כתבו ואיירו :תלמידי כיתות ג'" 1כרמל וים" בהנחיית המורים :ניקול אסולין ,לבנת שוורץ ואמיר בנג'יו
לפני שנים רבות שכנה לה ארץ מלאה בפרחים עצים וכמובן ציפורים. ציפורים מכל הסוגים מהנשר ועד האפרוח ,אלוהים היה מאושר על כך שברא עולם מושלם. בבוקר המחרת בלוח המודעות נתלתה מודעה. במודעה היה כתוב שצריך לבחור ציפור לאומית למדינת ישראל .כל סוגי הציפורים רצו להיבחר לציפור הלאומית .מיד החלו במלאכת ההכנות לתחרות בה ייבחרו את הציפור הלאומית שתהא ראויה לייצג את מדינת ישראל. התחרות הראשונה החלה ,אתם וודאי שואלים את עצמכם מה היא התחרות הזאת?, זאת הייתה
זכה בקלות
התחרות השנייה התחילה
בתחרות זו זכתה
.
מכיוון שהיא אוכלת תולעים ,שאוכלים את שורשי העצים וגורמים להם ליפול. תחרות זו היא החשובה ביותר ,כיוון שהיא מביאה תועלת לבני האדם ומצילה את עצי ארץ ישראל .כך נבחרה הדוכיפת לציפור הלאומית של מדינת ישראל .
בכפר קטן ומכושף בארץ רחוקה חי עיט עטלף שגר במערת העיטים .העיט הלך אל מלך העיטים שגר במערה מכושפת עם שק של גוזלים טריים ,כי הוא ידע שהוא מאד אוהב לאכול גוזלים. כשהגיע העיט למלך העיטים אמר לשומרים" :אני מביא מתנה למלך העיטים" .פתח העיט את השק ואמר" :הבאתי לך אוכל שאתה אוהב" והמלך קפץ על השק והתחיל לזלול ולזלול ולזלול עד שכאבה לו הבטן .והמכשפות הגיעו והם עשו כישוף שמלך העיטים יהפוך למלך העטלפים ועף לארמון המכושף. שם פגש את העיט הראשון שהביא לו גוזלים וביקש שיביא לו שק מלא זרעונים... הסתכל עליו העיט בעיניים מופתעות כי עיטים אוהבים גוזלים טריים ,ומי הפך את מלך העיטים למלך העטלפים .רץ מיד לארמון וביקש מהמכשפה הראשית שתהפוך אותו בחזרה למלך העיטים...כדי שיחזור שוב לאכול גוזלים.
פעם ,לפני שנים רבות ,הייתה ציפור מיוחדת במינה ולה קראו דוכיפת. בארץ הציפורים הגיע הזמן לחלק מקור לכל ציפור. הדוכיפת הגיעה לקבל מקור ,והוחלט שהדוכיפת תקבל מקור דק ומעוקל. הדוכיפת חזרה לביתה מאושרת ושמחה ועפה לה לגינה לחפש מזון לקיבתה הקטנה .היא ניסתה לשלוף מהאדמה תולעת טעימה ועסיסית ,אך לא הצליחה. לאחר ניסיונותיה הרבים התעצבנה הדוכיפת ועפה בעצבנות למחלק המקורים ואמרה בכעס ":המקור שקיבלתי אינו מתאים לשליפת המזון שלי מהאדמה אפשר לקבל מקור יותר מתאים ולא מרוב רעב נמות וכל בני מיני יכחדו" . בקשתה של הדוכיפת התקבלה ומאז היא מהלכת עם מקור ארוך וחד העוזר לה לשלוף בקלות תולעים עסיסיות וטעימות מהאדמה. ושוב במשרד חלוקת המקורים הקפידו לתת לכל ציפור מקור מתאים שתוכל בקלות למצוא את מזונה ולהיות תמיד שבעה.
לפני שנים רבות בעולם מדהים ,בממד אחר ,שכנה לה ארץ נפלאה שקראו לה ''ארץ הציפורים''. ציפורים היו שם בשפע ,עצים נהדרים ירוקים ושופע י פירות ,נהרות ,נחלים וצוקים עד לב השמים. וכמובן ממלכה שבה בכל שנה נבחר מלך חדש .המלך שמלך נקרא "הנשר מלך העופות". יום אחד התעורר השחרור ואמר ואמר לעצמו ":אני אבחר למלך ציפורים " והוסיף " :אבל אני שחור קטן ולא יפה" .חשב וחשב וצץ במוחו רעיון. הרעיון של השחרור היה שהוא יעקוב אחר הציפורים היפות ויגנוב מהן נוצות. הוא חלם איך משרתים אותו ואיך משתחווים לו ,לפתע אשתו קטעה לו את החלום ואמרה " :שחרור תתעורר צריך לקנות אוכל ,עוף לך לשוק להביא אוכל משובח לגוזלינו". השחרור הלך וחזר עם אוכל ועם חלום .השחרור הלך וחטף נוצות :נוצה כחולה מהעורבני ,ציצת נוצות מהדוכיפת .זנב נוצות מרהיב מהטווס ומהצופית לקח את המקור החד והעדין שלה. התחרות התחילה ! ,השחרור בא יפה מקושט בנוצות צבעוניות ובמקור קטן חד ועדין ממש כמו מלאך והסתכל על הטווס בהתנשא ות ואלוהים השופט בחן כל ציפור שהשתתפה בתחרות :הטווס הצבעוני ,הצופית הקטנה והיפה ,העורבני כחול הנוצה וכמובן השחרור במחופש ולבסוף הכריז " :השחרור ניצח! . ".פשטה מהומה בממלכה על בחירתו של השחרור למלך העופות. כל הציפורים זיהו את נוצותיהן חזרו לאלוהים וסיפרו לו על השחרור הרמאי שגנב את נוצותיהן והוא שחור כמו הלילה וחסר צבעים ,בשל מראהו ,בשל צבעו השחור ובשל רמאותו לא ראוי הוא להיות מלך העופות ..אלוהים קרא לכל העופות בממלכה והכריז שהשחרור הרמאי יישאר שחור עם מקור צהוב שיזכיר לו את רמאות ו והוחלט שהנשר יהיה מלך העופות לתמיד.
לפני שנים רבות צבעו של הטווס היה שחור. הטווס לא היה מרוצה מצבעיו וראה ציפור צבעונית יפה יותר ממנו .אמר הטווס לציפור " :מה שמך"? והיא ענתה" :צופית " .בקש הטווס מהצופית ללכת אתו לאלוהים ולבקש להחליף צבעים ביניהם". הצופית ענתה לו " :אני מסכימה" ,והם הלכו לאלוהים ובקשו ממנו להחליף בין הצבעים שלהם .אלוהים לא הסכים לבקשתם בפעם הראשונה. הטווס נעלב מסירובו של אלוהים ,בעקשנותו לקחת דליים של צבע וצבע את עצמו בצבעים מרהיבים. כעבור כמה שעות ירד גשם וצבעיו של הטווס נשטפו אתו .אלוהים ראה עד כמה הטווס עקשן ועד כמה רוצה הוא להיות צבעוני ,החליט לצבוע אותו בצבעים כהים ,אך גם מצבעים אילו הטווס עדין לא היה מרוצה. הלך הטווס לאלוהים בפעם השנייה ואלוהים נכנע לבקשתו ואמר " :איזה צבעים אתה רוצה הפעם?" ,והטווס ענה " :רוצה אני להיות הציפור בעלת הנוצות הצבעוניות והמרהיבות ביותר בממלכת העופות ,שכל מי שיתבונן עלי כשאפרוש את כנפיי יראה את כל צבעי הקשת בוהקים ביופיים". אמר לו אלוהים " :תק בל את מבוקשך ,אך בממלכת הציפורים אברא ציפורים נוספות יפות וצבעוניות שימשכו את לב האדם ,ואילו אתה תתקשט רק בזנב צבעוני והדור שאותו תציג לראווה רק לנקבה בתקופת הרבייה .הטווס קיבל את מבוקשו ונצבע זנבו
היה הייתה בקתה קטנה בקיבוץ "עין כרמל". בבקתה גרו :אימא ,אבא ותאומות עם כלב וחתול. התאומות ,אור ונועה אהבו לשחק בגינתן שליד שדה התירס. ערב אחד הגיעה ציפור לגינה ,הציפור לקטה חומרים לקן שלה ולפתע הרגישה שמישהו מביט בה. הציפור עפה לה לצמרת העץ והקשיבה לתאומות. התאומות שאלו אחת את השנייה איזה ציפור זאת?. הן רצו לאביהן ובקשו ממנו לבוא איתן לגינה ולנסות לעזור להן לזהות את הציפור. אביהן אמר להן" :בנותיי היקרות ,זוהי התנשמת שמכנים אותה "מלכודת עכברים מעופפת". אור ונועה התאומות קפצו מיד על אביהן ואמרו לו" :אבא בא נבנה לה תיבת קינון, שתישאר אצלנו בגינה.
היא וגוזליה יזללו לנו את העכברים שמתרוצצים בכל פינה בקיבוץ ובבית ואפילו בכיתה בגלל שדה התירס שליד הבית.
אבא אור ונועה לקחו קרשים פטיש ומסמרים והחלו במלאכת בניית תיבת הקינון. חלפו מספר שבועות והתאומות חיכו והשתוקקו לראות את התנשמת וגוזליה מעופפים ושמים מלכודת לעכברים. ראה אבא את אור ונועה וצחק צחוק גדול ,הוא קרא להן והסביר התנשמת היא המלכודת כי היא לוכדת עברים למזונה ,וקוראים לה מלכודת מעופפת בשל היותה עוף דורס המועיל לחקלאים בהדברת המזיקים באופן טבעי .שרשרת מזון...
לפני שנים רבות ,בארץ רחוקה ,חיה ציפור ושמה דררה. יום אחד ,דררה ישבה בקן שלה ודגרה בשקט ובשלווה על הביצים שהטילה .לפתע ,הגיע נשר גדול ,חטף את הביצים מהקן ועף הרחק משם. הדררה היתה מבוהלת ומפוחדת ,היא דאגה לאפרוחים והחליטה להציל אותן מידי הנשר הגדול. היא חשבה לעצמה" :כיצד אוכל להחזיר אלי את הביצים? ,כיצד אוכל להילחם בנשר הגדול והחזק?". הדררה ידעה שלא תוכל לנצח את הנשר הגדול בעזרת כוח ,כיוון שהייתה קטנה וחלשה ממנו ולכן החליטה להשתמש בחוכמה שלה. היא עקבה אחרי הנשר וראתה היכן נמצא הקן שלו .היא ראתה באיזה שעות הנשר עוזב את הקן ועף לחפש מזון ולכמה זמן הוא משאיר את הביצים שלה ללא השגחה.
ביום למחרת ,כשהנשר עף מהקן היא התקרבה בשקט וראתה שהגוזלים שלה בקעו .אמרה דררה לעצמה" :עכשיו ,כשהגוזלים בקעו ,יהיה לי קל יותר להוציא אותם מהקן של הנשר ולהחזיר אותם הביתה". היא חיכתה מספר ימים בסבלנות ,ראתה איך הנשר מטפל בגוזלים ,ולאחר מספר ימים, כשהגוזלים התחזקו ,היא התגנבה אל קן הנשרים ולקחה את הגוזלים שלה חזרה הביתה. הדררה הוכיחה ,שלפעמים אפשר לנצח אויבים גדולים וחזקים ,בדרך החוכמה ולא בעזרת כוח. בעזרת החוכמה שלה והסבלנות שלה ,היא הצליחה להחזיר
לפני שנים רבות בארץ הציפורים החליט מלאך הציפורים, ציפוריאל ,לחלק צבע עיניים לכלל הציפורים והעופות בממלכה .האוח קיבל עיניים כחולות יפיפיות . פתאום ראה האוח אוח אחר עם עיניים בצבע ירוק ,חשב לעצמו האוח כחול העיניים שאוח זה יפה יותר ממנו .מרוב קנאה ,התגרה האוח כחול העיניים באוח ירוק העיניים ,הם נלחמו זה בזה ונפלו על האדמה. התקרב אליהם אוח נוסף ,אוח בעל עיניים אדומות .שניהם התאחדו ונלחמו בו .המלאך שצפה בהם כעס מאוד על מריבתם ואמר להם " :אם לא תפסיקו לריב ,אני אהפוך את העיניים היפות שלהם לעיניים לא יפות" .אך קנאתם זה בזה הייתה חזקה מבקשתו של המלאך ציפוריאל ,הם המשיכו לריב ולהתגרות האחד בשני ואמרו שעיניהם היפות ביותר בכל ממלכת הציפורים. המלאך ציפוריאל החליט ללמדם לקח והפך את עיני האוח לכתומות ובעלות יכולת ראייה רק בלילות .ככה שאף אחד לא יוכל ליהנות מצבעם .התקבצה להקת האוח לדון בגורלם ,ולפתע ציפור שיר קטנה לחשה באוזנם:
הרכינו ראשם ועפו להסתתר בין עצי היער בממלכה ,חיכו לרדת הערב כדי לצוד את מזונם .ומאז ועד היום האוח הוא עוף דורס ממשפחת הינשופים.
למה לחסידה יש רגלים ארוכות? כתבה :עינב שזיפי כשאלוהים ברא את הציפורים הוא חילק לכל ציפור את האיברים המתאימים לה. כשהגיע תורה של החסידה היא אמרה למלאך האלוהים: "אפשר לקבל רגלים קצרות?". המלאך הסכים .החסידה יצאה מרוצה על שקבלה את רצונה ועפה. בדרכה ראתה את הדרור עם רגלים קצרות יותר משלה ,מיד עפה חזרה למשרד החלוקה ואמרה בקול חזק ותקיף למלאך האלוהים: "למה לדרור יש רגלים קצרות יותר משלי ,אם לא תחליף את הרגלים שלי אני אבלגן לך את כל משרד החלוקה". לפתע ,הגיעה רוח חזקה והעיפה את החסידה החוצה ממשרד החלוקה .החסידה הרגישה שרגליה מתארכות ומתארכות ומתארכות ונעשות דקיקות דקיקות. נשמע קול מבין העננים " :בגלל חוצפתך יהיו רגליך ארוכות יותר מקודמיהן"
ומאז החסידה עומדת על רגלים ארוכות ודקיקות. מוסר השכל: "אל תחשוב שהדשא של השכן ירוק יותר"!
מדוע הבז עוף דורס? כתבו :עדן בארי ותומר משקיף
לפני שנים רבות ,בארץ הציפורים נשרה אחת עפה למלאך הציפורים. כשפגשה אותו התלוננה לפניו ואמרה" :למה אני מטילה רק שלוש ביצים ,אני רוצה להטיל חמש ביצים לפחות!. רוצה אני שנשרים רבים יעופו בשמים וישלטו על כל ממלכת העופות . רוצה אני שצאצאיי יבנו ארמון זהב שאליו יגיעו כל העופות להביא לנו מתנות וישתחוו לנו כי אנחנו מלכי העופות". ענה מלאך הציפורים" :אה ,את לא מסתפקת בזה שאת מלכת העופות ,ורצונך לשלוט ,בגלל זה מהיום את תטילי רק ביצה אחת!". לאחר חודש ,כשהגיע זמן ההטלה ,הטילה הנשרה רק ביצה אחת. היא הבינה שהיא לא הסתפקה במה שהיה לה וגרמה לכל משפחת הנשרים לשאת בעונש על חוצפתה ,ולא היה לה דרך לשנות את הקללה...
חן וסיד היו שתי חסידות זכר ונקבה שאהבו מאוד לשחק תופסת. יום אחד תוך כדי משחק תופסת ,חן עפה ישר לתוך כביסה שהייתה תלויה בחוץ וסדין לבן נתקע לה במקור .חן לא ראתה לאן היא עפה והסדין הלבן נפל לתוך עגלה עם תינוק. מאז כולם מספרים כי החסידות מביאות תינוקות לעולם. חן וסיד לא הבינו על מה כל המהומה ?.הילדים אומנם התרבו אבל כמות החסידות נמצאת בירידה .
פעם ,נקבת הבז הייתה מטילה 05-055ביצים בכל מחזור דגירה .אך קשה היה לה לשמור על כולן ורובן נטרפו על ידי חיות זללניות חובבות ביצים. נקבת הבז התעופפה אל מלך הבזים והתלוננה באוזניו על שאינה מצליחה לשמור על כל ביציה והעניין גורם לה לצער רב. מלך הבזים הקשיש והחביב החכם מכולם ,רקח לבזה שיקוי מיוחד לבעייתה .נתן לה את השיקוי והבטיח שהשיקוי יחולל פלאים ותוכל היא לשמור על כולן. שתתה הבזה את השיקוי ותיקווה גדולה בליבה .כעבור מספר חודשים ,הטילה הנקבה ביצים וגילתה לאכזבתה הרבה כי השיקוי הפחית את מספר הביצים ובקן שלה רק 0ביצים. או אז הבינה הבזה שכך תוכל לשמור על הביצים ולגונן עליהן שהרי קלה יותר העבודה כשמספר הביצים נמוך. מוסר השכל :לכל בעיה פתרונות רבים...
;
יום אחד כל העופות רבו וכעסו על המעשים שציפורים אחרות עושות למשל, שהקוקייה שמה את ביציה בקינים של ציפורים אחרות .משום מקום הגיע העורב ואמר" :נמליך עלינו מלך שיחליט על כל הציפורים ואפילו ישגיח שהקוקיה לא תשים את ביציה בקינים של ציפורים אחרות". העורב הסתכל על הקוקייה והקוקייה חיכתה שכולם יעופו ותוכל להתגנב לקן של ציפור אחרת. ראו זאת הציפורים והתחילו להריע לעורב על חוכמתו ,למחרת החליטו לערוך הצבעה כדי לבחור את מלך מלך העופות .סמוך לתחרות הלך העורב וכשהעורב חזר כדי להשתתף ב תחרות הוא האמין שבגלל שהרעיון היה שלו יבחרו בו. היו ארבעה ניסיונות לבחירות כי בכל פעם יצא תיקו :בפעם הראשונה בחרו בנשר ,בפעם השנייה בחרו בעורב ,בפעם השלישית בחרו בנשר ,בפעם הרביעית בחרו בעורב בגלל התיקו החליטו לעשות דו קרב מכות בין הנשר לעורב .הדו הקרב התחיל העורב הכה את הנשר בזהב ויהלומים תכשיטים ואוצרות ,הנשר רצה לוותר לעורב ,אבל אחרי שהוא הכה אותו בדברים יקרים הנשר לא וויתר והנשר הרג את העורב בטופריו .הנשר נבחר להיות מלך העופות ,הוא אכל את העורב שהפך לפגר (נבלה) ומאז ועד היום הנשר "מלך העופות" והעורב סתם גנב פשוט שאהב דברים נוצצים ויקרים.
פעם הנשר היה חלש וקטן ואכל רק פירות ,כי היה חלש מידי מכדי לצוד חיות. יום אחד אכל הנשר מפרי שלא הכיר ,אך מה שלא ידע הנשר שהיה זה פרי קסם. כעבור שעה הנשר צמח וגדל וכנפיו נהיו עצומות. הנשר כבר לא רצה לאכול פירות מכיוון שחשב שעכשיו יוכל לצוד בכוחות עצמו. אך הנשר לא ידע כיצד צדים ולא הצליח לצוד. ומכיוון שכך הנשר אכל רק פגרים של חיות אחרות שצדו אותן. ועד היום הנשר עדיין לא יודע לצוד וחי רק על ידי אכילת פגרים שחיות אחרות צדו או נבלות שנשארו בשדה.
לפני שנים רבות היה נקר קטן ומעצבן .כל הזמן הוא ניקר בעץ ולא נתן לציפורים לישון צהרים .יום אחד הגיע להקת עורבים -בזמנו כולם פחדו מהעורבים. העורבים גירשו את הנקר ולא נתנו לו להיות בתחום שלהם. עד שיום אחד ,אחד הגוזלים של העורב נלכד בגזע העץ הרחוק .הנקר התקרב ומצא את העץ שהעורב הקטן נלכד בו ושמע את קריאות הגוזל לעזרה .הנקר חשב שהעץ מדבר. העורבים – ההורים של הגוזל ,שמעו את הצעקות ובאו מיד .כשראו את הנקר ,הם חשבו שהנקר מזיק לבן שלהם וצעקו" :מה אתה עושה? אתה מציק לו?" .הנקר ענה" :גם אני שמעתי את הצעקות ואני לא מבין מה קורה" .העורבים אמרו" :הבן שלנו נלכד בגזע העץ". הנקר התחיל לנקר את הגזע עד שעשה חור גדול בגזע. הגוזל הקטן הצליח לצאת ,רץ להוריו והם חיבקו אותו ונישקו אותו .העורבים אמרו לנקר" :סליחה שצעקנו
וגרשנו אותך ,אנחנו רואים שהנקישות שלך חזקות ומועילות". ומאז כל הציפורים אהבו וכיבדו את הנקר.
הייתם מאמינים שילד ועיט יכולים להתחבר? אני לא האמנתי שדבר כזה יכול להיות עד שפגשתי איש זקן שסיפר לי את הסיפור הזה: בכפר קטן ורחוק ליד צוקים גבוהים חיה משפחה :אבא, אמא ,בת ובן .לבן קראו בן ,והוא היה בן .11 יום אחד בן טייל עם אחותו הקטנה ליד הצוקים ,ופתאום ראה עיט-נחשים דואה במעגלים מעליהם .בן נבהל! הוא חשב שהעיט רוצה להתקיף אותם ,אך הוא שם לב שהעיט מסתכל לאזור מסוים. בן הביט לאותו מקום וראה ביצה של עיט שנמצאת על האדמה מתחת לשיח .הוא הבין שהביצה כנראה נפלה מהקן ,והעיט (שאולי היא אמא -עיט) דואג לה ולגוזל שבתוכה .בן הבין שחייבים לעזור לעיט להחזיר את הביצה אל הקן. בעדינות רבה גלגל את הביצה אל מחוץ לשיח .העיט חג מעל הביצה ,נחת ,אחז את הביצה ומיהר לחזור אל הקן בשלום. כעבור שבוע הסתבר שזהו עיט מיוחד במינו! הוא חזר לבקר את בן בביתו ,בן הבין שהקרקורים והצפצופים של העיט הם בעצם "תודה רבה" .מאז אותו אירוע העיט בא לביקור כל יום ,וכעבור זמן לא רב הצטרף אליו גם הגוזל שבן הציל. ומאז ועד היום בן ,אמא-עיט וגוזל-עיט חברים...
מדוע הפשוש עם מקור חד? כתב :תום לוי
אחרי בריאת הציפורים שלח אלוהים את המלאך ציפוריאל לחלק את המקורים לכל הציפורים ,כשהגיע התור של הפשוש ,הפשוש ביקש שלא יביאו לו מקור חד וכיבדו את בקשתו .המלאך ציפוריאל אמר לפשוש : "בבוקר תקום ויהיה לך מקור מעוגל וקצר". בבוקר הפשוש ראה במראה שהשתקפה מהאגם את המקור המעוגל והקצר שלו .הוא לא כל כך אהב אותו ,פתאום הוא חשב לעצמו אולי אני אלך למלאך ציפוריאל ואדרוש שייתן לי מקור יפה יותר מהמקור שקבלתי"! .ציפוריאל אמר" :אתה דברת לא יפה למלאך ציפוריאל ובקשת שלא אתן לך מקור חד ,אתה תסבול ואני אתן לך מקור חד כדי שתצטרך לנבור בו באדמה ללקט זירעונים .ומאז הפשוש עם מקור חד.
מוסר השכל: "צריך להסתפך במה שיש"!.
אגדת החוחית כתב :לירוי אלזרע
פעם אחת לפני שנים רבות בשדות של מושב "מגדים" ,חיה משפחה של חוחיות. במושב מגדים חי לו ילד שובב שקראו לו דני. דני חטף לאחותו את המחרוזת. דני נפל וכל החרוזים התפזרו בשדה הקוצני. חוחית אחת ראתה את המחרוזת שהתפזרה בשדה הקוצים וקראה לכל החוחיות. כל חוחית אספה במקורה חרוז אחד. והמחרוזת הייתה שלמה. דני התנצל בפני אחותו ומאז שניהם מטפלים בחוחיות הקטנות.
מדוע הקוקייה מקננת בקנים של ציפורים אחרות? כתבה :טל ניר
לפני שנים רבות הייתה ציפור קטנה שלה קראו קוקייה. הקוקייה הייתה ידועה ברברבנות שלה .היא התפארה ביופייה ובזריזותה. יום אחד פגשה הקוקייה את העפרוני והתפארה בפניו ואמרה: "שמעתי שהמלאך ציפוריאל העניק לך את המקום הגבוהה ביותר לקנון ,ולי הוא העניק את התואר הציפור הזריזה ביותר". ענה לה העפרוני " :כבודי גדול משלך ,כי יהיה קשה לך להגיע לצמרות העצים הגבוהים שם אני מקנן ושומר על גוזליי ,גוזליי יהיו מוגנים יותר משלך" .חשבה בלבה הקוקייה והחליטה להתגרות בעפרוני .הלכה לנשר מלך העופות והציעה לו לקנן בצוקים גבוהים יותר מצמרות העצים בהם קינן העפרוני. העפרוני שראה זאת הלך למלאך ציפוריאל ובקש ממנו להעניש את הקוקייה על שניסתה לשנות את החלטת המלאך צוריאל. קרא המלאך ציפור יאל לקוקייה ובשר לה שלא תוכל לקנן בעצמה ,כל חייה תצטרך לקנן בקינים של ציפורים אחרות והיא לא תזכה לגדל את גוזליה ,אלא רק להטיל את ביציה .ואת העפרוני העניש שמהיום יקנן על האדמה ,כי הלשין והתרברב לא פחות מהקוקייה .והנשר זכה לקנן בצוקים הגבוהים ולהיות מלך העופות.
לפני שנים רבות פניה של התנשמת היו עגולות וקטנות. היא הייתה העוף הדורס הקטן ביותר. התנשמת הייתה עצובה מאוד בגלל גודלה הקטן ולכן היא הלכה לאלוהים ואמרה לו " :הו אלוהים אני פשוט לא יכולה עם גודלי הקטן כל הציפורים מציקות לי". אלוהים נתן לה גוף של נשר אבל היא לא יכלה לעוף ,ניסתה להתרומם ולא הצליחה בגלל גוף הנשר הגדול שניתן לה .חזרה התנשמת לאלוהים והתחננה בפניו " :תחזיר לי את הגוף הישן שלי ונתן לי גם פרצוף לב
כדי שיפחדו ממני"
ולמחרת אף אחד לא הציק לה.
מדוע לעורבני יש שפם כתבו :נעם שטרנברג ועומר ברזני
יום אחד כאשר השמש זרחה במרום ,העורבני עף בחורש דילג בין העצים וחיפש מזון. חשב העורבני לעצמו" :נמאס לי מהזרעים, הנבטים והפירות ,בא לי לאכול משהו אחר". העורבני עף בין העצים וחיפש את המזון המיוחד שרצה ופתאום ראה העורבני משהו שחור על הקרקע ,וחשב " :יאמי יש מה לאכול, זה נראה משהו מיוחד ממה שלא אכלתי אף פעם אני חייב לטעום". העורבני אכל את הדבר השחור .ינשוף פגש את העפרוני ושאל אותו" :מדוע יש לך שפם שחור"?.
שחור?
gjg 8
כמו ציפור בשמים כתבו :ירדן עציוני ותום דותן בעקבות הספר" :כמו דג במים" /אילן לזרוביץ באיזשהו מקום בעולם ישנם שמים יפים כחולים ונקיים ועל אחד העננים יושבת לה ציפור ורואה את חברותיה כך... לשם מגיעים המון ציפורים מכל מיני סוגים. ציפורים שחיות לבד, ציפורים שחיות בלהקה,
ציפורים גדולות קטנות והמון
בינוניות.
ישנן ציפורים שדוקרות במקורן את מי שלא עף לצידן. ציפורים שעפות עם הזרם, ציפורים שדואות וכאלה שחגות.
ישנן ציפורים שמקננות בקנן וכאלה שמקננות בקנן של אחרות. ויש כאלה שמקננות על עצים גבוהים על צוקים חדים וגם כאלה שמקננות על האדמה בין הסלעים.
ישן ציפורים שעפות אחרי אחרות וכאלה שאחרות עפות אחריהן. ישנן ציפורים שעפות בלהקה וכאלה שעפות לבד ומחפשות את הדרך בעצמן עד שמתעייפות.
ויש גם אחרות שחושבות וחושבות... עד
שנלכדות. מידי בוקר יוצאות הציפורים
לחפש אחר מזון... חלק מוצאות אותו לבד, חלק אוכלות על חשבון אחרות וכאלה שנותרות רעבות.
ישנן ציפורים קטנות וקופצניות גדולות ומגושמות בעלות מקור קצר וחד וכאלה שלהן זנב ארוך ומקושט. באיזשהו מקום בעולם ישנם שמים כחולים ואם אי פעם תגיע אליו, הקשב חרש לציוץ הציפורים ושאל את עצמך...
איזה ציפור אתה?
ציפור קטנה ישבה לה על עצה ובכתה מרה :
עכברנו האומלל
" אוי כל כך משעמם לי ,עוד מעט ואירדם
במזל ממש ניצל
במקום שיר יוצאים לי ציוצים צורמניים
ואמר על סף דמעות:
ודי נמאס לי לעוף במרום
"פיל רוצה אני להיות".
ולחפש לי מקומות מסתור
לא נעים ,
כל היום להתעופף
אך את הפיל החדק עוד מעט יפיל.
די קשה ומעייף" :אמרה הציפור בקול נשבר.
כבד לו את שיניו לסחוב.
יום אחד אמרה לה הפיה
מה טובים חיי הדובים
אל תהיי כל כך אומללה
מוטב אמרה לעצמה הציפור
עד שלוש אם רק תספרי
להיות דובה בכוורת דבש זהוב.
תהפכי חיש לדגיגונה".
הדבש מתוק ,הלשון מתגלגלת
כל היום לשחות במים
אבל בסוף הבטן מתבלבלת...
בין הגלים ונגד הזרמים
החום עולה ,הדובה חולה
די קשה להתגבר
עיניים במרום תולה
אולי אהפוך להיות עכבר.
ומבקשת חת ושתיים
אבל גם עכבר קטן לא ינום ולא יישן,
שוב להיות ציפור חופשיה בשמים.
כי החתול מאחוריו אותו לטרוף רוצה כל הזמן.
יום אחרי שאלוהים ברא את הציפורים ,העורב ביקש שאלוהים יצבע אותו בצבעים הכי יפים ,ואלוהים הסכים. העורב הלך לו לדרכו ופתאום פגש העורב את "אדום החזה". "אדום החזה" ראה את העורב ורץ לאלוהים .אלוהים הסכים ונתן גם ל” אדום החזה " צבעים מרהיבים ויפים. אחר כך העורב הלך לאלוהים וביקש מימנו שיעשה לו גם גוף גדול וכנפיים גדולות .ואלוהים הסכים . הלך העורב לדרכו ופגש שוב את " אדום החזה " ואדום החזה הלך גם הוא שוב לאלוהים ושאל אותו אם הוא יכול גם כמו העורב לקבל גוף גדול וכנפיים גדולות כמו העורב .אלוהים ענה לו " :די כבר !!! מספיק לבקש בקשות כעונש אני מוריד ומהיום יקראו לך אדום החזה בגלל שהחזה לכם את הצבעים שלך אדום ,ולך יקראו עורב ומעכשיו אתה תצייץ קק רה קק רה!!!,
פעם בארץ הציפורים ,ביום בו חילק אלוהים את השמות לציפורים עמדה בתור ציפור שבדיוק קיבלה את השם " דוגית " .היא עפה לבריכת הדגים הקרובה וניסתה לדוג, אך מקורה לא אפשר לה לדוג ,וגופה הקטן כמעט טבע במים. חזרה בקושי לקינה והלכה לישון על בטן ריקה ,אך באמצע הלילה גבר עליה הרעב והיא התעוררה ועפה לחפש מזון .היא לא מצאה אפילו לא פת גרגר ולכן התחילה לאכול פרח וגילתה שבתוך הפרח יש נוזל מתוק שנקרא צוף .פתאום הופיע המלאך ציפוריאל ושאל אותה ":מדוע את אוכלת צוף ,כשאת אמורה לאכול דגים?" ,ענתה הדוגית ":כי מקורי לא נותן לי לאכול דגים אותי " .והצוף טעים לי ומתאים למקורי וגם משביע "אם כך" אמר המלאך" :מעכשיו והלאה שמך יהיה צופית על פי מזונך ".ומאז לדוגית קוראים צופית.
. פעם אחת לפני שנים רבות הייתה ציפור נודדת ללא שם. היא נדדה מארץ לארץ ואף סוג של ציפור לא קיבלה אותה למחלקתו. היא לא ידעה מה לעשות... היא שאלה ציפור אחת ":את אולי יודעת מי אני?
. עברתי את כל המשימות בהצלחה ועשיתי אותן בדיוק כמו שהן עשו :עפתי כמוהן, קיננתי כמוהן ,האכלתי את גוזליי בדיוק באותן מזון שהן אוכלות חיוך עלה לי על הפנים. להקת הציפורים לקחה אותי למנהל ציפורי אדום החזה והמנהל אמר ":את עברת את המשימות בהצלחה?".
חיכיתי לתשובה ואמרתי לעצמי בלב" :כנראה שבחיים לא אדע מי אני ולאיזה מחלקה אני שייכת" ,דמעות זלגו על לחייה הקטנטנות...
התביישתי לענות והציפור שהדריכה אותי אמרה למנהל ":כן היא עברה את המשימות בהצלחה רבה" "יופי!!! ענה המנהל בדיוק ציפור עזבה .את יכולה להיכנס למשפחה בשמחה ומאז קוראים
שאלה אחת מהציפורים ":את חושבת שאני מהמשפחה שלך או מהמחלקה שלך?"
לי אדום החזה!!!.
פתאום ראתה להקת ציפורים שדומות לה.
הציפור ענתה ":אני לא יודעת .אבל נעשה לך בדיקות מיוחדות בעזרת משימות – את מסכימה?". "רק נגבי את הדמעות ונתחיל מיד בבדיקות", ניגבתי את הדמעות והתחלתי במשימות.
אני שמחה שהקשבתם לסיפורי.
לפני כמה שנים הסנונית לא היתה תמיד זריזה וחרוצה ,להיפך -בימים קדומים היא היתה עצלה. כל דבר עשתה באיטיות ,ובעונת הקינון אמרה" :אני להתאמץ בכלל לא רוצה ,כל ציפור שתעבור מפיה אתלוש נוצה" .וכך עשתה. ובנתה להקן מפואר כמו של הנשר. כשגמרה לבנות את קנה הטילה לה 5 ביצים .דגרה דגרה ,דגרה ודגרה ... וכל הזמן התעטשה והתעטשה... אמרה הסנונית ":די די מספיק אני עושה אפצ'י כל הזמן ,בעצם אולי אני יעשה קן מבוץ" ,וכך עשתה .בזריזות ובמהירות נרתמה למשימה ומאז ועד היום הסנונית בונה קן מבוץ והיא וגוזליה חיים באושר עד היום הזה.
פעם פעם לפני שנים רבות ,בארץ הציפורים ,הייתה ציפור ושמה קרקרש .לקרקרש קוראים קרקרש בגלל שהוא אומר כל הזמן קרק קרש . הקרקרש עף לחפש חרקים כדי לאכול .הוא חיפש יום שלם, ולא מצא אפילו חרק אחד. פתאום הוא ראה חרק והוא בלע אותו ,החרק עף לתוך המוח שלו ולחץ בטעות על הכפתור שמבלבל את המילים. לקרקרש כאב מאד מאד הראש .הוא הלך לרופא הציפורים ,רופא הציפורים בדק לו את הראש, ואמר ":אכלת חרק ארסי שלחץ על כפתור שהופך לך את המילים. הקרקרש ניסה להגיד " :קרש קרש ויצא לו שרקרק, ובגלל זה קוראים לשרקרק שרקרק. הסוף
יום אחד בארץ הציפורים חיה ציפור ששמה חלבית . חלבית הייתה שותה רק חלב . יום אחד החליטה חלבית שהיא לא רוצה שיקראו לה חלבית אבל לא ידעה איך יקראו לה. פתאום היא ראתה פלפל חריף ואכלה אותו ,הפלפל החריף צבע את נוצותיה של חלבית באדום והצבע לא ירד . לפתע מלאך הציפורים יצא ממשרד הציפורים קרא לחלבית ואמר לה" :מהיום לא קוראים לך חלבית יקראו לך אדום החזה" .הסינר האדום עולם אותך .
פעם אחת הייתה דוכיפת שכל הזמן צחקו עליה כולם ,הם לא הבינו מה זה הדבר הזה על הראש שלה .כל מי שראה אותה צחק עליה. יום אחד לדוכיפת נמאס שכל הזמן צוחקים עליה והיא החליטה לא לצאת יותר מהבית. אחרי כמה ימים כשהאנשים לא הבינו איפה הדוכיפת נעלמה ,ולמה הם לא רואים אותה מנקרת יותר בגינה ובחצר של השכונה. הם הלכו לשאול את העפרוני. העפרוני סיפר להם שהיא עצובה על שכל אנשי השכונה לועגים לה על ציצת הנוצות שעל ראשה. הם החליטו ללכת לבקש ממנה סליחה והם הבינו שמה שיש לה על הראש זוהי ציצת נוצות יפה ומרשימה ממש כמו כתר של מלכה. אנשי השונה החליטו לבחור בה לציפור היפה ביותר בשכונה .ומאז מרגישה הדוכיפת ממש כמו מלכה, עפה לה בשמחה וסלחה לכל מי שצחק עליה.
ביערות הגשם בברזיל ,לפני שנים רבות הוזמנו כל העופות בעלי הכנף לקבל כנפיים. ראשון בתור עמדה החסידה והיא קבלה כנפיים עם נוצות לבנות ,שנייה בתור עמד עורבני וקיבל כנפיים בצבע שחור ,חום וכחול . הבז קיבל את הכנפיים הכי גדולות והנשר קיבל את הכנפיים הכי קטנות. חזר הנשר אל הצוק עצוב ומבוייש על שקבל כנפיים קטנות ואיתם לא יוכל לדאות. חזר שוב ליערות הגשם ,חיפש את משרד החלוקה והגיע נושף ומתנשף אל מלאך החלוקה. שאל אותו המלאך" :למה אתה כל כך מצוברח?". ענה הנשר בקול מבוייש" :קבלתי כנפיים קטנות ממש, איתם לא יכול אני לדאות ,מר גורלי ועדיף לי לנשר לא להיות". ריחם עליו מלאך החלוקה ומיד ציווה לתת לנשר מוטת כנפיים הכי גדולה בכל ממלכת העופות ביערות הגשם בברזיל. דאה הנשר שוב אל הצוק בישר לחבריו על שזכה להיות העוף בעל מוטת הכנפיים הכי גדולה. מאז לנשרים כנפיים גדולות ומרשימות.
מדוע העיט והנשר אינם דומים? כתב :אלמוג ואנג
מדוע החסידה השחורה? כתב :יועד רוטר
פעם לפני שנים רבות הייתה חסידה מוזרה ללא נוצות כל הציפורים צחקו עליה.
הלכה החסידה המוזרה אל הציפור הקסומה לבקש נוצות. עפה ומצאה אותה וכשביקשה נוצות ציפור הקסמים אמרה לה" :אם את תתרברבי עם נוצותייך את תקוללי בנוצות שחורות".
"אני מבטיחה לא להתרברב" ,אבל לא שמעה בקולה והתרברבה ומיד כל נוצותיה הפכו לשחורות.
בין הכרמל ובין הים שוכן לו בית ספר ממש מושלם. בין השכבות ישנה שכבה של תלמידים ותלמידות שאוהבים לאייר ולכתוב "ציפורי אגדות".