מישל וולבק Michel Houellebecq
מישל וולבק ) (Houellebecqנחשב כיום לסופר הצרפתי החשוב ביותר .העניין בו ובכתביו חורג בהרבה מגבולותיו של עולם הספרות ומגבולותיה של צרפת ומשתווה אולי רק לעניין שעורר בזמנו אלבר קאמי. הרומן החמישי של וולבק" ,המפה והטריטוריה" ,זיכה אותו בפרס גונקור לשנת .2010
תיק וולבק -1
-מישל וולבק /כרונולוגיה -
1956או :1958 מישל תומס נולד ב 20 -בפברואר ) 1958על פי הביוגרפיה הלא רשמית של דני דמונפיון ,הוא נולד ב- (1956במושבה הצרפתית באי לה ראוניון .אמו היתה רופאה מרדימה ואביו מדריך טיפוס בהרים. לעדותו של וולבק ,הם לא התעניינו בו .לאחר שהתגרשו זמן לא רב אחרי לידתו ,עובר וולבק להתגורר אצל סבו וסבתו מצד אמו באלז'יר .ארבע שנים אחר כך נולדת לו חצי אחות .בכמה ראיונות סיפר וולבק שבשנות הששים והשבעים אמו היתה היפית וחיתה ברביירה הצרפתית .במקומות אחרים סיפר שהתאסלמה ונישאה למוסלמי. בגיל 6הוא עובר לצרפת וגדל אצל סבתו מצד אביו שאת שם נעוריה הוא יאמץ מאוחר יותר כפסבדונים. :1975 וולבק מתקבל ללימודי הנדסת אגרונומיה בבית ספר גבוה בפריז .הוא מסיים את לימודיו ב.1978 - :1978 סבתו של וולבק מתה .מתקבל ללימודי קולנוע בפריז ,שבמהלכם ייצור שני סרטים" :גביש של סבל" ) 30 ,1978דקות( ,ומאוחר יותר "איבוד שיווי משקל" ) 12 ,1982דקות( .יוצר קשרים עם חוגים ספרותיים בתחום השירה. ב 1980 -הוא מתחתן .מסיים את הלימודים ב 1981 -ללא תואר .בשנה זו נולד בנו היחיד אטיין .וולבק שוקע בתקופה ארוכה של אבטלה .אחרי כישלון נישואיו הוא שוקע בדיכאון עמוק ומאושפז כמה פעמים במחלקות פסיכיאטריות. :1983 מתחיל קריירה של כשלוש שנים שבהן הוא עובד כאיש מחשבים בחברות פרטיות ולאחר מכן באספה הלאומית הצרפתית. :1985 פוגש את מישל בולטו שמפרסם את שיריו בכתב העת "לה נובל רוו דה פארי". :1991-1992 ספרו הראשון של וולבק" ,נגד העולם ,נגד החיים" ,מסה על הסופר ה"פ לאבקראפט ,רואה אור ב- .1991שנה לאחר מכן ב 1992 -מפרסם וולבק קובץ מסות "להישאר בחיים ,שיטה" ,וקובץ שירה "הרדיפה אחר האושר" .בשנה זו מנתק וולבק את הקשר עם אימו ,בעקבות ויכוח שפורץ בינה ובין בנו בן העשר על מלחמת המפרץ.
תיק וולבק -2
:1994 וולבק מופיע לראשונה בזירה הספרותית עם רומן ביכורים" ,הרחבת תחום המאבק" ,סיפור נדודיו של טכנאי מחשבים אפור ומתוסכל מינית .הספר ,שרואה אור בהוצאת מוריס נאדו ,עורך כת העת "לה קאנזן ליטרר" שגילה שלושה עשורים קודם לכן את ז'ורז' פרק ,זוכה להצלחה ספרותית צנועה אך מרשים רבים מהמבקרים והקוראים בתיאור הריאליסטי הביקורתי והבוטה של חיי היומיום המודרניים, של מועקותיהם של "האנשים הרגילים" ובעיקר במבט האכזרי של וולבק על האופן שבו הכלכלה השתלטה על היחסים בין אנשים .הרומן הופך בהדרגה לספר פולחן ומסמן את מחברו כסופר הבולט של דורו. :1996 רואה אור קובץ שירים "חוש הקרב" ,הספר הראשון של מישל וולבק שיוצא בהוצאת פלמריון בעריכת רפאל סוראן .הספר זוכה בפרס פלור לשירה לשנת.
.
:1998 הרומן השני של וולבק" ,החלקיקים האלמנטריים" ,מתפרסם בקיץ 1998בהוצאת "פלמריון" ,מגולל את סיפור התבגרותם קורע הלב של שני אחים למחצה ,קורבנות וניצולים של המהפכה המינית ושל שנות השישים .הספר ,שמשכלל ומעמיק את החקירה של וולבק בנבכיה המביכים ביותר של כלכלת המינים ,הופך לרב מכר ענק בצרפת .בעקבות החלטה של בית משפט ,וולבק נאלץ לגנוז את המהדורה הראשונה של הרומן ולהחליף את שם המחנה הניו אייג'י המופיע בספר מ"החלל של האפשרי" ל"המקום לשינוי" .הספר נמכר בחצי מיליון עותקים ומיתרגם לשלושים שפות .למרות שהוא המועמד הוודאי ,הרומן לא זוכה בפרס הגונקור של אותה שנה .שערוריית האי-זכייה בפרס הגונקור רק מעצימה את השערורייה שנגרמה בגלל הספר עצמו ,ואת השערורייה של מישל וולבק עצמו ,כדמות ציבורית בעלת דימוי של אאוטסיידר מורד וזועם ושל פרובוקטור סדרתי .השערורייה היא גם תחילתה של הסאגה הארוכה של פרס הגונקור עם וולבק )או להיפך( ,ושל וולבק עם צרפת בכלל ,שמסתיימת רק בזכייתו בפרס ב .2010 -אף על פי כן ,הספר מקנה לוולבק את פרס IMPACהיוקרתי )פרס הניתן מטעם העיר דאבלין ונחשב לפרס הכספי הגדול ביותר בעולם( ומעמד חסר תקדים בעולם הספרות הצרפתי .הספר הופך את וולבק לסופר הצרפתי הידוע ביותר בעולם. וולבק נישא למארי-פייר גוטייה. :1999 מפרסם קובץ שירה נוסף "רנסנס" .מביים סרט ארוטי קצר "הנהר" .עיבוד קולנועי של "הרחבת תחום המאבק" בבימוי של פיליפ הארל יוצא לאקרנים וזוכה להצלחה ביקורתית .וולבק מבקר בישראל ומשתתף בכנס שנערך בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב .מישל וולבק יוזם את הסרטת הרומן הראשון הרחבת תחום המאבק עם הבמאי פיליפ הארל .רואה אור קובץ השירים רנסאנס.
תיק וולבק -3
בעקבות השערורייה סביב החלקיקים האלמנטריים ,עובר וולבק להתגורר באירלנד ,בתחילה בדבלין ולאחר מכן בדרום האי ,במחוז קורק. וולבק מאמץ את ְק ֵל ַמן ,כלב מסוג אייריש קורגי )הסוג שמופיע על הלוגו של מכוניות המשחק של חברת "קורגי"(. :2000 מוציא אלבום מוזיקה ראשון" ,נוכחות אנושית" ,שבו הוא מקריא טקסטים על רקע מוזיקה אלקטרונית של ברנאר בורגאלה .הוא מופיע עם בורגאלה וההרכב שלו "טריקטל ביץ' משין" בכמה פסטיבלי רוק וזוכה להצלחה גדולה .הנובלה "לנזרוטה" רואה אור .הנובלה) ,ראתה אור בעברית בספר "לצאת מהמאה העשרים"( מספרת על גבר בודד שהחמיץ את ליל הסילבסטר האחרון של המאה העשרים ורוכש במחיר מבצע שבוע נופש הכול כלול באי לנזרוטה שבקנריים .באי השומם ומחוסר האטרקציות הוא פוגש תיירים אירופיים אחרים שמאבדים את דרכם כמוהו ומתוודע לכת מסתורית שבחרה את המקום כדי לחכות לחוצנים. :2001 הרומן השלישי של מישל וולבק",פלטפורמה" רואה אור באוגוסט ,2001שבועות אחדים לפני הפיגוע במגדלי התאומים .ברומן זה מפגיש וולבק את כל המרכיבים הרדיקליים של הגלובליזציה -איסלם, תיירות ,צרכנות ,זנות ופורנוגרפיה -ומפוצץ אותן במרחץ דמים שרק הדי הפיגוע האמיתי בניו יורק מצליחים להחריש .כצפוי ,גם הפעם לא זוכה וולבק בפרס גונקור ,אך בנוסף הוא נתבע על ידי ארגונים איסלמיים על עבירות לשון הרע נגד הדת המוסלמית ועל פגיעה ברגשות המאמינים לאחר שצוטט בראיון אומר כי "האיסלם הוא הדת הכי מטומטמת .".הוא מזוכה בסוף השנה לאחר משפט שבמהלכו מופיעים סופרים ואינטלקטואלים כעדי הגנה בבית המשפט .וולבק מביים סרט ארוטי "הנהר" .הסרט מוקרן בערב של תחנת הטלוויזיה "קנאל פלוס" בערב המוקדש לסופרים ולפורנו .יחד איתו מוקרנים סרטים מוקדמים יותר של וולבק" ,גביש של סבל" מ 1978 -ו"חוסרי איזון" מ.1982 - :2003 וולבק עובר להתגורר בספרד .כותב מלים לשיר של הזמר אלאן שמפור "בדיוק לפני האהבה". הספר "וולבק ,למעשה" של הסופר דומיניק נוגז רואה אור. רואה אור הספר "וולבק ,זרע ודם" מאת מוריאל-לוסי קלמן. :2005 בקיץ 2005רואה אור הרומן הרביעי של מישל וולבק" ,אפשרות של אי" הפעם בהוצאת "פייאר", שמחתימה אותו על חוזה חסר תקדים הכולל זכויות הסרטה והתחייבות של ההוצאה להפיק את הסרט בתוספת למקדמה אסטרונומית של 1מיליון יורו .הפעם השערורייה מתעוררת עוד לפני הופעתו של הספר בגלל הביקורת על התנהלותה היחצ"נית של "פאייר" שנמנעה מלהעביר עותקי קריאה
תיק וולבק -4
מוקדמים לביקורת .הרומן מספר במקביל את קורותיו של קומיקאי ציני בתחילת המאה העשרים ואחת ,ואת אלה של צאצאיו הביולוגיים בעוד אלפיים שנה .בספר זה מעמיק מישל וולבק את החקירה שלו את העולם והחברה של ימינו ומתמקד בעיקר ליחסה של החברה לזיקנה ולהזדקנות .הרומן מבסס את מעמדו של וולבק כדמות הספרותית החשובה ,המרתקת והשנויה במחלוקת של זמננו .גם "אפשרות של אי" אינו מקנה למישל וולבק את פרס הגונקור .הוא מתנחם בפרס "אנטראלייה" .הספר מוכר רבע מיליון עותקים. בשנה זו ,קודם לפירסום הרומן ,רואה אור ביוגרפיה לא מורשית על וולבק שנכתבה על ידי דני דמונפיון .הספר גורם לוולבק צער רב ומעמיק את הקרע בינו לבין אימו .במהלך השנה יוצאים כמה ספרים נוספים על וולבק" :וולבק או הפרובוקציה התמידית" מאת ז'אן פרנסואה פטריקולה וז'וזף ווברה וכן ספר בשם "הצילו ,וולבק חוזר" מאת אריק נולו ,קריסטוף אבסי וז'אן-לו שיפלה. :2007 וולבק מפיק ,מביים ומסריט את הגירסה הקולנועית של "אפשרות של אי" .הסרט זוכה לכישלון ביקורתי ומסחרי. :2008 "אויבי הציבור" ,ספר התכתבות בין מישל וולבק לברנאר אנרי לוי רואה אור בהוצאת "גראסה". בשנה זו רואה אור "חפה מפשע" ,ספרה האוטוביוגרפי של אמו של מישל וולבק ,לוסי סקלדי ,שבו היא בין השאר מתנצחת עם בנה. :2010 הרומן החמישי של מישל וולבק" ,המפה והטריטוריה" ,רואה אור ,הפעם בהוצאת "פלמריון" שבה התפרסמו ספריו הראשונים .הרומן מתרחש באמצע המאה העשרים ואחת ומגולל את סיפור חייו ויצירתו של אמן מושגי" .המפה והטריטוריה" הוא רומן מתעתע ואירוני .למרות שאינו אופטימי יותר מהרומנים הקודמים של וולבק ,יש בו גישה בוגרת ,מפוייסת ומעודנת יותר כלפי כמה ממושאי הזעם המסורתיים של וולבק -דמותו של האב והמולדת ,צרפת .הרומן מפגיש בין הגיבור הדמיוני ובין דמויות בשר ודם ,ביניהן הסופר מישל וולבק עצמו ,שהוא אחת הדמויות המרכזיות ברומן .ככל ספריו האחרונים של וולבק ,הספר הופך לרב מכר גדול .למעט מאמר ביקורת ארסי של הסופר טהאר בן- ג'לון ,הביקורת כמעט תמימת דעים וחולקת שבחים לרומן החדש .הפעם ,לאחר שלושה נסיונות רצופים ,זוכה סוף סוף וולבק בפרס גונקור ,ומתקבל בחמימות על ידי הממסד והקהל הרחב.
תיק וולבק -5
-ספרים של מישל וולבק שראו אור בעברית -
הרחבת תחום המאבק )מצרפתית :עמית רוטברד ,בבל(2001 , איש מחשבים צעיר וחסר ייחוד נשלח למורת רוחו להפיץ את בשורת המחשב ברחבי צרפת .חייו הולכים ומתבררים כירידה מתמשכת אל השאול של חיי היומיום .שום דבר דרמטי רק החיים שכל אחד מכיר :עבודה ,בילוים ,מין ,צרכנות ,טלוויזיה.
החלקיקים האלמנטריים )מצרפתית :מיכל סבו ,בבל(2001 , מישל וברונו הם שני אחים למחצה שנולדים בשנות החמישים ומתבגרים עם המאה העשרים ,החברה הצרכנית והפורנוגרפיה .החלקיקים האלמנטריים הוא הרומן השני של מישל וולבק שהציב אותו כדמות הפרובוקטיבית והחשובה של הספרות הצרפתית העכשווית.
תיק וולבק -6
פלטפורמה )מצרפתית :מיכל סבו ,בבל(2003 , על גברים מאירופה ונשים מתאילנד ,על תעשייה ,תיירות ,מין ,תקשורת ,כלכלה ,אהבה ,פוליטיקה. וולבק ממשיך לתעד את שקיעתו של האדם המערבי ומוסיף לקטלוג ההבלים של ההוה שלל מפגשים בלתי אפשריים שבין העולם הראשון ובין העולם השלישי.
להישאר בחיים )מצרפתית :רמה איילון ,בבל(2006 , בטקסטים אלה ,הנעים בין מסה ,כתבה עיתונאית ,מניפסט ,סיפור קצר ,שירה ושירה בפרוזה ,מסמן וולבק בכתיבתו החדה ,המחוספסת והלקונית את המתווה הראשוני של עולמו :השמים ריקים ,המבטים אבודים ,הזמנים מתים .אבל הספרות ,מבטיח וולבק ,עומדת בכול ומסתגלת לכול ,היא מפשפשת באשפה ומלקקת את פצעי הצער.
תיק וולבק -7
אפשרות של אי )מצרפתית :לנה אטינגר ,בבל(2006 , דניאל הוא קומיקאי ציני שעשה קריירה מטאורית מבדיחות מרושעות ונבזיות על מין ,מוצא ,דת וגזע. סיפור החיים שלו הוא רדיפה אחר אהבה ,מין ונעורים ,ובריחה מהשיעמום ,מהבדידות ומהזיקנה .זה ּ לקצה והעולם היה לפני אלפיים שנה ,בתחילת המאה העשרים ואחת .הציוויליזציה האנושית התקרבה המערבי רחש אידאולוגיות אחרונות; האהבה נעלמה והמין ,בהשפעת הפורנוגרפיה ,הפך לבידור מנוכר; חיות המחמד תפסו את מקומם של הילדים במשפחה; בבתי החולים ובבתי האבות מתו הזקנים בהמוניהם מהזנחה .אבל החיים היו אמיתיים.
לצאת מהמאה העשרים )מצרפתית :רמה איילון ,בבל(2010 , בספר זה מכונסים טקסטים שכתב מישל וולבק בין הרומן "החלקיקים האלמנטריים" ) (1998ובין הרומן "פלטפורמה" ) .(2001בטקסט המרכזי ,הנובלה "לנזרוטה" ,גבר בודד שהחמיץ את ליל הסילבסטר האחרון של המאה העשרים רוכש במחיר מבצע שבוע נופש הכול כלול באי לנזרוטה שבקנריים .באי השומם ומחוסר האטרקציות הוא פוגש תיירים אירופיים אחרים שמאבדים את דרכם כמוהו ומתוודע לכת מסתורית שבחרה את המקום כדי לחכות לחוצנים .לנובלה מצורפים טקסטים נוספים הקשורים בדמדומיה של המאה העשרים.
תיק וולבק -8
המפה והטריטוריה )מצרפתית :רמה איילון ,בבל(2011 , כשז'ד מרטן נסע בתחילת שנות העשרים לאירלנד לפגוש את מישל וולבק כדי לבקש ממנו לכתוב הקדמה לקטלוג התערוכה השנייה שלו "בעלי מקצועות" ,הוא היה אמן כמעט אמן נשכח .בעשר השנים שחלפו מאז תערוכת היחיד הראשונה שלו "המפה מעניינת יותר מהטריטוריה" ,שבה הציג תצלומי נוף של מפות מישלן ,הוא נעלם לגמרי מעולם האמנות. בשביל מרטן ,שהיה אז בעיצומה של חזרתו לציור ,הפנייה אל וולבק היתה אולי עוד תחנה קטנה אבל הכרחית )בגלל משקלו של השם וולבק בשוק האנגלוסקסי( בדרכו אל המעמד שעתיד יהיה לזכות לו לקראת אמצע המאה העשרים ואחת .הוא כמובן לא יכול היה לשער את ההשלכות הגורליות של המפגש על מחבר החלקיקים האלמנטריים.
למידע נוסף על ומאת מישל וולבק: http://readingmachine.co.il/home/contribs/michel_houellebecq
תיק וולבק -9
מישל וולבק על אהבה ומין -"ללא ספק ,אמרתי לעצמי ,בחברה שלנו ,המין מייצג היטב מערכת מיון שנייה ,נפרדת לחלוטין מזו של הכסף; והיא נחשבת למערכת מיון אכזרית לפחות כמוה… כמו הליברליזם הכלכלי חסר המעצורים, ומסיבות זהות ,הליברליזם המיני מייצר תופעות של התרוששות מוחלטת .יש כאלה שעושים אהבה כל יום; אחרים חמש או שש פעמים בחייהם ,או אף פעם לא… זה מה שמכנים 'חוק השוק'… במערכת כלכלית ליברלית לגמרי ,יש כאלה שצוברים הון עתק; אחרים מבוססים באבטלה ועוני .במערכת מינית ליברלית לגמרי ,יש כאלה שיש להם חיים ארוטיים מגוונים ומרגשים; אחרים מסתפקים באוננות ובבדידות .הליברליזם הכלכלי הוא הרחבת תחום המאבק ,ההרחבה שלו בכל הגילים ובכל המעמדות החברתיים… חברות מתחרות על כמה צעירים מקצועיים; הנשים מתחרות על כמה גברים צעירים; הגברים מתחרים על כמה נשים צעירות; הרבה מהומה והרבה התרגשות". )מתוך :הרחבת תחום המאבק( "החברות החייתיות והאנושיות מארגנות לעצמן מערכות שונות של דיפרנציאציה הייררכית ,שיכולות להתבסס על הלידה )שיטה אריסטוקרטית( ,על ההון ,על היופי ,על הכוח הפיזי ,האינטליגנציה, הכישרון ...כל הקריטריונים הללו נראים לי ראויים לבוז במידה שווה; אני מסרב להם; העליונות היחידה שאני מוכן להכיר בה היא טוב הלב .אנחנו חיים היום בשיטה בעלת שני מימדים: האטרקטיוויות הארוטית והכסף .כל השאר ,האושר והאומללות של האנשים ,נגזר מזה .עד כמה שזה נוגע לי ,לא מדובר כלל בתיאוריה :אנחנו חיים למעשה בחברה פשוטה ,שהקריטריונים הללו מספיקים כדי לתאר אותה באופן מוחלט". )מתוך ראיון שהופיע בספר (Interventions "למעשה ,המטרה של החיפוש המיני אינה העונג אלא הגמול הנרקיסיסטי ,ההוקרה המוגשת על ידי בן הזוג הנחשק על ההצטיינות הארוטית .זוהי ,מכל מקום ,הסיבה שבגללה האיידס לא שינה הרבה; הקונדום אמנם מפחית מהעונג ,אבל המטרה ,שלא כמו במוצרי מזון ,אינה העונג :המטרה היא השיכרון הנרקיסיסטי של הכיבוש .צרכן הפורנו ,לא רק שאינו חווה את השיכרון הזה ,אלא לעיתים קרובות מאוד הוא חווה את הרגש ההפוך .ולבסוף ,כדי שהתשובה תהיה מושלמת ,ניתן להוסיף שישנם עדיין כמה יצורים חריגים ,שממשיכים לקשר בין מיניות לאהבה". )מתוך ראיון שהופיע בספר (Interventions
תיק וולבק -10
" -אתה יודע איך קוראים לשומן שמסביב לנרתיק? לא. אישה".)מתוך :אפשרות של אי( "נשים שמתעניינות בקומיקאים הן בדרך כלל נשים קצת מבוגרות ,בסביבות גיל הארבעים, שמתחילות להרגיש שהעסק עומד להידרדר .לחלקן היה תחת גדול ,לאחרות ציצים נפולים ,ולפעמים שניהם .בקיצור ,לא היה בהן שום דבר מעמיד זין; וכשהזקפה נחלשת ,ברור שהעניין פוחת .הן גם לא היו ממש זקנות; ידעתי שבסביבות גיל חמישים הן יחפשו שוב דברים מזויפים ,מרגיעים וקלים – שאגב הן לא ימצאו .בינתיים ,יכולתי רק לאשר להן – לא שרציתי ,תאמינו לי ,זה אף פעם לא נעים – את ירידת הערך הארוטי שלהן; יכולתי רק לאשר להן את החששות הראשונים שלהן ,ולטפטף להן ,בניגוד לרצוני ,השקפת עולם נואשת על החיים :לא ,שום בשלוּת לא חיכתה להן ,אלא סתם זיקנה; שום פריחה מחודשת לא ציפתה להן בסוף הדרך ,אלא רק תסכול וסבל ,בהתחלה במנות קטנות ומהר מאוד במנות בלתי נסבלות; זה לא היה כל כך בריא ,כל זה ,לא כל כך בריא .החיים מתחילים בגיל חמישים, נכון; אלא שהם נגמרים בארבעים". )מתוך :אפשרות של אי(
תיק וולבק -11
מישל וולבק על ספרות -"הקו המקשר בין יצירותי השונות הוא האינטואיציה שהיקום מבוסס על ההפרדה ,על הסבל ועל הרוע; ההחלטה לתאר את מצב הדברים הזה ,ואולי להתגבר עליו .השאלה של האמצעים ,ספרותיים או לא ,היא משנית .האקט הראשוני הוא סירוב רדיקלי לעולם כפי שהוא; זה גם הדבקות בערכים כמו טוב ורע .הרצון לחפור בערכים האלה ,להגדיר את תחומם ,גם בתוככי האני .אחרי כל זה הספרות צריכה לבוא .הסגנון יכול להיות מגוון; זוהי שאלה של קצב פנימי ,של מצב אישי .אני לא מודאג ביחס לקוהרנטיות; אני חושב שזה בא מעצמו". "מי ששם את האצבע על הפצע ,בהכרח לוקח על עצמו את תפקיד האנטיפת". )מתוך ראיון שהופיע בספר (Interventions "הספרות עומדת בכול ,מסתגלת לכול ,היא מפשפשת באשפה ,מלקקת את פצעי הצער .שירה פרדוקסלית ,שירת החרדה והמועקה ,יכלה אפוא להיוולד בבטן ענקי הסופרמרקט ובנייני המשרדים. השירה הזאת אינה עליזה; נבצר ממנה להיות כזאת .השירה המודרנית שוב אינה מיועדת להקים "בית להוויה" היפותטי ,בדיוק כפי שהארכיטקטורה המודרנית שוב אינה מיועדת להקים אתרי מגורים". " משורר מת אינו כותב עוד .לכן חשוב להישאר בחיים". " אל תפחד מהאושר; הוא אינו קיים". "הספרות היא האמנות המושגית היחידה".
)מתוך" :להישאר בחיים"(
תיק וולבק -12
וולבק ,ישראל ,האיסלם והמזרח התיכון -מישל וולבק ביקר בישראל בשנת 1999טרם יציאת ספריו בעברית ,ומאז פעמים רבות הביע את רצונו לחזור לביקור נוסף .ישראל והסכסוך הישראלי פלסטיני הופיעו בעיקר ברומן השלישי שלו "פלטפורמה" שנכתב לאחר שעבר לדבריו חוויית "התגלות הפוכה" בסנטה קתרינה )ביקור שערך ככל הנראה בעקבות המלצה שקיבל בישראל( .הספר חזה ,כמעט בזמן אמת ,את ההתנגשות האלימה בין ההדוניזם הצרכני של המערב ובין הטרור המוסלמי הקיצוני ,ובמידה רבה הוסיף שמן למדורה .באותה תקופה הוא טען כי "יהיה שלום במזרח התיכון רק כשהנערות הפלסטיניות ילבשו מיני". בספריו המאוחרים יותר עסק וולבק פחות באיסלם .לטענתו ,עתיד האיסלם להתרכך ולהפוך למעין דת ניו אייג'ית.
תיק וולבק -13
הביקורת הישראלית על מישל וולבק - הרחבת תחום המאבק -גודל הריקנות צופית קרני על ספרו הראשון של מישל וולבק "הרחבת תחום המאבק" ,הארץ ספרים
החלקיקים האלמנטריים -מישל וולבק ו"החלקיקים האלמנטריים" -מסה על היצירה ועל הקשריה האינטלקטואליים "'החלקיקים האלמנטרים' היא ככל הנראה יצירת הפרוזה החשובה בדורנו ומחברו הוא כפי הנראה הסופר החשוב בדורנו .הרומן ,שראה אור בצרפת ב – ,1998נמכר במאות אלפי עותקים והפך את מחברו ,מישל וולבק ,יליד ,1958לאחת הדמויות המסעירות והשנויות במחלוקת בצרפת ומחוצה לה. זו יצירת הפרוזה החשובה בדורנו על אף קיומן בדור האחרון של יצירות פרוזה מעודנות ומתוחכמות ממנה ,על אף היותה של היצירה הספרותית הזו אנטי-אמנותית מבחינות רבות ,ועל אף שהיא מכילה קטעים פורנוגרפיים ללא כחל ושרק שיקשו על שוחרי ספרות טובה רבים את צליחתה". אריק גלסנר ,ארץ אחרת אין תנאים לרגש אירי ריקין ,מעריב הבוקר שאחרי "גיבורי וולבק הם מי שהפסידו מהמהפכה :הילדים המוזנחים של הגרושים; המכוערים, השמנים וחסרי הביטחון שהמהפכה רק העצימה את עלבונם ואת תסכולם; רווקות מבוגרות הכמהות למשפחה ולילד; ואפילו היפים והיפות ,שאף שלכאורה הרוויחו מהמתירנות ,הרי שההיחשפות המוקדמת למין הקהתה את רגשותיהם". ניל מנוסי ,ארץ אחרת פלטפורמה -פרויקט ביקורתי ,שאפתני ,חריף ומעורר התנגדות עומרי הרצוג ,הארץ שונאים ,סיפור אהבה עמיחי שלוYNET , במיטה עם וולבק "אם לאלוהים היה פרצוף ,מישל וולבק משוכנע שהוא היה נראה כמו כוס פעור. אם להמשיך את הדימוי ,גם היצור האנושי אינו אלא זרג מזדקן שבבדידותו זועק השמימה ,שאינו אהוב על איש ,שאין לו למה לצפות והוא ממתין למוות .אין פלא אם כן ,שהמהומה האחרונה שחולל הסקנדלוז הצרפתי נסובה סביב האל המונותיאיסטי שטוף הדם והקנאי ,שלעולם לא צריך היה לחצות את מדבר סיני ".שלומציון קינן ,תרבות מעריב
תיק וולבק -14
אפשרות של אי ,להישאר בחיים -הקינה של וולבק" מישל וולבק הוא אולי אחד הסופרים השנואים ביותר באירופה ,ועובדה זו לבדה צריכה להוות ראיה לחשיבותו :בעידן שבו המילה הכתובה כפופה לעריצות התמונה ,יש לתת את הכבוד הראוי לסופר שכתיבתו מצליחה לעורר המולת זעם". בנג'מין קרשטיין על ספרו של מישל וולבק "אפשרות של אי" ,תכלת ,כתב עת למחשבה יהודית למה מכרתי את הבנטלי "בספרו החדש' ,אפשרות של אי' ,עושה מישל וולבק שימוש מפוכח בהבנת הטבע האנושי באמצעות כלי הרכב שמלווים אותו .כן לגברים בלבד". ענת אור על ספרו של מישל וולבק "אפשרות של אי" ,סטרטר ,הארץ אפוקליפסה מחר "קצת יותר מ 120-שנה אחרי שניטשה קבע שאלוהים מת ,מגיע וולבק ואומר שהאהבה מתה .ברומן החדש שלו' ,אפשרות של אי' ,הוא מחזק את מעמדו כאחד מהסופרים החשובים במאה ה."21- איתי ולדמן על ספרו של מישל וולבק "אפשרות של אי ",טיים אאוט תל אביב קראתי את "אפשרות של אי" בחג המולד "על הספר בוודאי נכתבו ויכתבו עוד ספרים ומאמרים רבים . בעיני הגאונות שלו אינה נופלת מזו של סרטיו המעניינים ביותר של לארס פון טרייר ,שבהם היומרה והמגלומניות מתערבבים בצורה הטובה ביותר עם כשרון תיאורי וניתוחי נעלה וכנות חסרת פשרות". רון ניולד על ספרו של מישל וולבק "אפשרות של אי" ,חקוק באבן ,אתר רשימות האם אפשר לקרוא ספר ,להתעצבן ועדיין לחשוב שהספר טוב? "מסתבר שכן" .דן לחמן על ספרו של מישל וולבק "אפשרות של אי" ,אימגו אומרים נעורים יש בצרפת "מה בין 'אפשרות של אי' של מישל וולבק ו'כשהילדים יוצאים מהבית' של חלי ברק"? עמרי הרצוג ,הארץ ,תרבות וספרות היה מאוס ותהיה אמיתי "כך ממליץ מישל וולבק לקוראיו בקובץ הרשימות 'להישאר בחיים וטקסטים אחרים' .אבל ברומן 'אפשרות של אי' ,שגם ראה אור לאחרונה ,הקרנבל המלנכולי האלים של סם, זרע ודמעות הוא בעיקר מעייף". מאיה פלדמן על ספריו של מישל וולבק "להישאר בחיים" ו"אפשרות של אי ", מישל קישקע "מישל וולבק הוא סוג של פריס הילטון ,רק עם יכולות קוגניטיביות .זו ההארה הכי חשובה של נמרוד לין ,אולי חוץ מ 40'-הוא ה 60-החדש"'. נמרוד לין על ספרו של מישל וולבק "אפשרות של אי" ,וואלה
תיק וולבק -15
החיים הם בדיחה עצובה "ספריו של הסופר הצרפתי מישל וולבק לא מציעים שום נחמה ;הם אכזריים, מרושעים ,מציגים את החיים כמסכת ייסורים מתמשכת אבל גם כבדיחה .אז איך זה שאי אפשר להניח אותם מהיד"? דרור משעני ושירה סתיו על ספריו של מישל וולבק" להישאר בחיים" ו"אפשרות של אי" ,הארץ ספרים לצאת מהמאה העשרים -הסלוגן הוא המסר "בין חמדת ואגינות לשנאת מוסלמים ,שלל פרובוקציות וריבוא קלישאות ,מישל וולבק נותר בכל זאת קופירייטר מבריק של רעיונות". אירי ריקין על ספרו של מישל וולבק "לצאת מהמאה העשרים ", NRGתרבות מעריב כולנו קצת כושלים ,כולנו קצת אמנים "הציניות הבוטה של מישל וולבק מקפלת בתוכה פגיעות גדולה. העיסוק שלו בביניים ,באמצע ,מאפשר לו לכוון את הבעיטות המדויקות שלו ישר לתוך הבטן הרכה". שירה סתיו על ספרו של מישל וולבק "לצאת מהמאה העשרים" ,הארץ ספרים וולבק החדש ועוד "בקובץ החדש והמעניין 'לצאת מהמאה העשרים' – הכולל מאמרונים ונובלה – מבטא וולבק במפורש את הסלידה שלו ממדעי הרוח כולם במאה ה: 20-מסארטר ודה-בובואר עד בורדייה ובודריאר". אריק גלסנר על ספרו של מישל וולבק" לצאת מהמאה העשרים" ,מבקר חופשי
תיק וולבק -16
מבחר מהעיתונות הצרפתית והעולמית על מישל וולבק ועל ספריו -"מעבר לרעש התקשורתי שליווה את צאתו ,אפשרות של אי הוא ללא ספק הרומן המגובש ביותר שוולבק פירסם עד כה ... אפשרות של אי הוא רומן של נבואה ואזהרה ,אך גם הרהור על כוחה של האהבה ...הספר נסגר ,וולבק זכה בהימור שלו. דניאל ,מארי ,אסתר ,כל הדמויות נשארות נוכחות באופן מדהים .מהר מאוד מתחשק לדבר על זה ,להשוות את הקריאה שלך עם אלה של האחרים .ישנם ספרים שהיית רוצה לשמור אותם רק לעצמך ,זה ממש לא המקרה של וולבק .ספריו כמו מציעים תמיד ,פעם אחר פעם ,אפשרות של עימות". פרנק נושי , Le Monde
"וולבק הוא הזידאן של הספרות הצרפתית" לוראן נוימן ,עורך כתב העת Mariane "488דפים ,לעיתים קרובות פרובוקטיביים ,לפעמים מגעילים ,תמיד אינטליגנטיים .די היה בהם כדי ליצור את האירוע הספרותי המשמעותי של העונה . הרגשות בסופה של הקריאה הם מעורבים :זהו רומן מבריק ,מרגש ומצחיק ,אך לפעמים גם מגעיל ומחניק .יהיה זה מפתה מדי לומר שהוא אינטליגנטי מדי .ישנם האומרים שסופרים גדולים ניכרים בכך שיצירתם עוברת אותם ,אצל וולבק זה בדיוק להיפך ,הוא יותר חזק מיצירתו ...הספר בנוי באופן מושלם ...אפשרות של אי הוא 'רומן טוטלי' שמלא בשאלות נוקבות... שאלו פעם את אנדרה ז'יד מיהו הסופר הצרפתי הטוב ביותר .הוא ענה" :ויקטור הוגו ,למרבה הצער ".מיהו הסופר הצרפתי הטוב ביותר בימינו? מישל וולבק ,למרבה הצער .וולבק היה זה שהעיר בסוף המאה שעברה את הספרות הצרפתית שהתבשלה רק במיץ של עצמה .בטון אירוני ,חד ואגרסיבי ,הוא כבש לו נושאים זנוחים כמו מקום העבודה ,המדע, הפרסומת ,שמשנים את חיינו .הוא ריסק לרסיסים את המחשבה הפוליטיקלי קורקטית כדי לתת ביטוי לדור שלו ולתקופה שלו .הוא ממשיך בדרכו ,לטוב או לרע .בואו נקרא אותו". אוליביה לה נאייר , L'Express "ספר על היסחפותה של החברה הצרכנית לעבר הסירוב לזמן ועל הגורליות של התשוקה שמתנדפת . מישל וולבק הוא סופר שניחן בכישרון להתמקם בשורה הראשונה .הוא כוכב ,בין אם רוצים בכך ובין אם לא ". אמילי ואלנטאן , Evene קודם להיותו תופעה תקשורתית ,מישל וולבק הוא בראש ובראשונה סופר .הוא מוכיח זאת ברומן משכנע .זהו דיוקן דוחה ומצחיק של ציוויליזציה מנושלת". מישל אבסקאט , Télérama "אפשרות של אי הוא רומן נפלא". מרי-לור דלורם , Le Magazine Littéraire
תיק וולבק -17
"הספר הזה הוא הסימפטום של הניהיליזם של תקופתנו". מישל אונפריי ,פילוסוף , Lire "הביקורת הרדיקלית של וולבק על החברה לא הפריעה לו לכתוב דפים יפים על אהבה". ז'אן-מוריס דה מונרמי , Livres Hebdo "רומן נשגב וקורע לב .אפשרות של אי צריך להקנות למחברו חיי נצח". סילבן בורמו ,Les Inrockuptibles
"וולבק הוא סופר רומנטי גדול". FNAC "אם אהבתם את החלקיקים האלמנטריים ופלטפורמה ,תאהבו גם את אפשרות של אי .וולבק הוא אולי הסופר הצרפתי הכשרוני ביותר כיום". טיבור פישר , The Telegraph "החיים הם לא טובים או רעים ,הם פשוט שם .בדיוק כמו הרומנים של וולבק ,שהם מעבר לכל דיון על מוסר .אותם מבקרים שמנסים לקטול אותו מצטיירים בסופו של דבר כקטנוניים וצדקנים .הריק האינסופי של וולבק בולע את הכול ולא יורק כלום בחזרה .אפשר להיזכר בדניאל 25ולייחל כמוהו לוודאות של המוות .אבל עד אז תמיד יהיה כסף ,זיונים ,ואם יהיה לנו מזל ,עוד רומנים של מישל וולבק". דייויד נג , The Village Voice
"עדיף שהקוראים לא ישימו לב למחבר ויקראו את הספר האינטליגנטי ,הפרובוקטיבי ,המצחיק ,והסוחף הזה". סטיבן אלפורד , Houston Chronicle "וולבק מעז לגעת בכמה משאלות הגדולות שנוגעות לא רק למסלול המסוכן שבו נמצא כעת המין האנושי ,אלא גם בעצם השאלה מה לא בסדר עם האנושות ,עם החיים והעולם... 'אפשרות של אי' הוא תערובת חכמה של נבואה ,סאטירה ומדע בדיוני". מרל רובין , Washington post "ביקורת חדה על ההיבריס שלנו ,ועל הנטייה שלנו לסבור שדברים רק ילכו וישתפרו עם הזמן". בריאן בראון , Wall Street Journal
תיק וולבק -18