Page 1


‫נספח א' לפרוטוקול המועצה הארצית מס' ‪ 530‬מיום ‪8.2.11‬‬

‫תמ"א ‪/37‬ו ‪ -‬תוכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת למתקן‬ ‫גז טבעי נוזלי‪(LNG) ‬‬ ‫שלב ג'‪-‬‬ ‫הצגת חלופות מיקום ואישור מתחם קבלת גט"ן‬ ‫מצגת למועצה הארצית‬ ‫‪8/2/2011‬‬


‫משרד התשתיות הלאומיות‬ ‫רשות הגז הטבעי‬

‫ביקוש מול היצע – יתירות ואמינות‬ ‫• הגידול בביקושים לחשמל‪ ,‬לדלקים בתעשייה ובמידה מסוימת גם‬ ‫בתחבורה יתבסס על גז טבעי‪.‬‬ ‫• הגז הטבעי יהפוך למקור האנרגיה העיקרי של המדינה לקראת סוף‬ ‫העשור הנוכחי ‪.2020 -‬‬ ‫• לכן ההתייחסות למערכות הגז הטבעי חייבת להיות כאל מערכות‬ ‫חיוניות לקיום המשק‪ ,‬תוך הקפדה על סוגיות הגיבוי והיתירות‪.‬‬ ‫מכאן שלא ניתן להסתפק בהתאמה של היצע לביקוש‪.‬‬ ‫יש לדאוג לקיומו של היצע עודף ומגוון‪ ,‬הן מבחינת הספקים‬ ‫והן מבחינת מערכות האספקה ‪ -‬נקודות כניסת הגז למשק‬


‫משרד התשתיות הלאומיות‬ ‫רשות הגז הטבעי‬

‫יתירות‬ ‫אבטחת אספקת גז ממגוון גדול ככל הניתן של ספקי גז‪:‬‬ ‫‪EMG‬‬‫תגליות קיימות‪ :‬מרי ‪ ,B‬תמר‪ ,‬דלית‬‫‪-‬תגליות עתידיות ככל שיהיו בכפוף להחלטות לפיתוחן‬

‫אמינות האספקה‬ ‫הגדלת מספר הכניסות של הגז‬‫פיזור גיאוגרפי של הכניסות‬‫השלמת קווי הגז המאושרים‬‫הרחבת קווי גז קיימים ברצועות מאושרות‬‫כל זאת בכפוף למגבלות ובהתאם להחלטות מוסדות התכנון‬


‫משרד התשתיות הלאומיות‬ ‫רשות הגז הטבעי‬

‫תחזית ביקוש שעתי לגז טבעי ונקודות כניסה‬ ‫שנה‬

‫ביקוש‬ ‫שנתי‬

‫ביקוש שעתי‬ ‫)ממ"ק\שעה(‬

‫היצע שעתי‬ ‫מינימאלי נדרש‬

‫‪2015‬‬

‫‪9-9.5‬‬ ‫‪BCM‬‬

‫כ‪2.25-‬‬

‫‪ 3‬מיליון‬ ‫מ"ק לשעה‬

‫מצרים – ‪0.6‬‬ ‫תמר )אשדוד ואשקלון( – ‪1.5‬‬ ‫גט"ן )חדרה( – ‪0.6‬‬ ‫אחסון )אשקלון( – ‪0.3‬‬

‫‪2025‬‬

‫‪13.5‬‬‫‪14.5‬‬ ‫‪BCM‬‬

‫כ‪3.5-‬‬

‫‪ 4.5‬מיליון‬ ‫מ"ק לשעה‬

‫מצרים – ‪0.6‬‬ ‫תמר )אשדוד ואשקלון( – ‪1.5‬‬ ‫ספק חדש ? )צפון( – ‪1.5‬‬ ‫גט"ן )חדרה( – ‪0.6‬‬ ‫אחסון )אשקלון( – ‪0.3‬‬

‫‪2035‬‬

‫‪18.5-20‬‬ ‫‪BCM‬‬

‫כ‪4.5-‬‬

‫‪ 5.5‬מיליון‬ ‫מ"ק לשעה‬

‫מצרים – ‪0.6‬‬ ‫תמר )אשדוד ואשקלון( – ‪0.5‬‬ ‫ספק חדש? )צפון( – ‪2‬‬ ‫גט"ן )חדרה( – ‪0.6‬‬ ‫אחסון )אשקלון( – ‪0.3‬‬ ‫ספקים חדשים )צפון\דרום ‪1 – (? -‬‬

‫‪4‬‬

‫תמהיל נקודות הכניסה‬ ‫)במיליון מ"ק לשעה(‬


‫הרקע לדיון‬


‫שלבי התכנון‪:‬‬ ‫•שלב א'‪ -‬הכנה ואישור של צו בטיחות למתקן‪LNG‬‬ ‫•שלב ב'‪ -‬סקירת ואיפיון מתקני ה‪LNG -‬‬ ‫•שלב ג'‪ -‬בחינת חלופות מיקום ובחירה של חלופה‬

‫מועדפת‬ ‫•שלב ד'‪ -‬תכנון מפורט של מתחם הקבלה‪ -‬אישור‬ ‫תמ"א מפורטת‬


‫• אפריל ‪ - 2008‬הורתה המועצה הארצית לתכנון בניה להכין‬ ‫תוכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת למתקן קבלת גז טבעי‬ ‫נוזלי‪.‬‬ ‫• מרץ ‪ - 2009‬אישרה המועצה הארצית נוסח הנחיות לתסקיר‬ ‫השפעה על הסביבה )פרקים א' וב' בלבד(‪.‬‬ ‫• יוני ‪ - 2009‬הוצגה בפני הולנת"ע סקירת נושא ה‪ LNG -‬ואפיון של‬ ‫מתקני קבלת ‪) LNG‬שלב א'‪+‬ב' לתכנון(‪.‬‬ ‫• יולי ‪ - 2009‬הוצגה סקירת נושא הגט"ן בפני הולחו"ף והוחלט כי‬ ‫הועדה מעדיפה את החלופות הימיות ומבקשת שנושא החלופות‬ ‫יוצג בפניה‪.‬‬ ‫• ספטמבר ‪ - 2009‬הוצג הליך בחירת החלופות בפני ולנת"ע‬ ‫וולחו"ף‪.‬‬ ‫החלופה הטכנולוגית שנבחרה הינה מסוף ימי צף מעוגן למתקן‬ ‫קבוע לקרקעית הים )גמר שלב ב' של התכנון(‬


‫• קידום שלב ג'‪:‬‬ ‫• נובמבר ‪ – 2009‬אישור עדכון ההנחיות לתסקיר ההשפעה על‬ ‫הסביבה פרקים א' וב' למתקן ימי בלבד והחלטה על שתי‬ ‫חלופות למתקן‪ :‬אשקלון וחדרה‬ ‫• מאי‪ ,‬יוני‪ ,‬יולי‪ ,‬ספטמבר‪ ,‬אוקטובר ‪ -2010‬הצגת תסקיר‬ ‫ההשפעה על הסביבה בפני ועדת העורכים כולל עמדות‬ ‫הגופים השונים באשר לחלופה המועדפת‪.‬‬


‫נקודת המוצא לתכנון ‪ -‬אפיון המתקן הדרוש‬ ‫‪ .1‬החלטת הממשלה‪ :‬המתקן יאפשר אספקה קבועה של גז טבעי‬ ‫לישראל בהיקף של ‪ 4BCM‬בשנה‪.‬‬ ‫א‪ .‬גודל מיכלי האחסון‪ -‬מיכלית בנפח ‪210,000 – 125,000‬מ"ק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השטח הכולל צריך להכיל את כל מתקני האיוד ומתקני העזר‬ ‫כגון מערכת ‪,BOG ‬משאבות‪,‬מדחסים וכד'‪.‬‬ ‫‪ .2‬זמני פריקה של גט"ן ואופן פריקה‪ 24 -‬שעות ברוטו ‪ 16‬שעות‬ ‫נטו‪.‬‬ ‫‪ .3‬מספר הפקידות בממוצע חודשי הינו ‪ 4‬לכל היותר )בחישוב‬ ‫של ‪ BCM 4‬בשנה במיכליות מייבאות של ‪ 125,000‬מ"ק(‬ ‫‪ .4‬גודל אוניה = ‪ 40*300‬מ"ר‬ ‫‪ .5‬עומק מים מינימאלי = ‪ 14‬מ'‬ ‫‪ .6‬מרחקי בטיחות = ‪ 400‬מ' מפעילות נמלית קבועה‬ ‫‪ 1.5‬ק"מ מ"רצפטור ציבורי"‬


‫תהליך בחינת החלופות למסוף קבלת גט"נ‬ ‫תהליך בחינת החלופות נערך בשני צירים מקבילים‪:‬‬ ‫‪.1‬ההחלטה על טכנולוגיה‪.‬‬ ‫‪.2‬החלטה על חלופות מיקום‪.‬‬ ‫בשלב הראשון –‬ ‫• נערכה סקירת רקע של נושא הגט"ן באופן כללי‪.‬‬ ‫• עמדנו על המתקנים והדרישות ההנדסיות הבסיסיות‪.‬‬ ‫• זוהו סדרי הגודל של טווחי הבטיחות‪.‬‬ ‫• זוהתה פרוגרמת השטחים והתשתיות הנלוות‪.‬‬ ‫• הוגדרו תנאי סף לבחינת המתחמים‪.‬‬ ‫• זוהו ‪ 8‬חלופות מיקום למתקנים יבשתיים ו‪ 7-‬אתרים ימיים‪.‬‬ ‫האפיון וסקירת קו החוף הביאו לזיהוי שתי קבוצות של אתרים‬ ‫פוטנציאלים‪ :‬מתקנים ימים ומתקנים יבשתיים‬


‫בשלב השני‬ ‫• גובשה מערכת קריטריוני סף ראשוניים לבחינת החלופות‪.‬‬ ‫•נבחנו ‪ 15‬האתרים שזוהו מול קריטריוני הסף המהותיים‪.‬‬ ‫•גובשה מערכת נוספת של קריטריונים מפורטים ועל בסיסם‬ ‫נערך ניפוי נוסף של חלופות‪.‬‬ ‫הקריטריונים המפורטים שעל פיהם נבחנו החלופות הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬זמינות ומהימנות הנדסית אמינות אספקה מהימנות הנדסית וניסיון‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫‪ .2‬השפעה מהותית על הסביבה‪ :‬ערכי טבע ונוף בים וביבשה‪ ,‬סיכונים‬ ‫לריכוזי קהל‪.‬‬ ‫‪ .3‬מגבלות פעילות על מערך התובלה הימית‪.‬‬ ‫‪ .4‬קרבה לשירותי נמל‪.‬‬ ‫‪ .5‬היבטים משפטיים ושל מקרקעין העלולים להגביל את המימוש‪.‬‬ ‫‪ .6‬קונפליקטים משמעותי עם שטחי אש פעילים‪.‬‬ ‫‪ .7‬לוחות זמנים ביחס לצרכי המשק‪.‬‬ ‫‪ . 8‬ע ל ו ת‪.‬‬


‫לחלופת דור ימי ויבשתי נערכה בדיקה ממוקדת בהשפעות על הטבע והנוף‪:‬‬ ‫• ערכיות אקולוגית‪ -‬נופית של האזור המוצע‬ ‫• הערכת ערכיות משאבי טבע ונוף‬ ‫• חשיבות סביבתית של אזור החוף )מדיניות התכנון(‬ ‫• הערכת עצמת ההשפעה הסביבתית‪ -‬נופית של מתקן גט"נ באתרים המוצעים‪.‬‬ ‫הממצאים שעלו מבדיקה זו היו‪:‬‬ ‫• פיתוח מתקן תשתיתי בקנה המידה של מתקן הגט"נ היבשתי עומד בסתירה‬ ‫למדיניות התכנון ולמגמות השימור והתפקוד שהן מייעדות לאזור חוף הכרמל‪.‬‬ ‫• נמצא כי הקמת מתקן גט"נ‪ ,‬בחלופה יבשתית )על קו המים( או ימית באתר‬ ‫דור תשפיע על רצף השטחים והחופים הפתוחים‪ ,‬על דמות ותדמית אזור החוף‪.‬‬ ‫•הקמת המתקן ביבשה או בים יכולה לסכן את המערכת האקולוגית הטבעית‬ ‫ולפגוע במינים נדירים של חי וצומח‪ .‬ל‬ ‫לאור הממצאים בוטלה חלופה זו‪.‬‬


‫בשלב השלישי )שנערך במקביל לשלב השני(‪:‬‬ ‫נבחנו הטכנולוגיות למתקנים שונים‬ ‫‪ .1‬טכנולוגיות מתקנים ימיים‪:‬‬ ‫• אוניה מגזזת‬ ‫• מסוף ימי צף‬ ‫• מסוף ימי קבוע‬ ‫‪ .2‬הקמת המתקן על אסדת ים טטיס‬ ‫‪ .3‬הקמת המתקן ע"ג אי מלאכותי בים‬ ‫‪ .4‬מתקנים יבשתיים‪:‬‬ ‫• נבחנו חלופות טכנולוגיות לגיזוז‬ ‫• נבחנו חלופות שונות למיכול‬


‫בשלב הרביעי –‬

‫•התקבלה החלטה על טכנולוגיה של מתקן ימי בטכנולוגיה של מסוף‬ ‫ימי צף‪.‬‬ ‫•לאור החלטה זו הוחלט להתמקד בבחינת שני האתרים הימיים‬ ‫שהגיעו לשלב הסופי‪ :‬סמוך למזחי הפחם בחדרה ובאשקלון‪.‬‬ ‫•ההחלטה התקבלה ע"י הולנת"ע והמועצה הארצית שהחליטה גם‬ ‫לאשר את ההנחיות לתסקיר‪.‬‬ ‫אתרים יבשתיים‬

‫אתרים ימיים‬

‫‪ .1‬שבי ציון‬

‫‪ .1‬צפון מפרץ חיפה‬

‫‪ .2‬עתלית‬

‫‪ .2‬חדרה‬

‫‪ .3‬דור‬

‫‪ .3‬דור‬

‫‪ .4‬חדרה‬

‫‪ .4‬פלמחים‬

‫‪ .5‬פלמחים‬

‫‪ .5‬אשקלון‬

‫‪ .6‬אשדוד‬

‫‪ .6‬אסדת ים תטיס‬

‫‪ .7‬אשקלון‪ -‬שטח מזרחי‬

‫‪ .7‬אילת‬

‫‪ .8‬אשקלון שטח מיובש‬ ‫פסילה עקב אי עמידה בתנאי סף‬ ‫פסילה עקב נחיתות ברורה בקריטריונים אחרים‬


‫אפיון המסוף המומלץ לבדיקה בתסקיר‬


‫סקר סיכונים עקרוני לשני האתרים‪:‬‬

‫חישוב הסיכונים ומרחקי ההפרדה בוצע על בסיס שלושה‬ ‫מסמכים‪:‬‬ ‫‪.1‬התקן האירופי ‪ EN 1473‬תוך שימוש בחישוב‬ ‫דטרמיניסטי בלבד‪.‬‬ ‫‪ .2‬התקן האמריקאי ‪ NFPA 59A‬שנבחר כתקן הקובע‬ ‫לפרויקט‪ .‬קביעה זו מעוגנת בצו הבטיחות‬ ‫‪.3‬ההנחיות של משרד הגנ"ס לקביעת מרחקי ההפרדה ‪-‬‬ ‫חישוב מרחקי ההפרדה על בסיס תרחישים מוגדרים‬ ‫באמצעות תוכנת חישוב הסיכונים ‪.ALOHA -‬‬


‫‪ .1‬התקן האירופי ‪EN 1473‬‬

‫תרחיש הצתה מאוחרת של ענן‬ ‫אדים – על מנת שתכולת מיכל‬ ‫אחסון תשתחרר בתוך ‪10‬‬ ‫דקות נדרש מקור אנרגיה‬ ‫חיצוני – שרפה הסובבת את‬ ‫המיכל ומחממת אותו‪ .‬מכיוון‬ ‫שמדובר בגז דליק‪ ,‬סביר שהוא‬ ‫יוצת ולא יווצר ענן אדים המכיל‬ ‫את כל תכולת המיכל‪.‬‬


‫‪ .3‬התקן האמריקאי ‪NFPA 59A‬‬ ‫‰ תקן ‪ NFPA59A‬ממליץ להשתמש בתוכנת ה‪ ,LNGFIRE-‬בה נעשה‬ ‫שימוש‪ ,‬לצורך חישוב שטפי החום‪.‬‬ ‫‰ התרחיש הסביר‪:‬‬ ‫היווצרות חור בקוטר ‪ 5‬מ' באחד ממיכלי האחסון )הגודל האמין‬ ‫המכסימלי שיכול להיווצר כתוצאה מאירוע חיצוני(‪ .‬החור יוצר על פני‬ ‫המים ריכוז גט"נ בקוטר של ‪ 5‬מ'‪ .‬התלקחות של הגז באזור המיכלית‬ ‫יצור בריכה ‪.pool fire‬‬ ‫‰ התרחיש הקיצוני‪:‬‬ ‫שריפה כללית על כל הסיפון של מסוף הגט"נ )נחשב כבלתי אפשרי(‬ ‫החישוב נעשה לגבי התלקחות כלל הסיפון של מכליות גט"נ בשני גדלים‪:‬‬ ‫‪ 210,000‬מ"ק מסוג ‪ MEMBRANE‬ו‪ 125,000 -‬מ"ק מסוג ‪.MOSS‬‬ ‫‰ הנחיות התקן האמריקאי מצריכות חישוב שטפי חום של עד ‪5‬‬ ‫‪ kW/m²‬עבור אוכלוסיה‪ ,‬אולם צו הבטיחות הישראלי אשר מאמץ את‬ ‫התקן האמריקאי מוצא לנכון להוסיף מרחק הפרדה לפעילות אנושית‬ ‫ענפה במרחק ‪ 1.5‬ק"מ ממסוף הגט"נ‪ .‬הקו הזה נובע מניסיון התעשייה‬ ‫לגבי מרחקי הפרדה מקובלים לתעשייה‪.‬‬


‫התרחיש הסביר –‬ ‫פריצה בדופן המיכלית‬


‫התרחיש הקיצוני ‪ -‬שריפה בכלל הסיפון במיכלית של ‪ 210,000‬מ"ק‬


‫ועדת עורכים ‪5/9/2010‬‬ ‫•‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫על בסיס עבודה משותפת עם המשרד להגנת הסביבה‬ ‫נקבע )בהתאם להמלצת המשרד( כי מרחק ההפרדה‬ ‫הנדרש לרצפטור ציבורי הינו ‪ 2,400‬מטרים‪.‬‬ ‫אתר אשקלון עמד בקביעה זו‬ ‫אתר חדרה לא עמד בקביעה זו בגלל השכונה המתוכננת‬ ‫מדרום לתחנת הכח‬ ‫לפיכך‪ ,‬צוות התכנון הונחה לבחון תת חלופה נוספת‬ ‫באתר חדרה ‪ -‬הזזת המסוף מערבה כך שכל הרצפטורים‬ ‫הציבוריים ע"פ הגדרת משרד הגנ"ס יהיו מחוץ למרחק‬ ‫ההפרדה‪.‬‬


‫חלופות אשקלון וחדרה מערב‪:‬‬ ‫המתאר ההנדסי‬


‫חלופת אשקלון – מתאר הנדסי‬ ‫•מסוף קבלה )‪(FSRU‬‬ ‫•המסוף יעוגן למזח הפחם הקיים בעומק מים של כ‪ 14-18 -‬מ'‪.‬‬ ‫•מיקום המסוף יהיה במרחק של ‪ 1500‬מ' מהחוף‬ ‫• מצד אחד של המזח תימצא אוניה קבועה אשר בה יבוצע‬ ‫תהליך הגיזוז והעברת הגז אל החוף בצנרת התלויה על גבי‬ ‫המזח ומצד שני תגיע אונית גט"ן אשר תפקידה להעביר את הגז‬ ‫הנוזלי בצינורות קריאוגנים אל האוניה הקבועה‪.‬‬ ‫• ימוקם מזח משני אשר אליו יעוגנו האוניות וניתן יהיה להגיע‬ ‫אליו באמצעות המזח הקיים‪.‬‬


‫דוגמא של מתקן מברזיל‬ ‫דוגמא מפסאם‪ -‬ליעד‬


‫חלופת אשקלון שנבחנה בתסקיר‬


‫חלופת חדרה מערב – מתאר הנדסי‬ ‫• מסוף קבלה )‪(FSRU‬‬ ‫• המסוף יעוגן באמצעות דולפינים כ‪ 400 -‬מ' מערבית לקצה מזח הפחם‬ ‫הקיים בעומק מים של כ‪ 30 -‬מ'‪.‬‬ ‫• מיקום המסוף יהיה במרחק של ‪ 2,400‬מ' מהחוף‪ ,‬באחד משני מיקומים‪:‬‬

‫– חדרה מערב‪ :‬בהמשך מערבי ישיר של מזח הפחם‬

‫)כ‪ 400 -‬מ'‬

‫מערבה(‬

‫– חדרה דר' מע'‪ :‬עם היסט דרום מערבי קל‪.‬‬ ‫•‬

‫תוקם פלטפורמה ריבועית במימדים של ‪ 70X70‬מ'‪ .‬מצידה האחת תעגון‬ ‫האונייה הקבועה ומצידה השני תעגון האוניית המיבאת‪ .‬היא שתישא את‬ ‫הציוד והמתקנים ההנדסיים הנדרשים לתפעול המסוף‪ .‬שטח‬ ‫הפלטפורמה כ‪ 4.9 -‬דונם‪.‬‬


‫אפיון המסוף – חלופת חדרה מערב‬


‫חלופת חדרה מערב‬


‫תסקיר השפעה על הסביבה ‪ -‬קריטריונים לבחינת החלופות‪:‬‬ ‫‪.1‬א( בטיחות = מידת החשיפה של אוכלוסיה ומתקני תשתית לסיכון‬ ‫‪ .1‬ב( בטיחות = חומרים מסוכנים‬ ‫‪ .2‬שיקולי ביטחון‬ ‫‪ .3‬מורכבות הנדסית ועלות‬ ‫‪ .4‬טביעת רגל יבשתית וימית של החלופה )חיבור למערכת ההולכה(‬ ‫‪ .5‬שיקולי משק הגז‬ ‫‪ .6‬קונפליקטים עם שימושי ויעודי קרקע קיימים ומתוכננים‬ ‫‪ .7‬סביבה ימית = סדימנטולוגיה והידרוגרפיה‬ ‫איכות אוויר‬ ‫השפעות נופיות על שטחים פתוחים‪ ,‬פנאי ונופש ומורשת‬ ‫השפעה על הסביבה החופית‬ ‫השפעה על הסביבה הימית מבחינה ביולוגית‬ ‫סיסמולוגיה‬


‫‪ .1‬א( מידת החשיפה של אוכלוסיה ומתקני תשתית לסיכון‬ ‫•‬

‫אומדני החשיפה שנערכו בתסקיר כללו התייחסות למספר רמות‪:‬‬ ‫– אוכלוסייה קיימת – אוכלוסיית קבע הנחשבת כרגישה ביותר לאירוע‬ ‫חומ"ס‪.‬‬ ‫– אוכלוסיות עובדים – אוכלוסייה זמנית של אנשים‪ ,‬בגילאי עבודה‬ ‫וברמת בריאות מוגדרת‪ ,‬ניתנים לפינוי מהיר יחסית‪ .‬נחשבת כבעלת‬ ‫רגישות נמוכה‪.‬‬ ‫– אוכלוסייה זמנית של משתמשים בשטחים פתוחים וחוף הים –‬ ‫בעלת רגישות נמוכה יחסית לאוכלוסיית קבע‪.‬‬ ‫– אוכלוסייה מתוכננת – מתייחסת ליעודי קרקע מאושרים הצפויים‬ ‫להתממש ולאכלס אוכלוסיית קבע‪ .‬אופן ההתייחסות דומה‬ ‫לאוכלוסיית קבע‪.‬‬

‫בחינת התשריטים מעלה באופן ברור כי לאתרי חלופת חדרה מערב‬ ‫יתרון משמעותי על פני חלופת אשקלון שכן הוא נותן מענה מלא‬ ‫לנושא מרחק ההפרדה ובנוסף מצמצם משמעותית את הסיכון‬ ‫לאוכלוסיית העובדים ואת פוטנציאל הפגיעה במתקני תשתית בעלי‬ ‫חשיבות לאומית‪.‬‬


‫‪ .1‬חדרה מערב ‪ -‬מידת החשיפה של אוכלוסיה ומתקני‬ ‫תשתית לסיכון‬


‫‪ .1‬חדרה דרום מערב ‪ -‬מידת החשיפה של אוכלוסיה‬ ‫ומתקני תשתית לסיכון‬


‫‪ .1‬אשקלון ‪ -‬מידת החשיפה של אוכלוסיה ומתקני‬ ‫תשתית לסיכון‬


‫‪ .1‬ב( חומרים מסוכנים‬ ‫•‬

‫שתי החלופות שנבחנו בתסקיר נמצאות בחזית של מתקני תשתית‬ ‫גדולים העושים שימוש באחסנה ובתהליכי הייצור שלהם בחומ"ס‪.‬‬

‫•‬

‫חלופות חדרה מערב מבטאות עדיפות על שתי החלופות האחרות‬ ‫שכן הן אינן משפיעות על מוקדי אחסנה וייצור של חומרים מסוכנים‬ ‫ואינן מושפעת מטווחי הסיכון שלהם‪.‬‬

‫•‬

‫אניות הפורקות חומ"ס בנמל‪ -‬בעוד שבנמל חדרה מתבצעת פריקת‬ ‫פחם בלבד‪ ,‬בנמל אשקלון מתבצעת פריקה של דלקים וחומרים‬ ‫מסוכנים אחרים‪.‬‬

‫•‬

‫ההשפעות ההדדיות של מתקני תשתית צמודים בעלי חומ"ס יכולות‬ ‫לקבל מענה הנדסי ע"י אמצעים טכניים להפחתת סיכונים‪ ,‬אמצעי‬ ‫התראה ושיטות תפעול‪.‬‬


‫‪ .1‬ב( חלופות חדרה ‪ -‬חומרים מסוכנים‬


‫‪ .1‬ב( חלופות אשקלון ‪ -‬חומרים מסוכנים‬


‫‪ .1‬סיכום קריטריון הבטיחות‬ ‫חדרה מערב‬

‫חדרה דרום מערב‬

‫אשקלון‬

‫מידת החשיפה של‬ ‫אוכלוסיה‬

‫נמוכה מאד‬

‫נמוכה מאד‬

‫נמוכה‬

‫התייחסות לחומרים‬ ‫מסוכנים בסביבה‬ ‫הקרובה‬

‫נמוכה מאד‬

‫נמוכה מאד‬

‫בינונית‬

‫סיכום‪:‬‬ ‫• בשתי החלופות אין רצפטורים ציבוריים בתוך מרחק הקרבה‬ ‫• באשקלון פעילות החומ"ס צפופה יותר ולפיכך ניתנת עדיפות לחלופות חדרה בקריטריון זה‬


‫‪ .2‬שיקולי ביטחון‬ ‫•‬

‫שיקולי הביטחון נותחו בתסקיר ההשפעה על הסביבה‬ ‫ונמצא יתרון משמעותי לחלופת חדרה בהיבט האיום‬

‫•‬

‫עמדת מערכת הביטחון הינה כי ניתן לקבל את שתי‬ ‫החלופות אולם ניתנת העדפה לחדרה בגלל היותה‬ ‫מנותקת מהמזח‪ .‬דורשת כי הוראות התוכנית יתנו‬ ‫מענה לנושא רעשי הזרימה‪.‬‬


‫‪ .2‬שיקולי ביטחון )כפי שנותחו בתסקיר(‪:‬‬ ‫חדרה‬

‫אשקלון‬

‫תרחיש האיום‬

‫‪3.7‬‬

‫‪5.0‬‬

‫תרחיש הייחוס‬

‫‪4.3‬‬

‫‪5.0‬‬

‫סביבת המתקן‬

‫‪3.7‬‬

‫‪4.3‬‬

‫יכולת המענה‬

‫‪4.0‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫ממוצע כולל‬

‫‪3.9‬‬

‫‪4.6‬‬

‫עדיפות‬

‫‪++‬‬

‫‪+‬‬

‫מרחק מאזורי עימות‬


‫‪ .3‬מורכבות הנדסית ועלות‬ ‫תת קריטריון ראשון – מורכבות ההקמה‪:‬‬ ‫• מרכיבי ההקמה המרכזיים הם‪:‬‬ ‫• הקמת דולפינים בעומק מים של‪:‬‬ ‫– באשקלון‪ :‬כ – ‪15‬מ'‬ ‫– בחדרה מערב‪ :‬מעל ‪ 30‬מ'‬

‫•‬

‫הקמת פלטפורמה לציוד הנדסי הכרחי‪:‬‬ ‫– באשקלון‪ :‬שני מזחים ניצבים למזח הפחם באורך של כ ‪50-60‬מ' כ"א‬ ‫– בחדרה‪ :‬פלטפורמה מנותקת בשטח של כ‪ 5 -‬דונם‪ .‬בנוסף צפויה דרישה להקמת‬ ‫מנחת מסוקים‬ ‫לחילופין‪ :‬הארכת מזח הפחם ‪ 500‬מטר לכיוון מערב‪.‬‬

‫•‬

‫באשקלון ישנה אפשרות טובה יותר למצוא שטח מתאים להתארגנות‬ ‫ואחסנה זמניים‪.‬‬

‫בתת קריטריון זה יש עדיפות ברורה לחלופת אשקלון‬


‫מתקן צמוד מזח‬

‫מתקן מנותק‬ ‫‪MM$‬‬ ‫סקר קרקע וקידוחי נסיון‬ ‫התארגנות‪ ,‬הבאת ציוד ופינוי‬ ‫מבנה הקשירה‬ ‫ציוד מכני‬ ‫סה"כ עבודות אזרחיות‬ ‫חיבור ימי ‪1‬‬

‫סה"כ חיבור ימי ‪1‬‬ ‫חיבור ימי ‪2‬‬

‫סה"כ חיבור ימי ‪2‬‬ ‫חיבור יבשתי‬

‫סה"כ חיבור יבשתי‬ ‫עלות הסבת אוניית ‪FSRU‬‬ ‫סה"כ כולל‬

‫בתוספת ‪ 30%‬בצ"מ‬

‫סה"כ פרוייקט‬ ‫הפרש‬

‫פלטפורמה‬

‫‪MM$‬‬

‫מטריצת ת‪38‬מחור מלאה‬ ‫ תהיה מוס‬‫תרת ‪-‬מזח ניצב‬ ‫‪108‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪37‬‬

‫‪34‬‬ ‫רייזר מקרקעית הים אל הפלטפורמה ‪ +‬חיבור‬ ‫קו ימי "‪ 24‬באורך ‪ 3.5‬ק"מ כולל חצית קו "‪ 12‬קיים‬ ‫חיבור ל ‪T‬קיים‬ ‫רייזר מקרקעית הים אל הפלטפורמה ‪ +‬חיבור‬ ‫קו ימי "‪ 24‬באורך ‪ 3.5‬ק"מ כולל חצית קו "‪ 12‬קיים‬ ‫חיבור ישיר לקו "‪30‬‬ ‫גשר חיבור באורך ‪ 500‬מ'‬ ‫קו גז באורך ‪ 2200‬מ' ע"ג הגשר‬ ‫חיבור יבשתי ארוך )‪ 15‬ק"מ(‬

‫חיבור ימי ל ‪T‬קיים‬ ‫חיבור ימי ישיר לקו "‪30‬‬ ‫חיבור יבשתי‬ ‫חיבור ימי ל ‪T‬קיים‬ ‫חיבור ימי ישיר לקו "‪30‬‬ ‫חיבור יבשתי )עד לקו החוף(‬ ‫עם חיבור ימי ל ‪T‬קיים‬ ‫מיליון ‪$‬‬

‫‪153‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪281‬‬ ‫‪282‬‬ ‫‪345‬‬ ‫‪365‬‬ ‫‪367‬‬ ‫‪345‬‬ ‫‪125‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪76‬‬ ‫ל‪/‬ר‬

‫ל‪/‬ר‬

‫קו גז באורך ‪ 1500‬מ' ע"ג הגשר‬ ‫חיבור יבשתי קצר )‪ 2.7‬ק"מ(‬

‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪88‬‬

‫ל‪/‬ר‬ ‫ל‪/‬ר‬ ‫חיבור יבשתי‬

‫‪169‬‬

‫ל‪/‬ר‬ ‫ל‪/‬ר‬ ‫חיבור יבשתי )עד לקו החוף(‬ ‫עם חיבור יבשתי קצר‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪219.8‬‬ ‫‪219.8‬‬


‫‪ .3‬מורכבות הנדסית ועלות‬ ‫תת קריטריון שני – עלות ומשך הקמה‪:‬‬ ‫‪ .I‬עלות הקמת המתקן בחדרה מערב מוערכת בכ ‪ 430‬מיליון ‪ ₪‬יותר‬ ‫מאשר עלות ההקמה באשקלון‪.‬‬ ‫‪ .II‬משך ההקמה בחדרה צפוי להתארך בכשנה ביחס לחלופת אשקלון‬ ‫בתת קריטריון זה יש עדיפות ברורה לחלופת אשקלון‪.‬‬ ‫תת קריטריון שלישי – תפעול‪:‬‬ ‫‪ .I‬עומס התנועות הימיות – בנמל חדרה עומס התנועה הימית קטן‬ ‫בסדר גודל ביחס לעומס בנמל אשקלון ובכך יש יתרון לאתר חדרה‪.‬‬ ‫‪.II‬‬

‫גישה ‪ -‬תפעול המסוף המנותק בחדרה יהיה יקר משמעותית וקשה‬ ‫יותר בהשוואה לחלופת אשקלון המחוברת למזח הפחם‪ .‬הגישה‬ ‫למסוף תתבסס על גישה ימית באמצעות ספינות או במסוקים‪.‬‬

‫‪ .III‬קונפליקטים בין תנועות ימיות של אוניות הגט"ן ואוניות הפחם ‪ -‬אתר‬ ‫מערבי יכול ליצור מגבלות שייט על אוניות הפחם וזאת עקב היותו‬ ‫בקו ישיר על נתיב הגישה והיציאה של אוניות הפחם‪.‬‬ ‫האתר הדרום מערבי הנותן מענה למגבלה זו אך מונע את האפשרות‬ ‫הפוטנציאלית של הבאת אוניות פחם לצידו הדרומי של המזח‪.‬‬


‫‪ .3‬מורכבות הנדסית ועלות‬ ‫תת קריטריון שלישי – תיפעול )המשך(‪:‬‬ ‫‪ .IV‬תנאי הים ‪ -‬על אף שבחלופת חדרה מערב ניתן לחבר את המתקן‬ ‫באמצעות גשר מחבר למזח הפחם‪ ,‬ניכר כי המורכבות התפעולית הן‬ ‫בשגרה והן בחירום תהיה גדולה יותר בשתי חלופות חדרה מערב‬ ‫ביחס לחלופת אשקלון‪.‬‬

‫בתת קריטריון זה יש עדיפות ברורה לחלופת אשקלון‪.‬‬

‫סיכום הקריטריון של מורכבות הנדסית ועלות – חלופת‬ ‫אשקלון עדיפה באופן משמעותי‬


‫‪ .4‬טביעת רגל יבשתית וימית של החלופה )חיבור למערכת‬ ‫ההולכה(‬ ‫• בחדרה ישנן שתי חלופות‪:‬‬ ‫א‪ -‬חיבור לקו ההולכה הימי הראשי‬ ‫ישנם שני פתרונות עקרוניים לחלופה זו‪:‬‬ ‫• חיבור לפיצול הקיים עבור מנא"י‬ ‫• חיבור ישיר לקו ההולכה הראשי‬ ‫ב‪ -‬חיבור למערכת ההולכה היבשתית דרך תחנת‬ ‫מעבר מצפון לתחנת הכח‬ ‫• באשקלון‪ ,‬חלופה אחת‪:‬‬ ‫קו יבשתי ממזח הפחם ועד למתחם הקבלה‪ ,‬ותחנת‬ ‫מעבר בתוך מתחם תחנת הקבלה‪.‬‬


‫‪ .4‬חיבור למערכת ההולכה בחדרה‬


‫‪ .4‬חיבור למערכת ההולכה באשקלון‬


‫חיבור למערכת ההולכה באשקלון‬


‫‪ .4‬התחברות למערכת ההולכה‪:‬‬ ‫אופן‬ ‫החיבור‬

‫חדרה יבשתי‬

‫חדרה ימי‬

‫אשקלון‬

‫אורך‬

‫‪ 15‬ק"מ‬

‫‪ 3‬ק"מ‬

‫‪ 2.7‬ק"מ‬

‫מורכבות‬ ‫תכנונית‬

‫תיאום מורכב מול חח"י‪,‬‬ ‫מעצ‪ ,‬רכבת ואור עקיבא‪,‬‬ ‫התווית רצועת צינור‬ ‫חדשה בשטחים פתוחים‬

‫תיאום מול גורמי נמל ומפעל‬ ‫ההתפלה‬

‫תוואי תואם מול‬ ‫קצא"א‪ ,‬חלק מהתוואי‬ ‫בתוך רצועה‬ ‫מאושרת‪.‬‬

‫מורכבות‬ ‫הנדסית‬

‫מחייב הארכת מזח‬ ‫הפחם‪ ,‬חציות רבות‪,‬‬ ‫מקבילויות ארוכות‬ ‫החיבור לחריש אינו קיים‬

‫התוויה צמודה למדרון‬ ‫קו ימי קצר ולכן יקר יחסית‪,‬‬ ‫חצית קו הגז הימי לחדרה חיבור ולגדר בטחון‪ ,‬חציית‬ ‫מוצאי תחנת הכח‬ ‫לתחנת הגפה תת ימית מחייב‬ ‫מהירויות גבוהות ורעשי זרימה וההתפלה‪ ,‬חציית כל‬ ‫קווי הגז הקיימים‬ ‫משמעותיים‪ .‬אין אפשרות‬ ‫ברצועה‪,‬‬ ‫להעברת מולוך‬

‫מורכבות‬ ‫תחנת‬ ‫המעבר‬

‫אתר חדש‪ ,‬מורכב יחסית‬

‫לא תהיה ‪ -‬שליטת נתג"ז‬ ‫מוגבלת‬

‫צמודה לתחנת קבלה‬ ‫קיימת‪ ,‬פשוטה יחסית‬

‫עלות‬

‫‪ 79‬מיליון ש"ח‬

‫‪100 -160‬מיליון ש"ח‬

‫‪ 13‬מיליון ש"ח‬


‫‪ .4‬סיכום טביעת הרגל‬ ‫חדרה מערב‬ ‫]חיבור ימי[‬

‫חדרה מערב‬ ‫]חיבור יבשתי[‬

‫אשקלון‬

‫היקף המתקנים‬ ‫החדשים‬

‫פלטפורמה עצמאית‬ ‫וחיבור ימי חדש‬

‫פלטפורמה עצמאית‬ ‫וחיבור ימי חדש‬ ‫או‬ ‫גשר מחבר למזח‬ ‫הפחם‪,‬‬ ‫תחנת מגופים חדשה‬ ‫וקו יבשתי באורך ‪15‬‬ ‫ק"מ‬

‫מזח ניצב למזח קיים‪,‬‬ ‫תחנת מגופים קיימת‬ ‫וקו יבשתי באורך ‪2.7‬‬ ‫ק"מ‬

‫מידת הצמידות‬ ‫למתקנים קיימים‬

‫נמוכה מאד‬

‫נמוכה‬

‫גבוהה‬


‫‪ .5‬קונפליקטים עם ייעודי קרקע – חדרה מערב‬


‫‪ .5‬קונפליקטים עם ייעודי קרקע – אשקלון‬


‫‪ .5‬קונפליקטים עם ייעודי קרקע ‪ -‬סיכום‬ ‫הקונפליקט‬

‫חדרה מערב‬

‫חדרה דרום מערב‬

‫אשקלון‬

‫השפעת טווח מרחק‬ ‫ההפרדה מיעודי‬ ‫קרקע מאושרים‬ ‫ומתוכננים )רצפטורים‬ ‫ציבוריים(‬

‫אין‬

‫אין‬

‫חוף רחצה ושמורת‬ ‫טבע‬

‫השפעת טווח סיכונים‬ ‫למתקני תשתית‬

‫אין‬

‫אין‬

‫מזח הפחם ומסוף‬ ‫כימיקלים מתוכנן‬

‫שימושי קרקע‬

‫מחייב הגדלת השטח‬ ‫האסור לעגינה ודייג‬

‫מחייב הגדלת השטח‬ ‫האסור לעגינה ודייג‬

‫חוף רחצה‪ ,‬שמורת‬ ‫טבע‬


‫‪ .6‬סביבה ימית‬ ‫חדרה מערב‬

‫חדרה דרום מערב‬

‫אשקלון‬

‫סדימנטולוגיה*‬

‫השפעה זניחה‬

‫השפעה זניחה‬

‫קיימת השפעה‬

‫ביולוגיה ימית‬

‫איזור פחות מופר‬

‫איזור פחות מופר‬

‫אזור מופר‬

‫*נושא הסדימנטולוגיה וההידרוגראפיה נבדק ע"י חברת ‪ DHI‬מדנמרק ונמצא שההשפעות‬ ‫הסדימנוטלוגיות השוליות על חוף הים במיקום המתקן בעומק מים של ‪ 15‬מטר הופכות‬ ‫להיות זניחות לחלוטין במיקום המתקן בעומק מים של ‪ 30‬מטר ויותר‬


‫לצורך מתן תמונה מלאה נבדקה גם חלופה מקבילה באשקלון‪,‬‬ ‫להלן "אשקלון מערב"‬


‫סיכום השוואת החלופות ‪ -‬איכותני‬ ‫קריטריון‬

‫חדרה מערב‬ ‫)חיבור ימי(‬

‫חדרה מערב )חיבור ליבשה אשקלון ע"ג מזח‬ ‫ללא שימוש במזח הפחם( הפחם‬

‫בטיחותי‬

‫עדיף ביותר‬

‫עומד בקריטריון‬

‫עומד בקריטריון אבל‬ ‫נחות עקב קרבה‬ ‫לשימושים בחוף‬ ‫ולחומ"ס‬

‫בטחוני‬

‫עדיף ביותר‬

‫נחות בגלל שימוש במזח‬ ‫פחם קיים‬

‫נחות ביותר בגלל שימוש נחות בגלל קרבה לרצועת עזה‬ ‫במזח פחם קיים ובגלל‬ ‫קרבה לרצועת עזה‬

‫מורכבות הנדסית‬

‫נחות בגלל עלויות הקמה נחות ביותר בגלל עלויות‬ ‫ותפעול גבוהות‬ ‫הקמה ותפעול גבוהות ובגלל‬ ‫חיבור מסובך למערכת‬ ‫ההולכה‬

‫אשקלון מערב )חיבור יבשתי‬ ‫ללא שימוש במזח הפחם(‬ ‫עומד בקריטריון‬

‫עדיף‬

‫נחות ביותר בגלל עלויות‬ ‫הקמה ותפעול גבוהות ובגלל‬ ‫חיבור מסובך למערכת‬ ‫ההולכה‬

‫טביעת רגל‬

‫עדיף‬

‫נחות ביותר בגלל מרכיבי‬ ‫החיבור למערכת ההולכה‬

‫עדיף ביותר‪ :‬שימוש‬ ‫מירבי במתקנים קיימים‬

‫נחות‬

‫שיקולי משק הגז‬

‫עדיף ביותר‬

‫עדיף‬

‫נחות ביותר בגלל שאיפת רג"ז‬ ‫נחות ביותר בגלל‬ ‫לכניסה צפונית ובגלל חשש‬ ‫שאיפת רג"ז לכניסה‬ ‫צפונית ובגלל חשש רג"ז רג"ז לפגיעה ברציפות אספקת‬ ‫הגז‬ ‫לפגיעה ברציפות‬ ‫אספקת הגז‬

‫קונפליקטים עם ייעודים‬

‫עדיף ביותר‬

‫נחות ביותר בגלל הקו‬ ‫היבשתי‬

‫נחות ביותר בגלל‬ ‫צפיפות השימושים‬

‫נחות ביותר בגלל צפיפות‬ ‫השימושים‬

‫סביבה ימית‬ ‫)סדימנטולוגיה(‬

‫עדיף‬

‫עדיף‬

‫נחות‬

‫עדיף‬


‫סיכום‬

‫לאור כל האמור לעיל אנו מבקשים לאשר את‬ ‫מיקום המתקן בחלופת חדרה מערב עם חיבור‬ ‫ימי למערכת ההולכה הארצית‬


‫הדמיות לאתר חדרה מערב‬ ‫מצורפים במצגת נפרדת‬


פרוטוקול המועצה הארצית מד' 530 ה8.2.11  

הפרוטוקול שמאשר את הבנייה על חוף נחשולים

Advertisement
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you