Haifa city plan objection

‫השגה )לרבות הערות( לתכנית מתאר מקומית מספר‬ ‫חפ‪') 2000 /‬תכנית מתאר מקומית לעיר חיפה'(‬

‫בפני הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה‬ ‫לפי חוק התכנון והבניה‪ ,‬תשכ"ה‪1965-‬‬ ‫המשיגים‪:‬‬ ‫שם‪ :‬ד"ר עינת קליש רותם‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬עו"ד בועז גור‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬אינג' טלי משולם‪-‬איטח‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬מר ויטלי דובוב‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬גב' טל נתניהו‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬

‫‪1‬‬

‫שם‪ :‬עו"ד ענת פרטוש‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬מר נחשון צוק‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬אדר' מיכה רטנר‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬ד"ר מתי גולני‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬גב' עליזה ברקן‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬מר רועי בן ארי‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬

‫שם‪ :‬מר אנדריי סוידאן‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫‪2‬‬

‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬גב' רונית פיסו‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬ד"ר דב אלידע‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬ ‫שם‪ :‬אדר' ניצן קלוש‪ ,‬ת‪.‬ז‪________________ .‬‬ ‫כתובת מגורים‪___________________________:‬‬ ‫טלפון‪ ______________ :‬נייד‪______________ :‬‬ ‫פקס‪ _____________ :‬דוא"ל‪______________ :‬‬

‫‪3‬‬

‫מוגשות בזה לועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה )להלן‪" :‬הועדה"(‪ ,‬על ידי המשיגים‪,‬‬ ‫הערות והשגות לתכנית מתאר מקומית מספר חפ‪') 2000 /‬תכנית מתאר מקומית לעיר חיפה'(‬ ‫)להלן‪" :‬התכנית"( בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה‪ ,‬תשכ"ה‪) 1965-‬להלן‪" :‬החוק"(‪.‬‬

‫פתיח‬ ‫אנו דורשים לעצור את התכנית ולשלוח אותה חזרה לשולחן העבודה‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫תכנית זו מקבעת את חיפה בבינוניות ובחוסר מעוף‪ ,‬לא בונה תשתיות לעיר צומחת של המאה ה‪,21 -‬‬ ‫לא מתחשבת בתושבים‪ ,‬ולא רואה את איכות חיי היום‪-‬יום של התושבים לנגד עיניה‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫חיפשנו בתכנית המתאר של חיפה‪ ,‬שמטרתה המוצהרת היא עיצוב דמותה של העיר בעשורים הבאים‪,‬‬ ‫פתרונות מעשיים לבעיות ולצרכים של תושבי חיפה כעת ושל הדור הצעיר לשנים שתבואנה ‪ -‬אבל לא‬ ‫מצאנו‪.‬‬ ‫חיפשנו פארקים ירוקים וגינות ציבוריות; חיפשנו הנחיות לחידוש המרכז העירוני הגווע שלנו‪ ,‬על מנת‬ ‫שתצמח בו כלכלה מתקדמת ויצירתית; חיפשנו את חיבור חופי הים אל העיר והצגת פתרון למסילות‬ ‫הרכבת‪ ,‬סוף סוף; חיפשנו סימנים להבנה כי שדה תעופה יכול לשנות את הכלכלה המקומית ואת מפת‬ ‫התיירות וכי יש למצוא לו פתרון כל עוד אין לו מקום אחר בצפון מדינת ישראל; חיפשנו סימנים לעיר‬ ‫שתבלום את גדילתם של כוחות התעשייה המזהמת; חיפשנו רמזים למערכת תחבורה ציבורית ברמה‬ ‫אירופאית‪ ,‬עם פתרונות לחניה מסודרת של מכוניות ליד מרכזי התחבורה הראשיים; חיפשנו הנחיות‬ ‫ברורות לאופן שבו תשוקמנה השכונות המתפוררות והמוזנחות; וגם חיפשנו התייחסות לנושאים‬ ‫מקומיים‪ ,‬כמו פתרונות לרחובות המגורים הסובלים מעומס תחבורה‪ ,‬ממיעוט מקומות חניה והיעדר‬ ‫מדרכות נוחות‪ ,‬כיוון שכלי הרכב השתלטו עליהם‪ .‬חיפשנו מענה ברור וחד משמעי למאוויים‬ ‫ולמשאלות של תושבי חיפה‪ ,‬אבל לא מצאנו‪.‬‬ ‫מצאנו במקומם דגש על פוטנציאל נדל"ני עצום שהופך את חיפה למגרש שעשועים אדיר‪ ,‬עבור‬ ‫משקיעים ועבור תאגידים לאומיים ובינלאומיים חיצוניים‪ .‬מצאנו תכנית המנציחה ליקויים חמורים‪,‬‬ ‫תכנית שעלולה להתברר כבכייה לדורות‪ .‬מצאנו תכנית שאינה מכבדת לא את חיפה ולא את תושביה‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬חברי תנועת 'חיים בחיפה'‪ ,‬יכולים לראות את האופק של חיפה חד ובהיר; לצערנו‪ ,‬תכנית זו‬ ‫הופכת את האופק לקצר‪ ,‬עכור ומעורפל‪ .‬כמה אפשר עוד להתעלם מהמבנה‪ ,‬מהנכסים ומהמרקם‬ ‫האנושי הנפלאים של העיר‪ ,‬שימשיכו להישאר לא ממומשים‪ ,‬כמו בסיפור עם סוף טראגי ידוע מראש‪,‬‬ ‫ללא כל פתח מילוט?‬

‫‪4‬‬

‫התפשרות עם תכנית שכזו‪ ,‬שאינה מביטה על נתוני העיר ואינה מטיבה עם תושביה‪ ,‬כמוה כהסכמה‬ ‫לחיות עם קוצר ראיה חריף ובהכחשה גדולה‪.‬‬ ‫אנו מבקשים להחזיר את התכנית חזרה למתכנניה ודורשים מהם לערוך את השינויים שיוצגו‬ ‫במסמכינו המלאים‪ ,‬כולל שינויים מהותיים‪ ,‬גם אם ידרש לשם כך זמן משמעותי נוסף‪ ,‬מתוך ראיית‬ ‫הציבור על צרכיו ומשאלותיו ומתוך הבנת הגנום הייחודי של חיפה‪ ,‬עיר שאין שניה לה במזרח‬ ‫התיכון‪.‬‬ ‫מתוך הכרה ברורה כי לתושבי חיפה מגיע הרבה יותר‪ ,‬וכי חיפה לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך‬ ‫להסתפק בבינוניות‪ ,‬אנו מצפים ממוסדות התכנון שקידמו את התכנית לשנותה‪ .‬חיינו בלי תכנית‬ ‫מתאר ‪ 80‬שנה ועל כן נוכל להמתין עוד‪ ,‬עד שיגיעו אנשי חזון ומעש לערוך אותה בהתאם‪ .‬הסתכלו נא‬ ‫בעיני התושבים וביופי הנדיר הפרוס ברחבי העיר ועיצרו בעצמכם את התכנית שאתם יצרתם‪ .‬אל‬ ‫תרכיבו משקפיים‪ ,‬לא קודרות ולא שמחות‪ .‬הסתכלו נא בעיניים‪ ,‬בעיניים פקוחות‪.‬‬ ‫על מסמך זה‪:‬‬ ‫מסמך ההתנגדות של 'חיים בחיפה' נכתב על ידי ‪ 23‬אנשי מקצוע ותושבים מתמחים – אדריכלים‪,‬‬ ‫מתכננים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬ותחומים אחרים נוספים‪ .‬הפרקים נכתבו על ידי צוותים שונים‪,‬‬ ‫ומובאים כאן בנפרד‪ ,‬כל פרק בלשון של כותביו‪ .‬חלק מהמשתתפים ביקשו שלא להיחשף בשמם‬ ‫במסמך זה‪ ,‬בגלל רגישויות כאלה ואחרות‪.‬‬ ‫תודתנו נתונה לכל העוסקים במלאכה הקשה‪ ,‬ולכל מי שנתנו ימים כלילות להכין מסמך זה‪ ,‬המציג‬ ‫לא רק את התנגדותנו לתכנית המתאר הנוכחית‪ ,‬אלא גם את החזון שלנו לעיר מתוקנת‪ ,‬מתקדמת‪,‬‬ ‫עכשווית‪ ,‬אנושית‪ ,‬בת‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫פרקים במסמך‪:‬‬

‫פתיח‬ ‫פרק א‬ ‫פרק ב‬ ‫פרק ג‬ ‫פרק ד‬ ‫פרק ה‬ ‫פרק ו‬

‫עמדתנו הרישמית‬ ‫חזון העיר‬ ‫שיתוף הציבור‬ ‫ארבע סוגיות מהותיות‬ ‫היבטי תכנון כלליים‬ ‫מקומות בעיר‬ ‫החמצת הזדמנויות‬

‫יש להחזיר את התכנית לשולחן העבודה‬ ‫מיושן ואינו מתורגם לכדי הנחיות ברורות‬ ‫סיסמא יפה שאין מאחוריה ממש‬ ‫עליהן יש לעצור את התכנית‬ ‫הנוגעים לכלל תושבי העיר ולוקים בחסר‬ ‫העדר פתרונות לשכונות ולבעיות מקומיות‬ ‫התעלמות מאיכויות חיפאיות ייחודיות‬

‫עמוד ‪4‬‬ ‫עמוד ‪6‬‬ ‫עמוד ‪9‬‬ ‫עמוד ‪15‬‬ ‫עמוד ‪96‬‬ ‫עמוד ‪130‬‬ ‫עמוד ‪160‬‬

‫‪5‬‬

‫פרק א‬ ‫חזון העיר מיושן ואין קשר בינו לבין ההנחיות למימושו‪.‬‬ ‫החזון המובע בתכנית הנוכחית מייצב את העיר חיפה בבינוניותה ואינו ראוי לחזון עירוני של עיר‬ ‫תעשייה מדשדשת המבקשת התחדשות וצמיחה לתוך המאה ה‪ .21 -‬זה חזון שתואם גישות וידע של‬ ‫תכנון מהמאה הקודמת‪ ,‬עם תוספת של כמה מונחים עכשויים‪ .‬אולם‪ ,‬ככל שמתעמקים במסמכי‬ ‫התכנית מגלים שאין דבר וחצי דבר מאחורי המילים היפות‪ .‬ניכר חוסר קשר מובנה בין מסמך חזון‬ ‫העיר ובין ההנחיות למימושו‪ ,‬כאילו שכתבו את המסמכים האלה שני אנשים שונים לגמרי‪ ,‬שמעולם‬ ‫לא קראו את מסמכיו של האחר‪ .‬ההנחיות הקונקרטיות כפי שמופיעות גם בתשריטים וגם בהוראות‪,‬‬ ‫הפורטות את החזון לכדי פקודות מעשיות‪ ,‬רק מוכיחות שמרבית החלקים של החזון לא באמת נלקחו‬ ‫ברצינות‪ ,‬או שאולי במרוצת השנים החזון הזה נשכח ונעלם‪ .‬יש לעדכן את החזון‪ ,‬בדחיפות‪ .‬אחר‪-‬כך‬ ‫יש לוודא שהתכניות מכוונות למימוש החזון על כל צעד ושעל‪.‬‬ ‫בפתיח של הוראות התכנית‪ ,‬בפרק עיקרי התכנית )עמוד ‪ 2‬בהוראות(‪ ,‬מציינים העורכים את הנקודות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫‪" .1‬חיזוק מעמדה של העיר חיפה כמטרופולין של הצפון על ידי קביעת מרכז עסקים ראשי‬ ‫)מע"ר( דומיננטי בעיר התחתית‪ ,‬אזורי תעסוקה נרחבים‪ ,‬שירותים ובילוי‪ .‬זאת‪ ,‬תוך שימור‬ ‫המורשת הבנויה‪ ,‬התייחסות מיוחדת לאיכות הסביבה‪ ,‬התיחסות ספציפית לפעילות‬ ‫התעשיה‪ ,‬הנמל‪ ,‬ולמערכת התחבורה ושידרוג הנגישות לעיר"‪.‬‬ ‫בקריאה שניה ושלישית נראה שכל אחת מהנקודות המובאות כאן אינה מקבלת מענה בתכנית‪.‬‬ ‫מרכז העסקים הראשי יוכרע על ידי הקמת של "לב מטרופוליני" מתחרה בצ'ק‪-‬פוסט‪ .‬שימור‬ ‫המורשת הבנויה הינו בלתי אפשרי לאחר שכל האדריכלות הנפלאה המצויה במע"ר תוגבה‬ ‫באמצעות תוספת של קומות רבות‪ ,‬על פי נספח גובה הבינוי‪ .‬התיחסות מיוחדת לאיכות הסביבה‬ ‫לוקה בחסר‪ ,‬ואפילו מעוררת השתאות‪ ,‬בהעברתה את האחריות למוסדות בקרה שהיום אינם‬ ‫מתפקדים כראוי‪ ,‬כאילו אנשי התכנון של תכנית המתאר אינם יודעים מה מצב איכות הסביבה‬ ‫במציאות‪ ,‬או מעדיפים להתמשיך להתכחש לה על מנת לקבל תמיכה פוליטית‪ .‬התייחסות‬ ‫ספציפית לאזורי התעשיה? חבל שהם כולם נמחקו מהתכנית‪ ,‬בשטחים שהוחרגו משיטחה‪ .‬הנמל?‬ ‫התוואי של נמל המפרץ המופיע בתשריט הוא התוואי המיושן‪ ,‬אפילו לא טרחו עורכי התכנית‬ ‫לסמן בקו מתאר את תכנית הנמל העדכנית‪ ,‬שלא לדבר על עורף הנמל שנעדר מהתכנית באופן‬ ‫גלוי וברוטלי‪ .‬לא מצאנו משפט אחד בסעיף זה שתואם את הנחיות התכנית‪ .‬הבטחות לחוד‬ ‫ומעשים לחוד‪.‬‬ ‫‪" .2‬פתיחת העיר אל הים באמצעות רחובות‪ ,‬טיילות ושדרות המחברים בין הריקמה העירונית‬ ‫וחוף הים‪ .‬קביעת חזית ים עירונית בקטעי חוף שונים וייעוד שטחים למגורים‪ ,‬מלונאות‪,‬‬ ‫מסחר‪ ,‬שירותים ובילוי‪ (....) .‬מימוש פתיחת העיר אל הים‪ ,‬יתפאשר בין היתר‪ ,‬על ידי הסרת‬ ‫החיץ אשר יוצרת מסילת הברזל בין העיר ובין הים"‬ ‫‪6‬‬

‫כיצד תיפתח העיר אל הים אם אין הוראה ברורה‪ ,‬נחרצת ושאינה משתמעת לשתי פנים –‬ ‫להעתיק את תוואי מסילות הברזל אל מתחת לפני הקרקע? האם עורכי התכנית וכל מוסדות‬ ‫התכנון מתחילים להאמין לספינים אותם מייצרת עיריית חיפה‪ ,‬כי נושא זה יפתר למרות שכל‬ ‫התכניות הארציות והמקומיות לא דורשות לו פתרון? אנא תקנו את החזון העירוני וכיתבו כי‬ ‫העיר תחובר לים באמצעות מחילות תת‪-‬קרקעיות וגשרים‪ ,‬וכי הולכי הרגל יאלצו להסתפק במיני‬ ‫מעברים צרים ולא נוחים כדי להגיע אל הים‪ .‬אנא הוסיפו שהפתרון העתידי תלוי ברצון הטוב של‬ ‫רכבת ישראל ומשרד התחבורה‪ ,‬ולא רחמנא ליצלן בדרישה תכנונית ובגיבוי של מוסדות התכנון‬ ‫ושל עיריית חיפה‪ .‬אנא ציינו שעד שלא יועתקו המסילות במועד לא ידוע ובלוחות זמנים לא‬ ‫ברורים‪ ,‬תושבי חיפה יחיו בפנטזיות והדמיות‪ .‬לא יאומן כי תכנית המתאר‪ ,‬התכנית היחידה‬ ‫שתפקידה לדרוש באופן ברור ונחרץ את מציאת הפתרון לנושא זה – מספרת ‪ X‬בכל פרקי‬ ‫ההוראות שאינם מחייבים‪ ,‬אבל כותבת ‪ Y‬בדפים המשמעותיים‪ ,‬שאותם הציבור כבר לא קורא‬ ‫ובהם הוא לא מתעמק‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ישנם עוד איזורים בחיפה שכיום מנותקים מן הים‪ ,‬הם שכונות החוף המערביות‪ .‬חבל‬ ‫שהתכנית לא מוצאת לנכון להציג פתרונות יצירתיים לחיבורם‪ .‬אנו מביאים בסוף המסמך את‬ ‫הצעותינו בנושא‪.‬‬ ‫‪" .3‬העצמת הצביון המיוחד של העיר באמצעות שימור השטחים הפתוחים‪ ,‬ייעוד שטחים‬ ‫לפארקים עירוניים‪/‬רובעיים חדשים‪ ,‬התייחסות מיוחדת לואדיות בעיר‪".....,‬‬ ‫מצב השטחים הפתוחים בחיפה הוא בכי רע‪ .‬במהלך תקופת ההפקדה ביקשנו לקבל את קבצי‬ ‫המחשב של תכנית המתאר ממר מישלב יוסף‪ ,‬הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים‪ ,‬כדי לבדוק‬ ‫את המצב של השטחים הפתוחים לאשורם‪ ,‬באופן ממוחשב ומדויק‪ .‬לצערנו הרב לא נעננו בחיוב‪,‬‬ ‫אפילו לא קיבלנו תגובה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בעבודה קשה‪ ,‬הצלחנו לחקור את השטחים הירוקים‬ ‫והפתוחים בתוכנות מיוחדות בעבודת מומחים מהשורה הראשונה‪ .‬אנו טוענים שכמות השטחים‬ ‫הירוקים המסומנת בתכנית אינה נכונה‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬וזאת בגלל שחלקים ניכרים מהם בעלי‬ ‫שיפועים לא תקניים‪ ,‬מעל ‪ ,10%‬וגם מעל ל‪ ,30% -‬ולכן אינם ראויים להיחשב במניין השטחים‬ ‫הירוקים‪ .‬הפארק המטרופוליני של חיפה‪ ,‬שיוכל לאכלס בעיקר תתרנים‪ ,‬אינו אלא ‪greenwash‬‬ ‫מצער‪ .‬לא כל כתם ירוק יכול להיות פארק מטרופוליני‪ ,‬במיוחד אם הוא ממוקם למרגלות בתי‬ ‫הזיקוק שרק השנה קיבלו אישורי הסדרה להקים מתקנים חדישים בהיקפים הגדולים פי שלושה‬ ‫מהקיים‪ .‬מדובר בזריית חול בעיני התושבים‪ .‬תכנית השטחים הירוקים של חיפה אינה עומדת‬ ‫בדרישות סף מינימליות של משרדי הממשלה‪ .‬אנו דורשים להכין תכניות אלה מחדש‪ ,‬עם‬ ‫הנתונים האמיתיים והמדויקים‪ ,‬ולהציגם לציבור‪ .‬אנו רואים בחומרה רבה את הצגת התכנית של‬ ‫השטחים הירוקים כפי שהיא‪ ,‬בלי לספר עליה את כל האמת )למשל – איזה שטחים אינם‬ ‫שמישים בגלל הטופוגרפיה של העיר(‪ ,‬וסבורים שמצג שווא כזה יכול להיות עילה לפניה אל‬ ‫מוסדות בקרת השלטון‪.‬‬

‫‪" .4‬שדרוג אזור מפרץ חיפה והפיכתו לאזור תעסוקה ומסחר אינטנסיבי מרכזי במטרופולין‪ ,‬תוך‬ ‫מתן הנחיות לטיפול במקורות סיכון ובמטרדים"‬ ‫‪7‬‬

‫כיצד המרכז חדש במפרץ חיפה ישפיע על המע"ר ההיסטורי? כיצד הוא ישפיע על העסקים‬ ‫הקטנים והבינוניים שעוד נותרו )בקושי( בחיפה? האם לא לומדים מטעויות עבר ומיציאת המסחר‬ ‫החוצה אל הקניונים ואל מחוץ לשכונות ורובעי חיפה‪ ,‬תהליך שרוקן את מרכז העיר? כיצד ישנים‬ ‫עורכי התכנית ומוסדות התכנון בלילה‪ ,‬בידיעה כי הם אחראים להקמת מרכז עסקים ומסחר‬ ‫חדש בסמוך לאיזורי תעשיה מסוכנים? כיצד יתכן שמרכזי קניות וקולנועים יושבים בסמיכות של‬ ‫מאות מטרים בודדים ממקומות אחסון של חומרים מסוכנים? האם זה החזון שאתם מייעדים‬ ‫למטרופולין חיפה? מדוע מבקשים מתכננים להוביל את הציבור דווקא למקומות המסוכנים‬ ‫והמזוהמים ביותר בעיר‪ ,‬ואפילו בארץ?‬ ‫‪" .5‬יעוד שטחים למגורים אשר יתנו מענה לגידול האוכלוסיה הצפוי לשנת היעד וקביעת מסגרת‬ ‫להגדלת זכויות הבניה באזורי המגורים ועידוד התחדשות מתמדת בכל רחבי חיפה"‪.‬‬ ‫גם כאן‪ ,‬הבטחות ללא כיסוי‪ .‬מתחם ‪ 8‬אולי קובע מסגרת להגדלת זכויות הבניה‪ ,‬אבל אינו מגדיר‬ ‫את התנאים לשם כך‪ .‬אין התייחסות לצפיפיויות שילכו ויגדלו בשכונות הקיימות‪ ,‬ולתשתיות‬ ‫שכבר היום לא עומדות בעומס הקיים‪ ,‬על אחת כמה וכמה לא יעמדו בעומסים העתידיים‪ .‬תכנית‬ ‫המתאר קובעת יעד של ‪ 330,000‬תושבים לשבת ‪ .2025‬על פי הנתונים הסטטיסטיים מהשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬לא ברור מהיכן הגיעו מספרים אלה‪ ,‬כיצד נקבע היעד‪ ,‬ומדוע‪ .‬התכנית אינה מציגה‬ ‫חזון ברור לשכונות שיעמדו בתהליכי ציפוף מואצים‪ ,‬ולכל תושביהם המודאגים‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫פרק ב‬ ‫עינת קליש רותם‪ ,‬בשיתוף מומחים‬ ‫שיתוף ציבור ‪ -‬עוד סיסמא שבה מתפארת התכנית‪ ,‬שלא בצדק‪.‬‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫תהליך שיתוף הציבור נעשה עם מספר מצומצם של משתתפים‪ ,‬אותם הזמינה העירייה באמצעות‬ ‫חברת משנה שניהלה את התהליך‪ .‬האירועים לא היו פתוחים לקהל הרחב או לבעלי עניין רבים בעיר‪.‬‬ ‫המפגשים נפסקו בשנת ‪ ,2009‬לפני חמש שנים‪ ,‬ומאז התכנית קודמה במסדרונות מוסדות התכנון‪,‬‬ ‫השתנתה לבלי היכר‪ ,‬אך נשארה מחוץ לטווח הראייה וההשפעה של הציבור החיפאי‪ .‬יש שיתוף ציבור‬ ‫שנעשה בשביל כותרות‪ ,‬ויש שיתוף ציבור שנעשה בשביל להקשיב לציבור‪ .‬לצערנו עיריית חיפה מי‬ ‫שמתפקידה להיות אמונה על הקשר עם תושביה‪ ,‬העדיפה את הדגם הראשון‪ ,‬ודווקא על התכנית‬ ‫המשמעותית והקריטית ביותר לעתידם של כרבע מליון תושבים‪ .‬אבל זה עוד לא הכל‪ ,‬וגם לא הגרוע‬ ‫ביותר‪ :‬לאחרונה התבשרו תושבי חיפה כי מתחם עצום ממדים הוחרג משטח התכנית על פי דרישת‬ ‫הולנת"ע )הועדה הארצית לנושאי תכנון עקרוניים(‪ ,‬מתחם המיועד לשרת כעורף הנמל העתידי‪ ,‬ואותו‬ ‫מתכנן כיום גוף נפרד בעל אינטרס צר – חנ"י )חברת נמלי ישראל(‪ .‬המתחם הוחרג לאחר שבוצע‬ ‫כביכול שיתוף הציבור‪ ,‬אלא ששינוי כה מהותי מעמיד את כל התהליך הזה באור מגוחך‪ :‬אם המידע‬ ‫החשוב ביותר בתכנית שונה לאחר תהליך שיתוף הציבור‪ ,‬מה משמעותו של תהליך עקר זה?‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫תהליך שיתוף הציבור בחפ‪ 2000/‬היה בנוי מהשלבים הבאים‪:‬‬ ‫איגרת לתושבי העיר – נגעה ברמת ה"יידוע" לגבי הכנתה של תוכנית וביקשה מהתושבים התייחסות‬ ‫לקווי היסוד שלה‪ .‬בתוכנית נכתב כי המסקנות שעלו מהאיגרת )אליה השיבו רק כ‪ 3,000‬תושבים(‬ ‫הינן כי הנושא הסביבתי‪ ,‬איזור המפרץ‪ ,‬שטחים פתוחים‪ ,‬חניה ואופניים הם תחומים משמעותיים‬ ‫העומדים בראש סדר העדיפויות של תושבי חיפה‪ .‬מהאופן שבו הדברים מוצגים‪ ,‬פרסום והזמנת‬ ‫התושבים להתייחס לתוכנית לא היתה מספקת )היה חסר פרסום בעיתונות‪ ,‬שלטי חוצות‪ ,‬מידע‬ ‫בשכונות ועוד( בנוסף‪ ,‬ממצאי האיגרת‪ ,‬פורסמו למיטב הבנתי רק בשנת ‪) 2008‬לאחר קיומן של‬ ‫הוועדות הציבוריות(‪.‬‬ ‫מפגשים עם ועדות ציבוריות‬ ‫אשר נבחרו על ידי ועדת ההיגוי‪:‬‬ ‫מפגש ‪ – 1‬ועדה בין מגזרית‪:‬‬ ‫השתתפו מגזרים שונים‪ :‬מסחר‪ ,‬תעשיה ומלאכה‪ ,‬ארגונים מקצועיים וחברתיים‪ ,‬נציגי נוער‪ ,‬דתות‪,‬‬ ‫עולים‪ ,‬חינוך תרבות‪ ,‬בריאות‪ ,‬תיירות‪ ,‬מחקר ואקדמיה‪ .‬בפגישה השתתפו כשליש מחברי הוועדה‪:‬‬ ‫נציגי הקואליציה לבריאות הציבור‪ ,‬אגודת הסטודנטים בטכניון‪ ,‬מועצת הנוער העירונית‪ ,‬התאחדות‬ ‫המלאכה‪ ,‬פורום כרמל‪ ,‬ספורט‪ ,‬שימור אתרים‪ ,‬ארגון הקבלנים ותושב הפעיל בנושאי איכות סביבה‬ ‫ומנהל מרכז תרבות‪ .‬כפי שנאמר בסיכום המצ"ב – "האופי ההטרוגני יצר מבט רחב וכללי על חולשות‬ ‫וחוזקות עירוניות"‪ .‬מאידך‪ ,‬מגזרים רבים היו חסרים בדיון זה – נציגי דתות‪ ,‬נציגי שירותי הרווחה‬ ‫‪9‬‬

‫והחינוך‪ ,‬נציגי המגזר השלישי‪ ,‬נציגי החברה הערבית‪ ,‬נציגי קשישים‪ ,‬בעלי צרכים מיוחדים ועוד‪.‬‬ ‫ניתן לראות את העדרם של נציגי המגזרים הללו לפי הבעיות שעלו אשר משקפות את קולם של‬ ‫המגזרים ששותפו בישיבה ותו לא‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אף הדברים החשובים והנכונים שהעלה הציבור שכן השתתף בוועדה – לא באים לידי ביטוי‬ ‫בתוכנית המתאר‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪ ‬העדר אזור סטודנטיאלי‬ ‫‪ ‬העדר מיתוג העיר‬ ‫‪ ‬אזור המפרץ כחצר אחורית של חיפה‬ ‫‪ ‬חוסר בהיצע תעסוקתי‬ ‫‪ ‬פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים‬ ‫‪ ‬ריבוי קניונים הפוגע במסחר הזעיר‬ ‫‪ ‬בעיות תנועה – תחבורה ציבורית ועוד‬ ‫לא פורסמו פרוטוקולים של אותם מפגשים‪.‬‬ ‫מפגשים ‪ -‬הוועדות הרב שכונתית‪:‬‬ ‫במפגש הראשון השתתפו נציגי תושבים מהשכונות הבאות‪ :‬רמת אשכול‪ ,‬קריית אליעזר‪,‬הדר‪ ,‬נווה‬ ‫יוסף‪ ,‬בת גלים‪ ,‬קריית שפרינצק‪ ,‬כבביר‪ ,‬רומה הישנה רמות רמז‪ ,‬נווה שאנן‪ ,‬ציר מוריה וקריית‬ ‫שמואל‪.‬‬ ‫במפגש השני השתתפו נציגי השכונות‪ :‬כרמליה‪ ,‬מרכז הכרמל‪ ,‬קריית אליעזר‪ ,‬עין הים‪ ,‬רמת אלון‪,‬‬ ‫רוממות‪ ,‬רמת אלמוגי‪ ,‬סביוני דניה‪ ,‬רמת התשבי‪ ,‬רמת אשכול וגולדה )‪ 18‬תושבים(‪.‬‬ ‫במפגש השלישי השתתפו הנציגים מהשכונות‪ :‬חליסה‪ ,‬ואדי ניסנאס‪ ,‬רמת הדר‪ ,‬הדר תחתון‪ ,‬הדר‬ ‫ודניה‪ .‬גם כאן הביעו חוסר אמון בתהליך ובמידה שבה יופנמו המשובים מן התושבים לתוצרי התכנון‪.‬‬ ‫ראשית גם בדיון זה עלו צרכים מרכזיים שאינם מקבלים מענה ברמת תוכנית המתאר לדוג'‪:‬‬ ‫‪ ‬העדר שירותים ציבוריים נגישים ומותאמים למשפחות ומרכזים קהילתיים‬ ‫‪ ‬אין שירותים לצעירים‪.‬‬ ‫‪ ‬בית דגון מהווה מפגע‬ ‫‪ ‬חוסר בשטחים ירוקים – גני משחקים ומדשאות‪ ,‬פארקים‬ ‫‪ ‬בתים אטומים ונטושים )כמו הקזינו בבת גלים( אשר מהווים מפגע בטיחותי‪.‬‬ ‫‪ ‬עומס של תחבורה והקשר לקוי בין השכונות‬ ‫‪ ‬שיכונים אינם מתוחזקים וגורמים לירידת הערך של הנכסים‪.‬‬ ‫‪ ‬קושי בנגישות לקשישים והעדר תחבורה ציבורית בשכונות השונות‬ ‫‪ ‬חוסר בשירותים בשכונות‪.‬‬ ‫‪ ‬תשתיות לקויות‬ ‫‪ ‬רוחב מדרכות שאינו מאפשר מעבר תקין )פחות מהסטנדרט(‬ ‫‪ ‬חיזוק הקשר בין העיר לבין הים‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫צורך בפיתוח שירותים לקשישים‪.‬‬ ‫חוסר במבני תרבות‪.‬‬ ‫מבני בתי ספר ברמת תחזוקה לקויה‪.‬‬ ‫חוסר נגישות לטבע ולואדיות‬ ‫זיהום אויר‬ ‫העדר תעסוקה‬ ‫תכנון גורדי שחקים שיפגעו במרקם העירוני‬ ‫עוני‬ ‫פערים גדולים בהקצאת שירתים בין קבוצות אוכלוסייה שונות‬ ‫חוסר לכידות קהילתי בחלק מהשכונות וחוסר לכידות בין כלל השכונות‪" :‬מספר ישובים‬ ‫בתוך עיר אחת שהשונה בינהם גדול מן המשותף"‪ .‬לא קיימת ראייה תכנונית כוללת‪.‬‬ ‫רב תרבותיות‬

‫גם למפגשים אלה לא פורסם פרוטוקול ופורסמו סיכומים לקוניים בלבד‬ ‫לא ניתן לדון על קשיים ובעיות בשכונות כאשר הדיון הוא על כל הללו יחדיו אין מקום לביטוי של כל‬ ‫שכונה וצרכיה‪ .‬עובדה זו מתבטאת במסקנות המועטות והשטחיות ביחס לכל שכונה‪.‬‬ ‫בדיון העלו ביטויים של חוסר אמון בממסד וחשש כי שיתוף הציבור הוא רק למראית עין‪ .‬הביעו רצון‬ ‫כי צוות התכנון ינחו את הדיונים כך שיוכלו לענות על שאלות או להתייחס לבעיות השונות‪.‬‬ ‫המלצת כותב הסיכום של המפגשים הללו – פעולה מתמשכת עם החברים בוועדות הציבוריות‬ ‫ומציאת דרכים בהם יוכל צוות התכנון להציג באופן ברור כיצד התשומות שהתקבלו מן הציבור קיבלו‬ ‫מענה או התייחסות בתוכנית‪ .‬גם לגבי דברים שאינם יכולים לזכות להתייחסות ברמת המתאר‪ ,‬נכון‬ ‫יהיה להציג לנציגים מדוע לא נמצא מענה תכנוני‪.‬‬ ‫כמובן שהמלצה זו לא באה לידי ביטוי ובכך חששותיהם של התושבים שהשיתוף הינו מס שפתיים ותו‬ ‫לא התממשו‪.‬‬ ‫מפגש רב משתתפים מיום ‪ – 09/6/17‬הצגת התוכנית ושיתוף בדילמות תכנוניות באשר למספר‬ ‫סוגיות‪:‬‬ ‫ראשית נציין כי גם למפגש זה לא פורסמו פרוטוקולים ויתרה מכך‪ ,‬הסיכום שנכתב על ידי חברת‬ ‫היעוץ בשיתוף ציבור הוא סיכום שטחי ולא ברור שאינו מצליח לשקף או להעביר את התכנים שעלו‬ ‫במפגש בצורה נהירה‪.‬‬ ‫השתתפו מאה עשרים גברים ונשים – תושבים‪ ,‬פעילים‪ ,‬חברי וועדי שכונות ונציגי מגזרים שונים אם‬ ‫מדובר באותם משתתפים של הוועדות הציבוריות הקודמות מ ‪ ,2007‬אין ייצוג לכלל האוכלוסיות‬ ‫שצוינו לעיל‪.‬‬ ‫מצוין בסיכום כי גישת התכנון כפי שהציג אותה מר יצחק פרוינד היא גישה של אזורי התערבות‬ ‫)משמע אין תוכנית שכוללת ומתייחסת באמת לכל העיר – מדוע אם כך‪ ,‬לשאול את התושבים על‬ ‫השכונות שלהן למשל?(‪.‬‬ ‫המשתתפים נחלקו לשלוש קבוצות עבודה‪ :‬א‪ .‬תחבורה ב‪ .‬מסחר בילוי חזית הים ומללונאות ג‪ .‬נמל‪.‬‬ ‫הקבוצות הונחו על ידי צוות יועצי שיתוף ציבור מחברת מודוס‪ .‬הדילמות והנושאים נקבעו מלכתחילה‬ ‫ולא אפשרו שיח ופתרונות אמיתיים של הציבור‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫גם הפתרונות והדיונים שעלו לא קיבלו מענה הולם בתוכנית‪:‬‬ ‫תחבורה‪:‬‬ ‫ציר מוריה‪ :‬ראשית‪ ,‬מדוע דווקא זה הנושא שעלה לדיון?‬ ‫‪ ‬עלו פתרונות המעדיפים תחבורה חשמלית )בלתי מזהמת(‬ ‫‪ ‬חניה‪ :‬כל שימוש לקרקע מחייב התייחסות מבחינת חניה‪ .‬עלו פתרונות של הקמת חניונים‬ ‫תת קרקעיים או רכישת מגרשים והפיכתם לחניונים‪ .‬יש רצון לשיפור מצוקת חניה‪.‬‬ ‫הערות נוספות‪:‬‬ ‫‪ ‬פתיחת צירים נוספים לחיבור ציר הרכס לחוף‬ ‫‪ ‬פתרונות תחבורה ציבורית‬ ‫‪ ‬פיתוח מסיעון לאורך הציר‬ ‫לדוגמא כותבים שהציגו את ציר עורקי בנחל עובדיה כאופציה אך שמדובר בחלופה יקרה בעלת‬ ‫ישימות נמוכה לכן מדוע להציג אותה לציבור??‬ ‫כל הדיון בנוגע לחיבורי השכונות ויצירת ציר חיבור תחבורתי של רכס הכרמל לציר החוף הוא‬ ‫מבולבל‪ ,‬ולא מסודר‪ ,‬לא ברור מה עלה מהתושבים שהשתתפו ומה הונחה על ידי מנחה התהליך‪.‬‬ ‫לדוגמא נכתב כי שררה הסכמה על קידום פתרונות קטנים וממוקדים המחברים את השכונות‬ ‫בחיבורים קטנים ישירות לציר החוף‪ .‬אך אמירה זו כללית ואינה מביאה לידי ביטוי את רצונות וצרכי‬ ‫התושבים הקונקרטיים‪.‬‬ ‫מסחר‪ ,‬בילוי חזית ים ומלונאות‪ :‬השאלה המרכזית שהוצגה לדיון היתה‪ :‬האם הפריסה המוצעת‬ ‫לאזורי מסחר‪ ,‬מלונאות ובילוי נכונה או יש צורך לשנותה‪ .‬צוות ההנחיה הציג יתרונות וחסרונות של‬ ‫התוכנית והעלה בפני הקבוצה שאלות ספציפיות עליהן ביקש מענה‪ .‬דווקא לנושא שבו שררה הסכמה‬ ‫רחבה בקבוצה בנוגע למסחר – כי נכון ומתאים להחזיר את המסחר לרחובות העירוניים ולא לרכזו‬ ‫בקניונים – אין ביטוי מספיק בתוכנית‪.‬‬ ‫הנמל‪ :‬הדיון בנוגע לנמל התפספס לחלוטין‪ ,‬זאת בעיקר משום שהמשתתפים לא עברו הכנה לקראת‬ ‫המפגש היה שטחי ופזיז ללא מסקנות קונקרטיות‪ .‬המשתתפים אף העידו כי נשאלו על ידי צוות‬ ‫התכנון שאלות שלא ידעו לענות עליהם עם הידע הקיים – סוגיות סבוכות כמו מערכת היחסים בין‬ ‫פיתוח הנמל לבין העיר הכוללות חוסר ידע לגבי חנ"י‪ ,‬איזה חלק מהנמל הינו פרטי ואיזה ציבורי? מה‬ ‫המשמעות של פיתוח הנמל על חשבון שדה התעופה‪ ,‬החלטות ממשלה ועוד‪.‬‬ ‫מה הרציונל לשתף את הציבור ללא מתן כל בסיס לדיון? אפילו בדוח נכתב כי יש צורך לייצר בסיס‬ ‫מידע מינימלי ושפה מושגית משותפת כהנה לכל דיון בו משתתפים תושבים ופעילים – מה שלא נעשה‬ ‫במקרה זה ולפיכך שיתוף הציבור מהווה "מס שפתיים" כפי שחששו תושבים רבים‪.‬‬ ‫הערות נוספות שהועלו על ידי התושבים ולא קיבלו מענה מספק‪:‬‬ ‫‪ ‬שימור מבנים קיימים‬ ‫‪12‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫טיילת ים רציפה עד פארק הקישון‬ ‫העדר התייחסות לדו קיום‬ ‫שטחים פתוחים‬

‫הערות שהושמעו בסיכום עצמו בנוגע לתהליך שיתוף הציבור‪:‬‬ ‫‪ ‬תהליך שיתוף הציבור צריך להיות רחב יותר‪ ,‬המשכי ורציף לכל אורך התכנון‪:‬‬ ‫‪ ‬המהלך של שיתוף הציבור אינו מספק‪ :‬התכנים החשובים והאופן שבו הם הוצגו לא‬ ‫מאפשרים למשתתפים לקלוט את מהותם ולהתייחס אליהם באופן מעמיק‪ .‬התהליך מבזה‬ ‫ולוקה בחסר‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לשתף גופים עלי עניין כגון רשות נחל הקישון‪ ,‬נציגי נמל חיפה בהליך התכנוני‬ ‫‪ ‬התושבים שהוזמנו למפגשים לא מייצגים בהכרח קהילות שונות בעיר‪.‬‬ ‫אנו מצטרפים לאמירות הללו‪:‬‬ ‫לא נלקחו בחשבון כלל המגזרים והאוכלוסיות היושבות בעיר והרלוונטיות ביותר עבור תהליך‬ ‫התכנון‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיומם של מפגשים בודדים וקצרים לאורך כל התהליך אינם מתקבלים כתהליך‬ ‫שיתוף רציני‪.‬‬ ‫מדוע לא התקיימו כל דיונים מאז ‪ 2009‬ועד היום במשך כ ‪ 5‬שנים?‬ ‫לא מספיק ליידע את התושבים על הכנתה של התוכנית וקבלת תגובה – יש בנוסף‪:‬‬ ‫‪ .1‬לתת מידע באופן יזום – לא לחכות לשמוע מהתושבים את שאלותיהם‪ .‬כך ‪ ,‬בבואם להביע עמדה‪,‬‬ ‫יהיה בידי הציבור מידע רב ונכון יותר שיאפשר שיח אמיתי על החלופות הקיימות‪.‬‬ ‫‪ .2‬לתמוך בהתארגנות בתוך השכונות ובתוך המגזרים השונים בעיר לצורך לימוד והבעת עמדה בנוגע‬ ‫לתוכנית‪ .‬לא די בלהזמין נציג שכונה‪ ,‬אלא יש לעשות תהליך מקדים בו הנציג מברר עם תושבי‬ ‫השכונה את עמדותיהם‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאפשר ייצוג אמיתי של כל הנציגים הרלוונטיים‪ .‬יש ליצור מסגרות המותאמות שפתית ותרבותית‬ ‫לשם שמירה על ייצוג אמיתי של כל המגזרים‪.‬‬ ‫‪ .4‬לאפשר היוועצות אמיתית – בגובה העיניים בין התושבים לבין אנשי המקצוע )לצורך כך יש לתת‬ ‫כלים שיאפשרו שיח שכזה(‬ ‫‪ .5‬לאפשר לציבור ללוות את כל התהליך ולא רק לחשוף בפניו את הנקודות הספציפיות בהן יש רצון‬ ‫ואינטרס לחשוף אותו‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬גם במקרים בהם מתקבלת החלטה על בסיס רציונל תכנוני המנוגד לעמדות הציבור – יש‬ ‫לשמור על שקיפות!!‬ ‫‪13‬‬

‫דרישותנו‪:‬‬ ‫במהלך שלושת החודשים האחרונים אנו‪ ,‬חברי תנועת וסיעת 'חיים בחיפה'‪ ,‬נפגשנו עם מאות‬ ‫מתושבי חיפה‪ ,‬בכל שכונותיה ורובעיה‪ .‬ראינו כי הציבור אינו מודע לקיומה של התכנית‪ ,‬שלא לדבר‬ ‫על תכניה ופרטיה‪ .‬ראינו כי אוכלוסיות רבות שאינן דוברות עיברית‪ ,‬כלל לא נחשפו לעובדה שישנה‬ ‫תכנית כה חשובה שעליה יש לתת את הדעת‪ .‬כשאנו‪ ,‬חברי סיעת 'חיים בחיפה'‪ ,‬ביקשנו ממר‬ ‫מישלב חומרים טכניים )קבצי תוכנת האוטוקד( כדי להתעמק בתכנית ולהנגיש אותה ביתר קלות‬ ‫לציבור‪ ,‬לא קיבלנו כל מענה או תמיכה‪ .‬בשלושת החודשים האחרונים לקחנו על עצמנו לקיים‬ ‫מפגשי שיתוף ציבור שלא נעשו כראוי על ידי הממסד‪ .‬בתהליך זה ראינו כי מעולם לא נעשה שיתוף‬ ‫ציבור אמיתי‪ ,‬פתוח לכולם‪.‬‬ ‫דרישתנו‪ :‬למשוך את התכנית שהופקדה ולהחזירה לשולחן העבודה‪ ,‬אך הפעם על מנת לפתוח אותה‬ ‫לדיונים אמיתיים ונוקבים עם הציבור‪ ,‬לשם שמיעת השגות והטמעת שינויים‪ ,‬גם אם מרחיקי לכת‪.‬‬ ‫החזרת התכנית לדיון ציבורי יכולה להיעשות לתקופת זמן קצובה של מספר חודשים‪ ,‬לפני עבודה על‬ ‫נוסח מתוקן ולפני הפקדה חוזרת‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫פרק ג‬ ‫ארבע סוגיות עקרוניות שתפגענה בחיפה‪ ,‬המהוות עילה מספיקה לגנוז את התכנית‪.‬‬ ‫מדובר בנקודות מהותיות שישנו את אופיה ותיפקודה של חיפה לבלי היכר‪ .‬שני הנושאים הראשונים‬ ‫באים לידי ביטוי במפרץ חיפה – אחד בנוכחותו והאחד בהיעדרו ‪ -‬מה שמסומן‪ ,‬ומה שלא מסומן‪,‬‬ ‫המשלימים יחד תמונת אימה‪ :‬חיפה עיר מגה‪-‬תעשייתית בתמיכתו של נמל חדש המגובה בעורף נמל‬ ‫עצום שאוכל כל חלקה טובה‪ .‬במקביל לתסריט התעשייה הכבדה ניצב לו מרכז עסקים ומסחר 'חדש'‬ ‫המבוסס על תכנון תלוי‪-‬רכב פרטי‪ ,‬הגדול פי שלושה מהמרכז ההיסטוריה הקיים‪ ,‬ומכלה אותו‪ .‬שני‬ ‫הנושאים הנוספים עוסקים במרחב העיר כמעט כולו‪ ,‬ומשפיעים על איזורי המגורים‪ :‬השטחים‬ ‫הירוקים הפתוחים הדלים והבלתי מספקים במרחב השכונות‪ ,‬ו'מתחם ‪ '8‬שאומר כלום על עתיד‬ ‫מרבית השכונות בחיפה‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫נקודה עקרונית ‪" – 1‬החור הלבן"‬ ‫אדר' מיכה רטנר‪ ,‬נחשון צוק‪ ,‬עינת קליש רותם‪ ,‬עו"ד ענת פרטוש‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫חיפה עומדת להיות עיר מגה‪-‬תעשייתית עם נמל מגלומני שיהרוס את שני הנכסים העיקריים‬ ‫שלה‪ -‬הנוף וחופי הים‪ .‬היכן מידע זה מוסבר? אז זהו‪ ,‬הוא אינו מוסבר ואפילו אינו כתוב בשום‬ ‫מקום! מידע זה נמחק מהתכנית בברוטליות‪ .‬המידע החשוב ביותר שישפיע על גורל העיר ועל חיי‬ ‫התושבים נעדר מהתכנית‪ .‬התנגדות לתכנית נעשית בדרך כלל בהתייחסות למה שהיא מציגה‪ ,‬אלא‬ ‫שבמקרה דנן‪ ,‬התנגדותנו היא דווקא למה שאינה מציגה‪ ,‬ואפילו מסתירה בלי כל בושה‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מסמנת "חור שחור" )שצבוע בלבן(‪ ,‬ענק‪ ,‬בלב המטרופולין‪ ,‬המיועד לאפשר לנמל חיפה‬ ‫ולתעשיות לגדול על פי ראות עיניהם‪ .‬כמי שמכירים היטב את התכניות לאיזור זה‪ ,‬אנו סמוכים‬ ‫ובטוחים ששרשרת הייצור של זיקוק הדלק תגדל‪ ,‬זיהום האויר יגדל‪ ,‬לב המטרופולין יהפוך לפצע‬ ‫סביבתי שלא יאפשר את חיבורה של חיפה עם כל יישובי הצפון והקריות‪ ,‬וכך חיפה נידונה להפוך לעיר‬ ‫'בינונית' בגודלה‪ ,‬שלעולם לא תתחבר ותגדל להיות מטרופולין אמיתי של צפון מדינת ישראל‪.‬‬ ‫התרומה לכלכלה שה"חור השחור" )הצבוע לבן( יביא לחיפה תהייה שלילית מעיקרה‪ ,‬בניגוד‬ ‫לפירסומי השווא שמפיצות חנ"י‪ ,‬חברות התעשייה למיניהן ועיריית חיפה על כינון מקומות עבודה‬ ‫רבים‪ .‬מדובר בתעסוקה בפרופיל נמוך‪ ,‬שכר נמוך‪ ,‬מעט מקומות עבודה‪ ,‬וגרוע לא פחות – אלה יבריחו‬ ‫את החברות המתקדמות ואת מקומות העבודה האיכותיים שהיינו יכולים לראות במתחם עצום זה‪.‬‬ ‫אסור לנו להסתפק במועט ולשכנע את עצמנו שממילא לא יכול היה להיות טוב יותר‪.‬‬ ‫תהליך ההחרגה של "החור הלבן" מתוך שטח התכנית קודם בתהליך שדורש בחינה מדוקדקת על ידי‬ ‫כל מוסדות הביקורת האפשריים‪ .‬על הפקדתה של תכנית המתאר לעיון הציבור כבר דובר לפני‬ ‫שנתיים ויותר‪ ,‬אבל התכנית לא נחשפה ועמדה בהמתנה‪ ,‬או שמא‪ ,‬השהייה‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬במקביל‬ ‫להחרגה של כל שטחי עורף הנמל‪ ,‬הצליחו מוסדות התכנון הארציים לאשר חלקים נרחבים מתמ"א‬ ‫‪/13‬ב‪ 1/‬להקמת נמל המפרץ‪ ,‬תכנית שפוצלה לשלוש פעימות נפרדות שעזרו לטשטש את מורכבותה‬ ‫ולהקשות על הציבור בהבנה והתערבות‪ .‬ב‪ 29.11.11-‬עת התקבלה בולנת"ע החלטה לפיה יוחרגו‬ ‫מהתכנית איזורים נרחבים במפרץ חיפה וביניהם נמל המפרץ‪ ,‬נקבע כי ימשיכו לחול תכניות מאושרות‬ ‫קודמות באזור המוחרג‪ .‬באורח פלא‪ ,‬כשנה וחצי מאוחר יותר‪ ,‬בזמן שחפ‪ 2000‬עדיין ממתינה‪,‬‬ ‫מופקדות מספר תכניות חשובות הקשורות בנמל המפרץ‪ ,‬ומאושרות בתהליכי בזק בין היתר בגלל‬ ‫חוסר ידע והבנה של הציבור וניטרול גופים ירוקים עם תסקיר השפעה על הסביבה בעלות של ‪ 50‬מליון‬ ‫ש"ח‪ .‬כך קרה שתכנית אחת המתינה בהשהייה כדי לאפשר לתכניות אחרות לקבל אישורים‪ ,‬על מנת‬ ‫שכאשר תוחזר התכנית המושהת לעיון הציבור ‪ -‬השטחים הבעיתיים בה כבר יוכרזו "כעובדה‬ ‫מוגמרת" וכ"תכניות מאושרות קודמות"‪ .‬מדובר בניצול ציני של עורכי תכניות מדופלמים המכירים‬ ‫את כל פירצות חוק התכנון והבניה ואת האתיקה של מוסדות התכנון‪ ,‬ומצאו את דרכם להוביל את‬ ‫התכנית הידועה מראש לקבלת תמיכה ואישורים של מוסדות התכנון‪ ,‬בגיבוי של הרשויות‪ ,‬מוסדות‬ ‫התכנון והחוק‪ .‬מערכת הבקרה שאמורה להיות מנת חלקם של מוסדות התכנון הפכו למערכת ממסר‬ ‫של פקידים צייתנים ומיומנים בזירוז התכנית וקידומה‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫‪16‬‬

‫החרגת "החור הלבן" משטח התכנית תוך העלמת מידע על עתיד אזור עורף הנמל‪,‬‬ ‫התעשיות‪ ,‬שדה התעופה‪ ,‬שרשרת ייצור תזקיקי הדלק‪ ,‬עורקי התחבורה‪ ,‬הגדלת‬ ‫זיהום האויר שמקורו בתעשייה ובנפחי תנועת המשאיות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫חלק זה בהתנגדות הוא הגדול מכולם‪ ,‬ומקיף עשרות עמודים‪ ,‬תתי‪-‬פרקים וחלקים רבים‪ .‬יש לראותו‬ ‫כמסמך העומד בפני עצמו‪.‬‬ ‫הוא מכיל‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקדמה‬ ‫ב‪ .‬היבטים משפטיים‬ ‫ג‪ .‬סוגיות תכנוניות במפרץ חיפה )המכיל חלוקה לתתי‪-‬פרקים רבים נוספים(‬ ‫במסמכנו זה אנו פונים באופן ישיר לחוקר הממונה על בדיקת ההתנגדויות לתכנית ולאנשי הועדה‬ ‫המחוזית – בין אם באמירות ישירות אליהם‪ ,‬ובין אם בבקשות ודרישות – כולם מסומנים ומודגשים‬ ‫במסגרת שחורה‪ .‬אנו נודה לכם לקבלת תשומת לב גבוהה לכל חלקי המסמך‪ ,‬ובמיוחד לשאלות‬ ‫המודגשות בצהוב‪.‬‬

‫א‪ .‬הקדמה‬

‫חיפה עומדת להיות עיר מגה‪-‬תעשייתית עם נמל עצום‪ ,‬ואף מגלומני‪ ,‬שיהרוס את שני הנכסים‬ ‫העיקריים שלה‪ -‬הנוף וחופי הים‪ .‬היכן מידע זה מוסבר? אז זהו‪ ,‬הוא אינו מוסבר ואפילו אינו כתוב‬ ‫בשום מקום! מידע זה הועלם מהתכנית בברוטליות‪ .‬המידע החשוב ביותר שישפיע על גורל העיר ועל‬ ‫חיי התושבים נעדר מהתכנית‪ .‬התנגדות לתכנית נעשית בדרך כלל בהתייחסות למה שהיא מציגה‪,‬‬ ‫אלא שבמקרה דנן‪ ,‬התנגדותנו היא דווקא למה שאינה מציגה‪ ,‬ואפילו מסתירה בלי כל בושה‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מסמנת "חור שחור" )שצבוע בלבן(‪ ,‬ענק‪ ,‬בלב המטרופולין‪ ,‬המיועד לאפשר לנמל חיפה‬ ‫ולתעשיות לגדול על פי ראות עיניהם‪ .‬כמי שמכירים היטב את התכניות לאיזור זה‪ ,‬אנו סמוכים‬ ‫ובטוחים ששרשרת הייצור של זיקוק הדלק תגדל‪ ,‬זיהום האויר יגדל‪ ,‬לב המטרופולין יהפוך לפצע‬ ‫סביבתי שלא יאפשר את חיבורה של חיפה עם כל יישובי הצפון והקריות‪ ,‬וכך חיפה נידונה להפוך לעיר‬ ‫'בינונית' בגודלה‪ ,‬שלעולם לא תתחבר ותגדל להיות מטרופולין אמיתי של צפון מדינת ישראל‪.‬‬ ‫התרומה לכלכלה שה"חור השחור" )הצבוע לבן( יביא לחיפה תהייה שלילית מעיקרה‪ ,‬בניגוד‬ ‫לפירסומי השווא שמפיצות חנ"י‪ ,‬חברות התעשייה למיניהן ועיריית חיפה על כינון מקומות עבודה‬ ‫רבים‪ .‬מדובר בתעסוקה בפרופיל נמוך‪ ,‬שכר נמוך‪ ,‬מעט מקומות עבודה‪ ,‬וגרוע לא פחות – אלה יבריחו‬ ‫את החברות המתקדמות ואת מקומות העבודה האיכותיים שהיינו יכולים לראות במתחם עצום זה‪.‬‬ ‫אסור לנו להסתפק במועט ולשכנע את עצמנו שממילא לא יכול היה להיות טוב יותר‪.‬‬ ‫תהליך ההחרגה של "החור הלבן" מתוך שטח התכנית קודם בתהליך שדורש בחינה מדוקדקת על ידי‬ ‫כל מוסדות הביקורת האפשריים‪ .‬על הפקדתה של תכנית המתאר לעיון הציבור כבר דובר לפני‬ ‫שנתיים ויותר‪ ,‬אבל התכנית לא נחשפה ועמדה בהמתנה‪ ,‬או שמא‪ ,‬השהייה‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬במקביל‬ ‫להחרגה של כל שטחי עורף הנמל‪ ,‬הצליחו מוסדות התכנון הארציים לאשר חלקים נרחבים מתמ"א‬ ‫‪/13‬ב‪ 1/‬להקמת נמל המפרץ‪ ,‬תכנית שפוצלה לשלוש פעימות נפרדות שעזרו לטשטש את מורכבותה‬ ‫ולהקשות על הציבור בהבנה והתערבות‪ .‬ב‪ 29.11.11-‬עת התקבלה בולנת"ע החלטה לפיה יוחרגו‬ ‫מהתכנית איזורים נרחבים במפרץ חיפה וביניהם נמל המפרץ‪ ,‬נקבע כי ימשיכו לחול תכניות מאושרות‬ ‫‪17‬‬

‫קודמות באזור המוחרג‪ .‬באורח פלא‪ ,‬כשנה וחצי מאוחר יותר‪ ,‬בזמן שחפ‪ 2000‬עדיין ממתינה‪,‬‬ ‫מופקדות מספר תכניות חשובות הקשורות בנמל המפרץ‪ ,‬ומאושרות בתהליכי בזק בין היתר בגלל‬ ‫חוסר ידע והבנה של הציבור וניטרול גופים ירוקים עם תסקיר השפעה על הסביבה בעלות של ‪ 50‬מליון‬ ‫ש"ח‪ .‬כך קרה שתכנית אחת המתינה בהשהייה כדי לאפשר לתכניות אחרות לקבל אישורים‪ ,‬על מנת‬ ‫שכאשר תוחזר התכנית המושהת לעיון הציבור ‪ -‬השטחים הבעיתיים בה כבר יוכרזו "כעובדה‬ ‫מוגמרת" וכ"תכניות מאושרות קודמות"‪ .‬מדובר בניצול ציני של עורכי תכניות מדופלמים המכירים‬ ‫את כל פירצות חוק התכנון והבניה ואת האתיקה של מוסדות התכנון‪ ,‬ומצאו את דרכם להוביל את‬ ‫התכנית הידועה מראש לקבלת תמיכה ואישורים של מוסדות התכנון‪ ,‬בגיבוי של הרשויות‪ ,‬מוסדות‬ ‫התכנון והחוק‪ .‬מערכת הבקרה שאמורה להיות מנת חלקם של מוסדות התכנון הפכו למערכת ממסר‬ ‫של פקידים צייתנים ומיומנים בזירוז התכנית וקידומה‪.‬‬ ‫אין דבר בולט בתכנית וזועק לשמיים יותר מאשר הכתם הלבן בתשריט שימושי הקרקע‪ ,‬כתם שלא‬ ‫זכה לקבל הנחיות והוראות אלא נשאר 'פתוח' והועבר באופן רישמי לידי המועצה הארצית והתכניות‬ ‫הארציות השונות‪ ,‬שעוברות היום שינויים מרחיקי לכת יחד עם הגופים הגדולים והאינטרסנטים‬ ‫הפועלים במפרץ חיפה הרחק מעיני הציבור‪.‬‬ ‫האם קיים תקדים לתכנית מתארית שבה ישנו מתחם 'ריק'? החור השחור של חיפה‪ ,‬שצבוע בלבן‪,‬‬ ‫הוא הוא שיקבע את דמותה ועתידה של העיר יותר מכל כתם צבע אחר המופיע על התשריט‪ .‬עד שלא‬ ‫יקבע מה מופיע בשטח זה והוא לא יוצג לציבור – אין לנו ברירה אלא לדרוש את דחייתה של התכנית‬ ‫על הסף‪ .‬אין אנו יכולים להסכים לקידום של תכנית שבה מרחבים עצומים נעלמים ולא ידועים‪.‬‬ ‫מדובר בדרישה מקוממת המשקפת את יחסי מוסדות התכנון אל הציבור‪.‬‬ ‫כתם לבן זה‪" ,‬המערב הפרוע" של חיפה‪ ,‬משקף את המאבקים האינטרנסטים הגדולים שחלים על‬ ‫המקום‪ .‬בהמשך המסמך אנו מציגים באריכות את החשיבות של מקום זה לתשתיות לאומיות רבות‪,‬‬ ‫את הקונפליקטים והשינויים שנערכו שם בשנים האחרונות‪ .‬אנו מחברים את "החור השחור ‪ -‬הכתם‬ ‫הלבן" עם התכניות של חנ"י להקמת נמל המפרץ‪ ,‬כאשר כתם זה ברור הוא כי הוא מיועד להכיל את‬ ‫התכנית השלישית של הנמל – המתקנים היבשתיים‪ ,‬הם עורף הנמל‪ .‬מדובר בנקודת צומת חשובה‬ ‫ביותר – שטח זה שייך גם לטרילוגית התכניות של חנ"י וגם למקבץ התכניות שקובעות את עתיד‬ ‫חיפה‪ .‬מי יהיה עם ידו על העליונה במאבק זה על השטחים? חנ"י או העיר חיפה? נכון להיום שיכנעה‬ ‫חנ"י את משרד מהנדס העיר חיפה כי החזון שלה לשטחי עורף הנמל זהים הם לחזון שצריך להיות‬ ‫לעיריית חיפה‪ .‬תהליך זה היה קל יחסית‪ ,‬היות ועיריית חיפה מעולם לא גיבשה לעצמה חזון אמיתי‪,‬‬ ‫לא לעיר ולא למפרץ חיפה‪ .‬וכך אנו מקבלים מעיריית חיפה את חזון חנ"י‪ ,‬מבלי שהיא מבינה את‬ ‫המשמעות של חזון זה עד הסוף‪.‬‬ ‫במסמך זה אנו נציג את הטעות האקוטית של עיריית חיפה‪ ,‬המסתמכת על חזון חנ"י‪ ,‬שהיום מקבלת‬ ‫גיבוי מלא ממוסדות התכנון בכל הדרגים‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫ב‪ .‬היבטים משפטיים‬ ‫על פי סקירתו אל מר אמיתי ממכון מודוס‪ ,‬ביולי ‪ 2009‬נעשתה סקירה ובהסתמך עליה ניתן לקבוע עי‬ ‫הליך שיתוף הציבור אשר ננקט ע"י המתכנניטם התקבל בחשדנות על ידי הציבור‪ .‬לכל אורך הסקירה‬ ‫של התהליך שזורות התבטאויות הציבור שהעלה ספקות ביחס לכנות כוונות המתכננים ונכונותם‬ ‫לאמץ את דעות התושבים‪ .‬למעשה‪ ,‬הגירסה המוקדמת טרם הפקדה הובאה לעיון גורמים רשמיים‬ ‫כגון‪ :‬החברה להגנת הטבע ונתקבלו הערות מטעם הגורמים האמורים‪ .‬חלפו שנים מספר בלא‬ ‫שהתכנית קודמה‪ .‬תהינו במה נעוץ העיכוב והתשובה התבררה עם הפקדתה של התכנית בנוסחה‬ ‫הסופי‪.‬‬ ‫ככל שניתן לברר ב‪ , 29.11.11-‬יצאה מלפני הולנת"ע ההחלטה לפיה הוחרגו מהתכנית איזורים‬ ‫נרחבים במפרץ חיפה וביניהם נמל המפרץ אשר לגביהם נקבע כי ימשיכו לחול תכניות מאושרות ‪-‬‬ ‫קודמות! במועד קבלת ההחלטה חלו על המקום תכניות מאושרות הסטוריות‪ .‬מדוע אם כן לא פורטו‬ ‫הן בתשריט הייעודים ומדוע לא הופקדה חפ‪ 2000/‬במצב זה? העיכוב נעוץ להבנתנו בפרק הזמן שהיה‬ ‫נחוץ לחנ"י כדי להכין‪/‬לסיים את תוכניותיה נשוא תמ"א ‪13‬ב‪ 1/‬שפוצלו למספר פעימות‪.‬‬ ‫רק כעבור כשנה וחצי ביום ‪ 18.4.13‬הופקדה תמ"א ‪13‬ב‪ 1/‬לעניין הקמת מבנים ימיים ובהעדר יידוע‬ ‫של אותו ציבור שהתכבד ללמוד את חפ‪ 2000/‬בגירסתה המקורית‪ ,‬ובהינתן שתמ"אות כמעט שאינן‬ ‫טעונות פרסום‪ ,‬הודר הציבור ונציגיו עלי אדמות מהפקדתה של תמ"א ‪ 13‬ב‪ 1/‬אשר מכוחה אושרה‬ ‫כמעט ללא קושי ומאחורי גבו של הציבור התכנית של חנ"י לבניית מבנים ימיים ומסוף מכולות "נמל‬ ‫המפרץ"‪ .‬הפרסום היחיד עליו ידוע לנו על עצם הפקדת התכנית תמ"א ‪13‬ב‪ 1/‬נעשה בילקוט‬ ‫הפרסומים כדי לצאת ידי חובה‪ .‬הציבור אינו מעיין בילקוט הפרסומים כדבר שבשגרה וכיוון שאין‬ ‫חובת פרסום של הפקדת תמ"אות בעיתונים‪ ,‬לא היתה לציבור )שכזכור הכיר רק את הגירסה‬ ‫שהובאה לידיעתו עם פירוט ייעודים במפרץ(‪ ,‬כל סיבה לחשוש שעומד להתרחש דבר מה אחר במתחם‬ ‫המדובר‪.‬‬ ‫השהיית הפקדתה של חפ‪ 2000/‬וקידומן עד לאישורן של תכניות חנ"י היא אשר זיכתה את התמ"אות‬ ‫במעמד הנכסף של "תוכניות מאושרות קודמות"‪.‬‬ ‫תמ"א ‪/13‬ב‪ 1/2/‬לכריית חול אושרה ביום ‪ 4.3.14‬וחפ‪ 2000/‬הופקדה ב‪. 7.3.14-‬‬ ‫הפקדתה של חפ‪ 2000/‬תוזמרה מיד לאחר האישור של כריית החול‪.‬‬ ‫מדובר בנתון מדהים המצביע על העמדה של האינטרסים של החיפאים אחרי האינטרסים של‬ ‫המפעילים הפרטיים של הנמל‪.‬‬ ‫כך יש להניח התבצע הסיכול המתוזמר של שיתוף הציבור הן טרם הפקדה ובמיוחד לאחריה‪ ,‬בנעשה‬ ‫בנמל המפרץ‪ ,‬ומה שאיפשר סוף סוף את החרגת "החור הלבן"‪ .‬ברור אם כן שעיריית חיפה האמונה על‬ ‫הנעשה בתחומיה ועל הקשר עם תושבי העיר ביכרה לא לקדם כל תכנית על אף שיכלה לעשות כן‬ ‫והמתינה באי‪-‬מעש מכוון ומסונכרן לתום כל הפרוצדורות הקשורות בכוונות ובתכניות חנ"י ורק עם‬ ‫תום כל המועדים קידמה את חפ‪ 2000/‬לדרגת תכנית מופקדת‪ .‬כיום היא מציגה את מעשיה של‬ ‫הולנת"ע באור שלילי כלפי חוץ‪ ,‬וזאת למרות שאולי היתה חלק מבנית המזימה ומימושה‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫אין ספק שמהלך זה מאמת את כל הספקות שקיננו בלב התושבים ביחס לשיתוף הציבור בגיבוש‬ ‫חפ‪ ,2000/‬אם כי אין גם ספק שתחושות הציבור על התכנית אינן מעניינות את מוסדותה תכנון ואת‬ ‫עיריית חיפה כלל ועיקר‪.‬‬ ‫מדהים לראות איך קורה שתכנית להקמת נמל פרטי מקבלת מעמד של עניין עקרוני עד כדי כך‬ ‫שתכנית סטטוטורית מיתארית נאלצת לעמוד ‪ -‬דום עד אשר גורם שלישי יסיים את מלאכתו ‪ ,‬יפקידה‬ ‫ויקבל את אישורה בנסיבות המתוארות‪ .‬מדהים עוד יותר לראות איך קורה שגופים כלכליים גדולים‬ ‫במדינת ישראל מקבלים מעמד של כבוד‪ ,‬כי עבורן כל תכניות מתאר באשר הן עומדות בהמתנה‬ ‫ובכפיפות מלאה‪.‬‬ ‫בנוסף אנו מבקשים לבדוק את ההתיחסות לתכניות קודמות – מדוע תכנית מתאר מחוזית ‪2/6‬‬ ‫המאושרת אינה מוזכרת ברשימת התכניות להן התכנית כפופה – )עמוד ‪ 32‬בהוראות(‪ .‬היעדרה של‬ ‫תכנית זו‪ ,‬המורה על התכנון של מפרץ חיפה שאושר רק לפני כמה שנים‪ ,‬הינה מעוררת השתאות‬ ‫ומרמזת על המאבקים הגדולים המתרחשים מאחורי הקלעים ועל השינויים שמנסים להוביל גופים‬ ‫גדולים במשק הספנות מעל לראש של הציבור ואולי גם מעל לחוק‪.‬‬ ‫לשיטתנו‪ ,‬לא ניתן לכפוף את החור הלבן "ע"פ תכניות קיימות" אלא יש לדרוש שעל החור הלבן תושת‬ ‫תכנית ארצית אחת‪ ,‬כוללנית‪ ,‬שתאזן בין שימושים מטרופוליניים לשרותי תשתית‪ ,‬כולל פתיחת חזית‬ ‫העיר לים‪ ,‬ועד לאישורה לא תורשה כל פעילות תכנונית בשטח למעט תכניות נקודתיות שיאושרו ע"י‬ ‫הוועדה המחוזית‪.‬‬ ‫אנו מבקשים מהועדה המחוזית לאשרר‪ ,‬כי תכנית המתאר של חיפה היא היא התכנית היחידה‬ ‫שאמונה על התווית גורלו של מטרופולין חיפה‪ ,‬התכנית היחידה שבמנדט שלה‪ ,‬ובאחריות שלה‪,‬‬ ‫לדאוג לקיומו של מטרופולין חיפה‪ .‬על כן לא נקבל התעלמות מהנושאים שאנו מעלים במסמכים אלה‬ ‫תחת הטענות כי הן לא במנדט התכנית בגלל ההחרגה הביורוקרטית והלא‪-‬תמימה שנעשתה כאן‬ ‫כגניבה לאור יום‪ .‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬אין עוד תכנית נוספת אחת בארץ או בעולם‪ ,‬שיש לה מנדט לבדוק‬ ‫את הטענות שלנו ולהכיל אותם לכלל תמונה אחת אינטגרטיבית ורחבה‪ .‬במידה והתכנית היחידה‬ ‫בארץ‪ ,‬שתפקידה לדאוג לראיית כוללנית של העיר חיפה‪ ,‬תתעלם משאלות מפתח מהותיות המשפיעות‬ ‫על גורל העיר – משמע הדבר שאין למוסדות התכנון יכולת או רצון לתת את הדעת על דמות העיר‬ ‫וגורלה‪ ,‬ושלמעשה בכל המדינה אין כתובת לתושבי חיפה‪ .‬זו בלבד מהווה עילה מספקת עבורנו להגיע‬ ‫לכל מערכות הבקרה הגבוהות ביותר במדינה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫ג‪ .‬סוגיות תכנוניות במפרץ חיפה‬ ‫חלק א ‪ -‬תכניות הממשלה ומוסדות התכנון ‪ .......................................................................‬עמ' ‪6‬‬ ‫מבוא – הסבר על המידע המצוי בידינו וסימון הבקשות שלנו מכם לבדוק מידע המוסתר מהציבור‬ ‫פרק א‪ - 1‬חשיפת כל הקשרים הנסתרים שבה וכל הכשלים ‪ -‬מבנים ימיים‪ ,‬מבנים יבשתיים ועורף‬ ‫נמל‪ ,‬קשר לבז"ן ותש"ן‪ ,‬שדה התעופה‪.‬‬ ‫פרק א‪ - 2‬הבעיות לעיר שתכניות אלה יוצרות ‪ -‬נתק אורבני‪ ,‬נזק נופי אדיר מהכרמל ומחופי הקריות‪,‬‬ ‫אבדן שטחים שטוחים באזורי פריים שיכולים לשמש כפארק מגורים ומבני ציבור‪ ,‬עבודה בפרופיל‬ ‫נמוך ‪ +‬עובדים זרים ) עד ‪ ,(35%‬זיהום אויר כתוצאה מעליה ביצוא בז"ן‪ ,‬אבדן האטרקטיביות של‬ ‫חופי הקריות‪ ,‬אבדן שדה התעופה חיפה כמקור כלכלי לתיירות לואו‪-‬קוסט נכנסת ללא חלופה צפונית‬ ‫אחרת‪ ,‬נזק כלכלי ‪ -‬התוכנית המוצעת "עוקפת חיפה" ומחברת את הקריות והצפון למרכז‪.‬‬ ‫חלק ב ‪ -‬הצעה לחשיבה מחודשת על מפרץ חיפה ‪ ...............................................................‬עמ' ‪16‬‬ ‫פרק ב‪ - 3‬הפתרון המוצע על ידי 'חיים בחיפה' ‪ -‬המאפשר ‪ -‬נמל של שלוש אניות ‪ 18,000‬מכולה‬ ‫במקום שתיים בשלב א'‪ ,‬ללא נזק נופי‪ ,‬תוך שימור שדה התעופה עד למציאת פתרון קבע צפוני‪ ,‬פארק‬ ‫מטרופוליני‪ ,‬חיבור חיפה )עיר ההר( עם הקריות )עיר המפרץ( ליצירת מטרופולין צפוני חזק‪ ,‬עלות של‬ ‫כשליש‪ ,‬זמן ביצוע של כחצי‪ ,‬אפשרות החלטה מאוחרת יותר האם מדובר על הפרדת רציפים בין‬ ‫סקטור פרטי וסקטור ציבורי או שילוב ושיתוף עבודה ביניהם‪ ,‬חזית ים עירונית‪ ,‬מרינה‪.‬‬ ‫פרק ב‪ - 4‬השוואה בין התשריט המוצע על ידי הממשלה )'תכנית נמל המפרץ'( לבין התשריט הראוי על‬ ‫פי דעתנו )'תכנית נמל ‪ 1995‬משודרג'(‬ ‫פרק ב‪ – 5‬סיכום החזון למפרץ של תנועת 'חיים בחיפה'‪ ,‬על פי 'תכנית נמל ‪ 1995‬המשודרג'‬ ‫חלק ג – מידע מוסתר מעיני הציבור ומטלות להמשך הלימוד ‪ .............................................‬עמ' ‪24‬‬ ‫פרק ג‪ – 6‬שאלות פתוחות על התכנון הממשלתי ורשימת נושאים המחייבים בדיקה על ידי ועדת‬ ‫המשנה של ועת הפנים בראשות חנין‬ ‫חלק ד – סיכום ונספחים ‪ ................................................................................................‬עמ' ‪27‬‬ ‫פרק ד‪ – 7‬סיכום‬ ‫פרק ד‪ – 8‬נספח ‪ -‬תשריטים‪ ,‬תכניות והדמיות‬

‫‪21‬‬

‫חלק א ‪ -‬תכניות הממשלה ומוסדות התכנון –‬ ‫מבוא‬ ‫למרות שתכנית המתאר של חיפה אינה נוגעת בכל שטחים אלה‪ ,‬אנו מבקשים להציג שני תשריטים‬ ‫קריטיים‪ :‬א‪ .‬התכניות המוצעות על ידי הממשלה ומוסדות התכנון שלה למתחם "החור הלבן" ו‪ -‬ב‪.‬‬ ‫התכנית המוצעת על ידינו‪ ,‬המציגה מצב רצוי הכולל פתרון של קונפליקטים רבים‪ .‬אנו נמנה את‬ ‫הבעיות שאנו רואים בתכנית הממשלה‪ ,‬ונשווה את שתי החלופות זו מול זו‪.‬‬ ‫במידה ומוסדות התכנון ידחו את דברינו המובאים כאן בטוענה שאין הם רלוונטיים לתכנית המתאר‪,‬‬ ‫אנו נפעל במלוא מרצנו כדי להוכיח שהדברים הכתובים כאן הם רלוונטים יותר מכל דבר לגיבוש‬ ‫דמותה של חיפה בעתיד – במישור הכלכלי‪ ,‬הדמוגרפי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הסביבתי והאנושי‪ .‬אם תאמרו לנו‬ ‫בהתעלמותכם מדברינו כי עתיד "החור הלבן" אינו מעניינו של תכנית המתאר – אנו נבקש מכם לציין‬ ‫לאיזה עוד מסמך יש תוקף חוקי במדינת ישראל שהוא הכוח המסדיר את עתיד העיר? אנו לא נקבל‬ ‫מכל וכל התעלמות מדברינו אלה‪ ,‬בטוענה כי השטח אינו חלק מהתכנית‪.‬‬ ‫אם תבחרו להתעלם מדברינו על משמעות התכנון של "החור הלבן"‪ ,‬זה יהיה רק בזכות מיומנויותיהם‬ ‫של פקידי מוסדות התכנון המכירים את גבולות החוק היטב ומצאו פירצה נוחה מאד עבור כמה גופים‬ ‫דומיננטים שמבקשים לעמוד אל מעל לחוק‪ .‬כולנו יודעים שמדובר בניצול ציני של עורכי תכניות‬ ‫מדופלמים המכירים את כל פירצות חוק התכנון והבניה ואת האתיקה של מוסדות התכנון‪ ,‬ומצאו את‬ ‫דרכם להוביל את התכנית הידועה מראש לקבלת תמיכה ואישורים של מוסדות התכנון‪ ,‬בגיבוי של‬ ‫הרשויות‪ ,‬מוסדות התכנון והחוק‪ .‬מערכת הבקרה שאמורה להיות מנת חלקם של מוסדות התכנון‬ ‫הפכו למערכת ממסר של פקידים צייתנים ומיומנים בזירוז התכנית וקידומה‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬התעלמות מה"חור הלבן" אינה אומרת שלא מתרחשים דברים חשובים בשטחו‪ ,‬ואינה אומרת‬ ‫כי הדברים המתרחשים שם אינם נוגעים לעתיד העיר ומשפיעים על תכנית המתאר‪ .‬היא רק אומרת‬ ‫שהמערכת מצאה פירצה כדי להשתיק את קולנו‪ .‬אבל המערכת צריכה לדעת שהשתקות מסוג אלה‬ ‫אינן מחזיקות מים לאורך זמן‪ .‬לא בעידן שלנו‪.‬‬ ‫מפרץ חיפה הוא אזור עם פוטנציאל רב‪ ,‬אשר מבוזבז עקב טעויות תכנוניות קשות שהצטברו לאורך‬ ‫השנים‪ .‬במסמך זה אנו מדגימים כיצד מאז הקמת נמל חיפה בתקופת המנדט הבריטי ועד ימינו אנו‪,‬‬ ‫כל התכניות הנוגעות בחיפה ובמפרץ חיפה נכתבו כתלאי על תלאי‪ ,‬ללא חשיבה מטרופולינית רחבה‪,‬‬ ‫וללא רתימת המרחבים הצפוניים לטובת עתיד חיפה‪ .‬תכנון לקוי זה גורם לנזקים חברתיים‪ ,‬כלכליים‬ ‫וסביבתיים ומעמיק את תחושת הפריפריה בצפון‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הראייה הצרה נמשכת בתכנון של‬ ‫המפרץ כיום‪ ,‬ואם לא יחול שינוי חד‪ ,‬התכנון הקיים יסב נזק חמור לאזור הצפון ולמדינת ישראל כולה‬ ‫לאורך עשורים רבים‪.‬‬ ‫גם כאן אנו נציין באופן מפורש במסגרת מודגשת את המקומות שבהם אנו מוצאים הסתרה וחוסר‬ ‫שקיפות מצד מוסדות התכנון וגופים ממשלתיים‪ ,‬מידע שאין מוכנים להעביר אלינו או שנראה לנו‬ ‫בלתי אמין‪ .‬אנו סבורים שעל הועדה המחוזית‪ ,‬מוטלת האחריות הציבורית והחובה המוסרית‬ ‫‪22‬‬

‫להמשיך ולחקור שאלות מטרידות אלה‪ ,‬ולא להסכים לקבל הסברים בלתי מספקים כפי שניתנו לנו‬ ‫עד היום‪.‬‬ ‫פרק א‪ - 1‬חשיפת כל הקשרים הנסתרים שבה וכל הכשלים ‪ -‬מבנים ימיים‪ ,‬מבנים יבשתיים ועורף‬ ‫נמל‪ ,‬קשר לבז"ן ותש"ן‪ ,‬שדה התעופה‪.‬‬ ‫למרות שתכנית נמל המפרץ מוצגת על ידי חנ"י בתשריט אחד )תרשים ‪ - (1‬הממשלה ומוסדות התכנון‬ ‫שלה הסכימו למהלך המשמעותי ביותר שהחליטה חנ"י ‪ -‬לחלק את תכנית הנמל לשלוש תכניות‬ ‫נפרדות ושונות‪ ,‬שכביכול אין ביניהן קשר‪ :‬תכנית המבנים הימיים )הרציפים(‪ ,‬תכנית כריית החול‪,‬‬ ‫ותכנית המבנים היבשתיים )עורף הנמל(‪ .‬מהלך מבריק זה אפשר לחנ"י להתחיל עם התכניות שפחות‬ ‫מעניינות את הציבור‪ ,‬ושבהן יש לציבור מעט מאד מה לומר‪ ,‬לקבל את האישורים ולהציב עובדות‬ ‫בשטח‪ .‬לאחר תהליכים ארוכי שנים שבהם הושקעו מליארדי שקלים בתכנון ובתסקירי השפעה על‬ ‫הסביבה‪ ,‬סתמו את פיותיהם של מרבית מהארגונים הסביבתיים והשאירו את התושבים בלי שום‬ ‫יכולת להתערב או להביע דעה‪ .‬המנטרה שחוזרת על עצמה כבר כמה שנים היא "מאוחר מידי"‪ .‬בכל‬ ‫מקום שאליו אנו מגיעים ושואלים שאלות‪ ,‬כי רק לאחרונה התמונה מתחילה להתבהר‪ ,‬אנו מקבלים‬ ‫את התשובה "מאוחר מידי"‪ .‬מדובר במהלך כמעט מבריק שנעוץ בהחלטה לחלק את התכנית לשלוש‬ ‫תכניות שונות‪ ,‬האחת קשורה בקודמתה‪.‬‬ ‫א‪ .‬תכנית המבנים ימיים –‬ ‫תכנית זו כוללת‪:‬‬ ‫‪ ‬רציף באורך ‪ 1.1‬ק"מ לשתי אניות ‪ 18,000‬מכולות ‪ +‬רציף ‪ 500‬מטר לאניות פידר קטנות ‪+‬‬ ‫רציף ‪ 500‬מטר ליבוא דלק גולמי ויצוא תזקיקים‬ ‫‪ ‬בעתיד‪ ,‬הארכת הרציף ל‪ 3.2-‬ק"מ‪ ,‬בהמשך אותו הקו‪.‬‬ ‫‪ ‬חוות מיכלים משנית על גבי השטח המיובש ‪ /‬הרציף‬ ‫‪ ‬בניית שובר גלים הניצב לכיוון הגלים השכיחים )רובו בכיוון צפון‪/‬דרום( ובעומקים של עד‬ ‫‪ 18/17‬מטרים‬ ‫ב‪ .‬תכנית כריית החול –‬ ‫תכנית זו כוללת‪:‬‬ ‫‪ ‬מילוי חול של כ ‪ 12‬מיליון מ"ק אשר לפי חנ"י מחייב כרייה ומיון ‪ 23‬מיליון מ"ק חול מבורות‬ ‫השאלה בקרקעית המפרץ‪ .‬הפרש הכמויות אומר דרשני שמא מכינה תכנית הכרייה עתודות‬ ‫חול ניכרות מאד לשימוש בלתי מבוקר בעתיד להגדלת נמל המפרץ שלב ב'‪.‬‬ ‫‪ ‬הפיכת מפרץ חיפה ל'אתר חציבה' חדש מתחת לפני המים בלי לקרוא ליד בשמו‬ ‫ג‪ .‬תכנית המבנים יבשתיים ועורף נמל‬ ‫תכנית זו עדיין לא קיימת‪ ,‬או שלא נחשפה מעולם לציבור‪ .‬גרוע מכך‪ ,‬בתכנית המתאר של חיפה‬ ‫חפ'‪ 2000/‬שהופקדה במרץ ‪ ,2014‬הוחרג שטח עצום באזור עורף הנמל‪ ,‬ונשאר ללא צבע‪ ,‬ללא שימושי‬ ‫קרקע ברורים‪ ,‬וללא הנחיות‪ .‬מדובר במעשה כמעט חסר תקדים במערכת התכנון – כי הרי שטח זה‬ ‫‪23‬‬

‫נמצא בתוך ה"קו הכחול" של תכנית המתאר‪ ,‬תחת שטח השיפוט של הרשות המקומית חיפה‪ ,‬ולמרות‬ ‫זאת אין בתכנית זו אפילו לא רמז קל לבאות‪.‬‬ ‫מפגישות שערכנו עם בכירים במערכת חנ"י‪ ,‬נראה כי יש קונפליקטים פנימיים גדולים באשר לעתיד‬ ‫של שטח זה‪ ,‬כפי שניכר בהיעדר תכנית לעורף הנמל‪ ,‬או אם הוא קיים ‪ -‬אזי בהסתרתו‪:‬‬ ‫‪ ‬עד שלב זה לא הוגשה תוכנית לעורף הנמל‪ .‬לא יתכן שיהיה תכנון למבנים ימיים ללא‬ ‫אינטגרציה עם תוכנית לעורף‪ ,‬אלא אם כן כוונת חנ"י היא לבנות נמל שטעון בלבד‪ ,‬שכל‬ ‫תפקידו הוא להיות נקודת צומת בלבד‪ ,‬ואין לו שום כוונה להיקשר בקשרים כלכליים עם‬ ‫הסביבה‪ ,‬עם המדינה‪ ,‬ועם הגורמים הכלכליים בישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬עד לפני זמן קצר‪ ,‬הצגה ע"י חנ"י של תכנית נרחבת למבנים לוגיסטיים ענקי מימדים בכל‬ ‫השטח בין קריית חיים‪ ,‬חוף שמן‪ ,‬ודרומה עד כביש ‪ .22‬כנראה שיש נסיגה של חנ"י מרעיון‬ ‫זה‪ ,‬אולי בגלל שינויים בהנהלה‪.‬‬ ‫‪ ‬אין עדיין תכנון מפורט לדרכים ורכבות‪ ,‬להיפך‪ ,‬הכניסה לבסיס המבנה הימי נמצאת בשטחי‬ ‫שדה התעופה ונמל מספנות ישראל הפרטי המתחרה‪ .‬אם שדה התעופה נשאר במקומו‪ ,‬לא‬ ‫ברור היכן יהיו כבישי גישה ומסילות לשירות הנמל‪ .‬אם הבסיס הצבאי יועבר למקומו החדש‬ ‫בצמוד לנמל המפרץ‪ ,‬לא ברור כיצד תהייה גישה לשני מתקנים אלה ומדוע לא אומרים‬ ‫מוסדות התכנון במפורש ששדה התעופה מבוטל‪ .‬בכל קונסטלציה תכנונית אנו מוצאים‬ ‫לאקונות קשות המצביעות על חוסר שקיפות וחוסר תכנון לטוח ארוך‪.‬‬ ‫דרישתנו‪:‬‬ ‫אנו פונים אליכם‪ ,‬הועדה המחוזית‪ ,‬לדרוש מחנ"י להציג את התכניות המעודכנות ביותר שלהם לכל‬ ‫מתחם עורף הנמל‪ ,‬ולכל השטח שהוחרג מתכנית המתאר של חיפה וכיום אינו צבוע באף צבע המורה‬ ‫על שימושי קרקע‪ ,‬ולהציג אותן לציבור בשקיפות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הקשר שבין נמל המפרץ החדש לתעשיות האנרגיה במפרץ חיפה ‪ -‬בז"ן ותש"ן‬ ‫בז"ן מקבל כיום הזנה של נפט גולמי מהמיקשר הימי השייך לתש"ן ודרך מתקני תש"ן השונים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כמובן בצנרת מדרום הארץ‪ .‬אנו קיבלנו מידע דיסקרטי על יצוא של כ‪ 40%-‬מתזקיקי בז"ן‬ ‫ההולכים ליצוא‪ .‬מידע זה מעולם לא פורסם‪ ,‬וכאשר נשאל בסיור סמנכ"ל בז"ן מר שלומי בסון את‬ ‫השאלה הזו‪ ,‬הוא התחמק מתשובה‪.‬‬ ‫במסגרת המחקרים שלנו גילינו כי בניית רציף ‪ 500‬מטר בתוך הנמל החדש‪ ,‬תאפשר הגדלת הכמות של‬ ‫התזקיקים לייצוא‪ ,‬ישירות‪ .‬למעשה‪ ,‬תכנית נמל המפרץ עומדת להקל על הגופים הכלכליים‬ ‫שמייבאים ומייצאים דלק ותזקיקי דלק – להגדיל את היקפי היבוא והייצוא ביתר קלות‪ ,‬ולהגדיל את‬ ‫כמות הזיקוק שנעשה בחיפה עבור ייצוא‪ .‬אם רציף הדלקים יגדל פי שניים‪ ,‬ובהנחה שבעקבותיו ייצור‬ ‫תזקיקי הדלק יוכפל פי שניים‪ ,‬הרי שמדובר בעליה מ‪ 40%-‬זיקוק עבור ייצוא היום‪ ,‬לכ‪ 70% -‬זיקוק‬ ‫עבור ייצוא בעתיד‪ .‬במידה ונתונים אלה אכן נכונים – מדובר בהפיכת ישראל בכלל וחיפה בפרט‬ ‫למדינת עולם שלישי שמייצרת הון עצום עבור בעלי ההון על חשבון איכות הסביבה והבריאות של‬ ‫‪24‬‬

‫תושבי‬

‫המקום‪,‬‬

‫עבור‬

‫העולם‬

‫הראשון‪.‬‬

‫דרישתנו‪:‬‬ ‫אנו פונים אליכם‪ ,‬הועדה המחוזית‪ ,‬לבקש נתונים אלה בצורה רישמית מהמוסדות הרלוונטיים‬ ‫ולדאוג שיחשפו לידיעת הציבור‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שדה התעופה‬ ‫דרכי הגישה לנמל‪ ,‬שאין ברירה אלא להעבירן דרך הכביש הנמצא צפונית לקצה הצפוני של המסלול‪,‬‬ ‫ימנע כל אפשרות להארכה של שדה התעופה הנוכחי‪ ,‬והשדה שכבר כעת נחנק עלול להיחנק לחלוטין‪.‬‬ ‫מעולם לא נבדקו ההשלכות הכלכליות של חיסול שדה התעופה‪ .‬על פי תכניות תשתיות לאומיות‬ ‫מספר ‪) 6‬תת"ל ‪ ,(6‬ועל פי המחקר המעמיק שנמצא בתכניות אלה שנעשה עבור שידרוג שדה התעופה‬ ‫של חיפה‪ ,‬מדובר על כ‪ 4000 -‬מקומות עבודה אפשריים‪.‬‬ ‫במשרד הפנים‪ ,‬בועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות‪ ,‬נמצא מסמך מחקר משמעותי‬ ‫שנעשה עבור תת"ל ‪ .6‬המסמך ממוען לראש הממשלה דאז‪ ,‬מר אריאל שרון ז"ל‪ ,‬שר האוצר וסגן ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬מר סילבן שלום‪ ,‬שר הפנים וסגן ראש הממשלה‪ ,‬מר אליהו ישי‪ .‬מהות המסמך שנכתב על‬ ‫ידי משרד אדריכלים משה צור היא "בקשה להכרזת פרויקט 'הרחבת שדה התעופה חיפה' כפרויקט‬ ‫תשתית לאומית"‪ ,‬ועליו חתומים משרד התחבורה‪ ,‬רש"ת )רשות שדות התעופה( ועיריית חיפה‪ .‬על פי‬ ‫מסמך ארוך זה‪ ,‬נראה שכל אנשי המקצוע שלקחו חלק בתכנון הרחבת שדה התעופה מאמינים בו‪.‬‬ ‫ברישא של המסמך כתוב "התכנון של שדה התעופה והמסלול‪ ,‬כגון‪ :‬אורך המסלול‪ ,‬רוחב רצועת‬ ‫המסלול וכדומה‪ ,‬יהיו בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים לתכנון שדות תעופה‪ .‬תכנית זו אמורה לענות‬ ‫על כל הדרישות לרבות מתן מענה לקונפליקטים הסביבתיים‪ :‬קרבה לרכס הכרמל‪ ,‬בתי הזיקוק‪ ,‬מיכל‬ ‫האמוניה מדרום‪ ,‬מערכת הדרכים והרכבות‪ ,‬מתקנים ומפעלים שונים בסמיכות‪ ,‬קווי תשתית – גז‪,‬‬ ‫דלק וכד'‪ .‬בנוסף אמורה התכנית לעלות בקנה אחד עם הנמל הימי הצמוד למסלול בקטע החודר‬ ‫לים"‪.‬‬ ‫כמה חודשים מאוחר יותר חלו שינויים מרחיקי לכת בפוליטיקה הארצית והמקומית בחיפה‪ .‬תוך‬ ‫פחות משנה התכנית נגנזה‪ ,‬והפוליטיקאים החלו להשמיע קולות חדשים כנגד התכנית‪ ,‬תוך שהם‬ ‫מסתמכים על הנחיות מקצועיות חדשות‪ ,‬והסברים שיש עם השדה בעיות תיפעוליות כבדות‪ ,‬וסיכונים‬ ‫לרוב‪ .‬אנו מעולם לא ראינו אסמכתאות כתובות לגישות המקצועיות "החדשות" שלפתע צצו על ידי‬ ‫הפוליטיקאים החדשים‪ ,‬מעולם לא ראינו טיעונים מקצועיים הנוגדים את אלה שמופיעים בתת"ל ‪.6‬‬ ‫דרישתנו‪:‬‬ ‫אנו פונים אליכם‪ ,‬הועדה המחוזית‪ ,‬לבדוק אם ההחלטה לבטל את שדה התעופה היא אכן החלטה‬ ‫מקצועית כפי שפוליטיקאים מקומיים טוענים‪ ,‬או שמדובר בהחלטה פוליטית בלבד‪ .‬אם היא‬ ‫מקצועית – אנו מבקשים להציג בפנינו את המסמכים ואת שמות אנשי המקצוע שהורו על ביטול‬ ‫‪25‬‬

‫שדרוג שדה התעופה תוך חשיפת המסמכים המקצועיים הרלונטיים‪ .‬אם ביטול שדה התעופה נובע‬ ‫מהחלטות פוליטיות גרידא‪ ,‬שעומדות להשאיר את צפון מדינת ישראל בלי פתרון תעופתי‪ ,‬וכל זה‬ ‫בגלל שיקולים פוליטיים אישיים זרים – אנו מבקשים לחשוף את שמות הפוליטיקאים והמסמכים‬ ‫שהביאו את מוסדות התכנון לקבל ולאשר החלטה זו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬נמל צבאי מוצע‬ ‫לפי החלטת ביהמ"ש‪ ,‬הנמל הצבאי מתוכנן להיבנות בקו הממשיך את מסלול שדה התעופה‪ .‬משרד‬ ‫הביטחון מתנגד להעתקת בסיס חיל הים חיפה ממערב הנמל לאזור זה‪ ,‬כל עוד קיים בו שדה תעופה‬ ‫מתפקד )דברי נציגת משרד הביטחון בולנת"ע(‪ .‬אם אכן יקום בסיס צבאי במקום זה‪ ,‬מדוע לא‬ ‫אומרות מוסדות התכנון בצורה מפורשת ששדה התעופה עומד להיעלם‪ .‬מדוע לא אומר משרד הבטחון‬ ‫שאין שום אפשרות לקיים את שדה התעופה בצמוד לבסיס צבאי של חים הים?‬ ‫דרישתנו‪:‬‬ ‫אנו פונים אליכם‪ ,‬הועדה המחוזית‪ ,‬להציג לנו את תגובתו הרשמית של משרד הבטחון לקיום בסיס‬ ‫צבאי ליד שדה תעופה‪ ,‬ולבקש מרשות שדות התעופה את תגובתם הרישמית לעתיד השדה בהינתן‬ ‫בסיס צבאי לידם‪.‬‬ ‫פרק א‪ - 2‬הבעיות לעיר ולסביבה הצפונית שתכניות אלה יוצרות‬ ‫א‪ .‬נתק אורבני ‪ -‬קריעת מטרופולין הצפון לשניים )תרשים ‪(2‬‬ ‫במקום עיר גדולה בת ‪ 600‬אלף איש ויותר‪ ,‬המשרתת את כל הצפון‪ ,‬התכנית הכוללת את הנמל‪ ,‬שטחי‬ ‫עורף הנמל‪ ,‬בז"ן שהוא המשכם ממזרח ואחריו פרוייקט "קרקעות הצפון" המתוכנן של תש"ן‪,‬‬ ‫מתוכננת "חומה" בין אזור הקריות )כולל קרית חיים השייכת לחיפה( לחיפה שעל ההר‪ .‬כך יאבד‬ ‫המטרופולין הצפוני‪ ,‬שיקרע לשתי ערים בינוניות בגודל ‪ 250,000‬איש כל אחת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נזק נופי אדיר מהכרמל ומחופי הקריות )תרשים ‪(3‬‬ ‫מאזור רחוב יפה נוף‪ ,‬האבן השואבת לתיירות פנים וחוץ בעיר ‪ -‬חסימה מסיבית של קו המפרץ הטבעי‬ ‫ע"י רציף הבולט מעל ‪ 3‬ק"מ לים‪ .‬מחופי הקריות‪ ,‬הסתרה מלאה של "ראש כרמל" )הנקודה בה‬ ‫הכרמל נושק לים(‪ ,‬מהנקודות ההיסטוריות המפורסמות של א"י‪ ,‬שמופיעות בכתובים וציורים מאות‬ ‫שנים אחורה‪ .‬ההסתר יהיה מלא לאורך כל חופי קרית חיים וקרית ים‪ .‬הסתר רב גם של הר הכרמל‬ ‫וחיפה‪ ,‬פרט לנקודות הגבוהות שעל ההר‪ .‬יש לשים לב שחנ"י הפיצה הדמיות לא מדויקות למראה של‬ ‫נמל הכרמל מרכס הר הכרמל – שם מופיע רק השלב הראשון של הבניה בלבד‪) .‬תרשים ‪(4‬‬ ‫ג‪ .‬אבדן שטחים שטוחים באזורי פריים מובילים שיכולים לשמש כפארק מגורים ומבני ציבור‬ ‫קריית חיים מערבית וחוות המיכלים הנמצאת דרומה ממנה )והמיועדת לעורף נמל עבור נמל המפרץ‬ ‫החדש( הם שטחי פריים‪ ,‬למגורים‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬ותיירות‪ ,‬הנוגעים ומגיעים עד קו המים‪ .‬אזור זה אם‬ ‫‪26‬‬

‫יפותח כמעט לכל כיוון פרטי או ציבורי אחר‪ ,‬ישא פירות נדל"ניים גבוהים בהרבה מאיכסון מכולות‪,‬‬ ‫ששליש מהן ריקות‪ .‬בהצעתנו )תרשים ‪ (5‬אנו מבקשים להשוות שני תשריטים שונים בתכלית לעתיד‬ ‫המפרץ ‪ -‬האחד מכיל חיבור בין חיפה ובין ערי הקריות ע"י שטחים ציבוריים פתוחים ירוקים ורובע‬ ‫עירוני שלם לכל דבר ועניין )שחייב לכלול גם מגורים( לעומת תשריט שמכיל השתלטות מוחלטת של‬ ‫התעשיות המקבלות רוח גבית ותמיכה מלאה מנמל חיפה‪ ,‬שיפיח בהם רוח חיים ויעזור להם להגדיל‬ ‫את היקפי הייצור והייצוא שלהם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עבודה בפרופיל נמוך ‪ +‬עובדים זרים ) עד ‪(35%‬‬ ‫חיפה משוועת למקומות עבודה‪ .‬השאלה היא האם התכנית אינה מנציחה את האזור היסטורית‬ ‫כפריפריה של תעסוקה בשכר מינימום ופרופיל תעסוקתי נמוך‪ .‬תכנית חנ"י היא ליצור מרכזים‬ ‫לוגיסטיים ענקיים באזור המפרץ‪ ,‬שהם אינם עתירי עבודה אלא עתירי שטח והון )מחסנים ושטחים‬ ‫לוגיסטיים(‪ .‬בנוסף‪ ,‬שר התחבורה הזכיר בישיבת וועדת הכלכלה שעובדים ישראלים יהיו בהיקף של‬ ‫‪ 65%‬מכוח העבודה‪ ,‬כלומר מתוכנן כבר כעת להעסיק עובדים זרים בהיקף רחב‪ .‬הנמל היום מעסיק כ‪-‬‬ ‫‪ 1000‬עובדים‪ .‬ההערכות ההיסטוריות של עד ‪ 10‬עובדים במעגלים החיצוניים כעל כל עובד נמל‪ ,‬אינן‬ ‫תקפות בימינו‪ .‬מרבית חברות היבוא‪/‬יצוא העוסקות בחיפה עזבו את העיר התחתית של חיפה לפני‬ ‫שנים רבות‪ ,‬חלקת בגוש דן וחלק באיירפורט סיטי‪ .‬כך גם רואי החשבון‪ ,‬עורכי הדין‪ ,‬ושאר גורמים‬ ‫שעסקו ביבוא ויצוא לפני שנים רבות‪ .‬מכיוון שיבוא ויצוא אינם מתנהלים רק בחיפה‪ ,‬אלא גם‬ ‫באשדוד‪ ,‬בנתב"ג‪ ,‬ובאילת‪ ,‬הרי שהתקווה להחזיר לכאן את העסקים הבולטים אינה מבוססת‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫נמלים מודרניים בעולם‪ ,‬יכולים להפעיל משמרת שלמה עם מספר מועט של אנשים היושבים במרכז‬ ‫בקרה ליד גו'יסטיק‪ ,‬כשמרבית המנופים והמסועים למכולות הם אוטומטיים ו‪/‬או בשלט רחוק‪.‬‬ ‫בנמלים כאלה נמצאים בשטח מספר מועט של עובדים ידניים‪ ,‬העוסקים בקשירת כלי השייט או‬ ‫בחיזוק המכולות לפני הפלגה‪ ,‬ועובדים בקבוצות עבודה קטנות‪.‬‬ ‫דרישותנו‪:‬‬ ‫אנו פונים אליכם‪ ,‬הועדה המחוזית‪ ,‬לבדוק את ההשפעות של תכנית נמל המפרץ על מפת התעסוקה‬ ‫המקומית‪ .‬חנ"י מפרסמת ללא כל הסבר כי נמל המפרץ יביא ‪ 10,000‬מקומות עבודה‪ ,‬במעגלי‬ ‫השפעה שונים‪ .‬אנו יודעים שנמלים מודרניים עובדים היום בשיטות שונות מאלה שהיו לפני כמה‬ ‫עשורים‪ ,‬וכי המעגלים של נותני השירות לנמלים המודרניים‪ ,‬כמו משפטנים‪ ,‬רואי חשבון ויועצים‬ ‫אחרים‪ ,‬כלל לא יושבים בסביבתם‪ ,‬אלא בערים אחרות )מרכז הארץ( ואפילו במדינות אחרות‪ .‬אנו‬ ‫מבקשים לדעת את המספרים המדויקים של מקומות העבודה ואת ההשלכות המדויקות על‬ ‫הפרנסה לחיפה וצפון הארץ‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אבדן האטרקטיביות של חופי הקריות )תרשים ‪(6‬‬ ‫צידו המזרחי של רציף נמל המפרץ יהיה מאות מטרים ספורים מחוף נאות ושאר חופי קריית חיים‬ ‫וקריית ים‪ .‬קשה לצפות שאנשים יבואו לשחות בתוך נמל‪ ,‬ובצל מנופי ענק‪ .‬זה במידה וחנ"י תעמוד‬ ‫במילתה‪ ,‬ובמשך מאה השנים הבאות תוכל לשאת בהוצאות מילוי החול שיגרע‪ ,‬כפי שהתחייבה‬ ‫‪27‬‬

‫לעשות‪ .‬ראוי לציין שחופי קריית חיים וקריית ים משרתים את כל הקריות‪ ,‬אוכלוסיה של כרבע‬ ‫מיליון איש )עם ‪ 2‬ק"מ אורך חוף בלבד( וזה הולך להילקח‪.‬‬ ‫ו‪ .‬זיהום האויר כתוצאה מהגדלת כמות התחבורה ומשאיות התובלה‬ ‫נפחי התחבורה ללא ספק יגדלו בעקבות הגדלת פעילויות הנמל‪ ,‬ומהגדלת היקפי הובלת הסחורות‬ ‫והחומרים השונים פנימה אל הנמל והחוצה ממנו‪ .‬כיוון שתכנית עורף הנמל אינה קיימת‪ ,‬ואינה‬ ‫חשופה לעיני הציבור‪ ,‬לא ברור היכן יעברו עורקי התחבורה הראשיים שיובילו את משאיות התובלה‬ ‫מכל קצוות הארץ אל פנים הנמל‪ .‬סביר שכבישים אלה יעברו דרך ערי הקריות )קרית חיים‪ ,‬קרית‬ ‫אתא והקריות הצפוניות(‪ ,‬דרך נשר בואך לכביש ‪ ,6‬דרך טבעון‪ ,‬אל‪-‬רואי ואף יקנעם‪ .‬הערים הקרובות‬ ‫למפרץ חיפה יפגעו ללא ספק מהגדלת זיהום האויר שיגרם ממשאיות התובלה‪.‬‬ ‫דרישתנו‪:‬‬ ‫אנו דורשים מכם‪ ,‬הועדה המחוזית‪ ,‬להציג את תכנית עורף הנמל ואת תשתיות התחבורה שיזינו‬ ‫אותו יחד עם תסקיר מהימן )שלא בוצע ע"י חנ"י( לצפי נפחי התחבורה באזור‪.‬‬

‫ז‪ .‬זיהום אויר כתוצאה מעליה ביצוא בז"ן‬ ‫בז"ן מייבאת נפט גולמי )לאשקלון ובצינור משם‪ ,‬ודרך המיקשר הימי בחיפה( ומייצרת ממנו‬ ‫תזקיקים‪ .‬ה‪ 40%-‬מייצור התזקיקים מיועד היום ליצוא‪ .‬מכיוון שצריכת הדלקים המקומית אינה‬ ‫עולה אקספוננציאלית‪ ,‬ההגדלה המתוכננת של בז"ן פי ‪ 3-4‬מבחינת השטח הבנוי על בסיס הפרימטר‬ ‫הקיים‪ ,‬תשמש מן הסתם בעיקר להגדלת חלק היצוא מהתוצר המופק במפעלים‪ .‬זאת כמובן על חשבון‬ ‫ריאותיהם של תושבי חיפה‪ ,‬נשר‪ ,‬טבעון‪ ,‬הקריות‪ ,‬וכל האזור‪ .‬זהו סוג התנהלות המאפיין מדינות‬ ‫עולם שלישי )למשל השימוש שעושה הולנד באיי האנטלים ההולנדיים הנמצאים ליד חופי ונצואלה‪,‬‬ ‫אך אפילו שם בתי הזיקוק אינם בנויים בלב אזור המאוכלס בכחצי מיליון תושבים(‪ .‬הגדלת רציף‬ ‫הדלק המתוכנן כחלק אינטגרלי של נמל המפרץ‪ ,‬וחוות המיכלים המתוכננת להיבנות על השטח‬ ‫המיובש‪ ,‬יסייעו לשינוע קל יותר של התזקיקים ליצוא‪ ,‬יחסית לנמל הדלק הנמצא כעת בחלקו‬ ‫המזרחי של הנמל הקיים‪ .‬הגדלה כזו‪ ,‬פלוס קלות שינוע וטעינה‪ ,‬תסייע לגורמים המחזיקים את בז"ן‪,‬‬ ‫על חשבון בריאותם של תושבי האזור‪ .‬מדובר על ייעול כל שרשרת הייצור‪-‬ייבוא‪-‬יצוא של משק‬ ‫הדלקים והתזקיקים – ואת מגמה זו אין לעודד‪ .‬אין הכווה לסגור את הקיים‪ ,‬אך יש כוונה לפזר את‬ ‫הסיכונים‪ ,‬ולהסיר את העידוד להגדלת היצור והייצוא‪ .‬במדינה שאינה יצרנית נפט גולמי‪ ,‬אין הכרח‬ ‫לפתח ולהגדיל שוק של ייצור תזקיקים ליצוא מעבר לצריכה המקומית‪ .‬וכידוע גם חלק לא מבוטל של‬ ‫הצריכה המקומית מסופק ע"י יבוא תזקיקים‪ ,‬ולא יבוא נפט גולמי וזיקוקו‪.‬‬ ‫שרשרת הייצור של בז"ן ‪ -‬מצב קיים‬ ‫‪ .1‬נפט גולמי המיובא מחו"ל‪ ,‬מגיע לחוות תש"ן הקיימת בקריית חיים‪ ,‬או מהמיקשר הימי‬ ‫בחיפה )מול חוף נאות בקריית חיים( או מצינור הנפט הגולמי מאשקלון‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫‪ .2‬הנפט הגולמי מגיע באיכויות שונות )בין ‪ sweet‬ל‪ .(sour-‬לצורך זיקוקו לתוצרים שונים‪,‬‬ ‫מקבל בית הזיקוק תמהיל לפי הדרישה של התזקיק אותו מעוניינים להפיק‪ .‬התערובת הזו‬ ‫מוכנה בחוות תש"ן ומוזרמת למתקני הייצור של בז"ן‪ .‬כרגע מדובר על מתקן מיושן‪ ,‬מתקופת‬ ‫הבריטים‪ ,‬הנמצא בחוות המיכלים ליד קריית חיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬בתי הזיקוק מזקקים את התוצרים ומייצרים תזקיקים שונים‪ ,‬בהיקף של כ‪ 10-‬מיליון טון‬ ‫לשנה כפי שדווח לוועדה בפגישות הקודמות ע"י מספר מקורות‪.‬‬ ‫‪ .4‬התזקיקים מוזרמים לחוות המיכלים של תש"ן המכונה "‪ 20‬אקרס" הנמצאת דרומית‬ ‫לחלקו המזרחי של הנמל הישן‪/‬המערבי‪ ,‬מתקן מתקופת הבריטים‪ ,‬שהוצג לוועדת המשנה‬ ‫בעת הסיור שערכה בנמל‪.‬‬ ‫מכאן מוזרמים התזקיקים המיועדים לייצוא‪ ,‬לאניות הנקשרות ברציף הדלק ההיסטורי‬ ‫המצוי במזרח הנמל המערבי הישן‪ .‬גם אזור זה הוצג לוועדה בעת הסיור‪.‬‬ ‫שרשרת הייצור של בז"ן ‪ -‬מצב מוצע‪/‬מתוכנן )תרשים ‪(12‬‬ ‫כעת‪ ,‬לפי התכניות החדשות‪ ,‬כל המערכת הזו מיועדת לעבור שידרוג משמעותי‬ ‫‪ .1‬רציף הדלק החדש שיוקם בנמל המפרץ‪ ,‬יגדל כפליים לאורך של כ‪ 500-‬יחסית ל‪250-‬‬ ‫המטרים שפועלים כעת‪ ,‬על חוות המיכלים הקטנה שעליו‪ .‬הרציף יוכל לשמש גם כתיגבור‬ ‫ותוספת למטרות יבוא נפט גולמי‪ .‬זאת בנוסף למיקשר הימי ולצינור הקו השחור המגיע‬ ‫מאשקלון‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוות קרקעות הצפון יהיה מתקן מודרני שיאפשר שידרוג מערכות העירבול והכנת הנפט‬ ‫הגולמי לפני הזרמתו למתקני הזיקוק בבז"ן‪ .‬כמו כן‪ ,‬החווה תוכל לקלוט לטווח ארוך גם‬ ‫תזקיקים המיועדים לייצוא‪ ,‬בנוסף לתזקיקים המשמשים לשוק המקומי‪.‬‬ ‫‪ .3‬במסגרת תכנית "ההסדרה"‪ ,‬בז"ן צפויים לקבל אישור להגדלת שטחי מתקני היצור מ‪300-‬‬ ‫אלף מ"ר למעל ‪ 900‬אלף מ"ר‪ .‬יש להניח‪ ,‬והיינו מצפים מועדת המשנה לברר זאת‪ ,‬האם‬ ‫מדובר גם על הגדלת ייצור‪ ,‬או רק על מתקני מחקר‪ ,‬מינהלה‪ ,‬והחלפה של מתקנים ישנים‬ ‫בחדשים‪.‬‬ ‫הנחת העבודה שלנו היא שסביר ביותר להניח שמדובר בהגדלת היקפי הייצור‪.‬‬ ‫מכיוון שמקורות שונים מדברים על כך שחלק מתוצרי התזקיקים של בז"ן מיועדים לייצוא‬ ‫)ראו ציטוט מאתר תש"ן בנושא בהמשך(‪ ,‬ומכיוון ששוק הדלקים בישראל אינו גדל‬ ‫אקספוננציאלית‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬יש להניח שחלק מהתעשיה יעבור לדלקים מבוססי גז טבעי במקום‬ ‫דלקים מבוססי נפט גולמי )כפי שמעידים בז"ן על עצמם(‪ ,‬הרי שאת התזקיקים ניתן יהיה רק‬ ‫לייעד לייצוא‪.‬‬ ‫‪ .4‬רציף הדלקים בנמל המפרץ‪ ,‬על חוות המיכלים הצמודה אליו ונמצאת על הרציף‪ ,‬יוכל‬ ‫לקלוט ולשרת מכליות גדולות הרבה יותר מהמתאפשר היום ברציף הדלק המיושן בנמל‬ ‫‪29‬‬

‫חיפה‪ ,‬ולתגבר את קיבולת הייצוא יחסית לקיבולת המוגבלת האפשרית כעת במתקנים‬ ‫הקיימים בנמל חיפה ההיסטורי‪.‬‬ ‫עמדתנו‬ ‫אנו מברכים כמובן על שיפור התשתיות שמתבצע במסגרת חוות המיכלים החדשה של תש"ן‪,‬‬ ‫לעומת שלושת המתקנים המיושנים והמזהמים הפועלים כעת‪.‬‬ ‫מצד שני אנו מודאגים בעליל מהאפשרות ששיפור התשתיות של תש"ן‪ ,‬יחד עם הגדלת השטח‬ ‫הייצרני הבנוי של בז"ן‪ ,‬יחד עם נמל הדלקים החדש שייבנה במסגרת נמל המפרץ‪ ,‬יאפשר את‬ ‫הגדלת הייצור‪ ,‬לטובת ייצוא‪ ,‬וזאת על חשבון בריאות תושבי חיפה הקריות טבעון נשר‬ ‫והאזור‪.‬‬ ‫כמו כן לא ברור לנו המיקום הספציפי שנבחר‪ ,‬והגודל הכללי‪.‬‬ ‫אין כאן כוונה לגרום לסגירת בז"ן‪ ,‬אלא לשאול האם תושבי האזור מוכנים להגדלת הייצור‬ ‫לצורך יצוא על חשבונם‪ .‬האם תושבי חיפה וערי הצפון לא ינוצלו כמו תושבים רבים של‬ ‫'העולם השלישי' בעל כורחם‪ ,‬על מנת לספק דלק מזוקק למדינות שאינן מוכנות להפקיר את‬ ‫בריאות תושביהן?‬ ‫השאלות המתעוררות הן‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם אפשר מבחינה החוקית‪/‬משפטית להפקיד תכנית מתאר כדוגמת חפ‪ 2000/‬תוך‬ ‫השארת שטחים לבנים לא מוגדרים בתוכה‪ ,‬בתוך "הקו הכחול" של התכנית? האם לא היה‬ ‫נדרש כאן שינוי של הקו הכחול‪ ,‬והוצאת כל השטח הלבן מתוך חפ‪ ?2000/‬כך שהתוכנית‬ ‫תהיה מיקשה אחת? האם לא כדאי לדרוש כי כל תכניות עורף הנמל יכללו במסגרת השטח‬ ‫הלבן שבתוכנית‪ ,‬ויוגדרו ויאושרו כיחידה אחת‪ ,‬כך שכל הקונפליקטים ייפתרו בתכנון אחוד?‬ ‫‪ .2‬האם אמנם ישנה כדאיות כלכלית ביבוא נפט גולמי וזיקוקו בארץ? הכוונה היא האם יש‬ ‫בכך יתרון כלכלי למשק‪ ,‬ואולי ייבוא תזקיקים זול יותר‪ ,‬ויאפשר הוזלת התוצרים לרכבים‬ ‫ולתעשייה?‬ ‫‪ .3‬האם ישנם גופים בישראל הרשאים לייבא תזקיקים‪ ,‬כמו למשל גופים צבאיים ובטחוניים?‬ ‫לאיזה צורך? ואם כך באיזה מחיר יחסי‪ ,‬האם זול יותר או יקר יותר מזה המופק בשרשרשת‬ ‫הייצור של בז"ן?‬ ‫‪ .4‬האם טרם הכנת תכנית "קרקעות הצפון" נעשתה בדיקה מקיפה כלשהי למציאת מקום‬ ‫אחר עבור חוות "קרקעות הצפון"‪ ,‬שלא בלב אזור מרובה אוכלוסין? האם תכנית "קרקעות‬ ‫הצפון" אכן מגדילה ומשפרת את הגדלת הייצור במתקני הזיקוק של בז"ן‪ ,‬ואת מערך הייצוא‬ ‫של בז"ן?‬ ‫‪ .5‬האם יש לאפשר המשך ייצוא תזקיקים לחו"ל‪ ,‬כאשר מתקני הזיקוק נמצאים בלב אזור‬ ‫מיושב בהיקף של כחצי עד שלושת רבעי מיליון איש‪ .‬זהו אופן התנהלות המוכר מהעולם‬ ‫השלישי )לדוגמא האיים בונייר וארובה שבאנטילים ההולנדיים‪ ,‬ליד חופי ונצואלה‪ ,‬ובשליטת‬ ‫הולנד(‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫העובדה שמסיבות היסטוריות בז"ן מצוי בלב האזור המיושב‪ ,‬אינו אומר דבר לגבי הגדלת‬ ‫הייצור ו‪/‬או המתקנים הנילווים‪ .‬גם דוגמאות שהובאו מחו"ל‪ ,‬על קירבת בתי זיקוק לאזורי‬ ‫מגורים אינם רלוונטיות‪ ,‬כי כאן מדובר בהגדלה ושיפור משמעותי של מתקנים חדשים‪,‬‬ ‫בתקופה בה ברורות ההשלכות הבריאותיות על תושבי האזור‪ ,‬וכן ההשפעות הסביבתיות‪.‬‬ ‫‪ .6‬מה היקף הייצוא כעת )באחוזים וכמותית בטונות לשנה(? בהנחה שתהייה הכפלת הייצור‬ ‫בשנים הקרובות‪ ,‬מה המשמעות והחלק של הגידול בהיקף הפליטות עקב זיקוק המיועד‬ ‫לייצוא?‬ ‫‪ .7‬מה מתוכנן להיבנות ולעבור בתוך "השטח הלבן" של תכנית המתאר החדשה של חיפה‪,‬‬ ‫חפ‪ ? 2000/‬באיזו תכנית )ארצית או מקומית( ניתן לראות מה מתוכנן לאזור זה‪ ,‬ומדוע‬ ‫תכניות אלה אינן שקופות לציבור?‬ ‫‪ -‬האם תונח במתחם "השטח הלבן" צנרת חיבור בין בז"ן ותש"ן לבין הרציף החדש‪ ,‬כפי‬‫שאנו מניחים? איך יתכן שאזור שלם בו נמצאת שרשרת ייצור מורכבת‪ ,‬מתוכנן בלי תכניות?‬ ‫ואם הם קיימות‪ ,‬מדוע אינן שקופות לציבור? כיצד ניתן להתייחס לכל תכניות האזור בלי‬ ‫הבנת מרכיבי הקישור החיוניים הללו? מתי יוצגו התכניות?‬ ‫‪ -‬האם מתוכננים כבישי גישה לאזור המבנים הימיים )תמ"א ‪/13‬ב‪ (1/1/‬דרך "השטח הלבן"‪,‬‬‫או שמדובר בנמל שיטעון מכולות אוטרקי? או בנמל המופעל מרחוק ע"י מספר עובדים מועט‬ ‫תוך שימוש באוטומציה כפי שקיים כיום בנמלים מודרניים רבים בעולם?‬ ‫האם יש כוונה לבנות דרכים‪ ,‬או שהעובדים מתוכננים להגיע דרך הים מנמל חיפה המתחרה‪,‬‬ ‫או משטח מספנות ישראל המתחרות? במידה ומתוכננות דרכי גישה‪ ,‬מתי יוצגו לציבור‪ ,‬ואיך‬ ‫ניתן לתכנן נמל מכולות ו‪/‬או נמל דלקים )שהוא עניינו של מסמך זה( ללא עורף נמל הכולל‬ ‫שערים‪ ,‬סדנאות ובתי מלאכה‪ ,‬ואזורי עבודה?‬ ‫‪ -‬האם ניתן לעצור‪/‬להקפיא את הטיפול בתכנית המתאר של חיפה ‪ -‬חפ‪ 2000/‬שבה מוסתרות‬‫כל התכניות העתידיות של עורף הנמל‪ ,‬עד לסיום הבירורים הנ"ל‪.‬‬ ‫דרישתנו‪:‬‬ ‫אנו פונים אליכם‪ ,‬הועדה המחוזית‪ ,‬לבדוק אם אכן ישנן כוונות להפוך את מפרץ חיפה למרחב ייצור‬ ‫וייצוא דלקים ותזקיקים מועצם ולהודיע על כך לתושבי חיפה‪ .‬יש לכם אחריות לעשות זאת לא רק‬ ‫כמשרתי הציבור‪ ,‬אלא גם כבני אדם‪ .‬גם אם היום מערכות החוק מגבות את העלמת המידע‬ ‫באמצעים ביורוקרטיים‪ ,‬לא לעולם חוסן‪ ,‬וגם לאנשי המערכת חייבת להיות אחריות אנושית‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אבדן שדה התעופה חיפה כמקור כלכלי לתיירות לואו‪-‬קוסט )‪ (low-cost‬נכנסת ללא שיש חלופה‬ ‫צפונית אחרת‪.‬‬ ‫בעקבות תכנית נמל המפרץ נגנזה תכנית הרחבת שדה התעופה לרמה של שדה בינ"ל נוסף בצפון‬ ‫)תת"ל ‪ (6‬לאחר שבדיקות היתכנות המופיעות במסגרת התכנית הזו הוכיחו שהשדה נמצא במקום‬ ‫מצויין‪ .‬יש קונפליקט בין הקמת שדה התעופה‪ ,‬או אפילו הארכתו ב‪ 300-‬מטר במקורב‪ ,‬יפגע ויסכן את‬ ‫‪31‬‬

‫כלי השייט והמטוסים‪ .‬העברת נמל המכולות החדש לפתרון שאנו מציעים‪ ,‬יאפשר הארכת שדה‬ ‫התעופה ל‪ 2.4-‬ק"מ‪ ,‬כך שתתאפשר נחיתה של מטוסי חברות שכר ולואו‪-‬קוסט אירופאיות‪ ,‬שיכולות‬ ‫להביא תיירות נכנסת לכל הצפון )המקומות הקדושים בכנרת‪ ,‬נצרת‪ ,‬וכמובן שאר המדינה דרומה(‪.‬‬ ‫ישנם דיבורים על שדה חליפי במגידו או ברמת דוד‪ ,‬אך גם שם רבים הקונפליקטים‪ ,‬עם התושבים‬ ‫ותנאי ההר בראשון‪ ,‬ועם חיל האוויר בשני‪ .‬הארכת השדה לטיסות תיירות כללית וצליינית נכנסות‪,‬‬ ‫יוכל לשדרג את שוק העבודה ואת מפת התיירות באזור‪ ,‬ולתרום מקומות עבודה בהיקף גדול יותר‬ ‫מזה של הנמל המוצע‪ .‬תת"ל ‪ 6‬נוקב במספר של ‪ 4000‬מקומות עבודה ישירים‪ ,‬שלא לדבר על השידרוג‬ ‫שיעבור מערך התיירות בחיפה וחופי הקריות‪.‬‬ ‫ח‪ .‬חוסר אפשרות לשילוב עם תכנית המתאר חפ‪ ,2000/‬מכיוון שטרם הוגשה תוכנית עורף נמל‪.‬‬ ‫)תרשים ‪( 7‬‬ ‫תכנית המתאר החדשה של חיפה‪ ,‬חפ‪ 2000/‬שבימים אלה נמצאת בהפקדה להתנגדויות ציבור )עד‬ ‫תחילת יוני(‪ ,‬הגדירה את כל אזור עורף הנמל‪ ,‬בין דרום קריית חיים ועד חוף שמן‪ ,‬ודרומה עד כביש‬ ‫‪ ,22‬כאזור הצבוע בלבן‪ ,‬ואין אליו התייחסות‪ .‬מצד שני האזור נמצא בתוך הקו הכחול של חפ‪.2000/‬‬ ‫אין תקדים לשני הארועים האלה‪ ,‬צביעת שטח בלבן ללא התייחסות תכנונית בתוך תוכנית מתאר‬ ‫עירונית‪ ,‬ומצד שני הגשת תוכנית מבנים ימיים לנמל‪ ,‬ללא הכנת עורף נמל‪ .‬בשלב זה טרם הוגשה כל‬ ‫תוכנית לעורף נמל‪ ,‬ולפיכך תכנית נמל המפרץ נמצאת בסתירה לתכנית המתאר של חיפה‪ .‬הדבר נוגע‬ ‫גם לנושאים התחבורתיים‪ ,‬אין כבישי גישה מתוכננים‪ ,‬אין גישה לתחבורה מסילתית‪ ,‬ואין צפי לכמות‬ ‫משאיות המכולות שצפויה לעבור בכבישי האזור‪ ,‬ולסתום אותם כליל )הערה‪ ,‬הם סתומים כבר כעת‪,‬‬ ‫כמו בכל עיר גדולה(‪.‬‬ ‫י‪ .‬אבדן המרינה בחיפה‬ ‫כיום זמן ההפלגה מרגע ההתנתקות של כלי שייט ברציף מעגן הדייג )מעגן שביט‪ ,‬המשמש גם זמנית‬ ‫כמרינה חיפה‪ ,‬ושייך לחנ"י( ועד להגעה לים הפתוח הוא כעשרים דקות‪ .‬לאחר בניית הרציפים‬ ‫החדשים באורכם המלא‪ ,‬מדובר על זמן הפלגה של כחמישים דקות לכל כיוון‪ ,‬עד השהייה בים‬ ‫הפתוח‪ .‬גם בתכנית נמל המפרץ‪ ,‬וגם בתכנית המתאר‪ ,‬אין פתרון למרינה לעיר‪ .‬חיפה היא עיר מרובת‬ ‫שייטים‪ ,‬הסובלים כבר כעת מהעדר מקומות עגינה )מאות נמצאים ברשימת ההמתנה(‪ .‬התחום‬ ‫התיירותי אינו יכול להתפתח מסיבה זו‪ .‬חיפה היא נמל הכניסה הצפוני ליאכטות זרות‪ ,‬והמרחק‬ ‫מחופי קפריסין הוא כ‪ 30-‬שעות הפלגה‪ .‬הבעיה לפיכך היא גם מקומית‪ ,‬לשייטי חיפה והצפון‪ ,‬וגם‬ ‫נוגעת לתיירות ימית נכנסת‪ .‬כידוע מרינה מהווה אבן שואבת לתיירות פנים וחוץ‪ ,‬בישראל כמו בחו"ל‪,‬‬ ‫ואין צורך להרחיק למרינות של קאן או סט‪-‬טרופה כדי לראות זאת‪ ,‬די לסוע למרינה בהרצליה או‬ ‫שכנתה בת"א‪.‬‬

‫חלק ב ‪ -‬הצעה לחשיבה מחודשת על מפרץ חיפה‬ ‫‪32‬‬

‫פרק ב‪ - 3‬הפתרון המוצע על ידי 'חיים בחיפה'‪' -‬תכנית נמל ‪ 1995‬משודרג'‪ ,‬המבוסס על תכנית‬ ‫הממשלה משנת ‪)1995‬תרשים ‪(8‬‬ ‫פתרון זה מאפשר‪ :‬נמל של שלוש אניות ‪ 18,000‬מכולה במקום שתיים בשלב א'‪ ,‬ללא נזק נופי‪ ,‬תוך‬ ‫שימור שדה התעופה עד למציאת פתרון קבע צפוני‪ ,‬פארק מטרופוליני‪ ,‬חיבור חיפה )עיר ההר( עם‬ ‫הקריות )עיר המפרץ( ליצירת מטרופולין צפוני חזק‪ ,‬עלות של כשליש‪ ,‬זמן ביצוע ובניה של ‪ 28‬חודשים‬ ‫במקום ‪ 66‬חודשים‪ ,‬אפשרות החלטה מאוחרת יותר האם מדובר על הפרדת רציפים בין סקטור פרטי‬ ‫וסקטור ציבורי או שילוב ושיתוף עבודה ביניהם‪ ,‬חזית ים עירונית‪ ,‬מרינה‪.‬‬ ‫פתרון זה מבוסס על תכנית האב משנת ‪ .1995‬תכנית האב לנמלים מ‪ 1995-‬הציבה רציף אלכסון באזור‬ ‫כרמל ב' בשטח הנמל הישן‪ .‬תכנית נמל המפרץ קובעת עומקים מלאים לכל אורכו של אזור הרציף‬ ‫המערבי הזה‪ ,‬כנתיב גישה לרציפים הצפוניים‪ ,‬כך שאין צורך בתכנון מחדש של ההעמקה‪ ,‬או בתסקיר‬ ‫סביבה חדש‪.‬‬ ‫מה מאפשרת תכנית זו?‬ ‫‪‬‬

‫נמל לשלוש אניות ‪ 18,000‬מכולות במקום שתיים בשלב א' של הנמל המוצע‬ ‫אורכו של רציף נמל המפרץ המוצע‪ ,‬בשלב א' הוא ‪ 1.1‬ק"מ‪ .‬בשלב ב' יורחב ל‪ 3.2-‬ק"מ‪ .‬באורך‬ ‫זה של ‪ 1.1‬ק"מ ניתן להכניס שתי אוניות מכולה מסוג ‪ .Tripple E‬ברציף האלכסון‪ ,‬המבוסס‬ ‫על עיבוד מזערי של תכנית האב מ‪ ,1995-‬ניתן להגיע לאורך של ‪ 1.35‬ק"מ‪ ,‬ולכן להכניס ‪3‬‬ ‫אניות שאורך כ"א כ‪ 400-‬מטר ולא להסתפק בשתיים בלבד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אפשרות הכפלה בעתיד‪ ,‬כלומר פתרון בשלבים ‪ -‬בעתיד‪ ,‬לאחר מציאת פתרון חלופי לשדה‬ ‫התעופה הצפוני‪ ,‬אשר יהיה לבנות בבסיס הרציף המוצע כעת בתכנית רציף באורך של יותר‬ ‫מק"מ‪ ,‬אבל באופן מקביל לחוף‪ ,‬תוך הוזלת עלויות‪ ,‬מניעת נזקים נופיים‪ ,‬וביטול הצורך‬ ‫בבניית שובר גלים ההולך בכיוון צפון‪/‬דרום‪ ,‬שיגיע לעומקים של עד ‪ 18/20‬מטרים‬

‫‪‬‬

‫ללא נזק נופי ‪ -‬הרציף בתכנית החלופית )רציף האלכסון( הוא בעל תביעת עין נופית מינימלית‪,‬‬ ‫ולא יראה כמעט מאזור "יפה נוף" )טיילת ההר( וכלל לא מחופי קרית חיים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שימור שדה התעופה עד למציאת פתרון קבע צפוני ‪ -‬העברת הפעילות לרציף האלכסון‪,‬‬ ‫הנמצא דרומית‪/‬מערבית לשפך הקישון ולא צפונה לו‪ ,‬יאפשר הרחבה של השדה לאורך ‪2.4‬‬ ‫ק"מ‪ ,‬תוך חדירה של כ‪ 300-‬מטרים לתוך הים‪ ,‬על מסלול שממוקם על עמודים‪ ,‬כפי שמקובל‬ ‫במקומות רבים בעולם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פארק מטרופוליני ‪ -‬העברת המרכזים הלוגיסטיים לאזור עורפי המרוחק עד ‪ 10/15‬ק"מ‬ ‫מזרחה‪ ,‬תאפשר ליצור פארק מטרופוליני גדול‪ ,‬בין מורדות נווה שאנן )נווה יוסף ונווה פז(‬ ‫דרך גשר "הזרע" עד להר הזבל שישוקם‪ ,‬ומשם מעל כביש ‪ 22‬לחלקו הדרומי של פארק‬ ‫הקישון‪ .‬מהגדה הצפונית של שמורת הקישון הנוכחית‪ ,‬דרך המרינה )מעגן שביט( קצרה הדרך‬ ‫‪33‬‬

‫להמשיך פארק ירוק זה עד לאזור חוות המיכלים ודרום קריית חיים‪ .‬כך יהיה אזור פארק‬ ‫ירוק בין ההר לבין קריית חיים‪ ,‬באופן רציף‪ ,‬שבמרכזו פארק הקישון והמרינה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חיבור חיפה )עיר ההר( עם הקריות )עיר המפרץ( ליצירת מטרופולין צפוני חזק ‪ -‬חיבור עיר‬ ‫ההר לעיר המפרץ יצור רצף מטרופוליני שגודלו ‪ 600/700‬אלף תושבים במיידי‪ ,‬עם אפשרות‬ ‫צמיחה למיליון ויותר‪ ,‬ותיתן גב ועצמה כלכלית לאזור‪ ,‬לעומת שתי ערים בינוניות כפי שקורה‬ ‫כיום‪ ,‬מגמה שנמל המפרץ ועורף הנמל יחזקו על לדרגה של פיצול מלא בין שתי הערים‪ ,‬ההר‬ ‫והמפרץ‬

‫‪‬‬

‫עלות של כשליש‪ ,‬זמן ביצוע של כחצי ‪ -‬עלות בנית הרציף הזה היא כ‪ 800-‬מיליון ש"ח‪ ,‬מול‬ ‫עלות של כ‪ 2.7-‬מיליון ש"ח לרציף המוצע‪ ,‬וזמן הבניה ‪ 28‬חודש במקום ‪ 66‬חודשים‪ .‬הרציף‬ ‫נמצא בתוך השטח המוגן של הנמל הקיים‪ ,‬ויהיה צורך להאריך את שובר הגלים במאות‬ ‫מטרים ספורים במקום בקילומטרים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אפשרות החלטה מאוחרת יותר האם מדובר על הפרדת רציפים בין סקטור פרטי וסקטור‬ ‫ציבורי או שילוב ושיתוף עבודה ביניהם ‪ -‬רציף כרמל א ‪ +‬ב יכולים להיבנות מראש כנמל‬ ‫משותף‪ ,‬שמצידו האחד עוגנות אניות הקו )‪ 18,000‬מכולות( ומצדו השני אניות ה"פידר" בגודל‬ ‫של ‪ 4-9‬אלפים מכולות‪ ,‬שמפיצות את המכולות שפורקות‪/‬טוענות אניות הקו‪ ,‬לכל רחבי מזרח‬ ‫הים התיכון והים השחור‪ .‬במידה ויוחלט על הפרדה גיאוגרפית‪/‬פיזית בין שני חלק נמל‬ ‫הכרמל‪ ,‬הרי שרציף כרמל א )הקיים( יוכל להמשיך ולהיות מופעל ע"י נמל חיפה הציבורי‪,‬‬ ‫בעוד רציף כרמל ב )רציף האלכסון המוצע בתכנית האלטרנטיבית המוצאת כאן( יוכל להיות‬ ‫מופרד בגדר מרציף כרמל א'‪ ,‬שיטה מקובל למדי בכל העולם‪ ,‬לדוגמא פורט אליזבט בניו‬ ‫ג'רסי )נמל ניו יורק( או בנמל של לוס אנג'לס‪ .‬כך ישאר פתח גם להפרדה כעת‪ ,‬ואיחוד פעילות‬ ‫בעתיד‪ ,‬בכל עת שהדבר יסתייע‪ .‬בניית רציף נמל המפרץ‪ ,‬קורעת את הנמל לשתי יישויות‬ ‫נפרדות‪ ,‬והיא אינה תוספת של רציף‪ ,‬אלא בניית נמל חדש בסמוך לנמל הקיים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פתיחת חזית ים עירונית במערב הנמל הישן ‪ -‬העברת הפעילות הנמלית לאזור כרמל א ‪+‬‬ ‫כרמל ב‪ ,‬והעברת דגון לאיזור האנכי המחבר בין הרציפים האלה‪ ,‬תפנה את הנמל המערבי‪,‬‬ ‫הגדול בשיטחו פי ‪ 3-4‬משטח נמל ת"א המשופץ והמחודש‪ .‬באזור זה ניתן יהיה לממש את‬ ‫תכנית משרד הפנים ל"פתיחת חזית ים עירונית" ממערבית לממגורות דגון‪ ,‬ואף להרחיבה‬ ‫מזרחה ולשלב בה מגורים ומבני ציבור בנוסף לאזורי בידור ובילוי‪ .‬אלה אדמות ששוויין‬ ‫הנדל"ני לא יסולא בפז‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מרינה ליד קרית חיים ‪ -‬באזור דרום חוות המיכלים‪ ,‬מזרחית לקטע המסלול של הארכת‬ ‫שדה התעופה‪ ,‬ניתן לבנות מרינה שלא תפריע לתעבורת האניות הגדולות הנכנסות לנמל‪.‬‬

‫פרק ב‪ - 4‬השוואה בין התשריט המוצע על ידי הממשלה )'נמל המפרץ'( לבין התשריט הראוי על פי‬ ‫דעתנו )'תכנית נמל ‪ 1995‬משודרג'(‬ ‫‪34‬‬

‫להלן פירוט ההשוואה בין 'תכנית נמל ‪ 1995‬משודרג' לבין 'תכנית נמל המפרץ'‪:‬‬ ‫תכנית נמל ‪ 1995‬משודרג‪:‬‬ ‫בשנת ‪ 1995‬הושלמה הכנת תכנית אב מפורטת לנמל חיפה על ידי צוות רשות הנמלים בשיתוף‬ ‫מתכננים מהמעלה הראשונה בארץ ובחו"ל‪.‬התכנית זכתה ללווי של וועדת היגוי מקיר לקיר‪.‬‬ ‫תכנית זו כללה‪:‬‬ ‫א‪.‬פיתוח נמלי מבוסס על תחזיות מטענים מפליגות ע"פ תקופת רבין‪) ,‬תחזיות שנחתכו מאז ב‬ ‫‪(50%‬‬ ‫ב‪ .‬שדה תעופה בינלאומי מטיפוס‪ ,1‬יחיד בצפון הארץ‪ ,‬שעירית חיפה המשיכה לפתח במסגרת‬ ‫תת"ל ‪6‬‬ ‫ג‪.‬נמל נפרד לצובר נוזלי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עתודה להמשך פיתוח נושא המכולות ‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הפיכת הנמל המערבי הישן לחזית ים עירונית‪ ,‬כולל מגורים‪,‬מסחר‪,‬מע"ר ונמל מתמחה‬ ‫לנוסעים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬במסגרת תכנית האב ‪ 1995‬הוכנה חלופה ב' לרציף אלכסוני ארוך למכולות המשוחרר ממגבלות‬ ‫בריכת ההשקטה של תחנת הכוח חיפה ב'‪,‬ג'‪.‬‬ ‫תכנית נמל המפרץ‪:‬‬ ‫בשנת ‪ 2005-7‬הוחל בתכנון מערכת נמלית חדשה אשר שינתה לחלוטין את תפישת התכנון הקודמת‪.‬‬ ‫ניתן להניח שהשינוי נבע מהשלכות ה"רפורמה בנמלים" והתבססה על פיתוח נמל פרטי עתידי‬ ‫מנותק‪:‬‬ ‫‪ .1‬הוחל בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬אשר בניגוד לנוהל לא כלל חלופת ‪, 0‬קרי התכנון הקודם‬ ‫משנת ‪.1995‬‬ ‫‪ 6 .2‬חלופות המאקרו הכלולות בתסקיר זהות ביניהן ביותר מ ‪ 90%‬כך שבפועל הוצעה חלופה אחת‪.‬‬ ‫‪ .3‬החלופה הנבחרת למיקום נמל מצפון לנחל הקישון‪ ,‬לא כללה את סימון שדה תעופה המתוכנן‪.‬‬ ‫‪ .4‬על סמך תכנית האב הנבחרת הוכנה תכנית לשלב א' ששמה תמ"א‪/13‬ב‪" 1/‬נמל המפרץ"‪ ,‬אשר חולקה‬ ‫לשלושה מרכיבים‪ :‬מבנים ימיים‪ ,‬מילוי חול ברציפים‪ ,‬ועורף נמל תפעולי ביבשה‪ .‬עקרונית חלוקה זו‬ ‫אינה מקובלת שכן העורף התפעולי והמבנים הימיים מהווים יישות תכנון אחת אחודה‪ 2 .‬המרכיבים‪,‬‬ ‫קרי המבנים הימיים ומילוי החול הוגשו לאישור סטטוטורי‪ ,‬העורף התפעולי טרם‪.‬‬ ‫‪ .5‬על אף ביטול שדה התעופה המשיך התכנון להתחשב במגנל"ה )מגבלות גישה לנחיתה והמראה(‬ ‫ההמקורית לשדה התעופה‪ ,‬אשר הכתיבה נתיב כניסה לאניות במקביל למסלול‪ ,‬דבר שעיוות את‬ ‫התכנון כולו שלא לצורך‪ ,‬ואשר הביא לכניסת המבנים הימיים לעומק המפרץ ואתם עלות עתק של‬ ‫שוברי גלים‪ ,‬דיפונים ומילוי חול בכמויות מיותרות‪.‬‬ ‫‪ .6‬תכנית נמל המפרץ כוללת הקצאת שטח מתארי לצורך בסיס חיל הים העתידי אשר יחליף הן את‬ ‫בסיסי חיפה‪ ,‬בסיס ההדרכה‪ ,‬וכן את מתקן הפולינום‪ ,‬והכולל שטחי ייבוש ניכרים מאד‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫‪ .7‬התכנית כוללת רציף ראשי באורך ‪ 1100‬מ' לאניות מכולה בתפוסה של ‪ 18,000‬מכולות תקן‪ ,‬רציף‬ ‫משני באורך ‪ 500‬מ' לאניות הזנה‪ ,‬מזח צובר נוזלי משולב דלק וכימיקלים באורך ‪ 500‬מ'‪,‬וכן בפינויים‬ ‫שונים כגון פירוק שובר הגלים הקיים בכניסה לנמל הקישון ובנייתו מחדש‪.‬‬ ‫‪ .8‬כניסת נמל המפרץ שלב א' לעומק המפרץ כרוכה בשובר גלים ראשי ארוך ניצב לחוף בעומקים‬ ‫המגיעים ל ‪ 16.5‬מ'‪ ,‬ובשובר גלים משני באורך ‪ 2300‬מ'‪.‬‬ ‫‪ .9‬תכנית נמל המפרץ שלב א' מביאה בחשבון הרחבה קרובה לשלב ב' באורך כולל של כ‪ 3.2-‬ק"מ דבר‬ ‫המוכח על ידי שימוש בקייסונים ובמרכיבים ימיים טרומיים בחזית הצפונית‪ ,‬ובעתודות חול‪.‬‬ ‫מאחר ולא בוצעה כנדרש ההשוואה בין החלופה הקודמת‪ ,‬קרי תכנית האב ‪ 1995‬לתכנית החדשה‬ ‫לנמל המפרץ‪ ,‬אין מנוס מביצוע השוואה זו כעת‪:‬‬ ‫‪.1‬ביצועים נמליים‪:‬‬ ‫נמל הכרמל ב' המשודרג‪ :‬רציף כבד חדש באורך ‪ 1350‬מ' המאפשר עגינת ‪ 3‬אניות ‪ 18,000‬מכולות‬ ‫‪ 1650+‬מ' רציפים קיימים‪ ,‬סה"כ ‪ 3,000‬מ' רציפים אשר ע"פ תקנים מתקדמים מאפשרים שינוע ‪3.9‬‬ ‫מיליון מכולות תקן לשנה‪.‬‬ ‫נמל המפרץ כולל רציף כבד באורך ‪ 1100‬מ' המאפשר עגינת ‪ 2‬אניות ‪ 18,000‬מכולות ‪ +‬רציף ‪ 500‬מ'‬ ‫לאוניות הזנה סה"כ ‪ 1600‬מ' רציפים המאפשרים שינוע ‪ 2.3‬מיליון מכולות תקן לשנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כמויות חול למילוי רציפים‪:‬‬ ‫בנמל הכרמל ב' המשודרג נדרש מילוי חול של ‪ 6‬מיליון מ"ק ולכיסוי צורך זה מספיקה חפירת תעלת‬ ‫הגישה‪ .‬בנמל המפרץ נדרש מילוי חול נומינלי של כ ‪ 12‬מיליון מ"ק אשר לפי חנ"י מחייב כרייה ומיון‬ ‫‪ 23‬מיליון מ"ק חול מבורות השאלה בקרקעית המפרץ‪ .‬הפרש הכמויות אומר דרשני שמא מכינה‬ ‫תכנית הכרייה עתודות חול ניכרות מאד לשימוש בלתי מבוקר בעתיד להגדלת נמל המפרץ שלב‬ ‫ב'‪.‬אולם מכל מקום עלות כריית מ"ק על ידי מחפר ימי ‪ DREDGER‬מוערכת ב ‪/ EURO 12‬מ"ק כך‬ ‫שיש להוסיף כ‪ $ 300‬מיליון ‪,‬לתקציב נמל המפרץ‪).‬למעלה מ‪ 1‬מיליארד ‪.(₪‬‬ ‫‪.3‬עורף תפעולי‪:‬‬ ‫נמל הכרמל ב' המשודרג מכיל עורף קיים‪ ,‬כולל כניסת רכבות מטען ומשאיות‪ .‬פינוי צפוי של חוות‬ ‫חברות הדלק פז ודלק לאתר קרקעות הצפון מאפשר יצירת עורף נפרד לרציף המכולות החדש‪ .‬נמל‬ ‫המפרץ אינו כולל עורף תפעולי לאור חסימתו מהיבשה על ידי שדה התעופה ונמל המספנות‪.‬‬ ‫‪.4‬עלויות הקמה‪) :‬תרשים ‪.(9‬‬ ‫נמל הכרמל ב' המשודרג‪ :‬עלות הקמת הנמל הכולל שובר גלים מקביל לחוף בעומק ‪ 11‬מ'‪ ,‬ובאורך ‪700‬‬ ‫מ'‪ ,‬רציף כבד ‪1350‬מ'‪,‬רציף משני ‪ 300‬מ'‪ ,‬פינויים ופירוקים שונים‪ :‬ל ‪ 2.5‬מיליארד‪ .₪‬נמל המפרץ ‪:‬‬ ‫אומדן עלות הקמה כולל שוברי גלים‪ ,‬רציפים ‪ ,‬דיפונים ופירוקים מגיעה לסך ‪ 4.3‬מיליארד ‪,₪‬‬ ‫ובתוספת עלות מילוי החול ‪ 23 ,‬מיליון מ"ק‪ ,‬יגיע לסך משוער ‪ 5.8- 5.2‬מיליארד ‪ .₪‬לכך יש להוסיף‬ ‫‪36‬‬

‫עלויות יצירת עורף תפעולי הכוללות תחליף לשדה התעופה‪ ,‬תחבורה מסילתית ומוטורית‪1-1.5),‬‬ ‫מיליארד ‪ ₪‬במתארים שונים(‪,‬רכישת הקרקע‪ ,‬פינויים‪ ,‬סלילת משטחים‪ ,‬מבני שרות‬ ‫ותחזוקה‪,‬תשתיות אספקות ועוד‪ ,‬סה"כ עלות חזויה‪ ,‬לפחות ‪ 5‬מיליארד ‪ ₪‬נוספים‪.‬‬ ‫‪.5‬לו"ז‪) :‬תרשים ‪(10‬‬ ‫יש להביא בחשבון שימוש בתכנון המפורט שהוכן עבור נמל המפרץ‪ ,‬כגון הרציפים‪ ,‬המזח‪ ,‬וחלק‬ ‫משוברי הגלים לצורך ביצוע בנמל הכרמל המשודרג‪ ,‬שהרי הפרמטרים זהים‪ .‬וגם נתוני תסקיר‬ ‫ההשפעה על הסביבה ותכנונים קודמים בנמל הכרמל מכילים את כל המידע הדרוש ואין זיקה ללו"ז‪.‬‬ ‫נמל הכרמל‪ :‬שלב א' ברציף האלכסון באורך ‪1000‬מ'‪ 2),‬אניות באורך ‪ 400‬מ'(יבוצע בתנאי פנים נמל‬ ‫וללא מכשולים‪ .‬מתוכנן המשך רציף הצד של נמל הכרמל א' באורך ‪ 300‬מ'‪.‬נוספים‪ 11-12 .‬מ' למתאר‬ ‫זה הלו"ז מוערך ב‪ 28‬חודש כולל התארגנות‪ .‬הארכה נוספת של ‪ 350‬אינה קריטית ללו"ז‪.‬‬ ‫נמל המפרץ‪ :‬לאור תנאי הים הפתוח מול הרוחות הדרום מערביות‪ .‬יש להתחיל בשוברי הגלים שהם‬ ‫ניצבים לחוף בעומק ניכר‪ .‬לכן ניתן לעבוד במקביל רק על שובר הגלים הראשי ו המשני‪ ,‬אולם בניית‬ ‫הרציפים ומילוי החול תתעכב‪.‬לו"ז משוער להשלמת הרציף הראשי‪ 66 :‬חודש לפחות‪.‬‬ ‫‪.6‬גמישות‪:‬‬ ‫נמל הכרמל ב' המשודרג ניתן לחלוקה לשני מתחמים נפרדים הכוללים שני אזורי עורף נמל תפעולי‬ ‫הפרדים‪ ,‬אולם גם במצב הפרדה ישמש נמל הכרמל א' לשרות אניות הזנה ) ‪ ,(FEEDERS‬וייווצר‬ ‫שתוף פעולה על בסיס מסחרי‪.‬‬ ‫נמל המפרץ‪ ,‬לאור מגבלות היקף שלב א'‪ ,‬חייב להתפתח בכוון מרכז המפרץ שפירושו עלויות עתידיות‬ ‫גבוהות ביותר כאשר שוברי הגלים מגיעים לעומק ‪ 19.5‬מ' ‪.‬שובר הגלים המשני יוארך ב‪ 1200‬מ'‬ ‫נוספים בעומקי מים גבוהים‪ ,‬וכמויות החול הדרושות למילוי יגיעו‪ ,‬לאור העומק הממוצע של ‪16.5‬‬ ‫מ'‪ ,‬לכ ‪ 30‬מיליון מ"ק נוספים‪.‬‬ ‫‪.7‬פינוי הנמל המערבי הישן‬ ‫נמל הכרמל ב' המשודרג מסוגל להכיל פתרון להעתקת ממגורת דגון מהנמל הישן‪ ,‬וכן פעילות ‪RO-‬‬ ‫‪ RO‬לייצוא תוצרת חקלאית‪ ,‬ושימוש ברציף הקישון החדש לפעילות צובר יבש‪.‬‬ ‫נמל המפרץ אינו כולל כל הכנה לפינוי מרכיבי הנמל הישן‪.‬‬ ‫‪.8‬השפעה על הנוף‬ ‫לנמל הכרמל אין כל השפעה על הנוף הניבט מטיילות רכס הכרמל וטיילות המפרץ‪.‬‬ ‫נמל המפרץ‪ ,‬גם בשלב א' וביתר שאת בשלב ב' יפגע קשות ובאופן בלתי הפיך בנוף מפרץ חיפה‪ ,‬כפי‬ ‫שניתן לראות בתרשימים מספר ‪ 3‬ו‪.6 -‬‬ ‫‪.9‬השפעה על המערכת המטרופולינית‬ ‫‪37‬‬

‫השילוב בין תפיסת כל שטחי אזור דרום מפרץ חיפה על ידי חנ"י כגישה אידיאולוגית יזמית‪ ,‬עם‬ ‫יצירת רצף של שימושים תעשייתיים‪ ,‬החל במפעל דשנים במזרח‪ ,‬דרך מתחם קרקעות הצפון של‬ ‫תש"ן‪ ,‬המשך דרך המפעלים הפטרוכימיים‪ ,‬בז"ן‪ ,‬גדות כימיקלים‪ ,‬שדה התעופה המוסב לנמל‪ ,‬ושני‬ ‫שלבי נמל המפרץ החודרים ‪ 3.2‬ק"מ לעומק המפרץ‪ ,‬כל המערכת הזו מבתקת את המטרופולין בליבתו‬ ‫ומסכנת את עצם קיומן‪ ,‬כאשר מדינת תל אביב נושפת בעורפו בהשתלטותה על חדרה‪.‬‬ ‫‪ .10‬הכנת חלופות שאינן חלופות אמיתיות‪ ,‬והתעלמות מ'חלופת האפס'‪ ,‬היא תכנית הממשלה משנת‬ ‫‪.1995‬‬ ‫בכל תהליכי התכנון מקובל להשוות בין חלופות‪ ,‬ותמיד מתחילים עם החלופה האחרונה הרלוונטית‪.‬‬ ‫הפעם חנ"י התעלמה ממנה‪ ,‬וגם התעלמה מהבקשה החוזרת והנשנית של אדריכל מיכה רטנר לבדוק‬ ‫אותה בצורה יסודית‪ .‬אדריכל רטנר פנה לגורמים השונים בחנ"י ובמוסדות הממשלה להשוות בין‬ ‫חלופת נמל המפרץ ו'חלופת האפס' מזה כחמש שנים לפחות‪ ,‬ולא נענה אלא בוטל כמי שאינו מבין‬ ‫דבר‪ .‬הכיצד יכול להיות שבמסגרת חלופות התכנון לנמל‪ ,‬כפי שמופיעים בתסקיר ההשפעה על‬ ‫הסביבה – אין ולו זכר קטן לחלופת ‪ 1995‬שהוכנה על ידי הממשלה בעצמה??‬ ‫דרישתנו‪:‬‬ ‫אנו פונים אליכם‪ ,‬הועדה המחוזית‪ ,‬לבדוק מדוע התעלמה חנ"י כל השנים האלה מחלופת הממשלה‬ ‫משנת ‪ ,1995‬שהיא למעשה 'חלופת האפס'‪ .‬גם היום‪ ,‬כשאנו מקבלים תגובה רישמית מחנ"י‬ ‫לשאלותינו על חלופת האפס‪ ,‬אנו נענים בתשובות שהיא נבדקה ונמצאה בלתי אפשרית‪ ,‬ללא כל‬ ‫נימוק‪ .‬יש לבחירה בין התכניות השלכות קריטיות על עתיד העיר‪ .‬אנו מזכירים שוב כי תכנית‬ ‫המתאר של חיפה היא היא התכנית היחידה שאמונה על התווית גורלו של מטרופולין חיפה‪,‬‬ ‫התכנית היחידה שבמנדט שלה‪ ,‬ובאחריות שלה‪ ,‬לדאוג לקיומו של מטרופולין חיפה – ועל כן לא‬ ‫נקבל התעלמות מנושאים אלה תחת הטענות כי הן לא במנדט התכנית‪ .‬אין עוד תכנית נוספת בארץ‬ ‫שיש לה מנדט לבדוק את הטענות הללו‪.‬‬

‫פרק ב‪ – 5‬סיכום החזון למפרץ של תנועת 'חיים בחיפה'‪ ,‬על פי 'תכנית נמל ‪ 1995‬המשודרג'‬ ‫החזון שלנו‪:‬‬ ‫יצירת ישות מטרפולינית אחת שתאחד את מחוזות חיפה והצפון ותתבסס על ליבה חזקה המקרינה‬ ‫על כל אגד הערים של צפון מדינת ישראל‪ ,‬מנהיגה אותו למען מטרות משותפות כגון שויון וזכויות‬ ‫הפרט‪ ,‬רווחת התושבים תוך צדק סוציאלי לכל אזרח‪ ,‬מכל מין וגזע‪,‬מרכז כלכלי ארצי עם תעסוקה‬ ‫מירבית‪ .‬מרכז תרבות ובידור ברמה ארצית ובינלאומית‪.‬‬ ‫השיטה‪ :‬זיהוי קונפליקטים בהתאם למתחמים המאכלסים את ליבת המטרופולין במפרץ חיפה‪,‬‬ ‫ניתוחם תוך סדר עדיפויות לפתרונם לאור החזון המטרופוליני‪.‬וזאת במטרה ליצור מערכת מאזנת בין‬ ‫צרכים אורבאניים לאילוצים‪.‬‬ ‫‪38‬‬

‫רשימת המתחמים בליבת המטרופולין שדורשים תשומת לב מירבית‪:‬‬ ‫‪ .1‬קרית מפעלי התשתית‪) .‬מפעלי דשנים‪ ,‬מקרקעי הצפון )תש"ן(‪,‬פטרוכימיים‪ ,‬בז"ן‪ ,‬גדות(‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפארק המטרופוליני "קישון"‬ ‫‪ .3‬הפארק המטרופוליני "מורד הקישון"‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתחמי המסחר והבידור המרכזיים‪ ).‬חוצות המפרץ‪ ,‬לב המפרץ( ומרכז התחבורה המזרחי‪.‬‬ ‫‪ .5‬שדה התעופה חיפה‪.‬‬ ‫‪ .6‬מתקני חיל הים )ב"ח‪ ,‬פולינום‪ ,‬בה"ד‪ ,‬בצ"ת במט"מ(‬ ‫‪ .7‬חוות המיכלים )טרמינל קריית חיים של תש"ן(‬ ‫‪ .8‬נמל חיפה )נמל ישן‪ ,‬נמל הדלק‪,‬נמל הכרמל‪ ,‬נמל הקישון‪ ,‬נמל המספנות‪ ,‬נמל המפרץ המוצע‪,‬‬ ‫המקשר הימי(‬ ‫‪ .9‬מערכת התחבורה‪).‬מוטורית ומסילתית(‬ ‫‪ .10‬מערכות צובר נוזלי )מיכול‪ ,‬מזחים‪ ,‬קווי דלק‪ ,‬קווי כימיקלים(‬ ‫‪ .11‬מערכות החשמל )תחנות כוח‪ ,‬מחז"מים‪ ,‬תחמ"גים‪ ,‬קווי הולכה(‬ ‫‪ .12‬עורף נמל עורפי‬ ‫לכל מתחם הוכן מיפוי קונפליקטים פנימי וחיצוני )עם מתחמים אחרים(‪ ,‬והוא מוצג בנספחים‪.‬‬ ‫ההצעה שלנו למערך מטרופוליני חלופי )על פי תרשים ‪:(8‬‬ ‫מתחם מס ‪ :1‬קריית מפעלי התשתית‪:‬‬ ‫א‪.‬מהגבול המערבי ) כביש ‪ 500 (4‬מ' מגבלת שימוש תפעולי‪ -‬תותר מנהלה‪,‬שירותים‪ ,‬מעבדות‪ ,‬מיכול‬ ‫מבוקר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ביטול מגדלי הקרור אם ימשך השימוש בשדה התעופה‪ ,‬אופציה למרכז מבקרים ביסוד מגדל קרור‬ ‫מס' ‪.3‬‬ ‫מתחם מס' ‪ :2‬הפארק המטרופוליני קישון‬ ‫א‪.‬ביטול מכלול הפארק המטרופוליני קישון ע"פ תמא ‪.30‬‬ ‫ב‪ .‬יצירת פארק בריכות נשר‪ .‬כ ‪ 2000‬דונם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סימון תחום המט"ש כולל פיתוח עתידי ותחום מטרד ריח‪.‬‬ ‫ד‪.‬יצירת מתחם ‪ 1000‬דונם רב תכליתי לשימוש עורף נמל עורפי עם פיתוח נוף משולב‪).‬חזית חמישית‬ ‫לנוף(‬ ‫מתחם מס' ‪ :3‬הפארק המטרופוליני "מורד הקישון"‬ ‫א‪.‬הגדלת פארק מורד הקישון עד כביש הגישה לנמל הדיג‪ 1200-1500).‬דונם(‬ ‫ב‪ .‬במידה ויבוטל שדה התעופה‪ -‬הרחבת הפארק על חורשת צער בעלי חיים ויצירת רצף לקריית חיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יצירת בריכה מרכזית על ידי הרחבת הנחל מול מתחם אוברסיז והר הזבל‪.‬‬ ‫‪39‬‬

‫מתחם מס' ‪ :4‬מתחמי המסחר והבידור המרכזיים ומרכז התחבורה המזרחי‬ ‫א‪.‬העתקת מתחם ההמכלה והריקון "אוברסיז" למתחם ה ‪ 1000‬דונם לד המט"ש‪ .‬והסבתו כעורף‬ ‫למתחמי המסחר והבידור המרכזיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שיקום הר הזבל והסבתו כעורף למתחמי המסחר והבידור המרכזיים‪.‬‬ ‫מתחם מס' ‪ :5‬שדה התעופה חיפה‪.‬‬ ‫א‪.‬חלופה א'‪ -‬אם אין שדה חלופי בצפון‪ :‬הקמת שדה תעופה בינלאומי סיווג ‪ 2‬במקום השדה הנוכחי‬ ‫‪.‬מסלול ‪ 2400‬מ'‪ ,‬תוך פירוק מגדלי הקירור של בז"ן או העתקתם כמונומנטים‪.‬‬ ‫ב‪.‬חלופה ב' – הקמת שדה חלופי במגידו או בקעת עכו‪ :‬הרחבת פארק מורד הקישון‪ ,‬השארת רצועת‬ ‫פיתוח עתידי לנמל‪.‬‬ ‫מתחם מס' ‪ :6‬בסיס חיל הים‪.‬‬ ‫‪ .1‬ביטול בסיס ח"י בקריית חיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בדיקת השלמת שובר הגלים של הפולינום ליצירת בסיס חיפה מעבר לשובר הגלים כאשר‬ ‫סטיל"ים חמושים מחוץ לטווח סיכון טיילת הנמל‪ .‬שימור מספנת חיל הים ומרכז התחזוקה‬ ‫הימית באתרם‪.‬‬ ‫‪ .3‬בדיקת חלופות אחרות לאורך החוף‪ :‬מול רפאל‪ ,‬עתלית‪ ,‬חדרה‪ ,‬אשקלון‪.‬‬ ‫מתחם מס' ‪ :7‬חוות המיכלים בחוף קריית חיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חוות המיכלים תוסב לרובע מגורים ‪ 10,000‬יח"ד עם חזית מסחרית ומבני ציבור על חזית הים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלק מהיח"ד ייועד לפינוי בינוי שכונת קריית חיים המערבית‪ .‬תוספת כ ‪ 4000‬יח"ד‪.‬‬ ‫‪ .3‬מעגנה מול אזור התעשייה אדמירליטי‪.‬‬ ‫מתחם מס' ‪ :8‬נמל חיפה‪.‬‬ ‫‪ .1‬ביטול נמל המפרץ‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקמת רציף האלכסון ‪ +‬השלמת ‪ 700‬מ' שובר גלים מקביל לחוף ‪ +‬עורף מוגבר כולל פינויים‬ ‫נדרשים‪.‬‬ ‫‪ .3‬העתקת ממגורת דגון‪ ,‬מזח הייצוא החקלאי‪ ,‬שטח לצובר יבש לנמל הקישון או נמל הכרמל‪.‬‬ ‫‪ .4‬בנמל הישן נמל נוסעים מתמחה‪ ,‬רציף נוסעים במקום מזחי הדלק והביטחון‪.‬טיילת קו המים‪.‬‬ ‫‪ .5‬הרחבת עורף נמל הכרמל על ידי העתקת חוות הדלק פז‪ ,‬סונול‪ ,‬דלק לקרקעות הצפון‪.‬‬ ‫מתחם מס' ‪ :9‬מערכות התחבורה‪.‬‬ ‫‪ .1‬ביטול מערכת הזנת נמל המפרץ בתחבורה מוטורית ומסילתית‪..‬‬ ‫‪ .2‬מנהור רכבת מטען מחוף הכרמל עד חיפה מזרח לשימוש נמל הכרמל ותעשיית צפון המדינה‪..‬‬ ‫‪ .3‬בחינת מסילה מקבילה לנוסעים‪ .‬תחנה מזרחית בזיקה לכביש נחל גיבורים‬ ‫‪40‬‬

‫‪ .4‬שיקוע ‪ 2‬מסילות בעיר התחתית ‪ 2 +‬תחנות תת קרקעיות עם זיקה למושבה הגרמנית והכרמלית‪.‬‬ ‫‪ .5‬הוספת שדרת תחבורה בחזית רציף הנמל שיוסב לטיילת עם חזית מסחרית ומגורים ברמה‬ ‫גבוהה‪.‬‬ ‫‪ .6‬השלמת דרך דשנים לניתוב נתנועה מעוקף קריות לכוון כביש ‪.6‬‬ ‫מתחם מס' ‪ :10‬מערכות הדלק‪.‬‬ ‫‪ .1‬ביטול מזח הדלק וחוות ‪ 20‬האקרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בחינת תוספת מנהרת תשתיות מתחת לכרמל במקביל למסילות המטען והנוסעים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ביטול חוות הדלק בחוף שמן‪ ,‬העתקתן לקרקעות הצפון ויצירת עורף נמל תפעולי מוגבר לנמל‬ ‫הכרמל‪.‬‬ ‫מתחם מס' ‪ : 11‬מערכות החשמל‪.‬‬ ‫‪ .1‬ביטול תחנות הכוח הפחמיות ובריכת ההשקטה‪ ,‬צמצום אחסנת דלקים בתחנה‪.‬הסבת שטח‬ ‫מיותר לנמל‪.‬‬ ‫‪ .2‬מחז"ם שלישי ליד תחמ"ג חסידים‪).‬קו גז סמוך(‪.‬‬ ‫מתחם מס' ‪ :12‬עורף נמל עורפי‪.‬‬ ‫‪ .1‬שימוש בשטח ‪1000‬דונם ליד מט"ש חיפה לעורף אקסטנסיבי ואזורי נמל חפשי‪.‬‬ ‫‪ .2‬שימו בקרקעות רמת יוחנן לעורף אינטנסיבי‪.‬‬ ‫‪ .3‬פיזור פונקציות עורף נמל במרכזי תעסוקה במרחב‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬ליבת מטרופולין חיפה מקרינה על כל מרחב הצפון והיא המפתח להצלחתו תוך ביטול‬ ‫תחושת הפריפריה‪ .‬מערכת הקשיים והקונפליקטים שהתגלו בבדיקה הנוכחית‪ .‬מחייבים את פתיחת‬ ‫התכנית תמ"א ‪ 30‬לבחינה מחדש ואיחודה המלא עם תכניות תמ"א ‪13‬ב' )נמל המטענים( ותמ"א ‪13‬א'‬ ‫)פתיחת חזית העיר לים( ליצירת חזון מאוזן‪ .‬ניתן לארגן את אזור ליבת המטרופולין מחדש באופן‬ ‫מיטבי על ידי סדרת החלטות מושכלות המבוססות על שילוב החזון עם זיהוי הקונפליקטים ופתרונם‬ ‫על בסיס סדר עדיפויות ערכי‪.‬‬ ‫סדר העדיפויות יוצר איזון טוב ככל שניתן‪ ,‬בין הבטחת איזור ליבת המטרופולין כמרכז לפעילות‬ ‫אנושית המחברת את שני אגדי ליבת המטרופולין למערכת אחת משותפת‪ ,‬לבין צרכי הכלכלה‬ ‫והתעשיה במרחב‪ .‬מתן עדיפות לנמל הכרמל עם עודף כושר שטעון לשנים רבות ואבטחת אופציה‬ ‫לתפוקה כוללת של ‪ 7‬מיליון ‪.TEU‬‬

‫‪41‬‬

‫שימור האופציה להסבת שדה התעופה חיפה לשדה בינלאומי צפוני מלא‪ ,‬זאת אם לא ימצא תחליף‬ ‫צפוני אחר ראוי‪ .‬על בסיס הבחינה מחדש‪ ,‬ניתן לייצר סדר חדש המאפשר פיתוח בשלבים תוך ראיית‬ ‫והתמקדות באיכות הפתרונות‪.‬‬ ‫חלק ג – מידע מוסתר מעיני הציבור‬ ‫פרק ג‪ – 6‬ריכוז השאלות הפתוחות על התכנון הממשלתי ורשימת נושאים המחייבים בדיקה על ידי‬ ‫הועדה המחוזית‪ ,‬מוסדות התכנון‪ ,‬וכל מי שאמון על שקיפות ציבורית‪.‬‬ ‫בנוסף לכל הבקשות שלנו המודגשות במסגרת בגוף מסמך זה‪ ,‬אנו מרכזים כאן מידע שאינו ידוע לנו‬ ‫כיוון שאינו שקוף או חשוף לציבור – אותו יש להעביר למוסדות התכנון ולגופים הרלוונטיים לבדיקה‬ ‫ולחשיפה ציבורית במידה ואינם נוגעים בסוגיות בטחוניות‪.‬‬ ‫הנקודה החשובה מבחינתנו היא הבנה על ידי השלטונות של הקשר בין שלושת הפרוייקטים‬ ‫המתוכננים באזור ‪ -‬בז"ן‪ ,‬נמל‪ ,‬רכבת וקרקעות הצפון‪ .‬פרוייקטים אלה מאיימים על הפיתוח העתידי‬ ‫של העיר‪ ,‬וחיבור אזור המטרופולין שנמצא בכרמל ובמורדותיו עד העיר התחתית‪ ,‬עם אזור‬ ‫המטרופולין השטוח‪ ,‬הנמצא בקריות‪ ,‬החל בקרית חיים שהיא חלק מחיפה וכלה בקריות הצפוניות‬ ‫יותר‪ .‬התוצאה ‪ -‬חלוקה של מטרופולין חיפה‪ ,‬שמכיל כיום כ‪ 600-‬אלף איש ועם פוטנציאל גידול‬ ‫למיליון נפש ומעלה‪ ,‬לשתי ערים לא גדולות במיוחד בנות ‪ 300‬אלף תושבים כ"א‪ ,‬והתוצאה ‪ -‬אובדן‬ ‫המטרופולין המשולב‪ ,‬המופיע בתכניות הפיתוח הלאומיות כמוקד הצפוני‪.‬‬ ‫להלן מספר שאלות שכבר זמן רב נותרות ללא מענה‪ ,‬ושאותם יש לחשוף לציבור‪:‬‬ ‫הנמל‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫איך מתמודד יזם נמל המפרץ )חנ"י( עם תחזיות תנועת המכולות כפי שהוצגה בתוכנית האב‬ ‫)מצורפת(‪ ,‬עם השינוי הגיאו‪-‬פוליטי בעקבות האביב הערבי‪ ,‬שהופך חלקים רחבים מהתנועה‬ ‫המתוכננת ללא רלוונטי?‬ ‫האם יש תכנון שישראל תהיה ‪ Hub‬ספנות לנמלי הים השחור שאינם יכולים לשרת אוניות‬ ‫בגודל של ‪ 18,000‬מכולות? במידה וכן‪ ,‬מדוע הדבר מוסתר מהציבור‪ ,‬ובנוסף האם נשקלו‬ ‫ההשכלות הכלכליות לעיר חיפה כתוצאה מהיותה מרכז תחבורתי ענק? האם נשקלו התועלות‬ ‫ברמת ההכנסה הלאומית‪ ,‬מעבר לתועלת למגזר הספנות )חנ"י‪ ,‬חברות ספנות‪ ,‬לשכת הספנות‪,‬‬ ‫וכו וכו(?‬ ‫מה המצב התכנוני של תכנית עורף הנמל‪ ,‬ומדוע הוגשה בנפרד מהמבנים הימיים? איך ניתן‬ ‫לתכנן נמל בשני חלקים נפרדים‪ ,‬מבנים ימיים ומבנים יבשתיים‪ ,‬שהרי הם קשורים הדוקות‬ ‫אחד בשני? מדוע לא נבדקה חלופת האפס )תכנית האב מ‪ 95-‬שאושרה על ידי ועדת היגוי‬ ‫ממשלתית(?‬ ‫‪42‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בתסקיר הסביבה קיימות התחייבויות של חנ"י לבדיקת סחף החולות במפרץ חיפה‪ ,‬ושיקום‬ ‫הנזקים הצפויים במהלך שנים רבות קדימה באמצעות חפירה ומילוי‪ .‬מהן הערבויות שנותנת‬ ‫המדינה להמשך הטיפול במקרה של שינויים אירגוניים בחנ"י או תקציביים? חנ"י היא גוף‬ ‫חדש יחסית‪ ,‬שעבר מספר שינויים מבניים בעשרים השנים האחרונות‪ ,‬האם ניתן להפקיד‬ ‫בידי חברה בע"מ בבעלות ממשלתית את הטיפול בחופי המפרץ‪ ,‬באחריות בלעדית‪ ,‬לעשרות‬ ‫ומאות השנים הבאות? האם אין הדבר באחריות ישירה של המדינה דרך משרד ממשלתי‬ ‫)הגנת הסביבה למשל( ולא באמצעות חברה ממשלתית?‬ ‫חנ"י ושר התחבורה טוענים שאין צורך במימון נוסף מכיוון שלחנ"י די כסף בקופתה למימון‬ ‫הפרוייקט‪ .‬האם לא יהיה צורך בערבויות מדינה להלוואות נוספות להן תזדקק חנ"י בנוסף‬ ‫לארבעת המיליארדים הנדרשים להקמת המבנים הימיים? מה בנוגע למימון עורף הנמל?‬ ‫במידה ויהיה צורך בערבויות‪ ,‬האם האוצר ערוך לכך?‬ ‫מה העלות הצפויה של עורף הנמל והנלווים‪ ,‬והאם תוקצבה ותוכננה על ידי האוצר יחד עם‬ ‫תכנית המבנים הימיים וכריית החול? מה העלות הכוללת של הפרוייקט‪ ,‬כולל פינוי מבנים‬ ‫קיימים באזור עורף הנמל )הטכני של חיל האויר(‪ ,‬עלות שדה תעופה חלופי בצפון‪ ,‬עלות רכש‬ ‫הקרקעות‪ ,‬עלות הקמת עורף הנמל בתכנית שטרם הופקדה ועלויות נוספות שלא פורטו?‬

‫שדה התעופה‬ ‫‪ ‬האם עורף הנמל יאפשר המשך הפעלת שדה התעופה‪ ,‬שנמצא מיידית באזור המבנים‬ ‫היבשתיים שדרומית לרציף נמל המפרץ‪ ,‬או שיהיה צורך לפנות גם את המסלול ולא רק את‬ ‫המבנים שסביבו )מבני ביה"ס הטכני של חיל האוויר שמתפנה מהאתר(?‬ ‫‪ ‬מה הסטטוס של מציאת פתרון חלופי לשדה תעופה צפוני‪ ,‬לחיפה‪ ,‬או שהקמת נמל המפרץ‬ ‫תגרום להשארת האזור לשנים ארוכות ללא פתרון? האם נבדקו משמעויות כלכליות של שדה‬ ‫תעופה בינ"ל מבחינת תנועת תיירות יוצאת‪ ,‬בנוסף לנכנסת‪ ,‬ולתיירות הפנים? בתת"ל ‪ 6‬מופיע‬ ‫שהשדה יוכל לספק לסביבה כ‪ 4000-‬מקומות עבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬מהן הסיבות לגניזתה של תכנית תת"ל ‪) 6‬הרחבת שדה התעופה חיפה לנמל תעופה בינ"ל(‬ ‫בשנת ‪ ,2005‬כמופיע בתיק הפרוייקט )נמצא במשרדי הות"ל(? האם הסיבה היא תוכנית נמל‬ ‫המפרץ‪ ,‬או שסמיכות הביטול לתחילת תכנון נמל המפרץ היא צירוף מקרים בלבד?‬ ‫תשתיות הרכבת‬ ‫‪ ‬מעבר הרכבת דרך מערב וצפון חיפה ‪ -‬בנתיב המערבי או דרך הכרמל‪ .‬מה התכנון כרגע?‬ ‫באיזה שלב נמצא הפרוייקט? האם מתוכנן שיקוע הקו הקיים‪ ,‬חפירת מנהרה בהר? האם‬ ‫עבור רכבת המטענים או גם עבור רכבת הנוסעים?‬ ‫‪ ‬בניית המסילה המזרחית )תת"ל ‪ - (22‬באיזה שלב נמצא הפרוייקט הזה שאושר סטטוטורית‪.‬‬ ‫האם תוקצב? מתי מתוכנן להיבנות?‬ ‫‪ ‬חיבור המסילה המזרחית לרכבת העמק ‪ -‬באיזה שלב נמצא התכנון? האם דרך וואדי ערה או‬ ‫דרך תוואי צפוני יותר וואדי מילק?‬ ‫‪43‬‬

‫תשתיות חיל הים‬ ‫‪ ‬האם מתוכנן מעבר נמל חיל הים לאזור חוות המיכלים כפי שקבע בית המשפט?‬ ‫קרקעות הצפון‬ ‫‪ ‬כיצד ישפיע החידוש של תשתיות האחסנה של החומרים המסוכנים‪ ,‬דלקים וגזים וריכוזם‬ ‫לתוך מרחב אחד? האם תשתיות מודרניות לא יביאו לריכוז של כמויות גדולות יותר של‬ ‫חומרים? האם במקרים של אסונות או אירועים חריגים כמויות אלה לא יגרמו לאסון בעל‬ ‫ממדים גדולים יותר מהמצב היום‪ ,‬בו החומרים מפוזרים במרחבים שונים במרחב?‬ ‫מערכות תחבורה‬ ‫‪ ‬כיצד ישפיעו תוספת משאיות התובלה שיצאו ויכנסו לנמל החדש על איכות האויר במפרץ‬ ‫חיפה בכלל‪ ,‬ועל הפארקים המטרופולינים והפארקים של קרית חיים בפרט‪ .‬האם הסמיכות‬ ‫של עורקי תחבורה ראשיים לצד שטחים ירוקים פתוחים אינה אלה זריית חול בעיני בציבור‪,‬‬ ‫'גרינווש' בהתגלמותו‪ ,‬שכן‪ ,‬האויר באזורים אלה יהיה בלתי נסבל‪.‬‬ ‫שונות‬ ‫‪ ‬האם יש כעת ייצוא תזקיקים לחו"ל באוניות מהמקשר הימי )האם זה קורה(? האם מתוכנן‬ ‫יצוא תזקיקים שהם תוצרי לוואי של הגז הטבעי‪ ,‬דרך הנמל? האם יועברו חמרי גלם מאתר‬ ‫חגית לאתר בז"ן ולהיפך?‬ ‫‪ ‬תקדים‪ ,85-‬תכנית הקמת רציף פחם באשדוד‪ ,‬חילוט כספי חנ"י על ידי שר האוצר דאז מודעי‪,‬‬ ‫הקמת וועדת בדיקה‪ ,‬והתוצאה חסכון של ‪ 220‬מיליון שקל דאז‪ .‬אדריכל מיכה רנטר מצוי‬ ‫בפרטים‪ ,‬וישמח להסביר לועדת המשנה כיצד בעבר נחסכו כספי ציבור בסיטואציה דומה‪.‬‬ ‫חלק ד – סיכום ונספחים‬ ‫פרק ד‪ :7‬סיכום‬ ‫חיפה היא עיר מרכזית במטרופולין הנושא את שמה‪ .‬על פי המיתוס הישראלי‪ ,‬מדובר בעיר השלישית‬ ‫בגודלה בארץ‪ ,‬אבל על פי מדדים כלכליים וסביבתיים‪ ,‬היא כבר מזמן לא העיר השלישית בחשיבותה‬ ‫או באטרקטיביות שלה‪ .‬אזור המפרץ הוא אזור בעל משמעות עצומה ואף קריטית‪ .‬הוא ישנה את‬ ‫דמותו ואת מהותו של המטרופולין בעשורים הקרובים‪.‬‬ ‫מסמך זה בא לסקור את המצב הקיים‪ ,‬תכניות קיימות‪ ,‬תכניות המוצעות המקודמות על יד הממשלה‬ ‫ומוסותיה נכון להיום‪ ,‬תכניות רצויות על פי הלימוד שאנו עשינו בשנים האחרונות‪ ,‬זיהוי מערכות‬ ‫הקונפליקטים בין המערכות והמתחמים‪ ,‬והצגת פתרונות כוללניים תוך האיזון המתבקש בין חזון‬ ‫מטרופוליני למרחב חיפה והצפון לבין מערכת החלטות אופרטיביות הנגזרת מהכרעה מושכלת‬ ‫בקונפליקטים בצורה שקופה ובהירה‪.‬‬ ‫‪44‬‬

‫ליבת מטרופולין חיפה מקרינה על כל מרחב הצפון והיא המפתח להצלחתו תוך ביטול תחושת‬ ‫הפריפריה‪ .‬מערכת הקשיים והקונפליקטים שהתגלו בבדיקה הנוכחית‪ .‬מחייבים את פתיחת התכנית‬ ‫תמ"א ‪ 30‬לבחינה מחדש ואיחודה המלא עם תכניות תמ"א ‪13‬ב' )נמל המטענים( ותמ"א ‪13‬א' )פתיחת‬ ‫חזית העיר לים( ליצירת חזון מאוזן‪.‬‬ ‫אנו משוכנעים כי ניתן לארגן את אזור ליבת המטרופולין מחדש באופן מיטבי על ידי סדרת החלטות‬ ‫מושכלות המבוססות על שילוב החזון עם זיהוי הקונפליקטים ופתרונם על בסיס סדר עדיפויות ערכי‪.‬‬ ‫סדר העדיפויות יוצר איזון טוב ככל שניתן‪ ,‬בין הבטחת איזור ליבת המטרופולין כמרכז לפעילות‬ ‫אנושית המחברת את שני אגדי ליבת המטרופולין למערכת אחת משותפת‪ ,‬לבין צרכי הכלכלה‬ ‫והתעשיה במרחב‪ .‬מתן עדיפות לנמל הכרמל עם עודף כושר שטעון לשנים רבות ואבטחת אופציה‬ ‫לתפוקה כוללת של ‪ 7‬מיליון ‪.TEU‬‬ ‫כמו כן אנו משוכנעים שיש לשמר את האופציה להסבת שדה התעופה חיפה לשדה בינלאומי צפוני‬ ‫מלא‪ ,‬זאת אם לא ימצא תחליף צפוני אחר ראוי‪ .‬על בסיס הבחינה מחדש‪ ,‬ניתן לייצר סדר חדש‬ ‫המאפשר פיתוח בשלבים תוך ראיית והתמקדות באיכות הפתרונות‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫פרק ד‪ - 8‬נספח – תשריטים‪ ,‬תכניות והדמיות‬ ‫תרשים ‪ – 1‬התכנית הרישמית של חנ"י לנמל המפרץ כולל הבסיס הצבאי חיל הים שיבטל את שדה‬ ‫התעופה‬

‫‪46‬‬

‫תרשים ‪ – 2‬שני תשריטים למטרופולין חיפה – אחד עם מרחב ציבורי ירוק מחבר‪ ,‬והשני עם מרחב‬ ‫תעשייה מנתק‬

‫תרשים ‪ – 3‬הדמיות מהכרמל – חלופת 'חיים בחיפה'‪ ,‬המבוססת על חלופת הנמל של ממשלת ישראל‬ ‫משנת ‪.1995‬‬

‫‪47‬‬

‫תרשים ‪ - 4‬ההדמיה מהכרמל על פי התכנית של חנ"י‪ .‬יש לשים לב כי זו היא ההדמיה המדויקת‪ ,‬ולא‬ ‫ההדמיה הרישמית שהוציאה חנ"י שכוללת רק את שלב הבניה הראשון‪.‬‬

‫תרשים ‪ – 5‬שתי חלופות למפרץ חיפה‪ :‬משמאל‪ :‬חלופת הממשלה ומוסדותיה ‪ -‬גידול מרחב‬ ‫התעשיות )סגול( שיוצר רצף בין הנמל לקרקעות הצפון‪ ,‬המבתר את המטרופולין ומפריד בין העיר‬ ‫חיפה לערי הקריות‪ .‬מימין‪ :‬חלופת 'חיים בחיפה' ‪ -‬יצירת רצף של שטח פתוח לשימושים ציבוריים‬ ‫)ירוק( המאפשר את שיקום המפרץ ומחבר בין חיפה והקריות ממורדות נווה‪-‬שאנן ועד קריית חיים‪.‬‬

‫‪48‬‬

49

‫תרשים ‪ – 6‬הדמיות מקרית חיים – לפני ואחרי‬

‫‪50‬‬

‫תרשים ‪ – 7‬תכנית המתאר של חיפה ו"החור השחור" הצבוע לבן שהוחרג משטח התכנית בתוך הקו‬ ‫הכחול‬

‫‪51‬‬

‫תרשים ‪ – 8‬התכנית הרצויה‪' :‬תכנית נמל ‪ 1995‬משודרג' –שני שלבים המאפשרים פיתוח הדרגתי של‬ ‫מפרץ חיפה על פי מצב המשק וצרכי השוק‪ .‬קרדיט‪' :‬חיים בחיפה'‬ ‫שלב א –‬ ‫שדה תעופה משודרג עד שימצא לו פתרון במרחב אחר בצפון הארץ‪ .‬שדרוג הנמל הישן לעמוד‬ ‫בדרישות ממשלת ישראל ל‪ 10-15-‬השנים הבאות‬

‫‪52‬‬

‫שלב ב –‬ ‫שדה תעופה מועתק למרחב אחר בצפון הארץ‪ ,‬ובמקומו מתווסף רציף נמל נוסף שממוקדם במקביל‬ ‫לקו החוף ולא בניצב לו‪ ,‬היוצר פגיעה נופית וסביבתית קטנה משמעותית‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫תרשים ‪ – 9‬טבלת השוואה עלויות ההקמה‬

‫‪54‬‬

‫תרשים ‪ – 10‬טבלת השוואת לוחות זמני ההקמה‬

‫תרשים ‪ – 11‬מפת המטרופולינים במדינה עם מעגלי ההשפעה שלהם‬ ‫מימין‪ :‬הגרעין השברירי של מטרופולין חיפה כבר היום מאבד מכוח המשיכה שלו בגלל שמעגלי‬ ‫ההשפעה של חיפה מחוברים ביתר קלות למרכז הארץ באמצעות כביש ‪ .6‬כאשר גרעין זה יבותר על ידי‬ ‫תעשיות ויחלש‪ ,‬חיפה תאבד את סיכוייה להפוך למטרופולין צפוני בר‪-‬קיימא‪.‬‬

‫‪55‬‬

56

‫תרשים ‪ – 12‬סכמטיזציה של שרשרת הייצור ותרומת הנמל לשיפור שרשרת הייצור של התזקיקים‬

‫‪57‬‬

‫נקודה עקרונית ‪ :2‬הסטת המרכז העיסקי מהלב ההיסטורי לצ'ק פוסט‬ ‫עינת קליש רותם‪ ,‬בהתבסס על עבודת צוות מ‪ 2011 -‬בחל"ט‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫חיפה עומדת לאבד את המרכז ההיסטורי המפואר שלה‪ ,‬ואת הנכס העיקרי שיש לה )ועד היום לא‬ ‫הבינה( – עיר מפוארת ביופיה ונדירה בישראל‪ .‬תכנית המתאר נעדרת חזון ישים להתחדשות‬ ‫עירונית מחד‪ ,‬ומעודדת את הכוחות הכלכליים והנדל"ניים לצאת החוצה‪ ,‬למרכז עירוני חדש בצ'ק‪-‬‬ ‫פוסט‪ ,‬מאידך‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מציגה שילוב של היעדר חזון להתחדשות עירונית )למרות הסיסמאות והכוונות‬ ‫הטובות‪ ,‬אין שום הנחיות כיצד יש לחדש את מרכז העיר ההיסטורית על כל רבדיו ושכונותיו ‪-‬עיר‬ ‫תחתית‪-‬ואדי סאליב‪-‬ואדי ניסנס‪-‬הדר ושכונות נוספות מסביב – ראו פרק ד' סעיף ‪ (1‬ובמקביל מציגה‬ ‫התכנית חזון נד"לני להרחבה ניכרת של מרכז מסחרי ותעסוקתי קיים בפאתי העיר )צ'ק‪-‬פוסט‬ ‫והמפרץ( ולאפשר לו לגדול לממדים בלתי סבירים‪ .‬שני תהליכים אלה עומדים לשנות את פניה של‬ ‫חיפה לבלי היכר‪ ,‬באופן בלתי הפיך‪ ,‬ותוך דריכה בוטה על דפי ההיסטוריה שלה‪ ,‬המורשת הבנויה‬ ‫ונכסיה‪ .‬בעידן שבו כל הערים בעולם חוזרות ללב ההיסטורי שלהן‪ ,‬חיפה ממשיכה בגישות ארכאיות‬ ‫ובורחת החוצה‪.‬‬ ‫מדובר בשני תהליכים משלימים התומכים אחד בשני באופן מרשים‪ :‬האחד ‪ -‬המשך התעלמות‬ ‫מהמרכז העירוני הישן )על מכלול מרכזי המשנה שלו( והשני ‪-‬עידוד הקמתו של מרכז עירוני חדש‬ ‫חיצוני‪ ,‬באמצעות יצירת פוטנציאל נדל"ני שבלתי אפשרי יהיה לעמוד בפניו‪ .‬הסברה ששני מרכזים‬ ‫אלה יכולים להתקיים זה לצד זה מבוססת על חוסר הבנה בסיסי בעוצמת כוחה הכלכלי של העיר‬ ‫חיפה‪ ,‬כוח הקניה שלה‪ ,‬והתעלמות מוחלטת מתהליכים שהתקיימו בחיפה מאז שנות ה‪ ,80-‬שהרסו‬ ‫את כלכלת מרכז העיר שלה ככל שקמו יותר ויותר עסקים‪ ,‬קניונים ומשרדים מחוץ לעיר‪ .‬אין לאשר‬ ‫תכנית כזו לפני בדיקת היתכנות קיומן של שני מרכזים עצומים אלה בעיר של שליש מליון נפש‪ ,‬וקצת‬ ‫מעל חצי מליון במטרופולין כולו‪.‬‬ ‫המרחב המיועד לפעילות כלכלית ומסחרית בצ'ק פוסט יהיה גדול לפחות פי ‪ 3‬מאשר המרחב בעיר‬ ‫התחתית‪ ,‬בלב ההיסטורי של חיפה‪ .‬האנרגיה הנדל"נית שתיווצר במרכז חדש וגדול בשטחו תמנע‬ ‫ממרכז העיר ההיסטורית להשתקם‪ .‬כל אדם שקצת מבין בנדל"ן‪ ,‬יודע‪ ,‬שהשקעות יזמיות במתחמים‬ ‫המיועדים לשימור הם בעיתיים ויקרים הרבה יותר‪ .‬כל בר דעת שעיניו בראשו ורואה את ניוונה‬ ‫והתפוררותה של העיר התחתית היום מבין שהקמת "עיר תחתית חדשה ‪ 3 X‬פעמים )!(" תחסל את‬ ‫סיכוי תקומתו של המרכז הקיים‪ .‬ערים שלהן פעילות כלכלית ומסחרית ענפה בתוך המרכזים‬ ‫ההיסטוריים – הן הערים האטרקטיביות ביותר גם לבורסות העולמיות‪ ,‬גם לתעשיות המתקדמות וגם‬ ‫לתיירות‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫כללי – תפקידו של רובע המפרץ‬ ‫העדר חזון להתחדשות העיר ההיסטורית במקביל לקידום ועידוד חזון נד"לני לרובע המפרץ ‪-‬‬ ‫היעדרו של חזון לעיר ניכר היטב בתכנית המתאר בכלל ובאזור המפרץ בפרט‪ .‬במקום שיקום של‬ ‫‪58‬‬

‫הקיים ישנה נהירה לחדש‪ .‬במקום ריפוי מחלות העבר יש בריחה לכיבוש שטחים חדשים‪ .‬במקום‬ ‫התחדשות של מרכז העיר ההיסטורית )עיר תחתית‪-‬ואדי סאליב‪-‬ואדי ניסנס‪-‬הדר ושכונות נוספות‬ ‫מסביב( מציגה תכנית המתאר של חיפה כוונה להגדיל מרכז מסחרי ותעסוקתי קיים בפאתי העיר‬ ‫)צ'ק‪-‬פוסט והמפרץ( ולאפשר לו לגדול לממדים שיהיו גדולים פי כמה מהמרכז הישן והחולה‪ .‬אנו‬ ‫טוענים שאנרגיה נדל"נית כה חזקה של מרכז כל כך גדול בשטחו תמנע ממרכז העיר ההיסטורית‬ ‫להשתקם‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מחלקת את המפרץ לששה מתחמים‪ ,‬מתוכם מצאנו ארבעה משמעותיים במיוחד‬ ‫בהשפעתם על תכנון העיר – שלושה מתחמים המיועדים לתעסוקה ומסחר‪ ,‬ומתחם הנמל‪ .‬הטבלה‬ ‫הבאה מציגה השוואת גדלים ושטחי בניה שאנו ערכנו של מתחמים אלו ושל המע"ר של חיפה המיועד‬ ‫להתקיים בעיר התחתית‪.‬‬ ‫שטח קרקע‬

‫בניה תפקיד המתחם‬

‫‪ 3600‬דונם‬

‫שטחי אפשרי גובה‬ ‫)מ"ר אפשרי‬ ‫בניה‬ ‫רצפות(‬ ‫‪ 525,000‬מ"ר עד ‪ 9‬קומות‬

‫‪ 3300‬דונם‬

‫‪5,000,000‬‬ ‫מ"ר‬ ‫‪ 760,000‬מ"ר‬

‫‪ 7170‬דונם‬

‫‪6,285,000‬‬ ‫מ"ר‬ ‫‪5,000,000‬‬ ‫מ"ר‬ ‫‪2,800,000‬‬ ‫מ"ר‬

‫צפון המפרץ ‪2.1 –-‬‬ ‫מרכז תעסוקה‬ ‫ומסחר‬ ‫אין‬ ‫הגבלת צ'ק פוסט – מרכז ‪2.4‬‬ ‫גובה‬ ‫תעסוקה ומסחר‬ ‫דרומית‬ ‫לחוף ‪2.6‬‬ ‫עד ‪ 6‬קומות‬ ‫שמן‬ ‫סה"כ‬

‫‪ 270‬דונם‬

‫‪ 4600‬דונם‬ ‫‪ 1300‬דונם‬

‫עד ‪ 6‬קומות‬

‫נמל‬

‫עד ‪ 6‬קומות‬

‫מע"ר‬ ‫תחתית(‬

‫מתחמים‬ ‫קריטיים‬

‫‪2.3‬‬ ‫)עיר‬

‫תפקוד ושימושי‬ ‫קרקע במתחם‬ ‫תעסוקה ומסחר‬

‫נמל ועורף נמל‬ ‫שימושי מע"ר‬

‫התייחסות לשימושים המותרים במפרץ בהשוואה לעיר התחתית‬ ‫על פי הגדרת שימושי הקרקע בכל אותם שטחים המיועדים לתעסוקה ומסחר במפרץ ניתן יהיה‬ ‫לפתח שימושים לתעשייה עתירת ידע‪ ,‬תעשיה ומלאכה שאינם יוצרים מטרדים סביבתיים‪,‬‬ ‫מרכזים לוגיסטיים‪ ,‬משרדים‪ ,‬שטחי ציבור‪ ,‬כל סוגי החנויות למכירה קמעונית וסיטונאית‪ ,‬בתי‬ ‫קפה ומסעדות‪ ,‬אולמי אירועים ובידור‪ .‬במע"ר שבעיר התחתית מופיעה רשימת שימושי קרקע‬ ‫ארוכה יותר‪ ,‬הזהה ברובה עם זו של שטחי המרכז העסקי‪-‬מסחרי במפרץ‪ ,‬אך מכילה שימושים‬ ‫נוספים שלא ברור לכל המכיר את תנאי העיר התחתית כיצד ואם בכלל יוכלו להשתלב במרחב‬ ‫העירוני )מוסדות תרבות‪ ,‬מוסדות בריאות(‪ .‬האמצעים המשלימים למימוש חזון המע"ר בעיר‬ ‫התחתית חסרים מאד!‬ ‫מסחר‬ ‫‪59‬‬

‫יש לשים לב כי בעיר התחתית יהיו "רק" כ‪ 2,800 -‬דונם רצפה‪ ,‬כאשר במפרץ יהיו מעל ‪7,000‬‬ ‫דונם רצפה עבור תעסוקה ומסחר‪ .‬מדובר על מרכז נדל"ני גדול פי ‪ 2.5‬מהמרכז הקיים של העיר‬ ‫התחתית היום! המשמעות היא שעל כל משרד אחד בעיר יקומו ‪ 2.5‬משרדים במפרץ‪ .‬על כל חנות‬ ‫אחת בעיר התחתית יקומו ‪ 2.5‬חנויות במפרץ! אלא שבמפרץ לא קמות חנויות‪ ,‬אלא רק קניונים‪,‬‬ ‫שהרי אין בסביבה זו רחובות נעימים להליכה ואף חלל ציבורי שבו אפשר לשבת בסביבה מוצלת‬ ‫וירוקה ולנשום אויר לרווחה‪.‬‬ ‫במידה וכל השטחים החדשים למסחר מיועדים לקניונים נוספים‪ ,‬החרדה לקיומו של מרחב ציבורי‬ ‫תקין לעיר גדל אף יותר‪ :‬פרנסי חיפה עדיין לא למדו כי הקניונים הרבים שנבנו בשטחה בעשורים‬ ‫האחרונים הם האחראים על הרס המרכז ההיסטורי שלה‪ ,‬על הכלכלה של הסוחרים בעיר‪ ,‬ועל‬ ‫הרס המרחב הציבורי‪.‬‬ ‫עיריית חיפה מקדמת מאמצי שיקום יקרים‪ ,‬העולים לתושבי העיר חיפה מיליונים רבים‪ .‬על אף‬ ‫מאמצים אלו לא נראה כי עתיד להתרחש שינוי מהותי‪ .‬הקמה של מרכז עירוני חלופי‪ ,‬הגדול כמעט‬ ‫פי ‪ 3‬מהמע"ר‪ ,‬בו קרקעות זמינות לבניה ללא אילוצי שימור או בעליות‪ ,‬יביא לפרבור השימושים‬ ‫הנדרשים לפיתוח מע"ר משמעותי ממרכזה ההיסטורי של העיר לפאתיה‪.‬‬ ‫מגורים‬ ‫בין אחרוני שימושי הקרקע המופיעים ברשימת המע"ר בעיר התחתית הם המגורים‪ .‬במידה וישנה‬ ‫כוונה לעודד התחדשות עירונית אמיתית ‪ -‬על המגורים להיות השימוש העיקרי והראשי בעיר‬ ‫התחתית‪ .‬באופן שבו רשומים כרגע כל שימושי הקרקע לרבות המגורים בעיר‪ ,‬ובמיוחד לאור‬ ‫המגבלות שלהם )המגורים יאושרו רק אם אין פגיעה או מטרד לדיירים( – נראה כי אין לימוד‬ ‫מעמיק מאחורי רשימת השימושים של העיר התחתית‪ ,‬וכי זו לא נבדקה לנוכח תכנית כוללת‬ ‫להתחדשות עירונית‪ .‬את החזון שלנו לעיר התחתית ושילוב המגורים בחזון זה – ראו פרק ה' סעיף‬ ‫‪ 3‬במסמך ההתנגדות שלנו‪.‬‬ ‫מכיוון שהרקע לתכנית המתאר של חיפה היא היוזמה המתמשכת של עיריית חיפה להקים מעונות‬ ‫סטודנטים בלבד עיר התחתית בשנים האחרונות‪ ,‬ואין עידוד של מגורי תושבים שאינם סטודנטים‬ ‫ נראה שלא יהיה לאזור עיר התחתית ייעוד ו‪/‬או יחודיות בשימושי הקרקע על פני אלה של‬‫מפרץ חיפה‪ ,‬מה שמגביר את החשש מתחרות לא הוגנת עם המרכז העסקי‪-‬מסחרי החדש‬ ‫במפרץ‪ .‬אם המע"ר של חיפה יהיה במהותו מרכז עסקי ומסחרי אזי ברור לגמרי שהוא לא יהיה‬ ‫מסוגל להתחרות בכוחם הכלכלי של הקניונים‪ ,‬במיוחד לאור התשתית הירודה הנוכחית ובעיית‬ ‫התחבורה הציבורית של העיר התחתית שאינה מקושרת עם מרבית השכונות בחיפה )שהרי‬ ‫המטרונית אינה מחברת את שכונות העיר היושבות על הכרמל כולו(‪ .‬תכנית המתאר של חיפה‬ ‫אינה מציעה ואף לא מפרטת אילו עסקים יהיו בעיר התחתית ומה יהיה יתרונם היחסי מול‬ ‫הקניונים המוצעים במפרץ‪ .‬לדאבוננו‪ ,‬נראה כי העיר התחתית‪ ,‬לפי תכנית מתאר זו‪ ,‬תהפוך‬ ‫להיות עיר רפאים עוד יותר ממצבה הנוכחי למרות כל המאמצים העצומים והיקרים לחזק אותה‪.‬‬ ‫תעסוקה ‪ -‬אזור מת"מ חולש כיום על ‪ 370‬דונם בלבד‪ .‬בשנים האחרונות תעשיות עתירות ידע‬ ‫עוזבות את חיפה לטובת יקנעם‪ ,‬קיסריה‪ ,‬טירה‪ ,‬ואף צפון הארץ‪ .‬פארק מדעי החיים בחיפה‬ ‫התחיל כבשורה גדולה ברמה ארצית‪ ,‬וטרם נבנה‪ ,‬נראה כי אין לו דיירים באופק‪ ,‬ו למרות‬ ‫שפארקים מתחרים שנולדו הרבה אחריו כבר נבנים ומתפקדים במקומות אחרים בארץ )כמו‬ ‫‪60‬‬

‫למשל בירושלים(‪ .‬כיום ניתן לראות במת"מ שלטי חוצות המציעים שטחים להשכרה ‪ .‬לאור מידע‬ ‫זה‪ ,‬האם ‪ 7,000‬דונם של שטחים חדשים במפרץ חיפה )שרובם מיועדים לתעסוקה מן הסתם(‬ ‫לעומת ‪ 370‬דונם בלבד‪ ,‬לא נראים כהחלטה לא פרופורציונאלית‪ ,‬לא הגיונית ובעיקר לא אחראית?‬ ‫צפיפויות וגבהים במתחמי המפרץ‬ ‫בנוסף לשטחי הקרקע העצומים שנרשמו לעיל‪ ,‬יש לשים לב לגבהי הבניה‪ .‬מתחם ‪ 2.4‬מכיל ‪3,300‬‬ ‫דונם ומאפשר בניה של ‪ 5‬מליון מ"ר )!( בלי מגבלת גובה‪ .‬בתכנית המתאר רשום שאחוזי הבניה הם‬ ‫‪) %120‬אנחנו מניחים שזו טעות סופר(‪ .‬האם שטחי הבניה במתחם זה לא יהיו גבוהים הרבה מ‪5 -‬‬ ‫מליון מ"ר לאור העובדה שאין שום מגבלת גובה או כמות מבנים גבוהים במתחם עצום זה?‬ ‫ההתנגדות כאן היא לא לעצם בניית המגדלים‪ ,‬אלא לכוח הכלכלי שהם ישאבו ממרכזי העיר‬ ‫הגוועים‪.‬‬ ‫שימושי קרקע ציבוריים ושימושים עירוניים מסוכנים –זה לא עובד יחד!‬ ‫לא ברור כיצד תכנית המתאר מרשה לעצמה לקדם את מרכז המטרופולין בסמיכות למפעלים‬ ‫מזהמים ולאתרים מסוכנים בידיעה כי מדינת ישראל רחוקה שנות אור ממנהל תקין ואכיפה‬ ‫מושלמת בנושאי סביבה‪ .‬לא ברור כיצד עורכי התכנית ופקידי מוסדות התכנון ישנים בשקט‬ ‫בלילה‪ .‬אנו מפנים אתכם לקרוא את דברינו אלה בפרק ד' סעיף ‪.4‬‬ ‫חשיבותו של נמל תעופה – לכלכלת העיר‪.‬‬ ‫השארת שדה התעופה במתכונת מצומצמת אינה מתיישבת עם הרצון להפוך את חיפה למוקד‬ ‫מטרופוליני ועסקי וכי יש לשאוף להגדלת שדה התעופה ושידרוגו‪ .‬למרות הדיונים בממשלה על‬ ‫בניית שדה תעופה שני בגודלו במגידו או ברמת דוד‪ ,‬כל עוד אין פתרון אמיתי עם התחייבות‬ ‫שלטונית עבורו אסור לגורמים הדואגים לעתידה הכלכלי של חיפה לבטל את שדה התעופה הקיים‪.‬‬ ‫ביטולו בטרם עת עלול להתברר כמכה לעיר שיכולה היתה לפרוח ולחזק את כל צפון הארץ‪ .‬אין‬ ‫ספק שמיקומו של שדה התעופה הנוכחי אינו אידיאלי‪ ,‬ואף רחוק מכך‪ ,‬אולם כל עוד אין חלופה‬ ‫מובטחת אחרת עבור תושבי צפון מדינת ישראל – אין לבטל את הקיים‪.‬‬ ‫ישנם תקדימים רבים בעולם להקמת מסלולי נחיתה והמראה ארוכים הנבנים לתוך שטח ימי‪ ,‬על‬ ‫מנת למזער את נזקי הרעש של המטוסים החגים מעל ראשיהם של תושבי ערים‪ .‬דווקא בגלל‬ ‫סמיכותו של שדה התעופה הקיים לים – אפשר היה להגדילו ולהפכו לשדה תעופה ציבורי רחב‬ ‫היקפים עם נזק יחסית מינימלי לתושבי העיר והקריות‪ ,‬אם הוא היה נבנה בשיתוף ובשילוב תכנון‬ ‫הנמל‪ ,‬בתוך המתחם המיובש העתידי ובמרחק מקובל ממפגעי התעשיה‪ .‬בנוסף אנו רוצים להסב‬ ‫את תשומת לב המתכננים והועדה המחוזית לתסקירים המעמיקים שנעשו עבור תת"ל ‪ ,6‬על ידי‬ ‫מיטב מומחי התכנון בארץ‪ ,‬המצביעים על אפשרות לקיים את שדה התעופה במיקומו הנוכחי‪,‬‬ ‫למרות האילוצים הרבים שנמצאים סביבו‪ .‬את המסמכים האלה כתבו מומחי תכנון הבקיאים‬ ‫בקונפליקטים שבין תעופה‪ ,‬נמלי ים ותעשיות מסוכנות‪ .‬בנוסף מציינים המסמכים בתת"ל ‪ 6‬כי‬ ‫שדה התעופה יספק כ‪ 4000 -‬מקומות עבודה למרחב המטרופולין‪ .‬ככל הנראה מדובר על יותר‬ ‫מקומות עבודה שם מאשר בנמל המפרץ‪ ,‬לכשיקום‪.‬‬ ‫דרישותנו‪:‬‬ ‫‪61‬‬

‫אנו מבקשים להוריד בצורה ניכרת את זכויות הבניה המופלגות ממתחם הצ'ק פוסט כי אלה‬ ‫ימנעו את שיקומה של העיר התחתית וכל המרכז העירוני ההיסטורי‪ .‬אנו דורשים לקבל חוות‬ ‫דעת של כלכלנים שאינם חיפאים ואינם נגועים בניגודי עניינים כדי לתת חוות דעת על הכוח‬ ‫הכלכלי וכוח הקניה של חיפה‪ ,‬כדי להבין את ההשלכות של מרכז עירוני עיסקי חדש כה גדול על‬ ‫הסיכוי להתחדשות המרכז הישן‪ .‬אנו מבקשים להתנות את הקמת המרכז העיסקי החדש בצ'ק‪-‬‬ ‫פוסט עד לאחר שישוקם המרכז ההיסטורי של חיפה‪ ,‬כדי למנוע בריחת הון וכוחות יזמיים‬ ‫למרחבים נוחים יותר עבורם לפעילות נדל"נית‪ .‬רק לאחר שהמרכז ההיסטורי ישוקם ויתפקד‬ ‫כראוי‪ ,‬רק אז יהיה ראוי לתת ליזמות ולעסקים להתחיל לזלוג החוצה‪.‬‬ ‫אנו מבקשים מהועדה המחוזית לבחון לעומק אם הביטול של שדה התעופה נבע משיקולים‬ ‫פוליטיים או מגובה בסמכים של אנשי מקצוע המורים כי שדה תעופה אינו יכול להתקיים‬ ‫במקומו הנוכחי‪ .‬במידה וההתשובה היא פוליטית‪ ,‬אנו דורשים חשיפה של המידע והחזרת‬ ‫הדיונים על שדה התעופה לבמה הציבורית‪.‬‬ ‫אנו מבקשים מהועדה המחוזית לבחון את היקפי התעסוקה האמיתיים שעומדים על הפרק בנמל‬ ‫מפרץ מודרני ואוטומטי )ולהתייחס לאמירתו של השר כץ כי ‪ 35%‬מהעובדים שם יהיו עובדים‬ ‫זרים(‪ ,‬על כל המעגלים הנלווים להם )שחלקם נמצא בתל‪-‬אביב( לעומת היקפי התעסוקה ששדה‬ ‫תעופה יכול להביא לעיר‪ ,‬גם בתוך השדה עצמו וגם במרחב שירותי התיירות שינתנו בכל‬ ‫הסביבה‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫נקודה עקרונית ‪" :3‬מתחם ‪"8‬‬ ‫עינת קליש רותם‪ ,‬בשיתוף עם צוות אדריכלים ויזמים‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫התכנית אינה מנסה להתמודד או לפתור את הקונפליקטים הגדולים ומאבקי התושבים סביב‬ ‫פרוייקטי בניה והתחדשות מבני מגורים בחיפה כדוגמת תמ"א ‪ 28‬ופינוי בינוי‪ ,‬עיבוי וכיו"ב‪ .‬אלה‬ ‫ימשיכו ביתר שאת ב"מתחם ‪ "8‬הפרוץ‪ ,‬וישאירו את התושבים במצוקתם‪.‬‬ ‫"מתחם ‪ "8‬הוא המתחם הגדול ביותר בתכנית המתאר‪ ,‬המכיל למעשה את כל האיזורים אותם‬ ‫מבקשים לשמור ללא הגדרה‪ ,‬עם מקסימום פירצות ועם מינימום הנחיות‪ .‬מתחם זה כולל למעשה‬ ‫כמעט את כל 'עיר המגורים החיפאית'‪ ,‬ללא כל התייחסות למגוון השכונות העצום שנמצא בתוכו‪,‬‬ ‫לתתי‪-‬מתחמים ולפוטנציאל שלהם להתחדשות עירונית‪ .‬מהנדס העיר העיד על מתחם זה "שאין בו‬ ‫כמעט בעיות"‪ .‬אנו טוענים שבמתחם זה נמצאות כל הבעיות האמיתיות של העיר‪ :‬מצד אחד השכונות‬ ‫המוחלשות שזקוקות לפתרון מיידי‪ ,‬שכונות בהם היום בניינים מסוכנים‪ ,‬מצד שני איזורי ביקוש‬ ‫נדל"ניים בהם מתרבים מידי יום פרויקטי תמ"א ‪ 38‬תוך יצירת אינספור כיסי מאבקים של תושבים‬ ‫מותשים‪ ,‬המשקיפים בחוסר אונים על שכונתם המאבדת את צביונה‪.‬‬ ‫תוכנית המתאר החדשה של חיפה מתעלמת לחלוטין מאחד הנושאים החשובים והמשמעותיים ביותר‬ ‫לעיר – מנגנוני התחדשות עירונית ממשלתית – בעיקר תמ"א ‪ 38‬אבל גם פינוי בינוי‪ ,‬עיבוי וכו'‪ .‬תמ"א‬ ‫‪ 38‬מהווה כוח כלכלי נדל"ני עצום שכבר היום מייצר פיתוח עירוני בהיקפים אדירים‪ ,‬בעל פוטנציאל‬ ‫לגלגל סכומי עתק ושלא ניתן לעמוד בפניו‪ .‬מחובתה של תכנית המתאר לשרטט את התנאים לקידומם‬ ‫של פרויקטים אלה – לא רק למבנים הפרטיים אלא גם לכל מה שישרת את האוכלוסייה הגדלה באופן‬ ‫דרסטי )להערכתנו עד פי ‪ 2‬ויותר( – באמצעות מבנים הציבוריים )מבני חינוך‪ ,‬מסחר וקהילה(‪,‬‬ ‫לתשתיות הציבוריות )תחבורה פרטית וציבורית‪ ,‬חניה‪ ,‬מדרכות ושבילים‪ ,‬פארקים וגנים וכו'( ולכל‬ ‫השירותים שצריכים להילוות לשכונה מתפקדת היטב‪ .‬התעלמות מהנושא תהפוך אותו מברכה עבור‬ ‫העיר לפורענות גדולה‪ ,‬שתביא לכשלים בתשתיות‪ ,‬עומסי תחבורה‪ ,‬בעיות חנייה ומחסור בשירותי‬ ‫ציבור הולמים‪ ,‬גורמים שיפעלו כבומרנג כנגד התוכנית והפוטנציאל הכלכלי שהיא מביאה‪ ,‬וכנגד‬ ‫חיפה‪ ,‬שאיכות ורמת החיים בה צפויה לרדת‪.‬‬ ‫"מתחם ‪ "8‬מכיל שני מצבי קיצון‪ :‬שכונות יוקרתיות שלא עומדות בפרץ הפיתוח‪ ,‬ושכונות מוחלשות‬ ‫שאינן מצליחות למשוך פיתוח‪ .‬לשני המקרים האלה אין כל התייחסות בתכנית‪ .‬לא לקריסת‬ ‫התשתיות שתתרחש בשכונות שבהן האוכלוסייה תגדל באופן דרסטי טיפין טיפין ולא לנזקים‬ ‫הבטיחותיים והחברתיים שתתרחש בשכונות מוחלשות בהם חיים היום התושבים בתת‪-‬תנאים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אין כל איזכור ב"מתחם ‪ ,"8‬לקידום אורח חיים בר‪-‬קיימא‪ .‬לא ייתכן שבשנת ‪ ,2014‬ערכי‬ ‫תכנון מתקדמים לא יהוו את הבסיס לחשיבה מחודשת על השכונות‪ :‬נגישות מיטבית‪ ,‬תחבורה‬ ‫ציבורית‪ ,‬קדימות להולכי רגל‪ ,‬רוכבי אופניים‪ ,‬שירותי יום‪-‬יום במרחקי הליכה‪ ,‬מרכזי חינוך קהילה‬ ‫וספורט בלב השכונות ועוד‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫‪63‬‬

‫תוכנית המתאר החדשה של העיר חיפה‪ ,‬מתעלמת לחלוטין מאחד הנושאים החשובים והמשמעותיים‬ ‫ביותר לעיר ושכונותיה הבנויות בשנים הקרובות‪ .‬מדובר בפרויקטי חיזוק מבנים במסגרת תמ"א ‪38‬‬ ‫אשר הופכים בתקופה האחרונה למרכיב העיקרי של ההתחדשות העירונית בחלקים הבנויים של‬ ‫העיר‪ .‬בסקרים שנעשו על ידי ארגון הקבלנים נמצא שהפוטנציאל הכלכלי הגלום בפרויקטים אלה‬ ‫באזורי הכרמל ונווה שאנן מוערך בסכום עתק של כ ‪ .₪ 60,000,000‬מדובר בגורם משמעותי ביותר‬ ‫וחוסר ההתייחסות תכנונית לנושא יכול להפכו מברכה לעיר לקטסטרופה שתגרום כשלים בתשתיות‪,‬‬ ‫עומסי תחבורה‪ ,‬בעיות חנייה ומחסור בשירותי ציבור הולמים‪ ,‬גורמים שיפעלו כבומרנג כנגד התוכנית‬ ‫והפוטנציאל הכלכלי שהיא מביאה‪ .‬כבר כיום גורמים פרויקטי התמ"א למצוקות קשות ומאבקי‬ ‫תושבים ברחובות רבים בעיר‪ .‬חשוב גם לציין שמדובר בכוחות שוק חזקים ביותר אשר אם לא יכוונו‬ ‫בדרך של תכנון עירוני תוך יצירת הגבלות ומסגרות מובנות‪ ,‬יכולים להביא לאובדן שליטה גורף על‬ ‫ההתפתחות העירונית וגרימת נזק חמור למרקם העירוני ולרווחת תושבי העיר‪.‬‬ ‫מה שנדרש זה תכנון עם ראייה לטווח ארוך‪ ,‬תכנון שמגדיר מה הם האזורים המיועדים והנוחים‬ ‫לתמ"א‪ ,‬מה הם האזורים בהם יש הגבלות חלקיות על מימוש הזכויות הנובעות מהתמ"א ומה הם‬ ‫האזורים בהם יש תגבור נוסף של זכויות התמ"א‪ ,‬אותם אזורים חלשים בעיר שיש צורך לתגבר בהם‬ ‫את הפוטנציאל הכלכלי כדי להרימם מעלה‪.‬‬ ‫חלק חשוב בתכנון זה הינו התאמת התשתיות העירוניות השונות והשירותים הציבוריים לנפחים‬ ‫הגדלים של האוכלוסייה‪ ,‬פעילות שהעירייה צריכה לקחת על עצמה ולמצוא את דרכי המימון שלה‬ ‫)הפניית ההכנסות מפרויקטי התמ"א לנושא(‪.‬‬ ‫הנושאים אליהם נדרשת התייחסות‪:‬‬ ‫אין התייחסות ואין מדיניות מכוונת של העירייה בשום נושא שקשור לפרויקטי תמ"א ‪.38‬‬ ‫‬‫בשום מקום בתוכנית לא מוזכרות תוספות הבנייה למגורים הקשורות לתמ"א ונראה גם שאינן‬ ‫נלקחות בחשבון בחישובי גידול האוכלוסייה למרות היותן מרכיב הכולל מספר אלפי דירות שיתווספו‬ ‫לעיר בשנים הקרובות‪ .‬הסעיפים בתוכנית העוסקים בתחומים משיקים כמו "תוספת יחידות דיור"‬ ‫)ציפוף אזורי המגורים במסגרת התחדשות עירונית ומתן אפשרות לתוספת זכויות בנייה(‪" ,‬גובה‬ ‫בניינים"‪" ,‬יחס בין התוכנית לתוכניות מאושרות"‪ ,‬פשוט אינם מזכירים או מתייחסים לתמ"א ‪38‬‬ ‫בשום צורה‪ .‬זוהי הבטחה לכאוס תכנוני ואובדן שליטה‬ ‫אין הגדרת אזורים מועדפים מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫‬‫אין הגדרת אזורים מוגבלים חלקית )לדוגמא תוספת ‪ 1.5‬קומות בלבד(‬ ‫‬‫אין הגדרה לאזורים משודרגים‬ ‫‬‫אין הגדרה לאזורים בהם אסורה תמ"א ‪ 38‬תיקון ‪) 2‬פינוי בינוי( ומותר רק לשדרג מבנים‬ ‫‬‫קיימים ו‪/‬או להפך‪.‬‬ ‫אין התייחסות לאזורים לשימור או מיוחדים בעיר כמו הדר בהם צריכה להיות דרישה לרכז‬ ‫‬‫את תוספות הבנייה בחלקו האחורי של הבניין כדי לשמר את אופי הבנייה הקיים‬ ‫אין התייחסות למשמעות של הגדלת האוכלוסייה מבחינת תשתיות‪ ,‬שירותי קהילה ובעיקר‬ ‫‬‫תחבורה וחנייה )התוצאה היא פגיעה באיכות החיים של הדיירים ברחובות בהם מבוצעים פרויקטי‬ ‫תמ"א ‪(38‬‬ ‫נושאים שצריכים להיכנס לתמ"א ‪38‬‬ ‫‪64‬‬

‫הפן הכלכלי של פרויקטי תמ"א – ברצוננו לעודד יזמות אבל בצורה מבוקרת ושקולה ולמנוע‬ ‫‬‫סחף ואובדן שליטה‬ ‫הפן הסביבתי – טיפול בשכונות והתאמתן לגידול האוכלוסייה והתנועה בתוכן‬ ‫‬‫מדיניות בולמת או מעודדת של בניית פרויקטי תמ"א ‪ 38‬לפי אזורים‪ /‬שכונות‬ ‫‬‫התאמת הפתרונות התכנוניים למדרונות חיפה תוך דגש‪ /‬חובה על הוספת דירות בקומות‬ ‫‬‫העמודים במקום על הגג )דבר שהוא נכון גם הנדסית(‪.‬‬ ‫בניית מודל כלכלי שיאפשר הערכת עלויות והכנסות בפרויקט וישמש ככלי עזר תכנוני‬ ‫‬‫להגדרת "תרומת הפרויקט" לרחוב‬ ‫הגדרות "כלכליות" העוסקות ברווחי הקבלנים ומגבילות‪ /‬מצמידות אותם לתרומת הפרויקט לרחוב‪.‬‬ ‫)בפרויקטי תמ"א פינוי בינוי נדרש בכרמל יחס ‪ 60% -40%‬בין חלקם של הדיירים והקבלן כדי‬ ‫להבטיח רווח קבלני( מעבר לכך צריך למצוא את הדרך שזה ישרת את כלל הציבור ויופנה לשדרוג‬ ‫התשתיות ברחוב‪.‬‬ ‫מצב התחבורה ‪ /‬חנייה ברחוב חייב להיבדק תוך יצירת פתרונות למצוקות הקיימות והבטחת שיפור‬ ‫לכלל דיירי הרחוב ולא ההיפך )החוק אומנם מאפשר חיזוק בלי יצירת מקומות חנייה חדשים על‬ ‫המגרש כשזה אינו אפשרי אך העירייה חייבת לקחת זאת בחשבון ולתת מענה – וזאת ניתן וצריך‬ ‫להכניס לתוכנית המתאר(‬ ‫מתחם שמיועד לפרויקטי תמ"א ‪ ,38‬יעבור בחינה מדוקדקת של מצב התשתיות‪ ,‬החניות‪,‬‬ ‫‬‫המדרכות‪ ,‬מוסדות הציבור‪ ,‬והשצ"פים ותוגדר התחייבות העירייה לרחוב על מנת שפרויקטי‬ ‫התמ"א ישדרגו את הרחוב ולא יפגעו בו‪.‬‬ ‫מתחם שמיועד לפרויקטי תמ"א ‪ ,38‬יעבור בחינה מדוקדקת של מצב התשתיות‪ ,‬החניות‪,‬‬ ‫‬‫המדרכות‪ ,‬מוסדות הציבור‪ ,‬והשצ"פים ותוגדר התחייבות העירייה לרחוב על מנת שפרויקטי‬ ‫התמ"א ‪ 38‬ישדרגו את הרחוב ולא יפגעו בו‪.‬‬ ‫התייחסות ברורה ומוגדרת לאופי הנופי ‪ /‬מדרוני של חיפה וההפרעה לבתים סמוכים‬ ‫‬‫הנובעת מהוספת קומות לבניין ו‪/‬או מיקומו במדרון )רכס או תחתית(‪.‬‬ ‫יצירת הנחיות עיצוביות חד משמעיות דרך נספח "עיצוב עירוני לפרויקטי תמ"א" או דרך‬ ‫‬‫תקנות אחרות‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬ראש העיר מתערב באופן בוטה ופרטני בעיצוב ואין זה נכון שגחמותיו של ראש העיר )אוהב לא‬ ‫אוהב( יהיו הקריטריון הקובע‪ ,‬מה גם שהדבר פותח פתח לחוסר שוויון בין מתכננים וחשש להטבות‬ ‫למקורבים‪.‬‬ ‫הגדרת שימושים חדשים ‪ /‬נוספים לתוספות הבנייה אשר יאפשרו התפתחות יזמות "שכונתית‪/‬‬ ‫‬‫מקומית"‪ .‬יצירת אפשרות להקצעת שטחים )אחוז מסוים מזכויות הבנייה למשל( למקומות יעודיים‬ ‫למסחר שכונתי זעיר‪ ,‬קליניקות‪ ,‬חדרי סטודיו‪ ,‬משרדים‪ ,‬גלריות כדי לעודד ערכי חיים ברי קיימא‬ ‫ואפשרות עבודה בקרבת הבית‪.‬‬ ‫הגדרת השימושים המיוחדים והתנאים בהם זה מתאים‪ ,‬צריכה להיעשות בזהירות רבה כדי למנוע‬ ‫הפרעה או פגיעה באיכות חיי הדיירים )איסור על מקומות לאכילה ושתייה מכל סוג‪ ,‬מכירת מזון‪,‬‬ ‫מקורות רעש וכו'(‪.‬‬ ‫קביעת מדיניות לגבי ניצול זכויות בנייה קיימות אשר לא נוצלו עבור הבניין הקיים‪.‬‬ ‫‬‫נושא זה צריך להשתלב בחינה הכלכלית של הפרויקט והערך המוסף שלו כדי למנוע סחף בכמות‬ ‫הדירות‬ ‫‪65‬‬

‫החדשות הנבנות על המגרש‪ .‬אנו צריכים לזכור שחוק התמ"א ‪ 38‬נועד לממן את חיזוק המבנים‬ ‫הקיימים ולא להפוך למקור להכנסה נדל"נית פרועה הפוגעת בעיר ותושביה‬ ‫ הגדרת מדיניות לגבי מגרשים עם ‪ 2‬מבנים או יותר‪.‬‬‫הפתרונות התכנוניים למגרשים בהם ‪ 2‬מבנים או יותר חייבים לקחת בחשבון את כל המבנים במגרש‬ ‫הן‬ ‫מבחינת התשתיות והחנייה והן מבחינת ניצול השטחים המשותפים )מיקום תוספות הבנייה(‪ ,‬גובה‬ ‫הבנייה‬ ‫המוצע ויחסי הגומלין של הבתים עם הרחוב‪.‬‬ ‫ איחוד חלקות והעברת זכויות בנייה ‪.‬‬‫יש לנסח מדיניות ברורה שתמנע בנייה פרועה ותתמוך ברצון המחוקק לשדרוג הבנייה הקיימת‬ ‫דרישותינו‪:‬‬ ‫יש להפריד בין מגוון השכונות הקיימות במתחם ‪ 8‬ולחלק את המרחב הזה למספר תתי‪-‬מרחבים‬ ‫שונים בעלי מאפיינים ברורים‪ .‬להפריד בין שכונות מוחלשות עם בינוי של שיכונים המיועדים‬ ‫לפרויקט פינוי בינוי‪ ,‬לבין שכונות מוחלשות הדורשות גם טיפול בשיקום חברתי‪ ,‬לבין שכונות‬ ‫יוקרתיות ותיקות הדורשות התחדשות‪ ,‬לבין שכונות חדשות שזקוקות לשדרוג המרחב הציבורי‬ ‫והתשתיות הציבוריות שלהן‪ ,‬אבל מצב מבני המגורים בהן יחסית טוב‪.‬‬ ‫יש להגדיר לכל שכונה ושכונה את השיטה המתאימה לה להתחדשות עירונית‪ .‬יש להגדיר בצורה‬ ‫ברורה את הצפיפויות שכל שכונה ושכונה תוכל לשאת‪ ,‬כמות התושבים הנוכחית והכמות הצפויה‬ ‫לאחר קידום פרויקטי ההתחדשות העירונית‪ .‬יש לדרוש הכנת ניתוח מצב קיים מעמיק – דמוגרפי‪,‬‬ ‫פיסי‪ ,‬סביבתי וחברתי – לכל שכונה‪ .‬יש לאתר קונפליקטים ולחפש להם פתרונות‪ ,‬כמו למשל בין‬ ‫האוכלוסיה החרדית והחילונית בנוה שאנן‪.‬‬ ‫על תכנית המתאר לחייב הכנת תב"ע מסודרת לכל שכונה‪ -‬להתחדשות עירונית‪ ,‬מתוך גישת תכנון‬ ‫בר‪-‬קיימא‪ ,‬בשילוב של התחבורה הציבורית‪ ,‬רשת שבילי אופניים‪ ,‬בדיקת מצב המדרכות‪ ,‬הצמחיה‪,‬‬ ‫התשתיות למיניהן‪ ,‬חניה כללית )ולא רק פרטית במגרשים(‪ ,‬שטחי ציבור‪ ,‬פיזור מסחר לשימושי‬ ‫יום‪-‬יום‪ ,‬מבני חינוך וקהילה‪ ,‬וכל הדרוש לתיפקוד של שכונה שהצפיפות בה עולה באופן דרסטי‪.‬‬ ‫כמובן שתכניות אלה יגובו בתכנית תחבורה מסודרת‪ ,‬בחינת כבישי הגישה והיציאה מהשכונה‪,‬‬ ‫ופתרונות שהוצגו לציבור ועברו תהליכי שיתוף ציבור‪.‬‬ ‫יש להכין תכנית מדיניות ברורה לתמ"א ‪ 38‬על מנת להפוך אותה לאמצעי שיפור העיר שיהפוך‬ ‫לברכה עבור כולם‪ ,‬ולא למטרד קשה‪ .‬תכנית המדיניות תחסוך את הסבל הגדול אותו עוברים היום‬ ‫התושבים המרגישים אזלת יד אל מול מערכת התכנון‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫נקודה עקרונית ‪ :4‬שטחים ירוקים פתוחים‬ ‫רועי בן‪-‬ארי‪ ,‬בשיתוף עם צוות אדריכלי נוף‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫חיפה היא עיר ירוקה רק במיתוס – במציאות היא תהייה עיר של בטון ואספלט המקושטים בכמה‬ ‫עציצים בכניסות לבתים – מיעוט השטחים הירוקים הפתוחים בתכנית ואיכותם ירודה‪ ,‬משאירים‬ ‫את חיפה בתחתית רשימת הערים המציעות איכות חיים גבוהה‪ .‬אחד הקריטריונים החשובים לאיכות‬ ‫החיים של תושבי העיר הוא המרחב הירוק הפתוח והנגיש לסביבת המגורים‪ .‬חיפה צמחה על הכרמל‪,‬‬ ‫באוירה של טבע נדיר‪ ,‬אבל בפועל‪ ,‬מציעה מעט מאד איכות חיים של חיים בטבע‪.‬‬ ‫הפארק המטרופוליני של חיפה‪" ,‬פארק גדות הקישון"‪ ,‬הינו בגודל של ‪ 586‬דונם בלבד‪ ,‬והוא אמור‬ ‫לשרת כחצי מליון תושבים בחיפה רבתי‪ .‬חשבון פשוט מראה שמדובר ב‪ 1 -‬מ"ר לנפש‪ ,‬ערך שאינו‬ ‫עומד בשום סטנדרט ממשלתי‪ .‬פארק מטרופוליני קישון‪ ,‬המחובר אליו בקרעי תרנגולת ומאכלס‬ ‫במרכזו את המט"ש‪ ,‬אינו אלא פארק ייעודי לתתרנים המסוגלים להגיע לבילוי בצל ארובות בתי‬ ‫הזיקוק שבנתיים עומדים להגדיל את גודלם והיקפי הייצור שלהם‪ ,‬ולבלות בו מבלי לסבול‪ .‬מדובר‬ ‫בגרינווש )‪ (greenwash‬לכל דבר ועניין‪ ,‬צביעת שטח בצבע ירוק לא מכסה את ערוותה של התכנית ושל‬ ‫הפארק המביש המוצע לחיפה ולתושביה‪ .‬פארקים אלה גם יחד אינם עומדים בדרישות הסף‬ ‫המינימליות של משרד הפנים ומשרד השיכון בשטח פר נפש שהם מציעים‪ .‬היכן נמצאים גני יהושע של‬ ‫חיפה? מדוע תכנית המתאר של חיפה לא מקבעת‪ ,‬כפי שעשו גדולים וחכמים מאיתנו בקיבועם את‬ ‫הסנטרל‪-‬פארק בתכנית חלוקת ניו‪-‬יורק משנת ‪ ,1858‬למרות שהעיר כולה היתה נדל"ן‪ ,‬וקביעת פארק‬ ‫בגודל ‪ 3.4‬קמ"ר היה בניגוד לכל הגיון קפיטליסטי שהתפתח אז? אם תכנית המתאר של חיפה לא‬ ‫תקבע את הסנטרל פארק של חיפה היום‪ ,‬הוא לעולם לא יהיה עוד‪ .‬אנו מציעים פארק שיחבר בין‬ ‫חיפה ובין קריית חיים ויעבור דרך המרינה החיפאית‪ ,‬תכנית אפשרית וריאלית‪ .‬פארק מטרופוליני‬ ‫איכותי אינו פריבילגיה עבור תושבי מטרופולין‪ ,‬אלא צורך בסיסי וחשוב‪ .‬אנו דורשים מהועדה‬ ‫המחוזית לדון בכובד ראש בתכנית הפארק המטרופוליני המוצע על ידי צוות 'חיים בחיפה'‪ ,‬להשוות‬ ‫בין שני התשריטים – זה של תכנית המתאר וזה שלנו‪ ,‬ולהסביר בפרוטרוט מהי העדפתם ומדוע‬ ‫להסכים לבטל את המקום היחידי שיוכל לשרת את תושבי מטרופולין חיפה בעתיד הקרוב והרחוק‪.‬‬ ‫ברמת הרובעים והשכונות‪ ,‬חלק ניכר מהשטחים המסומנים כפארקים אינם באמת נגישים או‬ ‫שימושיים‪ ,‬ובוודאי לא כל שטחם‪ .‬פארק כוכב הים למשל‪ ,‬אחד הפארקים הגדולים‪ ,‬יושב על מדרונות‬ ‫הרריים תלולים‪ ,‬ואולי רק רבע משטחו יהיה שימושי ונגיש לציבור הרחב‪ .‬בבדיקה שעשינו ב‪GIS -‬‬ ‫ושאותה נציג בועדה המחוזית‪ ,‬התברר לנו שאחוזים ניכרים מהשטחים הצבועים ירוק בתכנית –‬ ‫נמצאים במורדות ושיפועים שאינם ברי‪-‬שימוש‪ .‬היקף השטחים הירוקים השימושיים אינו דומה‬ ‫להיקף השטחים הירוקים שהתכנית מגדירה‪ ,‬וקטן ממנו בפועל בשיעור ניכר‪ .‬אנו דורשים מהועדה‬ ‫המקומית להוציא דו"ח מעמיק של השטחים הירוקים השמישים ולא לאשר תכנית זו עד שיהיה ברור‬ ‫לכל הצדדים כי תכנית המתאר עומדת בדרישות הסף המינימליות של משרדי הממשלה להקצאת‬ ‫שטחים ירוקים פתוחים עבור שימוש יום‪-‬יומי‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו נציג לועדה המקומית הדגמה של שטחים‬ ‫ירוקים שנקודת הגישה אליהם מרוחקות ממרכזי ישוב‪ ,‬על פי בדיקת רדיוסי מרחקי הליכה‪ ,‬ועל כן‬ ‫אינם יכולים להימנות עם שטחים לשימוש יום‪-‬יומי‪ .‬לשיטתנו‪ ,‬חסרים שטחים ירוקים נגישים רבים‬ ‫במרחקי הליכה מאזורי מגורים רבים בעיר שאינם מקבלים שירות בסיסי זה‪ .‬עד שנושא זה לא‬ ‫יוסדר‪ ,‬אנו דורשים מהועדה לעצור את התכנית לאלתר‪.‬‬ ‫‪67‬‬

‫בנוסף‪ ,‬שכונות רבות כמו הדר משוועות לשטחים ירוקים קטנים המשולבים בתוך המרקם שלהם‪,‬‬ ‫אבל התכנית לא עושה כל מאמץ לאתר שטחים אלה ולקבוע הוראות לקידומם‪ .‬להיפך‪ ,‬התכנית‬ ‫מוחקת שטחים ירוקים מקומיים קיימים‪ ,‬ופותחת פתח להיעלמם בגיבוי של החוק‪ ,‬כפי שכבר קורה‬ ‫היום עם עשרות כתניות מפורטות שונות‪ .‬גם מדיניות התכנית לגבי הואדיות בעיר הינה מאוד‬ ‫שמרנית‪ ,‬עוסקת בנקודות ההשקה של השכונות עם הואדיות בלבד‪ .‬אנו סבורים שיחד עם שימור‬ ‫הואדיות מפני הרס‪ ,‬שימור בתי הגידול הטבעיים ואף שדרוגם‪ ,‬יש להציג מודל חשיבה המקדם‬ ‫פתרונות יצירתיים כמו משל ה"סטף" בירושלים‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫היקף שטחים פתוחים פר נפש ‪-‬‬ ‫כל השטחים הפתוחים בתכנית פרוסים על פני ‪ 6650‬דונם‪ .‬מתוכם הפארקים והגנים הציבוריים‬ ‫כוללים ‪ 3400‬דונם בלבד‪ .‬שטחים אלה אמורים להכיל גם את הפארקים המטרופוליניים הגדולים‬ ‫שכה חסרים היום במטרופולין חיפה‪ ,‬וגם את הפארקים הרובעיים והשכונתיים המשרתים את שטחי‬ ‫המגורים הקיימים ואת השכונות החדשות‪ .‬הפארקים המטרופוליניים צריכים לשרת לא רק רבע‬ ‫מליון מתושבי חיפה‪ ,‬אלא גם רבע מליון נוספים שחיים ביישובים סמוכים‪ ,‬ומהווים חלק מחיפה‬ ‫רבתי‪ .‬פארק מטרופוליני אחד גדול המשרת חצי מליון תושבים צריך היה לכלול שטח של לפחות‬ ‫‪ 1500‬דונם‪ ,‬בחשבון של ‪ 3‬מ"ר לנפש‪ ,‬ערך נמוך לכל הדעות‪ .‬הפארק המטרופוליני של חיפה‪" ,‬פארק‬ ‫גדות הקישון"‪ ,‬הינו בגודל של ‪ 586‬דונם בלבד‪ .‬פארק זה יהיה מוקף מתקנים הנדסיים ולוגיסטיים‬ ‫מכל עבר‪ .‬שלא כמו גני יהושע בתל‪-‬אביב למשל‪ ,‬שם אפשר לראות את העיר רק למרחוק‪ ,‬בפארק גדות‬ ‫הקישון אי אפשר יהיה "לברוח" אל הטבע‪ ,‬כי נופי התעשייה יגיחו לעיני המבקרים שם מכל עבר‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬פארק מטרופוליני קישון‪ ,‬המחובר אליו בקרעי תרנגולת ומאכלס במרכזו את המט"ש‪,‬‬ ‫אינו אלא פארק ייעודי לתתרנים המסוגלים להגיע לבילוי בצל ארובות בתי הזיקוק שבנתיים עומדים‬ ‫להגדיל את גודלם והיקפי הייצור שלהם‪ ,‬מבלי לסבול‪ .‬מדובר בגרינווש )‪ (greenwash‬לכל דבר‬ ‫ועניין‪ ,‬צביעת שטח בצבע ירוק לא תכסה על המציאות המבישה המוצעת לחיפה ולתושביה ברגע שזו‬ ‫תקום‪ ,‬תיבנה ותעמוד במבחן המציאות‪.‬‬ ‫פארק מטרופוליני איכותי ובעל משמעות צריך לחבר את חיפה עם קרית חיים‪ .‬תוואי זה אפשרי‪ ,‬אם‬ ‫היו עורכי התכנית ומובילה סבורים כי תיפקוד זה קריטי לעתידה של חיפה לא פחות מאשר עורף נמל‬ ‫עם מתקנים לוגיסטיים בהם עובדים כמה מלגזנים וסוורים בודדים‪ .‬פארק מטרופוליני איכותי קשור‬ ‫בקשר ישיר אל תכנון כל מרחב מפרץ חיפה ושטחי עורף הנמל‪ .‬בפרק "החור הלבן" שמוצג במסמכים‬ ‫אלה‪ ,‬אנו מביאים את התכנון הנכון על פי דעתנו לכל מפרץ חיפה‪ ,‬תכנון המאפשר הקמת פארק של‬ ‫אלפי דונמים‪ ,‬ומחבר את מורדות נווה שאנן בחיפה עם קרית חיים‪ .‬זה הפארק המטרופוליני שצריך‬ ‫להיות לחיפה – רצועה רחבה המחברת בין העיר המטרופולינית ובין ערי הקריות בצפון‪ ,‬ובונה את‬ ‫התשתית לעיר מטרופולינית חזקה‪) .‬ראו איורים והסברים בפרק "החור הלבן"(‪.‬‬ ‫מכל זוית שבה מסתכלים על התשריט‪ ,‬שטח פארק מטרופוליני זה‪ ,‬על שתי שלוחותיו‪ ,‬אינו עומד‬ ‫בדרישות הסף המינימליות של משרד הפנים ומשרד השיכון עצמם‪ ,‬ומספק פחות מ‪ 2 -‬מ"ר שטח ירוק‬ ‫פר נפש ברמה המטרופולינית‪ .‬היכן נמצאים גני יהושע של חיפה? מדוע תכנית המתאר של חיפה לא‬ ‫מקבעת כבר היום את הפארק המטרופוליני של העיר‪ ,‬בדיוק כפי שעשו גדולים וחכמים מאיתנו‬ ‫‪68‬‬

‫בקביעתם את הסנטרל‪-‬פארק בניו‪-‬יורק בשנת ‪ 1858‬בין הרחובות ‪ 59‬ו‪ 110-‬ובין השדרה‬ ‫השמינית והשדרה החמישית )סה"כ ‪ 3.4‬קמ"ר(‪ ,‬וזאת כ‪ 47 -‬שנים לאחר שניו יורק תוכננה על ידי‬ ‫הקומיסיונרים בשיטת הגריד )תכנית ה‪ Commissioners' Plan-‬משנת ‪ . (1811‬הגריד נקבע אז‬ ‫כאמצעי החלוקת היעיל ביותר של שלל הנדל"ן‪ ,‬שחילק את העיר ל‪ 2000-‬גושי בניה‪ ,‬מעוז‬ ‫הקפיטליזם המוביל בעולם‪ ,.‬אם לא היו מתכנני ניו‪-‬יורק מבינים אז את חשיבות הפארק‬ ‫המטרופוליני של העיר‪ ,‬ונלחמים ביצר החמדנות‪ ,‬העסקים )או נדל"ן חברת‪-‬נמלי‪-‬ישראל(‪ ,‬היכן היתה‬ ‫נמצאת ניו‪-‬יורק היום? אם תכנית המתאר לא תקבע את הסנטרל פארק של חיפה היום‪ ,‬הוא לעולם‬ ‫לא יהיה עוד‪ .‬לא מדובר בפריבילגיה עבור תושבי מטרופולין‪ ,‬אלא בצורך בסיסי וחשוב‪ ,‬שיועיל לחיפה‬ ‫רבות בהתפתחותה העתידית‪ ,‬בתקווה שתגיע גם היא לתור הזהב שלה‪.‬‬ ‫איכות השטחים הפתוחים ‪-‬‬ ‫חלק ניכר מהשטחים המסומנים כפארקים אינם באמת נגישים או שימושיים‪ ,‬ובוודאי לא כל שטחם‪.‬‬ ‫פארק כוכב הים למשל‪ ,‬אחד הפארקים הגדולים‪ ,‬יושב על מדרונות הרריים תלולים‪ ,‬ואולי רק רבע‬ ‫משטחו יהיה שימושי ונגיש לציבור הרחב‪ .‬ישנם שטחים ירוקים רבים שנראים במבט ראשון‬ ‫מספקים‪ ,‬אבל במבט שני ברור לחלוטין שמדובר באיזורים בלתי נגישים‪ ,‬או שקרובים מידי לאיזורי‬ ‫תעשייה ומפגעים אחרים )כמו למשל רצועת הפארק המפרידה בין קרית חיים למתחם עורף הנמל‬ ‫העתידי(‪.‬‬ ‫במהלך תקופת ההתנגדויות‪ ,‬העברנו בקשה רישמית לממונה על המחוז במשרד הפנים‪ ,‬מר יוסף‬ ‫מישלב‪ ,‬לקבל את קבצי האוטוקד של התכנית על מנת לבדוק את איכות השטחים הירוקים הפתוחים‬ ‫בצורה מדויקת ומעמיקה‪ .‬למרות שלא נענינו‪ ,‬הצלחנו להשיג את התכניות ואנו מציגים כאן מסקנות‬ ‫חותכות ראשויות על לאיכות השטחים‪ .‬מסקנותינו אלה‪ ,‬אנו דורשים בזאת לעצור את התכנית עד‬ ‫שכמות השטחים הפתוחים ואיכותם תיבדק בצורה מסודרת‪ ,‬ויוצג דו"ח לציבור‪.‬‬ ‫בגלל חוסר שיתוף הפעולה מצד הממסד‪ ,‬למרות שמדובר בבדיקה שצריכה להיות חשובה גם עבורו‪,‬‬ ‫אנו מציגים כאן ממצאים שהתקבלו רק בימים האחרונים‪ ,‬והם ראשונים בהחלט‪ .‬אנו שומרים‬ ‫לעצמנו את הזכות להמשיך ולחקור את הנושא הזה‪ ,‬ולהציג את כל ממצאנו‪ ,‬אלה שכבר קיימים וגם‬ ‫אלה שעדיין לא קיימים‪ ,‬לועדת המחוזית בבוא היום‪ ,‬לכשניקרא להציג את השגותינו‪.‬‬ ‫מיעוט שטחים פתוחים בשכונות צפופות ומבונות וסכנת העלמותם ‪-‬‬ ‫שכונות רבות כמו הדר משוועות לשטחים ירוקים קטנים המשולבים בתוך המרקם שלהם‪ ,‬אבל‬ ‫התכנית לא עושה כל מאמץ לאתר שטחים אלה ולקבוע הוראות לקידומם‪ .‬להיפך‪ ,‬התכנית מוחקת‬ ‫שטחים ירוקים מקומיים קיימים‪ ,‬ופותחת פתח להיעלמם בגיבוי החוק‪ ,‬למרות ההערה בסעיף‬ ‫‪ 6.15.2‬כי "מבנים ומוסדות ציבור‪ ,‬שטחים פתוחים לציבור וקרקע שיועדה לדרכים מכוח תכניות‬ ‫מאושרות‪ ,‬ישארו בסיווגם הקיים‪ ,‬גם אם לא צוינו בסימון נפרד בתשריט יעודי הקרקע של תכנית זו‬ ‫)אלא סומנו כצבע האזור בו הם נמצאים(‪ .‬אנו תמהים על מחיקתם של שטחים ירוקים רבים מאד‬ ‫משטחי התכנית‪ ,‬חלקם שטחים בעלי ממדים לא קטנים בכלל‪ .‬כבר היום קימת תופעה קשה והרסנית‬ ‫של מכירת שטחי ציבור ואב"צים )אזורי בניה ציבורית( ליזמים לבנית מגורים‪ ,‬וכל זה כדי לכסות את‬ ‫קופת הגרעון של העירייה על פרויקטים מגלומניים יקרים‪ .‬תכנית המתאר של חיפה אינה שומרת על‬ ‫תושבי חיפה מהתופעה הנוראית אותה מקדמת היום עיריית חיפה על כל צעד ושעל‪.‬‬ ‫‪69‬‬

70

‫פארק גדות הקישון‬ ‫ניתוק שטחי הפארק משטחי המסחר של מרכז הקניות לב המפרץ ושדרת העסקים בשדרות‬ ‫ההסתדרות‪:‬‬ ‫‪ ‬מרכז הקניות "לב המפרץ" מרוחק כ ‪ 500‬מטרים מהתכנון של הנקודה הדרומית בשטח "‪-2‬‬ ‫ב" בפארק גדות הקישון‪ .‬הרחבת שטח הפארק דרומית עד לפתח הקניון תאפשר קישור‬ ‫לעורק מסחר וחיים הומה אדם לפארק ובכך להוסיף לאטרקטיביות של הפארק‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫כמות מקומות החנייה הרבה בקניון תנגיש עוד יותר את הפארק לאוכלוסיה‪.‬‬ ‫‪ ‬מרכז התחבורה הצמוד לקניון לב המפרץ כולל היום את "מרכזית לב המפרץ"‪ ,‬תחנת רכבת‬ ‫"לב המפרץ"‪ ,‬נקודת ממשק לקווי המטרונית ובעתיד גם תחנת רכבל‪ .‬המרכז נמצא כ ‪600‬‬ ‫מטר מהתכנון של הנקודה הדרומית בשטח "‪-2‬ב" בפארק גדות הקישון‪ .‬הרחבת שטח הפארק‬ ‫דרומית עד לאזור מרכז התחבורה תנגיש בצורה משמעותית את הפארק לאוכלוסיות רבות‪.‬‬ ‫נוסף לזאת‪ ,‬אם אכן תוכנית הרכבל מהאוניברסיטה תצא לפועל‪ ,‬הוספת תחנה בתוך הפארק‬ ‫עצמו תהווה מכפיל משמעותי הן לפונקציונאליות של הרכבל והן לזו של הפארק‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬תכנית המתאר של חיפה צריכה להציג פארק מטרופוליני איכותי ובעל משמעות המחבר את‬ ‫חיפה עם קרית חיים‪ .‬תוואי זה יכול היה להיות אפשרי‪ ,‬אם היו עורכי התכנית ומובילה סבורים כי‬ ‫תיפקוד זה קריטי לעתידה של חיפה לא פחות מאשר עורף נמל‪ .‬בפרק "החור הלבן" שמוצג במסמכים‬ ‫אלה‪ ,‬אנו מביאים את התכנון הנכון על פי דעתנו לכל מפרץ חיפה‪ ,‬תכנון המאפשר הקמת פארק של‬ ‫אלפי דונמים‪ ,‬ומחבר את מורדות נווה שאנן בחיפה עם קרית חיים‪ .‬זה הפארק המטרופוליני שצריך‬ ‫להיות לחיפה – רצועה רחבה המחברת בין העיר המטרופולינית ובין ערי הקריות בצפון‪ ,‬ובונה את‬ ‫התשתית לעיר מטרופולינית חזקה‪) .‬ראו איורים והסברים בפרק "החור הלבן"(‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו מביאים‬ ‫כאן התייחסות מקומית למספר תאי שטח שיכולים היו להיות מסונפים לפארקים המוצעים‪,‬‬ ‫ומבקשים להבין מדוע הם נעדרים מהם‪ .‬אין לראות ברשימה זו דרישה להרחיב את הפארק בתאי‬ ‫שטח קטנים‪ ,‬אלא רק להציג את תהייתנו לגבי שיקולי התכנון‪:‬‬ ‫שטחי "‪-2‬א" ו "‪-2‬ג" צפונה לכיוון דרך משה דיין‪ :‬לא ברור עבור איזה יעוד מתוכנן השטח בין‬ ‫שטחי "‪-2‬א" ו "‪-2‬ג" ולבין דרך משה דיין‪ ,‬ויש לשקול את הרחבת הפארק עד לדרך משה דיין‪.‬‬ ‫שטחי "‪-1‬ב" ו "‪-1‬ג" עד כביש ‪ :22‬השטח בין שטחי "‪-1‬ב" ו ‪"1‬ג" לבין כביש ‪ 22‬מאוכלסים ע"י‬ ‫שטחי אחסון עורפיים של הנמל‪ .‬לאור פינוי שטחי בית הספר הטכני אשר יפנו ‪ 639‬דונם עבור שטחי‬ ‫מרכזים לוגיסטיים ומרכזי תעשייה עבור פעילות הנמל‪ ,‬ראוי לשקול הוספת השטח הנ"ל לשטח‬ ‫"פארק גדות קישון"‪.‬‬ ‫"שטחים מתים" מתחת לכביש ‪ :22‬יש לבדוק הכללת שטחים לא מנוצלים מתחת לכביש ‪ 22‬כשטח‬ ‫ציבורי פתוח‪ ,‬וכך גם לגשר בין שטחי הפארק המוצעים במתכונת הנוכחית ולבין ההצעה במסמך זה‬ ‫לקשר בין הפארק ולבין מרכז התחבורה וקניון לב המפרץ‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫דרישותנו‪:‬‬ ‫יש לתכנן מחדש את שטחי הפארקים העירוניים ‪ /‬מטרופוליניים בצורה ש‪:‬‬ ‫תאפשר רצף מיטבי בין שכונות חיפה במורדות נווה שאנן וקרית חיים‪.‬‬ ‫תרחיק מתקנים לוגיסטיים ותרכזם במתחם אחר באזור המפרץ כך שיורחקו ככל האפשר מאזור‬ ‫הפארקים‪.‬‬ ‫תשלב שטחים נוספים משטחי שיפוט סמוכים בכדי ליצור פארק מטרופוליני גדול תוך תפיסת‬ ‫האוכלוסייה אותה הוא ישרת ככלל תושבי חיפה והישובים הסמוכים‪.‬‬ ‫תציג פתרונות הנגשת הפארקים לאוכלוסיית האזור‪ ,‬כגון הרחבת הפארק לקרבת המרכז התחבורתי‬ ‫המוקם בצומת הצ'ק פוסט‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫ניתוח השטחים הפתוחים והשצ"פים בחיפה‬ ‫טבלת שטחים ציבוריים פתוחים ) פארק‪/‬גן( בחיפה לפי אזור סטטיסטי‪ ,‬ולפי תכניות ‪ GIS‬של חיפה‪,‬‬ ‫להלן ניתוח מצב השטחים הפתוחים נכון להיום‪ .‬במהלך תקופת הגשת ההתנגדויות ביקשנו באופן‬ ‫מסודר ממר מישלב‪ ,‬מנהל מחוז חיפה במשרד הפנים‪ ,‬את קבצי האוטוקד של תכנית המתאר חיפה‪,‬‬ ‫וזאת על מנת לערוך בדיקה מקצועית מהימנה‪ .‬לצערנו הרב נעננו בהתעלמות מוחלטת‪ ,‬אפילו לא‬ ‫קיבלנו תשובה שלילית ממנו‪ .‬לאור כל זאת אנו מציגים את הנתונים שקיימים אצלנו‪ ,‬ומבקשים‬ ‫ממערכת התכנון להוציא מחקר אמין ומדויק על מצב השטחים הפתוחים והירוקים בחיפה נכון‬ ‫להיום‪ ,‬ולהציגם לציבור‪ .‬מדובר בנושא אקוטי עבור תושבי חיפה‪.‬‬ ‫יחס )מ"ר‬ ‫שצ"פ‬ ‫לנפש(‬ ‫‪4.41‬‬ ‫‪29.91‬‬ ‫‪27.51‬‬ ‫‪8.83‬‬ ‫‪8.89‬‬ ‫‪0.97‬‬ ‫‪1.53‬‬ ‫‪8.26‬‬ ‫‪2.57‬‬ ‫‪15.34‬‬ ‫‪1.75‬‬ ‫‪10.95‬‬ ‫‪4.17‬‬ ‫‪1.52‬‬ ‫‪8.23‬‬ ‫‪30.53‬‬ ‫‪0.33‬‬ ‫‪15.45‬‬ ‫‪18.47‬‬ ‫‪4.32‬‬ ‫‪1.24‬‬

‫שם‬

‫דניה‬ ‫סביוני דניה‬ ‫רמת אלמוגי‬ ‫רמת גולדה‬ ‫רמת אלמוגי ‪ +‬גבעת‬ ‫דאונס‬ ‫גבעת דאונס‬ ‫רמת בגין‬ ‫רמת אשכול‬ ‫אחוזה‬ ‫רמת בן גוריון‬ ‫רוממה הישנה‬ ‫גבעת זמר‬ ‫רמות ספיר‬ ‫רמות חן‬ ‫רמות רמז‬ ‫רמות רמז‬ ‫רמת אלון‬ ‫טכניון‬ ‫זיו‬ ‫יזרעאליה‬ ‫יזרעאליה‬ ‫נווה שאנן‬

‫אוכלוסייה‬ ‫)‪(2008‬‬

‫שטח )מ"ר(‬

‫אזורים‬ ‫סטטיסטיים‬

‫‪4,700‬‬ ‫‪1,900‬‬ ‫‪1,700‬‬ ‫‪2,300‬‬

‫‪20,723.3‬‬ ‫‪56,822.6‬‬ ‫‪46,775.0‬‬ ‫‪20,311.5‬‬

‫‪944‬‬ ‫‪943‬‬ ‫‪942‬‬ ‫‪941‬‬

‫‪3,600‬‬

‫‪31,989.1‬‬

‫‪934‬‬

‫‪3,300‬‬ ‫‪4,600‬‬ ‫‪3,400‬‬ ‫‪2,200‬‬ ‫‪3,600‬‬ ‫‪3,900‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2,800‬‬ ‫‪1,800‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪2,800‬‬ ‫‪3,200‬‬ ‫‪3,700‬‬ ‫‪2,700‬‬ ‫‪2,400‬‬ ‫‪4,900‬‬

‫‪3,214.6‬‬ ‫‪7,025.2‬‬ ‫‪28,072.5‬‬ ‫‪5,647.1‬‬ ‫‪55,235.0‬‬ ‫‪6,835.2‬‬ ‫‪2,476.7‬‬ ‫‪30,662.6‬‬ ‫‪7,513.5‬‬ ‫‪3,037.2‬‬ ‫‪32,914.6‬‬ ‫‪85,476.0‬‬ ‫‪1,071.7‬‬ ‫‪57,166.8‬‬ ‫‪49,875.1‬‬ ‫‪10,370.6‬‬ ‫‪6,088.9‬‬

‫‪933‬‬ ‫‪932‬‬ ‫‪931‬‬ ‫‪921‬‬ ‫‪912‬‬ ‫‪911‬‬ ‫‪825‬‬ ‫‪824‬‬ ‫‪823‬‬ ‫‪822‬‬ ‫‪821‬‬ ‫‪813‬‬ ‫‪812‬‬ ‫‪811‬‬ ‫‪733‬‬ ‫‪731‬‬ ‫‪723‬‬

‫‪73‬‬

‫יחס )מ"ר‬ ‫שצ"פ‬ ‫לנפש(‬ ‫‪17.76‬‬ ‫‪31.75‬‬ ‫‪4.79‬‬ ‫‪9.53‬‬ ‫‪2.64‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪14.96‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.49‬‬ ‫‪0.71‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪3.83‬‬ ‫‪1.01‬‬ ‫‪20.75‬‬ ‫‪1.63‬‬ ‫‪2.26‬‬ ‫‪10.46‬‬ ‫‪4.54‬‬ ‫‪64.72‬‬ ‫‪28.21‬‬ ‫‪104.32‬‬ ‫‪36.75‬‬ ‫‪3.15‬‬ ‫‪27.81‬‬ ‫‪59.39‬‬ ‫‪0.26‬‬

‫שם‬

‫נווה שאנן‬ ‫נווה שאנן‬ ‫נווה יוסף‬ ‫נווה פז‬ ‫תל עמל‬ ‫הדר‬ ‫הדר‬ ‫הדר‬ ‫הדר‬ ‫הדר‬ ‫רמת הדר‬ ‫הדר עליון‬ ‫הדר עליון‬ ‫עבאס‬ ‫כרמל צפוני ‪ +‬צרפתי‬ ‫כרמל מרכזי‬ ‫יפה נוף‬ ‫רמת הדר‬ ‫ורדיה‬ ‫קונגרסים ‪ +‬בתי עלמין‬ ‫חיפה מערב‬ ‫נווה דוד‬ ‫רמת הנשיא‬ ‫שער העלייה‬ ‫קרית שפרינצק‬ ‫קרית שפרינצק‬ ‫עין הים‬ ‫רמב"ם ‪ +‬בה"ד חיל‬ ‫הים‬ ‫בת גלים‬

‫אוכלוסייה‬ ‫)‪(2008‬‬

‫שטח )מ"ר(‬

‫אזורים‬ ‫סטטיסטיים‬

‫‪3,800‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪4,800‬‬ ‫‪5,100‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪3,100‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫‪2,700‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪3,200‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫‪3,700‬‬ ‫‪2,800‬‬ ‫‪3,500‬‬ ‫‪1,600‬‬ ‫‪1,800‬‬ ‫‪1,800‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4,200‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪5,100‬‬ ‫‪4,200‬‬ ‫‪2,000‬‬

‫‪67,488.9‬‬ ‫‪25,397.7‬‬ ‫‪22,978.2‬‬ ‫‪48,579.3‬‬ ‫‪10,566.1‬‬ ‫‪202.4‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪22,438.6‬‬ ‫‪9,103.8‬‬ ‫‪13,952.2‬‬ ‫‪2,265.2‬‬ ‫‪32.0‬‬ ‫‪14,188.7‬‬ ‫‪2,832.8‬‬ ‫‪72,622.4‬‬ ‫‪2,615.3‬‬ ‫‪4,063.3‬‬ ‫‪18,823.9‬‬ ‫‪13,172.6‬‬ ‫‪6,471.5‬‬ ‫‪241,430.0‬‬ ‫‪118,477.0‬‬ ‫‪62,591.3‬‬ ‫‪147,003.0‬‬ ‫‪16,050.8‬‬ ‫‪116,802.0‬‬ ‫‪118,771.0‬‬

‫‪721‬‬ ‫‪715‬‬ ‫‪714‬‬ ‫‪713‬‬ ‫‪712‬‬ ‫‪641‬‬ ‫‪634‬‬ ‫‪633‬‬ ‫‪632‬‬ ‫‪631‬‬ ‫‪623‬‬ ‫‪622‬‬ ‫‪621‬‬ ‫‪611‬‬ ‫‪532‬‬ ‫‪523‬‬ ‫‪522‬‬ ‫‪521‬‬ ‫‪514‬‬ ‫‪434‬‬ ‫‪433‬‬ ‫‪426‬‬ ‫‪425‬‬ ‫‪424‬‬ ‫‪423‬‬ ‫‪422‬‬ ‫‪421‬‬

‫‪0‬‬

‫‪49,366.8‬‬

‫‪418‬‬

‫‪3,600‬‬

‫‪945.8‬‬

‫‪417‬‬

‫‪74‬‬

‫יחס )מ"ר‬ ‫שצ"פ‬ ‫לנפש(‬ ‫‪17.55‬‬ ‫‪8.57‬‬ ‫‪7.31‬‬ ‫‪8.66‬‬ ‫‪11.26‬‬

‫‪878.04‬‬

‫‪52.46‬‬ ‫‪3.70‬‬ ‫‪20.93‬‬ ‫‪18.16‬‬ ‫‪54.60‬‬

‫‪25.47‬‬ ‫‪17.95‬‬ ‫‪4.75‬‬

‫שם‬

‫קרית אליעזר‬ ‫קרית אליעזר‬ ‫קרית אליעזר‬ ‫קרית אליהו‬ ‫אזור תעשייה‬ ‫ואדי סאליב‬ ‫אזור תעשייה‬ ‫אזור תעשייה‬ ‫אזור תעשייה‬ ‫צ'ק פוסט‬ ‫אזור תעשייה ‪ -‬מפעל‬ ‫גדות‬ ‫אזור תעשייה שדירות‬ ‫ההסתדרות‬ ‫אזור תעשייה מפרץ‬ ‫חיפה‬ ‫אזור תעשייה שערוני‬ ‫מפרץ ‪ -‬חלוצי תעשייה‬ ‫קרית חיים מזרחית‬ ‫קרית חיים מזרחית‬ ‫קרית חיים מזרחית‬ ‫קרית חיים מזרחית‬ ‫קרית חיים מזרחית‬ ‫מתחם אצטדיון קריית‬ ‫חיים‬ ‫מתחם מיכלי נפט‬ ‫קרית חיים מערבית‬ ‫קרית חיים מערבית‬ ‫קרית חיים מערבית ‪+‬‬ ‫קרית שמואל‬

‫אוכלוסייה‬ ‫)‪(2008‬‬

‫שטח )מ"ר(‬

‫‪3,400‬‬ ‫‪3,800‬‬ ‫‪3,200‬‬ ‫‪3,600‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬

‫‪414‬‬ ‫‪59,671.0‬‬ ‫‪413‬‬ ‫‪32,566.4‬‬ ‫‪412‬‬ ‫‪23,399.7‬‬ ‫‪411‬‬ ‫‪31,164.9‬‬ ‫‪351‬‬ ‫‪13,506.4‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪13,514.8‬‬ ‫‪232‬‬ ‫‪18,924.2‬‬ ‫‪231 862,333.0‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪55,779.8‬‬ ‫‪222‬‬ ‫‪87,804.3‬‬

‫‪0‬‬

‫‪221 766,899.0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪63,080.8‬‬

‫‪213‬‬

‫‪0‬‬

‫‪70,707.9‬‬

‫‪212‬‬

‫‪0‬‬

‫‪211 149,660.0‬‬

‫‪4,700‬‬ ‫‪4,400‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫‪2,800‬‬ ‫‪3,100‬‬

‫‪135 246,540.0‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪16,266.8‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪62,791.3‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪50,838.9‬‬ ‫‪131 169,255.0‬‬

‫אזורים‬ ‫סטטיסטיים‬

‫‪0‬‬

‫‪58,697.7‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪4,700‬‬ ‫‪4,700‬‬

‫‪123‬‬ ‫‪8,500.0‬‬ ‫‪122 119,721.0‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪84,385.9‬‬

‫‪4,100‬‬

‫‪112‬‬

‫‪19,480.8‬‬

‫‪124‬‬

‫הממצאים המופיעים בטבלה זו מראים בבירור כי ישנן שכונות שלא מקבלות מענה מינימלי לשטחים‬ ‫פתוחים בקרבן‪ .‬שכונות אחרות לעומת זאת נהנות משטחים גדולים ורחבים‪ ,‬אם כי הפרק הבא יוכיח‬ ‫‪75‬‬

‫שגם מספרים אלה אינם מדויקים‪ ,‬וכי חלק גדול מהשטחים יושבים על מורדות של ‪ %10‬שיפוע‬ ‫ומעלה‪ ,‬לעיתים מעל ‪ ,%30‬והופכים בלתי נגישים‪ ,‬בלתי שמישים ובלתי ראויים להיקרא שטח ציבורי‬ ‫פתוח‪.‬‬ ‫השכונות בהן יש בעייה קשה עם גודל השצ"פים פר תושב הן‪:‬‬ ‫בת גלים‪ ,‬עבאס‪ ,‬הדר‪ ,‬כרמל מרכזי‪ ,‬איזורים מסוימים באחוזה‪ ,‬רוממה הישנה‪ ,‬רמות רמז‪ ,‬נווה יוסף‪,‬‬ ‫תל עמל‪ .‬ישנן שכונות נוספות שבהן המצב גבולי‪ ,‬ודורש כאמור‪ ,‬בדיקה מדוקדקת של הרשויות עם‬ ‫הנתונים העדכניים ביותר מתוך התכנית‪.‬‬ ‫אחוזי השיפוע בשטחים הירוקים – האם הם רק צבועים ירוק או שיכולים לתפקד כשטחים‬ ‫ציבוריים איכותיים?‬ ‫להלן בחינת ‪ GIS‬של השטחים הירוקים המרכזיים שמופיעים בתכנית המתאר‪ ,‬עם בחינת‬ ‫הטופוגרפיה עליהם‪ ,‬ואחוז השיפועים דה‪-‬פקטו‪ .‬מתכנית זו ניצן לראות שחלקים ניכרים מהשטחים‬ ‫הצבועים בירוק – אינם באמת ירוקים‪ ,‬אינם שמישים‪ ,‬אינם נגישים‪ ,‬ואינם יכולים להיכלל בוך מניין‬ ‫השטחים הירוקים הציבוריים שעומדים לרשות התושבים בעיר‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫בניתוח הגרפי המוצג להלן‪ ,‬ניתן לראות את החלוקה בין השטחים הראויים להיקרא שטחים ירוקים‬ ‫על פי התקן )שיפועיהם נמוכים מ‪ ,(10% -‬לבין השטחים שבהם השיפועים גדולים יותר וחורגים‬ ‫מהתקן )וורוד – ‪ ,10-30%‬אדום – מעל ‪ .(30%‬משמעות הדבר היא‪ ,‬כפי שקל מאד לראות‪ ,‬כי מרבית‬ ‫השטחים המסומנים ירוקים בתכנית‪ ,‬בעיקר בואדיות ובאיזורים מושפעים בעיר‪ ,‬אינם באמת שטחים‬ ‫הראויים להיכלל במנין השטחים הירוקים‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫<‪%10‬‬

‫‪%‬‬ ‫שטח ‪2‬‬ ‫ו‪3‬‬

‫‪%‬‬ ‫שטח‬ ‫‪3‬‬ ‫שיפוע‬ ‫מעל‬ ‫‪%30‬‬

‫‪%‬‬ ‫שטח‬ ‫‪2‬‬ ‫שיפוע‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪(%30‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪2.7%‬‬

‫‪97.3%‬‬

‫‪23.0%‬‬

‫‪74.3%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪72.5%‬‬

‫‪27.5%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪42.8%‬‬

‫‪57.2%‬‬

‫‪28.7%‬‬

‫‪28.5%‬‬

‫‪3.3%‬‬

‫‪96.7%‬‬

‫‪0.9%‬‬

‫‪95.8%‬‬

‫‪4.0%‬‬

‫‪96.0%‬‬

‫‪19.9%‬‬

‫‪76.1%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪81.8%‬‬

‫‪18.2%‬‬

‫‪16.4%‬‬

‫‪83.6%‬‬

‫‪67.2%‬‬

‫‪16.4%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪24.7%‬‬

‫‪75.3%‬‬

‫‪13.4%‬‬

‫‪61.9%‬‬

‫‪13.2%‬‬

‫‪86.8%‬‬

‫‪54.8%‬‬

‫‪31.9%‬‬

‫‪0.5%‬‬

‫‪99.5%‬‬

‫‪83.8%‬‬

‫‪15.8%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪77.3%‬‬

‫‪22.7%‬‬

‫‪9.1%‬‬

‫‪90.9%‬‬

‫‪24.4%‬‬

‫‪66.6%‬‬

‫‪7.6%‬‬

‫‪92.4%‬‬

‫‪74.4%‬‬

‫‪18.0%‬‬

‫‪1.5%‬‬

‫‪98.5%‬‬

‫‪89.3%‬‬

‫‪9.1%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪81.7%‬‬

‫‪18.3%‬‬

‫‪8.5%‬‬

‫‪91.5%‬‬

‫‪23.4%‬‬

‫‪68.1%‬‬

‫‪18.9%‬‬

‫‪81.1%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪81.1%‬‬

‫‪1.2%‬‬

‫‪98.8%‬‬

‫‪58.0%‬‬

‫‪40.8%‬‬

‫‪3.4%‬‬

‫‪96.6%‬‬

‫‪64.2%‬‬

‫‪32.4%‬‬

‫‪3.9%‬‬

‫‪96.1%‬‬

‫‪75.4%‬‬

‫‪20.7%‬‬

‫‪2.1%‬‬

‫‪97.9%‬‬

‫‪54.6%‬‬

‫‪43.3%‬‬

‫‪5.6%‬‬

‫‪94.4%‬‬

‫‪75.4%‬‬

‫‪19.0%‬‬

‫‪0.1%‬‬

‫‪99.9%‬‬

‫‪65.4%‬‬

‫‪34.5%‬‬

‫שטח‬ ‫פחות‬ ‫סוג ‪2‬‬ ‫ו‪3‬‬ ‫)מ"ר(‬ ‫‪177,541‬‬ ‫‪156,144‬‬ ‫‪43,575‬‬ ‫‪1,662‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪79,162‬‬ ‫‪89,789‬‬ ‫‪45,497‬‬ ‫‪1,829‬‬ ‫‪5,316‬‬ ‫‪1,660‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪25,816‬‬ ‫‪348,899‬‬ ‫‪1,846‬‬ ‫‪11,756‬‬ ‫‪55,671‬‬ ‫‪3,171‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪17,855‬‬ ‫‪9,144‬‬ ‫‪1,045‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12,894‬‬ ‫‪1,125‬‬ ‫‪1,937‬‬ ‫‪7,602‬‬ ‫‪18,352‬‬ ‫‪5,560‬‬ ‫‪22,632‬‬ ‫‪194‬‬

‫שטח סוג‬ ‫‪3‬‬

‫שטח‬ ‫פחות סוג‬ ‫‪) 2‬מ"ר(‬

‫שטח סוג‬ ‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪177,541‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪156,144‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪43,575‬‬

‫‪0‬‬

‫‪14032.8‬‬

‫‪15,695‬‬

‫‪45,421‬‬

‫‪146923‬‬

‫‪146,999‬‬

‫‪55,635‬‬

‫‪0‬‬

‫‪79,162‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪89,789‬‬

‫‪0‬‬

‫‪30441.6‬‬ ‫‪515.651‬‬

‫‪75,939‬‬ ‫‪2,345‬‬

‫‪30,272‬‬ ‫‪53,170‬‬

‫‪26416.5‬‬

‫‪31,732‬‬

‫‪101,311‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1,660‬‬

‫‪0‬‬

‫‪22021.1‬‬

‫‪22,021‬‬

‫‪4,888‬‬

‫‪105746‬‬

‫‪131,562‬‬

‫‪25,868‬‬

‫‪0‬‬

‫‪348,899‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1,846‬‬

‫‪0‬‬

‫‪6371.4302‬‬

‫‪18,128‬‬

‫‪29,400‬‬

‫‪230707‬‬

‫‪286,378‬‬

‫‪134,301‬‬

‫‪548484‬‬

‫‪551,655‬‬

‫‪103,230‬‬

‫‪187858‬‬

‫‪187,858‬‬

‫‪55,162‬‬

‫‪48018.801‬‬

‫‪65,874‬‬

‫‪131,267‬‬

‫‪89392.602‬‬

‫‪98,537‬‬

‫‪21,608‬‬

‫‪60673.398‬‬

‫‪61,718‬‬

‫‪6,188‬‬

‫‪17107.5‬‬

‫‪17,108‬‬

‫‪3,837‬‬

‫‪35407.699‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪48,302‬‬ ‫‪1,125‬‬

‫‪103,315‬‬ ‫‪4,825‬‬

‫‪90408.297‬‬

‫‪92,345‬‬

‫‪63,654‬‬

‫‪143943‬‬

‫‪151,545‬‬

‫‪72,719‬‬

‫‪352970‬‬

‫‪371,322‬‬

‫‪96,685‬‬

‫‪144117‬‬

‫‪149,677‬‬

‫‪114,090‬‬

‫‪305258‬‬

‫‪327,890‬‬

‫‪77,104‬‬

‫‪203018‬‬

‫‪203,212‬‬

‫‪107,126‬‬

‫אוכלוסייה‬

‫שטח‬ ‫במ"ר‬

‫אזור‬ ‫סטט'‬

‫‪4700‬‬

‫‪177,541‬‬

‫‪122‬‬

‫‪0‬‬

‫‪156,144‬‬

‫‪123‬‬

‫‪0‬‬

‫‪43,575‬‬

‫‪212‬‬

‫‪61,115‬‬

‫‪351‬‬

‫קרית אליעזר‬

‫‪3800‬‬

‫‪202,634‬‬

‫‪413‬‬

‫בת גלים‬

‫‪3600‬‬

‫‪79,162‬‬

‫‪417‬‬

‫רמבם ובסיס‬ ‫חה"י‬

‫‪0‬‬

‫‪89,789‬‬

‫‪418‬‬

‫עין הים‬

‫‪2000‬‬

‫‪106,211‬‬

‫‪421‬‬

‫קרית שפרינצק‬

‫‪4200‬‬

‫‪55,514‬‬

‫‪422‬‬

‫קרית שפרינצק‬

‫‪5100‬‬

‫‪133,043‬‬

‫‪423‬‬

‫שער העלייה‬

‫‪4000‬‬

‫‪1,660‬‬

‫‪424‬‬

‫רמת הנשיא‬

‫‪600‬‬

‫‪26,909‬‬

‫‪425‬‬

‫נווה דוד‬

‫‪4200‬‬

‫‪157,430‬‬

‫‪426‬‬

‫חוף דרומי‬

‫‪300‬‬

‫‪348,899‬‬

‫‪431‬‬

‫מת"ם‬

‫‪0‬‬

‫‪1,846‬‬

‫‪432‬‬

‫חיפה מערב‬

‫‪0‬‬

‫‪47,528‬‬

‫‪433‬‬

‫קונגרסים ‪ +‬בתי‬ ‫עלמין‬

‫‪100‬‬

‫‪420,679‬‬

‫‪434‬‬

‫כרמליה‬

‫‪5300‬‬

‫‪654,885‬‬

‫‪511‬‬

‫שמבור‬

‫‪3200‬‬

‫‪243,020‬‬

‫‪512‬‬

‫אחוזה‬

‫‪3100‬‬

‫‪197,141‬‬

‫‪513‬‬

‫ורדיה‬

‫‪2900‬‬

‫‪120,145‬‬

‫‪514‬‬

‫רמת הדר‬

‫‪1800‬‬

‫‪67,906‬‬

‫‪521‬‬

‫יפה נוף‬

‫‪1800‬‬

‫‪20,944‬‬

‫‪522‬‬

‫כרמל מרכזי‬

‫‪1600‬‬

‫‪151,617‬‬

‫‪523‬‬

‫כרמל מרכזי‬

‫‪2200‬‬

‫‪5,950‬‬

‫‪524‬‬

‫כרמל ותיק‬

‫‪3400‬‬

‫‪155,999‬‬

‫‪525‬‬

‫כרמל מערבי‬

‫‪3300‬‬

‫‪224,264‬‬

‫‪526‬‬

‫כבאביר‬

‫‪2100‬‬

‫‪468,007‬‬

‫‪527‬‬

‫כרמל מערבי‬

‫‪3900‬‬

‫‪263,767‬‬

‫‪528‬‬

‫כרמל צפוני ‪+‬‬ ‫צרפתי‬

‫‪3500‬‬

‫‪404,994‬‬

‫‪532‬‬

‫רמת התשבי‬

‫‪3700‬‬

‫‪310,338‬‬

‫‪533‬‬

‫שם‬

‫קרית חיים‬ ‫מערבית‬ ‫מתחם מיכלי‬ ‫נפט‬ ‫אזור תעשייה‬ ‫ליד שדה תעופה‬

‫‪78‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪99.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪1.0%‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪84.7%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪15.3%‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪39.7%‬‬

‫‪60.3%‬‬

‫‪3.5%‬‬

‫‪96.5%‬‬

‫‪53.0%‬‬

‫‪43.5%‬‬

‫‪4.1%‬‬

‫‪95.9%‬‬

‫‪37.8%‬‬

‫‪58.2%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪85.0%‬‬

‫‪15.0%‬‬

‫‪36.9%‬‬

‫‪63.1%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪43.8%‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪%‬‬

‫‪19.2%‬‬ ‫‪0.0%‬‬

‫‪8.6%‬‬

‫‪91.4%‬‬

‫‪65.3%‬‬

‫‪26.1%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪92.2%‬‬

‫‪7.8%‬‬

‫<‪%10‬‬

‫‪%‬שטח ‪ 2‬ו‬ ‫‪3‬‬

‫‪%‬שטח‬ ‫‪3‬‬

‫‪%‬שטח‬ ‫‪2‬‬

‫‪4.6%‬‬

‫‪95.4%‬‬

‫‪47.0%‬‬

‫‪48.4%‬‬

‫‪13.2%‬‬

‫‪86.8%‬‬

‫‪4.8%‬‬

‫‪82.0%‬‬

‫‪14.4%‬‬

‫‪85.6%‬‬

‫‪40.5%‬‬

‫‪45.1%‬‬

‫‪19.2%‬‬

‫‪80.8%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪80.8%‬‬

‫‪45.0%‬‬

‫‪55.0%‬‬

‫‪1.4%‬‬

‫‪53.6%‬‬

‫‪10.0%‬‬

‫‪90.0%‬‬

‫‪44.1%‬‬

‫‪46.0%‬‬

‫‪17.6%‬‬

‫‪82.4%‬‬

‫‪28.3%‬‬

‫‪54.1%‬‬

‫‪12.8%‬‬

‫‪87.2%‬‬

‫‪14.8%‬‬

‫‪72.4%‬‬

‫‪14.0%‬‬

‫‪86.0%‬‬

‫‪17.9%‬‬

‫‪68.1%‬‬

‫‪10.1%‬‬

‫‪89.9%‬‬

‫‪27.2%‬‬

‫‪62.7%‬‬

‫‪0.8%‬‬

‫‪99.2%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪99.2%‬‬

‫‪0.3%‬‬

‫‪99.7%‬‬

‫‪54.2%‬‬

‫‪45.5%‬‬

‫‪11.7%‬‬

‫‪88.3%‬‬

‫‪45.4%‬‬

‫‪42.9%‬‬

‫‪1.5%‬‬

‫‪98.5%‬‬

‫‪56.1%‬‬

‫‪42.5%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪27.1%‬‬

‫‪72.9%‬‬

‫‪1.7%‬‬

‫‪98.3%‬‬

‫‪27.8%‬‬

‫‪70.5%‬‬

‫‪0.0%‬‬

‫‪100.0%‬‬

‫‪44.1%‬‬

‫‪55.9%‬‬

‫‪7.4%‬‬

‫‪92.6%‬‬

‫‪47.1%‬‬

‫‪45.4%‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5,693‬‬ ‫‪2,687‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪45,264‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4,148‬‬ ‫‪0‬‬

‫שטח פחות‬ ‫סוג ‪ 2‬ו‪3‬‬ ‫)מ"ר(‬

‫‪7,213‬‬ ‫‪7,038‬‬ ‫‪4,117‬‬ ‫‪1,176‬‬ ‫‪14,001‬‬ ‫‪16,946‬‬ ‫‪25,676‬‬ ‫‪12,044‬‬ ‫‪26,476‬‬ ‫‪26,400‬‬ ‫‪362‬‬ ‫‪2,466‬‬ ‫‪61,184‬‬ ‫‪10,632‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5,921‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪54,879‬‬

‫‪17571.1‬‬

‫‪17,571‬‬

‫‪185‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪135‬‬

‫‪16168‬‬

‫‪16,168‬‬

‫‪2,921‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2,569‬‬

‫‪3858.53‬‬

‫‪3,859‬‬

‫‪5,849‬‬

‫‪85039.297‬‬

‫‪90,732‬‬

‫‪69,781‬‬

‫‪24940.5‬‬

‫‪27,628‬‬

‫‪38,396‬‬

‫‪8312.1699‬‬

‫‪8,312‬‬

‫‪1,466‬‬

‫‪53714.301‬‬ ‫‪1035.66‬‬

‫‪98,978‬‬ ‫‪1,036‬‬

‫‪23,573‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪31521.699‬‬

‫‪35,670‬‬

‫‪12,588‬‬

‫‪25998.699‬‬

‫‪25,999‬‬

‫‪2,214‬‬

‫שטח סוג ‪3‬‬

‫שטח פחות סוג‬ ‫‪) 2‬מ"ר(‬

‫שטח סוג ‪2‬‬

‫‪73775.898‬‬

‫‪80,989‬‬

‫‪75,848‬‬

‫‪2560.8601‬‬

‫‪9,599‬‬

‫‪43,788‬‬

‫‪11574.9‬‬

‫‪15,692‬‬

‫‪12,880‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1,176‬‬

‫‪4,934‬‬

‫‪432.608‬‬

‫‪14,433‬‬

‫‪16,648‬‬

‫‪75004.797‬‬

‫‪91,951‬‬

‫‪78,281‬‬

‫‪41183.699‬‬

‫‪66,859‬‬

‫‪78,705‬‬

‫‪13866.3‬‬

‫‪25,911‬‬

‫‪68,002‬‬

‫‪33897.602‬‬

‫‪60,374‬‬

‫‪128,785‬‬

‫‪70965.797‬‬

‫‪97,366‬‬

‫‪163,414‬‬

‫‪0‬‬

‫‪362‬‬

‫‪43,822‬‬

‫‪417496‬‬

‫‪419,962‬‬

‫‪350,193‬‬

‫‪237709‬‬

‫‪298,893‬‬

‫‪224,248‬‬

‫‪406354‬‬

‫‪416,986‬‬

‫‪307,887‬‬

‫‪9656.3496‬‬

‫‪9,656‬‬

‫‪25,987‬‬

‫‪97948.703‬‬

‫‪103,870‬‬

‫‪247,943‬‬

‫‪39860.801‬‬

‫‪39,861‬‬

‫‪50,611‬‬

‫‪347228‬‬

‫‪402,107‬‬

‫‪334,782‬‬

‫עבאס‬

‫‪2800‬‬

‫‪17,756‬‬

‫‪611‬‬

‫הדר עליון‬

‫‪3000‬‬

‫‪135‬‬

‫‪622‬‬

‫רמת הדר‬

‫‪3200‬‬

‫‪19,089‬‬

‫‪623‬‬

‫הדר‬

‫‪3100‬‬

‫‪2,569‬‬

‫‪641‬‬

‫גאולה‬

‫‪3400‬‬

‫‪9,707‬‬

‫‪642‬‬

‫רמת ויז'ניץ‬

‫‪1800‬‬

‫‪160,513‬‬

‫‪643‬‬

‫רמת ויז'ניץ‬

‫‪700‬‬

‫‪66,024‬‬

‫‪644‬‬

‫חליסה‬

‫‪1900‬‬

‫‪9,778‬‬

‫‪711‬‬

‫נווה פז‬

‫‪5100‬‬

‫‪122,551‬‬

‫‪713‬‬

‫נווה שאנן‬

‫‪800‬‬

‫‪1,036‬‬

‫‪715‬‬

‫נווה שאנן‬

‫‪3800‬‬

‫‪48,258‬‬

‫‪721‬‬

‫יזרעאליה‬

‫‪2400‬‬

‫‪28,213‬‬

‫‪731‬‬

‫שם‬

‫אוכלוסייה‬

‫שטח במ"ר‬

‫אזור סטט'‬

‫יזרעאליה‬

‫‪2700‬‬

‫‪156,837‬‬

‫‪733‬‬

‫זיו‬

‫‪3700‬‬

‫‪53,387‬‬

‫‪811‬‬

‫טכניון‬

‫‪3200‬‬

‫‪28,572‬‬

‫‪812‬‬

‫רמות רמז‬

‫‪4000‬‬

‫‪6,110‬‬

‫‪821‬‬

‫רמות רמז‬

‫‪2000‬‬

‫‪31,082‬‬

‫‪822‬‬

‫רמות חן‬

‫‪1800‬‬

‫‪170,232‬‬

‫‪823‬‬

‫רמות ספיר‬

‫‪2800‬‬

‫‪145,564‬‬

‫‪824‬‬

‫גבעת זמר‬

‫‪0‬‬

‫‪93,912‬‬

‫‪825‬‬

‫רוממה הישנה‬

‫‪3900‬‬

‫‪189,159‬‬

‫‪911‬‬

‫רמת בן גוריון‬

‫‪3600‬‬

‫‪260,780‬‬

‫‪912‬‬

‫אחוזה‬

‫‪2200‬‬

‫‪44,184‬‬

‫‪921‬‬

‫אחוזה‬

‫‪3600‬‬

‫‪770,155‬‬

‫‪922‬‬

‫רמת אשכול‬

‫‪3400‬‬

‫‪523,141‬‬

‫‪931‬‬

‫רמת בגין‬

‫‪4600‬‬

‫‪724,873‬‬

‫‪932‬‬

‫רמת אלמוגי ‪+‬‬ ‫גבעת דאונס‬

‫‪3600‬‬

‫‪35,644‬‬

‫‪934‬‬

‫רמת גולדה‬

‫‪2300‬‬

‫‪351,813‬‬

‫‪941‬‬

‫סביוני דניה‬

‫‪1900‬‬

‫‪90,472‬‬

‫‪943‬‬

‫דניה‬

‫‪4700‬‬

‫‪736,889‬‬

‫‪944‬‬

‫‪79‬‬

‫יחס מ"ר לנפש לאחר ניכוי‬ ‫שיפועים <‪%10‬‬

‫יחס מ"ר לנפש‬ ‫ללא ניכוי‬

‫שם אזור סטטיסטי‬

‫אוכלוסיה‬ ‫)‪(2008‬‬

‫שטח‬

‫מס' אזור‬ ‫סטטיסטי‬

‫‪37.77‬‬

‫‪37.77468085‬‬

‫קרית חיים מערבית‬

‫‪4700‬‬

‫‪177,541‬‬

‫‪122‬‬

‫מתחם מיכלי נפט‬

‫‪0‬‬

‫‪156,144‬‬

‫‪123‬‬

‫אזור תעשייה ליד שדה תעופה‬

‫‪0‬‬

‫‪43,575‬‬

‫‪212‬‬

‫‪61,115‬‬

‫‪351‬‬

‫‪0.02‬‬

‫‪53.32473684‬‬

‫קרית אליעזר‬

‫‪3800‬‬

‫‪202,634‬‬

‫‪413‬‬

‫‪21.99‬‬

‫‪21.98952694‬‬

‫בת גלים‬

‫‪3600‬‬

‫‪79,162‬‬

‫‪417‬‬

‫רמבם ובסיס חה"י‬

‫‪0‬‬

‫‪89,789‬‬

‫‪418‬‬

‫‪22.75‬‬

‫‪53.1055‬‬

‫עין הים‬

‫‪2000‬‬

‫‪106,211‬‬

‫‪421‬‬

‫‪0.44‬‬

‫‪13.21769071‬‬

‫קרית שפרינצק‬

‫‪4200‬‬

‫‪55,514‬‬

‫‪422‬‬

‫‪1.04‬‬

‫‪26.08686275‬‬

‫קרית שפרינצק‬

‫‪5100‬‬

‫‪133,043‬‬

‫‪423‬‬

‫‪0.42‬‬

‫‪0.4150075‬‬

‫שער העלייה‬

‫‪4000‬‬

‫‪1,660‬‬

‫‪424‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪44.84833333‬‬

‫רמת הנשיא‬

‫‪600‬‬

‫‪26,909‬‬

‫‪425‬‬

‫‪6.15‬‬

‫‪37.48333333‬‬

‫נווה דוד‬

‫‪4200‬‬

‫‪157,430‬‬

‫‪426‬‬

‫‪1163.00‬‬

‫‪1162.996667‬‬

‫חוף דרומי‬

‫‪300‬‬

‫‪348,899‬‬

‫‪431‬‬

‫מת"ם‬

‫‪0‬‬

‫‪1,846‬‬

‫‪432‬‬

‫חיפה מערב‬

‫‪0‬‬

‫‪47,528‬‬

‫‪433‬‬

‫‪556.71‬‬

‫‪4206.79‬‬

‫קונגרסים ‪ +‬בתי עלמין‬

‫‪100‬‬

‫‪420,679‬‬

‫‪434‬‬

‫‪0.60‬‬

‫‪123.5632075‬‬

‫כרמליה‬

‫‪5300‬‬

‫‪654,885‬‬

‫‪511‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪75.94375‬‬

‫שמבור‬

‫‪3200‬‬

‫‪243,020‬‬

‫‪512‬‬

‫‪5.76‬‬

‫‪63.59387097‬‬

‫אחוזה‬

‫‪3100‬‬

‫‪197,141‬‬

‫‪513‬‬

‫‪3.15‬‬

‫‪41.42931034‬‬

‫ורדיה‬

‫‪2900‬‬

‫‪120,145‬‬

‫‪514‬‬

‫‪0.58‬‬

‫‪37.72555556‬‬

‫רמת הדר‬

‫‪1800‬‬

‫‪67,906‬‬

‫‪521‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪11.63572278‬‬

‫יפה נוף‬

‫‪1800‬‬

‫‪20,944‬‬

‫‪522‬‬

‫‪8.06‬‬

‫‪94.760625‬‬

‫כרמל מרכזי‬

‫‪1600‬‬

‫‪151,617‬‬

‫‪523‬‬

‫‪0.51‬‬

‫‪2.704577182‬‬

‫כרמל מרכזי‬

‫‪2200‬‬

‫‪5,950‬‬

‫‪524‬‬

‫‪0.57‬‬

‫‪45.88205882‬‬

‫כרמל ותיק‬

‫‪3400‬‬

‫‪155,999‬‬

‫‪525‬‬

‫‪2.30‬‬

‫‪67.95878788‬‬

‫כרמל מערבי‬

‫‪3300‬‬

‫‪224,264‬‬

‫‪526‬‬

‫‪8.74‬‬

‫‪222.8604762‬‬

‫כבאביר‬

‫‪2100‬‬

‫‪468,007‬‬

‫‪527‬‬

‫‪1.43‬‬

‫‪67.6325641‬‬

‫כרמל מערבי‬

‫‪3900‬‬

‫‪263,767‬‬

‫‪528‬‬

‫‪80‬‬

‫המשך‪.....‬‬ ‫‪6.47‬‬

‫‪115.7125714‬‬

‫כרמל צפוני ‪ +‬צרפתי‬

‫‪3500‬‬

‫‪404,994‬‬

‫‪532‬‬

‫‪0.05‬‬

‫‪83.87513514‬‬

‫רמת התשבי‬

‫‪3700‬‬

‫‪310,338‬‬

‫‪533‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪6.341571429‬‬

‫עבאס‬

‫‪2800‬‬

‫‪17,756‬‬

‫‪611‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪0.045114663‬‬

‫הדר עליון‬

‫‪3000‬‬

‫‪135‬‬

‫‪622‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪5.9654375‬‬

‫רמת הדר‬

‫‪3200‬‬

‫‪19,089‬‬

‫‪623‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪0.828674161‬‬

‫הדר‬

‫‪3100‬‬

‫‪2,569‬‬

‫‪641‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪2.855135294‬‬

‫גאולה‬

‫‪3400‬‬

‫‪9,707‬‬

‫‪642‬‬

‫‪3.16‬‬

‫‪89.17388889‬‬

‫רמת ויז'ניץ‬

‫‪1800‬‬

‫‪160,513‬‬

‫‪643‬‬

‫‪3.84‬‬

‫‪94.31943143‬‬

‫רמת ויז'ניץ‬

‫‪700‬‬

‫‪66,024‬‬

‫‪644‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪5.146226368‬‬

‫חליסה‬

‫‪1900‬‬

‫‪9,778‬‬

‫‪711‬‬

‫‪8.88‬‬

‫‪24.02960784‬‬

‫נווה פז‬

‫‪5100‬‬

‫‪122,551‬‬

‫‪713‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪1.294575‬‬

‫נווה שאנן‬

‫‪800‬‬

‫‪1,036‬‬

‫‪715‬‬

‫‪1.09‬‬

‫‪12.69952605‬‬

‫נווה שאנן‬

‫‪3800‬‬

‫‪48,258‬‬

‫‪721‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪11.75520833‬‬

‫יזרעאליה‬

‫‪2400‬‬

‫‪28,213‬‬

‫‪731‬‬

‫‪2.67‬‬

‫‪58.08777778‬‬

‫יזרעאליה‬

‫‪2700‬‬

‫‪156,837‬‬

‫‪733‬‬

‫‪1.90‬‬

‫‪14.42881135‬‬

‫זיו‬

‫‪3700‬‬

‫‪53,387‬‬

‫‪811‬‬

‫‪1.29‬‬

‫‪8.928844063‬‬

‫טכניון‬

‫‪3200‬‬

‫‪28,572‬‬

‫‪812‬‬

‫‪0.29‬‬

‫‪1.52756495‬‬

‫רמות רמז‬

‫‪4000‬‬

‫‪6,110‬‬

‫‪821‬‬

‫‪7.00‬‬

‫‪15.5408‬‬

‫רמות רמז‬

‫‪2000‬‬

‫‪31,082‬‬

‫‪822‬‬

‫‪9.41‬‬

‫‪94.57333333‬‬

‫רמות חן‬

‫‪1800‬‬

‫‪170,232‬‬

‫‪823‬‬

‫‪9.17‬‬

‫‪51.98714286‬‬

‫רמות ספיר‬

‫‪2800‬‬

‫‪145,564‬‬

‫‪824‬‬

‫גבעת זמר‬

‫‪0‬‬

‫‪93,912‬‬

‫‪825‬‬

‫‪6.79‬‬

‫‪48.50230769‬‬

‫רוממה הישנה‬

‫‪3900‬‬

‫‪189,159‬‬

‫‪911‬‬

‫‪7.33‬‬

‫‪72.43888889‬‬

‫רמת בן גוריון‬

‫‪3600‬‬

‫‪260,780‬‬

‫‪912‬‬

‫‪0.16‬‬

‫‪20.08340909‬‬

‫אחוזה‬

‫‪2200‬‬

‫‪44,184‬‬

‫‪921‬‬

‫‪0.69‬‬

‫‪213.9319444‬‬

‫אחוזה‬

‫‪3600‬‬

‫‪770,155‬‬

‫‪922‬‬

‫‪18.00‬‬

‫‪153.865‬‬

‫רמת אשכול‬

‫‪3400‬‬

‫‪523,141‬‬

‫‪931‬‬

‫‪2.31‬‬

‫‪157.581087‬‬

‫רמת בגין‬

‫‪4600‬‬

‫‪724,873‬‬

‫‪932‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪9.901000556‬‬

‫רמת אלמוגי ‪ +‬גבעת דאונס‬

‫‪3600‬‬

‫‪35,644‬‬

‫‪934‬‬

‫‪2.57‬‬

‫‪152.9621739‬‬

‫רמת גולדה‬

‫‪2300‬‬

‫‪351,813‬‬

‫‪941‬‬

‫‪0.00‬‬

‫‪47.61689579‬‬

‫סביוני דניה‬

‫‪1900‬‬

‫‪90,472‬‬

‫‪943‬‬

‫‪11.68‬‬

‫‪156.7848936‬‬

‫דניה‬

‫‪4700‬‬

‫‪736,889‬‬

‫‪944‬‬

‫‪81‬‬

‫בחינת שטחים ירוקים פר נפש לאחר קיזוז שטחים משופעים ובלתי נגישים‬ ‫הטבלה הנ"ל מראה לאילו שכונות בחיפה ישנו פוטנציאל שימוש בשטחים פתוחים לאחר קיזוז‬ ‫שטחים בעלי שיפוע של מעל ל ‪ ,%10‬אשר איננו מאפשר מינוף השטח למטרות פנאי‪.‬‬ ‫בהמשך המסמך‪ ,‬בהתאם למסקנות ניתוח "קו השקה ואדי לוטם"‪ ,‬רק ‪ %3.4‬מהשטחים הירוקים‬ ‫הפתוחים בכרמל מערבי הינם בשיפוע של מתחת ל ‪ .%10‬בשילוב מיעוט שצ"פים בשכונה‪ ,‬נתון זה‬ ‫מראה על היעדר מענה במסגרת הכלים המצויים בתכנית ) קווי השקה‪ ,‬שצ"פים מוצעים(‪.‬‬ ‫תוצאות טבלה זו מדאיגות‪.‬‬ ‫ניכר כי שכונות רבות בחיפה סובלות מהיעדר שטחים ירוקים פתוחים בגלל מבנה העיר ושיפועיה‪.‬‬ ‫משמעות הדבר היא כי יש לאתר ולאפשר שטחים פתוחים רבים יותר‪ ,‬קטנים יותר‪ ,‬מפוזרים בתוך‬ ‫המרקם העירוני והשכונתי‪ ,‬על מנת לעמוד בדרישות מינימליות לאיכות חיים סבירה‪.‬‬ ‫השכונות שאינן עומדות בכל דרישה מינימלית הן‪ :‬קרית שפרינצק‪ ,‬שער העליה‪ ,‬כרמליה‪ ,‬אזורים‬ ‫באחוזה ובכרמל המרכזי והותיק‪ ,‬הדר‪ ,‬עבאס‪ ,‬ויז'ניץ‪ ,‬חליסה‪ ,‬נווה שאנן‪ ,‬רמת בגין‪ ,‬אלמוגי‪ ,‬גולדה‬ ‫וסביוני דניה‪.‬‬ ‫שטחים פתוחים – קווי ההשקה – סעיף ‪4.15.2‬‬ ‫"קו ההשקה" מוגדר כשטח בין אזורי המגורים ובין שטחי הואדיות או המדרונות‪ ,‬ומיועד עפ"י‬ ‫התכנית כתוספת של שטחים פתוחים לפעילות פנאי ונופש ברמה השכונתית‪.‬‬ ‫קו ההשקה מיועד ) עפ"י התכנית ( "לחזק את הקשר בין שכונות המגורים לשטחים הפתוחים" ו‬ ‫"להפוך את החזית האחורית של המגרשים לחזית שמורה ומטופחת"‪.‬‬ ‫עיקרון קו ההשקה‪ ,‬אשר לכאורה אמור להוסיף אופציות פנאי לשכונות העיר לקוי בבסיסו כפי‬ ‫שנוכיח במקרה הבוחן הבא‪:‬‬ ‫ניתוח קווי ההשקה סביב ואדי "נחל לוטם ושלוחותיו"‪:‬‬ ‫ואדי לוטם מתחיל בנקודה הגבוהה ביותר באזור "מרכז הכרמל" ‪" -‬גן האם" ויורד עד לחוף עם‬ ‫מספר הסתעפויות‪ .‬האזורים הסטטיסטיים הגובלים בואדי זה הם‪:‬‬ ‫‪ – 526 ‬כרמל מערבי‪ .‬‬ ‫‪ – 458 ‬כרמל מערבי‪ .‬‬ ‫‪ – 533 ‬כרמל צפוני ורמת התשבי‪ .‬‬ ‫‪ – 532 ‬כרמל צרפתי‪ .‬‬ ‫‪ – 531 ‬רמת שאול‪ .‬‬ ‫‪ – 421 ‬עין הים‪ .‬‬ ‫‪ – 422 ‬קרית שפרינצק‪ .‬‬ ‫‪ – 423 ‬קרית שפרינצק‪ .‬‬

‫‪82‬‬

‫תרשים תוואי נחל לוטם ‪ – 1‬קו ההשקה המלא עפ"י נספח ‪ 3‬‬ ‫קו ההשקה עפ"י נספח ‪) 3‬נספח נופי( לאורך נחל לוטם על שלוחותיו אורכו ‪ 17.2‬ק"מ‪ .‬כפי שתואר‬ ‫לעיל‪ ,‬לאורך קו זה יתווספו שטחי פנאי רבים לטובת הציבור‪ ,‬אך בפועל שטחי קו ההשקה אשר‬ ‫להם פוטנציאל לשמש את הפונקציונאליות אשר מתוארת בתכנית מהווים רק ‪ %7‬מקו ההשקה‬ ‫המדובר בתוואי הוואדי‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫תרשים תוואי נחל לוטם ‪ – 2‬קו ההשקה המלא עפ"י נספח ‪ 3‬בתוספת נקודות גישה אפשריות‬ ‫לואדי‪.‬‬ ‫תרשים "תוואי נחל לוטם ‪ "2‬מראה את קו ההשקה בתוספת נקודות ההשקה האפשריות לאורכו‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫תרשים תוואי נחל לוטם ‪ – 3‬ניכוי אזורים בלתי נגישים‪ .‬‬ ‫תרשים "תוואי נחל לוטם ‪ "3‬מראה כי בניכוי אזורים בלתי נגישים לאורך תוואי הואדי נותרים‬ ‫‪ 16.1‬ק"מ מקו ההשקה – ‪ %93.6‬מקו ההשקה המקורי‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫תרשים תוואי נחל לוטם ‪ – 4‬ניכוי אזורים בהם קו ההשקה עובר בשטח פרטי‬ ‫תרשים "תוואי נחל לוטם ‪ "4‬ממחיש כי בפועל ‪ 4.3‬ק"מ מתוך קו ההשקה עוברים בשטחים פרטיים‬ ‫אשר לא יאפשרו גישה לואדי וימנעו את שימושם שטח פנאי לכלל הציבור‪.‬‬ ‫ניכוי השטחים הפרטיים מותיר ‪ 11.8‬ק"מ מתוך ‪ 17.2‬ק"מ בתכנית שהם ‪ % 68.6‬מקו ההשקה‬ ‫המקורי‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫תרשים תוואי נחל לוטם ‪ – 5‬ניכוי אזורים בהם השיפוע הממוצע גדול מ‪10%‬‬ ‫בהסתמך על הנחיות מסמך "שטחים ציבוריים פתוחים בערים – מדריך לתכנון" )‪ ,(2008‬אזורי‬ ‫הפעילות האינטנסיבית יהיה באזורים בשיפוע של פחות מ ‪ .10%‬זאת מתוך הגיון שבשיפועים גדולים‬ ‫מ ‪ 10%‬ישנו קושי לקיים פעילות פנאי‪ ,‬להתנייד ולנצל את השטח ע"י רוב האוכלוסייה‪ .‬לכן‪ ,‬בניכוי‬ ‫אזורים בקו ההשקה בהם השיפוע הממוצע גדול מ‪ ,10%‬נותר מקו ההשקה המקים את ואדי לוטם‬ ‫רק ‪ 1.2‬ק"מ של שטח בעל פוטנציאל שימוש למטרות פנאי עפ"י ייעוד השימוש בתכנית האב‬ ‫המוצעת‪ .‬כלומר‪ ,‬רק ‪ 7%‬מתוואי השטח המוצע יכול לשמש את יעדו‪.‬‬ ‫ניתוח זה הכולל מספר שכונות מערביות החיפה מראה בעזרת כלי ‪ GIS ‬שמודל "קווי ההשקה" בפועל‬ ‫לא מאפשר להביא את "הבשורה הירוקה" לשכונות הנ"ל אשר הוא מתיימר לספק‪.‬‬ ‫מסקנה‪:‬‬ ‫בהיעדר שטחים מתאימים לפארק שכונתי בשכונות מסויימות על גבי הר הכרמל‪ ,‬בשל‬ ‫הטופוגרפיה הבעייתית‪ ,‬ובהתאם להמלצה במסמך "שטחים ציבוריים פתוחים בערים – מדריך‬ ‫לתכנון" )‪ (2008‬עמ' ‪ – 33‬ראה הנחות יסוד בסוף המסמך‪ ,‬ראוי שבמסגרת תכנית האב יוגדר כי‬ ‫‪87‬‬

‫יוקמו מספר רב של גנים פנים שכונתיים ‪ ,‬במרחב הליכה סביר של ‪ 170-200‬מטר‪ ,‬וככל הניתן‬ ‫בשיפוע נוח להליכה בשטח שלא יקטן מ ‪ 2.5‬דונם ובשיפוע של פחות מ ‪.10%‬‬ ‫דרישתנו‪:‬‬ ‫לעצור את התכנית לאלתר‪ ,‬מפאת חוסר בשטחים ירוקים שימושיים ואי‪-‬עמידה בתנאי הסף‬ ‫שהגדירו מערכות התכנון בעצמן‪.‬‬ ‫להוציא מחקר מדויק המציג את השטחים הירוקים השימושיים והנגישים‪ ,‬ולהציג את כמותם‬ ‫בשכונות בנפרד‪ ,‬ובעיר כולה‪.‬‬ ‫להוציא תכנית מתוקנת המאתרת שטחים נרחבים עבור שצ"פים‪ ,‬גנים ופארקים עירוניים‪ ,‬ולהציגה‬ ‫לתושבי העיר חיפה תוך התחייבות בעמידה בתנאי הסף בכל נושא השטחים הירוקים הפתוחים‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫ואדיות העיר ושילובן במרקם העירוני‬ ‫מדיניות העיריה בתוכנית לגבי הואדיות בעיר הינה מאוד שמרנית‪ ,‬אך מדברת רק על נקודות הנגיעה‬ ‫של השכונות עם הואדיות‪ ,‬עם "פיתוח אקסטנסיבי" ב"קו ההשקה" בלבד‪ .‬על אף שישנו הגיון רב‬ ‫בשימור הואדיות מפני הרס‪ ,‬שימור בתי הגידול הטבעיים ואף שדרוגם‪ ,‬רוב שטחי הואדיות בחיפה‬ ‫נותרים בלתי נגישים‪ .‬המודל שנכון יהיה ליישם בחלק מואדיות העיר אשר הטופוגרפיה מתאימה‬ ‫לכך בהם היא זו של ה"סטף" בירושלים בו ישנה גישה לואדי‪ ,‬בשילוב עם טרסות‪ ,‬חקלאות אורבנית‬ ‫מסודרת‪ ,‬ושמירה על בית הגידול הטבעי באיזור‪.‬‬ ‫ניצול חלק מהואדיות לחקלאות אורבנית תוסיף מימד נוסף ל"חינוך ירוק" בבתי הספר בעיר ע"י‬ ‫אימוץ ואדי לא רק לשם ניקיון כמו שנעשה כיום במספר בתי ספר‪ ,‬אלא אפשרות לשילוב של תושבי‬ ‫העיר בטיפוח בתי הגידול בעירם ובכך לחזק את הקשר בינם‪.‬‬ ‫תוכנית נופית בחיפה לא יכולה להשאיר את הואדיות כאקסטריטוריה הנצפית ממרפסות הדירות‬ ‫בכרמל‪.‬‬ ‫יש לאתר שטחים בואדיות בעלי שילוב של שיפוע מתון של פחות מ ‪ 10%‬וקרבה לנקודות גישה‬ ‫משכונות המגורים ולפתחם בהתאם למודל המוצע תוך שילוב מקסימאלי לסביבה ) צמחיה מקומית(‬ ‫והפרעה מינימאלית לרצף הירוק בשטחי הואדי אשר אינם מתאימים לשימוש אקסטנסיבי‪.‬‬ ‫אלמנט הגינון בטרסות על מדרון ההר קיים בצורתו המפורסמת ביותר בחיפה בגנים הבהאים‪.‬‬ ‫שכפולו בצורה מדודה ו"כפרית" יותר ב"אצבעות" )ואדיות( סביב העיר תיצור אפקט מרשים ביותר‬ ‫וייחודי של שלוחות ירוקות מראש ההר‪.‬‬ ‫מיקומים מומלצים‪:‬‬ ‫הואדיות המתאימות ביותר לפורמט החקלאות האורבנית ולעיצוב נופי הינן ואדיות עם מימד ייעור‬ ‫וצמחייה מצומצם יחסית‪ ,‬וקטעי מדרון מתונים יחסית – למשל ואדי שיח בו אף קיים בוסתן כיאט‬ ‫שהינו דוגמה בזעיר אנפין לפיתוח אפשרי של ואדי תוך שמירה על ערכיו הנופיים‪ .‬במקומות אלו‬ ‫הקמת הטרסות תהיה קלה יותר‪ ,‬נגישה יותר תוך צורך מינימלי בהסרת הצמחיה הקיימת‪.‬‬ ‫פיתוחים נגזרים‪:‬‬ ‫בקצה התחתון של ואדי בה תתקיים חקלאות עירונית מסיבית מספיק יהיה ניתן לקיים "שוק‬ ‫איכרים" של התוצרת המקומית‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫בוסתן כיאט בואדי שיח‪.‬תמונות מפארק ה"סטף" במבואות ירושליים"‪ :‬‬

‫‪90‬‬

‫סיכום‪:‬‬ ‫כל תוכנית אשר לא תתייחס לשטח הואדיות עצמו ) הואדיות שאינן מוגדרות כפארק לאומי( כשטח‬ ‫אינטגרלי מהעיר ולפעילות פנאי\חקלאות בלבד‪ ,‬במקום התייחסות רק לנקודות המגע של הואדיות‬ ‫עם שכונות המגורים לוקה בשתי חסרונות עיקריים‪:‬‬ ‫‪ ‬אי מניעת כרסום בשטח הפתוח בואדיות ע"י בינוי שכונות חדשות – שטח מטופח‪ ,‬מתוייר‪,‬‬ ‫מעובד בואדי לא יהיה שטח שבקלות יהיה ניתן לבנות עליו‪ ,‬לשפוך אליו פסולת בנייה‬ ‫ולהזניחו‪ .‬‬ ‫‪ ‬אי ניצול מוסדר של הואדיות ופיתוחן במתכונת אקולוגית מוקפדת ינציח את ההפרדה‬ ‫הטופוגרפית הקיימת ממילא בחיפה‪ ,‬ויגרום לאי‪-‬מימוש פוטנציאל לפעילות אורבנית‬ ‫ייחודית אשר תעלה את ערכה של חיפה בעיני תושביה ובעיני תיירי חוץ‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫נתוני שצ"פ של ערים אחרות בישראל‬ ‫מתןך סקרי שטחים פתוחים בגבעתיים )‪ (2013‬ובמחוז תל אביב )‪(2010‬‬ ‫אור יהודה‪:‬‬

‫בני ברק‪:‬‬

‫בת ים‪:‬‬

‫חולון‪:‬‬

‫‪92‬‬

‫רמת גן‪:‬‬

‫גבעתיים‪:‬‬

‫‪93‬‬

‫הנחות ייסוד‪:‬‬ ‫עפ"י הנחיות תדריך תכנון להקצאת קרקע לצרכי ציבור )‪ ,(2005‬מכסות המינימום לגנים ולפארקים ‪,‬‬ ‫הנמדדות בשטח גן )מ"ר( לנפש הן‪:‬‬ ‫‪ ‬ברמה השכונתית ‪ 5.0‬מ"ר לנפש )‪ 3.0‬מ"ר בגן שכונתי ו ‪ 2.0‬מ"ר בגינות משחק פנים‬ ‫שכונתיות‪.‬‬ ‫‪ ‬ברמה הרובעית ‪ 2‬מ"ר לנפש‪.‬‬ ‫‪ ‬ברמה העירונית ‪ 3‬מ"ר לנפש‪.‬‬ ‫בסך הכל קובע התדריך מכסת מינימום של ‪ 10.0‬מ"ר לנפש ברמה היישובית‪.‬‬ ‫באזורים ותיקים העוברים תהליכי התחדשות עירונית‪ ,‬ההקצאה השכונתית תהיה ‪ 5.0‬מ"ר לנפש‪,‬‬ ‫ובמתחמים שגודלם מעל ל ‪ 100‬דונם המכסה תהיה ללא הפחתות‪ ,‬דהיינו ‪ 7.0‬מ"ר לנפש‪.‬‬

‫‪94‬‬

95

‫פרק ד‬ ‫התכנית מזניחה היבטי תכנון קריטיים שנוגעים לכל תושבי העיר‪.‬‬ ‫פרק זה מביא רשימה של היבטי תכנון להם השפעה על כלל העיר ועל מערכותיה‪.‬‬ ‫מהכלכלה והתעסוקה ועד התחבורה והחיים בשכונות‪ ,‬התכנית משאירה סוגיות עירוניות מהותיות‬ ‫בעמימות או מציגה אותן באור מאכזב‪ .‬לא ברור מהתכנית על מה תתבסס הכלכלה העירונית של‬ ‫חיפה בעשורים הבאים‪ .‬התכנית מבקשת לכונן מרכז תעסוקה ומסחר בסמיכות לסכנות ההולכות‬ ‫וגדלות של תעשיות מפרץ חיפה‪ ,‬תוך הגברת הסיכונים לחיי אדם‪ .‬אין התייחסות לשדרוג השכונות על‬ ‫פי עקרונות מודרניים בינלאומיים ל"תכנון בר‪-‬קיימא" )תמיכה בכלכלה הקהילתית‪ ,‬שיפור איכות חיי‬ ‫היום יום‪ ,‬חיזוק התחבורה הציבורית‪ ,‬חשיבה על הולכי רגל ונגישות ועוד(‪ ,‬ולא ברור מה תהייה‬ ‫מדיניות בניית המגדלים בעיר‪ .‬אין פתרונות לתחבורת ציר הרכס‪ ,‬אין חזון לעיר של רחובות שוקקים‪,‬‬ ‫וגם אין זיהוי של ההזדמנות להפוך את חיפה לעיר היסטורית ייחודית‪ ,‬וקריאה להכתיר אותה כאתר‬ ‫מורשת עולמית‬

‫‪96‬‬

‫היבט ‪ :1‬התחדשות עירונית‪ ,‬הכלכלה העירונית ומרחב העסקים הקטנים‬ ‫ויטלי דובוב‪ ,‬אנדרי סוידאן‪ ,‬עינת קליש רותם‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫התחדשות עירונית – סיסמא יפה שאין מאחוריה הסברים כיצד היא אמורה להתממש‪ .‬היעדר‬ ‫הסברים ברורים כיצד יש לקדם התחדשות עירונית משאיר בפועל את התפקיד למספר קטן של‬ ‫מנגנוני התחדשות עירונית גנריים שהומצאו ע"י משרדי הממשלה )תמ"א ‪ ,38‬פינוי בינוי‪ ,‬עיבוי‬ ‫ושאר ואריאציות(‪ ,‬וזאת למרות שבמרבית המקרים הם אינם מתאימים‪ ,‬הם גסים מידי עבור‬ ‫מרקמים היסטוריים או סיטואציות עיצוביות מיוחדות‪ ,‬ובוודאי אינם רגישים לתנאים הייחודיים‬ ‫שיש בחיפה‪ ,‬למורדותיה‪ ,‬לחתך האוכלוסייה המגוון שלה וכד'‪ .‬התחדשות עירונית‪ ,‬על פי מנגנוני‬ ‫התכנון של משרד הפנים עוסקת רק במגורים‪ ,‬אבל במקרה של חיפה ההתחדשותה עירונית צריכה‬ ‫לגעת לא פחות‪ ,‬ואולי יותר‪ ,‬במרחב העיסקי שלה‪ .‬בנוסף להיעדר הנחיות ברורות בנושא ההתחדשות‬ ‫העירונית‪ ,‬אין בתכנית חזון ברור על מה תתבסס הכלכלה המקומית של מטרופולין חיפה בעתיד‪.‬‬ ‫בין התעשיות הכבדות והמזהמות לתעשיות מתקדמות ונקיות‪ ,‬תיירות וחשוב יותר מכל – העסקים‬ ‫הקטנים להם תפקיד קריטי בחיזוקה של הכלכלה המקומית‪ .‬אין התייחסות לכוח העסקים‬ ‫הקטנים במרחב העירוני וגם לא לשילובם במרחבים השכונתיים‪ .‬השילוב של תפיסת ההתחדשות‬ ‫העירונית עם מיקום העסקים הגדולים‪ ,‬הבינוניים והקטנים בעיר – היא קריטית‪ ,‬וצריכה להיבנות‬ ‫כמיקשה אחת ברורה‪.‬‬ ‫הכלים התכנוניים שיכולים להביא התחדשות עירונית הם רבים‪ :‬צפיפות ושימוש יעיל בקרקע‪,‬‬ ‫שימושים מעורבים‪ ,‬עירוב אוכלוסיות‪ ,‬מגוון של אפשרויות תחבורה‪ ,‬יצירת רחובות לאנשים‪ ,‬חיזוק‬ ‫מרכז העיר‪ ,‬טיפוח המורשת המקומית ועוד‪ .‬כאשר המפתח להצלחת תהליכים אלו הוא שיתוף‬ ‫הציבור בתהליכי התכנון‪.‬‬ ‫מה חסר בתכנית המתאר כדי לכוון להתחדשות עירונית?‬ ‫א‪ .‬סימון כל מתחם ומתחם שנדרשים לחשיבה ייחודית בהקשר של התחדשות עירונית‪ .‬תכנית‬ ‫המתאר מגדירה ‪ 8‬מתחמי תכנון כבסיס עבודה‪ .‬רשימה זו כוללת זיהוי של שכונת בת גלים‪ ,‬הדר‪,‬‬ ‫העיר התחתית וקריית חיים כמוקדים שדורשים התייחסות נפרדת אך כל שאר השכונות הוותיקות‬ ‫של העיר כמו נווה דוד‪ ,‬יזרעאליה‪ ,‬נווה פז‪ ,‬שפרינצק ונווה שאנן מוטמעות בתוך "מתחם מספר ‪"8‬‬ ‫ואינן זוכות לשום יחס לאופי הייחודי של כל אחת מהן או תכנון של התחדשות עירונית‪ .‬לשם‬ ‫השוואה‪ ,‬בתכנית המתאר של תל‪-‬אביב תא‪ 5000/‬חולקה העיר ל‪ 45-‬מתחמי תכנון כאשר כל אחד‬ ‫מהם קיבל התייחסות והוראות מיוחדות אשר לוקחות בחשבון את התנאים הייחודיים לו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דרישה להוציא לכל מתחם תכנית להתחדשות עירונית נפרדת – בין אם מסמך מדיניות או תב"ע‬ ‫מפורטת הכוללת נספחי עיצוב כנדרש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בחינת השילוב של כלים תכנוניים‪ ,‬תהליכים סטטוטוריים מעודדים וכלים פיננסיים אשר עובדים‬ ‫ומתואמים ביחד להתחדשות אמיתית בכל סיטואציה בנפרד‪ .‬בעולם המערבי כבר מתמודדים עם‬ ‫‪97‬‬

‫שאלות אלו במשך שלושה עשורים‪ ,‬עם כישלונות והצלחות‪ .‬אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל אלא‬ ‫רק ללמוד מההצלחות ומהכישלונות ולהביא פתרונות אשר יכולים להתאים לחיפה‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫התחדשות עירונית‪:‬‬ ‫לישראל שטח ומשאבים טבעיים מצומצמים‪ ,‬צפיפות אוכלוסין מהגבוהות בעולם הנמצאת במגמת‬ ‫עליה‪ ,‬ומספר רב של ישובים קטנים ביחס לכמות האוכלוסייה‪ .‬המשך המגמה הזו יגרום לכך שערים‪,‬‬ ‫ישובים והמרחב הכפרי והפתוח בישראל ייכשלו ביצירתה של סביבה אנושית‪ ,‬הרמונית ובת‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫גם אותם מקומות היכולים להוות בסיס לסביבה בריאה נהרסים או נמצאים היום בסכנה כתוצאה‬ ‫מהגורמים הבאים‪ :‬פרבור – התפשטות עירונית מבוזרת‪ ,‬בלתי מבוקרת וללא גבולות‪ ,‬הזנחת מרכזי‬ ‫הערים – ניוון והזנחה של מרקמים ושכונות היסטוריות ויציאת אוכלוסייה‪ ,‬מוקדי מסחר ותעסוקה‬ ‫ממרכזי הערים אל השוליים‪ ,‬שחיקת המרחב הציבורי על ידי תנועה וחניה של כלי רכב פרטיים‪,‬‬ ‫מדיניות תכנון ופיתוח המעדיפה פיתוח חדש על פני חיזוק הקיים ופגיעה מתמשכת במרחב הציבורי‬ ‫עקב העדר אכיפה וזילות חוקים ותקנות‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך מתבזבז משאב הקרקע בערים ובמרחבים שביניהם‪ ,‬נעשה שימוש מוגבר בכלי רכב‬ ‫פרטיים ובתנועה מוטורית‪ ,‬גדל זיהום הרעש‪ ,‬האוויר והמים‪ ,‬מתבזבז זמן ונפגעת איכות החיים‪.‬‬ ‫כדי להמשיך ולהתקיים ולשמור על רמת החיים ואיכות החיים של תושביה‪ ,‬על החברה בישראל‬ ‫לשנות את מדיניות התכנון והפיתוח שלה ולקדם פיתוח של סביבה עירונית צפופה‪ ,‬באיכות גבוהה‬ ‫ומתוך רגישות חברתית ושמירה על נוף הארץ‪.‬‬ ‫במצב הקיים‪ ,‬בו יש עדיפות לפיתוח פרברים ושכונות חדשות‪ ,‬אל מול חוסר העשייה בשכונות‬ ‫הותיקות‪ ,‬אנו פוגעים בקרקע חקלאית ושטחים פתוחים‪ ,‬החשובים לאיכות החיים של כולנו ושל‬ ‫הדורות הבאים‪ ,‬אנו מעודדים בזבוז אדיר של תשתיות ויוצרים פערים חברתיים בין הנשארים‬ ‫בשכונות הוותיקות לתושבי השכונות החדשות‪.‬‬ ‫למה כן לחדש את השכונות הוותיקות ? שכונות אלו נמצאות ברובן במקום מרכזי בעיר ויש להן‬ ‫פוטנציאל פיתוח עצום‪ .‬מצב בו שכונות אלו מוזנחות ומאוכלסות באוכלוסייה חלשה בלבד מהווה‬ ‫פגיעה בפיתוח מרכזי הערים‪ .‬מאידך‪ ,‬העצמתן החברתית‪ ,‬פיזית וכלכלית מבטיחות את חיזוק מרכזי‬ ‫הערים‪ .‬לשכונות אלו יתרון עצום של קרבה לשירותים עירוניים‪ ,‬לתחבורה ציבורית ותשתיות‬ ‫עירוניות אחרות‪ ,‬קרבה למבני ציבור ומאגר דירות בסיסי המהווה דיור בר השגה‪.‬‬ ‫מה חסר בשכונות הוותיקות ? מגוון דירות רחב‪ ,‬מרחב ציבורי מטופח‪ ,‬תושבים ושירותים עירוניים‬ ‫איכותיים‪ .‬מה חסר כדי ליצור התחדשות עירונית ? שילוב של כלים תכנוניים‪ ,‬תהליכים סטטוטוריים‬ ‫מעודדים וכלים פיננסיים אשר עובדים ומתואמים ביחד להתחדשות אמיתית‪ .‬בעולם המערבי כבר‬ ‫מתמודדים עם שאלות אלו במשך שלושה עשורים‪ ,‬עם כישלונות והצלחות‪ .‬אנחנו לא צריכים להמציא‬ ‫את הגלגל אלא רק ללמוד מההצלחות ומהכישלונות ולהביא פתרונות אשר יכולים להתאים לחיפה‪.‬‬ ‫הכלים התכנוניים שיכולים להביא התחדשות עירונית הם רבים‪ :‬צפיפות ושימוש יעיל בקרקע‪,‬‬ ‫שימושים מעורבים‪ ,‬עירוב אוכלוסיות‪ ,‬מגוון של אפשרויות תחבורה‪ ,‬יצירת רחובות לאנשים‪ ,‬חיזוק‬ ‫‪98‬‬

‫מרכז העיר‪ ,‬טיפוח המורשת המקומית ועוד‪ .‬כאשר המפתח להצלחת תהליכים אלו הוא שיתוף‬ ‫הציבור בתהליכי התכנון‪.‬‬ ‫תכנית המתאר של חיפה חפ‪ 2000/‬ביסודה מגדירה ‪ 8‬מתחמי תכנון כבסיס עבודה‪ .‬רשימה זו כוללת‬ ‫זיהוי של שכונת בת גלים‪ ,‬הדר‪ ,‬העיר התחתית וקריית חיים כמוקדים שדורשים התייחסות נפרדת אך‬ ‫כל שאר השכונות הוותיקות של העיר כמו נווה דוד‪ ,‬יזרעאליה‪ ,‬נווה פז‪ ,‬שפרינצק ונווה שאנן‬ ‫מוטמעות בתוך "מתחם מספר ‪ "8‬ואינן זוכות לשום יחס לאופי הייחודי של כל אחת מהן או תכנון של‬ ‫התחדשות עירונית‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בתכנית המתאר של תל‪-‬אביב תא‪ 5000/‬חולקה העיר ל‪ 45-‬מתחמי‬ ‫תכנון כאשר כל אחד מהם קיבל התייחסות והוראות מיוחדות אשר לוקחות בחשבון את התנאים‬ ‫הייחודיים לו‪.‬‬ ‫התכנית כן מזהה את הצורך בתוספת יחידות דיור ברחבי העיר אך בוחרת לבנות אותן על שימושים‬ ‫אחרים שיפונו כגון אצטדיון קרית חיים‪ ,‬בסיסים צבאיים וחוות המיכלים‪ .‬אמנם בניה על שטחים‬ ‫מפונים מחוץ למרקם העירוני היא פשוטה יותר אך יש לזכור כי ברחבי העיר ישנן עשרות אלפי יח"ד‬ ‫פנויות בתוך המרקם העירוני ופיתוח מנגנון לשיקומן יביא גם להתחדשות עירונית באותן שכונות וגם‬ ‫יחסוך שטחים מחוץ לעיר שניתן להשתמש בהם לייעודים אחרים או להתירם כעתודות קרקע לדורות‬ ‫הבאים‪ .‬במקביל לסוגיית המגורים‪ ,‬ישנה גם שאלת המרחב העיסקי העירוני‪ ,‬שגם הוא צריך לקבל‬ ‫התייחסות עמוקה בתכנית של התחדשות עירונית‪ ,‬ועל כך נציין בהמשך‪.‬‬ ‫זה המקום לציין שבנוסף לתועלות החברתיות הרבות של התחדשות עירונית‪ ,‬ישנה גם עדיפות כלכלית‬ ‫מובהקת לבניה בתוך המרקם העירוני‪ .‬מחקר של עמותת "מרחב" מהשנה האחרונה מצא כי עלות‬ ‫הקמת התשתיות ליחידת דיור בבנייה חדשה בשולי העיר עומדת על ‪ 150‬אלף שקל בממוצע‪ ,‬ואילו‬ ‫עלות התשתיות ליחידת דיור בשכונה קיימת‪ ,‬עומדת על ‪ 38‬אלף שקל בממוצע בלבד‪ .‬עוד נתון מעניין‬ ‫הוא ממוצע ההכנסות של הרשות המקומית מהיטלים ואגרות‪ ,‬העומד על ‪ 100‬אלף שקל לדירה‪.‬‬ ‫בבנייה במרקם העירוני‪ ,‬ההכנסות מהיטלים ואגרות גבוהות יותר מעלויות הפיתוח ‪ -‬שעומדות כזכור‬ ‫על ‪ 38‬אלף שקל בממוצע לדירה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בבנייה מחוץ לעיר‪ ,‬ההכנסות מהיטלים ואגרות שוות‬ ‫בדר"כ לעמלות הפיתוח‪ ,‬כך שלרשות לא נוצר עודף‪.‬‬ ‫גם בהוצאות האחזקה השוטפות של הרשויות וחברות התשתיות ישנה כדאיות להתחדשות עירונית‪,‬‬ ‫הוצאות אלה‪ ,‬הכוללות גינון‪ ,‬תברואה‪ ,‬תאורה‪ ,‬תחזוקת כבישים‪ ,‬מים‪ ,‬ביוב וחשמל ‪ -‬עומדות בבנייה‬ ‫חדשה בשולי העיר על ‪ 2,204‬שקל בממוצע לשנה לדירה‪ ,‬לעומת ‪ 876‬שקל לשנה לדירה בלבד בתוך‬ ‫המרקם העירוני ‪.‬‬ ‫ההשקעה בתשתיות השכונות הישנות דורשת אף היא השקעה‪ .‬מאיפה יבוא הכסף לכך? אחד‬ ‫המודלים אשר הוצגו במחקר הוא ‪ TIF‬ראשי תיבות של ‪ - Tax Increment Financing‬כלי מימוני‬ ‫שנפוץ בארה"ב כבר משנת ‪ .1952‬במקרה כזה‪ ,‬הרשות המקומית מכריזה על מקום מסוים כאזור‬ ‫להתחדשות עירונית‪ ,‬ונוטלת הלוואה או מנפיקה אג"ח לטובת חידוש השכונה‪ .‬הבנייה עצמה מביאה‬ ‫להכנסות מאגרות והיטלים וגם לעלייה בהכנסות מארנונה‪ .‬ואם יש עירוב שימושים ‪ -‬למשל‪ ,‬בניינים‬ ‫למגורים שקומת הקרקע שלהם מוקדשת למסחר ‪ -‬גם הארנונה עולה‪ ,‬כי הארנונה העסקית גבוהה‬ ‫יותר‪ .‬העלייה בארנונה וההכנסות מההיטלים והאגרות הולכים לכיסוי ההלוואה‪ ,‬ואחרי שההלוואה‬ ‫‪99‬‬

‫מוחזרת ‪ -‬כל ההכנסות מגיעות לרשות‪ .‬כך גם ערך הדירות עולה וגם ההכנסות של הרשות גדלות‬ ‫בטווח הארוך‪ .‬בשיקגו קיימים ‪ 435‬מתחמי ‪ .TIF‬ניתן לראות דוגמה לשימוש ב‪ TIF-‬לצורך חידוש‬ ‫מתחם קניות בדנבר‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬ ‫כלי מימוני נוסף הוא ‪ BID‬ראשי תיבות של ‪ - Business Improvement District‬והוא נוגע‬ ‫למתחמי עסקים‪ BID .‬הוא מסגרת נורמטיבית להסדרת התארגנות פרטית של הסוחרים לשם שיפור‬ ‫תפקודו וחזותו של המרחב הציבורי בסביבה גיאוגרפית נתונה‪ .‬ההתארגנות מתבצעת בדרך כלל באופן‬ ‫פרטי‪ ,‬והמימון מוסדר באמצעות מנגנון אגרות והיטלים עצמיים מחייבים‪ ,‬בסיועה של הרשות‬ ‫המקומית‪ .‬הסוחרים הפועלים באזור ה‪ BID-‬ממנים גוף מנהל‪ ,‬שאחראי על מתן שירותים ברחובות‬ ‫באזור‪ .‬הסוחרים עצמם הם שקובעים את אופי*ם של השירותים‪ ,‬כגון שיווק‪ ,‬פרסום ומיתוג‪ ,‬קיום‬ ‫אירועים‪ ,‬קישוט הרחובות בחגים‪ ,‬הצבת אדניות וספסלים‪ ,‬החלפת גופי תאורה‪ ,‬החלפת ריצוף‪,‬‬ ‫תוספת ניקיון ועוד‪ .‬חשוב להדגיש כי אין בהתארגנות של הסוחרים כדי לפטור את הרשות המקומית‬ ‫מחובתה לספק או כדי לצמצם את השירותים שניתנו באותו אזור גם קודם להתארגנות‪ .‬המתחם הכי‬ ‫מפורסם בעולם בו משתמשים בכלי זה הוא ה‪ Bryant Park-‬במנהטן אשר מתנהל עצמאית ללא‬ ‫תמיכה ממשלתית משנת ‪ .1999‬בניו יורק יש ‪ 69‬מתחמי ‪) BID‬רק בעיר עצמה( אשר משקיעים כ‪-‬‬ ‫‪ 100‬מיליון ‪ $‬בתוכניות ושרותים‪.‬באתר יש חוברת הסבר כיצד להתניע מתחם ‪ .BID‬כמו כן‪,‬בימים‬ ‫אלו עובדים במשרד הבינוי והשיכון על הצעת חוק בנושא‪) .‬כדי להגיע ללינקים באינטרנט – אנא כנסו‬ ‫לאתר האינטרנט שלנו‪ www.bhaifa.org :‬ולמסמך הדיגיטלי(‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬התחדשות עירונית היא תהליך ארוך טווח אשר דורש עבודת עומק ללמידת מרקם החיים‬ ‫בכל שכונה ואיזור שצפויים לעבור תהליכים שכאלו‪ .‬המפתח להצלחת פרויקט התחדשות עירונית הוא‬ ‫בראש ובראשונה נטילת האחריות על ידי העירייה‪ .‬הרשות נדרשת להטוות את חזון הפיתוח של העיר‬ ‫כולה ואופי כל שכונה בפרט‪ ,‬לאפשר שירותי ציבור ותשתיות מוניציפליות בהתאם לגידול‬ ‫האוכלוסייה הצפוי ולדאוג לתמריצים ליזמים במקרים בהם הכדאיות הכלכלית איננה ברורה במבט‬ ‫ראשון‪ .‬התחדשות עירונית פירושה חשיבה על התושבים ועל איכות חייהם‪ .‬התושבים בשכונות‬ ‫הוותיקות שהן המוקד העיקרי אשר מצריך התחדשות הם בדר"כ חלשים יותר חברתית ועסוקים מדי‬ ‫בלשרוד את היום‪-‬יום בכדי להיאבק על זכותם לחיות בסביבה פיסית ברמה גבוהה‪ ,‬עם מרחב ציבורי‬ ‫איכותי‪ ,‬תחבורה ציבורית מגוונת ונגישה ושירותים מוניציפליים כפי שיש בשכונות אחרות ולכן‬ ‫ההתייחסות להתחדשות עירונית בתכנית המתאר היא בעלת ערך עליון כיוון שהיא מעגנת את זכותם‬ ‫של אותם תושבים לחיות בכבוד ותחייב את מקבלי ההחלטות בעיר לפעול בהתאם‪ .‬כל עוד משאירים‬ ‫את מבנה תכנית המתאר כפי שהוא‪ ,‬כלומר רוב שכונות העיר נותרות ללא כל התייחסות ותחת כותרת‬ ‫אחת ‪" -‬מתחם ‪ ,"8‬וכל עוד לא מוגדרים שום מנגנונים להתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות‬ ‫והגבלות על הפיתוח אנו תושבי חיפה נותרים חסרי כל אל מול חסדיהם של כוחות הנדל"ן‬ ‫והאינטרסים כלכליים של בעלי ההון‪ .‬אי לכך ובהתאם לזאת‪ ,‬יש לדחות על הסף את תכנית‬ ‫חפ‪.2000/‬‬

‫‪100‬‬

‫עסקים קטנים ובינוניים‪ :‬המרחב העיסקי של חיפה‪ ,‬ובניית תשתית הכלכלה ברוח עקרונות‬ ‫הקיימות‪.‬‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫היעדר חזון ברור לעתיד הכלכלה המקומית של מטרופולין חיפה ולתפקידם הקריטי של העסקים‬ ‫הקטנים בחיזוקה של הכלכלה המקומית – חיפה היא עיר התעשייה של מדינת ישראל מאז קיבלה‬ ‫תפקיד זה בירושה מהמנדט הבריטי‪ .‬עד היום‪ ,‬לא עמד תפקיד זה לדיון‪ ,‬לחשיבה מחודשת‪ ,‬לביקורת‬ ‫או להצעה חלופית‪ .‬מקריאת התכנית לא ברור מה יהיה אופי עתידה הכלכלי של העיר‪ ,‬על מה תבוסס‪-‬‬ ‫האם על תעשיות כבדות‪ ,‬תעשיות מתקדמות‪ ,‬תיירות‪ ,‬עסקים קטנים וכו'‪ ,‬וכיצד אלה יתחלקו בינן‬ ‫לבין עצמם‪ ,‬או ישתלבו יחד‪ .‬המרחב המיועד לתת שירות לתעשיות הכבדות של חיפה אינו מסומן‪,‬‬ ‫אלא מוחרג מהתכנית; ישנם מתחמים עצומים המסומנים עבור תיפקודי תיירות‪ ,‬אולם‪ ,‬התכנית‬ ‫עצמה אינה מסמנת מוקדי תיירות ראויים‪ ,‬וחזון להפיכת חיפה לעיר תיירות )בניגוד לחזון הברור‬ ‫להפוך את חיפה לעיר של בתי מלון(; ובנוסף‪ ,‬ישנה התעלמות גורפת מאופן השילוב של העסקים‬ ‫הקטנים במרחב העיר והשכונות‪.‬‬ ‫ידוע היום בכל העולם כי לעסקים הקטנים והבינוניים תפקיד קריטי בחיזוק כלכלות מקומיות‪ .‬נראה‬ ‫כי תכנית המתאר אינה מודעת לגישות בינלאומיות עכשוויות לכלכלה "בת‪-‬קיימא" הדואגת לשגשוג‬ ‫של כל תושביה‪ ,‬או שאינה יודעת כיצד להטמיע גישות תכנוניות אלה במסמכיה‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מציעה הגדלת שטחים עסקיים אך ללא הגדרת סוג העסקים או הצגת כל אסטרטגיה‪.‬‬ ‫הנתונים היחידים הברורים מהתכנית הם‪ :‬א‪ .‬השטח העצום המוקדש לעסקים הוא בצ'ק‪-‬פוסט; ב‪.‬‬ ‫נגישות לאיזורי העסקים הגדולים‪ ,‬בצ'ק פוסט‪ ,‬הינו רחוק משכונות המגורים ומהלב העירוני הותיק‪,‬‬ ‫היינו‪ ,‬רחוק מחיי היום‪-‬יום של התושבים; ג‪ .‬סוג הבניינים בהם יתפתחו העסקים הם מבנים גדולים‬ ‫ומגדלים ללא הגבלת גובה;‬ ‫שלושת נתונים אלה מצביעים על סוג העסקים שיוכל לצמוח ביתר קלות בחיפה )תאגידים‪ ,‬עסקים‬ ‫בינוניים וגדולים‪ ,‬פירמות(‪ ,‬ועל סוג העסקים שיתקשו לצמוח בחיפה )עסקים קטנים המבוססים על‬ ‫קירבה לאזורי מגורים ומשרתים אוכלוסיות מצומצמות במרחב היום‪-‬יום(‪ .‬מיקום העסקים הקטנים‬ ‫ואופן הנגישות להם הוא תנאי להישרדותם‪.‬‬ ‫ללא מתחם מוגדר המאפשר גישה נוחה‪ ,‬חניות‪ ,‬תחבורה ציבורית‪ ,‬מיקום בעל אופי ייחודי ואפשרות‬ ‫לתחרות בונה יהיה קשה מאוד לעסקים מסוג זה לשרוד‪ .‬מתוך הנחה שאנו עוסקים בכלכלת שוק‬ ‫חופשי‪ ,‬החזקים ישתלטו על החלשים‪ ,‬המפעלים הגדולים על הקטנים ומרכזי העסקים העירוניים או‬ ‫הקניונים על העסקים הפרטיים הקטנים‪.‬‬ ‫ניצחון התאגידים יהווה מכת מחץ לעסקים הקטנים הוותיקים והמסורתיים המהווים נדבך חשוב‬ ‫מאד בקידום התיירות של העיר חיפה‪ ,‬שהיום כושלת ומדרדרת‪ ,‬בניגוד מוחלט לתוספת בתי המלון‬ ‫בהיקפים חסרי כל הגיון‪ .‬זהו צעד ענק ומסוכן מאין כמוהו בדרך לביסוס חיפה כעיר תעשייה‬ ‫המבוססת על כלכלה תאגידית‪ .‬אם כלכלה של חיפה נמצאת בהדרדרות ניכרת בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫תכנית זו לא רק תחמיר את המצב‪ ,‬אלא תעשה ווידוי‪-‬הריגה‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫תכנית הח‪.‬פ‪ 2000 .‬מתמקדת בהיבט הכלכלי בשני מרכזי עסקים ראשיים ) מע"ר(‪ .‬באף לא אחד‬ ‫מהמקרים לא מוזכרים העסקים הקטנים בחיפה‪ .‬גופים כלכליים‪ ,‬ממשלתיים ומקומיים רואים‬ ‫בעידוד עסקים קטנים כערך עליון‪ .‬החל מפעולות של הבנק החזק במדינה ‪ -‬בנק הפועלים ) "פועלים‬ ‫לצמיחת עסקים קטנים "( וכלה בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אשר חרטה על דגלה כי "‪ .‬תפעל‬ ‫למימוש היכולות הכלכליות והחברתיות הטמונות במגזר העסקים הקטנים והבינוניים במטרה‬ ‫להגדיל את תרומת העסקים הקטנים והבינוניים לתוצר בישראל‪ ,‬וכן לסייע להקטנת הריכוזיות‬ ‫במשק‪ ".‬מקריאת התכנית לא ברור מה יהיה אופי עתידה הכלכלי של העיר‪ ,‬על מה תבוסס ‪ -‬האם על‬ ‫תעשיות כבדות‪ ,‬תעשיות מתקדמות‪ ,‬תיירות‪ ,‬עסקים קטנים וכו'‪ ,‬וכיצד אלה יתחלקו בינן לבין עצמם‪,‬‬ ‫או ישתלבו יחד‪ .‬המרחב המיועד לתת שירות לתעשיות הכבדות של חיפה אינו מסומן‪ ,‬אלא מוחרג‬ ‫מהתכנית; ישנם מתחמים עצומים המסומנים עבור תפקודי תיירות‪ ,‬אולם‪ ,‬התכנית עצמה אינה‬ ‫מסמנת מוקדי תיירות ראויים‪ ,‬וחזון להפיכת חיפה לעיר תיירות בניגוד מוחלט לתוספת בתי המלון‬ ‫בהיקפים חסרי כל הגיון‪ .‬זהו צעד ענק ומסוכן מאין כמוהו בדרך לביסוס חיפה כעיר תעשייה‬ ‫המושתת על כלכלה תאגידית‪ .‬בתכנית ישנה התעלמות גורפת מאופן השילוב של העסקים הקטנים‬ ‫במרחב העיר והשכונות‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מציעה דרך מרכזי העסקים הראשיים )המע"ר( הגדלת שטחים עסקיים אך ללא‬ ‫הגדרת סוג העסקים או הצגת כל אסטרטגיה כלכלית‪ .‬ההיבט של כלכלה פוליטית וחשיבותו הרבה‬ ‫בשמירת הסטאטוס קוו בין העסקים הקטנים המקנים אופי לעיר והעסקים הגדולים הממסחרים‬ ‫אותה לממדי כפר גלובלי הומוגני נעדר לחלוטין‪ .‬הנתונים היחידים הברורים מהתכנית הם‪ :‬א‪ .‬השטח‬ ‫העצום המוקדש לעסקים הוא בצ'ק‪-‬פוסט; ב‪ .‬נגישות לאזורי העסקים הגדולים‪ ,‬בצ'ק פוסט‪ ,‬הוא‬ ‫רחוק משכונות המגורים ומהלב העירוני הוותיק‪ ,‬היינו‪ ,‬רחוק מחיי היום‪-‬יום של התושבים; ג‪ .‬סוג‬ ‫הבניינים בהם יתפתחו העסקים הם מבנים גדולים ומגדלים ללא הגבלת גובה – תנאי חממה לעסקים‬ ‫הגדולים ומערבולת טובענית לעסקים הקטנים‪.‬‬ ‫שלושת נתונים אלה מצביעים על סוג העסקים שיוכל לצמוח ללא מפרע בחיפה )תאגידים‪ ,‬עסקים‬ ‫גדולים‪ ,‬פירמות(‪ ,‬ועל סוג העסקים שיתקשו לצמוח בחיפה )עסקים קטנים המבוססים על קירבה‬ ‫לאזורי מגורים ומשרתים אוכלוסיות מצומצמות במרחב היום‪-‬יום(‪ .‬מיקום העסקים הקטנים ואופן‬ ‫הנגישות להם הוא תנאי להישרדותם‪ .‬ללא סביבה עסקית במתחם מוגדר המאפשר גישה נוחה‪ ,‬חניות‪,‬‬ ‫תחבורה ציבורית‪ ,‬מיקום בעל אופי ייחודי ואפשרות לתחרות בונה יהיה קשה מאוד לעסקים מסוג זה‬ ‫לשרוד‪ .‬אם לא ינוטרלו חסמים המקשים עד מאוד על הישרדות העסק הקטן‪ ,‬מתוך הנחה שאנו‬ ‫עוסקים בכלכלת שוק חופשי‪ ,‬החזקים ישתלטו על החלשים‪ ,‬המפעלים הגדולים על הקטנים ומרכזי‬ ‫העסקים העירוניים או הקניונים על העסקים הפרטיים הקטנים‪ .‬ניצחון התאגידים יהווה מכת מחץ‬ ‫לעסקים הקטנים הוותיקים והמסורתיים המהווים נדבך חשוב מאד בקידום התיירות של העיר חיפה‪.‬‬ ‫חיפה מצטיירת כעיר התעשייה של מדינת ישראל מאז קיבלה תפקיד זה בירושה מהמנדט הבריטי‪ .‬עד‬ ‫היום‪ ,‬לא עמד תפקיד זה לדיון‪ ,‬לחשיבה מחודשת‪ ,‬לביקורת או להצעה חלופית‪ .‬מקריאת התכנית לא‬ ‫ברור מה יהיה אופי עתידה הכלכלי של העיר‪ ,‬על מה תבוסס ‪ -‬האם על תעשיות כבדות‪ ,‬תעשיות‬ ‫מתקדמות‪ ,‬תיירות‪ ,‬עסקים קטנים‪ .‬העדר ההגדרות‪ ,‬המחסור בחזון ממוקד‪ ,‬המתחמים חסרי האפיון‬ ‫והשימושים המעורבים‪ ,‬כל אלה פותחים פתח רחב לחדירת העסקים הגדולים הן למתחמים הקיימים‬ ‫והן לחדשים וליצור תחרות בלתי הגיונית ובלתי רצויה בעליל‪ .‬התוכנית חולה בהיעדר חזון ברור‬ ‫‪102‬‬

‫לעתיד הכלכלה המקומית של מטרופולין חיפה ולתפקידם הקריטי של העסקים הקטנים בחיזוקה של‬ ‫הכלכלה המקומית‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫בקריאה מעמיקה של תכנית המתאר בלטה חוסר ההתייחסות לעסקים הקטנים‪ .‬חיפה ההיסטורית‪,‬‬ ‫חיפה המעניינת‪ ,‬חיפה התיירותית‪ ,‬חיפה החברתית וחיפה הכלכלית זקוקה נואשות לעסקים הקטנים‬ ‫בכדי לשמור הן על תושביה והן על כלכלתה‪.‬‬ ‫ההחלטות שיתקבלו בעקבות התכנית ישפיעו בצורה מהותית על העסקים הקטנים ועל אופייה של‬ ‫חיפה‪ .‬חיים בחיפה מלווה את תכנית המתאר מזה מספר חודשים‪ ,‬משתתפת בדיונים בציבוריים‬ ‫ומעירה את הערותיה בקביעות‪.‬‬ ‫להלן ציטוט מתוך דברי ההסבר לתכנית המתאר "התוכנית מציעה ניצול מושכל של משאבי טבע ונוף‪,‬‬ ‫הקרקע וסגולות מיוחדות שניחנה בהן חיפה‪ ,‬על מנת לממש את הפוטנציאל הגדול של העיר כעיר‬ ‫מובילה באיכות החיים של כלל תושביה‪ ) ".‬עמוד ‪ ( 2‬ההערות הבאות במסמך התנגדות זה באות‬ ‫לשפר‪ ,‬לתקן ולהנחות להתייחסות לפרנסת תושבי חיפה בכלל והעסקים הקטנים בפרט ברוח דברי‬ ‫ההסבר‪.‬‬ ‫הגמישות התכנונית המוצעת בה‪ ,‬הפיתוח האזורי הכלכלי הלא ממוקד‪ ,‬העדר שיתוף הציבור‪ ,‬עירוב‬ ‫שימושים‪ ,‬שמירה על המרקמים וצרכי האוכלוסיות יהוו חלק מרכזי בטיעונים המובאים בפניכם‪.‬‬ ‫נקודות עקרוניות‬ ‫‪ .1‬בגלל שלא היה שיתוף ציבור הולם‪ ,‬היה צורך להתעמק בפרטי התכנית תוך כדי ניחושים‬ ‫רבים באשר לכוונת המתכננים‪ .‬‬ ‫‪ .2‬בניסיון להבין את המסמכים התגלתה חוסר בהירות בכל הנוגע למע"ר בעיר התחתית‪,‬‬ ‫המע"ר המתוכנן במפרץ‪ ,‬השפעת הטיילת המתוכננת בהמשך לטיילת בת גלים והשפעתה על‬ ‫מרקם העסקים בשכונות לאורכה‪ ,‬השינויים המתוכננים בהדר ועוד‪ .‬התכנית נראה כי נכתבה‬ ‫בקווים כלליים וחסרים בה הגדרות רבות‪ .‬‬ ‫‪ .3‬הגמישות התכנונית המוצעת פותחת פתח לחזקים על חשבון החלשים‪ ,‬לרשתות ולתאגידים‬ ‫על חשבון העסקים הקטנים‪ .‬שוב בעיה של חוסר ודאות‪ .‬‬ ‫‪ .4‬אין פתרון למחסור בשטחי ציבור אותם שטחים מהם ניזונים עסקים קטנים רבים החל‬ ‫מקיוסקים‪ ,‬מסעדות ובתי קפה וכלה בעסקים הנותנים שירותים לתרבות הפנאי‪ .‬‬ ‫‪ .5‬במסגרת שמירה על אופייה ההיסטורי של חיפה מאפשרת תכנית המתאר חריגות‪ .‬בניה‬ ‫חריגה לסביבתה תפגע במרקם המיוחד של חיפה הן ההיסטורי והן הטופוגרפי ותהפוך את‬ ‫האזור לפחות ייחודי ועלכן פחות אטרקטיבי‪ .‬שינוי זה יביא לפגיעה בעסקים ההיסטוריים‬ ‫והמיוחדים יותר באזורים אלו‪ .‬‬ ‫‪ .6‬בסעיף תהליך הכנת תכנית המתאר ציטוט שמחזק את חוסר הבהירות המשודר בכל הנוגע‬ ‫לאופי אזורי נדרש בהתייחסות הקמת עסק‪ " :‬תוכנית המתאר קובעת בהוראותיה‪ ,‬הנחיות‬ ‫מפורטות‪ ,‬יחסית‪ ".... ,‬‬ ‫‪ .7‬המע"ר המתוכנן במפרץ חיפה כלל לא מתוכנן " ועדת המשנה לנושאים‬ ‫תכנוניים‪...‬החליטה‪...‬לגרוע מן התכנית אזורים נרחבים במפרץ )ה(חיפה‪....‬זאת‪ ,‬על מנת‬ ‫להשאיר את התכנון באזור זה‪ ,‬לתוכנית מתאר ארצית‪) ".‬עמ' ‪ ( 3‬‬ ‫‪103‬‬

‫‪ .8‬בעמוד ‪ 5‬מוגדר המע"ר כ"מוקד תעסוקה מטרופוליני עירוני מתמחה" שהוא מדבר גם על‬ ‫מגורים איכותיים‪ ....",‬מוסדות ציבור‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מסחר‪ ,‬משרדים‪ ,‬תעשייה עתירת ידע‪,‬‬ ‫מלונאות‪ ,‬תיירות‪ ,‬תרבות‪ ,‬בילוי ופנאי‪ .‬וכן באמצעות קביעת אפשרות לערוב שימושים‬ ‫ותגבור משמעותי של זכויות הבניה במרכז העסקים הראשי‪ "...‬על ההתמחות להתמקד‬ ‫בפעילות כלכלית מסוימת תחת הגדרת האזור ‪ /‬העיר כגון‪ :‬מתחם הנמל‪,‬האזור התיירותי‪,‬‬ ‫אזור בתי המשפט ‪ ‬‬ ‫‪ .9‬התיירות‪ ,‬בילוי ופנאי מפוזרים ולא ממוקדים‪ .‬אין אזור המיועד לתיירות )עמ' ‪ ( 5‬‬ ‫‪ .10‬מהו מסמך המדיניות העירונית לשימור והיכן כלולים בו רובעי המסחר הוותיקים של חיפה‪.‬‬ ‫) עמוד ‪ ( 9‬‬ ‫‪ .11‬מתחם ‪ – 2‬מפרץ חיפה מוגדר כמקום ש"קיימים בו מפעלים מזהמים ומוקדי סיכון‬ ‫אקוטיים" ) עמוד ‪ ( 11‬מצד שני מציעה התכנית להפוך את המע"ר במפרץ ל"מרכז תוסס" ‪ ‬‬

‫חיפה המיוחדת‪ ,‬כמו כל עיר אחרת בעולם‪ ,‬היא העסקים הקטנים שלה‪ ,‬אותם עסקים שקוראים‬ ‫לחיפה "בית"‬ ‫לעסק הקטן‪/‬בינוני בחיפה שלושה יתרונות משמעותיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חיבור התושבים לעיר דרך פרנסה‪ ,‬אינטראקציה סביבתית חברתית וכלכלית וייצוג הולם‬ ‫לעיר ) תושב העיר יפרגן לה יותר מכל עובד שאינו גר בה (‪.‬‬ ‫‪ .2‬מהווים אטרקציה תיירותית הן כמקומות היסטוריים שמהווים אטרקציה בכל רובע של כל‬ ‫עיר אחרת בעולם והן כפרויקטים קטנים של יזמות מודרנית של בעלי מקצועות חופשיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬העסקים המקומיים צובעים את העיר בצבעים ייחודיים לה והם למעשה משמשים מודל‬ ‫לחיקוי בכל החברות הגדולות‪ .‬עסקים מעניינים לאנשים מעניינים‪.‬‬ ‫תפקידה של תכנית המתאר היא להציג את החזון העירוני לעשרות השנים הבאות ולדאוג לא רק‬ ‫להיבטים של בניה וסביבה‪ ,‬אלא ליכולת של העיר להתנהל נכון מבחינה כלכלית‪ ,‬תרבותית‪,‬‬ ‫חברתית וכו'‪ .‬אם תכנית המתאר תאפשר בניה מאסיבית עתידית אבל כזו שתגרום לנזק כלכלי‬ ‫גדול לעיר‪ ,‬הרי שיש לבחון את התהליכים האנושיים היושבים בפוטנציאל בניה‪ ,‬זו ולערער עליהם‬ ‫מן היסוד‪ .‬התפקיד של תכנית המתאר היא לא רק להסדיר בניה של בניינים‪ ,‬כבישים וגנים‬ ‫ציבוריים‪ ,‬אלא גם ובעיקר לוודא שיש לחיפה עתיד קיומי כלכלי תרבותי בריאותי וחברתי‪ .‬אלה‬ ‫הם היבטים שאינם פיסיים‪ ,‬ואינם יכולים להיקרא מתוך מסמכים משורטטים‪ ,‬ולמרות זאת הם‬ ‫חייבים לקבל התייחסות ראויה בכובד ראש‪ ,‬ולהתאפשר בעתיד בצורה ראויה ונכונה בזכות תכנון‬ ‫נכון של התשתיות והמרחב הפיסי של העיר‬

‫התייחסות לעסקים קטנים ובינוניים‪:‬‬

‫‪104‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬

‫‪.6‬‬

‫‪.7‬‬

‫‪.8‬‬

‫לא נמצאה שום התייחסות לעסקים קטנים בשום צורה שהיא בח‪.‬פ‪ .2000 .‬אי אפשר להסתכן‬ ‫כעסק קטן לאור התעלמות מוחלטת זו מהגדרות בסיסיות וחוסר התייחסות לצרכים של‬ ‫עסקים קטנים‪.‬‬ ‫הח‪.‬פ‪ 2000 .‬מציעה הגדלת שטחים עסקיים אך ללא הגדרת סוג העסקים או הצגת כל‬ ‫אסטרטגיה רלוונטית בנושא‪ .‬מכיוון שכך ומתוך הנחה שאנו עוסקים בכלכלת שוק חופשי‪,‬‬ ‫החזקים ישתלטו על החלשים‪ .‬המפעלים הגדולים על הקטנים ומרכזי העסקים העירוניים או‬ ‫הקניונים על העסקים הפרטיים הקטנים‪ .‬התוצאה של ניצחון המפעלים תהיה מכת מחץ‬ ‫לעסקים הקטנים הוותיקים והמסורתיים ומכאן תמשיך לדרדר את התיירות הכושלת גם כך‬ ‫של העיר חיפה‪ .‬צעד ענק ומסוכן מאין כמוהו בדרך לביסוס חיפה כעיר תעשייה‪.‬‬ ‫העסקים הקטנים מוכרים כיום בעולם כמרכיב קריטי ותורמים עיקריים לחיזוק הכלכלה‬ ‫המקומית הן ברמת העיר והן ברמת המדינה‪ ,‬ועל כך ניתן לקרוא בתקשורת ובמחקרים ללא‬ ‫‐‪http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/02C691F7‐E642‐4D10‐AD4B‬‬ ‫‬‫הרף‬ ‫‪ . A02AFA5D1913/0/doh.pdf‬מצ"ב דו"ח הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד‬ ‫הכלכלה‪ ,‬יולי ‪ .2013‬העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מהווים את האחוז העיקרי של‬ ‫מקורות התעסוקה וכמחצית מההון בכלכלת המשק‪ .‬על פי הדו"ח המצ"ב‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬רק‬ ‫העסקים הזעירים )עד ‪ 4‬עובדים( היוו שליש מהעסקים בארץ‪ ,‬כאשר שילוב העסקים‬ ‫הקטנים והבינוניים היוו ‪ 99.3%‬מהעסקים בישראל‪ .‬הם מעסיקים ‪ 55%‬מכלל המועסקים‪,‬‬ ‫והפדיון שלהם‪ ,‬בדומה לערך המוסף שלהם‪ ,‬הוא כ‪ .45% -‬ברור לחלוטין שמדובר במרחב‬ ‫עיסקי שכל עיר צריכה לטפחץ‬ ‫הצע העבודה הן ברמת המגוון והן ברמת הכמות שמציעים העסקים הטקנים והבינוניים‬ ‫הוא לא יסולא בפז‪ .‬העדר התייחסות ספציפית למרכיב כה חשוב הן כלכלית והן חברתית‬ ‫בח‪.‬פ‪ 2000 .‬פותח פתח מסוכן מאין כמוהו לעתידה הדמוגרפי של חיפה‪ .‬לא ירחק היום‬ ‫שעובדי קבלן יחליפו את תושבי העיר במפעלים‪ ,‬בתאגידים ובפרויקטים השונים‪ .‬כל עסק‬ ‫קטן הוא בסיס לחברה גדולה יותר‪.‬‬ ‫הדצנטרליזציה של עורקי התחבורה הראשיים של חיפה יהיו בגדר אסון למגוון העסקים‬ ‫הקטנים בתוך חיפה ולמועסקים מתוך חיפה‪ .‬עיר שהפרנסה שלה נמצאת בקצוות שלה תגרור‬ ‫כוח אדם מחוץ לעיר והיא למעשה לא מתייחסת באופן ישיר לתושבי העיר או קנה להם יתרון‬ ‫כלשהוא‪ .‬העסק הקטן פועל הפוך מהתעשיות הגדולות‪ .‬התא המשפחתי והייחודיות בשירות‬ ‫האישי עליהם מושתת העסק הקטן יצרו אינטראקציה חיובית כלכלית וחברתית‪ .‬‬ ‫למעלה מעשור שחיפאים מאבדים את המקומות עבודה שלהם ואת הפרנסה שלהם בגלל‬ ‫התקוות שתולה עיריית חיפה בתעשייה ובצנטרליזציה על חשבון העסק הקטן והייחודיות‬ ‫המגדרית‪ .‬הדבר יגרור להגירה שלילית‪ ,‬פחות מיסוי וגרעון תקציבי גודל והולך שינגוס בחינוך‬ ‫ובתרבות לפני הכל וכמובן עליה בארנונה‪.‬‬ ‫מיקום העסקים הקטנים הוא תנאי להישרדותם‪ .‬ללא מתחם מוגדר המאפשר גישה נוחה‪,‬‬ ‫חניות‪ ,‬מיקום ייחודי בעל אופי ) ואדי ניסנאס? ( ותחרות בונה יהיה קשה מאוד לעסקים מסוג‬ ‫זה לשרוד‪ .‬תכנית הח‪.‬פ‪ 2000 .‬לא מתייחסת לנתונים הדמוגרפים הנדרשים לקיום עסק קטן‪,‬‬ ‫נגישות של ספקים‪ ,‬יצירת ספקטרום עסקי משלים באזור נתון‪ ,‬מיסוי הוגן בסיסה המסחרית‬ ‫המיועדת ועוד‪ .‬המיקום יהווה בסיס לתכנית השיווקית ארוכת התווך של המקום‪ .‬‬ ‫כיצד המע"ר המוצע בתכנית הח‪.‬פ‪ 2000 .‬מתאים לתדמית העסקים הקטנים הקיימים באזורי‬ ‫העיר התחתית‪ ,‬וואדי ניסנאס‪ ,‬הדר וכל מקום אחר? ללא בניית תדמית נכונה לאזור מושתת‬ ‫‪105‬‬

‫עסקים קטנים לא יהיה ניתן למכור את המקום כאטרקציה ) תיירותית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חברתית‪,‬‬ ‫שימושית‪ (...‬‬ ‫‪ .9‬האם מציע הח‪.‬פ‪ .‬תכנית להמשך פיתוח המרכזים לעסקים קטנים בהיותם כה חשובים? ‪ ‬‬ ‫‪ .10‬האם האזור המתוכנן ידידותי לעסק הקטן? אילו הטבות או הקלות מתוכננות עבור העסקים‬ ‫הקטנים? ‪ ‬‬ ‫‪ .11‬ה ח‪.‬פ‪ 2000.‬נותן דגש גדול על המע"ר ועל פיתוח מע"ר חדש והרחבת הקיים‪ ) .‬דגש זה פותח‬ ‫פתח לכניסת עסקים בסגנון מודרני יותר עם חשיבה לתווך קצר יותר (העסקים החדשים‬ ‫המודרניים מושתתים על יעילות טכנולוגית ופחות ידיים עובדות‪ .‬פחות פרנסה תגרור הגירה‬ ‫שלילית‪ ,‬נטישת בתים יקרים יותר בחיפה עצמה והגירה לאטרקציות תקציביות בשכונות‬ ‫החדשות – יגרור לפחות צורך במקצועות חופשיים כגון שיפוצניקים וגננים‪ ,‬קבלנים קטנים‪,‬‬ ‫מורים פרטיים‪ ,‬קורסים‪ ,‬חוגים מינימרקטים שכונתיים ועוד‪ .‬כמות גדולה של ידיים עובדות‬ ‫תעמוד מובטלת והמתנ"ס בשכונות החדשות יהפוך לארגון מתן שירותים בדומה לבתי‬ ‫האבות המודרניים על הכרמל‪ .‬בעקבות הבריחה של הידיים העובדות לפריפריה יעקבו‬ ‫אחריהם גם בעלי העסקים בחיפוש אחר כ"א ולקוחות כאחד‪ .‬הפרינג' האורבאני החדש יגנוב‬ ‫את ההצגה‪ .‬כח האדם יזלוג ממרכזי העיר לכיוון הפריפריות ואחריו המעבידים והמשקיעים‪.‬‬ ‫מרכזי ערים גדולות בעולם הפכו לשוממים בעקבות תופעה זו וכל ההבט האורבאני המודרני‬ ‫פועל להפוך את כיוון הזרימה‪ -‬ולא מעט בעזרת העסקים הקטנים‪.‬‬ ‫‪ .12‬בכדי שהעסקים הקטנים ישרדו בעתיד הטמון בח‪.‬פ‪ 2000 .‬יש להבין מה הייעוד הספציפי של‬ ‫המע"ר על פי חלקוה לקרקעות‪ .‬לעסקים קטנים יש מיקום "טבעי" בו הם יכולים לשרוד‪.‬‬ ‫ההתנכרות לטבע הפיסי והכלכלי כמוה כרולטה רוסית לכל עסק קטן‪ .‬כלומר‪ -‬איזה סוג של‬ ‫פעילות מתוכננת והיכן‪ .‬‬ ‫‪ .13‬על פי הח‪.‬פ‪ .‬מה מידת הריכוזיות המתוכננת בכל שטח ומידת האינטנסיביות הצפויה לו? ‪ ‬‬ ‫‪ .14‬אין התייחסות לעסקים באזורי מגורים ושכונות בח‪.‬פ‪ .2000 .‬חלק משמעותי מקיומם של‬ ‫עסקים קטנים הוא באיזורי המגורים‪ ,‬בסמיכות למקומם מגוריהם של תושבים רבים‪,‬‬ ‫בקרבת הליכה‪ .‬כיום ישנן שכונות רבות בחיפה שאין בהם מרחב נוח לעסקים קטנים‬ ‫שכונתיים‪ .‬שילוב של חללים לעסקים קטנים מעודד חיים ברי‪-‬קיימא‪ ,‬שימוש מופחת בכלי‬ ‫רכב‪ ,‬הנאה משירותי בסיסיים ברמת היום‪-‬יום ליד הבית וכד'‪ .‬כדי להפוך את כל השכונות‬ ‫של חיפה לשכונות הפועלות על פי עקרונות הקיימות‪ ,‬יש לבדוק כיצד יכולים שימושי קרקע‬ ‫עיסקיים להיות משולבים בהם בתפזורת הנכונה‪ ,‬כל שכונה על פי תכונותיה הפיסיות‬ ‫והאדריכליות‪ .‬‬ ‫‪ .15‬אחת הבעיות הגדולות ביותר כאן היא שהח‪.‬פ‪ 2000 .‬מצטייר כנוסחת שימוש בקרקעות‬ ‫המסומנים ומתייחס אליהם באספקטים כלליים ונוסחאות ברורות למחצה בעוד שההיבט‬ ‫הפונקציונאלי של הקרקע נעדר לחלוטין – מה הוא אופיין הכלכלי של הפעילויות המתוכננות?‬ ‫מדובר בתיאורים סוציואקונומיים שלא קיימים בתכנית‪ ).‬מקומות ייצור‪ ,‬מקומות צריכה‪,‬‬ ‫תחבורה ונגישות הן לרכבי שירות והן לרכבי צרכנים‪ ,‬חניות וכד'(‬ ‫‪ .16‬תכנית ה ח‪.‬פ‪ 2000 .‬לא יוצרת סביבה עסקית מעודדת צמיחה עבור עסקים קטנים ובינוניים‪.‬‬ ‫הצורך לעבור לשטחים חדשים או תחת תנאים חדשים מקנה יתרון אדיר לרשתות הן בהשגת‬ ‫שכירות נמוכה יותר‪ ,‬בעיקר בקרב אלה הנחשבים כעוגנים‪ ,‬והן בהטבות בארנונה ובמיסוי‬ ‫בכלל כדוגמת ‪ .IKEA‬‬ ‫‪106‬‬

‫‪ .17‬הגדרת מטרות‪ ،‬יעדים ועקרונות לביצוע בכול הנוגע לעסקים קטנים לא מפורטות כלל בח‪.‬פ‪.‬‬ ‫‪ .2000‬‬ ‫‪ .18‬אין התייחסות לחסמים הנפוצים הבאים‪ :‬א‪ .‬רמת הסיכון הגבוהה ואחוז הסגירות הגבוהה‬ ‫בעסקים מגודל זה ) חיפה מובילה בתחום היתה כתבה לא מזמן בנושא‪ .‬כדאי להוסיף את‬ ‫הנתונים שהופיעו בה‪ .‬אם אין אצלך – אחפש אצלי אחרי הסופ"ש(‪ .‬ב‪ .‬בגלל הנתון הנ"ל –‬ ‫בעיה בהשגת מימון ואשראי בהיות הקבוצה בערך סיכון גבוהה‪ .‬ג‪ .‬המיסוי הבעייתי של‬ ‫עסקים קטנים על כל ההסדרים הנדרשים אל מול המערכת‪ .‬ד‪ .‬השגת רשת בטחון לעסק קטן‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הקושי הרב בהתנהלות מול רישוי עסקים וניהול מקצועי של העסק‪.‬‬ ‫בעיות על פי ועדת איסטנבול ‪ ( Coherence • :2004‬המדיניות חייבת להיות‬ ‫‪· .19‬‬ ‫קוהרנטית כאשר גו אחד בלבד אחראי על פיתוח ויישום המדיניות‪ ,‬וזאת תוך שקיפות‬ ‫ציבורית מלאה והתייעצות עם נציגי העסקים‪ O bjectives .‬המדיניות צריכה להתבסס על‬ ‫מטרות מוגדרות שאינן סותרות זו את זו‪ T argets .‬הצבת יעדים כמותיים מדידים להשגת‬ ‫המטרות‪ .‬היעדים ינוסחו במונחים של תפוקות ולא במונחים של תשומות‪E valuation .‬‬ ‫מדידה מתמשכת ואובייקטיבית של מידת השגת היעדים והערכה מעצבת של שינוים נדרשים‬ ‫במדיניות הננקטת במטרה לשפר את יכולת השגתם‪.‬‬ ‫‪ .20‬השאלה הגדולה היא – איפה יש מקום לפעילות עיסקית בעיר‪ ,‬איזה איזורים אלה‪ ,‬מה האופי‬ ‫שלהם‪ ,‬מה האופי של הבניינים שנמצאים בהם )קניונים או בניינים היסטוריים קטנים‪...‬‬ ‫הבדל של שמיים וארץ(‪ ,‬איך משליכים הבניינים האלה והאופי של האיזור )רחובות‪ ,‬שכונות‪,‬‬ ‫עורקים ראשיים וכד'( על אופי העסקים‪ ,‬על הגודל שלהם‪ ,‬ועל היכולת שלהם לקבל את‬ ‫השירותים הנדרשים מהסביבה )למשל – נגישות של הציבור‪...‬הולכי רגל או נהגים בלבד?‬ ‫לאיזה מעמד סוציואקונומי אנחנו פותחים את העסקים‪ ,‬והאם העיר משרתת את כל‬ ‫העסקים שצריכים לשרת את כל סוגי האוכלוסיות? מה קורה עם נגישות של משאיות הובלת‬ ‫סחורות‪ ,‬קירבה לתחבורה ציבורית‪ ,‬חניה וכד'( ‪ ‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫לא הצלחנו לראות התייחסות לעסקים קטנים בכל תכנית המתאר‪ .‬מערך שטח מתאים ויעיל מהווה‬ ‫את אחד המרכיבים החשובים ביותר להישרדות העסקים הקטנים – מערך כזה כלל לא מוצע בתכנית‪.‬‬ ‫התכנית לא מספקת הגנה למתחמי הסחר הקיימים בחיפה כיום לא בשכונות ולא במרכזים‬ ‫המסחריים ההיסטוריים של העיר החל במרכז הכרמל‪ ,‬דרך ציר הדר וואדי ניסנאס וכלה בעיר‬ ‫התחתית‪ .‬העסקים החשובים ביותר לתעסוקה‪ ,‬ייחודיות וכלכלת העיר נעדרים כליל מתוכנית‬ ‫המתאר‪ .‬נראה כי כלל לא הייתה התייעצות עם הגורמים הכלכליים הרלוונטיים בכל הנוגע לחשיבות‬ ‫וצרכי העסק הקטן‪....‬העסק שמכנה את חיפה "בית" ‪.‬‬ ‫דרישותינו‪:‬‬ ‫להוציא תב"ע נפרדת מעמיקה ומלאה‪ ,‬הכוללת נספחי עיצוב עירוני ראויים‪ ,‬עבור התחדשות עירונית‬ ‫של העיר התחתית‪ ,‬הדר‪ ,‬וכל הרובעים והשכונות ההיסטוריות של חיפה שנבנו עד למחצית השניה‬ ‫של המאה העשרים‪ ,‬ומצוינים בנספח השימור כמרקמים הראויים לשימור‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫להוציא תכנית ברורה לכל שכונה בחיפה‪ ,‬באמצעות תהליך משתף עם הציבור‪ ,‬אשר תבחן את‬ ‫המאפיינים והמרקם של כל אחת מהשכונות‪ ,‬הצרכים של תושביה‪ ,‬יתרונותיה והמשאבים שלה‪.‬‬ ‫התכנית צריכה להציג את החזון העירוני לאופי של אותה שכונה ותמהיל השימושים בה‪ ,‬אופן חיבור‬ ‫השכונה למרכז העיר ולגבולותיה‪ ,‬לקבוע סדרי עדיפויות לפיתוח השכונה והבינוי בה ולקבוע רמות‬ ‫סף לתוספת יח"ד לפי קיבולת התשתיות הצפויות בשכונה – הן ברמה הפיסית והן ברמת‬ ‫החברה‪/‬רווחה‪/‬חינוך‪.‬‬ ‫להוציא תכנית ברורה המצביעה על מדיניות פיזור העסקים בחיפה‪ ,‬גודלם‪ ,‬היקפם‪ ,‬התשתיות‬ ‫עבורן‪ ,‬אמצעי נגישות‪ ,‬והאופי הרצוי להם‪ .‬על תכנית להציג אסטרטגיה שתביא לשינוי כומה‬ ‫ומעמדה הכלכלי של חיפה‪ ,‬ולאופן חלוקת היחס בין סוגי התעשיות השונות וגודל העסקים‪.‬‬ ‫לחבר את תכנית פיזור העסקים בחיפה עם ניסוח מסמך מדיניות לניהול העסקים ולתמיכה בהם‪,‬‬ ‫כולל עידוד של עסקים קטנים במרחבי החיים של התושבים בשכונות ובאיזורי מחיה שונים‪.‬‬

‫‪108‬‬

‫היבט ‪ :2‬ציפוף עסקים ותעשיות כבדות זה לצד זו‪ :‬סכנות לחיי אדם‬ ‫רונית פיסו‪ ,‬עינת קליש רותם‪ ,‬בהתבסס על מחקר שנעשה עבור החל"ט ‪2012‬‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫התכנית מסכנת חיי אדם! היא מקרבת את התעשיות המסוכנות אל מרכזי התעסוקה והבילוי ‪.‬היא‬ ‫נותנת אפשרות להתרחבות התעשיות הכבדות והמסוכנות במפרץ חיפה וגם מעודדת את מעבר מרכז‬ ‫העסקים והמסחר )"לב המטרופולין"( לשם‪ .‬מדובר בשני תיפקודים שסותרים אחד את השני‪,‬‬ ‫והסמיכות ביניהם מסכנת את חיי התושבים‪ .‬אין אמירה ברורה מה יהיה תפקידו של מפרץ חיפה‬ ‫בעתיד‪ ,‬ואיך יוכרע הקונפליקט שבין התעשיות הכבדות והמסוכנות לבין המרחב הציבורי העיסקי‬ ‫ולב המטרופולין כפי שהתכנית מבקשת לייצר‪ .‬אין הוראות ברורות וחד משמעיות מה יהיו התנאים‬ ‫להימצאותן של התעשיות ברובע המפרץ‪ .‬האחריות לדמות המפרץ ועתיד תושבי העיר עוברת‬ ‫בתכנית זו באלגנטיות מידי פרנסי העיר ומוסדות התכנון – אל התעשיות עצמן ואל שרשרת הבקרה‬ ‫שאמורה לפקח עליהן‪ ,‬שכושלות שוב ושוב בגלל מצרף של חוליות חלשות‪ .‬במילים אחרות – מה‬ ‫שהיה רק ילך ויתעצם‪.‬‬ ‫לרובע המפרץ השלכות עצומות על בריאות התושבים והסביבה‪ .‬למרות נסיונות הרשויות להפיל את‬ ‫נתוני הבריאות המדאיגים של מחוז חיפה על הזיהום שיוצרת מערכת התחבורה הפרטית והשימוש‬ ‫המואץ בכלי רכב‪ ,‬לכל המעורים במצבם של גורמי הביקורת והאכיפה על התעשיות ידוע היום כי‬ ‫הבקרה על פליטות המזהמים מהתעשייה אינה הדוקה ואינה מלאה‪ ,‬ניטור החומרים המסוכנים נעשה‬ ‫בצורה חלקית ולא מספקת‪ ,‬לרוב על ידי הגורמים המזהמים עצמם‪ ,‬וכי גם במקרים של חריגות‬ ‫ניכרות‪ ,‬מערכת הבקרה הנוכחית מתקשה באכיפה ובהתראה‪ .‬מדובר באוסף של חוליות חלשות‬ ‫היוצרות בשילובן בית גידול נוח מאד לחריגות ואף לפתולוגיות‪.‬‬ ‫תפקידה של תכנית המתאר של חיפה היא לא רק להקצות קרקעות ולמקם שימושי קרקע‪ ,‬אלא‬ ‫בראש ובראשונה להציג חזון טוב יותר‪ ,‬ולאחר מכן גם להסדיר קונפליקטים כשאלה מתרחשים‪.‬‬ ‫בהמשך נביא רשימת נורות אדומות שעולות מתכנית המתאר‪ ,‬תכנית שאינה מציגה בחזונה את חיפה‬ ‫כעיר המבקשת לפזר את הסיכונים והתעשיות הכבדות ממנה החוצה‪ ,‬אלא מוכנה לקבל את כולן‬ ‫בתוכה ואף מקבלת את גזירת הממשלה להגדיל ולהעצים אותן‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫השלכותיו של רובע המפרץ על בריאות התושבים והסביבה‪:‬‬ ‫לרובע המפרץ השלכות עצומות על בריאות התושבים והסביבה‪ .‬למרות נסיונות הרשויות להפיל את‬ ‫נתוני הבריאות המדאיגים של מחוז חיפה על הזיהום שיוצרת מערכת התחבורה הפרטית והשימוש‬ ‫המואץ בכלי רכב‪ ,‬לכל המעורים במצבם של גורמי הביקורת והאכיפה על התעשיות ידוע היום כי‬ ‫הבקרה על פליטות המזהמים מהתעשייה אינה הדוקה ואינה מלאה‪ ,‬ניטור החומרים המסוכנים נעשה‬ ‫בצורה חלקית ולא מספקת‪ ,‬לרוב על ידי הגורמים המזהמים עצמם‪ ,‬וכי גם במקרים של חריגות‬ ‫ניכרות‪ ,‬מערכת הבקרה הנוכחית מתקשה באכיפה ובהתראה‪ .‬מדובר באוסף של חוליות חלשות‬ ‫היוצרות בשילובן בית גידול נוח מאד לחריגות ואף לפתולוגיות‪.‬‬ ‫תפקידה של תכנית המתאר של חיפה היא לא רק להקצות קרקעות ולמקם שימושי קרקע‪ ,‬אלא גם‬ ‫להסדיר קונפליקטים כשאלה מתרחשים‪ .‬להלן רשימת הנורות האדומות שעולות מתכנית המתאר‪,‬‬ ‫‪109‬‬

‫תכנית שאינה מציגה בחזונה את חיפה כעיר המבקשת לפזר את הסיכונים והתעשיות הכבדות ממנה‬ ‫החוצה‪ ,‬אלא מוכנה לקבל את כולן בתוכה ואף מקבלת את גזירת הממשלה להגדיל ולהעצים אותן‪.‬‬ ‫על תכנית המתאר להציג את מפרץ חיפה תחת תשריט עתידי שונה וטוב יותר‪ ,‬מתוך שאיפה לשינוי של‬ ‫משק האנרגיה ומעבר לתעשיות המבוססות על אנרגיות מתחלפות‪ ,‬וכל זה כתנאי להישארתן של‬ ‫התעשיות בסמיכות לאיזורי מגורים צפופים‪ .‬על תכנית המתאר להציג חזון ברור לשינוי של משק‬ ‫האנרגיה‪ ,‬שיכול להתרחש בתמיכה ובשילוב מאמצים עם האקדמיות החיפאיות המבוססות והחזקות‪,‬‬ ‫או לדרוש את יציאתן ופיזורן של התעשיות המזהמות והמסכנות במקרה שזה בלתי אפשרי‪ ,‬מתוך‬ ‫ראייה הוליסטית של כל המקומות בארץ‪ ,‬ומתוך דאגה לכלל האוכלוסיות‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬תכנית המתאר‬ ‫מקבלת את המצב נכון להיום ולא משקפת מאמץ אפילו לא קל להביא לשינוי מהותי‪ ,‬למרות שהוא‬ ‫יכול להועיל גם לתעשיות עצמן‪ .‬מדובר בראייה חסרת מעוף‪ ,‬חסרת חזון‪ ,‬והרסנית לעתידה של העיר‪,‬‬ ‫אולי יותר מכל נושא אחר שעולה במסמכינו אלה‪.‬‬ ‫‪ .1‬שימושי קרקע ציבוריים ומפעלים מסוכנים –זה לא עובד יחד!‬ ‫במתחמים השונים שבמפרץ נמצאים כיום מפעלים רבים‪ ,‬חלקם מסוכנים‪ ,‬כמו גם חברות אכסנה של‬ ‫חומרים כימיים‪ ,‬מכולות וכד'‪ .‬במתחם ‪ 2.1‬נמצאות חברות "פרוטרום"‪" ,‬תרו"‪" ,‬תנובה" ו"חן שואל‬ ‫כימיקלים"‪ .‬במתחם ‪) 2.3‬מתחם עורף הנמל( יושבות "גדות"‪" ,‬דלק"‪" ,‬סונול דלקים"‪ .‬במתחם‬ ‫המרכז עסקים הגדול מכולם יושבים מפעלים של "גדות" ו"אוברסיז" המחזקים בחומרים מסוכנים‪.‬‬ ‫וכל אלה שוכנים בקרבה ניכרת למתחם בז"ן‪ ,‬שלא נכללת שום התייחסות אליו בתכנית זו‪ ,‬ואל‬ ‫מתחמי מיכלי הגז והחומרים הכימיים בקרקעות הצפון הנמצאים בצמידות לכל אלה‪.‬‬ ‫היות ואין תוכנית להעביר את החברות הללו‪ ,‬ובעיקר את המסוכנות ביניהן‪ ,‬למתחמים מרוחקים‬ ‫מפעילויות ציבוריות לא ברור לנו כיצד יכולים מתכנני התכנית לקחת על עצמם את האחריות להוביל‬ ‫ציבור גדול להימצא בסמיכות לסיכונים כאלה? העובדה שמתחם הקולנועים החדש של חיפה נמצא‬ ‫במרחק עשרות מטרים בודדים מחומרים מסוכנים )אוברסיז( צריך להטריד את המתכננים ואת‬ ‫פרנסי העיר ולהדיר שינה מעיניהם‪ .‬אזור כלאיים זה‪ ,‬בו שוכנים זה לצד זה מתחמים הומי‪-‬אדם לצד‬ ‫תעשיות מסוכנות הוא מטריד‪ ,‬יוצר ולא פותר סיכונים‪ ,‬ומאכזב את כל מי שקיווה שתכנית זו באה‬ ‫לשקם ולהבריא‪ .‬תכנית זו רק מגדילה את הסיכויים לאסונות עתידיים‪ .‬מתוך תכנית זו עולה‬ ‫השאלה האם בריאותם וחייהם של תושבי חיפה יפגעו באיטיות ובהדרגה‪ ,‬או אם הם יקטעו‬ ‫בהפתעה ובאסון מיידי‪.‬‬ ‫‪ .2‬מוקד תעסוקה ומסחר בצמידות למרכז תעשייה כבדה מזהמת ומסוכנת – סכנות נוספות‬ ‫איזור התעסוקה הגדול המתוכנן במפרץ )מתחמים ‪ 2.1‬ו‪ (2.3 -‬מטריד משני טעמים – ראשית‪ ,‬אזור‬ ‫זה רווי מפעלי תעשייה פטרו‪-‬כימיים מזהמים‪ ,‬אשר השפעתם על איכות האוויר מכרעת‪ ,‬כמו גם על‬ ‫עלייה בתוספת הסיכונים מאירועי חירום שונים )ביטחוניים‪ ,‬דליקות‪ ,‬שריפות‪ ,‬דליפת חומרים רעילים‬ ‫ואחרים( העלולים לנבוע מריכוזי החומרים המסוכנים במפרץ‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ראוי להפחית את החשיפה‬ ‫ארוכת הטווח של בני אדם )מלבד העובדים עצמם‪ ,‬שאנו תקווה שהם עובדים עם מיגונים ועם ביקורת‬ ‫בריאות תדירה ומעמיקה( בסמוך למפעלים אלה‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬אזור המפרץ אמור להיות צומת תחבורה מרכזי לבאים מצפון )קריות( וממזרח )כביש ‪.(6‬‬ ‫תחבורה אף היא גורם מרכזי לזיהום אוויר‪ ,‬ואף היא פוגעת בבריאות‪ .‬חלק מזיהום האוויר מתחבורה‬ ‫מגיע משינוע של משאיות הקשורות לתעשייה הכבדה – לפי נתוני ‪ ,2004‬מדובר על ‪150,000‬‬ ‫משאיות לשנה‪.‬‬ ‫‪110‬‬

‫בשקלול שני מטרדים מהותיים אלה – תעשייה ותחבורה‪ ,‬לא ברורה הסיבה להפוך את מפרץ חיפה‬ ‫למרכז תעסוקה‪ .‬לא ניתן לרכז שתי פונקציות מהותיות אלה בסמיכות זו לזו‪.‬‬ ‫‪ .3‬העדר התייחסות לצמצום הסיכונים והמטרדים‬ ‫אין בתכנית שום אזכור אופרטיבי לגבי האופנים של צמצום הסיכונים והמטרדים הנגרמים‬ ‫מהתעשייה – תמריצים לשימוש בטכנולוגיות מיטביות‪ ,‬צמצום פליטות‪ ,‬צמצום ריכוזי החומ"ס או‬ ‫אפשרויות אחרות‪ .‬במקום זאת‪ ,‬יש בתכנית השלמה עם המצב הנוכחי ועוד יותר מכך ‪ -‬יש תכנון‬ ‫להגביר את החשיפה של ציבור גדול יותר למטרדים אלה‪ .‬התכנית בהחלט מגבילה את המפעלים‬ ‫לכשירצו להתרחב‪ ,‬לגדול או להשתדרג )סעיף ‪ (6.4.3‬בכל הקשור להתפתחות עתידית‪ .‬יחד עם זאת‬ ‫היא אינה מחייבת את המפעלים לשפר את מצבם נכון להיום‪ ,‬למשל בדמות שיפור תשתיות קיימות‪,‬‬ ‫ולמעשה מאפשרת למפעלים להמשיך בדרכם עוד שנים רבות ללא שינוי‪ ,‬ללא כל התייחסות לתיקון‬ ‫מצב העבר וההווה‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מעבירה את מלוא האחריות שוב ושוב אל תוצאות "סקרי סיכון"‪ .‬היא מאפשרת כל‬ ‫דבר ובלבד שתצא דרישה ל"סקר סיכון"‪ .‬תכנית המתאר מתעלמת מן העובדה כי מדובר במסמכים‬ ‫אותם מממנים לרוב אותם גורמים מזהמים ומסכנים‪ .‬על תכנית המתאר להגדיר בצורה מפורשת כי‬ ‫סקרי הסיכון יוכנו על ידי הרשויות ו‪/‬או גופים ממשלתיים‪ ,‬ולא על ידי התעשיות עצמן וימומנו ע"י‬ ‫הטלים מיוחדים על התעשייה‪ .‬במערכת הכלכלה הקפלטיליסטית הישראלית‪ ,‬האחריות להכנת‬ ‫הסקרים והמחקרים מובאת לפיתחם של הגורמים המזהמים והמסכנים‪ .‬כל עוד מצב זה נשאר כך –‬ ‫הסוקרים ואנשי המקצוע התלויים בפרנסתם ממקורות הזיהום אינם יכולים שלא להיות נגועים‬ ‫בניגודי עניינים‪ ,‬ואפילו לעיתים בתום לב ומתוך קירבה אישית לנפשות הפועלות‪ ,‬ועל כן מערכת זו‬ ‫אינה שווה את הניירות שהיא מוציאה והנייר לא שווה את הדיו הכתובה עליו‪ .‬יש לדרוש תיקון מיידי‬ ‫בכל סעיפי התכנית המסתמכים על סקרי סיכונים‪ .‬אחרת‪ ,‬הפירצה הקיימת כיום במערכת הבקרה‬ ‫האזרחית מקבלת את מלוא הגיבוי להמשיך לנהוג כמנהגה‪ ,‬ע"י תכנית המתאר‪.‬‬ ‫הרצון החיובי במבוא לתכנית‪" ,‬צמצום המטרדים הסביבתיים" )דברי הסבר לתכנית( אינו יכול לדור‬ ‫בכפיפה אחת עם המשך קיומה של התעשייה כפי שהיא כיום‪ ,‬ובטח ובטח כאשר אזור המפרץ מתוכנן‬ ‫להיות מרכז תעסוקה מרכזי‪.‬‬ ‫‪ .4‬העדר התייחסות לניקוי המפרץ וחוות המיכלים‬ ‫אין התייחסות לניקוי מפרץ חיפה מזיהום סביבתי ארוך בשנים – הן לגבי קרקעות אליהן חדרו‬ ‫כימיקלים שונים‪ ,‬הן לגבי מקורות מים ובוצה מצטברת והן לגבי ערימות פסולת תעשייתית עם קרינה‬ ‫)כגון הר הגבס בחצר מפעל דשנים(‪.‬‬ ‫היעדר התייחסות לצורך בתהליכי ניקוי מתקדמים לפני בניית שכונת מגורים על קרקעות מזוהמות‬ ‫)‪ ( brownfields‬בקרית חיים‬ ‫מהיכרות עם פרויקטים דומים בחו"ל‪ ,‬ההשקעה בניקוי הקרקע למגורים היא עצומה ונדרשת‪ .‬מדובר‬ ‫בניקוי ברמה שבה ילד יכול להכניס לפה עשב עם אדמה כשהוא משחק בגינה‪ .‬במקום בנייה למגורים‬ ‫יש להשתמש במתחם‪ ,‬לאחר ניקוי יסודי של הקרקעות‪ ,‬לשימושים אחרים ‪ -‬ציבוריים וקהילתיים‪,‬‬ ‫וכן‪ ,‬לתעשייה ירוקה‪ ,‬עסקים שקטים ונקיים‪ ,‬וכו'‪ .‬רצוי לשלב בשטחים אלה צמחיה משקמת בעלת‬ ‫סגולות ריפוי‪ ,‬על מנת להביא את הקרקעות הללו למצב שבו יוכלו בעוד עשרות שנים לשמש למגורים‪.‬‬ ‫על מתכנני התכנית ללמוד כיצד מנקים שטחי "בראונפלידס" בעולם ולדרוש תהליך זה כחלק‬ ‫מהקצאת שטחי חוות המיכלים לשימושים ציבוריים‪ .‬זהו המקום הנכון לפיתוח עתידי לצורכי מגורים‬ ‫של שכונת קריית חיים ופרויקט זה אשר יהווה אבן שואבת להתחדשותה העתידית של השכונה‪ ,‬כל‬ ‫‪111‬‬

‫זאת לאחר ניקוי יסודי של הקרקעות ויצירת חיץ ירוק בין השכונה שתקום לבין המתחם התעשייתי‪-‬‬ ‫מסחרי מדרום לה שצריך לעבור ניקוי ודילול סיכונים גם הוא‪.‬‬ ‫‪ .5‬עתידה של התעשייה במפרץ חיפה‬ ‫כיוון שכל שטחי התעשייה ועורף הנמל הוחרגו מן התכנית בברוטליות‪ ,‬לא ניתן אלא להייחס לתכניות‬ ‫מאושרות אחרות‪ ,‬ותכניות שנמצאות בדרכן לקבלת אישורים‪ .‬למרות שההתייחסות שלנו אמורה‬ ‫להיות ממוקדת לתכנית המתאר עצמה‪ ,‬וזו הרי היתה כוונת המשורר – לנטרל כל התייחסות לנושאים‬ ‫אקוטיים עבור העיר בטוענה שאין תכנית זו אחראית להן‪ ,‬למרות זאת אנו נמשיך ונטען כי תכנית‬ ‫המתאר אחראית גם לשטחים שאינם מסומנים בשיטחה‪ ,‬וכי מזכותנו הבסיסית להתייחס‬ ‫לאינטגרציה של כל התכניות במקום זה‪ ,‬אלה המאושרות ואלה המאושרות שבדרך‪ ,‬כי כך מאלצת‬ ‫אותנו התכנית לנהוג‪.‬‬ ‫האינטגרציה של כל תכניות המפרץ‪ ,‬המועלמת מתכנית זו בגלל התחכמותה של מערכת התכנון‬ ‫ומוסדותיה המזלזלים באינטיליגנציה של הציבור ובעיקר נהנים מכוחו המוגבל של הציבור‬ ‫ומאפשרויותיו הדלות‪ ,‬אינטגרציה זו‪ ,‬שהיעדרותה נוכחת בתכנית‪ ,‬מותירה למעשה את תושבי חיפה‬ ‫והצפון כעובדי תעשייה מיושנת‪ ,‬ומקבעת את חיפה כעיר לא‪-‬מושכת לקהל צעיר‪ ,‬משכיל ואיכותי‪.‬‬ ‫בראייה לאומית ואף גלובלית מפרץ חיפה לא יצליח למתג את עצמו כאטרקטיבי כל עוד הוא נשען על‬ ‫תעשייה שהיתה נכונה ונחוצה בשנות ה‪ .50 -‬גם חזון חנ"י למרכז לוגיסטי "משובב נפש" כפי שהם‬ ‫מציינים בהזדמנויות רבות‪ ,‬עוסק במרכזים שוממים נפש חיה‪ ,‬האנגרים עצומים בסביבות עירוניות‬ ‫נטושות‪ .‬התכנית מקבעת את מפרץ חיפה כאזור בו מרוכזים חומ"ס המשרתים את כל הארץ‪ ,‬בלי‬ ‫קריאה ברורה להפחתתם‪ ,‬להצבת סימן שאלה על נחיצות כל אחד ואחד ולפיזורם במקומות נוספים‬ ‫היכן שנכון חברתית‪ ,‬סביבתית וכלכלית בצפון הארץ או באזורים אחרים‪.‬‬ ‫בהקשר זה יש לציין שגם התכנית לגבי נמל חיפה צריכה היתה להתייחס להיקף הפעילות המשוער של‬ ‫נמל חיפה ביחס לשינוע חומ"ס‪ ,‬במכולות‪ ,‬בתפזורת או בצנרת‪ ,‬ולהציג ממצאים אלה בשקיפות‬ ‫לציבור‪.‬‬ ‫‪ .6‬הנחיות סביבתיות ומתחמי סיכון‬ ‫אין בתכנית התייחסות לתכניות הפיתוח של בז"ן‪ ,‬אין כלל התייחסות להשלכות של מתחם זה לגבי‬ ‫מטרדים סביבתיים‪ ,‬סיכונים ואחרים‪ ,‬בעלי השלכה ישירה לגבי איכות החיים במפרץ חיפה ובעיר‬ ‫חיפה‪ .‬לא ניתן לקבוע תכנית ללא התייחסות כלשהיא למתחם בז"ן‪ .‬למשל‪ ,‬אזורים הנושקים למתחם‬ ‫בז"ן )מתחם ‪ (2.1‬מוגדר כתחום איסור סיכונים אך אין התייחסות לסיכונים ממתחם בז"ן על מתחם‬ ‫זה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אזורי התעסוקה והמסחר האינטנסיביים של המפרץ נושקים למתחם בז"ן‪.‬‬ ‫מתחם ‪) 2.3‬נמל ומסוף כימיקלים(‪ ,‬מוגדר בתכנית כתחום מעורב ורק מתחם המסוף כמתחם עם‬ ‫סיכונים‪ .‬לדעתנו כל המתחם אמור להיות תחום המהווה מקור לסיכונים‪ .‬הערה רביעית בסעיף‬ ‫‪ 6.4.1‬תחת הוראות היא שלא תאופשר אחסנת חומ"ס במתחם זה אלא רק טעינה ופריקה‪ .‬ההערה‬ ‫לא ברורה‪ ,‬משום שכיום מאחסנים שם חומ"ס וזו גם התכנית לעתיד – גם אם יימצא פתרון למיכל‬ ‫האמוניה‪ ,‬מדובר על אחסון אתילן וחומרים אחרים‪ .‬אם יש כוונה להפוך את המסוף רק למקום‬ ‫טעינה‪/‬פריקה והאחסון ייעשה במקומות אחרים‪ ,‬יש לציין זאת ולפרט כיצד גופי התכנון העירוניים‬ ‫מתכוונים למצוא נקודות אחסון חלופיות‪ ,‬והאם למשל אלה יהיו בתוך המפעלים עצמם‪.‬‬ ‫לאחרונה אושרה תכנית חפאג‪/1200/‬ב‪ ,‬שמטרתה להסדיר בדיעבד את המתקנים במתחם בז"ן‪ .‬זהו‬ ‫מתחם בעל ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות המרכזי במפרץ חיפה )ובישראל כולה אין עוד מתחם‬ ‫בהיקף כל כך מסיבי הממוקם בסמיכות רבה כל‪-‬כך לאוכלוסייה רבה(‪ .‬במסגרת התכנית‪ ,‬בתי‪-‬‬ ‫‪112‬‬

‫הזיקוק מבקשים אישור התרחבות בשני העשורים הבאים‪ ,‬פי שלושה ואף פי ארבעה מהמצב הקיים‬ ‫היום‪ .‬לתכנית זו השלכות רבות‪ ,‬לכן יש להכניס לתכנית )חפ ‪ (2000‬את ההשלכות הצפויות ובעיקר‬ ‫ליישב את הסתירה בין התרחבות בז"ן )כולל השלכות בריאותיות וסיכון משמעותי לחיי עשרות אלפי‬ ‫אזרחים עקב תוספת זיהום אוויר‪ ,‬תוספת מאגרי חומ"ס תוספת בעומס התחבורה( לבין העתיד הצפוי‬ ‫למתחמים הנושקים ולאזור המפרץ כולו‪.‬‬ ‫‪ .7‬חישובי סיכונים‪ ,‬אפקט הדומינו ורעידות אדמה‬ ‫הערה ‪ 6.4.1‬סעיף ‪-3‬ג' בהוראות‪ ,‬בדבר "חריגה בתחום המתחם בין מפעלים גובלים תותר במסגרת‬ ‫הסכמה הדדית ביניהם" בפיקוח היועץ המשפטי של וועדת התכנון‪ .‬אנו מתנגדים לסעיף זה מכל וכל –‬ ‫כל תורת הסיכונים של המפעלים מתבססת על ההנחה ועל חישובי הסיכונים שכל הסיכונים נותרים‬ ‫בתוך תחום המפעל )"לא חורג מגדר המפעל"(‪ .‬אמירה זו באה להרגיע מאפקט הדומינו – התפשטות‬ ‫אירוע מקומי למתחמים ולמתקנים נוספים‪ ,‬מחוץ למפעל‪ .‬כעת‪ ,‬סעיף זה בא ומכשיר את הסיכון‬ ‫לאפקט הדומינו שכה חוששים מפניו‪ ,‬ומותיר את הסיכון למו"מ בין מפעלים‪ ,‬רק בפיקוח היועץ‬ ‫המשפטי שלהם‪ ,‬המתפרנס ומחויב להם‪.‬‬ ‫הסכם זה בין מפעלים חייב לעבור בחינה של מומחה מוסמך בניהול סיכונים‪ ,‬בחומרים מסוכנים‬ ‫וכמובן – להיות שקוף ופתוח לדיון עבור הציבור הרחב‪ .‬וזאת מבלי להזכיר סיכוני רעידות האדמה‪.‬‬ ‫הערה ‪ 6.8.3 + 6.8.2‬לגבי מערכת החשמל‪ .‬יש להוסיף שלא תותר בנייה‪/‬הרחבה של מערכת חשמל‬ ‫בקרבה לבתי מגורים‪ ,‬משרדים‪ ,‬מוסדות ציבור וחינוך‪ ,‬עם רמת קרינה המוגדרת כמסוכנת ע"י ארגון‬ ‫הבריאות הבין‪-‬לאומי )‪ (WHO‬אשר מעדכן את רמת הסיכון מידי כמה שנים‪ ,‬לאור ידע מצטבר וכך‬ ‫קובע תקנים בינ"ל‪.‬‬ ‫העדר התייחסות למעבר התשתיות לגז טבעי‬ ‫אין התייחסות כלל וכלל לתשתית של גז טבעי‪ ,‬מקור אנרגיה נקי וזול מאשר פחם ודלקים פוסיליים‬ ‫כגון נפט וגפ"מ‪ .‬אם מפרץ חיפה מעוניין להפחית את זיהום האוויר‪ ,‬יש לחבר את כל הצרכנים‬ ‫לתשתית הגז הטבעי‪ ,‬כולל תעשייה בינונית וזעירה‪ ,‬מוסדות ציבור וחינוך ובתי מגורים‪ .‬תהליך זה‪,‬‬ ‫שגובר עם מציאת מצבורי הגז הטבעי בים התיכון‪ ,‬יגרום בסופו של דבר לצמצום המפעלים הפטרו‪-‬‬ ‫כימיים‪ ,‬ועימם הזדמנות לשינוי מהותי הן בהתנהלות העיר והן בתדמית העיר‪ .‬יחד עם זאת יש‬ ‫להתייחס לסכנות הצפויות מהימצאותם של חומרים אלה במרחב המפרץ‪ ,‬ולקירבה שלהם לחומרים‬ ‫מסוכנים אחרים‪.‬‬ ‫הישענות על גז טבעי תפתור את אחת הבעיות הנוכחיות של מפרץ חיפה – אחסון הגפ"מ )בהתאם‬ ‫לתמ"א ‪ 32‬ד(‪ .‬השימוש המרכזי של גז זה הוא לבישול בבתים‪ .‬בעקבות הקמת תשתית ראויה של גז‬ ‫טבעי שיובל גם לבתי‪-‬תושבים‪ ,‬ניתן להימנע מחובת הקמת נקודות אחסון רבות של גפ"מ‪ ,‬בארץ‬ ‫ובחיפה‪ .‬הגפ"מ ימשיך להיות נצרך בתעשייה ומאוחסן בתעשייה בלבד או כמאגר לעתות חרום‪.‬‬

‫דרישותינו‪:‬‬

‫‪113‬‬

‫להרחיק את השימושים הציבוריים האינטנסיביים משטחי התעשייה‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬להתנות את‬ ‫הקמת השימושים הציבוריים בהרחקת מפעלי התעשייה למקומות אחרים‪ .‬לא לאפשר הקמת‬ ‫מרכזי תעסוקה חדשים ליד תעשיות מסוכנות ומזהמות‪ ,‬עד שאלה לא מתפנים‪.‬‬ ‫יש להוסיף דרישות ברורות לצמצום סיכונים ומטרדים במפרץ חיפה‪ ,‬ולא להסתמך רק על עבודה של‬ ‫גורמים ממשלתיים תוך העברת האחריות לאחרים‪.‬‬ ‫יש להוסיף התייחסות לניקוי הקרקעות במפרץ חיפה‪ ,‬לפני תהליכי השינוי וההתחדשות שאזור זה‬ ‫צריך לעבור‪.‬‬ ‫על התכנית להתייחס לעתיד מפרץ חיפה תחת תשריטים שונים של שינוי משק האנרגיה‪ ,‬בשאיפה‬ ‫לאנרגיות מתחדשות‪ ,‬מעבר לגז וכו'‪.‬‬ ‫יש להתייחס לכל אחד מהסעיפים הרשומים לעיל‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫היבט ‪ :3‬התעלמות משדרוג השכונות על פי עקרונות ה'קיימות'‬ ‫עינת קליש רותם‪ ,‬בשיתוף הידרולוגית ויועצת ניקוז‬ ‫אין בתוכנית התייחסות לשדרוג שכונות המגורים ושיפור אורח החיים בהן‪ ,‬על פי עקרונות‬ ‫ה"קיימות"‪ .‬תכנית מודרנית תעודד שימוש בתחבורה ציבורית‪ ,‬תספק שירותים ציבוריים במרחקי‬ ‫הליכה‪ ,‬תפחית את התלות בכלי הרכב‪ ,‬תעודד תחבורת אופניים וכו'‪ ,‬וכל זה מתוך ראיית הקהילה‪,‬‬ ‫החברה‪ ,‬השמירה על הסביבה‪ ,‬והעלאת איכות החיים של התושבים‪ .‬כל זה חסר ‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההנחיות‬ ‫הנוגעות לטיפול בתשתיות הניקוז ומי הנגר לוקים בחסר‪ .‬הטיפול במי הגשם והקשר שלו אל אופן‬ ‫הבניה העירונית‪ ,‬מתוך מטרה לנהל את משק המים בתבונה ולמזער נזקים אקולוגיים‪ ,‬מהווה נדבך‬ ‫חשוב מאד בסוגיית תכנון בר‪-‬קיימא ורגישות סביבתית כללית‪.‬‬ ‫בכל העולם מקדמים ערים ושכונות הבנויים על פי עקרונות "הקיימות"‪ .‬המונח מתאר רעיונות‬ ‫סביבתיים וחברתיים שמאחוריהם ערכי תכנון המקדמים אורח חיים פשוט‪ ,‬זול‪ ,‬נגיש‪ ,‬הדורש‬ ‫מינימום הוצעות כלכליות‪ ,‬מאפשר חיי יום‪-‬יום במרחקי הליכה נוחים‪ ,‬מעודד שימוש בתחבורה‬ ‫ציבורית איכותית‪ ,‬מספק להולכי הרגל בעיר אקלים נוח וסביבה נקייה‪ .‬תכנית המתאר לא דורשת‪,‬‬ ‫ואפילו לא מזכירה‪ ,‬את החובה לחדש את השכונות בחיפה על פי ערכי תכנון מתקדמים אלה‪ ,‬וזאת‬ ‫למרות הסיסמאות המופיעות במסמכי החזון בתחילת התכנית‪ ,‬שאין דבר וחצי דבר עומד מאחוריהן‪.‬‬ ‫הדרישות צריכות להיות פשוטות‪ :‬מדרכות טובות להולכי רגל‪ ,‬רשת של שבילי אופניים בשכונות‬ ‫השטוחות‪ ,‬וגם בשכונות הבנויות על מורדות באיזורים מתאימים‪ ,‬צמחיה מגוונת ומצלילה ברחובות‪,‬‬ ‫עירוב שימושי קרקע ועידוד מסחר שכונתי‪ ,‬עידוד בניית חללים המשולבים במרקם המגורים‬ ‫ומתאימים לעבודה של אוכלוסיות מסוימות בקריבה אל הבית )חדרי סטודיו‪ ,‬משרדים קטנים‪,‬‬ ‫קליניקות וכד'(‪ ,‬תחבורה ציבורית מצוינת עם תחנות מפוזרות על פי שיטות מתקדמות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫אנו דורשים שעבור כל שכונה ושכונה הצפויה לעבור תהליכי התחדשות על פי תמ"א ‪ ,38‬בפינוי בינוי‬ ‫עיבוי וכו'‪ ,‬תוכן תכנית מדיניות הכוללת פרק סקירת מצב התשתיות השכונתיות ורשימת חסרים‪ ,‬פרק‬ ‫המציע את שדרוגן‪ ,‬ופרק המקדם את ערכי תכנון השכונה על פי עקרונות הקיימות‪.‬‬ ‫פיתוח בר קיימא )פרק ‪(6.5.2‬‬ ‫פרק זה נפתח עם "כל תכנית תכלול‪ ,‬ככל הניתן )‪ (...‬הנחיות אשר יאפשרו פיתוח בר קיימא"‪ .‬חבל‬ ‫מאד‪ ,‬כי פיתוח בר קיימא ניתן גם ניתן בכל תכנית‪ ,‬בכל מקום‪ ,‬בכל רגע‪ ,‬ולכל מטרה‪ .‬מדובר על 'הלך‬ ‫רוח' שצריך להיות בלתי נפרד ממערכת התכנון של העיר‪ ,‬ולא מותנה בבואו של אדריכל או מתכנן בעל‬ ‫גישה לנושא‪ ,‬וגם לא בטוב ליבם של פקידי מערכת התכנון בעירייה‪.‬‬ ‫פרק זה מכיל ‪ 14‬סעיפים שונים‪ ,‬העוסקים בסוגיות של תכנון מבנים‪ ,‬שיקולים תרמיים‪ ,‬הצללות‪,‬‬ ‫יעילות אנרגטית‪ ,‬פסולת‪ ,‬חומרים ושיטות בניה‪ ,‬שימור מי נגר‪ ,‬קרינה ועוד כהנה וכהנה‪ .‬אין בכל‬ ‫הפרקים הללו אף לא התייחסות אחת להיבטים של תכנון עירוני בר קיימא – למשמעותם של שימושי‬ ‫קרקע מעורבים בקרבה למקומות מגורים שיכולים לשנות את אורח חיי התושבים מקצה לקצה‪,‬‬ ‫לצמצם את תלותם בכלי רכב פרטיים‪ ,‬להקמת מערכות שבילים להולכי רגל ואופניים כדי לאפשר‬ ‫נגישות ויום‪-‬יומית למרחב השכונות‪ ,‬עיסוקים שיצריכו פעילות ספורטיבית ויעלו את בריאות‬ ‫‪115‬‬

‫התושבים ללא כל פרויקטים מיוחדים‪ ,‬אלא כחלק מחיי היום‪-‬יום‪ .‬תכנית המתאר אף לא מתייחסת‬ ‫לשדרוג התחבורה הציבורית על מנת להפחית את כמות הנסיעות בכלי רכב פרטיים‪ ,‬וזה ניכר בתכנית‬ ‫התחבורה הציבורית המציגה פחות או יותר את אותה המערכת שקיימת היום‪ ,‬שלמרות כל ההשקעות‬ ‫העצומות בה‪ ,‬לא משרתת את מרבית תושבי חיפה עצמה‪ ,‬ואת תושבי שכונות הרכס כלל ועיקר‪.‬‬ ‫ההתיחסות היחידה להיבטים שכונתיים‪-‬עירוניים בפרק זה היא לצמחיה – תכנון צמחיה להצללה‬ ‫ברחובות‪ ,‬גינון חסכוני במים וכיו"ב‪ .‬סוגיה זו סותרת במידה רבה את תהליכי ההתחדשות העירונית‬ ‫שעוברים על שכונות רבות בחיפה‪ ,‬באמצעות תמ"א ‪ ,38‬תהליכים שפוגעים בצמחיה הנטועה בתוך‬ ‫המגרשים הפרטיים‪ ,‬ואין עיריית חיפה דואגת לשמר אותה‪ .‬אין בתכנית המתאר כל התייחסות‬ ‫לרחובות שיכולים להפוך לרחובות מוצלים על ידי סככת עצים מתאימים‪ ,‬לשימורם או לפיתוחם‪.‬‬ ‫תכנית המתאר אינה דנה‪ ,‬לצערנו הרב‪ ,‬באורח חיים על פי עקרונות הקיימות‪ .‬מתן עדיפות להולכי רגל‬ ‫ולרוכבי אופניים‪ ,‬לא רק בשבילי תיירות ובילוי לאורף חופי הים שאולי יאכלסו רוכבי אופניים‬ ‫בשבתות‪ ,‬אבל לא ישרתו את מרבית מתושבי חיפה בחיי היום‪-‬יום שלהם‪ .‬שבילי אופניים צריכים‬ ‫להיות חלק מרישות של שכונות לצרכי היום‪-‬יום – לחיבור שבין המרכז המסחרי ובית הספר‪ ,‬בין בתי‬ ‫המגורים והגן הציבורי‪ .‬תכנית המתאר אינה משכנעת כי מערכת התחבורה הציבורית נמצאת‬ ‫בעדיפות עליונה על מערכות התחבורה הפרטית‪ ,‬ואינה דואגת לפתרונות קצה ולחיבורים בין מערכת‬ ‫התחבורה הציבורית לפרטית )חניוני "חנה וסע" למיניהם(‪ ,‬וכל זה על מנת לעודד מעבר לתחבורה‬ ‫הציבורית‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מזכירה רק את ההיבטים האקלימיים של הבניה‪ ,‬ולא את ההיבטים האורבאניים‬ ‫ואורחות החיים של תושבי העיר בעולם של קיימות‪ .‬אם עורכי תכנית המתאר היו בקיאים ומאמינים‬ ‫בתכנון עירוני בר קיימא‪ ,‬התכנית כולה היתה נראית אחרת‪ ,‬והיתה מציבה את חיפה כעיר מובילה‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫חבל ועצוב שכך‪.‬‬ ‫ניקוז ומי נגר ‪-‬‬ ‫הטיפול במי הגשם והקשר שלו אל אופן הבניה העירונית‪ ,‬מתוך מטרה לנהל את משק המים בתבונה‬ ‫ולמזער נזקים אקולוגיים‪ ,‬מהווה נדבך חשוב מאד בסוגיית תכנון בר‪-‬קיימא ורגישות סביבתית‬ ‫כללית‪.‬‬ ‫‪ .1‬בנספח הניקוז של התכנית )נספח ‪ 8.3.1‬של בלשה ילון( כתוב‪" :‬לצרכי תכנון יש להשתמש בתחנת‬ ‫הגשם המייצגת הנמצאת בקיבוץ יחיעם"‪.‬‬ ‫ככל הנראה מדובר בטעות ואם לא‪ ,‬זוהי הנחיה תמוהה‪ .‬שני עמודים לפני כן מפורטות התחנות‬ ‫המטאורולוגיות של חיפה ולכן לא ברור איך הגיעו ליחיעם‪.‬‬ ‫‪ .2‬לא מצאנו בנספח הניקוז הנחיות להסתברויות תכן‪ .‬הכוונה ‪ -‬לאיזה הסתברות לתכנן את מערכת‬ ‫הניקוז העירונית‪ .‬תמ"א ‪ 34‬ב' ‪ 3‬ממליצה על הסתברויות שונות בהתאם לשימושי הקרקע‪ ,‬אבל‬ ‫‪116‬‬

‫הטבלה בתמ"א היא רק המלצה‪ .‬בתכנית מתאר ראוי לדעתי לפרט בכל מתחם בצורה ברורה מה‬ ‫תהיה ההסתברות התכנונית )לפיה תיקבע הספיקה וגודל מערכות הניקוז הנדרשות(‪ .‬ראוי היה גם‬ ‫לציין גובה ‪ 0,0‬באזורים רגישים כמו לאורך הגדורה והקישון )כפי שכבר מיושם כיום בשטח לאורך‬ ‫שד' ההסתדרות(‪ .‬יכול להיות שיש מקומות נוספים בהם צריך לקבוע גובה מינימלי של מגרש‪.‬‬ ‫‪ .3‬בנספח שימור הנגר אין פירוט על יכולת המילוי החוזר של האקוויפר‪ .‬יכול להיות שזה מופיע‬ ‫במסמך הסביבתי של חברת אדם‪-‬ה אבל לא מצאתי את המסמך באתר של העירייה עם יתר נספחי‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫מבדיקה באתר רשות המים נראה כי יש מילוי חוזר גם באזור ההר )כלומר יש הגיון להחדיר מי גשם‬ ‫גם בשכונות שעל הכרמל(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההנחיה להשאיר ‪ %15‬משטח המגרש לחידור היא הנחיה‬ ‫סתמית שעלולה "לסנדל" תכניות מפורטות‪.‬‬ ‫מה קורה בשכונה קיימת ‪ -‬האם יש ליישם בה בדיעבד את החלטות תמ"א ‪ 34‬ב' ‪ ?4‬אם כן‪ ,‬באחריות‬ ‫מי זה? האם כל בניין שיעבור תמ"א ‪ 38‬או כל בניין חדש יצטרך להשאיר שטח החדרה? אולי עדיף‬ ‫להשאיר שטח גדול יותר שיהיה משותף לכמה תכניות מאשר כמה שטחים קטנים? איך בכלל תתבצע‬ ‫ההחדרה? האם צריך קידוחי החדרה? מי אחראי על הטיפול בשטח הזה‪ ,‬למשל לשמור שהוא לא‬ ‫ייסתם עם השנים בסחף? צריך הנחיות מפורטות שאח"כ יתורגמו להחלטות תקציביות ומנהליות של‬ ‫העירייה‪.‬‬ ‫על פניו זה נראה כמו "קופי פייסט" להנחיות של תמ"א ‪ 34‬ב' ‪ .4‬אם המסמך הסביבתי היה חשוף‬ ‫לציבור יכול להיות שלכל נושאים אלה יש התייחסות‪ ,‬וההערות הללו מיותרות‪ .‬חבל שמוסדות‬ ‫התכנון לא חושפות את פרטי התכנית והשיקולים שעמדו מאחוריהם באופן מלא‪.‬‬ ‫‪ .4‬שני הנספחים הינם מנחים בלבד ולכן ראוי שההנחיות שבהם ייכללו בהוראות התכנית בצורה‬ ‫ברורה )גובה מגרש‪ ,‬הסתברות לתכנון לפי שימוש קרקע‪ ,‬אמצעים לשימור וחידור נגר וכו'(‪.‬‬

‫‪117‬‬

‫היבט ‪ :4‬היעדר חזון לתחבורה ציבורית טובה לעיר‬ ‫עינת קליש רותם‪ ,‬בהתבסס על מחקר שנעשה לחל"ט ‪ 2012‬עם צוות מומחי תחבורה‬ ‫תכנית התחבורה הוא בבחינת "מה שהיה הוא שיהיה"‪ .‬אנחנו נמשיך לעמוד בפקקים ולחפש חנייה‪.‬‬ ‫תוכנית מודרנית תשרטט מערכת תחבורה ציבורית משולבת טכנולוגיות שונות המתפקדות כמערכת‬ ‫אחת‪ ,‬למערכת היררכית עם מרכזי משנה‪ ,‬ולממשקים של התחבורה הציבורית עם הפרטית )חניוני‬ ‫"חנה וסע"‪.‬‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫היעדר חזון לעיר מבוססת תחבורה ציבורית המשולבת טכנולוגיות שונות‪ ,‬ולממשקים שלה עם‬ ‫התחבורה הפרטית – נספח התחבורה הציבורית בתכנית המתאר אינו מביא בשורה‪ .‬הוא מתעלם‬ ‫מריבוי המערכות השונות הקיימות היום במרחב העיר )אוטובוסים‪ ,‬מטרונית‪ ,‬כרמלית ורכבות‬ ‫בינעירוניות( ואינו מאחד אותם לכדי מערכת מתפקדת אחרת‪ .‬התכנית מציגה רק שתי תחנות ראשיות‬ ‫)חוף הכרמל והצ'ק‪-‬פוסט( ואת בת גלים כתחנת משנה היסטורית‪ ,‬ולא מוסיפה תחנות מרכזיות‬ ‫בהיררכית ביניים‪ .‬המערכת כולה מוצגת ללא כל תפיסה היררכית כפי שראוי בתכנית תחבורה‬ ‫ציבורית‪ .‬גם תפיסת כלל המערכת נעדרת מן התכנית – סימונם של קוים ארוכים‪ ,‬קצרים‪ ,‬תכופים או‬ ‫נדירים‪ ,‬קשרים מפגשים והצטלבויות – כל אלה לא קיימים ועל כן מעידים שאין כל חשיבה על אופי‬ ‫המערכת העתידית‪ .‬התכנית מדגימה באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים כי העיר חיפה תמשיך‬ ‫להתבסס על תחבורה פרטית ועל מערכות התחבורה הציבורית הקיימות‪ ,‬וכי עדכון אופי התיפקוד‬ ‫ותפיסת המהות שלה אינם גורמים מובילים בתכנון עתיד העיר ואינם מהווים תנאי להמשך‬ ‫התפתחותה של העיר‪.‬‬ ‫אין כל התייחסות לנקודות קצה‪ ,‬היינו – למקומות המעבר שבין תחבורה פרטית לציבורית ולהיפך‪.‬‬ ‫תחנות תחבורה ציבוריות גדולות מחייבות פתרונות חניה המונית לכלי רכב פרטיים‪ ,‬ומניעת מפגעים‬ ‫כמו החניה בסמוך לתחנת חוף הכרמל שמראה על חוסר שליטה והבנה של מצב התחבורה בעיר‪ .‬יש‬ ‫לדאוג בתכנית לפתרונות חניה המונית גם לצד מרכזי תחבורה וגם בתוך המרקמים העירוניים‪ ,‬שם‬ ‫אמורה לתפקד מערכת תחבורה ציבורית איכותית‪ .‬יש לדאוג לבניית היררכיית קווי תחבורה ציבורית‬ ‫שתביא בחשבון את המבנה של חיפה ‪ -‬חוסר הרציפות בין שכונות ההר שמצריך קווי משנה שכונתיים‬ ‫תדירים וקווי אורך ראשיים אך גם הטופוגרפיה של העיר שהפתרון לה צריך לבוא לידי ביטוי‬ ‫בפתרונות טכנולוגיים אשר נפוצים היום בכל העולם כמו דרגנועים חשמליים ופתרונות אחרים‪.‬‬ ‫רעיון הרכבל מהצ'ק פוסט לאוניברסיטת חיפה מקורו במניעים זרים‪ .‬מדובר במערכת יקרה שתשרת‪,‬‬ ‫כמו המטרונית‪ ,‬בעיקר תושבי חוץ‪ ,‬אך תעלה למשלם המיסים החיפאי הון בלתי סביר‪ .‬תחזוקה של‬ ‫מערכת כזו היא יקרה‪ ,‬ידע טכנולוגי שישאר תלותי בקבלני משנה מחו"ל‪ ,‬ספקות לגבי ציצועים‬ ‫במקרים של תקלות או מזג אויר סוער‪ ,‬והעצוב מכל –אוטובוסים פשוטים יכולים לתת מענה זהה‬ ‫לחלוטין לאותם צרכי תחבורה במחירים אפסיים באופן יחסי וכמעט באותו זמן נסיעה‪ .‬תכנית‬ ‫המתאר של חיפה‪ ,‬בגיבוי של מוסדות התכנון‪ ,‬מספקים במה לפנטזיות של אדם פוליטי )ראש עיריית‬ ‫חיפה( הנואש לגימיקים שיווקיים לכותרות בעיתון ולהאדרת שמו דרך פרויקטים מגלומניים‪ .‬אנו‬ ‫מקווים שמערכות התכנון ימצאו לנכון לשמור על כספי משלמי המיסים ולבקר הזיות שיכולות לקבל‬ ‫מענה בכלים פשוטים וזולים‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫‪118‬‬

‫כללי‬ ‫החברה להגנת הטבע יזמה באמצעות פורום "דרך חיפה" הקמת קבוצות עבודה בנושאים הקשורים‬ ‫לתכנית מתאר חפ‪ .2000/‬מסמך זה מביא את התייחסות קבוצת העבודה בענייני תחבורה לתכנית זו‪.‬‬ ‫חברי קבוצת העבודה הינם פרופ' יורם שיפטן‪ ,‬ד"ר עינת רותם קליש ומהנדס שמעון ברזני‪ .‬מטרת‬ ‫המסמך היא מתן התייחסות ראשונית לנספח התחבורה בתכנית שתאפשר לבעלי עניין תובנות‬ ‫בסיסיות בנדון ולאפשר קיום דיונים מעמיקים לגבי סוגיות שהועלו בו‪ .‬קבוצת העבודה דנה רק‬ ‫בתחבורה המטרופולינית ולא התייחסה לנושאים כמו נגישות בינעירונית לחיפה וחיבורה לרשת‬ ‫הכבישים הארצית‪.‬‬ ‫התייחסות לנספח התחבורה הציבורית‬ ‫מן הנספח‪ ,‬המערכת אינה ברורה‪ .‬בתשריט מסומנים קוים העוקבים אחר הכבישים הקיימים – עורקי‬ ‫התנועה הראשיים של התחבורה הפרטית‪ ,‬המשרתים גם את קווי התחבורה הציבורית )מן הסתם את‬ ‫האוטובוסים(‪ .‬תשריט של מערכת של תחבורה ציבורית צריכה להכיל גם 'קוים' )עורקי תחבורה( וגם‬ ‫'נקודות' )תחנות עצירה ומעבר(‪ ,‬ולא רק 'קווים' כפי שנהוג במערכות תחבורה פרטיות‪ .‬מן הנספח‬ ‫עולה חשש כי התכנית מצביעה על תכנון חסר בנוגע למערכות הציבוריות‪.‬‬ ‫כדי להבין את החזון של התחבורה הציבורית לחיפה‪ ,‬יש להראות‪:‬‬ ‫‪(1‬‬

‫‪(2‬‬ ‫‪(3‬‬

‫‪(4‬‬ ‫‪(5‬‬

‫‪(6‬‬

‫סימון של מערכות התחבורה הציבורית השונות והממשקים ביניהם‪ .‬איזה סוגים של מערכות‪:‬‬ ‫מטרונית‪ ,‬אוטובוסים‪ ,‬כרמלית‪ ,‬רכבת ישראל )!!!(– האם תהיינה עוד מערכות? היכן התחנות‬ ‫העיקריות שבהן המערכות נפגשות או מצטלבות? היכן הנוסעים יוכלו לעבור ממערכת אחת‬ ‫לשנייה?‬ ‫סימון תחנות התחבורה הציבורית וחיבורים בין אזורים ורובעים בעיר‪ .‬הכוונה אינה לסימון‬ ‫קווי נסיעה אלא ליצירת תרשים של זרימות וחיבורים ברמת הרובעים בעיר‪.‬‬ ‫סימון תחנות תחבורה ציבורית וההיררכיה ביניהן‪ .‬כיום מלבד שלושה מרכזי תחבורה – צ'ק‪-‬‬ ‫פוסט‪ ,‬חוף הכרמל‪ ,‬וכן‪ ,‬סימון של מרכז קטנטן בכניסה לבת גלים – אין סימון של מוקדים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫סימון תחנות המטרונית ‪ -‬מה הממשק שלהן למערכות תחבורה המובילות אל הכרמל? מה‬ ‫התועלת במטרונית בלי חיבור תחבורתי נגיש ויעיל ממנה אל כל העיר חיפה?‬ ‫סימון תחנות מרכזיות ברובעים הצפופים ההיסטוריים של העיר )עיר תחתית‪ ,‬הדר‪ ,‬ואדי‬ ‫סאליב‪ ,‬ואדי ניסנאס‪ ,‬מושבה גרמנית וכד'( – כמה תחנות והיכן? פיזור תחנות‪ ,‬קצב‪ ,‬היררכיה‬ ‫וכד' – כל אלה הם סממנים המתארים את חזון הרובעים השונים על פי דרגת ציבוריותם‬ ‫ועוצמת השימושים שיהיו בהם‪ .‬קילומטר רבוע עם תחנה אחת אינו שקול לקילומטר רבוע עם‬ ‫עשרות תחנות צפופות‪.‬‬ ‫שלביות של התפתחות המערכת הציבורית‪ .‬התשריט צריך לבטא באופן גרפי ברור מה קיים‬ ‫כיום ומה לא – גרפיקה כזו תסביר בבירור לאן שואפים להגיע בעתיד‪.‬‬ ‫‪119‬‬

‫היעדר חזון וחוסרים בתכנית‬ ‫התכנית לא מציגה חזון כיצד צריכה להיראות מערכת התחבורה בחיפה בכלל ולתחבורה הציבורית‬ ‫בפרט‪ .‬בהקשר למערכת התחבורה הכוללת חסרה ההתייחסות למערכות תומכות ומשלימות כגון מע'‬ ‫מידע לנוסע‪ ,‬מערכות בקרה שיבטיחו רמת שירות טובה‪ ,‬הן של מערכת הכבישים והן של מערכת‬ ‫התחבורה‪ ,‬האם קיימת מדיניות תעריפים‪ ,‬מדיניות חניה‪ ,‬עדיפות בצמתים לתחבורה ציבורית‬ ‫וכדומה‪ .‬בהקשר לחזון החסר לתחבורה הציבורית ראוי לציין כי לא ברור כיצד מערכות התחבורה‬ ‫הציבורית בחיפה תואמות לחזון העיר ורובעיה‪ .‬החזון צריך לכלול מערכות תחבורה שונות‪,‬‬ ‫הממשקים בינהן‪ ,‬הרובעים המרכזיים דרכם עוברות תשתיות התחבורה הציבורית והחיבוריות בין‬ ‫רובעי ושכונות העיר‪ .‬התוכנית מציגה תוואי כבישים קיים וכבישים הנמצאים בשלבים שונים של‬ ‫תכנון סטאטוטורי כפרויקטים תחבורתיים‪ .‬מתוך תוכנית המתאר עולה כי אין לחיפה עתיד וחזון‬ ‫תכנוני‪ .‬אנו סבורים כי אין לעיר סיכוי להפוך למטרופולין מכובד ללא חזון תחבורה ציבורית שמשלים‬ ‫ומחזק את החזון הכלל‪-‬עירוני‪.‬‬ ‫סוגיות נוספות‬ ‫‪ .1‬פרויקט הרכבל‪ :‬מאחר ופרויקט הרכבל הינו ייחודי ולא בוצע בעבר בארץ ככלי להסעת המונים‪,‬‬ ‫מוצע לבצע בחינה לגבי פרויקט הרכבל‪ .‬יש להתייחס לפרויקט זה בכל ההיבטים לרבות‪ :‬תפקוד‬ ‫בתנאי מזג אויר המאפיינים את האזור לרבות מצבי קיצון‪ ,‬אחזקה‪ ,‬כלכליות תוך התייחסות‬ ‫כמרכיב במערכת התחבורתית המשולבת ) מטרונית‪ ,‬תח"צ ועוד( ותוך השוואת חלופות לפתרונות‬ ‫אחרים‪ .‬לעיריית חיפה וליפה נוף ניסיון רב בהובלת פרויקטים גרנדיוזים שעוברים את התקציב‬ ‫באחוזים ניכרים ואינם מספקים את הסחורה על פי תחזיות ומשאלות לב‪ .‬אנו מתריעים כי‬ ‫מדובר בפרויקט יקר ומיותר‪ .‬הנוסעים בין הצ'ק‪-‬פוסט ומפרץ חיפה יכולים להמשיך ולנסוע‬ ‫באוטובוסים‪ ,‬שאת תכיפותם יש להגדיל‪ .‬הסעת אוכלוסיות שרובן כלל לא יהיו חיפאיות בשמיים‬ ‫היא לא יותר מאשר גימיק של פוליטיקאי השואף לפאר את שמו ולהשאיר עקבות אחריו‪ ,‬עקבות‬ ‫שיהיו אפילו גדולים יותר מאלה של הרכבל החיפאי )"הביצים של גוראל"( שאינו שימושי בעליל‪.‬‬ ‫‪ .2‬תחבורה פרטית ברכס הכרמל‪ .‬נראה בבירור שאין חשיבה ואין הצעת פתרון לציר הרכס כולו‬ ‫בהקשר התחבורה הפרטית – מה שהיה הוא שיהיה‪ .‬הכיצד יכולות להיות שכונות שלמות‬ ‫מחוברות לעיר דרך כביש אחד בלבד? האם מתכנני התחבורה נתנו את הדעת על נושא בטיחות‬ ‫ואסונות – חלילה באירוע חירום המוני – תושבים של שכונות שלמות יצטרכו להימלט דרך כביש‬ ‫אחד‪ .‬ואם חלילה הכביש הזה יינזק )רעידת אדמה וכד'( – מדובר על עשרות אלפי תושבים‬ ‫כלואים‪.‬‬ ‫‪ .3‬תחבורה ציבורית ברכס הכרמל‪ .‬משאב הקרקע במדינת ישראל אוזל ומתייקר מחד‪ ,‬ומאידך‬ ‫שיטות הכרייה‪ ,‬הציוד והידע משתפרים והעלויות להקמת מנהרות קטנות‪ .‬העיר חיפה מתאפיינת‬ ‫במבנה טופוגרפי הררי ומבנה גיאולוגי סלעי ) גיר‪/‬קרטון בעיקר( שמזמינה פתרונות תחבורתיים‬ ‫באמצעות מנהור‪ .‬מנהרות הכרמל הינן ה"סנונית הראשונה" וניתן לראות שהינם הצלחה‬ ‫והשימוש בהם הולך וגדל‪.‬‬ ‫‪120‬‬

‫מוצע לבחון פתרונות מבוססות מנהור עבור התנועות העורקיות ולהשאיר את פני הקרקע‬ ‫לתנועות מאספות‪/‬מקומיות שישרתו מגורים ושימושים אורבניים אחרים‪ .‬בתכנית נראה שציר‬ ‫הרכס הופך להיות מסלול או מנהרה‪ .‬מדובר בשני פתרונות שונים בתכלית שאינם יכולים‬ ‫להיחשב באופן כל‪-‬כך שטחי כפתרון זהה או דומה‪ .‬אם מדובר במנהרה – האם זה אומר‬ ‫שהתחבורה הפרטית על הרכס נשארת כפי שהיא היום? אם מדובר במסלול עילי – האם לא‬ ‫צריכה להיות חלופה בדמות כביש מקביל נוסף לציר הרכס? האם אומר הדבר שכמות הנתיבים‬ ‫הקיימים יצטמצמו?‬ ‫מוצע לבצע בדיקת חלופות כגון‪ :‬חלופה לציר עורקי‪/‬מערכת להסעת המונים תת קרקעיים בציר‬ ‫הרכס משדרות הנשיא )גן האם(‪ ,‬דרך כבביר‪ ,‬כרמליה‪ ,‬כיכר ספר‪ ,‬צומת חורב‪ ,‬בית בירם‪ ,‬צומת‬ ‫דניה והאוניברסיטה או חלופת נת"צ )נתיב תחבורה ציבורי(‪ ,‬תוך מתן אפשרות לצירים עוקפים‬ ‫)במקום נתיב אחד לכיוון שיחסם לרכבים פרטיים(‪.‬‬ ‫‪ .4‬פתרון תחבורה ציבורית לשכונות קטנות‪ .‬כיום נראה שאין בהם תחבורה ציבורית משמעותית‬ ‫באופן מספק לשכונות קטנות יחסית בחיפה‪ .‬למשל‪ ,‬לרמות ספיר‪ ,‬ורדיה‪ ,‬השכונה הצפונית‬ ‫לשמשון‪ ,‬רוממה החדשה ורוממה הישנה‪ .‬יש לזכור שתחבורה ציבורית על עורקים ראשיים אינה‬ ‫פותרת את הצורך להגיע אל ומהבית הפרטי‪ ,‬במיוחד בשעות חשיכה ובמיוחד לאוכלוסיות‬ ‫שמרגישות פחות בטוחות במרחב הציבורי‪ .‬כשתחבורה ציבורית חסרה במאות המטרים‬ ‫האחרונים שליד הבית – מדובר על מערכת תחבורה לא יעילה‪ ,‬על‪-‬פי גישת התכנון השואפת לדאוג‬ ‫ל‪ ."one last mile" -‬אם הפתרון הוא על‪-‬ידי "שכונתיות" – יש לסמן את המערכות האלה‬ ‫כמערכות תומכות ואת התוואי שלהן‪.‬‬ ‫‪ .5‬תחבורה ציבורית במבואות הדרומיים של חיפה‪ .‬יש לפתח מערכת תחבורה ציבורית‪/‬מטרונית‬ ‫במקביל לכביש ‪ 11‬עתידי מטירת כרמל דרך האצטדיון‪ ,‬פארק המדע‪ ,‬קניון חיפה‪ ,‬מת"מ‪ ,‬מרכזית‬ ‫חוף הכרמל וחוף הים‪.‬‬ ‫‪ .6‬חיבורי רכס‪ -‬מבואותיה הדרומיים של העיר ‪ -‬בהתייחס לסעיף קודם מוצע בנוסף לבצע חיבור של‬ ‫רכבל‪ /‬תחתית נוספת מצומת חורב דרך בית חולים כרמל ‪ ,‬רמת אשכול ‪ ,‬מת"מ‪ ,‬מרכזית‬ ‫המפרץ‪/‬חוף הים‪ .‬בנוסף מומלץ לבצע חיבורי שכונות הרכס באמצעות כבישים מאספים ) כדוגמת‬ ‫"דרך הים"( ולא צירים ראשיים )כדוגמת כביש "נחל עובדיה"‪ ,‬אשר יעמיס את צומת דניה‬ ‫שעמוסה לעייפה בשעות השיא ואין באפשרותה להעביר את התנועות שמתווספות מכביש זה‪.‬‬ ‫בעניין כביש נחל עובדיה המסומן התוכנית המתאר ככביש לבדיקה‪ ,‬נציין כי בשנת ‪ 2011‬הושלם‬ ‫תהליך שיתוף ציבור ובחינת הממצאים והמסקנות לרבות התייחסות העירייה טרם הושלמו(‪.‬‬ ‫רצוי להטמיע את המסקנות כפי שיתקבלו בתכנית המתאר‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫דרישותנו‪:‬‬ ‫להכריז על חיפה כעיר מבוססת תחבורה ציבורית בעדיפות ראשונה על פני תחבורה פרטית‪.‬‬ ‫לבנות תכנית מסודרת להקמת תשתית מערכת ציבורית ברמת תכנון אירופאית‬ ‫לחבר את כל מערכות התחבורה הציבורית אחת לשניה ולהציג מבנה היררכי‪ ,‬פיזור תחנות‪ ,‬ותפיסת‬ ‫פריסה של קוים על העיר‪.‬‬ ‫לבחון את נחיצות פרויקט הרכבל בעין ביקורתית‪ .‬במידה ונראה שישנה היתכנות כלכלית‪ ,‬יש לבחון‬ ‫את מימוש הפרויקט לאור התנהלות עיריית חיפה ויפה נוף בשנים האחרונות‪ ,‬ולא לאפשר הקמת‬ ‫פרויקט כזה עד לשינוי אופן הניהול שם‪.‬‬ ‫לפתור את בעיות התחבורה הפרטית של חיפה‪ ,‬ובמיוחד את בעיות ציר הרכס‬ ‫להציג חזון לחיבור כל שכונות הרכס אל כביש החוף‪ ,‬המייתרים חיבורים מקומיים ואיטיים ומונעים‬ ‫אוטוסטרדות היוצרות הרס סביבתי וסלילה בתוך ואדיות וערכי טבע ונוף‬

‫‪122‬‬

‫היבט ‪ :5‬מדיניות מעורפלת לבניית מגדלי מגורים ובניה גבוהה‬ ‫עינת קליש רותם‬ ‫בתוכנית חסרות הנחיות ברורות באשר למיקום מגדלים במרקם שכונות המגורים‪ ,‬כמות המגדלים‬ ‫האופטמלית‪ ,‬אופן השתלבותם ברחובות ובבניינים הנמוכים ועוד‪ .‬לכן תושבי חיפה‪ ,‬למודי‬ ‫המאבקים נגד המגדלים‪ ,‬יאלצו להמשיך לחיות ביחסי אי‪-‬אמון עם העירייה ועם תכנית שלא‬ ‫מיישבת את הקונפליקטים‪.‬‬ ‫הבניה הגבוהה תמשיך להישאר תחת הנחיות מעורפלות ולהוות את אחד מהגורמים לקונפליקטים‬ ‫הקשים ביותר בין הרשות המקומית והתושבים באזורי מגורים‪" .‬מתחם ‪ "8‬ומתחם הדר מאפשרים‬ ‫בניה גבוהה נקודתית‪ ,‬בין אם ‪ 9‬קומות או ‪ .15‬המיקום של הכוכבית‪ ,‬המסמנת בניה גבוהה נקודתית‪,‬‬ ‫היא עקרונית בלבד‪ .‬בהוראות התכנית נאמר כי מיקומה המדויק של הבניה הגבוהה יקבע בהתאם‬ ‫לתבחינים שונים כגון – נגישות תחבורתית‪ ,‬מרחב ציבורי בסביבת הבניין‪ ,‬קיומם של מוסדות ציבור‬ ‫ושטחים פתוחים כנדרש‪ ,‬השפעת הבניין על משטר הרוחות‪ ,‬הצללה ופיזור קרינת שמש‪ ,‬השתלבות‬ ‫חזותית ועוד‪ .‬אלא שעד היום נראה היה כי מיקומה המדויק של הבניה הגבוהה נקבע על פי הזדמנויות‬ ‫עיסקיות והצלחות של יזמים לשים ידם על נכסי קרקע מתאימים בממדיהם‪ ,‬תוך התגמשות גדולה‬ ‫מאד בשאלות האקלים‪ ,‬צפיפות‪ ,‬תחבורה‪ ,‬נגישות‪ ,‬צפיפויות‪ ,‬שטחים ציבוריים ופתוחים וכד'‪.‬‬ ‫תכנית המתאר לא קובעת הגבלות לבניה גבוהה‪ ,‬כמה מגדלי מגורים יכולים להיות סך הכל בשכונה‪,‬‬ ‫ברחוב? האם מקומם באיזורים שקטים בעלי צפיפות נמוכה‪ ,‬או דווקא באיזורים סואנים בקרבה‬ ‫לעורקי תחבורה פרטית וציבורית? האם ישנם רחובות בהן תהייה מגבלה לבניה לגובה‪ ,‬לעומת העדפה‬ ‫לרחובות אחרים? מה היחס שבין הבניה הגבוהה לבניה המרקמית‪ ,‬וכיצד צריכה לפגוש הבניה‬ ‫הגבוהה את הקרקע ואת המרחב הציבורי? היעדר הנחיות ברורות משמעו כאילו לא נאמר דבר בנושא‬ ‫זה‪ .‬תכנית המתאר של חיפה אינה מתמודדת עם אחד מהקונפליקטים המשמעותיים שקיימים היום‬ ‫בעיר סביב הבניה הגבוהה ואינה מגדירה בבירור את חוקי המשחק‪ .‬משמעות הדבר היא הרסנית לא‬ ‫רק לתושבים‪ ,‬אלא גם ליזמים שסובלים מהתנגדויות ציבוריות ומגדירים את חיפה כאחת הערים‬ ‫הגרועות ביותר ליזמות בארץ‪.‬‬ ‫שכונות מגורים בצפיפות גבוהה‪ ,‬בהן מותרת בניה לגובה ללא כל מגבלה‪ ,‬הן שכונת בת‪-‬גלים מזרח‬ ‫ושכונת סביוני דניה‪ .‬בניה של שכונת מגדלים בבת גלים‪ ,‬שכונה ים‪-‬תיכונית נדירה בעלת מרקם נמוך‬ ‫עם מבנים היסטוריים לשימור‪ ,‬נראית תמוהה ואף מגוחכת‪ .‬האם רק הזדמנויות נדל"ניות צריכות‬ ‫להוביל את חזון התכנון? האם שכונה כזו תתאים לאופי של השכונה הקיימת‪ ,‬ולהגיון עירוני כלשהו?‬ ‫כיצד תשתלב שכונה נמוכה לצד שכונת מגדלים ללא כל מגבלת גובה? בנוסף‪ ,‬הצפיפויות האדירות‬ ‫שצפויות להיות בשכונה יצריכו שטחי חניה עצומים‪ .‬יש לבדוק באם שכונה כזו‪ ,‬הסמוכה לקו המים‪,‬‬ ‫יכולה להכיל שטחי חניה תת קרקעיים‪ ,‬לאור בעית הקמת בית החולים התת‪-‬קרקעי ברמב"ם והצפת‬ ‫מי הים במהלך הקמת הפרויקט‪ .‬לא סביר ששכונת מגדלים תוכל להתקיים ללא חניונים תת קרקעיים‬ ‫בעלי מספר קומות‪ ,‬ואלה לא סביר כי יוכלו להתקיים בסמיכות לים מבלי להיפגע מלחות ורטיבות‬ ‫נוראית‪.‬‬ ‫‪123‬‬

‫סביוני דניה עומדת להגדיל את שטחה באופן ניכר‪ .‬היום היא תלויה בנקודת יציאה וכניסה ראשית‬ ‫אחת היוצרים פקקי תנועה קשים מידי יום‪ .‬יש לדאוג לחיבור מיידי של השכונה ליציאה נוספת‪.‬‬ ‫מדובר בשכונה המבוססת על כלי רכב פרטיים‪ ,‬יוקרתית‪ ,‬עבור משפחות המחזיקות שני כלי רכב‬ ‫ויותר‪ ,‬שהפכה לשממה אנושית – שכונת כבישים נטולי רחובות‪ .‬לשכונה אין תשתיות ציבוריות‪,‬‬ ‫שטחים ירוקים פתוחים‪ ,‬ושירותים שכונתיים שהולמים את הצפיפות הגבוהה הקיימת שם‪ ,‬ושעוד‬ ‫תגדל‪ .‬אין לאפשר תוספת של מגדל מגורים אחד ללא הכנת תב"ע מפורטת עבור אחת השכונות‬ ‫הצפופות של העיר‪ ,‬ויחד עם זאת אחת הדלות באיכות המרחב הציבורי שהיא מציעה‪ ,‬אחת מהשכונות‬ ‫היוקרתיות של העיר ויחד עם זאת אחת השכונות בה שירותים ציבוריים מהגרועים הקיימים‪.‬‬ ‫דרישותנו‪:‬‬ ‫לתקן את נספח הבניה הגבוהה לאלתר‪.‬‬ ‫לדאוג לתשתיות הולמות במקומות שבהם מיועדים לקום מתחמי מגדלים ללא הגבלה‪ .‬להוריד את‬ ‫מתחם המגדלים בצידה המזרחי של בת גלים‪ .‬להגדיר בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים‬ ‫מה משמעות הבניה הגבוהה המקומית במקומות שבהם מסומנים "כוכביות"‪.‬‬ ‫להגדיר הנחיות בניה גבוהה נוקשה ביותר במתחמים שבהם ישנם מרקמים לשימור‪ ,‬ואף לאסור את‬ ‫הבניה לגובה באיזורים אלה בכלל‪.‬‬ ‫להציג נספחי ניצפות המראים את קו הרכס )או קוי הרכס( ואת הסילואטות )‪ (skylines‬של הר‬ ‫הכרמל ושל השלוחות שלו‪ ,‬בהתאם לתכנית הבניה הגבוהה שתגובש לאחר רויזיה מקיפה‪.‬‬

‫‪124‬‬

‫היבט ‪ :6‬החמצת הזדמנות פז להפוך את חיפה לאתר מורשת עולמית‬ ‫עינת קליש רותם בשיתוף אדריכלי שימור‬ ‫למרות נספח השימור המרשים‪ ,‬מורשת חיפה – ארכיטקטורה‪ ,‬מרקמים ונכסים ייחודיים‪ ,‬אינה‬ ‫מהווה נדבך מרכזי בבניית חזון העיר‪ ,‬דבר שיכול היה לשנות לחלוטין את כל תפיסת התכנון‬ ‫וההוויה של העיר‪ ,‬ולמצב אותה כעיר תיירות מובילה בארץ‪ ,‬לא פחות מתל‪-‬אביב‪ ,‬ולשנות את‬ ‫אופייה הכלכלי מהקצה אל הקצה‪ .‬אם מרכיב השימור יהיה מחולל בחזון העיר‪ ,‬ולא נושא צדדי כפי‬ ‫שהוא היום‪ ,‬ההשקעות הגדולות יגיעו דווקא לתוך מרכזיה ולא יברחו מהם למתחמים חיצוניים כפי‬ ‫שקורה בתכנית זו‪ .‬תכנית זו מחמיצה ההזדמנות להוביל את חיפה להיות אתר מורשת עולמית‪ ,‬ואת‬ ‫שימור מורשת חיפה– ארכיטקטורה‪ ,‬מרקמים ונכסים ייחודיים‪ ,‬להיות מרכיב מרכזי בבניית חזון‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫חיפה התברכה בנכסי מורשת בנויה ונופית ממגוון תקופות וסגנונות הפרושים ברחבי העיר‪ .‬אמנם‬ ‫נספח השימור בתכנית הוא המרשים והמעמיק מכולם‪ ,‬אולם‪ ,‬תכנית המתאר עדיין חסרה הצגה‬ ‫כוללת של המרקמים לשימור ושילובם בשיקולי תכנון נוספים כגון הבניה לגובה‪ ,‬התחבורה והתנועה‪,‬‬ ‫הטבע והנוף‪ .‬קיימת סתירה מהותית בין מסמך הנחיות בדבר גובה הבניה )סעיף ‪ ,(6.2‬שאינו מכיר‬ ‫בצביון הנמוך של השכונות הותיקות בחיפה‪ ,‬לבין מסמך השימור‪ .‬האישור להרחבת הבינוי לשש‬ ‫קומות בשכונות הדר הכרמל‪ ,‬נווה שאנן ורמות רמז ושכונות הכרמל באופן גורף והרחבת הבינוי לתשע‬ ‫קומות לאורך הרכס ללא חיוב של בחינה מעמיקה של האיכות האדריכלית והנופית בכל שכונה‬ ‫ומתחם יאפשר שוק בניה פרוץ לחלוטין והרס של האיכות האדריכלית הייחודית של העיר‪.‬‬ ‫בתכנית המתאר קיימת דרישה שמסמך מדיניות שימור מפורט יאושר תוך שנה מאישור התכנית אך‬ ‫זהו לעג לרש‪ .‬מסמכים מסוג זה דורשים עבודה של מספר שנים והדרישה הזו נכתבה רק על מנת‬ ‫לצאת ידי חובה‪ .‬יש לדרוש שמסמך מדיניות שימור מפורט יהיה תנאי )!( לאישור התכנית‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫כריתת העצים הכרוכה בפרויקטי התחדשות עירונית כדוגמת תמ"א ‪ 28‬ופתרונות החניה שיידרשו‬ ‫במגרשים וברחובות‪ ,‬יחסלו את הצביון הירוק של השכונות‪ ,‬שהינו מקור משיכה אליהן‪ .‬במקרה של‬ ‫חיפה‪ ,‬שימור נופי הינו חשוב לא פחות משימור המורשת הבנויה‪ .‬בנספח הנופי מסומנות הואדיות‬ ‫וחלק מהגנים הציבוריים בעיר‪ ,‬אך אין בו כל התייחסות לצמחיה בשכונות עצמן‪ .‬ללא התייחסות‬ ‫ברורה לחורשות הנטועות בתוך מגרשי מגורים‪ ,‬לשדרות המאפיינות מרקמים שלמים בעיר )דוגמת‬ ‫שכונות הכרמל‪ ,‬נווה שאנן ורמות רמז‪ ,‬קרית חיים‪ ,‬קרית אליעזר(‪ ,‬לרחובות מיוחדים )שדרות הצבי‪,‬‬ ‫שדרות יצחק‪ ,‬רחוב הגליל( בתשריט ובנספח מדיניות נופית‪ ,‬יאבדו באופן בלתי הפיך נכסי תרבות‬ ‫ייחודיים לחיפה‪.‬‬ ‫עצוב הוא שאין בתכנית המתאר של חיפה הכרזה המייעדת אותה להיות 'אתר מורשת עולמית' כמו‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬ולא פחות מתל‪-‬אביב‪ ,‬בזכות המורשת ההיסטורית הבנויה הנדירה בה התברכה‪ .‬כאשר חזון‬ ‫תכנית המתאר של חיפה לא כולל דרישה להפוך אותה לעיר מורשת‪ ,‬כפי שראוי לה להיות‪ ,‬התכנית‬ ‫מתייחסת אל נספח השימור רק כאל עוד נדבך בתכנון העיר‪ ,‬שחשיבותו פחותה מכפי שהיה צריך‬ ‫להיות‪.‬‬ ‫דרישות לשינויים בנספח השימור‪:‬‬ ‫‪125‬‬

‫חיפה התברכה בנכסי מורשת בנויה ונופית ממגוון תקופות וסגנונות הפרושים ברחבי העיר‪ .‬תכנית‬ ‫המתאר חסרה הבנה כוללת של המרקמים לשימור ושילובם בשיקולי תכנון כוללים לנושאי הבניה‬ ‫לגובה‪ ,‬התחבורה והתנועה‪ ,‬הנוף‪.‬‬ ‫נספח השימור‬ ‫נספח השימור הוא הבסיס לתכנון עתידי במרקמים לשימור‪ ,‬מתוך הבנה שהאיכות מתקיימת לא‬ ‫במבנה הבודד כי אם במכלול המבנים‪ ,‬הנטיעות במגרשים )גם כאלה בהם אין מבנים ראויים לשימור(‬ ‫וברחובות‪ .‬אנו עומדים על כך שמסמך המדיניות העירוני לשימור כפי שקובע סעיף )‪6.11.1 (4‬‬ ‫‪.‬בהוראות התוכנית‪ ,‬יוגש לועדה המחוזית לאלתר‪ ,‬ולא שנה לאחר אישור התוכנית‪.‬‬ ‫המתאר‪.‬סעיף )‪.6.11.5 (5‬‬ ‫שימור מול בניה לגובה‬ ‫קיימת סתירה מהותית בין מסמך הנחיות בדבר גובה הבניה )סעיף ‪ ,(6.2‬שאינו מכיר בצביון הנמוך‬ ‫של בשכונות הוותיקות בחיפה‪ ,‬לבין מסמך השימור‪ .‬האישור להרחבת הבינוי לשש קומות בשכונות‬ ‫הדר הכרמל‪ ,‬נווה שאנן ורמות רמז‪ ,‬שכונות הכרמל והרחבת הבינוי לתשע לאורך הרכס‪ ,‬על כריתת‬ ‫העצים הכרוכה בכך ופתרונות החניה שיידרשו במגרשים וברחובות‪ ,‬יחסלו את הצביון הירוק של‬ ‫השכונות‪ ,‬שהינו מקור משיכה אליהן‪.‬‬ ‫שימור נופי‬ ‫הנספח הנופי )נספח מס' ‪ (3‬כוללני ומסומנים בו הואדיות וחלק מהגנים הציבוריים בעיר‪ ,‬אך אין בו‬ ‫כל התייחסות לצמחיה בשכונות עצמן‪ .‬ללא התייחסות ברורה לחורשות הנטועות בתוך מגרשי‬ ‫מגורים‪ ,‬לשדרות המאפיינות מרקמים שלמים בעיר )דוגמת שכונות הכרמל‪ ,‬נווה שאנן ורמות רמז‪,‬‬ ‫קרית חיים‪ ,‬קרית אליעזר(‪ ,‬בתשריט ובנספח מדיניות נופית‪ ,‬יאבדו באופן בלתי הפיך נכסי תרבות‬ ‫ייחודיים לחיפה‪.‬‬ ‫דרישותנו‪:‬‬ ‫להפוך את נכסי חיפה לכוח מחולל בחזון השיקום של העיר עד לכדי הפיכתה לאתר מורשת עולמית‪,‬‬ ‫ולתת לנספח השימור תפקיד מרכזי ביותר בבניית חזון העיר‪.‬‬ ‫לשנות את הוראות ונספח השינוי בנקודות הבאות –‬ ‫ כתיבת התייחסות ברורה לשימור של מרקמים‪,‬‬‫ דרישה להוצאת מסמך המדיניות העירוני לשימור לאלתר‪ ,‬ולא שנה לאחר אישור התכנית‬‫ הכללת שימור נופי‬‫ הגבלת גובה בניה של ‪ 6‬קומות בשכונות שמרקמיהן מיועדות לשימור‪ ,‬והגבלת הנחיות תמ"א ‪38‬‬‫בהן‪.‬‬

‫‪126‬‬

‫היבט ‪ :7‬היעדר פתרון לציר הרכס‪ ,‬שישאר פקוק ויסכן חיי אלפים‬ ‫עינת קליש רותם‬ ‫היעדר פתרון לבעית תנועת כלי הרכב בציר הרכס‪ ,‬והמשך קידום פתרונות מקומיים שמעוררים‬ ‫התנגדות ציבורית ‪ -‬נספח הדרכים של תכנית המתאר נעדר חזון לפתרון בעיית התחבורה של רכס‬ ‫הכרמל‪ ,‬לו תפקיד קריטי בחיבור שכונות רבות על הכרמל כעורק התחבורה הבלעדי שלהן‪ .‬במקרים‬ ‫של אירועים חריגים ביטחוניים או אסונות טבע שיפגעו חלילה בכביש הרכס או בכבישים המזינים‬ ‫אותו‪ ,‬ישארו תושבים רבים של חיפה במצור‪ ,‬בלי יכולת לברוח‪ .‬במקום להציג תכנית מלאה לפתרון‬ ‫של כל שכונות הרכס‪ ,‬על ידי חיבור של כל שכונה ושכונה עם מישור החוף באמצעות כבישים מקומיים‬ ‫שישרתו רק את תושבי השכונה עצמה‪ ,‬ממשיכה התכנית בהתעקשות לייצר חיבורים בין הרכס לקו‬ ‫החוף המערבי דווקא דרך הואדיות‪ ,‬באופן שיהפוף את העורקים החדשים הללו לאוטוסטרדות‬ ‫מרעישות ומזהמות שיהרסו את נכסי הטבע המקומיים ואת איכות החיים של התושבים שמתגוררים‬ ‫בסמוך‪.‬‬ ‫תושבי רכס הכרמל למודי שנים רבות של מאבקים נגד כבישים אלה‪ .‬במקום להציג פתרון הוליסטי‬ ‫שירצה את תושבי כל השכונות שחיות היום במציאות תחבורתית קשה ומסוכנת‪ ,‬מציגה התכנית‬ ‫פתרון שעושה איפה ואיפה‪ ,‬ומבדיל בין שכונות דרכן עוברות 'אוטוסטרדות' לבין שכונות שימשיכו‬ ‫להישאר מנותקות‪ ,‬לא בטוחות ולא בטיחותיות‪.‬‬ ‫דרישותנו‪:‬‬ ‫להציג תפיסה כוללת לפתרון התחבורה הפרטית והכבישים של כל שכונות הרכס וחיבורם לכביר‬ ‫החוף‪ ,‬באופן שמעניק יתרון לכבישים פנימיים בתוך השכונות עצמן המשרתים אך ורק את‬ ‫השכונות‪ ,‬תוך מעבר של תנועה איטית ומבוקרת‪ .‬תפיסה זו תמנע הקמת אוטוסטרדות ועורקים‬ ‫ראשיים בין השכונות תוך הרס של ואדיות וערכי טבע ונוף‪ .‬יש להציג לכל תושבי שכונות רכס‬ ‫הכרמל חלופות תכנוניות בנושא התחבורה‪ ,‬ולקיים איתם שיתוף ציבור אמיתי עד לקידום הפתרון‬ ‫לנושא זה‪ ,‬וקבלת הסכמתם‪.‬‬

‫‪127‬‬

‫היבט ‪ :8‬רחובות חיפה נידונים להישאר משעממים‪ ,‬ולא שוקקים‬ ‫עינת קליש רותם‬ ‫בכל העולם שואפים ליצירת רחובות רבים שוקקים‪ ,‬ורק בחיפה מגבילים אותם ומנסים להימנע‬ ‫מהם‪ .‬הנחיות התכנית לגבי "רחובות עירוניים מיוחדים" לוקות בחסר‪ .‬מסומנים רק כשבעה רחובות‬ ‫כאלה כאשר שניים הם בכלל עורקי תחבורה ראשיים לרכבים ומשאיות‪ ,‬וזאת כאשר ערים בכל‬ ‫העולם עושות מאמץ להרחיב את רפרטואר הרחובות המעניינים שלהן‪ .‬התכנית אינה מטפלת‬ ‫בבעיות האמיתיות של ציר הרכס ובציר אח"י אילת‪ ,‬משאירה את המדיניות הקיימת ורק מקבעת‬ ‫אותה בחוק‪ ,‬ואינה מוצאת פתרונות לקונפליקטים בין המגורים‪ ,‬המסחר ובתי האוכל‪ ,‬שימנעו את‬ ‫מרבית הקונפליקטים שמתרחשים ברחובות בעלי שימושים מעורבים‪.‬‬ ‫חיפה נידונה להישאר פרבר רדום לאור ההנחיות הלוקות בחסר של ה'רחובות העירוניים‬ ‫המיוחדים'‪ .‬אלה היו צריכים להתמודד בראש ובראשונה עם הקונפליקטים בין המגורים‬ ‫והשימושים המסחריים‪ ,‬ואז‪ ,‬לאחר מציאת פתרונות טובים‪ ,‬התכנית צריכה היתה להגדיר חלקים‬ ‫נרחבים מהעיר כרחובות עירוניים שייצרו מרחב ציבורי חי ושוקק בלי חשש להתנגדות התושבים‪.‬‬ ‫ההתייחסות המעורפלת לציר הרכס וציר אח"י אילת הוא ההסבר מדוע חיפה מציגה חשיבה‬ ‫עירונית ארכאית ותקועה‪.‬‬ ‫'רחובות עירוניים מיוחדים' הם התקווה להוביל את חיפה להיות עיר שוקקת ואטרקטיבית לתיירות‬ ‫פנים עירונית‪ ,‬שתעודד את התיירות הפנים ארצית‪ ,‬שבבוא היום גם אולי תביא לתיירות חוץ עניפה‪.‬‬ ‫מדובר על רחובות בהם ישנה פעילות מגוונת‪ ,‬עירוב שימושים‪ ,‬תוך שילוב של מסחר בקומת הקרקע‪,‬‬ ‫משרדים ומגורים בקומות הגבוהות יותר‪' .‬רחובות עירוניים' מבוססים על עקרונות תכנון מתקדמים‬ ‫הרואים חשיבות בחיים העירוניים ובמרחב ציבורי מגוון ופתוח המעודד שגשוג של עסקים מקומיים‬ ‫קטנים‪ ,‬יוזמות עיסקיות ותרבותיות חדשות ועוד‪.‬‬ ‫למרבית האירוניה‪ ,‬התכנית מזהה סך הכל כחמישה רחובות עירוניים אמיתיים – שדרות בן גוריון‪,‬‬ ‫רחוב טרומפלדור‪ ,‬ציר הרכס‪ ,‬אח"י אילת ושדר' דגניה‪ ,‬ומכלול שלושה רחובות בהדר – הרצל‪ ,‬החלוץ‬ ‫והנביאים‪ .‬כל אלה ראויים להיקרא רחובות עירוניים‪ ,‬אבל הם לא יכולים לספק את צרכי כל המרחב‬ ‫הציבורי הפתוח )שאינו גנים ופארקים טבעיים ואינו קניונים סגורים ופרטיים( של עיר מטרופולינית‬ ‫כחיפה‪ .‬בנוסף להם‪ ,‬מופיעים בתכנית עוד שני רחובות עירוניים‪ ,‬אך בסיטואציות מגוחכות – האחד‬ ‫הוא שדרות ההסתדרות היושב לאורך עורק תחבורה של ‪ 6‬נתיבים ואינו מעודד ניידות נעימה ונוחה‬ ‫להולכי רגל‪ .‬השני הוא שדר' ההגנה שבין בת‪-‬גלים וקרית אליעזר‪ ,‬גם שם עובר עורק תחבורה ראשי‬ ‫בעל ששה נתיבים במקטע זה‪ ,‬ואין בו דבר וחצי דבר מרחוב עירוני המכיל שימושים מעורבים‪ ,‬מסחר‬ ‫ומשרדים‪ ,‬ומרחב ציבורי התומך בפעילות עירונית שוקקת של בני אדם‪ .‬נראה כי מתכנני התכנית‬ ‫אינם מבינים מה הוא רחוב‪ ,‬ואינם מבחינים בין רחוב המכיל פעילות אנושית לבין כביש ששה נתיבים‬ ‫דרכו עוברות בעיקר משאיות תובלה‪.‬‬ ‫בהשוואה לערים אהובות בעולם בהן קיימים רחובות עירוניים למכביר‪ ,‬שבעת הרחובות הבודדים של‬ ‫חיפה )בהפחתה של שניים שאינם באמת כאלה( הם לא יותר מאשר בדיחה עצובה‪ .‬מדוע בעידן התכנון‬ ‫העירוני המכיר בחשיבות המרחב הציבורי והחיים העירוניים המעודדים אורח חיים בר‪-‬קיימא‪ ,‬לא‬ ‫שואפת תכנית המתאר להוסיף עוד ועוד רחובות עירוניים במרכז ההיסטורי‪ ,‬בעיר התחתית‪ ,‬ואפילו‬ ‫‪128‬‬

‫בלב השכונות הותיקות של חיפה? כיצד יכול להיות שרחוב חניתה אינו נחשב גם רחוב עירוני מיוחד‬ ‫ומדוע אינו מתחבר עם טרומפלדור ואפילו הגליל? מה עם רחוב ארלוזרוב‪ ,‬גאולה? כיצד יכול להיות‬ ‫שתכנית המתאר אינה שואפת לייצר רצף איכותי של מרחב ציבורי שוקק תוך דגש על מניעת מפגעים‬ ‫מחד ועל החזרת חיי הרחוב לעיר מאידך‪ ,‬ורק מסתפקת במספר רחובות בודדים‪ ,‬מנותקים‪ ,‬שלעולם‬ ‫לא ירכיבו מרקם עירוני אמיתי?‬ ‫אחת הבעיות של תושבי חיפה היא הטראומה מהמטרדים והמפגעים המתרחשים ברחובות עירוניים‬ ‫כאלה‪ ,‬וכל זה בגלל תקדימים שליליים שלא טופלו כראוי על ידי עיריית חיפה בשנים האחרונות – ציר‬ ‫הרכס וציר אח"י אילת‪ .‬בהוראות לתכנון שני צירים אלה נאמר מפורשות שיקבעו הוראות למניעת‬ ‫מטרדים ומפגעים )סעיפים ‪ .6.1.7‬ו‪ ,6.1.1.4 -‬בעקרונות להכנת התכנית(‪ .‬למרות ההבטחה‪ ,‬בשום‬ ‫מקום אין הסבר כיצד התכנית מתכוונת להתמודד עם המטרדים והמפגעים‪ ,‬שהיום נובעים בעיקר‬ ‫משילוב המגורים ובתי הסעדה ומזון‪ .‬לא יתכן שצירים עירוניים לא יאכלסו מסעדות ובתי קפה‪ ,‬כפי‬ ‫שגם לא יתכן כי מסמך מדיניות לא יתן את הדעת לגבי ההנחיות האדריכליות והתלת‪-‬ממדיות‬ ‫שימזערו את הקונפליקטים של שני שימושים אלה יחד‪ .‬הוראות התכנית עוסקות אך ורק באחוזי‬ ‫בניה‪ ,‬צפיפויות וכמות של יחידות דיור לאורך ציר הרכס ציר אח"י אילת‪ ,‬כפי שצפוי לתכנית הרואה‬ ‫רק הזדמנויות נדל"ניות לנגד עיניה‪ ,‬ומתעלמת לחלוטין מקונפליקטים קיימים ועתידיים הצפויים‬ ‫להיות שם‪.‬‬ ‫בישיבת ועדת התכנון מיום ‪ 2.6.14‬עלו לדיון שני תיקים שונים העוסקים בקונפליקטים שנוצרו ברחוב‬ ‫חניתה סביב שאלת המגורים המסחר ובתי האוכל – חניתה ‪ ,16‬חניתה ‪ .27‬סגנית ראש העיר גב' חדווה‬ ‫אלמוג ציינה כי "כל רחוב חניתה הפך בשנים האחרונות לבלאגן עם המסחר"‪ .‬למרות שהבעיה ידועה‬ ‫לכל‪ ,‬אין כל התייחסות לרחוב זה בתכנית המתאר כמו שאין התייחסות לתיפקוד של רחובות כאלה‬ ‫בשאר המקומות בעיר‪ ,‬מתוך ניסיון לפתור את הקונפליקטים האינהרנטים למקומות אלה‪ .‬רק פתרון‬ ‫בר‪-‬קיימא ויציב לאורך זמן יהפוך את המטרדים האלה לברכה עבור העיר – ליתרון כלכלי ותיירותי‪,‬‬ ‫ולאמצעי החייאת רחובות חיפה והעיר כולה‪.‬‬ ‫דרישותנו‪:‬‬ ‫ להכליל מדיניות ברורה לרחובות עירוניים שבהם יש עירוב שימושים‪ ,‬ולהציג מספר סיטואציות‬‫של רחובות שונים באופיים‪.‬‬ ‫ להכליל את הרחובות העירוניים הקיימים היום בעיר שלא סומנו בתכנית )חניתה‪ ,‬ארלוזרוב‪,‬‬‫גאולה וכו'(‪ ,‬ולהוסיף עליהם עוד רחובות מרכזיים בשכונות‪ ,‬ועוד מתחמים שאמורים להכיל מרחב‬ ‫ציבורי שוקק )כמו העיר התחתית‪ ,‬ואדי ניסנס‪ ,‬חלקים מבת גלים‪ ,‬קרית אליעזר ועוד(‪.‬‬ ‫ להכליל רחובות עירוניים בסמיכות למרכזי תחבורה וצמתים משמעותיים‪.‬‬‫ להוריד רחובות עירוניים מכבישים המהווים עורקי תחבורה ראשית ותו לאו )כמו שדר' ההגנה‪,‬‬‫שדרות ההסתדרות(‪ .‬יש לציין מה רוחב הכבישים וכמות הנתיבים האפשרית ברחובות עירוניים‪ ,‬על‬ ‫מנת לוודא את איכותם‪.‬‬ ‫ יש להכליל צמחיה נטועה ברחובות עירוניים‪ ,‬או לשמר אותם אם הם קיימים‪ ,‬או להוסיף אם הם‬‫חסרים‪.‬‬

‫‪129‬‬

‫פרק ה‬ ‫מקומות בעיר ‪ -‬העדר פתרונות לשכונות ולאורח חיי היום יום של תושבי העיר‪.‬‬ ‫התכנית אינה מציגה התייחסות פרטנית ויסודית לשכונות של חיפה שלכולן צרכים שונים ומגוונים‪,‬‬ ‫לקהילות של חיפה‪ ,‬ולשאיפה להעלות את איכות חיי היום‪-‬יום של כל תושבי העיר‪ .‬התכנית מתעלמת‬ ‫מהצגת הנחיות ברורות לשכונות המתפוררות של חיפה הסובלות ממעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪,‬‬ ‫הנואשות לתהליכי התחדשות אבל המנגנונים הממשלתיים שקיימים היום לא נותנים להן מענה‬ ‫כלכלי ראוי‪ .‬התכנית גם מתעלמת מהשכונות היוקרתיות של חיפה שהפכו לאתר משיכה לפרויקטי‬ ‫תמ"א ‪ ,38‬למרות שהתשתיות בהן לא נותנות מענה הולם לצפיפויות שיגדלו תוך שנים ספורות‪.‬‬ ‫התכנית אינה בוחנת את השכונות דרך משקפיים רגישות המצביעות על בעיות ייחודיות או רגישויות‬ ‫חברתיות‪ ,‬סביבתיות‪ ,‬נופיות‪ ,‬אדריכליות וכו'‪ ,‬ועל כן אין בתכנית כל ניסיון להציג פתרונות עבורם‪.‬‬

‫‪130‬‬

‫מקום ‪ :1‬העיר התחתית‬

‫לא תתחדש כמובטח‪ ,‬אלא תמשיך לדעוך‬

‫עינת קליש רותם‬ ‫היעדר חזון התחדשות עירונית לעיר התחתית – בגלל שלוש סיבות עיקריות‪ .1 :‬אין דרישה ברורה‬ ‫וחד משמעית לסלק את תווואי הרכבת אל מתחת לפני הקרקע ‪ .2‬אין התייחסות לאופי המגורים‬ ‫ולשירותים הציבוריים הנדרשים עבורם במסגרת הקמת מע"ר אמיתי המשלב מגורים עירוניים‬ ‫בסיטואציה נדירה והופך את כל העיר התחתית להיות בית עבור אלפי תושבים‪ .3 .‬מרכז העסקים‬ ‫והמסחר גדול פי שלושה ממרכז העיר התחתית יוקם בצ'ק‪-‬פוסט‪ ,‬וירוקן את כל הליבה ההיסטורית‬ ‫מעסקיה‪ ,‬כפי שעשו הקניונים למרכז העיר מאז שנות השמונים‪.‬‬ ‫תכנית המתאר אינה מחייבת מציאת פתרון למסילת הרכבת המפרידה בין העיר התחתית והים‪ ,‬וזאת‬ ‫למרות התכנית הארצית מס' ‪/13/3‬א מייעדת את הנמל המערבי לשימושים ציבוריים של בילוי‪.‬‬ ‫דרישת התכנית להתמודד עם המסילה היא פתלתלה ואפולוגטית‪" :‬תכנית למסילת הברזל וסביבתה‪,‬‬ ‫תציע פתרונות למזעור הפגיעה של המסילות במרחב האורבני ולהנגשת העיר התחתית אל חזית הים‬ ‫העירונית וזאת לרבות בחינת האפשרות לשיקוע המסילה תוך התייחסות הן לחיץ והן לצרכי מערכת‬ ‫התחבורה המסילתית"‪ .‬מילים כמו 'מיזעור הפגיעה' ו'בחינת האפשרות' ההססניות והאפולוגטיות‬ ‫ישאירו את חיפה עם המפגע השני הגדול ביותר שירשה מהמנדט אחרי התעשיות – הניתוק מהים‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מגדירה את העיר התחתית כמע"ר של חיפה‪ ,‬אולם‪ ,‬לא מחייבת מגורים בתוכה‪ ,‬כתנאי‬ ‫הכרחי להתחלת שיקום מרחב נטוש זה‪ ,‬ולא מגדירה את אופי המגורים הנדרש בשביל לשנות את גורל‬ ‫המקום‪ .‬כיום מקודמים בעיר עשרות פרויקטי מעונות סטודנטים‪ ,‬שאינם מצליחים לשנות את‬ ‫האוירה ואת הכלכלה של העיר‪ .‬במקום לקדם פרויקטי מגורים לצעירים ולמשפחות צעירות‪ ,‬תוך‬ ‫עידודם לרכוש נכסים ולהפוך את העיר לביתם‪ ,‬עיריית חיפה מעודדת יזמים חיצוניים לרכוש נכסים‬ ‫ולחלק אותם לדירות קטנטנות‪ ,‬שלא מאפשרות לצעירים להתמקם בעיר אלא לתקופות קצרות‪,‬‬ ‫וגורמים לעליית מחירי נדל"ן פרועה‪ .‬כל עוד העיר התחתית לא תספק מקום לכינון הבית של דיירים‬ ‫צעירים ותעודד פרויקט מגורים בהישג יד‪ ,‬אלא תאשר רק פרויקטי מלונאות ומגורים זמניים עבור‬ ‫דיירים זמניים‪ ,‬כל עוד לא ילוו שירותי קהילה וחינוך למרחב זה עבור משפחות צעירות שרוצות לבנות‬ ‫את חייהן במקום לאורך שנים – העיר התחתית תישאר כבית‪-‬מלון אחד גדול‪ ,‬עם חדרים להשכרה‬ ‫)לפי שעה‪ ,‬סופי שבוע‪ ,‬חודשים או שנים בודדות(‪ ,‬אך תישאר בשיממונה‪ .‬על תכנית המתאר להסביר‬ ‫את תהליך השיקום של העיר‪ ,‬את שימושי הקרקע השונים והיחסים ביניהם בצורה מפורטת ולא‬ ‫מעורפלת‪ ,‬את תכנית העבודה שתניע את השיקום העירוני‪ ,‬את הקדימויות ואת סדרי העדיפויות – על‬ ‫מנת לשכנע שחזון ההתחדשות העירונית של העיר התחתית אכן מסוגל להתקיים‪ .‬תכנית המתאר‬ ‫הארצית לפתיחת חזית הים העירונית תמ"א ‪/13/3‬א מייצרת מרחבי בילוי ומסחר לא‬ ‫פרופורציונאלים עבור חיפה וכוח הקניה שלה )הגדולים פי ארבעה ויותר ממתחם הנמל של תל‪-‬אביב(‪,‬‬ ‫כשלא בטוח שבסיטואציה החיפאית תהייה להם תוחלת‪ .‬יש לדרוש את שילוב המגורים בפרויקט‬ ‫תמ"א ‪/13/3‬א והפחתת שימושי הבילוי והמסחר באופן המותאם לעיר חיפה‪.‬‬ ‫על ההשפעות וההשלכות של הקמת מרכז עירוני גדול בצ'ק‪-‬פוסט – ראו בפרק ג' סעיף ‪.2‬‬ ‫‪131‬‬

‫מקום ‪ :2‬הדר ‪ ,‬מסומנת כמקום חשוב אך נשארת בלי הנחיות ברורות‬ ‫ויטלי דובוב בשיתוף אדריכלים רבים‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫התייחסות התכנית להדר הכרמל מדאיגה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬ניכר שהשכונה מזוהה כמתחם בעל ייחודיות‬ ‫וחשיבות לעיר‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬הנחיות הבניה עבורה זהות להנחיות של כל שכונות 'מתחם ‪ '8‬בעיר‪ ,‬בלי‬ ‫כל התייחסות לאופן שימור המורשת ההיסטורית שלה‪ .‬מצד אחד אומרת התכנית שהמרקם של‬ ‫הדר ראוי לשימור‪ ,‬מצד שני התכנית מאפשרת בניה לגובה של שש קומות‪ ,‬שיהרסו מרקם מיוחד‬ ‫זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין כל התייחסות לשדרוג התשתיות הציבוריות שכבר היום אינן עומדות בפרץ‪ ,‬אין‬ ‫התייחסות לבעיות תחבורה פרטית‪ ,‬ציבורית‪ ,‬מיעוט השטחים הירוקים ועוד‪.‬‬ ‫התייחסות להדר הכרמל היא לא יותר מאשר אנמית ‪ -‬שכונת הדר היא מהשכונות הוותיקות בחיפה‬ ‫ורובע מגורים מרכזי בעיר‪ .‬בהדר נמצאים מרבית מהמונומנטים הציבוריים החשובים ביותר שיש‬ ‫כיום בעיר ‪ -‬בניין הטכניון ההיסטורי‪ ,‬התיאטרון העירוני‪ ,‬שוק תלפיות‪ ,‬בית הספר הריאלי‪ ,‬העירייה‬ ‫וקרוב ל‪ 2,000-‬מבנים בסגנונות הבנייה הבינלאומי‪ ,‬המודרני והבאוהאוס‪ ,‬שעיצבו את השכונה‬ ‫במרכז אורבני ייחודי בקנה מידה בינלאומי‪ .‬הדעיכה בכל שדרות החיים בהדר מאז שנות ה‪ 80-‬שינו‬ ‫את אופייה של שכונה ייחודית שיכולה להוות מרכז חיים עירוני נדיר‪ .‬תושבים רבים בחיפה בפרט‬ ‫ובישראל בכלל משוועים לחיות בסביבה עירונית אמיתית‪ ,‬כפי שהייתה בהדר בשיא תהילתה‪ ,‬מקום‬ ‫שבו יוכלו גם לגדל את ילדיהם בבטחה אך גם לצרוך את כל השירותים היומיומיים שהם זקוקים‬ ‫להם במרחק הליכה מביתם‪ .‬אילו הדר היתה מספקת את כל הצרכים האלה‪ ,‬היא היתה הופכת‬ ‫למקום אטרקטיבי מאד במפת ערי ישראל‪.‬‬ ‫אין ספק שתכנית המתאר מכירה בחשיבותה של הדר‪ ,‬ויחד עם זאת היא לא נותנת כלים לשמור על‬ ‫איכויותיה הנדירות מחד והנחיות ברורות כיצד לשדרג ולפתח אותה מאידך‪ .‬על מנת להחזיר עטרה‬ ‫ליושנה יש לפתח את שכונת הדר כחלק ממרכז העיר הכולל את העיר התחתית והדר הכרמל‪ .‬נדרש‬ ‫להתנות פיתוח וציפוף במציאת פתרון לשצ"פים )שטחים ציבוריים פתוחים(‪ ,‬חניה ושטחים לצרכי‬ ‫ציבור ולחזק את החיבורים בין שכונות העיר להדר‪ .‬יש לדאוג לשימור המרקם בהדר תוך הגדרה‬ ‫נוקשה כיצד שכונה כזו יכולה לעמוד בבניה לגובה של שש קומות )כחלק "מהשמיכה" של שש הקומות‬ ‫שתכנית המתאר פורסת על "מתחם ‪ ("8‬ועדיין לשמור על צביונה המירקמי‪ .‬יש להגדיר באופן נוקשה‬ ‫כיצד מבנים היסטוריים מתקופות אדריכליות חשובות יכולים לעבור שינוי על פי פרויקטי תמ"א ‪38‬‬ ‫ועדיין לשמור על האיכויות שלהם‪ .‬יש להגדיר כיצד שכונה כה צפופה ובעלת תשתיות מיושנות יכולה‬ ‫לעמוס בעומד של הגדלת כמות האוכלוסייה באופן דרסטי כאשר כבר היום איכות החיים במקום‬ ‫ירודה‪ .‬ניכר שהדר מוכרת במקום בעל חשיבות עצומה לעיר‪ ,‬אבל הפתרונות עבור שכונה זו אינם רק‬ ‫לוקים בחסר‪ ,‬אלא חסרי אחריות‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫שכונת הדר היא מהשכונות הוותיקות בחיפה ורובע מגורים מרכזי בעיר‪ .‬תכנן אותה האדריכל ריכרד‬ ‫קאופמן ב‪ ,1922-‬ולקראת שנות ה‪ 40-‬של המאה ה‪ 20-‬היא הפכה לשכונה היוקרתית ביותר בעיר‪.‬‬ ‫בהדר נמצאים בניין הטכניון ההיסטורי‪ ,‬התיאטרון העירוני‪ ,‬שוק תלפיות‪ ,‬בית הספר הריאלי‪,‬‬ ‫‪132‬‬

‫העירייה וקרוב ל‪ 2,000-‬מבנים בסגנונות הבנייה הבינלאומי‪ ,‬המודרני והבאוהאוס‪ ,‬שעיצבו את‬ ‫השכונה במרכז אורבני ייחודי בקנה מידה בינלאומי‪ .‬מאז שנות ה‪ 80-‬חלה דעיכה מצערת בכל שדרות‬ ‫החיים בהדר‪ .‬אופייה של הדר במרכז החיים העירוני איבד את משמעותו‪ .‬תושבים רבים בחיפה בפרט‬ ‫ובישראל בכלל משוועים לחיות בסביבה עירונית אמיתית‪ ,‬כפי שהייתה בהדר בשיא תהילתה‪ ,‬מקום‬ ‫שבו יוכלו גם לגדל את ילדיהם בבטחה אך גם לצרוך את כל השירותים היומיומיים שהם זקוקים‬ ‫להם במרחק הליכה מביתם‪ .‬חלומם של אותם עשרות אלפים – תחבורה ציבורית יעילה‪ ,‬חיי חברה‬ ‫וקהילה מגוונים ושכונה אורבנית מטופחת – נראה היום רחוק מתמיד‪ .‬הדר זקוקה לתמיכתה של‬ ‫חיפה אך חיפה זקוקה לא פחות לכך שהדר תחזור לשמש כמרכז העירוני שלה‪ .‬עיר אמיתית לא יכולה‬ ‫להתקיים ולצמוח כאשר מרכזה ההיסטורי מפורר ומוזנח‪ ,‬ואין לכך תחליף‪.‬‬ ‫הדר הכרמל היא חלק מהלב ההיסטורי של חיפה‪ .‬הדר הייתה ועודנה המרכז המסחרי‪ ,‬תרבותי‬ ‫והמוניציפאלי של העיר‪ .‬אפילו אחרי דעיכת המסחר בהדר‪ ,‬השכונה עדיין מציעה אלטרנטיבה‬ ‫לפעילות עירונית תוססת‪ ,‬באינטנסיביות המסחרית ועירוב השימושים בהם היא מתאפיינת‪ .‬יכולתה‬ ‫להוות מוקד משיכה עירוני ומטרופוליני עולה על אלה של העיר התחתית וציר הרכס‪ .‬חשיבות זו לא‬ ‫עולה מתכנית המתאר‪ ,‬הנותנת דגש לעיר התחתית דווקא‪ .‬ניתוח השימושים המתקיימים בחלקה‬ ‫הצפוני של השכונה‪ ,‬שאינם עולים בקנה אחד עם הגדרות יעוד של 'רחוב עירוני מיוחד' לא כל שכן‬ ‫'מגורים' מלמד על‪-‬כך שנדרש באזור זה יעוד מע"ר‪ .‬בשל כך‪ ,‬היה ראוי לראות באזור הצפוני של הדר‬ ‫המשך ורצף לעיר התחתית ולחבר את רחובות המסחר של הדר למע"ר בעיר התחתית המיועד‬ ‫לחידוש‪ .‬מתחם שוק תלפיות חייב גם הוא להשתלב באזור המע"ר או לקבל התייחסות מיוחדת‪ .‬לא‬ ‫ניתן להתייחס לאזור השוק כאל ייעוד מגורים‪.‬‬ ‫שכונת הדר אמורה להיות מרכז עירוני תוסס‪ .‬דבר זה מחייב נגישות מצוינת לתושבי המטרופולין‬ ‫באמצעות מערכת תחבורה ציבורית מפותחת‪ .‬המטרונית בהחלט מחזקת את הנגישות להדר‬ ‫מהמטרופולין‪ ,‬אך יש לדאוג לחיזוק החיבור לשכונות העיר עצמן‪ .‬ציפוף השכונה חייב להתבצע‬ ‫ברגישות יתרה‪ ,‬הן בגלל היותה שכונה צפופה מלכתחילה‪ ,‬הן בגלל המרקם הייחודי‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬ ‫ציפוף מחייב להגדיל את כמות השטחים הפתוחים‪ ,‬ולייצר חניונים‪ .‬כיום אין מספיק חניה לתושבים‪.‬‬ ‫יש לעגן בתכנית התחדשות עירונית‪ ,‬שיפוץ המבנים‪ ,‬וכד' ולקבוע מנגנונים לתמרוץ החידוש כגון‪:‬‬ ‫חוקי עזר עירוניים באמצעותם לחייב שיפוץ בניינים והקמת קרן לטובת הלוואות גישור לשם כך‪.‬‬ ‫קיימת בעיה בכך שהדר והעיר התחתית אינם נתפסים כיחידה אחת רציפה‪.‬‬ ‫בכך נמשכת תפיסה מקוטעת של מרכזי העיר‪ .‬בנוסף לחלקים האינטנסיביים של הדר יש באזור מרקם‬ ‫מגורים עירוני אינטנסיבי שבתהליך התחדשות עירונית ושימור יכול להפוך לאבן שואבת לאוכלוסייה‬ ‫המחפשת חיים אורבאניים‪ .‬חידוש המרכז ההיסטורי ישפיע על איכות החיים העירוניים של חיפה‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫התכנית מתייחסת להדר ולציר מוריה באופן דומה‪ ,‬אך נראה שציר מוריה ארוך מדי‪ ,‬אינו אינטנסיבי‬ ‫מספיק ולכן היכולת שלו להתפתח כציר מסחרי ראשי לוקה בחסר‪ .‬לעומת זאת ברחובות המסחר‬ ‫בהדר יש כבר היום אינטנסיביות עירונית מוצלחת – רצף העסקים‪ ,‬הבינוי סביבם‪ ,‬ציר לא ארוך‬ ‫ויחסית מישורי שניתן לעבור ברגל‪.‬‬

‫‪133‬‬

‫סעיף ‪/6.1.4‬הוראות בינוי‪/‬סעיף ה ‪ -‬ציפוף הבניה‬ ‫מטרות התכנית מציינות את הצורך הקריטי בניצול משאב הקרקע באופן יעיל‪ .‬ציפוף שכונות‬ ‫המגורים הינו ראוי ונכון‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שעולה בהמשך‪ ,‬פרישת "שמיכת זכויות" לשם תגבור וציפוף‬ ‫הבינוי אינה מבחינה בין מתחמים שונים בעיר‪ ,‬המאופיינים בתכונות דמוגרפיות‪ ,‬פיסיות ותרבותיות‬ ‫שונות‪ .‬העדר אבחנה זו מעלה את השאלה האם ציפוף ל‪ 6-‬קומות בהדר באופן גורף עונה על יעדי‬ ‫הציפוף או שמא יוצר ציפוף יתר ? יש צורך להתייחס להדר בחלוקה למתחמים שונים‪ ,‬ובכל אחד מהם‬ ‫לבחון את הישימות של העלייה ל‪ 6-‬קומות ורק לאחר ביצוע סקר שימור ותכנית מתאר לשכונה‬ ‫שתיקח בחשבון את הייחוד של כל מבנה והמרקם במתחם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לוודא שעליה ל‪ 6-‬קומות‬ ‫כוללת את תוספת הקומות במסגרת תמ"א ‪ 38‬ותוספות דומות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ראוי לציין כי היות והדר כולה‬ ‫היא מתחם לשימור‪ ,‬האמירה הגורפת אינה מתאימה‪ .‬מיותר לציין שכל תוספת זכויות בניה צריכה‬ ‫להינתן בתמורה לשימור‪/‬שיפוץ אותו מבנה‪ ,‬השצ"פים והשפ"פים הסמוכים אליו‪ ,‬פתרון לבעיות חניה‬ ‫וכו'‬ ‫תשריט גובה הבנייה מראה כי יש כוונה להתיר בניה "נקודתית" עד לגובה של ‪ 9‬קומות באזור הקצה‬ ‫המזרחי של רחוב הרצל‪ .‬גם בסוגיה זו לא נלמד דבר ויוזמי התכנית לא הפיקו לקחים מהיסטורית‬ ‫המאבקים המוצלחת של הדר הכרמל בבניה לגובה‪ .‬כך נתקבלו ההתנגדויות של התושבים ונבלמה‬ ‫הבניה לגובה שתוכננה ברחובות אחד העם‪ ,‬פבזנר‪ ,‬הרצליה וטבריה‪:‬‬ ‫הפרויקט ברח' אחד העם ‪ -‬הותיר אחריו "מזכרת עוון" בדמות בור ענק שנחפר עבור היסודות של‬ ‫המגדל העתידי‪ .‬החפירה הענקית גודרה בפח והיא יכולה להעיד על עצמה‪ .‬לא סביר שיוזמי התכנית‬ ‫אינם ערים למפגע זה‪.‬‬ ‫הפרויקט ברח' פבזנר – בניין רב קומות שבנייתו נעצרה בחריקת בלמים בוועדה המחוזית לאחר שזו‬ ‫קבעה לאורו של תסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬כי הוא יגמד את כל סביבתו‪ ,‬שם נבלם הפרויקט לאחר‬ ‫שנוצקו עובדות בשטח והיום עובדות אלו משמשות כחנייה תת‪-‬קרקעית למבקרי התיאטרון תוך‬ ‫שהאזור מגודר בפח‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לאחרונה שוב הוגשה בקשה לבניית בניין רב‪-‬קומות על אותו מגרש‬ ‫לאור הפקדת תכנית חפ‪ 2000/‬אשר מתירה בניה של עד ‪ 9‬קומות באותו אזור‪.‬‬ ‫הפרויקט ברח' הרצליה ‪ -‬זכה לכל כך הרבה התנגדויות שמונה לו חוקר‪ ,‬שהוריד אותו מסדר היום‬ ‫והיזמים החליטו להכשיר את המגרש למטרות חניה‪.‬‬ ‫הפרויקט ברח' טבריה ‪ - 15‬אפילו לא הגיע לשלב של דיון ענייני ונגנז נוכח התקוממות קולנית של‬ ‫תושבים שקיבלה ביטוי בהפגנות מול היכל העירייה‪ .‬במקום בו היה אמור להיבנות מגדל‪ ,‬פועל כיום‬ ‫מתנ"ס עירוני השוכן בבית אבן עתיק שעבר תהליך שימור מוקפד‪.‬‬ ‫מהכוונה להתיר בניה לגובה בהדר הכרמל‪ ,‬גם אם היא נקודתית ‪ ,‬ניתן להסיק שהמתכננים נהגו‬ ‫בבורות כלפי עמדתם הבלתי מתפשרת של תושבי הדר הכרמל המועצמים ביחס לצלמה של שכונתם‪.‬‬ ‫‪134‬‬

‫הדר הכרמל היא מזמן מודל של בניה מרקמית ולא נחוץ לה שיעור בבינוי‪ ,‬היא שמרה לאורך שנים על‬ ‫תום אדריכלי במרקם של רחובות שאינם שדרות ושמכתיבים קצב עירוני שפוי‪ ,‬ייחודי‪ ,‬נאיבי‪,‬‬ ‫קונסטרוקטיבי ואנאכרוניסטי משהו‪ .‬הגבהה של הבניה ל‪ 6-‬קומות תפר איזון רצוי ונדיר שמתקיים‬ ‫בשכונה בין הצומח והדומם איזון שהוא יתרונה המוחלט על כל רובע אחר בחיפה‪.‬‬ ‫הכלל שיש לנקוט כלפי הבניה בהדר צריך להיות שהבניה לא תעלה על גובה האילנות ולא תגמד את‬ ‫רוחב הרחובות‪ .‬כידוע‪ ,‬מתכנני העבר של הדר עמדו מוקדם מאוד על החובה להימנע מבניה שפשוט‬ ‫תסתיר מספר מבני ציבור בעלי ערך מוחלט כגון בנין הטכניון הישן‪ .‬לא ניתן לדבר על שמירת מורשת‬ ‫אדריכלית ובה בעת להתיר בניה של עד ‪ 6‬קומות באצטלה של בניה מרקמית‪.‬‬ ‫סעיף ‪/6.1.4‬הנחיות מיוחדות‪/‬סעיף קטן ‪ - 2‬רחוב עירוני מיוחד ושימושים מעורבים‬ ‫התכנית מגדירה את הרחובות הרצל‪ ,‬החלוץ‪ ,‬הנביאים‪ ,‬הרצליה ושבתאי לוי כרחובות מסוג "רחוב‬ ‫עירוני מיוחד" )סעיף ‪ .(4.13‬רחובות אלו יכללו שימושים מעורבים כגון מסחר )לרבות בתי קפה‬ ‫ומסעדות(‪ ,‬משרדים‪ ,‬מלונאות ומגורים‪ .‬על פי סעיף ג' להוראות הבינוי במתחם הדר הכרמל המסחר‬ ‫בשכונת הדר יותר רק בקומת הקרקע ורק ברחובות שהוגדרו כרחובות עירוניים בלבד‪ .‬בשאר שטח‬ ‫השכונה אסור יהיה לקיים שימושים נוספים פרט למגורים‪ ,‬אלא אם הבניין גבוה )מעל ‪ 6‬קומות( ואז‬ ‫יותר לקיים בו מסחר בקומת הקרקע בצמוד לדופן הרחוב‪.‬‬ ‫עולה השאלה מה יעלה בגורל הרחובות ארלוזורוב‪ ,‬בלפור‪ ,‬נורדאו ורחובות אחרים אך קטנים יותר‬ ‫בהם ישנם עסקים רבים‪ ,‬מסחר ומקומות עבודה‪ .‬האם בתי העסק ברחובות אלו יאלצו להיסגר ?‬ ‫האם המכולות השכונתיות תאלצה להיסגר אם הן לא ברחובות הראשיים ? מהלך זה לא יחזק את‬ ‫הדר אלא יחליש אותה עוד יותר‪ ,‬יעמיק את התלות ברכב פרטי וכמובן יתמוך בסטגנציה של השכונה‬ ‫במקום חיזוקה כמרכז עיר‪.‬‬ ‫סעיף ‪/6.1.4‬הנחיות מיוחדות‪/‬סעיף קטן ‪ - 3‬רחוב עירוני מיוחד ושימושים מעורבים‬ ‫"קביעת אזור ומוקדי תעסוקה ומסחר מטרופולינים במפרץ חיפה‪ ,‬תוך צמצום והסרה של מטרדים‬ ‫וסיכונים סביבתיים ושדרוג האזור"‪ .‬הפיכת מפרץ חיפה לאזור תעסוקה ומסחר כל כך גדול מאיט את‬ ‫המאמצים לחיזוק המע"ר בעיר התחתית והדר‪ .‬יש מקום לאפשר באזור מסחר "‪ "BIG BOX‬לחנויות‬ ‫עתירות שטחים‪ .‬אך יש להגביל זאת כך שלא יפגע בפיתוח בתוך העיר‪ .‬לחילופין יש לקדם רובע עירוני‬ ‫באזור המפרץ שיכלול גם מגורים‪.‬‬ ‫תשריט נוף ‪ -‬צירי הולכי רגל‬ ‫תשריט הנוף מסמן מספר רחובות כ"ציר הולכי רגל" ‪ .‬הוראות התכנית בדבר ציר הולכי רגל )סעיף‬ ‫‪ (4.29.2‬מנחות כי הרציפות בין צירי הולכי רגל והחיבור ביניהן ישמרו ככל האפשר ויש להבטיח‪ ,‬ככל‬ ‫האפשר‪ ,‬מבטים פתוחים אל הנוף והים‪ .‬הציר היחיד שמוגדר כך בתחומי שכונת הדר הוא ברחובות‬ ‫בלפור‪-‬ביאליק‪.‬‬ ‫‪135‬‬

‫ראשית עצם ההגדרה של רחוב מסוים כציר להולכי רגל ורחובות אחרים כרחובות לכלי רכב היא‬ ‫שגויה בתכליתה‪ .‬כל רחוב באשר הוא צריך להיות בראש ובראשונה מיועד להולכי רגל‪ ,‬לאפשר להם‬ ‫מרחב ציבורי נוח ובטוח להליכה ורק לאחר מכן יש לספק מעבר לכלי הרכב‪.‬‬ ‫שכונת הדר תוכננה כך שהיא מנצלת בצורה המיטבית את הטופוגרפיה שעליה היא יושבת וניתן‬ ‫להתנייד בה בקלות ללא שימוש בכלי רכב‪ .‬כל שנדרש לעשות הוא להתייחס לכל הרחובות בשכונה‬ ‫כצירים להולכי רגל‪ ,‬גם )ובמיוחד( הרחובות האנכיים וביניהם רחובות המדרגות‪ .‬על מנת להקל על‬ ‫העליה והירידה ברחובות אלו מומלץ להשתמש בפתרונות הטכנולוגיים אשר נעשה בהם שימוש כבר‬ ‫עשרות שנים בעולם – דרגנועים‪ ,‬דרכנועים ומערכות מכניות עירוניות‪.‬‬ ‫דרישותנו‪:‬‬ ‫כיצד יש להתייחס להדר הכרמל בתכנית המתאר‬ ‫‪ .1‬סעיפים ‪ – 6-1‬יש צורך לנסח סעיפים אלו כך שיבטאו את מרכזיות השכונה בעיר ובמטרופולין‪.‬‬ ‫‪ .2‬חיזוק שכונת הדר כמרכז עירוני הכולל מגורים‪ ,‬שטחי מסחר‪ ,‬פנאי ועסקים‪.‬‬ ‫‪ .3‬שכונת הדר תפותח כחלק ממרכז העיר הכולל את העיר התחתית והדר הכרמל‪.‬‬ ‫‪ .4‬יש לאתר בהדר הכרמל את תת המתחמים המרכיבים את השכונה‪ ,‬לאפיין כל מתחם ולקבוע אתה‬ ‫אפשרויות הפיתוח המתאימות לו‪.‬‬ ‫‪ .5‬הרחובות המסחריים ביניהם הרצל‪ ,‬החלוץ‪ ,‬הנביאים‪ ,‬נורדאו ומתחם השוק ישולבו בתוך אזור‬ ‫שימושי המע"ר‪ .‬יש לתת פתרון לחיבור הרחובות המסחריים של הדר הכרמל אל מרכז העסקים‬ ‫שבעיר התחתית‪.‬‬ ‫‪ .6‬קביעת תוספות הבניה תהיה בתכניות מפורטות לאזורים השונים בהדר‪ ,‬כאשר מספר הקומות‬ ‫המירבי הוא ‪ 6‬בהתאם לאפשרות עפ"י הרגישות של המרקם לשימור‪.‬‬ ‫‪ .7‬הוספת סעיף‪ :‬קביעת הוראות למניעת מטרדים הנובעים מעירוב שימושים‪.‬‬ ‫‪ .8‬הוספת סעיף‪ :‬שימושים ‪ -‬השימושים בפרק ‪ 4‬אינם מתאימים ויש צורך להתאים את השימושים‬ ‫המוצעים לחיזוק הדר כמע"ר ושילוב עם העיר התחתית‪.‬‬ ‫‪ .9‬הוראות בינוי ‪ -‬הצעה לתוספת התניה‪ :‬מימוש תוספות בנייה רק בתנאי שיפוץ מלא של הבניין‪,‬‬ ‫החצר‪ ,‬ותוך הקפדה על מצוינות אדריכלית במתחמי השימור‪.‬‬ ‫‪ .10‬הגדרת מתחמים לחיפוש ‪/‬מיקוד התחדשות עירונית‪.‬‬ ‫‪ .11‬התניית פיתוח וציפוף במציאת פתרון לשצ"פים ולחניה ברמות השכונתיות‪.‬‬ ‫‪ .12‬מתחם השוק כמתחם ייחודי‪ :‬לא ייתכן שיוגדר כסתם חלק מאזור המגורים! הצעות‪ :‬יעוד קרקע‬ ‫ייחודי כשל הגרנד קניון‪ ,‬מעמד של רחוב עירוני מיוחד או כחלק מהמע"ר!‬ ‫‪ .13‬שטחים לצרכי ציבור ותשתיות‪ :‬נדרשת הכנת תכנית לעיבוי ופיתוח מוסדות ציבור כלל עירוניים‬ ‫בהדר‪.‬‬ ‫‪ .14‬שטחים למטרות עיקריות‪ :‬סעיפים ‪ - 6 ,5‬אזורי הדר האחרים– הוראה לא ברורה‪ .‬איפה בהדר‬ ‫יותרו מבנים גבוהים? שימוש מסחרי בקומת הקרקע קשור למיקום הבניין ולא לגובהו‪ .‬לא בכל‬ ‫מקום ב"אזורי הדר האחרים"‪ ,‬בו יוחלט שניתן לאפשר בניין גבוה‪ ,‬מתאים בהכרח לקיים מסחר‬ ‫בקומת הקרקע שלו‪ .‬ס' ‪ – 6‬אנו מציעים‪" :‬בקומת הקרקע הממוקמת על הרחוב יותרו מסחר‬ ‫ברמה השכונתית‪ ,‬ומשרדים‪] ".‬בשל הצפיפות בהדר‪ ,‬ישנם מבנים היושבים על הכביש ממש‪ ,‬ולא‬ ‫‪136‬‬

‫ראוי לקיים בהם מגורים‪ .‬דוגמא נוספת לבעיה – רחובות כמו מסדה עם החזית המסחרית‪ ,‬כך‬ ‫שהסעיף הזה בעייתי[‪.‬‬ ‫‪ .15‬שטחי שרות‪ :‬סעיף ‪ – 5‬חניה – צריך למצוא פתרון ברמה השכונתית‪ ,‬להקים חניונים ציבוריים‪.‬‬ ‫למגרשים בנויים ובמרקם בנוי כמו הדר בו מרבית המגרשים בנויים‪ ,‬לא יסייעו זכויות לשטחי‬ ‫שירות לחניה‪ .‬אין מספיק חניה לתושבים בשכונה‪ ,‬מעטים המגרשים שיש חניה לבעלי הדירות‪.‬‬ ‫נדרשת חשיבה על פתרונות ברמה השכונתית‪ ,‬או תגבור זכויות החניה במגרשים שיאותרו‪ ,‬או‬ ‫במבני ציבור‪/‬מסחר‪ ,‬על מנת שישרתו את תושבי השכונה בשעות הערב‪ ,‬בדומה לנעשה בת"א‪.‬‬ ‫פתרונות אפשריים‪ :‬מבני חניה; חניונים עירוניים; חניה בתת‪ -‬הקרקע בשטחים שונים‪ ,‬כולל‬ ‫מתחת לשצ"פים הודות לטופוגרפיה‪.‬‬ ‫‪ .16‬גובה הבניינים‪ :‬שכונת הדר מתאפיינת בבנייה מרקמית‪ .‬ההגדרה לפיה "בשולי המתחם או‬ ‫בתחום רחוב עירוני מיוחד עד ‪ 9‬קומות‪ ,‬כל היתר ‪ ,"6‬עומדת בסתירה לנאמר בסעיף גובה בניינים‬ ‫– בנייה מרקמית – "תואמת לגובה הבינוי הקיים בסביבה ולא תעלה על ‪ 6‬קומות"‪ .‬כדאי להגדיר‬ ‫צירים ראשיים לציפוף‪/‬עלייה לגובה ‪ 6‬קומות ובכל היתר "תואם את הבינוי הקיים בסביבה"‬ ‫ובכך לא לאפשר ציפוף ברחובות קטנים צרים ושקטים‪.‬‬ ‫דרישותנו לסעיפים נוספים מוצעים‪:‬‬ ‫שצ"פים‬ ‫בשכונה יש מחסור של שצ"פ פר נפש‪ .‬מוצע לקשור בין סעיף קטן ‪ 4‬לסעיף קטן ‪ 9‬כך שתוספת אחוזי‬ ‫הבניה תותנה בכך שמוסד התכנון השתכנע שהקצאת השטחים הפתוחים פר נפש עומדת בתקן המוצע‬ ‫של כ‪ 7 -‬מ"ר לנפש בתת הרובע בו מצויה התוכנית‪.‬‬ ‫ מוצע לאתר ולפתח שטחים בהיררכיות נמוכות כמפורט בסעיפים‪ 4.16.2 :‬ו‪ .4.16.3 -‬גן‪/‬פארק‬‫בשכונה – קיימים שלושה גנים גדולים‪ ,‬ונדרש לעגנם כשצ"פ שכונתי‪.‬‬ ‫ ואדי סאליב – אותר אזור פנוי )ערוץ ואדי( שמשיק לשכונת הדר )אזור שוק הפשפשים( ויכול לשמש‬‫גן‪/‬פארק עבור סביבה זו‪ .‬כדאי לעגנו כפי שמעגנים ואדיות בשכונות הכרמל‪.‬‬ ‫ לטפח את שבילי המדרגות‪ ,‬שהם דבר מיוחד ומאפיין את השכונה‪ ,‬כמארג של שצ"פים קטנים‪,‬‬‫שתורמים לשכונה שחסרה אותם כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫נגישות וחיבור לאזורי העיר השונים‬ ‫כפי שעולה במטרות התכנית‪ ,‬ומהצורך לחזק את מרכזיה השונים‪ .‬הצעות לחיבורים שונים‪ :‬מערכת‬ ‫הסעה עבור הולכי רגל )מדרגות נעות( מהעיר התחתית‪ ,‬אזור השוק‪ ,‬דרך הדר‪ ,‬למרכז הכרמל; גשר‬ ‫להולכי רגל )‪+‬מסוע?( מנווה שאנן )דרך יד לבנים( להדר )רח' גאולה(‪.‬‬ ‫הנחיות מיוחדות‬ ‫סעיף ‪" :1‬אימוץ מסמך מדיניות" – דרישת הכנת תכנית ולא מסמך מדיניות‪.‬‬

‫‪137‬‬

‫מקום ‪ :3‬בת גלים‬

‫עוברת ביזה ומשנה את פניה‬

‫עינת קליש רותם‬ ‫בת גלים – ללא ספק הפנינה של חיפה‪ ,‬שהיתה עשרות שנים ברווזון מכוער ונידח והיום הופכת לפינת‬ ‫התאווה של כל משקיעי הנדל"ן בגלל הבטחות העירייה להפוך אותה לברבור לבן‪ ,‬אם כי לאור כל‬ ‫הפרויקטים שמקודמים שם היום‪ ,‬ובהיעדר תכנון כולל‪ ,‬קיים ספק רב אם כך אכן יהיה‪ .‬על פי תכנית‬ ‫המתאר של חיפה בת גלים תהפוך לשכונת נופש ותיירות קיץ עם עדיפות למבקרים ותיירים חיצוניים‪,‬‬ ‫והשאר יהיו תושבים שיאלצו להסכים לחיים בשכונה המשרתת אוכלוסיות תיירים לפני שהיא‬ ‫משרתת את התושבים מקומיים‪ ,‬ושתשתיות הציבור של השכונה פונות לרצות את התיירים לפני‬ ‫המקומיים‪ .‬תכנית המתאר מתעלמת מקו החוף הייחודי שקיים היום במדינת ישראל ואינה מציעה‬ ‫תכנית בינוי ועיצוב ראוי לו ולמעמדו‪ .‬תכנית המתאר מתעלמת מהתכונות הנופיות הייחודיות‬ ‫והמרגשות של בת גלים שבה הים וההר נוכחים במלוא עוצמתם‪ ,‬והיא לא משכילה לשמר אותם ולהגן‬ ‫עליהם‪.‬‬ ‫כמו כל שאר השכונות בחיפה‪ ,‬אין בתכנית חזון לשיקום תשתיות השכונה המיושנות‪ ,‬מבני הציבור‬ ‫והשטחים הירוקים החסרים עבור דייריה‪ .‬במתחם המזרחי של השכונה מאפשרת תכנית המתאר‬ ‫בניה של מגדלים ללא הגבלת גובה‪ ,‬בלי התייחסות לאקלים‪ ,‬משטר רוחות‪ ,‬לאופי השכונה הקיימת‪,‬‬ ‫למבניה ההיסטוריים הראויים לשימור‪ ,‬ולפער העצום החברתי‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬העיצובי‪ ,‬האקלימי‬ ‫והתפיסתי שייוצר בין שני חלקי שכונה כה קטנה שלאחרונה תושביה הפכו קורבן להתעללות בוטה‬ ‫ולג'נטריפיקציה גלויה חסרת בושות‪.‬‬

‫‪138‬‬

‫מקום ‪ :4‬שכונות החוף‬

‫ממשיכות להיות מנותקות מחופי הים‬

‫אנג' טלי משולם איטח‪ ,‬עו"ד ענת פרטוש‪ ,‬עינת קליש רותם‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫שכונות החוף – התעלמות מהתושבים ומהפוטנציאל והמשך ההחמצה הניצחית – אחת ההחמצות‬ ‫החוזרות ונשנות הגדולות של חיפה היא בניתוקה מן הים‪ ,‬ניתוק שהתחיל בלב העיר ההיסטורית‬ ‫וממשיך ביתר שאת בשכונות החוף‪ ,‬ואינו בא לכדי פתרון גם לא בתכנית המתאר המתוכננת 'רק'‬ ‫שמונים שנה לאחר יצירת הנתק ההרסני‪ ,‬ועשרות שנים אחרי ההבנה כי מדובר בטרגדיה גדולה של‬ ‫העיר‪ .‬מה יביא את חיפה להתחבר אל ימה אם לא תכנית המתאר שלה? מצער לראות שתכנית‬ ‫המתאר לא מנסה להתמודד עם סוגיה זו‪ ,‬ומשאירה את הבעיה לתכנית המתאר הבאה‪.‬‬ ‫שכונות החוף הן כרטיס הביקור ושער הכניסה אל חיפה‪ .‬צביונן כשכונות חוף צפופות ולא גבוהות הוא‬ ‫המתאים לסביבה הים‪-‬תיכונית‪ ,‬אך כל זה עומד להסתיים אל מול חיזיון גושי הבניה החדשים ברמת‬ ‫הנשיא‪ ,‬ועם ההבנה ששכונות החוף עלולות לעבור תהליכי פינוי בינוי ולמצוא עצמן בסביבות אנטי‪-‬‬ ‫ים‪-‬תיכוניות גנריות‪ ,‬משעממות‪ ,‬מחוסרות אופי המושכות בעיקר משקיעים‪ ,‬יזמים ואנשי הון‪ .‬היום‬ ‫אין כל אפשרות לעבור בהליכה רגלית משכונות החוף אל חופי הים בנוחות ובביטחה‪ ,‬מלבד בכמה‬ ‫נקודות וצמתים ראשיים‪ .‬תכנית המתאר לא מציגה חיבורים בין השכונות והים‪ ,‬למרות שהים צריך‬ ‫היה להיות השטח הפתוח העיקרי והנכס הראשי של כל שכונות אלה‪ .‬רק חיבור כזה יהפוך את‬ ‫השכונות לרביירה אמיתית‪ ,‬ולא לסיסמאות חלולות של יזמי נדל"ן‪ .‬לא רק שהתכנית אינה דואגת‬ ‫לחבר את השכונות אל הים‪ ,‬היא אף מציבה שכונה חדשה כחיץ בינן )מש"א ‪ (7200‬ומאפשרת את‬ ‫המשך קיומו של פרויקט מגדלי חוף הכרמל‪ ,‬מתחמים שכל מהותם תיירות‪ ,‬מלונאות צפופה וגבוהה‪,‬‬ ‫חזרה על הנזקים המוכרים והשנואים של קו החוף בתל‪-‬אביב ושטחי החוף באילת‪ ,‬בלי שלמדנו‬ ‫שיעור‪ ,‬בלי שקיבלנו מוסר השכל ובלי שחסכנו לעצמנו חזרה על טעויות של אחרים‪ .‬שכונות החוף‬ ‫צריכות להתחבר אל הים ולעבור התחדשות עירונית עבור התושבים שחיים בהן‪ ,‬ולא עבור יזמי נדל"ן‬ ‫אשר רק מחפשים רווח כלכלי וברובם אינם חיפאים‪ ,‬תוך שמירה על צביונן של השכונות כים‪-‬‬ ‫תיכוניות צפופות אך לא גבוהות‪ ,‬המתחשבות באקלים‪ ,‬משטר הרוחות והנוף הקרוב‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫שכונות החוף )נווה דוד‪ ,‬שער העליה‪ ,‬שפרינצק עין הים (‪ ,‬הן כרטיס הביקור של חיפה בכך שהן‬ ‫הראשונות שנגלות לעינו של הבא בשעריה של חיפה וממוקמות בזו אחר זו מייד לאחר בית העלמין של‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫אתגרה הגדול של תכנית המתאר היה איפוא להכיר בצורך החריף להדגיש‪ ,‬שחיפה מכבדת את מתיה‬ ‫ובוחרת בחיים‪.‬‬ ‫ציוויונה של נווה דוד הוא כשל שכונה השוכנת לחוף הים התיכון והבניה הנמוכה המאפיינת אותה‬ ‫היא ‪ -‬היא המחמיאה ביותר לסביבת הים ‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬ההלם החזותי שניחת על המתבונן בנעשה ברמת הנשיא‪ ,‬שבחרה להיתמר לגובה‪ ,‬הוא רק‬ ‫תוצר לוואי של הרצון של יוזמי הפרוייקט להתחרות בים על תשומת הלב‪.‬‬ ‫מתוכנית מתאר ניתן היה לצפות להבנה עמוקה של נתוני המקום וזיקתו לים אך התכנית הכזיבה‬ ‫בהיבט זה כפי שנראה להלן‪.‬‬ ‫אדישותה של התכנית לנווה דוד ואחיותיה מביאה לכך שקלסתרה של השכונה נותר בידי מספר יזמי‬ ‫פינוי ‪ /‬בינוי ‪/‬עינוי המנוהלים על ידי כוונת רווח שלה השלכות הרסניות על האקלים החברתי בשכונה‬ ‫המקבל כבר בעת כתיבת שורות אלה צורתו של שסע שנפער בין מי שיכול להרשות לעצמו לבין מי‬ ‫שלא יכול להרשות לעצמו לשפר את יחידת הדיור שלו‪.‬‬ ‫רשות מקומית היתה צריכה להיות הראשונה לעמוד חוצץ נגד התהליך המתואר לעיל ולנצל את תכנית‬ ‫המתאר כדי לומר את האמירה המתבקשת בנסיבות העניין והיא‪ :‬שחיפה זקוקה לנווה דוד יותר‬ ‫משנווה דוד זקוקה לחיפה ‪ ,‬כי זו השכונה שלה נתונים חד ‪ -‬פעמיים להוות את הריוויירה של חיפה ‪.‬‬ ‫כל שדרוש הוא שתכנית מתאר תציג פתרון הנדסי ראוי אשר יאפשר לתושבי המקום גישה נעימה‬ ‫ובטוחה לחוף הים‪ .‬בהמשך מסמך זה אנו מציגים חשיבה עדכנית ומתקדמת כפי שהיתה צריכה‬ ‫להיות בתכנית זו‪ .‬מדובר בפתרונות הנדסיים ידועים‪ ,‬מוכרים‪ ,‬ואפילו מיושמים במקומות רבים מאד‬ ‫בעולם‪ ,‬לפתרון חוצץ התשתיות שמפרדי בין השכונה וחופי הים – עורק התחבורה ומסילות הברזל‪.‬‬ ‫הפתרון אינו מנהרות תת קרקעיות עבור בני האדם‪ .‬הפתרון הוא בהפיכת כל המרחב העל‪-‬קרקעי‬ ‫להיות מרחב ציבורי ראוי ומכובד‪ .‬תפקידן של התשתיות הוא להיכנס מתחת לפני הקרקע‪ ,‬לא של בני‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫א‪ .‬במקום פתיחת חזית אל הים לכל שכונות החוף ‪ -‬חפ‪ 2000/‬מעודדת מערכה על החזית לים בין‬ ‫השכונות הותיקות לשכונה חדשה ‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 6.1.6.1‬הוא הסעיף המתאר את חזון התכנית ביחס לשכונת מגורים חדשה לחלוטין שתיבנה על‬ ‫המקרקעין שתפס בסיס מש"א ‪ 7200‬הלא הוא תת‪-‬מתחם ‪. 6.1‬‬ ‫מצאנו בסעיף ‪ 5‬לתת הסעיף את הכוונה המפורשת לפתוח "השכונה" אל הים באמצעות רחובות‬ ‫שדרות וכו'‪.‬‬ ‫לית מאן דפליג שהדיבור "שכונה" מכוון אך ורק לשכונה החדשה שתיבנה ‪.‬‬ ‫העדר פתרון של פתיחת חזית ים עבור השכונה שקדמה לכל ‪ --‬נווה דוד ‪ --‬ממחיש במלוא עוזו את‬ ‫כוונת הוגי התכנית להביס את נווה דוד במאבק על חזית הים הפתוחה שהשכונה משוועת לה ‪.‬‬ ‫קיים בתכנית רמז לכך שהמתכננים יודעים ידע היטב איפה אמורה לעבור הדרך את הים )לשיטתם ‪:‬‬ ‫"בהמשך צירי הואדיות החודרים לאזור ממזרח"( ראה‪ :‬ס"ק ‪ 5‬הנ"ל‪ ,‬ואף על פי כן המתכננים אינם‬ ‫מתמודדים עם האתגר האמיתי ואינם מוצאים דרך לחבר את נווה דוד ‪ -‬השכנה הותיקה ‪ -‬אל הים ‪.‬‬ ‫‪140‬‬

‫ניראה כי המתכננים אינם רואים את נווה דוד‪ .‬האתגר גדול ממידותיהם ויש להשיב אליהם הסוגייה‬ ‫עם הוראות לפרש בתכנית איך יפתח מחדש החלון של נווה דוד לים התיכון‪.‬‬ ‫האם ההתעלמות המופגנת של המתכננים מזיקתה הישירה של נווה דוד לים התיכון‪ ,‬אינה אלא‬ ‫אסטרטגיה ‪ ,‬שתכליתה ‪ -‬להביא את תושבי השכונה לסף יאוש ולהמריץ אותם לנטוש את שכונתם‬ ‫בהעדר תקווה לשידרוגה? נראה כי בדרך זו ‪ ,‬כך מקווים יוזמי התכנית‪ ,‬יבכרו תושבי השכונה הותיקה‬ ‫לממש את נכסיהם בנזיד עדשים ובתמורה שתרד אל מתחת למחירון של שווי השוק האמיתי של‬ ‫אדמותיהם‪.‬‬ ‫מה שיאיץ תהליך זה כך יש להתנבא‪ ,‬הינו דווקא תשומת הלב הרבה שניתנת בתכנית לשכונת‬ ‫המגורים החדשה בד בבד עם פיתוחה של רמת הנשיא ‪.‬‬ ‫חפ‪ 2000/‬היא אם כן מופת לאי‪-‬מוסריות יוזמי התכנית בקשר עם שכונת החוף הותיקה ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מנח השכונה החדשה במרחב‬ ‫לקחי העבר בקשר עם סוגיית הבניה של בתי מידות על רצועת החוף מלמדים את מי שעיניו בראשו ‪,‬‬ ‫כי תכנון המבנים כשהם במנח מקביל לחוף ממסך את הים ועושק את העיר מהמשאב האסתטי‬ ‫הייחודי לה‪.‬‬ ‫היות והתכנית מתירה בניית ‪ 9‬קומות בשכונה החדשה‪ ,‬חובה על מתכנניה לקבוע מסמרות לעניין מנח‬ ‫המבנים ולחייב‪ ,‬שמנח המבנה או המבנים העתידיים יהיה בניצב לחוף באופן שימזער את ההפרעה‬ ‫להשקף אל הים וממנו‪.‬‬ ‫כך ירוסנו היזמים וידעו כי ייאלצו לעבוד בסביבה‪ ,‬שכולה אילוצים מתוך כבוד לקיים‪.‬‬ ‫דרישותנו‪:‬‬ ‫יש להציג חזון לחיבור שכונות החוף עם חופי הים המשלב את מסילות הברזל והתחבורה בתת‪-‬‬ ‫הקרקע‪ ,‬ויוצר מרחב ציבורי נגיש ורציף של השכונות עם הים‪.‬‬ ‫יש להציג תכנית התחדשות עירונית ברורה לכל שכונות החוף‪ ,‬מתוך דאגה והבנה ברורה כי מיקומן‬ ‫הנדיר והאטרקטיבי יעודד בנייה גבוהה במיוחד‪ ,‬מגדלים יוקרתיים‪ ,‬שינסו לתפוס את השורות‬ ‫הראשונות אל מול הים בלי כל התחשבות בשורות האחוריות‪ .‬תכנית התחדשות של שכונות החוף‬ ‫חייבת לכלול התייחסות לנכסי הנוף ולפרופיל התושבים שחי שם‪ ,‬על מנת לחלק את הנכסים‬ ‫השכונתיים בצורה הוגנת שישמרו על איכויות נופיות ונדל"ניות גבוהות בכל שטח השכונה‪ ,‬ולא רק‬ ‫בחלקים ממנה‪ ,‬או יעניקו אותה לאותם יזמים שיגיעו אליה ראשונים ויתפסו עמדה משופרת‪.‬‬ ‫בתכנית ההתחדשות לשכונות החוף יש להציג ראיה רחבה הכוללת התחדשות של מוסדות הציבור‬ ‫והמסחר הרבים שעומדים שם בשממונם וניוונם עשרות שנים רבות‪.‬‬

‫‪141‬‬

‫מקום ‪ :5‬מגדלי חוף הכרמל‬

‫חוזרים לחיים‬

‫ד"ר דב אלידע בהתייעצות עם צוות אט"ד‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫החזרתו לחיים של פרויקט מגדלי חוף הכרמל ‪ -‬בתוכנית המתאר של חיפה מוזכר קיומה של תוכנית‬ ‫חפ‪864/‬א' הידועה לשימצה – תוכנית פיתוח מגדלי חוף הכרמל‪ .‬בתשריט פרויקט זה מסומן במלואו‪,‬‬ ‫כאילו מעולם לא היו מאבקים נגדו‪ ,‬וכאילו הוא אינו הפרויקט השני הכי שנוא במדינת ישראל‪ ,‬אחרי‬ ‫'הולילנד' בירושלים‪....‬בהוראות התכנית מצוין כי "תיבחן האפשרות" להעברת זכויות הבניה ממתחם‬ ‫זה לאזורים אחרים‪ .‬הנוסח כתוב בצורה פתלתלה‪ ,‬אפולוגטית ולא מחייבת‪ .‬במקום להורות על ניוד‬ ‫הזכויות בצורה מפורשת שאינה משתמעת לשתי פנים‪ ,‬ומצוא את המקום הראוי לכך‪ ,‬מעדיפה תכנית‬ ‫זו להתחמק מהתמודדות עם בעלי הקרקעות ויזמי התכנית ולהשאיר את חוקי המשחק פתוחים‬ ‫לפרשנות עתידית‪ ,‬לחסדי מוסדות התכנון ולשארית לכוחו של הציבור להמשיך להיאבק‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫ביום ‪ 7/3/2014‬הוכרז על הפקדת תוכנית מתאר חדשה לעיר חיפה‪ ,‬הידועה כתוכנית חפ‪.[1] 2000/‬‬ ‫תוכנית זו מחלקת את העיר למספר "מתחמי תכנון" ]‪ [2‬וביניהם מתחם ‪" ,6‬המבואות הדרומיים של‬ ‫חיפה"‪ ,‬המתחלק לשני תת‪-‬מתחמים‪ .‬תת‪-‬מתחם ‪" ,6.1‬איזור בסיס הצבא מש"א ‪ ,"7200‬מתחלק‬ ‫בעצמו לשני איזורים בעלי אופי תיכנוני שונה בתכלית‪ ,‬כמוגדר בתשריט יעודי הקרקע ]‪ :[3‬שכונה‬ ‫מעורבת של מגורים ומלונאות החופפת בעיקרה את תחום בסיס מש"א ‪ ,7200‬ו"חזית ים עירונית"‪,‬‬ ‫הכוללת חוף ים ואיזור המיועד לתיירות בלבד‪ ,‬שיקרא להלן "הרחבת מגדלי חוף הכרמל )המגח"ך("‪.‬‬ ‫)בנספח ‪ [4]10‬לתכנית מצויין איזור המגח"ך כתא‪-‬שטח ‪ 530‬או ‪ (.580‬איזור המגח"ך מתוכנן כיום‬ ‫בתוכנית חפ‪864/‬א' משנת ‪ ,[5] 1978‬המקנה לו בהכרח אופי של מתחם אליטיסטי מסוגר‪ .‬למרות‬ ‫הבעיתיות ההיסטורית הידועה של תכנית חפ‪864/‬א'‪ ,‬לא נמנעת תוכנית חפ‪ 2000/‬מלהכפיף את עצמה‬ ‫אליה‪ ,‬בניגוד מובהק לאינטרס הציבורי‪ .‬ההתנגדות המובעת במסמך זה מתייחסת לאיזור המגח"ך‬ ‫וחוף הים הצמוד אליו בלבד‪ ,‬ולהכפפת תכנונו לתוכנית חפ‪864/‬א' בפרט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין לראות‬ ‫בהגבלה זו הסכמה‪-‬במשתמע של המתנגדים ליתר פרטי תוכנית חפ‪.2000/‬‬ ‫‪ .1‬מבוא‪ ,‬רקע‬

‫‪ .1.1‬התמצאות גיאוגרפית‬ ‫באיורים מס' ‪ 2 - 1‬מוצגים הבטים גיאוגרפיים שונים של האיזור הנדון‪ ,‬בחלקם מתוך תוכנית‬ ‫תפ‪ .2000/‬איור מס' ‪ 1‬מציג את תת‪-‬מתחם ‪ 6.1‬מתוך סימוכין ]‪ [2‬ומיקום וכיסוי מקורבים של איזור‬ ‫המגח"ך בתוכו‪.‬‬

‫‪142‬‬

‫המגח"‬

‫איור מס' ‪ :1‬מיקום האיזור המהווה את מושא ההתנגדות בתוך תת‪-‬מתחם ‪6.1‬‬

‫]‪[ 2‬‬

‫‪143‬‬

‫איור מס' ‪ :2‬איזור המגח"ך וסביבתו‪ .‬שני לוחות האיור מכסים תחום זהה ובקנ"מ זהה‪.‬‬ ‫מימין‪ ,‬מובאה מתשריט יעודי קרקע של חפ‪ .[3] 2000/‬משמאל‪ ,‬תצ"א משולב מאתר המפות‬ ‫הממשלתי ]‪. [6‬‬ ‫איור מס' ‪ 2‬מציג‪ ,‬זה בצד זה ובקנ"מ זהה‪ ,‬את יעוד הקרקע לפי חפ‪ 2000/‬ואת המצב הפיסי בשטח‬ ‫כיום‪ .‬בצד ימין של הלוח הימני‪ ,‬בגושים ‪ 10739‬ו‪ ,10741-‬מסומן איזור המיועד לשילוב של שכונת‬ ‫‪144‬‬

‫מגורים ומלונאות )במקום בו נמצא כיום בסיס מש"א ‪ ,7200‬אשר בלוח השמאלי הוא מטושטש(‪ .‬בצדו‬ ‫השמאלי של הלוח הימני מסומן "חוף רחצה" ואילו ביניהם‪ ,‬התחום שחלקו בגוש ‪ ,10742‬צבוע‬ ‫כמיועד לתיירות בלבד—המגח"ך‪.‬‬ ‫הלוח השמאלי מראה כי צפון המגח"ך כבר תפוס כיום ע"י מלון דירות מרידיאן )אלמוג( ומלון‬ ‫ליאונרדו‪ ,‬מרכזו עדיין ריק בעיקרו ובדרומו נמצא גן חניה המשרת את באי חוף הגולשים וחופי דדו‪-‬‬ ‫צפון וזמיר‪.‬‬ ‫חלוקה ובעלות‬ ‫כפי שניתן להבחין במקור ]‪ [4‬ובהתאם לחלוקה לגושים וחלקות הנתונה במקור ]‪ ,[6‬איזור המגח"ך‬ ‫חופף )מהותית( את הגושים והחלקות דלהלן‪:‬‬ ‫גוש ‪ ,10740‬חלקה ‪ ;24‬גוש ‪ ,10742‬חלקות ‪.38 ,37 ,34 – 32 ,23 – 4‬‬ ‫בבדיקה מדגמית של נסחי רישום המקרקעין לחלקות הנ"ל נמצא כי איזור המגח"ך הינו )מהותית(‬ ‫בבעלות חברת "חוף הכרמל נופש ותיירות ‪ 89‬בע"מ" מיום ‪ ,15/9/1993‬בשלמות וע"י "מכר ללא‬ ‫תמורה"‪ .‬ע"פ אתר רשם החברות ]‪ [7‬זו חברה פעילה‪ ,‬פרטית וקשורה ל"דלק נדל"ן"‪.‬‬

‫‪ .1.2‬כיסוי ע"י תוכנית בינוי עיר‬ ‫]‪[8‬‬

‫במסמך "הוראות התוכנית" של חפ‪ , 2000/‬בסעיף ‪ ,6.1.6.1‬הוראות בינוי ב‪) 2.‬עמ' ‪ 86‬שם(‪ ,‬מוזכר‬ ‫קיומן של "‪...‬זכויות בניה ‪ ...‬מכוח תוכנית חפ‪864/‬א' – תוכנית פיתוח חוף הכרמל בחיפה‪ ".‬בהמשך‬ ‫‪,6.1.6.1‬‬ ‫סעיף‬ ‫ה‪ .‬תוכנית חפ‪864/‬א‪ ,‬מדובר על בחינת אפשרות להעברת אותן זכויות בניה‪ .‬מכאן מובן שהמגח"ך‬ ‫מכוסה ע"י תוכנית בינוי עיר קיימת בשם הזה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 1.6‬של הוראות תוכנית חפ‪) [8] 2000/‬עמ' ‪ 32‬שם(‪ ,‬הקובע את היחס שבינה לבין תוכניות‬ ‫מאושרות קודמות‪ ,‬אינו מחריג את חפ‪864/‬א' ולפיכך שייכת זו לשורה הראשונה בטבלת סעיף ‪.1.6‬‬ ‫בכך מכפיפה עצמה תוכנית חפ‪ 2000/‬לתוכנית חפ‪864/‬א'‪.‬‬

‫‪ .1.3‬תוכנית חפ‪864/‬א'‬ ‫מקור זמין לתוכנית זו הוא מקור ]‪ .[5‬באיור מס' ‪ 3‬דלהלן מתואר תשריט התוכנית באבחנה נמוכה על‬ ‫רקע תצ"א משולב מאתר המפות הממשלתי ]‪) .[6‬כל פרטי האיור הופקו ממקור ]‪(.[5‬‬

‫‪145‬‬

‫איור מס' ‪ :3‬תשריט תוכנית חפ‪864/‬א' על רקע תצלום אויר משולב מתוך אתר המפות הממשלתי‬ ‫ממקור ]‪ [5‬ניתן גם להפיק את התשריט הפרטני ]‪ [9‬ואת תקנון התכנית ]‪ ,[10‬אך תקנון נוח יותר‬ ‫לקריאה הוא מקור ]‪ .[11‬יש לשים לב לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬בתוכנית ‪ 6‬מגדלים אשר שני הצפוניים שבהם כבר בנויים )אלמוג וליאונרדו( ויתרם צפויים‬ ‫להבנות באותו סיגנון וליצור חומה רציפה ומסתירה לאורך החוף דרומה עד חוף דדו‪.‬‬ ‫)‪ (2‬מטרות התוכנית מתארות לכאורה איזור פתוח של מלונאות חוף טיפוסית‪ .‬אולם עיון בפרטים‬ ‫מגלה שמדובר במלון אחד )ליאונרדו( וחמישה מלונות‪-‬דירות )אלמוג ‪ 4 +‬שטרם נבנו( וביניהם‬ ‫מתקנים פרטיים וחניונים‪ .‬חוף הרחצה הצמוד אמור אף הוא להיות מגודר ושימוש הציבור בו‪,‬‬ ‫כמו בחניוני המתחם שאינם תפוסים ע"י הדיירים‪ ,‬יהיה בתשלום‪ .‬מעבר ציבורי לאורך חוף הים‬ ‫יהיה על טיילת במפלס מוגבה ברוחב ‪ 5‬מ'‪ .‬כל זה יתן למתחם בהכרח אופי של מתחם אליטיסטי‬ ‫מסוגר המשרת את אורחי המלון ורוכשי דירות היוקרה בלבד‪ ,‬כפי שאכן המצב בחלק הבנוי‬ ‫כיום‪.‬‬ ‫)‪ (3‬ההיסטוריה המשפטית של פרוייקט המגח"ך ]‪ [13],[12‬מלמדת שבישראל‪ ,‬כאשר מנוי וגמור עם יזם‬ ‫פרוייקט כזה לבצע חריגות בניה מהותיות‪ ,‬לא ניתן מעשית לעצור בעדו מלבצען במחטף‪ ,‬כאשר‬ ‫הרשויות עוצמות עין ולבסוף מאשרות את החריגה בדיעבד וכאשר אירגוני מתנדבים אינם‬ ‫מספיקים להתערב מבעוד מועד‪ .‬וכך לא נותר למערכת המשפטית אלא לתת גושפנקה לעושק‬ ‫זכויות הציבור בחוף ובנוף‪ .‬המאבק המשפטי הותיר את רישומו בפרטים דלהלן‪:‬‬ ‫א' מאחר שחפ‪864/‬א' חרגה מתמ"א ‪ 13‬בהבט של בניה במרחק קטן מ‪ 100-‬מ' מגבול הים‪ ,‬עודכנה‬ ‫תוכנית האם הארצית על מנת לתת הכשר בדיעבד לבת הסוררת ]‪.[14‬‬ ‫ב' בסעיף ‪ 40‬של התקנון ]‪ [11],[10‬מעוכבת בניית ‪ 4‬המגדלים שטרם נבנו בדרישה שיעמדו במגבלת‬ ‫ה‪ 100-‬מ' של תמ"א ‪ .13‬הפתרון הנדון הוא בהרחבת החוף ע"י יבוש הים‪ ,‬והוא עדיין אקטואלי‬ ‫]‪.[15‬‬ ‫ג' היזם המגח"ך חרג מתמ"א ‪ 13‬גם בהבט השימוש בחוף‪ ,‬ע"י מכירת דירות‪-‬מלון ליחידים‪ ,‬ובכך‬ ‫הפקיע מידי הציבור חלק מזכות השימוש בחוף‪ .‬הפסיקה ניסתה לתקן זאת חלקית )ופתטית‬ ‫‪146‬‬

‫בעליל!( ע"י חיוב רוכשי הדירות להעמידן להשכרה לפחות ‪ 6‬חודשים בשנה‪ .‬אולם פסיקה זו חלה‬ ‫רק על מיעוט הדירות—אלה שטרם נמכרו עד פס"ד המחוזי ]‪ .[12‬ראה הערת יעוד של ועדת‬ ‫המשנה לתכנון ולבניה מיום ‪ 20/4/1998‬בנסח הטאבו של הנכס‪ ,‬הדורשת שכל חדרי "מבנה ‪"B‬‬ ‫יושכרו בהשכרה מלונאית לפחות מספר מוגדר של חודשים בשנה‪ ,‬ללא ציון המספר‪ .‬אולם הערה‬ ‫זו אינה מכסה את דירות "מבנה ‪ "A‬כלל ולא את דירות "מבנה ‪ "B‬שנמכרו לפני פס"ד המחוזי‬ ‫והיא אינה מיישמת את פס"ד העליון שקצב לכך ששה חודשי השכרה‪) .‬מכל מקום‪ ,‬הרי אין‬ ‫אפשרות מעשית לאכוף את זה וכה קל ופשוט לעקוף את זה!(‬ ‫ד' תוכנית חפ‪ 2000/‬מנסה למנוע את המשך עושק הציבור במכירת דירות‪-‬מלון בחוף ע"י הוראה‬ ‫‪ 4.11.2.3‬של התקנון ]‪ ,[8‬הקובעת כי "בתחום הסביבה החופית לא יתאפשר איכסון מלונאי‬ ‫מיוחד" ]‪ .[16‬אולם לאור ההיסטוריה ספק אם הוראה זו אכן תאכף‪.‬‬ ‫‪ .2‬הנמקת ההתנגדות‬ ‫מטרת תכנית חפ‪ 2000/‬באשר לאיזור המגח"ך‪ ,‬כפי שהיא מתבטאת בעקרונות להכנת התוכנית‬ ‫)‪ ,6.1.6.1‬עמ' ‪ (86‬הינה חיובית ביסודה ואם יוכנסו בתכנית זו שינויים ברוח ההתנגדות דלהלן עשוי‬ ‫האיזור להפוך לאתר משיכה להמון תושבי חיפה והארץ ולא רק לתיירות‪-‬נופש מבוססת מלונאות‬ ‫שאין לה מה לעשות במקום ומשתמשת בו כאתר שיזוף‪ ,‬טניס ושינה וכבסיס גיחה למקומות אחרים‪.‬‬ ‫אך כדי להגשים את החזון הרצוי הזה יש לאפשר תהליך שבו תתפתח התיירות באיזור "מלמטה‬ ‫למעלה"‪:‬‬ ‫בשלב ראשון יהיו חוף רחצה אטרקטיבי‪ ,‬טיילת‪ ,‬עסקים המשרתים את באי החוף והטיילת‪ ,‬מקומות‬ ‫שעשועים ובידור‪ ,‬גני משחקים‪ ,‬אתרי מנגל‪ ,‬מסעדות ברמות שונות ומזללות‪-‬רחוב‪ ,‬בארים וכד' והכל‬ ‫פתוח לציבור הרחב אשר יקיים‪-‬כלכלית את כל אלה‪) .‬ויש דוגמאות רבות לאתרים כאלה בעולם וגם‬ ‫בארץ‪(.‬‬ ‫אז יצביעו החיפאים בהמוניהם ברגליים‪ ,‬ויבואו משפחות‪-‬משפחות לבלות שם בערבי חול ובסופי‬ ‫שבוע והמקום יהיה הומה מאדם גם בקיץ וגם בחורף‪.‬‬ ‫ואז יבואו גם התיירים—תיירי פנים ותיירי חוץ—להנות מהחגיגה‪ ,‬ואז ימצאו היזמים הצדקה‬ ‫כלכלית לבנות חדרי ודירות מלון לאכסון התיירים האלה‪) .‬ולא מפני שזכויות בניה הוענקו להם ע"י‬ ‫הרשויות(‪.‬‬ ‫אולם המכשול שעומד בדרך להתגשמות החזון הזה היא לא חפ‪ 2000/‬בפני עצמה אלא חפ‪864/‬א'‪,‬‬ ‫אליה חפ‪ 2000/‬כפופה‪ .‬חפ‪864/‬א' לא רק שסותרת את החזון אלא שבמפורש ובמתכוון יוצרת )מעשית(‬ ‫מתחם מסוגר ואליטיסטי המאופיין ע"י חוף‪-‬ים פרטי וכדומה‪ .‬ברור גם שאם יבנו קודם כל חדרי‬ ‫ודירות המלון‪ ,‬יתפתח אופי המקום בצורה שונה לחלוטין—כאתר נופש‪-‬נטו ובסיס גיחה יומית‬ ‫למקומות מעניינים יותר‪ .‬והיזם‪ ,‬המבין זאת‪ ,‬לא יבנה שם אלא דירות‪-‬שינה ונופש עם נוף לים‬ ‫המוסוות כמיועדות‪-‬לציבור‪ .‬דוגמית של אופי האיזור הצפוי ניתן לראות כיום בבוקרי שבתות‬ ‫אביביים בסביבות המגדלים שכבר קיימים—שממה‪ ,‬כל האקשן נמצא בטיילת ובחוף שלמטה‪.‬‬ ‫אז מה צפוי שם לפי חפ‪864/‬א'‪ ,‬תחת המגבלות התכנוניות והמשפטיות שנכפו על המקום? המלונות‬ ‫יכשלו‪ ,‬היזמים יפנו לרשויות לבקש הקלות‪ ,‬אלה תאפשרנה להם להמיר שטחי תיירות בשטחי מגורים‬ ‫‪147‬‬

‫ובכך תפתח דלת אחורית להלבנת שטחים למגורים עם הטבות במיסוי והשחיתות—האמיתית או‬ ‫הנתפסת—תחגוג‪.‬‬ ‫גם הפסיקה התקדימית הקיימת‪ ,‬המאפשרת את הכשרת שרץ מכירת דירות המלון באמצעות סעיף‬ ‫בחוזה המכר המחייב את הקונה להעמידן להשכרה ל‪ 6-‬חודשים בשנה‪ ,‬עלולה להיות מנוצלת בצורה‬ ‫צינית ע"י היזם למכירת הדירות בריש גלי‪ ,‬כאשר ברור לשני צדדי העיסקה שלא ניתן לאכוף את סעיף‬ ‫חובת ההשכרה וקל מאד לעמוד בו רשמית מבלי להשכיר את הדירה למעשה ולו ליום אחד בשנה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬לפי חפ‪864/‬א' יהפכו דירות המלון בהכרח לדירות יוקרה לעשירון העליון‪ ,‬המתחם יסגר‬ ‫לציבור הרחב תוך התעלמות מהתקנון בטענת בטחון וכיו"ב‪ ,‬והמקום יהיה שמם מהמולת חיים‬ ‫עירוניים‪ ,‬כשם שהאיזור הבנוי‪-‬כבר שמם כיום‪ .‬וכל הכוונות הטובות המובעות בחפ‪ 2000/‬ירצפו את‬ ‫הדרך לגיהנום‪.‬‬ ‫בהתאם לכל האמור לעיל מתמקדת ההתנגדות הנוכחית בביטול או בהגבלת כפיפות חפ‪2000/‬‬ ‫לחפ‪864/‬א'‪.‬‬ ‫‪ .3‬תחולת ההתנגדות‬ ‫התנגדות זו לתוכנית חפ‪ 2000/‬חלה על פרטי התוכנית הבאים‪:‬‬ ‫)‪ (1‬איזור המגח"ך בתוך מתחם תכנון ‪ [2] 6.1‬כמתואר באיור מס' ‪ 1‬לעיל‪ ,‬שהוא האיזור המסומן‬ ‫לתיירות‪-‬בלבד בתשריט יעודי הקרקע ]‪ [3‬והנראה באיור מס' ‪-2‬ימין לעיל‪.‬‬ ‫)‪ (2‬סעיף ‪ 1.6‬בתקנון חפ‪) [8] 2000/‬עמ' ‪ (32‬שממנו משתמע כי חפ‪ 2000/‬כפופה לחפ‪864/‬א'‪.‬‬ ‫)‪ (3‬סעיף ‪ 6.1.6.1‬בתקנון חפ‪) [8] 2000/‬עמ' ‪ (87-86‬המכסה את תת‪-‬מתחם ‪ 6.1‬בכלל ואת המגח"ך‬ ‫בפרט‪.‬‬ ‫דרישותנו‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫שינוי תוכן בהוראות התכנית‬ ‫)‪ (1‬בטבלת סעיף ‪ 1.6‬של התקנון]‪ [8‬תבוטל או תוגבל כפיפות חפ‪ 2000/‬לחפ‪864/‬א'‪.‬‬ ‫)‪ (2‬תת‪-‬סעיף הוראות בינוי ‪ /‬ה‪ .‬תוכנית חפ‪864/‬א' של סעיף התקנון ‪ [8] 6.1.6.1‬ינוסח מחדש כדלהלן‪:‬‬ ‫זכויות הבניה הקבועות בתכנית חפ‪864/‬א' שטרם נוצלו‪ ,‬יועברו‪ ,‬בהתאם לשיערוך עדכני של‬ ‫שיוויין‪ ,‬למתחמים אחרים המיועדים לבניה בתחום התכנית‪ .‬העברת הזכויות תוכל להתבצע‬ ‫בחלקים או בשלמות‪ ,‬בהתאם לשיקול דעת מוסד התכנון‪ .‬וזאת לכל יעוד קרקע הכולל בניה‪.‬‬

‫‪ .5‬סיכום‬ ‫במסמך זה הוצגו הרקע והבעייתיות של איזור המגח"ך והתייחסות תכנית חפ‪ 2000/‬אליו‪ .‬נומקה‬ ‫והוצגה התנגדות לפרטים מסויימים בתכנית חפ‪ .2000/‬עיקר השינוי המבוקש הוא ניתוק כפיפותה של‬ ‫חפ‪ 2000/‬לחפ‪864/‬א' ופיצוי בעלי זכויות הבניה במגח"ך במקום אחר‪.‬‬ ‫מוצהר בזאת כי אין לראות בהגבלת ההתנגדות שבמסמך זה לאיזור המגח"ך בלבד כאילו משתמעת‬ ‫ממנה הסכמת המתנגדים ליתר פרטי תוכנית חפ‪.2000/‬‬ ‫‪148‬‬

‫סימוכין ומקורות‬ ‫ "תוכנית המתאר המקומית‬,2000 ‫ תוכנית בניין עיר מספר‬,‫ מרכז מידע הנדסי‬,‫עירית חיפה‬ ,"‫לעיר‬ http://147.236.237.215/haifa/taba2000.htm ,‫ מתחמי תכנון‬,2 ‫ נספח‬,2000/‫תכנית מס' חפ‬ http://147.236.237.215/tif-files/Haifa/mufkadot/1901-2000/2000/nispahim/2000mithamim(jpg).pdf ,‫ תשריט יעודי קרקע‬,‫ תכנית מתאר‬,2000/‫תכנית מס' חפ‬ http://147.236.237.215/tif-files/Haifa/mufkadot/1901-2000/2000/2000-tasritkarka(jpg).pdf ,‫ גושים ותאי שטח‬,10 ‫ נספח‬,2000/‫תכנית מס' חפ‬ http://147.236.237.215/tif-files/Haifa/mufkadot/1901-2000/2000/nispahim/2000gushim(jpg).pdf ,‫א‬864/‫ תוכנית חפ‬,‫ מאגר תוכניות בנין עיר‬,‫רשות מקרקעי ישראל‬ http://www.mmi.gov.il/iturtabot/taba4.asp?MsTochnit=%E7%F4/864%E0&kod=400 0&gis=false

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

http://www.govmap.gov.il/ ,‫[ אתר המפות הממשלתי‬6] ,‫ בע"מ" באתר רשם החברות‬89 ‫[ "חוף הכרמל נופש ותיירות‬7] http://havarot.justice.gov.il/CompaniesDetails.aspx?id=520041252 ,("‫ הוראות התוכנית )"תקנון‬,‫ תוכנית מתאר חיפה‬,2000/‫[ תוכנית מס' חפ‬8] http://147.236.237.215/tif-files/Haifa/mufkadot/1901-2000/2000/2000.pdf ,.‫ א‬864 /‫ חפ‬.‫ תכנית מס‬,‫[ תשריט מצורף לשינוי תכנית מתאר מקומית‬9] http://www.mmi.gov.il/IturTabotData/tabot/haifa/3000512.pdf ,‫ תקנון מאושר‬,‫ חוף הכרמל‬- '‫א‬864/‫[ חפ‬10] http://www.mmi.gov.il/IturTabotData/takanonim/haifa/3000512.pdf '‫א‬864/‫ תכנית מס' חפ‬,‫[ שנוי תכנית מתאר מקומית‬11] http://www.tabainfo.co.il/document/206334?view=1 ,‫ אגודת "אדם טבע ודין" נגד הרשויות והייזם‬,524/96 ‫ ה"פ‬,‫[ פס"ד ביהמ"ש המחוזי בחיפה‬12] ,15/1/98 http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%94%20%D7%A4%20%D7%97%D7%99%D7%A 4%D7%94%20524%2096%20%D7%90%D7%93%D7%9D%20%D7%98%D7%91%D7 %A2%20%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%92%D7%95%D7% 149

93%D7%94%20%D7%A0%20%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94%20_hd _1968321.html ,4/2/2002 ,[12] ‫צדדי על‬-‫ בעירעור רב‬1978/98 ,1069/98 ,1054/98 ‫ א"ע‬,‫[ פס"ד ביהמ"ש העליון‬13] http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?filename=/mekarkein/private/ver_bkux.htm ‫ תמ"א‬- ‫ עדכון לתוכנית הראשית לחופי הים התיכון‬,‫תיכון‬-‫ים‬/3/13/‫[ תוכנית מתאר ארצית תמא‬14] ,13 http://www.moin.gov.il/OfficeUnits/PlanningAdministration/masterplan/Pages/Tma1 3.3.aspx ,‫[ סדר יום לישיבת הועדה המחוזית חיפה לתכנון ובניה‬15] http://www.sviva.net/filesystem/2257_veada_file1.doc ‫ בתוך‬6 ‫ עמוד‬,"‫ הגדרת "אכסון מלונאי מיוחד‬,2.3 ‫ סעיף‬,05/2009 ‫[ חוזר מנכ"ל משרד התיירות‬16] http://www.tourism.gov.il/GOVheb/Ministry%20of%20Tourism/Press%20Release/ Documents/hozer%20mankal%201-2013.pdf

150

‫מקום ‪ :6‬קרית חיים‬

‫ממשיכה לסבול את כל המפגעים של חיפה‬

‫עליזה ברקן‪ ,‬ד"ר מתי גולני‪ ,‬אדר' ניצן קלוש‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫המשך התעלמות מקרית חיים ‪ -‬קרית חיים היא רובע בלתי נפרד מחיפה שחיים בו קרוב ל‪30,000-‬‬ ‫תושבים‪ .‬הוצאת הנמל ושטחי עורף הנמל מהתכנית היא הרסנית ובלתי אחראית בראש ובראשונה‬ ‫עבור תושבי קריית חיים‪ ,‬כי השפעתם על חייהם תהייה אקוטית‪ .‬לא יתכן שלא נותנים את הדעת על‬ ‫חלק כה חשוב ומשמעותי בתחום העיר בזמן שמתווים את חזון הפיתוח של חיפה ל‪ 80-‬השנים‬ ‫הקרובות ומשאירים את המפרץ לתכנון עתידי בו לתושבים לא תהיה יכולת להגיב‪ ,‬ובמיוחד לתושבים‬ ‫שגרים בסמיכות לסביבות אלה‪ .‬זהו פתח להטעיית הציבור והסתרת העתיד הצפון להם‪.‬‬ ‫יש לשנות את הנחיות גובה הבניה בגבולותיה המערביים והדרומיים של קרית חיים‪ ,‬במיוחד על חוף‬ ‫הים שלה‪ ,‬על מנת למנוע עוד פרויקטי 'מגדלי חוף הכרמל' בעתיד‪ .‬הבניה הגבוהה לאורך חופי הים‪,‬‬ ‫ומדרום לקרית חיים‪ ,‬תשנה את משטר הרוחות והאקלים במקום‪ ,‬ותהפוך את קרית חיים למחתם‬ ‫חנוק‪ .‬אנו דורשים הכנת תסקירי השפעה סביבתיים ואקלימיים מפורטים וגיבוש הנחיות אנושיות‬ ‫לגובה הבניה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אי מציאת פתרון לשטחים ירוקים וייעוד חוות המיכלים לאזור מגורים ו‪/‬או‬ ‫מתקנים הנדסיים לא ברורים – כולם צריכים להיבחן מחדש תחת בחינה מעמיקה של מרקם הבניה‬ ‫ואופי החיים ברובע‪ .‬לשיטתנו‪ ,‬קרית חיים עוברת 'התעללות' קשה מדרום וממערב‪ ,‬וזאת בזמן שהיא‬ ‫עומדת בפני סכנת אבדן המעט שעוד נשאר לה – חופי הים שלה‪ ,‬בגלל תכנית נמל המפרץ שאינה‬ ‫מופיעה‪ ,‬אפילו לא בתכנית צל )!( באף אחד ממסמכי תכנית המתאר‪ .‬בגלל כל האמור כאן‪ ,‬מדובר על‬ ‫רובע המגורים שיפגע יותר מכל רובעי ושכונות המגורים בחיפה‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫הוצאת הנמל ושטחי עורף הנמל מהתוכנית‪ ,‬למרות השפעתם האקוטית על קרית חיים היא הרסנית‬ ‫ופשוט בלתי אחראית‪ .‬לא יתכן שלא נותנים את הדעת על חלק כה גדול ומשמעותי בתחומי העיר בזמן‬ ‫שמתווים את חזון הפיתוח של חיפה ל‪ 80-‬השנים הקרובות ומשאירים את המפרץ לתכנון עתידי בו‬ ‫לתושבים לא תהיה יכולת להגיב‪ .‬זהו פתח להטעיית הציבור והסתרת העתיד הצפון להם‪.‬‬ ‫מתקנים הנדסיים‪ -‬ייעוד חוות המיכלים לאחר שתפונה מסומן כמגורים‪/‬מתקנים הנדסיים‪ .‬לא ברור‬ ‫מה הם אותם מתקנים הנדסיים ובאיזה תמהיל הם יוקמו בסמוך לשטח מגורים‪.‬‬ ‫שטחים ירוקים ‪ -‬חיפה סובלת ממחסור חמור בשטחים ירוקים בתוך שכונות המגורים‪ .‬התכנית‬ ‫במתכונתה הנוכחית מתעלמת מהצורך עז בפארק גדול שישתרע ויתחבר לפארק הקישון בהתאם‬ ‫לחזון התכנית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם המרינה תהפוך להיות חלק מהפארק הצמוד לקרית חיים‪ ,‬זו תהייה‬ ‫השכונה היחידה בארץ שיש לה פארק ירוק ומרינה‪ ,‬וזה נכס שאין שני לו‪ .‬לא ברור גם מדוע שטח‬ ‫האצטדיון הופך לאזור מגורים‪ ,‬ולא מושאר כשטח ירוק‪.‬‬ ‫בניה לגובה ‪ -‬בניה לגובה רב ושטחי בניה העצומים יהרסו את מרקם השכונה ויפגעו במשטר הרוחות‬ ‫באזור ששטוח ממילא ולא משופע בהם בצורה שוטפת‪ .‬באזורים אלו לא הוסדר גם נושא החניה‪,‬‬ ‫ושטחי החניה המעטים שיש לא יספקו‪ .‬באזור החוף לדוגמא‪ ,‬פיתרון חניה במפלס הרחוב‪ ,‬יפגע ברצף‬ ‫‪151‬‬

‫ההליכה ואינו הולם אזור תיירותי כפי שמתיימר בתכנית‪ .‬העובדה שקרית חיים עומדת להיות מוקפת‬ ‫במתחמים של בניה גבוהה בלי הגבלות תהפוך את השכונה להיות מובלעת חנוקה‪ ,‬בלי נוף‪ ,‬בלי אויר‬ ‫ובלי נכסים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתוכנית נכתב שיש לשמור על מראה הנוף מהקריה לחיפה זה אינו מתיישב עם‬ ‫הקמת מגדלי מגורים שלא לדבר אם יקום נמל שיסתיר את הכרמל‪ .‬לבסוף‪ ,‬הסרת מגבלת הגובה על‬ ‫הבניה לאורך קו החוף של קרית חיים וגבולה הדרומי עומדים בסתירה מוחלטת למיקומה הגיאוגרפי‬ ‫של הקריה אשר מי התהום וקרבתה לים יקשו על בניית מגדלים‪ ,‬לא ניתן יהיה לבנות חניונים תת‬ ‫קרקעיים ולכן צפויים חניונים עיליים עצומים ובזבוז קרקע משווע‪.‬‬ ‫דרישותנו‪ :‬כיצד יש להתייחס לקרית חיים בתכנית המתאר‬ ‫‪ .1‬שימור אזור האצטדיון כשטח ירוק‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקצאת אזורי פארקים לפי מפתח של ‪ 8‬מ"ר לנפש לפחות‪ ,‬עם חיבורם לפארק הקישון‪.‬‬ ‫‪ .3‬איסור בניה ללא הגבלת גובה בגבול המערבי והדרומי של הקריה‪ ,‬ופיתוח אזור קייט לאורך‬ ‫החוף )מסעדות‪ ,‬בתי קפה וכו'( במקום מגדלי מלונות‪.‬‬ ‫‪ .4‬סימולציה של משטר רוחות והצללה לאותם אזורים עם בניה גבוהה לבחינת השפעתם על‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫‪ .5‬תכנון מוקדם של פתרונות חניה שלא על חשבון מרחב ציבורי‪ ,‬באותם מקומות המיועדים לבניה‬ ‫גבוהה וצפופה‪.‬‬ ‫‪ .6‬התוויה מפורשת של תמהיל היעוד בשטח חוות המיכלים‪ ,‬והקצעת רובו לשטחים ירוקים ‪+‬‬ ‫מגורים‪.‬‬ ‫‪ .7‬הכנסת שטחי הנמל ועורפו לגבולות התכנית‪.‬‬ ‫‪ .8‬דרישות סביבתיות יותר הדוקות ומחמירות לטיפול באזורים מזוהמים )חוות מיכלים( והחלפת‬ ‫תשתיות וצנרות חמ"ס‪.‬‬ ‫‪ .9‬הבטחת שימור כל מבני הציבור והשטחים הירוקים הקיימים כרגע בתכנית‪ .‬חייבים בתכנון‬ ‫לאזן בין מבנים לשטחים ירוקים‪ .‬כן יש להוסיף שמירה ‪,‬פיתוח וחידוש כל המבנים הציבוריים‬ ‫הקיימים היום‪.‬‬ ‫‪ .10‬לגליזציה של חלקת קן הנוער העובד כמבנה ציבורי‪.‬‬ ‫‪ .11‬יש לשמר את כל השטחים הירוקים הקיימים היום ולהוסיף עוד שטחים באזורי המגורים בעוד‬ ‫שבתוכנית נגרעו חלק מאותם שטחים‪.‬‬ ‫‪ .12‬יש לשמור מרחק נכון מקו המים בתכנון המבנים‪ .‬לא לרדת מ‪ 300‬מ' מקו המים על מנת לשמר‬ ‫את החוף‪.‬‬ ‫‪ .13‬תכנון גובה המבנים יעשה בהתאם לאזורים בקריה תוך שימור קו הגובה ‪ .‬יש להתייחס‬ ‫ולהתחשב בהצללה‪ ,‬במשטר הרוחות‪ ,‬מרקם השכונה ותכנון כוללני אשר לוקח בחשבון מבני‬ ‫ציבור כמו גני ילדים‪ ,‬בית ספר ופארק‪.‬‬ ‫‪ .14‬נדרש פרוט מעמיק יותר של קריית חיים במסגרת "מתחם ‪ "8‬והתייחסות לקריית חיים‬ ‫מזרחית‪ .‬נדרש פירוט כיצד יתבע חידוש קריית חיים מערבית‪ ,‬תמ"א ‪ ,38‬פינוי בינוי וכו'‬ ‫‪ .15‬נדרש פתרון לבעיית החניה בקריה‪ ,‬במיוחד לאור תוספת מבנים בגובה ‪ 15‬קומות‪.‬‬

‫מקום ‪ :7‬שכונות‬

‫מוחלשות ‪ -‬המשך ההתעלמות מבעיות מיוחדות‬ ‫‪152‬‬

‫עו"ד ענת פרטוש‪ ,‬עינת קליש רותם‬ ‫התעלמות משכונות ומתחמי מגורים בעלי בעיות ייחודיות או רגישויות ‪ -‬קרית אליהו‪ ,‬נווה פז‪ ,‬נווה‬ ‫יוסף ומתחמים נוספים‪ ,‬והיעדר כל ניסיון להציג פתרונות עבורם‪ .‬שכונות אלה סובלות מליקויים‬ ‫פיזיים קשים‪ ,‬שחלקם מסכנים חיי אנוש )שקיעת בניינים‪ ,‬מפגעי חולדות ועכברים בבניינים שנמצאים‬ ‫באזורים ללא פיתוח שטח‪ ,‬אתרים עזובים שמאכלסים אנשי העולם התחתון‪ ,‬ועוד(‪ .‬התכנית אינה‬ ‫מספקת חזון ברור כיצד יש להוציא שכונות אלה ממצבן‪.‬‬ ‫מצבן הבטיחותי החברתי והסביבתי של שכונות אלה קשה מנושא‪ :‬קרית אליהו ומתחם בנייני רחוב‬ ‫יפו בהם מבני שיכון שנבנו על יסודות רעועים השוקעים מידי שנה בגלל מצב הקרקע והביסוס; נווה‬ ‫פז בה חסרות תשתיות ציבוריות רבות‪ ,‬ולמרגלותיה אתרי בניה עזובים המושכים את אנשי העולם‬ ‫התחתון והפשע וגוררים בני נוער רבים לסמים; נווה יוסף היושבת על מרגלות ההר ובנייניה מוקפים‬ ‫באיזורים בהם אין פיתוח שטח מוסדר‪ ,‬המושכים מפגעים קשים של זיהום‪ ,‬נחשים‪ ,‬עכברים ומחלות‪,‬‬ ‫וזאת בנוסף להיעדר תשתיות ציבוריות רבות ולבעיות קשות של נגישות; קריית חיים היושבת‬ ‫למרגלות איזורי התעשייה ועומדת לשלם את מחיר הבריאות יותר מכל אזור אחר בעיר חיפה‪ ,‬ללא‬ ‫שום פתרון נראה באופק; נווה שאנן שעוברת תהליכי התחרדות ושינויים חברתיים ודמוגרפיים‪,‬‬ ‫ולמרות זאת התכנית אינה עושה כל מאמץ להבין כי התשתיות הציבוריות עכשיו יאלצו להתחלק בין‬ ‫כמה קבוצות אוכלוסייה ועל כן יש להקצות לכל אחת הרבה יותר ממה שהשכונה מקצה כיום‪ .‬ועוד‬ ‫ועוד דוגמאות כאלה‪.‬‬ ‫התכנית אינה מספקת חזון ברור כיצד יש להוציא שכונות אלה ממצבן‪.‬‬ ‫קרית אליהו‪:‬‬ ‫מדובר על השכונה שמצבה הפיסי‪ ,‬תשתיות ומבני המגורים‪ ,‬הם הקריטיים והבהולים ביותר בקרב‬ ‫שכונות‪ .‬חיפה‪ .‬כבר היום ישנם מספר בנייני מגורים גדולים ששוקעים מידי שנה בגלל בניה לקויה‬ ‫ויסודות רעועים‪ .‬בניינים שלמים אינם ראויים למגורי אדם‪ ,‬ואף מקבלים התראות חוזרות ונשנות‬ ‫שמדובר בבניינים מסוכנים אותם יש לחזק או לבנות מחדש‪ .‬ההתראות האלה מגיעות לתושבים‪,‬‬ ‫שרובם אנשים מהמעמד הסוציו‪-‬אקונומי הנמוך‪ ,‬קשיי יום‪ ,‬שאינם מסוגלים להתארגן לכדי פרויקט‬ ‫התחדשות מאו בניה מאסיבית של המבנים בהם הם חיים‪ ,‬אין להם את המשאבים ואת היכולות‬ ‫להתארגן לפרויקט כזה‪ .‬שכונת קרית אליהו נדרשת לתהליך של התחדשות עירונית בהולה‪ ,‬וכל יום‬ ‫שעובר מגדיל את הסכנה בה חיים מאות תושבים‪.‬‬ ‫קרית אליהו יושבת בתשריט שימושי הקרקע ב"מתחם ‪ ."8‬ההנחיות בעמ' ‪ 13‬למרחב תכנון זה‬ ‫אומרות "מתחם זה כולל את כל שטח העיר‪ ,‬למעט שטחי מתחמי תכנון ‪ .1-7‬תכנית המתאר מאפשרת‬ ‫שימור הריקמה העירונית הקיימת‪ ,‬תוך מתן אפשרות להתחדשות עירונית‪ .‬ברוב אזורי מתחם זה‪,‬‬ ‫תכניות מאושרות נשארות בתוקפן‪ .‬תכנית המתאר קובעת הנחיות לציפוף ולרווחת דיור‪ .‬העקרונות‬ ‫להכנת התכנית )עמ' ‪ (91‬אומרות –‬ ‫‪ .1‬שימור הריקמה העירונית הקיימת תוך מתן אפשרות להתחדשות עירונית‪.‬‬ ‫‪ .2‬קביעת הנחיות לציפוף ולרווחת דיור באמצעות תוספת זכויות בניה‬ ‫אולם‪ ,‬למרבית הפלא‪ ,‬תכנית המתאר של חיפה אפילו לא מזכירה את תכניות ההתחדשות עירונית‬ ‫המקומיות שאותן מקדמת בימים אלה עיריית חיפה )פינוי בינוי( יחד עם משרד השיכון באזורים‬ ‫שונים בעיר‪ ,‬ואף לא מזכירה את קיומן של תכניות תמ"א ‪ 38‬שאותם מקדמים יזמים פרטיים‬ ‫‪153‬‬

‫ותושבים בעיר‪ ,‬למרות שלכולן השלכות כבדות על המרחב הציבורי‪ ,‬על התשתיות הציבוריות‪ ,‬על‬ ‫שינויים דמוגרפיים‪ ,‬על התחבורה ועל נושאים אקוטיים אחרים‪ .‬למען הסר ספק – אין הכוונה לקשור‬ ‫תכניות מקומיות לתכנית מתאר זו‪ ,‬בעיקר אם הן בשלבי תכנון וטרם אושרו‪ .‬הכוונה היא להתייחס‬ ‫להנחיות התכנוניות הכלליות שלהן בלבד‪ ,‬לתכונות הפיסיות‪ ,‬הממדים‪ ,‬הגבהים‪ ,‬לדרישות שיצוצו‬ ‫לשידרוג התשתיות הציבוריות‪ ,‬ולכל שאר המערכות שדורשות התייחסות וחיבור הממשקים בין‬ ‫התכניות השונות‪ ,‬בכל קני‪-‬המידה‪ .‬ההתעלמות מתכניות אותם מקדמים היום‪ ,‬בכל שכונות החוף‪,‬‬ ‫קרית אליעזר וכל מקום אחר – היא מעוררת השתאות והופכת את תכנית המתאר הזו למסמך‬ ‫שתוקפו ויושרו מוטל בספק‪.‬‬ ‫התכנית מתעלמת לא רק מתכניות קיימות‪ ,‬אלא גם מזיהוי של תכניות התחדשות עירונית הכרחיות‬ ‫שטרם גובשו‪ .‬יש להתייחס אליהן‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם‪ ,‬כי חיים של אנשים רבים תלויים בהם‪.‬‬ ‫דרישותנו‪:‬‬ ‫‪ .1‬להגדיר את מתחם קרית אליהו בכלל ואת המבנים המסוכנים לחיי אדם בפרט כמתחם הדורש‬ ‫תכנון מיוחד להתחדשות עירונית‪ ,‬תוך התחייבות של הרשויות כולם‪ ,‬העירונית והארציות‪,‬‬ ‫למצוא את הדרך לתת תמיכה וסעד כלכלי כדי לאפשר לפרויקט כזה להתממש ולא להישאר על‬ ‫הנייר‪.‬‬ ‫‪ .2‬לחייב את הרשויות להחיל את תכנית ההתחדשות תחת לוחות זמנים ברורים ומוגבלים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לתכנן את המרחב הציבורי והתשתיות של השכונה‪ ,‬שלא עברו כל התחדשות מאז הקמתה‪,‬‬ ‫ולוודא שמרחב זה יכול לשרת את הצפיפויות החדשות שיווצרו מפאת תכנית התחדשות עירונית‬ ‫הולמת‪ .‬על פי ההנחיות לתכנון מתחם ‪ ,8‬שטחי הבניה לצרכי ציבור מבנים ומוסדות ציבור )עמ'‬ ‫‪ – (91‬הם עד ‪ 40%‬משטח המתחם‪ .‬לא ברור מדוע מעלים את אחוזי הבניה של המגורים באופן‬ ‫דרסטי‪ ,‬בתלות לגובה המבנים‪ ,‬הגדלה שיכולה להכפיל ואף לשלש את זכויות הבניה באזור‪,‬‬ ‫ולעומת זאת את שטחי הציבור משאירים בעינן‪ ,‬על פי אותם אומדנים נושנים שאיתם תכננו‬ ‫לפני עשרות שנים?‬ ‫‪ .4‬לדרוש מעיריית חיפה להניע את תהליך ההתחדשות בשיתוף תושבי השכונה בשקיפות ובדו‬ ‫שיח מלא‪ .‬בגלל שמדובר באוכלוסיות קשות יום‪ ,‬האימון שלהן נרכש באופן איטי ובהדרגה‪ ,‬ועל‬ ‫כן יש להתחיל את המהלך המשותף הזה בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫‪ .5‬יש להכין תכנית מפורטת לכל השכונות הרגישות בעיר‪ ,‬ולהניע את התחדשותן ברוח דומה‬ ‫לסעיפים הכתובים עבור שכונת קרית אליהו‪.‬‬

‫‪154‬‬

‫מקום ‪ :8‬אין התייחסות‬

‫לאוכלוסיה הערבית‬

‫הגדלה ולצרכיה‬

‫תכנית המתאר היתה צריכה לסמן את מפת הרגישויות של העיר ולהציג דרישה למציאת פתרון‬ ‫עבורם‪ .‬ולו את הדרישה הטריוויאלית והברורה מאליה להוציא תב"ע נפרדת לכל מקום ומקום‪,‬‬ ‫שתשולב עם פרויקטים חברתיים וסביבתיים על פי הצורך‪.‬‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫התעלמות מצרכי האוכלוסייה הערבית בחיפה‪ ,‬וממצב השכונות הערביות בעיר נכון להיום‪ .‬תכנית‬ ‫המתאר אינה מגדירה את אפיקי הגידול של האוכלוסייה הערבית‪ ,‬בין אם בשכונות מעורבות קיימות‪,‬‬ ‫בשכונות מעורבות חדשות או בשכונות ערביות חדשות נוספות‪ .‬אין התייחסות לצרכים המיוחדים של‬ ‫אוכלוסיות אלה ומיעוטים בכלל שבאים לידי ביטוי במבני ציבור ייחודיים‪ ,‬חינוך‪ ,‬דת וקהילה‪ ,‬וכן‪,‬‬ ‫אין דרישה מפורשת לבדוק את נחיצותם ושילובם באיזורים הנדרשים לכך‪ .‬בנוסף‪ ,‬מרבית מהשכונות‬ ‫הערביות של חיפה הן שכונות ותיקות שמצבן הפיסי והתשתיתי הוא בכי רע‪ .‬למרות זאת אין כל‬ ‫התייחסות בתכנית המתאר לצורך בהתחדשות עירונית של שכונות אלה‪ ,‬ובהגדרת אופן ביצוע תהליך‬ ‫ההתחדשות במסגרת‪ s‬הסיטואציה החברתית השונה‪.‬‬ ‫תכנית המתאר של חיפה צריכה להיות נקודת מפנה שבה תוגדר המטרה ויקבעו האמצעים לסגירת‬ ‫הפערים בתכנון ובפיתוח השכונות הערביות ובמתן שירותים לאוכלוסייה הערבית‪ .‬כדי שחיפה תמצה‬ ‫את פוטנציאל הפיתוח העירוני שלה עליה לתת מענה אמיתי לצרכי הפיתוח של כלל האוכלוסייה – כך‬ ‫שכל שכבות האוכלוסייה יהיו שותפות מלאות לתנופת הפיתוח של העיר וייהנו מפרותיה‪.‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫במשך שנים רבות סובלת העיר חיפה מיחס אמביוולנטי כלפי האוכלוסייה הערבית‪ :‬קיים קונצנזוס‬ ‫בעיר על הצורך ביחסים טובים בין הקהילות‪ ,‬והעיר אף ממותגת כלפי חוץ כ"סמל לדו קיום"‪ ,‬אך‬ ‫בפועל קיימת הזנחה מתמשכת של צרכי האוכלוסייה הערבית‪ .‬תחום התכנון הינו אחד התחומים‬ ‫המרכזיים שבהם קיימת אפליה‪ ,‬כאשר האוכלוסייה הערבית מתרכזת במספר שכונות‪ ,‬ישנות ברובן‪,‬‬ ‫בהן קיים מחסור בשירותים ובתשתיות ואיכות החיים ירודה‪.‬‬ ‫הדרישה לצמצום הפערים ולמתן פתרונות לפיתוח האוכלוסייה הערבית בחיפה איננה רק שאלה של‬ ‫מיעוט מתושבי העיר התובע את זכויותיו‪ .‬שילוב נכון של פיתוח המרכז העירוני הערבי הינו חלק‬ ‫הכרחי מאסטרטגיית הפיתוח של חיפה‪ :‬חיפה מהווה מטרופולין עבור כשני מליון תושבים בצפון‬ ‫שכחציים ערבים‪ .‬מקומה של חיפה כמטרופולין עבור האוכלוסייה הערבית בצפון ואף מעבר לכך הינו‬ ‫טבעי יותר‪ ,‬בעוד שהאוכלוסייה היהודית נוטה לפנות אל מטרופולין תל אביב לעבודה ולשירותים‪.‬‬ ‫כמטרופולין העיר נמדדת לא רק באוכלוסייה שגרה בה אלא ביחס למכלול האוכלוסייה לה היא‬ ‫מספקת שירותים‪.‬‬ ‫האוכלוסייה הערבית והשכונות הישנות מהווים את הקשר של העיר לעברה וטיפוחם הוא חלק‬ ‫משמירה על אופייה הייחודי של העיר‪ .‬ההצלחה הרבה של פיתוח מתחם "המושבה הגרמנית" כמתחם‬ ‫בילויים ותיירות‪ ,‬כמו גם ההצלחה התיירותית של "חג החגים"‪ ,‬מעידים על הפוטנציאל לעיר כולה‬ ‫‪155‬‬

‫מפיתוח המשלב את האוכלוסייה הערבית‪ .‬מצד שני‪ ,‬המשך ההזנחה שיוביל לתסכול גובר מאיים על‬ ‫הישגי העיר ויפגע בחזון שלו שותפים כלל תושבי העיר‪.‬‬ ‫בהקשרים אלו היינו רוצים לראות את תכנית המתאר של חיפה כנקודת מפנה הכרחית שבה תוגדר‬ ‫המטרה ויקבעו האמצעים לסגירת הפערים בתכנון ובפיתוח השכונות הערביות ובמתן שירותים‬ ‫לאוכלוסייה הערבית‪ .‬כדי שחיפה תמצה את פוטנציאל הפיתוח העירוני שלה עליה לתת מענה אמיתי‬ ‫לצרכי הפיתוח של כלל האוכלוסייה – כך שכל שכבות האוכלוסייה יהיו שותפות מלאות לתנופת‬ ‫הפיתוח של העיר וייהנו מפרותיה‪ .‬לצערנו תוכנית המתאר‪ ,‬כפי שהיא מוצעת‪ ,‬אינה עונה על צרכי‬ ‫האוכלוסייה הערבית ובכך עלולה להעלות את העיר על מסלול מסוכן של הגברת הפערים והמתחים‬ ‫בעיר‪.‬‬ ‫העדר שיתוף אמיתי של הציבור בתהליך התכנון‬ ‫שיתוף הציבור בתכנון אינו רק חובה פורמאלית שנועדה להעביר את התכנית‪ ,‬אלא אמור להיות חלק‬ ‫מהותי בתהליך התכנון‪ .‬שיתוף אמיתי צריך בשלב ראשון להגדיר את מטרות התכנון כך שיענו על‬ ‫צרכים אמיתיים של הציבור‪ .‬בהמשך על הצוות המתכנן לגבש אלטרנטיבות תכנוניות למענה על צרכי‬ ‫הציבור ולהציג אלטרנטיבות אלו בפני הציבור כדי למצוא את המענה הטוב ביותר‪.‬‬ ‫לגבי צרכי הציבור הערבי‪ ,‬בכל מסמכי התכנית אין זכר לצרכים אלו‪ .‬מכאן שהתכנית כלל אינה מנסה‬ ‫לתת מענה לצרכי הציבור הערבי בחיפה‪ ,‬ומובן ששום אלטרנטיבות תכנוניות לא הוצגו בפני הציבור‬ ‫כדי לסייע בבחירת הפתרונות התכנוניים ההולמים‪ .‬התעלמות גורפת זו הינה פגם מהותי בתהליך‬ ‫התכנון הגורם לכך שהתכנון אינו הולם את הצרכים‪.‬‬ ‫הצרכים התכנוניים‬ ‫ניתן להתייחס לצרכים התכנוניים של האוכלוסייה הערבית במספר מישורים מרכזיים‪:‬‬ ‫סגירת הפערים בתשתיות ובשירותים בשכונות הותיקות‬ ‫‪1.‬‬ ‫השכונות הותיקות של חיפה נבנו ללא תשתית מתאימה לקיום אורח חיים מודרני‪ :‬לא הוקצו‬ ‫בהן שטחים ירוקים מספיקים‪ ,‬אין פתרונות לחניה‪ ,‬חסרים מבני ציבור ושירותים חברתיים‪.‬‬ ‫תכנית המתאר הינה הזדמנות בלתי חוזרת לקבוע כמטרה פתרון בעיות אלו‪.‬‬ ‫העיקרון המוצע בתכנית הינו ציפוף הבנייה והגברת זכויות הבנייה‪ .‬בהעדר הבטחת תשתיות‬ ‫מתאימות‪ ,‬תוספת הבנייה בשטחים הקיימים תחריף את המצוקה‪ .‬מצד שני‪ ,‬כיוון שהתכנית‬ ‫מקצה זכויות בניה חדשות‪ ,‬זו ההזדמנות להשתמש בזכויות אלו בחלקן כתחליף לזכויות‬ ‫בנייה קיימות ולפנות שטחים לשיפור התשתיות בשכונות הוותיקות‪.‬‬ ‫מתן פתרונות לדיור‬ ‫‪2.‬‬ ‫האוכלוסייה הערבית זקוקה לפתרונות דיור בשל מצוקת הדיור הקיימת‪ ,‬הריבוי הטבעי‪,‬‬ ‫המגמה הכללית לשיפור תנאי המגורים ומאזן ההגירה החיובי לחיפה‪ .‬בעוד שאין אנו דוגלים‬ ‫בתיחום אזורי מגורים על בסיס לאומי‪ ,‬האוכלוסייה הערבית נוטה להתרכז באזורים בהם יש‬ ‫תשתית שירותים מתאימה עבורה ובמיוחד בתחום החינוך‪ ,‬התרבות והחברה‪ .‬הבניה הצפופה‬ ‫ברחוב המוטראן חג'אר היא דוגמה מובהקת לצורך בבניה לאוכלוסיה הערבית שבהעדר‬ ‫תכנון הגביר ויצר מחדל תכנוני של ציפוף אוכלוסיה ללא תשתית מתאימה‪.‬‬ ‫‪156‬‬

‫מתחמי הבניה החדשה המוצעים בתכנית הינם כולם באזורים המרוחקים ממרכזי‬ ‫האוכלוסייה הערבית וללא תכנון מתאים ישרתו בפועל כמעט אך ורק אוכלוסייה יהודית‪.‬‬ ‫פתרון מצוקת הדיור מחייב הקצאת מתחמי בנייה חדשים עם תכנון הולם שיבטיח תשתיות‬ ‫מתאימות ושילוב של דיור בר השגה עם שיפור בתנאי הדיור‪ .‬מתחמים אלו צריכים להיות‬ ‫משולבים עם השכונות הערביות הקיימות או תוך הבטחת תשתיות חינוך וחברה שישרתו‬ ‫אוכלוסייה ערבית באזורים חדשים‪.‬‬ ‫שיפור רמת השירותים ‪ -‬בעיקר בתחומי החינוך‪ ,‬התרבות והחברה‬ ‫‪3.‬‬ ‫החינוך הינו המנוף העיקרי לצמצום פערים חברתיים‪ ,‬להבטחת המוביליות החברתית‬ ‫ולהשתלבות בכלכלה ובחברה העתידית‪ .‬החינוך‪ ,‬ובמיוחד החינוך הגבוהה‪ ,‬הוא גם המאפיין‬ ‫החשוב ביותר של העיר כמטרופולין המקרינה על סביבתה‪.‬‬ ‫החינוך הערבי בחיפה מבוסס בחלקו הגדול על מוסדות‪ ,‬וותיקים ברובם‪ ,‬של הכנסיות‬ ‫השונות אשר אינם עומדים בביקוש וסובלים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהיעדר תשתיות מספיקות ומחוסר‬ ‫אפשרות להתרחבות‪ .‬החינוך הממלכתי בחיפה סובל גם הוא מחולשה כרונית ומהעדר‬ ‫השקעה מספקת‪.‬‬ ‫תכנית המתאר של העיר חייבת לשנות את המגמה של תת‪-‬השקעה בתחום החינוך הערבי‬ ‫ולהניח את היסוד למתן חינוך על הרמה הגבוהה ביותר עם הבטחת כל אמצעים והתשתיות‬ ‫המודרניים‪ .‬פתרון לעתיד החינוך הערבי יכול להינתן על ידי הקצאת שטח להקמת "קריית‬ ‫חינוך" )או מספר מרכזים( שבה יהיו כל התשתיות כולל שטחים פתוחים ומתקני ספורט‬ ‫ויוקמו מספר מוסדות חינוך שיבטיחו את עתיד החינוך הערבי בחיפה‪.‬‬ ‫גולת הכותרת של קריית החינוך צריכה להיות הקמת אוניברסיטה ערבית בחיפה שתהווה‬ ‫המשך ישיר למוסדות החינוך התיכוני‪ ,‬תחזק את מעמדה של חיפה כמוקד משיכה לאליטות‬ ‫התרבותיות ותקרין ותעצים את האוכלוסייה כולה‪.‬‬ ‫התפתחות המסחר‪ ,‬התיירות והכלכלה‬ ‫‪4.‬‬ ‫התוכנית מדברת על פיתוח מע"ר בעיר התחתית ועל הדר כאזור התערבות מיוחד ומתעלמת‬ ‫מהצרכים ומהפוטנציאל לתרומה ייחודית של האוכלוסייה הערבית בפיתוח המסחר‪,‬‬ ‫התיירות והכלכלה‪.‬‬ ‫בפועל אזור וואדי ניסנאס הינו מרכז מסחרי תיירותי ייחודי המאפיין את חיפה ותורם הרבה‬ ‫למרקם החיים העירוני וזאת בעודו סובל מהיעדר תכנון ופיתוח ומהתדרדרות באיכות החיים‬ ‫של התושבים‪ .‬בהמשך לוואדי ניסנאס‪ ,‬לכיוון המושבה הגרמנית והעיר התחתית‪ ,‬יש אזור‬ ‫עירוני מיוחד נרחב שבו מתקיימות תשתיות חיי מסחר‪ ,‬תיירות וכלכלה‪.‬‬ ‫אנו מציעים להגדיר את ואדי ניסנאס כאזור התערבות מיוחד עם קביעת תקנות שיבטיחו את‬ ‫התפתחותו המסחרית ביחד עם שיפור איכות החיים של התושבים‪.‬‬ ‫במקביל אנו מציעים לשנות את התפיסה של העיר התחתית והדר כשני מרכזים עירוניים‬ ‫נפרדים ולהוסיף אזור עירוני מיוחד ברצועה שבין הדר לעיר התחתית ‪ -‬מוואדי סליב ועד‬ ‫המושבה הגרמנית‪ .‬אזור זה יהווה מרכז עירוני מיוחד שיתבסס על חיזוק ושיתוף‬ ‫האוכלוסייה הערבית מבחינת מגורים‪ ,‬פיתוח חיי מסחר‪ ,‬תיירות‪ ,‬כלכלה ושירותים‬ ‫ציבוריים‪ ,‬עם תשתיות מתאימות ותוספת שטחים ירוקים מטופחים‪ .‬בתכנון ופיתוח מרכז זה‬ ‫יינתן דגש גם לשמירת כל מה שנשאר מהבניה ומהאופי ההיסטורי הערבי‪.‬‬ ‫שלושה אזורים עלו ביחד‪ ,‬הדר‪ ,‬המרכז העירוני הערבי והעיר התחתית יהוו את הלב העירוני‬ ‫של מטרופולין חיפה‪.‬‬ ‫‪157‬‬

‫הבטחת פיתוח משלב ולא ג'נטריפיקציה והדרה‬ ‫‪5.‬‬ ‫בפיתוח השכונות הוותיקות יש לקבוע כחלק ממטרת התכנית‪ ,‬ולגבות זאת בתקנות‬ ‫מתאימות‪ ,‬הבטחה שהפיתוח ישלב ויחזק את האוכלוסייה המקומית המוחלשת המתגוררת‬ ‫בשכונות אלו ולא יגרום להדרה של אוכלוסייה זו כתוצאה מתהליך ג'נטריפיקציה‪ .‬בעיה זו‬ ‫יכולה להיות מוחשית ביותר עם תתממש המגמה של פתיחת העיר אל הים ופיתוח מואץ של‬ ‫אזור חזית הים‪.‬‬ ‫על מה שנותר מההיסטוריה של חיפה ומהמורשת התרבותית‬ ‫שמירה‬ ‫‪6.‬‬ ‫והארכיטקטונית‬ ‫פיתוח העיר חיפה עד כה כלל הרס שיטתי של חלקים גדולים ממרכז העיר הישן והזנחה רבה‪.‬‬ ‫התכנית חייבת לקבוע כמטרה לשמור על כל מה שנשאר מהמורשת התרבותית‬ ‫והארכיטקטונית של העיר‪ .‬מדובר הן במתחמים שלמים כמו וואדי סליב וקטעים מהעיר‬ ‫התחתית‪ ,‬רח' יפו וואדי ניסנאס והן במתחמים חלקיים של בניה באבן שנשארה בשכונות כמו‬ ‫חליסה‪ ,‬וואדי ניסנאס‪ ,‬וואדי ג'מאל )עין הים( ורחוב אלנבי‪.‬‬ ‫מטרות התכנית המוצעת‬ ‫נוסח טיוטת המסמך "הוראות התכנית" כולל ‪ 10‬מטרות שהציבו המתכננים לפניהם‪.‬‬ ‫להקלת הקריאה‪ ,‬מטרות אלו מצורפות כנספח למסמך זה‪.‬‬ ‫בנוסף למטרות המוגדרות אנו מציעים להוסיף שתי מטרות נוספות‪:‬‬ ‫צמצום פערים באיכות החיים בעיר באמצעות שיפור התשתיות והשירותים בשכונות‬ ‫‪1.‬‬ ‫שסובלות ממחסור בשטחי שירות‪ ,‬שטחים פתוחים ומבני ציבור‪ .‬פיתוח משלב ובר קיימא‬ ‫באמצעות עידוד שיפור תנאי המגורים במקומות בהן קיימת מצוקה ועידוד בניה איכותית של‬ ‫דיור בר השגה ויצירת היצע דיור שיאפשר לבני המקום לצמוח ולהצמיח את האזור‪.‬‬ ‫פיתוח העיר כמטרופולין רב תרבותי‪ .‬שמירה על מה שנשאר מההיסטוריה הערבית‬ ‫‪2.‬‬ ‫של העיר וטיפוח העיר כמרכז לחינוך ותרבות ערבית‪ .‬פיתוח והרחבת מרכזי המסחר הערבי‬ ‫בחיפה כחלק מהפיתוח הכלכלי והתיירותי של חיפה‪.‬‬ ‫מובן שקביעת המטרות צריכה להתבטא בהמשך בהוראות התכנית‪ ,‬כמו קביעת אזורי‬ ‫התערבות מיוחדים ותקנות מתאימות לקידום מטרות אלו‪.‬‬ ‫הגדרת מתחמי תכנון עיקריים‬ ‫על פי המתודה של התכנית הגדרת מתחמי התכנון הינה כלי מרכזי לקביעת כיוון התפתחותה‬ ‫של העיר‪ .‬בהתאם לכך אנו מציעים לשנות את הגדרת מתחמי התכנון בשני ממדים‪:‬‬ ‫הוספת אזורי התערבות בהם זוהה חוסר בתשתיות הולמות וקביעת הוראות תכנון‬ ‫‪1.‬‬ ‫שיתוו דרך להתגבר על מחסור זה‪ .‬בין מתחמי התכנון שזקוקים להגדרה ולפעולה מיוחדת‬ ‫אנו מזהים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את שכונת עבאס ואת אזור חליסה‪.‬‬ ‫בתכנית המוצעת מוגדרת העיר התחתית כמרכז עסקים ראשי וכמו כן מוגדרת‬ ‫‪2.‬‬ ‫שכונת הדר כמתחם תכנון עיקרי‪ .‬המרכז הערבי של חיפה‪ ,‬מוואדי סליב דרך מורדות הדר ועד‬ ‫ואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית אינו זוכה בתכנית זו לתשומת הלב הראויה‪ .‬בהעדר תכנון‬ ‫מתאים תימשך המגמה של הרס אזורים אלו או ניצולם כתחומי חיץ תומכים לפיתוח‬ ‫המרכזים בעיר ובהדר‪ .‬אנו מציעים לשנות את התפיסה של המרכז העירוני כך שהלב‬ ‫המסחרי תרבותי של חיפה יתוכנן כמכלול אחד החל מוואדי רושמייה במזרח ועד שכונת‬ ‫תחנת הכרמל‪ .‬בתוך מרכז עירוני זה תהיינה שלוש רצועות משולבות‪ :‬העיר התחתית‪ ,‬הדר‬ ‫ובינם המרכז העירוני הערבי‪ .‬ברצועת האמצע מוואדי סליב ועד המושבה הגרמנית יינתן דגש‬ ‫‪158‬‬

‫לשמירת האופי הארכיטקטוני של העיר הערבית‪ ,‬ירוכזו השירותים לאוכלוסייה הערבית‬ ‫ותוכן תכנית מתאימה לפיתוח מסחרי ותיירותי‪.‬‬ ‫זכויות בניה ושטחי שירות‬ ‫במסגרת התכנית‪ ,‬הן במתחמי התכנון העיקריים והן בכלל שכונות העיר‪ ,‬יש מגמה לעידוד תוספת‬ ‫בנייה למגורים‪ .‬התכנית מתייחסת לצורך להבטיח תשתיות מתאימות ושטחי שירות‪ ,‬כולל מבני ציבור‬ ‫ושטחים פתוחים‪ ,‬אולם עושה זאת כלאחר יד מבלי לקבוע קריטריונים ברורים‪ .‬במצב בו גם היום‬ ‫שכונות רבות‪ ,‬ובמיוחד השכונות הוותיקות‪ ,‬סובלות מחוסר בתשתיות תחבורה‪ ,‬מחסור בשטחים‬ ‫ירוקים פתוחים ומחסור במבני ציבור‪ ,‬עלולה התוכנית להביא למצב של ציפוף השכונות הקיימות תוך‬ ‫החרפת המחסור בתשתיות ולגרום לפגיעה נוספת באיכות החיים של התושבים‪.‬‬ ‫במסגרת תכנון הולם שיבטיח שיפור איכות החיים של התושבים אנו מציעים‪:‬‬ ‫קביעת קריטריונים ברורים שיבטיחו שיפור ברמת התשתיות ושטחי השרות‪.‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫קריטריונים אלו צריכים לכלול שטחים ירוקים מטופחים ונגישים לשירות האוכלוסייה‪.‬‬ ‫קיומן של תשתיות מתאימות צריך להיות תנאי לכל תוספת בנייה‪.‬‬ ‫הקצאת אחוז מסויים מזכויות הבנייה החדשות הנוצרות על ידי התכנית כתחליף‬ ‫‪2.‬‬ ‫לזכויות בנייה קיימות בשכונות הישנות עבור פינוי שטחים נחוצים להקלת מצוקת התשתיות‬ ‫ושטחי השירות‪.‬‬ ‫מתן העדפה בזכויות בנייה ליזמות של התושבים הקיימים לשיפור תנאי הדיור תוך‬ ‫‪3.‬‬ ‫שיקום ושיפוץ של בתים קיימים‪.‬‬ ‫שטחים פתוחים – תוספת פארק וואדי רושמייה‬ ‫וואדי רושמייה הינו וואדי גדול הנמצא בלב העיר חיפה ומחבר בין שכונות העיר השונות מאחוזה‪,‬‬ ‫רוממה ונווה שאנן ועד ויזניץ‪ ,‬הדר‪ ,‬העיר התחתית וחליסה‪ .‬הוואדי ניזוק קשות בעת עבודות תשתית‬ ‫להקמת צירי תחבורה‪ .‬התכנית המוצעת מתעלמת מהפוטנציאל המיוחד של וואדי זה‪ ,‬שבעבר הבטיחו‬ ‫מתכנני העיר להפוך אותו ל"סנטראל פארק של חיפה‪".‬‬ ‫בעבר נקבעו שולי הוואדי באזור העיר התחתית‪ ,‬הדר וחליסה כאזורי בנייה‪ ,‬וזאת בניגוד למדיניות‬ ‫הנקבעת בתכנית המוצעת לפיה ככלל שולי הוואדיות בחיפה יטופחו כשטחים ירוקים‪ .‬מצד שני אזורי‬ ‫המגורים הצפופים שסביב לוואדי סובלים ממחסור משווע בשטחים ירוקים מטופחים‪.‬‬ ‫על התכנית לעצור את הבנייה במדרונות וואדי רושמייה במקום אליו היגיע בפועל ולקבוע את הוואדי‬ ‫כפארק מרכזי המקשר בין שכונות העיר השונות‪ .‬הטופוגרפיה המיוחדת של הוואדי והעובדה כי הוא‬ ‫זקוק לשיקום יסודי מאפשרות לקבוע אותו כאתר לטיפוח פעילות נופש ותיירות אתגרית‪.‬‬ ‫חזון לעתיד‬ ‫מעבר לכל הפרטים התכנוניים והצרכים הדחופים של האוכלוסייה הערבית בעיר‪ ,‬תכנית שתתווה דרך‬ ‫לעתידה של חיפה צריכה להיות מבוססת על חזון לעתיד טוב יותר שיכלול‪:‬‬ ‫צדק חברתי – פיתוח לטובת כלל האוכלוסייה‪ ,‬סגירת פערים ומתן מיטב השירותים‬ ‫‪1.‬‬ ‫לכל השכבות החברתיות‪.‬‬ ‫שוויון לאומי – לשים קץ למצב בו האוכלוסייה הערבית מופלית לרעה‪.‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪159‬‬

‫פתרון הסכסוך – חידוש הקשר עם הקהילה הערבית הגדולה שגלתה מחיפה‪.‬‬ ‫‪3.‬‬ ‫השתלבות במרחב האזורי – חיפה כעיר מרכזית במזרח התיכון במעבר על הציר‬ ‫‪4.‬‬ ‫קהיר – ביירות ועיר נמל המקושרת למרחב היבשתי של פלסטין‪ ,‬ירדן וסוריה‪.‬‬ ‫נספח‬ ‫מטרות התוכנית )מתוך טיוטת התכנית(‬ ‫"תוכנית זו" כוללת את מטרות תוכנית מתאר מקומית כפי שנקבעו בחוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה ‪-‬‬ ‫‪1965‬‬ ‫וכן המטרות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬העלאת רמת הרווחה ואיכות החיים והמגורים בכל חלקי העיר‪ .‬הגברת יעילות ניצול‬ ‫הקרקע ויצירת עתודות קרקע זמינות לבנייה למגורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬התאמת מערך התשתיות לצרכים העתידיים של העיר‪ ,‬תוך מיצוי מרבי של משאב הקרקע‬ ‫ופיתוח מושכל בר‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫‪ .3‬קביעת מדיניות פיתוח מאוזנת באמצעות עמידה בקריטריונים סביבתיים גבוהים ושיפור‬ ‫איכות הסביבה בעיר‪.‬‬ ‫‪ .4‬פיתוחה של חיפה כמטרופולין הצפוני של מדינת ישראל‪ .‬העצמה וביסוס מעמדה הכלכלי‪-‬‬ ‫חברתי של העיר באמצעות הקמתם וחידושם של מבני ציבור‪ ,‬מוסדות‪ ,‬מוקדי השכלה גבוהה‬ ‫ורפואה וכן באמצעות התייחסות למפרץ חיפה כמתחם מרכזי המקשר בין חלקי המטרופולין‪.‬‬ ‫‪ .5‬פיתוח מרכז עסקים ראשי )מע"ר( עירוני ומטרופוליני דומיננטי בעיר התחתית‪ .‬חיזוקו‬ ‫כמרכז תעסוקה‪ ,‬תיירות‪ ,‬תרבות‪ ,‬מסחר‪ ,‬פנאי ומגורים‪ ,‬הכולל חזית ים עירונית‪.‬‬ ‫‪ .6‬שימור התבנית הייחודית והערכים העירוניים הייחודיים של חיפה ושילובם בפיתוח העיר‪.‬‬ ‫שימור ומתן ביטוי לאופי המקום על מגוון המבנים והמתחמים לשימור הקיימים‪ ,‬חטיבות‬ ‫הנוף‪ ,‬לרבות חוף הים‪ ,‬נחל הקישון וגדותיו‪ ,‬ואדיות טבעיים‪ ,‬תצפיות נוף‪ ,‬חורשות וכד'‪,‬‬ ‫וחשיפתם לכלל תושבי העיר ומבקריה‪.‬‬ ‫‪ .7‬פיתוח הנמל ועורף הנמל כמוקד פעילות כלכלית ומתן בסיס להרחבת פעילותו‪.‬‬ ‫‪ .8‬הבטחת חיוניות שכונות מגורים לאורך זמן באמצעות מתן מענה לפיתוח‪ ,‬התחדשות‬ ‫ושדרוג המרחב הציבורי‪ ,‬תוך שימור האתרים‪ ,‬הצירים והאלמנטים היסטוריים המחזקים‬ ‫את אופיין הייחודי של השכונות‪.‬‬ ‫‪ .9‬פיתוח מושכל של מערך התחבורה‪ ,‬באופן התומך בפיתוח העירוני‪ .‬מתן העדפה לתחבורה‬ ‫הציבורית ופיתוח מערך תנועת הולכי רגל‪.‬‬ ‫‪ .10‬שמירה על מירב האפשרויות והגמישות לפיתוח דינמי‪ ,‬בסביבת מציאות משתנה וקביעת‬ ‫בסיס לתכנון עתידי‪.‬‬

‫פרק ו‬ ‫תכנית המתאר של חיפה מתעלמת מאיכויות עירוניות חיפאיות ‪-‬‬ ‫ומחמיצה הזדמנויות היסטוריות‪.‬‬ ‫‪160‬‬

‫מעיון מעמיק בתכנית נראה שהיא אינה מזהה את תכונותיה הייחודיות של חיפה‪ ,‬את ה ‪- DNA‬‬ ‫המקומי‪ ,‬ומחמיצה בשיטתיות את הפוטנציאל שלה‪ .‬אנו מבקשים מהמתכננים לחזור ולהתחבר אל‬ ‫התנאים הפיזיים הנופיים והאנושיים המיוחדים שיש בחיפה‪ ,‬ולהוסיף את הנקודות הבאות אל תכנית‬ ‫המתאר‪.‬‬ ‫כאשר ניקרא לועדה המחוזית‪ ,‬אנו נציג נושאים אלה בפירוט‪ ,‬מעבר למה שמוצג כאן‪ ,‬ונוכיח כי תכנית‬ ‫המתאר לא דנה בסוגיות חיפאיות מיוחדות אלה‪ ,‬ועל כן החמיצה את הנכסים החשובים של העיר‪ .‬אנו‬ ‫מבקשים להשאיר לעצמנו את החופש להציג סוגיות נוספות ו‪/‬או הרחבה של נושאים אלה כאשר נציג‬ ‫את החומרים בפני הועדה המחוזית או החוקר‪.‬‬ ‫דרישותנו בכל שלושת הנושאים המובאים להלן –‬ ‫להתייחס לסוגיות חיפאיות מיוחדות אלה בתכנית המתאר של חיפה‪ ,‬ולא לאפשר את אישור‬ ‫התכנית מבלי להציג גם פתרונות קונקרטיים‪ ,‬ולא רק סיסמאות שאמנם מופיעות בחזון אך אין להן‬ ‫הוראות או הנחיותקונקרטיות במסמכי התכנית עצמם‪.‬‬ ‫אם האבחנה בין סיסמאות והוראות קונקרטיות לא ברורות‪ ,‬אנא וודאו שנושאים אלה יחייבו קבלת‬ ‫טיפול שאינו מסתמך על טוב ליבו או חזונו של ראש עיר כזה או אחר‪ ,‬אלא יהיו מחויבים בחוק וישנו‬ ‫את תפיסתם של כל המתכננים שיגיעו לטפל באיזורים הרגישים המוזכרים‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫קונספט ‪ :1‬יש להתייחס לעיר היושבת על מורדות בצורה יצירתית‬ ‫עינת קליש רותם‬ ‫תכנית המתאר מתעלמת מה‪ DNA -‬החיפאי היחודי של חיפה‪ ,‬עיר הבנויה על מורדות – ובכך‬ ‫מחמיצה הזדמנות היסטורית להפוך את חיפה לעיר תיירות ייחודית בארץ‪ .‬אנו מציעים את "חלום‬ ‫הפלאקה" כחזון לסדר היום של תכנית המתאר חיפה בנושא זה‪ ,‬תוך טיפוח משעולי המדרגות לעיר‬ ‫ים‪-‬תיכונית ייחודית‪ ,‬ובאמצעות דרגנועים ועזרים מכניים לגשר על פערי גובה‪ ,‬כפי שמוצג באתר‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫תכנית המתאר של חיפה מתעלמת מאחת המתנות הגדולות שקיבלה‪ ,‬מורדות ההר‪ .‬מה שאנשים רבים‬ ‫רואים כמגבלה לבניית עיר שוקקת עם מרכז פעיל‪ ,‬אנו רואים כהזדמנות הגדולה של חיפה להפוך‬ ‫לפנינה תיירותית‪ .‬לחיפה עשרות רבות של רחובות משופעים וסימטאות מדורגות שבמציאות מצבן‬ ‫קשה ומוזנח‪ .‬אנו עלולים לאבד פוטנציאל תיירותי מדהים‪ .‬לא רק שמורדות של הר יכולים לאכלס‬ ‫עיר שוקקת – המורדות הם הם שיוצרים את ההזדמנות להפוך את חיפה לעיר ים‪-‬תיכונית מיוחדת‪,‬‬ ‫שונה ומרגשת! מסוג תכונות ה‪ DNA -‬של עיר שאותן אי אפשר להמציא וגם לא לייצר‪ .‬הפלאקה‬ ‫באתונה הינה דוגמא מרתקת‪ ,‬ואולי הכי רלוונטית בעולם לחיפה‪ ,‬לניצול יצירתי ומרגש של סביבות‬ ‫עירוניות הבנויות על מורדות של הר‪ .‬מדובר בשכונה היסטורית עתיקה הממוקמת על המורדות‬ ‫הצפוניים של האקרופוליס‪ ,‬שהפכה אחד ממרכזי התיירות החשובים באתונה‪ .‬שיפועים קשים על הר‬ ‫יכולים להקשות על ניידות תושבי העיר‪ ,‬אבל כיום ישנם אמצעי הובלה פשוטים וזולים שיכולים‬ ‫לשנות כל זאת‪ .‬הימצאותם של דרגנועים חשמליים ואמצעי הובלת אופניים הופכים במחי יד את העיר‬ ‫התלולה לעיר נגישה להולכי רגל ורוכבי אופניים‪ ,‬כפי שקורה בברצלונה‪ ,‬בהונג‪-‬קונג‪ ,‬בסן‪-‬פרנסיסקו‪,‬‬ ‫ובאינספור ערים ברחבי אירופה‪ ,‬אמריקה הצפונית והדרומית‪ ,‬ואסיה‪ .‬בדיקה שבוצעה בתנועת 'חיים‬ ‫בחיפה' מול מספר ספקים‪ ,‬העלתה כי עלות ההקמה של דרגנוע חיצוני מסתכמת בכ‪ ₪ 300,000-‬בלבד‬ ‫בעוד שעלות התחזוקה החודשית עומדת על כ‪ ₪ 1,000-‬בלבד )‪ ₪ 12,000‬בשנה( – כלומר‪ ,‬בעלות של‬ ‫מספר מיליונים בודדים ניתן לרשת את כל המרכז ההיסטורי של חיפה ולהפוך את המרחב שבין העיר‬ ‫התחתית למרכז הכרמל נגיש ונוח להולכי רגל ובכך להפוך את מרכז העיר למקום שוקק חיים שניתן‬ ‫להגיע בו ברגל מנקודה לנקודה ללא מאמץ כלל‪.‬‬ ‫להלן "חלום הפלאקה" במלואו כפי שפורסם באתר ‪: www.bhaifa.org‬‬

‫חלום הפלאקה‪ ,‬ייבוא ישיר מאתונה לחיפה‪ .‬למה לא!?‬ ‫עינת קליש רותם‪26.4.2014 ,‬‬ ‫תכנית המתאר של חיפה שהופקדה לפני חודש היא אפורה ונטולת מעוף‪ ,‬מעולם לא התביישתי לומר זאת בפה‬ ‫מלא ואף כתבתי על כך בקמפיין החשיפה ושיתוף הציבור של תכנית המתאר חפ‪ 2000/‬אותו מובילה תנועת‬ ‫'חיים בחיפה' )קראו הכל ב ‪)bhaifa.org-‬‬ ‫על כך אומרים לי‪" :‬לא חוכמה לומר רק 'מה לא'‪ ,‬אימרי 'מה כן'"‪ .‬אז הנה‪ ,‬קבלו 'מה כן‪':‬‬ ‫>>>>> <<<<<‬

‫‪162‬‬

‫שנים רבות שאני אוספת חלומות עבור חיפה‪ ,‬מצרף שהולך ומתרחב עם הזמן‪ .‬לאחרונה התווספו אליהם כמה‬ ‫רכישות מעניינות – חלומות של חברי לתנועה שהקימו איתי את 'חיים בחיפה'‪ .‬המכנה המשותף שלנו הוא‪ ,‬ללא‬ ‫ספק‪ ,‬ההתעקשות לראות מעבר לעולם האפרורי והפרגמטי המהדהד בכל הזדמנות "כי ככה זה"‪ .‬במסגרת‬ ‫פעילותי הציבורית מצאתי את עצמי מתארת לתושבים את החלומות שלנו לחיפה‪ ,‬ושומעת מנגד שני טיעונים‬ ‫נחרצים שחזרו על עצמם בלי סוף‪" :‬אין מה לעשות‪ .‬כך היתה חיפה וכך היא תישאר"‪ ,‬וכמובן הניגון הישן‪:‬‬ ‫"אבל חיפה בנויה על טופוגרפיה הררית‪ .‬אין ערים שוקקות שבנויות על הר‪".‬‬ ‫עם טיעונים נחרצים שיוצאים מפיהם של חיפאים בטן ולידה קשה להתמודד‪ ,‬זה מסובך בערך כמו להפריך‬ ‫אקסיומות‪ .‬תושבי חיפה חזקים מאד בעסקי האקסיומות‪ ,‬הם בנו אותם משך שנים רבות והיום כבר קשה‬ ‫לנהל עליהם משא ומתן‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬העקשנות מגיעה גם מצידנו‪ ,‬ואנחנו לא מתכוונים לוותר‪ .‬את הניגון הישן‬ ‫"כי ככה זה" אנחנו מתכוונים להחליף בניגון חדש "בעצם‪ ,‬למה לא?!" כדברי ג'ורג' ברנרד שאו )ואחריו גם‬ ‫רוברט קנדי( – "אתה רואה דברים ושואל 'למה?' אני חולם על דברים שעוד לא היו ושואל 'למה לא‪?!'".‬‬ ‫לא רק שמורדות של הר יכולים לאכלס עיר שוקקת – המורדות הם הם שיוצרים את ההזדמנות להפוך עיר‬ ‫להיות מיוחדת‪ ,‬שונה ומרגשת! מסוג תכונות ה ‪- DNA‬של עיר שאותן אי אפשר להמציא וגם לא לייצר‪ .‬או שזה‬ ‫קיים או שזה איננו‪ ,‬וזו מתנת האל לעיר‪ .‬חיפה ניחנה בשילוב של יופי עוצר נשימה מכל נקודה ונקודה בעיר‪,‬‬ ‫ורק בזכות המורדות‪ :‬צבע כחול של ים ממנו לעולם אין שובע‪ ,‬בריזה ים תיכונית משכרת‪ ,‬שריקות מרגיעות של‬ ‫רוח מלטפת מחטי עץ אורן‪ ,‬ארכיטקטורה היסטורית נדירה‪ ,‬ציוצי ציפורים‪ ,‬וכתם תכלת ענק הממסגר עננים‬ ‫משתנים ללא הרף‪.‬‬ ‫אז עכשיו דמיינו בתוך היופי הזה סימטאות ים‪-‬תיכוניות מלאות במדרגות ציוריות עם מקומות ישיבה‪ ,‬רחבות‬ ‫למפגש‪ ,‬אומנות‪ ,‬קפה‪ ,‬מיצי פרי‪ ,‬מוחיטו‪ ,‬אוכל משובח והרבה צבע‪ .‬כמה מרענן! איפה יש בישראל עוד עיר עם‬ ‫כזה ?‪ DNA‬המדרונות של חיפה‪ ,‬המורדות‪ ,‬הטראסות‪ ,‬המרפסות‪ ,‬רחובות המדרגות– כל תוצרי הטופוגרפיה‬ ‫)!!( – הם לא החולשה של חיפה אלא דווקא החוזקה שלה‪ ,‬התכונה הפיזיולוגית שיכולה להפוך אותה לעיר‬ ‫תיירות חשובה בארץ‪ ,‬וללא מתחרות‪ .‬בניה של עשרות בתי מלון לא תהפוך את חיפה לעיר תיירות; בתי מלון‬ ‫סתמיים אפשר לבנות בכל מקום‪ .‬רק השקעה ב ‪-DNA‬המיוחד של העיר הוא שייצר כאן חיים מעניינים‬ ‫ומיוחדים‪ ,‬וזה יעשה את כל ההבדל‪ .‬המלונות יגיעו אחר כך‪.‬‬ ‫כמו בפלאקה באתונה‪.‬‬ ‫הנה דוגמא מרתקת‪ ,‬ואולי הכי רלוונטית בעולם לחיפה‪ ,‬לניצול יצירתי ומרגש של סביבות עירוניות הבנויות על‬ ‫מורדות של הר‪ .‬מדובר בשכונה היסטורית עתיקה הממוקמת על המורדות הצפוניים של האקרופוליס‪ ,‬אותו הר‬ ‫מפורסם של מקדשי אלים יווניים מהעת העתיקה‪ .‬השכונה מכילה סמטאות וארכיטקטורה נאוקלאסית‪ ,‬בנויה‬ ‫על איזור המגורים של אתונה העתיקה‪ ,‬בקרבת הריסות האגורה‪ .‬היא ידועה בשמה "שכונת האלים" בגלל‬ ‫קרבתה לאקרופוליס ואתריה הארכיאולוגים הרבים‪ ,‬ועל כן מבקרים בה כיום מאות אלפי תיירים בשנה‪ .‬בגלל‬

‫‪163‬‬

‫יחודה‪ ,‬שכונה זו נתונה לחוקי בניה ופיתוח נוקשים‪ ,‬היחידה שבה כל התשתיות עוברות מתחת לפני השטח‬ ‫)מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬חשמל‪ ,‬כבלים וכד'(‪ .‬מקום זה בעל ייחודיות ויופי כה משמעותיים‪ ,‬שהוא כיכב בסרטים יוניים לא‬ ‫מעטים‪.‬‬

‫הפלאקה‪ .‬צילום‪:flickr‬‬ ‫נכון‪ ,‬אין לנו את האקרופוליס על הר הכרמל‪ ,‬ואפילו לא ארכיאולוגיה מרגשת‪ .‬ואין כאן כל כוונה להתחרות עם‬ ‫אתונה ועם ההיסטוריה המפוארת שלה‪ .‬אבל כן יש מקום להשוואה ולהשראה – שכונה מול שכונה‪ .‬פלאקה‬ ‫מול הדר‪ .‬מורדות מול מורדות‪ .‬פינות חמד מול הזנחה‪ .‬עיר מרגשת מול עיר מנוונת‪.‬‬

‫‪164‬‬

‫הפלאקה‪ .‬צלם‪ :‬נחשון צוק‬

‫הפלאקה‪ .‬צלם‪ :‬נחשון צוק‬ ‫בפרויקט הגמר של לימודיי לתואר הראשון בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחרתי לעסוק בחיבור‬ ‫שבין הדר והעיר התחתית‪ .‬מהנמל )בדמיוני הוא נפתח‪ ,‬אלא מה?!(‪ ,‬דרך בית המכס‪ ,‬מוסדות הממשלה‪ ,‬כיכר‬ ‫בית המשפט )אותה ראיתי שונה לגמרי בעיני רוחי(‪ ,‬דרגנועים שעולים דרך סימטאות ואדי סאליב עד לגן‬ ‫הזכרון‪ ,‬לכיכר העירייה )שגם הוא עבר תחת שרביטי שינוי מן היסוד והפך לכיכר שוקקת‪ ,‬כמובן(‪ ,‬ועוד‬ ‫דרגנועים שממשיכים לטכניון הישן‪ ,‬ממשיכים דרך רחוב בלפור )שהוא התלול ביותר מבין רחובות חיפה(‪ ,‬דרך‬ ‫הריאלי‪ ,‬רחובות מסדה‪-‬הלל‪ ,‬ומגיעים עד ללב רחובות הדר הכרמל‪ .‬החלום הזה נולד אצלי בשנת ‪ .1994‬מאז‬ ‫עברו עשרים שנה‪ .‬כבר אז ידעתי שיש דרגנועים פשוטים שיכולים לחבר רחובות ולגשר על מדרונות‪ ,‬כי ראיתי‬ ‫כאלה בטיולים רבים בעולם‪ .‬כבר אז הם היו מיושנים! טכנולוגיה פשוטה‪ ,‬זולה‪ ,‬זמינה‪ .‬בכל קניון ישנם‬ ‫דרגנועים‪ ,‬אז איך זה שבמקום הכי חשוב של העיר אין? למה לא?!?‬

‫‪165‬‬

‫ברצלונה משופעת בדרגנועים חשמליים‪ ,‬בדרך לפארק גואל‪ ,‬ולעוד מקומות אחרים בעיר‪ .‬טכנולוגיה זו אפשר‬ ‫למצוא גם בפורטוגל‪ ,‬איטליה‪ ,‬סינגפור‪ ,‬שוויץ‪ ,‬מדלין קולומביה‪ ,‬ובערים רבות בבספרד–‬

‫ברצלונה‪ .‬צילום‪: flickr‬‬ ‫בשנת ‪ 1993‬בנו בהונג קונג את מערכת הדרגנועים הארוכה בעולם‪ .‬אורכה מעל ‪ 800‬מטרים‪ ,‬והיא מגשרת על פני‬ ‫הפרשי גובה של ‪ 135‬מטרים )‪ 45‬קומות!(‪ .‬האם ביקרתם אי פעם בקניון מכובד או בשדה תעופה שלא היו בו‬ ‫דרגנועים? מדובר במנגנונים מכניים פשוטים וזולים העמידים בתנאי מזג אויר שונים‪ ,‬ודורשים רק קירוי קל‬ ‫מעליהם על מנת לאפשר את שימושם לאורך כל ימות השנה‪ .‬אפשר לומר שהונג קונג היא עיר 'די' שוקקת‬ ‫למרות שהיא בנויה בחלקה על מורדות‪ .‬אני לוקחת את הסיכון לשמוע שוב ספקות‪" :‬אי אפשר להשוות את‬ ‫חיפה והונג קונג"‪ .‬בעצם‪ ,‬למה לא?!?‬

‫‪166‬‬

‫רחוב ‪ shelley‬במרכז הונג‪-‬קונג‪ .‬צילום‪: flickr‬‬

‫רחוב ‪ shelley‬מרכז הונג קונג‪ .‬צילום‪: flickr‬‬ ‫האמת היא שהחלום שלי די מיושן‪ .‬קבלו שידרוג עכשווי לחלום המכני שפועל כבר משנת ‪ 1993‬ב‪-‬‬ ‫‪Trondheim‬שבנורבגיה ‪:‬מעליות לאופניים ועגלות עבור אנשים שצריכים עזרה ודחיפה במעלה ההר‪ .‬מדובר‬ ‫על חריץ דק שקוע במדרכה שבתוכו נוסעת רגלית עליה נשענים והיא כבר דוחפת למעלה – כנסו ללינק ותיהנו‬ ‫והסרטון הזה הוא חובה‪ .‬להתמוגג – !כנסו ללינק‬

‫‪167‬‬

‫מערכת מכנית פשוטה להעלות רוכבי אופניים ועגלות במעלה ההר בטרונדהיים נורווגיה‪ .‬צילום‪:flickr‬‬ ‫מיושן? אין לכם מושג עד כמה! יסודות המערכת הזו הומצאו הרבה קודם‪ ,‬הרבה הרבה קודם‪ .‬הקו הראשון של‬ ‫המערכת – נבנה בשנת ‪ 1873‬בסן‪-‬פרנסיסקו ברחוב ‪ Clay Street Hill Railroad‬על פי המצאתו של אנדרו‬ ‫סמית הולידי‪ .‬ההצלחה הגדולה אומצה על ידי חברות אחרות בסן פרנסיסקו ומחוצה לה‪ .‬כיום פועלת מערכת‬ ‫של קרונות רכבל בסן‪-‬פרנסיסקו המהווה מערכת תחבורה ציבורית‪ ,‬אטרקציה תיירותית ואחד מסמליה של‬ ‫העיר‪ .‬למרות הביקורות הרבות על חוסר כדאיותה הכלכלית של מערכת זו ועל עלותה שמגיעה מכספי ציבור‪,‬‬ ‫ידוע לכל כי היא אחד הגורמים שהפכו את סן פרנסיסקו להיות עיר תיירות אטרקטיבית‪.‬‬

‫קרונות רכבל בסן‪-‬פרנסיסקו‪ .‬צילום‪ :‬וויקימדיה‬

‫‪168‬‬

‫חיפה התברכה בעשרות רבות של רחובות משופעים וסימטאות מדורגות‪ .‬לאחרונה נחשפנו לפירסומים של‬ ‫מסלול ‪ 1000‬המדרגות ושל מירוץ המדרגות השנתי‪ ,‬אבל במציאות מצב המדרגות בחיפה הוא קשה ומוזנח‪,‬‬ ‫גרמי מדרגות רבים נמצאים במצב של קריסה וכך אנו עלולים לאבד פוטנציאל תיירותי נדיר‪.‬‬ ‫כשאני מדברת על החלומות שלי )שלנו( לחיפה‪ ,‬אני לא יכולה להתעלם מהגנים המיוחדים שיש לעיר הזו‪ ,‬כי‬ ‫החלומות נולדו בזכותם‪ .‬אם אנחנו רוצים לראות את חיפה פורחת‪ ,‬עלינו להתייחס ברגישות ל ‪- DNA‬שלה‪.‬‬ ‫בחודש שעבר‪ ,‬לקראת ההפקדה של תכנית המתאר‪ ,‬פורסמו כמה כתבות בתקשורת הארצית בו צוטטו ראש‬ ‫עיריית חיפה ומהנדס העיר שלה אומרים כי תכנית המתאר תקרב את חיפה להיות תל‪-‬אביב‪ .‬כמה להיטות‬ ‫לייצר כותרות ולעשות רושם! כמה פתטי!! חבל ששני אלה לא מבינים כי המאמץ להפוך את חיפה לתל‪-‬אביב‬ ‫משמעו הרס הגנום המקומי‪ ,‬יצירת "עוד" עיר גנרית ‪, more of the same,‬שעמום גדול וחוסר ייחודיות‪.‬‬ ‫דמיינו את מעלות הנביאים הנמצאות ליד ביי קלאב‪ ,‬מהן יורדים לעיר התחתית‪ .‬במקום שהן תהיינה הרוסות‪,‬‬ ‫יכולות להיות שם טברנות קטנות הצופות לנמל‪ ,‬אפופות בכל הקסם של האזור הים והמזרח תיכוני היחודי לנו‪.‬‬ ‫המדרגות המוזנחות ברחובות יוסף‪ ,‬פבזנר וירושלים תובלנה להתרחשויות בילוי ותרבות בגלל שהן רחבות‪,‬‬ ‫ונוח ללכת בהן‪ .‬לאורך המדרגות המתחברות אל השוק יכולות לצוץ טברנות קטנות עם תוצרת טריה ישירות‬ ‫מהשוק‪ .‬חישבו כמה עשרות אלפי תושבים יוכלו לרדת ברגליים או באופניים משכונות ההר‪ ,‬כי לא תהייה להם‬ ‫בעיה אחר כך לחזור הביתה באמצעות מתקן פשוט‪ ,‬ממש כמו זה בנורווגיה‪ ,‬או באמצעות דרגנועים‪ .‬חישבו על‬ ‫ההורים עם עגלות הילדים שיתגוררו בהדר ויוכלו לטייל עם ילדיהם בגנים הנמצאים ליד בניין העירייה‪ ,‬או‬ ‫בעיר עצמה‪ ,‬כי יהיה פשוט לחזור הביתה‪ .‬חישבו על כל בעלי צרכי הנגישות המיוחדים שיחזרו להיות חלק פעיל‬ ‫ועצמאי מהתושבים המבלים בחוצות העיר‪ ,‬ועל התיירים שבקלות יעברו ממקום למקום ללא צורך בעוד רכב‬ ‫שכור‪ .‬הם יתערבבו בתושבי העיר וייצרו מפגשים נפלאים‪ ,‬נחלתה של כל עיר תיירות‪ .‬יצירת הזדמנויות‬ ‫למפגשים ופישוט הניידות – זה הכל! אפשרות לרדת‪ ,‬אפשרות לעלות‪ ,‬אפשרות להתנייד במרחב בלי להזיע‪ ,‬בלי‬ ‫לחשוב פעמיים‪ ,‬בלי לדאוג ובלי להתנשף‪ .‬זו הדרך הנכונה להביא לפריחה של תעשיית התיירות המקומית‪ ,‬ולא‬ ‫המאמצים המלאכותיים והאובססיביים בהם אנו נתקלים היום לבנות עוד ועוד בתי מלון‪ ,‬בו בזמן שמרחב‬ ‫העיר עצמה הוא דל ומשעמם‪.‬‬ ‫תמיד ראיתי את חיפה כאישה יפיפיה שכבר שנים אינה מאמינה בעצמה‪ .‬מוזנחת‪ ,‬שפופה‪ ,‬עייפה‪ .‬במקום להפוך‬ ‫אותה להיות מישהי אחרת‪ ,‬היא רק צריכה שיחזרו לאהוב אותה‪ .‬אז יחזור לה הסומק ללחיים ושמחת החיים‬ ‫תפרוץ ממנה בטבעיות‪ .‬בתוספת של שמלת קיץ חדשה וצבעונית‪ ,‬היא תתחיל להוציא לכולם את העיניים‪.‬‬

‫‪169‬‬

‫קונספט ‪ :2‬עיר צעירה עם דיור בר‪-‬השגה‬ ‫עינת קליש רותם‬ ‫יש להפוך את חיפה לעיר של דיור בר‪-‬השגה‪ ,‬לנצל את העיר ההיסטורית המפוארת שהתברכה בה‬ ‫כדי למשוך צעירים‪ ,‬ולהפוך אותה לאלטרנטיבה זולה ושפויה לתל‪-‬אביב ‪.‬מרכז העיר חיפה חלקו‬ ‫נטוש ומנוון‪ ,‬וחלקו עני ומתפורר‪ ,‬אבל כולו בעל כוח משיכה לצעירים שאין בשום מקום אחר בארץ‪.‬‬ ‫הבינוי העירוני הייחודי‪ ,‬המרשים ביופיו‪ ,‬יכול להפוך אותה לעיר היחידה בארץ שמציעה אורח חיים‬ ‫עירוניים אחרי תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫תכנית המתאר אינה מזהה הזדמנות נדירה במדינת ישראל – קיומה של עיר חצי נטושה ומאד‬ ‫מנוונת בעלת מאפיינים 'עירוניים' יחודיים‪ ,‬מרשימה ביופיה‪ ,‬שיכולה להפוך להיות עיר למגורי‬ ‫צעירים במחירים ברי‪-‬השגה‪ ,‬ולהוות אלטרנטיבה זולה ושפויה לתל‪-‬אביב‪ ,‬העיר היחידה בארץ‬ ‫שמציעה נכון להיום אורח חיים עירוני זה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬עיריית חיפה על שלל תכניותיה המקומיות‪,‬‬ ‫ובגיבוי של תכנית המתאר החדשה‪ ,‬מבקשים להפוך את חיפה לעיר של הזדמנויות נדל"ן עבור‬ ‫יזמים ומשקיעים במחירים מופקעים‪.‬‬ ‫העיר התחתית אכן צריכה ויכולה להיות המע"ר של חיפה‪ ,‬על פי כל הקריטריונים האפשריים‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬המע"ר נכון להיום מנוון ונטוש במרבית חלקיו‪ .‬על מנת להתחיל תהליך של שינוי והתחדשות‪,‬‬ ‫ועל מנת שמרחב עצום זה‪ ,‬הכולל מעל ‪ 1000‬דונם‪ ,‬אכן יהפוך להיות מע"ר בר‪-‬קיימא שוקק ויציב‪ ,‬יש‬ ‫לבנות תכנית עבודה מסודרת שתביא לשינוי אמיתי של המקום – באוירה שלו‪ ,‬בפעילות האנושית‬ ‫שלו‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬אם אכן שואפים להקים שם מע"ר – בפעילות הכלכלית שלו‪ .‬עיריית חיפה החלה‬ ‫בתכניות רנדומליות וספורדיות כדי לשקם את מרחב העיר התחתית‪ .‬היא משקיעה הון עצום‬ ‫בסטודנטים‪ ,‬במעונות סטודנטים‪ ,‬במתחמי בילוי‪ ,‬וכל אלה ממענים להביא את הבשורה ואת השינוי‪.‬‬ ‫עיריית חיפה מאיצה בכולנו להמתין בסבלנות‪ ,‬אולם‪ ,‬כל שנה ההוצאות על העיר התחתית עולות‬ ‫למשלמי המיסים הון עצום‪ ,‬והבשורה מסרבת להגיע‪.‬‬ ‫הדרך היחידה להפוך את העיר למקום שוקק היא לספק מגורים לכל 'נפלטי' תל אביב שאינם יכולים‬ ‫להרשות לעצמם לחיות שם‪ ,‬בגלל עלויות המחיה הגבוהות אבל מחפשים את ההזדמנויות העירוניות‬ ‫המעניינות‪ .‬הדרך היחידה לקדם את העיר התחתית היא לעודד כמה שיותר תושבים להתגורר במקום‬ ‫על בסיס קבוע‪ ,‬ולא ארעי‪ ,‬לשמור על סביבה זו במחירי הנדל"ן הנמוכים שלה‪ ,‬ולעודד הקמת פרויקטי‬ ‫מגורים ברי‪-‬קיימא עם דירות בתמהיל מגוון וממדים שונים עבור זוגות צעירים ואפילו משפחות‬ ‫צעירות וקטנות בתחילת דרכן‪ ,‬ולא רק דירות קטנטנות של חדר עבור סטודנטים כפי שמקדמת עיריית‬ ‫חיפה היום‪ .‬הדרך היחידה להפוך את העיר התחתית למע"ר שוקק הוא להקים שירותים ציבוריים‬ ‫קהילתיים וחינוכיים עבור אותם צעירים ומשפחות על מנת שילדיהם יוכלו להתחיל לגדול ולהתפתח‬ ‫במקום זה‪.‬‬ ‫עיריית חיפה לא עושה דבר מכל הכתוב כאן‪ ,‬וגרוע מכך‪ ,‬היא מקשה על צעירים ומשפחות את החיים‬ ‫במקום‪ ,‬בטוענה שהוא מיועד רק לסטודנטים‪ ,‬מכללות ובילוי‪ .‬אין בעולם עיר שמרכזה פועל רק על ידי‬ ‫כוחות סטודנטיאלים‪ ,‬שהם לרוב מחוסרי אמצעים ומרביתם אינם מתחברים ריגשית או פיסית‬ ‫למקום שהייתם בתקופת הלימודים‪ .‬עיריית חיפה אף עושה גרוע מזה – היא הקימה את "מנהלת‬ ‫העיר התחתית" שהיום חולשת על כל האירועים והפעילויות במתחם זה‪ ,‬ולא מאפשרת לדבר‬ ‫‪170‬‬

‫להתרחש בלי אישורה‪ .‬מדובר במנהלת "שריף" שאינה משכילה להבין כי פעילויות תרבות אמיתיות‬ ‫ואף חתרניות שהופכות מקום משעמם למרתק‪ ,‬כדוגמת "קרויצברג" ברלין‪ ,‬קורות למרות הממסד‬ ‫ולא בזכותו‪.‬‬ ‫העיר התחתית של חיפה היתה יכולה להיות ה"קרויצברג" של מדינת ישראל‪ .‬במקום כל זאת‪ ,‬מקום‬ ‫נפלא זה הופך לגן שעשועים עבור יזמי נדל"ן‪ ,‬והחלום הולך ומתרחק מאיתנו מידי יום‪ .‬עד כה זה היה‬ ‫בגלל טעויות העירייה‪ ,‬וחוסר מקצועיותה המשווע‪ ,‬ומעכשיו זה יקרה בגלל שתכנית המתאר ומוסדות‬ ‫התכנון אינם מבינים מה היא התחדשות עירונית‪ ,‬אינם מזהים את הפוטנציאל של חיפה‪ ,‬וסומכים‬ ‫את ידם בצורה עיוורת על עיריית חיפה וצוותה הלא‪-‬מקצועי‪.‬‬

‫קונספט ‪ :3‬עיר המחוברת אל חופי הים שלה‬ ‫עינת קליש רותם‬ ‫יש לחבר את חיפה עם הים‪ ,‬ואת כל שכונות החוף אל חופיהן‪ ,‬כי רק כך תהפוך חיפה לעיר ריביירה‬ ‫אמיתי‪ .‬נראה שהתכנית מזהה פוטנציאל לשכונת‪-‬חוף אך ורק בבת‪-‬גלים‪ .‬את השטחים הריקים‬ ‫שמפרידים בין שכונות החוף המערביות מהים )נווה דוד‪ ,‬שער העליה‪ ,‬שפרינצק‪ ,‬עין הים( מוסרת‬ ‫התכנית לשימושים מלונאיים שעלולים להתקבל כמו קו החוף של תל‪-‬אביב או מתחם המלונות‬ ‫באילת‪ ,‬בלי ללמוד מטעויות של ערים אלו‪ ,‬ובמקום לשקם את השכונות על פי חזון הערים הים‪-‬‬ ‫תיכוניות‪ .‬תכנית המתאר אינה מזהה את ההזדמנות לחבר את כל שכונות החוף אל הים כדי להפוך‬ ‫את חיפה לעיר רביירה אמיתית‪.‬‬ ‫תכנית המתאר אינה מציגה חזון לחיבור שכונות החוף עם הים‪ ,‬כפי שעושים כיום בכל העולם –‬ ‫בסיאול קוריאה‪ ,‬בשנחאי סין‪ ,‬בבילבאו ספרד‪ ,‬בטורונטו קנדה‪ ,‬בבוסטון ארה"ב‪ ,‬בסיטאל ארה"ב‬ ‫ועוד‪ .‬לשם כך יש להתגבר על תשתיות התחבורה המפרידות בין השכונות והים‪ .‬לאורך קו החוף של‬ ‫חיפה ישנה סיטואציה טופוגרפית שיכולה להקל על פתרונות ולהפוך אותם לבעלי היתכנות כלכלית‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬תכנית המתאר אינה טורחת לבחון סוגיה זו‪ ,‬למרות שהינה מהותית לעתיד העיר‪.‬‬ ‫כשניקרא לדיונים בועדה המחוזית‪ ,‬אנו נציג את התכנית שלנו לחיבור שכונות החוף אל הים‪ ,‬לטובת‬ ‫ציבור תושבי חיפה‪ ,‬ציבור שכונות החוף‪ ,‬ולטובת מוסדות התכנון הנדרשים לחשיבה מחודשת‪.‬‬ ‫לא עולה על הדעת כי תכנית המתאר של חיפה לא תציג ולא תדרוש פתרונות לחיבור העיר אל הים‪.‬‬ ‫מדובר בהחמצה היסטורית שהעיר לא תוכל לסלוח עליה‪.‬‬

‫‪171‬‬

‫לסיום‪:‬‬ ‫‪ .1‬לאור הטענות המקדמיות שהועלו במסגרת ההשגה‪ ,‬ובפרט אלו הנוגעות לחוסר התאום‬ ‫העקרוני בין התכנית ובין חזון העיר חיפה והלקויות החמורות והיסודיות שנפלו בכלל‬ ‫הליכי שיתוף הציבור עליהם נסמכת הועדה בהגשת התכנית‪ ,‬אנו דורשים לעצור לאלתר‬ ‫את התכנית במתכונתה הנוכחית ולהחזירה לשולחן הדיונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬לחילופין‪ ,‬אנו דורשים לעצור את התכנית ולהחזירה לשולחן הדיונים לאלתר לאור היקף‬ ‫הפגמים המהותיים הקיימים בה‪ ,‬כפי שפורטו לעיל‪ ,‬מידת חומרתם והשפעתם המכרעת‬ ‫על עתידו של מרחב התכנון המקומי חיפה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הערות והשגות אלו נתמכות בתצהירים מטעמנו שנחתמו כדין‪.‬‬ ‫‪ .4‬אין בטענות הנזכרות בהשגה זו ובתצהיר‪/‬ים הנלווה‪/‬ים אליה ובכל המשתמע ושאינו‬ ‫משתמע מההשגה והתצהיר‪/‬ים‪ ,‬ביחד ולחוד‪ ,‬על‪-‬מנת לגרוע ו‪/‬או לשנות ו‪/‬או לדחות ו‪/‬או‬ ‫למצות אי‪-‬אלו מטענותינו ו‪/‬או השגותינו ו‪/‬או דרישותינו ו‪/‬או תביעותינו ו‪/‬או זכויותינו‬ ‫על‪-‬פי כל דין‪ ,‬לרבות זכותינו לפיצויים לפי סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬התשכ"ה‪-‬‬ ‫‪.1965‬‬ ‫‪ .5‬מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל יובהר‪ ,‬כי לשם נוחות הדיון בפני הוועדה‪ ,‬הובאו בפני‬ ‫הועדה תמצית הטענות העיקריות מטעמנו בקשר לתכנית‪ ,‬ואנו שומרים לעצמנו את הזכות‬ ‫להוסיף עליהן‪ ,‬לפרטן ולהבהירן ככל שנמצא לעשות כן ו‪/‬או ככל שנידרש לכך מטעם‬ ‫הועדה הנכבדה‪.‬‬ ‫‪ .6‬הועדה הנכבדה מתבקשת אפוא לזמן את כל המשיגים‪ ,‬כולם ביחד וכל אחד לחוד‪ ,‬לשימוע‬ ‫כדין‪ ,‬במסגרתו ימציאו המשיגים סימוכין בתמיכה לכלל הערותיהם והשגותיהם הנזכרות‬ ‫לעיל‪ ,‬ויפרטו את כל הנדרש מהם‪.‬‬

‫‪172‬‬

‫ובאנו על החתום‪:‬‬ ‫המשיג‪/‬ה‪ :‬ד"ר עינת קליש רותם‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬עו"ד בועז גור‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬אינג' טלי משולם‪-‬איטח‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬מר ויטלי דובוב‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬גב' טל נתניהו‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬עו"ד ענת פרטוש‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬מר נחשון צוק‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬אדר' מיכה רטנר‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬ד"ר מתי גולני‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬גב' עליזה ברקן‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬מר רועי בן ארי‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬מר אנדריי סוידאן‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬גב' רונית פיסו‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬ד"ר דב אלידע‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫המשיג‪/‬ה‪ :‬אדר' ניצן קלוש‬

‫חתימה‪_________________ :‬‬

‫חיפה‪23/6/2014 ,‬‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫הועדה המקומית לתכנון ולבניה –מחוז חיפה‬ ‫‪173‬‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫‪174‬‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫‪175‬‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫‪176‬‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫‪177‬‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫הצהרה‬ ‫הנני מאשר כי ביום ___‪ ___/___/‬הופיע בפניי‪ ,‬עו"ד ___________‪ ,‬מ_____________‪,‬‬ ‫מר‪/‬גב' _____________ המוכר לי אישית‪ /‬שזיהיתי באמצעות ת‪.‬ז‪ .‬שמספרה ____________‪,‬‬ ‫ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה‬ ‫כן‪ ,‬אישר את תוכן תצהירו וחתם עליו בפניי‪.‬‬ ‫_________________‬ ‫תאריך‬

‫______________________‬ ‫חותמת‪+‬חתימה‬

‫‪178‬‬