גיבור מעמד הפועלים

Page 1

‫להיות עובד קבלן‬ ‫זה לחיות כל החיים‬ ‫עם ידיעה שאתה‬ ‫פחות טוב‪ ,‬ג'קי אדרי‬

‫עינת פישביין ‪ //‬צ י ל ו מ י ם ‪ :‬א ל ד ד ר פ א ל י‬

‫רשמית אין עובדי קבלן ב"מפעלי יםַײהמלח"‪ .‬בפועל‬ ‫יש אלפי עובדים כאלה‪ ,‬שאף אחד לא סופר אותם‪.‬‬ ‫עובדי הקבלן עובדים בתנאים מחפירים‪ ,‬ללא זכויות‬ ‫סוציאליות‪ ,‬ומפחדים להרים ראש פן יפוטרו‪ .‬ועד‬ ‫העובדים הקבועים‪" ,‬המיוחסים"‪ ,‬מתעלם מהם‪ .‬הנהלת‬ ‫המפעל מתנערת מכל קשר עימם‪ .‬ג'קי אדרי‪ ,‬עובד‬ ‫קבלן‪ ,‬מספר את סיפורו האישי‪ ,‬סיפורם של אלפים‬ ‫מתושבי דימונה‪ ,‬שיוצג במשדר מיוחד של "עובדה"‬

‫‪ 7 | 30‬ימים | ט"ו‪ ‬בסיון‪ ‬תשס"ד‪4.6.2004 ‬‬

‫ט"ו‪ ‬בסיון‪ ‬תשס"ד‪ 7 | 4.6.2004 ‬ימים | ‪31‬‬


‫מי שלקח את‬ ‫הזהב הלבן‪ ,‬לקח‬ ‫אותו מכולנו‪ ,‬מפעלי‬ ‫יםַײהמלח‬

‫"בשביל הוועד של 'מפעלי יםַײהמלח'‪ ,‬לעזור לי במאבק שלי זה בשבילם לקבל פחות בונוס‪ .‬זה להתייחס כמו בני אדם לעובדי‬ ‫קבלן‪ ,‬זה להוריד לעצמם את הכוח להשפיל אנשים בעלייה לאוטובוס‪ .‬אני לא בטוח שהם מסוגלים לזה”‬ ‫"דבר אחד ברור לי‪ ,‬ואני יודע שבסופו של דבר יבינו כולם‪ :‬אם יש דבר גרוע במדינת ישראל‪ ,‬יותר מהטרור ויותר מהכל‪ ,‬זה‬ ‫עובדי הקבלן‪ .‬זה החור השחור שמאיים על הכלכלה הישראלית‪ ,‬על החברה ועל העתיד של כולנו”‬ ‫ריח הראשון שג'קי אדרי זוכר‪ ,‬הריח‬ ‫שהיכה בו כשירד מהאוטובוס וראה‬ ‫בפעם הראשונה את מפעלי הענק ניצַײ‬ ‫בים על שפת הים המת‪ ,‬הוא ריח האשַײ‬ ‫לג‪” .‬מאז אני מכור לריח הזה”‪ ,‬הוא‬ ‫מחייך‪ ,‬נזכר בילד שעמד פעור עיניים‬ ‫וחושים‪ ,‬ולא יכול היה להפסיק לשאוב‬ ‫לתוכו את אוויר המקום הכי נמוך בעוַײ‬ ‫לם‪” ,‬אף אחד לא יודע את זה‪ ,‬אבל לאשלג יש ריח של בית”‪.‬‬ ‫ארבעים שנה עברו‪ .‬אדרי ראה את האשלג והברום והמגנַײ‬ ‫זיום זורמים כמו דם וכמו אוויר במערכות החיים של העיירה‬ ‫שנולד בה‪ ,‬דימונה‪ ,‬מספקים עבודה ופרנסה לכל תושביה‪ .‬הוא‬ ‫ראה אותם נכנסים לריאות ולעור ולמערכת העצבים של כל מי‬ ‫שהכיר‪ ,‬משאירים כוויות ומביאים מחלות ועלולים לשנות לתַײ‬ ‫מיד את מבנה הגוף‪ .‬היום הוא רואה איך היסודות האלה‪ ,‬בתהַײ‬ ‫ליכים שאין שום קשר בינם לבין התהליכים בטבע‪ ,‬הופכים‬ ‫עיירת פועלים משפחתית לעיר שהבדלי המעמדות בה לא היו‬ ‫מביישים את רוסיה הצארית בימי זוהרה‪ .‬אבל כמה שהוא למד‬ ‫לפחד מהם‪ ,‬הוא עדיין מכור לריחות של "מפעלי יםַײהמלח"‪.‬‬ ‫הוא מתעורר בשתיים בלילה‪ ,‬יום כן יום לא‪ ,‬מתלבש בשקט‬ ‫כדי לא להעיר את הילדים ויוצא אל הטנדר שאוסף אותו בעשַײ‬ ‫רה לשלוש‪ 45 .‬דקות הירידה אל הים עוברות בשקט‪ ,‬הכנה ליום‬ ‫עבודה שיודעים רק מתי הוא מתחיל‪ .‬העברת החומרים המסוכנים‬ ‫אל המכליות יכולה לקחת שמונה שעות ביום רגוע או ‪ 16‬שעות‪,‬‬ ‫אם דברים עבדו קצת פחות חלק‪ .‬תאונות קורות‪ ,‬אבל הפועלים‬ ‫והוא בראשם עושים הכל כדי לשפר את המערכת ולמנוע אותן‪.‬‬ ‫במקרה של תאונה‪ ,‬כמו בכל בעיה אחרת שתצוץ במהלך העבודה‬ ‫וקשורה לעובדים‪ ,‬כמו בכל מה שקשור לתנאי העבודה ולעתידם‪,‬‬ ‫הם יכולים לסמוך רק על עצמם‪ .‬הם עובדי קבלן‪.‬‬ ‫הבעיה של אדרי היא‪ ,‬שהוא לא במצב הנפשי הנכון בשביל‬ ‫עובדי הקבלן הם עובדים סוג ג' במפעלי יםַײהמלח‪ .‬לא סוַײ‬ ‫פרים אותם‪ ,‬וזה לא סתם ביטוי‪ .‬פשוט אין להם מספר‪ ,‬ונהוג גם להיות עובד קבלן‪ .‬ככה הוא מוצא את עצמו מנהל מאבקים חברַײ‬ ‫לטעון שאינם קיימים‪ .‬מעליהם נמצאים עובדי דור ב'‪ ,‬אלו תיים באינטרנט‪ ,‬מקבל אזהרות שאינן אמורות להשתמע לשתי‬ ‫פנים‪ ,‬לסגור את האתר ואת הפה‪ ,‬או קם מול‬ ‫שקיבלו קביעות בתנאים מופחתים לפני‬ ‫הנהלות עתירות כוח להגן על אנשי ועדים‬ ‫שנים מעטות‪ ,‬ובדרגה מעל — עובדי דור‬ ‫שבכלל לא מייצגים את האינטרסים שלו‪ .‬הוא‬ ‫א'‪ .‬אצולת המפעל‪.‬‬ ‫לוקח על עצמו סיכונים שעובד קבלן לא אמור‬ ‫אם מישהו מעובדי המפעל היה יוצא‬ ‫לקחת‪ ,‬וכשהוא מתראיין‪ ,‬גם בסרט וגם פה‪,‬‬ ‫משם ומספר את סיפור הפערים שבין הקַײ‬ ‫הוא יודע שאין מי שיגן עליו‪.‬‬ ‫בוצות האלה‪ ,‬רובם אנשים שגרים באותה‬ ‫עיר וילדיהם לומדים באותם בתי ספר‪ ,‬אף‬ ‫אדרי גדל עם התחושה שהמפעלים‪ ,‬ממש‬ ‫אחד לא היה מאמין לו‪ .‬פערי שכר של‬ ‫כמו העיר והים‪ ,‬הם שלו‪ .‬אביו‪ ,‬אברהם אדרי‪,‬‬ ‫מאות אחוזים‪ ,‬היעדר פנסיה ועבודה ללא‬ ‫היה ממקימי מפעלי יםַײהמלח‪ .‬האב נולד במַײ‬ ‫תנאים סוציאליים הם דברים שהתרגלנו‬ ‫רוקו‪ ,‬היגר לישראל בַײ‪ ,'48‬ובמשך כמה שנים‬ ‫לשמוע ולקבל‪ .‬אבל הסעות נפרדות‪ ,‬איַײ‬ ‫הסתובב בירושלים‪” .‬הוא היה אחד מהחבר'ה‬ ‫סור שהיה קיים בעבר‪ ,‬לאכול באותו‬ ‫שגרו בשטח ההפקר”‪ ,‬מספר אדרי‪” ,‬עוברים‬ ‫מקום‪ ,‬השפלות‪ ,‬ועיר שאפילו התינוקות‬ ‫בלילות לירדן‪ ,‬גונבים‪ ,‬עושים בלגנים‪ ,‬לא‬ ‫בה יודעים אבא של מי דור א' ולמי יש‬ ‫בדיוק החבר'ה הטובים מהאוניברסיטה‪ .‬יום‬ ‫אבא עובד קבלן — הם דברים שמגיעים מזַײ‬ ‫אחד מפקד תחנת ירושלים אסף את כל הפוַײ‬ ‫משהו מסוכן מאוד‪ ,‬בנימין נתניהו‬

‫מנים ומקומות אחרים‪ .‬ובמקומות כאלו‪ ,‬כולם יודעים שאסור‬ ‫לדבר‪.‬‬ ‫ג'קי אדרי הוא עובד הקבלן היחיד שהסכים לדבר באופן גלוי‬ ‫עם טלי שמש‪ ,‬הבמאית של הסרט ”זהב לבן”‪ ,‬שישודר השבוע‬ ‫ב”עובדה” במסגרת שידורי "טלעד"‪ .‬במשך שנה וחצי תחקרה וציַײ‬ ‫למה שמש )ר' מסגרת( את הסרט‪ ,‬כשדלת אחר דלת נטרקת בפניה‬ ‫וטלפונים מתנתקים בשנייה שהאנשים מהצד השני שומעים מה‬ ‫היא מבקשת לדעת‪ .‬מעטים מעובדי הקבלן שהסכימו להתראיין‬ ‫מדברים בסרט עם מסיכות גבס לבנות על פניהם‪ .‬את מה שהם לא‬ ‫יכולים להגיד‪ ,‬חושפת שמש בעבודה עיתוַײ‬ ‫נאית ובימויית נדירה‪.‬‬ ‫הסרט מגלה עיר שלמה שחיה בפחד‪,‬‬ ‫תחת האיום הגדול מכל של אובדן תעסוַײ‬ ‫קה‪ ,‬משוסעת על ידי הסכמי עבודה ותנאי‬ ‫העסקה בלתי נתפסים‪ .‬זה הסיפור של דיַײ‬ ‫מונה‪ ,‬אבל דרכו אפשר לראות בצורה כואַײ‬ ‫בת‪ ,‬עד שלרגעים קשה להביט‪ ,‬מה עשו‬ ‫ליחסי העבודה בישראל כמעט שלושים שנה של הפרטה‪ ,‬ואיך‬ ‫נראה החזון של שרי האוצר‪ :‬מעמד הולך ונעלם של עובדים קבוַײ‬ ‫עים‪ ,‬ומעמד מתרחב של עובדים נטולי זכויות‪ ,‬שנאספים לעבודה‬ ‫מהרחוב‪ ,‬מתחננים לפרנסה ומוכנים לעשות עבורה הכל‪ ,‬אבל‬ ‫באמת הכל‪.‬‬ ‫”להיות עובד קבלן”‪ ,‬אומר אדרי השבוע‪” ,‬זה מצב נפשי‪ .‬זה‬ ‫לחיות כל החיים עם ידיעה שאתה פחות טוב‪ ,‬ושאם תנסה לשַײ‬ ‫נות את זה‪ ,‬אם תרים את הראש — אתה יכול לאבד גם את‬ ‫המעט שיש לך”‪.‬‬

‫הפרטה של הלב‬

‫שטים האלה והיגלה אותם מהעיר למחנה עבודה שהקימו‬ ‫ביםַײהמלח‪ .‬הם היו הקבוצה הראשונה של עובדי המפעלים‪ .‬אחר‬ ‫כך‪ ,‬כשהקימו את דימונה — הפושטים מירושלים קיבלו את‬ ‫הדימונאים הראשונים לעבודה”‪.‬‬ ‫דימונה הוקמה במטרה ברורה — לשרת את המפעלים‪ ,‬שהיו‬ ‫פרויקט לאומי ראשון במעלה‪ ,‬ובהמשך לספק להם עובדים‪.‬‬ ‫התמונות המטושטשות ההן‪ ,‬עולי מרוקו יורדים ממשאיות‬ ‫בצהרי יום קיץ לוהט אל חולות שאין בהם כלום‪ ,‬לא מעוררות‬ ‫אצל אדרי שום מרירות‪ .‬להפך‪ .‬בין מקימי העיר בַײ‪ '55‬היו סבא‬ ‫שלו‪ ,‬אברהם אילוז‪ ,‬וילדיו‪ .‬הסב והבנים‬ ‫היו בין אלו שטבעו את המושג הדימונאי‬ ‫”לרדת לעבודה”‪ ,‬כשעשו בפעם הראשונה‬ ‫את הדרך התלולה מהעיירה אל הים‪ ,‬דרך‬ ‫שעתידים לנסוע בה אלפי פועלים בעשַײ‬ ‫רות השנים הבאות‪” .‬הם באו לעבודה‪ ,‬וראו‬ ‫שם בחור מרוקאי נחמד‪ ,‬אדרי‪ .‬כדי שלא‬ ‫יישאר לבד במחנה‪ ,‬בכל זאת מרוקאי מהַײ‬ ‫בית‪ ,‬אותו אזור בקזבלנקה‪ ,‬הזמינו אותו לעשות שבת אצלם‬ ‫בבית‪ .‬אבא פגש את אמא שלי‪ ,‬ומאז הוא לא עזב”‪.‬‬ ‫גם אדרי‪ ,‬היום בן ‪ ,45‬לא עזב מעולם‪ .‬לא את העיר‪ ,‬וכמה‬ ‫שניסה — גם לא את המפעל‪” .‬את דימונה אני לא יכול לעזוב‪,‬‬ ‫גם לא ללילה”‪ ,‬הוא אומר‪” ,‬לא חשוב מה עשיתי בחיים‪ ,‬עבודה‪,‬‬ ‫צבא‪ ,‬וכל מה שניסיתי — תמיד חזרתי לישון בדימונה‪ .‬כל מקום‬ ‫אחר נראה לי זר ומוזר”‪.‬‬ ‫והמפעל?‬ ‫”אנחנו גדלנו עם המפעל‪ .‬בדימונה כשילד היה אומר 'אבא‬ ‫הלך לעבודה'‪ ,‬המשמעות היחידה היתה 'אבא הלך ליםַײהמלח'‪.‬‬ ‫כל הטיולים המאורגנים‪ ,‬הביקורים במתקנים החדשים‪ ,‬המשמַײ‬ ‫רות שלהם‪ ,‬אנחנו תמיד היינו שם‪ .‬אוכלים שם‪ ,‬מכירים את‬ ‫כולם‪ ,‬נפגשים למטה‪ ,‬ואז בבית ואז שוב שם‪ .‬את יודעת מה זה‬ ‫בשביל ילד לראות מנוף מרים טֹונה? האור הראשון שנדלק אי‬ ‫פעם בדימונה היה בחתונה של ההורים שלי‪ ,‬מגנרטור שאבא‬ ‫הביא מהמפעל‪ .‬מפעלי יםַײהמלח זה הילדות שלנו‪ .‬עם כל מה‬ ‫שקרה‪ ,‬זה עדיין שלי‪ ,‬הבית שלי”‪.‬‬ ‫להורים לא היה ספק שדור הבנים ימשיך בהגשמת החלום‪ ,‬ושַײ‬ ‫דורות רבים עוד יספרו בגאווה על הימים שבהם היה המפעל‬ ‫שלהם רק מחנה עבודה על שפת יםַײהמלח‪ ,‬לפני שהפך לגן העדן‬ ‫של הדרום‪” .‬אבא שלי‪ ,‬הדבר הכי חשוב לו היה שנישאר קרוב‬ ‫אליו‪ .‬היה לו תלם מחשבתי אחד‪ :‬להישאר בדימונה‪ ,‬לגדל פה משַײ‬ ‫פחות‪ ,‬להביא לו נכדים בדימונה‪ ,‬ולעבוד ביםַײהמלח”‪.‬‬ ‫אדרי שירת בצבא במודיעין‪ ,‬אחר כך התנדב לימ”מ‪ ,‬התחתן עם‬ ‫ג'ולי‪ ,‬בת המקום‪ ,‬ונולדו להם שלושה ילדים‪ .‬כשחזר מהשירות עבד‬ ‫במפעלים תקופה קצרה כעובד קבוע‪ ,‬אולם עוד לפני שחזר לעבוד‬ ‫בדימונה כבר התעוררו אצלו משיכה ועניין חדשים לגמרי‪ ,‬ובאמַײ‬ ‫צע שנות השמונים פתח עסק ראשון למחשבים בעיירה‪.‬‬

‫<<<‬

‫ט"ו‪ ‬בסיון‪ ‬תשס"ד‪ 7 | 4.6.2004 ‬ימים | ‪33‬‬


‫אם תרים את הראש‪,‬‬ ‫אתה יכול לאבד גם את‬ ‫המעט שיש לך‪ ,‬אדרי‬

‫)המשך‪ ‬מעמוד‪ ‬קודם(‬

‫העסק קרס אחרי שנתיים‪ ,‬ואצל אדרי התחילו עשר שנים‬ ‫קשות‪ ,‬עמוסות משברים‪ ,‬שבהן עמד מול מעקלים מכל סוג‪,‬‬ ‫נאלץ למכור את דירתו ורכושו‪ ,‬המשפחה עברה לגור בדירת‬ ‫דיור ציבורי‪ ,‬ורק בסוף ‪ '99‬הצליחה לשקם את עצמה‪” .‬השורה‬ ‫התחתונה”‪ ,‬הוא אומר‪” ,‬זה שהיום אני עובד קבלן בחברת הבַײ‬ ‫רום במפעלי יםַײהמלח‪ .‬כשהצלחתי לעמוד על הרגליים והבטַײ‬ ‫תי סביבי‪ ,‬זו היתה העבודה היחידה בעיר”‪.‬‬ ‫בַײ‪ '96‬מכרה מדינת ישראל את תאגיד "כימיקלים לישראל"‪,‬‬ ‫שמפעלי יםַײהמלח הוא הרווחי והמצליח בין מפעליו‪ ,‬לארווין אייַײ‬ ‫זנברג‪ .‬בַײ‪ '99‬הציעו היורשים של אייזנברג את הנכס למשפחה‬ ‫עופר‪ ,‬ומרגע שהגיעה ההצעה‪ ,‬לקח לאחים עופר בדיוק ‪ 24‬שעות‬ ‫לקנות לעצמם את "יםַײהמלח"‪ .‬ההפרטה הגיעה אל הלב של הדַײ‬ ‫רום‪ ,‬והקשר עתיק היומין בין העיירה לים שלה התחיל להיפרם‪.‬‬ ‫חברות כוח אדם אמנם היו בעיירה מקדמת דנא‪ ,‬אבל במסגרת תהַײ‬ ‫ליכי הייעול עוגנו המעמדות החדשים בהסכמים מיוחדים‪ .‬קבוצה‬ ‫גדולה של עובדים ותיקים סגרו על ”הסכמי דור א'” עתירי הזכויות‪,‬‬ ‫והפכו לגזע הנפילים‪ .‬בהם איַײאפשר לגעת‪ .‬חלק מאלו שהיו אז עובַײ‬ ‫די קבלן הוחתמו על הסכמי דור ב'‪ ,‬ובהמשך על ”דור ב' משופר”‪ ,‬שמַײ‬ ‫ציעים תנאים פחותים וקביעות רק אחרי חמש או שמונה שנים‪ .‬כנהוג‬ ‫במקומות רבים‪ ,‬חלקם מפוטרים רגע לפני שהם מגיעים לקביעות הנַײ‬ ‫כספת‪ .‬המעבר בין המעמדות‪ ,‬כראוי לאצולה אמיתית‪ ,‬אינו אפשרי‪.‬‬ ‫מעמד עובדי הקבלן בוטל רשמית‪ ,‬אולם למעשה ממשיכים‬ ‫אלפים כאלה לעבוד‪ ,‬כשהמפעל מתנער מכל קשר עימם‪ .‬הקבלַײ‬ ‫נים החדשים מתמודדים מול מכרזים אכזריים‪ ,‬שכדי לזכות בהם‬ ‫יש להוריד את ההצעה אל המינימום‪ ,‬לגבול הרווחיות‪ .‬המקום‬ ‫היחיד שבו ניתן לקצץ כדי לשמור על רווחים‪ ,‬הוא שכרם של‬ ‫העובדים‪ .‬ככל שעובר הזמן ורווחיות המפעלים גדלה‪ ,‬מרוויחים‬ ‫יותר ויותר עובדים פחות ופחות כסף‪ ,‬תהליך שיתעצם עם יציאת‬ ‫עובדי דור א' לפנסיה‪.‬‬

‫מעמד הסוסייטים‬

‫אדרי התקבל לעבודה בַײ‪ ,'99‬והיום הוא מנהל משמרת מילוי‬ ‫ברום‪ ,‬מהחומרים המסוכנים שיש‪ .‬זו עבודה שאין דבר בינה ובין‬ ‫זמניות‪ ,‬עונתיות או ”פרויקטים מיוחדים” —‬ ‫העבודות היחידות שבהנהלת המפעל מוכנים‬ ‫להודות שעובדים בהן‪ ,‬לתקופות קצרות‪ ,‬עובַײ‬ ‫דים זמניים‪ .‬הוא ליווה את פיתוח המערכת המַײ‬ ‫שוכללת למילוי מכליות ואיזוטנקים בחומרים‬ ‫מסוכנים‪ ,‬ללא מגע יד אדם‪ ,‬והוא מדבר עליה‬ ‫בגאווה‪ ,‬כאילו אבא שלו עדיין חבר ועד והיא‬ ‫שלו‪ ,‬שלו באמת‪ ,‬ולא של תאגיד פרטי שאת‬ ‫בעליו כנראה לא יפגוש לעולם‪ ,‬והקשר היחיד שלו אליהם הוא‬ ‫דרך הקבלן ”להב” מחיפה‪.‬‬ ‫מהתחקיר של שמש עולה שלמרות הכחשותיהם של מנהלי‬

‫"לקחו מפעל ממשלתי‪ ,‬שהוא מחצב של מדינה — לא שירות‪ ,‬אלא מחצב — והעבירו לבנאדם אחד את‬ ‫היכולות לנהל ולקחת את הרווח‪ .‬ממתי משהו של כולנו נהיה רק שלו‪ .‬האיש הזה לא יקרין את הרווחים שלו בחזרה‬ ‫על העיר‪ ,‬אלא רק לבנק שלו או שבכלל לעסקים שלו בחו”ל‪ .‬זו תמצית הטירוף"‬

‫איפה הכסף של הים?‬

‫הבמאית טלי שמש מצאה "עבדים" במכרה של זהב‬

‫צילום‪ :‬חן מיקא‬

‫הבמאית טלי שמש )בין סרטיה ”השמנה והיפה”‪ ,‬מתחבאים במושב האחורי של המכונית שלה‪ ,‬או את הצוות‬ ‫”חלומות טלוויזיה”‪ ,‬כתבות ל”עובדה” ותוכניות נוספות(‪ ,‬שלה עולה לדירה בהתגנבות יחידים‪ ,‬חשבה לפעמים שהיא‬ ‫ביקרה בדימונה לראשונה בזמן הבחירות המקומיות‪” .‬היה בעצמה בסרט‪ ,‬ושהפחד מוגזם‪ ,‬לא רציונלי‪.‬‬ ‫”היום אני יודעת שהוא אמיתי ומוצדק‪,‬‬ ‫שם משהו שהרגיש כל כך רע‪ ,‬חסר סיכוי‪,‬‬ ‫והסיפור הרבה יותר גדול ממה שדמיינתי‪.‬‬ ‫יותר גרוע ממקומות אחרים שהייתי בהם”‬ ‫זה נהיה כמעט אובססיבי עבורי‪ .‬בכל פעם‬ ‫היא מספרת‪” ,‬ופתאום מישהו שאל אותי‪:‬‬ ‫הייתי חוזרת יותר ויותר כועסת‪,‬‬ ‫'למה אתם אף פעם לא שואלים את השאלות‬ ‫כשקלטתי איך הפכו אנשים לעבדים‬ ‫הנכונות? רק באים להראות עוני‪ ,‬ולא‬ ‫במכרה של זהב”‪.‬‬ ‫מבינים למה‪ .‬חשבת פעם למה כל העיר‬ ‫עד סוף הסרט שמש עוד האמינה‬ ‫הזאת עובדת במפעלי יםַײהמלח ואנחנו‬ ‫שתזכה לראיין את האחים עופר‪ ,‬או לפחות‬ ‫במצב כזה גרוע? איפה הכסף של הים?'‬ ‫מישהו ממנהלי המפעל‪ ,‬אולם נתקלה‬ ‫מישהו אחר זרק את המשפט 'עיר של‬ ‫בחומה בצורה של אינפורמציה מטעה‬ ‫עבדים'‪ .‬לא היה לי מושג על מה הם‬ ‫והתעלמות‪” .‬קשה להאמין‪ ,‬אבל על האחים‬ ‫מדברים‪ ,‬אבל הרגע הזה נשאר איתי חזק‬ ‫עופר‪ ,‬בעלים של חצי מדינה‪ ,‬אין ארכיון‬ ‫מאוד”‪.‬‬ ‫אחרי חודשים התחילה לנסוע לדימונה במאית "זהב לבן"‪ ,‬טלי שמש כתוב או מצולם‪ .‬לא טלוויזיה ולא‬ ‫עם תחקירן ”עובדה” שי גל‪ ,‬לנסות למצוא את הסיפור עיתונות‪ .‬כשראיתי את זה‪ ,‬הבנתי כמה צדק האיש שאמר לי‬ ‫שהבטיחו לה‪ .‬עשרות נסיעות לא הובילו לדבר‪ ,‬ושמש שאנחנו לא יודעים מה לשאול”‪.‬‬ ‫כמעט השתכנעה שטעתה‪ .‬איש לא רצה לדבר איתה על‬ ‫)את "זהב לבן" צילם שרון דהַײמאיו וערכה‬ ‫עובדי הקבלן‪ ,‬וכולם נשבעו שמדובר בתופעה שנגמרה‬ ‫עליזה אסקירה‪ .‬הוא ישודר בתוכנית ”עובדה” במסגרת‬ ‫מזמן‪ .‬הכל השתנה כשהבינה שרוב האנשים סביבה הם עובדי‬ ‫שידורי "טלעד" ביום רביעי בשעה ‪(21:25‬‬ ‫קבלן‪ ,‬ושהם חיים תחת איום אמיתי‪ .‬כשמצאה מרואיינים‬

‫‪ 7 | 34‬ימים | ט"ו‪ ‬בסיון‪ ‬תשס"ד‪4.6.2004 ‬‬

‫המפעל ויו”ר ועד העובדים שלו‪ ,‬יש במפעלי יםַײהמלח אישורי‬ ‫כניסה לכַײ‪ 4,000‬עובדי קבלן‪ .‬לפי חישובים שערכה‪ ,‬לפחות‬ ‫‪ 1,500‬מהם עובדים באופן קבוע‪ .‬איך שלא מסתכלים על זה‪ ,‬קווי‬ ‫ייצור ומקצועות שלמים — מאריזה ועד ניקיון — מוחזקים אך ורק‬ ‫על ידי עובדי קבלן‪ .‬העובדים האלה — חסרי קביעות‪ ,‬פנסיה‬ ‫ושאר תנאים סוציאליים — נוסעים בהסעות נפרדות‪ ,‬נכנסים דרך‬ ‫שער נפרד‪ ,‬שבו הם עובדים בדיקות ביטחוניות‪ ,‬ויכולים לעבוד‬ ‫באותו תפקיד ”זמני” גם עשרים ושלושים שנה‪ .‬שמש עצמה‬ ‫פגשה כַײ‪ 150‬עובדים כאלו‪ ,‬גברים ונשים‪ ,‬והצליחה לצלם את האַײ‬ ‫נשים שאיש אינו מודה בקיומם בדרכם לעבודה ובחזרה ממנה‪.‬‬ ‫הדבר הכי הקשה לעיכול בתהליך הזה הוא הצלחתה הגדוַײ‬ ‫לה של ההנהלה לפרק כל מחויבות בין העובדים לבין עצמם‪.‬‬ ‫הסרט מספק הזדמנות לראות את התהליך האבולוציוני שבו‬ ‫החזק לא מסתפק באכילת החלש כדי לשרוד‪ ,‬אלא לומד ליהַײ‬ ‫נות מהטעם‪ .‬מאות המאושרים של דור א' משתכרים ‪ 12‬אלף‬ ‫נטו‪ ,‬לפני תוספות וגילומים‪ .‬בני המעמד הגבוה של דימונה‪,‬‬ ‫”הסוסייטים של העיר”‪ ,‬לדברי אשתו של אחד מהם‪ ,‬שמבלים‬ ‫סופי שבוע במלונות וחופשות ברחבי העולם‪ ,‬מספרים לשמש‬ ‫בגלוי על החיים היפים שנתנה להם ההנהלה‪ ,‬ובתנאי שיישארו‬ ‫מעטים וסגורים‪ .‬כך נתנו יד לדחיקתם לשוליים של אנשי דור‬ ‫ב'‪ ,‬שאחרי שנים של עבודה אולי יגיעו לסביבות השכר הממוַײ‬ ‫צע במשק‪ ,‬ושל מעמד העבדים‪ ,‬הזמניים‪ ,‬ששכרם החודשי יגיע‬ ‫בשיאו )עבור רבים מהם רק בחלומות( לַײ‪ 4,200‬שקלים‪ .‬הרוב‬ ‫יבוססו באזור הַײ‪ 3,200‬וכזכור‪ ,‬מדובר בקבלנות‪ .‬אין גבול למַײ‬ ‫ספר השעות שעובד יידרש לעבוד עבור השכר המפואר הזה‪.‬‬ ‫”אתה בשבילם כמו עובד זר‪ .‬עובד קבלן זה כושי‪ .‬שחור‪ .‬הם‬ ‫הלבנים”‪ ,‬אומר לשמש עובד קבלן אחד‪ ,‬מכוסה במסיכת גבס‪,‬‬

‫<<<‬


‫מפעלי יםַײהמלח‬ ‫זה הילדות שלנו‪,‬‬ ‫מפעלי יםַײהמלח‬

‫)המשך‪ ‬מעמוד‪ ‬קודם(‬

‫אשקול לתת לך אישור לפתוח את האתר'‪ ,‬ואני ממשיך‪' ,‬תודה‬ ‫רבה אדוני‪ ,‬שיהיה לך יום טוב אדוני'‪ .‬איך שסגרנו התקשרתי‬ ‫לאיש קשר אליו ואמרתי לו שאם תיפול שערה אחת מהראש שלי‬ ‫או של העובדים שלי‪ ,‬ההקלטה הזאת הולכת עכשיו לרדיו”‪.‬‬ ‫ההקלטה נמצאת בידיו של אדרי‪ ,‬הוכחה נדירה לשלטון‬ ‫חסר העוררין של הנהלת המפעלים בחיי העיר דימונה ועובַײ‬ ‫דיה‪ .‬בסרט מטיח סבן במנכ”ל כי”ל‪ ,‬מעל הבמה בכינוס עובַײ‬ ‫דים‪ ,‬את הטענות בדבר הניסיונות לפגוע באתר ובתקשורת בין‬ ‫העובדים‪ ,‬כולל האיום בפיטורי עובדי קבלן‪.‬‬ ‫סבן חזר בסופו של דבר לעבודה‪ ,‬וערב פסח הוחזרו שאר העוַײ‬ ‫בדים למפעל‪ .‬גם אם לא האתר של אדרי עשה את זה — סביר‬ ‫יותר להניח שהיתה זו התקרבות מועד הנפקתה לבורסה של כי”ל‬ ‫— עדיין מדובר בצעד חסר תקדים‪ .‬עובדים מאוגדים ומוגנים יחַײ‬ ‫סית נדרשים לשירותי אתר אינטרנט כדי לפתוח את הפה‪ ,‬ואדַײ‬ ‫רי‪ ,‬עובד הקבלן חסר הזכויות‪ ,‬מאפשר להם לעשות את זה‪.‬‬ ‫זה לא נראה לך קצת אבסורדי שאתה קם להגן על העובַײ‬ ‫דים המאורגנים‪ ,‬שלא רק שלא יקומו להגן עליך‪ ,‬הם אלה שנַײ‬ ‫עלו את עצמם בהסכמים והשאירו אותך לחסדי קבלנים?‬

‫”כשהם מגיעים אלינו זה אוי ואבוי‪ ,‬אתה צריך להיות כמו‬ ‫בדום‪ ,‬או שזה 'לך הביתה'‪ .‬הוא לא שואל קבלן ולא מנהל עבוַײ‬ ‫דה ולא אף אחד‪ .‬הוא יכול להגיד לך 'קח את הרגליים שלך ולך‬ ‫הביתה' גם אם עבדת עשרים שנה שם”‪.‬‬ ‫אחד משיאי הסרט הוא ראיון עם ארמונד לנקרי‪ ,‬יו”ד ועד העוַײ‬ ‫בדים‪ ,‬מהוועדים החזקים בארץ‪ .‬שמש אינה מניחה לו‪ ,‬אינה מוותַײ‬ ‫רת גם כשהוא חוזר ומצהיר ”אין דבר כזה‪ ,‬עובדי קבלן‪ ,‬לא קיים‬ ‫פה”‪ ,‬עד שהוא נכנע ומסביר שלפעמים הם באמת מביאים קבלַײ‬ ‫נים‪ ,‬כדי לעשות עבודות שעובדי המפעל הרגילים אינם מסוגלים‬ ‫לעשות‪ ,‬בשעות שעובדים ”רגילים” לא יכולים לעמוד בהן‪” .‬עבוַײ‬ ‫דה שחורה?” היא שואלת אותו‪ ,‬והוא מחייך‪" :‬את אמרת"‪.‬‬ ‫לנקרי מסביר שלא כל אחד יכול להיות עובד קבוע בחברה‪,‬‬ ‫ושמי שאינו עומד בדרישות של ”חברה שמכבדת את עצמה”‪,‬‬ ‫כהגדרתו‪ ,‬יסתפק בלהיות עובד זמני‪” .‬זה כמו בקטיף”‪ ,‬הוא‬ ‫אומר‪” ,‬מי עובד שם? תאילנדים!” מיותר לציין שהוועד אינו‬ ‫מייצג את העובדים האלה ואינו עושה דבר כדי להגן על זכויוַײ‬ ‫תיהם הדלות‪ ,‬ההולכות ונעלמות‪.‬‬

‫"יש להם ועד עובדים טוב שפועל בשבילם‪ ,‬אבל אם יתעלו לרגע‪ ,‬הם יראו שצריך לחשוב גם קדימה‪.‬‬ ‫אם בדימונה הפערים יגדלו‪ ,‬גם העשיר ישלם מחיר בסוף‪ .‬אנחנו כמו בתקופת הפאודליזם עכשיו‪ ,‬אבל שלא יטעו — הם‬ ‫לא האצילים‪ .‬באו ומצאו איזה אציל‪ ,‬נתנו לו את כל כי”ל‪ ,‬ואנחנו כולנו הווסלים שלו”‬ ‫"לא ראוי" אחד כזה הוא מירו טורג'מן‪ ,‬עובד קבלן שלושים‬ ‫שנה שיצא מהמחזור וחי היום מקצבת זיקנה‪ .‬בראיון קורע לב‬ ‫בסרט הוא מספר על עבודתו בפס הייצור באריזה‪ ,‬בלי שעות‬ ‫קבועות ובלי תשלום על שעות נוספות‪ ,‬מקבל שכר מינימום‬ ‫לפי טונות של אשלג ארוז‪ ,‬כשלא רק פנסיה — גם אוכל כמו‬ ‫לשאר לא מגיע להם‪ .‬עד לפני זמן קצר היו עובדי החברה אוכַײ‬ ‫לים בחדר האוכל‪ ,‬והזמניים מסתפקים בסנדוויצ'ים מהבית שעַײ‬ ‫מדו מהבוקר בשמש‪ ,‬או מבקשים נדבות מהמטבח‪ .‬העלבון עדיין‬ ‫חי אצל טורג'מן‪ ,‬אבל גם הרצון לחזור לעבודה‪ ,‬להתפרנס‪.‬‬ ‫אחד אחר שאין לו מה להפסיד הוא עמיחי אסטיבקר‪ ,‬עובד‬ ‫קבלן שפוטר לאחר תאונת עבודה‪ ,‬הוא נכווה בשתי רגליו מבַײ‬ ‫רום‪ .‬כששמש פנתה אליו לראשונה‪ ,‬בתוך שעות מעטות הגיע‬ ‫אליו טלפון מהקבלן‪ ,‬שייעץ לו לא לדבר עם צוות הטלוויזיה‬ ‫שמסתובב בעיר‪ ,‬והזכיר שמשכורתו האחַײ‬ ‫רונה עדיין בידיהם‪ .‬אחרי שקיבל את‬ ‫שכרו‪ ,‬החליט הצעיר לדבר‪ .‬בסרט הוא‬ ‫טוען שאחרי הפציעה לא קיבל מהקבלן‬ ‫את הטופס הנדרש למילוי דוח תאונת‬ ‫עבודה עבור ביטוח לאומי‪ ,‬כדי שלא לפַײ‬ ‫גוע בזכאותם של עובדי המפעל הקבועים‬ ‫לפרמיות על בטיחות‪ .‬הקבלן קנס אותו‬ ‫בַײ‪ 1,500‬שקלים‪ ,‬הוא לא היה זכאי לימי מחלה‪ ,‬ואז איבד את‬ ‫עבודתו‪ .‬ערב פסח הוא מסתובב בעיר עם שני ילדיו‪ ,‬ואין לו‬ ‫מושג לאן להמשיך משם‪.‬‬

‫יום טוב אדוני‬

‫ברגע הראשון קשה להבין למה אדרי‪ ,‬שדווקא יש לו מה‬ ‫להפסיד‪ ,‬אינו פוחד לדבר‪ .‬גם שמש‪ ,‬שפגשה אותו במקרה‪,‬‬ ‫היתה המומה כשהסכים להצטלם לסרט‪ ,‬ובמשך חודשים דאגה‬ ‫להזכיר לו שהוא יכול להתחרט‪ .‬כשמתחילים להכיר אותו‪ ,‬ובַײ‬ ‫עיקר כשנכנסים לאתר שהקים באינטרנט‪ ,‬דרכו הוא מנהל את‬ ‫מלחמת המעמדות שלו ומנסה להחדיר לשפה המקומית מילים‬ ‫כמו ”סולידריות”‪ ,‬מבינים עוד פחות‪ .‬יושב לו בנאדם בבית‪,‬‬ ‫יודע שהטלפון ”אדרי‪ ,‬אל תגיע בבוקר לעבודה” עלול להגיע‬ ‫בכל רגע‪ ,‬והוא לא יעלה למעסיקו יותר ממחיר השיחה‪ ,‬ועדיין‬

‫ממשיך להעלות לרשת פורומים שקוראים לעובדים להתאגד‬ ‫ונתונים כלכליים על חובותיהם של האחים עופר לבנקים או‬ ‫על רווחיות המפעלים בשנה החולפת‪.‬‬ ‫רק אחרי כמה שעות עם האיש שהגיבוי היחיד שיש לו זה‬ ‫הוא עצמו‪ ,‬והידיעה האזרחית הברורה‪ ,‬הכמו מובנת מאליה‪ ,‬של‬ ‫מה שייך לו ומה זכויותיו‪ ,‬משהו מתחיל להתבהר‪ .‬כמויות האיַײ‬ ‫נפורמציה שהוא נחשף אליהן ומסוגל לצטט הן אדירות ומהוות‬ ‫חלק מהכוח שלו‪ .‬חוסר הפחד מביא אותו לכמעט אבסורדים‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים התחיל סכסוך עבודה במפעל ”רותם”‪ ,‬חברת‬ ‫בת של מפעלי יםַײהמלח‪ ,‬כשההנהלה ביקשה לאחד את שני המפעלים‬ ‫ולהתייעל‪ .‬שמעון סבן‪ ,‬יו”ר ועד העובדים השבית איזה מתקן‪ ,‬נכנס‬ ‫לקרב מול ההנהלה וכמעט פוטר‪ .‬אדרי בתגובה פתח באתר שלו‬ ‫”רשת העיר דימונה”‪ ,‬פורום עבור עובדי "רותם"‪ ,‬עובדים מאוגדים‬ ‫מדור א'‪ .‬תחת מסך האנונימיות האינטרנטית‬ ‫התחילו העובדים לתקשר זה עם זה‪ ,‬להביע‬ ‫תמיכה ביו”ר שלהם ולהתארגן לפעילות‬ ‫מחאה‪ .‬אדרי גם העלה לאתר ידיעות על ניסיוַײ‬ ‫נות של הנהלת המפעל לספק חומרי גלם מירַײ‬ ‫דן‪ ,‬כדי לעקוף את העובדים‪ ,‬וחימם את הגזרה‪.‬‬ ‫”אני יודע איך להשיג אינפורמציה שחשוב‬ ‫לדעת”‪ ,‬הוא מחייך‪.‬‬ ‫התסיסה גברה‪ ,‬וגורמים פוליטיים בעיר‪ ,‬כמו גם אנשי הוועדים‬ ‫של מפעלים אחרים באזור‪ ,‬התחילו להתנגד לפיטורי סבן‪ .‬ההנהַײ‬ ‫לה ביקשה לפזר את המרידה‪ ,‬והוציאה את העובדים ל”חופשה יזוַײ‬ ‫מה”‪ ,‬עד שסבן יגיש את התפטרותו‪ .‬יומיים לפני היציאה לחופשה‬ ‫צלצל הטלפון של אדרי‪ .‬על הקו היה הקבלן שמעסיק אותו‪.‬‬ ‫”הוא אמר שהתקשר אליו בכיר מכי”ל”‪ ,‬מספר אדרי‪” ,‬ואמר‬ ‫לו להגיד לי להוריד את האתר‪ ,‬תוך איום על העבודה שלו שם‪.‬‬ ‫לא היתה לי ברירה‪ .‬הורדתי את האתר‪ .‬הבנתי ששיגע אותם‬ ‫משפט אחד שאמרתי למישהו שם‪' :‬איך אני‪ ,‬עובד קבלן עם אתר‬ ‫של ‪ 70‬שקל‪ ,‬ניצחתי את כי”ל'‪ .‬אחרי כמה ימים עשיתי צעד קצת‬ ‫מכוער‪ ,‬אבל לא היתה לי ברירה‪ .‬התקשרתי לסמנכ”ל הבכיר‬ ‫שנתן את ההוראה לסגור‪ ,‬והתנהגתי כמו ילד מחשבים כזה‪ ,‬הכי‬ ‫טמבל שיש‪' .‬שלום אדוני‪ ,‬אני מצטער שהפרעתי לך אדוני‪ ,‬אני‬ ‫יכול לדבר עם אדוני?' הוא אכל את הפיתיון‪ ,‬וביקשתי ממנו יפה‬ ‫להשאיר לי את הפורום‪ .‬בסוף הוא אמר‪' ,‬אתה יודע מה‪ ,‬אדרי‪ ,‬אני‬

‫”יש פה אבסורד‪ ,‬את צודקת‪ ,‬אבל זה האבסורד של הקיום‪ .‬זה‬ ‫מצחיק שבמקום שהם יריבו עם ההנהלה בשבילי‪ ,‬אני רב בשבילם”‪.‬‬ ‫היית עושה את זה בשביל לנקרי‪ ,‬יו”ר הוועד של מפעלי‬ ‫יםַײהמלח?‬ ‫”אם הוא היה נקלע למצב כזה? בטח‪ .‬אני גם פעיל עכשיו‬ ‫בעניין הוועד של הרכבת‪ .‬אני זיהיתי חלל גדול ולשם אני‬ ‫נכנס‪ .‬נכון שעמיר פרץ היה צריך לקרוא לסולידריות‪ ,‬או‬ ‫ראשי הוועדים הגדולים‪ ,‬לא אני‪ .‬זה הולך הפוך‪ .‬אבל לי אין את‬ ‫המעטפת שעוטפת יו”ר ועד‪ ,‬ולא את מערכת השיקולים‪ .‬אין לי‬ ‫מה להפסיד‪ .‬אני מזהה חלל שנראה לי‪ ,‬אז אני נכנס בו”‪.‬‬ ‫אתה מאמין שבשלב כלשהו הם יעזרו לך להילחם על הזַײ‬ ‫כויות שלך?‬ ‫”לעזור לי במאבק שלי זה בשבילם לקבל פחות בונוס‪ .‬זה להַײ‬ ‫תייחס כמו בני אדם לעובדי קבלן‪ ,‬זה להוריד לעצמם את הכוח להַײ‬ ‫שפיל אנשים בעלייה לאוטובוס‪ .‬אני לא בטוח שהם מסוגלים לזה”‪.‬‬

‫תמצית הטירוף‬

‫ביום החופשי שבין שתי משמרות‪ ,‬אדרי יוצא לסיבוב במפַײ‬ ‫עלים הסגורים של עיר שחיה על ‪ 12‬אחוזי אבטלה פלוסַײמינוס‪,‬‬ ‫ויש בה לשכת תעסוקה שמספקת עבודה רק לעובדי קבלן‪ .‬האַײ‬ ‫בסורדים של הקיום לא נגמרים — ג'ולי אשתו עובדת כפקידת‬ ‫השמה בשירות התעסוקה‪ ,‬ושולחת בלית ברירה מובטלים אל‬ ‫הקבלנים‪” .‬זו ההפרטה”‪ ,‬הוא מקונן‪” ,‬שגמרה לנו את העיר”‪.‬‬ ‫בבחירות האחרונות הוא עשה ניסיון של הרגע האחרון לרוץ‬ ‫למועצת העיר עם רשימת ”אופק חדש”‪ ,‬והשיג משהו כמו ‪200‬‬ ‫קולות‪ .‬המצע הפוליטי שלו תואם את המנהיגות החדשה של‬ ‫הדרום‪ ,‬אנשים כמו אלי מויאל‪ ,‬ראש עיריית שדרות‪ .‬שילוב‬ ‫של מצע חברתי שמאלני‪ ,‬סוציאליסטי במופגן‪ ,‬ומצע מדיני‬ ‫ימני‪ ,‬נגד ההתנתקות ובעד יד קשה כלפי הפלסטינים‪ .‬הסתירה‬ ‫הזאת מגיעה לשיאה ביחס האמביוולנטי כלפי בנימין נתניהו‪,‬‬ ‫שר האוצר הכי ריאקציונרי ואנטי חברתי בשושלת ארוכה של‬ ‫שרי אוצר אנטי חברתיים‪ .‬למרות הביקורת הקשה שיש לו כלַײ‬ ‫פיו‪ ,‬אדרי עדיין מתקשה לקבל את האפשרות שנתניהו מאמין‬ ‫)המשך בעמוד ‪(108‬‬

‫תגובה‪" :‬שמונה עובדי קבלן בלבד" )"למעט עבודות אשר מתבצעות בקבלנות"(‬ ‫דוברת מפעלי יםַײהמלח מוסרת‪:‬‬ ‫‪ .1‬החל מיולי ‪ 2002‬אין החברה מעסיקה עובדים‬ ‫באמצעות קבלני משנה‪ ,‬למעט שמונה עובדים בלבד כיום‪,‬‬ ‫בעלי תקופת העסקה קצובה )המהווים שישה פרומיל‬ ‫מהמועסקים בחברה ולמעט מספר עבודות אשר מתבצעות‬ ‫בקבלנות‪ ,‬כגון הסעות‪ ,‬ניקיון והסעדה(‪.‬‬ ‫‪ .2‬הטענה כי להנהלת המפעל יש אינטרס להעסיק כמה‬ ‫שיותר עובדי קבלן בגלל עלותם הנמוכה והיעדר קביעות‬ ‫אינה נכונה‪ .‬הקריטריונים נקבעים בהתאם למיומנויות‬ ‫הדרושות‪ .‬העסקת קבלנים נעשית משיקולים ענייניים‬ ‫ומקצועיים‪ .‬קבלת שירותים מקבלנים נבחנת לגופו של עניין‬ ‫ובין היתר מובאים בחשבון השיקולים הבאים‪ :‬התמחות‪,‬‬ ‫התמקצעות‪ ,‬איכות‪ ,‬עמידה בלוחות זמנים ועלויות‪.‬‬

‫‪ 7 | 36‬ימים | ט"ו‪ ‬בסיון‪ ‬תשס"ד‪4.6.2004 ‬‬

‫‪ .3‬קבלת שירותים מקבלנים שונים נהוגה ונפוצה‬ ‫בגופים כלכליים רבים אחרים בארץ ובעולם‪ .‬בדרך זו‬ ‫החברה זוכה לקבל שירות אמין ומקצועי מחברות המתמחות‬ ‫ומתמקצעות בעבודות מיוחדות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מדובר בדרך‬ ‫נוספת לשמור על חוסנה של החברה בשוק תחרותי קשה‪.‬‬ ‫החברה שוכרת את שירותיהם של עשרות קבלנים בתחומי‬ ‫עשייה שונים‪ ,‬אשר מעסיקים מאות בודדות של עובדים‪.‬‬ ‫‪ .4‬לגבי ההבדלים בין עובדי "דור א'" ו"דור ב'"‪ :‬בחברה‬ ‫קיימים שני סוגים של הסכמי עבודה קיבוציים אשר נחתמו‬ ‫בהסכמה עם נציגות העובדים ועם הסתדרות הפועלים‪ .‬כל‬ ‫עובדי מפעלי יםַײהמלח זוכים לשכר גבוה ולתנאי עבודה‬ ‫הולמים‪ .‬ההבדלים בין הסכמי העבודה השונים נוגעים לתנאי‬ ‫ההעסקה‪ .‬הסכם העבודה לגבי עובדי דור א' נחתם לפני שנים‬

‫רבות והוא חל על עובדי החברה הוותיקים‪ ,‬אשר חלקם היו‬ ‫ממייסדיה‪ ,‬ובהתחשב בסביבת עבודה לא קלה בסדום באותם‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫‪ .5‬בנוגע להוראה להוריד את אתר האינטרנט של ג'קי‬ ‫אדרי‪ ,‬הנושא אינו מוכר לנו‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬קונצרן כימיקלים לישראל ומפעלי יםַײהמלח‬ ‫בתוכו הנו המעסיק הגדול באזור הנגב שהינו אזור מוכה‬ ‫אבטלה‪ ,‬המעסיק באופן ישיר כַײ‪ 4,200‬עובדים ומספק‬ ‫תעסוקה לעשרות קבלנים וספקים שמעסיקים אלפי‬ ‫עובדים‪ .‬חברת מפעלי יםַײהמלח מחויבת לרווחת אלפי בתי‬ ‫אב ולקהילה בנגב‪ .‬את שניהם אנו עושים בתנאי תחרות‬ ‫עולמיים קשים‪ ,‬ואנו שמחים וגאים במקביל לדאוג לרווחת‬ ‫הקהילה ולאפשר פרנסה ורווחה טובה לאלפי מועסקים‪.‬‬

‫ט"ו‪ ‬בסיון‪ ‬תשס"ד‪ 7 | 4.6.2004 ‬ימים | ‪37‬‬


‫שקרים שסיפרנו‬ ‫למשפחה שכולה‬ ‫)המשך‪ ‬מעמוד ‪( 26‬‬

‫סיור נוסף בפיקודו של סרן יגאל שני ממפקדת חיל האוויר‪,‬‬ ‫שיצא למתחם אלַײג'יראדי‪ ,‬איתר כמה עצמות‪ .‬בחוות דעתו של‬ ‫פרופ' היינריך קרפלוס מהמכון לרפואה משפטית נכתב כי‬ ‫”בבדיקה נתברר שהרוב הגדול מהעצמות ללא ספק מבעל חיים‪,‬‬ ‫אך נמצאים חמישה רסיסים של עצמות‪ ,‬קרוב לודאי מגולגולת‪,‬‬ ‫שעלולים להשתייך לשלד של בן אדם מבוגר‪ .‬בנוסף נמצא‬ ‫רסיס של צלע ושני רסיסים מעצם ארוכה גדולה‪ ,‬קרוב לוודאי‬ ‫מעצם הירך‪ ,‬שאיַײאפשר לקבוע בביטחון על ידי הסתכלות אם‬ ‫מוצאם מבן אדם או בעל חיים גדול”‪ .‬בסופו של דבר השרידים‬ ‫האלה לא הובאו לקבורה אלא נשמרו במכון לרפואה משפטית‪.‬‬ ‫בַײ‪ 24‬ביולי ‪ 1968‬החליט סא”ל שאול גבעולי‪ ,‬מפקד כוחות‬ ‫צה”ל באזור אלַײעריש‪ ,‬לסגור את החקירה בפרשה‪” .‬בעקבות‬ ‫שיחה עם רס”ן ש' בןַײאלקנה”‪ ,‬כותב גבעולי למפקד חיל‬ ‫האוויר‪” ,‬התברר כי נפתרה תעלומת היעלמות הגופה‪ .‬הגופה‬ ‫הועברה מביר אלַײעבד למצרים עקב טעות של המצרים‪ ,‬אשר‬ ‫חשבו אותו לטייס אמריקאי‪ ,‬הן בגלל שמו הלועזי‪ ,‬והן בגלל‬ ‫צבע שערו‪ .‬בזאת הנני מפסיק את החקירה בנושא”‪.‬‬ ‫אלא ששום דבר לא נפסק‪ .‬בחשאי‪ ,‬עדיין בלי ידיעת‬ ‫המשפחה‪ ,‬המשיך צה”ל לחפש את גופת הטייס הנעדר‪.‬‬ ‫החיפושים האלה לא התנהלו בלב שלם‪ .‬בתגובה להחלטה‬ ‫להוציא משלחת חיפוש נוספת לאזור ההתרסקות‪ ,‬כתב בַײ‪15‬‬ ‫באפריל ‪ 1979‬הלל פלד מיחידת אית”ן )היחידה לאיתור נעדרים‬ ‫של צה”ל( לראש להק כוח אדם בחיל האוויר‪” :‬סרן ארנון לבנת‬ ‫קבור בכפר ויתקין‪ .‬איני חושב שיש לבדוק איזה חלק מהגופה‬ ‫נמצא בקבר זה‪ ,‬ואם חלקים אחרים נמצאים במקום אחר‪ .‬כל‬ ‫חקירה מסוג זה תהיה מנוגדת לעצם מטרת איתור גופות חיילי‬ ‫ישראל אשר נפלו במלחמה‪ ,‬והטיפול הנמשך בעניין זה גובל‪,‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬בחילול‪ .‬לדעתי הסיכוי למצוא את יתר חלקי הגופה‬ ‫קלוש ביותר‪ ,‬במקרה שיימצאו עצמות איזשהן‪ ,‬תהיה בעיה של‬ ‫זיהוי ובכל מקרה יביא הדבר לסיבוכים גדולים יותר”‪.‬‬ ‫דעתו של פלד לא התקבלה‪ .‬החיפושים נמשכו‪ .‬באותה‬ ‫תקופה‪ ,‬כאמור‪ ,‬קובע קצין החיל בשמו של מפקד חיל האוויר‬ ‫כי אסור בתכלית האיסור לספר על הנושא למשפחה‪ .‬עוד‬ ‫בנובמבר ‪ ,1981‬יותר מַײ‪ 14‬שנים לאחר הנפילה‪ ,‬כותב אל”מ‬ ‫יגאל שני לראש להק מודיעין בחיל האוויר )רלמד”ן( מזכר‬ ‫מפורט תחת הכותרת ”סרן לבנת ארנון )ז”ל( — חידוש‬ ‫חיפושים”‪ .‬מזכר אחר בתיק עב הכרס מתאר ”מפגש אצל ראש‬ ‫אכ”א" באותו נושא מַײ‪ .1988‬מתוך חלקי התכתובות ברור כי‬ ‫קיימים מסמכים נוספים המתייחסים למבצעי חיפוש אחרים‬ ‫ונוספים שנערכו אחרי לבנת‪ .‬מהמסמכים עולה כי חייל צה”ל‬ ‫אף קיפד את חייו כשעלה על מוקש באזור בעת החיפושים‪.‬‬ ‫לאורך כל השנים רק אדם אחד התרעם על העלמת העניין‬ ‫מהמשפחה‪ .‬בנובמבר ‪ 1982‬כותב סא”ל שמואל קופר‪ ,‬ראש ענף‬ ‫קבורה ברבנות הצבאית‪ ,‬במזכר פנימי סודי‪” :‬נקודה נוספת‬ ‫שאינה מניחה את דעתי היא כי החיפושים נערכים ללא ידיעת‬ ‫המשפחה הקרובה לחלל‪ ,‬וקשה לשער את גודל התוצאות‬ ‫החמורות היכולות לנבוע במידה והמשפחה תגלה את הדבר”‪.‬‬

‫כ‬

‫אילו לא די בהלם שנחת על המשפחה כשגילתה שלמעַײ‬ ‫שה ספק אם שריד כלשהו מיקירם טמון בקבר שבכפר‬ ‫ויתקין‪ ,‬ושכל השנים הסתירו ממנה חבריו של האב את‬ ‫האמת על החיפושים שעדיין מתנהלים אחריו‪ ,‬באה‬ ‫התנהלותו המתנכרת והאטומה של מפקד חיל האוויר היוצא‪,‬‬ ‫סגן הרמטכ"ל האלוף דן חלוץ‪ ,‬ונתנה לאחים לבנת שיעור‬ ‫חדש‪ ,‬שלא הכירו‪ ,‬על משפחת חיל האוויר‪.‬‬ ‫אחרי שמכתבם לחלוץ‪ ,‬בבקשה להיפגש ולקבל הסברים‬ ‫בעל פה‪ ,‬לא נענה‪ ,‬שיתפו האחים לבנת בייסוריהם את האלוף‬ ‫עמוס ידלין‪ ,‬מפקד המכללות של צה”ל‪ ,‬שנשא בשורה של‬ ‫תפקידים בכירים בחיל האוויר‪ .‬ידלין כתב ללבנת בתשובה‪:‬‬ ‫”מדובר במכתב ]לחלוץ[ ראוי‪ ,‬אמיתי וכואב עד שורשי הנשמה‪.‬‬ ‫אבל‪ ...‬חבל לי שאתה מטיל על האלוף חלוץ‪ ,‬איש ישר‪ ,‬רגיש‬ ‫ומפקד שפיו ולבו שווים‪ ,‬את המחדלים של אנשים שהיו‬ ‫בתפקידי מפתח כאשר חלוץ היה פרח טיס או טייס מילואים‪.‬‬ ‫אני משוכנע שמכתבך לא הגיע לשולחנו‪ .‬מהיכרות עימו הוא‬ ‫היה עונה ומטפל באומץ וברגישות כמו שראיתיו מטפל‬ ‫בסוגיות רגישות אחרות”‪.‬‬ ‫אלא שחלוץ דווקא קיבל את המכתב‪ .‬אביב לבנת שיגר אותו‬ ‫שוב ושוב‪ ,‬באמצעות הדואר ובאמצעות שליחים‪ .‬פעם אף בא‬ ‫בעצמו ללשכתו של מפקד חיל האוויר‪ .‬רק אחרי שלושה‬ ‫חודשים‪ ,‬בהתערבותו של האלוף ידלין‪ ,‬השיב סגן אסף להב‪,‬‬ ‫קצין מטה מטעמו של חלוץ‪ ,‬את התשובה המשונה הבאה‪” :‬אבקש‬ ‫להתנצל על התייחסותי החסרה באשר למכתבך‪ .‬מיום הגעת‬ ‫מכתבך ללשכת מפקד חיל האוויר מבוצע הטיפול בפנייתך דרך‬ ‫ראש ענף נפגעים‪ .‬מפקד חיל האוויר מעודכן באופן שוטף באשר‬ ‫להתקדמות הטיפול בנושאים שהעלית במכתבך‪ .‬באם יימצא‬ ‫צורך במעורבות של מפקד חיל האוויר לשם קידום הטיפול‬ ‫בנושא‪ ,‬תזומן פגישה בראשות מפקד חיל האוויר”‪.‬‬ ‫ראש ענף נפגעים בחיל האוויר‪ ,‬סא”ל יוסי זלץ‪ ,‬שעמד חסר‬

‫‪ 7 | 108‬ימים | ט"ו‪ ‬בסיון‪ ‬תשס"ד‪4.6.2004 ‬‬

‫אונים וחסר תשובות מול המשפחה הזועמת‪ ,‬פנה בעצמו‬ ‫למפקד החיל וסיפר לו בשיחה סגורה על הכעס והמרירות‬ ‫כלפיו‪ ,‬תוך שהוא מבקר את התנהלותו בעניין‪ .‬למרות זאת‬ ‫התמיד חלוץ בסירובו‪ .‬זלץ הודיע למשפחה ההמומה כי מפקד‬ ‫חיל האוויר לא ייפגש עימה‪ .‬רק בשבוע שעבר התקיימה פגישה‬ ‫בין משפחת לבנת לבין הרב הצבאי הראשי‪ ,‬תא"ל ישראל וייס‪.‬‬ ‫אביב לבנת‪ ,‬אמר שם דברים קשים‪ ,‬חלקם בהרמת קול ובבכי‪:‬‬ ‫”לא האמנו לדבר כזה‪ .‬מפקד חיל האוויר לא עונה‪ ,‬לא עונה‬ ‫למשפחה שמפנה מכתב המנוסח ברגישות‪ .‬שכחו את אבא שלנו‬ ‫בשטח‪ .‬שכחו את הזיכרון שלו‪ .‬אבא שלי נפל על חברות‪ ,‬על‬ ‫חברות‪ ,‬אתה מבין? בגלל זה הוא מת‪ .‬בחור צעיר שכח לפתוח‬ ‫את הפצצות‪ .‬הוא סיכן את כולם‪ .‬חוזרים אחורה‪ ,‬הוא פקד‪ ,‬כדי‬ ‫שהצעיר יזרוק את הפצצות”‪.‬‬ ‫הרב הצבאי הדגיש בדבריו כי הוא מבקש מהמשפחה לעשות‬ ‫הפרדה בין הכעסים כלפי חיל האוויר ובין התנהלות הרבנות‪.‬‬ ‫על חיל האוויר אמר‪” :‬זה פשוט נשגב מבינתי‪ .‬מרגע שאירוע‬ ‫כזה מתרחש אני פשוט יושב עם המשפחה לשיחה הכי כואבת‬ ‫בעולם‪ ,‬אבל בסופו של דבר הכי מרפאה בעולם‪ .‬היא נותנת את‬ ‫כל התשובות לכל השאלות בשידור ישיר בזמן אמת ויודעת‬ ‫לשים את המחסום שם‪ ,‬ולא ‪ 37‬שנים מאוחר יותר”‪ .‬וייס סיפר‬ ‫על התנהלות הרבנות בטרגדיות האחרונות של עזה ועל‬ ‫השקיפות המלאה שהנהיג כלפי המשפחות המעוניינות במידע‪.‬‬ ‫הרב וייס אמר כי על פי כללי הזיהוי שהיו במלחמת ששת‬ ‫הימים‪ ,‬קיימת סבירות גבוהה כי חתיכת הברך שנמצאה באזור‬ ‫הנפילה והובאה לקבורה בתוך הארון הריק אכן שייכת לסרן‬ ‫לבנת )זאת למרות שמהמסמכים בתיק לא עולה כלל כי החלק‬ ‫הזה אפילו הועבר לבדיקה פתולוגית כלשהי(‪ .‬מבחינה‬ ‫הלכתית‪ ,‬הסביר הרב‪ ,‬זה מספיק לצורך קבורה‪ ,‬כל עוד ברור‬ ‫שהמערכת עשתה את מרב המאמצים להשיג את שאר חלקי‬ ‫הגופה‪ .‬מצב זה מכונה בהלכה ”נתייאשו מלקוברו”‪ .‬באותו‬ ‫אופן‪ ,‬הסביר הרב‪ ,‬הוא עסק לאחרונה בפרשה שבה הובא לפני‬ ‫שנים לקבורה כיסא מפלט של טייס‪ ,‬מוכתם בדמו וזהו‪ .‬רק‬ ‫הכיסא‪ ,‬בלי כל פרט אחר‪ .‬הרב סיכם‪” :‬חלוץ עדיין חייב לכם‬ ‫תשובות‪ .‬נכון שהוא לא מפקד חיל האוויר אבל הוא עדיין סגן‬ ‫רמטכ”ל ומעמדו בכיר ביותר‪ ,‬והפינה הזאת צריכה להיות‬ ‫נקייה מבחינתו”‪.‬‬ ‫אביב‪” :‬אני הייתי גיטריסט בתזמורת חיל האוויר‪ .‬הופעתי‬ ‫בכל בסיסי החיל עם התזמורת‪ ,‬ניגנתי בכל הקוקטיילים‬ ‫המפוארים‪ ,‬עמדתי מאחורי מפקד החיל וניגנתי בתרועת‬ ‫הכניסה כשהוא הגיע לאולם‪ .‬הופעתי עשרות פעמים בבסיס‬ ‫תלַײנוף בו נולדתי‪ .‬אחרי השחרור מהצבא הופענו‪ ,‬אריק ואני‪,‬‬ ‫אינספור פעמים בפני חיל האוויר‪ ,‬הוזמנו וניגנו במסיבת‬ ‫הפרידה מאיתן בןַײאליהו וכניסתו לתפקיד של חלוץ‪ ,‬עמדנו‬ ‫בקשר הדוק עם החיל בפרויקטים שונים‪ ,‬סייענו ליתומים של‬ ‫החיל‪ ,‬פעלנו באמת מתוך תחושה של אחווה וקרבה אמיתית‬ ‫והם פשוט בהתנהגות הזו ירקו לנו בפנים”‪.‬‬ ‫מרגישים פראיירים?‬ ‫”ממשַײממש לא‪ .‬אלו שני דברים נפרדים‪ .‬כשאתה עושה‬ ‫משהו מהלב‪ ,‬ומתוך נתינה‪ ,‬ואנחנו עוסקים בהרבה פעילויות‬ ‫כאלה במסגרת הקרן והמוזיקה‪ ,‬אנחנו אף פעם לא מצטערים”‪.‬‬ ‫בעצם אולי מדובר ברצון טוב של אנשים בצה”ל לחסוך‬ ‫מכם את הכאב‪ ,‬לשקר לכם קצת כדי שלא תחשבו על מה‬ ‫שקרה לגופה‪ ,‬ובסוף‪ ,‬בגלל שחיטטתם יותר מדי‪ ,‬נודע לכם‬ ‫מה שלא היה אמור להיוודע לעולם?‬ ‫"בגיל ‪ 18‬מדינת ישראל חשה שאני מספיק בוגר כדי לגייס‬ ‫אותי לצה”ל‪ ,‬והנה נודע לי שבדיוק באותו זמן‪ ,‬ממש בחודש‬ ‫הגיוס שלי‪ ,‬מתנהל עוד מסע חיפושים כדי לגלות את גופתו‬ ‫של אבא‪ .‬מדוע אני לא מספיק בוגר כדי שיספרו לי את האמת‪,‬‬ ‫אפילו אם נניח שאני מקבל‪ ,‬ואני לא‪ ,‬את השקר שהוליד את‬ ‫הפרשה הזאת כולה? ארגון המתנהל תחת הסיסמה של‬ ‫'משפחה'‪ ,‬צריך לדעת מה קורה במשפחות הכי טובות‬ ‫כשמכניסים אליהן חוסר כנות ושקרים”‪.‬‬ ‫אז מה בעצם אתם רוצים?‬ ‫"כתבתי במכתב לחלוץ שלא חשוב לנו איפה אבא שלנו‬ ‫נמצא‪ .‬אנחנו באמת תופסים אותו כנמצא בשמים‪ .‬אנחנו לא‬ ‫עוסקים בגופה‪ ,‬אנחנו עוסקים במורשת‪ .‬המורשת אינה הגופה‪.‬‬ ‫מורשת זה מה שהיה בתוך הגוף‪ .‬הרעיונות‪ ,‬הרגשות‪ ,‬איך הבן‬ ‫אדם חי ומה שהוא נתן והשאיר לפקודים שלו‪ .‬אין מישהו שפגש‬ ‫את ארנון ולא זוכר אותו בתור אדם מיוחד שהעניק בלי סוף‬ ‫לכל הסובבים אותו‪ .‬הוא היה חבר בנשמה ואת החבר הזה שכחו‪.‬‬ ‫אני חושב שאם מפקד חיל האוויר לא ענה לי על מכתב כזה‪ ,‬הוא‬ ‫לא יודע איך להתמודד עם שכול באמת‪ .‬הרי זה לא רק השכול‬ ‫הפרטי שלי או של אריק או של אמא‪ .‬אנחנו‪ ,‬כולנו‪ ,‬עם שכול‪.‬‬ ‫”מפקד חיל האוויר היה פרח טיס אז‪ ,‬כמו שיש היום פרחי‬ ‫טיס במסלול‪ ,‬כשהוא מפקד חיל האוויר‪ ,‬והגלגל ממשיך‬ ‫להתגלגל‪ ,‬אלא שחלק מהאנשים אובד בדרך‪ .‬וחובה על כולנו‬ ‫לזכור שגם הם הניעו את הגלגל‪ .‬האנרגיה שלהם עדיין בתוך‬ ‫תהליך התנועה‪ .‬אסור לנו לנצל אותם‪ .‬אפילו שהם מתים‪ .‬זו‬ ‫המורשת‪ .‬לזכור אותם בתוך החיים‪ .‬ולא רק ביום אחד בשנה”‪¬ .‬‬

‫גבור מעמד‬ ‫הפועלים‬ ‫)המשך‪ ‬מעמוד ‪(36‬‬

‫בעומק לבו באמת ובתמים בקפיטליזם‪ ,‬בהפרטה פרועה‪ ,‬ביציַײ‬ ‫רת מעמדות של עובדים זמניים ובפגיעה במעמדות החלשים‪.‬‬ ‫אולי בלבו הוא מרקסיסט‪ ,‬אבל הוא מצהיר על תפיסת‬ ‫עולם של הפרטה ופגיעה בעובדים מאורגנים במילים ברוַײ‬ ‫רות מכל אלה שלפניו‪.‬‬ ‫”כן”‪ ,‬אומר אדרי בצער‪” ,‬הוא עושה כאן משהו מסוכן מאוד‪.‬‬ ‫נראה לי שהוא מנסה לשדרג את עצמו לכיוון של הכלכלה‬ ‫העולמית‪ ,‬וזה יוצא על חשבון אוכלוסיות גדולות בחברה הישַײ‬ ‫ראלית‪ .‬דבר אחד ברור לי‪ ,‬ואני יודע שבסופו של דבר יבינו‬ ‫כולם‪ :‬אם יש דבר גרוע במדינת ישראל‪ ,‬יותר מהטרור ויותר‬ ‫מהכל‪ ,‬זה עובדי הקבלן‪ .‬זה החור השחור שמאיים על הכלכלה‬ ‫הישראלית‪ ,‬על החברה ועל העתיד של כולנו”‪.‬‬ ‫הכוונה היתה טובה‪ ,‬להעלות רווחיות‪ ,‬להביא צמיחה‬ ‫למשק שתעזור לכולם‪ ,‬לא?‬ ‫”אני משווה היום את ההפרטה במדינת ישראל לפלאפון‪.‬‬ ‫אנחנו מדברים עם משהו שמקרין לנו לתוך המוח‪ ,‬ואף אחד עוד‬ ‫לא יכול לדעת מה הנזק שנגרם לנו‪ .‬יכול להיות שעוד עשרים‬ ‫שנה ניקח את הטלפונים האלה ונשבור אותם‪ ,‬כי הם הרגו לנו‬ ‫חצי עולם‪ .‬גם ההפרטה כשיצאה לדרך אף אחד לא ידע איזה‬ ‫נזק תגרום‪ ,‬אבל זה לפחות כבר ברור היום”‪.‬‬ ‫מי כן יכול היה לראות?‬ ‫”אני‪ .‬דימונאים‪ ,‬אנשים שגדלו בדימונה‪ .‬אנשים שראו והַײ‬ ‫בינו מה עומד לקרות‪ .‬בדימונה לקחו מפעל ממשלתי שהוא‬ ‫מחצב של מדינה — לא שירות‪ ,‬אלא מחצב — והעבירו לבנאדם‬ ‫אחד את היכולות לנהל ולקחת את הרווח‪ .‬קשה להבין למה‪,‬‬ ‫ממתי משהו שלי ושל כולנו נהיה רק שלו‪ .‬האיש הזה‪ ,‬ברור‬ ‫שלא יקרין את הרווחים שלו בחזרה על העיר‪ ,‬אלא רק לבנק‬ ‫שלו או שבכלל לעסקים שלו בחו”ל‪ .‬זו תמצית הטירוף‪ .‬אני‬ ‫מאוד מזדהה היום עם אנשי הנמל באשדוד‪ ,‬עם ההפרטה שהוַײ‬ ‫לכים לעשות להם‪ .‬על גופי אני מרגיש אותה‪ .‬הם אומרים שאין‬ ‫פה עובדי קבלן‪ ,‬אבל הנה אני פה — עובד קבלן בשר ודם”‪.‬‬ ‫אם היה לו גב פיננסי‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬כבר היה מצליח לאגד את‬ ‫העובדים הבלתי מאוגדים‪ .‬בינתיים הוא מנסה להציף אותם באיַײ‬ ‫נפורמציות דרך האתר ודרך טור בעיתון המקומי‪” .‬הכוח הגדול‬ ‫של כי”ל”‪ ,‬אומר אדרי‪” ,‬זה בחוסר רצון של העובדים לנבור בדבַײ‬ ‫רים האלה‪ ,‬ואני בא וזורק להם בפנים את העובדות‪ :‬למשל שמשַײ‬ ‫פחת עופר לווה מיליוני דולרים מהבנקים‪ .‬ואז אנשים באים אליי‬ ‫ברחוב ושואלים‪' :‬תגיד‪ ,‬למה נותנים הלוואה להם ולא לי? במה‬ ‫הוא יותר טוב ממני?' העניין שלי זה להסביר לעובדים שההפרטה‬ ‫לא טובה‪ ,‬גם לא לאנשי דור א'‪ ,‬שמרגישים כרגע כאילו הם על‬ ‫הגג של העולם‪ .‬הם צריכים להבין דבר פשוט‪ :‬אם חברה מרוויחה‬ ‫‪ 145‬מיליון דולר‪ ,‬ורובם הגדול הולך לאדם אחד‪ ,‬והם קיבלו ‪30‬‬ ‫אלף שקל החודש‪ ,‬אז או שהם היו צריכים לקבל הרבה יותר או‬ ‫שאולי היו צריכים לקבל פחות‪ ,‬אבל מחולק ליותר עובדים‪ .‬בכל‬ ‫אופן‪ ,‬לאן הכסף הזה הלך? אתם אמורים לדעת‪ ,‬אתם דור א'!”‬ ‫אתה כועס עליהם?‬ ‫”כן‪ ,‬אני כועס‪ .‬זה שהוא דור א' ומבוסס כלכלית‪ ,‬לא צריך‬ ‫לסנוור את עיניו ממשמעות התהליך הסופי של ההפרטה‪ .‬הם‬ ‫צריכים להבין שצורת ההתנהלות שלהם היום תפגע אולי לא‬ ‫בהם‪ ,‬אבל בעתיד של העיר ושל הילדים שלהם‪ .‬יש להם ועד‬ ‫עובדים טוב‪ ,‬מוכשר‪ ,‬שפועל בשבילם‪ ,‬אבל אם יתעלו לרגע‪,‬‬ ‫הם יראו שצריך לחשוב גם קדימה‪ .‬אם בדימונה הפערים יגדַײ‬ ‫לו‪ ,‬גם העשיר ישלם מחיר בסוף‪ .‬אנחנו כמו בתקופת הפאודַײ‬ ‫ליזם עכשיו‪ ,‬אבל שלא יטעו — הם לא האצילים‪ .‬באו ומצאו‬ ‫איזה אציל‪ ,‬נתנו לו את כל כי”ל‪ ,‬ואנחנו כולנו הווסלים שלו”‪.‬‬ ‫היה לך קשה לקבל את זה שבסופו של דבר‪ ,‬אחרי כל השַײ‬ ‫נים והניסיונות להתרחק מזה‪ ,‬נהיית בעצמך עובד קבלן?‬ ‫”זה קשה‪ ,‬אבל הגעתי לשם אחרי משברים כל כך קשים‪ ,‬שאני‬ ‫יודע היום להתמודד עם זה‪ .‬אותי למשל אף אחד לא ישפיל‪ .‬כשאַײ‬ ‫ני רואה עובד אחד אצלנו‪ ,‬מבוגר מאוד‪ ,‬מרים פחי אשפה ענקיים‬ ‫ורץ כל היום‪ ,‬כי הוא פוחד שיוציאו אותו לפנסיה‪ ,‬למרות שהוא כבר‬ ‫צריך להיות שם‪ ,‬אבל אז לא תהיה לו שום הכנסה‪ ,‬אני אומר לחבר'ה‬ ‫שלי‪ ,‬תעזבו כבר ותלכו לחפש לכם עבודה עם עתיד‪ .‬האיש הזה‬ ‫אמור לשאוף לצאת לפנסיה‪ ,‬אבל הוא יודע שלא מחכה לו כלום”‪.‬‬ ‫אתה פוחד להגיע למקום הזה?‬ ‫”בטח‪ ,‬מה‪ ,‬אם אני יכול לראות את התמונה ולדבר עם אחַײ‬ ‫רים‪ ,‬אני הראשון שפוחד‪ .‬אני מכין את עצמי כלכלית‪ ,‬מה‬ ‫שלאחרים אולי יותר קשה לעשות‪ ,‬אבל הסכנה שמרחפת על‬ ‫כל העיר הזאת מרחפת גם עליי”‪.‬‬ ‫מה החלום שלך?‬ ‫”בדיוק כמו החלום של אבא שלי‪ :‬אני רוצה לגדל נכדים‬ ‫בדימונה‪ .‬רוצה שהילדים שלי ירצו לגור כאן‪ ,‬לידי”‪.‬‬ ‫והם רוצים?‬ ‫”לא‪ .‬וזה שובר לי את הלב‪ .‬חבל שעובדי דור א' לא מבינים‬ ‫שאם ימשיכו ככה‪ ,‬גם הילדים שלהם לא ירצו לגור פה‪ .‬שמי שלקח‬ ‫את הזהב הלבן‪ ,‬לקח אותו מכולנו‪ ,‬והבחור המוכשר מההנהלה מסַײ‬ ‫תכל רק על הגרפים של סוף הרבעון‪ ,‬לא עשרים שנה קדימה‪ .‬שלא‬ ‫רק אנחנו והילדים שלנו — גם הילדים שלהם יהיו עובדי קבלן”‪0 .‬‬


Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.