קרדיולוגיה update הרפואה

Page 30

‫הרפואה‪ | update‬קרדיולוגיה‬

‫אוקטובר ‪2013‬‬

‫‪Reliability of visual assessment of global and segmental left ventricular function: a multicenter‬‬ ‫‪study by the Israeli Echocardiography Research Group.‬‬ ‫‪Blondheim DS, Beeri R, Feinberg MS, et al. J Am Soc Echocardiogr 2010; 23:258-64‬‬

‫‪A new tool for automatic assessment of segmental wall motion based on longitudinal 2D strain: a‬‬ ‫‪multicenter study by the Israeli Echocardiography Research Group.‬‬ ‫‪Liel Cohen N, Tsadok Y, Beeri R, et al. Circulation Cardiovasc Imag 2010;3:47-53‬‬

‫פרופ' צבי ורד‬ ‫מנהל המערך הקרדיולוגי‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬

‫ס‬

‫קירה זו מתייחסת לשתי עבודות חשובות שפורסמו‬ ‫על ידי הקבוצה הישראלית לאקו–קרדיוגרפיה [‪ .]2 ,1‬זו‬ ‫הזדמנות טובה לברך את ראשי החוג לאקו–קרדיוגרפיה‬ ‫על היוזמה המבורכת שהובילה לשיתוף פעולה פורה בין יחידות‬ ‫האקו–קרדיוגרפיה במחלקות רבות בישראל‪ ,‬על התכנון והביצוע של‬ ‫עבודות אלה ועל הפרסומים החשובים והמכובדים של תוצאותיהם‪.‬‬

‫רקע‬ ‫אקו–קרדיוגרפיה היא הכלי החשוב והשכיח ביותר בשימוש קליני להערכת‬ ‫התפקוד הגלובלי והאזורי של חדר שמאל‪ .‬ההדמיה האקו–קרדיוגרפית‬ ‫עברה מהפכות רבות‪ ,‬החל ממעבר משיטה חד־ממדית (‪)M MODE‬‬ ‫לשיטה דו–ממדית (‪ ,)TWO DIMENSIONAL‬דרך התפתחות שיטות‬ ‫דופלר לסוגיהן ואקו–קרדיוגרפיה דרך הוושט‪ ,‬וכלה בהכנסת שיטה תלת–‬ ‫ממדית ושיטות להערכה כמותית של תפקוד הלב בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫במקביל חלו התפתחויות מרשימות ביותר בהדמיה לבבית באמצעות‬ ‫שיטות חלופיות‪ ,‬ביניהן שיטות של רפואה גרעינית‪ CT ,‬ותהודה מגנטית‬ ‫(‪ ,)MRI‬שלכל אחת מהן יתרונות ויכולות מרשימות ביותר‪.‬‬ ‫על אף התפתחויות חשובות אלה‪ ,‬השיטה הנפוצה ביותר להערכת‬ ‫התפקוד הגלובלי והאזורי של חדר שמאל ברחבי העולם נותרה ביסודה‬ ‫איכותית‪ :‬הדמיה אקו–קרדיוגרפית טובה ככל הניתן של החדר מזוויות‬ ‫שונות‪ ,‬והערכה ויזואלית על ידי קרדיולוג המנוסה בבדיקות אלה‪ .‬מדובר‬ ‫כמובן בפעולה יום־יומית פשוטה‪ ,‬זמינה וזולה‪ ,‬והיא נדבך מרכזי באבחון‬ ‫מגוון חולים הסובלים ממחלה כלילית חדה ובהערכת תפקוד הלב של‬ ‫חולים במחלה כלילית כרונית‪ ,‬באי–ספיקת לב ובסוגים שונים של‬ ‫קרדיומיופטיה‪ ,‬והיא כמובן משמשת גם לאבחון איסכמיה בבדיקות אקו–‬ ‫קרדיוגרפיה במאמץ או על ידי גירוי פרמקולוגי‪ .‬במדינת ישראל בלבד‬ ‫מבוצעות מאות בדיקות כאלה מדי יום בהצלחה רבה‪.‬‬ ‫ההערכה הוויזואלית כוללת בדרך כלל ‪ 2‬מרכיבים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪1.1‬הערכה גלובלית ומתן ערך מספרי משוער של תפקוד חדר שמאל‬ ‫באמצעות המדד המקובל ביותר בעולם ‪ -‬מקטע פליטה של חדר‬ ‫שמאל (‪ .)LVEF‬ערך של ‪ 60%‬או יותר נחשב לתקין‪.‬‬ ‫‪2.2‬הערכה אזורית–סגמנטרית של החדר‪ .‬מקובל לסווג כל סגמנט‬ ‫כנורמלי‪ ,‬היפוקינטי‪ ,‬אקינטי או דיסקינטי (ממצא המצביע בדרך‬ ‫כלל על מפרצת מקומית)‪ .‬החלוקה לסגמנטים מבוססת על‬ ‫הנחיות קליניות מקובלות [‪.]3‬‬

‫לאורך השנים הוצעו שיטות שונות להערכה כמותית‪ ,‬אוטומטית‬ ‫או חצי–אוטומטית‪ ,‬שנועדו להחליף את שיטת ההערכה הוויזואלית‪.‬‬ ‫הטכניקות האלה כללו חישוב כמותי של מקטע הפליטה של חדר‬ ‫שמאל‪ .‬השיטות המקובלות ביותר הן שיטת ‪SIMPSON‬מ[‪ ,]3‬אפיון‬ ‫רקמת שריר הלב באמצעות אולטרה–סאונד ממוחשב (‪)INTEGRATED‬‬ ‫[‪ COLOR KINESIS ,]4‬המבוסס על ‪ BACKSCATTER‬אותם העקרונות‬ ‫נ[‪ 5‬או ‪ ]6‬או ‪ DOPPLER TISSUE IMAGING‬המבוסס על הדמיית דופלר‬ ‫בשריר הלב עצמו‪ .‬בכל השיטות האלה נראתה תחילה תועלת לא‬ ‫מבוטלת‪ ,‬אך הן לא הצליחו להחליף את השיטה הקלאסית של הערכה‬ ‫איכותית על ידי קרדיולוג מנוסה במעבדה או ליד מיטת החולה‪.‬‬ ‫הקבוצה הישראלית לאקו–קרדיוגרפיה בחרה נושא חשוב זה‬ ‫למחקר משותף‪ ,‬ופרסמה שתי עבודות שזכו להתייחסות בין־לאומית‬ ‫רחבה‪ ,‬כולל מאמרי מערכת שצורפו לכל אחת מהעבודות [‪.]8,7‬‬

‫תיאור העבודות של הקבוצה וחשיבותן הקלינית‬ ‫הקבוצה הישראלית פרסמה כאמור ‪ 2‬עבודות‪:‬‬ ‫ •ד"ר בלונדהיים וחב' [‪ ]1‬השתמשו בבדיקות אקו–קרדיוגרפיה של ‪90‬‬ ‫חולים שסבלו מכאבי חזה חדים‪ ,‬הגיעו לחדר מיון והופנו בהמשך‬ ‫לצנתור‪ ,‬ובבדיקות של ‪ 15‬חולים נוספים שסבלו מקרדיומיופתיה‪12 .‬‬ ‫קרדיולוגים ממרכזים שונים בארץ‪ ,‬כולם מנוסים מאוד בקריאת אקו–‬ ‫קרדיוגרפיה ובהערכת תפקוד חדר שמאל‪ ,‬קראו את הבדיקות של‬ ‫כל החולים באופן אקראי‪ ,‬בלי שניתן להם מידע על סוג החולה שהם‬ ‫רואים‪ ,‬וכמובן שהם לא קיבלו מידע על תוצאות הצנתור‪ .‬הם נתנו‬ ‫ציון לתפקוד הגלובלי והאזורי של חדר שמאל‪ .‬בהמשך חושבו מידת‬ ‫ההסכמה והווריאבליות בין הקוראים השונים וכן חושבה הווריאבליות‬ ‫של קריאות חוזרות של אותו קרדיולוג‪ .‬נערכה גם השוואה לתוצאות‬ ‫הצנתור (לפי הסגמנטים המושפעים מחסימת העורק הכלילי)‪ .‬כל‬ ‫ההערכות בוצעו מ־‪ 3‬מנחים אפיקליים ללא שימוש במנחים פרה–‬ ‫סטרנליים או אחרים‪ .‬התוצאות העידו על הסכמה גבוהה ביחס‬ ‫לתפקוד הגלובלי של חדר שמאל‪ ,‬לגבי סגמנטים תקינים וכן לגבי‬ ‫מטופלים שהם חולים מאוד (אקינטיים‪/‬דיסקינטיים)‪ .‬כצפוי‪ ,‬הייתה‬ ‫הסכמה מועטה למדי (כ־‪ 33%‬בלבד) לגבי סגמנטים היפוקינטיים‪.‬‬ ‫ •הצעד הבא היה הכנסה של שיטה חדשנית‪ ,‬אוטומטית כמעט‬ ‫לחלוטין ‪,SPECKLE TRACKING ECHOCARDIOGRAPHY -‬‬ ‫שבאמצעותה חושב ‪,SEGMENTAL LONGITUDINAL STRAIN‬‬

‫‪15‬‬

‫הדמיה אקו–קרדיוגרפית‬

‫הערכת תפקוד חדר שמאל באמצעות אקוקרדיוגרפיה‬ ‫‪ -‬אמנות האבחון מול הערכה כמותית חדשנית‬


Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.