Black holes

‫פרויקט תיעוד ומיפוי התשתיות בישראל‬

‫הטכניון‬ ‫מכון טכנולוגי לישראל‬

‫תשתית התקשורת‬

‫מנחה‬ ‫ארכ' עדי אסיף‬

‫מגישים‬ ‫עומר וולף‬ ‫סמדר מרדלר‬ ‫רועי שמיר‬

‫שנה‬ ‫סמסטר חורף‬ ‫‪2010/2011‬‬

FM

AM

LEV MedNautilus

MED1

‫גליון ‪2‬‬

‫תחנת ממסר לווינית‪ ,‬עמק האלה‬

‫בשנת ‪ 1945‬הציע סופר מדע בדיוני בשם‬ ‫ארטור קלארק להקים מערכת כלל‬ ‫עולמית המבוססת על שלושה לוויינים‬ ‫הממוקמים במרחק של כ‪ 36,000 -‬ק"מ‬ ‫מעל פני כדור הארץ אשר משלימים‬ ‫סיבוב שלם כל ‪ 24‬שעות‪.‬‬ ‫כל לוויין כזה נראה לצופה מכדור הארץ‬ ‫כעומד באותו מקום ברקיע‪ .‬מיקום‬ ‫שלושת הלוויינים במרווח של ‪1200‬‬ ‫יאפשר מצב בו כמעט כל מקום על‪-‬פני‬ ‫כדור הארץ יראה על‪-‬ידי לוויין אחד‬ ‫לפחות‪ ,‬בכל עת‪ .‬כך ניתן יהיה להשתמש‬ ‫בלוויינים כממסרים להעברת מידע כלל‬ ‫עולמי‪.‬‬ ‫המדע הבדיוני של אותם ימים הוא כבר‬ ‫טכנולוגיה מיושנת היום‪ 65 .‬שנים בלבד מאז‬ ‫נכתב הטקסט על‪-‬ידי קלארק‪ ,‬תחנת הממסר‬ ‫הראשונה לשידור לוויני שהוקמה במדינת‬ ‫ישראל נחשבת כבר מיושנת‪.‬‬

‫התחנה בעמק האלה‪ ,‬דרומית לבית שמש‪,‬‬ ‫הוקמה ב‪ 1972-‬באזור שטוח רחב ידיים‬ ‫במרכז העמק מכיוון שהטכנולוגיה של‬ ‫צלחות הממסר דרשה זאת‪ .‬התחנה היא‬ ‫צלקת קטנה ותחומה בנוף הבתולי‪ ,‬נגיעה‬ ‫במרחב‪ .‬הטכנולוגיה הקיימת היום מאפשרת‬ ‫לקיים את אותה פונקציה בדיוק עם מכניזם‬ ‫בגודל של צלחת אוכל‪.‬‬ ‫הנגיעה בנוף הפכה להמוני נגיעות קטנטנות‬ ‫בדמות אנטנות וצלחות מינימאליות בכל‬ ‫פינה ושעל‪ ,‬אך מיקומיהן וזוויות הצבותיהן‬ ‫עדיין כבולים בשלשלות הטכנולוגיה עליהן‬ ‫התקשורת מושתת‪.‬‬ ‫תשתית התקשורת הקיימת היום היא רשת‬ ‫שחוצה גבולות‪ ,‬מדינות ויבשות‪ .‬זוהי תשתית‬ ‫אדירה מנקודת מבט של יכולת וסדרי גודל‪,‬‬ ‫מורכבת מאין‪-‬כמותה‪.‬‬ ‫התפתחותה של התקשורת האלקטרונית‪,‬‬ ‫לכל סוגיה‪ ,‬מאפשרת כיום ובעתיד נגישות‬

‫רבה לכל סוג וכמות של מידע‪ .‬תיאורטית‪,‬‬ ‫מתאפשרת כאן נגישות מושלמת וחסרת כל‬ ‫מגבלות של הפרט למידע הנדרש על ידו‪ .‬בטכנולו־‬ ‫גיה הקיימת לא ניתן לחסום את רשת זו‪ ,‬ומורכבו־‬ ‫תה הופכת ניסיונות חסימה ומעקב לבלתי‬ ‫אפשריים – באופן מעשי‪ .‬היום‪ ,‬תשתית התקשו־‬ ‫רת רק גדלה ומתעצמת‪ .‬חיזוק לכך ניתן למצוא‬ ‫בחוק 'מור' )ממייסדי אינטל ב‪ (1964-‬שגורס כי‬ ‫כוח המחשוב יוכפל כל ‪ 18‬חודשים ובנוסף צופה‬ ‫כי ייבלם טכנולוגית בשנת ‪ 2017‬ובכך יציג סף‬ ‫עליון ליכולות מחשוב‪ .‬משמעות נתון זה הנה כי‬ ‫יכולות המחשוב יבלמו – אם לא יעצרו ממש –‬ ‫בשלב מסוים‪ ,‬בעוד התשתית הפיזית עצמה‬ ‫והמשך התרחבותה של הרשת לא יעצרו‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬התפתחות זו‪ ,‬ובהקשר לתשתית התקשורת‬ ‫בישראל בפרט‪ ,‬לא תוכל להמשיך ללא‬ ‫בקרה‪ ,‬שכן לא מדובר עוד ב'נגיעה בנוף' כפי‬ ‫שהתיימרנו לכנות את תחנת הממסר הלווינית‬

‫בעמק האלה‪.‬‬ ‫בדצמבר שנת ‪ ,1996‬מתמודד הממסד בישראל עם‬ ‫תכנון תשתית התקשורת‪ ,‬וכך מורה המועצה הארצית‬ ‫לתכנון ובנייה על הכנת "תכנית מתאר ארצית לתקשו־‬ ‫רת" – תמ"א ‪.36‬‬ ‫בין מטרות התוכנית‪ :‬הסדרת פריסה ארצית של‬ ‫מתקני תקשורת שונים באופן שימזער ככל האפשר‪,‬‬ ‫את הפגיעה באיכות הסביבה‪ ,‬כמו גם קביעת תנאים‬ ‫להצבת מתקני שידור‪ ,‬תוך התחשבות בתאימות‬ ‫אלקטרומגנטית ובהיבט הבטיחותי‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1999‬הוגשה לוועדת ההיגוי של משרד‬ ‫הפנים טיוטה חלקית של תמ"א ‪ .36‬בבסיס הכנת‬ ‫התמ"א‪ ,‬עומדים שני עקרונות מרכזיים הקשורים‬ ‫להקמת מתקן שידור‪ :‬עקרון השמירה על הבטיחות‬ ‫מפני השפעות קרינה ועקרון מזעור הפגיעה בנוף‪.‬‬

‫גליון ‪3‬‬

‫שכונת רוממה‪ ,‬ירושלים‬ ‫הרברט ספנסר‪ ,‬סוציולוג ופילוסוף בריטי‬ ‫שחקר אבולוציה חברתית טען כי‪" :‬התקשו־‬ ‫רת והתחבורה מהווים את מערכת העצבים‬ ‫והעורקים של החברה"‪ .‬תפיסה זו שראשי־‬ ‫תה עוד בשנות השמונים של המאה התש־‬ ‫ע‪-‬עשרה‪ ,‬ראתה בתקשורת "תהליך שבו‬ ‫אנשים יוצרים תרבות ומתחזקים אותה"‪.‬‬ ‫ניתן לומר שהתפתחותה של חברה‪ ,‬של‬ ‫תרבות‪ ,‬קשורה קשר הדוק שלא לומר‬ ‫תלויה במערך המקשר בין הפרטים המרכי־‬ ‫בים את אותה‪ ,‬ומערך זה הינו תולדה ישירה‬ ‫של מערכת התקשורת הקיימת‪ .‬אך קשר זה‬ ‫הוא איננו חד‪-‬צדדי‪ ,‬התקשורת משחקת‬ ‫תפקיד משמעותי גם בהשפעה על תפיסת‬ ‫עולמנו והבניית המציאות בה אנו חיים‪.‬‬ ‫המדיה מעצבת את דפוסי החיים ומשפיעה‬ ‫על התנהגויות והרגלים‪.‬‬ ‫מדיומים ישנים ומדיומים חדשים מתקיי־‬ ‫מים זה לצד זה בתשתית התקשורת‪,‬‬ ‫כשלרוב מתקיימת חפיפה ביניהם‪ .‬אם‬ ‫המדיום הוותיק עובר בשלום את שלב‬ ‫ההתגוננות מול מדיום חדש‪ ,‬נוצר מצב של‬ ‫דו‪-‬קיום‪ ,‬כאשר החדש והישן מוצאים כל‬

‫אחד את יתרונותיו‪ .‬למשל העיתון‪ ,‬הרדיו‬ ‫והטלוויזיה מתקיימים זה לצד זה‪ ,‬אפילו‬ ‫שכל אחד מהם מאיים בקיומו על האחר‪.‬‬ ‫נקודה חשובה נוספת היא שכל אחת‬ ‫מהמצאות אילו הינה פיתוח של אמצעים‬ ‫שכבר היו קיימים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ובחזרה לחברה – לאנשים –‬ ‫הצלחתה של המצאה היא איננה רק עניין‬ ‫טכנולוגי אלא גם תלוית הקשר חברתי‪.‬‬ ‫גבעת רשות השידור ברוממה‬ ‫מגלמת בתוכה את כל אלה‪ .‬השידור‬ ‫הציבורי קיבל עליו את תמורות השינויים‬ ‫הטכנולוגיים והשינויים החברתיים‪ .‬דרך‬ ‫ארוכה נפרסת מאז הוקם הערוץ הראשון –‬ ‫בשחור לבן – ובשידור קווי – שריתק אליו‬ ‫המוני צופים נלהבים עם ‪ 100‬אחוזי רייטינג‪,‬‬ ‫ועד לעולם שבו שלל ערוצים בכל גווני קשת‬ ‫הצבעים ואמצעי התקשורת‪ .‬התקשורת‬ ‫נבנתה נדבך אחר נדבך‪ ,‬בצורה אורגנית‬ ‫משהו‪ ,‬כשכל "יצור" חדש שנכנס למערכת‬ ‫עושה שימוש מיטבי בקודמיו – מתעלה‬ ‫עליהם בצורה מסוימת אך לאו דווקא מביא‬ ‫להכחדתם‪ .‬תשתית התקשורת היא סביבה‬

‫חיה שהקשר שלה אל בני‪-‬האדם הוא אינו רק‬ ‫פיזי אלא תפקודי ממש‪ .‬התקשורת‪ ,‬כאורגניזם‬ ‫חי‪ ,‬יודעת "להיטפל" לקיים ולהיבנות עליו‪ ,‬וגם‬ ‫כאן ברוממה ניתן לראות את האנטנות והצלחות‬ ‫מעטרות את גגות המבנים‪ ,‬מחפשות את‬ ‫הנקודה הגבוהה ביותר בגבעה להתקיים בה‪,‬‬ ‫בליבו של מרכז אוכלוסיה שוקק ואינטנסיבי‪.‬‬ ‫יעילות על חשבון בריאות?‬ ‫לטענת פורום החברות הסלולריות‪ ,‬זהו בעיקר‬ ‫הכרח טכנולוגי‪ ,‬הצבתם של אתרי השידור בתוך‬ ‫מרכזי אוכלוסיה נעוצה בעובדה שמרבית‬ ‫השיחות מתבצעות בתוך הערים ובתוך הישו־‬ ‫בים‪ ,‬וכי הצבת משדרים קטנים בעלי הספק‬ ‫נמוך בתוך מרכזי אוכלוסיה מאפשרת כיסוי‬ ‫יעיל וקליטה טובה בכל נקודה‪ .‬נכון להיום‬ ‫ובהתאם למידע המעבדתי והאפידמיולוגי‬ ‫הקיים בידי אנשי המקצוע‪ ,‬אין נזקים בריאו־‬ ‫תיים מוכחים ממגורים בסביבת אנטנות‬ ‫תקשורת סלולריות‪ .‬עם זאת תקנים עולמיים‬ ‫מחמירים שאומצו גם בישראל‪ ,‬מגבילים את‬ ‫עוצמת החשיפה לקרינת רדיו וזאת במטרה‬ ‫להבטיח כי אתרי השידור לא יהוו סכנה‬ ‫לבריאות הציבור‪ .‬בכל אופן העובדות בשטח‬

‫מדברות בעד עצמן‪ .‬בלב ליבה של החברה האנושית‬ ‫הזו ברוממה מתקיימת התשתית במובן העמוק‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫והתשתית הזו רק ממשיכה להשתכלל – ולהתפשט‪.‬‬ ‫ומה הלאה?‬ ‫את כיווני ההתפתחות בישראל‪ ,‬כמו בשאר העולם‪,‬‬ ‫מקדמות מגמות טכנולוגיות תקשורת ומיחשוב‬ ‫'ירוקות' יותר‪ ,‬דהיינו יעילות יותר בצריכת חומרים‬ ‫ואנרגיה‪ .‬אלה מבטאות חשיבה על גורמים שונים‬ ‫כגון‪ :‬ייעול מהירות הולכת המסרים והגדלת נפח‬ ‫המסרים‪ ,‬אופי מסרי המידע הופך מורכב יותר וכולל‬ ‫מגוון של שירותי תקשורת‪ .‬מזעור הציוד הטכנולוגי‪,‬‬ ‫יצירת ממשק דידותי למשתמש‪ ,‬הוזלת מחירים‬ ‫למשתמש וכו'‪ ,‬ויהיו גם כיווני התפתחות כאלה‬ ‫שיובילו את השינויים הפיזיים בתשתית‪ ,‬כשהמגמה‬ ‫העיקרית לבסוף היא "התלכדות"‪ ,‬כלומר היכולת‬ ‫לשלב ולקשר בינן לבין עצמן ובינן לבין תשתיות‬ ‫אחרות‪ .‬מתוך שימוש בטכנולוגיות תקשורת חדישות‬ ‫ותוך שיתוף פעולה בין‪-‬תחומי‪ ,‬כל אילו יאפשרו‬ ‫"תעסוקה גמישה"‪ -‬תמיכה בקישור מרחוק וגם‬ ‫פגישות וירטואליות‪ ,‬שירותי בריאות מקוונים‬ ‫וסלולאריים‪ ,‬למידה וצריכה מרחוק‪ .‬פתרונות‬ ‫"טפילות" לרשתות חכמות יותר‪ ,‬אשר יאפשרו ניהול‬ ‫טוב יותר של תשתיות ויצמצמו פגיעה בנוף‪.‬‬