״העוינות לתנועה הרפורמית מזכירה לי את העוינות למצעדי הגאווה בירושלים" | מימין :כמנכ"לית הבית הפתוח | צילום :מלני פנטון
כבוד הרב
נועה סתת נטשה ג'וב מכניס בתעשיית ההייטק כדי להפוך לפעילה חברתית ‰ כמנכ"לית הבית הפתוח סירבה להיכנע לאיומים ,ולמרות מטען החבלה שהונח ליד בית הוריה הובילה את מצעדי הגאווה של הקהילה הלהט"בית בעיר ‰עכשיו, אחרי שהוסמכה לרבה רפורמית היא מבטיחה לשלב מאבק לצדק חברתי עם יהדות" :אף אחד לא קבע שקדושה צריכה להיות דבר מדיר ,גברי ,שמרן וימני" רועי אל מן
נובמבר ,2006עוד יום מתוח ורגיש במיוחד בבית הפתוח ,כשהמנכ״לית דאז נועה סתת ,יחד עם שאר צוות הבית ,נמ־ צאו בעיצומן של ההכנות למצעד הגאווה הירושלמי .בין ראיונות לתקשורת ,עבו־ דה קדחתנית על הפקת האירוע וניסיונות חשאיים למתן את ההתלהטות בשטח המ־ צעד ,ובשעה שכולם זכרו היטב את אירוע הדקירה של שלושה ממשתתפי המצעד שנה קודם לכן ,שמעה סתת דיווחים בת־ קשורת על מטען חבלה שהתפוצץ בשכו־ נת רמות.
16
ידיעות ירושלים ˆ 21.11.2014
צילו מים :נועם ריב קין־פנטון הדיווח הזה הדליק אצלה מיד נורה אדומה .הוריה מתגוררים ברמות והיא היתה בטוחה שלא סתם המטען התפוצץ דווקא שם ושהוא נועד לפגוע במשפח־ תה .זמן קצר לאחר מכן התברר שהמ־ טען הונח ברחוב של הוריה ולסתת כבר לא נותר כל ספק .מבחינתה לא היה כאן שום דבר מקרי ,אלא חבלה מכוונת ,חלק מההתנגדות האלימה לאירועי מצעד הגאווה של הקהילה ההומו־לסבית בעיר. סתת ,שעמדה אז בקשר רציף ושוטף עם המשטרה ,התקשרה לגורמים הרלוונטיים במחוז ושאלה אם מדובר בפיגוע נגד בני משפחתה .אחרי חקירה התשובה היתה שלילית וסתת קיבלה מסרים מרגיעים מקציני המשטרה. רק שלוש שנים לאחר מכן גילתה סתת שהתסריט המפחיד שעליו חשבה ,ושבעי־ ני רבים נשמע אז פרנואידי -היה נכון. באוקטובר 2009נעצר המחבל היהודי יעקב ג׳ק טייטל ובחקירתו הביאה לפע־ נוח שורה ארוכה של מעשי טרור ,ביניהם אחדים שעשה במטרה למנוע את קיומו של מצעד הגאווה בירושלים .בין השאר הודה טייטל שהניח את המטען ברמות מתוך כוונה לפגוע במשפחתה של סתת.
האירוע הזה ,כמו איומים אחרים על חייה ועל חיי יקיריה ,וסאגת המצעד הירושלמי ,היו יריית הפתיחה של העשור המטורף ביותר בחייה של סתת .בשמונה השנים האחרונות הספיקה להוביל שורה של מאבקים ציבוריים נוספים ,התמנתה לראשת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, מצאה אהבה ,התחתנה עם בת זוגה ,הביאה ילדים לעולם והתחילה בלימודי רבנות. השיא מבחינתה הגיעה ביום חמישי בש־ בוע שעבר ,אז הוסמכה לרב רפורמי במכון ללימודי יהדות ,היברו יוניון קולג׳ .וכן, היא מתעקשת שיקראו לה רב ולא רבה. סיכום ביניים -סתת הובילה מצעד גאווה באחת הערים הדתיות והימניות ביותר בישראל ,הקימה משפחה חד־מינית והפ־ כה לרב רפורמי בישראל .שלושה מעשים שזוכים ליחס עוין במיוחד מצד מגזרים נרחבים בחברה הישראלית ,ובכל אחד מהם הצליחה לרשום לעצמה ניצחון -ובגדול.
מבית לבית סתת נולדה בירושלים בשנת ,1977 להוריה שמוליק (מתמטיקאי) ויהודית (מורה לאנגלית) וגדלה במשפחה חילו־
כשהייתי בת 17 חברות שלי התחילו לצאת עם בנים ואני נשארתי בצד כי הייתי בארון .הדת הציעה לי את עולם שמירת הנגיעה״
נית לגמרי בשכונת מעלות דפנה .״היינו אחת המשפחות החילוניות האחרונות שם עד שעזבנו כשהייתי בת ,"18היא מספרת. היא למדה בבית הספר היסודי פרנקל ,המ־ שיכה לרנה קסין ולתיכון הניסויי במרכז העיר ונשארה תמיד בעיר. ״אולי יום אחד ,כשיהיה פה טוב יותר, ארשה לעצמי לעבור למקום אחר -אבל גם אז זה יהיה רק לשנה־שנתיים״ ,היא אומרת. בצבא שירתה בחיל המודיעין ,שירות ששאב אותה עם השחרור היישר לעולם ההייטק ,שם עבדה במשך תשע שנים וב־ מקביל החלה ללמוד תלמוד והיסטוריה באוניברסיטה העברית. כמה שנים קודם לכן ,בגיל ,17החלה סתת לשמור שבת ונהגה ללכת כל בוקר להתפלל בבית הכנסת הקונסרבטיבי. מה גורם לנערה צעירה מבית חילוני לשמור שבת וללכת לבית כנסת? "אני תמיד נותנת לזה שני הסברים. הראשון הוא שכשהייתי בת 17חברות שלי התחילו לצאת עם בנים ואני נשארתי בצד כי הייתי בארון .הדת הציעה לי את עולם שמירת הנגיעה״. הדת היתה התירוץ שלך עבור הסביבה לזה שלא יצאת עם בנים? ״אז לא חשבתי על זה ככה ,אבל היום אני יכולה להגיד שכן .חוויתי חוויות דתיות רוחניות רציניות מאוד ,סוג של בולמוס בעולם הזה שנפתח בפני .ההסבר השני להתקרבות שלי לדת הוא שתמיד אהבתי יהדות .מאז שהייתי נערה התעמקתי בלי־ מוד הנושא וראיתי בו אפשרויות נוספות לשנות את המשקפיים שדרכם אני מתבו־ ננת בעולם .זה היה שינוי מחשבתי משמ־ עותי ביותר שמשפיע עלי לגמרי עד היום״. איך קיבלה הסביבה את החזרה בתשו־ בה? ״קשה מאוד ,במיוחד ההורים .מכל הב־ חירות שלי בחיים ,את זאת הם לא הצ־ ליחו להבין .הם תמכו בי ,אבל עדיין לא הצליחו להבין את ההחלטה .אני חושבת שהם חששו מאוד שאהפוך לחרדית ואכפה עליהם כפייה דתית .אני חושבת שזו היתה בחירה זרה להם ,אך למרות זאת הם לא ניסו למנוע את זה ממני .החברים דווקא היו יותר רגועים״.
זרה בבית הכנסת סתת העזה לצאת מהארון רק בגיל ,22 במהלך השירות הצבאי שלה .״בניגוד לה־ תקרבות שלי לדת ,הפעם ההורים תמכו בי מאוד .במובן הזה הם ממש שונים .הם לגמ־ רי העדיפו את זה על פני ההתקרבות לדת. אולי הם האמינו שזה יפתור את הנושא הזה ויחזיר אותי לעולם החילוני .כל תהליך
ˆ 21.11.2014ידיעות ירושלים
17
סתת עם מפקד המחוז ניצב אהרון פרנקו במצעד הגאווה | 2006צילום: שלומי כהן
כבוד הרב
ואמר שחשוב מאוד שיש ארגון כמו הבית הפתוח. "כל הרבנים האחרים פתחו איתי את השיחות באמירה שאפשר לשנות נטייה מינית .דווקא הוא הודה שאי אפשר - את זה הוא הבין ולא בא אלי בבקשה כזו. מעולם לא שמעתי רב חרדי מדבר ככה. ביקשתי ממנו שינסה להוריד את רמת האלימות במחאות החרדים נגד המצעד ולהפתעתי הוא סירב .מבחינתם זו היתה מלחמה על קיום הדת והם היו מוכנים לעשות הכל כדי למנוע את המצעד״.
שתי אמהות
כבוד הרב
היציאה שלי מהארון היה קשה ,אבל הם עברו את זה ועד היום הם מגיעים לכל מצעדי הגאווה. ״אחרי שיצאתי מהארון התחלתי לה־ גיע לבית הפתוח במקביל לעבודה שלי בהייטק .באותו זמן גם הפסקתי ללכת לבית הכנסת .רמת שמירת השבת שלי והאמונה לא השתנתה ,אבל פתאום הר־ גשתי זרה בבית הכנסת הזה ושאין לי שם מקום יותר .אף אחד לא אמר לי שום דבר רע ,אבל הרגשתי שזה לא בסדר .המש־ כתי לשמור שבת וללמוד אבל התנתקתי מהקהילה הדתית ,שאותה החליפה עבו־ רי הקהילה של הבית הפתוח״. את מעורבותה בבית הפתוח החלה סתת בתור חניכה בקבוצת הנוער והצ־ עירים ,שם קיבלה כלים שעזרו לה לצאת מהארון .לאחר מכן החלה להנחות את אחת מקבוצות המפגשים השבועיים של הבית .בהמשך הצטרפה לוועד המ־ נהל של העמותה ,עד שהעפילה לתפ־ קיד יושבת הראש ,ובשנת 2006מונתה למנכ״לית הבית. ״כשהגעתי להיות יו״ר הארגון הבנתי שההייטק זה לא המקום בשבילי ושהמ־ קום הנכון עבורי נמצא בעולם העשייה החברתית״ ,מספרת סתת" .זה היה שי־ נוי כלכלי משמעותי בהחלט .יש הבדל עצום בין המשכורת שמקבלים בעולם ההייטק למשכורת שמקבלים בעולם העמותות ,אבל אני שלמה עם זה מאוד".
מאבטח צמוד לניהול הבית הפתוח הגיעה סתת בשנים הכי קשות אך הכי משמעותיות מבחינת הקהילה הלהט"בית בירושלים ומצעד הגאווה שהחלה הקהילה לקיים בשנ ת .2002״המפגש הראשון המ�ש מעותי שלי עם השנאה היה כשיצאנו למצעד ב־ .2005ראיתי את השנאה בעיני האנשים שמסביב וזה היה לי אפילו יותר קשה מלראות את הדקירה של אדם רוסו במצעד .זה תפס אותי בשוק ובהפתעה״. כמנכ״לית הבית הפתוח הובילה סתת את המצעד והפכה בשנים ההן לפנים הפומביות שלו ולאישיות ציבורית מו־ כרת .״קיבלתי איומים על חיי ,בעיקר שיחות טלפון .בשלב מסוים עשו עלי 'פולסא דנורא' ואז הצמידו לי מאבטח קבוע .בימים שהוא לא היה איתי זה היה מפחיד מאוד״ ,היא אומרת. השנאה וההתקפות שהיו אז רק עודדו את סתת וחבריה להתבצר
18
ידיעות ירושלים ˆ 21.11.2014
בעמדתם .״הבנתי שחייבים לעשות את המצעדים בירושלים ולהילחם על זכויות הקהילה הגאה פה ,אפילו אם בסוף זה ייגמר במוות .התייחסתי לזה כחלק מהמאבק״ ,היא משחזרת. העקשנות השתלמה .מצעדי הגאווה הסוערים של השנים 2007-2005הביאו לשינוי ,המחאה נגדם פסקה כמעט לח־ לוטין וכיום המצעדים בירושלים הם דבר מובן מאליו ,חלק מהשגרה השנ־ תית של חודש אוגוסט .עיריית ירושלים אף תולה ערב המצעד את דגלי הגאווה ברחובות העיר .השינוי חל במידה רבה בעקבות מאבק משפטי שנערך בהובלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה ,שאותו סתת מנהלת כיום. ירושלים יצאה מהארון? ״בפעם הראשונה שתלינו את דגל הגאווה ,ברחוב בן־יהודה ,עלו למרפסת שוטרי משמר הגבול ושאלו אם זה דגל של טרור .זה היה ־ב־ .2003ב־ 2006ס�י פרו לי שילדים במאה שערים משחקים הומואים מול שוטרים .אני לא יודעת אם זה יציאה מהארון ,אבל זה כן שינוי משמ־ עותי .ועדיין ,שני קילומטר מהמקום שבו אנחנו יושבים היום יש עדיין בני נוער חרדים שנמצאים בארון ושומעים דברים איומים על עצמם בלי שיש לנו שום דרך להגיע אליהם. "עד היום המספר של הבית הפתוח חסום לשיחות מהטלפונים הכשרים של החרדים ,בדיוק כמו מספרי הטלפון של שיחות סקס .בבית הפתוח זכיתי לעבוד עם כולם ,מהומואים חרדים ועד לסביות פלסטיניות ,וזה היה מאוד מרגש וגם תהליך קהילתי קשה״. סתת לא מקנאת בכלל בתל אביב ,שבה מצעדי הגאוה הפכו כמעט לחג לאומי, בהשתתפות עשרות אלפי חוגגים. ״אני אישית מתחברת הרבה יותר להפגנות מאשר למסיבות ,אך מובן שיש מקום לשני הדברים .הייתי שם אולי שלוש פעמים בשנים האחרונות .לקחתי את הבן שלי -הוא ראה בחור בלי חולצה ושאל ,׳אמא ,למה הוא בלי חולצה׳ .אמ־ רתי לו ,׳כי הוא שמח׳ ,ואז הוא התחיל להצביע על כל בן אדם שהוא ראה בלי חולצה ואמר לי ,׳הוא שמח! הוא שמח!'" בניסיון לשבור את מחסום האיבה כלפי קהילת הבית הפתוח נקטה סתת ביוזמה שאיש לא הצליח לשחזר מאז ונפגשה עם רבנים בכירים מהמגזר החרדי" .הדקירה במצעד הבהירה שצפויות לנו שנים של מאבק קשה ,כשמעל הכל ריחפו השאלות איך אנחנו מביאים אנשים למקום שמסכן
בניגוד להתקרבות שלי לדת ,כשיצאתי מהארון ההורים תמכו בי מאוד .הם לגמרי העדיפו את זה על פני ההתקרבות לדת. אולי הם האמינו שזה יפתור את הנושא הזה ויחזיר אותי לעולם החילוני" את חייהם ומה האחריות שלנו בנושא .זה הביא אותנו לגבש את המוטו של מאבק לא אלים -אנחנו לא נכנעים לאלימות אבל גם לא מידרדרים אליה בעצמנו .היה לי ברור שלא הגיוני לשרוף את ירושלים בגלל המצעד. ״היה לנו ברור שאנחנו צריכים לחזק את הקולות המתונים בצד השני ,אצל החרדים .בתור חילונים ליברלים אנחנו נוטים לראות אותם כמקשה אחת ,אבל כשבודקים לעומק מגלים שגם שם יש גוונים ויש גם קולות שונים ומתונים. הרגשתי רצון לפרוץ את המחסום .חש־ בתי' ,הם לא מכירים אותנו ,אבל אם הם יכירו אותנו זה יהיה אחרת'. "ניסיתי להיפגש עם האנשים האלה. התקשרתי ל־ 300רבנים בדיסקרטיות מלאה .רובם טרקו לי את הטלפון בפ־ רצוף ,חלקם אמרו 'לא' בנימוס ,ובסוף נפגשתי עם כ־ 30-25רבנים מהקהילות החרדיות השונות בירושלים ,חלקם בכירים מאוד ומשפיעים. ״סיפרתי להם מי אנחנו ,למה אנחנו עושים מצעד .גיליתי שהפחד העיק־ רי שלהם הוא שנצעד עירומים ברחבת הכותל ושהם מרגישים שכל המצעד הזה נועד להרגיז אותם .שם הבנתי את העו־ לם החרדי טוב יותר". הרגשת שיש לך עם מי לדבר? ״עם אחד הרבנים ,אדם בכיר ביותר בעולם החרדי ,היתה סוג של תקווה .נפ־ גשנו שלוש פעמים והוא באמת הקשיב לסיפור שלי .הסברתי לו מהי הקהילה הגאה ,למה חשוב לנו לערוך את המצעד, כמה החיים בארון הם דיכוי וכמה חשוב לסייע לאנשים כאלה .הרגשתי שהוא ממש שומע אותי .הוא הצליח להזדהות
לפני שנתיים וחצי הכירה סתת את אהבת חייה נטע .לפני שנה הן נישאו בחתונה רפורמית והקימו משפחה - אישה ,אישה וילד -אבינועם( ( )4.5מנ�י שואיה הקודמים של נטע .לפני שמונה חודשים נולדו לשתיים התאומות זוהר ורעות. ״הרבה שנים קיוויתי ,התפללתי וחי־ כיתי לילדים ,ואז התפילות נענו בקצב מסחרר .אני ונטע רצינו מאוד להקים משפחה ושיהיו ילדים בתוך הקשר שלנו. ומהר מאוד קיבלנו את זוהר ורעות ,נוסף על אבינועם". חיכיתן לתאומות? ״האמת שחשבתי ככה מההתחלה .יום אחד הלכתי לבית הכנסת עם נטע ,כשי־ צאנו מהתפילה אמרתי לה שאני חושבת שיש לנו תאומות בבטן .אני מאוד שמחה על זה -זה אתגר גדול ,אבל זו גם שמחה והתרגשות כפולה ומכופלת״. כיוון שאת התאומות ילדה נטע ,סתת מוגדרת במשרד הפנים ׳רווקה בלי יל־ דים׳ .״זה מעליב מאוד״ ,היא אומרת, ״שככה המדינה רואה אותי ושואלת אותי אם אני אמא שלהן או לא ,וגם לא מכירה בנישואין שלי ,בהיותי אישה נשואה .איפה היתה המדינה כשהן נולדו? איפה היתה המדינה כשהן התעוררו את־ מול בלילה? איפה היתה המדינה כשהן נלחמו על חייהן בפגייה .אני זו שהייתי איתן בכל המקרים האלה .אני אמא שלהן .עכשיו אני מתלבטת בין תהליך של אימוץ לבין פנייה לבית המשפט כדי לקבל צו הורות .אני רוצה להילחם שהמדינה תכיר בי כאמא בלי שאצטרך לעבור תהליך של אימוץ״. המשפחה החדשה שינתה את חייך? ״היא שינתה אותם לגמרי .היא חי־ ברה אותי לאדמה .אני לומדת המון מהילדים .אני מאושרת ,ואנחנו כמש־ פחה מאושרות מאוד ומרגישות שלמות עם מה שעשינו .אנחנו נותנות לילדים שלנו את הכלים להיות שמחים ושלמים עם המשפחה שלהם״. איך אבינועם מסתדר עם אמא ואמא? ״בדרכו .מצד אחד הוא מביע את הקושי שלו עם זה שהמשפחה שונה ,ומצד שני הוא אומר ,׳יש לי שתי אמהות שאוהבות אותי מאוד׳ .במקביל הוא גם אומר ,׳אין לי אבא׳ .אני אומרת לו שטוב להיות שונה ,אבל לא מסתירה ממנו את העו־ בדה שזה גם קשה. "הרבה פעמים כשמדברים על הקהילה הגאה רוצים לראות את הזווית המשפ־ חתית ,כי זו זווית שקל מאוד להתחבר אליה .קל מאוד להתחבר לזוג עם ילדים. אבל במציאות של הקהילה זה לאו דווקא ככה ,והמצב הזה צריך להשתנות .אני חושבת שאחד הדברים שהקהילה הגאה מביאה לעולם זה הבשורה שאנשים יכו־ לים לחיות במערכות יחסים אחרות. "אני מאושרת עם המשפחה שלי ביש־ ראל ,אבל באותו זמן אני יודעת שיש עוד הרבה להט"בים ישראלים שראויים כמו־
סתת עם משפחתה
ני למשפחה וילדים ולא יכולים להשיג את זה .חובתנו לפעול ולשנות את זה״.
מאבק חברתי כשסיימה סתת את עבודתה כמנכ״לית הבית הפתוח היא עברה לעבוד ב־Meet תוכנית חינוכית לתלמידים מצ־טיינים מרמאללה ,בית לחם וירושלים. משם הגיעה לתנועה הרפורמית ,לזרוע הציבורית והמשפטית שלה ' -המר־ כז הרפורמי לדת ומדינה' שאותו היא מנהלת כיום .המרכז אחראי למאבקים ציבוריים ידועים ,בין השאר נגד קווי המהדרין והדרת נשים במרחב הציבורי, למען הפסקת תשלומי הבטחת ההכנסה לאברכים ולאחרונה גם נגד ההתמו־ דדות של הרב שמואל אליהו על משרות הרב הראשי לישראל ולירושלים. ״המרכז פועל בנקודות המפגש של דת וחברה בישראל וחותר להביא את עמדת היהדות הליברלית בנושא ,בין אם זו הפרדה מגדרית ובין אם גזענות״ מסבירה סתת .פרויקט הדגל שלה כיום במרכז הוא ׳השכנים טובים בעיניי׳ - מלחמה ב'תגי מחיר' ובגזענות. מה ה'וי' הכי גדול שאת יכולה לסמן בעבודה שלכם? ״נושא הדרת הנשים היה האחרון .אני מקווה שהנושא הבאה יהיה המאבק בג־ זענות ויצירת חיים משותפים .העבודה לשינוי חברתי כוללת במהותה המון הפסדים ומפחי נפגש ואנחנו צריכים להבין שהכישלונות הם חלק מהחיים. יש לנו יותר ׳איקסים׳ מסימוני ׳וי׳ אבל צריך לדעת להתמודד עם זה .מאוד מרגש בעיניי לעשות את זה כחלק מת־ נועה דתית -התנועה הרפורמית היא התנועה הדתית היחידה שמשקיעה כל כך הרבה תקציבים למען שינוי חברתי״. לפני כמה שנים החליטה סתת ללמוד להסמכה לרבנות .״רציתי לדבר ,לחשוב ולפעול לצדק חברתי בישראל מתוך הזווית היהודית .בצד הימני־פונדמנ־ טליסטי פועלים רק מתוך הפן הדתי־ לאומני ,בצד השמאלי פועלים רק בפן הדמוקרטי ,וחסר לנו הפן היהודי והע־ רכים .ראיתי שבתנועה הרפורמית יש רצון עז להגיע לקהילה הגאה וזה אחד הדברים שחיברו אותי אליה .היה ברור לי שזה המקום שלי ללמוד בו רבנות״. מה זה אומר להיות רב רפורמי? ״זו התחייבות שלי ליהדות ,המטרה שלי היא לפעול מתוך המקום היהודי, מההבנה היהודית ,לפעמים במאבק
19
ידיעות ירושלים ˆ 21.11.2014
הלכתי לבית הכנסת עם נטע. כשיצאנו מהתפילה אמרתי לה שאני חושבת שיש לנו תאומות בבטן .אני מאוד שמחה על זה -זה אתגר גדול, אבל זו גם שמחה והתרגשות כפולה ומכופלת״ עם טקסטים היהודים שצריך לתקן או לשנות והתמסרות לראות את מסע החיים שלי כמסע יהודי .המשפחה שלי יהודית -הכל אצלי יהודי". התנועה הרפורמית בישראל ,שאותה מוביל ומנהל הרב עו״ד גלעד קריב, נמצאת בשנים האחרונות בתנופה .אם בשנת 2009היו לה 25קהילות בכל רחבי הארץ ,השנה עומד המספר על .45למרות זאת ,הפופולריות שלה בארץ רחוקה מלהשתוות למעמדה בקהילות היהודיות של ארצות הברית, שם היא הזרם היהודי המוביל. למה לדעתך קשה כל כך ליהדות הרפורמית להתאקלם בארץ? ״העוינות לתנועה הרפורמית מז־ כירה לי את העוינות למצעדי הגאווה בירושלים .ההתנגדות למצעד היא הומופוביה קלאסית -לכו למקום אחר כי ירושלים היא עיר קדושה .בעיניי, הניסיון לקחת מונופול על הקדושה הוא מעוות .התנועה הרפורמית מביאה את הקדושה לחיים של כולנו .אף אחד לא קבע שקדושה צריכה להיות דבר מדיר ,גברי ,שמרן וימני .שבירת מונו־ פול היא דבר שמאיים מטבעו על הרבה אנשים ,אבל בסופו של דבר הוא מביא את הקדושה לחיים של כולנו״. את רואה את עצמך עומדת עכשיו בראש קהילה דתית? ״לא ,אני אהיה רב של צדק חברתי ואמשיך לפעול כאן במרכז .אני עו־ רכת חתונות ומובילה תפילות ומאוד שמחה לעשות את זה ,אבל הייעוד שלי הוא להמשיך בעבודה החברתית שלנו לשיפור החברה הישראלית״ˆ .