Alon kedem "TOUCH ME" Solo exhibition at Rosenbach Contemporary

Alon Kedem “Touch Me”

1.4 - 15.5.2016

TO U C H M E Solo exhibition: Alon Kedem 1.4 - 15.5.2016

16 King David St. (entrance on Hess St.) Jerusalem, Israel t - +972-507-516091 uri@rosenbach.co.il

www.rosenbach.co.il

‫להתבונן בעולם מנקודת המבט של הציור‬ ‫שתי סדרות של ציורי “התבחבשויות” צייר אלון קדם בשנים‬ ‫האחרונות‪ .‬הראשונה מסודרת יחסית‪ :‬בכל ציור בסדרה‬ ‫מופיע אוסף דחוס של כתמים‪ ,‬קווים וצבעים‪ ,‬ספק חלקי‬ ‫אובייקטים‪ ,‬ספק מחוות ציוריות מופשטות‪ ,‬שנערם לכדי גוש‬ ‫ציורי וכדורי המופיע במרכז התמונה‪ ,‬או לחלופין נמרח לפס‬ ‫ארוך החוצה אותה לרוחבה‪ .‬כמה “גושים” כאלה מצוירים‬ ‫כשהם נעים על גבי מסילה של מכונת שיקוף‪ ,‬ואחרים שטים‬ ‫על סירה‪ ,‬מרחפים באוויר או נחים על הקרקע‪ .‬מתחת להם‬ ‫מופיע כתם הנראה כצלליתו של הגוש‪ ,‬אך גם כשלולית‬ ‫הניגרת מתוכו אט‪-‬אט‪ ,‬מרוקנת את הגוש מחומריו ומפזרת‬ ‫את שאריותיו לכל עבר‪ .‬גם השלולית היא גוש וגם הוא מצויר‪,‬‬ ‫וכך‪ ,‬כמו שעון חול‪ ,‬הגוש הציורי מתרוקן וממלא את עצמו‬ ‫בעת ובעונה אחת‪.‬‬ ‫גם בסדרה השנייה מופיע אוסף הכתמים‪ ,‬הקווים והצבעים‪,‬‬ ‫אולם בניגוד למיקוד והסדר היחסי של גוף העבודות הקודם‪,‬‬ ‫הפעם דימויי האובייקטים והמחוות הציוריות מפוזרים על כל‬ ‫שטח הבד‪ ,‬נכנסים לרווח שבין הצופה בציור ל”נושא” שלו‬ ‫ומסתירים דימויים אחרים‪ .‬אלו דימויים מפירי סדר‪ .‬אפשר‬ ‫לחשוב עליהם כעל חלקי ערימה מאחד‬ ‫הציורים הקודמים שהתבקעה מבפנים‪,‬‬ ‫ניתזה על בד אחר‪ ,‬וכעת שרידיה מרחפים‬ ‫ברחבי הציור החדש‪ ,‬מתערים ומתבדלים‪.‬‬ ‫בראש ובראשונה הציור של אלון קדם‬ ‫מביע תשוקה לציור‪ .‬חדוות העשייה‬ ‫ניכרת בעבודות‪ ,‬החוגגות את ההתפלשות‬ ‫בצבעים ודימויים ואת המשחק בהם‪.‬‬ ‫“העולם מלא בכל‪-‬כך הרבה דברים שאפשר‬ ‫לצייר”‪ ,‬מציין קדם בשיחה בסטודיו‪ ,‬ומביע‬ ‫תחושות היקסמות ותשוקה שבאות לידי‬ ‫ביטוי בשפע ובצבעוניות של הציורים‪,‬‬ ‫שמזכירה חנות צעצועים או משחק מחשב ישן‪ .‬בסקאלת‬ ‫הצבעים של הציורים יש מידה של מלאכותיות עדכנית‬ ‫ומכוונת‪ ,‬כחפץ עשוי מפלסטיק המואר במנורת לד‪ ,‬ואילו‬ ‫בקומפוזיציות שלהם ניכר מבט משתומם על גבול הפליאה‪.‬‬ ‫אולם משחק‪ ,‬השתוממות ותשוקת מלאכה הם רק צד אחד‬ ‫של העבודות המוצגות בתערוכה‪ .‬צדן האחר עוסק בנסיונות‬ ‫להקנות משמעות לפעולה הציורית בעידן שבו מותו של הציור‬ ‫ותחייתו מחדש כבר הפכו לקלישאה מחזורית‪ .‬מאה השנים‬ ‫האחרונות יצרו אינספור מיתות‪ ,‬הספדים ולידות מחדש של‬ ‫הציור‪ ,‬והפכו כל צייר בעל השכלה ומודעות היסטורית לסבל‬ ‫בעל‪-‬כורחו הנושא על גבו את משא ההבטחות‪ ,‬ההצלחות‪,‬‬ ‫הכזבים והחורבות של המדיום‪ .‬בדומה לציירים רבים בני‬ ‫דורו‪ ,‬גם קדם מתחיל אפוא את עבודתו כשהוא משוטט‬ ‫במחסן הגרוטאות של הציור המודרניסטי והפוסט‪-‬מודרניסטי‬ ‫גם יחד‪ .‬השוטטות במחסן הגרוטאות מאפשרת לצייר לחקור‬ ‫את הבלגן‪ ,‬אולם בהתבוננות בציורים קשה לטעון שחקר‬ ‫הבלגן מעניק להם סדר‪ .‬כך מציגים הציורים מחד גיסא‬ ‫התבוננות ממושכת וסדרתית באי‪-‬הסדר ובבלבול המזין‬ ‫אותו וניזון ממנו גם יחד‪ ,‬ומאידך גיסא‪ ,‬מעשה ההתבוננות‪,‬‬ ‫ההתחקות והפירוש הציורי של אי‪-‬הסדר והבלבול אינו מסוגל‬

‫– וספק אם הוא באמת מבקש – לנקות או לבטל אותם‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬מה מביע חקר הבלגן הציורי של קדם?‬ ‫תשובה אחת לשאלה ניתן למצוא בשינוי נקודת המבט‬ ‫המופיע בשתי סדרות ציורי ה”התבחבשויות” שהוצגו לעיל‪.‬‬ ‫זהו מעבר ממבט על הערימה למבט מתוכה‪ .‬אם הסדרה‬ ‫המוקדמת הציגה את ערימת הציור בדרכה אל מכונת‬ ‫השיקוף‪ ,‬הסדרה המאוחרת מעבירה את מבטו של הצופה‬ ‫אל פנים הערימה עצמה‪ .‬כעת הצופה שוהה במרכזה‪ ,‬ואם‬ ‫תיכנס הערימה למכונת השיקוף‪ ,‬יופיע על מסך הבקרה של‬ ‫המכונה גם מבטו של הצופה עצמו‪.‬‬ ‫להיות מבוחבש‪ .‬כך ניתן להבין את המעבר בין שתי‬ ‫הסדרות שהוצגו פה‪ .‬קדם צולל אל ההתבחבשות הציורית‬ ‫לא כדי “לטפל בבעיה”‪ ,‬אלא כדי להיות בעיה – לחוות את‬ ‫ההתבחבשות במלוא התבחבשותה‪ .‬התוצאה יוצרת היפוך‬ ‫נקודות מבט‪ ,‬כאשר במקום התבוננות בציור מנקודת מבטו‬ ‫של העולם‪ ,‬מתקבלת התבוננות בעולם מנקודת מבטו‬ ‫של הציור‪ .‬זוהי תמונת עולם‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬כמו סרט‬ ‫קולנוע שמצולם מנקודת מבטם של אחד‬ ‫השחקנים או חלקי התפאורה‪ ,‬כמו האזנה‬ ‫למנגינה תוך ישיבה בחלקה הפנימי של‬ ‫תיבת התהודה‪ ,‬כך גם הצופה בציוריו של‬ ‫קדם רואה את העולם מבעד לציור גופו‪.‬‬ ‫איזה מין עולם ניבט מבעד לציור של‬ ‫קדם?‬ ‫כדי לענות על השאלה אפשר לחזור אל‬ ‫מרכיבי הציור שהוצגו בתחילת הטקסט‬ ‫– החורבה ומחסן הגרוטאות‪ ,‬אך גם‬ ‫המשחק‪ ,‬הפליאה‪ ,‬הבלגן והתשוקה‪.‬‬ ‫ציינתי כי בדומה לרבים מבני דורו‪ ,‬גם קדם משוטט במחסן‬ ‫הגרוטאות של הציור המודרניסטי והפוסט‪-‬מודרניסטי‪ .‬ככזה‬ ‫הוא מכיל כבר בראשיתו הן את חורבות הציור של המחצית‬ ‫הראשונה של המאה ה‪ 20-‬והן את מחוות הציטוט‪ ,‬הקיטוע‬ ‫והפסטיש שנוצרו במחציתה השנייה‪ .‬אולם החורבות‬ ‫הקורסות ומתחדשות לסירוגין הן מצע הציור של קדם‪ ,‬לא‬ ‫תוצאה של עבודתו‪ ,‬ולכן השוטטות המזינה את עבודותיו‬ ‫אינה מסקנה ביחס לציור‪ ,‬כי אם נקודת מוצא שלו‪ .‬זו אולי‬ ‫הסיבה לכך שהעבודות משוחררות מרוח מלנכולית ותחושות‬ ‫אובדן‪ ,‬תלישות ופתוס‪ ,‬אך גם מסרקזם‪ ,‬זעם או אכזבה‪.‬‬ ‫העבודות מציגות עולם כאוטי ומשועשע‪ ,‬עולם שעשוי‬ ‫משברים שכמו התפזרו אחרי התבקעות‪ ,‬אך הוא גם לכיד‬ ‫ובעל היגיון מארגן משל עצמו‪ .‬הציורים מזכירים סימפוניית‬ ‫צעצועים שבורים ומקולקלים שיצאו משליטה‪ ,‬וכעת הם ספק‬ ‫מתבלגנים‪ ,‬ספק מתארגנים בכוחות עצמם לתצוגה חדשה‪.‬‬ ‫בעידן שבו הן חורבות הציור והן המבט המעודכן והביקורתי‬ ‫עליהן כבר הפכו לחלק ממסורת נוקשה‪ ,‬ציוריו של קדם‬ ‫מציעים את האפשרות להיות מבוחבש‪ ,‬הצופנת בחובה את‬ ‫הפוטנציאל הנובע מהיתממות מחדש‪.‬‬ ‫יונתן אמיר‪ ,‬מרץ ‪2016‬‬

To observe the world from the perspective of the painting the work of Alon Kedem In recent years, Jerusalem artist Alon Kedem has added to his oeuvre two groups of paintings from the series entitled “Scrambles”. The first group is comparatively organized. In each painting appears a collection of random figures, lines and colors, perhaps pieces of objects or perhaps abstract gestures all bundled together in the center of the work or alternatively spread across the canvas. These scrambled bundles may appear at times traveling along a conveyer belt as if to pass through an X-ray machine for examination; others may float on a raft, surf in the sky, or at times lay to rest on earth. Beneath these scrambled images is visible a reflection, perhaps a silhouette of the scramble, or maybe a puddle slowly dripping, thereby emptying the scramble of its matter and arbitrarily scattering its remains. The puddle itself too is a scramble, a painted lump emptying itself like an hourglass, yet simultaneously filling itself with new being.

In the second group also appear random figures, lines and colors, yet in contrast to the focus and order of the previous group, these bundled together images have suddenly “taken off” and are now spread out loosely and fill the entire canvas. These objects invade the space between the viewer and the “subject”, and subsequently hide otherwise visible objects. These images disrupt the usual order. One may view these figures as if a “scramble” from the previous group burst as a balloon, its remnants splashed on a new canvas, and now float, transfused and transformed from its previous existence.

First and foremost, Alon Kedem’s painting expresses his passion for painting. His joy of creating is apparent throughout his work; celebrations of his indulging in colors and images and toying with them. “The world is full of so many subjects to paint,” says Kedem during a conversation in the artist’s studio. He expresses feelings of fascination and passion which come to life through the language and colors of his canvases, reminiscent of a toy store or an ancient computer game. In his palette exists an amount of intentional, yet relevant artificiality, as if a plastic object illuminated by a LED lamp; in contrast, through his compositions is noticeable a glimpse of wonder bordering on the marvelous.

Yet, the game, the wonder and the passion of creating are only one side of the works on exhibit. Another side deals with the attempt to offer meaning to the act of painting in the era in which the death of painting and its resurrection have already become a cyclical cliché. The past one hundred years have created countless deaths, obituaries and rebirths of painting, and have caused even the educated painter with historical awareness to carry, willingly or unwillingly, the bag of promises, of successes, of falsehood, and of the ruins of the medium. Like many artists of his generation, Kedem starts his work by wandering through the “junkyard” of modernist and post-modernist painting. The visit to the junkyard allows the painter to investigate the disorderly; but it is difficult to claim by looking at the paintings that the artist’s investigation of the disorder has in fact instilled order. As a result, the paintings show sequential prolonged contemplation of the chaos and

confusion that instills substance while creating within itself a new definition. This act of observation, exploration and picturesque interpretation of chaos and confusion, is unable and doubtfully desires - to cleanse nor to eliminate the disorder.

As such, what is Kedem expressing through his exploration of picturesque disorder?

One answer can be found in the difference of perspective as appears in the two series of Scrambles presented above. It is the transition from the external viewing of the “pile” to the viewing from within. If the earlier series presented the “pile” of the painting on its path through the X-ray machine, the later series transfers the viewer’s attention to the internal of the “pile” itself. Currently the viewer exists in the internal; if the “pile” were to traverse the X-ray machine, the viewer’s gaze would seemingly appear on the control screen.

“To be scrambled”. This explains the transition between the two series of Scrambles presented here. Kedem delves into the picturesque Scramble not to “address the problem”, but rather to cause it to be a problem - experience the Scramble in the utmost scramble. The result creates a reversed point of view, whereby rather than viewing the painting from the perspective of the world, the world is observed from the perspective of the painting. This becomes literally a picture of the world. Like a movie filmed from the perspective of an actor or parts of the set, like a melody vibrating from the inside of the sound box, the viewer experiences the world as if looking out from the painting itself.

What kind of world is seen through Kedem’s painting?

To answer this question, we return to the components of the painting as above - the ruins and the junkyard, but also the game, the wonder, the disorder and the passion. I noted that similar to many of his contemporaries, Kedem wanders through the junkyard of modernist and post-modernist painting.

As such, he contains within his works the ruins of the early 20th century yet also gestures citation, fragmentation and pastiche created in the latter half of the 20th century. The crumbling ruin and its intermittent rejuvenation form the basis of Kedem’s painting, not the result of his work; as a result, the wandering that nourishes his work is not a conclusion in relation to the painting, but rather its starting point. Perhaps as a result, the works are free from a melancholy mood and feelings of loss, alienation and pathos, but also from sarcasm, anger and disappointment. The exhibition presents a chaotic and amusing world, like a world created of broken items as if dispersed after an explosion, but simultaneously coherent and organized according to its own logic. The paintings are reminiscent of a symphony of broken toys of which we have lost control, yet now perhaps they are disorganized or perhaps reorganize themselves to form a new display. In an era in which both the remnants of painting and the critical perspective upon them have become a rigid tradition, Kedem’s paintings offer the possibility to be “scrambled”, creating the potential resulting from a renewed innocence.

Yonatan Amir March 2016

Meeting point, 2016 oil on canvas 140 x 160 cm

Image after image, 2016 oil on canvas 140 x 160 cm

Into the green, 2014-15 oil on canvas 180 x 200 cm

Floating, 2015 oil on canvas 110 x 120 cm

Exchange, 2015 oil on canvas 110x140 cm

Peeking, 2016 oil on canvas 40 x 45 cm

Do you like me, 2016 oil on canvas 40 x 45 cm

Scanning machine, 2015 oil on wood 17 x 30 cm

Scanning machine, 2016 oil on canvas 100 x 160 cm

Facing, 2014 oil on canvas 60 x 100 cm

Touch me, 2015 oil on canvas 80 x 70 cm

Garland (red,yellow, blue) oil on canvas 115 x 95 cm

Enlightenment, 2015 oil on paper 100 x 70 cm

Daylight, 2012 oil on canvas 120 x 160 cm

Asking images, 2012 oil on canvas, 110 x 160 cm

Proccesing, 2014-15 oil on canvas 180 x 220 cm

Moonlight Scramble, 2013 oil on canvas 150 x 150 cm

Scanning machine, 2015 oil on canvas 40 x 80 cm

Zikit, 2015 oil on paper 70 x 100 cm

Alon Kedem b.1982, Israel lives and works in Jerusalem EDUCATION 2012-14 MFA , Bezalel Academy of Art, Israel, Tel Aviv 2005-09 BFA, Bezalel Academy of Art and Design 2008 Exchange studies, Maryland Institute College of Art (MICA), Baltimore, MD, USA. SOLO\DUAL EXHIBITIONS 2016 “Touch me”, Rosenbach Contemporary 2015 “Self Production”, Feinberg Projects, Tel Aviv.

2014 Bezalel MFA show, Tel Aviv.

2012 “Asking images”, The Osnat Mozes prize for a young painter exhibition, Artists House, Jerusalem.

2011 “Loading”, dual exhibition , Tavi Art Gallery, Tel Aviv, curated by Sagi Refael SELECTED GROUP EXHIBITIONS 2015

2014

2012

2010 2009

Silicon Valley Art Fair, San Francisco, USA. “Mercaz”, Rosenbach Contemporary, Jerusalem “Akhshav”, Stein Rose Fine Art, NY, NY, curated by Julianne Steindler “100 Painters of Tomorrow”, One Art Space, New York “Be my guest”, Hagaf Gallery, Haifa “Winter salon”, Feinberg Projects, Tel Aviv Fresh Paint, Tel Aviv, Young Artists Green House “2012- “New Spaces”, Mani House, Bank Leumi, Tel Aviv, curated by Smadar Sheffi “Sketches”, The New Gallery at the Artists’ Studios, Teddy Stadium, Jerusalem, curated by Hedva Shemesh “Search Engines” group exhibition, Dollinger Gallery, Tel Aviv, curetted by Talia Israeli

AWARDS 2014

2011 2009

“100 Painters Of Tomorrow”, “Thames&Hudson”, London, by Kurt Beers,.

Bezalel Academy of Art and Design The Osnat Mozes Prize for a Young Painter, 2011 The Mitchell Presser Prize for Excellence in Painting

SELECT COLLECTIONS Bank Leumi collection Mitchell Presser collection (NY) Donald Rothfeld collection (NY\ Katzen Arts Center) Kobi Galor collection (TA) Sharon Barzelay collection (TA) Lebel Family Collection (Ranana) various private collections in Israel and overseas

16 King David St. (entrance on Hess St.) Jerusalem, Israel t - +972-507-516091 uri@rosenbach.co.il

www.rosenbach.co.il