libro de yashar/parasha Noaj

L i b r od eYa s h a r ‫ספר הישר‬

Parasha Noaj

‫‪Parasha Noaj‬‬ ‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪Libro del Génesis, Noé‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ויהי בשנת שמונים וארבע שנים לחיי נח‪ ,‬וימות אנוש בן שת‪ ,‬בן תשע מאות שנה וחמש שנים היה במותו‪ .‬ובשנת שבעים ותשע שנים‬ ‫וצאת שנה לחיי נח‪ ,‬מת קינן בן אנוש‪ .‬ויהיו כל ימי קינן‪ ,‬תשע מאות שנה ועשר שנים וימות‪ .‬ובשנת ארבעה ושלושים שנים ומאתיים‬ ‫‪,‬שנה לחיי נח‪ ,‬מת מהללאל בן קינן‪ .‬ויהי ימי מהללאל‪ ,‬שמונה מאות שנה וחמש ותשעים שנה וימת‪ .‬וירד בן מהללאל מת בימים ההם‬ ‫בשנת שישים ושש שנים ושלוש מאות שנה לחיי נח‪ .‬ויהי כל ימי ירד‪ ,‬תשע מאות שנה ושתיים ושישים שנה וימת‪ .‬וגם כל האדם אשר‬ ‫מלאו אחרי ה׳‪ ,‬מתו בימים ההם טרם ראותם את הרעה אשר דיבר ה׳ לעשות בכל הארץ‪ .‬ויהי מקץ ימים רבים ושנים עד ארבע מאות‬ ‫ושמונים שנה לחיי נח‪ ,‬כאשר תמו כל בני האדם אשר מלאו אחרי ה׳ למות יאה אר ה׳ למות יאשה או ויאמר ה׳ אל נח אל מתושלח‬ ‫לאמור‪ ,‬דברו וקיראו אל בני האדם לאמור‪ ,‬כה אמר ה׳ שובו מדרכיכם הרעים ועזבו א יה ועזבו את עיה כי כה אמר ה׳‪ ,‬הנני נותן לכם‬ ‫מועד עשרים ומאת שנה אם שוב תשובו אליי ועזבתם את דרכיכם הרעים ושבתי גם אני מן הרעה אשר דברתי אל אל אוה‪ .‬וידברו נח‬ ‫ומתושלח את כל דברי ה׳ אל כל בני האדם יום יום השכם ודבר‪ ,‬בכל הימים ההם‪ .‬ולא שמעו כל בני האדם אליהם‪ ,‬ולא הטו את אוזנם‬ ‫‪.‬לדבריהם ויקשו את עורפם‪ .‬וישם ה׳ מועד להם עשרים ומאת שנה לאמור‪ ,‬אם שוב ישובו וניחם ה׳ על הרעה לבלתי השחית את הארץ‬ ‫ונח בן למך חדל לקחת אישה להוליד בנים כי אמר‪ ,‬הנה ה׳ משחית את בני האדם מעל הארץ למה לי בנים‪ .‬ונח איש צדיק תמים היה‬ ‫בדורותיו‪ ,‬ויבחר בו ה׳ לחיות מזרעו זרע על פני כל הארץ‪ .‬ויאמר ה׳ לנח קח לך אישה והוליד בנים‪ ,‬כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור‬ ‫הזה‪ .‬ואתה ובניך איתך תחיו בקרב הארץ‪ .‬וילך נח ויקח אישה ויבחר את נעמה בת חנוך‪ ,‬והיא בת חמש מאות ושמונים שנה‪ .‬וידברו נח‬ ‫ומתושלח את כל דברי ה׳ אל כל בני האדם יום יום השכם ודבר‪ ,‬בכל הימים ההם‪ .‬ולא שמעו כל בני האדם אליהם‪ ,‬ולא הטו את אוזנם‬ ‫‪.‬לדבריהם ויקשו את עורפם‪ .‬וישם ה׳ מועד להם עשרים ומאת שנה לאמור‪ ,‬אם שוב ישובו וניחם ה׳ על הרעה לבלתי השחית את הארץ‬ ‫ונח בן למך חדל לקחת אישה להוליד בנים כי אמר‪ ,‬הנה ה׳ משחית את בני האדם מעל הארץ למה לי בנים‪ .‬ונח איש צדיק תמים היה‬ ‫בדורותיו‪ ,‬ויבחר בו ה׳ לחיות מזרעו זרע על פני כל הארץ‪ .‬ויאמר ה׳ לנח קח לך אישה והוליד בנים‪ ,‬כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור‬ ‫הזה‪ .‬ואתה ובניך איתך תחיו בקרב הארץ‪ .‬וילך נח ויקח אישה ויבחר את נעמה בת חנוך‪ ,‬והיא בת חמש מאות ושמונים שנה‪ .‬וידברו נח‬ ‫ומתושלח את כל דברי ה׳ אל כל בני האדם יום יום השכם ודבר‪ ,‬בכל הימים ההם‪ .‬ולא שמעו כל בני האדם אליהם‪ ,‬ולא הטו את אוזנם‬ ‫‪.‬לדבריהם ויקשו את עורפם‪ .‬וישם ה׳ מועד להם עשרים ומאת שנה לאמור‪ ,‬אם שוב ישובו וניחם ה׳ על הרעה לבלתי השחית את הארץ‬ ‫ונח בן למך חדל לקחת אישה להוליד בנים כי אמר‪ ,‬הנה ה׳ משחית את בני האדם מעל הארץ למה לי בנים‪ .‬ונח איש צדיק תמים היה‬ ‫בדורותיו‪ ,‬ויבחר בו ה׳ לחיות מזרעו זרע על פני כל הארץ‪ .‬ויאמר ה׳ לנח קח לך אישה והוליד בנים‪ ,‬כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור‬ ‫הזה‪ .‬ואתה ובניך איתך תחיו בקרב הארץ‪ .‬וילך נח ויקח אישה ויבחר את נעמה בת חנוך‪ ,‬והיא בת חמש מאות ושמונים שנה‪ .‬הנה ה׳‬ ‫‪.‬משחית את בני האדם מעל הארץ למה לי בנים‪ .‬ונח איש צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬ויבחר בו ה׳ לחיות מזרעו זרע על פני כל הארץ‬ ‫ויאמר ה׳ לנח קח לך אישה והוליד בנים‪ ,‬כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה‪ .‬ואתה ובניך איתך תחיו בקרב הארץ‪ .‬וילך נח ויקח‬ ‫אישה ויבחר את נעמה בת חנוך‪ ,‬והיא בת חמש מאות ושמונים שנה‪ .‬הנה ה׳ משחית את בני האדם מעל הארץ למה לי בנים‪ .‬ונח איש‬ ‫צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬ויבחר בו ה׳ לחיות מזרעו זרע על פני כל הארץ‪ .‬ויאמר ה׳ לנח קח לך אישה והוליד בנים‪ ,‬כי אותך ראיתי‬ ‫צדיק לפני בדור הזה‪ .‬ואתה ובניך איתך תחיו בקרב הארץ‪ .‬וילך נח ויקח אישה ויבחר את נעמה בת חנוך‪ ,‬והיא בת חמש מאות ושמונים‬ ‫‪.‬שנה‬ ‫‪En el año ochenta y cuatro de la vida de Noé, murió Enós, hijo de Set; tenía novecientos cinco años cuando‬‬ ‫‪murió. Y en el año ciento setenta y nueve de la vida de Noé, murió Cainán, hijo de Enós, y Cainán tenía‬‬ ‫‪novecientos diez años cuando murió. Y en el año doscientos cuarenta de la vida de Noé, murió Mahalaleel,‬‬ ‫‪hijo de Cainán, y Mahalaleel tenía ochocientos noventa años cuando murió. Y Jared, hijo de Mahalaleel,‬‬ ‫‪murió en aquellos días en el año trescientos sesenta y seis de la vida de Noé; Y fueron todos los días de Jared‬‬ ‫‪novecientos sesenta y dos años cuando murió. Y todo el pueblo que siguió fielmente los caminos de Dios‬‬ ‫‪murió en aquellos días, antes de que pudieran ver el mal que el Señor había resuelto traer sobre la tierra. Y fue‬‬ ‫‪después de muchos días y años, hasta el año cuatrocientos ochenta de la vida de Noé, que todos los hijos del‬‬ ‫‪hombre que anduvieron fielmente en los caminos de Dios habían muerto de en medio de los hijos del hombre,‬‬ ‫‪y solo quedaron dos de ellos, y esos dos eran Noé y Matusalén. Y el Señor habló a Noé y a Matusalén,‬‬ ‫‪diciendo: Dilo y clama en voz alta entre los hijos del hombre, diciendo: Así dice el Señor, apártate de tus‬‬ ‫‪malos caminos y abandona tus malas acciones, y el Señor se arrepentirá. del mal que ha resuelto haceros en la‬‬ ‫‪tierra, y no sucederá. Y así dice el Señor: He aquí, os doy ciento veinte años. Si os volvéis completamente a‬‬ ‫‪mí y abandonáis vuestros malos caminos, entonces yo también volveré y me arrepentiré del mal que he‬‬ ‫‪decidido traer sobre vosotros, y no sucederá, dice el Señor. Y Noé y Matusalén proclamaron todas las palabras‬‬ ‫‪del Señor a los hijos del hombre; día tras día las repitieron durante todo ese tiempo. Pero los hijos del hombre‬‬ ‫‪no los escuchaban, no inclinaban sus oídos a sus palabras y sólo se volvían más tercos. Y el Señor les asignó‬‬ ‫‪un tiempo de ciento veinte años, diciendo: Si regresan dentro de ese tiempo, el Señor se arrepentirá del mal,‬‬ ‫‪para que la tierra no sea destruida. Y Noé, el hijo de Lamec, se negó a tomar una esposa para no engendrar‬‬ ‫‪hijos, porque dijo: Ciertamente el Señor está a punto de destruir a los hijos del hombre de la faz de la tierra, y‬‬ ‫‪por qué debería engendrar ¿niños? Y Noé era un hombre justo y perfecto en sus generaciones, y el Señor lo‬‬ ‫‪eligió para preservar de sus hijos semilla sobre la faz de toda la tierra. Y el Señor dijo a Noé: Consíguete una‬‬ ‫‪Página 1‬‬

FPCFromClipboardUntitled esposa y engendra hijos, porque a ti solo he hallado delante de mí justamente en esta generación, y tú y tus hijos contigo permanecerán vivos en medio de la tierra. Y Noé fue y tomó para él por mujer a Naama, hija de Enoc, y ella tenía en ese momento quinientos ochenta años.

2 ‫ לאמור יפת אלוקים‬,‫ ותהר נעמה ותלד בן ויקרא את שמו יפת‬.‫ בקחתו את נעמה לאישה‬,‫ונח בן תשעים ושמונה שנה וארבע מאות שנה‬ ‫ ונח בן חמש מאות ושתיים שנה‬.‫ לאמור שמני אלוקים שארית לחיות בקרב הארץ‬,‫ ותהר עוד ותלד בן ויקרא את שמו שם‬.‫לי בארץ‬, ‫ כי אך לא‬,‫ ולמך אבי נח מת בימים ההם‬.‫ בכל אשר לימדם מתושלח ונח אביהם‬,‫ ויגדלו הנערים וילכו בדרכי ה׳‬.‫בלדת נעמה את שם‬ ‫ שבע ושבעים שנה ושבע‬,‫ ויהיו כל ימי למך‬.‫ וימת בשנת חמש ותשעים שנה וחמש מאות שנה לחיי נח‬,‫הלך בדרכי אביו בכל לבבו‬ ‫ כי חפץ ה׳ להמיתם‬.‫ טרם הביא ה׳ את הרעה על בני האדם‬,‫ וגם כל בני האדם אשר ידעו את ה׳ מתו כולם בשנה ההיא‬.‫מאות שנה וימת‬ ‫ בעת ההיא אמר ה׳ אל נח ואל מתושלח לאמור‬.‫ אשר דיבר ה׳ לעשות‬,‫לבלתי ראות איש אשר ידע את ה׳ את אחיו ואת קרובו ברעה‬, ‫ ונחמתי על הרעה‬,‫ אולי ישובו בני האדם ממעשיהם הרעים‬.‫עמדו וקיראו באוזני כל בני האדם את כל הדברים אשר דיברתי אליכם ביי‬ ‫ את‬,‫ ולא ישמעו כל האדם ולא הטו את אוזנם‬.‫ את כל אשר דיבר ה׳ אליהם‬,‫ ויעמדו נח ומתושלח ויקראו באוזני כל האדם‬.‫ולא אביאנה‬ ‫ ואתה קח לך‬.‫ והנני משחיתם את הארץ‬,‫ ויהי אחרי כן ויאמר ה׳ אל נח קץ כל בשר בא לפניי מפני רוע מעלליהם‬.‫כל הדברים האלה‬ ‫ שלוש מאות אמה‬,‫ וזה אשר תעשה אותה‬.‫ ועשית לך תיבה גדולה והעמדת אותה במקום ההוא‬,‫עצי גופר והלכת אל מקום פלוני אלמוני‬ ‫ ואל אמה תכלנה מלמעלה וכפרת אותה מבית ומחוץ‬,‫ ועשית לך פתח בצידה‬.‫אורכה וחמישים אמה רוחבה ושלושים אמה קומתה‬ ‫ ובאת אתה ובניך ואספתם מכל‬.‫ לשחת כל בשר מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע‬,‫ ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ‬.‫בכופר‬ ‫ וגם מכל מאכל אשר יאכל לכל החי האסף אליך‬.‫ והבאתם איתכם אל התיבה לחיות מהם זרע על הארץ‬,‫ שניים שניים זכר ונקבה‬,‫החי‬ ‫ שלוש מאות אמה‬,‫ וזה אשר תעשה אותה‬.‫ ועשית לך תיבה גדולה והעמדת אותה במקום ההוא‬.‫ והיה לך ולהם לאכלה‬,‫אל התיבה‬ ‫ ואל אמה תכלנה מלמעלה וכפרת אותה מבית ומחוץ‬,‫ ועשית לך פתח בצידה‬.‫אורכה וחמישים אמה רוחבה ושלושים אמה קומתה‬ ‫ ובאת אתה ובניך ואספתם מכל‬.‫ לשחת כל בשר מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע‬,‫ ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ‬.‫בכופר‬ ‫ וגם מכל מאכל אשר יאכל לכל החי האסף אליך‬.‫ והבאתם איתכם אל התיבה לחיות מהם זרע על הארץ‬,‫ שניים שניים זכר ונקבה‬,‫החי‬ ‫ שלוש מאות אמה‬,‫ וזה אשר תעשה אותה‬.‫ ועשית לך תיבה גדולה והעמדת אותה במקום ההוא‬.‫ והיה לך ולהם לאכלה‬,‫אל התיבה‬ ‫ ואל אמה תכלנה מלמעלה וכפרת אותה מבית ומחוץ‬,‫ ועשית לך פתח בצידה‬.‫אורכה וחמישים אמה רוחבה ושלושים אמה קומתה‬ ‫ ובאת אתה ובניך ואספתם מכל‬.‫ לשחת כל בשר מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע‬,‫ ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ‬.‫בכופר‬ ‫ וגם מכל מאכל אשר יאכל לכל החי האסף אליך‬.‫ והבאתם איתכם אל התיבה לחיות מהם זרע על הארץ‬,‫ שניים שניים זכר ונקבה‬,‫החי‬ ‫ והיה לך ולהם לאכלה‬,‫אל התיבה‬.

Noé tenía cuatrocientos noventa y ocho años cuando tomó a Naama por mujer; y Naama concibió y dio a luz un hijo, y llamó su nombre Jafet, diciendo: Jehová me ha ensanchado en la tierra. Y dio a luz otro hijo, y llamó su nombre Sem, diciendo: Dios me ha hecho un remanente, para ser mantenido con vida en medio de la tierra; y Noé tenía quinientos dos años cuando Naama dio a luz a Sem. Y los niños crecieron y siguieron los caminos del Señor, de acuerdo con todo lo que Matusalén y Noé, su padre, les habían enseñado. Y murió Lamec, padre de Noé, en ese tiempo, porque no siguió los caminos de su padre con todo su corazón; y murió en el año quinientos noventa y cinco de la vida de Noé. Y fueron todos los días de Lamec setecientos setenta y siete años cuando murió. Y todos los demás hijos del hombre que conocieron al Señor, murieron en ese año, que fue el anterior al que el Señor trajo el mal sobre los hijos del hombre; porque al Señor le agradó dejarlos morir, para que no vieran a sus hermanos y parientes en la gran miseria que el Señor había resuelto. En ese momento, el Señor habló a Noé y a Matusalén, diciendo: Levántense y clamen a oídos de todos los hijos del hombre todas las palabras que les he hablado en algún momento desde entonces, tal vez los hijos del hombre se aparten de sus malos caminos, para que me arrepienta del mal y no lo haga. Y Noé y Matusalén se levantaron y clamaron en voz alta a oídos de todo el pueblo todo lo que el Señor les había dicho, pero los hijos del hombre no escucharon y no inclinaron sus oídos a todas sus palabras. Y fue después de esto que el Señor le habló a Noé: El fin de toda carne ha venido ante mí a causa de sus malas acciones, y he aquí, ahora destruiré a todos los hombres de la tierra. Y toma para ti leña de gofer, y ve a ese lugar y te hace un arca, y la erige en ese lugar. Y de esta manera la harás: la longitud del arca será de trescientos codos, su anchura de cincuenta codos y su altura de treinta codos. Y pondrás la puerta del arca a su lado, y de un codo la terminarás arriba, y la echarás por dentro y por fuera con brea. Y he aquí, yo traigo un diluvio de aguas sobre la tierra para destruir toda carne de debajo del cielo; todo lo que tiene en sí aliento de vida perecerá; y tú y tu casa entraréis en el arca, y llevarás contigo de todos los seres vivientes de dos en dos, macho y hembra, al arca, para mantener viva la semilla sobre la tierra; y también de toda la comida que comen todos los animales que te recogen en el arca, para que te sirva de comida a ti ya ellos; 3 Página 2

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪.‬ובחרת לבניך שלוש נערות מבנות האדם‪ ,‬והיו לבניך לנשים‪ .‬ויקם נח ויעש את התיבה אשר ציוהו ה׳‪ ,‬ויעש בה ככל אשר ציוה אותו‬ ‫‪.‬בשנת חמש מאות וחמש ותשעים שנה החל נח לעשות את התיבה‪ ,‬ובשנת שש מאות שנה כלה את התיבה לכל דבריה ולכל משפטה‬ ‫‪.‬ויעש את התיבה חמש שנים‪ ,‬כאשר ציוהו ה׳‪ .‬אז לקח נח את שלושת בנות אליקים בן מתושלח לבניו לנשים‪ ,‬כאשר ציוה ה׳ את נח‬ ‫ויהי בעת ההיא וימת מתושלח בן חנוך‪ ,‬בן תשע ושישים שנה ותשע מאות שנה במותו‪ .‬בעת ההיא אחרי מות מתושלח‪ ,‬ויאמר ה׳ אל נח‬ ‫בוא אתה וכל ביתך אל התיבה‪ .‬הנני מאסף אליך את כל בהמת הארץ וחית השדה ועוף השמים‪ ,‬ובאו כולם וסבבו את התיבה‪ .‬ויצאת‬ ‫אתה וישבת לך תחת פתח התיבה‪ ,‬וכל החיות והבהמות והעוף יאספו כולם ועמדו נגדך‪ .‬והיה כל אשר יבוא מהם ורבץ לפניך אותו‬ ‫תיקח‪ ,‬ונתת ביד בניך והביאום אל התיבה‪ ,‬וכל אשר יעמדו נגדך תעזוב‪ .‬ויעש ה׳ את הדבר הזה ממחרת‪ ,‬ויבואו בהמות וחיות ועופות‬ ‫הרבה מאוד ויסובבו כולם את התיבה‪ .‬ונח יצא וישב לו תחת הפתח ויהי כל הרובצים לפניו מכל הבשר הביא אל בניו אל התיבה‪ ,‬וכל‬ ‫העומדים נגדו עזב בארץ‪ .‬ותבוא לביאה אחת ושני גוריה עמה זכר ונקבה‪ ,‬ויבואו וירבצו נגד נח שלושתם‪ .‬ויקומו שני בני הלביאה‬ ‫ההיא עליה ויכו אותה ויבריחוה ממקומם‪ ,‬ותלך לה משם וישובו הם אל מקומם וירבצו לאל פנומם וירבצו לאל לפניו‪ .‬והלביאה ברחה‬ ‫לה‪ ,‬ותעמוד במקום האריות‪ .‬וירא נח את המעשה הזה ויתמה מאוד‪ ,‬ויקם ויקח את שני גורי הלביאה ויביאם אל התיבה‪ .‬ונח הביא אל‬ ‫התיבה מכל החי אשר בארץ‪ ,‬לא נשאר דבר אשר לא הביא נח עמו אל התיבה‪ .‬שניים שניים באו אל נח אל התיבה‪ ,‬ומן הבהמה‬ ‫הטהורה ומן העוף הטהור הביא שבעה שבעה כאשר ציוה אותה אלוקים‪ .‬וכל הבהמות והחיות והעוף‪ ,‬עודם במקום ההוא כולם‪ .‬ויסובבו‬ ‫כולם את התיבה מפה מפה‪ ,‬והגשם עודנו לא היה בעת ההיא עד שבעת ימים‪ .‬וה׳ הרעיש ביום ההוא את כל הארץ‪ ,‬ותחשך השמש‬ ‫וירגזו מוסדות תבל‪ .‬ותבוא לביאה אחת ושני גוריה עמה זכר ונקבה‪ ,‬ויבואו וירבצו נגד נח שלושתם‪ .‬ויקומו שני בני הלביאה ההיא‬ ‫‪,‬עליה ויכו אותה ויבריחוה ממקומם‪ ,‬ותלך לה משם וישובו הם אל מקומם וירבצו לאל פנומם וירבצו לאל לפניו‪ .‬והלביאה ברחה לה‬ ‫ותעמוד במקום האריות‪ .‬וירא נח את המעשה הזה ויתמה מאוד‪ ,‬ויקם ויקח את שני גורי הלביאה ויביאם אל התיבה‪ .‬ונח הביא אל‬ ‫התיבה מכל החי אשר בארץ‪ ,‬לא נשאר דבר אשר לא הביא נח עמו אל התיבה‪ .‬שניים שניים באו אל נח אל התיבה‪ ,‬ומן הבהמה‬ ‫הטהורה ומן העוף הטהור הביא שבעה שבעה כאשר ציוה אותה אלוקים‪ .‬וכל הבהמות והחיות והעוף‪ ,‬עודם במקום ההוא כולם‪ .‬ויסובבו‬ ‫כולם את התיבה מפה מפה‪ ,‬והגשם עודנו לא היה בעת ההיא עד שבעת ימים‪ .‬וה׳ הרעיש ביום ההוא את כל הארץ‪ ,‬ותחשך השמש‬ ‫וירגזו מוסדות תבל‪ .‬ותבוא לביאה אחת ושני גוריה עמה זכר ונקבה‪ ,‬ויבואו וירבצו נגד נח שלושתם‪ .‬ויקומו שני בני הלביאה ההיא‬ ‫‪,‬עליה ויכו אותה ויבריחוה ממקומם‪ ,‬ותלך לה משם וישובו הם אל מקומם וירבצו לאל פנומם וירבצו לאל לפניו‪ .‬והלביאה ברחה לה‬ ‫ותעמוד במקום האריות‪ .‬וירא נח את המעשה הזה ויתמה מאוד‪ ,‬ויקם ויקח את שני גורי הלביאה ויביאם אל התיבה‪ .‬ונח הביא אל‬ ‫התיבה מכל החי אשר בארץ‪ ,‬לא נשאר דבר אשר לא הביא נח עמו אל התיבה‪ .‬שניים שניים באו אל נח אל התיבה‪ ,‬ומן הבהמה‬ ‫הטהורה ומן העוף הטהור הביא שבעה שבעה כאשר ציוה אותה אלוקים‪ .‬וכל הבהמות והחיות והעוף‪ ,‬עודם במקום ההוא כולם‪ .‬ויסובבו‬ ‫כולם את התיבה מפה מפה‪ ,‬והגשם עודנו לא היה בעת ההיא עד שבעת ימים‪ .‬וה׳ הרעיש ביום ההוא את כל הארץ‪ ,‬ותחשך השמש‬ ‫וירגזו מוסדות תבל‪ .‬וירא נח את המעשה הזה ויתמה מאוד‪ ,‬ויקם ויקח את שני גורי הלביאה ויביאם אל התיבה‪ .‬ונח הביא אל התיבה‬ ‫מכל החי אשר בארץ‪ ,‬לא נשאר דבר אשר לא הביא נח עמו אל התיבה‪ .‬שניים שניים באו אל נח אל התיבה‪ ,‬ומן הבהמה הטהורה ומן‬ ‫העוף הטהור הביא שבעה שבעה כאשר ציוה אותה אלוקים‪ .‬וכל הבהמות והחיות והעוף‪ ,‬עודם במקום ההוא כולם‪ .‬ויסובבו כולם את‬ ‫התיבה מפה מפה‪ ,‬והגשם עודנו לא היה בעת ההיא עד שבעת ימים‪ .‬וה׳ הרעיש ביום ההוא את כל הארץ‪ ,‬ותחשך השמש וירגזו מוסדות‬ ‫תבל‪ .‬וירא נח את המעשה הזה ויתמה מאוד‪ ,‬ויקם ויקח את שני גורי הלביאה ויביאם אל התיבה‪ .‬ונח הביא אל התיבה מכל החי אשר‬ ‫בארץ‪ ,‬לא נשאר דבר אשר לא הביא נח עמו אל התיבה‪ .‬שניים שניים באו אל נח אל התיבה‪ ,‬ומן הבהמה הטהורה ומן העוף הטהור‬ ‫הביא שבעה שבעה כאשר ציוה אותה אלוקים‪ .‬וכל הבהמות והחיות והעוף‪ ,‬עודם במקום ההוא כולם‪ .‬ויסובבו כולם את התיבה מפה‬ ‫‪.‬מפה‪ ,‬והגשם עודנו לא היה בעת ההיא עד שבעת ימים‪ .‬וה׳ הרעיש ביום ההוא את כל הארץ‪ ,‬ותחשך השמש וירגזו מוסדות תבל‬ ‫‪y para tus tres hijos, escoge a tres doncellas de los hijos del hombre para que sean sus esposas. Y Noé se puso‬‬ ‫‪a trabajar e hizo el arca en el lugar donde el Señor le había mandado, e hizo todo como el Señor le había‬‬ ‫‪dicho. En el año quinientos noventa y cinco de su vida, Noé comenzó a construir el arca, y en su sexagésimo‬‬ ‫‪año la terminó con todo lo que pertenecía a ella. Y estuvo haciendo el arca durante cinco años, como el Señor‬‬ ‫‪le había mandado. Y cuando el arca estuvo terminada, Noé tomó a las tres hijas de Eliacim, hijo de Matusalén,‬‬ ‫‪para que fueran esposas de sus tres hijos, como el Señor había mandado a Noé. En ese tiempo murió‬‬ ‫‪Matusalén hijo de Enoc; tenía novecientos sesenta y nueve años cuando murió. Y justo después de la muerte‬‬ ‫‪de Matusalén, el Señor dijo a Noé: ahora entra tú y tu casa en el arca. Y he aquí, reuniré a tu alrededor todo el‬‬ ‫‪ganado, y todas las bestias del campo, y todas las aves del cielo, y todos vendrán y rodearán el arca. Saldrás y‬‬ ‫‪te sentarás a la puerta del arca, y todas las bestias del campo, los ganados y las aves del cielo se reunirán y‬‬ ‫‪estarán delante de ti y de todos los que vengan. alrededor y te acostarás delante de ti, tomarás y pondrás en‬‬ ‫‪manos de tus hijos, y ellos los introducirán en el arca. Pero dejarás en paz a todos los que queden en pie. Y el‬‬ ‫‪Señor hizo en consecuencia a la mañana siguiente, y vinieron muchos animales, bestias y aves, y todos‬‬ ‫‪rodearon el arca. Y salió Noé y se sentó cerca de la puerta del arca y reunió en el arca a todos los de toda carne‬‬ ‫‪que se hubieran acostado delante de él, ya los que quedaron en pie los dejó afuera sobre la tierra. Y vino una‬‬ ‫‪leona, y sus dos cachorros con ella, macho y hembra, y los tres se acostaron delante de Noé. Y los dos‬‬ ‫‪leoncillos se levantaron, la golpearon y la echaron de su lugar; y cuando ella se escapó, volvieron a sus lugares‬‬ ‫‪y se acostaron en tierra ante Noé. Y la leona se escapó y se mezcló con los otros leones. Y Noé, al ver eso, se‬‬ ‫‪asombró mucho y tomó a los dos cachorros y los llevó al arca. Y Noé metió en el arca de todos los habitantes‬‬ ‫‪Página 3‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪de la tierra, y no quedó nada de lo que Noé no trajera consigo al arca. De dos en dos vinieron a Noé en el arca,‬‬ ‫‪y de los animales limpios y de las aves limpias trajo siete pares, como Dios le había mandado. Y el resto de los‬‬ ‫‪animales, Las bestias y las aves todavía estaban en el mismo lugar, y rodearon el arca por ambos lados. Y la‬‬ ‫‪lluvia aún no había caído sobre la tierra antes de siete días.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ותגעש כל הארץ ויברקו ברקים וירעמו רעמים‪ ,‬ויגבר קול עצום בכל הארץ אשר לא נודע ליושביה כמוהו ויעש ה'את הדבר הזה למען‬ ‫הבהיל את בני האדם לשוב אל ה'‪ ,‬לבלתי היות רעה בארץ‪ .‬ובכל זאת לא שבו בני האדם מדרכם‪ ,‬ויוסיפו על חרון אף ה׳ בעת ההיא ולא‬ ‫שתו איש לבו לכל זאת‪ .‬ויהי לשבעת ימים בשנת שש מאות שנה לחיי נח‪ ,‬ומי המבול היו על הארץ‪ .‬ויבקעו כל מעיינות תהום ויפתחו‬ ‫‪,‬ארובות השמים‪ ,‬ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה‪ .‬ויבוא נח וביתו וכל החי אשר איתו אל התיבה מפני מי המבול‬ ‫ויסגור ה׳ בעדם‪ .‬ויקוצו כל בני האדם הנשארים בארץ מפני הגשם כי המים גברו מאוד על הארץ‪ ,‬והבהמות והחיות עודם עומדים‬ ‫סביבות התיה‪ .‬ויתקבצו כל בני האדם יחד כשבע מאות אלף איש ואישה‪ ,‬ויבואו כולם אל נח אל התיבה‪ .‬ויקראו כולם אל נח לאמור‬ ‫פתח לנו ונבוא עמך אל התיבה‪ ,‬ולמה נמות אנחנו‪ .‬ויען נח אותם לאמור בקול גדול מן התיבה ויאמר אליהם‪ ,‬הלא אתם מרדתם כולכם‬ ‫בה׳ ותאמרו לא הוא‪.‬ויבא ה׳ עליכם אה ההא ה׳ עליכם התה להכחיד ולהאביד אתכם מעל פני האדמה‪ .‬הלא זה הדבר אשר דיברתי‬ ‫אליכם עשרים ומאת שנה היום הזה ולא שמעתם בקול ה׳‪ ,‬ועתה תחפצו לחיות בארץ‪ .‬ויאמרו כולם אל נח הננו ושבנו כולנו עד ה׳‪ ,‬אך‬ ‫פתח לנו ונחיה ולא נמות‪ .‬ויען נח אותם לאמור הנה אך עתה בראותכם את צרת נפשיכם תשובו אל ה׳ ולמה לא שבתם זה עשרים‬ ‫ומאת שנה‪ ,‬אשר שם אותם ה׳ ל‪ .‬ותבואו עתה ותדברו אליי את הדבר הזה מרעת נפשיכם‪ ,‬גם ה׳ לא ישמע אליכם ולא יאזין לכם ביום‬ ‫‪.‬הזה ולא תצליחו בדברכם היו‪ .‬ויגשו כל בני האדם לשבור התיבה לבוא בתוכה מפני הגשם‪ ,‬כי לא יכלו לסבול את הגשם עליהם‬ ‫וישלח ה׳ עליהם את כל החיות וכל הבהמות‪ ,‬אשר עומדים סביבות התיבה‪ .‬ויגברו עליהם החיות‪ ,‬ויכום ויבריחום מעל התיבה‪ .‬וימיתו‬ ‫מהם החיות רבים ויבריחום מן המקום ההוא‪ ,‬וילכו איש לדרכו ויפוצו על פני כל הארץ‪ .‬והגשם עודנו יורד על הארץ וירד ארבעים יום‬ ‫וארבעים לילה‪ ,‬ויגברו המים מאוד מאוד על הארץ‪ .‬הלא זה הדבר אשר דיברתי אליכם עשרים ומאת שנה היום הזה ולא שמעתם בקול‬ ‫ה׳‪ ,‬ועתה תחפצו לחיות בארץ‪ .‬ויאמרו כולם אל נח הננו ושבנו כולנו עד ה׳‪ ,‬אך פתח לנו ונחיה ולא נמות‪ .‬ויען נח אותם לאמור הנה אך‬ ‫עתה בראותכם את צרת נפשיכם תשובו אל ה׳ ולמה לא שבתם זה עשרים ומאת שנה‪ ,‬אשר שם אותם ה׳ ל‪ .‬ותבואו עתה ותדברו אליי‬ ‫את הדבר הזה מרעת נפשיכם‪ ,‬גם ה׳ לא ישמע אליכם ולא יאזין לכם ביום הזה ולא תצליחו בדברכם היו‪ .‬ויגשו כל בני האדם לשבור‬ ‫התיבה לבוא בתוכה מפני הגשם‪ ,‬כי לא יכלו לסבול את הגשם עליהם‪ .‬וישלח ה׳ עליהם את כל החיות וכל הבהמות‪ ,‬אשר עומדים‬ ‫סביבות התיבה‪ .‬ויגברו עליהם החיות‪ ,‬ויכום ויבריחום מעל התיבה‪ .‬וימיתו מהם החיות רבים ויבריחום מן המקום ההוא‪ ,‬וילכו איש‬ ‫לדרכו ויפוצו על פני כל הארץ‪ .‬והגשם עודנו יורד על הארץ וירד ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬ויגברו המים מאוד מאוד על הארץ‪ .‬הלא‬ ‫זה הדבר אשר דיברתי אליכם עשרים ומאת שנה היום הזה ולא שמעתם בקול ה׳‪ ,‬ועתה תחפצו לחיות בארץ‪ .‬ויאמרו כולם אל נח הננו‬ ‫ושבנו כולנו עד ה׳‪ ,‬אך פתח לנו ונחיה ולא נמות‪ .‬ויען נח אותם לאמור הנה אך עתה בראותכם את צרת נפשיכם תשובו אל ה׳ ולמה לא‬ ‫שבתם זה עשרים ומאת שנה‪ ,‬אשר שם אותם ה׳ ל‪ .‬ותבואו עתה ותדברו אליי את הדבר הזה מרעת נפשיכם‪ ,‬גם ה׳ לא ישמע אליכם‬ ‫ולא יאזין לכם ביום הזה ולא תצליחו בדברכם היו‪ .‬ויגשו כל בני האדם לשבור התיבה לבוא בתוכה מפני הגשם‪ ,‬כי לא יכלו לסבול את‬ ‫הגשם עליהם‪ .‬וישלח ה׳ עליהם את כל החיות וכל הבהמות‪ ,‬אשר עומדים סביבות התיבה‪ .‬ויגברו עליהם החיות‪ ,‬ויכום ויבריחום מעל‬ ‫התיבה‪ .‬וימיתו מהם החיות רבים ויבריחום מן המקום ההוא‪ ,‬וילכו איש לדרכו ויפוצו על פני כל הארץ‪ .‬והגשם עודנו יורד על הארץ‬ ‫וירד ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬ויגברו המים מאוד מאוד על הארץ‪ .‬ויאמרו כולם אל נח הננו ושבנו כולנו עד ה׳‪ ,‬אך פתח לנו ונחיה‬ ‫ולא נמות‪ .‬ויען נח אותם לאמור הנה אך עתה בראותכם את צרת נפשיכם תשובו אל ה׳ ולמה לא שבתם זה עשרים ומאת שנה‪ ,‬אשר‬ ‫שם אותם ה׳ ל‪ .‬ותבואו עתה ותדברו אליי את הדבר הזה מרעת נפשיכם‪ ,‬גם ה׳ לא ישמע אליכם ולא יאזין לכם ביום הזה ולא תצליחו‬ ‫בדברכם היו‪ .‬ויגשו כל בני האדם לשבור התיבה לבוא בתוכה מפני הגשם‪ ,‬כי לא יכלו לסבול את הגשם עליהם‪ .‬וישלח ה׳ עליהם את‬ ‫כל החיות וכל הבהמות‪ ,‬אשר עומדים סביבות התיבה‪ .‬ויגברו עליהם החיות‪ ,‬ויכום ויבריחום מעל התיבה‪ .‬וימיתו מהם החיות רבים‬ ‫‪,‬ויבריחום מן המקום ההוא‪ ,‬וילכו איש לדרכו ויפוצו על פני כל הארץ‪ .‬והגשם עודנו יורד על הארץ וירד ארבעים יום וארבעים לילה‬ ‫ויגברו המים מאוד מאוד על הארץ‪ .‬ויאמרו כולם אל נח הננו ושבנו כולנו עד ה׳‪ ,‬אך פתח לנו ונחיה ולא נמות‪ .‬ויען נח אותם לאמור‬ ‫הנה אך עתה בראותכם את צרת נפשיכם תשובו אל ה׳ ולמה לא שבתם זה עשרים ומאת שנה‪ ,‬אשר שם אותם ה׳ ל‪ .‬ותבואו עתה‬ ‫ותדברו אליי את הדבר הזה מרעת נפשיכם‪ ,‬גם ה׳ לא ישמע אליכם ולא יאזין לכם ביום הזה ולא תצליחו בדברכם היו‪ .‬ויגשו כל בני‬ ‫האדם לשבור התיבה לבוא בתוכה מפני הגשם‪ ,‬כי לא יכלו לסבול את הגשם עליהם‪ .‬וישלח ה׳ עליהם את כל החיות וכל הבהמות‪ ,‬אשר‬ ‫עומדים סביבות התיבה‪ .‬ויגברו עליהם החיות‪ ,‬ויכום ויבריחום מעל התיבה‪ .‬וימיתו מהם החיות רבים ויבריחום מן המקום ההוא‪ ,‬וילכו‬ ‫‪.‬איש לדרכו ויפוצו על פני כל הארץ‪ .‬והגשם עודנו יורד על הארץ וירד ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬ויגברו המים מאוד מאוד על הארץ‬ ‫‪.‬ותבואו עתה ותדברו אליי את הדבר הזה מרעת נפשיכם‪ ,‬גם ה׳ לא ישמע אליכם ולא יאזין לכם ביום הזה ולא תצליחו בדברכם היו‬ ‫ויגשו כל בני האדם לשבור התיבה לבוא בתוכה מפני הגשם‪ ,‬כי לא יכלו לסבול את הגשם עליהם‪ .‬וישלח ה׳ עליהם את כל החיות וכל‬ ‫הבהמות‪ ,‬אשר עומדים סביבות התיבה‪ .‬ויגברו עליהם החיות‪ ,‬ויכום ויבריחום מעל התיבה‪ .‬וימיתו מהם החיות רבים ויבריחום מן‬ ‫המקום ההוא‪ ,‬וילכו איש לדרכו ויפוצו על פני כל הארץ‪ .‬והגשם עודנו יורד על הארץ וירד ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬ויגברו המים‬ ‫מאוד מאוד על הארץ‪ .‬ותבואו עתה ותדברו אליי את הדבר הזה מרעת נפשיכם‪ ,‬גם ה׳ לא ישמע אליכם ולא יאזין לכם ביום הזה ולא‬ ‫תצליחו בדברכם היו‪ .‬ויגשו כל בני האדם לשבור התיבה לבוא בתוכה מפני הגשם‪ ,‬כי לא יכלו לסבול את הגשם עליהם‪ .‬וישלח ה׳‬ ‫עליהם את כל החיות וכל הבהמות‪ ,‬אשר עומדים סביבות התיבה‪ .‬ויגברו עליהם החיות‪ ,‬ויכום ויבריחום מעל התיבה‪ .‬וימיתו מהם החיות‬ ‫רבים ויבריחום מן המקום ההוא‪ ,‬וילכו איש לדרכו ויפוצו על פני כל הארץ‪ .‬והגשם עודנו יורד על הארץ וירד ארבעים יום וארבעים‬ ‫‪.‬לילה‪ ,‬ויגברו המים מאוד מאוד על הארץ‬ ‫‪Página 4‬‬

FPCFromClipboardUntitled Y el Señor hizo temblar la tierra en ese día, y el sol se oscureció, y los cimientos del mundo temblaron, y toda la tierra se estremeció y los relámpagos resplandecieron y los truenos rugieron y todas las fuentes de todo el mundo. la tierra se rompió, como nunca antes habían conocido sus habitantes. Y el Señor hizo todas estas cosas espantosas para asustar a los hijos del hombre, de modo que regresaran a él y no le hiciera traer ese gran mal sobre la tierra. Y a pesar de todo, los hijos del hombre no se apartaron de sus malos caminos, sino que solo aumentaron la ira del Señor contra ellos, y no se lo llevaron al corazón. Y fue en el séptimo día del año seiscientos de la vida de Noé, que las aguas del diluvio vinieron sobre la tierra. Y todas las fuentes del abismo se partieron, y se abrieron las ventanas de los cielos, y hubo lluvia sobre la tierra cuarenta días y cuarenta noches. Y entró Noé en el arca, él y su casa, y todos los animales que iban a estar con él, a causa de las aguas del diluvio; y el Señor cerró la puerta tras él. Y todos los hijos del hombre que quedaron sobre la tierra quedaron aterrorizados por la lluvia, porque las aguas se hicieron muy poderosas sobre la tierra. Y los animales todavía estaban parados alrededor del arca. Y todos los hijos del hombre se reunieron y vinieron a Noé en el arca, como setecientos mil hombres y mujeres. Y todos ellos rodearon el arca hacia Noé y clamaron en agonía: Ábrenos y entremos a ti en el arca, porque ¿por qué moriremos todos? Y Noé gritó desde el arca en voz muy alta, diciendo: ¿Y no se han rebelado todos contra el Señor diciendo que este mal, que el Señor ahora trajo sobre ustedes, no vendría en absoluto para aniquilarlos y exterminarlos de la faz de la tierra? ¿No te he estado hablando de estas cosas durante ciento veinte años, llamándote a que te arrepientas, pero no quieres? Y ahora le gustaría ser salvo para vivir sobre la tierra. Y ellos respondieron a Noé: He aquí, todos nos hemos reunido aquí y ahora estamos dispuestos a volver al Señor, solo ábrenos y llévanos contigo al arca. Y Noé les respondió: He aquí, ahora, cuando veis la angustia de vuestras almas, os volvéis al Señor; Pero, ¿por qué no has devuelto estos ciento veinte años que el Señor te ha fijado como tiempo de arrepentimiento? Y ahora has venido, empujado por el peligro, es sólo la agonía de la muerte lo que te hace hacer todas estas confesiones, pero no hay sinceridad en tus palabras, y por tanto el Señor no te escuchará, ni prestará oído a tus palabras; porque seguramente no te adherirás a todo lo que dices este día. Y al oír las palabras de Noé, todos, hombres y mujeres, se apresuraron hacia el arca, para forzar una entrada abriéndola, para escapar de la lluvia, que creció terrible a su alrededor sobre la tierra. .Y el Señor ordenó a los animales y las fieras que todavía estaban cerca del arca, que atacaran a los hijos del hombre y los expulsaran del arca. Y los animales y las fieras se abalanzaron sobre los hijos del hombre, los dominaron y los arrojaron. Y las fieras mataron a muchos de los hijos del hombre y los esparcieron por toda la tierra.

5 ‫ ויגברו‬.‫ וישאר אך נח ואשר איתו בתיבה‬,‫וימותו כל בשר אשר על הארץ במים מאדם ועד בהמה ועד חיה ועד רמש ועד עוף השמים‬ ‫ ותלך התיבה על פני המים ותיהפך על פני המים הלוך והפוך הנה‬.‫ וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ‬,‫המים וירבו מאוד על הארץ‬ ‫ויתבהל כל החי‬.‫ והתיבה חשבה להישבר‬,‫ ויהי צער גדול לכל היקום אשר בתיבה‬.‫ ויתהפך כל החי אשר בה כהפוך את הנזיד בסי‬,‫והנה‬ ‫ וגם נח ובניו צועקים‬.‫ וישמע קולם למרחוק‬,‫ וכל היקום אשר בתיבה מדבר וצועק בלשונו‬.‫ וינהמו האריות ויגעה השויר‬,‫אשר בתיבה‬ ‫ הושיעה לנו‬,'‫ אנא ה‬:‫ ויצעק על הדבר הזה לה' ויאמר‬,'‫ ויתפלל נח אל ה‬.‫ ויגיעו עד שערי מות‬,‫ובוכים בצרתם וייראו יראה גדולה מאוד‬, ‫ עננו ה׳‬.‫ קדמו אותנו מוקשי מות‬,‫ כי אפפונו משברי מים ונחלי בליעל בעתונו‬,‫כי אין כח בנו לסבול את הרעה הזאת אשר סבבתנו‬, ‫ ויסכרו‬.‫ וישובו המים ותנח התיבה‬,‫ וישמע ה׳ בקול נח ויזכרהו ה׳ ויעבר רוח על פני הארץ‬.‫ פדנו והצילנו‬,‫ פנה אלינו וחננו‬,‫עננו! פדנו‬ ‫ ויפתח נח את‬.‫ ותנח התיבה בהרי אררט‬,‫ והמים היו הלוך וחסור בימים ההם‬.‫ ויכלא הגשם מן השמים‬,‫מעיינות התהום וארובות השמים‬ ‫ אלוקי כל הארץ והימים הל אש! הוציאה ממסגר נפשי ממאסרי‬,‫ אנא ה׳‬:‫ ויקרא נח עוד אל ה׳ בעת ההיא ויאמר‬,‫חלון התיבה בעת ההיא‬ ‫ ויהי לתקופת השנה עד מלאת‬.‫ במלאתך שנה תמימה אז תצא‬:‫ ויאמר אליו‬,‫ וישמע ה׳ בקול נח‬.‫ כי יגעתי באנחתי מאוד‬,‫אשר שמתני בו‬ ‫ בעת ההיא בשבעה ועשרים יום לחודש השני יבשה‬.‫ חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התיבה‬,‫לנח שנה תמימה לשבתו בתיבה‬ ‫ ויצאו כולם מן התיבה‬,‫ אך לא יצאו נח ובניו וכל אשר איתו מן התיבה עד אשר דיבר איהם הה ויהי היום דבר ה׳ אלוקים לצאת‬,‫הארץ‬ ‫ ויהי‬.‫ במלאתך שנה תמימה אז תצא‬:‫ ויאמר אליו‬,‫ וישמע ה׳ בקול נח‬.‫ כי יגעתי באנחתי מאוד‬.‫וילכו וישובו איש לדרכו ואיש למקומו‬ ‫ בעת ההיא בשבעה‬.‫ חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התיבה‬,‫לתקופת השנה עד מלאת לנח שנה תמימה לשבתו בתיבה‬ ‫ אך לא יצאו נח ובניו וכל אשר איתו מן התיבה עד אשר דיבר איהם הה ויהי היום דבר ה׳‬,‫ועשרים יום לחודש השני יבשה הארץ‬ ‫ ויאמר אליו‬,‫ וישמע ה׳ בקול נח‬.‫ כי יגעתי באנחתי מאוד‬.‫ ויצאו כולם מן התיבה וילכו וישובו איש לדרכו ואיש למקומו‬,‫אלוקים לצאת‬: ‫ חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את‬,‫ ויהי לתקופת השנה עד מלאת לנח שנה תמימה לשבתו בתיבה‬.‫במלאתך שנה תמימה אז תצא‬ ‫ אך לא יצאו נח ובניו וכל אשר איתו מן התיבה עד אשר דיבר‬,‫ בעת ההיא בשבעה ועשרים יום לחודש השני יבשה הארץ‬.‫מכסה התיבה‬ ‫ ויצאו כולם מן התיבה וילכו וישובו איש לדרכו ואיש למקומו‬,‫איהם הה ויהי היום דבר ה׳ אלוקים לצאת‬.

Y el agua exterminó a toda carne que había sobre la tierra, hombres y ganado, y bestias del campo, y reptiles y aves del cielo; todos perecieron, excepto Noé y los que estaban con él en el arca. Y las aguas crecieron mucho Página 5

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪y crecieron en fuerza sobre la tierra, y alzaron el arca y la levantaron de la tierra. Y el arca avanzó sobre la‬‬ ‫‪superficie de las aguas. Y el arca rodaba sobre las aguas, de un lado a otro, y todos los seres vivientes que‬‬ ‫‪estaban en ella fueron volcados y sacudidos, como se sacude un potaje en una olla; y era probable que el arca‬‬ ‫‪se hiciera añicos. Y todos los animales que estaban en el arca se asustaron, y los leones rugieron, y los bueyes‬‬ ‫‪aullaron, y los lobos aullaron, y cada pájaro en el arca lanzó chillidos en su propio idioma. y el ruido resonó‬‬ ‫‪en la distancia. Y Noé y sus hijos también lloraban y lloraban en su angustia, y estaban muy aterrorizados‬‬ ‫‪como si hubieran llegado a las puertas de la muerte. Y Noé oró fervientemente, y clamó al Señor a causa de‬‬ ‫‪esa angustia, y dijo: Oh Señor, ayúdanos, porque no hay fuerza en nosotros para soportar este gran mal con el‬‬ ‫‪que nos has rodeado; porque los rompientes salvajes nos rodean, y los remolinos de las regiones bajas nos‬‬ ‫‪aterrorizan y los lazos de la muerte están ante nosotros. ¡Contéstanos Señor, respóndenos! Que tu rostro brille‬‬ ‫‪sobre nosotros y ten piedad de nosotros, redímenos y sálvanos, oh Señor. Y el Señor escuchó la voz de Noé, y‬‬ ‫‪el Señor se acordó de él. Y pasó un viento sobre la tierra y las aguas se aquietaron, y el arca se detuvo. Y se‬‬ ‫‪cerraron las fuentes del abismo y las ventanas del cielo también, y dejó de llover sobre la tierra. Y las aguas‬‬ ‫‪comenzaron a disminuir en aquellos días, y el arca reposó entre las montañas de Ararat. Y Noé abrió las‬‬ ‫‪ventanas del arca en ese momento, y Noé clamó en oración al Señor una vez más en ese momento, diciendo:‬‬ ‫‪Oh Señor, tú que has creado la tierra, los cielos y todo lo que hay en ellos, líbranos de esta prisión y de este‬‬ ‫‪peligro en que nos has arrojado; porque estoy casi agotado con mis suspiros. Y el Señor escuchó la voz de‬‬ ‫‪Noé y le dijo: Después de que hayas estado en el arca un año completo, saldrás de ella. Y fue al final de un‬‬ ‫‪año de la morada de Noé en el arca que las aguas se secaron de la tierra, y Noé quitó la cubierta del arca en‬‬ ‫‪ese momento, el día veintisiete del segundo mes, la tierra estaba perfectamente seca; pero Noé y sus hijos, y‬‬ ‫‪todos con él, no abandonaron el arca hasta que el Señor les dijera que la dejaran. Y el día que el Señor les‬‬ ‫‪ordenó salir, todos salieron del arca. Y todos los animales siguieron sus propios caminos y regresaron a sus‬‬ ‫‪lugares anteriores.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ונח ובניו ישבו בארץ אשר דיבר אליהם ה׳‪ ,‬ויעבדו את ה׳ כל ימיהם‪ .‬וה׳ ברך את נח ואת בניו‪ ,‬בצאתם מן התיבה‪ .‬ויאמר אליהם פרו‬ ‫ורבו‪ ,‬ומלאו את כל הארץ‪ .‬ועצמו ושרצו בכל הארץ‪ ,‬ורבו בה‪.‬ואלה שמות בני נח יפת חם ושם ויולדו להם בנים אחר המבול‪ ,‬כי לקחו‬ ‫להם נשים לפני המבו להם נשים לפני המבו אלה בני יפת‪ ,‬גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס בנים שבעה‪ .‬ויהיו בני גומר‪ ,‬אשכנז‬ ‫‪:‬וריפת ותוגרמה‪ .‬ובני מגוג‪ ,‬אליחרף ולובב‪ .‬ובני מדי‪ :‬אחון‪ ,‬זילא‪ ,‬חוני‪ ,‬ליטי‪ .‬ובני יון‪ :‬אלישה‪ ,‬תרשיש‪ ,‬כתים‪ ,‬דודנים‪ .‬ובני תובל‬ ‫‪,‬אריפי‪ ,‬כשד‪ ,‬תארי‪ .‬ובני משך‪ :‬חרון‪ ,‬זדון‪ ,‬שיבשני‪ .‬ובני תירס‪ :‬בניוב‪ ,‬גירא‪ ,‬כיזון‪ ,‬לופריון‪ ,‬גילק‪ .‬אלה הם בני יפת למשפחותיהם‬ ‫‪,‬ויהיו פקודיהם בימים ההם כארבע מאות ושישים איש‪ .‬ואלה בני חם‪ ,‬כוש ומצרים פוט וכנען‪ ,‬בנים ארבעה‪ .‬ויהיו בני כוש‪ :‬סבא‬ ‫‪,‬חבילה‪ ,‬סבתה‪ ,‬רעמא‪ ,‬סבתכא‪ .‬ובני רעמה שבא ודדן‪ .‬ובני מצרים‪ :‬לוד‪ ,‬עונם‪ ,‬להב‪ ,‬נפתוח‪ ,‬פתרוס‪ ,‬כסלוח‪ ,‬כפתור‪ .‬ובני פוט‪ :‬גבל‬ ‫חדן‪ ,‬בנה‪ ,‬עדן‪ .‬ובני כנען‪ :‬צידון‪ ,‬חת‪ ,‬אמרי‪ ,‬גרגשי‪ ,‬חוי‪ ,‬ערקי‪ ,‬סיני‪ ,‬ארודי‪ ,‬צמר‪ ,‬חמת‪ .‬אלה הם בני חם למשפחותיהם‪ ,‬ופקודיהם‬ ‫‪,‬בימים ההם כשבע מאות ושלושים איש‪ .‬ואלה בני שם‪ :‬עילם‪ ,‬אשור‪ ,‬ארפכשד‪ ,‬ולוד וארם‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ויהיו בני עילם‪ :‬שושן‪ ,‬מחול‬ ‫חרמון‪ .‬ובני אשור‪ :‬מירס‪ ,‬מוקיל‪ .‬ובני ארפכשד‪ :‬שלח‪ ,‬ענר‪ ,‬אשכול‪ .‬ובני לוד‪ :‬פתור‪ ,‬עזיון‪ .‬ובני ארם‪ :‬עוץ‪ ,‬חול‪ ,‬גתר‪ ,‬מש‪ .‬אלה הם‬ ‫בני שם למשפחותם‪ ,‬ומספרם בימים ההם כשלוש מאות ושבעים איש‪ .‬אלה תולדות שם‪ ,‬שם הוליד את ארפכשד וארפכשד הוליד את‬ ‫שלח ושלח הוליד את עבר‪ .‬ולעבר יולד שני בנים‪ ,‬שם האחד פלג‪ ,‬כי בחייו נפלגו חיי בני האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם‬ ‫‪,‬השני קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי בני האדם בימיו‪ .‬אלה בני יקטן‪ :‬אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‬ ‫אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל אלה בני יקטן‪ .‬ופלג אחיו הוליד את רעו‪ ,‬ורעו הוליד את שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור‬ ‫הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח דלו‪ .‬סיני‪ ,‬ארודי‪ ,‬צמר‪ ,‬חמת‪ .‬אלה הם בני חם למשפחותיהם‪ ,‬ופקודיהם בימים ההם כשבע‬ ‫מאות ושלושים איש‪ .‬ואלה בני שם‪ :‬עילם‪ ,‬אשור‪ ,‬ארפכשד‪ ,‬ולוד וארם‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ויהיו בני עילם‪ :‬שושן‪ ,‬מחול‪ ,‬חרמון‪ .‬ובני‬ ‫אשור‪ :‬מירס‪ ,‬מוקיל‪ .‬ובני ארפכשד‪ :‬שלח‪ ,‬ענר‪ ,‬אשכול‪ .‬ובני לוד‪ :‬פתור‪ ,‬עזיון‪ .‬ובני ארם‪ :‬עוץ‪ ,‬חול‪ ,‬גתר‪ ,‬מש‪ .‬אלה הם בני שם‬ ‫למשפחותם‪ ,‬ומספרם בימים ההם כשלוש מאות ושבעים איש‪ .‬אלה תולדות שם‪ ,‬שם הוליד את ארפכשד וארפכשד הוליד את שלח‬ ‫ושלח הוליד את עבר‪ .‬ולעבר יולד שני בנים‪ ,‬שם האחד פלג‪ ,‬כי בחייו נפלגו חיי בני האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם השני‬ ‫‪,‬קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי בני האדם בימיו‪ .‬אלה בני יקטן‪ :‬אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‬ ‫אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל אלה בני יקטן‪ .‬ופלג אחיו הוליד את רעו‪ ,‬ורעו הוליד את שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור‬ ‫הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח דלו‪ .‬סיני‪ ,‬ארודי‪ ,‬צמר‪ ,‬חמת‪ .‬אלה הם בני חם למשפחותיהם‪ ,‬ופקודיהם בימים ההם כשבע‬ ‫מאות ושלושים איש‪ .‬ואלה בני שם‪ :‬עילם‪ ,‬אשור‪ ,‬ארפכשד‪ ,‬ולוד וארם‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ויהיו בני עילם‪ :‬שושן‪ ,‬מחול‪ ,‬חרמון‪ .‬ובני‬ ‫אשור‪ :‬מירס‪ ,‬מוקיל‪ .‬ובני ארפכשד‪ :‬שלח‪ ,‬ענר‪ ,‬אשכול‪ .‬ובני לוד‪ :‬פתור‪ ,‬עזיון‪ .‬ובני ארם‪ :‬עוץ‪ ,‬חול‪ ,‬גתר‪ ,‬מש‪ .‬אלה הם בני שם‬ ‫למשפחותם‪ ,‬ומספרם בימים ההם כשלוש מאות ושבעים איש‪ .‬אלה תולדות שם‪ ,‬שם הוליד את ארפכשד וארפכשד הוליד את שלח‬ ‫ושלח הוליד את עבר‪ .‬ולעבר יולד שני בנים‪ ,‬שם האחד פלג‪ ,‬כי בחייו נפלגו חיי בני האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם השני‬ ‫‪,‬קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי בני האדם בימיו‪ .‬אלה בני יקטן‪ :‬אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‬ ‫אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל אלה בני יקטן‪ .‬ופלג אחיו הוליד את רעו‪ ,‬ורעו הוליד את שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור‬ ‫הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח דלו‪ .‬אלה הם בני חם למשפחותיהם‪ ,‬ופקודיהם בימים ההם כשבע מאות ושלושים איש‪ .‬ואלה‬ ‫‪Página 6‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫בני שם‪ :‬עילם‪ ,‬אשור‪ ,‬ארפכשד‪ ,‬ולוד וארם‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ויהיו בני עילם‪ :‬שושן‪ ,‬מחול‪ ,‬חרמון‪ .‬ובני אשור‪ :‬מירס‪ ,‬מוקיל‪ .‬ובני‬ ‫ארפכשד‪ :‬שלח‪ ,‬ענר‪ ,‬אשכול‪ .‬ובני לוד‪ :‬פתור‪ ,‬עזיון‪ .‬ובני ארם‪ :‬עוץ‪ ,‬חול‪ ,‬גתר‪ ,‬מש‪ .‬אלה הם בני שם למשפחותם‪ ,‬ומספרם בימים ההם‬ ‫כשלוש מאות ושבעים איש‪ .‬אלה תולדות שם‪ ,‬שם הוליד את ארפכשד וארפכשד הוליד את שלח ושלח הוליד את עבר‪ .‬ולעבר יולד שני‬ ‫בנים‪ ,‬שם האחד פלג‪ ,‬כי בחייו נפלגו חיי בני האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם השני קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי‬ ‫בני האדם בימיו‪ .‬אלה בני יקטן‪ :‬אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‪ ,‬אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל‬ ‫אלה בני יקטן‪ .‬ופלג אחיו הוליד את רעו‪ ,‬ורעו הוליד את שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח‬ ‫דלו‪ .‬אלה הם בני חם למשפחותיהם‪ ,‬ופקודיהם בימים ההם כשבע מאות ושלושים איש‪ .‬ואלה בני שם‪ :‬עילם‪ ,‬אשור‪ ,‬ארפכשד‪ ,‬ולוד‬ ‫‪:‬וארם‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ויהיו בני עילם‪ :‬שושן‪ ,‬מחול‪ ,‬חרמון‪ .‬ובני אשור‪ :‬מירס‪ ,‬מוקיל‪ .‬ובני ארפכשד‪ :‬שלח‪ ,‬ענר‪ ,‬אשכול‪ .‬ובני לוד‬ ‫פתור‪ ,‬עזיון‪ .‬ובני ארם‪ :‬עוץ‪ ,‬חול‪ ,‬גתר‪ ,‬מש‪ .‬אלה הם בני שם למשפחותם‪ ,‬ומספרם בימים ההם כשלוש מאות ושבעים איש‪ .‬אלה‬ ‫תולדות שם‪ ,‬שם הוליד את ארפכשד וארפכשד הוליד את שלח ושלח הוליד את עבר‪ .‬ולעבר יולד שני בנים‪ ,‬שם האחד פלג‪ ,‬כי בחייו‬ ‫‪:‬נפלגו חיי בני האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם השני קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי בני האדם בימיו‪ .‬אלה בני יקטן‬ ‫אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‪ ,‬אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל אלה בני יקטן‪ .‬ופלג אחיו הוליד את‬ ‫‪,‬רעו‪ ,‬ורעו הוליד את שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח דלו‪ .‬ואלה בני שם‪ :‬עילם‪ ,‬אשור‬ ‫‪.‬ארפכשד‪ ,‬ולוד וארם‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ויהיו בני עילם‪ :‬שושן‪ ,‬מחול‪ ,‬חרמון‪ .‬ובני אשור‪ :‬מירס‪ ,‬מוקיל‪ .‬ובני ארפכשד‪ :‬שלח‪ ,‬ענר‪ ,‬אשכול‬ ‫‪.‬ובני לוד‪ :‬פתור‪ ,‬עזיון‪ .‬ובני ארם‪ :‬עוץ‪ ,‬חול‪ ,‬גתר‪ ,‬מש‪ .‬אלה הם בני שם למשפחותם‪ ,‬ומספרם בימים ההם כשלוש מאות ושבעים איש‬ ‫אלה תולדות שם‪ ,‬שם הוליד את ארפכשד וארפכשד הוליד את שלח ושלח הוליד את עבר‪ .‬ולעבר יולד שני בנים‪ ,‬שם האחד פלג‪ ,‬כי‬ ‫בחייו נפלגו חיי בני האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם השני קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי בני האדם בימיו‪ .‬אלה בני‬ ‫יקטן‪ :‬אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‪ ,‬אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל אלה בני יקטן‪ .‬ופלג אחיו‬ ‫‪,‬הוליד את רעו‪ ,‬ורעו הוליד את שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח דלו‪ .‬ואלה בני שם‪ :‬עילם‬ ‫‪,‬אשור‪ ,‬ארפכשד‪ ,‬ולוד וארם‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ויהיו בני עילם‪ :‬שושן‪ ,‬מחול‪ ,‬חרמון‪ .‬ובני אשור‪ :‬מירס‪ ,‬מוקיל‪ .‬ובני ארפכשד‪ :‬שלח‪ ,‬ענר‬ ‫אשכול‪ .‬ובני לוד‪ :‬פתור‪ ,‬עזיון‪ .‬ובני ארם‪ :‬עוץ‪ ,‬חול‪ ,‬גתר‪ ,‬מש‪ .‬אלה הם בני שם למשפחותם‪ ,‬ומספרם בימים ההם כשלוש מאות‬ ‫ושבעים איש‪ .‬אלה תולדות שם‪ ,‬שם הוליד את ארפכשד וארפכשד הוליד את שלח ושלח הוליד את עבר‪ .‬ולעבר יולד שני בנים‪ ,‬שם‬ ‫האחד פלג‪ ,‬כי בחייו נפלגו חיי בני האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם השני קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי בני האדם‬ ‫‪.‬בימיו‪ .‬אלה בני יקטן‪ :‬אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‪ ,‬אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל אלה בני יקטן‬ ‫‪,‬ופלג אחיו הוליד את רעו‪ ,‬ורעו הוליד את שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח דלו‪ .‬שלח‪ ,‬ענר‬ ‫אשכול‪ .‬ובני לוד‪ :‬פתור‪ ,‬עזיון‪ .‬ובני ארם‪ :‬עוץ‪ ,‬חול‪ ,‬גתר‪ ,‬מש‪ .‬אלה הם בני שם למשפחותם‪ ,‬ומספרם בימים ההם כשלוש מאות‬ ‫ושבעים איש‪ .‬אלה תולדות שם‪ ,‬שם הוליד את ארפכשד וארפכשד הוליד את שלח ושלח הוליד את עבר‪ .‬ולעבר יולד שני בנים‪ ,‬שם‬ ‫האחד פלג‪ ,‬כי בחייו נפלגו חיי בני האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם השני קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי בני האדם‬ ‫‪.‬בימיו‪ .‬אלה בני יקטן‪ :‬אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‪ ,‬אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל אלה בני יקטן‬ ‫‪,‬ופלג אחיו הוליד את רעו‪ ,‬ורעו הוליד את שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח דלו‪ .‬שלח‪ ,‬ענר‬ ‫אשכול‪ .‬ובני לוד‪ :‬פתור‪ ,‬עזיון‪ .‬ובני ארם‪ :‬עוץ‪ ,‬חול‪ ,‬גתר‪ ,‬מש‪ .‬אלה הם בני שם למשפחותם‪ ,‬ומספרם בימים ההם כשלוש מאות‬ ‫ושבעים איש‪ .‬אלה תולדות שם‪ ,‬שם הוליד את ארפכשד וארפכשד הוליד את שלח ושלח הוליד את עבר‪ .‬ולעבר יולד שני בנים‪ ,‬שם‬ ‫האחד פלג‪ ,‬כי בחייו נפלגו חיי בני האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם השני קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי בני האדם‬ ‫‪.‬בימיו‪ .‬אלה בני יקטן‪ :‬אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‪ ,‬אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל אלה בני יקטן‬ ‫ופלג אחיו הוליד את רעו‪ ,‬ורעו הוליד את שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח דלו‪ .‬כי בחייו‬ ‫‪:‬נפלגו חיי בני האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם השני קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי בני האדם בימיו‪ .‬אלה בני יקטן‬ ‫אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‪ ,‬אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל אלה בני יקטן‪ .‬ופלג אחיו הוליד את‬ ‫רעו‪ ,‬ורעו הוליד את שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח דלו‪ .‬כי בחייו נפלגו חיי בני האדם‬ ‫ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‪ .‬ואת שם השני קרא יקטן לאמור‪ :‬המעטו והקטנו חיי בני האדם בימיו‪ .‬אלה בני יקטן‪ :‬אלמודד‪ ,‬שלף‪ ,‬חצר‬ ‫מות‪ ,‬ירח‪ ,‬הדורם‪ ,‬אוזל‪ ,‬דקלה‪ ,‬עובל‪ ,‬אבימאל‪ ,‬שבא‪ ,‬אופיר‪ ,‬חוילה‪ ,‬יובב‪ .‬כל אלה בני יקטן‪ .‬ופלג אחיו הוליד את רעו‪ ,‬ורעו הוליד את‬ ‫‪.‬שרוג‪ ,‬ושרוג הוליד את נחור‪ ,‬ונחור הוליד את תרח‪.‬ו יחי תרח דלשמו יי תרח דלו‬ ‫‪Y Noé y sus hijos moraron en la tierra que el Señor les indicó, y sirvieron al Señor durante todos los días de‬‬ ‫‪sus vidas. Y el Señor bendijo a Noé y a sus hijos cuando salieron del arca, y el Señor les dijo: Sean fructíferos,‬‬ ‫‪multiplíquense y llenen la tierra. Y se vuelven poderosos y muy numerosos en toda la tierra. Y estos son los‬‬ ‫‪nombres de los hijos de Noé: Jafet, Cam y Sem. Y les nacieron hijos después del diluvio, porque habían‬‬ ‫‪tomado para sí esposas antes del diluvio. Y estos son los nombres de los hijos de Jafet: Gomer, Magog, Madai,‬‬ ‫‪Javán, Tubal, Mesec y Tiras; Siete hijos. Y los hijos de Gomer fueron: Ashkináz, Rifat y Togarma. Y los hijos‬‬ ‫‪de Magog fueron: Elichalof y Labab. Y los hijos de Madai fueron: Achón, Zeelo, Chazoni y Lot. Y los hijos‬‬ ‫‪de Javán fueron: Eliseo, Tarsis, Quitim y Dadanim. Y los hijos de Tubal fueron: Ariphi, Kesed y Taari. Y los‬‬ ‫‪hijos de Mesec fueron Dedán, Zarón y Sebasni. Y los hijos de Tiras fueron: Benib, Ghera, Luperion y Ghelae.‬‬ ‫‪Estos son los hijos de Jafet por sus familias, y su número en aquellos días era de unos cuatrocientos sesenta‬‬ ‫‪hombres. Y estos son los hijos de Cam: Cus, Mizrain, Phut y Canaán, cuatro hijos. Y los hijos de Cus fueron:‬‬ ‫‪Seba, Havila, Sabta, Raama y Sabtecha. Y los hijos de Raamah fueron Seba, Dedán, Mizrain engendraron a‬‬ ‫‪Página 7‬‬

FPCFromClipboardUntitled Ludim, Anamim, Lehabim, Naftuhim, Patrusim, Cas lujim y Caphtorim. Y los hijos de Phut fueron: Ghebut, Hadon, Benah y Adon. Y los hijos de Canaán fueron: Sidón, Het, el amorreo, y el gergaso, el heveo, el arcita, el sinita, el arvadita, el zemarita y el hamatita. Estos son los hijos de Cam por sus familias, y su número en aquellos días era de setecientos treinta hombres. Y estos son los hijos de Sem: Elam, Asur, Arfaxad, Lud y Aram, cinco hijos. Y los hijos de Elam fueron: Susa, Mahul y Harmon. Y los hijos de Asur fueron: Miros y Makil. Y los hijos de Arfaxad fueron: Sala, Aner y Ash kol. Y los hijos de Lud fueron: Pedro y Bizon. Y los hijos de Aram fueron: Uz, Hul, Gether y Mash. Estos son los hijos de Cam según sus familias, y en aquellos días su número era de unas trescientas familias. Estas son las generaciones de Sem: Sem engendró a Arfaxad y Arfaxad engendró. Selah y Selah engendraron a Heber; ya Heber le nacieron dos hijos, el nombre de uno fue Peleg, porque en sus días los hijos del hombre fueron divididos, y en sus postreros días también fue dividida la tierra; y el nombre de su hermano era Joctán, porque en sus días la duración de la vida de los hijos del hombre se acortó y disminuyó. Y estos son los hijos de Joctán: Almodad, Selef, Hazarmavet, Yerah, Adoram, Uzal, Dikla, Obal, Abimael, Seba, Ofir, Havila y Jobab; todos estos fueron hijos de Joctán. Y su hermano Peleg engendró a Reu, y Reu engendró a Serug, y Serug engendró a Nacor, y Nacor engendró a Taré. Y Taré tenía ochenta y tres años cuando engendró a Harán y Nacor. y el nombre de su hermano era Joctán, porque en sus días la duración de la vida de los hijos del hombre se acortó y disminuyó. Y estos son los hijos de Joctán: Almodad, Selef, Hazarmavet, Yerah, Adoram, Uzal, Dikla, Obal, Abimael, Seba, Ofir, Havila y Jobab; todos estos fueron hijos de Joctán. Y su hermano Peleg engendró a Reu, y Reu engendró a Serug, y Serug engendró a Nacor, y Nacor engendró a Taré. Y Taré tenía ochenta y tres años cuando engendró a Harán y Nacor. y el nombre de su hermano era Joctán, porque en sus días la duración de la vida de los hijos del hombre se acortó y disminuyó. Y estos son los hijos de Joctán: Almodad, Selef, Hazarmavet, Yerah, Adoram, Uzal, Dikla, Obal, Abimael, Seba, Ofir, Havila y Jobab; todos estos fueron hijos de Joctán. Y su hermano Peleg engendró a Reu, y Reu engendró a Serug, y Serug engendró a Nacor, y Nacor engendró a Taré. Y Taré tenía ochenta y tres años cuando engendró a Harán y Nacor. todos estos fueron hijos de Joctán. Y su hermano Peleg engendró a Reu, y Reu engendró a Serug, y Serug engendró a Nacor, y Nacor engendró a Taré. Y Taré tenía ochenta y tres años cuando engendró a Harán y Nacor. todos estos fueron hijos de Joctán. Y su hermano Peleg engendró a Reu, y Reu engendró a Serug, y Serug engendró a Nacor, y Nacor engendró a Taré. Y Taré tenía ochenta y tres años cuando engendró a Harán y Nacor.

7 ‫ לאמור בעת ההיא החלו בני האדם למרוד‬,‫ ותלד בן ויקראו את שמו נמרוד‬.‫ לעת זקנתו‬,‫וכוש בן חם בן נח לקח אישה בימים ההם‬ ‫ אשר עשה האלוקים לאדם‬,‫ ויתן לו כוש את כתנות העור‬.‫ כי בן זקונים הוא לו‬,‫ ויגדל הילד ואביו אהבו מאוד‬.‫ולפשוע באלוקים עוד‬ ‫ ובהלקח חנוך אל האלוקים ויתנם אל מתושלח‬,‫ ויהי אחרי מות אדם ואשתו ויתנו את הכתנות לחנוך בן ירד‬.‫ולאישתו בצאתם מן הגן‬ ‫ ויהי בצאתם ויגנוב חם את הכתנות ההם‬.‫ ויהיו איתו עד צאתם מן התיבה‬,‫ ובמות מתושלח לקח אותם נח ויביאם איתו אל התיבה‬.‫בנו‬ ‫ ויסתירם גם הוא מאת‬,‫ ויהיו עם כוש ימים רבים‬.‫ ובלדת חם את כוש בכורו נתן לו את הכתנות בסתר‬,‫ ויקחם ויסתירם מאחיו‬,‫מנח אביו‬ ‫ וילבש את‬,‫ ויגדל נמרוד ויהי בן עשרים שנה‬.‫ ויתן לו את הבגדים ההם באהבתו אותו‬,‫ ויהי כאשר ילד כוש את נמרוד‬.‫בניו ואחיו‬ ‫ הוא היה גיבור ציד בשדה‬.‫ ויתן לו האלוקים כח וגבורה ויהי גיבור ציד בארץ‬,‫ ויתחזק נמרוד כאשר לבש את הבגדים‬.‫הבגדים ההם‬ ‫ ויתחזק נמרוד ויקם מאחיו וילחם מלחמות אחיו מכל אויביהם‬.‫ ויבן מזבחות ויקרב עליהן את החיות לפני ה׳‬,‫ויהי צודה את החיות‬ ‫ על כן היה למשל בימים ההם כאשר‬.‫ בכל מלחמותיו וימלוך בארץ‬,‫ ויצליחהו ה׳ כפעם בפעם‬.‫ ויתן ה׳ את כל אויבי אחיו בידו‬,‫מסביב‬ ‫ כן יחזקנו‬,‫ אשר גבר מאחיו ויצילם מכף אויביהם‬.‫ ויאמרו אליו כנמרוד לשר היה גיבור ציד באוץ יבמוה‬,‫יריק איש את חניכיו להילחם‬ ‫ ויהיו אחיו תחת יד אויביהם‬,‫ ובעת היא היתה מלחמה בין אחיו ובין בני יפת‬,‫ ויהי בהיות נמרוד בן ארבעים שנה‬.‫ויצילנו ה׳ היום הזה‬. ‫ וישכור גם את כל אוהביו וכל‬.‫ כארבע מאות ושישים איש‬,‫ויתחזק נמרוד בעת ההיא וילך ויקבוץ את כל בני כוש וכל משפחות חם‬ ‫ ויאמר אליהם‬,‫ ויהי בדרך ויחזק נמרוד את לב כל העם אשר הלכו איתו‬.‫ ויתן שכרם וילך עמהם למלחמה‬,‫יודעיו לפנים כשמונים איש‬ ‫אל תיראו ואל תערצו כי נתון ינתנו כל יםו יון ינתנו כל יםוו וילכו כל האנשים האלה כחמש מאות וארבעים איש‬, Y Cus, el hijo de Cam, el hijo de Noé, tomó una esposa en ese momento en su vejez, y engendró un hijo, y llamó su nombre Nimrod, diciendo: En ese tiempo los hijos del hombre de nuevo comenzó a rebelarse ya transgredir la voluntad de Dios. Y el niño creció, y su padre lo amaba sobremanera, porque era para él el hijo de su vejez.Y Cus le dio a Nimrod las túnicas de piel que el Señor había hecho para Adán y Eva cuando fueron arrojados. Del huerto del Edén. Porque después de la muerte de Adán y Eva, sus vestiduras llegaron a posesión de Enoc, hijo de Jared; Y cuando Enoc fue llevado al cielo, se los dio a su hijo Matusalén. Y cuando Matusalén murió, transmitió las prendas a Noé, y Noé las llevó consigo al arca, donde permanecieron hasta que Noé salió del arca. Y después de salir del arca, Cam, hijo de Noé, robó esas prendas de Noé, sin que sus hermanos lo supieran, y él las tomó y se las llevó. Y cuando Cam engendró a Cus, su primogénito, dio las Página 8

FPCFromClipboardUntitled vestiduras en secreto a Cus. Y permanecieron con Cus muchos días, y él los mantuvo ocultos de sus hermanos e hijos. Pero finalmente, cuando Cus engendró a Nimrod, a quien amaba más que a sus otros hijos, Cus le dio las prendas a Nimrod. Y cuando Nimrod creció y tenía veintiún años, se puso esas prendas. Y tan pronto como Nimrod tuvo esas prendas sobre él, sintió que se había vuelto muy poderoso, y el Señor le dio poder y fuerza, y se convirtió en un poderoso cazador en la tierra, fue el poderoso cazador en los campos. Y él cazaba los animales, y construyó altares y ofreció sobre ellos todos esos animales al Señor. Y Nimrod poseía más fuerza que todos sus hermanos. Y peleó las batallas de sus hermanos con todos sus enemigos alrededor de ellos; Y Dios entregó en sus manos a todos los enemigos de sus hermanos. Y el Señor le dio éxito en todo momento en sus batallas, y se convirtió en el gobernante de la tierra, y por lo tanto era corriente, cuando uno armaba a sus hombres en orden de batalla, que decían de él: Como Nimrod quien fue un poderoso cazador sobre la tierra y tuvo éxito en la batalla contra enemigos que eran demasiado poderosos para sus hermanos, y los conquistó a todos, para que el Señor fortalezca y salve a estos hombres hoy. Y en el momento en que Nimrod tenía cuarenta años, hubo una guerra entre sus hermanos y los hijos de Jafet, y sus hermanos estaban bajo la mano de su enemigo. Y Nimrod se fortaleció en ese momento, y salió y reunió a todas las familias de los hijos de Cus, unos cuatrocientos sesenta hombres. Y también contrató de sus amigos y conocidos como ochenta hombres; y les dio su salario, y salió con ellos para dar batalla. Y mientras estaba en su camino, Nimrod fortaleció los corazones de la gente que salía con él, y les dijo: No temáis ni os alarméis, porque todos nuestros enemigos ciertamente serán entregados en nuestras manos, y vosotros haz con ellos lo que mejor te parezca. Y fueron todos con gran valentía, como quinientos cuarenta hombres, y vencieron a los enemigos y los derrotaron. y salió con ellos para dar batalla. Y mientras estaba en su camino, Nimrod fortaleció los corazones de la gente que salía con él, y les dijo: No temáis ni os alarméis, porque todos nuestros enemigos ciertamente serán entregados en nuestras manos, y vosotros haz con ellos lo que mejor te parezca. Y fueron todos con gran valentía, como quinientos cuarenta hombres, y vencieron a los enemigos y los derrotaron. y salió con ellos para dar batalla. Y mientras estaba en su camino, Nimrod fortaleció los corazones de la gente que salía con él, y les dijo: No temáis ni os alarméis, porque todos nuestros enemigos ciertamente serán entregados en nuestras manos, y vosotros haz con ellos lo que mejor te parezca. Y fueron todos con gran valentía, como quinientos cuarenta hombres, y vencieron a los enemigos y los derrotaron.

8 ‫ ויהי כאשר שב נמרוד‬.‫ ויפנו וישובו נמרוד וכל העם אשר איתו למקומותם‬,‫ויקח מבניהם לערבון ויהיו כולם עבדים לנמרוד ולאחיו‬ ‫ וישם שרים‬.‫ ויועדו כולם יחד כל אחיו וכל יודעיו לפנים וימל יודעיו לפנים וימל ידעוה‬,‫מהמלחמה בשמחה כאשר ניצח את כל אויביו‬ ‫ ויגדלהו וינשאהו מעל כל השרים אשר‬,‫ וישם שר צבאו את תרח בן נחור‬.‫ ועל כל עמו כמשפט המלכים‬,‫ושופטים ומנהיגים על עבדיו‬ ‫ וימצאו בקעה‬.‫ ויתייעץ עם כל יועציו לבנות לו עיר ויעשו כן‬,‫ ויהי כאשר מלך בכל אות נפשו וכאשר ניצח את כל אויביו מסביב‬.‫לו‬ ‫ כי ניער ה׳ אויביו מפניו‬,‫ ויקרא נמרוד את שם העיר אשר בנה שנער‬.‫ ויבנו לו שם עיר גדולה ורחבה מאוד‬,‫גדולה מנגד למזרח השמש‬ ‫ וכל הגויים וכל‬.‫ ויצליח בכל מלחמותיו ותגדל מלכותו מאוד‬,‫ וישב נמרוד בשנער וימלוך לבטח וילחם עם כל אויביו ויכניעם‬.‫וילכדם‬ ‫ וישבו כולם איתו‬,‫ ויביאו לו מנחות וישתחוו לו ארצה ויודו לאדון ומלך עליהם‬.‫ ויתקבצו כולם יחד אליו‬,‫הלשונות שמעו את שמעו‬ ‫ אך לא‬.‫ ודברים אחדים‬,‫ ותהי כל הארץ שפה אחת‬.‫ ויהיו כולם תחת ידו ותחת עצתו‬,‫ וימלוך נמרוד בארץ על כל בני נח‬.‫בעיר שנער‬ ‫ וימרוד‬,‫ ויעש אלוקי עץ ואבן וישתחווה להם‬.‫ מימי המבול עד הימים ההם‬,‫ וירשיע מכל האדם אשר היו לפניו‬,‫הלך נמרוד בדרכי ה׳‬ ‫ וגם מרדון בנו הרשיע מאוד מאביו והיה כל אשר ימ אתו ה אשר ימ‬,‫ וילמד את כל עבדיו וכל אנשי הארץ את כל דרכיו הרעים‬.‫בה׳‬ ‫ ותרם‬.‫ ויהי למשל בדברי כל האדם מהיום ההוא והלאה עד היום הזה‬,‫אתו תה על כן היה למשל בכל הארץ לאמור מרשעים יצא רשע‬ ‫ ויקח תרח אישה‬.‫ ויאהבוהו המלך והשרים ינשאוה‬,‫בן נחור שר צבא נמרוד היה גדול מאוד בימים ההם בעיני המלך ובעיני כל עבדיו‬ ‫ ויקרא תרח את שם בנו הנולד‬.‫ בן שבעים שנה היה תרח בלדת אותו‬.‫ ותהר אשת תרח ותלד בן בימים ההם‬,‫ושמה אמתלאי בת כרנבו‬ ‫ אך לא הלך נמרוד בדרכי ה׳‬.‫ ודברים אחדים‬.‫ לאמור כי הרימו למלך בימים ההם וינשאהו מעל כל השרים אשר איתו‬,‫לו אברם‬, ‫ וילמד את כל עבדיו‬.‫ וימרוד בה׳‬,‫ ויעש אלוקי עץ ואבן וישתחווה להם‬.‫ מימי המבול עד הימים ההם‬,‫וירשיע מכל האדם אשר היו לפניו‬ ‫ וגם מרדון בנו הרשיע מאוד מאביו והיה כל אשר ימ אתו ה אשר ימ אתו תה על כן היה למשל‬,‫וכל אנשי הארץ את כל דרכיו הרעים‬ ‫ ותרם בן נחור שר צבא נמרוד‬.‫ ויהי למשל בדברי כל האדם מהיום ההוא והלאה עד היום הזה‬,‫בכל הארץ לאמור מרשעים יצא רשע‬ ‫ ויקח תרח אישה ושמה אמתלאי בת כרנבו‬.‫ ויאהבוהו המלך והשרים ינשאוה‬,‫היה גדול מאוד בימים ההם בעיני המלך ובעיני כל עבדיו‬, ‫ לאמור כי הרימו‬,‫ ויקרא תרח את שם בנו הנולד לו אברם‬.‫ בן שבעים שנה היה תרח בלדת אותו‬.‫ותהר אשת תרח ותלד בן בימים ההם‬ ‫ וירשיע מכל האדם אשר היו‬,‫ אך לא הלך נמרוד בדרכי ה׳‬.‫ ודברים אחדים‬.‫למלך בימים ההם וינשאהו מעל כל השרים אשר איתו‬ ‫ וילמד את כל עבדיו וכל אנשי הארץ את כל‬.‫ וימרוד בה׳‬,‫ ויעש אלוקי עץ ואבן וישתחווה להם‬.‫ מימי המבול עד הימים ההם‬,‫לפניו‬ ‫ וגם מרדון בנו הרשיע מאוד מאביו והיה כל אשר ימ אתו ה אשר ימ אתו תה על כן היה למשל בכל הארץ לאמור‬,‫דרכיו הרעים‬ ‫ ותרם בן נחור שר צבא נמרוד היה גדול מאוד בימים‬.‫ ויהי למשל בדברי כל האדם מהיום ההוא והלאה עד היום הזה‬,‫מרשעים יצא רשע‬ ‫ ותהר אשת תרח ותלד‬,‫ ויקח תרח אישה ושמה אמתלאי בת כרנבו‬.‫ ויאהבוהו המלך והשרים ינשאוה‬,‫ההם בעיני המלך ובעיני כל עבדיו‬ ‫ לאמור כי הרימו למלך בימים ההם‬,‫ ויקרא תרח את שם בנו הנולד לו אברם‬.‫ בן שבעים שנה היה תרח בלדת אותו‬.‫בן בימים ההם‬ Página 9

FPCFromClipboardUntitled ‫ וגם מרדון בנו הרשיע מאוד מאביו‬,‫ וילמד את כל עבדיו וכל אנשי הארץ את כל דרכיו הרעים‬.‫וינשאהו מעל כל השרים אשר איתו‬ ‫ ויהי למשל בדברי כל האדם מהיום‬,‫והיה כל אשר ימ אתו ה אשר ימ אתו תה על כן היה למשל בכל הארץ לאמור מרשעים יצא רשע‬ ‫ ויאהבוהו המלך‬,‫ ותרם בן נחור שר צבא נמרוד היה גדול מאוד בימים ההם בעיני המלך ובעיני כל עבדיו‬.‫ההוא והלאה עד היום הזה‬ ‫ בן שבעים שנה היה תרח בלדת‬.‫ ותהר אשת תרח ותלד בן בימים ההם‬,‫ ויקח תרח אישה ושמה אמתלאי בת כרנבו‬.‫והשרים ינשאוה‬ ‫ וילמד את כל‬.‫ לאמור כי הרימו למלך בימים ההם וינשאהו מעל כל השרים אשר איתו‬,‫ ויקרא תרח את שם בנו הנולד לו אברם‬.‫אותו‬ ‫ וגם מרדון בנו הרשיע מאוד מאביו והיה כל אשר ימ אתו ה אשר ימ אתו תה על כן היה‬,‫עבדיו וכל אנשי הארץ את כל דרכיו הרעים‬ ‫ ותרם בן נחור שר צבא‬.‫ ויהי למשל בדברי כל האדם מהיום ההוא והלאה עד היום הזה‬,‫למשל בכל הארץ לאמור מרשעים יצא רשע‬ ‫ ויקח תרח אישה ושמה אמתלאי בת‬.‫ ויאהבוהו המלך והשרים ינשאוה‬,‫נמרוד היה גדול מאוד בימים ההם בעיני המלך ובעיני כל עבדיו‬ ‫ לאמור כי‬,‫ ויקרא תרח את שם בנו הנולד לו אברם‬.‫ בן שבעים שנה היה תרח בלדת אותו‬.‫ ותהר אשת תרח ותלד בן בימים ההם‬,‫כרנבו‬ ‫ ותרם בן נחור שר צבא נמרוד היה גדול מאוד בימים ההם בעיני המלך‬.‫הרימו למלך בימים ההם וינשאהו מעל כל השרים אשר איתו‬ ‫ ותהר אשת תרח ותלד בן בימים ההם‬,‫ ויקח תרח אישה ושמה אמתלאי בת כרנבו‬.‫ ויאהבוהו המלך והשרים ינשאוה‬,‫ובעיני כל עבדיו‬. ‫ לאמור כי הרימו למלך בימים ההם וינשאהו מעל כל‬,‫ ויקרא תרח את שם בנו הנולד לו אברם‬.‫בן שבעים שנה היה תרח בלדת אותו‬ ‫ ויאהבוהו המלך והשרים‬,‫ ותרם בן נחור שר צבא נמרוד היה גדול מאוד בימים ההם בעיני המלך ובעיני כל עבדיו‬.‫השרים אשר איתו‬ ‫ ויקרא‬.‫ בן שבעים שנה היה תרח בלדת אותו‬.‫ ותהר אשת תרח ותלד בן בימים ההם‬,‫ ויקח תרח אישה ושמה אמתלאי בת כרנבו‬.‫ינשאוה‬ ‫ לאמור כי הרימו למלך בימים ההם וינשאהו מעל כל השרים אשר איתו‬,‫תרח את שם בנו הנולד לו אברם‬.

Y luego Nimrod colocó oficiales sobre ellos y tomó rehenes de sus hijos por seguridad, para que todos fueran sirvientes para él y sus hermanos. Y después de que Nimrod hubiera reducido así a la gente a la servidumbre, regresaría a casa con sus hombres. Y después de que las conquistas de Nimrod aumentaron y él siempre regresaba victorioso y triunfante de las batallas con todos sus enemigos a su alrededor, entonces la gente se unió y vinieron a Nimrod y lo eligieron su rey, y colocaron una corona real sobre su cabeza. . Y Nimrod luego nombró príncipes, jueces y generales sobre su pueblo a la manera de los reyes, y para su comandante en jefe, Nimrod eligió a Taré, hijo de Nacor, y lo elevó en grandeza sobre todos los demás príncipes. . Y después de que él fue el único gobernante y pudo hacer según sus propios deseos, habiendo vencido a todos los enemigos a su alrededor, Nimrod convocó a todos sus príncipes y ellos concluyeron construirle una ciudad y una mansión real. Y eligieron un gran valle frente a la salida del sol, y en ese valle le edificaron una ciudad grande y espaciosa. Y Nimrod llamó el nombre de esa ciudad Sinar, porque el Señor había desconcertado a todos sus enemigos delante de él para poder vencerlos. Y Nimrod habitó en Shinar y reinó allí con seguridad, y llevó a cabo la guerra contra todos sus enemigos, y los humilló, y tuvo éxito en todas sus batallas, y su reino creció enormemente. Y todas las naciones y todas las lenguas oyeron de la fama de Nimrod, y se reunieron y vinieron a postrarse en tierra ante él, y le trajeron regalos y se convirtió en su señor y rey, y vivieron con él, todos en el ciudad de Shinar. Y Nimrod era el único gobernante sobre la tierra y sobre todos los hijos de Noé, y todos estaban bajo su mano y consejo. Y toda la tierra era de un solo idioma y de un solo habla. Pero Nimrod ya no siguió los caminos del Señor, y se volvió más perverso que cualquiera de los hombres que vivieron antes del diluvio, hasta ese día. Y Nimrod hizo dioses de madera y piedra y se postró ante ellos, y se rebeló contra el Señor, y enseñó a todos sus siervos y súbditos sus propios caminos malvados. Y Mardon, el hijo de Nimrod, actuó de manera más perversa aún que su padre, y cualquiera que oyera de sus acciones diría: De los impíos viene la perversidad. Y desde entonces estaba en la tierra el dicho: De los impíos viene la maldad; y se ha convertido en un adagio en el idioma de todos los hombres desde ese tiempo hasta el día de hoy. Y Taré, hijo de Nacor, el jefe del ejército de Nimrod, era muy grande en aquellos días, a los ojos del rey así como a los ojos de todos sus siervos, y el rey y los príncipes todos lo amaban y lo exaltaban. Y Taré tomó para sí una esposa y su nombre era Amthela, hija de Carnebah, y ella concibió y dio a luz un hijo en esos días. Y Taré tenía setenta años cuando lo dio a luz, y Taré llamó el nombre del hijo que le nació, Abram, diciendo: En estos días el rey me ha levantado y exaltado sobre todos los príncipes que están con él.

9 ‫ ויהי בצאת‬.‫ ויבואו כל עבדי תרח וכל חכמי נמרוד וכל חרטומיו ויאכלו וישתו בבית תרח והההה‬,‫ויהי בלילה ההוא עת הולדת את אברם‬ ‫ ויראו והנה כוכב אחד גדול מאוד בא ממזרח‬,‫כל החכמים החרטומים מבית תרח וישאו את עיניהם השמימה בלילה ההוא אל הכוכבים‬ ‫ ויבינו החכמים‬,‫ וימתנו כל חכמי המלך וכל החרטומים מהמראה ההוא‬.‫שמש וירץ בשמים ויבלע ארבעה כוכבים מארבע רוחות השמים‬ ‫ אשר חגג ויפרה וירבה מאוד‬.‫ אין זה כי אם הילד אשר נולד בלילה הזה לתרח‬,‫ ויאמרו איש אל רעהו‬.‫את הדבר ההוא וידעו אודותיו‬ ‫ וילכו ויבואו כל החכמים וכל החרטומים בלילה‬.‫ ויהרוג הוא וזרעו מלכים גדולים וירשו אתו‬,‫ויירש את כל הארץ הוא ובניו עד עולם‬ ‫ וידברו ויאמרו איש אל רעהו‬.‫ ויודעו כולם בבית מועדם‬,‫ ויהי בבוקר וישכימו כולם יחד כל החכמים וכל החרטומים‬.‫ איש לביתו‬,‫ההוא‬, ‫ והיה אם יודע הדבר למלך באחרית הימים ואמר אלינו למה העלמתם את‬.‫הנה המראה אשר ראינו אמש נעלם מהמלך לא נודע אליו‬ ‫ ויעשו כן וילכו כולם‬.‫ ונקינו אנחנו‬,‫ ועתה לכו ונגידה למלך את המראה אשר ראינו ואת פתרון הדברים‬.‫ וימיתנו כולנו‬,‫הדבר ממני‬ Página 10

FPCFromClipboardUntitled ‫ ונבוא אמש‬,‫ אנחנו שמענו אשר נולד בן לתרח בן נחור שר צבאך‬.‫ יחי המלך יחי המלך‬,‫ויבואו אל המלך וישתחו לו ארצה ויאמרו‬ ‫ ויבלע ארבעה כוכבים גדולים מארבע רוחות‬,‫ וירץ הכוכב ההוא במרוצה גדולה‬. .‫בלילה אל ביתו ונאכל לחם ונשתה ונשמח עמו בלילה‬ ‫ ונשפוט את המראה ונדע בחוכמתנו את פתרון המראה ההוא על‬,‫ ויתמהו עבדיך על המראה ההוא אשר ראינו ויתבהלו מאוד‬.‫השמים‬ ‫ אשר יגדל וירבה מאוד ועצם וימית את כל מלכי הארץ ויירש את כל אצםוא אצםוו‬,‫ כי על הילד היולד לתרח היה הדבר ההוא‬.‫נכונה‬ ‫ ונהרגהו‬,‫ אם על המלך טוב לתת לאביו מחיר בילד ההוא‬.‫ על נכונה‬,‫ועתה אדוננו המלך הנה הודענוך את אשר ראינו על הילד הזה‬.

Y en la noche que nació Abram, vinieron todos los siervos de Taré y todos los sabios y astrólogos de Nimrod, y comieron y bebieron en la casa de Taré y se regocijaron mucho toda la noche. Y cuando los sabios y los astrólogos dejaron la casa de Taré, alzaron los ojos al cielo en esa noche para observar las estrellas; y he aquí, una estrella muy grande vino de la salida del sol y corrió por los cielos y se tragó cuatro estrellas de los cuatro vientos del cielo. Y los sabios y los astrólogos quedaron muy asombrados ante ese espectáculo, y los sabios reflexionaron sobre el asunto y supieron de inmediato su significado. Y se dijeron unos a otros: Esto no puede ser de otra manera, sino en referencia al niño que le nació a Taré, que será grande y que aumentará y se multiplicará en gran manera, y que heredará toda la tierra, él y sus hijos para siempre, y que él y su descendencia matarán a grandes reyes y se apoderarán de sus tierras. Y todos los sabios y todos los astrólogos se fueron tranquilamente a sus casas esa noche. Y por la mañana se levantaron, y todos los sabios y todos los astrólogos se reunieron en la casa designada para sus reuniones, y hablaron entre ellos diciendo: He aquí, lo que hemos visto anoche no se conoce, y ha no ha sido comunicado al rey. Y ahora, si el rey llegara a tener conocimiento de este asunto en algún momento futuro, entonces nos dirá: ¿Por qué me habéis negado todas esas cosas? y todos tendremos que morir por eso. Y ahora, venid y compartamos al rey todo sobre lo que vimos anoche, así como su interpretación. para que estemos libres de toda responsabilidad. E hicieron en consecuencia, y fueron al rey, y llegando a su presencia, se postraron ante él en tierra y lo saludaron diciendo: ¡Viva el rey, viva el rey! Se nos ha informado que le ha nacido un hijo a Taré, tu comandante en jefe, y fuimos a su casa anoche, y estuvimos comiendo y bebiendo y regocijándonos en su casa toda la noche. Y cuando nosotros, tus siervos, salimos de la casa de Taré, para que cada uno de nosotros fuera a su casa por el resto de la noche, levantamos nuestros ojos hacia el cielo y contemplamos una gran estrella que venía del cielo. lado de la salida del sol en un curso muy rápido, y se tragó cuatro grandes estrellas de los cuatro vientos del cielo. Y nosotros, tus siervos, quedamos muy asombrados de esa extraña visión que hemos visto, y nos aterrorizaba mucho. Y emitimos nuestro juicio sobre ese extraño fenómeno, y descubrimos en nuestra sabiduría la interpretación de ese espectáculo en su exactitud. Porque todo esto se vio a causa del niño que le nació a Taré, es decir, que llegaría a ser grande, muy numeroso y poderoso, y que mataría a todos los reyes y heredaría sus tierras, él y sus hijos y Su simiente para siempre. Y ahora, oh rey nuestro señor, te hemos informado correctamente de lo que hemos visto acerca de ese niño, y si así le place al rey, diremos que el rey le da a Taré el valor de ese niño, y nosotros Mátalo antes de que crezca y se multiplique en la tierra, para producir el gran mal, por el cual todos seremos expulsados de la tierra, y nosotros, nuestros hijos y nuestra simiente pereceremos por su maldad. Y emitimos nuestro juicio sobre ese extraño fenómeno, y descubrimos en nuestra sabiduría la interpretación de ese espectáculo en su exactitud. Porque todo esto se vio a causa del niño que le nació a Taré, es decir, que llegaría a ser grande, muy numeroso y poderoso, y que mataría a todos los reyes y heredaría sus tierras, él y sus hijos y Su simiente para siempre. Y ahora, oh rey nuestro señor, te hemos informado correctamente de lo que hemos visto acerca de ese niño, y si así le place al rey, diremos que el rey le da a Taré el valor de ese niño, y nosotros Mátalo antes de que crezca y se multiplique en la tierra, para producir el gran mal, por el cual todos seremos expulsados de la tierra, y nosotros, nuestros hijos y nuestra simiente pereceremos por su maldad. Y emitimos nuestro juicio sobre ese extraño fenómeno, y descubrimos en nuestra sabiduría la interpretación de ese espectáculo en su exactitud. Porque todo esto se vio a causa del niño que le nació a Taré, es decir, que llegaría a ser grande, muy numeroso y poderoso, y que mataría a todos los reyes y heredaría sus tierras, él y sus hijos y Su simiente para siempre. Y ahora, oh rey nuestro señor, te hemos informado correctamente de lo que hemos visto acerca de ese niño, y si así le place al rey, diremos que el rey le da a Taré el valor de ese niño, y nosotros Mátalo antes de que crezca y se multiplique en la tierra, para producir el gran mal, por el cual todos seremos expulsados de la tierra, y nosotros, nuestros hijos y nuestra simiente pereceremos por su maldad. y descubrimos en nuestra sabiduría la interpretación de ese espectáculo en su exactitud. Porque todo esto se vio a causa del niño que le nació a Taré, es decir, que llegaría a ser grande, muy numeroso y poderoso, y que mataría a todos los reyes y heredaría sus tierras, él y sus hijos y Su simiente para siempre. Y ahora, oh rey nuestro señor, te hemos informado correctamente de lo que hemos visto acerca de ese niño, y si así le place al rey, diremos que el rey le da a Taré el valor de ese niño, y nosotros Página 11

FPCFromClipboardUntitled Mátalo antes de que crezca y se multiplique en la tierra, para producir el gran mal, por el cual todos seremos expulsados de la tierra, y nosotros, nuestros hijos y nuestra simiente pereceremos por su maldad. y descubrimos en nuestra sabiduría la interpretación de ese espectáculo en su exactitud. Porque todo esto se vio a causa del niño que le nació a Taré, es decir, que llegaría a ser grande, muy numeroso y poderoso, y que mataría a todos los reyes y heredaría sus tierras, él y sus hijos y Su simiente para siempre. Y ahora, oh rey nuestro señor, te hemos informado correctamente de lo que hemos visto acerca de ese niño, y si así le place al rey, diremos que el rey le da a Taré el valor de ese niño, y nosotros Mátalo antes de que crezca y se multiplique en la tierra, para producir el gran mal, por el cual todos seremos expulsados de la tierra, y nosotros, nuestros hijos y nuestra simiente pereceremos por su maldad. Porque todo esto se vio a causa del niño que le nació a Taré, es decir, que llegaría a ser grande, muy numeroso y poderoso, y que mataría a todos los reyes y heredaría sus tierras, él y sus hijos y Su simiente para siempre. Y ahora, oh rey nuestro señor, te hemos informado correctamente de lo que hemos visto acerca de ese niño, y si así le place al rey, diremos que el rey le da a Taré el valor de ese niño, y nosotros Mátalo antes de que crezca y se multiplique en la tierra, para producir el gran mal, por el cual todos seremos expulsados de la tierra, y nosotros, nuestros hijos y nuestra simiente pereceremos por su maldad. Porque todo esto se vio a causa del niño que le nació a Taré, es decir, que llegaría a ser grande, muy numeroso y poderoso, y que mataría a todos los reyes y heredaría sus tierras, él y sus hijos y Su simiente para siempre. Y ahora, oh rey nuestro señor, te hemos informado correctamente de lo que hemos visto acerca de ese niño, y si así le place al rey, diremos que el rey le da a Taré el valor de ese niño, y nosotros Mátalo antes de que crezca y se multiplique en la tierra, para producir el gran mal, por el cual todos seremos expulsados de la tierra, y nosotros, nuestros hijos y nuestra simiente pereceremos por su maldad. él y sus hijos y su simiente para siempre. Y ahora, oh rey nuestro señor, te hemos informado correctamente de lo que hemos visto acerca de ese niño, y si así le place al rey, diremos que el rey le da a Taré el valor de ese niño, y nosotros Mátalo antes de que crezca y se multiplique en la tierra, para producir el gran mal, por el cual todos seremos expulsados de la tierra, y nosotros, nuestros hijos y nuestra simiente pereceremos por su maldad. él y sus hijos y su simiente para siempre. Y ahora, oh rey nuestro señor, te hemos informado correctamente de lo que hemos visto acerca de ese niño, y si así le place al rey, diremos que el rey le da a Taré el valor de ese niño, y nosotros Mátalo antes de que crezca y se multiplique en la tierra, para producir el gran mal, por el cual todos seremos expulsados de la tierra, y nosotros, nuestros hijos y nuestra simiente pereceremos por su maldad. y nuestros hijos y nuestra simiente perecen por su maldad. y nuestros hijos y nuestra simiente perecen por su maldad.

10 ‫ הגד הוגד לי אשר נולד‬,‫ ויאמר המלך אל תרח‬.‫ וישלח ויקרא אל תרח ויבוא תרח לפני המלך‬,‫וישמע המלך את דבריהם וייטב בעיניו‬ ‫ ואתן לך מחירו מלא‬,‫ ועתה תנה לי את הילד ההוא ונהרגהו טרם תצמח עלינו רעתו‬.‫לך בן אמש וכזאת וכזאת נראה בשמים במולדו‬ ‫ אולם אדוני‬.‫ כל אשר יחפוץ אדוני המלך יעשה עבדו‬,‫ ויען תרח את המלך ויאמר אליו שמעתי אדוני המלך את דבריך‬.‫ביתך כסף וזהב‬ ‫ ויאמר המלך דבר‬.‫ ואחר אשיב את המלך על דבריו‬,‫המלך אגיד לך את אשר קרה לי אמש עד אשר אראה את עצת המלך אל עבדו‬. ‫ תנה לי את הסוס הגדול הטוב לו הול הטוב אשוה ל ליו‬,‫ויאמר תרח אל המלך כי אעיון בן מורד בא אלי אמש אל ביתי בלילה לאמור‬ ‫ ועתה אדוני המלך הנה גיליתי‬.‫ והיה הדבר אשר ידבר אלי המלך אותו אעשה‬,‫ואומר אליו עד אשר אראה את אדוני המלך על דבריך‬ ‫ ויחר אפו ויחשבהו‬,‫ וישמע המלך את דברי תרח‬.‫ והיה העצה אשר יתן אדוני המלך את עבדו אותה אעשה‬,‫את אוזנך על הדבר הזה‬ ‫ כי תיתן את סוסך הטוב בכסף או‬.‫ הכסיל ובער אתה או חסר תבונה כי תעשה את הדבר הזה‬,‫ ויען המלך את תרח ויאמר אליו‬.‫לכסיל‬ ‫ ומה לך בכסף‬.‫ כי תעשה את הדבר הזה‬,‫ החסר כסף וזהב אתה עד אשר אין לך תבן ומספוא למאכל סוסיך‬.‫בזהב ואף אם בתבן ומספוא‬ ‫ ויען תרח את‬,‫ ויכל המלך לדבר‬.‫ אשר אין סוס כמוהו בכל הארץ‬,‫או בזהב ואף בתבן ומספוא כי תיתן את סוסך הטוב אשר נתתי לך‬ ‫ בי אדוני המלך מה הדבר הזה אשר דיברת אליי לאמור תנה בנך ונמיתהו ואתן לך‬.‫המלך לאמור כדבר הזה דיבר אדוני המלך אל עבדו‬ ‫ ויהי כשמוע המלך את‬.‫ מה אעשה בכסף או יכהב או והיה במותי ושב הכסף והזהב ההוא אל אדוני המלך אשר נתנו‬,‫מחירו כסף וזהב‬ ‫ ומה לך‬.‫ כי תעשה את הדבר הזה‬.‫ ויחר למלך מאוד ויקצוף על הדבר הזה וחמתו בערה בו‬,‫דברי תרח ואת המשל אשר הביא על המלך‬ ‫ ויען תרח‬,‫ ויכל המלך לדבר‬.‫ אשר אין סוס כמוהו בכל הארץ‬,‫בכסף או בזהב ואף בתבן ומספוא כי תיתן את סוסך הטוב אשר נתתי לך‬ ‫ בי אדוני המלך מה הדבר הזה אשר דיברת אליי לאמור תנה בנך ונמיתהו ואתן‬.‫את המלך לאמור כדבר הזה דיבר אדוני המלך אל עבדו‬ ‫ ויהי כשמוע המלך‬.‫ מה אעשה בכסף או יכהב או והיה במותי ושב הכסף והזהב ההוא אל אדוני המלך אשר נתנו‬,‫לך מחירו כסף וזהב‬ ‫ ומה‬.‫ כי תעשה את הדבר הזה‬.‫ ויחר למלך מאוד ויקצוף על הדבר הזה וחמתו בערה בו‬,‫את דברי תרח ואת המשל אשר הביא על המלך‬ ‫ ויען‬,‫ ויכל המלך לדבר‬.‫ אשר אין סוס כמוהו בכל הארץ‬,‫לך בכסף או בזהב ואף בתבן ומספוא כי תיתן את סוסך הטוב אשר נתתי לך‬ ‫ בי אדוני המלך מה הדבר הזה אשר דיברת אליי לאמור תנה בנך ונמיתהו‬.‫תרח את המלך לאמור כדבר הזה דיבר אדוני המלך אל עבדו‬ ‫ ויהי כשמוע‬.‫ מה אעשה בכסף או יכהב או והיה במותי ושב הכסף והזהב ההוא אל אדוני המלך אשר נתנו‬,‫ואתן לך מחירו כסף וזהב‬ ‫ והיה במותי ושב הכסף‬.‫ ויחר למלך מאוד ויקצוף על הדבר הזה וחמתו בערה בו‬,‫המלך את דברי תרח ואת המשל אשר הביא על המלך‬ ‫ ויחר למלך מאוד ויקצוף על‬,‫ ויהי כשמוע המלך את דברי תרח ואת המשל אשר הביא על המלך‬.‫והזהב ההוא אל אדוני המלך אשר נתנו‬ Página 12

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫הדבר הזה וחמתו בערה בו‪ .‬והיה במותי ושב הכסף והזהב ההוא אל אדוני המלך אשר נתנו‪ .‬ויהי כשמוע המלך את דברי תרח ואת‬ ‫‪.‬המשל אשר הביא על המלך‪ ,‬ויחר למלך מאוד ויקצוף על הדבר הזה וחמתו בערה בו‬ ‫‪Y el rey escuchó atentamente estas palabras, y le agradaron mucho, y llamó a Taré, y Taré apareció ante la‬‬ ‫‪presencia del rey. Y el rey dijo a Taré: Me han informado que anoche te ha nacido un hijo, y se han visto tales‬‬ ‫‪y tales cosas acerca de él en los cielos. Ahora, pues, dame a ese niño para que lo mate antes de que su gran‬‬ ‫;‪maldad crezca sobre nosotros, y te enviaré su valor total en plata y oro a tu casa. Y Taré respondió diciendo‬‬ ‫‪Humildemente he escuchado las palabras de mi rey; todo lo que el rey quiera puede hacer con su siervo. Pero,‬‬ ‫‪mi rey y señor, quisiera dar a conocer al rey lo que le sucedió a tu siervo ayer, y suplicaría humildemente al‬‬ ‫‪rey que le dé un consejo a su siervo, y después que mi rey haya dado a su siervo una opinión sobre este‬‬ ‫‪asunto, responderé al rey acerca de sus palabras. Y el rey dijo a Taré: Habla. Y Taré siguió diciendo: ¡Viva el‬‬ ‫‪rey! Anoche, Lyon, el hijo de Nimrod, vino a mi casa diciendo: Déjame tener tu hermoso caballo que el rey te‬‬ ‫‪ha dado, y te daré su valor total en oro y plata, Y llenaré tu casa además de paja y forraje. Y le he pedido que‬‬ ‫‪espere hasta que yo haya presentado el asunto ante el rey, y todo lo que el rey dijera acerca de ese caballo, lo‬‬ ‫‪haría. Y ahora mi rey, te he comunicado estas cosas, y de acuerdo con el consejo del rey tengo que actuar. Y‬‬ ‫‪cuando el rey escuchó las palabras de Taré, se enojó mucho y lo consideró un tonto. Y el rey respondió: ¿Eres‬‬ ‫‪tan ignorante y tonto, o has perdido la razón para hacer tal cosa, como para pensar en disponer de tu hermoso‬‬ ‫‪caballo por plata y oro, y más menos por paja y forraje? ? ¿Es usted tan escaso en plata y oro, y no tiene‬‬ ‫‪medios para comprar paja y forraje para alimentar a su caballo, que debe verse reducido a tales extremos? ¿Y‬‬ ‫‪de qué te servirán todo tu oro y tu plata, toda tu paja y tu forraje, si pierdes tu hermoso caballo, el cual no‬‬ ‫‪existe en toda la tierra y que yo, el rey, te he dado? Y cuando el rey hubo terminado su discurso, Taré‬‬ ‫‪respondió diciendo: ¿Mi rey realmente ha dicho estas palabras? Te ruego, oh rey, qué es lo que me has dicho‬‬ ‫‪antes: Dame tu hijo y lo mataremos, Y te daré todo su valor en plata y oro. Y ahora mi Señor, ¿qué haré con‬‬ ‫‪toda la plata y el oro, después de que mi hijo haya muerto? Porque no tendré a nadie que herede mi fortuna, y‬‬ ‫‪después de mi muerte, el mismo oro y plata volverían al rey que los dio. Y cuando el rey oyó las palabras de‬‬ ‫‪Taré y la parábola que trajo acerca del rey, el rey se enojó mucho y su ira se encendió dentro de él.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫וירא תרח כי חרה אף המלך עליו ויען ויאמר אל המלך הנה כל אשר לי ביד המלך‪ .‬אשר יחפוץ אדוני המלך לעשות לעבדו יעשה‪ ,‬ואף‬ ‫בני הנה הוא ביד המלך בלא מחיר הוא ושני אחיו הגדולים ממנו‪ .‬ויאמר המלך אל תרח‪ ,‬לא כי קנה אקנה את בנך הקטן במחיר‪ .‬ויען‬ ‫תרח את המלך לאמור‪ ,‬בי אדוני המלך ידבר נא עבדך דבר לפניך‪ .‬וישמע המלך את דבר עבדו ויאמר המלך דבר כי שומע אני‪ .‬ויאמר‬ ‫‪.‬תרח יתן לי אדוני המלך זמן שלושה ימים עד דברי אל נפשי ואל ביתי את דברי אדוני המלך‪ ,‬ואפצר בם על הדבר הר בם על הדבה‬ ‫וישמע המלך אל תרח ויעש כן‪ ,‬ויתן לו זמן שלושת ימים‪ .‬ויצא תרח מאת פני המלך וילך ויבוא אל ביתו‪ ,‬וידבר אליהם את כל דברי‬ ‫המלך וייראו האנשים מאוד‪ .‬ויהי ביום השלישי וישלח המלך אל תרח לאמור‪ ,‬שלח לי את בנך במחיר כאשר דיברתי לך‪ .‬והיה אם לא‬ ‫תעשה את הדבר הזה ושלחתי והמיתו גם את כל אשר בביתך‪ ,‬ולא ישאירו לך עד משתין בקיר‪ .‬וימהר תרח כי היה דבר המלך נחוץ‬ ‫אליו‪ ,‬ויקח את הילד אחד מעבדיו אשר ילדה לו שפחתו ביום ההוא אשר יולד את אברם‪ .‬ויבא תרח את הילד ההוא אל המלך‪ ,‬ויקח את‬ ‫מחירו‪ .‬ויהי ה׳ את תרח בדבר הזה‪ ,‬לבלתי המית נמרוד את אברם‪ .‬והמלך לקח את הילד מיד תרח ונפץ את מוחו ארצה בידו‪ ,‬וימת‬ ‫אותו כי חשב כי אברם הוא‪ .‬ויסתר הדבר מהיום ההוא והלאה וישכח מלב המלך‪ ,‬כי מאת ה׳ היה זה לבלתי מות אברם‪ .‬ותרח לקח את‬ ‫‪,‬אברם בנו בסתר ואת אמו ואת מניקתו ויחביאם במערה‪ ,‬ויתן להם מחייתם מדי חודש בחודשו‪ .‬ויהי ה׳ את אברם במערה ההיא ויגדל‬ ‫ויהי אברם במערה עשר שנים‪ .‬והמלך וכל שריו ועבדיו וכל החרטומים וחכמים אשר למלך‪ ,‬חשבו כי המית המלך את אברם‪ .‬והרן בן‬ ‫תרח אחי אברם הגדול ממנו לקח אישה בימים ההם‪ ,‬כי שלושים ותשע שנים היה הרן בקחתה‪ .‬ותהר אשת הרן ותלד לו בן‪ ,‬ויקרא את‬ ‫שמו לוט‪ .‬ותהר עוד ותלד בת‪ ,‬ותקרא את שמה מלכה‪ .‬ותהר עוד ותלד בת‪ ,‬ותקרא את שמה שרי‪ .‬בן ארבעים ושתיים שנים היה הרן‬ ‫בלדתו את שרי‪ ,‬היא שנת עשר לחיי אברם‪ .‬ויבא תרח את הילד ההוא אל המלך‪ ,‬ויקח את מחירו‪ .‬ויהי ה׳ את תרח בדבר הזה‪ ,‬לבלתי‬ ‫המית נמרוד את אברם‪ .‬והמלך לקח את הילד מיד תרח ונפץ את מוחו ארצה בידו‪ ,‬וימת אותו כי חשב כי אברם הוא‪ .‬ויסתר הדבר‬ ‫מהיום ההוא והלאה וישכח מלב המלך‪ ,‬כי מאת ה׳ היה זה לבלתי מות אברם‪ .‬ותרח לקח את אברם בנו בסתר ואת אמו ואת מניקתו‬ ‫ויחביאם במערה‪ ,‬ויתן להם מחייתם מדי חודש בחודשו‪ .‬ויהי ה׳ את אברם במערה ההיא ויגדל‪ ,‬ויהי אברם במערה עשר שנים‪ .‬והמלך‬ ‫וכל שריו ועבדיו וכל החרטומים וחכמים אשר למלך‪ ,‬חשבו כי המית המלך את אברם‪ .‬והרן בן תרח אחי אברם הגדול ממנו לקח אישה‬ ‫בימים ההם‪ ,‬כי שלושים ותשע שנים היה הרן בקחתה‪ .‬ותהר אשת הרן ותלד לו בן‪ ,‬ויקרא את שמו לוט‪ .‬ותהר עוד ותלד בת‪ ,‬ותקרא‬ ‫את שמה מלכה‪ .‬ותהר עוד ותלד בת‪ ,‬ותקרא את שמה שרי‪ .‬בן ארבעים ושתיים שנים היה הרן בלדתו את שרי‪ ,‬היא שנת עשר לחיי‬ ‫אברם‪ .‬ויבא תרח את הילד ההוא אל המלך‪ ,‬ויקח את מחירו‪ .‬ויהי ה׳ את תרח בדבר הזה‪ ,‬לבלתי המית נמרוד את אברם‪ .‬והמלך לקח‬ ‫את הילד מיד תרח ונפץ את מוחו ארצה בידו‪ ,‬וימת אותו כי חשב כי אברם הוא‪ .‬ויסתר הדבר מהיום ההוא והלאה וישכח מלב המלך‪ ,‬כי‬ ‫מאת ה׳ היה זה לבלתי מות אברם‪ .‬ותרח לקח את אברם בנו בסתר ואת אמו ואת מניקתו ויחביאם במערה‪ ,‬ויתן להם מחייתם מדי חודש‬ ‫בחודשו‪ .‬ויהי ה׳ את אברם במערה ההיא ויגדל‪ ,‬ויהי אברם במערה עשר שנים‪ .‬והמלך וכל שריו ועבדיו וכל החרטומים וחכמים אשר‬ ‫למלך‪ ,‬חשבו כי המית המלך את אברם‪ .‬והרן בן תרח אחי אברם הגדול ממנו לקח אישה בימים ההם‪ ,‬כי שלושים ותשע שנים היה הרן‬ ‫‪Página 13‬‬

FPCFromClipboardUntitled ‫ ותקרא את‬,‫ ותהר עוד ותלד בת‬.‫ ותקרא את שמה מלכה‬,‫ ותהר עוד ותלד בת‬.‫ ויקרא את שמו לוט‬,‫ ותהר אשת הרן ותלד לו בן‬.‫בקחתה‬ ‫ והמלך לקח את הילד מיד תרח ונפץ את‬.‫ היא שנת עשר לחיי אברם‬,‫ בן ארבעים ושתיים שנים היה הרן בלדתו את שרי‬.‫שמה שרי‬ ‫ כי מאת ה׳ היה זה לבלתי מות‬,‫ ויסתר הדבר מהיום ההוא והלאה וישכח מלב המלך‬.‫ וימת אותו כי חשב כי אברם הוא‬,‫מוחו ארצה בידו‬ ‫ ויהי ה׳ את אברם‬.‫ ויתן להם מחייתם מדי חודש בחודשו‬,‫ ותרח לקח את אברם בנו בסתר ואת אמו ואת מניקתו ויחביאם במערה‬.‫אברם‬ ‫ חשבו כי המית המלך‬,‫ והמלך וכל שריו ועבדיו וכל החרטומים וחכמים אשר למלך‬.‫ ויהי אברם במערה עשר שנים‬,‫במערה ההיא ויגדל‬ ‫ ותהר אשת הרן‬.‫ כי שלושים ותשע שנים היה הרן בקחתה‬,‫ והרן בן תרח אחי אברם הגדול ממנו לקח אישה בימים ההם‬.‫את אברם‬ ‫ בן ארבעים‬.‫ ותקרא את שמה שרי‬,‫ ותהר עוד ותלד בת‬.‫ ותקרא את שמה מלכה‬,‫ ותהר עוד ותלד בת‬.‫ ויקרא את שמו לוט‬,‫ותלד לו בן‬ ‫ וימת‬,‫ והמלך לקח את הילד מיד תרח ונפץ את מוחו ארצה בידו‬.‫ היא שנת עשר לחיי אברם‬,‫ושתיים שנים היה הרן בלדתו את שרי‬ ‫ ותרח לקח את‬.‫ כי מאת ה׳ היה זה לבלתי מות אברם‬,‫ ויסתר הדבר מהיום ההוא והלאה וישכח מלב המלך‬.‫אותו כי חשב כי אברם הוא‬ ‫ ויהי ה׳ את אברם במערה ההיא ויגדל‬.‫ ויתן להם מחייתם מדי חודש בחודשו‬,‫אברם בנו בסתר ואת אמו ואת מניקתו ויחביאם במערה‬, ‫ והרן בן‬.‫ חשבו כי המית המלך את אברם‬,‫ והמלך וכל שריו ועבדיו וכל החרטומים וחכמים אשר למלך‬.‫ויהי אברם במערה עשר שנים‬ ‫ ויקרא את‬,‫ ותהר אשת הרן ותלד לו בן‬.‫ כי שלושים ותשע שנים היה הרן בקחתה‬,‫תרח אחי אברם הגדול ממנו לקח אישה בימים ההם‬ ‫ בן ארבעים ושתיים שנים היה הרן‬.‫ ותקרא את שמה שרי‬,‫ ותהר עוד ותלד בת‬.‫ ותקרא את שמה מלכה‬,‫ ותהר עוד ותלד בת‬.‫שמו לוט‬ ‫ ויהי אברם‬,‫ ויהי ה׳ את אברם במערה ההיא ויגדל‬.‫ ויתן להם מחייתם מדי חודש בחודשו‬.‫ היא שנת עשר לחיי אברם‬,‫בלדתו את שרי‬ ‫ והרן בן תרח אחי‬.‫ חשבו כי המית המלך את אברם‬,‫ והמלך וכל שריו ועבדיו וכל החרטומים וחכמים אשר למלך‬.‫במערה עשר שנים‬ ‫ ויקרא את שמו לוט‬,‫ ותהר אשת הרן ותלד לו בן‬.‫ כי שלושים ותשע שנים היה הרן בקחתה‬,‫אברם הגדול ממנו לקח אישה בימים ההם‬. ‫ בן ארבעים ושתיים שנים היה הרן בלדתו את‬.‫ ותקרא את שמה שרי‬,‫ ותהר עוד ותלד בת‬.‫ ותקרא את שמה מלכה‬,‫ותהר עוד ותלד בת‬ ‫ ויהי אברם במערה עשר‬,‫ ויהי ה׳ את אברם במערה ההיא ויגדל‬.‫ ויתן להם מחייתם מדי חודש בחודשו‬.‫ היא שנת עשר לחיי אברם‬,‫שרי‬ ‫ והרן בן תרח אחי אברם הגדול‬.‫ חשבו כי המית המלך את אברם‬,‫ והמלך וכל שריו ועבדיו וכל החרטומים וחכמים אשר למלך‬.‫שנים‬ ‫ ותהר עוד‬.‫ ויקרא את שמו לוט‬,‫ ותהר אשת הרן ותלד לו בן‬.‫ כי שלושים ותשע שנים היה הרן בקחתה‬,‫ממנו לקח אישה בימים ההם‬ ‫ היא‬,‫ בן ארבעים ושתיים שנים היה הרן בלדתו את שרי‬.‫ ותקרא את שמה שרי‬,‫ ותהר עוד ותלד בת‬.‫ ותקרא את שמה מלכה‬,‫ותלד בת‬ ‫שנת עשר לחיי אברם‬.

Y cuando Taré vio que el rey estaba tan enojado contra él, respondió y dijo al kiug: Todo lo que tengo está en manos de mi rey, todo lo que el rey quiera puede hacer con su siervo, y también con mi hijo. está en la mano del rey con sus dos hermanos mayores, sin dinero y sin precio. Y el rey respondió: No es así; pero tomaré a tu hijo por su valor. Y Taré respondió al rey, diciendo: Te ruego, mi señor y rey, que permitas que tu siervo hable una palabra en los oídos de mi señor, y que el rey escuche las palabras de su siervo. Y Taré dijo: Que le plazca al rey concederme tres días para que pueda presentar las palabras de mi Señor el rey ante mi esposa y mi casa, y consultaré con ellos sobre ese asunto. Y el rey escuchó las palabras de Taré, y el rey le dio tres días para reflexionar. Y Taré se apartó de la presencia del rey, y él se apresuró a entrar en su casa e impartió las palabras del rey a toda su casa. Y cuando oyeron las palabras del rey, se aterrorizaron mucho. Y al tercer día el rey envió a Taré diciendo: Entrégame ahora a tu hijo, por el valor del que he hablado. Y si no cumples mi orden, enviaré mis mensajeros para matarte a ti y a todos Pertenece a tu casa, y no quedará de ti ni de todo lo tuyo ni siquiera un perro. Y Taré, viendo la actitud urgente del rey, se apresuró y tomó al hijo de una de sus siervas, que le había nacido el mismo día que Abram, y Taré llevó al hijo de su sierva al rey. , y recibió su valor. Y el Señor favoreció a Taré por supuesto en ese asunto, para que Abram pudiera ser salvo y no morir. Y el niño que Taré trajo al rey, el rey lo tomó y con sus propias manos golpeó su cabeza contra el suelo, derramó sus sesos sobre la tierra y lo mató, pensando que era Abram. Y el engaño permaneció en secreto desde ese día en adelante y todo el asunto finalmente se sacó del corazón del rey, porque era la voluntad de Dios que Abram no fuera condenado a muerte. Y Taré había tomado a Abram, a su madre y a la nodriza, y los había escondido en una cueva, proporcionándoles comida durante un mes y trayendo todo lo que necesitaban mes tras mes. Y el Señor estaba con Abram y él creció y estuvo en la cueva durante diez años. Y el rey, sus príncipes y astrólogos, y todos los sabios, Ciertamente creía que Abram había sido asesinado por manos del rey. Y Harán hijo de Taré, hermano mayor de Abram, tomó esposa en aquellos días; y Harán tenía treinta y nueve años cuando tomó una esposa. Y la mujer de Harán concibió y dio a luz un hijo, y lo llamó Lot. Y concibió de nuevo y dio a luz una hija, y la llamó Milcah, y una vez más concibió y dio a luz una hija y la llamó Sarai. Y Harán tenía cuarenta y dos años cuando nació Sarai, y fue en el décimo año de la vida de Abram. y la llamó Milcah, y una vez más concibió y dio a luz una hija y la llamó Sarai. Y Harán tenía cuarenta y dos años cuando nació Sarai, y fue en el décimo año de la vida de Abram. y la llamó Milcah, y una vez más concibió y dio a luz una hija y la llamó Sarai. Y Harán tenía cuarenta y dos años cuando nació Sarai, y fue en el décimo año de la vida de Abram.

12 Página 14

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫בימים ההם יצאו אברם ואמו ומניקתו מהמערה‪ ,‬כאשר שכחו המלך ועבדיו את אודות אברם‪ .‬ויהי כצאת אברם מהמערה וילך לו אל נח‬ ‫ושם בנו‪ ,‬וישב עמהם ללמוד את מוסר ה׳ ואת דרכיו ואיש לא ידע את אברם‪ .‬וישרת אברם את נח ואת שם בנו‪ ,‬ימים רבים‪ .‬ויהי אברם‬ ‫בבית נח‪ ,‬שלושים ותשע שנים‪ .‬וידע אברם את ה׳ מבן שלוש שנים‪ ,‬וילך בדרכי ה׳ עד יום מותו כאשר הורהו נח ושם בנו‪ .‬וכל בני‬ ‫הארץ פשעו בה׳ מאוד בימים ההם‪ ,‬וימרדו בו ויעבדו אלוקים אחרים וישכחו את ה׳ אשר בראם בארץ‪ .‬ויעשו להם כל בני הארץ איש‬ ‫אלוקו בימים ההם‪ ,‬אלוקי עץ ואבן אשר לא ישמעו ולא ידבלו ולא יצילו‪ ,‬ויעבדלא יבנילו‪ ,‬ויעבדום וי יוא‪ .‬והמלך וכל עבדיו ותרח וכל‬ ‫ביתו היו ראשונה בימים ההם‪ ,‬לכל העובדים עץ ואבן‪ .‬ויהיו לתרח שנים עשר אלוקים גדולים‪ ,‬אלוקי עץ ואבן לשנים עשר חודשים‬ ‫ויעבוד כל אחד חודשו‪ .‬ויהי מדי חודש בחודשו יקריב תרח מנחה ונסכים לאלוקיו וישתחווה להם ויעבוד אותם‪ ,‬ככה יעשה תרח כל‬ ‫הימים‪ .‬וגם כל הדור ההוא רע בעיני ה׳‪ ,‬ויעשו ככה איש אלוקיו ואת ה׳ אשר בראם עזבו‪ .‬ולא נמצא איש בימים ההם בכל הארץ אשר‬ ‫ידע את ה׳ כי עבדו כולם איש את אלוקיו‪ .‬זולתי נח וביתו וכל אשר היה תחת עצתם‪ ,‬ידעו את ה׳ בימים ההם‪ .‬ואברם בן תרח הולך‬ ‫וגדל בימים ההם בבית נח‪ ,‬ואיש לא ידע וה׳ עמו‪ .‬ויתן ה׳ לאברם לב שומע ותבונה‪ ,‬ידע את כל אשר יעשו הדור ההוא שהוא הבל‪ .‬וגם‬ ‫את כל אלוקיהם אשר יעבדו להם הבל הם‪ ,‬ואין בם מועיל‪ .‬וירא אברם את השמש בארץ‪ ,‬ויאמר אברם אל ליבו אך עתה השמש הזאת‬ ‫אשר זרחה על כל הארץ הוא האלוקים ולו אעבוד‪ .‬ויעבוד אברם את השמש ביום ההוא‪ ,‬ויתפלל אליו ביום ההוא‪ .‬ויהי בערב ותבוא‬ ‫השמש כמשפט‪ ,‬ויאמר אברם בליבו אך עתה אין זה אלוה‪ .‬וידבר אברם עוד בליבו‪ ,‬מיהו אשר עשה את השמים ואת הארץ ומי אשר‬ ‫ברא כל האדם הזה על הארץ איפה הוא‪ .‬ויחשך עליו הלילה וישא עיניו ימה וצפונה ונגבה ומזרחה וירא והנה קול השמש שקטה מעל‬ ‫הארץ‪ ,‬ויחשך היום‪ .‬ולא נמצא איש בימים ההם בכל הארץ אשר ידע את ה׳ כי עבדו כולם איש את אלוקיו‪ .‬זולתי נח וביתו וכל אשר‬ ‫היה תחת עצתם‪ ,‬ידעו את ה׳ בימים ההם‪ .‬ואברם בן תרח הולך וגדל בימים ההם בבית נח‪ ,‬ואיש לא ידע וה׳ עמו‪ .‬ויתן ה׳ לאברם לב‬ ‫שומע ותבונה‪ ,‬ידע את כל אשר יעשו הדור ההוא שהוא הבל‪ .‬וגם את כל אלוקיהם אשר יעבדו להם הבל הם‪ ,‬ואין בם מועיל‪ .‬וירא‬ ‫אברם את השמש בארץ‪ ,‬ויאמר אברם אל ליבו אך עתה השמש הזאת אשר זרחה על כל הארץ הוא האלוקים ולו אעבוד‪ .‬ויעבוד אברם‬ ‫את השמש ביום ההוא‪ ,‬ויתפלל אליו ביום ההוא‪ .‬ויהי בערב ותבוא השמש כמשפט‪ ,‬ויאמר אברם בליבו אך עתה אין זה אלוה‪ .‬וידבר‬ ‫אברם עוד בליבו‪ ,‬מיהו אשר עשה את השמים ואת הארץ ומי אשר ברא כל האדם הזה על הארץ איפה הוא‪ .‬ויחשך עליו הלילה וישא‬ ‫עיניו ימה וצפונה ונגבה ומזרחה וירא והנה קול השמש שקטה מעל הארץ‪ ,‬ויחשך היום‪ .‬ולא נמצא איש בימים ההם בכל הארץ אשר‬ ‫ידע את ה׳ כי עבדו כולם איש את אלוקיו‪ .‬זולתי נח וביתו וכל אשר היה תחת עצתם‪ ,‬ידעו את ה׳ בימים ההם‪ .‬ואברם בן תרח הולך‬ ‫וגדל בימים ההם בבית נח‪ ,‬ואיש לא ידע וה׳ עמו‪ .‬ויתן ה׳ לאברם לב שומע ותבונה‪ ,‬ידע את כל אשר יעשו הדור ההוא שהוא הבל‪ .‬וגם‬ ‫את כל אלוקיהם אשר יעבדו להם הבל הם‪ ,‬ואין בם מועיל‪ .‬וירא אברם את השמש בארץ‪ ,‬ויאמר אברם אל ליבו אך עתה השמש הזאת‬ ‫אשר זרחה על כל הארץ הוא האלוקים ולו אעבוד‪ .‬ויעבוד אברם את השמש ביום ההוא‪ ,‬ויתפלל אליו ביום ההוא‪ .‬ויהי בערב ותבוא‬ ‫השמש כמשפט‪ ,‬ויאמר אברם בליבו אך עתה אין זה אלוה‪ .‬וידבר אברם עוד בליבו‪ ,‬מיהו אשר עשה את השמים ואת הארץ ומי אשר‬ ‫ברא כל האדם הזה על הארץ איפה הוא‪ .‬ויחשך עליו הלילה וישא עיניו ימה וצפונה ונגבה ומזרחה וירא והנה קול השמש שקטה מעל‬ ‫הארץ‪ ,‬ויחשך היום‪ .‬ואברם בן תרח הולך וגדל בימים ההם בבית נח‪ ,‬ואיש לא ידע וה׳ עמו‪ .‬ויתן ה׳ לאברם לב שומע ותבונה‪ ,‬ידע את‬ ‫‪,‬כל אשר יעשו הדור ההוא שהוא הבל‪ .‬וגם את כל אלוקיהם אשר יעבדו להם הבל הם‪ ,‬ואין בם מועיל‪ .‬וירא אברם את השמש בארץ‬ ‫‪,‬ויאמר אברם אל ליבו אך עתה השמש הזאת אשר זרחה על כל הארץ הוא האלוקים ולו אעבוד‪ .‬ויעבוד אברם את השמש ביום ההוא‬ ‫ויתפלל אליו ביום ההוא‪ .‬ויהי בערב ותבוא השמש כמשפט‪ ,‬ויאמר אברם בליבו אך עתה אין זה אלוה‪ .‬וידבר אברם עוד בליבו‪ ,‬מיהו‬ ‫אשר עשה את השמים ואת הארץ ומי אשר ברא כל האדם הזה על הארץ איפה הוא‪ .‬ויחשך עליו הלילה וישא עיניו ימה וצפונה ונגבה‬ ‫‪.‬ומזרחה וירא והנה קול השמש שקטה מעל הארץ‪ ,‬ויחשך היום‪ .‬ואברם בן תרח הולך וגדל בימים ההם בבית נח‪ ,‬ואיש לא ידע וה׳ עמו‬ ‫ויתן ה׳ לאברם לב שומע ותבונה‪ ,‬ידע את כל אשר יעשו הדור ההוא שהוא הבל‪ .‬וגם את כל אלוקיהם אשר יעבדו להם הבל הם‪ ,‬ואין‬ ‫בם מועיל‪ .‬וירא אברם את השמש בארץ‪ ,‬ויאמר אברם אל ליבו אך עתה השמש הזאת אשר זרחה על כל הארץ הוא האלוקים ולו‬ ‫אעבוד‪ .‬ויעבוד אברם את השמש ביום ההוא‪ ,‬ויתפלל אליו ביום ההוא‪ .‬ויהי בערב ותבוא השמש כמשפט‪ ,‬ויאמר אברם בליבו אך עתה‬ ‫אין זה אלוה‪ .‬וידבר אברם עוד בליבו‪ ,‬מיהו אשר עשה את השמים ואת הארץ ומי אשר ברא כל האדם הזה על הארץ איפה הוא‪ .‬ויחשך‬ ‫עליו הלילה וישא עיניו ימה וצפונה ונגבה ומזרחה וירא והנה קול השמש שקטה מעל הארץ‪ ,‬ויחשך היום‪ .‬ויעבוד אברם את השמש‬ ‫ביום ההוא‪ ,‬ויתפלל אליו ביום ההוא‪ .‬ויהי בערב ותבוא השמש כמשפט‪ ,‬ויאמר אברם בליבו אך עתה אין זה אלוה‪ .‬וידבר אברם עוד‬ ‫בליבו‪ ,‬מיהו אשר עשה את השמים ואת הארץ ומי אשר ברא כל האדם הזה על הארץ איפה הוא‪ .‬ויחשך עליו הלילה וישא עיניו ימה‬ ‫וצפונה ונגבה ומזרחה וירא והנה קול השמש שקטה מעל הארץ‪ ,‬ויחשך היום‪ .‬ויעבוד אברם את השמש ביום ההוא‪ ,‬ויתפלל אליו ביום‬ ‫ההוא‪ .‬ויהי בערב ותבוא השמש כמשפט‪ ,‬ויאמר אברם בליבו אך עתה אין זה אלוה‪ .‬וידבר אברם עוד בליבו‪ ,‬מיהו אשר עשה את‬ ‫השמים ואת הארץ ומי אשר ברא כל האדם הזה על הארץ איפה הוא‪ .‬ויחשך עליו הלילה וישא עיניו ימה וצפונה ונגבה ומזרחה וירא‬ ‫‪.‬והנה קול השמש שקטה מעל הארץ‪ ,‬ויחשך היום‬ ‫‪En ese momento, Abram, su madre y su nodriza salieron de la cueva, porque todo lo que sucedió acerca de él‬‬ ‫‪fue olvidado por completo por el rey y por todos sus siervos. Y cuando Abram salió de la cueva, fue de‬‬ ‫‪inmediato a la casa de Noé y su hijo Sem, y habitó Abram con ellos en su casa para aprender el conocimiento‬‬ ‫‪y el temor de Dios, y todos los caminos del Señor. Y nadie conocía a Abram, y él ministró a Noé y a Sem‬‬ ‫‪durante muchos días. Y Abram vivió en la casa de Noé durante treinta y nueve años, y Abram conoció al‬‬ ‫‪Señor desde su tercer año en adelante, y anduvo en los caminos del Señor hasta el día de su muerte, de‬‬ ‫‪acuerdo con las enseñanzas de Noé y su hijo Sem. Y todos los hijos del hombre se rebelaron contra el Señor‬‬ ‫‪en aquellos días, y adoraron a otros dioses, y se olvidaron del Señor que los había creado sobre la tierra. Y los‬‬ ‫‪hijos del hombre se hicieron dioses propios, de madera y piedra, que no pueden oír, hablar ni salvar; y, sin‬‬ ‫‪Página 15‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪embargo, los hijos del hombre los sirvieron y los consideraron sus dioses. Y el rey, y todos sus siervos, y Taré‬‬ ‫‪y toda su casa, fueron los primeros en aquellos días entre los adoradores de la madera y la piedra. - Y Taré se‬‬ ‫‪había hecho doce dioses muy grandes, de acuerdo con los doce meses del año, y cada mes estaba apartado‬‬ ‫‪para uno de los dioses, y Taré ofrecía a cada uno en su mes ofrendas de comida y libaciones. y se postraría‬‬ ‫‪ante sus dioses y les serviría. Así lo hizo Taré durante todos estos días, y toda la generación de los hijos del‬‬ ‫‪hombre actuó de manera muy perversa, e hizo todo lo que era malo a los ojos del Señor, y cada uno de ellos‬‬ ‫‪tenía su propio dios; pero el Señor y Creador fue olvidado. Y en esos días no se encontraba un solo hombre‬‬ ‫‪que supiera nada del Señor, excepto Noé y su casa, y todos los que vivían bajo su influencia y consejo‬‬ ‫‪conocían al Señor en esos días. Y Abram hijo de Taré creció en ese tiempo en la casa de Noé, pero nadie lo‬‬ ‫‪supo. Y el Señor estaba con él; y el Señor le dio a Abram un corazón lleno de conocimiento y entendimiento,‬‬ ‫‪para saber que los modales y acciones de su generación eran todo vanidad y maldad, como también los dioses‬‬ ‫‪que adoraban que él sabía que eran. vanidoso e inútil. Y Abram vio salir el sol sobre la tierra, y dijo en su‬‬ ‫‪corazón: En verdad, creo que el sol que tiene el poder de brillar sobre toda la tierra debe ser el Dios verdadero,‬‬ ‫‪ya él serviré. Y Abram se arrodilló ante el sol y oró a él todo ese día, reconociendo que el sol es el Señor,‬‬ ‫‪creador y gobernador de toda la tierra. Pero llegó la noche, y en obediencia a leyes superiores el sol‬‬ ‫‪desapareció de la tierra, y Abram dijo en su corazón: Ahora estoy convencido de que este no es Dios, el‬‬ ‫‪creador de todo. Y Abram continuó hablando en su corazón, diciendo: ¿Quién es el que hizo los cielos y la‬‬ ‫‪tierra, y quién creó a todos estos hijos del hombre, y dónde está? Y la noche se oscureció sobre Abram en su‬‬ ‫‪meditación, y él levantó sus ojos hacia el oeste, y al norte, y al sur, y al este, y he aquí mientras el sol se iba‬‬ ‫‪alejando lentamente y su luz se apagaba. , Y Abram continuó hablando en su corazón, diciendo: ¿Quién es el‬‬ ‫‪que hizo los cielos y la tierra, y quién creó a todos estos hijos del hombre, y dónde está? Y la noche se‬‬ ‫‪oscureció sobre Abram en su meditación, y él levantó sus ojos hacia el oeste, y al norte, y al sur, y al este, y he‬‬ ‫‪aquí mientras el sol se iba alejando lentamente y su luz se apagaba. , Y Abram continuó hablando en su‬‬ ‫‪corazón, diciendo: ¿Quién es el que hizo los cielos y la tierra, y quién creó a todos estos hijos del hombre, y‬‬ ‫‪dónde está? Y la noche se oscureció sobre Abram en su meditación, y él levantó sus ojos hacia el oeste, y al‬‬ ‫‪norte, y al sur, y al este, y he aquí mientras el sol se iba alejando lentamente y su luz se apagaba. ,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫וירא אברם את הירח ואת הכוכבים לפניו ויאמר‪ ,‬אך עתה הנה זה אלוה אשר ברא כל הארץ וכל האדם והנה ויוו לפנה לה‪ .‬ויעבוד‬ ‫אברם את הירח‪ ,‬ויתפלל אליו כל הלילה ההוא‪ .‬ויהי בבוקר ויאמר היום‪ ,‬ותזרח השמש על הארץ כמשפט‪ .‬וירא אברם את כל הדברים‬ ‫האלה אשר עשה ה׳ אלוקים בארץ‪ .‬ויאמר אברם בליבו אך עתה אין אלה אלוהות אשר עשו את הארץ וכל האדם‪ ,‬כי אם עבדי אלוקים‬ ‫המה‪ .‬וישב אברם בבית נח וידע אברם שם את ה׳ ואת דרכיו‪ ,‬ויהי אברם עובד את ה׳ כל ימי חייו‪ .‬וכל הדור ההוא שכחו את ה׳‪ ,‬ויעבדו‬ ‫אלוקים אחרים עץ ואבן וימרדו בה׳ כל הימים‪ .‬והמלך נמרוד מלך לבטח‪ ,‬ותהי כל הארץ תחת ידו‪ .‬ויהי כל הארץ שפה אחת‪ ,‬ודברים‬ ‫אחדים‪ .‬ויתיעצו כל שרי נמרוד וכל גדולותיו בעת ההיא‪ ,‬פוט ומצרים וכוש וכנען למשפחותיהם‪ .‬ויאמרו איש אל רעהו‪ ,‬הבה נבנה לנו‬ ‫‪,‬עיר ובתוכה מגדל ומבצר חזק וראשו בשמים ונעשה לנו שם למען היותנו מושלים על כל העוה‪ .‬ולמען תחדל רעת אויבינו מעלינו‬ ‫‪,‬ונמלוך עליהם בחוזקה ולא נפוץ על פני כל הארץ ממלחמותיהם‪ .‬וילכו ויבואו כולם לפני המלך ויגידו את הדברים האלה אל המלך‬ ‫והודה להם המלך על הדבר הזה ויעשו כן‪ .‬ויתקבצו כל המשפחות כשש מאות אלף איש וילכו לבקש ארץ רחבה מאוד לבנות את העיר‬ ‫ואת המגדל‪ ,‬ויבקשו בכל הארץ ולא מצאו כי אם בקעה אחת מקדם בארץ שנער מהלך שנתיים ימים ויסעו כולם אליה וישבו שם‪ .‬ויחלו‬ ‫ללבון הלבנה ולשרוף לשריפה‪ ,‬לבנות את העיר ואת המגדל אשר זממו‪ .‬ויהי להם בניין המגדל לפשע וחטאה ויחלו לבנותו‪ ,‬ויהי הם‬ ‫בונים וימרדו בה׳ אלוקי השמים ויחשבו בלבבם להילחם בות והל‪ .‬ויתחלקו כל האנשים האלה ועל המשפחות לשלושה חלקים‪ ,‬ותאמר‬ ‫‪,‬האחת נעלה השמימה ונילחם בו‪ .‬והשנית אמרה נעלה השמים ונעמיד שם את אלוקינו‪ ,‬ונעבדם שם‪ .‬והשלישית אמרה נעלה השמים‬ ‫ונכה אותו בקשתות ורמחים‪ .‬וידע אלוקים את כל מעשיהם ואת כל מחשבותם הרעה‪ ,‬וירא את העיר ואת המגדל אשר הם בונים‪ .‬וילכו‬ ‫ויבואו כולם לפני המלך ויגידו את הדברים האלה אל המלך‪ ,‬והודה להם המלך על הדבר הזה ויעשו כן‪ .‬ויתקבצו כל המשפחות כשש‬ ‫מאות אלף איש וילכו לבקש ארץ רחבה מאוד לבנות את העיר ואת המגדל‪ ,‬ויבקשו בכל הארץ ולא מצאו כי אם בקעה אחת מקדם‬ ‫בארץ שנער מהלך שנתיים ימים ויסעו כולם אליה וישבו שם‪ .‬ויחלו ללבון הלבנה ולשרוף לשריפה‪ ,‬לבנות את העיר ואת המגדל אשר‬ ‫‪.‬זממו‪ .‬ויהי להם בניין המגדל לפשע וחטאה ויחלו לבנותו‪ ,‬ויהי הם בונים וימרדו בה׳ אלוקי השמים ויחשבו בלבבם להילחם בות והל‬ ‫ויתחלקו כל האנשים האלה ועל המשפחות לשלושה חלקים‪ ,‬ותאמר האחת נעלה השמימה ונילחם בו‪ .‬והשנית אמרה נעלה השמים‬ ‫ונעמיד שם את אלוקינו‪ ,‬ונעבדם שם‪ .‬והשלישית אמרה נעלה השמים‪ ,‬ונכה אותו בקשתות ורמחים‪ .‬וידע אלוקים את כל מעשיהם ואת‬ ‫‪,‬כל מחשבותם הרעה‪ ,‬וירא את העיר ואת המגדל אשר הם בונים‪ .‬וילכו ויבואו כולם לפני המלך ויגידו את הדברים האלה אל המלך‬ ‫והודה להם המלך על הדבר הזה ויעשו כן‪ .‬ויתקבצו כל המשפחות כשש מאות אלף איש וילכו לבקש ארץ רחבה מאוד לבנות את העיר‬ ‫ואת המגדל‪ ,‬ויבקשו בכל הארץ ולא מצאו כי אם בקעה אחת מקדם בארץ שנער מהלך שנתיים ימים ויסעו כולם אליה וישבו שם‪ .‬ויחלו‬ ‫ללבון הלבנה ולשרוף לשריפה‪ ,‬לבנות את העיר ואת המגדל אשר זממו‪ .‬ויהי להם בניין המגדל לפשע וחטאה ויחלו לבנותו‪ ,‬ויהי הם‬ ‫בונים וימרדו בה׳ אלוקי השמים ויחשבו בלבבם להילחם בות והל‪ .‬ויתחלקו כל האנשים האלה ועל המשפחות לשלושה חלקים‪ ,‬ותאמר‬ ‫‪,‬האחת נעלה השמימה ונילחם בו‪ .‬והשנית אמרה נעלה השמים ונעמיד שם את אלוקינו‪ ,‬ונעבדם שם‪ .‬והשלישית אמרה נעלה השמים‬ ‫‪Página 16‬‬

FPCFromClipboardUntitled ‫ וירא את העיר ואת המגדל אשר הם בונים‬,‫ וידע אלוקים את כל מעשיהם ואת כל מחשבותם הרעה‬.‫ונכה אותו בקשתות ורמחים‬. ‫ ויבקשו בכל הארץ ולא מצאו‬,‫ויתקבצו כל המשפחות כשש מאות אלף איש וילכו לבקש ארץ רחבה מאוד לבנות את העיר ואת המגדל‬ ‫ לבנות את‬,‫ ויחלו ללבון הלבנה ולשרוף לשריפה‬.‫כי אם בקעה אחת מקדם בארץ שנער מהלך שנתיים ימים ויסעו כולם אליה וישבו שם‬ ‫ ויהי הם בונים וימרדו בה׳ אלוקי השמים ויחשבו‬,‫ ויהי להם בניין המגדל לפשע וחטאה ויחלו לבנותו‬.‫העיר ואת המגדל אשר זממו‬ ‫ והשנית‬.‫ ותאמר האחת נעלה השמימה ונילחם בו‬,‫ ויתחלקו כל האנשים האלה ועל המשפחות לשלושה חלקים‬.‫בלבבם להילחם בות והל‬ ‫ וידע אלוקים‬.‫ ונכה אותו בקשתות ורמחים‬,‫ והשלישית אמרה נעלה השמים‬.‫ ונעבדם שם‬,‫אמרה נעלה השמים ונעמיד שם את אלוקינו‬ ‫ ויתקבצו כל המשפחות כשש מאות אלף איש‬.‫ וירא את העיר ואת המגדל אשר הם בונים‬,‫את כל מעשיהם ואת כל מחשבותם הרעה‬ ‫ ויבקשו בכל הארץ ולא מצאו כי אם בקעה אחת מקדם בארץ שנער מהלך‬,‫וילכו לבקש ארץ רחבה מאוד לבנות את העיר ואת המגדל‬ ‫ ויהי להם‬.‫ לבנות את העיר ואת המגדל אשר זממו‬,‫ ויחלו ללבון הלבנה ולשרוף לשריפה‬.‫שנתיים ימים ויסעו כולם אליה וישבו שם‬ ‫ ויתחלקו כל‬.‫ ויהי הם בונים וימרדו בה׳ אלוקי השמים ויחשבו בלבבם להילחם בות והל‬,‫בניין המגדל לפשע וחטאה ויחלו לבנותו‬ ‫ והשנית אמרה נעלה השמים ונעמיד שם את‬.‫ ותאמר האחת נעלה השמימה ונילחם בו‬,‫האנשים האלה ועל המשפחות לשלושה חלקים‬ ‫ וידע אלוקים את כל מעשיהם ואת כל מחשבותם‬.‫ ונכה אותו בקשתות ורמחים‬,‫ והשלישית אמרה נעלה השמים‬.‫ ונעבדם שם‬,‫אלוקינו‬ ‫ ויהי הם בונים וימרדו בה׳ אלוקי‬,‫ ויהי להם בניין המגדל לפשע וחטאה ויחלו לבנותו‬.‫ וירא את העיר ואת המגדל אשר הם בונים‬,‫הרעה‬ ‫ ותאמר האחת נעלה השמימה‬,‫ ויתחלקו כל האנשים האלה ועל המשפחות לשלושה חלקים‬.‫השמים ויחשבו בלבבם להילחם בות והל‬ ‫ ונכה אותו בקשתות‬,‫ והשלישית אמרה נעלה השמים‬.‫ ונעבדם שם‬,‫ והשנית אמרה נעלה השמים ונעמיד שם את אלוקינו‬.‫ונילחם בו‬ ‫ ויהי להם בניין המגדל‬.‫ וירא את העיר ואת המגדל אשר הם בונים‬,‫ וידע אלוקים את כל מעשיהם ואת כל מחשבותם הרעה‬.‫ורמחים‬ ‫ ויתחלקו כל האנשים האלה ועל‬.‫ ויהי הם בונים וימרדו בה׳ אלוקי השמים ויחשבו בלבבם להילחם בות והל‬,‫לפשע וחטאה ויחלו לבנותו‬ ‫ ונעבדם שם‬,‫ והשנית אמרה נעלה השמים ונעמיד שם את אלוקינו‬.‫ ותאמר האחת נעלה השמימה ונילחם בו‬,‫המשפחות לשלושה חלקים‬. ‫ וירא את העיר‬,‫ וידע אלוקים את כל מעשיהם ואת כל מחשבותם הרעה‬.‫ ונכה אותו בקשתות ורמחים‬,‫והשלישית אמרה נעלה השמים‬ ‫ואת המגדל אשר הם בונים‬. la luna y las muchas estrellas se hicieron visibles por encima de él. Abram, observando la luna en su belleza, exclamó: En verdad, ahora estoy seguro de que este es el Dios y creador del cielo y la tierra, y todas esas lucecitas menores son sus sirvientes. Y Abram se arrodilló ante la luna y oró a la luna toda esa noche. Y cuando amaneció, el sol volvió a salir en su gloria según la ley, como el día anterior, y la luna y las estrellas se desvanecieron antes de que saliera el sol. Y Abram vio el cambio y se maravilló mucho de las cosas que el Señor había creado en la tierra. Y Abram pensó mucho en lo que había visto, y finalmente concluyó, diciéndose a sí mismo: Ahora, ninguno de estos puede ser Dios; pero todos ellos son siervos del único Dios invisible, que es el gobernante del cielo y de la tierra, del sol y de la luna, y de las estrellas también. Y después de eso, Abram fue a morar en la casa de Noé y Sem, donde fue confirmado en su fe en Dios, y sirvió al Señor todos los días de su vida, mientras que toda su generación se había olvidado del Señor, y todos los hijos del hombre servían a dioses hechos de madera y piedra. Y Nimrod, el rey, reinó con seguridad, y él era el único gobernante de toda la tierra. Y toda la tierra era de un solo habla y un solo idioma, y todos los príncipes de Nimrod, como también Phut, Mizraim, Cus y Canaán, y todas sus familias juntas consultaron en ese momento, y dijeron uno al Otro: Venid y construyamos una gran ciudad, y dentro de ella una fortificación fuerte y una torre, cuya cima tocará los cielos, para que obtengamos un gran nombre entre las naciones, y que nuestros enemigos nunca puedan prevalecer. Contra nosotros. Y seremos los únicos gobernantes de toda la tierra, y gobernaremos a todas las naciones con un brazo fuerte, de modo que ninguna de sus batallas pueda tener éxito en dispersarnos por la faz de toda la tierra. Y vinieron todos a la presencia del rey, y le dieron a conocer todas sus deliberaciones, y el rey estuvo de acuerdo con ellos en todo lo que habían decidido hacer. Y después de que el rey hubo consentido, los príncipes y los líderes reunieron a todo su pueblo y sus familias, que eran unos seiscientos mil hombres, y todos ellos salieron en busca de un terreno espacioso donde edificar la ciudad y la torre. Y buscaron por toda la tierra, y encontraron solo un lugar adecuado en cierto valle al este de la tierra de Sinar, un espacio de dos días de viaje. Y todo el pueblo fue allí y habitó allí. Y empezaron a hacer ladrillos, y los quemaron minuciosamente para construir la ciudad y la torre, que habían decidido levantar. Pero la construcción de la ciudad y la torre los llevó a cometer pecados y transgresiones, incluso cuando comenzaron a construirla. Y mientras estaban ocupados en la construcción se rebelaron contra el Señor, Dios del cielo, y pensaron en su corazón subir al cielo y hacer la guerra contra el Señor. Y todos estos hombres y sus familias se dividieron en tres grupos. Y una de las partes dijo, subiremos al cielo y lucharemos contra el Señor; y la segunda parte dijo, iremos al cielo y allí estableceremos nuestros propios dioses y los adoraremos; y el tercero dijo que subiremos al cielo y mataremos al Señor con lanzas y flechas. Y el Señor conocía todas sus acciones y todos sus malos pensamientos, 14 Página 17

FPCFromClipboardUntitled ‫ כי מרוב הגבהות לא יגיע החומר והלבנים אצל הבונה‬.‫ ויבנו להם עיר גדולה ומגדל בתוכה גבוה וחזק מאוד מאוד‬,‫ויהי בהיותם בונים‬ ‫ ויהיו‬.‫ ככה יעשו להם בכל יום‬,‫ ואחרי כן יגיעו אל הבונים ויתנו להם החומר והלבנים‬.‫ עד מלאת לעולים שנה תמימה‬,‫בעלותם אליו‬ ‫ וכאשר יפול אדם וימת אין מביט אליו‬,‫ ויהי כאשר תיפול לבנה מידם ותישבר ויבכו כולם עליה‬.‫ כל היום‬,‫אלה עולים ואלה יורדים‬ ‫ ויהי כראותם ויאמרו איש‬.‫ ויהי עת בונים ויזרקו החיצים אל השמים ויפלו כל החצים עליהם מלאים דם‬,‫ וידע ה׳ את מחשבותם‬.‫מהם‬ ‫ ויבנו את המגדל ואת‬.‫ ולמען הכחידם מעל פני האדמה‬,‫ כי מאת ה׳ היה זה למען התעם‬.‫ אך הנה הרגנו את כל אשר בשמים‬,‫אל רעהו‬ ‫ ויאמר האלוקים אל שבעים המלאכים העומדים ראשונה לפניו‬.‫ עד מלאת להם ימים רבים ושנים‬,‫העיר ויעשו כדבר הזה יום יום‬ ‫ ולא יבינו לדבר כולם‬,‫ הבה נרדה ונבלה שם שפתם ל לנו ישמעו ויהי מהיום ההוא והלאה שכחו איש שפת רעהו‬,‫הקרובים אליו לאמור‬ ‫ ויהי כאשר‬.‫ ויתן לו אבן‬,‫ וכאשר יאמר תנה חומר‬.‫ ויתן לו חומר‬,‫ ויהי כאשר יאמר איש אל רעהו תנה לי אבן לבנות‬.‫יחד בשפה אחת‬ ‫ ויעשו כדבר הזה ימים רבים‬.‫ וישליכם הבונה מידו ויפילם על רעה וימת‬,‫יקח הבונה מיד רעהו את החומר או את אבן אשר לא אמר‬, ‫ אשר אמרו נעלה השמים‬.‫ וייסרם כמפעלותם וכמחשבותיהם‬,‫ וה׳ הכה את שלושת החלקים אשר היו שם‬.‫וימותו מהם הרבה בדבר הזה‬ ‫ והשלישית אשר‬.‫ המיתם ה׳ איש ביד רעהו‬,‫ ואשר אמרו נכה השמים בחצים‬.‫ )הפכו( היו לקופים ושנהבים‬,‫ונעבוד את אלוקינו שם‬ ‫ ויעזבו את‬,‫ והנשארים בהם כאשר ידעו והבינו את הרעה אשר באה עליהם‬.‫ הפיצם ה׳ בכל הארץ‬,‫אמרה נעלה השמים ונילחם בו‬ ‫ כי שם בלל ה'שפת כל הארץ‬,‫ על כן קרא למקום ההוא בבל‬.‫ ויחדלו לבנות את העיר ואת המגדל‬.‫הבניין ויפוצו גם הם על פני כל הארץ‬ ‫ והמגדל ההוא אשר בנו בני האדם פתחה הארץ את פיה ותבלע את שלישיתו ותרד גם אש מן השמים ותשרוף‬,‫הנה מקדם לארץ שנער‬ ‫ וימותו‬.‫ ויהי ממנו אשר תלוי ברוח השמים ויהי מהלך צלו שלושה ימים‬,‫ והשלישית ממנו נשאר עד היום הזה‬.‫את השלישית האחרת‬ ‫ עד אשר אין להם מספר‬,‫רבים מבני האדם במגדל ההוא בשנה ההיא‬.

Y se han dedicado a la construcción durante mucho tiempo, de modo que ya habían construido la ciudad, y la torre en ella alcanzó una altura enorme. Y debido a la gran altura, se necesitó un año completo para subir las piedras y los ladrillos, para llegar a los constructores. Y así se hacía todo el tiempo, algunos subían y otros bajaban, y era tan difícil la ascensión y el descenso que cuando un ladrillo se caía y se rompía, todos se lamentaban y lloraban por la gran pérdida. Pero cuando un hombre caía y era asesinado, nadie prestaría la menor atención a su muerte. Y el Señor conocía todos sus malos pensamientos. Y lanzaron flechas hacia el cielo, y todas las flechas cayeron sobre ellos llenas de sangre, y viendo que todos se regocijaron, diciendo: Hemos matado a todos los que estaban en el cielo. Porque fue la voluntad de Dios desviarlos y borrarlos de la faz de la tierra. Y continuaron construyendo la ciudad y la torre, y obraron tan perversamente todos los días, hasta que pasaron muchos días y años. Y el Señor dijo a los setenta ángeles que estaban en primer lugar y que estaban más cerca del trono, diciendo: Vayan, bajemos, y allí confundamos su idioma, para que no se entiendan el uno del otro. Y el Señor hizo con ellos en consecuencia. Y se olvidaron de inmediato el habla del otro, y ya no pudieron hablar ni comprender el mismo idioma. Y cuando el constructor recibía de manos del transportista los ladrillos equivocados, o alguna otra cosa que no se le había ordenado que trajera, el constructor en su ira lo arrojaba, lo arrojaba sobre alguien y lo mataba. Y este desorden continuó durante muchos días, y un gran número murió de esa manera. Y las tres partes fueron castigadas por el Señor según lo que habían dicho y hecho. Los que dijeron: Subiremos al cielo y allí entronizaremos a nuestros dioses y los adoraremos convertidos en simios y elefantes. Los que dijeron: Subiremos y mataremos a todos los que están en el cielo, con nuestras lanzas y flechas, el Señor hizo perecer a cada uno por mano de su prójimo. Y el tercero que dijo: Subiremos al cielo y lucharemos contra el Señor, el Señor se dispersó por toda la tierra. Y los que no pertenecían a ninguna de las partes se quedaron allí. Pero pronto llegaron a conocer y comprender el mal que se había apoderado de ellos y abandonaron el edificio, y por su propia voluntad se dispersaron por la faz de toda la tierra. Y sucedió que los hijos del hombre dejaron de construir la ciudad y la torre. Por eso el nombre de ese lugar se llama Babel; Porque Jehová avergonzó allí, la lengua de toda la tierra. Y el lugar estaba al oriente de la tierra de Sinar. Y la tierra abrió su boca y se tragó un tercio de la torre, y descendió fuego del cielo y consumió otro tercio, y un tercio permanece hasta el día de hoy, suspendido en el aire del cielo; y su longitud es la distancia de tres días de viaje. Y tantos de los hijos del hombre murieron en la obra de ese edificio, que ni siquiera pudieron ser contados. Y la tierra abrió su boca y se tragó un tercio de la torre, y descendió fuego del cielo y consumió otro tercio, y un tercio permanece hasta el día de hoy, suspendido en el aire del cielo; y su longitud es la distancia de tres días de viaje. Y tantos de los hijos del hombre murieron en la obra de ese edificio, que ni siquiera pudieron ser contados. Y la tierra abrió su boca y se tragó un tercio de la torre, y descendió fuego del cielo y consumió otro tercio, y un tercio permanece hasta el día de hoy, suspendido en el aire del cielo; y su longitud es la distancia de tres días de viaje. Y tantos de los hijos del hombre murieron en la obra de ese edificio, que ni siquiera pudieron ser contados.

15 ‫ תשע ושלושים שנה ומאתיים שנה וימת‬,‫ ויהיו כל ימי פלג‬.‫ בשנת שמונה וארבעים לחיי אברהם בן נחור‬,‫ופלג בן עבר מת בימים ההם‬.

Página 18

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪,‬ויהי כאשר הפיץ ה׳ את בני האדם בעון המגדל על פני כל הארץ‪ ,‬ויפוצו לחלקים רבים‪ .‬ויתפרדו כל בני האדם לארבע רוחות כל הארץ‬ ‫ויהיו כל המשפחות משפחה ומשפחה ללשונה ולארצה ועריה‪ .‬ויבנו בני האדם ערים רבים למשפחותיהם בכל המקומות אשר הלכו‬ ‫שמה‪ ,‬ובכל הארץ אשר הפיצם ה׳‪ .‬ויהי מהם אשר בנו עריהם במקומות אשר נוטשו שמה‪ ,‬ויקראו לערים ההם על שמותם או על שמות‬ ‫ביניהם או על שם אויו‪ .‬וילכו בני יפת בן נח ויבנו להם ערים במקומות אשר נפוצו שם ויקראו את כל ערים בשמותם‪ ,‬ליתחלקו בני יפת‬ ‫על פני התיםו י‪ .‬ואלה שמות כל משפחותיהם לכל עריהם אשר בנו להם בימים ההם אחר המגדל‪ .‬ואלה בני יפת למשפחותיהם‪ ,‬גומר‬ ‫ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס‪ .‬אלה בני יפת לתולדותם‪ .‬ויהיו בני גומר לעריהם‪ ,‬הם פורקנוס היושבים בארץ פרנצה על נהר‬ ‫‪.‬פרנצה על נהר סינה‪ .‬ובני ריפת הם ברטונים היושבים בארץ ברטניה על נהר לידה השופך את מימיו בים הגדול גיחון הוא אוקינוס‬ ‫ובני תוגרמה הם עשר משפחות ואלה שמותם‪ :‬בוזר‪ ,‬פרצינך‪ ,‬בולגר‪ ,‬אליקנוס‪ ,‬רגביב‪ ,‬טורקי‪ ,‬בוז‪ ,‬זביך‪ ,‬אונגל‪ ,‬טילמץ‪ .‬ויהי מהם בוזר‬ ‫ואליקנוס ורגביב וטורקי ובוז וזביך וטילמץ ‪ -‬כל אלה נפוצו ויחנו צפונה ויבנו להם ערים‪ .‬ויקראו את שמות הערים על שמותם‪ ,‬הם‬ ‫החונים על נהרי היתלהו ואטלך עד היום‪ .‬אך אנגרי ובולגר ופרצינך הם החונים על הנהר הגדול נהר דובני‪ ,‬ושמות עריהם גם הם על‬ ‫שמותם‪ .‬ובני יון הם היונים היושבים בארץ קנדיא ומדי‪ ,‬הם ארזלוס היושבים בארץ כורסן‪ .‬ובני תובל הם היושבים על ארץ תושקנה‬ ‫‪,‬על נהר פשיאה‪ .‬ובני משך הם שושבני תירס רושש כושני ואנגליס‪ .‬כל אלה הלכו ויבנו להם ערים‪ ,‬הם הערים היושבים על ים יבוס‬ ‫על נהר בירא השופך על נהר טורגאן‪ .‬אליקנוס‪ ,‬רגביב‪ ,‬טורקי‪ ,‬בוז‪ ,‬זביך‪ ,‬אונגל‪ ,‬טילמץ‪ .‬ויהי מהם בוזר ואליקנוס ורגביב וטורקי ובוז‬ ‫וזביך וטילמץ ‪ -‬כל אלה נפוצו ויחנו צפונה ויבנו להם ערים‪ .‬ויקראו את שמות הערים על שמותם‪ ,‬הם החונים על נהרי היתלהו ואטלך‬ ‫עד היום‪ .‬אך אנגרי ובולגר ופרצינך הם החונים על הנהר הגדול נהר דובני‪ ,‬ושמות עריהם גם הם על שמותם‪ .‬ובני יון הם היונים‬ ‫היושבים בארץ קנדיא ומדי‪ ,‬הם ארזלוס היושבים בארץ כורסן‪ .‬ובני תובל הם היושבים על ארץ תושקנה על נהר פשיאה‪ .‬ובני משך‬ ‫הם שושבני תירס רושש כושני ואנגליס‪ .‬כל אלה הלכו ויבנו להם ערים‪ ,‬הם הערים היושבים על ים יבוס‪ ,‬על נהר בירא השופך על נהר‬ ‫טורגאן‪ .‬אליקנוס‪ ,‬רגביב‪ ,‬טורקי‪ ,‬בוז‪ ,‬זביך‪ ,‬אונגל‪ ,‬טילמץ‪ .‬ויהי מהם בוזר ואליקנוס ורגביב וטורקי ובוז וזביך וטילמץ ‪ -‬כל אלה נפוצו‬ ‫ויחנו צפונה ויבנו להם ערים‪ .‬ויקראו את שמות הערים על שמותם‪ ,‬הם החונים על נהרי היתלהו ואטלך עד היום‪ .‬אך אנגרי ובולגר‬ ‫ופרצינך הם החונים על הנהר הגדול נהר דובני‪ ,‬ושמות עריהם גם הם על שמותם‪ .‬ובני יון הם היונים היושבים בארץ קנדיא ומדי‪ ,‬הם‬ ‫ארזלוס היושבים בארץ כורסן‪ .‬ובני תובל הם היושבים על ארץ תושקנה על נהר פשיאה‪ .‬ובני משך הם שושבני תירס רושש כושני‬ ‫ואנגליס‪ .‬כל אלה הלכו ויבנו להם ערים‪ ,‬הם הערים היושבים על ים יבוס‪ ,‬על נהר בירא השופך על נהר טורגאן‪ .‬ושמות עריהם גם הם‬ ‫על שמותם‪ .‬ובני יון הם היונים היושבים בארץ קנדיא ומדי‪ ,‬הם ארזלוס היושבים בארץ כורסן‪ .‬ובני תובל הם היושבים על ארץ‬ ‫תושקנה על נהר פשיאה‪ .‬ובני משך הם שושבני תירס רושש כושני ואנגליס‪ .‬כל אלה הלכו ויבנו להם ערים‪ ,‬הם הערים היושבים על ים‬ ‫יבוס‪ ,‬על נהר בירא השופך על נהר טורגאן‪ .‬ושמות עריהם גם הם על שמותם‪ .‬ובני יון הם היונים היושבים בארץ קנדיא ומדי‪ ,‬הם‬ ‫ארזלוס היושבים בארץ כורסן‪ .‬ובני תובל הם היושבים על ארץ תושקנה על נהר פשיאה‪ .‬ובני משך הם שושבני תירס רושש כושני‬ ‫‪.‬ואנגליס‪ .‬כל אלה הלכו ויבנו להם ערים‪ ,‬הם הערים היושבים על ים יבוס‪ ,‬על נהר בירא השופך על נהר טורגאן‬ ‫‪Y Peleg, hijo de Heber, murió en ese tiempo en el año cuarenta y ocho de la vida de Abram, hijo de Taré, y‬‬ ‫‪todos los días de Peleg fueron doscientos treinta y nueve años. Y después que el señor había esparcido a todos‬‬ ‫‪los hijos del hombre por toda la faz de la tierra, a causa de los pecados que cometieron al construir la torre, se‬‬ ‫‪dividieron en muchos grupos, y se separaron unos de otros hacia los cuatro. vientos de la tierra. Y cada familia‬‬ ‫‪tenía su propio idioma, su propia tierra y sus propias ciudades. Así los hijos del hombre edificaron muchas‬‬ ‫‪ciudades en todos los lugares adonde fueron llevados, y llamaron a sus ciudades por sus propios nombres, o‬‬ ‫‪por los nombres de sus hijos, o por ciertas cosas que les ocurrieron. Y los hijos de Jafet, hijo de Noé, Fueron y‬‬ ‫‪edificaron para sí ciudades en el lugar donde fueron esparcidos, y llamaron a las ciudades según sus nombres.‬‬ ‫‪Y los hijos de Jafet se dividieron sobre la faz de la tierra, en muchas partes e idiomas. Y estos son los nombres‬‬ ‫‪de todas sus familias y ciudades que se construyeron para sí mismos en aquellos días después de la‬‬ ‫‪destrucción de la torre. Estos son los hijos de Jafet y sus familias: Gomer, Magog, Madai, Javán, Tubal, Mesec‬‬ ‫‪y Tiras; estos son los hijos de Jafet según sus - generaciones. Y los hijos de Gomer, según sus ciudades, fueron‬‬ ‫‪Phrancum, que habitaban en la tierra de Phranceah junto a los ríos Phranceah y Sena. Y los hijos de Riphath‬‬ ‫‪son los britonim que habitan en la tierra de Britania, junto al río Seda, que vierte sus aguas en el gran mar de‬‬ ‫‪Gihon, que es el océano. Y los hijos de Togarmah son diez familias, y estos son sus nombres: Bular,‬‬ ‫‪Pharzinah, Bungar, Elikanom, Ragbub, Torki, Bid, Zabuh, Ingal y Tulmaz. Todos estos se dispersaron y‬‬ ‫‪habitaron en el lado norte y construyeron ciudades para sí mismos, y llamaron a sus ciudades con sus propios‬‬ ‫‪nombres; estas son las personas que vivieron junto a los ríos Hithla e Italah hasta el día de hoy. Y Angori,‬‬ ‫‪Bular y Farzinah habitaban junto al gran río Dobnaz, y los nombres de sus ciudades también son de acuerdo‬‬ ‫‪con los nombres de sus familias. Y los hijos de Javan son los Javanim que habitan en la tierra de Makedunia.‬‬ ‫‪Y los hijos de Madai son los Anulum que habitan en la tierra de Bursan. Y los hijos de Tubal son los que‬‬ ‫‪habitan en la tierra de Tushcana junto al río Pasías. Y los hijos de Mesec fueron Shibashni; y los hijos de Tirus‬‬ ‫‪fueron Rushash, Boshai y Angolis. Todas estas familias fueron y construyeron para sí mismas ciudades, las‬‬ ‫‪ciudades situadas en el Jasibus y en el río Kura, que desemboca en el río Tragan.‬‬ ‫‪dieciséis‬‬ ‫‪Página 19‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫ובני אלישה הם אלמנייא וילכו גם הם ויבנו להם ערים‪ ,‬הם הערים היושבים בין הרי יוב ושיבתמו‪ .‬ויהיו מהם אנשי לומברדי היושבים‬ ‫‪.‬מעבר לנהרי יוב ושיבתמו‪ ,‬ויכבשו את ארץ איטליא וישבו בה עד היום‪ .‬ובני כתים הם הרומיים החונים בבקעת כנפיא על ים תיבראיו‬ ‫ובני דודנים הם היושבים תוך ערי ים גיחון בארץ בארדנה‪ .‬אלה הם משפחות בני יפת לעריהם וללשונותם‪ ,‬אחר המגדל אשר נפוצו‬ ‫שם‪ .‬ובני חם בן נח ילכו גם הם ויבנו להם ערים במקומות אשר נפוצו שם‪ ,‬ויקראו גם לשמות עריהם על שמותם ועל אודותם‪ .‬ואלה‬ ‫שמות כל עריהם לכל משפחותיהם אשר בנו להם בימים ההם אחר המגדל‪ .‬ויהיו בני חם כוש ומצרים פוט וכנען‪ .‬ויהיו בני מצרים הם‬ ‫‪,‬לודים וענמים ולהבים ונפתוחים ופתרוסים וכסלוחים וכפתורים‪ ,‬שבעה משפחות‪ .‬כל אלה הם חונים על יאור שיחור הוא נחל מצרים‬ ‫ויבנו להם ערים ויקראו לעריהם על שמותם‪ . .‬גם אלה בנו להם ערים ויקראו את עריהם בשמות אבותם‪ ,‬עד היום הזה‪ .‬ובני כנען גם‬ ‫הם בנו להם ערים ויקראו לעריהם בשמותם‪ ,‬אחת עשרה ערים וחצריהם אין מספר‪ .‬וילכו ארבעה אנשים ממשפחת חם‪ ,‬ויבואו כולם‬ ‫ארץ הככר‪ .‬ואלה שמות האנשים‪ :‬סדום‪ ,‬עמורה‪ ,‬אדמה‪ ,‬צבויים‪ .‬ויבנו האנשים האלה להם ארבעה ערים בארץ הכיכר‪ ,‬ויקראו את‬ ‫שמות עריהם על שמותם‪ .‬וישבו בערים האלה הם ובניהם וכל אשר להם‪ ,‬ויפרו וירבו מאוד וישבו לבטח‪ .‬וילך שעיר בן חור בן חוי בן‬ ‫כנען וימצא בקעה נגד הר פארן‪ ,‬ויבן שם עיר וישב שם הוא ושבעה בניו וביתו‪ .‬ויקרא לעיר אשר בנה שעיר על שמו‪ ,‬היא ארץ שעיר‬ ‫עד היום הזה‪ .‬אלה הם משפחות בני חם ללשונותם ולעריהם‪ ,‬אשר נפוצו שם לארצותם אחר המגדל‪ .‬ויבנו האנשים האלה להם ארבעה‬ ‫ערים בארץ הכיכר‪ ,‬ויקראו את שמות עריהם על שמותם‪ .‬וישבו בערים האלה הם ובניהם וכל אשר להם‪ ,‬ויפרו וירבו מאוד וישבו‬ ‫לבטח‪ .‬וילך שעיר בן חור בן חוי בן כנען וימצא בקעה נגד הר פארן‪ ,‬ויבן שם עיר וישב שם הוא ושבעה בניו וביתו‪ .‬ויקרא לעיר אשר‬ ‫בנה שעיר על שמו‪ ,‬היא ארץ שעיר עד היום הזה‪ .‬אלה הם משפחות בני חם ללשונותם ולעריהם‪ ,‬אשר נפוצו שם לארצותם אחר‬ ‫המגדל‪ .‬ויבנו האנשים האלה להם ארבעה ערים בארץ הכיכר‪ ,‬ויקראו את שמות עריהם על שמותם‪ .‬וישבו בערים האלה הם ובניהם‬ ‫וכל אשר להם‪ ,‬ויפרו וירבו מאוד וישבו לבטח‪ .‬וילך שעיר בן חור בן חוי בן כנען וימצא בקעה נגד הר פארן‪ ,‬ויבן שם עיר וישב שם‬ ‫הוא ושבעה בניו וביתו‪ .‬ויקרא לעיר אשר בנה שעיר על שמו‪ ,‬היא ארץ שעיר עד היום הזה‪ .‬אלה הם משפחות בני חם ללשונותם‬ ‫‪.‬ולעריהם‪ ,‬אשר נפוצו שם לארצותם אחר המגדל‬ ‫‪Y los hijos de Elishah son, los Alemania; y ellos también fueron y construyeron para ellos mismos ciudades, y‬‬ ‫‪esas ciudades están situadas entre las montañas de Jub y de Shubtham. Y estas familias conquistaron Italah y‬‬ ‫‪vivieron allí hasta el día de hoy. Y los hijos de Kittim son los Romim que habitan en el valle de Kanphia,‬‬ ‫‪junto a las aguas de Tiberu. Y los hijos de Dodanim son las familias que habitan en las ciudades junto al mar‬‬ ‫‪Gihón en la tierra de Bordeña. Estas son las familias de los hijos de Jafet y sus lenguas, después que fueron‬‬ ‫‪esparcidos por la construcción de la torre; y llamaron a sus ciudades también por sus propios nombres o por‬‬ ‫‪algunas de sus ocurrencias. Y estos son los nombres de todas sus ciudades, los nombres de sus familias, que‬‬ ‫‪edificaron en aquellos días, después de la torre. Y los hijos de Cam son: Cus y Mizraim, y Phut y Canaán‬‬ ‫‪según sus familias y sus ciudades. Todas estas familias fueron y se construyeron ciudades, según encontraron‬‬ ‫‪localidades adecuadas, y llamaron a sus ciudades con los nombres de sus padres: Cus, Mizraim, Phut y‬‬ ‫‪Canaán. Y los hijos de Mizraim fueron: Ludim, Anamim, Lehabim, Naftuhim, Patrusim, Casluhim y‬‬ ‫‪Caphtorim; siete familias, y todas estas habitaban junto al río Shihor, que es el río de Egipto; y cuando‬‬ ‫‪construyeron sus ciudades, las llamaron por sus propios nombres. Y los hijos de Pathrus y los hijos de Casluh‬‬ ‫‪se casaron entre sí, y de ellos vinieron Pilishtim, Agatim, Gerarim, Gatim y Ecrónim, en total cinco familias.‬‬ ‫‪Estos también construyeron ciudades para sí mismos, llamando sus nombres después de los nombres de sus‬‬ ‫‪padres, incluso hasta el día de hoy. Y los hijos de Canaán también se edificaron ciudades, llamándolas por sus‬‬ ‫‪propios nombres, once ciudades y suburbios innumerables. - - Y cuatro hombres se fueron de la familia de‬‬ ‫‪Cam, y llegaron a la tierra del llano, y estos son los nombres de los cuatro hombres: Sodoma, Gomorra, Adma‬‬ ‫‪y Zeboim. Y estos hombres se edificaron cuatro ciudades en la tierra de la llanura, llamando los nombres de‬‬ ‫‪las ciudades según sus propios nombres. Y habitaban en esas ciudades, con sus hijos y con todo lo que era de‬‬ ‫‪ellos, y fueron muy fructíferos y se multiplicaron mucho, y vivieron seguros. Y Seir, el hijo de Hori, el hijo de‬‬ ‫‪Hivi, el hijo de Canaán, se fue y descubrió un valle frente al monte Parán, y construyó una ciudad allí y habitó‬‬ ‫‪allí con sus siete hijos y su casa. Y llamó a la ciudad que edificó, Seir, por su propio nombre; esta es la tierra‬‬ ‫‪de Seir hasta el día de hoy. Estas son las familias de los hijos de Cam según sus lenguas y ciudades, adonde‬‬ ‫‪fueron esparcidos después de la destrucción de la torre.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ובני שם בן חם אבי כל בני עבר הלכו מהם גם הם‪ ,‬ויבנו עריהם במקומות אשר נפוצו שם ויקראו לערים בשמותם‪ .‬ויהיו בני שם עילם‬ ‫ואשור וארפכשד ולוד וארם ויבנו להם ערים ויקראו את שמות כל עריהם על שמותם‪ .‬ויצא אשור בן שם הוא ובניו ובני ביתו בעת‬ ‫ההיא עם רב מאוד‪ ,‬וילכו ויתרחקו אל ארץ אשר מצאו‪ .‬וימצאו בקעה רחבה מאוד בארץ אשר הלכו שם‪ ,‬ויבנו שם ערים ארבעה‬ ‫ויקראו להם שמות על שמותם ועל שמות אודותיהם‪ .‬ואלה שמות כל הערים אשר בנו להם בני אשור‪ ,‬את נינוה ואת רסן ואת כלח ואת‬ ‫רחובות עיר‪ ,‬וישבו שם בני אשור עדה הה‪ .‬בני ארם הלכו גם הם ויבנו להם עיר ויקראו את שם העיר עוץ כשם אחיהם הבכור‪ ,‬וישבו‬ ‫בה היא ארץ עוץ עד היום‪ .‬ויהי בשנה השנית אחר המגדל ויצא איש מארץ נינוה מבית אשור‪ ,‬ושמו בלע‪ .‬וילך לגור באשר ימצא הוא‬ ‫וביתו‪ ,‬ויבואו עד נגד ערי הככר מול סדום וישבו שם‪ .‬ויקם האיש ויבן עיר קטנה שם ויקרא שמה בלע על שמו‪ ,‬היא ארץ צוער עד היום‬ ‫‪Página 20‬‬

FPCFromClipboardUntitled ‫ וכל מדינה ומדינה עיר ועיר משפחה ומשפחה‬.‫אלה ל כל משפחות בני שם ללשונותם ולה אשר נפוצו שם בארץ אחר המגדל‬-- ‫הזה‬ ‫ ככה יעשו כל משפחות בני נח‬,‫ וימליכו עליהם מלכים בכל עריהם להתנהג על פיהם‬.‫ בנו להם ערים רבים אחרי כן‬,‫מכל משפחת בני נח‬ ‫ ואלה שמות הערים אשר בנה‬.‫ וימלוך עליה וישב שם ויבנה שם ערים רבים בארץ שנער‬,‫ ונמרוד בן כוש עודנו בארץ שנער‬.‫עד עולם‬ ‫ לאמור כי‬,‫ ויקרא את שם ל ל ל ל ל לה ואת שם השנית קרא ארך‬,‫ארבע ערים ויקרא להן שמות על אודות אשר קרא להן בבניין לל‬ ‫ לאמור כי שם תמו וכלו כל שריו וגיבוריו‬,‫ והרביעית כלנה‬.‫ לאמור מלחמה גדולה היתה במקום ההוא‬,‫ והשלישית אכד‬.‫משם הפיצם ה׳‬ ‫ ויושב בהם את יתר עמו ושריו וגיבוריו אשר נשארו‬,‫ ויהי כאשר בנה נמרוד את הערים ההם בארץ שנער‬.‫ויפוצו הם מעליו וימרדו בו‬ ‫ וימלוך עליה וישב שם ויבנה שם ערים‬,‫ ונמרוד בן כוש עודנו בארץ שנער‬.‫ ככה יעשו כל משפחות בני נח עד עולם‬.‫איתו במלכותו‬ ‫ ויקרא את שם ל ל‬,‫ ואלה שמות הערים אשר בנה ארבע ערים ויקרא להן שמות על אודות אשר קרא להן בבניין לל‬.‫רבים בארץ שנער‬ ‫ והרביעית‬.‫ לאמור מלחמה גדולה היתה במקום ההוא‬,‫ והשלישית אכד‬.‫ לאמור כי משם הפיצם ה׳‬,‫ל ל ל לה ואת שם השנית קרא ארך‬ ‫ ויהי כאשר בנה נמרוד את הערים ההם בארץ שנער‬.‫ לאמור כי שם תמו וכלו כל שריו וגיבוריו ויפוצו הם מעליו וימרדו בו‬,‫כלנה‬, ‫ ונמרוד בן כוש עודנו‬.‫ ככה יעשו כל משפחות בני נח עד עולם‬.‫ויושב בהם את יתר עמו ושריו וגיבוריו אשר נשארו איתו במלכותו‬ ‫ ואלה שמות הערים אשר בנה ארבע ערים ויקרא להן שמות‬.‫ וימלוך עליה וישב שם ויבנה שם ערים רבים בארץ שנער‬,‫בארץ שנער‬ ‫ והשלישית‬.‫ לאמור כי משם הפיצם ה׳‬,‫ ויקרא את שם ל ל ל ל ל לה ואת שם השנית קרא ארך‬,‫על אודות אשר קרא להן בבניין לל‬ ‫ לאמור כי שם תמו וכלו כל שריו וגיבוריו ויפוצו הם מעליו וימרדו בו‬,‫ והרביעית כלנה‬.‫ לאמור מלחמה גדולה היתה במקום ההוא‬,‫אכד‬. ‫ לאמור‬.‫ ויושב בהם את יתר עמו ושריו וגיבוריו אשר נשארו איתו במלכותו‬,‫ויהי כאשר בנה נמרוד את הערים ההם בארץ שנער‬ ‫ ויהי כאשר‬.‫ לאמור כי שם תמו וכלו כל שריו וגיבוריו ויפוצו הם מעליו וימרדו בו‬,‫ והרביעית כלנה‬.‫מלחמה גדולה היתה במקום ההוא‬ ‫ לאמור מלחמה גדולה‬.‫ ויושב בהם את יתר עמו ושריו וגיבוריו אשר נשארו איתו במלכותו‬,‫בנה נמרוד את הערים ההם בארץ שנער‬ ‫ ויהי כאשר בנה נמרוד את‬.‫ לאמור כי שם תמו וכלו כל שריו וגיבוריו ויפוצו הם מעליו וימרדו בו‬,‫ והרביעית כלנה‬.‫היתה במקום ההוא‬ ‫ ויושב בהם את יתר עמו ושריו וגיבוריו אשר נשארו איתו במלכותו‬,‫הערים ההם בארץ שנער‬.

Y parte de los hijos de Sem, padre de todos los hijos de Heber, también se fueron y se edificaron ciudades en los diversos lugares por donde fueron esparcidos, llamando a sus ciudades por sus propios nombres. Y los hijos de Sem fueron: Elam, Asur, Arfaxad, Lud y Aram, y edificaron para sí ciudades, y pusieron los nombres de todas sus ciudades con sus propios nombres. Y Asur, hijo de Sem, se fue con toda su casa, en ese momento una gran cantidad de personas, y partieron muy lejos a una * tierra que descubrieron. Y encontraron un valle muy espacioso en la tierra de su descubrimiento, y construyeron en él cuatro ciudades, llamando sus nombres por sus propios nombres y sucesos. Y estos son los nombres de todas las ciudades que los hijos de Asur se edificaron para sí: Nínive, Resén, Cala, y la ciudad de Rehobot; y los hijos de Asur habitaron en ellos hasta el día de hoy. Y los hijos de Aram también fueron y se edificaron una ciudad, y llamaron el nombre de la ciudad Uz, por el nombre de su hermano mayor, y moraron en ella; esta es la tierra de Uz hasta el día de hoy. Y en el segundo año después de la torre, cierto hombre, llamado Bela, de la casa de Asur, dejó la tierra de Nínive, y fue a residir dondequiera que encontrara un lugar adecuado para él y su familia. . Y llegaron a las ciudades de la llanura hacia Sodoma, y moraron allí. Y el hombre se levantó y construyó una pequeña ciudad y la llamó Bela por su propio nombre; y esta es la tierra de Zoar hasta el día de hoy. Y estas son todas las familias de los hijos de Sem, conforme a sus lenguas y todas sus ciudades por donde fueron esparcidos sobre la tierra, después de la torre. Y cada provincia, ciudad y familia de las familias de los hijos de Noé se edificaron después de eso muchas ciudades. Y establecieron gobiernos en todas sus ciudades para gobernar al pueblo por sus leyes; y lo mismo hicieron todas las familias de los hijos de Noé para siempre. Y Nimrod, el hijo de Cus, todavía estaba en la tierra de Shinor y la gobernaba, y habitó allí, y construyó muchas ciudades en la tierra de Shinar. Y estos son los nombres de las ciudades que construyó, cuatro ciudades en total, y las llamó según los sucesos relacionados con la construcción de la torre. La primera ciudad la llamó Babel, diciendo: Allí el Señor confundió el habla de toda la tierra. La segunda ciudad la llamó Aroch, diciendo: De allí el Señor me había dispersado a mí y a mi pueblo. A la tercera ciudad la llamó Ochad, diciendo: Una gran batalla ocurrió en ese lugar. Y a la cuarta ciudad la llamó Culnah, diciendo: En ese lugar mis príncipes y guerreros se dispersaron por completo, y todos se rebelaron contra mí. Y después de que Nimrod hubo construido esas ciudades en la tierra de Sinar, él y el resto de su pueblo, con sus príncipes y héroes, vivieron en ellas, 18 ‫ ויקראו כל עבדי נמרוד ושרליו את שמו אמרפל ל ל ל יו יו‬,‫ונמרוד ישב בבבל וחידש שם את מלכותו עם יתר עבדיו וימלוך לבטח‬ ‫ וגם בנו מרדון הרשיע מאביו‬.‫ ויוסף עוד להרשיע וללמד רשעה לכל בני האדם‬,‫אמרפל לאמוו יכו יו ובכל זאת לא שב נמרוד אל ה׳‬, ‫ כן בעת ​​ההיא נהייתה מלחמה בין‬,‫ ויחטיא את בני האדם על כן יאמרו מרשעים יצא רשע‬.‫ויוסף לעשות ולהוסיף על כל תועבות אביו‬ ‫ וילחם את‬,‫ ויצא כדרלעמר מלך עילם מתוך משפחות בני חם‬.‫משפחות בני חם כאשר ישבו בארצותם אשר ישבו בארצותם אשר‬ ‫ ויתנו לו‬,‫ ויעבדוהו שתיים עשרה שנה‬.‫ וילחם בם ויכניעם ויהיו תחת ידו‬,‫ וילך אל חמשת ערי הככר‬.‫משפחות בני חם ויכניעם תחת ידו‬ ‫ ויהיו כל ימי נחור שמונה‬.‫ היא שנת תשע וארבעים שנה לאברם בן תרח‬,‫ בעת ההיא מת נחור בן שרוג בשנה ההיא‬.‫מס בכל שנה‬ Página 21

FPCFromClipboardUntitled ‫ ואברם ידע את ה׳‬.‫ ויצא אברם מבית נח וילך בית אביו‬,‫ ויהי בשנת החמישים שנה לחיי אברם בן תרח‬.‫וארבעים שנה ומאת שנה וימת‬ ‫ ועודנו הולך אחרי דרכי נמרוד לעבוד‬,‫ ותרח אביו עודנו שר צבא למלך נמרוד בימים ההם‬.‫ וה׳ אלוקיו עמו‬,‫וילך בדרכיו ובמוסר ה׳‬ ‫ ויחר אף‬.‫ עומדים כולם בבית אביו בהיכליהם‬,‫ ויבוא אברם בית אביו וירא את אלוקי אביו שנים עשר אלוהות‬.‫אלוקים אחרים עץ ואבן‬ ‫ כה יעשה לי אלוקים אשר‬.‫ ויאמר אברם חי ה׳ אם יעמדו הצלמים האלה במעמדם בבית אבי‬.‫אברם בראותו את הצלמים בבית אביו‬ ‫ וימהר אברם ויצא מן החדר אל חצר אביו‬.‫ ויצא אברם מאיתם וחמתו בערה בו‬,‫בראני וכה יוסיף אם לא לשלושת ימים אשבר את כולם‬ ‫ הודיעני אבי איה‬,‫ ויבוא אברם וישב לפני א וישאל אברם את אביו לאמור‬,‫החיצונה וימצא את אביו יושב בחצר וכל עבדיו איתו‬ ‫האלוקים אשר ברא את השמים ואת על הארץ ואשר ברא את אר י ה רא את אץל שיה ויחר אף אברם בראותו את הצלמים בבית אביו‬. ‫ כה יעשה לי אלוקים אשר בראני וכה יוסיף אם לא לשלושת ימים‬.‫ויאמר אברם חי ה׳ אם יעמדו הצלמים האלה במעמדם בבית אבי‬ ‫ וימהר אברם ויצא מן החדר אל חצר אביו החיצונה וימצא את אביו יושב בחצר‬.‫ ויצא אברם מאיתם וחמתו בערה בו‬,‫אשבר את כולם‬ ‫ הודיעני אבי איה האלוקים אשר ברא את השמים ואת על‬,‫ ויבוא אברם וישב לפני א וישאל אברם את אביו לאמור‬,‫וכל עבדיו איתו‬ ‫ ויאמר אברם חי ה׳ אם יעמדו הצלמים‬.‫הארץ ואשר ברא את אר י ה רא את אץל שיה ויחר אף אברם בראותו את הצלמים בבית אביו‬ ‫ ויצא אברם מאיתם‬,‫ כה יעשה לי אלוקים אשר בראני וכה יוסיף אם לא לשלושת ימים אשבר את כולם‬.‫האלה במעמדם בבית אבי‬ ‫ ויבוא אברם וישב‬,‫ וימהר אברם ויצא מן החדר אל חצר אביו החיצונה וימצא את אביו יושב בחצר וכל עבדיו איתו‬.‫וחמתו בערה בו‬ ‫ הודיעני אבי איה האלוקים אשר ברא את השמים ואת על הארץ ואשר ברא את אר י ה רא את‬,‫לפני א וישאל אברם את אביו לאמור‬ ‫אץל שיה‬ Nimrod estableció su hogar en Babel, donde estableció la sede de su gobierno para él y todos sus oficiales. Y Nimrod reinó con seguridad una vez más, y sus sirvientes y príncipes le dieron a Nimrod el nombre adicional de Amrafel, diciendo: Todo su pueblo y todos sus príncipes fueron dispersados por la construcción de la torre y los incidentes relacionados con ella. Y a pesar de todas esas dificultades, Nimrod no volvería al Señor, sino que solo agregaría nuevos pecados y transgresiones a los ya cometidos. E instruyó al pueblo en todo lo pecaminoso y perverso delante del Señor. Y Mardon, el hijo de Nimrod, era si era posible, más perverso que su padre, cometiendo aún peores atropellos y abominaciones que su padre, y conduciendo a los hijos del hombre a la depravación total. Y desde ese momento se ha convertido en un dicho: De la maldad vendrá la maldad. Al mismo tiempo, hubo una guerra entre las familias de los hijos de Cam, que habitaban en la tierra que ellos mismos construyeron. Porque Quedorlaomer rey de Elom, una de las familias de Cam, salió e hizo guerra contra las otras familias de Cam, y las venció bajo su mano, y también sometió las cinco ciudades de la llanura, y todas estaban bajo sus manos en dependencia y servidumbre durante doce años, rindiéndole tributo año tras año. En ese tiempo murió Nacor hijo de Serug, en el año cuarenta y nueve de la vida de Abram hijo de Taré; y fueron todos los días de Nacor ciento cuarenta y ocho años. Y a los cincuenta años de su vida, Abram salió de la casa de Noé para volver a la casa de su padre. Y Abram conoció al Señor y anduvo en los caminos del Señor y en la enseñanza del Eterno. Y Dios estaba con Abram. Y Taré, su padre, todavía era comandante en jefe del ejército de Nimrod en aquellos días, y todavía era adicto a adorar dioses extraños. Y cuando Abram regresó a la casa de su padre, vio allí a los dioses de su padre, doce en total, cada uno con su propia capilla en la mansión de su padre. Y la ira de Abram se encendió cuando vio esos doce ídolos en la casa paterna, y Abram dijo: Así pueda el Señor que me creó hacer conmigo ahora y en el futuro, si no los rompo a todos en el próximo. tres días. Y mientras su ira ardía dentro de él, Abram salió de la casa de los ídolos y se apresuró al patio de la casa y encontró a su padre allí rodeado de todos sus siervos; y Abram se sentó delante de su padre. Y Abram le hizo a su padre las siguientes preguntas, diciendo: Por favor, mi padre déjame saber qué Dios ha creado los cielos y la tierra y todos los hijos del hombre, y quién es el Dios que te creó a ti, y a mí también, en ¿la tierra? Y Taré respondió: Los que crearon todas estas cosas están en mi casa.

Entonces Abram dijo: ¿Quieres mostrármelos mi señor? Y Taré condujo a Abram al patio interior, a una cámara grande, y Abram la encontró llena de ídolos, dioses de madera y de piedra. Y había doce dioses muy grandes entre ellos, y el resto eran más pequeños sin contar. ¿Y quién es el Dios que te creó a ti y a mí también en la tierra? Y Taré respondió: Los que crearon todas estas cosas están en mi casa. Entonces Abram dijo: ¿Quieres mostrármelos mi señor? Y Taré condujo a Abram al patio interior, a una cámara grande, y Abram la encontró llena de ídolos, dioses de madera y de piedra. Y había doce dioses muy grandes entre ellos, y el resto eran más pequeños sin contar. ¿Y quién es el Dios que te creó a ti y a mí también en la tierra? Y Taré respondió: Los que crearon todas estas cosas están en mi casa. Entonces Abram dijo: ¿Quieres mostrármelos mi señor? Y Taré condujo a Abram al patio interior, a una cámara grande, y Abram la encontró llena de ídolos, dioses de madera y de piedra. Y había doce dioses muy grandes entre ellos, y el resto eran más pequeños sin contar.

19 Página 22

FPCFromClipboardUntitled ‫ ויבא תרח את‬,‫ ויאמר אברם אל אביו הראם נא לי אדוני‬.‫ הנה אשר ברא כל אלה איתנו בבית‬,‫ויען תרח את אברם בנו ויאמר אליו‬ ‫ שנים עשר צלמים גדולים ואחרים קטנים‬,‫ וירא אברם והנה כל החדר מלא אלוקות עץ ואבן‬.‫אברם בנו אל החצר הפנימית אל החדר‬ ‫ הנה אלה הם אשר עשו את כל אשר ראיתי בכל הארץ והם אשר בראו אותי ואותך וכל האדם‬,‫ ויאמר תרח אל בנו‬.‫עמהם אין מספר‬ ‫ ויהי בצאת אברם משם וילך וישב לפני אמו ויאמר לאמו‬.‫ ואברם בנו יצא איתו משם‬,‫ וישתחווה תרח לכל אלוקיו ויצא משם‬.‫בארץ‬, ‫ ועתה מהרי וקחי נא לי גדי עזים מן הצאן ועשית‬.‫הנה אבי הראני את אשר עשו את השמים ואת הארץ ואת בני האת הארץ ואת בני הא‬ ‫ ותעש אמו כן ותקח גדי עזים ותעשה אותו מטעמים‬.‫ והבאתי את המטעמים ההם לאלוקי אבי למנחה לאכול לי איהר‬,‫אותו מטעמים‬, ‫ ויהי הוא‬.‫ ויגש אליהם לאכול ותרח אביו לא ידע‬.‫ ויביאם לפני אלוקי אביו‬,‫ ויקח אברם את המטעמים מיד אמו‬.‫ותביא אותם אל אברם‬ ‫ אך‬,‫ ויהתל בהם אברם ויאמר‬.‫ ואין אחד מהם לכו‬,‫יושב איתם היום ההוא וירא אותם אברהם והנה אין קול להם ואין קשב ואין תנלועה‬ ‫ ועתה אעשה להם מחר מטעמים אחרים טובים‬.‫עתה כי המטעמים אשר עשיתי לא הטיבו ביניהם או מעט הם להם על כן לא יאכלו‬ ‫ ותקם אמו ותיקח שלושה גדיים טובים מן הצאן‬,‫ ויהי ממחרת ויצו אברם אל אמו אל המטעמים‬.‫ורבים מזה עד אשר אראה מה אחריתם‬ ‫ ויקח אברם את המטעמים מיד אמו‬.‫ ותרח אביו לא ידע‬,‫ ותיתן את המטעמים היד אברם בנה‬.‫ותעש אותם מטעמים טובים כאשר אה‬, ‫ וירא אברם אותם‬.‫ וישב אברם לפניהם כל היום ההוא אולי יאכלו‬,‫ ויגש אליהם לאכול ויתן לפני כולם‬.‫ויביאם החדרה לפני אלוקי אביו‬ ‫ ורוח אלוקים לבשה את אברם אחרי כן ביום ההוא בערב בתוך‬.‫ ואין שולח יד מהם אל המטעמים לאכול‬,‫והנה אין קול להם ואין קשב‬ ‫ ויעבדו להם אלילים כאלה עץ ואבן‬,‫ ויקרא ויאמר אוי והוי על אבי ועל כל הדור הרע הזה אשר נטו להם יחד אחר ההבל‬.‫הבית ההוא‬ ‫ פה להם ולא ידברו עיניים להם ולא יראו בהם אזניים להם ולא ישמעו ידיהם ולא‬.‫אשר לא יאכלון ולא יריחון ולא ישמעו ולא ידברו‬ ‫ ויהי כראות אברם את כל‬.‫ וכל אשר יעבדו וישתחווה להם‬,‫ כמוהם יהיו כל עושיהם וכל אשר בוטח בהם‬.‫ימישון לאכול רגליהם לולא‬ ‫ וימהר וילך ויקח את הקרדומות בידו ויבוא החדרה אל אלוקי אביו‬,‫הדברים האלה ואת כל המעשים הרעים ויחר אפו מאוד על אביו‬ ‫ ויתן את הקרדומות ביד האלוה הגדול אשר היה שם לפניהם‬,‫ ויהי אחרי כן ככלותו לשבר את הצלמים‬.‫וישבר את כל אלוקות אביו‬ ‫ויצא‬.

Y Taré dijo a Abram: He aquí mi hijo, estos son los que han creado todo lo que ves en este mundo, como también tú y yo, y todos los hijos del hombre. Y diciendo así, Taré se inclinó ante todos sus dioses y finalmente salió de la cámara llevándose a Abram con él. Y cuando Abram hubo dejado la casa de los dioses, se apresuró a ir a su madre y le dijo: He aquí, mi padre me ha mostrado a los que han creado los cielos, la tierra y todos los hijos del hombre. Y cómo te ruego que te apresures y tomes un cabrito de la oveja, y prepares de él un guisado, para que yo lo traiga como ofrenda a los dioses de mi padre, para que coman de él; quizás para así hallar gracia ante ellos. Y su madre se apresuró a tomar un cabrito de en medio del rebaño, e hizo de él una buena y sabrosa carne y se la llevó a Abram. Y Abram tomó la sabrosa carne de manos de su madre, la llevó ante los dioses y se la sirvió, como invitándolos a comerla. Pero no hubo sonido ni movimiento, ni nadie extendió la mano para tomar y comer. Y Taré no sabía nada de lo que había hecho Abram. Y Abram se sentó en silencio en la casa de los dioses, pero viendo que los dioses no estaban dispuestos a participar de su ofrenda, dijo: Puede ser que haya traído muy poco o quizás mi ofrenda no sea del tipo aceptable para ellos. Ahora pues, mañana prepararé muchas más y mejores carnes que las que traje hoy, para ver cuál será el final. Y por la mañana, Abram instruyó a su madre acerca de la ofrenda que había decidido, y su madre tomó en consecuencia tres cabritos del rebaño, Y ella hizo de ellos carnes saladas como era el deseo de su hijo, y las puso en las manos de su hijo Abram, sin que el padre de Taré lo supiera. Y Abram tomó las sabrosas carnes de la mano de su madre, y las llevó a la cámara de los dioses. Y repartió las carnes entre los dioses y, colocando un plato delante de cada uno de ellos, los invitó a comer de su ofrenda. Y Abram se sentó delante de ellos y se quedó allí todo el día para ver si comían o no. Pero no hubo sonido ni movimiento, y ninguno de los dioses extendió una mano para probar las sabrosas carnes que tenía ante él. Y el espíritu de Dios vino sobre Abram, en la tarde de ese día, y clamó en medio de la casa: ¡Ay de mi padre y ay de toda esta generación malvada, cuyos corazones están inclinados a las vanidades! adorar a ídolos como estos aquí, hechos de madera y piedra; imágenes que no pueden comer ni oler, ni oír ni hablar. Tienen boca pero no pueden hablar, ojos y no pueden ver, oídos y no pueden oír, manos y no pueden agarrar, pies y no pueden caminar. Como ellos pueden ser todos los que los hacen, todos los que les sirven y se postran ante ellos. Y Abram se enojó mucho con su padre, y se apresuró a tomar un hacha, se apresuró a entrar en la cámara a los dioses de su padre y los hizo añicos a todos. Y cuando los hubo hecho pedazos, puso el hacha en las manos del dios más grande, que no rompió, y salió apresuradamente de la cámara. manos y no puede agarrar, pies y no puede caminar. Como ellos pueden ser todos los que los hacen, todos los que les sirven y se postran ante ellos. Y Abram se enojó mucho con su padre, y se apresuró a tomar un hacha, se apresuró a entrar en la cámara a los dioses de su padre y los hizo añicos a todos. Y cuando los hubo hecho pedazos, puso el hacha en las manos del dios más grande, que no rompió, y salió apresuradamente de la cámara. manos y no puede agarrar, pies y no puede caminar. Como ellos pueden ser todos los que los hacen, todos los que les sirven y se postran ante ellos. Y Abram se enojó mucho con su padre, y se apresuró a tomar un hacha, se apresuró a entrar Página 23

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪en la cámara a los dioses de su padre y los hizo añicos a todos. Y cuando los hubo hecho pedazos, puso el‬‬ ‫‪hacha en las manos del dios más grande, que no rompió, y salió apresuradamente de la cámara.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ותרח אביו בא אל ביתו וישמע את קול מכת הקרדומות מפתח הבית‪ ,‬ויבוא תרח הביתה לדעת מה זה ועל מה זה‪ .‬וישמע תרח את קול‬ ‫הקרדומות בחדר הצלמים וירץ תרח החדרה אל הצלמים‪ ,‬וימצא את אברם בנו בצאתו משם‪ .‬ויבוא תרח החדרה וימצא את כל האלילים‬ ‫נופלים כולם נשברים‪ ,‬והקרדומות ביד הגדול מהם כי לא נשבר והמטעמים אבר עשה‪ .‬וירא תרח את המעשה הזה ויחר אפו מאוד ויצא‬ ‫מן החדר אל אברם‪ ,‬ויצא את אברם בנו כודנו יושב בבית ויאמר למעשה אוה ויען אברם את תרח אביו ויאמר לא אדוני כי מטעמים‬ ‫הבאתי לפניהם‪ ,‬ויהי כאשר הגשתי לאת המטעמים לפניהם לאכול לטוא לוא לול לוא וירא הגדול את מעשיהם אשר עשו לפניו ויחר‬ ‫אפו מאוד עליהם‪ ,‬וילך ויקח הקרדומות אשר בבית ויבוא אלר בבית ויבוא אלעיהם ישבוא אלוא יוא אלוא יוא ויחר אף תרח על אברם‬ ‫בנו בדברו הדבר הזה ויאמר תרח אל אברם בנו בחמתו‪ ,‬מה הדבר הזה אשר דיברת שקר אתה דובר אליי‪ .‬היש באלוקים האלה רוח‬ ‫ונפש וכח לעשות את כל אשר דיברת אליי‪ ,‬והלא עץ ואבן המה ואני עשיתי אותם‪ .‬ואיך תדבר אליי כזבים לאמור האלוה הגדול אשר‬ ‫איתם הכה אותם‪ ,‬ותיתן את הקרדומות בידו לאמור הוא הכה אותם כולם‪ .‬ויען אברם את אביו ויאמר אליו ואיך תעבוד את האלילים‬ ‫האלה אשר אין בהם כי לעשות דבר‪ ,‬ההצל יצילוך האלילים האלה אשר אתה בוטח בהן‪ ,‬אם שמוע ישמעו את תפילתך בעת קראך‬ ‫אליהם‪ .‬המלט ימלטוך מיד כל שונאיך‪ ,‬אם לחום ילחמו לך את מלחמותיך באויביך כח תעבוד עץ ואבן אשר לא ידברו ולא ישמעו‪ .‬אם‬ ‫שמוע ישמעו את תפילתך בעת קראך אליהם‪ .‬המלט ימלטוך מיד כל שונאיך‪ ,‬אם לחום ילחמו לך את מלחמותיך באויביך כח תעבוד עץ‬ ‫ואבן אשר לא ידברו ולא ישמעו‪ .‬אם שמוע ישמעו את תפילתך בעת קראך אליהם‪ .‬המלט ימלטוך מיד כל שונאיך‪ ,‬אם לחום ילחמו לך‬ ‫‪.‬את מלחמותיך באויביך כח תעבוד עץ ואבן אשר לא ידברו ולא ישמעו‬ ‫‪Y Taré escuchó algo como golpes con un hacha y se apresuró a entrar en su casa, cuando notó que el ruido‬‬ ‫‪provenía del salón de sus dioses. Y Taré se apresuró a entrar en la cámara para averiguar la causa de todo ese‬‬ ‫‪ruido, y se encontró con Abram que acababa de salir. Y cuando Taré entró en la casa de sus dioses, vio que‬‬ ‫‪todos estaban hechos añicos, excepto el más grande de ellos que tenía el hacha en sus manos; y Taré vio‬‬ ‫‪también las ofrendas saladas delante de cada uno de los ídolos. Y al ver esa gran destrucción, la ira de Taré se‬‬ ‫‪encendió dentro de él, y corrió hacia Abram. Y lo encontró y le dijo: ¿Qué has hecho con todos mis dioses? Y‬‬ ‫‪Abram respondió a Taré: No es así mi Señor, pero he traído una ofrenda sabrosa delante de ellos. Y mientras‬‬ ‫‪yo iba delante de ellos con las carnes, cada uno de los dioses extendió su mano para comer, antes de que el‬‬ ‫‪dios más grande pudiera tomar algo para sí mismo. Y cuando el dios grande vio sus malas maneras, se‬‬ ‫‪enfureció y tomó el hacha que estaba en la casa y fue y los rompió a todos. Y puedes ver el hacha en sus‬‬ ‫‪manos incluso ahora. Y Taré se enojó furiosamente con su hijo, y él gritó amargamente: ¿Qué es lo que estás‬‬ ‫‪diciendo? ¿Te atreves a presentarte con tal falsedad ante tu padre? ¿Tratarás de hacerme creer tales cosas,‬‬ ‫‪como si no supiera que estos dioses no tienen alma, espíritu y fuerza dentro de ellos? ¿Son estos dioses algo‬‬ ‫‪más que trozos de madera y piedra que yo mismo he formado en imágenes? Y ahora te atreves a decirme la‬‬ ‫‪falsedad, que el dios más grande entre ellos ha hecho pedazos a todos los demás, mientras que tú eres el que‬‬ ‫‪ha hecho todo ese daño, poniendo finalmente el hacha en manos del mayor de los dioses, para engañarme. Y‬‬ ‫‪Abram respondió a su padre, diciendo: Ahora bien, si sabes todo eso, ¿cómo puedes adorar a estos ídolos que‬‬ ‫‪no tienen fuerza ni poder para hacer la más mínima cosa? ¿Pueden esos ídolos, en quienes confías, salvarte en‬‬ ‫‪la hora del peligro? ¿Pueden escuchar tus oraciones cuando los llames, o pueden librarte de las manos de tus‬‬ ‫‪enemigos y pelear tus batallas por ti? que adoras a esos ídolos de madera y piedra, que no pueden oír ni‬‬ ‫‪hablar.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ועתה לא טוב לכם לעשות את הדברים האלה אתה וכל בני אדם הרעים הגלויים אליך‪ .‬הכסילים אתם או אוילים אתם אשר אין בכם‬ ‫תבונה לעבוד את העץ ואת האבן ולעשות כדבר הזה‪ ,‬ותשכחו את ה'האלוקים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואשר ברא אתכם‬ ‫בארץ ותביאו רעה גדולה על נפשותיכם בדבר הזה לעבוד עץ ואבן‪ .‬הלא בדבר הזה חטאו אבותינו מימי קדם‪ ,‬ויביא ה׳ אלוקי על הארץ‬ ‫עליהם את מי המבול וישחית את כל הארץ‪ .‬ואיך אתם תוסיפו לעשות הדבר הזה ותעבדו אלוקים אחרים עץ ואבן אשר לא ישמעו ולא‬ ‫ידברו ולא יצילו מצרה לספות לואה‪ .‬ועתה אבי‪ ,‬חדל לך מזה ולא תביא רעה על נפשך ועל נפש ביתך מזה‪ .‬וימהר אברם וידלג לפני‬ ‫אביו‪ ,‬ויקח את הקרדומות מיד אלוה אביו הגדול וישברהו בה וירץ לו‪ .‬וירא תרח את כל אשר עשה לו אברם בנו‪ ,‬וימהר ויצא מביתו‬ ‫‪,‬וילך אל המלך‪ .‬ויבוא לפני נמרוד ויעמוד לפניו וישתחווה למלך‪ ,‬ויאמר לו המלך מה לך‪ .‬בי אדוני ילד יולד לי היום חמישים שנה‬ ‫‪.‬כזאת וכזאת וכזה עשה לי מאלוקיי וכזה וכזה ידבר‪ .‬ועתה אדוני המלך שלח נא ויבוא לפניך ושפטהו במשפטיך למען נוצל מרעתו‬ ‫וישלח המלך שלושה אנשים מעבדיו וילכו ויביאו את אברם לפני המלך‪ .‬ונמרוד וכל שריו ועבדיו יושבים לפניו ביום ההוא‪ ,‬ותרח ישב‬ ‫לפניהם‪ .‬ויאמר המלך אל אברם מה המעשה הזה אשר עשית לאביך ואל כל אלוקיו‪ .‬ויען אברם את המלך כדברים אשר דיבר אל אביו‬ ‫ויאמר‪ ,‬האלוה הגדול אשר היה איתם בבית עשה להם את אשר שמעת‪ .‬ויאמר המלך אל אברם היש בהם כח לדבר ולאכול ולעשות ככל‬ ‫אשר דיברת‪ .‬ויען אברם את המלך לאמור‪ ,‬ואם אין בהם כח למה תעבדם ולמה תתעה את כל בני האדם בהבליך‪ .‬התחשבו לך כי הצל‬ ‫‪Página 24‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫יצילוך או יעשו דבר מקטון ועד גדול כי תעבדום‪ ,‬ולמה לא תעבדו אלוקי כל הארץ אשר ברא אתכם ובשר נפשיתוה‪ .‬ונמרוד וכל שריו‬ ‫ועבדיו יושבים לפניו ביום ההוא‪ ,‬ותרח ישב לפניהם‪ .‬ויאמר המלך אל אברם מה המעשה הזה אשר עשית לאביך ואל כל אלוקיו‪ .‬ויען‬ ‫אברם את המלך כדברים אשר דיבר אל אביו ויאמר‪ ,‬האלוה הגדול אשר היה איתם בבית עשה להם את אשר שמעת‪ .‬ויאמר המלך אל‬ ‫אברם היש בהם כח לדבר ולאכול ולעשות ככל אשר דיברת‪ .‬ויען אברם את המלך לאמור‪ ,‬ואם אין בהם כח למה תעבדם ולמה תתעה‬ ‫את כל בני האדם בהבליך‪ .‬התחשבו לך כי הצל יצילוך או יעשו דבר מקטון ועד גדול כי תעבדום‪ ,‬ולמה לא תעבדו אלוקי כל הארץ‬ ‫אשר ברא אתכם ובשר נפשיתוה‪ .‬ונמרוד וכל שריו ועבדיו יושבים לפניו ביום ההוא‪ ,‬ותרח ישב לפניהם‪ .‬ויאמר המלך אל אברם מה‬ ‫המעשה הזה אשר עשית לאביך ואל כל אלוקיו‪ .‬ויען אברם את המלך כדברים אשר דיבר אל אביו ויאמר‪ ,‬האלוה הגדול אשר היה‬ ‫איתם בבית עשה להם את אשר שמעת‪ .‬ויאמר המלך אל אברם היש בהם כח לדבר ולאכול ולעשות ככל אשר דיברת‪ .‬ויען אברם את‬ ‫המלך לאמור‪ ,‬ואם אין בהם כח למה תעבדם ולמה תתעה את כל בני האדם בהבליך‪ .‬התחשבו לך כי הצל יצילוך או יעשו דבר מקטון‬ ‫‪.‬ועד גדול כי תעבדום‪ ,‬ולמה לא תעבדו אלוקי כל הארץ אשר ברא אתכם ובשר נפשיתוה‬ ‫‪Y ahora no te conviene hacer estas cosas, ni tampoco a los hombres que te tienen apego. ¿Habéis perdido‬‬ ‫‪todos la razón y os habéis vuelto necios al adorar la madera y la piedra, mientras os olvidáis del Señor vuestro‬‬ ‫‪Dios, que hizo los cielos y la tierra, y que os creó en la tierra? ¿Y por qué habéis de invocar sobre vuestras‬‬ ‫‪cabezas el gran mal que debe seguir a la adoración de la madera y la piedra? ¿No habían actuado de la misma‬‬ ‫‪manera vuestros antepasados, en los tiempos antiguos, hasta que el Señor hizo pasar sobre ellos las aguas del‬‬ ‫‪diluvio para destrucción de toda la tierra? Y ahora, ¿cómo podéis volver a hacer razonablemente las mismas‬‬ ‫‪cosas malvadas, para adorar a la madera y la piedra, dioses extraños, que no pueden oír ni hablar, ni librar de‬‬ ‫‪la angustia? ¿mientras que al mismo tiempo invitan la ira del Señor contra sus almas y sobre las almas de toda‬‬ ‫‪su casa? Y ahora mi padre se abstiene de hacer estas cosas. Diciendo esto, Abram se apresuró y saltó hacia el‬‬ ‫‪gran ídolo, tomó el hacha de sus manos y cortó al 'dios en pedazos en presencia de su padre Taré, y luego‬‬ ‫‪tomó vuelo. Y Taré, viendo lo que había hecho su hijo, se apresuró a salir de su casa a la presencia del rey, y‬‬ ‫‪se arrodilló ante el rey, diciendo: Te plazca, oh rey, hace cincuenta años que no tiene un hijo. nacido para mí, e‬‬ ‫‪hizo conmigo y con mis dioses de esta manera. Y ahora, oh rey, envía tus mensajeros en pos de mi hijo, para‬‬ ‫‪que sea apresado y llevado ante ti para juicio, para ser castigado según su maldad, para que seamos salvos del‬‬ ‫‪castigo de sus grandes pecados. Y Nimrod envió a tres de sus siervos y ellos fueron y agarraron a Abram y lo‬‬ ‫‪llevaron ante el rey. Y el rey estaba rodeado por todos sus príncipes y oficiales, y Taré, el padre de Abram,‬‬ ‫‪estaba sentado delante de ellos. Y el rey dijo a Abram: ¿Qué es lo que has hecho a tu padre y a sus dioses? Y‬‬ ‫‪Abram respondió con las palabras que habló primero a su padre, diciendo: ¡El dios más grande que estaba en‬‬ ‫‪la casa ha hecho todo lo que mi padre me acusa delante de ti, oh rey! Y el rey respondió: ¿Y crees que esos‬‬ ‫‪dioses tienen capacidad para hablar, comer y hacer lo que dices? Si esto es así, dijo Abram, ¿por qué los sirves‬‬ ‫‪tú mismo y por qué engañas a tu pueblo en la adoración de esos ídolos? que no puede librarte del peligro, ni‬‬ ‫‪hacer nada desde el más grande al más pequeño? ¿Por qué no adoras a aquel que es el Dios de los cielos y de‬‬ ‫?‪la tierra, y en cuya mano está el matar y dar vida‬‬ ‫‪22‬‬ ‫הוי מלך כסיל ובער אוי לך עד עולם אמרתי כי אתה תורה דרך הישר אל כל עבדיך‪ ,‬ואולם אתה לא כן עשרית ותמל ל או רית ותמל ל‬ ‫הכןוה הלא ידעת אם לא שמעת כי כי כמעשה הזה הרע אשר אתם עושים בו חטאו אבותינו מימי קדם‪ ,‬ויביא אלוקי כל העולם עלוקי‬ ‫מבל העולם על יהם ה וישחית את כולם וגם כל הארץ שחת בעבורם‪ .‬ותקם אתה ואנשיך אלה היום תרבות אנשים חטאים‪ ,‬ותעשו‬ ‫כמעשה הזאת לספות על חרון אף ה׳ לאלוקי עולם ולהביא ולם ולהביא ערעה על‪ .‬ועתה הסר מעליך את כל המעשה הרע הזה אשר‬ ‫אתם עושים‪ ,‬ועבדו את אלוקי עולם אשר נפשך בידו וטוב לך‪ .‬ואם אין ליבך הרע יאבה לשמוע את דברי לעזוב את כל דרכיך הרעים‬ ‫ולעבוד את אלוקי עולם‪ ,‬בחרפה תמות באחרית הימים אתה וכל אנשיך וכל הנלווים אליך וכל השומעים את דבריך וכל ההולכים‬ ‫בדרכיך הרעים‪ .‬ויכל אברם לדבר את כל דבריו לפני המלך והשרים‪ ,‬וישא אברם את עיניו השמימה ויאמר ירא ה׳ את כל הרשעים‬ ‫וישפרם‪ .‬ויהי כשמוע המלך את כל דברי אברם ויצו ויתנוהו אל בית הסוהר‪ ,‬ויהי אברם בבית הסוהר ימים עשרה‪ .‬ויהי מקץ הימים‬ ‫ההם וישלח המלך ויקבצו את כל השרים אשר למלך וכל שרי המדינות והחכמים ויבואו כולם לפני המלך וישבו כולם לפניו ואברם‬ ‫עודנו שם בבית הכלא‪ ,‬ויאמר המלך אל כל השרים ואל כל החכמים השמעתם את כל אשר עשה בן תרח לאביו כזה וכזה עשה לו‬ ‫ואשלח ויביאוהו לפניי וכזאת וכזאת דיבר אליי ולא פחד ולבבבו לא נע ממני והנה הוא אסור בבית הסוהר‪ .‬ועתה שפטו נא מה משפט‬ ‫יש לאיש הזה אשר קילל את המלך ואשר עשה את כל הדברים האלה אשר שמעתם‪ .‬ויענו כולם את המלך ויאמרו‪ ,‬איש אשר יקלל את‬ ‫המלך יתל על העץ ואולם בעבור אשר עשה ל את כל הדברים האלל אשוה הרים האלל אתוה איוה אם על המלך טוב לעשות את הדבר‬ ‫הזה ישלח נא את עבדיו ויבערו את כבשן הלבנים אשר לך שלושת ימים לילה ויה או‪ ,‬ואחו‪ .‬ויהי מקץ הימים ההם וישלח המלך ויקבצו‬ ‫את כל השרים אשר למלך וכל שרי המדינות והחכמים ויבואו כולם לפני המלך וישבו כולם לפניו ואברם עודנו שם בבית הכלא‪ ,‬ויאמר‬ ‫המלך אל כל השרים ואל כל החכמים השמעתם את כל אשר עשה בן תרח לאביו כזה וכזה עשה לו ואשלח ויביאוהו לפניי וכזאת וכזאת‬ ‫דיבר אליי ולא פחד ולבבבו לא נע ממני והנה הוא אסור בבית הסוהר‪ .‬ועתה שפטו נא מה משפט יש לאיש הזה אשר קילל את המלך‬ ‫ואשר עשה את כל הדברים האלה אשר שמעתם‪ .‬ויענו כולם את המלך ויאמרו‪ ,‬איש אשר יקלל את המלך יתל על העץ ואולם בעבור‬ ‫‪Página 25‬‬

FPCFromClipboardUntitled ‫אשר עשה ל את כל הדברים האלל אשוה הרים האלל אתוה איוה אם על המלך טוב לעשות את הדבר הזה ישלח נא את עבדיו ויבערו‬ ‫ ויהי מקץ הימים ההם וישלח המלך ויקבצו את כל השרים אשר למלך וכל‬.‫ ואחו‬,‫את כבשן הלבנים אשר לך שלושת ימים לילה ויה או‬ ‫ ויאמר המלך אל כל השרים ואל כל‬,‫שרי המדינות והחכמים ויבואו כולם לפני המלך וישבו כולם לפניו ואברם עודנו שם בבית הכלא‬ ‫החכמים השמעתם את כל אשר עשה בן תרח לאביו כזה וכזה עשה לו ואשלח ויביאוהו לפניי וכזאת וכזאת דיבר אליי ולא פחד ולבבבו‬ ‫ ועתה שפטו נא מה משפט יש לאיש הזה אשר קילל את המלך ואשר עשה את כל הדברים‬.‫לא נע ממני והנה הוא אסור בבית הסוהר‬ ‫ איש אשר יקלל את המלך יתל על העץ ואולם בעבור אשר עשה ל את כל הדברים‬,‫ ויענו כולם את המלך ויאמרו‬.‫האלה אשר שמעתם‬ ‫האלל אשוה הרים האלל אתוה איוה אם על המלך טוב לעשות את הדבר הזה ישלח נא את עבדיו ויבערו את כבשן הלבנים אשר לך‬ ‫ ויאמר המלך אל כל השרים ואל כל החכמים השמעתם את כל אשר עשה בן תרח לאביו כזה וכזה‬.‫ ואחו‬,‫שלושת ימים לילה ויה או‬ ‫ ועתה שפטו נא מה‬.‫עשה לו ואשלח ויביאוהו לפניי וכזאת וכזאת דיבר אליי ולא פחד ולבבבו לא נע ממני והנה הוא אסור בבית הסוהר‬ ‫ איש אשר‬,‫ ויענו כולם את המלך ויאמרו‬.‫משפט יש לאיש הזה אשר קילל את המלך ואשר עשה את כל הדברים האלה אשר שמעתם‬ ‫יקלל את המלך יתל על העץ ואולם בעבור אשר עשה ל את כל הדברים האלל אשוה הרים האלל אתוה איוה אם על המלך טוב לעשות‬ ‫ ויאמר המלך אל כל השרים ואל‬.‫ ואחו‬,‫את הדבר הזה ישלח נא את עבדיו ויבערו את כבשן הלבנים אשר לך שלושת ימים לילה ויה או‬ ‫כל החכמים השמעתם את כל אשר עשה בן תרח לאביו כזה וכזה עשה לו ואשלח ויביאוהו לפניי וכזאת וכזאת דיבר אליי ולא פחד‬ ‫ ועתה שפטו נא מה משפט יש לאיש הזה אשר קילל את המלך ואשר עשה את כל‬.‫ולבבבו לא נע ממני והנה הוא אסור בבית הסוהר‬ ‫ איש אשר יקלל את המלך יתל על העץ ואולם בעבור אשר עשה ל את כל‬,‫ ויענו כולם את המלך ויאמרו‬.‫הדברים האלה אשר שמעתם‬ ‫הדברים האלל אשוה הרים האלל אתוה איוה אם על המלך טוב לעשות את הדבר הזה ישלח נא את עבדיו ויבערו את כבשן הלבנים‬ ‫ איש אשר יקלל את המלך יתל על העץ ואולם בעבור אשר עשה את כל הדברים האלה אשר‬.‫ ואחו‬,‫אשר לך שלושת ימים לילה ויה או‬ ‫ אם על המלך טוב לעשות את הדבר הזה ישלח נא את עבדיו ויבערו את כבשן‬.‫דיבר ויבזה את אלוקל ויבזה את אלוקינו באשה יה‬ ‫ איש אשר יקלל את המלך יתל על העץ ואולם בעבור אשר עשה את כל הדברים‬.‫ ואחו‬,‫הלבנים אשר לך שלושת ימים לילה ויה או‬ ‫ אם על המלך טוב לעשות את הדבר הזה ישלח נא את עבדיו ויבערו את‬.‫האלה אשר דיבר ויבזה את אלוקל ויבזה את אלוקינו באשה יה‬ ‫ ואחו‬,‫כבשן הלבנים אשר לך שלושת ימים לילה ויה או‬. ¡Ay de ti, oh rey necio e ignorante, ay de ti para siempre! Pensé que conducías a tus súbditos por caminos de rectitud, pero al contrario, llenas de tus pecados todo el mundo, como también los corazones de tu pueblo que te sigue. ¿No sabes, nunca has oído hablar de ello, que tus antepasados han sido culpables de las mismas malas acciones que tú estás practicando ahora, y finalmente el Señor tuvo que traer sobre ellos las aguas del diluvio para destruir el toda la tierra por su cuenta. Y ahora, ¿por qué te levantas ahora, y todo tu pueblo contigo, para volver a promulgar todos los pecados de antaño, y así hacer que la ira del Señor se encienda contra ti y contra todos tus príncipes y tus siervos, hasta el Señor del universo te herirá a ti ya toda la tierra con el mayor de todos los males. Vuélvete ahora todos, y el rey se abstenga de adorar ídolos de madera y piedra, pero servid sólo al Señor, Creador de todas las cosas y gobernante de todos los hijos del hombre. Y si tu malvado corazón, oh rey, te impide dejar sus caminos perversos, entonces morirás avergonzado al final de tus días, tú y tu pueblo y todos los que están apegados a ti, y todos los que dan. escucha tus palabras, y todos los que andan en tus malos caminos. Y cuando Abram había concluido hablar ante el rey y sus príncipes, Abram levantó su mano y, señalando a los cielos, exclamó con gran voz: El Señor, que todo lo ve, puede ver y juzgar a estos malvados. Y cuando el rey escuchó la palabra de Abram, ordenó que lo echaran a la cárcel, y Abram permaneció en la cárcel diez días. Y al final de esos días, el rey envió mensajeros para convocar ante su presencia a todos los príncipes y guerreros, y a todos los gobernadores de sus diversas provincias, y todos ellos se reunieron y tomaron asiento ante el rey para escuchar sus palabras. Y Abram todavía estaba en la cárcel. Y el rey habló a todos sus príncipes, oficiales y guerreros, diciendo: ¿Habéis oído lo que el hijo de Taré ha hecho a su padre ya sus dioses? Él hizo tales y tales cosas, y cuando lo hice traer ante mi presencia, me habló de acuerdo con estas palabras. Y él no se conmovió, y no tuvo miedo en su corazón de decir todas estas cosas delante de mí. Y ahora el hijo de Taré está en la cárcel, y te corresponde a ti juzgarlo y decidir qué se le debe hacer a él, que ha maldecido al rey y que ha hecho todas estas cosas que he contado en tu audiencia. . Y todos respondieron diciendo: ¡Que te plazca, oh rey! El hombre que se atreva a maldecir al rey será castigado colgándolo de un árbol, pero el que haga las cosas de las que has hablado debe ser quemado en el fuego, como se establece en nuestras leyes. Y ahora, para hacer lo lícito, te suplicamos, oh rey, que enciendas un fuego en el horno de ladrillos del rey, y lo dejes arder día y noche, y luego que el hijo de Taré sea echado en él para morir quemado.

23 ‫ ויצו המלך להוציא את אברם מבית‬.‫ויעש המלך כן ויצו את עבדיו ויתנו אש בכבשן המלך אשר בכשדים שלושה ימים ושלושה לילות‬ ‫ וכל עבדי המלך וכל השרים והגיבורים אשר למלך וכל הפחות והשופטים כתשע מאות אלף איש וכל‬.‫הכלא ולהביאו לשורפו באש‬ ‫ לא‬,‫ ועל הנשים וכל הטף נאספו כולם אל הגגות ואל המגדלים לראות באברם ויתייצבו כולם יחד מרחוק‬.‫יושבי האץב נצבי ל א אה‬ Página 26

FPCFromClipboardUntitled ‫ ויצעקו אל המלך ויאמרו אדוני המלך הלא זה האיש ידענו‬.‫ ויהי בבוא אברם ויראו אותו חרטומי המלך וכל החכמים‬.‫נותר אדם אשה אי‬ ‫ ועתה הנה אביו גם הוא‬,‫כי הוא הילד אשר בלע הכוכב הגדול ארבעה כוכבים במולדתו אשר דיברנו אל המלך זה חמישים שנה היום‬ ‫ ויצו ויבוא תרח לפני המלך‬,‫ ויהי כשמוע המלך את דבריהם ויחר אפו מאוד‬.‫מרה את פיך ויהתל בך בהביאו אליך ילד אחר ותהרגהו‬. ‫ וירא תרח את‬.‫ והיה אם אמת תדבר ונמלטת אתה‬,‫ויאמר המלך השמעת את אשר דיברו החכמים ועתה הגד נא לי נכונה איל עשית‬ ‫ ויאמר המלך ואיך תעשה‬.‫ ויאמר תרח אל המלך אמת שמעת אדוני המלך ואשר דיברו חכמיך נכונה הוא‬,‫המלך כי חרה אפו מאוד‬ ‫ כי נכמרו רחמיי על בני בעת ההיא‬,‫ ויען תרח את המלך ויאמר‬.‫הדבר הזה ותמרה את פי ותיתן לי את הילד אשר לא ילדת ותיקח מחירו‬ ‫ ויירא‬.‫ הגד נא לי אל תכחד ממני דבר ולא תמות‬,‫ ויאמר המלך ומי אשר יעץ עליך הדבר הזה‬.‫ואקח את בן שפחתי ואביאהו אל המלך‬ ‫ והרן היה בימים ההם אשר יולד אברם בן שלושים‬.‫ הרן בני הגדול הוא אשר יעצני הדבר הזה‬,‫תרח מאוד מלפני המלך ויאמר אל המלך‬ ‫ הרן בנך אשר‬,‫ והרן לא יעץ את אביו מלאומה כי תרח דיבר לאומה כי תרח דיבר את המוא הוא ויאמר המלך אל תרח‬,‫ושתיים שנה‬ ‫ אך‬,‫ והרן נטה בעת ההיא אחר אברם‬.‫יעצך הדבר הזה ימות באש עם אברם כי משפט מות עליו על אשר מרה את פי הזל בעשוה תוה‬ ‫ ויאמר‬.‫ כי נכמרו רחמיי על בני בעת ההיא ואקח את בן שפחתי ואביאהו אל המלך‬,‫ ויען תרח את המלך ויאמר‬.‫הסתיר את הדבר בליבו‬ ‫ הרן‬,‫ ויירא תרח מאוד מלפני המלך ויאמר אל המלך‬.‫ הגד נא לי אל תכחד ממני דבר ולא תמות‬,‫המלך ומי אשר יעץ עליך הדבר הזה‬ ‫ והרן לא יעץ את אביו מלאומה‬,‫ והרן היה בימים ההם אשר יולד אברם בן שלושים ושתיים שנה‬.‫בני הגדול הוא אשר יעצני הדבר הזה‬ ‫ הרן בנך אשר יעצך הדבר הזה ימות באש עם אברם כי משפט‬,‫כי תרח דיבר לאומה כי תרח דיבר את המוא הוא ויאמר המלך אל תרח‬ ‫ ויען תרח את המלך‬.‫ אך הסתיר את הדבר בליבו‬,‫ והרן נטה בעת ההיא אחר אברם‬.‫מות עליו על אשר מרה את פי הזל בעשוה תוה‬ ‫ הגד נא‬,‫ ויאמר המלך ומי אשר יעץ עליך הדבר הזה‬.‫ כי נכמרו רחמיי על בני בעת ההיא ואקח את בן שפחתי ואביאהו אל המלך‬,‫ויאמר‬ ‫ והרן היה‬.‫ הרן בני הגדול הוא אשר יעצני הדבר הזה‬,‫ ויירא תרח מאוד מלפני המלך ויאמר אל המלך‬.‫לי אל תכחד ממני דבר ולא תמות‬ ‫ והרן לא יעץ את אביו מלאומה כי תרח דיבר לאומה כי תרח דיבר את המוא הוא‬,‫בימים ההם אשר יולד אברם בן שלושים ושתיים שנה‬ ‫ הרן בנך אשר יעצך הדבר הזה ימות באש עם אברם כי משפט מות עליו על אשר מרה את פי הזל בעשוה תוה‬,‫ויאמר המלך אל תרח‬. ‫ והרן לא יעץ את אביו מאומה כי תרח דיבר את הדבר אל המלך בעבור‬.‫ אך הסתיר את הדבר בליבו‬,‫והרן נטה בעת ההיא אחר אברם‬ ‫ הרן בנך אשר יעצך הדבר הזה ימות באש עם אברם כי משפט מות עליו‬,‫ ויאמר המלך אל תרח‬.‫הציל את נפשו מן המלך כי ירא מאוד‬ ‫ והרן לא יעץ את אביו מאומה כי‬.‫ אך הסתיר את הדבר בליבו‬,‫ והרן נטה בעת ההיא אחר אברם‬.‫על אשר מרה את פי הזל בעשוה תוה‬ ‫ הרן בנך אשר יעצך הדבר הזה‬,‫ ויאמר המלך אל תרח‬.‫תרח דיבר את הדבר אל המלך בעבור הציל את נפשו מן המלך כי ירא מאוד‬ ‫ אך הסתיר את הדבר‬,‫ והרן נטה בעת ההיא אחר אברם‬.‫ימות באש עם אברם כי משפט מות עליו על אשר מרה את פי הזל בעשוה תוה‬ ‫בליבו‬.

Y el rey actuó en consecuencia, y ordenó que se encendiera el horno de ladrillos, que estaba en Casdim, y que se mantuviera el fuego durante tres días y tres noches, y luego el rey ordenó llevar a Abram de la prisión a ser quemado en el fuego. Y todos los siervos del rey, y todos los príncipes, los guerreros y los oficiales, y todos los gobernadores de las diversas provincias y todos los jueces, y todos los habitantes de la tierra estaban delante del horno, a la novecientos mil, para ver a Abram y lo que se le iba a hacer. Y todas las mujeres y los niños estaban reunidos sobre los tejados y las torres, de modo que no hubo una sola persona que no viniera a ver la quema de Abram. Y cuando Abram se acercó en medio de los guardias, todos los astrólogos y los sabios vieron su rostro. Y tan pronto como vieron a Abram ' Ante el rostro del rey, clamaron ante el rey, diciendo: Oh, nuestro rey y señor, en verdad este hombre nos es bien conocido, porque una vez fue el niño acerca de cuyo nacimiento hemos visto la gran estrella devorar otras cuatro estrellas. Y han pasado cincuenta años, precisamente hoy, desde que le hemos dicho estas cosas al rey. Y ahora es cierto que su padre es culpable de haberte engañado trayendo ante ti otro niño que tú mismo luego mataste. Y el rey se enojó mucho al escuchar sus palabras, y ordenó llevar a Taré ante él, y el rey dijo a Taré: ¿Has oído las palabras que han hablado mis astrólogos y sabios? Y ahora infórmame correctamente de lo que has hecho y cómo has logrado esas cosas, y si hay verdad en tus palabras, te perdonaré. Y Taré, viendo la ira del rey, confesó, diciendo: Oh mi rey, has oído la verdad y es tal como te han informado tus sabios mren y astrólogos. Y el rey dijo: ¿Cómo pudiste hacer tal cosa, rebelarte contra mis palabras y traerme y tomar el valor de un niño que no fue engendrado por ti? Y Taré respondió: Porque mi compasión estaba excitada por mi hijo en ese momento, y tomé al hijo de mi sirvienta y se lo llevé al rey. Y el rey prosiguió: ¿Y quién es el que te ha aconsejado que hagas eso? Cuéntame con sinceridad todo sobre esto para que tu alma se salve y no seas condenado a muerte. Y Taré tuvo mucho miedo del rey, y dijo: Harán mi hijo mayor me aconsejó que hiciera estas cosas. Y Harán tenía treinta años cuando nació Abram. Y Harán nunca le había aconsejado a Taré que hiciera algo por el estilo, pero Taré, temiendo mucho al rey, lo dijo para salvar su propia vida. Y el rey dijo: Si esto es así, entonces tu hijo Harán debe ser quemado en el fuego, así como su hermano Abram, porque el juicio de la muerte está legítimamente contra él por oponerse a la voluntad del rey, al hacer estas cosas. . Y Harán se inclinó hacia Abram y su Dios todo ese tiempo, pero lo mantuvo en su corazón, 24 Página 27

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫ויאמר הרן אל ליבו אך עתה הנה המלך תפש את אברם על הדברים האלה אשר עשה אברם‪ ,‬להיה אם יגבר אברם ל לגבלך אברם ללך‬ ‫‪,‬או ויהי כאשר דיבר תרח על הרן בנו את הדבר הזה אל המלך‪ ,‬ויצו המלך ויתפשו גם את הרן עם אברם‪ .‬ויביאו את שניהם לפני המלך‬ ‫ויצו המלך לאסור את שניהם את אברם ואת הרן אחיו ולהשליך אותם אל האש‪ .‬וכל יושבי הארץ ועבדי המלך והשרים וכל הנשים‬ ‫והטף עומדים שם היום ההוא עליהם‪ .‬ויקחו עבדי המלך את הרן ואת אברם אחיו‪ ,‬ויפשיטום מכתנותיהם ומכל בגדיהם רק מכנסיהם היו‬ ‫עליהם‪ .‬ויאסרו את ידיהם ואת רגליהם בחבלי בוץ‪ ,‬וישאום עבדי המלך וישליכו אותם יחד אל הכבשן‪ .‬ויקנא ה׳ על אברם ויחמול עליו‬ ‫וירד ה׳ ויצל את אברם מן האש ולא נשרף‪ .‬אך כל החבלים אשר אסרוהו בהם נשרפו כולם‪ ,‬ויוותר אברם ויתהלך בתוך האש‪ .‬והרן‬ ‫בהשליכו אותו באש מת וישרף ויהי לאפר‪ ,‬כי לא היה לבבו שלם את ה׳‪ .‬והאנשים אשר השליכו אותם אל האש עלה להב האש אליהם‬ ‫וישרפו כולם בשביב האש‪ ,‬וימותו מהם כשנים עשר איש‪ .‬ויהי אברהם מתהלך בתוך האש שלושה ימים ושלושה לילות‪ ,‬ויראו אותו כל‬ ‫עבדי המלך מתהלך התוך האש‪ .‬ויבואו כל עבדי המלך ויגידו למלך לאמור‪ ,‬הנה ראינו את אברם הולך ובא בתוך האש וגם המכנסי‬ ‫אשר עלי לנא נשרו אר עלי לא נשרו ויהי כשמוע המלך את דבריהם ויפג ליבו בדבריהם ולא האמין אליהם‪ ,‬וישלח שרים אחרים‬ ‫נאמנים לראות את הדבר אוי הו ויקם המלך וילך לראות וירא את אברם הולך ובא בתוך האש וירא את גויית הרן שרופה באש ויתמה‬ ‫המלך מאוד מזה‪ .‬ויצו המלך להוציא את אברם מתוך האש‪ ,‬ויגשו עבדי המלך להוציאו ולא יכלו כי שביב האש והלהב עולה לקראתם ינ‬ ‫הו‪ .‬ויגעו המלך בכל עבדיו לאמור‪ ,‬מהרו והוציאו את אברם מן האש ולא תמותו‪ .‬ויגשו עבדי המלך להוציא את אברם‪ ,‬ויעל הלהב‬ ‫אליהם וישרוף את פניהם וימותו מהם שמונה אנשים‪ .‬ויראו אותו כל עבדי המלך מתהלך התוך האש‪ .‬ויבואו כל עבדי המלך ויגידו‬ ‫למלך לאמור‪ ,‬הנה ראינו את אברם הולך ובא בתוך האש וגם המכנסי אשר עלי לנא נשרו אר עלי לא נשרו ויהי כשמוע המלך את‬ ‫דבריהם ויפג ליבו בדבריהם ולא האמין אליהם‪ ,‬וישלח שרים אחרים נאמנים לראות את הדבר אוי הו ויקם המלך וילך לראות וירא את‬ ‫אברם הולך ובא בתוך האש וירא את גויית הרן שרופה באש ויתמה המלך מאוד מזה‪ .‬ויצו המלך להוציא את אברם מתוך האש‪ ,‬ויגשו‬ ‫עבדי המלך להוציאו ולא יכלו כי שביב האש והלהב עולה לקראתם ינ הו‪ .‬ויגעו המלך בכל עבדיו לאמור‪ ,‬מהרו והוציאו את אברם מן‬ ‫האש ולא תמותו‪ .‬ויגשו עבדי המלך להוציא את אברם‪ ,‬ויעל הלהב אליהם וישרוף את פניהם וימותו מהם שמונה אנשים‪ .‬ויראו אותו כל‬ ‫עבדי המלך מתהלך התוך האש‪ .‬ויבואו כל עבדי המלך ויגידו למלך לאמור‪ ,‬הנה ראינו את אברם הולך ובא בתוך האש וגם המכנסי‬ ‫אשר עלי לנא נשרו אר עלי לא נשרו ויהי כשמוע המלך את דבריהם ויפג ליבו בדבריהם ולא האמין אליהם‪ ,‬וישלח שרים אחרים‬ ‫נאמנים לראות את הדבר אוי הו ויקם המלך וילך לראות וירא את אברם הולך ובא בתוך האש וירא את גויית הרן שרופה באש ויתמה‬ ‫המלך מאוד מזה‪ .‬ויצו המלך להוציא את אברם מתוך האש‪ ,‬ויגשו עבדי המלך להוציאו ולא יכלו כי שביב האש והלהב עולה לקראתם ינ‬ ‫הו‪ .‬ויגעו המלך בכל עבדיו לאמור‪ ,‬מהרו והוציאו את אברם מן האש ולא תמותו‪ .‬ויגשו עבדי המלך להוציא את אברם‪ ,‬ויעל הלהב‬ ‫אליהם וישרוף את פניהם וימותו מהם שמונה אנשים‪ .‬ויהי כשמוע המלך את דבריהם ויפג ליבו בדבריהם ולא האמין אליהם‪ ,‬וישלח‬ ‫שרים אחרים נאמנים לראות את הדבר אוי הו ויקם המלך וילך לראות וירא את אברם הולך ובא בתוך האש וירא את גויית הרן שרופה‬ ‫באש ויתמה המלך מאוד מזה‪ .‬ויצו המלך להוציא את אברם מתוך האש‪ ,‬ויגשו עבדי המלך להוציאו ולא יכלו כי שביב האש והלהב‬ ‫עולה לקראתם ינ הו‪ .‬ויגעו המלך בכל עבדיו לאמור‪ ,‬מהרו והוציאו את אברם מן האש ולא תמותו‪ .‬ויגשו עבדי המלך להוציא את‬ ‫אברם‪ ,‬ויעל הלהב אליהם וישרוף את פניהם וימותו מהם שמונה אנשים‪ .‬ויהי כשמוע המלך את דבריהם ויפג ליבו בדבריהם ולא האמין‬ ‫אליהם‪ ,‬וישלח שרים אחרים נאמנים לראות את הדבר אוי הו ויקם המלך וילך לראות וירא את אברם הולך ובא בתוך האש וירא את‬ ‫גויית הרן שרופה באש ויתמה המלך מאוד מזה‪ .‬ויצו המלך להוציא את אברם מתוך האש‪ ,‬ויגשו עבדי המלך להוציאו ולא יכלו כי שביב‬ ‫האש והלהב עולה לקראתם ינ הו‪ .‬ויגעו המלך בכל עבדיו לאמור‪ ,‬מהרו והוציאו את אברם מן האש ולא תמותו‪ .‬ויגשו עבדי המלך‬ ‫להוציא את אברם‪ ,‬ויעל הלהב אליהם וישרוף את פניהם וימותו מהם שמונה אנשים‪ .‬ויגעו המלך בכל עבדיו לאמור‪ ,‬מהרו והוציאו את‬ ‫‪.‬אברם מן האש ולא תמותו‪ .‬ויגשו עבדי המלך להוציא את אברם‪ ,‬ויעל הלהב אליהם וישרוף את פניהם וימותו מהם שמונה אנשים‬ ‫ויגעו המלך בכל עבדיו לאמור‪ ,‬מהרו והוציאו את אברם מן האש ולא תמותו‪ .‬ויגשו עבדי המלך להוציא את אברם‪ ,‬ויעל הלהב אליהם‬ ‫‪.‬וישרוף את פניהם וימותו מהם שמונה אנשים‬ ‫‪diciéndose a sí mismo: Ahora el rey se ha apoderado de Abram por hacer todas estas cosas, por tanto esperaré‬‬ ‫‪hasta el fin. Si Abram va a ser más fuerte que el rey, entonces seguiré a Abram, y si el rey triunfa, seguiré al‬‬ ‫‪rey. Y cuando Taré había dicho al rey todas esas cosas concernientes a Harán, el rey ordenó de inmediato que‬‬ ‫‪se apoderara de Harán, así como de Abram su hermano, y en consecuencia, ambos, Abram y Harán su‬‬ ‫‪hermano, fueron reunidos para ser quemados en el fuego. . Y todos los habitantes de la tierra, y todos los‬‬ ‫‪príncipes, y todas las mujeres y niños, estaban reunidos allí en ese día. Y los siervos del rey se apoderaron de‬‬ ‫‪Abram y de su hermano y los despojaron de sus túnicas y otras vestimentas, sólo les quedó la ropa interior. Y‬‬ ‫‪ataron sus manos y pies con cuerdas de lino, y los siervos del rey los alzaron y arrojaron a ambos en el horno.‬‬ ‫‪Y el Señor abrazó la causa de Abram y tuvo misericordia de él. Y descendió el Señor y libró a Abram del‬‬ ‫‪fuego, para que no se quemara. Solo las cuerdas con las que estaba atado Abram fueron quemadas por él, pero‬‬ ‫‪el mismo Abram resultó ileso y caminó en medio del fuego. Sin embargo, Harán murió tan pronto como lo‬‬ ‫‪arrojaron al horno y su cuerpo se redujo a cenizas, porque su corazón no estaba completamente decidido a‬‬ ‫‪seguir al Señor. Y una llama terrible salió de la boca del horno consumiendo a los hombres que arrojaron a‬‬ ‫‪Abram al fuego. Y de esos hombres, todos murieron quemados, hasta el número de unos doce mil. Y Abram‬‬ ‫‪continuó caminando arriba y abajo en el fuego del horno durante tres días y tres noches. Y los siervos del rey‬‬ ‫‪lo vieron, y se acercaron al rey diciendo: He aquí, Abram anda arriba y abajo en el fuego del horno, y ni‬‬ ‫‪siquiera su ropa interior se quema, solo las cuerdas con las que lo atamos. se queman sus manos y pies. Y‬‬ ‫‪Página 28‬‬

FPCFromClipboardUntitled cuando el rey oyó estas cosas, dudó de sus palabras, porque no podía creerlo. Y el rey envió a sus príncipes más confiables para averiguar la veracidad de sus palabras. Y los príncipes fueron, lo vieron y volvieron al rey, diciendo: Verdaderamente es verdad lo que han dicho tus siervos. Y el rey se apresuró al horno para convencerse a sí mismo, y vio a Abram caminando arriba y abajo en el fuego del horno, mientras que el cuerpo de Harán fue visto completamente quemado por el fuego. Y el rey se maravilló mucho de estas cosas.

Y el rey ordenó a sus siervos que sacaran a Abram del horno; y se acercaron a la boca del horno, pero no pudieron acercarse a él, porque el calor del fuego y las llamas salieron contra ellos, y los siervos del rey huyeron de delante del gran calor. Y el rey reprendió a sus siervos por huir, diciendo: Apresúrate y rescata a Abram de en medio del fuego, para que no seas muerto. Y los siervos del rey se acercaron una vez más para sacar a Abram del horno, y una gran llama se encendió contra ellos y ocho de los siervos se quemaron. porque el calor del fuego y las llamas salieron contra ellos, y los siervos del rey huyeron de delante del gran calor. Y el rey reprendió a sus siervos por huir, diciendo: Apresúrate y rescata a Abram de en medio del fuego, para que no seas muerto. Y los siervos del rey se acercaron una vez más para sacar a Abram del horno, y una gran llama se encendió contra ellos y ocho de los siervos se quemaron. porque el calor del fuego y las llamas salieron contra ellos, y los siervos del rey huyeron de delante del gran calor. Y el rey reprendió a sus siervos por huir, diciendo: Apresúrate y rescata a Abram de en medio del fuego, para que no seas muerto. Y los siervos del rey se acercaron una vez más para sacar a Abram del horno, y una gran llama se encendió contra ellos y ocho de los siervos se quemaron.

25 ‫ צא אברם עבד האלוקים אשר בשמים‬.‫ ויקרא המלך אל אברם לאמור‬,‫ויהי כראות המלך כי לא יכלו עבדיו לגשת אל האש פן ישרפו‬ ‫ ויראו‬,‫ ויהי כאשר יצא אברם‬.‫ ויבוא ויעמוד לפני המלך‬,‫ וישמע אברם בקול המלך ויצא אברם מתוך האש‬.‫ ובא הנה לפני‬,‫מתוך האש‬ ‫ ויאמר המלך אל אברם איך לא נשרפת‬.‫המלך ועל עבדיו את אברם בא במכנסיו עליו לפני המלך כי לא נשרפו אך חבל מאסרו נשרף‬ ‫ ויאמר אברם אל המלך אלוקי השמים והארץ אשר בטחתי בו ואשר הכל אידו הר הכל אידו הר הכל אידו הו והרן אחי אברם‬,‫באש‬ ‫ ויראו המלך‬.‫ והרן בן שמונים שנה ושתיים שנה במותו באור כשדים‬.‫ ויבקשו את גוייתו וימצאוה שרופה באש‬,‫נשרף באש ויהי לאפר‬ ‫ ויאמר אליהם אברם אל תשתחוו אליי אך השתחוו‬.‫ ויבואו כולם וישתחוו אל אברם‬,‫והשרים וכל יושבי הארץ כי ניצול אברם מן האש‬ ‫ ויצר האדם‬,‫ והוא אשר ברא את נפש כל אדם ואת רוחו‬.‫ כי הוא אשר הצולה‬,‫לאלוקי העולם אשר עשה אתכם ועבדוהו ולכו בדרכיו‬ ‫ כי הוצל אברם מן האש‬,‫ ויפלו הדבר הזה מאוד בעיני המלך והשרים‬.‫ והוא יציל כל הבוטח בו מכל מחלה‬.‫הבטן אמו והוציאו לארץ‬ ‫ ואברם יצא מאת המלך‬.‫ וישלחוהו המלך והשרים וילך מאיתם לשלום‬,‫ ויתן המלך לאברם מתנות רבות כסף וזהב ובדולח‬.‫והרן נשרף‬ ‫ הוא וכל האנשים‬,‫ וישב אברם ביום ההוא וילך בית אביו‬.‫ וילכו אחריו אנשים רבים מעבדי המלך וידבקו בו כשלוש מאות איש‬,‫בשלום‬ ‫ ויטה אברם את לב בני האדם בימים ההם לעבוד את ה׳ מהיום‬.‫ ויעבוד אברם את ה׳ אלוקיו כל ימי חייו וילך בדרכיו‬.‫אשר הלכו עמו‬ ‫ שם אשת נחור * מילכה ושם אשת אברם שרי‬,‫ ויהי בעת ההיא ויקחו נחור ואברם אחיו להם נשים בנות הרן אחיהם‬.‫ההוא והלאה‬. ‫ הוא וכל האנשים אשר הלכו עמו‬,‫ וישב אברם ביום ההוא וילך בית אביו‬.‫ושרי אשת אברם הייתה עקרה אין לה ולד בימים ההם‬. ‫ ויהי‬.‫ ויטה אברם את לב בני האדם בימים ההם לעבוד את ה׳ מהיום ההוא והלאה‬.‫ויעבוד אברם את ה׳ אלוקיו כל ימי חייו וילך בדרכיו‬ ‫ ושרי אשת אברם‬.‫ שם אשת נחור * מילכה ושם אשת אברם שרי‬,‫בעת ההיא ויקחו נחור ואברם אחיו להם נשים בנות הרן אחיהם‬ ‫ ויעבוד אברם את ה׳‬.‫ הוא וכל האנשים אשר הלכו עמו‬,‫ וישב אברם ביום ההוא וילך בית אביו‬.‫הייתה עקרה אין לה ולד בימים ההם‬ ‫ ויהי בעת ההיא ויקחו‬.‫ ויטה אברם את לב בני האדם בימים ההם לעבוד את ה׳ מהיום ההוא והלאה‬.‫אלוקיו כל ימי חייו וילך בדרכיו‬ ‫ ושרי אשת אברם הייתה עקרה אין לה‬.‫ שם אשת נחור * מילכה ושם אשת אברם שרי‬,‫נחור ואברם אחיו להם נשים בנות הרן אחיהם‬ ‫ולד בימים ההם‬.

Y cuando el rey vio que los hombres no podían acercarse al fuego para que no se quemaran todos, entonces el rey llamó a Abram: Oh, Abram, siervo del Dios que está en el cielo, sal del fuego y ven aquí antes que yo. Y Abram obedeció el mandamiento del rey, y Abram salió de en medio del fuego, y vino y se puso delante del rey. Y cuando Abram salió, el rey y sus siervos lo vieron en sus ropas interiores, por nada más que las cuerdas que lo ataban, quemadas en el fuego. Y el rey dijo: ¿Cómo es que no te has quemado en el fuego? Y Abram respondió: El Dios del cielo y de la tierra en quien confío, y que es todopoderoso, me ha salvado del fuego en el que fui arrojado a tus órdenes. Y Harán, hermano de Abram, murió en el fuego, y buscaron en todo el horno alguna parte de su cuerpo, pero no encontraron nada ya que estaba completamente quemado. Y Harán tenía ochenta y dos años cuando fue quemado en el fuego de Casdim. Y cuando el rey y todos los príncipes y los siervos vieron a Abram liberado de en medio del fuego, vinieron y se postraron ante Abram. Y Abram les dijo: No se inclinen ante mí, sino inclínense ante el Señor del universo que me ha salvado de este fuego. Él es quien ha creado el alma y el espíritu de cada hijo del hombre y quien formó el cuerpo de cada uno, y que Dios librará de todo peligro a los que le temen y confían en su bondad. Y el rey y sus príncipes no podían entender cómo se salvó Abram mientras Harán se reducía a cenizas. Y el rey dio a Abram muchos presentes, también Página 29

FPCFromClipboardUntitled dos siervos que eran los más altos en la casa del rey, el nombre de uno era Oni, y el nombre del segundo Eliezer. Y los príncipes del rey también le dieron a Abram muchos presentes valiosos de plata, oro y piedras preciosas, y le dijeron que se fuera, y él se fue de ellos en paz. Y lo siguió mucha gente, y unos trescientos hombres decidieron quedarse y morar con él. Y Abram volvió a la casa de su padre y habitó allí. Y Abram anduvo en los caminos del Señor y volvió el corazón de todo su pueblo para servir al Señor y adorarlo todos los días de sus vidas. Y Nacor y Abram tomaron para sí mujeres de las hijas de Harán su hermano. La esposa de Nacor fue Milca y la esposa de Abram fue Sarai. Y Sarai, mujer de Abram, era estéril, 26 ‫ והמלך נמרוד יושב על כיסא הבבבוכה ל‬,‫ויהי מקץ שנתיים ימים לצאת אברם מן האש היא שנת שתיים וחמישים שנה לחיי אברם‬ ‫ וישא עיניו וירא והנה איש ו אבוה‬,‫ וישן המלך ויחלום והנה עומד עם חייליו וצבאותיו בעמק נגד כבשן האש אשר למלך‬.‫כיסא הבבבל‬ ‫ ויהי בנוסו וישלח האיש על ראש המלך‬,‫איש ו אבוא אי ו אבוא וירץ האיש ההוא אל המלך בחרבו וינס המלך מהאיש ההוא כי ירא‬ ‫ ויבט המלך באנשים‬.‫ והמלך ברח עם שלושה אנשים אשר היו לפניו וימלט‬,‫ ויטבעו כל חילו בנהר ההוא וימותו כולם‬.‫ייצה התה התה‬ ‫ ויהי בברחם וישב הנהר ההוא לביצה כבתחילה נגד‬.‫ והם בתואר ובקומה כתואר המלך‬,‫ההם והנה לבושם לבוש מלכות כבגדי המלך‬ ‫ ויצא מהביצה ההיא אפרוח קטן ויבוא לפני המלך ויעוף עיל השלש ויךוף על ראש הוש ויחרד המלך מהמראה ההוא ויקץ‬,‫המלך‬ ‫ ויצו ויביא לפניו כל החכמים וכל החרטומים‬,‫ ויהי בבוקר ויקם המלך ממשכבו בבהלה‬.‫ ותתפעם רוחו ויירא יראה גדולה מאוד‬,‫משנתו‬ ‫ אין זה כי אם רעת אברם וזרעו אשר תצמח‬,‫ ויען חכם אחד מעבדי המלך ושמו אנוקו את המלך לאמור‬.‫ויספר להם המלך את החלום‬ ‫ ויכו את כל צבאות המלך וחיילי‬,‫ הנה ימים באים אשר יבוא אברם וזרעו ובני ביתו להילחם עם אדוני המלך‬.‫על אדוני המלך באחרית‬. ‫ זה אשר תוצל לבדך עם שלושה מלכים ממלכי הארץ אשר יהחמו עמך‬,‫ואשר ראית אשר ברחת עם שלושת אנשים אשר כמוך ונמלטת‬ ‫ אין זה כי אם זרע אברם אשר יו יבה‬,‫ ואשר ראית את הנהר אשר שב לביצה כבתחילה וינקר אפרוחה את עין המלך‬.‫במרץ אשר יהחמו‬ ‫ עתה אדוני המלך הלא ידעת כי זה שתיים‬,‫ זה חלום אדוני המלך וזה פתרונו ואמת החלום ונכון הפיתרון אשר פתר לך עבדך‬.‫אמה‬ ‫ כי כל‬.‫וחמישים שנה היום אשר ראו חכמיך את הדבר הזה במולד אברם ולמה יחיה אדוני המלך את אברם בארץ לרעת אדוני המלך‬ ‫ ולמה לא עמיתנו המלך ותחדל עתיתנו מעלך ותחדל עתיו‬,‫הימים אשר אברם בארץ לא תיכון אתה ומלכותך כי טרם נודע זה במולדו‬ ‫מעל‬.

Y sucedió que dos años después de que Abram había sido liberado del horno de fuego, que era el año cincuenta y dos de la vida de Abram, el rey se sentó en su trono real en Babel. Y el rey se durmió y tuvo un sueño, y he aquí que él estaba de pie con su ejército ante el horno de fuego que pertenecía al rey. Y el rey alzó los ojos y vio a un hombre semejante a Abram que salía del horno con una espada desenvainada en la mano. Y el hombre corrió contra el rey y el rey muy aterrorizado huyó de delante de él. Y el hombre tomó un huevo y lo arrojó a la cabeza del rey, y el huevo se convirtió en un torrente poderoso en el que todos los ejércitos del rey se sumergieron y murieron, solo el rey y tres hombres escaparon con él. Y el rey miró a los tres hombres que estaban con él y he aquí que todos estaban vestidos con ropas reales semejantes a las ropas del rey, y en figura y apariencia eran la semejanza del rey. Y mientras escapaban, el gran río volvió a ser un huevo como antes. Y del huevo salió un pichón que voló a la cabeza del rey y le arrancó uno de los ojos. Y el rey se enojó mucho al verlo, y se despertó de su sueño. Y la mente del rey estaba muy perturbada y el rey estaba muy asustado. Y por la mañana el rey se levantó de su lecho con gran terror, y ordenó que todos los sabios y sus astrólogos fueran ante él, y cuando llegaron, el rey les contó su extraño sueño. Y un sabio de los siervos del rey, su nombre era Anuki, se dirigió al rey, diciendo: El sueño sólo puede hacer referencia a Abram y su simiente, y el mal que crecerá a través de ellos sobre el rey en algún tiempo futuro. Porque he aquí, vienen días en que Abram y su descendencia y su casa se prepararán para la batalla contra mi señor el rey, y herirán a todas las huestes y ejércitos de mi rey. Y la extraña visión de que te habías salvado con otros tres reyes, y el río que nuevamente se convirtió en un huevo como antes, y el pájaro joven que le arrancó el ojo al rey, apunta a la simiente de Abram que matarte, oh rey, en algún tiempo futuro. Este es el sueño y tal es su significado y tu siervo, oh rey, tiene razón en su interpretación. Y ahora, oh rey, hace cincuenta y dos años desde que esas cosas fueron predichas y te fueron dadas a conocer en el momento del nacimiento de Abram, y mientras Abram esté vivo en la tierra, no habrá descanso ni paz ni para ti ni para tu descendencia, ¿por qué entonces tú, oh rey, permitirías que Abram viva para tu propia destrucción? Y cuando Nimrod escuchó las palabras de Anuki, envió a sus siervos en secreto para apresar a Abram y llevarlo ante el rey para que lo mataran.

27 ‫ וישמע את אשר יעץ אנוקו את המלך ואת אשר לימ המל המל‬,‫ואליעזר עבד אברם אשר נתן לו המלך היה בעת ההיא שם לפני המלך‬. ‫ מהר קום הימלט על נפשך ולא‬,‫ ויאמר אליעזר לאברם‬.‫ וירץ אל אברם טרם הגיעו עבדי המלך אל אברם‬,‫וימהר אליעזר ויצא משם‬ ‫ וישמע‬.‫ וכזה וכזה פתר לו אנוקו וכזאת וכזאת יעץ אנוקו את המלך עליך‬,‫ כי כזה וכזה ראה המלך החלום על אודותיך‬.‫תמות ביד המלך‬ Página 30

FPCFromClipboardUntitled ‫ ועבדי המלך באו בית אברם ויבקשו את אברם‬.‫ וימהר אברם וירץ בנפשו אל בית נח ושם בנו ויתחבא שם וימלט‬,‫אברם בקול אליעזר‬ ‫ וישובו אל המלך‬,‫ ויהי כאשר לא מצאו עבדי המלך את אברם‬.‫ ויבקשו בכל הארץ ואין וילכו ויבקשו בכל הדרך ואין‬,‫ולא מצאוהו‬ ‫ ויסתר אברם בבית נח חודש ימים עד‬.‫ וישכח המלך את דבר אברם מליבו‬.‫לדרכם ותשכך חמת המלך מאת אברם כאשר לא מצאוהו‬ ‫ ותרח גדול בעיני‬,‫ ויבוא תרח לראות את אברם בנו בבית נח בסתר‬.‫ ואברם עודנו ירא מן המלך על הדבר ההוא‬,‫שכוח המלך את דברו‬ ‫ עתה מי‬.‫ הלא ידעת כי המלך מתנחם להרגני ולאבד את שמי מן הארץ בעצת יועצי הרשע אשר לו‬,‫ ויאמר אברם אל אביו‬.‫המלך מאוד‬ ‫ ה הלא ידעת אם לא‬.‫ קומו ונלכה כולנו יחד ארצה כנען ונמלטנו מידו פן תספה גם אתה ברעתו באחרית‬,‫לך פה ומה לך פה בארץ הזאת‬ ‫ וגם אם יעשה לך עוד‬.‫ כי אם לטוב לו עשה לך את כל הטובה‬,‫שמעת כי לא מאהבה נתן לך נמרוד את כל הכבוד הזה אשר אתה בו‬ ‫ ועתה שמע בקולי‬.‫ כי לא יועיל הון ועושר ביום עברה ועושר ביום עברה וור‬,‫טובה הרבה כהנה וכהנה אין זה כי אם הבלי העולם‬ ‫ ויען נח‬,‫ ויכל אברם לדבר‬.‫ ועזוב מעליך את כל הבא א‬,‫ונקומה ונלכה ארצה כנען מרעת נמרוד ועבוד את ה׳ אשר בראך בארץ וטוב לך‬ ‫ ויעש תרח את כל אשר דיבר אברם כי מה׳‬,‫ וישמע תרח בקול אברם בנו‬.‫ושם בנו ויאמרו אל תרח אמת הדבר אשר אמר אברם אליך‬ ‫ הלא‬.‫ קומו ונלכה כולנו יחד ארצה כנען ונמלטנו מידו פן תספה גם אתה ברעתו באחרית הימים‬.‫הייתה לו לבלתי המית המלך את אברם‬ ‫ וגם אם‬.‫ כי אם לטוב לו עשה לך את כל הטובה‬,‫ידעת אם לא שמעת כי לא מאהבה נתן לך נמרוד את כל הכבוד הזה אשר אתה בו‬ ‫ ועתה‬.‫ כי לא יועיל הון ועושר ביום עברה ועושר ביום עברה וור‬,‫יעשה לך עוד טובה הרבה כהנה וכהנה אין זה כי אם הבלי העולם‬ ‫ ויכל אברם‬.‫ ועזוב מעליך את כל הבא א‬,‫שמע בקולי ונקומה ונלכה ארצה כנען מרעת נמרוד ועבוד את ה׳ אשר בראך בארץ וטוב לך‬ ‫ ויעש תרח את כל אשר דיבר‬,‫ וישמע תרח בקול אברם בנו‬.‫ ויען נח ושם בנו ויאמרו אל תרח אמת הדבר אשר אמר אברם אליך‬,‫לדבר‬ ‫ קומו ונלכה כולנו יחד ארצה כנען ונמלטנו מידו פן תספה גם אתה ברעתו‬.‫אברם כי מה׳ הייתה לו לבלתי המית המלך את אברם‬ ‫ כי אם לטוב לו עשה לך את כל‬,‫ הלא ידעת אם לא שמעת כי לא מאהבה נתן לך נמרוד את כל הכבוד הזה אשר אתה בו‬.‫באחרית הימים‬ ‫ כי לא יועיל הון ועושר ביום עברה ועושר ביום‬,‫ וגם אם יעשה לך עוד טובה הרבה כהנה וכהנה אין זה כי אם הבלי העולם‬.‫הטובה‬ ‫ ועזוב מעליך את כל הבא‬,‫ ועתה שמע בקולי ונקומה ונלכה ארצה כנען מרעת נמרוד ועבוד את ה׳ אשר בראך בארץ וטוב לך‬.‫עברה וור‬ ‫ ויעש תרח את‬,‫ וישמע תרח בקול אברם בנו‬.‫ ויען נח ושם בנו ויאמרו אל תרח אמת הדבר אשר אמר אברם אליך‬,‫ ויכל אברם לדבר‬.‫א‬ ‫ ועתה שמע בקולי ונקומה ונלכה ארצה כנען מרעת נמרוד ועבוד‬.‫כל אשר דיבר אברם כי מה׳ הייתה לו לבלתי המית המלך את אברם‬ ‫ ויען נח ושם בנו ויאמרו אל תרח אמת הדבר אשר‬,‫ ויכל אברם לדבר‬.‫ ועזוב מעליך את כל הבא א‬,‫את ה׳ אשר בראך בארץ וטוב לך‬ ‫ ויעש תרח את כל אשר דיבר אברם כי מה׳ הייתה לו לבלתי המית המלך את אברם‬,‫ וישמע תרח בקול אברם בנו‬.‫אמר אברם אליך‬. ‫ ויכל‬.‫ ועזוב מעליך את כל הבא א‬,‫ועתה שמע בקולי ונקומה ונלכה ארצה כנען מרעת נמרוד ועבוד את ה׳ אשר בראך בארץ וטוב לך‬ ‫ ויעש תרח את כל אשר‬,‫ וישמע תרח בקול אברם בנו‬.‫ ויען נח ושם בנו ויאמרו אל תרח אמת הדבר אשר אמר אברם אליך‬,‫אברם לדבר‬ ‫דיבר אברם כי מה׳ הייתה לו לבלתי המית המלך את אברם‬.

Y Eliezer, el siervo que el rey había dado a Abram, estaba presente cuando Anuki había hablado así ante el rey. Y Eliezer corrió apresuradamente hacia Abram, y llegó allí antes de que los mensajeros del rey tuvieran tiempo de llegar. Y Eliezer dijo a Abram: Levántate y huye por tu vida antes de que los mensajeros del rey vengan a matarte, porque tal y cual era el sueño del rey y, por lo tanto, la interpretación de Anuki y su consejo acerca de ti. Y Abram escuchó la voz de Eliezer y acudió a la casa de Noé y su hijo Sem, para salvar su vida, y escondiéndose allí escapó de la muerte. Y los siervos del rey vinieron a apresar a Abram, pero él no estaba en su casa, y buscaron en toda la tierra y en todos los caminos, pero Abram no fue encontrado. Y cuando el rey ' Los sirvientes estaban cansados de buscar y regresaron a sus tiendas. Y la ira del rey pronto se apaciguó, y todo lo relacionado con el sueño y Abram fue olvidado del corazón del rey. Y Abram estuvo escondido por un año en la casa de Noé, hasta que el rey se olvidó por completo de todas estas cosas; pero Abram todavía temía al rey a causa de ese asunto. Y Taré vino en secreto a visitar a su hijo Abram en la casa de Noé, y Taré se mantuvo muy en alto a los ojos del rey y a los ojos del pueblo, y Abram dijo a su padre: ¿No sabes que Nimrod es ¿Está planeando matarme y borrar mi nombre de la tierra según el consejo de sus príncipes y consejeros? Y ahora, ¿qué tienes aquí y a quién tienes aquí en esta tierra? Levántate y vámonos todos a la tierra de Canaán, para que seamos librados de su mano o, de lo contrario, tú también podrías perecer en algún momento futuro. Y tú no lo sabes, y no has oído decir que no es por amor a ti que te ha hecho tanto honor, sino que es bondadoso contigo para su propio beneficio. Y aunque el rey te muestre muchos honores del tipo que ya has recibido de él, todas esas recompensas y distinciones son meras vanidades mundanas, porque todas las riquezas y todas las riquezas no pueden librarte de la ira. del Señor en el día de la ira. Y ahora, oh padre, escucha mi voz, y levantémonos, partamos y vayamos a la tierra de Canaán, para estar seguros contra la maldad del rey. Y allí podrás servir al Señor que te creó sobre la tierra, y te irá bien. si denuncia las vanidades que persigue desde hace tantos años. Y cuando Abram terminó su discurso, Noé y Sem comentaron: De hecho, las palabras que Abram ha hablado son verdaderas. Y Taré escuchó la voz de su hijo, porque el Señor había decretado que Abram no fuera asesinado por mano del rey. Harán - En Canaán - Nimrod vencido Rikayon el primer faraón - Su gran astucia - Cómo acumuló riquezas - Hambre en Canaán - Abram se muda a Egipto - Pasa de contrabando a Sarai a través del río en una caja - La caja se abre a la fuerza - Sarai llevada al rey - Ella niega a su esposo - Cómo fue salvada del rey ' Página 31

FPCFromClipboardUntitled 28 ‫ויקח תרח את בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ואת כל נפשות ביתו ויצאו איתם מאור כשדים מבבל ללכת‬ ‫ ויראו אנשי ארץ חרן‬.‫ ויבואו עד ארץ חרן וישבו שם כי מצאו הארץ טובה מאוד ורחבת ידיים לכל האדם אשר ברגליהם‬,‫ארצה כנען‬ ‫ ויבואו אליו גם מאנשי חרן וידבקו באברם וילמדם את מוסר ה׳ ואת דרכיו‬.‫ וה׳ אלוקיו עמו‬,‫את אברם טוב וישר עם אלוקים ואנשים‬, ‫ אני ה׳‬,‫ ויהי מקץ שלוש שנים וירא ה׳ אל אברם ויאמר אליו‬.‫ וישב אברם בחרן שלוש שנים‬.‫וישבו האנשים עם אברם בביתו וידבקו בו‬ ‫ והפלתי‬,‫ ועתה אם שמוע תשמע בקולי ושמרת את מצוותי וחוקותיי ותורותיי‬.‫אשר הוצאתיך מאור כשדים ואשר הצלתיך מכף כל אויך‬ ‫ עתה קום קח את אישתך‬.‫ והשלחתי את ברכתי בכל מעשה ידיך ולא תחסר דבר‬,‫ והרביתי את זרעך ככוכבי השמים‬.‫את אויביך לפניך‬ ‫ ויקם אברם ויקח את אשתו ואת כל אשר‬.‫ וישבת שם בארץ כנען ושם אהיה לך לאלוקים ואברכך‬,‫ואת כל אשר לך ולך לך ארצה כנען‬ ‫ ויט‬,‫ ויבוא אברם ארצה כנען וישב בתוך העיר‬.‫ ואברם בן חמישים וחמש שנים בצאתו מחרן‬.‫ וילך ארצה כנען כאשר דיבר אליו ה׳‬,‫לו‬ ‫ זאת הארץ אשר נתתי לך ולזרעך אחריך עד‬,‫ וירא ה׳ אל אברם בבואו ארצה כנען ויאמר אליו‬.‫שם ​​אהלו בתוך בני הכנעני יושבי הארץ‬ ‫ ויבן אברם מזבח במקום אשר‬.‫ ונתתי לזרעך את כל הארצות האל אשר אתה רואה לרשת אותם‬,‫ ושמתי את זרעך ככוכבי השמים‬.‫עולם‬ ‫ וימת נח בשנה ההיא שנת חמישים ושמונה‬,‫ בעת ההיא מקצה שלוש שנים לשבת אברם בארץ‬.‫ ויקרא שם אברם בשם ה׳‬,‫דיבר איתו ה׳‬ ‫ וישב אברם בארץ כנען הוא ואשתו וכל אשר לו וכל‬.‫ ויהיו כל ימי נח אשר חי תשע מאות שנה וחמישים שנה וימת‬.‫שנה לחיי אברם‬ ‫ ונתתי‬.‫ רק נחור אחי אברם ותרח אביו ולוט בן הרן וכל אשר להם ישבו בחרן‬.‫ וכל הנלווים אליו מבני הארץ‬,‫האדם אשר ברגליו‬ ‫ ויקרא שם אברם בשם ה׳‬,‫ ויבן אברם מזבח במקום אשר דיבר איתו ה׳‬.‫לזרעך את כל הארצות האל אשר אתה רואה לרשת אותם‬. ‫ ויהיו כל ימי נח אשר‬.‫ וימת נח בשנה ההיא שנת חמישים ושמונה שנה לחיי אברם‬,‫בעת ההיא מקצה שלוש שנים לשבת אברם בארץ‬ ‫ וכל הנלווים אליו‬,‫ וישב אברם בארץ כנען הוא ואשתו וכל אשר לו וכל האדם אשר ברגליו‬.‫חי תשע מאות שנה וחמישים שנה וימת‬ ‫ ונתתי לזרעך את כל הארצות האל אשר אתה‬.‫ רק נחור אחי אברם ותרח אביו ולוט בן הרן וכל אשר להם ישבו בחרן‬.‫מבני הארץ‬ ‫ בעת ההיא מקצה שלוש שנים לשבת אברם‬.‫ ויקרא שם אברם בשם ה׳‬,‫ ויבן אברם מזבח במקום אשר דיבר איתו ה׳‬.‫רואה לרשת אותם‬ ‫ וישב‬.‫ ויהיו כל ימי נח אשר חי תשע מאות שנה וחמישים שנה וימת‬.‫ וימת נח בשנה ההיא שנת חמישים ושמונה שנה לחיי אברם‬,‫בארץ‬ ‫ רק נחור אחי אברם ותרח אביו ולוט‬.‫ וכל הנלווים אליו מבני הארץ‬,‫אברם בארץ כנען הוא ואשתו וכל אשר לו וכל האדם אשר ברגליו‬ ‫בן הרן וכל אשר להם ישבו בחרן‬.

Y Taré tomó a su hijo Abram y Lot, el hijo de su hermano Harán, y a Sarai su nuera, la esposa de Abram, y a toda la gente de su casa, y dejó con ellos a Ur Casdim en Babel para ir. a la tierra de Canaán. Y cuando llegaron a la tierra de Harán, establecieron su morada allí, porque encontraron que la tierra era muy buena, espaciosa y suficiente para todos los hombres que los seguían. Y la gente de la tierra de Harán vio que Abram era un hombre bueno y justo, que hacía lo correcto para con Dios y el hombre y que el Señor su Dios estaba con él. Y viendo la gente eso, muchos de los hombres de Harán vinieron y se unieron a Abram, y él los instruyó en el conocimiento de Dios y sus caminos. Y el pueblo permaneció con Abram, y moraron en su lugar, y Abram habitó en la tierra por tres años. Y al cabo de siete años, el Señor se le apareció a Abram y le dijo: Yo soy el Señor que te saqué de Ur Casdim y te libré de las manos de tus enemigos. Y ahora, si escuchas atentamente mis mandamientos, mis leyes y mis estatutos, y los guardas, haré que tus enemigos caigan delante de ti y multiplicaré tu descendencia como las estrellas del cielo, y enviaré mi bendición para todas las obras de tu tierra, y nada de lo que desees te faltará. Y ahora levántate y toma a tu esposa y todo lo que te pertenece, y vete a la tierra de Canaán. Y habitarás allí en la tierra de Canaán, y seré para ti un Dios, y te bendeciré. Y Abram se levantó, tomó a su esposa y todo lo que le pertenecía y se fue a la tierra de Canaán, conforme a las palabras del Señor. Y Abram tenía sesenta y cinco años cuando emigró de Harán. Y Abram vino a la tierra de Canaán y habitó en una ciudad, y puso su tienda en medio de los hijos de Canaán, los habitantes de la tierra. Y el Señor se le apareció a Abram a su llegada a la tierra de Canaán, y le dijo: Esta es la tierra que te he dado a ti, y a tu descendencia después de ti para siempre, y haré tu descendencia numerosa como las estrellas. del cielo, y te daré todas las tierras que ves para que las posean. Y Abram edificó un altar en el lugar donde el Señor le había hablado, y Abram oró allí en el nombre del Señor. Y fue en ese tiempo, cuando Abram había vivido durante tres años en la tierra de Canaán, que Noé murió en el mismo año, que fue el año cincuenta y ocho de la vida de Abram. Y fueron todos los días de Noé novecientos cincuenta años cuando murió. Y Abram habitó en la tierra de Canaán, él y su esposa y todos los hombres que lo siguieron de entre los nativos de la tierra, excepto Nacor, el hermano de Abram, y Taré su padre, y Lot el hijo de Harán, y todos Pertenecientes a ellos, que habitaban en la tierra de su nacimiento.

29 ‫ כי שתיים עשרה‬.‫ פשעו אנשי סדום ועמורה וכל ערי הככר מתחת יד כדרלעמר מלך עילם‬,‫בשנת חמש שנים לשבת אברם בארץ כנען‬ ‫ ובשנת עשר שנים‬.‫ וימרדו בו בימים ההם שלוש עשרה שנה‬,‫שנה עבדו כל מלכי ערי הככר את כדרלעמר ויתנו לו מס שנה בשנה‬ ‫ כי שמע נמרוד כי פשעו אנשי סדום מתחת יד‬.‫ הייתה מלחמה בין נמרוד מלך שנער ובין כדרלעמר מלך עילם‬,‫לשבת אברם בארץ כנען‬ Página 32

FPCFromClipboardUntitled ‫ כי משרי צבאות נמרוד היה כדרלעמר בימים ההם וכאשר נפלו כל‬.‫ ויבוא נמרוד להילחם עם כדרלעמר להכניעו תחת ידו‬,‫כדרלעמר‬ ‫ ויהי בימים ההם כשמוע נמרוד כי פשעו בו בכדרלעמר כל‬.‫ וילך יץוו‬,‫ וילך נרו ל ל לו‬,‫אנשי המגדל ונפוצו הנשארים על פני כל הארץ‬ ‫ ויקבוץ נמרוד את כל שריו ועבדיו כשבעת אלפי איש וילך לקראת כדרלעמר‬.‫ ויבוא להילחם עם כדרלעמר בגאוה ובוז‬,‫ערי הככר‬, ‫ וינגף נמרוד וכל עמו‬,‫ וילחמו כל המלכים האלה במקום ההוא‬.‫וכדרלעמר יצא לקראתו בחמשת אלפי איש ויעו יבל איש ויעכ יןו יל‬ ‫ ויברח נמרוד וישב אל ארצו‬.‫ ויפול גם מרדון בן המלך עמהם‬,‫ ויפול מאנשי נמרוד במלחמה ההיא כשש מאות איש‬.‫אנשי כדרלעמר‬ ‫ וכדרלעמר שב אל ארצו וישלח את שרי צבאותיו אל המלכים אשר סביבותיו אל‬.‫ ויכנע לפני כדרלעמר ימים רבים‬,‫בבושה וכלימה‬ ‫ היא שנת שבעים שנה‬,‫ אל מלך גוית יו ויהי בשנת חמש עשרה שנה לשבת אברם בארץ‬,‫אריוך מלך אלסר ואל תדעל מלך גוית יוו‬ ‫ עתה‬.‫ אני ה׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה‬,‫ וירא ה׳ אל אברם בשנה ההיא ויאמר אליו‬.‫לחיי אברם‬ ‫ כי לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת לרשתה מנהר מצרים עד הנהר הגדול נה פי ואתה‬,‫התהלך לפני והיה תמים ושמרת את משמרתי‬ ‫ ויבן אברם מזבח ויקרא בשם ה׳ הנראה‬.‫ ודור רביעי ישובו הנה בארץ הזאת ויירשוה לעולם‬,‫תבוא אל אבותיך בשלום ובשיבה טובה‬ ‫ וילכו עוד אחרי אברם אנשים רבים מאנשי‬.‫ וישב שם בחרן חמש שנים‬,‫ בעת ההיא שב אברם וילך חרנה‬.‫ ויעל עולות במזבח לה׳‬,‫אליו‬ ‫ בימים ההם נראה ה׳ אל אברם בחרן ויאמר‬.‫ וילמדם אברם את מוסר ה׳ ואת דרכיו וילמד אותם לדעת את ה׳‬,‫חרן כשבעים ושניים איש‬ ‫ פרשת לך לך‬..... ‫ לך לך מארצך‬.‫אליו הלא דברתי אליך זה עשרים שנה לאמור‬ Y en el quinto año de la morada de Abram en la tierra de Canaán, el pueblo de Sodoma y Gomorra, y todas las ciudades de la llanura, se rebelaron contra Quedorlaomer, rey de Elam. Porque durante doce años todos los reyes de las ciudades de la llanura han estado sujetos a Quedorlaomer y le pagaban tributo año tras año, y se rebelaron contra él en el año trece. Y en el décimo año de la morada de Abram en la tierra, estalló una guerra entre Nimrod, rey de Sinar, y Quedorlaomer, rey de Elam, y Nimrod vino a pelear con Quedorlaomer y a humillarlo bajo sus manos, porque había oído que el pueblo de Sodoma se había rebelado contra su rey.

Porque Quedorlaomer era uno de los príncipes de Nimrod en los días de la construcción de la torre, y cuando todos los constructores de la torre se dispersaron, Quedorlaomer fue a la tierra de Elam y se proclamó rey sobre ella y se rebeló contra Nimrod su amo. Por lo tanto, cuando Nimrod escuchó que la gente de la llanura se rebelaron contra Quedorlaomer, Nimrod se apresuró a hacer la guerra contra él, y llegó lleno de orgullo y desprecio. Y Nimrod reunió a todos sus príncipes y siervos, alrededor de siete mil hombres, y fue contra Quedorlaomer. Y Quedorlaomer vino a su encuentro con cinco mil hombres, y se prepararon para la pelea en el valle de Babel, que está entre Sinar y Elam. Y todos esos reyes participaron en la batalla en ese lugar, y Nimrod y todo su pueblo fueron humillados ante los hombres de Quedorlaomer, y en esa batalla de los hombres de Nimrod cayeron unos seis mil. Y Mardon, hijo de Nimrod, estaba entre los muertos. Y Nimrod huyó y regresó a su país avergonzado y despreciado. Y estuvo sujeto a Quedorlaomer durante muchos días, y Quedorlaomer también volvió a su tierra y envió a los príncipes de su ejército a los reyes circundantes, a Arioc, rey de Ellasor, y a Tidal, rey de Goyim, para hacer un pacto con ellos; y todos se sometieron en obediencia a su voz. Y fue en el año quince de la vida de Abram en la tierra de Canaán, que fue el año diecisiete de la vida de Abram, que el Señor se apareció a Abram y le dijo: Yo soy el Señor tu Dios que te traje de Ur Casdim para darte esta tierra para que la poseas. Y ahora camina delante de mí y sé sincero y recto, y presta atención a mis instrucciones, porque a ti y a tu descendencia daré esta tierra para que la posea, desde el arroyo de Mizraim hasta el gran arroyo, el arroyo Prath. Y serás reunido con tus padres en paz y en una buena vejez, y la cuarta generación de tus descendientes volverá a esta tierra para poseerla para siempre. Y Abram edificó un altar y oró en el nombre del Señor que se le había aparecido, y Abram ofreció holocaustos al Señor sobre el altar. En ese momento Abram regresó a Harán para ver a su padre, a su casa ya su madre; y Abram y su esposa y todo lo que le pertenecía regresaron a Harán y vivieron allí durante cinco años. Y muchos hombres siguieron el camino de Abram de entre el pueblo de Harán, hasta el número de setenta y dos hombres. Y Abram les dio las instrucciones del Señor y sus caminos, y les enseñó el conocimiento del Señor. En ese momento, el Señor se apareció a Abram en la tierra de Harán y le dijo:

Página 33