Common Ground

‫‪COMMON‬‬ ‫‪GROUND‬‬ ‫תשתית להתחדשות עירונית‬ ‫ב י ר ו ש ל י ם‬

‫הטכניון‬ ‫מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬

‫_ מנחים‬ ‫צופיה רוזנר ‪ I‬אייזנברג רם‬

‫_ מגישה‬ ‫סמדר מרדלר‬

‫במהלך ההיסטוריה ידעה ירושלים אין‪-‬ספור שינויים‪.‬‬ ‫מאבק בין הרצון להתרחב‪ -‬בלעדיו תיקלע לתהליך של ניוון‪,‬‬ ‫לבין הצטמצמות פנימה‪-‬אשר עלולה להוביל לקיבוע של מציאות זמנית‪.‬‬ ‫ירושלים אמנם נמצאת כיום בשיא גודלה‪ ,‬אך עתידה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬עודנו לפניה‪.‬‬ ‫הפרויקט מתעד את תהליך ההתחדשות העירונית המתרחשת בירושלים‪ ,‬כפי‬ ‫שמוצג בתוכניות העתידיות וכפי שמתרחש במרחב הלכה למעשה‪ ,‬מתוך הרצון‬ ‫לייצר דיון ביקורתי בעתידה של ירושלים ולאור הפער המתרקם בין השניים‪.‬‬

JE RU SA lEM

‫מטרופולין ירושלים‬ ‫תחום שיפוט‪ 125,156 :‬דונם‬ ‫תושבים‪ 6514 :‬לקמ"ר‬ ‫אוכלוסייה‪ 815,308 :‬תושבים‬

‫ירושלים על מפת ישראל‬

‫‪l i vi n g‬‬

‫? ‪CITY‬‬

‫‪historic‬‬

‫‪ICON‬‬

‫ירושלים היא עיר היסטורית‪ ,‬מעמדה הסמלי בזיכרון הדתות המונותאיסטיות הפכו אותה לאייקון‬ ‫על‪-‬זמני ועל‪-‬מקומי‪ ,‬אך לא ברור היכן בה מסתיימת ההיסטוריות והיכן מתחיל בה העכשיו‪.‬‬ ‫מאז קום המדינה ובמיוחד מאז מלחמת ששת הימים העיר צמחה לכלל קונגלומראט עירוני‬ ‫המחייב שיקולים מורכבים ביותר בשאלת השילוב בין העתיק‪ ,‬ההיסטורי והעכשווי‪.‬‬ ‫ירושלים אמנם נמצאת כיום בשיא גודלה‪ ,‬אך עתידה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬עודנו לפניה‪ ,‬לפיכך נשאלת‬ ‫השאלה הבלתי נמנעת‪ :‬מהו הדימוי אשר יכתיב את התפתחותה העתידית של העיר?‬ ‫וכיצד מתאפשרים השניים באופן שלא יבוא האחד על חשבון השני?‬

‫ירמודין‬ ‫מודיעין‬ ‫יריחו‬

‫מצפה יריחו‬

‫כפר אדומים‬

‫מעלה אדומים‬

‫אבו דיס‬

‫אל עיזרייה‬

‫רמאללה‬ ‫רמת שלמה‬ ‫הר חומה‬ ‫בית חנינא‬ ‫שועפאט‬ ‫נווה יעקב‬ ‫פסגת זאב‬

‫מבשרת ציון‬ ‫בית זית‬ ‫גבעת זאב‬ ‫רמות‬ ‫גילה‬

‫!‬

‫!‬

‫מכבים ‪-‬רעות‬

‫!‬

‫!‬

‫!‬

‫&‬

‫!‬

‫‪E‬‬

‫‪458‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪:‬‬ ‫&‬

‫‪465‬‬ ‫!‬

‫‪U‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪446‬‬

‫‪:‬‬ ‫&‬ ‫‪U‬‬

‫‪U‬‬

‫‪450‬‬

‫‪444‬‬

‫‪U‬‬

‫!‬

‫!‬

‫!‬

‫‪G‬‬

‫‪U‬‬

‫‪90‬‬ ‫!‬

‫‪466‬‬

‫!‬

‫!‬ ‫!‬

‫!‬ ‫!‬

‫!‬

‫‪463‬‬ ‫‪463‬‬ ‫!‬

‫‪466‬‬ ‫!‬

‫!‬

‫‪431‬‬ ‫!‬

‫‪443‬‬

‫‪60‬‬ ‫!‬

‫!‬

‫‪443‬‬ ‫!‬

‫‪3‬‬

‫‪458‬‬

‫!‬

‫!‬

‫‪436‬‬

‫‪437‬‬

‫!‬

‫!‬

‫‪E‬‬

‫&‬

‫‪1‬‬

‫‪44‬‬

‫‪1‬‬

‫‪90‬‬

‫!‬

‫‪38‬‬

‫שתי‪ ,‬מתוך‪ :‬ארץ אחרת גיליון ‪ :60‬עיר על גבול העולמות ירושלים אהובתי‬ ‫ינואר ‪ -‬מרץ ‪2011‬‬

‫‪398‬‬ ‫!‬

‫!‬ ‫!‬

‫&‬

‫‪U‬‬

‫‪E‬‬

‫‪:‬‬ ‫&‬

‫!‬

‫!‬ ‫!‬

‫!‬

‫‪G‬‬

‫‪U‬‬

‫‪:‬‬ ‫&‬

‫‪U‬‬

‫!‬

‫!‬ ‫!‬

‫!‬

‫!‬

‫הקו הירוק‬ ‫כביש‬ ‫גבול מוניציפלי העיר ירושלים‬ ‫שטח בנוי‬

‫‪2K‬‬

‫‪K‬‬

‫‪0‬‬

‫ארץ אחרת גיליון ‪:60‬‬ ‫עיר על גבול העולמות ירושלים אהובתי‬ ‫ינואר ‪ -‬מרץ ‪2011‬‬

‫‪“...‬אין יותר ירושלים‪ ...‬היום אני קובע שהיא לא קיימת‬ ‫כמושג גיאוגרפי“‪...‬‬ ‫"היות שחשבנו שירושלים נותנת לנו לגיטימציה‪ ,‬החלטנו‬ ‫לשפוך שמן משחה על גבעות שלא היה להן ולא כלום‬ ‫עם ירושלים ולנכס אותן לירושלים מתוך מטרה פוליטית‬ ‫אחת ויחידה‪ :‬לרכז או לגבש‪ ,‬קונסנזוס ישראלי שיגיד "על‬ ‫זה לא מוותרים"‪.‬‬ ‫בצפון ובדרום זה אותו הדבר והתוצאה של הדברים‬ ‫האלה היא שהעיר התפרקה‪.‬‬ ‫"כמו הארץ כך ירושלים‪ ,‬שאכן חוברה לה יחדיו‪ ,‬כל כך‬ ‫חוברה עד שתפחה למימדים שאיבדו אותה לדעת‪ ,‬וכך‬ ‫הותירו לא רק את החלוקה אלא גם את העיר עצמה‬ ‫לבלתי מושגת‪...‬‬

‫מ‪ .‬בנבנישתי‬

‫הריסוק והפיזור שלה הפכו אותה למה שאני קורא‪:‬‬ ‫'ירמודין' ‪ -‬אוסף הפרברים במרחב שבין מודיעין ליריחו‬ ‫ירושלים עצמה נשאר ממנה רק גרעין‪ ,‬משהו שהוא כמו‬ ‫הוותיקן‪ ,‬שזה בעצם רק העיר העתיקה‪.‬לגבי כל השאר ‪-‬‬ ‫ההגדרה של ירושלים התמוססה לגמרי"‪.‬‬

‫לירושלים רקמה עירונית מקוטעת‪.‬‬ ‫התצורה הפיזית הטבעית עליה התבססה ייצרה אוסף של שכונות במקום מרחב אורבני רציף‪.‬‬ ‫על בסיס זה ובהיעדר תוכנית אסטרטגית לטווח ארוך‪ ,‬התרבו ביטויים של יוזמות קבלניות‪.‬‬ ‫תאוות הבנייה בעיר ללא גבולות‪ ,‬או עם גבולות בלי גבול‪ ,‬קיבעו והקצינו את הנתונים הטבעיים‬ ‫וכפועל יוצא גם את החברתיים‪.‬‬ ‫בדיון על ירושלים כיום ניתן לזהות מספר תהליכים;‬ ‫‪ .1‬תהליך קביעת גבול חיצוני‪ :‬עקב ביטול תוכנית ספדיה‬ ‫‪ .2‬תהליך קביעת הגבולות פנימיים‪ :‬כנגזרת של תהליכי ההיבדלות החברתית‬ ‫אלו הם גם המניעים של תת התהליכים‪:‬‬ ‫‪ .3‬בינוי‪ :‬הגדרה מחודשת של מתחמי מגורים בעיר‪ ,‬מיקום וטיפולוגיות בינוי חדשות‬ ‫‪ .4‬דימוי‪ :‬הגדרה מחודשת של מתחמים ציבוריים כמוקדים בעיר ביניהם‪ :‬מרכז העיר‪ ,‬מתחם‬ ‫הכניסה לעיר‪ ,‬קריית הלאום‪ ,‬פארק המדע ועוד‬

‫תהליך ‪:1‬‬ ‫קביעת גבול חיצוני ‪ //‬התפתחות היסטורית‬ ‫מאז היציאה מהחומות‪ ,‬תהליך הגדילה של העיר ירושלים הוא תהליך של‬ ‫התפשטות כלפי חוץ‪ .‬כך ביטול תוכנית ספדיה* היווה מפנה משמעותי‪.‬‬ ‫לראשונה נדרשה למצות את "עתודות הקרקע" הקיימות בתוכה‪.‬‬ ‫מאז צו השעה; גדילה פנימה‪ ,‬הצטופפות‪.‬‬

‫נקודות ציון‬

‫העיר העתיקה‬

‫‪1923‬‬ ‫תוכנית אשבי ‪ -‬גדס‬

‫‪1944‬‬ ‫תוכנית קנדל‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪ A‬הר חרת‬ ‫‪ B‬רכס לבן‬

‫‪1967‬‬ ‫התווספות הטבעת החיצונית‬

‫‪1998‬‬ ‫תוכנית ספדיה‬ ‫תוספות בנייה בשטח מערב העיר‬

‫‪2007‬‬ ‫תוכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬

‫תוכנית ספדיה ‪ -‬צילומים והדמיות ’החברה להגנת הטבע‘‬

‫הר חרת ורמת הדסה‬ ‫מבט מכיוון שכונת עין כרם בירושלים‬

‫‪ 7420‬יח“ד בהר חרת‪ ,‬גשרים מעל נחל חרת ונחל שורק‬ ‫מעל ‪ 2000‬יח“ד ברמת הדסה‬

‫הר אורה‬

‫הדסה עין כרם‬

‫הר אורה‪ ,‬הדסה והר חרת‬ ‫מבט מדרום לעין חנדק‬

‫הר חרת‬

‫תהליך ‪:2‬‬ ‫קביעת גבולות פנימי ‪ //‬תהליך היבדלות חברתית‬ ‫המורכבות האנושית והשוני בצרכים יצרו היבדלות‪.‬‬ ‫שכונות מעורבות הופכות הומוגניות‪,‬‬ ‫כמעין בועות מסתגרות המתפתחות לרצפים גדולים במרחב‪.‬‬

‫מרחבי שייכות‬ ‫שכונות בעלות רוב תושבים ערבי‬ ‫שכונות בעלות רוב תושבים חרדי‬ ‫שכונות בעלות רוב תושבים חילוני‬

‫רובע צפון‬

‫רובע מזרח‬

‫רובע מערב‬

‫ענתא‬ ‫קלנדיה‬ ‫כפר עקב‬ ‫שועפט‬ ‫בית חנינא‬ ‫ג'בל מוכבר‬ ‫צור באהר‬ ‫עיסוויה‬ ‫א‪-‬טור‬ ‫סילוואן‬ ‫ראס אל עמוד‬

‫רמות אשכול‬ ‫גבעת שאול‬ ‫הר נוף‬ ‫בית וגן‬ ‫מעלות דפנה‬ ‫בית ישראל‬ ‫ארזי הבירה‬ ‫שמואל הנביא‬ ‫סנהדריה‬ ‫רוממה‬ ‫רמות אשכול‬ ‫מעלות דפנה‬ ‫גבעת המבתר‬

‫רמת מוצא‬ ‫נווה יעקב‬ ‫פסגת זאב‬ ‫הגבעה הצרפתית‬ ‫קריית משה‬ ‫בית הכרם‬ ‫גבעת משואה‬ ‫עיר גנים‬ ‫קריית מנחם‬ ‫עין כרם‬ ‫רמת שרת‬ ‫רמת דניה‬ ‫קריית יובל‬ ‫גילה‬ ‫חומת שמואל‬ ‫ארמון הנציב‬ ‫ארנונה החדשה‬

‫צולם ע“י אמיל סלמן ‪’ //‬הארץ‘‪2/3/2012 ,‬‬

‫תהליך ‪:3‬‬ ‫בינוי ‪ //‬הגדרה מחודשת של מתחמים בעיר וטיפולוגיות הבניה‪,‬‬ ‫וכפועל יוצא הגדרה מחודשת של העירוניות עצמה‪.‬‬ ‫את עודף תוספות הבינוי שנוצרו בעקבות ביטול תוכנית ספדיה‪,‬‬ ‫החליטה עיריית ירושלים "לפזר" על פני חמש שכונות‪ ,‬ובהן‬ ‫נוצרו )בשכונת רוממה ובקרית יובל( וצפויות להיווצר )בשכונת‬ ‫קטמונים‪ ,‬ובארמון הנציב( גידול של פי ‪ ,3-5‬בתוספות בינוי‬ ‫בתוך גבולות השכונות הקיימות‪.‬‬

‫רוממה‬

‫‪C‬‬ ‫גוננים‬

‫‪A‬‬ ‫קריית יובל‬

‫ירושלם ?‬ ‫‪B‬‬ ‫תלפיות מזרח‬

‫בועות קיימות‪) ,‬הטבעת החיצונית(‬ ‫בועות חדשות‬ ‫גבול מוניפאלי‬

‫ירושלים מפרברת את עצמה‪ ,‬גם פנימה‬

‫כיום ‪ -‬בניגוד לעבר‪ ,‬הבועות החדשות נוצרות בתוך תחום העיר‪ ,‬מתפקדות כעין פרברים עצמאיים‪ ,‬מתווספות ל"פרברים‬ ‫הקיימים" ‪ -‬החיצוניים שנוצרו הודות לניתוק הפיזי )פסגת זאב‪ ,‬רמות‪ ,‬רמת שלמה‪ ,‬גילה‪ ,‬הר חומה(‪ .‬הגדילה בגבולות הקיימים‪,‬‬ ‫מקצינה את ההיבדלות הנוצרת באופן טבעי מתוך המורכבות האנושית והופכת אותן מעין בועות מסתגרות‪ ,‬שכונות עצמאיות‬ ‫בתוך תחום העיר‪.‬‬ ‫כך באופן אבסורדי‪ ,‬נוצר מצב בו דווקא ההחלטה להתכנס במידת מה "מפרקת" את העיר‪ ,‬שכן בפועל מייצרת 'הפרעה גבולית'‪-‬‬ ‫פער בין האוטונומיה השכונתית לבין היותה חלק מ"דימוי השלם" הנובע מההשתייכות המוניציפאלית לעיר‪.‬‬

‫’שינוי תפיסה‘‬ ‫מתוך מסמך של עיריית ירושלים המתווה את מדיניות‬ ‫ההתחדשות העירונית בחמש השכונות הנבחרות‪.‬‬

‫‪_ A‬משכנות משואה‪ ,‬קרית יובל‬ ‫זהו פרויקט פינוי בינוי בתוך שכונת קריית מנחם הותיקה‪ .‬מדובר בשני‬ ‫מגדלים בני ‪ 24‬קומות‪ ,‬סה"כ ‪ 156‬דירות ופארק פרטי לשימוש דיירי‬ ‫הבניין‪.‬‬ ‫מיקומו בקצה השכונה איפשר לשווק אותו ככזה ההופך את הפרויקט‬ ‫ל"שכונה פרטית" בעלת גישה מהירה במיוחד לציר מנחם בגין ולשאר‬ ‫צירי התנועה המרכזיים המובילים לכניסה וליציאה מהעיר‪.‬‬

‫‪_B‬טופ ארנונה‪ ,‬תלפיות מזרח‬ ‫הפרויקט ממוקם בניתוק מוחלט מהרקמה הקיימת‪ ,‬ישות עצמאית בין‬ ‫קיבוץ רמת רחל לשכונת ארמון הנציב‪ ,‬בקרבת ציר בגין‪ .‬מדובר בשישה‬ ‫מגדלים וארבעה בניינים מדורגים‪ 340 ,‬דירות בסך הכול ‪.‬‬

‫‪_C‬גני ציון‪ ,‬גוננים‬ ‫בניגוד לדוגמאות הקודמות‪ ,‬פרויקט זה ממוקם בתוך וכחלק מהרקמה‬ ‫הקיימת‪ ,‬דבר שלא הפריע לשווק אותו כ"בועה"‪ .‬הפרויקט מציע שכונת‬ ‫יוקרה פרטית וסגורה אשר במרכזה פארק‪ .‬כוללת ‪ 4‬בניינים בני ‪6-8‬‬ ‫קומות ומגדל מגורים בן ‪ 18‬קומות‪.‬‬

‫תהליך ‪:3‬‬ ‫דימוי‪ //‬הגדרה מחודשת של מתחמים ציבוריים כמוקדים בעיר‬

‫המרכז הישן‬

‫המרכז החדש‬ ‫]תוכנית מתאר ירושלים ‪[2000‬‬

‫טבעת‬ ‫ההצעה שלי‪ :‬אלטרנטיבה למרכז‬

‫המרכז בתוך גבולות העיר‬ ‫קביעת מרכז חדש לעיר‬ ‫מרכז העיר שימש בעבר כמקום המפגש העיקרי ותפקד כלב המסחרי‪ ,‬העסקי והתרבותי‪.‬‬ ‫בעקבות תהליכים שהתרחשו )מצב ביטחוני שהתערער‪ ,‬פתיחת קניונים( איבד מכוחו וסבל בשנים האחרונות מדעיכה מתמשכת‪.‬‬ ‫תוכנית מתאר ירושלים ‪ 2000‬הגדירה את השבת מעמדו של מרכז העיר להוות כמוקד ראשי כאחת ממטרות ההתחדשות העירונית ‪-‬‬ ‫וכיום עם תוספת שטח המקשרת אותו לכניסה לעיר‪ ,‬עיצוב חדש ומערכת תנועה תומכת מנסה עיריית ירושלים להשיבו לימי תפארתו‪.‬‬

‫אלאטרנטיבה‪:‬‬ ‫‪common ground‬‬

‫‪Common‬‬ ‫‪Ground‬‬

‫‪center‬‬

‫יצירת אבחנה‬ ‫וחלוקה לקבוצות‬

‫מתוך הניתוח עלה כי לעיר החדשה אין עוד צורך במרכז אחד‪ ,‬הפירוק הפיזי‬ ‫מצריך גם שינוי תפיסתי;‬ ‫ניצלתי את התהליכים המיושמים במסגרת "ההתחדשות העירונית" כמנוף‬ ‫ליצירת שטח ציבורי משמעותי אלטרנטיבי שהוא‬ ‫"מכנה משותף"‪ ,‬שטח נייטרלי בינות לבועות ההומוגניות‪.‬‬ ‫ראשית התהליך בזיהוי והגדרה של אותם שטחים "ניטרליים"‪" ,‬חורים"‬ ‫המכילים בתוכם מוקדי משיכה ומפגש לכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫אלו חוברו לכדי מערכת רציפה‪ ,‬חלל עירוני שהוא חף משייכות‪ ,‬היא – העיר‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫המערכת אשר נוצרה ‪ -‬במקום לתפקד כמרכז היררכי אחד‪ ,‬מאפשרת אופציה‬ ‫נוספת‪ ,‬שיוויונית יותר להתנהלות במרחב‪.‬‬ ‫היא עונה על צרכי הקבוצה‪ ,‬עם זאת מאפשרת גם יצירת קשרים חדשים בין‬ ‫הקבוצות המתבדלות‪.‬‬

‫ה”עיר“‬ ‫שטח ציבורי משותף‬

‫‪B‬‬

‫‪A‬‬

‫קבוצות שונות ומערכת‬ ‫משותפת המתווכת ביניהם‬

‫קבוצות שונות‬

‫כעיר שתמיד הכילה קבוצות שונות‪ ,‬החיים העירוניים ‪ -‬בהם העיר מתפקדת‬ ‫כמרחב הטרוגני‪ ,‬מתקיימים בסדקים שבין לבין‪ ,‬במקומות החפים משיוך‬ ‫פרטיקולרי‪ ,‬שהרי ירושלים כעיר‪-‬מתקיימת בנייטרלי והיא זקוקה לו כדי‬ ‫להתקיים‪.‬‬ ‫מתוך הבנה זו החלטתי כי במקום לכפות סדר חברתי חדש על הקבוצות‬ ‫השונות‪ ,‬יש לחזק את אותו השטח המתווך להגדירו ולגבש אותו לכדי מערכת‬ ‫נפרדת‪.‬‬

‫ה”פרברים“‬ ‫שטח מגורים נפרד‬

‫עמק הארזים‬

‫ים‬

‫הר המנוחות‬

‫א‪.‬ת‪ .‬גבעת שאול‬

‫קריית הלאום‬

‫עמק מוצא‬ ‫יד ושם ‪ /‬הר הרצל‬ ‫ביה”ח שערי צדק‬

‫הדסה עין כרם‬

‫ק המסילה‬ ‫מלחה‬ ‫גן החיות התנכ”י‬

‫עמק רפאים‬

‫צפון‬

‫נחל צופים‬

‫הר חוצבי‬

‫ביה”ח הדסה הר הצופים‬ ‫האוניברסיטה העברית‬

‫מורדות הר הצופים‬ ‫עמק צורים‬

‫מרכז העיר‬

‫מתחם התחנה‬

‫פארק‬ ‫א‪.‬ת‪ .‬תלפיות‬

‫מקרא‪:‬‬ ‫שביל ירושלים‬ ‫‪common ground‬‬

‫’בועות‘ הטבעת החיצונית‬

‫’בועות חדשות‘‬ ‫שטח ציבורי ניטרלי מסוג‪:‬‬ ‫תעסוקה ‪ /‬שירות ‪ /‬תעשיה ‪ /‬מסחר‬ ‫שטח ציבורי פתוח ניטרלי מסוג‪:‬‬ ‫הפארק מטרופוליני‬

‫אזורי מסחר ‪ /‬תעשייה ‪ /‬תעסוקה ‪ /‬שירות‬

‫הדסה עין כרם‬

‫הר הרצל‬

‫גן החיות התנ"כי‬ ‫הר המנוחות‬

‫הלמ“ס‬ ‫אגף המכס והמע“מ‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה‬ ‫מכון הרישוי‬ ‫משרד המשפטים‬ ‫בית החברה הכלכלית‬ ‫משרד החינוך‬ ‫הרשות לשמירת הטבע והגנים‬ ‫משרד ההסברה והתפוצות‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‬ ‫בית משפט שלום‬ ‫חברת חשמל‬

‫המרכז הרפואי הדסה עין כרם‬ ‫האוניברסיטה העברית קמפוס עין כרם‬

‫הר הרצל‬ ‫יד ושם‬ ‫בית החולים שערי צדק‬ ‫מרכז לחינוך קהילתי ציפורי‬ ‫יער ירושלים‬

‫מסוף אגד‬ ‫בי“ח לתשושי נפש‬ ‫בי“ח הרצוג‬ ‫קופ“ח‬

‫גן החיות התנ"כי‬ ‫מוזיאון פעיל עין יעל‬ ‫בית הלוחם‬

‫אזור תעשייה זעירה‬ ‫שוק סיטונאי‬

‫בית קברות‬

‫בית יתומים‬ ‫בית חינוך עיוורים‬ ‫תלמודי תורה‬ ‫ישיבות‬ ‫בי“ס‬

‫א‪.‬ת‪ .‬גבעת שאול‬ ‫מלחה‬

‫קרית הלאום‬

‫איצטדיון טדי‬ ‫קניון מלחה‬ ‫הגן הטכנולוגי‬ ‫ארנת התרבות מפעל הפיס‬ ‫מרכז הטניס‬ ‫מרכז הפיס‬ ‫תחנת הרכבת מלחה‬ ‫מסוף האוטובוסים הראשי‬ ‫הטלויזיה הישראלית‬ ‫סנטר ‪1‬‬ ‫שערי העיר‬ ‫הארכיון הציוני‬ ‫מרכז הקונגרסים בנייני האומה‬ ‫בית החייל‬

‫בית יד לבנים‬ ‫קרית הממשלה‬ ‫סינמה סיטי‬ ‫בית המשפט העליון‬ ‫האוניברסיטה העברית ‪-‬‬ ‫קמפוס גבעת רם‬ ‫מוזיאון ישראל‬

‫מוזיאון המקרא‬ ‫מוזיאון המדע‬ ‫הגן הבוטני‬ ‫גן סאקר‬ ‫עמק המצלבה‬

‫א‪.‬ת‪ .‬תלפיות‬ ‫הר חוצבים‬

‫מרכז בק למדע‬ ‫קרית תעשיות עתירות מדע‬ ‫קניון הר חוצבים‬

‫מרכז העיר‬

‫שוקניון‬ ‫מרכז מסחרי כלל‬ ‫מרכז מסחרי הפעמון‬ ‫מרכז מסחרי טחנת הרוח‬ ‫מגדל העיר‬ ‫קרית השידור‬ ‫לשכת הגיוס‬ ‫קרן קיימת לישראל‬ ‫הסוכנות היהודית‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‬ ‫רשות האוכלוסין‬ ‫עיריית ירושלים‬ ‫בית המשפט השלום‬ ‫פרקליטות מחוז ירושלים‬

‫הר הצופים‬

‫האקדמיה לאומנויות בצלאל‬ ‫האוניברסיטה העברית‪-‬‬ ‫קמפוס הר הצופים‬ ‫מתקן נופש וספורט לרנר‬ ‫בי"ח הדסה הר הצופים‬ ‫בית קברות צבאי בריטי‬ ‫גן לאומי עמק צורים‬

‫משרד הרווחה ‪-‬‬ ‫והשירותים החברתיים‬ ‫ארכיון המדינה‬ ‫משרד הרישוי‬ ‫משרד התחבורה‬ ‫משרד התקשורת‬ ‫משרד החקלאות‬ ‫בי"ח חולים ביקור חולים‬ ‫קופ"ח מאוחדת‬ ‫המרכז הרפואי ירושלים‬ ‫מוזיאון בית טיכו‬ ‫מוזיאון אסירי המחתרות‬ ‫מוזיאון לאמנות יהודית‬ ‫בית לח"י‬ ‫יד יצחק בן צבי‬ ‫בית אבי חי‬ ‫מרכז שלום מאיר‬

‫בית ש"ץ‬ ‫בית האומנים‬ ‫בי"ס לטלויזיה וקולנוע‬ ‫תיכון הניסויי‬ ‫תיכון הגימנסיה‬ ‫תיכון מקצועי דתי‬ ‫תיכון עירוני י"ב‬ ‫תיכון רוטשילד‬ ‫מרכז ספורט קהילתי‬

‫המכללה בירושלים‬ ‫אקי“ם‬ ‫בי“ס לחינוך מיוחד‬ ‫אורט קנדי‬ ‫ב“יס רחל שטראוס‬ ‫ב“יס אהבת ישראל‬ ‫מרכז קהילתי בית לזרוס‬ ‫מרכז הורים וילדים‬

‫גן העצמאות‬ ‫גן מאיר שרמן‬ ‫גן הצנחנים‬ ‫גן רחביה‬

‫בית היצרנים‬ ‫קניון ישראל‬ ‫קניון הדר‬ ‫קניון לב תלפיות‬ ‫רב מכר‬ ‫הצוללת הצהובה‬ ‫חניון אגד‬

‫צפון‬

‫הפארק המטרופוליני‬

‫משתרע בין מבשרת ציון והר חרת לבין בית זית‬ ‫ועין כרם‪ .‬כולל בתוכו את האגם העונתי שיוצר‬ ‫סכר בית זית‪ ,‬כרמי זיתים ענבים ובוסתנים‪.‬‬ ‫בין אתריו המיוחדים בית ילין ובית הכנסת העתיק‪.‬‬ ‫בשטחו מצויים גם שומרות עתיקות ומעיינות‪.‬‬ ‫לאורכו שביל אופניים טבעתי ולצידו‬ ‫מצפורי נוף אל עמק מוצא וסכר בית זית‪.‬‬

‫עמק מוצא‬

‫נחל רפאים הוא אחד מיובליו המרכזיים של‬

‫נחל שורק‪ .‬השטח המשתרע על פני ‪ 5000‬דונם עמק רפאים‬ ‫לאורך נחל רפאים בין מלחה‪ ,‬גן החיות התנ"כי‪,‬‬ ‫מעיינות וואלג'ה ומורדות גילה‪ .‬העמק שופע‬ ‫מעיינות‪ ,‬ושטחי חקלאות דבר שהיה נפוץ באזור‪.‬‬ ‫הפארק מתוכנן כטבע עירוני ובמסגרת הגדרה זו‬ ‫משקמים את תוואי הנחל ובונים תעלות מים‬ ‫המובילות את מי הגשמים ממורדות ההרים‬ ‫אל ערוץ הנחל‪.‬‬

‫עמק הארזים‬ ‫במרכזו זורם חלקו העליון של נחל שורק‪.‬‬ ‫לאורך המסלול מערות טרסות‪ ,‬בוסתנים של עצי‬ ‫פרי‪,‬שריד לישוב קדום במקום ניכרות עבודות‬ ‫התשתית לרכבת המהירה שתחלוף מעל העמק‪.‬‬

‫פארק עירוני בירושלים‪ ,‬באורך של כחמישה‬ ‫קילומטרים‪ ,‬המשתרע לאורך תוואי מסילת‬ ‫הרכבת הישנה בירושלים‪ .‬ממוקם בתוואי‬ ‫ייחודי בירושלים בו אין עליות ניכרות ולכן‬ ‫הוא אזור אידאלי ליצירת מסלול אופניים‬ ‫בעיר ההררית‪ .‬הקטע העירוני של הפארק‬ ‫מתחיל למרגלות 'גבעת התנ"ך' ממזרח‪ ,‬ועובר‬ ‫לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה מהחאן‬ ‫הירושלמי ומערבה‪ ,‬בקטע שברחוב הרכבת‬ ‫שבמושבה הגרמנית מהווה הפארק רצועת נופש‬ ‫צרה לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה‪,‬‬ ‫המשמשת כשדרה ירוקה לפעילויות בילוי ופנאי‬ ‫עירוניות‪ .‬המתחם המבונה והנטוע משלב‬ ‫טבע עירוני עם מסלולי אופניים והליכה פרגולות‬ ‫ופינות ישיבה‪.‬‬

‫}עתידי{‬

‫פארק המסילה‬

‫פארק נחל צופים‬ ‫בו עובר ערוץ נחל צופים‪ ,‬הוא מעין אי ירוק בין‬ ‫שכונת רמת שלמה מצפון ושכונת רמת אשכול‬ ‫מדרום‪ .‬לאורך נחל צופים אפשר למצוא שרידים‬ ‫של דרך קדומה‪ ,‬חקלאות עתיקה‪ ,‬מערות טבעיות‪,‬‬ ‫שפע של עצי פרי ובוסתנים‪ .‬הפארק מציע‬ ‫שבילי אופניים‪ ,‬אזורי משחק ומתחמים לפיקניקים‪.‬‬

‫זהו גן לאומי ששטחו כ‪ 740-‬דונם‪ .‬כיום בתהליכי‬ ‫ביצוע‪ .‬ממוקם בספר המדבר‪ ,‬במורדות המזרחיים‬ ‫של רכס הר הצופים ורכס הר הזיתים‪.‬‬ ‫מצפון לגן נמצאת האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫האתר סמוך לשביל ירושלים‪ .‬ייחודו של המקום‬ ‫מתבטא בין היתר בממצאים ארכיאולוגים‬ ‫בצמחייה נדירה וערכי מורשת המצויים בו‪.‬‬

‫העיר העתיקה‬

‫מורדות הר הצופים‬

‫‪17‬‬

‫‪%‬‬

‫‪%‬‬

‫שטחים ציבוריים פתוחים‬

‫‪29‬‬

‫‪%‬‬

‫שטחי הפארק המטרופוליני‬

‫שטחים ציבוריים‬

‫פארקים‪ ,‬דרכים‪ ,‬כיכרות וכד‘‬

‫‪54‬‬

‫הרכב כללי‬ ‫של המערכת‬

‫טבע‪ ,‬טבע עירוני‪ ,‬נוף מורשת‬

‫תעסוקה‪ ,‬מסחר‬ ‫תעשייה‪ ,‬שירות‬

‫שטחים ציבוריים‬

‫מרכז העיר‬

‫מלחה‬

‫א‪.‬ת‪ .‬תלפיות‬

‫קריית הלאום‬

‫גבעת שאול‬

‫הר הצופים‬

‫הדסה עין כרם‬

‫שערי צדק ‪ /‬הר הרצל ‪ /‬יד ושם‬

‫גן החיות התנ”כי‬

‫הר המנוחות‬ ‫אינטנסיביות שימוש‬

‫מוסדות‬ ‫ממשלה‬

‫מסחר‬

‫התפלגות לפי‬ ‫שימוש עיקרי‬

‫פנאי‬

‫בריאות‬

‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪4‬‬ ‫שטחים ציבוריים פתוחים‬

‫נוף מורשת‬

‫טבע עירוני‬

‫טבע‬

‫גן לאומי עין צורים‬ ‫ומורדות הר צופים‬

‫פארק נחל צופים‬

‫פארק עמק מוצא‬

‫פארק נחל רפאים‬

‫פארק עמק ארזים‬

‫פארק מסילה‬

‫סיווג שטחים פתוחים‬

‫פארק הר הצופים‬ ‫פארק עמק ארזים‬

‫עמק מוצא‬

‫פארק המסילה‬

‫פארק רפאים‬

‫מיקום השטחים הציבוריים לעומת‬ ‫השטחים הציבוריים הפתוחים‬

‫הציבורי המשותף משמש במקרה זה כמתווך המחבר רוחבית בין שטח פתוח הממוקם חיצונית לעיר )יער ירושלים והר הרצל( לבין שטח עירוני מרכזי שממוקם בתוך העיר )מתחם ביה"ח שערי‬ ‫המרחב‬ ‫צדק ושכונות בית הכרם‪ ,‬בית וגן וגבעת מרדכי(‬ ‫באמצעות מערכת ה ‪ common ground -‬נוצר חלל עירוני משמעותי‪ ,‬על אף הסמיכות לשכונה המצטופפת ‪ -‬בית וגן‪.‬‬ ‫בנוסף מכילה פונקציות ציבוריות כגון מקומות חנייה ‪ -‬בסמוך לרכבת הקלה‪ ,‬והנגשה של אזור הר הרצל ויד ושם‪ ,‬אזור שעל אף הקירבה תפיסתית הוא מנותק מהעיר‪.‬‬

‫הר הרצל‬

‫שדרות הרצל‬

‫שכונת בית וגן‬

‫בית החולים שערי צדק‬

‫מיקום על מפת ירושלים‬

‫מיקום על מפת ירושלים‬ ‫שדרות הרצל )לכיוון דרום(‬ ‫מימין הר הרצל והרכבת הקלה‪ ,‬משמאל מעבר לכיוון‬ ‫ביה”ח שערי צדק‬

‫‪2086‬‬

‫‪2034‬‬

‫כשלם העולה על סך חלקיו מהווה מערכת ה‪ common ground‬תשתית התחלתית ממנה גדלים‪,‬‬ ‫שלד גמיש המספק מרווח להשתנות עתידית‪ ,‬גם בתנאי ההצטופפות הבלתי נמנעים‪.‬‬

‫‪2012‬‬

COMMON GROUND ‫סמדר מרדלר‬ 2011-2012