב‪398 ,‬‬ ‫קרואטיה‪443 ,440 ,409 ,407 ,‬‬

‫פורז אברהם‪398 ,‬‬ ‫פורטוגל‪405 ,‬‬ ‫פיגוע‪,343 ,334 ,321 ,120 ,46 ,12 ,‬‬ ‫‪420 ,346‬‬ ‫פיוס‪311 ,‬‬ ‫פילדלפיה‪411 ,‬‬ ‫פינלנד‪439 ,405 ,‬‬ ‫פינס‪ -‬פז אופיר‪398 ,‬‬ ‫פיצויים‪458 ,‬‬ ‫פליטים‪341 ,160 ,159 ,125 ,87 ,19 ,‬‬ ‫פנמה‪444 ,439 ,405 ,‬‬ ‫פפואה ניו גיני‪445 ,409 ,‬‬ ‫פרגוואי‪444 ,406 ,‬‬ ‫פרו‪444 ,406 ,‬‬ ‫פרוש מאיר‪398 ,‬‬ ‫פריצקי יוסף יצחק‪398 ,‬‬ ‫פרס שמעון‪398 ,‬‬ ‫פרץ יאיר‪398 ,‬‬ ‫פרץ עמיר‪398 ,‬‬

‫ר‬ ‫רבין‪ -‬פילוסוף דליה‪398 ,‬‬ ‫רביץ אברהם‪398 ,‬‬ ‫רואנדה‪409 ,407 ,‬‬ ‫רומניה‪443 ,440 ,407 ,21 ,‬‬ ‫רונן נחמה‪398 ,‬‬ ‫רוסיה‪,426 ,407 ,361 ,291 ,165 ,13 ,‬‬ ‫‪443 ,440 ,429‬‬ ‫רז מוסי‪398 ,‬‬ ‫רחל דיין‪6 ,5 ,2 ,‬‬ ‫ריבלין ראובן‪398 ,‬‬ ‫ריגר גנדי‪398 ,‬‬ ‫ריו דה ז'ניירו‪411 ,‬‬ ‫רמאללה‪17 ,‬‬ ‫רמון חיים‪398 ,‬‬ ‫רפובליקה דומיניקנית‪,409 ,408 ,407 ,‬‬ ‫‪444‬‬ ‫רפובליקה של קוריאה‪445 ,407 ,‬‬ ‫רפיח‪47 ,‬‬ ‫רשף צלי‪398 ,‬‬

‫צ‬ ‫צברי פנחס‪398 ,‬‬ ‫צה‪,21 ,20 ,19 ,18 ,17 ,15 ,10 ,6 ,‬‬ ‫‪,104 ,103 ,82 ,66 ,47 ,36 ,35 ,26‬‬ ‫‪,120 ,119 ,118 ,112 ,107 ,105‬‬ ‫‪,177 ,174 ,160 ,159 ,122 ,121‬‬ ‫‪,211 ,195 ,194 ,193 ,191 ,179‬‬ ‫‪,261 ,260 ,248 ,229 ,222 ,214‬‬ ‫‪,318 ,303 ,301 ,287 ,284 ,266‬‬ ‫‪,420 ,417 ,415 ,413 ,393 ,360‬‬ ‫‪453 ,452 ,451 ,450 ,424‬‬ ‫צינקר אלכסנדר‪398 ,‬‬ ‫צרפת‪,296 ,184 ,156 ,110 ,109 ,22 ,‬‬ ‫‪411 ,409 ,406‬‬

‫ש‬ ‫ש‪,397 ,216 ,119 ,118 ,116 ,110 ,‬‬ ‫‪398‬‬ ‫שבדיה‪407 ,‬‬ ‫שואה‪112 ,111 ,‬‬ ‫שווייץ‪409 ,407 ,‬‬ ‫שוחט אברהם )בייגה(‪398 ,‬‬ ‫שומרון‪,267 ,264 ,245 ,225 ,17 ,16 ,‬‬ ‫‪319 ,313 ,295‬‬ ‫שטחים‪,214 ,211 ,203 ,105 ,87 ,10 ,‬‬ ‫‪,449 ,448 ,420 ,312 ,303 ,291‬‬ ‫‪457 ,454 ,450‬‬ ‫שטייניץ יובל‪398 ,‬‬ ‫שטרית מאיר‪398 ,‬‬ ‫שטרן יורי‪398 ,‬‬ ‫שטרסבורג‪50 ,16 ,‬‬ ‫שירי ויצמן‪398 ,‬‬

‫ק‬ ‫קהילייה מרכז אפריקנית‪447 ,409 ,406 ,‬‬ ‫קואליציה‪,330 ,294 ,290 ,106 ,103 ,‬‬ ‫‪361‬‬ ‫קובה‪444 ,410 ,175 ,‬‬ ‫קוט דיוואר‪409 ,408 ,406 ,‬‬ ‫קולומביה‪444 ,406 ,‬‬ ‫קומורוס‪409 ,406 ,‬‬ ‫קונגו‪447 ,409 ,406 ,‬‬ ‫קוסטה ריקה‪444 ,406 ,‬‬ ‫קזחסטאן‪442 ,409 ,406 ,‬‬ ‫קטאר‪406 ,‬‬ ‫קטיושות‪178 ,117 ,‬‬ ‫קייפ ורדה‪409 ,406 ,‬‬

‫‪464‬‬


‫שלום סילבן‪398 ,‬‬ ‫שמחון שלום‪398 ,‬‬ ‫שנגחאי‪411 ,‬‬ ‫שרון אריאל‪398 ,‬‬ ‫שריד יוסי‪398 ,‬‬ ‫שרנסקי נתן‪398 ,‬‬

‫ת‬ ‫תאילנד‪445 ,409 ,408 ,407 ,‬‬ ‫תוניסיה‪410 ,‬‬ ‫תורכיה‪445 ,440 ,411 ,407 ,21 ,‬‬ ‫תורכמניסטאן‪443 ,409 ,407 ,‬‬ ‫תל אביב‪363 ,‬‬

‫‪465‬‬


STATE OF ISRAEL MINISTRY OF FOREIGN AFFAIRS

YEARBOOK OF OFFICIAL DOCUMENTS 2002

Jerusalem, December 2006

466


Ministry of Foreign Affairs Infodata & History Department

Editorial board Rachel Dayan - Director of Infodata and History Department Yosef Balt

- General Editor

All rights reserved ď›™ 2006

467


CONTENTS DIRECTOR-GENERAL’S INTRODUCTION FOREWORD - DIRECTOR OF DEPARTMENT OF INFODATA AND HISTORY LISTS OF DOCUMENTS AND ANNEXES TABLE OF EVENTS 2002 DOCUMENTS ANNEXES INDEX

468


‫המנהל הכללי‬

DIRECTOR GENERAL

The Yearbook of Official Documents for the Year 2002 is the tenth in the series since the renewal of this publication in its present form. This volume presents the reader with a wide selection of documents reflecting the major political and security-related events that transpired during the year 2002, as well as a full range of official documented information concerning Israel’s foreign relations – the sphere of activity for which the Ministry of Foreign Affairs is responsible. In the year 2002 we witnessed a variety of events in the political domain and in regional events in general, among them – • • • •

A continuation of the wave of Palestinian terror and violence Operation Defensive Shield and the events at Jenin US President George Bush’s speech regarding the "Road Map" as a blueprint for “two states for two peoples” Prime Minister Ariel Sharon’s decision to dissolve the Knesset and call for new elections

The current Yearbook of Official Documents contains some 500 pages, presenting within these pages scores of important official documents reflecting the pronouncements of policymakers in the political and security fields, in Hebrew and English. Major milestones on the road of political activity of the Ministry of Foreign Affairs find expression in this Yearbook. This information will serve as a ready tool in the preservation of our collective historical memory and as a document for the record and for further study. My heartfeklt congratulations to the members of the Editorial Board, under the leadership of the Director of the Department of Infodata and History, Mrs. Rachel Dayan, for the dedication and the effort they have invested in the production of the Yearbook. Blessings, Aharon Abramovitch Jerusalem, December 2006

469


Foreword The Yearbook of Official Documents 2002 is the tenth Ministry of Foreign Affairs Yearbook to appear since publication of these yearbooks was resumed in 1995. The yearbooks that have appeared since then contain documents for the years 1993-2002. The Yearbook presents to the reader the major milestones marking the Israel Foreign Ministry’s wide range of diplomatic activities and the pronouncements of policymakers in the spheres of foreign relations and security . Among the documents to be found in this Yearbook : • • • • • •

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and US President George Bush following their meetings in the White House; Message from President Moshe Katsav to Pope John Paul II following the wave of terrorist attacks; culminating in the attack at the "Park" Hotel in Netanya on the Passover Eve Seder; Statement by Prime Minister Ariel Sharon at the conclusion of the Akaba Summit to Combat Terror; Response of the Government of Israel to the Report of UN SecretaryGeneral Kofi Annan regarding the events in Jenin; Addresses of Prime Minister Ariel Sharon at the Herzliya Conference and at the Economic Conference at Caesarea; Decision of Prime Minister Ariel Sharon to dissolve the Knesset and conduct elections within 90 days;

Among the Annexes: • • • • •

Declaration of the Beirut Summit convened in the wake of the Saudi peace initiative; First joint declaration of the heads of the three major religions in the Holy Land at the Interreligious Summit in Alexandria; Statement of US Secretary of State Colin Powell and UN SecretaryGeneral Kofi Annan concerning the Madrid Quartet’s call for a regional peace conference in the Middle East; Call by US President George Bush for a New Palestinian Leadership; Report of UN Secretary-General Kofi Annan concerning the violent events in Jenin and other Palestinian towns

470


As in previous years, this Yearbook is distributed to senior staff members of the Foreign Ministry, to the heads of Israel’s diplomatic and consular missions throughout the world and to the heads of the foreign missions in Israel, to government ministers and to Members of the Knesset, to institutions of higher learning, research institutes, libraries, etc. The information contained in this book has been gleaned from publications of the Foreign Ministry, from the Knesset Record, from the Prime Minister’s Office, the Israel Government Press Office and the Israel Defense Forces Spokesperson. Since all of it falls under the category of unclassified material, it is herewith made freely available to elected officials, to those engaged in political or historical research and to all who are interested in Israel’s foreign and security policy. My thanks to Yossi Balt, the General Editor; to Dr. Abba Gefen, the Hebrew proofreader; and to Mr. Moshe Aumann, the English proofreader, for their contribution in the preparation of this Yearbook.

Rachel Dayan Director Department of Infodata & History Jerusalem, 20 December 2006

471


List of Documents No.

Date

Subject

Page

1

Jan. 6

Addresses by Deputy Minister of Foreign Affairs Rabbi Michael Melchior, Canadian Parliamentarian Professor Irwin Cotler and Swedish Deputy Prime Minister Per Ahlmark at ceremony marking the establishment of the International Commission to Combat Antisemitism

28

2

Jan. 14

Reply by Minister of Labor and Social Welfare Shlomo Benizri to a motion of no-confidence in the Prime Minister by Meretz and Amal as the strike of the handicapped went beyond its 30th day

34

3

Jan. 20

Address by Prime Minister Ariel Sharon at the Ceremony Awarding Former US President Bill Clinton an Honorary Doctor’s Degree

41

4

Jan. 21

Reply by Minister Danny Naveh to a motion of noconfidence in the Prime Minister by Meretz and Amal over the continuation of penal actions and the demolition of houses in Rafah and Issawiya

44

5

Jan. 23

Address of Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to the Parliamentary Assembly of the Council of Europe in Strasbourg

50

6

Feb. 7

Addresses by Prime Minister Ariel Sharon and US President George Bush after their meeting in the White House

62

7

Feb. 18

Reply by Minister Danny Naveh to a motion of noconfidence in the Prime Minister by Gesher over the functioning of the Government in running the nation’s affairs

66

8

Feb. 20

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres at the Conference of Presidents of Major American Jewish Organizations in Jerusalem

70

9

Mar. 6

Reply by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to a motion for the agenda in the matter of the Saudi initiative

79

472


10

Mar. 11

Reply by Minister Danny Naveh to a motion of noconfidence in the Prime Minister by Meretz, Mafdal, Ra’am and Herut over the political-security and the socio-economic situation; the Government’s opposition to enacting a law for halachic conversion in the light of the High Court’s ruling; the Government’s policy vis-à-vis the Palestinian population; and the Government’s failure to take over the Palestinian Authority and to eliminate the terrorist leaders.

92

11

Mar. 18

Statement by Deputy Minister of Foreign Affairs Rabbi Michael Melchior at the 58rh Session of the Commission on Human Rights in Geneva

98

12

Mar. 29

Statements by Prime Minister Ariel Sharon and Minister of Defense Binyamin Ben-Eliezer after the special Government meeting in the wake of the escalating terrorist activity and the Seder Night terrorist attack

103

13

Apr. 4

Remarks by Deputy Minister of Foreign Affairs Rabbi Michael Melchior at a Special Session of the Knesset on the subject of the wave of antisemitism In Europe

109

14

Apr. 8

Address by President Moshe Katsav at ceremony marking Holocaust and Heroism Day at Yad Vashem

111

15

Apr. 8

Address by Prime Minister Ariel Sharon at ceremony marking Holocaust and Heroism Day at Yad Vashem

113

16

Apr. 8

Policy Statement by Prime Minister Ariel Sharon in the Knesset

115

17

Apr. 9

Message from President Moshe Katsav to Pope John Paul II following the wave of terrorist attacks

129

18

Apr. 12

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and US Secretary of State Colin Powell following their meeting in Jerusalem

131

19

Apr. 12

Remarks by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres and US Secretary of State Colin Powell following their meeting in Jerusalem

134

20

Apr. 15

Remarks of Deputy Minister of Foreign Affairs Rabbi Michael Melchior at Washington Rally for Israel

136

473


21

Apr. 15

Address by President Moshe Katsav at ceremony marking Memorial Day for Israel’s fallen soldiers at the Western Wall

139

22

Apr. 16

Address by Prime Minister Ariel Sharon at ceremony marking Memorial Day for Israel’s fallen soldiers at Mount Herzl

141

23

Apr. 17

Message from President Moshe Katsav to the Jewish Communities of the Diaspora on the occasion of Israel’s 54th Independence Day

143

24

Apr. 19

Remarks by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres and US Secretary of State Colin Powell following their meeting in Washington, DC

144

25

Apr. 23

Speech by Prime Minister Ariel Sharon at AIPAC Policy Conference

147

26

Apr. 29

Government resolutions concerning the establishment of a UN commission to investigate the violent events of October 2000

150

27

Apr. 29

Reply by Minister Danny Naveh to a motion of noconfidence in the Prime Minister by Meretz and Shinui over the political-security and the socio-economic situation

151

28

May 1

Reply by Deputy Minister of Foreign Affairs Rabbi Michael Melchior to motions for the agenda in the matter of the increase of racism and antisemitism in Europe and Jean Marie Le-Pen’s gains in the French elections

156

29

May 1

Reply by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to a motion for the agenda concerning the UN commission set up to investigate the events in Jenin

158

30

May 1

Reply by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to a motion for the agenda concerning the release of Arafat from the Mukata’a

164

31

May 7

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and US President George Bush following their meeting at the White House

169

474


32

May 13

Reply to Minister Danny Naveh to a motion of noconfidence in the Prime Minister by Hadash-Ra’amAmal-Balad over the ongoing war in the territories, the stringent economic measures and the undermining of democracy’s foundations

174

33

May 14

Remarks by Prime Minister Ariell Sharon in the Knesset debate on the security, social and economic situation

177

34

May 20

Reply by Minister Danny Naveh to a motion of noconfidence in the Prime Minister by Meretz, HadashRa’am-Amal-Balad over the rise in the cost-of-living index in April; the Government’s economic policies; the national discrimination between Jews and Arabs in the matter of child allowances and in general; and the decision to prohibit family reunions

181

35

May 27

Reply by Minister Danny Naveh to motions of noconfidence in the Prime Minister by Meretz and Hadash-Ra’am-Amal-Balad-Ta’al over the adoption of the emergency economic program and its impact on the underprivileged sector and the middle classes, and over the Government’s attitude towards the country’s Arab population

186

36

June 3

Reply by Minister Danny Naveh a confidence in the Prime Minister by Amal-Balad-Ta’al over the closure towns and the Government’s policy demolition of homes

motion of noHadash-Ra’amof Palestinian concerning the

192

37

June 4

Declaration by Prime Minister Ariel Sharon at the conclusion of the Akaba Summit

197

38

June 10

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and US President George Bush following their meeting at the White House

198

39

June 12

Reply by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to a motion for the agenda concerning the need to set up a parliamentary commission of inquiry into the Oslo Agreement

201

40

June 23

Address by Prime Minister Ariel Sharon at the Jewish Agency Assembly in Jerusalem

208

475


41

June 24

Reply by Minister Danny Naveh to motions of noconfidence in the Prime Minister by by Meretz and Hadash-Ra’am-Amal-Balad over the Government’s attitude towards the agreement it had signed with the handicapped, and the renewed takeover by IDF forces in the territories in the wake of the terrorist strikes; and over the Government’s policies towards Israel’s Arab population in the socio-economic domain

211

42

June 26

Reply by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to motions for the agenda on the subject of US President George Bush’s policy speech

215

43

June 26

Reply by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to a motion for the agenda on the subject, “The Oslo Agreement is dead: What’s the alternative?”

221

44

July 8

Reply by Minister of Communications Reuven Rivlin to motions of no-confidence in the Prime Minister by Meretz and Hadash-Ra’am-Amal-Balad over Government policy in the socio-economic domain; the rise in prices and the high rate of unemployment; Government policy towards the Arab population; and the Government’s attitude towards the leaders of the Arab community and its elected officials

227

45

July 15

Reply by Minister Danny Naveh to a motion of noconfidence in the Prime Minister by Hadash-Ra’amAmal-Balad over Government policy towards the Arab local councils; the scope of unemployment in the Arab sector; the opening of the school year in the Arab communities; and the Government’s decision to support MK Haim Druckman’s legislative proposalsl

232

46

July 22

Reply by Minister of Communications Reuven Rivlin to a motion of no-confidence in the Prime Minister by Hadash-Ra’am-Amal-Balad-Ta’al over the Tal Law, which exempts the ultra-Orthodox from army service; the rise in the cost-of-living index and its impact on the underprivileged sector of the population and the middle classes; military service of yeshiva students; and the Government’s policy with regard to the severe poverty prevailing among the Palestinian population in the territories and its harmful effect on the protective social networks in Israel

240

476


47

Aug. 1

Response of the Government of Israel to the Report of UN Secretary-General Kofi Annan in the wake of the events at Jenin

248

48

Aug. 1

Remarks by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres following his meeting with US National Security Advisor Condoleezza Rice

249

49

Aug. 5

Statement by Permanent Representative to the United Nations, Ambassador Aaron Jacob, at the 10th Emergency Special Session of the General Assembly on the events in Jenin

252

50

Aug. 7

Message from President Moshe Katsav to the Jewish Communities of the Diaspora on the Occasion of the New Jewish Year 5763

258

51

Aug. 7

Message from Prime Minister Ariel Sharon to the Jewish Communities of the Diaspora on the Occasion of the New Jewish Year 5763

259

52

Aug. 8

Address by Prime Minister Ariel Sharon at the National Defense College

260

53

Sept. 3

Remarks by Minister of Defense Binyamin Ben-Eliezer at Special Knesset Debate on the “Bethlehem and Gaza First” Plan

263

54

Sept. 18

Statement by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres at the 57th Session of the UN General Assembly in New York

271

55

Sept. 25

Briefing by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to Heads of Diplomatic Missions in Israel at the Outbreak of the war in Iraq

275

56

Oct. 6

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon at Ceremony marking the Anniversary of the Murder of Minister of Tourism Rehavam Ze’evi

278

57

Oct. 14

Policy Statement by Prime Minister Ariel Sharon in the Knesset on the Government’s activity in the period under review and on its plans for the upcoming session

280

58

Oct. 16

Reply by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to a motion for the agenda calling for the annulment of the Oslo Agreements

284

477


59

Oct. 16

Reply by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to a motion for the agenda in light of the political situation.

290

60

Oct. 16

Reply by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Shimon Peres to a motion for the agenda on the subject of the controversy surrounding the Wazani River

295

61

Oct. 16

Reply by Minister of Defense Binyamin Ben-Eliezer to motions for the agenda on the subject of the evacuation of outposts

297

62

Oct. 16

Remarks by US President George Bush and Prime Minister Ariel Sharon following their meeting at the White House

306

63

Oct. 17

Special Memorial Session at the Knesset on the 7th Anniversary of the Murder of Prime Minister and Minister of Defense Yitzhak Rabin

310

64

Oct. 21

Reply by Minister Danny Naveh to motions of noconfidence in the Prime Minister by Meretz, National Union-Yisrael Beiteinu and Hadash-Ra’am-AmalBalad-Ta’al over the high cost-of-living index, the increase in the number of the country’s poor and the proliferation of labor strikes; the Government’s policies in the political and social domains; the consent accorded the Bush doctrine leading to a Palestinian state; and the decision to refrain from trying Marwan Barghouti in a military court

317

65

Oct. 28

Reply by Minister Danny Naveh to motions of noconfidence in the Prime Minister by Meretz, National Union-Yisrel Beiteinu and Hadash-Ra’am-Amal-BaladTa’al over the position taken by the Government Ministers in the matter of the evacuation of settlers by thee security forces; the instructions issued for the evacuation of outposts and their impact on Zionist and Jewish values; and the Prime Minister’s policies with respect to any diplomatic process with the Palestinians and with the neighboring states

323

66

Oct. 28

Reply by the Deputy Minister of Foreign Affairs Rabbi Michael Melchior to a motion for the agenda on the subject of the demographic situation and the future of the Jewish people

326

478


67

Nov. 4

Reply by Minister Danny Naveh to motions of noconfidence in the Prime Minister by Meretz, Shinui and Hadash-Ra’am-Amal-Balad-Ta’al over the Government’s violence against the handicapped, single-parent families, pensioners, endangered children and the unemployed; the Government’s ability to function and the need to hold immediate elections; and the Government’s responsibility for the deterioration in the social, political and security situation

328

68

Nov. 5

Statement by Prime Minister Ariel Sharon concerning the dissolution of the Knesset and the holding of general elections within 90 days

334

69

Nov. 6

Special Memorial Session of the Knesset on the First Anniversary of the Murder of Minister of Tourism Rehavam Ze’evi

336

70

Nov. 17

Briefing by Minister of Foreign Affairs Benjamin Netanyahu to the Heads of the Diplomatic Missions in Israel following the Terrorist Attack in Hebron

343

71

Nov. 29

Briefing by Minister of Foreign Affairs Benjamin Netanyahu to the Heads of the Diplomatic Missions in Israel following the Terrorist Attack in Mombasa, Kenya

346

72

Nov. 29

Address of Permanent Representative to the UN, Ambassador Yehuda Lancry, at the General Assembly Plenary Meeting on the Arab-Israel Conflict

348

73

Dec. 4

Address by Prime Minister Ariel Sharon at the Herzliya Conference

353

74

Dec. 6

Address by Ministry of Foreign Affairs Director General Yoav Biran at the 10th Meeting of the OSCE Ministerial Council

356

75

Dec. 9

Address by Prime Minister Ariel Sharon at the Economic Conference at Caesarea

360

76

Dec. 9

Address by President Moshe Katsav at the Memorial Assembly at the Concentration Camp in Sachsenhausen, Germany

365

479


List of Annexes No.

Date

Subject

Page

1

Jan. 21

The First Alexandria Declaration of the Religious Leaders of the Holy Land

368

2

Mar. 28

Beirut Declaration on the Saudi Peace Initiative

370

3

May 2

Remarks by US Secretary of State Colin Powell and UN Secretary-General Kofi Annan on the “Madrid Quartet” Initiative to Convene a Regional Peace Conference in the Middle East

372

4

June 24

Call by US President George Bush for a New Palestinian Leadership

378

5

July 16

“Madrid Quartet” Joint Statement in New York

383

6

Aug. 1

Report of UN Secretary-General Kofi Annan on the Violent Events in Jenin and in Other Palestinian Cities

386

7

Sept. 17

“Madrid Quartet” Joint Statement in New York

390

8

Nov. 4

Curriculum Vitae of Minister of Defense, Gen. (Res.) Shaul Mofaz

393

9

Nov. 6

Curriculum Vitae of Minister of Foreign Affairs, Benjamin Netanyahu

394

10

Nov. 17

Curriculum Vitae of former Minister of Foreign Affairs Abba Eban

395

11

Dec. 31

List of Government Ministers

396

12

Dec. 31

List of Knesset Members

397

13

Dec. 31

Israel’s Foreign Relations in 2002

399

14

Jan.-Dec. 2002

From the Knesset Debates on Political and Security Subjects

412

15

Jan.-Dec. 2002

Foreign Visitors in the Knesset

426

480


16

Jan.-Dec. 2002.

List of Agreements with Other Countries to which Israel is a Signatory, and which came into force in the Year 2002

437

17

Jan.-Dec. 2002

Activities of the Center for International Cooperation at the Ministry of Foreign Affairs (MASHAV) in the Year 2002

441

18

Jan.-Dec. 2002

List of UN Resolutions in the Israel-Arab domain in the Year 2002

448

481


Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.