1203-1

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫מושגי יסוד בחוק הביטוח הלאומי‬ ‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רו"ח‬ ‫גמלאות הביטוח הלאומי – הלכה ולמעשה‬ ‫ניתן לאפיין את הגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬לפי הקבוצות כדלקמן‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הבסיס לחישוב הגמלה‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪3.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫מימון הגמלה‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.0‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪1.0‬‬ ‫‪1.1‬‬

‫גמלאות בכסף ‪ -‬הגמלה משולמת בכסף‪ .‬לדוגמה‪ :‬דמי תאונה‪ ,‬קצבת ילדים‪ ,‬דמי‬ ‫אבטלה‪.‬‬ ‫גמלאות בעין ‪ -‬הגמלה ניתנת בשווה כסף‪ .‬לדוגמה‪ :‬גמלת סיעוד‪.‬‬ ‫גמלאות משולבות ‪ -‬הגמלה משולמת בכסף ובשווה כסף‪ .‬לדוגמה‪ :‬דמי פגיעה‬ ‫בעבודה (הגמלה כוללת גם דמי טיפול רפואי ושיקום)‪.‬‬

‫הבסיס לגמלה‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.1‬‬

‫‪.6‬‬

‫גמלאות לטווח קצר‪ .‬לדוגמה‪ :‬דמי לידה‪ ,‬מענק לידה‪ ,‬ביטוח נפגעי תאונות‪.‬‬ ‫גמלאות לטווח ארוך‪ .‬לדוגמה‪ :‬קצבת נכות כללית‪ ,‬קצבת שאירים‪ ,‬קצבת ילדים‪.‬‬

‫צורת התשלום‬ ‫‪1.3‬‬

‫‪.5‬‬

‫גמלאות במימון הביטוח הלאומי‪ .‬לדוגמה‪ :‬דמי לידה‪ ,‬קצבת נכות מעבודה‪.‬‬ ‫גמלאות במימון אחר‪ .‬לדוגמה‪ :‬ביטוח נפגעי איבה‪ ,‬גמלת ניידות‪ ,‬הבטחת הכנסה‪,‬‬ ‫תגמולי מילואים‪.‬‬

‫מספר החודשים בהם מתקבלת הגמלה‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.0‬‬

‫‪.4‬‬

‫גמלאות שיעוריות ‪ -‬מבוססות על שיעור מסכום בסיסי שנקבע לאותה הגמלה‪ ,‬או‬ ‫על שיעור מן השכר הממוצע במשק‪ .‬לדוגמה‪ :‬קצבאות זקנה ושאירים‪ ,‬קצבת‬ ‫נכות כללית‪ ,‬מענק לידה‪.‬‬ ‫גמלאות מחליפות שכר ‪ -‬מבוססות על הכנסתו של המבוטח‪ ,‬שהיתה לפני קרות‬ ‫האירוע המזכה בגמלה‪ .‬לדוגמה‪ :‬דמי פגיעה בעבודה‪ ,‬דמי לידה‪.‬‬ ‫גמלאות משולבות ‪ -‬מבוססות על שילוב של גמלה שיעורית וגמלה מחליפת שכר‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬דמי אבטלה‪ ,‬גמלה לשמירת הריון‪.‬‬ ‫גמלאות מבטיחות קיום ‪ -‬מבוססות על שיעור מסכום שנקבע‪ ,‬ומבטיחות‬ ‫למבוטח הכנסה מינימלית לצורכי קיום‪ .‬לדוגמה‪ :‬הבטחת הכנסה‪.‬‬

‫גמלאות שאינן מותנות בהכנסה ‪ -‬לדוגמה‪ :‬קצבת שאירים לאלמנה‪ ,‬קצבת‬ ‫ילדים‪.‬‬ ‫גמלאות מותנות בהכנסה ‪ -‬לדוגמה‪ :‬קצבת זקנה בגיל פרישה המותנה בהכנסות‪,‬‬ ‫קצבת נכות כללית‪.‬‬ ‫זכאות לתוספת תלויים מותנית בהכנסת התלוי ו‪/‬או בהכנסות המבוטח ‪-‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬קצבת נכות כללית‪.‬‬

‫עדכון הגמלה על פי שומה‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.0‬‬

‫גמלאות שמתעדכנות בהתאם לשומה ‪ -‬לדוגמה‪ :‬דמי לידה‪ ,‬תגמולי מילואים‪,‬‬ ‫דמי תאונה‪.‬‬ ‫גמלאות המבוססות על ההכנסה שדווחה למקדמות ‪" -‬גמלה חוסמת"‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫קצבת נכות כתוצאה מפגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים‪.‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫רשימת הגמלאות העיקריות בחוק הביטוח הלאומי המבוססות על אחוזי נכות רפואית‬

‫‪.3‬‬

‫ביטוח נפגעי עבודה‪ :‬דמי פגיעה בעבודה; קצבה או מענק לנכה עבודה; קצבת תלויים‬ ‫לאלמנות ולילדים; שיקום מקצועי והכשרה מקצועית; דמי טיפול רפואי‪.‬‬

‫‪.0‬‬

‫תגמולים למתנדבים‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫ביטוח נכות‪ :‬קצבת נכות כללית; שיקום מקצועי; גמלה לשירותים מיוחדים; גמלת ילד‬ ‫נכה‪.‬‬

‫רשימת הגמלאות העיקריות בחוק הביטוח הלאומי שאינן מבוססות על אחוזי נכות רפואית‬ ‫‪.3‬‬

‫ביטוח אימהות‪ :‬מענק אשפוז‪ ,‬מענק לידה וקצבת לידה; דמי לידה; גמלאות להורה מאמץ‬ ‫ולהורה מיועד; גמלה לשמירת היריון; תשלומים מיוחדים‪.‬‬

‫‪.0‬‬

‫ביטוח ילדים‪ :‬קצבת ילדים; מענק לימודים‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫ביטוח נפגעי תאונות‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫ביטוח אבטלה ומענק לחיילים משוחררים‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק מעסיק‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫ביטוח סיעוד‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫ביטוח זקנה ושאירים‪ :‬קצבת זקנה; דמי קבורה; גמלאות לשאירים‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫תגמולים למשרתים במילואים‪.‬‬

‫חוקים אחרים שהמוסד לביטוח לאומי מיישם‬

‫חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬התשמ"א‪ - 3882-‬גמלה למי שאינו מסוגל לכלכל את עצמו‪.‬‬ ‫חוק המזונות (הבטחת תשלום)‪ ,‬התשל"ב‪ - 3870-‬גמלה לזוכה במזונות שאינה מקבלת מזונות‪,‬‬ ‫כפוף למבחן הכנסות‪.‬‬ ‫חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה‪ ,‬התש"ל‪ - 3872-‬גמלה לנפגע איבה ו‪/‬או לתלויים בו‪.‬‬ ‫חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם‪ ,‬התשנ"ב‪ - 3880-‬גמלה למי שהוכר כאסיר ציון ובני‬ ‫משפחתו‪.‬‬ ‫חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)‪ ,‬התשנ"ג‪ - 3880-‬גמלה לאדם ו‪/‬או לתלויים בו‪ ,‬שנפגע‬ ‫כתוצאה מקבלת עירוי דם או מוצרי דם בשירות רפואי ציבורי‪ ,‬ונדבק עקב כך בנגיף האיידס‪.‬‬ ‫חוק לפיצוי נפגעי גזזת‪ ,‬התשנ"ד‪ - 3881-‬גמלה לנכה כתוצאה מקבלת הקרנות כטיפול בגזזת‬ ‫בשנים ‪ 3811‬ועד ‪.3812‬‬ ‫חוק התגמולים לחסידי אומות העולם‪ ,‬התשנ"ה‪ - 3881-‬גמלה למי שהוכר על ידי רשות הזיכרון‬ ‫"יד ושם" כחסיד אומות עולם ויושב בישראל‪.‬‬ ‫חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה)‪ ,‬התשנ"ה‪ - 3881-‬גמלה המשתלמת‬ ‫לילד שהתייתם כיוון שחיי ההורה קופחו בידי בן זוגו עקב ביצוע פשע‪.‬‬ ‫נפגעי פוליו ‪ -‬גמלה לתושב ישראל שלקה במחלת שיתוק ילדים ונותרה לו נכות‪.‬‬ ‫הסכם בדבר גימלת ניידות שנערך ונחתם ביום ט"ו בסיוון‪ ,‬התשל"ז‪3877-‬‬ ‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ד‪3881-‬‬ ‫חוק משפחות חד‪-‬הוריות‪ ,‬התשנ"ב‪3880-‬‬

‫‪-0-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫סוגיות במיצוי זכויות מירבי במוסד לביטוח לאומי‬ ‫חובת הגשת תביעה‬ ‫ככלל‪ ,‬קיימת חובת הגשת תביעה לגמלה‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬יש חשיבות רבה להגשת תביעה‪ .‬לדוגמה‪ :‬חשוב לקבל אישור הכרה בפגיעה כפגיעה‬ ‫בעבודה‪ :‬למקרה של נכות כתוצאה מהפגיעה‪ ,‬למצב של החמרה בנכות הזו ולקבלת טיפול רפואי‬ ‫מתאים‪.‬‬ ‫התיישנות בהגשת תביעה‬ ‫תביעה לגמלה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תוך ‪ 30‬חודשים מיום קרות אירוע‪ ,‬או מיום‬ ‫העילה‪ .‬במקרים מסויימים ניתן לתבוע תביעה רטרואקטיבית תוך פחות מהאמור לעיל‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫הבטחת הכנסה וביטוח תאונות אישיות‪.‬‬ ‫תביעה למענק ניתן להגיש עד ‪ 38‬חודשים באיחור (כגון ‪ :‬מענק לידה)‪.‬‬ ‫תביעה לתגמולי מילואים המוגשת באיחור‪ ,‬ניתן לתבוע על שירות מילואים שהחל בשנת ‪.3880‬‬ ‫החל מפברואר ‪ ,0230‬בעקבות תיקון בחוק הביטוח הלאומי משולמת קצבת זקנה רטרואקטיבית‬ ‫בתנאים מסויימים עד תקופה של ‪ 18‬חודשים (בעיקר בגיל שאינו מחייב מבחן הכנסות)‪.‬‬ ‫כפל גמלאות‬ ‫חוק הביטוח הלאומי קבע קריטריונים לתשלום גמלאות כאשר קיימת זכאות ליותר מגמלה אחת‬ ‫עקב מאורע אחד‪ ,‬או עקב פרק זמן אחד‪ .‬להלן דוגמאות‪:‬‬ ‫מי שזכאי בו זמנית לשתי גמלאות על פי חוק הביטוח הלאומי (לדוגמה‪ :‬קצבת שאירים וקצבת‬ ‫נכות כללית)‪ ,‬אינו יכול לקבל יותר מגמלה אחת ועליו לבחור באחת מהן‪.‬‬ ‫מי שזכאי לקצבת זיקנה ולקצבת נכות מעבודה לצמיתות‪ ,‬זכאי במקרים מסויימים להיוון קצבת‬ ‫הנכות (קבלת כל הסכום במזומן)‪.‬‬ ‫מי שעקב אותו מאורע זכאי לגמלת שאירים וזכאי גם לגמלה אחרת שלא לפי חוק הביטוח‬ ‫הלאומי‪ ,‬יבחר באחת משתי הגמלאות‪ ,‬על פי שיקוליו‪.‬‬ ‫כאשר שאיריו של מי שנפטר עקב תאונת עבודה‪ ,‬או עקב פעולת איבה‪ ,‬זכאים לקצבת שאירים מן‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬עליהם לבחור בין הגמלאות לבין קצבת שאירים‪.‬‬ ‫זכאות לקצבת זקנה מאפשרת‪ ,‬בתנאים מסויימים‪ ,‬לקבל גם חצי מקצבת שאירים‪.‬‬ ‫זכאות לקצבת זקנה מאפשרת‪ ,‬בתנאים מסויימים‪ ,‬לבחור בקצבת תלויים ועוד מחצית מקצבת‬ ‫הזקנה או לקצבת זקנה ועוד מחצית מקצבת התלויים‪.‬‬ ‫תביעה מצד שלישי‬ ‫אדם המקבל גמלה מן המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬שתובע מצד שלישי פיצוי כלשהו על הנזק שנגרם‬ ‫(לפי פקודת הנזיקין‪ ,‬נו סח חדש‪ ,‬או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים)‪ ,‬חייב להודיע על‬ ‫התביעה למוסד לביטוח לאומי‪ .‬המוסד רשאי אף הוא לתבוע את הגורם לנזק לשלם פיצוי‬ ‫בתנאים שפורטו בחוק‪.‬‬ ‫גמלה חוסמת‬ ‫חשוב להקפיד על נכונות ההכנסה המהווה בסיס לתשלום מקדמות של דמי הביטוח‪ ,‬לאור חסימת‬ ‫השומה במצב של "גמלה חוסמת"‪.‬‬

‫‪-1-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫הגדרת נכה על פי חוק לרון‬ ‫"נכה" הוא מבוטח שעקב ליקוי רפואי פחת כושרו להשתכר מעבודה ב‪ 12% -‬לפחות‪ ,‬והכנסתו‬ ‫בפועל אינה עולה על ההכנסה המפורטת להלן‪ ,‬במשך ‪ 82‬יום לפחות ‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫בעל "ליקוי חמור" (‪ 72%‬נכות רפואית‪ ,‬או ‪ 12%‬בגין סעיף נפשי או פיגור שיכלי) או מי‬ ‫שקיבל קצבה תקופה ממושכת (‪ 1‬שנים לפחות לפני ‪ )0228‬שהכנסתו אינה עולה על ‪12%‬‬ ‫מהשכר הממוצע במשק (‪ 1,373‬ש"ח בינואר ‪.)0230‬‬

‫‪.0‬‬

‫כל מי שלא נכלל לעיל שהכנסתו אינה עולה על ‪ 11%‬מהשכר הממוצע במשק‬ ‫(‪ 1,878‬ש"ח בינואר ‪ )0230‬ושיעור הנכות הרפואית ‪ 12%‬או יותר ובתנאים מסויימים ‪12%‬‬ ‫או יותר‪.‬‬

‫ביטוח תאונות‬ ‫ביטוח תאונות נועד לסייע למבוטחים‪ ,‬שנפגעו בתאונה אישית‪ ,‬שאינה פגיעה בעבודה ואינה תאונת‬ ‫דרכים‪ ,‬וכתוצאה ממנה איבדו את כושרם לתפקד‪ ,‬והם אינם זכאים לכיסוי ימי המחלה מכל גורם‬ ‫אחר או על פי חוק אחר‪ ,‬כפי שנקבע בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫זכאים לגמלאות הם תושבי ישראל‪ ,‬שמלאו להם ‪ 38‬שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה (לרבות עקרת‬ ‫בית)‪ ,‬שנפגעו מאירוע פתאומי מגורם חיצוני‪ ,‬המלווה בחבלה פיסית‪.‬‬ ‫תושב ישראל‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬שאירעה לו תאונה‪ ,‬בין בישראל ובין מחוץ לישראל‪ ,‬זכאי לדמי תאונה‬ ‫בעד פרק הזמן‪ ,‬שהוא נמצא בישראל ואיבד את כושרו לתפקד‪ ,‬על פי התנאים שלהלן‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫אם הוא עובד שכיר או שהוא עובד עצמאי ‪ -‬בתנאי שאינו מסוגל לעבוד בעבודתו‪ ,‬ואף לא‬ ‫בעבודה מתאימה אחרת‪.‬‬

‫‪.0‬‬

‫אם הוא אינו עובד שכיר והוא אינו עובד עצמאי ‪ -‬בתנאי שהוא מאושפז בבית החולים‪ ,‬או‬ ‫מרותק למיטתו‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫עקרת בית ‪ -‬בתנאי שאינה מסוגלת לעבוד בעבודות משק הבית‪.‬‬

‫בדיקה רפואית ‪ -‬מי שנפצע בתאונה חייב להיבדק בדיקה רפואית תוך ‪ 70‬שעות משעת התאונה‪.‬‬ ‫אם לא נבדק תוך פרק הזמן הזה הוא עלול לאבד את זכותו לגמלה‪ ,‬אלא אם המוסד לביטוח‬ ‫לאומי אישר‪ ,‬שתוצאות התאונה יכולות להתגלות רק לאחר ‪ 70‬שעות אך לא יותר משבועיים מיום‬ ‫התאונה‪.‬‬ ‫דמי תאונה משתלמים עד תקופה של ‪ 82‬ימים בלבד ובהתאם להוראות‪ ,‬ויש להגיש את התביעה‬ ‫תוך ‪ 82‬יום (בכפוף לכללים שנקבעו במוסד לביטוח לאומי)‪ .‬שיעור הגמלה כשיעור דמי הפגיעה‬ ‫ליום אילו המבוטח היה נפגע בעבודה‪ .‬למי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי (לרבות עקרת בית)‬ ‫ שיעור הגמלה הוא ‪ 01%‬מן הסכום הבסיסי המתאים – ‪ 72.11‬ש"ח ליום בשנת ‪( 0230‬הגמלה‬‫משולמת רק בתום ‪ 31‬הימים הראשונים)‪.‬‬ ‫פיגור בתשלום דמי ביטוח שולל זכויות‬ ‫פיגור בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלכתי עלול לשלול גמלה במלואה או‬ ‫בחלקה למבוטח‪ ,‬החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו‪ .‬בין היתר עלולים להישלל דמי לידה‪ ,‬דמי‬ ‫אימוץ וגמלה לשמירת הריון בשל אי תשלום במועד‪.‬‬ ‫מענק במקרה פטירה‬ ‫נפטר אדם שהשתלמה לו קצבה המפורטת בחוק‪ ,‬ישולם מענק למי שהיה בן זוגו בשעת מותו או‬ ‫באם אין בן זוג – לילדו (על פי ההגדרה בחוק הביטוח הלאומי)‪.‬‬

‫‪-1-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫דמי קבורה‬ ‫המוסד לביטוח לאומי משלם דמי קבורה בעד כל אדם שנפטר בישראל ונקבר בה‪ ,‬ובעד כל תושב‬ ‫ישראל שנפטר מחוץ לישראל‪ .‬המוסד לביטוח לאומי אינו משלם ואינו מחזיר את הוצאות‬ ‫הקבורה למשפחת הנפטר‪ ,‬אם הנפטר הובא לקבורה על ידי גוף שאינו חתום עם המוסד על הסכם‬ ‫לתשלום דמי קבורה‪ ,‬או אם הובא לקבורה בישראל מי שאינו תושב ישראל על פי קביעת המוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪.‬‬ ‫שהות ארוכה בחו"ל‬ ‫בחוק הביטוח הלאומי נקבעו כללים לעניין תקופת הזכאות לגמלה בעת שהות בחו"ל‪ .‬החוק התיר‬ ‫למוסד לביטוח לאומי לקבוע כללים משלימים נוספים‪.‬‬ ‫התנאי לרוב גמלאות המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬שהתובע הוא תושב ישראל‪.‬‬ ‫האמנות לביטחון סוציאלי מסדירות את רצף הזכויות בביטוח הלאומי על פי ענפי הביטוח בכל‬ ‫אמנה‪ ,‬ובתנאים שנקבעו בכל אמנה‪.‬‬ ‫לא קיימת אמנה לביטוח בריאות בין מדינת ישראל למדינות אחרות‪ ,‬ולכן חובת תשלום דמי‬ ‫ביטוח בריאות קיימת לכל תושב ישראל‪.‬‬ ‫תושב ישראל‪ ,‬שחוזר לארץ לאחר שנעדר מן הארץ במשך שתי "שנות היעדרות" רצופות או יותר‪,‬‬ ‫שבהן לא שילם דמי ביטוח בריאות לביטוח הלאומי בארץ‪ ,‬או שלא היה בתקופה הזו תושב‬ ‫ישראל על פי הגדרת המוסד לביטוח לאומי (גם אם שילם את דמי הביטוח והם הוחזרו לו)‪ ,‬אינו‬ ‫זכאי לקבל שירותים רפואיים מקופות החולים בארץ במשך "תקופת המתנה" הקבועה בחוק‪.‬‬ ‫חוק ביטוח בריאות קבע סוגי מבוטחים‪ ,‬הפטורים מתקופת המתנה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬ילדים עד גיל ‪.38‬‬ ‫כ"שנת היעדרות" מן הארץ נחשבת שנה‪ ,‬שבמהלכה התגורר אדם ‪ 380‬ימים לפחות‪ ,‬גם אם לא היו‬ ‫רצופים‪ ,‬מחוץ לישראל‪.‬‬ ‫תושב ישראל רשאי לפדות את תקופת ההמתנה תמורת תשלום מיוחד‪ .‬ניתן לשלם את התשלום‬ ‫המיוחד באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי גם בחו"ל‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬כדי לזכות בשירותי בריאות יש להיות תושב ישראל במועד הזכאות‪.‬‬ ‫משרד הקליטה מחזיר את התשלום המיוחד האמור (כולו או חלקו) במסגרת מבצע מיוחד למי‬ ‫שהוכר כ"תושב חוזר" במשרד הקליטה‪ ,‬בתנאים שנקבעו‪.‬‬ ‫שוהים בארץ שלא כחוק‬ ‫החל מיום ‪ 3‬במרץ ‪ ,0221‬מי ששוהה בישראל שלא כחוק‪ ,‬אינו זכאי לגמלאות כסף מן המוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪ ,‬בעד התקופה שבה הוא שוהה בישראל שלא כחוק‪.‬‬ ‫נכונות הדיווח‬ ‫חשוב להקפיד על נכונות המידע שנמסר למוסד לביטוח לאומי כדי להימנע מהפחתת גמלה‪,‬‬ ‫במלואה או בחלקה‪ .‬לעיתים‪ ,‬מוגש כתב אישום בשל השגת גמלה במרמה‪ ,‬גם למי שקיבל את‬ ‫הגמלה במרמה וגם למסייע‪ ,‬והם צפויים לעמוד לדין בשל עבירה פלילית‪.‬‬

‫‪-1-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫מיצוי זכויות לגמלאות‬ ‫כדי למצות את הזכות המקסימלית לגמלה יש לבחון את הקריטריונים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .3‬מהו היום הקובע (או התאריך הקובע)‪ ,‬על פיו זכאי המבוטח לגמלה‪.‬‬ ‫‪ .0‬מהי תקופת האכשרה לגמלה‪ ,‬והאם למבוטח קיימת תקופת אכשרה‪.‬‬ ‫‪ .1‬מהו חוג המבוטחים הזכאים לגמלה‪ ,‬והאם המבוטח נכלל בחוג זה‪.‬‬ ‫‪ .1‬בחישוב הגמלה יש להתייחס גם למבחני הכנסות‪ .‬מבחנים אלה משמשים לקביעת עצם‬ ‫הזכאות לגמלה‪ ,‬או שהם מפחיתים את הגמלה לאחר שחושבה על פי ההוראות‪.‬‬ ‫‪ .1‬מהי הבחירה הטובה ביותר האפשרית‪ ,‬המתאימה למבוטח לאורך זמן‪ ,‬כאשר יש כפל‬ ‫גמלאות‪ .‬גמלאות כפל כוללות גם גמלה‪ ,‬שאינה מהמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כגון‪ :‬ממשרד‬ ‫הביטחון‪.‬‬ ‫‪ .1‬האם כתוצאה מתשלום הגמלה קיים פטור מלא או פטור חלקי מתשלום דמי ביטוח לאומי‬ ‫ו‪/‬או מתשלום דמי ביטוח בריאות‪.‬‬ ‫"סכום בסיסי"‬ ‫בחודש ינואר ‪ 0221‬נוספה הגדרה של "סכום בסיסי" לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬הקצבאות מחושבות‬ ‫בשיעור מהסכום הבסיסי‪ ,‬שנקבע לכל סוג של קצבה‪ .‬הסכום הבסיסי מעודכן בחודש ינואר של כל‬ ‫שנה‪ ,‬לפי שיעור עליית המדד שבין חודש נובמבר של שנה קודמת לחודש נובמבר השנה‪ .‬בעבר‪,‬‬ ‫חושבו הקצבאות באחוזים מן השכר הממוצע במשק‪.‬‬ ‫קצבאות זקנה‬ ‫זכאים לקצבת זקנה תושבי ישראל‪ ,‬גבר מעל גיל ‪ 72‬ואישה מעל גיל הזכאות (על פי חוק גיל‬ ‫פרישה)‪ ,‬אם הם מילאו תקופת אכשרה הנקובה בחוק‪ .‬בגיל פרישה הזכאות לקצבה מותנית‬ ‫במבחן הכנסה‪.‬‬ ‫מבוטחות שלא צברו תקופת אכשרה מספיקה ‪ -‬ביום ‪ 3‬בינואר ‪ ,3881‬נכנס לתוקפו חוק ביטוח‬ ‫עקרת הבית‪ .‬תושבת ישראל שנולדה לאחר ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,3812‬הגיעה לגיל הזכאות‪ ,‬ואינה‬ ‫מבוטחת בזכות עצמה (שלא כעקרת בית)‪ ,‬תקבל קצבת זקנה לעקרת הבית בגובה קצבת הזקנה‬ ‫הבסיסית‪.‬‬ ‫עולים חדשים ‪ -‬עולים חדשים‪ ,‬או מבוטחים שנעשו תושבי ישראל לראשונה בגיל ‪ 12‬ואילך‪ ,‬אינם‬ ‫מבוטחים לענף זקנה‪ .‬גיל ‪ ,12‬האמור‪ ,‬עלה בהדרגה לפי חוק גיל פרישה‪ ,‬החל מחודש יולי ‪0221‬‬ ‫ועד מאי ‪( 0228‬לילידי מאי ‪ 3817‬ואילך‪ ,‬הגיל הוא ‪.)10‬‬ ‫שיעורי קצבת הזקנה‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫יחיד‪/‬ה (עד גיל ‪)82‬‬ ‫זוג‬ ‫מבוטח בגיל ‪ 82‬ומעלה‬

‫דצמבר ‪2002‬‬ ‫ש"ח‬ ‫‪3,121‬‬ ‫‪3,818‬‬ ‫‪3,181‬‬

‫דצמבר ‪2010‬‬ ‫ש"ח‬ ‫‪3,181‬‬ ‫‪0,278‬‬ ‫‪3,111‬‬

‫דצמבר ‪2011‬‬ ‫ש"ח‬ ‫‪3,111‬‬ ‫‪0,372‬‬ ‫‪3,101‬‬

‫ינואר ‪2012‬‬ ‫ש"ח‬ ‫‪3,138‬‬ ‫‪0,001‬‬ ‫‪3,111‬‬

‫הסכומים לעיל הם קצבאות בסיסיות ללא תוספות ותק ודחיית פרישה‪ ,‬ללא השלמת הכנסה‪,‬‬ ‫וללא התייחסות לאלמנות המקבלות קצבת שאירים‪.‬‬ ‫את הקצבה הבסיסית אפשר להגדיל באמצעות תוספות‪ ,‬המוגדרות בחוק הביטוח הלאומי‪ .‬להלן‬ ‫פירוט תמציתי ביותר של עיקרי אותן התוספות‪:‬‬

‫‪-1-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫תוספת "תלויים"‬ ‫תוספת שניתנת בעבור בן‪/‬בת זוג‪ ,‬כל עוד הוא אינו מקבל קצבה בזכות עצמו‪ ,‬והכנסתו (מכל‬ ‫המקורות‪ ,‬כולל מפנסיה) אינה עולה על הסכום המירבי‪ ,‬שהוא ‪ 17%‬מהשכר הממוצע במשק‬ ‫(‪ 1,831‬ש"ח בחודש בשנת ‪.)0230‬‬ ‫תוספת בעבור ילדו של מקבל הקצבה‪ ,‬כאשר הילד כלול בהגדרת ילד בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫יש לשים לב להגדרות המיוחדות בחוק‪ ,‬שעל פיהן מוקנות הזכויות‪.‬‬ ‫תוספת ותק‬ ‫‪ 0%‬מהקצבה לכל שנת ביטוח מאז שנת הביטוח האחת עשרה‪ ,‬עד למקסימום של ‪ 12%‬מהקצבה‪.‬‬ ‫תוספת דחיית קצבה‬ ‫‪ 1%‬מהקצבה בעבור כל שנה‪ ,‬שלמבוטח נדחה מועד קבלת קצבת הזקנה‪ ,‬ויש לו הכנסה ממשכורת‬ ‫או ממשלח יד‪ .‬ייתכן מצב‪ ,‬שבו נדחתה תביעה לקצבת זקנה בשל הכנסות‪ ,‬כאמור‪ ,‬לתקופה של ‪8‬‬ ‫חודשים בלבד‪ ,‬וגם אז הוא זכאי לתוספת דחיית קצבה של ‪ 1%‬בתום השנה‪.‬‬ ‫מבוטח‪ ,‬שאינו עובד ושיש לו הכנסה שאינה מעבודה‪ ,‬שעולה על ההכנסה המותרת המרבית‪ ,‬אינו‬ ‫זכאי לתוספת דחיית הקצבה האמורה‪.‬‬ ‫מבוטח שעובד והכנסתו מעבודה פחותה מן ההכנסה המותרת המרבית‪ ,‬שיש לו הכנסה שאינה‬ ‫מעבודה שעולה על הסכום המרבי‪ ,‬זכאי לתוספת דחיית קצבה‪.‬‬ ‫ניכוי דמי ביטוח בריאות מהקצבה‬ ‫מקצבת הזקנה מנוכים דמי ביטוח בריאות בסכומים קבועים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הניכוי למי שמקבל קצבת‬ ‫זקנה ללא השלמה ההכנסה בחודש ינואר ‪ :0230‬ליחיד ‪ 388 -‬ש"ח ולזוג ‪ 071 -‬ש"ח‪ .‬לאישה‬ ‫הנשואה לבעל מבוטח אשר מקבלת קצבת זקנה‪ ,‬ביטוח הבריאות מנוכה מבן הזוג‪.‬‬ ‫מענק עקב פטירה‬ ‫כאשר נפטר מי שזכאי לקצבת זקנה‪ ,‬משולם מענק פטירה בשיעור של כ‪ 322%-‬מהשכר הממוצע‬ ‫במשק‪ ,‬לבן זוגו או לילדיו (לפי הגדרת ילד)‪ .‬בתנאים חריגים ניתן לשלם גם לאחרים‪.‬‬ ‫השלמת הכנסה‬ ‫מבוטחים בעלי הכנסה נמוכה מאוד‪ ,‬או ללא הכנסה‪ ,‬זכאים לקבל השלמת הכנסה המשלימה את‬ ‫הקצבה‪ .‬זאת‪ ,‬בהתאם לכללי הזכאות לגמלה להבטחת הכנסה שמקבלים מבוטחים עד גיל קצבת‬ ‫זקנה‪ ,‬בהתאם לחוק הבטחת הכנסה‪.‬‬ ‫כל הכנסה‪ ,‬לרבות הכנסה תאורטית של המבוטח (ואפילו תמיכה קבועה)‪ ,‬נלקחת בחשבון בבדיקת‬ ‫הזכאות להשלמת הכנסה‪ .‬נכס פיננסי נחשב כהכנסה לחישוב השלמת הכנסה‪ ,‬וכך גם הכנסה‬ ‫מעבודה‪ ,‬ממשלח יד ומנכס בית ‪.‬‬ ‫לעניין הנכס הפיננסי‪ :‬על פי חוק הבטחת הכנסה והתקנות שהותקנו מכוחו ליחיד‪ ,‬לא מובא‬ ‫בחשבון סכום שאינו עולה על ‪ 1‬פעמים השכר הממוצע במשק (ליותר מיחיד‪ ,‬לא מובא בחשבון‬ ‫סכום של עד ‪ 1‬פעמים השכר הממוצע במשק)‪ .‬כל סכום המופקד בבנק שמעבר לסכום זה‪ ,‬מובא‬ ‫בחשבון‪.‬‬

‫‪-7-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫ביום ההחלטה מחסיר המוסד לביטוח לאומי מהסכום בבנק‪ ,‬סכום בגובה ‪ 1‬פעמים השכר‬ ‫הממוצע במשק‪ ,‬מכפיל ב‪ 8% -‬ומחלק ל‪.30 -‬‬ ‫הסכום שנותר הוא הסכום המובא בחשבון במלואו‪ ,‬בחישוב תוספת השלמת ההכנסה החודשית‪.‬‬ ‫את הסכום הזה מוסיפים לקצבת הזקנה‪ ,‬שגם היא נחשבת כהכנסה לצורך בדיקת הזכאות‬ ‫להשלמת הכנסה‪ .‬הכנסה מינימלית מובטחת בשנת ‪ - 0230‬סך של ‪ 0,731‬ש"ח לחודש ליחיד‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם תוצאת החיבור נמוכה מהסך ‪ 0,731‬ש"ח בחודש בשנת ‪ ,0230‬יש מקום לשלם השלמת‬ ‫הכנסה‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬שהמבוטח חייב לדווח למוסד לביטוח לאומי על שינויים הקשורים בזכאות לגמלה‪,‬‬ ‫ולכן המבוטח חותם ומצהיר בטופס התביעה לגמלה‪ ,‬שהוא יודיע למוסד לביטוח לאומי על כל‬ ‫שינוי בהכנסות‪ ,‬והכוונה היא גם להגדלת החיסכון וגם להקטנתו‪.‬‬ ‫ההכנסה המותרת בגיל המותנה‬ ‫הכנסה ‪ -‬ההכנסה המפורטת בסעיף ‪ 0‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬להוציא הכנסות מסויימות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫הכנסת עובד (שכיר) הפטורה ממס לפי פקודת מס הכנסה ולא משולמים ממנה דמי ביטוח‪ ,‬הפרשי‬ ‫הצמדה פטורים ממס‪ ,‬פנסיה וגמלאות מסויימות‪.‬‬ ‫הכנסה מירבית מותרת בגיל המותנה‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪ 17%‬מהשכר הממוצע במשק ליחיד (‪ 1,831‬ש"ח נכון לחודש ‪.)3/0230‬‬ ‫‪ 71%‬מהשכר הממוצע במשק למי שיש לו תלוי אחד (‪ 1,112‬ש"ח נכון לחודש ‪.)3/0230‬‬ ‫‪ 7%‬מן השכר הממוצע במשק בעד כל תלוי נוסף (‪ 121‬ש"ח נכון לחודש ‪.)3/0230‬‬

‫בהכנסה מעבודה‪ ,‬ההכנסה המותרת היא פעם אחת ההכנסה הרשומה לעיל‪ ,‬ועוד פעמיים ההכנסה‬ ‫האמורה בעבור הכנסות שאינן מעבודה‪.‬‬ ‫בהכנסה שאינה מעבודה ההכנסה המותרת היא שלוש פעמים ההכנסה הרשומה לעיל ‪.‬‬ ‫זכאות לקצבה יחסית‬ ‫אם בשנת המס עולות ההכנסות על ההכנסה המותרת‪ ,‬יתכן שהמבוטח יהיה זכאי לקצבת זקנה‬ ‫יחסית‪.‬‬ ‫קצבת תלויים‬ ‫קצבה שמקבלים אלמן או אלמנה (כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי)‪ ,‬שבני זוגם נפטרו כתוצאה‬ ‫מפגיעה בעבודה או למי שהיו תלויים בנפטר לפרנסתם‪ ,‬או כתוצאה מפעולת התנדבות מוכרת לפי‬ ‫החוק בהתאם להרכב המשפחה‪ .‬גובה הקצבה תלוי במספר האנשים שהיו תלויים בפרנסתו של‬ ‫המבוטח ומהווה שיעור מהכנסות הנפטר לפני קרות הפגיעה (אלמנה צעירה תקבל מענק‪ ,‬בתנאים‬ ‫מסויימים)‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬מבוטח נהרג בתאונה שהוכרה כתאונה בעבודה‪ .‬הכנסתו לצורך החישוב‪ 32,222 :‬ש"ח‬ ‫לחודש‪ .‬הוא הותיר אלמנה (בת ‪ )12‬ללא ילדים‪ .‬קצבת התלויים שתקבל האלמנה בחודש‪:‬‬ ‫‪ .32,222 X 71% X 12% = 1,122‬הקצבה פטורה ממס‪.‬‬ ‫חשוב לזכור‪ ,‬שהאלמנה תקבל את הקצבה כל עוד היא אינה ידועה בציבור ואינה נשואה‪.‬‬ ‫מענק תלויים ‪ -‬תשלום של ‪ 11‬חודשי קצבה לאלמנה ללא ילדים שטרם מלאו לה ‪ 12‬שנה בעת‬ ‫פטירת המבוטח כתוצאה מהפגיעה‪.‬‬

‫‪-8-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫ביטוח שאירים‬ ‫אלמן או אלמנה (כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי) רשאים להגיש תביעה לקצבת שאירים או‬ ‫למענק‪ ,‬המחושבים באחוזים מסכום בסיסי שנקבע‪.‬‬ ‫תנאי הזכאות לגמלה‬ ‫כדי להיות זכאי לגמלה אמורים להתקיים התנאים שיפורטו להלן‪:‬‬ ‫הנפטר היה תושב ישראל בעת פטירתו‪ ,‬צבר תקופת אכשרה מזכה‪ ,‬הזכאי נמנה עם שאירי הנפטר‬ ‫והנפטר שילם דמי ביטוח במועד‪ ,‬אם היה חייב בדמי הביטוח בעד עצמו‪ .‬על הנפטרת‪ ,‬חלים‬ ‫תנאים מצטברים נוספים‪.‬‬ ‫נפטר שלא נולד בארץ ‪ -‬נחשב תושב לצורך קצבת שאירים בתנאי שנעשה תושב ישראל לראשונה‬ ‫לפני גיל ‪( 10‬החל מיום ‪ 3‬ביולי ‪ 0221‬הגיל עלה בהדרגה מגיל ‪ 12‬עד גיל ‪.)10‬‬ ‫מי שנעשה תושב ישראל לראשונה לאחר הגיל הקבוע בחוק גיל פרישה ‪ -‬התנאים שונים והזכאות‬ ‫תלויה במבחן הכנסה לקבלת גמלה מיוחדת‪.‬‬ ‫מי שזכאי לקצבת שאירים ויוצא לחו"ל ‪ -‬הזכאות להמשך תשלום הקצבה בחו"ל אינה וודאית‪,‬‬ ‫ותלויה בכללים שקבע המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬ ‫מי שנפטר בהיותו תושב אחת המדינות שישראל חתומה עימן על אמנה לביטחון סוציאלי ‪ -‬עשוי‬ ‫להיראות כמי שהיה תושב ישראל‪.‬‬ ‫שאירי הנפטר ‪ -‬האלמנה ‪ /‬האלמן והיתום‬ ‫אלמנה היא מי שהיתה נשואה לנפטר בשעת פטירתו‪ ,‬אם היא עונה על אחד התנאים כדלקמן‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.1‬‬

‫היא היתה נשואה לנפטר שנה אחת לפחות (או חצי שנה‪ ,‬אם היתה בת ‪ 11‬ומעלה כאשר‬ ‫נפטר)‪.‬‬ ‫היא ילדה לנפטר ילד‪.‬‬ ‫היא חיה בנפרד מהנפטר‪ ,‬בתנאים מסויימים‪.‬‬

‫אלמן הוא מי שהיה נשוי לנפטרת בשעת פטירתה‪ ,‬אם היה נשוי לה שנה אחת לפחות (או חצי שנה‪,‬‬ ‫אם היה בן ‪ 11‬ומעלה כאשר נפטרה) והוא עונה על אחד התנאים כדלקמן‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫יש עמו ילד הזכאי לגמלת שאירים‪.‬‬ ‫יתום הוא ילדו של הנפטר בשעת פטירתו‪ ,‬לרבות ילד חורג‪ ,‬ילד מאומץ‪ ,‬או נכד‪ ,‬שהנפטר‬ ‫בלבד הוא שפרנס אותו‪ ,‬אם מתקיים בו אחד התנאים המפורטים שבתקנות‪.‬‬

‫‪.0‬‬

‫הגדרת "אלמן" לעניין קצבת שאירים מותנית במבחן הכנסות של אלמן‪.‬‬

‫זכאות לגמלאות נלוות‬ ‫אלמן או אלמנה (כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי) זכאים להגיש תביעה לגמלאות נלוות כגון‪:‬‬ ‫הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנות ולאלמנים‪ ,‬דמי מחיה לילדים‪ ,‬מענק בר מצוה‪ ,‬ומענק‬ ‫פטירה ‪ -‬אם הנפטר קיבל קצבה מן המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬והותיר שאיר על פי הגדרת המוסד‬ ‫לביטוח לאומי (בן‪/‬בת זוג או ילד כהגדרתם בחוק)‪.‬‬

‫‪-8-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫קביעת מעמד מבוטחים‬ ‫‪‬‬

‫הגדרת מעמד המבוטחים במוסד לביטוח לאומי קובעת את הגמלאות להן הם זכאים ואת‬ ‫החבות בדיווח ובתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן ‪ -‬דמי ביטוח)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תשלום דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי אינו ערובה למעמד המבוטח‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ביטוח בריאות הוא זכות הניתנת לתושב ישראל‪ .‬התושבות נקבעת במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬ ‫דמי ביטוח בריאות משולמים יחד עם דמי הביטוח הלאומי על ידי המבוטח‪ ,‬או מנוכים על‬ ‫ידי המעסיק מהמשכורת ומועברים למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬או מנוכים מגמלאות‪.‬‬

‫המושג "מבוטח" משמש‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להגדרת אדם תושב ישראל‪ ,‬המבוטח לפי פרק י"א לחוק‬ ‫הביטוח הלאומי (מבוטח לענף זקנה ושאירים)‪.‬‬ ‫קריטריונים חשובים לקביעת מעמד המבוטחים בביטוח הלאומי‬ ‫גיל‬ ‫עד גיל ‪ ,38‬גיל ‪ 38‬עד גיל פרישה‪ ,‬גיל פרישה עד גיל זכאות‪ ,‬גיל זכאות ואילך‪ .‬בכל גיל נקבעו ענפי‬ ‫הביטוח‪ ,‬שבעבורם משלם המבוטח דמי ביטוח‪.‬‬ ‫מין ומצב משפחתי‬ ‫הביטוח הוא חובה‪ ,‬למעט‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫עקרת בית נשואה – אישה שבן זוגה תושב ישראל המבוטח כחוק לעניין זקנה ושאירים‪,‬‬ ‫והיא אינה עובדת שכירה ואינה עובדת עצמאית‪ ,‬על פי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫עקרת בית נשואה פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי ומתשלום דמי ביטוח בריאות‪.‬‬ ‫עקרת בית נשואה – הכוונה לאישה נשואה ולידועה בציבור שהוכרה ככזו בביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫ההגדרה אינה כוללת עגונה ואינה כוללת "עקרת בית נכה" על פי חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אלמנה בת קצבה שהיא עקרת בית – אלמנה שאינה עובדת שכירה ואינה עובדת עצמאית‪,‬‬ ‫על פי ההגדרות בחוק‪ ,‬והיא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי בישראל קצבת שאירים או‬ ‫קצבת תלויים‪.‬‬ ‫אלמנה בת קצבה שהיא עקרת בית‪ ,‬פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי‪ .‬דמי ביטוח בריאות‬ ‫מנוכים מהקצבה בלבד‪.‬‬

‫מצב בריאותי‬ ‫פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי (אך אינם פטורים מתשלום דמי ביטוח בריאות) לפי סעיף‬ ‫‪ 351‬לחוק הביטוח הלאומי‬ ‫‪‬‬

‫מקבלי קצבת נכות כללית מלאה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל‪ ,‬לתקופה של שנה‬ ‫לפחות‪ ,‬או לצמיתות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מקבלי קצבת נכות מעבודה בשיעור של ‪ 322%‬לצמיתות מהמוסד לביטוח לאומי בישראל‪.‬‬

‫פטורים מתשלום מס הכנסה (אך אינם פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי ומתשלום דמי‬ ‫ביטוח בריאות)‬ ‫‪‬‬

‫נכים‪ ,‬שלהם נכות רפואית על פי ההגדרה בסעיף ‪ )1(8‬לפקודת מס הכנסה‪.‬‬

‫‪-32-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫תושבות‬ ‫‪‬‬

‫מרכז חיים – היבט אובייקטיבי‬ ‫כיצד רואה עצמו המבוטח – היבט סובייקטיבי‬

‫‪‬‬

‫בכל מצב יש לבחון חובות וזכויות לעניין ביטוח לאומי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בכל מצב יש לבחון זכויות לעניין ביטוח בריאות – לאחר שנתיים בחו"ל ובעת הפסקת‬ ‫תושבות‪.‬‬

‫תושבי חוץ שעובדים בישראל‪ ,‬חייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת (למעט תושבי‬ ‫חוץ ממדינות אמנה לביטחון סוציאלי)‪ .‬הם אינם משלמים דמי ביטוח בריאות‪ ,‬כיוון שאינם‬ ‫זכאים לשירותים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪.‬‬ ‫שלילת תושבות ממבוטחים גוררת שלילת זכויות בביטוח הלאומי ובביטוח הבריאות‪ .‬שלילת‬ ‫תושבותו של מבוטח‪ ,‬הופכת את בת זוגו שנמצאת בישראל‪ ,‬למבוטחת חובה‪ ,‬גם אם היא עקרת‬ ‫בית‪.‬‬ ‫מי שאינו תושב ישראל ואינו עובד בישראל פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‬ ‫למוסד לביטוח לאומי בישראל‪.‬‬ ‫סוגי עיסוקים (לפי סדר החיוב בדמי הביטוח)‬ ‫‪‬‬

‫"עובד" – עובד שכיר‬

‫‪‬‬

‫"עובד עצמאי"‬

‫‪‬‬

‫לא עובד ולא עובד עצמאי (לעל"ע‪ ,‬הל"ע)‬ ‫פנסיה מוקדמת‪.‬‬

‫עובד שכיר‬ ‫מבוטח נחשב "עובד שכיר" בתנאים כדלקמן‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫כשמתקיימים יחסי עובד ומעביד (נכון גם לבני זוג בעסק משותף) ‪ -‬על פי מבחנים‪ ,‬שקבע‬ ‫בית הדין לעבודה ‪ :‬מבחן ההשתלבות‪ ,‬מבחן הקשר האישי‪ ,‬הבעלות על כלי העבודה‪ ,‬צורת‬ ‫תשלום השכר‪ ,‬מבחן הפיקוח והשליטה‪ ,‬מסגרת שעות העבודה ואופן הרישום במוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪ ,‬במס הכנסה ובמס ערך מוסף‪ .‬כמו כן‪ ,‬שכר קבוע ויציב‪ ,‬שמתקבל בפועל‪,‬‬ ‫ושאינו מותנה ואינו מושפע מהמצב הכלכלי של העסק (לא קיימת חשיפה לסיכון הכלכלי‬ ‫של העסק)‪.‬‬

‫‪.0‬‬

‫בני משפחה ‪ -‬על פי ההגדרה בסעיף ‪ 3‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫"עובד" – לרבות בן משפחה‪ ,‬אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד‪,‬‬ ‫ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא‪ ,‬היתה נעשית‬ ‫בידי עובד; לענין זה‪" ,‬בן משפחה" – אחד ההורים‪ ,‬ילד‪ ,‬נכד‪ ,‬אח או אחות;"‬ ‫כאשר בעל מעסיק את אשתו בעסק (או אישה מעסיקה את בעלה) חייבים להתקיים יחסי‬ ‫עובד ומעביד כהלכתם‪.‬‬

‫‪-33-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫‪.1‬‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫בעלי שליטה ‪ -‬על פי מבחנים שנקבעו בפסיקה (הקביעה מתאימה גם לבני משפחה בדרך‬ ‫כלל)‪:‬‬ ‫‪)3‬‬

‫האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי?‬

‫‪)0‬‬

‫האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של בעל השליטה כ"עובד" לבין פעילותו‬ ‫כדירקטור‪ ,‬בעל מניות או קרוב משפחה?‬

‫‪)1‬‬

‫האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של בעל השליטה כעובד? (האם היה לתשלומים אופי‬ ‫של "שכר"? האם היה ערוב נכסים?)‪.‬‬

‫החל מיום ‪ 3‬בינואר ‪ ,0221‬בעלי שליטה בחברת מעטים המדווחים כשכירים בחברה‬ ‫שבבעלותם‪ ,‬אינם משלמים בעד ענפי ביטוח‪ :‬אבטלה וזכויות בפירוק חברה‪ ,‬ואינם‬ ‫מבוטחים בענפי ביטוח אלה‪.‬‬ ‫הקביעה אם מתקיימים יחסי עובד ומעביד נבחנת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בדיעבד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים ‪ -‬בהתאם לתנאים שבצו הביטוח הלאומי (סיווג‬ ‫מבוטחים וקביעת מעבידים)‪ ,‬תשל"ב‪.3870-‬‬ ‫הצו מחייב עבור המוסד לביטוח לאומי בלבד ואין בקיום הצו אסמכתא לכך‪ ,‬שמתקיימים‬ ‫יחסי עובד ומעביד כהלכתם לעניין חקיקת עבודה אחרת‪.‬‬ ‫קיימת חשיבות רבה לקיום הוראות הצו עבור המוסד לביטוח לאומי‪ .‬אי קיום הצו זהה‬ ‫למצב שבו מעסיק לא דיווח ולא שילם דמי ביטוח עבור העובד‪ ,‬וחלות על המעסיק כל‬ ‫הסנקציות הקבועות בחוק ובתקנות‪ .‬יש לשים לב שהצו חל על עסקים‪ ,‬על משקי בית‪ ,‬וגם‬ ‫על וועדי בתים‪ ,‬המעסיקים חצרנים ושומרים‪.‬‬ ‫בתוספת הראשונה של הצו מפורטים המבוטחים‪ ,‬שכל עוד הם ממלאים את תנאי העבודה‬ ‫הרשומים בצו‪ ,‬מעסיקם הוא זה שחייב בתשלום גמול העבודה וכן בדיווח ובתשלום דמי‬ ‫הביטוח‪ ,‬כאילו היה המבוטח עובד שכיר‪ .‬להלן שתי דוגמאות נפוצות‪:‬‬ ‫תנאי העבודה‬

‫סוגי העבודה‬ ‫‪ .3‬עובד נקיון או חצרן למעט‬ ‫מי שעיקר עיסוקו בגננות‪,‬‬ ‫שאינם מעסיקים עובדים‬

‫תחום העבודה וזמני ביצועה‬ ‫נקבעו מראש;‬

‫‪ .0‬מרצה‪ ,‬מורה או מדריך וכן‬ ‫אחרים המועסקים באמצעי‬ ‫תקשורת ציבוריים‬

‫הסכם העבודה נערך מראש‬ ‫לתקופה של רבע שנה לפחות‬ ‫או למתן סדרה של שבע‬ ‫הופעות‪ ,‬או שבע הרצאות או‬ ‫שבעה שיעורים לפחות‪ ,‬הכל‬ ‫לפי העניין;‬

‫המעסיק‬

‫החייב בתשלום גמול‬ ‫העבודה‪.‬‬

‫החייב בתשלום גמול‬ ‫העבודה‪.‬‬

‫מונחת בכנסת הצעה לביטול חלקי של הצו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫אחרים ‪ :‬אגודה שיתופית וחבורת עובדים‪ ,‬וכן מי ששכרו נקבע לפי חוק או כהחלטת הכנסת‬ ‫או לפיה‪ ,‬ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫חריגים ‪ -‬עובד אצל מעסיק שאינו תושב ישראל‪ ,‬עובד בחופשה ללא תשלום ועובד לשעה‪,‬‬ ‫בתנאים שנקבעו‪.‬‬

‫‪-30-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫הדיווח והתשלום‬ ‫סעיף ‪ - 110‬מי חייב לדווח ולשלם דמי ביטוח‬ ‫"(ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; ‪...‬‬

‫הסעיף מתייחס גם לניכוי דמי הביטוח משכרו של העובד‪ ,‬וכן לחובת ניכוי דמי ביטוח כאשר‬ ‫מבוטח עובד אצל מעבידים שונים (מבוטח שעובד אצל מעבידים שונים‪ ,‬רשאי לערוך תיאום דמי‬ ‫ביטוח‪ ,‬או לקבל החזר דמי ביטוח אם נוכו דמי ביטוח ביתר)‪.‬‬ ‫סעיף ‪ - 111‬חישוב הכנסתו החודשית של עובד‬ ‫"(א)‬

‫יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל‪ 1 -‬בחודש שבו חל מועד‬ ‫התשלום‪ ,‬מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ )2(2‬לפקודת מס הכנסה; ואולם ‪-‬‬ ‫(‪)1‬‬

‫אם הוא חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה‪ ,‬תוערך הכנסתו ‪+‬בהתאם להוראות‬ ‫השר בתקנות;‬

‫(‪)2‬‬

‫אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור בסעיף ‪ ,1‬יראו כהכנסתו את הסכום‬ ‫שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא‪".‬‬

‫התקנות קובעות את האופן בו יש לפרוס תשלומים נוספים והפרשי שכר‪ ,‬שמשולמים בנוסף לשכר‬ ‫הרגיל (בחודש ינואר ‪ 0221‬חל שינוי בתקנות)‪ .‬תשלום ששולם לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד‪,‬‬ ‫ייזקף כאילו שולם בחודש האחרון שבו העובד עבד וייפרס בהתאם‪.‬‬ ‫על הש כר הרגיל יש לדווח מדי חודש‪ ,‬גם אם שולם באיחור (בשונה מתשלום המס‪ ,‬המבוצע לפי‬ ‫מועד התשלום בפועל)‪.‬‬ ‫תשלומים ששולמו תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עובד ומעביד בהתאם לדיני העבודה‪ ,‬פטורים‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל‪ ,‬מדמי ביטוח (פיצוי חוקי בשל אי מתן הודעה מוקדמת הוא שכר עבודה)‪.‬‬ ‫המעסיק מנכה מהעובד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‪ ,‬ומעביר למוסד לביטוח לאומי גם‬ ‫את חלקו בדמי הביטוח הלאומי מדי חודש בחודשו‪ .‬האחריות על הדיווח ועל התשלום מוטלים על‬ ‫המעסיק בלבד‪ ,‬למעט מעסיק שהוא תושב חוץ‪ ,‬לפי הכללים שבסעיף ‪ 3‬לתקנות הביטוח הלאומי‬ ‫(הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)‪.‬‬ ‫אי תשלום דמי ביטוח על ידי המעסיק בעבור העובד‪ ,‬גורר חיוב המעסיק בדמי הביטוח המגולמים‪,‬‬ ‫בהצמדה ובקנסות‪ .‬המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע מהמעסיק את היוון הגמלאות ששילם‬ ‫ו‪/‬או ישלם לעובד‪ .‬סעיף ‪ 188‬לחוק הביטוח הלאומי מאפשר הגשת כתב אישום על אי העברת‬ ‫הניכויים‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬שמעסיק בן משפחה (או חברה שמעסיקה בעל שליטה)‪ ,‬שלא באופן סדיר (יותר כעזרה‬ ‫משפחתית מאשר עבודה נחוצה וחיונית)‪ ,‬וככל הנראה לא היה מועסק עובד בשכר במקום בן‬ ‫המשפחה האמור‪ ,‬מומלץ שלא לדווח עליו כעובד שכיר‪ ,‬שכן העובד לא יהנה מגמלאות הביטוח‬ ‫הל אומי‪ ,‬ולמעסיק ולעובד לא יוחזרו דמי ביטוח‪ ,‬אלא לפי כללים חדשים שפורסמו‪ .‬בין היתר‪ ,‬יש‬ ‫להביא למוסד לביטוח לאומי אישור מתאים מרשות המיסים‪ ,‬שהוצאות השכר הופחתו מהדוח‬ ‫שהוגש לרשות המיסים‪ ,‬ובכל מקרה יוחזרו דמי ביטוח עד תקופה של שבע שנים רטרואקטיבית‪,‬‬ ‫לכל היותר‪.‬‬ ‫עובד עצמאי‬ ‫מבוטח העוסק במשלח ידו נחשב בתקופה מסויימת כעובד עצמאי‪ ,‬כשהוא אינו עובד שכיר בעבור‬ ‫אותה הכנסה כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬ובנוסף מתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הכנסתו ממשלח ידו היא מחצית השכר הממוצע במשק או יותר‪.‬‬

‫‪.0‬‬

‫מי שעוסק במשלח ידו ‪ 02‬שעות בשבוע בממוצע או יותר‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫מי שעוסק במשלח ידו ‪ 30‬שעות בשבוע בממוצע או יותר ‪ +‬הכנסתו ‪ 31%‬מהשכר הממוצע‬ ‫במשק או יותר‪.‬‬ ‫‪-31-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫הגדרה כעובד עצמאי לפי צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים‬ ‫התוספת השנייה של הצו מגדירה מבוטחים‪ ,‬שבתנאי הצו הם נחשבים כעובדים עצמאיים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬נהג מונית בכל תנאי העסקה‪ ,‬ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת‬ ‫זמן‪.‬‬ ‫חריגים‬ ‫‪‬‬

‫בני זוג בעסק משותף ‪ -‬חלוקת ההכנסה בין בני הזוג על פי תקנה ‪ 01‬להוראות המיוחדות‬ ‫בדבר תשלום דמי ביטוח‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עובד שכיר שחייב לדווח בעד עצמו (כל עוד חלה החובה לדווח)‪ ,‬מדווח כעובד עצמאי‪ ,‬אך‬ ‫מבוטח גם לענף אבטלה‪.‬‬

‫רישום ותשלום‬ ‫סעיף ‪ – 110‬מי חייב לדווח ולשלם דמי ביטוח‬ ‫"(א)‬

‫מבוטח שהוא עובד עצמאי‪ ,‬ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי‪ ,‬חייבים בתשלום דמי ביטוח‬ ‫בעד‬ ‫עצמם; ואולם מבוטחת לפי פרק ג' בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי‬ ‫הביטוח"‪.‬‬

‫סעיף ‪ - 111‬חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר (שאינו עובד שכיר)‪.‬‬ ‫"(א)‬

‫עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (‪ )1‬ו‪ )8( -‬של‬ ‫סעיף ‪ 2‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את‬ ‫הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ 2‬האמור‪ ,‬והכל ‪ -‬בשנת המס שבעדה משתלמים דמי‬ ‫הביטוח (להלן ‪ -‬השנה השוטפת) ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה‪.‬‬ ‫(ב)‬

‫(‪) 1‬‬

‫ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה‬ ‫שנה לפני כל פטור‪ ,‬ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה (להלן ‪ -‬ההכנסה‬ ‫בשומה)‪ ,‬בהפחתת סכומים אלה‪:‬‬

‫סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי סעיף ‪74‬א‬ ‫(א)‬ ‫לפקודת מס הכנסה;‬ ‫(ב) סכום שהותר בניכוי לפי סעיף ‪(74‬ב)(‪ )1‬לפקודת מס הכנסה;‪"...‬‬ ‫ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח‬ ‫בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות‪ ,‬ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות‬ ‫כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות‪ ,‬כפי‬ ‫שנקבעה בתקנות‪ ,‬לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫לגבי מ בוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על‬ ‫הכנסתו‪ ,‬תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח‪"...‬‬

‫עובד עצמאי חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי תוך ‪ 82‬ימים מהתחלת העיסוק כ"עובד‬ ‫עצמאי"‪ ,‬אך כדי להיות מבוטח לענף פגיעה בעבודה עליו להירשם כ"עובד עצמאי" מיד עם תחילת‬ ‫עיסוקו במשלח ידו‪ .‬האחריות לדיווח ולתשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות חלה‬ ‫עליו בלבד‪ .‬מבוטח‪ ,‬שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם‪ ,‬אינו מבוטח לענף נפגעי עבודה‪.‬‬ ‫המבוטח העצמאי משלם מקדמות בהתאם לתקנות המקדמות‪ .‬ההכנסות המהוות בסיס לחישוב‬ ‫המקדמה הן הבסיס לחישוב גמלה ארוכת מועד בעת פגיעה בעבודה (גמלה חוסמת)‪.‬‬ ‫מבוטח ש"אינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי" חייב לדווח למוסד לביטוח לאומי ולשלם דמי‬ ‫ביטוח בעד עצמו‪ ,‬למעט מבוטח בפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף ‪111‬ב‪ ,‬כיוון שהחובה לנכות את‬ ‫דמי הביטוח מוטלת על משלם הפנסיה‪.‬‬ ‫‪-31-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫מבוטח עצמאי‪ ,‬שאינו נחשב ל"עובד עצמאי" על פי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי‬ ‫קיימים מצבים שבהם לרשויות המס אדם נחשב כעצמאי‪ ,‬אך במוסד לביטוח לאומי ההכנסה‬ ‫תסווג כהכנסה פסיבית‪ .‬המצבים הללו מתקיימים כאשר לא מתקיימים התנאים שבהגדרת "עובד‬ ‫עצמאי" בסעיף ‪ 3‬לחוק‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מבוטח‪ ,‬שעוסק במשלח ידו פחות מ‪ 30 -‬שעות בשבוע בממוצע‪ ,‬והכנסתו פחותה מ‪12% -‬‬ ‫מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬

‫‪.0‬‬

‫מבוטח‪ ,‬שעוסק במשלח ידו פחות מ‪ 02-‬שעות בשבוע בממוצע‪ ,‬והכנסתו נמוכה מ‪31%-‬‬ ‫מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬

‫מי שאינו נכלל בהגדרת "עובד עצמאי"‪ ,‬ומשום כך אינו זכאי לגמלה כעובד עצמאי‪ ,‬ישלם את דמי‬ ‫הביטוח בדיעבד אם יתברר שהוא "עובד עצמאי"‪ .‬למרות התשלום‪ ,‬יתכן שיישללו ממנו את‬ ‫זכויותיו לגמלאות‪ ,‬באופן מלא או חלקי‪.‬‬ ‫מי שבעת רישומו כ"עובד עצמאי" בביטוח הלאומי התקיימו התנאים ולאחר מכן שונו התנאים‪,‬‬ ‫המו סד לביטוח לאומי ממשיך לראות בו עובד עצמאי‪ ,‬כל עוד לא שינה את סיווגו במוסד לביטוח‬ ‫לאומי‪ .‬אותו מבוטח‪ ,‬כל עוד הוא לא שינה סיווג במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הוא נהנה מזכויות‬ ‫ביטוחיות ומשלם מקדמות דמי ביטוח כעובד עצמאי‪.‬‬ ‫הכללים לפנסיה מוקדמת המשתלמת בעד חודש פברואר ‪ ,2004‬ואילך‬ ‫החל בחודש פברואר ‪ 0221‬חלה חובה על כל משלמי הפנסיה‪ ,‬לרבות חברות הביטוח‪ ,‬לנכות דמי‬ ‫ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא הקצבה (או הפנסיה) המשולמת מכוח חיקוק או הסכם‬ ‫עבודה לגמלאים בפרישה מוקדמת‪ ,‬לרבות "פנסיה" המשולמת בשל נכות או בשל אובדן כושר‬ ‫עבודה מלא או חלקי‪.‬‬ ‫הכללים לתשלום הם‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫דמי הביטוח מנוכים מכל הפנסיה‪ ,‬בגבולות ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח‪,‬‬ ‫בשיעורים שמשלם עובד שכיר‪ ,‬למעט התשלום בעד ענף אבטלה‪ ,‬ולפי המדרגות שנקבעו‬ ‫לעובד השכיר‪.‬‬

‫‪.0‬‬

‫פנסיה מוקדמת נחשבת כ"מעסיק משני" לעניין תיאום דמי ביטוח‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫דמי ביטוח מנוכים מפנסיה מוקדמת על פי סעיף ‪111‬ב לחוק הביטוח הלאומי עד גיל‬ ‫פרישה‪ ,‬על פי חוק גיל פרישה‪.‬‬

‫הכללים בשנת ‪ 2002‬ואילך עבור הכנסות פסיביות (הכנסה אחרת)‬ ‫חוק הביטוח הלאומי מגדיר "הכנסה אחרת"‪ :‬הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ 0‬לפקודה‪,‬‬ ‫אשר אינה ה כנסה מעבודתו של המבוטח כעובד שכיר ואינה הכנסה מעבודתו כ"עובד עצמאי"‬ ‫(הכוונה להכנסות פסיביות וכן להכנסות של עצמאי שלעניין חוק הביטוח הלאומי אינן כלולות‬ ‫בהגדרת "עובד עצמאי")‪.‬‬ ‫הכנסה אחרת עד סכום של ‪ 01%‬מן השכר הממוצע במשק פטורה מתשלום דמי ביטוח‪ ,‬ועל‬ ‫היתרה מ שולמים דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים באותו המועד‪.‬‬

‫‪-31-‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫הכנסות פטורות מדמי ביטוח החל משנת ‪ – 2002‬סעיף ‪ 350‬לחוק הביטוח הלאומי‬ ‫‪.3‬‬

‫הכנסות מדיבידנדים‪ ,‬שנקבע לגביהן שיעור מס מוגבל בסעיף ‪301‬ב לפקודה (למעט‬ ‫הכנסה בחברה משפחתית‪ ,‬בחברת בית ובחברה שקופה)‪ .‬בין היתר‪ ,‬פטורה מתשלום דמי‬ ‫ביטוח הכנסה מדיבידנד‪ ,‬שמקבל בעל מניות מחברה (לרבות בעל שליטה)‪.‬‬

‫‪.0‬‬

‫הכנסות ריבית ודמי ניכיון‪ ,‬שנקבע לגביהן שיעור מס מוגבל בסעיפים ‪301‬ג(ב) ו‪301 -‬ג(ג)‬ ‫לפקודה‪.‬‬ ‫הכנסות מדמי שכירות‪ ,‬שחל עליהן שיעור מס מוגבל‪ :‬בארץ‪ -‬לפי סעיף ‪ 300‬לפקודה‬ ‫(למגורים בלבד)‪ .‬מחו"ל‪ -‬לפי סעיף ‪300‬א לפקודה (כל שכר דירה‪ ,‬שבמסגרת הסעיף)‪.‬‬ ‫הכנסה פסיבית (שאינה הכנסה כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי")‪ ,‬הפטורה ממס לפי כל‬ ‫דין (לדוגמה ‪ :‬שכר דירה למגורים)‪ ,‬למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף‬ ‫‪111‬ב(א) לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬ולמעט הכנסות שיקבעו בעתיד על ידי שר האוצר‪,‬‬ ‫בתנאים שבסעיף‪.‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.1‬‬

‫סוגים מעורבים של עיסוקים‬ ‫כאשר למבוטח יש שני עיסוקים או יותר בו זמנית‪ ,‬האחריות לדיווח‪ ,‬לרישום ולתשלום דמי‬ ‫הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות חלה עליהם בהתאם למעמדם הביטוחי ולהכנסותיהם‬ ‫החייבות בדמי ביטוח‪ .‬ככלל‪ ,‬מי שעובד שכיר ו‪/‬או עובד עצמאי (שכלול בהגדרת עובד עצמאי לפי‬ ‫סעיף ‪ 3‬לחוק הביטוח הלאומי)‪ ,‬חייב לשלם דמי ביטוח‪ .‬להכנסה מפנסיה מוקדמת נקבעו כללים‬ ‫מיוחדים‪.‬‬ ‫עד שנת ‪ ,0227‬על אף החובה לשלם דמי ביטוח‪ ,‬למבוטח בעל סוגים מעורבים של עיסוקים‪ ,‬היו‬ ‫מצבים שבהם הכנסה שאינה מעבודה‪ ,‬היתה פטורה מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות‬ ‫(למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת)‪.‬‬ ‫דמי ביטוח‬ ‫‪‬‬

‫חשיבות לסוג העיסוק ולסדר העיסוקים בעת החיוב בדמי ביטוח‪.‬‬

‫‪‬‬

‫המינימום – הרצפה לתשלום דמי ביטוח לעובד שכיר‪ -‬מבוסס על שכר המינימום במשק‪.‬‬ ‫למבוטח אחר – מבוסס על שיעור מן השכר הממוצע במשק‪.‬‬

‫‪‬‬

‫המקסימום – ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח (התקרה)‪( .‬בתקופה מיום ‪ 3‬ביולי‬ ‫‪ 0220‬ועד ‪ 12‬ביוני ‪ 0221‬לא הייתה תקרה לעניין תשלום דמי ביטוח והחל מאוגוסט ‪0228‬‬ ‫ועד דצמבר ‪ ,0233‬התקרה לעניין תשלום דמי הביטוח גבוהה מההכנסה המירבית‬ ‫לגמלאות)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫לוח י' והשתתפות בעלות העבודה במשק‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שיעור דמי הביטוח (שיעור מופחת ושיעור מלא)‪.‬‬

‫(‪ )3‬הכותבת רואת חשבון‪ ,‬יועצת לענייני הביטוח הלאומי‪ ,‬מפעילת מיזם משותף עם משרד‬ ‫ארצי את חיבה פתרונות מיסוי לפתרונות בתחום הביטוח הלאומי‪ .‬בין תפקידיה‬ ‫הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי‬ ‫ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה‪.‬‬ ‫(‪ )0‬הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה‪ ,‬את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח‬ ‫המלא של פרסומי הביטוח הלאומי‪ ,‬אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם כחומר‬ ‫רקע לימודי‪.‬‬ ‫(‪ )1‬כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו‪/‬או חוות דעת או‬ ‫המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם‪ .‬הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי‬ ‫הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬

‫כל הזכויות שמורות © ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬

‫(‪)1‬‬

‫פקס ‪ ,21-1221110 :‬מייל ‪orna@artzi-hiba.co.il :‬‬

‫‪-31-‬‬

‫אתר ‪.www.artzi-hiba.co.il :‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫נספחים‬ ‫שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן‪ :‬דמי ביטוח) באחוזים‪ ,‬למבוטחים בגיל ‪12‬‬ ‫עד גיל פרישה‪ ,‬בשיעורים הרגילים (טור ‪ 1‬בטופס ‪)102‬‬ ‫הכנסות‬ ‫שאינן‬ ‫בתקופה‬ ‫החל מיום ‪0202///1‬‬ ‫עד הכנסה בשיעור ‪12%‬‬ ‫משכר ממוצע במשק‬ ‫עד הכנסה מירבית‬

‫מעבודה‬ ‫‪%‬‬

‫עובד‬ ‫עצמאי‬

‫שכיר‬ ‫(חלק‬ ‫העובד)‬

‫‪%‬‬

‫‪%‬‬

‫‪8.13‬‬ ‫‪30.22‬‬

‫‪8.80‬‬ ‫‪31.01‬‬

‫‪1.12‬‬ ‫‪30.22‬‬

‫‪0-0/2/1‬‬ ‫‪12/0-1200‬‬ ‫‪%‬‬

‫מעסיק‬ ‫‪0-92/0‬‬

‫‪1200-1201‬‬

‫פנסיה‬ ‫מוקדמת‬

‫‪%‬‬

‫‪%‬‬

‫‪%‬‬

‫‪1.81‬‬ ‫‪1.11‬‬

‫‪1.11‬‬ ‫‪1.11‬‬

‫‪1.11‬‬ ‫‪1.82‬‬

‫‪1.18‬‬ ‫‪33.78‬‬

‫שיעורי דמי ביטוח באחוזים לבעלי שליטה (טור ‪ 2‬בטופס ‪)102‬‬ ‫להלן פירוט שיעורי דמי הביטוח בשנים ‪ 0228‬עד ‪ 0233‬בעבור בעלי שליטה בחברת מעטים‪,‬‬ ‫המדווחים כשכירים בחברה שבבעלותם (מבוטחים בגיל ‪ 38‬עד גיל פרישה בשיעורים הרגילים)‪:‬‬ ‫בתקופה‬ ‫החל מיום ‪0202///1‬‬ ‫עד הכנסה בשיעור ‪12%‬‬ ‫משכר ממוצע במשק‬ ‫עד הכנסה מירבית‬

‫מעסיק‬ ‫‪0-0/2/1‬‬ ‫‪12/0-1200‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬

‫שכיר (חלק‬

‫‪0-92/0‬‬

‫העובד)‬ ‫‪%‬‬ ‫‪1.18‬‬ ‫‪33.78‬‬

‫‪1.13‬‬ ‫‪1.17‬‬

‫‪1.83‬‬ ‫‪1.17‬‬

‫‪1200-1201‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪1.13‬‬ ‫‪1.82‬‬

‫סה"כ‬ ‫‪0-0/2/1‬‬ ‫‪12/0-1200‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪7.12‬‬ ‫‪37.31‬‬

‫‪0-92/0‬‬

‫‪1200-1201‬‬

‫‪%‬‬

‫‪%‬‬

‫‪1.82‬‬ ‫‪37.31‬‬

‫‪1.82‬‬ ‫‪37.18‬‬

‫נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח‬

‫המרבית‬ ‫ההכנסה‬ ‫לתשלום דמי ביטוח‬ ‫‪ 12%‬משכר ממוצע‬ ‫(לשיעור‬ ‫במשק‬ ‫מופחת)‬ ‫הממוצע‬ ‫השכר‬ ‫במשק‪ ,‬לעניין תשלום‬ ‫דמי ביטוח‬

‫‪2002‬‬ ‫ש"ח‬ ‫לחודש‬ ‫‪11,712‬‬

‫‪1-9/2002‬‬ ‫ש"ח‬ ‫לחודש‬ ‫‪18,131‬‬

‫‪2-12/2002‬‬ ‫ש"ח‬ ‫לחודש‬ ‫‪71,812‬‬

‫‪2010‬‬ ‫ש"ח‬ ‫לחודש‬ ‫‪78,712‬‬

‫‪2010‬‬ ‫ש"ח‬ ‫לשנה‬ ‫‪817,222‬‬

‫‪2011‬‬ ‫ש"ח‬ ‫לחודש‬ ‫‪71,100‬‬

‫‪2011‬‬ ‫ש"ח‬ ‫לשנה‬ ‫‪883,211‬‬

‫‪2012‬‬ ‫ש"ח‬ ‫לחודש‬ ‫‪13,812‬‬

‫‪1,188‬‬

‫‪1,717‬‬

‫‪1,717‬‬

‫‪1,828‬‬

‫‪17,728‬‬

‫‪1,881‬‬

‫‪18,828‬‬

‫‪1,373‬‬

‫‪7,111‬‬

‫‪7,808‬‬

‫‪7,808‬‬

‫‪8,231‬‬

‫‪81,382‬‬

‫‪8,127‬‬

‫‪88,181‬‬

‫‪8,138‬‬

‫חוק גיל פרישה‪ ,‬התשס"ד‪2004-‬‬ ‫השינויים בגיל הפרישה חלים בהדרגה במשך מספר שנים‪ ,‬החל מחודש יולי ‪ ,0221‬בהתאם‬ ‫לטבלאות שלהלן‪.‬‬ ‫עד ליום ‪ 12‬ביוני ‪ 0221‬גיל הפרישה היה ‪ 12‬לאישה ו‪ 11-‬לגבר וגיל הזכאות היה ‪ 11‬לאישה ו‪72 -‬‬ ‫לגבר‪ .‬גיל פרישה הוא הגיל שבו הזכאות לקצבת זקנה מותנית בהכנסות המבוטח‪.‬‬ ‫בגיל הזכאות לגבר (‪ )72‬לא חל שינוי‪.‬‬

‫‪- 37 -‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫טבלאות גיל הפרישה‪ ,‬על פי חוק גיל פרישה‪ ,‬התשס"ד‪( 4002-‬החוק המתוקן מיום ‪)/2/240/4‬‬ ‫גיל פרישה לגברים‪ ,‬לפי תאריך לידתם‬ ‫חודש ושנת לידה‬ ‫עד תאריך‬ ‫מתאריך‬ ‫‪42/6‬‬ ‫‬‫‪92/6‬‬ ‫‪92/6‬‬ ‫‪2220‬‬ ‫‪62/6‬‬ ‫‪/4220‬‬ ‫‪6220‬‬ ‫‪922/‬‬ ‫‪/22/‬‬ ‫‪2224‬‬ ‫‪622/‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪6224‬‬

‫גיל פרישה‬ ‫חודשים‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-‬‬

‫שנים‬ ‫‪46‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪49‬‬

‫תקופת יישום‬ ‫עד‬ ‫מ‬ ‫‪4202‬‬ ‫‬‫‪/4202‬‬ ‫‪//202‬‬ ‫‪/4206‬‬ ‫‪6206‬‬ ‫‪/4204‬‬ ‫‪6204‬‬ ‫‪/4209‬‬ ‫‪6209‬‬ ‫‪/4209‬‬ ‫‪6209‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪6206‬‬

‫גיל פרישה לנשים‪ ,‬לפי תאריך לידתן‬ ‫חודש ושנת לידה‬ ‫עד תאריך‬ ‫מתאריך‬ ‫‪4222‬‬ ‫‬‫‪9222‬‬ ‫‪9222‬‬ ‫‪2226‬‬ ‫‪6222‬‬ ‫‪/4226‬‬ ‫‪6226‬‬ ‫‪9224‬‬ ‫‪/224‬‬ ‫‪2229‬‬ ‫‪6224‬‬ ‫‪/4262‬‬ ‫‪6229‬‬ ‫‪9266‬‬ ‫‪/266‬‬ ‫‪2264‬‬ ‫‪6266‬‬ ‫‪/4264‬‬ ‫‪6264‬‬ ‫‪9269‬‬ ‫‪/269‬‬ ‫‪2269‬‬ ‫‪6269‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪6269‬‬

‫גיל פרישה‬ ‫חודשים‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-‬‬

‫שנים‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪4/‬‬ ‫‪4/‬‬ ‫‪4/‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪4/‬‬ ‫‪4/‬‬ ‫‪4/‬‬ ‫‪42‬‬

‫תקופת יישום‬ ‫עד‬ ‫מ‬ ‫‪4202‬‬ ‫‬‫‪/4202‬‬ ‫‪//202‬‬ ‫‪/4206‬‬ ‫‪6206‬‬ ‫‪/4204‬‬ ‫‪6204‬‬ ‫‪/4209‬‬ ‫‪6209‬‬ ‫‪/4209‬‬ ‫‪6209‬‬ ‫‪/42/4‬‬ ‫‪6206‬‬ ‫‪/42/9‬‬ ‫‪62/9‬‬ ‫‪/42/9‬‬ ‫‪62/9‬‬ ‫‪/42/6‬‬ ‫‪62/6‬‬ ‫‪/4240‬‬ ‫‪6240‬‬ ‫‪/424/‬‬ ‫‪624/‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪6244‬‬

‫גיל זכאות לנשים‪ ,‬לפי תאריך לידתן‬ ‫חודש ושנת לידה‬ ‫עד תאריך‬ ‫מתאריך‬ ‫‪42/6‬‬ ‫‬‫‪92/6‬‬ ‫‪92/6‬‬ ‫‪2220‬‬ ‫‪62/6‬‬ ‫‪/4220‬‬ ‫‪6220‬‬ ‫‪922/‬‬ ‫‪/22/‬‬ ‫‪2224‬‬ ‫‪622/‬‬ ‫‪/4222‬‬ ‫‪6224‬‬ ‫‪9226‬‬ ‫‪/226‬‬ ‫‪2224‬‬ ‫‪6226‬‬ ‫‪/4224‬‬ ‫‪6224‬‬ ‫‪9229‬‬ ‫‪/229‬‬ ‫‪2229‬‬ ‫‪6229‬‬ ‫‪/4229‬‬ ‫‪6229‬‬ ‫‪9226‬‬ ‫‪/226‬‬ ‫‪2260‬‬ ‫‪6226‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪6260‬‬

‫גיל הזכאות‬ ‫חודשים‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-‬‬

‫שנים‬ ‫‪46‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪90‬‬

‫‪- 38 -‬‬

‫תקופת יישום‬ ‫עד‬ ‫מ‬ ‫‪4202‬‬ ‫‬‫‪/4202‬‬ ‫‪//202‬‬ ‫‪/4206‬‬ ‫‪6206‬‬ ‫‪/4204‬‬ ‫‪6204‬‬ ‫‪/4209‬‬ ‫‪6209‬‬ ‫‪/4209‬‬ ‫‪6209‬‬ ‫‪/42//‬‬ ‫‪6206‬‬ ‫‪/42/4‬‬ ‫‪62/4‬‬ ‫‪/42//‬‬ ‫‪62//‬‬ ‫‪/42/2‬‬ ‫‪62/2‬‬ ‫‪/42/6‬‬ ‫‪62/6‬‬ ‫‪/42/4‬‬ ‫‪62/4‬‬ ‫‪/42/9‬‬ ‫‪62/9‬‬ ‫‪/42/9‬‬ ‫‪62/9‬‬ ‫‪/42/6‬‬ ‫‪62/6‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪6240‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות (באחוזים) עבור עובדים שכירים בטופס‬ ‫‪ 102‬החל מאפריל ‪ 2011‬ואילך‪:‬‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו‬ ‫להם ‪ 38‬שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫טור ‪0‬‬ ‫אשה וגבר מעל "גיל הזכאות" לקצבת‬ ‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה‬ ‫מעבודה בשיעור ‪ ,322%‬או קצבת נכות‬ ‫כללית יציבה בשיעור ‪ 322%‬או קצבת נכות‬ ‫כללית בלתי יציבה בשיעור ‪ 322%‬לתקופה‬ ‫רצופה של שנה אחת לפחות‬ ‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל‬ ‫הזכאות" לקצבת זקנה שאינם מקבלים‬ ‫קצבת זקנה‬ ‫מי שטרם מלאו לו ‪ 38‬שנה‬ ‫נשים וגברים שמקבלים קצבת זקנה‬ ‫מהמוסד לביטוח לאומי‬ ‫חיילים בשרות סדיר‬

‫מעסיק‬

‫סה"כ‬

‫מלא‬ ‫עובד‬

‫מעסיק‬

‫סה"כ‬

‫מופחת‬ ‫עובד‬

‫‪37.82‬‬

‫‪30.22‬‬

‫‪1.82‬‬

‫‪1.81‬‬

‫‪1.12‬‬

‫‪1.11‬‬

‫‪1.22‬‬

‫‪2.81‬‬

‫‪1.18‬‬

‫‪1.32‬‬

‫‪2.18‬‬

‫‪1.81‬‬

‫‪2.81‬‬

‫‪1.18‬‬

‫‪1.32‬‬

‫‪2.18‬‬

‫‪1.81‬‬

‫‪1.22‬‬

‫‪1.10‬‬ ‫‪2.18‬‬

‫‪1.17‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪1.31‬‬ ‫‪2.18‬‬

‫‪31.01‬‬ ‫‪2.81‬‬

‫‪8.81‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪1.18‬‬ ‫‪2.81‬‬

‫‪2.18‬‬ ‫‪1.81‬‬

‫‬‫‪2.12‬‬

‫‪2.18‬‬ ‫‪1.11‬‬

‫‪2.81‬‬ ‫‪30.82‬‬

‫‬‫‪7.22‬‬

‫‪2.81‬‬ ‫‪1.82‬‬

‫שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (באחוזים) עבור עובד שכיר על פי לוח י' החל‬ ‫מאפריל ‪ 2011‬ואילך‪:‬‬ ‫ענף‬ ‫סה"כ דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות‬ ‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬ ‫זו"ש‬ ‫סיעוד‬ ‫נכות‬ ‫נ‪ .‬תאונות‬ ‫נ‪ .‬עבודה‬ ‫אמהות‬ ‫ילדים‬ ‫אבטלה‬ ‫פש"ר‬ ‫דמי ביטוח בריאות‬

‫סה"כ‬ ‫‪1.81‬‬ ‫‪1.81‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪2.17‬‬ ‫‪2.20‬‬ ‫‪2.17‬‬ ‫‪2.31‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪2.23‬‬ ‫‪1.32‬‬

‫מופחת‬ ‫עובד‬ ‫‪1.12‬‬ ‫‪2.12‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪2.23‬‬ ‫‪2.33‬‬ ‫‪2.23‬‬ ‫‪-‬‬‫‪2.21‬‬ ‫‪-‬‬‫‪2.23‬‬ ‫‪-‬‬‫‪1.32‬‬

‫מעסיק‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪3.12‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪2.01‬‬ ‫‪2.23‬‬ ‫‪2.17‬‬ ‫‪2.33‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪2.23‬‬ ‫‪--‬‬

‫סה"כ‬ ‫‪37.82‬‬ ‫‪30.82‬‬ ‫‪1.88‬‬ ‫‪2.01‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪2.32‬‬ ‫‪2.82‬‬ ‫‪3.33‬‬ ‫‪0.28‬‬ ‫‪2.08‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪1.22‬‬

‫מלא‬ ‫עובד‬ ‫‪30.22‬‬ ‫‪7.22‬‬ ‫‪1.81‬‬ ‫‪2.31‬‬ ‫‪3.81‬‬ ‫‪2.27‬‬ ‫‪-‬‬‫‪2.87‬‬ ‫‪-‬‬‫‪2.03‬‬ ‫‪-‬‬‫‪1.22‬‬

‫מעסיק‬ ‫‪1.82‬‬ ‫‪1.82‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫‪2.28‬‬ ‫‪2.10‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪2.82‬‬ ‫‪2.01‬‬ ‫‪0.28‬‬ ‫‪2.27‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪--‬‬

‫שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (באחוזים) עבור בעלי שליטה בחברה החל‬ ‫מאפריל ‪ 2011‬ואילך‪:‬‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו‬ ‫להם ‪ 38‬שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬

‫סה"כ‬ ‫‪1.82‬‬

‫מופחת‬ ‫עובד מעסיק‬ ‫‪1.18‬‬

‫‪1.13‬‬

‫סה"כ‬

‫מלא‬ ‫עובד‬

‫מעסיק‬

‫‪37.18‬‬

‫‪33.78‬‬

‫‪1.82‬‬

‫שיעור דמי ביטוח לאומי (באחוזים) עבור "תושבי חוץ" שעובדים בישראל ושאינם ממדינות‬ ‫אמנה‪ ,‬מאפריל ‪ 2011‬ואילך‪:‬‬ ‫מלא‬ ‫מופחת‬ ‫מעסיק‬ ‫עובד‬ ‫סה"כ‬ ‫מעסיק‬ ‫עובד‬ ‫סה"כ‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪2.87‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫‪2.18‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪2.11‬‬ ‫תושבי חוץ‪ ,‬שאינם בעלי תעודת זהות ישראלית‪ ,‬ממדינות שחתמו על אמנה לביטחון סוציאלי עם ישראל‪,‬‬ ‫מבוטחים לפי שיעורי דמי הביטוח הלאומי כתושבי ישראל‪ ,‬אך אינם מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי‬ ‫ואינם משלמים דמי ביטוח בריאות‪.‬‬

‫‪- 38 -‬‬

‫אורנה צח (גלרט)‪ ,‬רואת חשבון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬

‫סימוכין‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫‪©3021-3‬‬

‫‪30.20.30‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לפקודת מס הכנסה‬ ‫" מס הכנסה יהא משתלם‪ ,‬בכפוף להוראות פקודה זו‪ ,‬לכל שנת מס‪ ,‬בשיעורים המפורטים להלן‪,‬‬ ‫על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו‬ ‫של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל‪ ,‬ממקורות אלה‪:‬‬ ‫עסק ומשלח יד ‪ -‬השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי‪ ,‬או‬ ‫מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי;‬ ‫עבודה ‪ -‬השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו;‬ ‫תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ,‬לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון‪ ,‬נסיעות‬ ‫לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד‪ ,‬אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד‬ ‫כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד‪ ,‬שהועמד לרשותו של העובד; והכל ‪ -‬בין‬ ‫שניתנו בכסף ובין בשווה כסף‪ ,‬בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;‬ ‫דיבידנד‪ ,‬ריבית והפרשי הצמדה ‪ -‬דיבידנד‪ ,‬לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה‪,‬‬ ‫ריבית‪ ,‬הפרשי הצמדה או דמי ניכיון;‬ ‫גימלאות ‪ -‬קיצבה‪ ,‬מלוג או אנונה;‬ ‫אחוזת בית וקרקע ‪ -‬דמי שכירות‪ ,‬תמלוגים‪ ,‬דמי מפתח‪ ,‬פרמיות ורווחים אחרים שמקורם‬ ‫באחוזת‪-‬בית או בקרקע או בבנין תעשייתי‪;...‬‬ ‫נכסים אחרים ‪ -‬השתכרות או ריווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת‪-‬בית ולא קרקע ולא בנין‬ ‫תעשייתי;‬ ‫חקלאות ‪ -‬השתכרות או ריווח שמקורם בחקלאות‪ ,‬בעבודת אדמה‪ ,‬בייעור או בגידולי קרקע‪,‬‬ ‫לרבות ש וויה של תוצרת המתקבלת בשל השימוש בהון‪ ,‬בנכס‪ ,‬בזרעים או בחיות בית לצרכי‬ ‫מקורות ההכנסה האמורים בפסקה זו‪ ,‬ולרבות חלק ברווחים המתקבלים מן השימוש כאמור;‬ ‫פטנט וזכויות יוצרים ‪ -‬תמורה המתקבלת בעד מכירת פטנט או מדגם על ידי הממציא‪ ,‬או בעד‬ ‫מכירת זכות יוצרים על ידי היוצר‪ ,‬אם הומצאה האמצאה או נוצרה היצירה שלא בתחום עיסוקם‬ ‫הרגיל של הממציא או היוצר;‬ ‫מקורות אחרים ‪ -‬השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (‪ )3‬עד (‪ ,)8‬אך לא‬ ‫הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר‪" .‬‬

‫‪- 02 -‬‬