Hebrew - Vision 6000 (An 11-State Solution for Greater Israel)

‫חזון ‪6000‬‬

‫‪,‬פתרון מוצע של אחת עשרה מדינות לשיקום שלום של ארץ ישראל הגדולה לפני שובו של המשיח‬ ‫ישוע המשיח‬ ‫‪:‬באין חזון‪ ,‬העם אובד‬ ‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫שנה גרגוריאנית ‪2240‬‬ ‫השנה הגרגוריאנית ‪ 2240‬מקבילה לשנת ‪ 6000‬העברית‪ ,‬אשר לה משמעות תיאולוגית עמוקה ביהדות‪ .‬על פי מקורות‬ ‫רבניים קלאסיים (כמו התלמוד והזוהר)‪ ,‬שנת ‪ 6000‬העברית מסמנת את המועד האחרון להגעת המשיח ולתחילת עידן‬ ‫‪.‬המשיח‬ ‫עידן המשיח‪ :‬על פי האסכטולוגיה היהודית המסורתית‪ ,‬הבריאה מחולקת לשבעה אלפי שנים‪ .‬ששת העידנים הראשונים‬ ‫‪.‬מייצגים את תולדות האנושות‪ ,‬בעוד שהשביעי הוא עידן ה"שבת " והשלום האוניברסלי‬

‫אחת עשרה המדינות‬ ‫ישראל ‪ ,‬מצרים ‪ ,‬עיראק ‪ ,‬ירדן ‪ ,‬כווית ‪ ,‬לבנון ‪ ,‬פלסטין ‪ ,‬ערב הסעודית ‪ ,‬סוריה ‪ ,‬טורקיה‪ ,‬הנוצרים‬ ‫ישראל ‪ -‬ביום ההוא כרת ה' ברית את אברם לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת •‬ ‫את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי‬ ‫ואתנה לך ולזרעך אחריך את הארץ גרתך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלהים‪ .‬בראשית טו‪:‬יח‪-‬כא ; י"ז‪:‬ח‬ ‫‪ .‬מצרים ‪ -‬תושבים במזרח נהר הנילוס עשויים להגר למערבו או ללכת בעקבות הגבעונים •‬ ‫‪ .‬עיראק ‪ -‬תושבים בדרום ובמערב נהר הפרת עשויים להגר לצפון ולמזרח שלו או ללכת בעקבות הגבעונים •‬ ‫‪ .‬ירדן ‪ -‬כל התושבים רשאים להגר לאזור הצפון‪-‬מזרחי של סוריה (מעל נהר הפרת) או ללכת בעקבות הגבעונים •‬ ‫‪ .‬כווית ‪ -‬תושבים בחלק הצפוני הפגוע של מחוז ג'הרה עשויים להגר לדרום או ללכת בעקבות הגבעונים •‬ ‫‪ .‬לבנון ‪ -‬כל התושבים רשאים להגר לאזור הצפון‪-‬מזרחי של סוריה (מעל נהר הפרת) או ללכת בעקבות הגבעונים •‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫פלסטין ‪ -‬כל התושבים רשאים להגר למערב נהר הנילוס או לאזור הצפון‪-‬מזרחי של סוריה (מעל נהר הפרת) או לחלק •‬ ‫‪ .‬הדרומי של ערב הסעודית או ללכת בעקבות הדוגמה של הגבעונים‬ ‫‪ .‬ערב הסעודית ‪ -‬תושבים בחלק הצפוני הפגוע עשויים להגר לדרום או ללכת בעקבות הגבעונים •‬ ‫‪ .‬סוריה ‪ -‬תושבים בדרום ובמערב נהר הפרת עשויים להגר לצפון ולמזרח שלו או ללכת בעקבות הגבעונים •‬ ‫‪ .‬טורקיה ‪ -‬תושבים בחלק הדרום‪-‬מזרחי הפגוע עשויים להגר צפונה או ללכת בעקבות הגבעונים •‬ ‫הנוצרים ‪ -‬על אזרחי מלכות האלוהים להמשיך ולהטיף‪ ,‬להכריז ולפרסם בהתמדה את הבשורה לעשר המדינות האחרות •‬ ‫‪.‬ולכל העמים‬ ‫אתם מלח הארץ‪ ,‬ואם המלח יאבד טעמו‪ ,‬במה ימלח אותו? מעתה ואילך אינו טוב לשום דבר‪ ,‬אלא להישלל ולרמוס תחת‬ ‫רגלי בני אדם‪ .‬אתם אור העולם‪ .‬עיר היושבת על גבעה אי אפשר להסתיר אותה‪ .‬גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת‬ ‫סככה‪ ,‬אלא על גבי מנורה‪ ,‬והוא יאיר לכל אשר בבית‪ .‬כך יאירו אורכם לפני בני האדם‪ ,‬למען יראו את מעשיכם הטובים‬ ‫ויכבדו את אביכם שבשמים‪ .‬מתי ה' ‪13-16‬‬ ‫ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר‪ :‬כל סמכות נתונה לי בשמים ובארץ‪ .‬לכו לכן ולמדו את כל הגויים וטבילו אותם בשם האב‬ ‫‪:‬והבן ורוח הקודש‪ .‬למדו אותם לשמור את כל אשר ציוויתי אתכם‪ ,‬והנה אני עמכם כל הימים עד קץ העולם‪ .‬אמן‪ .‬מתי כ"ח‬ ‫‪18-20‬‬ ‫והבשורה צריכה להתפרסם תחילה בקרב כל הגויים‪ .‬מרקוס יג‪:‬י‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם‪ :‬לכו לכל העולם והטיפו את הבשורה לכל בריאה‪ .‬מי שיאמין ויטבול יושע‪ ,‬אבל מי שלא יאמין ייידון‬ ‫והאותות האלה ילכו אחר המאמינים‪ :‬בשמי יגרשו שדים‪ ,‬ידברו בלשונות חדשות‪ ,‬יקחו נחשים‪ ,‬ואם ישתו דבר קטלני‪ ,‬לא‬ ‫יזיק להם‪ ,‬על החולים יניחו ידיים‪ ,‬והם יחלימו‪ .‬לאחר שדיבר אליהם האדון‪ ,‬הוא נלקח השמימה וישב לימין אלוהים‪ .‬והם‬ ‫יצאו והטיפו בכל מקום‪ ,‬האדון פועל עמם ומאשר את הדבר באותות הבאים‪ .‬אמן‪ .‬מרקוס ט"ז ‪15-20‬‬ ‫וכאשר התאספו יחד‪ ,‬שאלו אותו לאמר אדני‪ ,‬האם תחזיר בעת הזאת את המלכות לישראל? ויאמר אליהם‪ ,‬לא לכם לדעת‬ ‫את העתים או הזמנים אשר שם האב בידו‪ .‬אלא אתם תקבלו כוח לאחר בוא רוח הקודש עליכם‪ ,‬והייתם עדים לי גם‬ ‫בירושלים וגם בכל יהודה וגם בשומרון ועד קצה הארץ‪ .‬מעשי השליחים א'‪6-8:‬‬ ‫אז הלך ברנבא לטרסוס כדי לחפש את שאול‪ .‬וכאשר מצאהו‪ ,‬הביאהו לאנטיוכיה‪ .‬ויהי‪ ,‬שנה שלמה הם התאספו עם הקהילה‬ ‫ולימדו אנשים רבים‪ .‬והתלמידים נקראו נוצרים תחילה באנטיוכיה‪ .‬מעשי השליחים יא ‪( 25-26‬אנטיוכיה העתיקה שוכנת‬ ‫)‪.‬תחת העיר אנטקיה של ימינו במחוז הטאי‪ ,‬דרום טורקיה‬ ‫לכן התורה הייתה למורה שלנו להביא אותנו אל המשיח‪ ,‬כדי שנצדק על ידי אמונה‪ .‬אבל אחרי שהאמונה באה‪ ,‬איננו עוד‬ ‫תחת מורה‪ .‬כי כולכם בני אלוהים על ידי אמונה במשיח ישוע‪ .‬כי כל מי מכם אשר נטבלתם במשיח לבשתם את המשיח‪ .‬אין‬ ‫יהודי ולא יווני‪ ,‬אין עבד ולא בן חורין‪ ,‬אין זכר ולא נקבה‪ :‬כי כולכם אחד במשיח ישוע‪ .‬ואם למשיח אתם‪ ,‬הרי אתם זרעו‬ ‫של אברהם ויורשים על פי ההבטחה‪ .‬גלטים ג' ‪24-29‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬אחי‪ ,‬התחזקו באדון ובכוח גבורתו‪ .‬לבשו את מלוא שריון האלוהים‪ ,‬למען תוכלו לעמוד נגד תחבולות השטן‪ .‬כי‬ ‫‪,‬איננו נאבקים נגד בשר ודם‪ ,‬אלא נגד שררות‪ ,‬נגד שלטונות‪ ,‬נגד שליטי חושך העולם הזה‪ ,‬נגד רוע רוחני במרומים‪ .‬לכן‬ ‫קחו לכם את מלוא שריון האלוהים‪ ,‬למען תוכלו לעמוד ביום הרע‪ ,‬ולאחר שעשיתם הכל‪ ,‬לעמוד‪ .‬עמדו לכן‪ ,‬חגורי מותניכם‬ ‫באמת‪ ,‬ולובשים שריון הצדקה‪ ,‬ורגליכם נעולים בהכנה לבשורת השלום; ומעל הכל‪ ,‬קחו את מגן האמונה‪ ,‬אשר בו תוכלו‬ ‫לכבות את כל חיצי הרשעים הבוערים‪ .‬וקחו את קסדת הישועה ואת חרב הרוח‪ ,‬שהוא דבר אלוהים‪ ,‬התפללו תמיד עם כל‬ ‫תפילה ותחנונים ברוח‪ ,‬וערנו לכך עם כל התמדה ותחנונים; ולמען יינתן לי דבר‪ ,‬ואפתה את פי בבטחה‪ ,‬להודיע את סוד‬ ‫הבשורה‪ ,‬אשר למענה אני שליח באזיקים‪ ,‬למען אדבר בה בבטחה‪ ,‬כראוי לדבר‪ .‬אפסים ו' ‪10-20‬‬

‫‪2‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫אבל אתם דור נבחר‪ ,‬כהונה מלכותית‪ ,‬גוי קדוש‪ ,‬עם סגולה‪ ,‬למען תספרו את תהילותיו של זה שקרא אתכם מן החושך אל‬ ‫'אורו הנפלא‪ .‬אשר לפנים לא הייתם עם‪ ,‬אך עתה אתם עם אלוהים‪ .‬אשר לא זכו לרחמים‪ ,‬אך עתה זכו לרחמים‪ .‬פטרוס א‬ ‫ב'‪9-10:‬‬

‫דוגמת הגבעונים‬ ‫יהושע ‪9‬‬ ‫מורי וכ הנ ככ ננֲעננ י‬ ‫רְׁממ ֲנ ים הנ חנ נִי וכ הנ עא נ‬ ‫א וניכ הנ י כ כנְממ נֲ כדלׁהנ כְלדכנ ים אעְר ר לכ ֲעבר ר הנ ָ כנרֶר ן ַנ ה דער נתים ְבנ ֲעמד קנ ים ְבכ כדלׁגנב הנ ָדם הנ גדדול‪ ,‬אעְר כ‬ ‫יבְסי‬ ‫‪.‬וכ הנ ְכ נריזני וכ הנ חנ י וכ הנ נ‬ ‫וניכ אעסנ פְ ינחנ ד לנ לכ חד ם ֲנ ם‪-‬יכ הוְש נֲ וכ ֲנ ם‪-‬ינ כְ דראע ל‪--‬לעב אר חד ד׃ ‪2‬‬ ‫הוְעְ לניכ נריחו וכ נלֲני׃‬ ‫יוְבע י גנ בכ עון אעְר ר ֲדְד ה יכ כ‬ ‫ג נוָ כנְ כמעְ כ‬ ‫ערְמים‬ ‫;ד נו נֲָ נעְיְ ַכ ֲערש מד ה‪ ,‬נוָעלכ כְ נו נֲָ נעְיְ ְד לנ ים‪ ,‬ונָנ קכ חְ ְד קנ ים ַד ְד ננ ים ֲנל חנ כמ דרמד ם‪ ,‬ונָנ בכ קמ נדים ידננ ים וכ קד רְֲנ ים נו עאח נ‬ ‫‪.‬ונעלים ישנים וסגורים על רגליהם ובגדים ישנים עליהם וכל לחם צידתם היה יבש ועבש ‪5‬‬ ‫מאמרְ אע לדיו וכ אר לׁ עאנעי ינ כְ דראע ל מע אר ררץ כרחוקד ה ַד נאנְ ֲנִד ה ככ רותְ לדנְ ַכ נרית׃‬ ‫הוְ נֲ אר לׁהנ ְנ עחנדה הנ גנ לכ גדל נוָ כ‬ ‫ו נוָדבמ אְ אר לׁיכ כ‬ ‫יוְבנ ים ַכ תוכדנְ‪ ,‬וכ נאיך נכ כ רנרת ַכ נרית ֲנ ְד כרם‬ ‫מאמרְ אעננ י ינ כְ דראע ל אר לׁהנ חנ ְנ ים‪ ,‬עאנרה כ‬ ‫‪.‬ז נוָ כ‬ ‫מאמרְ אר לׁיכ הוְ​ְֲנ‪ֲ ,‬נבכ דר יך אנ נְ‪ ,‬נוָ מאמר ר אע לריהם יכ הוְ​ְֲנ‪ ,‬נמי אנ ִר ם‪ְ ,‬מד אע ן ַד אתר ם‬ ‫‪.‬ח נוָ כ‬ ‫ת‪ְ-‬ממ ֲדיו וכ כדל‪-‬אעְר ר ֲדְד ה ַכ נמצכ נרינ ם‬ ‫מאמרְ אע לדיו מע אר ררץ כרחוקד ה כמאמ ד ַד אְ ֲנבכ דר יך ַכ גנ ין ְע ם יכ הודה אלֶהר יך כנ י כְמנ ֲכ נְ אר כ‬ ‫‪.‬ט נוָ כ‬ ‫י וכ כמ ל אעְר ר ֲדְד ה לנ כְנעי מנ לכ כעי הד אלממ נרי אעְר ר ַכ ֲרבר ר הנ ָ כנרֶר ן לנ נסיחון מר לרך חר כְבון וכ לנעוג מר לרך הנ ַד ְד ן אעְר ר ַנ ֲעְד תד רות׃‬ ‫מאמרְ אע לעיהר ם עבדיכם אנ נְ וכ ֲנִד ה‬ ‫יא נוָ מאמנ רְ אע לעינְ זכקע נעינְ וכ כדלׁימ כְבע י ארצנו לעאממ ר קנ חְ אר כתכרם צכ בְת לכ דר ררך וכ לדכְ לכ קד דראע הר ם נוָ כ‬ ‫ככ רותְ ַכ נרית דֲלעינְ׃‬ ‫‪.‬את‪-‬לחמנו את‪-‬זה לקחנו חם למחסתנו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והוא עבש ‪12‬‬ ‫‪.‬ובקבוקי היין האלה אשר מילאנו חדשים היו‪ ,‬והנה קרועים הם‪ ,‬ובגדינו אלה ונעלינו התיישנו מן הדרך הארוכה מאוד ‪13‬‬ ‫‪.‬יד ונָנ קכ חְ הד עאנ נדְים נמצנ ֶד תד ם‪ ,‬וכ ל מא ְד אעלְ ֲעץ נמְנ י יכ הודה‬ ‫טו נו נֲָעְר ה יכ הוְש נֲ ֲנ ְד הר ם ְד לום נו נֲָעְר ה ֲנ ְד הר ם ַכ נרית לכ הנ חעיותד ם ונָנ כְַנ עְ לדהר ם נכ נְיאע י הנ ָד הד ל׃‬ ‫יוְבנ ים ַכ תוכדם‬ ‫‪.‬טז וניכ הנ י מע קר ץ כְְֶר ת י נדמים‪ ,‬מע אנ ח עערי כ נדרת אע לריהם ַכ נרית‪ ,‬ונָנ כְ כמעְ כנ י כְכעננ ים הע ם וכ כנ י כ‬ ‫יְי וכ ֲ דדרם גנ בכ עון וכ כנְנ דירה ְבכ אע רות וכ קנ כרינת יכ ֲ נדרים׃‬ ‫יז נוָ כדסעְ בכ נעי ינ כְ דראע ל נוָדבמ אְ אר ל‪ ֲ-‬דדרם ַנ ָום הנ כשלנ נ‬ ‫יח ולא הכו אותם בני ישראל כי נשבעו להם שרי הקהל ביהוה אלהי ישראל ויתלוננו כל הקהל על השרים‬ ‫מאמרְ כדל‪-‬הנ נ נדְים אר ל‪-‬כדל‪-‬הנ ָד הד לדה ננ כְַנ ֲכ נְ לדהר ם ַכ יכ הודה אלֶהע י ינ כְ דראע ל ֲנִד ה ל מא ננ גנע ַד הר ם׃ ‪19‬‬ ‫נוָ כ‬ ‫‪.‬זאת נעשה להם‪ ,‬וגם נחיה אותם‪ ,‬פן יהיה עלינו אף‪ ,‬מפני השבועה אשר נשבענו להם ‪20‬‬ ‫מאמרְ אע לריהד הנ ָד נרים חנ ְדהְ וכ הד יְ חוצכ בע י ֲדצנ ים וכ ְמ אע בנ ים לכ כדל‪-‬הנ ָד הע ל נכאעְר ר נֶבכ רְ אע לריהד הנ ָד נרים׃ ‪21‬‬ ‫נוָ כ‬ ‫יוְבע ינְ׃ ‪22‬‬ ‫ונָנ קכ דרא אע לריהד יכ הוְש נֲ נוָ מאמר ר אע לריהד לעאממ ר מנ ה נר נְיִר ם אותד נְ לעאממ ר כרחד קנ ים מע אנ חעמע יכרם כמאמ ד ַכ כ‬ ‫‪.‬ועתה ארורים אתם‪ ,‬ולא יהיה איש מכם פטור מעבדים וחוטבי עצים ושואבי מים לבית אלהי ‪23‬‬ ‫ויענו את יהושע ויאמרו יען הגיד לעבדיך כי צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ‪24‬‬ ‫יושבי הארץ מפניכם על כן יראנו נפשנו מכם מאוד ועשינו את הדבר הזה‬ ‫ועתה הנה אנחנו בידך כאשר טוב ויישר בעיניך לעשות לנו עשו ‪25‬‬ ‫נו נֲָעְר ה לדהר ם כען וניכ צנ יֲנם נמְנ ֲנד ַכ נעי ינ כְ דראע ל וכ ל מא הנ כרגְם׃ ‪26‬‬ ‫נוָ כנְ​ְע דע ם יכ הוְש נֲ ַנ ָום הנ הְא חוצכ בע י ֲדצנ ים ְ​ְמ אע ב מנ ינ ם נלֲעדד ל ְלכ נמזכַע חנ יכ הודה ֲנד הנ ָום הנ ֶרה אעְר ר ינבכ חנ ר׃ ‪27‬‬ ‫יהושע ‪10‬‬ ‫ויהי כאשר שמע אדוניצדק מלך ירושלם את אשר לכד יהושע את העי והחרים אותה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה ‪1‬‬ ‫לעי ולמלכה ואת אשר עשו שלום יושבי גבעון עם ישראל והיו בתוכם‬ ‫ונָנ פכ גנ יעְ כמאמ ד כנ י גנ בכ עון ֲנ יר גכ דמ לדה ככ אר חד ת הנ ְנ לכ כדה וכ כנ י גכ דמ לדה מע ֲני וכ כדל‪ -‬עאנדְר הד גנ בכ רותד יו׃ ‪2‬‬ ‫ל‪ֶַ-‬נ יר מר לרך רֲגכ לון לעאממ ר׃‬ ‫ג וניכ ְנ לנח אעדוננ יצר ק מר לרך יכ רְ​ְד לדמד ה אר ל‪-‬חוהד ם מר לרך חר בכ רון אר ל‪ְ-‬נ דירם מר לרך י כנרמְת אר ל‪-‬ידפכ נֲ מר לרך לדכנ יְ אר נ‬ ‫ד עלו אלי ועזרו לי ונככה את גבעון כי שלום עשה עם יהושע ועם בני ישראל‬ ‫ה וניכ קנ ַכ צְ חעמר ְר ת מנ לכ כעי הד אלממ נרי מר לרך יכ רְ​ְד לדמד ה מר לרך חר בכ רון מר לרך י כנרמְת מר לרך לדכנ יְ מר לרך רֲגכ לון נו נֲָעלְ הע ם וכ כדל‪-‬צכ במ אעהד ם נו נָחענְ לנ פכ נעי‬ ‫גנ בכ עון וניכ נלחעמְ דֲלדה׃‬ ‫הוְיֲדנְ וכ דֲז דכרנְ כנ יׁננ קכ סְ‬ ‫הוְ נֲ אר לׁמנ עחנרה הנ גנ לכ גדל לעאממ ר אנ לִׁנ כרְעה ידדר ך מע ֲנבכ דר יך נמְד הד ר דֲלדה אע לעינְ וכ נ‬ ‫ו נוָ כנְלנחְ עאנעי גנ בכ עון אר לׁיכ כ‬ ‫דֲלעינְ כדלׁמנ לכ כעי הד אלממ נרי הנ ָמ כְבנ ים ַנ הד ר׃‬ ‫ַורים‬ ‫‪.‬ז נו נָ עֲלדה יכ הוְ​ְ נֲ נמגנ לכ גדל‪ ,‬הְא וכ כדל‪ֲ-‬נם הנ נְלכ חד מד ה ֲנ ְו וכ כדל‪-‬גנ בכ ערי הנ גנ נ‬ ‫‪3‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫לִׁ דירא מע הר ם כנ יׁנדתנ נִיׁ עאנ נדתיׁמע ידר ך ל מאׁיכ ֲדממ ד מע הר ם נאיְ לכ דפנריך׃‬ ‫ח נוָ מאמר ר יכ הודה אר לׁיכ הוְ​ְ נֲ אנ נ‬ ‫ט נו דָב מא אע לריהם יכ הוְ​ְ נֲ ְנִד ם נו נָ עֲלדה נמגנ לכ גדל כדל הנ לניכ לדה׃‬ ‫י וניכ הנ כירם יכ הודה לנ פכ נעי ינ כְ דראע ל וניכ געם מנ כדה גכ דולדה ַכ גנ בכ עון נוָ כנרֶע פעם ַנ ֶר ררך הנ עֲלדה ַע ית חורון נו נָכעם ֲנד נֲֶרה וכ ֲנד מנ קכ ֶד ה׃‬ ‫יא ויהי כי נוסתם מפני ישראל והיו בירדת בית חורון וניכ הנ יל יכ הודה אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימתו רבים המתים‬ ‫באבני ברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב‬ ‫יב וידבר יהושע אל‪-‬יהוה ביום אשר‪-‬מסר יהוה את‪-‬האמרי לפני בני‪-‬ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון עמד דום‬ ‫ואתה ירח בעמק יעלונן‬ ‫נו נֲָעממ ד הנ ְר מר ְ נוָ עדרחנ ֲדמד ד ֲנד ננ קכ ממ ת הד ֲדם נמאעבע יהר ם עהל מא כדתְב ַכ סע פרר ידְר ר נו נֲָעממ ד הנ ְר מר ְ ַכ קום הנ שד מנ ינ ם וכ ל מא נמ כְקמ נֲ ככ יום ‪13‬‬ ‫ִד נמים׃‬ ‫יד ולא היה יום כמוהו לפניו או אחריו אשר שמע יהוה בקול גבר כי יהוה נלחם לישראל‬ ‫טו וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגל‬ ‫‪.‬טז וחמשת המלכים האלה ברחו ויתחבאו במערה במקדה‬ ‫יז וניכ גנד לניכ הוְש נֲ לעאממ ר ננ כמצד אְ ח נעמְר ת הנ כְלדכנ ים ננ חכ ַד נרים ַנ ְנ ֲ דערה ַנ ְנ קכ ֶד ה׃‬ ‫יח נוָ מאמר ר יכ הוְ​ְ נֲ גדלְ אעבד ננ ים גכ דמ לנ ים ֲנל ְרה הנ ְנ ֲ דערה וכ הנ כְמְ ֲנלׁהנ עאנ נדְים לנ כְממ כרִד ם׃‬ ‫ואל תעמדו‪ ,‬ורדפו אחרי אויביכם והכו את‪-‬אחרונים מהם; אל‪-‬תתנו אותם לבוא אל‪-‬עריהם‪ :‬כי נתנם יהוה אלהיכם ‪19‬‬ ‫‪.‬בידכם‬ ‫וניכ הנ י נכאעְר ר כדלְ יכ הוְ​ְ נֲ ְבכ נעי ינ כְ דראע ל נלהערמ ג אמ תד ם ַנ ְד גדה גכ דולדה כמאמ ד ֲנד‪-‬כמ לדם נו דָב מא הנ נדְד נרים מע הר ם אר ל‪-‬הנ ֲ דעריות הנ ַכ צְרות׃ ‪20‬‬ ‫הוְֲדה מנ קכ ֶד ה ַכ ְד לום וכ ל מא הנ ֶניר לנ כְמון אר ל‪-‬אר חד ד נמַכ נעי ינ כְ דראע ל׃‬ ‫כא נוָדְ​ְב כדל‪-‬הד ֲדם אר ל‪-‬הנ ְנ עחנדה אר ל‪-‬יכ כ‬ ‫‪ .‬נוָ מאמר ר יכ הוְ​ְֲנ‪ְ ,‬דתְ אר ת‪ְ-‬רה הנ ְנ ֲ דערה‪ ,‬וכ הוצנ יאְ אע לני אר ת‪-‬ח נעמְר ת הנ ְנ לכים הד אע ֶרה נמן‪-‬הנ ְנ ֲ דערה ‪22‬‬ ‫נו נֲָעְר ו כען נוָנצכ אְ אע לדיו אר תׁחעמר ְר ת הנ כְלדכנ ים הנ הְא נמןׁהנ ְנ ֲ דערה אר תׁמר לרך ‪ ...‬יכ רְ​ְד לדם אר תׁמר לרך חר בכ רון אר תׁמר לרך י כנרמְת אר תׁמר ‪23‬‬ ‫ל‪ ְ-‬ערי‪-‬הנ נְלכ חד מד ה הנ העלוכנ ים ֲנ ְו גנ כרשְ ‪24‬‬ ‫וניכ הנ י נכהעונ יצְ אר ת‪-‬הנ כְלדכנ ים אע ל‪-‬יכ הוְ​ְ נֲ ונָנ קכ דרא יכ הוְ​ְ נֲ אר ל‪-‬כדל‪ -‬עאנדְ ינ כְ דראע ל נוָ מאמר ר אר כ‬ ‫ת‪-‬רגכ לעיהר ם ֲנל‪-‬צנ ְ עדריהר ם׃‬ ‫ת‪-‬רגכ לעיכרם ֲנל‪-‬צנ ְ עדרי הנ כְלדכנ ים אע ֶרה ונָנ גכ כרשְ נוָ כנְ נמ כְמְ אר נ‬ ‫נְ​ְ​ְ אר נ‬ ‫ל‪ִ-‬חכ ִד אְ‪ ,‬חעזְקְ וכ אר כמצְ כנ י כדך ניֲעְר ה יכ הודה לכ כדל‪-‬אויכ בע יכרם אעְר ר אנ ִר ם ננ לכ חד נמים עֲלעיהר ם ‪25‬‬ ‫ל‪ ִ-‬דיראְ וכ אנ נ‬ ‫‪ .‬נוָ מאמר ר אע לריהם יכ הוְ​ְ נֲ אנ נ‬ ‫‪.‬ואחרי כן הכה אותם יהושע ויהרגם ויתלה אותם על חמשה עצים ויהיו תלויים על העצים עד הערב ‪26‬‬ ‫ויהי בעת בוא השמש ויצווה יהושע ויורידו אותם מן העצים וישליכו אותם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים ‪27‬‬ ‫‪.‬גדולות על פתח המערה אשר שם עד היום הזה‬ ‫ת‪-‬מקר דד ה ַנ ָום הנ הְא נו נָכדה ַכ פנ י חר ררב נו נָח עערם אר ת‪-‬מר לכ כדה אמ תו וכ כדל‪-‬ננפכ ְ אעְר ר ַד ה ל מא‪-‬הנ כְ נִיר ְד נריד נו נֲָעְר ה‬ ‫כח ונָנ לכ כמ ד יכ הוְש נֲ אר כ‬ ‫לכ מר לרך מנ קר דד ה נכאעְר ר ֲדְד ה לכ מר לרך יכ נריחו׃‬ ‫‪.‬כט נו נֲָעבנ ר יכ הוְש נֲ וכ כדל‪-‬ינ כְ דראע ל ֲנ ְו מע מנ קכ ֶד ה לנ בכ נדה וניכ חד ם ֲנל‪-‬לנ בכ נדה‬ ‫נוָנִע ן אמ תד ה יכ הודה וכ אר ת מנ לכ כדה ַכ ינד ינ כְ דראע ל נו נָכדה ַכ פנ י חר ררב וכ אר ת כדל ננפכ ְ אעְר ר ַד ה ל מא הנ כְ נִיר ַד ה ְד נריד נו נֲָעְר ה לנְנ לכ כדה נכאעְר ר ‪30‬‬ ‫ֲדְד ה לנְר לרך יכ נריחו׃‬ ‫‪ .‬נו נֲָעבנ ר יכ הוְש נֲ וכ כדל‪-‬ינ כְ דראע ל ֲנ ְו נמֶכ בנ נדה אר ל‪-‬לנכנ יְ נו נָ עחנרה דֲלריהד וניכ לנחע ם דֲלריהד ‪31‬‬ ‫לב נוָנִע ן יכ הודה אר ת‪-‬לנכנ יְ ַכ ינד‪-‬ינ כְ דראע ל ונָנ לכ כמ ד אמ תד ה ַנ ָום הנ שע ננ י נו נָכדה לנְנ י‪-‬חר ררב וכ כדל‪-‬ננפכ ְ אעְר ר‪ַ-‬ד ה ככ כמ ל‪-‬אעְר ר ֲדְד ה לכ לנ בכ נדה׃‬ ‫לג נו נָ עֲלדה חמ דרם מר לרך רגזרר לנ כְֲנר אר תׁלדכנ יְ נו נָכעו יכ הוְש עֲודה וכ אר תֲׁנְו ֲנדׁל מאׁהנ כְאנ רׁלו אר תְׁד נריד׃‬ ‫לד נו נֲָעבנ ר נמלנכנ יְ יכ הוְש נֲ וכ כדל‪-‬ינ כְ דראע ל ֲנ ְו רֲגכ לון נו נָחענְ דֲלריהד וניכ נלחעמְ דֲלריהד ׃‬ ‫לה ונָנ לכ כמ דד ה ַנ ָום הנ הְא נו נָכדתד ה ַכ פנ י חר ררב וכ כדל‪-‬ננפכ ְ אעְר ר ַד ה חד ערם ַנ ָום הנ הְא ככ כמ ל אעְר ר ֲדְד ה לכ לדכנ יְ׃‬ ‫לו ויעל יהושע מעגלון וכל ישראל עמו חברון וילחמו עליה‬ ‫לז ונָנ לכ ככ דְ אמ תד ה נו נָכדה ַכ פנ י חר ררב וכ אר ת מנ לכ כדה וכ אר ת כדל‪ ֲ-‬עדריה וכ אר ת‪-‬כדל‪-‬ננפכ ְ אעְר ר ַד ה ל מא‪-‬הנ כְ נִיר ְד נריד ככ כמ ל‪-‬אעְר ר ֲדְד ה לכ נֲגכ לון‬ ‫נו נָח נערימד ה וכ אר ת‪-‬כדל‪-‬ננפכ ְ אעְר ר ַד ה‬ ‫וישב יהושע וכל ישראל עמו אל דברי וילחמו עליה ‪38‬‬ ‫לט ונָנ לכ כמ ד אמ תד ה וכ אר ת מנ לכ כדה וכ כדל‪ ֲ-‬עדריה נוָנכְ אמ תד ם לנ פכ יני חר ררם נו נָח נערימְ כדל‪ -‬רנפרְ אעְר ר ַד ה ל מא‪-‬הנ כְאנ ר ְד נריד נכאעְר ר ֲדְד ה לכ חר בכ רון כען‬ ‫ֲדְד ה לכ דר ביר ְלכ מנ לכ כדה נכאעְר ר ֲדְד ה לכ לנ בכ נדה ְלכ מנ לכ כדה׃‬ ‫נו נָכרה יכ הוְש נֲ אר תׁכדלׁאר ררץ הנ הע ר וכ הנ דנגדב וכ הנ ַנ ָד ה וכ הנ כְֲנ יננ ים וכ כדלׁמנ לכ כדיהד ל מאׁהנ כְִד ר ְד נריד וכ חד ערם כדלׁנרְר ְד ְ נכאעְר ר צנ ְדה יכ הודה ‪40‬‬ ‫אלֶהע י ינ כְ דראע ל׃‬ ‫מא וניכ כעם יכ הוְש נֲ נמָנ כדְד בנ כר ענ נֲ וכ ֲנד נֲֶדה וכ כדלׁאר ררץ גמ ְר ן וכ ֲנדׁגנ בכ עון׃‬ ‫ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע בבת אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם בעד ישראל ‪42‬‬ ‫וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגל ‪43‬‬

‫‪4‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫זמני הגויים‬ ‫ויפלו לפי חרב ויובלו בגדותיה אל כל הגויים וירושלים תרמס על ידי הגויים עד שימלאו עתות הגויים‪ ".‬לוקס כא ‪"24‬‬ ‫עתות הגויים" הוא מונח נבואי מקראי מהבשורה על פי לוקס כ"א‪:‬כ"ד‪ .‬הוא מתאר תקופה היסטורית שבה אומות לא"‬ ‫יהודיות (גויים) שולטות פוליטית בירושלים ובענייני העולם‪ .‬חוקרים מאמינים בדרך כלל שתקופה זו החלה בגלות בבל‬ ‫‪.‬בשנת ‪ 586‬לפנה"ס ונמשכת עד שיבתו של ישו‬ ‫‪:‬אלמנטים מרכזיים של הקונספט‬ ‫מקור הנבואה‪ :‬הביטוי המפורסם ביותר בשימוש על ידי ישוע בדברי הזיתים‪ ,‬שם ניבא שירושלים "תרמס על ידי הגויים עד‬ ‫‪".‬שימלאו עתות הגויים‬ ‫חזיונות דניאל‪ :‬הרעיון קשור קשר הדוק לנבואות בדניאל ב'‪ ,‬המתארות רצף של אימפריות עולם גויים (החל מבבל) שבסופו‬ ‫‪.‬של דבר יוחלפו על ידי מלכותו הנצחית של אלוהים‬ ‫‪:‬חוקרי מקרא ואסכטולוגים נוטים לחלק את "זמני הגויים" למספר רעיונות תיאולוגיים‬ ‫שליטה פוליטית‪ :‬המציאות ההיסטורית של ירושלים בשליטת מעצמות זרות‪ ,‬החל מהבבלים והרומאים ועד לאימפריות‬ ‫‪.‬הבאות לאורך ההיסטוריה‬ ‫‪.‬עידן הכנסייה‪ :‬התקופה שבה בשורת הבשורה הופצה בעיקר לעמים לא יהודיים‬ ‫זמנים" לעומת "מלוא"‪ :‬חלק מהתאולוגים מבחינים בין "זמני הגויים" (ציר הזמן הפיזי של השלטון הפוליטי) לבין "מלוא"‬ ‫הגויים" (המוזכר ברומים י"א ‪ ,25‬המתייחס לאיסוף הרוחני המלא של מאמינים לא יהודים לתוך תוכנית הישועה של‬ ‫‪).‬אלוהים‬

‫מלוא הגויים‬ ‫כי לא חפצתי‪ ,‬אחים‪ ,‬שתדעו את הסוד הזה‪ ,‬פן תהיו חכמים בדעתכם‪ ,‬כי עיוורון בחלקו בא לישראל עד אשר יבואו מלוא‬ ‫הגויים‪ .‬וכך יושע כל ישראל‪ ,‬ככתוב‪ :‬מציון יצא המושיע‪ ,‬ויביר רשע מיעקב‪ .‬רומים יא‪25-26 :‬‬ ‫מלוא הגויים" הוא מושג נבואי המצוי בגרסת המלך ג'יימס של התנ"ך‪ ,‬בעיקר ברומים י"א ‪ .25‬הוא מתייחס לתקופה בה"‬ ‫‪,‬הבשורה מוצהרת בעיקר ללא‪-‬יהודים‪ .‬תקופה זו תסתיים כאשר מספר גויים שמונה על ידי אלוהים יגיעו לאמונה במשיח‬ ‫‪.‬מה שיאפשר לאלוהים להחזיר את מוקד הנבואה שלו לישועת ישראל‬ ‫‪:‬אלמנטים מרכזיים של הקונספט‬ ‫הפסוק העיקרי‪ :‬ברומים י"א ‪ ,25‬השליח פאולוס מגלה "תעלומה" לכנסייה‪" :‬כי עיוורון בחלקו קרה לישראל‪ ,‬עד שיבואו‬ ‫מלוא הגויים‪ ".‬משמעות הדבר היא שההתקשות הרוחנית הזמנית של ישראל משרתת מטרה ‪ -‬היא פותחת את הדלת לגויים‬ ‫‪(.‬העולם הלא יהודי) לקבל ישועה ולהיות חלק ממשפחת האל‬ ‫שורש יווני‪ :‬המילה "מלאות" בהקשר זה מתורגמת מהמילה היוונית פלרומה‪ ,‬המציינת מספר מלא‪ ,‬השלמה או שפע‪ .‬היא‬ ‫‪.‬מתייחסת בדרך כלל לקציר הגויים המלא והשלם שאלוהים מתכוון להושיע במהלך עידן הכנסייה הנוכחי‬

‫‪5‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫‪":‬קשר ל"זמני הגויים‬ ‫מושג זה קשור ללוקס כא ‪ ,24‬שם ישוע מדבר על "עתות הגויים" ‪ -‬תקופה ממושכת המאופיינת בשליטה גוייתית על‬ ‫ירושלים ועל העם היהודי‪" .‬מלוא הגויים" מסמן את סיום תקופה זו‪ ,‬שלאחריה תוסר עיוורון ישראל כך ש"כל ישראל‬ ‫‪.‬ייושע" כפי שנאמר ברומים יא ‪26‬‬

‫מתי כ"ד‬ ‫‪.‬ויצא ישוע ויצא מן המקדש ותלמידיו ניגשו אליו להראות לו את בנייני המקדש ‪1‬‬ ‫"‪.‬ויאמר אליהם ישוע‪ " :‬האם אינכם רואים את כל אלה? אמן אומר אני לכם‪ ,‬לא תישאר כאן אבן על אבן אשר לא תהרס ‪2‬‬ ‫וכאשר ישב על הר הזיתים‪ ,‬ניגשו אליו התלמידים לבדם לאמר‪" :‬הגיד לנו מתי יהיו אלה‪ ,‬ומה יהיה אות בואך וסוף ‪3‬‬ ‫"?העולם‬ ‫‪.‬ויען ישוע ואמר להם‪ ,‬היזהרו פן ירעה אתכם איש ‪4‬‬ ‫‪.‬כי רבים יבואו בשמי ויאמרו אני המשיח ויתעו רבים ‪5‬‬ ‫‪.‬ושמעתם מלחמות ושמועות מלחמות‪ ,‬ראו שאל תיבהלו‪ ,‬כי כל אלה חייבים להיות‪ ,‬אך עדיין לא הקץ ‪6‬‬ ‫‪.‬כי גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה ויהיו רעב ומגפות ורעידות אדמה במקומות שונים ‪7‬‬ ‫‪.‬כל אלה ראשית צרות ‪8‬‬ ‫‪.‬אז ימסרו אתכם לענוות ויהרגו אתכם ותהיו שנואים לכל הגויים למען שמי ‪9‬‬ ‫‪.‬ואז רבים יכשדו‪ ,‬ויבגדו זה בזה‪ ,‬וישנאו זה את זה ‪10‬‬ ‫‪.‬ונביאי שקר רבים יקומו וירעו רבים ‪11‬‬ ‫‪.‬וכ כנ י נרב הד עֲודה‪ ,‬נתקכ נרר אנ העבנ ת נרַנ ים ‪12‬‬ ‫‪.‬אבל מי שיתמיד עד הסוף‪ ,‬הוא יושע ‪13‬‬ ‫‪.‬ובשורת המלכות הזו תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים; ואז יבוא הקץ ‪14‬‬ ‫‪:‬לכן כאשר תראו את תועבת השממה‪ ,‬אשר נאמר עליה ביד דניאל הנביא‪ ,‬עומדת במקום הקדש‪( ,‬הקורא יבין) ‪15‬‬ ‫‪:‬אז יברחו אלה אשר ביהודה אל ההרים ‪16‬‬ ‫‪.‬מי אשר על הגג‪ ,‬אל ירד לקחת דבר מביתו ‪17‬‬ ‫‪.‬וגם מי שנמצא בשדה אל ישוב לקחת את בגדיו ‪18‬‬ ‫!ואוי להרות ולמניקות בימים ההם ‪19‬‬ ‫‪.‬אך התפללו שלא תהיה בריחתכם בחורף וגם לא ביום השבת ‪20‬‬ ‫‪.‬כי אז תהיה צרה גדולה‪ ,‬אשר לא הייתה כמוה מראשית העולם ועד עכשיו‪ ,‬ולא תהיה לעולם ‪21‬‬ ‫‪.‬ואלמלא יתקצרו הימים ההם‪ ,‬לא יינצל בשר; אך למען הבחירים יתקצרו הימים ההם ‪22‬‬ ‫‪.‬אז אם יאמר לכם איש הנה כאן המשיח או שם אל תאמינו ‪23‬‬ ‫‪.‬כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויעשו אותות ומופתים גדולים עד כדי כך שאם היה אפשר‪ ,‬יתעו גם את הבחירים ‪24‬‬ ‫‪.‬הנה‪ ,‬אמרתי לכם זאת קודם ‪25‬‬ ‫‪.‬לכן אם יאמרו לכם הנה הוא במדבר אל תצאו הנה הוא בחדרי הסתר אל תאמינו ‪26‬‬ ‫‪.‬כי כאשר הברק יוצא ממזרח ומאיר עד מערב‪ ,‬כך יהיה גם ביאת בן האדם ‪27‬‬ ‫‪.‬כי בכל מקום אשר יהיה הפגר‪ ,‬שם יתאספו הנשרים ‪28‬‬ ‫‪.‬מיד לאחר צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא ייתן את אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכוחות השמים יזדעזעו ‪29‬‬ ‫ואז יופיע אות בן האדם בשמים‪ ,‬ואז יתאבלו כל שבטי הארץ‪ ,‬ויראו את בן האדם בא בענני השמים בגבורה ובכבוד ‪30‬‬ ‫‪.‬גדול‬ ‫‪.‬והוא ישלח את מלאכיו בקול שופר גדול‪ ,‬ויקבצו את בחיריו מארבע רוחות השמים‪ ,‬מקצה השמים ועד קצהו ‪31‬‬ ‫‪.‬ולמדו משל על עץ התאנה‪ :‬כאשר ענפו רך ועולה עליו‪ ,‬ידעתם כי הקיץ קרוב ‪32‬‬ ‫‪.‬כך גם אתם‪ ,‬כשתראו את כל אלה‪ ,‬דעו כי קרוב הוא‪ ,‬ובלבד שקדימה ‪33‬‬ ‫‪.‬אמן אומר אני לכם‪ ,‬הדור הזה לא יעבור עד אשר ימלאו כל אלה ‪34‬‬ ‫‪.‬שמים וארץ יעברו‪ ,‬אך דברי לא יעברו ‪35‬‬ ‫‪.‬אך את היום והשעה ההיא אין איש יודע‪ ,‬גם לא מלאכי השמים‪ ,‬אלא אבי לבדו ‪36‬‬ ‫‪.‬וכמו שהיו ימי נח‪ ,‬כך יהיה גם ביאת בן האדם ‪37‬‬ ‫‪,‬כי כאשר בימים שלפני המבול אכלו ושתו‪ ,‬נשאו ונתנו בנישואין עד היום אשר נח נכנס אל התיבה ‪38‬‬ ‫‪.‬ולא ידעו עד אשר בא המבול ולקח את כולם כן יהיה גם ביאת בן האדם ‪39‬‬ ‫‪.‬אז יהיו שנים בשדה; אחד ייקח והשני יינשאר ‪40‬‬ ‫‪6‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫‪.‬שתי נשים יטחנו ברחנה; אחת תילקח והשנייה תישאר ‪41‬‬ ‫‪.‬לכן היו ערנים‪ ,‬כי אינכם יודעים באיזו שעה יבוא אדונכם ‪42‬‬ ‫‪.‬אבל דעו זאת‪ ,‬שאילו ידע בעל הבית באיזו משמר יבוא הגנב‪ ,‬היה ער ולא היה נותן לפרוץ לביתו ‪43‬‬ ‫‪.‬לכן היו מוכנים גם אתם‪ ,‬כי בשעה שלא תחשבו יבוא בן האדם ‪44‬‬ ‫?מי הוא עבד נאמן וחכם‪ ,‬אשר מינה אדוניו על ביתו לתת להם אוכל בעיתו ‪45‬‬ ‫‪.‬אשרי העבד אשר אדונו בבואו ימצא עושה כן ‪46‬‬ ‫‪.‬אמן אמר אני לכם‪ ,‬כי הוא יתן אותו לשלוט על כל רכושו ‪47‬‬ ‫ואם יאמר העבד הרע ההוא בלבו אדוני מתמהמה לבואו ‪48‬‬ ‫;ויתחיל להכות את חברו העבדים ולאכול ולשתות עם השיכורים ‪49‬‬ ‫‪,‬אדוני העבד ההוא יבוא ביום אשר לא יצפה לו‪ ,‬ובשעה אשר לא ידע ‪50‬‬ ‫‪.‬ויבצעוהו לגזרים ויתנוהו חלקו עם הצבועים שם יהיה בכי וחריקת שיניים ‪51‬‬

‫מרקוס ‪13‬‬ ‫!וכאשר יצא מן המקדש‪ ,‬אמר אליו אחד מתלמידיו‪ ,‬רבי‪ ,‬ראה איזה אבנים ואיזה מבנים יש כאן ‪1‬‬ ‫‪.‬ויען ישוע ויאמר אליו הראית את הבניינים הגדולים האלה? לא תישאר אבן על אבן אשר לא תהרס ‪2‬‬ ‫‪,‬וכאשר ישב על הר הזיתים‪ ,‬מול בית המקדש‪ ,‬שאלו אותו פטרוס‪ ,‬יעקב‪ ,‬יוחנן ואנדרי בסתר ‪3‬‬ ‫?הגיד לנו מתי יהיו הדברים האלה‪ ,‬ומה יהיה האות כאשר כל הדברים האלה יתקיימו ‪4‬‬ ‫‪.‬ויען אליהם ישוע ויחל לומר‪ :‬היזהרו פן ירעה אתכם איש ‪5‬‬ ‫‪.‬כי רבים יבואו בשמי ויאמרו אני המשיח ויתעו רבים ‪6‬‬ ‫‪.‬וכאשר תשמעו מלחמות ושמועות על מלחמות‪ ,‬אל תיבהלו‪ ,‬כי דברים כאלה חייבים להיות‪ ,‬אך עדיין לא יהיה הקץ ‪7‬‬ ‫‪.‬כי גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה‪ ,‬ותהיינה רעידות אדמה במקומות שונים‪ ,‬ויהיו רעב וצרות‪ :‬אלה ראשית הצרות ‪8‬‬ ‫‪.‬אבל היזהרו לעצמכם‪ ,‬כי ימסרו אתכם לסנאטים‪ ,‬ובבתי הכנסת תולקו‪ ,‬ולפני שליטים ומלכים תובא למעני‪ ,‬לעדות נגדם ‪9‬‬ ‫‪.‬ויש להכריז תחילה את הבשורה בקרב כל הגויים ‪10‬‬ ‫וכאשר יובילו אתכם ויסגירו אתכם‪ ,‬אל תדאגו מראש מה תדברו‪ ,‬ואל תחשבו מראש; אלא את אשר יינתן לכם באותה ‪11‬‬ ‫‪.‬שעה‪ ,‬דברו‪ ,‬כי לא אתם הם המדברים‪ ,‬אלא רוח הקודש‬ ‫‪.‬ואח יסגיר את אחיו למוות‪ ,‬ואב את בנו‪ ,‬וילדים יקומו על הוריהם ויגרמו להורגם ‪12‬‬ ‫‪.‬ותהיו שנואים לכל האנשים למען שמי‪ ,‬אבל מי שיעמוד עד הסוף‪ ,‬הוא יושע ‪13‬‬ ‫וכאשר תראו את תועבת השממה‪ ,‬אשר נאמר עליה דניאל הנביא‪ ,‬עומדת במקום שאינה ראויה לה ‪ -‬הקורא יבין ‪ -‬אז ‪14‬‬ ‫‪.‬יברחו אשר ביהודה אל ההרים‬ ‫‪.‬והנמצא על הגג אל ירד אל הבית ולא ייכנס לשם לקחת דבר מביתו ‪15‬‬ ‫‪.‬והנמצא בשדה‪ ,‬אל ישוב לקחת את בגדו ‪16‬‬ ‫!אך אוי להרות ולמניקות בימים ההם ‪17‬‬ ‫‪.‬והתפללו שלא תהיה בריחתכם בחורף ‪18‬‬ ‫‪.‬כי בימים ההם תהיה צרה אשר לא הייתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלוהים עד עכשיו‪ ,‬וגם לא תהיה ‪19‬‬ ‫‪.‬ולולא קיצר האדון את הימים ההם‪ ,‬לא היה בשר יינצל; כי למען הבחירים אשר בחר‪ ,‬קיצר את הימים ‪20‬‬ ‫‪.‬ואם יאמר לכם איש אז הנה המשיח או הנה הוא שם אל תאמינו לו ‪21‬‬ ‫‪.‬כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר‪ ,‬ויעשו אותות ומופתים‪ ,‬כדי לפתות‪ ,‬אם אפשר‪ ,‬אפילו את הנבחרים ‪22‬‬ ‫‪.‬אבל שימו לב‪ :‬הנה‪ ,‬גיליתי לכם את כל הדברים מראש ‪23‬‬ ‫‪,‬אך בימים ההם‪ ,‬לאחר הצרה ההיא‪ ,‬יחשך השמש והירח לא ייתן את אורו ‪24‬‬ ‫‪.‬וכוכבי השמים יפלו‪ ,‬והכוחות אשר בשמים יזדעזעו ‪25‬‬ ‫‪.‬ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה ובכבוד גדולים ‪26‬‬ ‫‪.‬ואז ישלח את מלאכיו ויאסוף את בחיריו מארבע רוחות הרוח‪ ,‬מקצה הארץ ועד קצה השמים ‪27‬‬ ‫‪.‬ולמדו משל על עץ התאנה‪ :‬כאשר ענפו רך ועולה עליו‪ ,‬ידעתם כי קרוב הקיץ ‪28‬‬ ‫‪.‬כך גם אתם‪ ,‬כשתראו את הדברים האלה מתקיימים‪ ,‬דעו כי קרוב זה‪ ,‬ולו בפתח ‪29‬‬ ‫‪.‬אמן אמר אני לכם כי הדור הזה לא יעבור עד אשר יתקיימו כל אלה ‪30‬‬ ‫‪.‬שמים וארץ יעברו‪ ,‬אך דברי לא יעברו ‪31‬‬ ‫‪.‬אך את היום ההוא ואת השעה ההיא איש אינו יודע‪ ,‬לא המלאכים אשר בשמים ולא הבן‪ ,‬אלא האב ‪32‬‬ ‫‪.‬שימו לב‪ ,‬ערו והתפללו‪ ,‬כי אינכם יודעים מתי תגיע העת ‪33‬‬ ‫‪7‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫כי בן האדם דומה לאיש היוצא למסע רחוק‪ ,‬אשר עזב את ביתו‪ ,‬ונתן סמכות לעבדיו ולכל איש את מלאכתו‪ ,‬וציווה על ‪34‬‬ ‫‪.‬השוער לשמור‬ ‫‪.‬לכן היו ערים‪ ,‬כי אינכם יודעים מתי יבוא בעל הבית‪ ,‬אם בערב‪ ,‬אם בחצות הלילה‪ ,‬אם בקריאת התרנגול‪ ,‬אם בבוקר ‪35‬‬ ‫‪.‬פן יבוא פתאום וימצא אתכם ישנים ‪36‬‬ ‫‪.‬ואת אשר אני אומר לכם אני אומר לכולכם‪ :‬ערו ‪37‬‬

‫לוקס ‪21‬‬ ‫‪.‬והוא הרים את מבטו וראה את העשירים משליכים את תרומותיהם אל תוך האוצר ‪1‬‬ ‫‪.‬וגם הוא ראה אלמנה ענייה אחת משליכה שם שתי פרוטות ‪2‬‬ ‫‪.‬ויאמר אמן אני אומר לכם כי האלמנה הענייה הזאת נתנה יותר מכולם ‪3‬‬ ‫‪.‬כי כל אלה משפעם תרמו לקורבנות אלוהים‪ ,‬אך היא ממחסורה תרמו את כל מחייתה ‪4‬‬ ‫‪:‬וכאשר אחדים דיברו על המקדש‪ ,‬כיצד הוא מקושט באבנים יפות ובמתנות‪ ,‬אמר ‪5‬‬ ‫‪.‬אשר אתם רואים‪ ,‬יבואו ימים אשר לא תישאר אבן על אבן אשר לא תהרס ‪6‬‬ ‫"?וישאלוהו לאמר‪" :‬רבי‪ ,‬מתי יהיו הדברים האלה? ומה יהיה האות כאשר הדברים האלה יתקיימו ‪7‬‬ ‫‪.‬ויאמר‪ ,‬היזהרו פן תתעתו‪ ,‬כי רבים יבואו בשמי ויאמרו אני המשיח והעת קרובה; לכן אל תלכו אחריהם ‪8‬‬ ‫‪.‬וכאשר תשמעו על מלחמות ומהומות‪ ,‬אל תיבהלו‪ ,‬כי הדברים האלה חייבים להיות ראשונים‪ ,‬אך הסוף אינו בקרוב ‪9‬‬ ‫‪.‬אז אמר להם גוי על גוי יקום וממלכה על ממלכה ‪10‬‬ ‫‪.‬ורעידות אדמה גדולות יהיו במקומות שונים‪ ,‬ורעב ומגפות‪ ,‬ומראות נוראיים ואותות גדולים יהיו מן השמים ‪11‬‬ ‫אך לפני כל אלה ישימו את ידיהם בכם וירדפו אתכם‪ ,‬ימסרו אתכם לבתי כנסת ולבתי כלא‪ ,‬ויובאכם לפני מלכים ‪12‬‬ ‫‪.‬ושליטים למען שמי‬ ‫‪.‬וכ הנ יא יכ פונדה אע לעיכרם לכ ֲעדד ה ‪13‬‬ ‫‪:‬לכן החליטו בלבבכם‪ ,‬שלא תחשבו לפני מה שתענו ‪14‬‬ ‫‪.‬כי אתן לכם פה וחכמה‪ ,‬אשר כל אויביכם לא יוכלו לסתורם ולא לעמוד בפניהם ‪15‬‬ ‫‪.‬ואתכם תמסרו גם על ידי הורים וגם על ידי אחים וגם על ידי קרובים וגם על ידי חברים; וחלק מכם יורידו ‪16‬‬ ‫‪.‬ותהיו שנואים לכל האנשים למען שמי ‪17‬‬ ‫‪.‬אך לא תאבד שערה מראשכם ‪18‬‬ ‫‪.‬בסבלנותכם השיגו את נפשותיכם ‪19‬‬ ‫‪.‬וכאשר תראו את ירושלים מוקפת צבאות‪ ,‬דעו כי קרובה חרבונה ‪20‬‬ ‫‪.‬אז יברחו אשר ביהודה אל ההרים‪ ,‬ואשר בתוכה יצאו משם‪ ,‬ואשר בשדות אל יבואו אליה ‪21‬‬ ‫‪.‬כי אלה ימי נקמה‪ ,‬למען יתמלאו כל הכתוב ‪22‬‬ ‫‪.‬אך אוי להרות ולמניקות בימים ההם כי מצוקה גדולה תהיה בארץ וחרון עמו על העם הזה ‪23‬‬ ‫‪.‬ויפלו על פי חרב ויובלו בגלות לכל הגויים וירושלים תרמס על ידי הגויים עד שימלאו עתות הגויים ‪24‬‬ ‫;ויהיו אותות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה גויים ומבוכה‪ ,‬ים וגלים שואגים ‪25‬‬ ‫‪.‬לבבות האנשים כואבים מפחד ומציפה לדברים הבאים על הארץ כי יזדעזעו כוחות השמים ‪26‬‬ ‫‪.‬ואז יראו את בן האדם בא בענן עם כוח וכבוד גדול ‪27‬‬ ‫‪.‬וכאשר הדברים האלה יתחילו להתרחש‪ ,‬הרימו את ראשיכם‪ ,‬כי קרובה גאולתכם ‪28‬‬ ‫; נוָ כנדַע ר אע לעיהר ם מד ְד ל‪ :‬הנ ַנ יטְ ַכ ֲעץ הנ ִד נדה וכ כדל הד ֲעצנ ים ‪29‬‬ ‫‪.‬וכאשר הם פורחים‪ ,‬אתם רואים וידעים בעצמכם כי הקיץ קרוב ‪30‬‬ ‫‪.‬כך גם אתם‪ ,‬כשתראו את הדברים האלה מתקיימים‪ ,‬דעו כי מלכות האלוהים קרובה ‪31‬‬ ‫‪.‬אמן אומר אני לכם‪ ,‬הדור הזה לא יעבור עד אשר ימלאו את הכל ‪32‬‬ ‫‪.‬שמים וארץ יעברו‪ ,‬אך דברי לא יעברו ‪33‬‬ ‫‪.‬והיזהרו לעצמכם‪ ,‬פן יכבד לבבכם שחיתות‪ ,‬שכרות ודאגות החיים‪ ,‬והיום ההוא יבוא עליכם בפתאומיות ‪34‬‬ ‫‪.‬כי כפח יבוא על כל יושבי כל הארץ ‪35‬‬ ‫‪.‬לכן היו ערניים והתפללו תמיד‪ ,‬למען תחשבו ראויים להימלט מכל הדברים האלה אשר יבואו ולעמוד לפני בן האדם ‪36‬‬ ‫‪.‬וביום היה מלמד בבית המקדש‪ ,‬ובלילה יצא וישב בהר הנקרא הר הזיתים ‪37‬‬ ‫‪.‬וכל העם בא אליו מוקדם בבוקר אל המקדש כדי לשמוע אותו ‪38‬‬

‫‪8‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫חומר ְ‬ ‫יתיך לכ גוי גדדול‪ְ ,‬בכ נרככ נִיך‪ ,‬וכ גדדמ ל כְמר ך‬ ‫‪ ,‬נוָ מאמר ר יכ הודה אר לׁאנ בכ דרם לעך מע אנ כרצכ ך ְמע מולכ דר ך ְמע בע ית אד בנ יך אר לׁהד אד ררץ אעְר רׁאמ כראר ך‪ .‬וכ ֲ נדְ נ‬ ‫דלׁמ כְ​ְדחות הד אד ררץ‪ .‬בראשית י"ב‪ ,‬א'‪-‬ג‬ ‫'וכ הד ינ יתד לכ בד דרכדה‪ְ .‬בכ נרככ נִי אר תׁמנ בכ כרכרך‪ ,‬וכ אר קכ לנל אר תׁמנ קכ לרך‪ְ ,‬בכ דרכְ ַד ך כ נ‬ ‫ַנ ָום הנ הְא כ נדרת יכ הודה אר ת‪-‬אנ בכ דרם ַכ נרית לעאממ ר נלֶ כנרֲרך נדתנ נִי אר ת‪-‬הד אד ררץ הנ ֶ מאת מע נדהד ר נמצכ נרינ ם ֲנד‪-‬הנ נדהד ר הנ גדדד ל נדהד ר ְ דדרת אר ת‪-‬הנ ָע ננ י‬ ‫בְסי׃ בראשית טו‪ ,‬יח‪-‬כא‬ ‫מורי וכ הנ ככ ננֲעננ י וכ הנ ג כררג נדְי וכ הנ נ‬ ‫וכ הנ ָכ ננ יזני וכ הנ ָנ כדמוננ י וכ הנ חנ נִי וכ הנ ְכ נריזני וכ הנ כר דְֲנ ים וכ הנ עא נ‬ ‫‪.‬ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ גרך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלהים‪ .‬בראשית יז‪ ,‬ח‬ ‫וניכ דנ ַע ר אלֶהנ ים אר לׁממ ְר ה נוָ מאמר ר אע לדיו אני יהוה ודאע דר נאי אר לׁאנ בכ דרהד ם אר לׁינ צכ חד ק וכ אר לׁיעקמ ב ַכ ְע ם אלֶהנ ים כְדנ י וכ נְ נְי יכ הודה ל מאׁנודֲ ננִי‬ ‫יתי אר תׁהד ם לנ כתִנ ת לדהר ם אר תׁאר ררץ ככ ננֲנן אר תׁאר ררץׁג דערתד ם ְד ם׃ שמות ו'‪ ,‬ב'‪-‬ד‬ ‫'לדהר ם וכ גנםׁקנ ים אר תַׁכ נר נ‬ ‫אנכי יהוה אלהיכם אשר הוצאתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען ולהיות לכם לאלהים‪ .‬ויקרא כה‪ ,‬לח‬ ‫פנה וסעה לדרכך ולכת אל הר האמורי ואל כל הקרובים אליו במישור בגבעה ובעמק ובנגב ובים הים אל ארץ הכנעני ואל‬ ‫הלבנון אל הנהר הגדול נהר פרת הנה נתתי את הארץ לפניכם באו וירשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם לאברהם‬ ‫'ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם‪ .‬דברים א'‪ ,‬ז'‪-‬ח‬ ‫‪,‬כי אם שמרו תשמרו את כל המצוות האלה אשר אנכי מצוך לעשות אותן לאהבת ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבק בו‬ ‫‪.‬ויגרש ה' את כל הגויים האלה מפניכם וירשתם גויים גדולים וחזקים מכם‪ .‬כל מקום אשר תדרכו כפות רגליכם בו יהיה לכם‬ ‫מן המדבר ומלבנון‪ ,‬מן הנהר נהר פרת ועד ים קצה יהיה גבולכם‪ .‬לא יוכל איש לעמוד לפניכם‪ ,‬כי נתן ה' אלהיכם את פחדכם‬ ‫ואת פחדכם על כל הארץ אשר תדרכו עליה כאשר דבר לכם‪ .‬דברים יא‪ ,‬כב‪-‬כה‬ ‫עלה אל הר עברים הזה אל הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו והנה את ארץ כנען אשר אנכי נתן לבני ישראל‬ ‫לאחוזה‪ .‬דברים לב‪ ,‬מ"ט‬

‫יסטורירה‬ ‫ר‬ ‫רה‬ ‫וכ הד ידה אנ ח עערי מות ממ ְר ה נֲבכ דׁיכ הודה וניכ דנ ַע ר יכ הודה אר לׁיכ הוְ​ְ נֲ ַר ןׁנְן כמְנ רׁממ ְר ה לעאממ ר ממ ְר ה ֲנבכ נֶי מע ת וכ ֲנִד ה קְמד ה ֲדבנ ר אר תׁהנ ָ כנרֶד ן‬ ‫רֶׁבכ דרה אר לׁממ ְר ה‬ ‫הנ ֶרה אר לׁהד אד ררץ אעְר רׁאעננ י נותע ן לדהר ם לנ בכ נעיׁינ כְ דראע ל כדלׁמד קום אעְר רִׁנ ֶר ררך ַד עולדם נדתנ נִי דלכרם כדלׁמד קום אעְר נ‬ ‫ְמןׁהנ ֶכ בון הנ ֶרה וכ ֲנדׁהנ נדהד ר הנ גדדד ל נדהד ר ְ נדרת כדלׁאר ררץ הנ חנ נִי וכ ֲנדׁהנ ָדם הנ גדדד ל כמב מאְׁר מר ְ הנ יכ הנ י גכ בְלכ כרם ל מאׁיכ ֲדממ ד נאיְ‬ ‫מע הר כדַד ר נ‬ ‫יִׁנכ חנ יל דלֲדם הנ ֶרה אר תׁהד אד ררץ‬ ‫לכ דפנריך כדלׁיכ מע יׁחנ ָריך נכאעְר רׁהד ייתי ֲנ םׁממ ְר ה כען נאיהנ י ֲנ ְד ך ל מאׁאר כרְמ ך וכ ל מאׁאר כטבמ ך הְא חד זדק וכ אר כמצד א כנ נ‬ ‫'אעְר רׁנכ ְנ ַנ ֲכ נִי נלאעבמ תד ם לנ ִד הר ם׃ יהושע א'‪ ,‬א'‪-‬ו‬ ‫ואלה הארצות אשר ירשו בני ישראל בארץ כנען אשר חלקו להם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות לשבטים של בני‬ ‫ישראל‪ .‬יהושע יד‪ ,‬א‬ ‫'וכ הנ ֶנ כד דֲזדר ַר ן כרחוב מר לרך צמ בד ה הנ ֶעך לכ הנ כְַע ל אר ת גכ בְלו ַנ נכ הנ ר ְ נדרת‪ .‬כְמְאע ל ב' ח' ג‬ ‫וכ ֲנל הנ ַכ נרית אעְר ר כ נדרת אר ת‪-‬אנ בכ דרהד ם וכ כְבנ ֲדתו לנינ צכ חד ק וכ קנ ָנם אמ תד ה לניעקמ ב נלחעקמ ר וכ לנינ כְ דראע ל לנ בכ נרית עולדם לעאממ ר לדך אר תנדה אר ת‪-‬אר ררץ‬ ‫ככ ננֲנן ח דערל ננחעֶתר יך כנ י הנ רָ להירת כמ נֲט וכ ג נדרים ַד ה‪ .‬דברי הימים א' ט"ז‪ ,‬ט"ז‪-‬יט‬ ‫נו נָכעג ֶד ונ ד אר ת הנ ֶנ כר רֲזרר מר לרך צמ בד ה ֲנד חעמד ת ַכ לדכותו לכ הנ ככ נסיס מנ כְלדטו ֲנל נדהד ר ְ דדרת׃ דברי הימים א' יח‪ ,‬ג‬

‫רְ רירה‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫‪9‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫‪,‬אשר‪-‬כרת את‪-‬אברהם ושבועתו ליצחק; ואישר אותה ליעקב לתורה; ולישראל לברית עולם‪ :‬לאמר‪ ,‬לך אתן את ארץ כנען‬ ‫חלק נחלתכם‪ :‬כאשר היו אנשים מעטים במספר‪ ,‬גם מעטים מאוד וגרים בה‪ .‬תהילים ק"ה‪ ,‬ט‪-‬יב‬ ‫אעְר ר הנ כנ ים גוינ ם גכ דולנ ים וכ הד נרג מנ לכים עאבמ נרים סיחון מר לרך הד אלממ נרי וכ עוג מר לרך הנ ַד ְד ן וכ כדל מנ כמכות ככ ננֲנן וכ נדתנ ן אר ת‪-‬א דערצד ם נל ננ עחלדתד ה‬ ‫ננ עחלדתד ה לכ ינ כְ דראע ל ֲנְו ל מא עולדם כְמר ך יכ הודה וכ זנככ ררך יכ הודה ַכ דור ודדור ודדור׃ תהילים קלה‪:‬י‪-‬יג‬

‫נש בואר ה‬ ‫וביום ההוא יהיה שרש ישי‪ ,‬אשר יעמוד לנס לעם; אליו יבקשו גויים; ומנוחתו תהיה כבוד‪ .‬וכ הד ידה ַנ ָום הנ הְא‪ְ ,‬ד ְע ְ יכ הודה אר ת‬‫ְמ נשנכ ֲדר ְמע חנ מנ ת ְמע אע י ידם וכ הנ נָים‬ ‫ְמכְ​ְ ְמע ֲנ ילדם נ‬ ‫ְמְ כנתרוס נ‬ ‫ְמ נְצכ נרינ ם נ‬ ‫ת‪ְ-‬אנ נרית ֲנְו אעְר ר ינ נדהע ר נמאשור נ‬ ‫ידדו כְנ ננִית לכ הנ כְחנ ית אר כ‬ ‫נוס לנגוינ ם וכ ננ כדחע י ינ כְ דראע ל יכ קנ ַע ץ וכ ננ כדפעי יכ הְדד ה יכ קנ ַע ץ מע אנ כרַנ ע קכ ודתות הד אד ררץ‪ .‬ישעיהו יא‪10-12:‬‬ ‫נאספכ ִר ם אר חד ד אר חד ד ַכ נעי ינ כְ דראע ל וכ הד ידה ַנ ָום הנ הְא נִקכ עְ ַנ שופדר גדדול‬ ‫וניכ הנ י ַנ ָום הנ הְא הנ כדה יכ הודה מע אר ֲלצנ ל נדהד ר ֲנד נחל נמצכ נרינ ם וכ נ כ‬ ‫וכ במ אְ הנ עאבד נדים ַד אר ררץ אנ שור וכ הנ ננ כדחנ ים ַד אר ררץ נמצכ נרינ ם וכ הנ כְִנ חעוְ לניהודה ַכ הנ ר הנ ָמ דר ְ ַנ ירְ​ְד לדינ ם׃ ישעיהו כ"ז‪ ,‬יב‪-‬יג‬ ‫אתיך ַכ נְ כמך‪ ,‬לנ י אנ ִד ה‪ .‬כנ י‪ִ-‬ע לרך ַנ ְד ינ ם נאיהנ י ֲנ ְד ך‬ ‫מאלִיך‪ ,‬קכ דר נ‬ ‫ל‪ ִ-‬דירא כנ י ג נ‬ ‫‪,‬וכ ֲנִד ה כמ ה אד מנ ר יכ הודה במ דרכרך ניֲעקמ ב וכ צמ ררך ינ כְ דראע ל אנ נ‬ ‫וסבד א ַכ ֲנל‬ ‫מושיֲרך‪ .‬נדתנ נִי נמצכ נרינ ם ככ פמ ררך‪ ,‬כְ​ְ כ‬ ‫מא‪-‬תֶד ר ַד ך‪ .‬כנ י‪-‬אעננ י יכ הודה אלֶהר יך‪ ,‬קכ דוְ ינ כְ דראע ל נ‬ ‫מא‪-‬תככ נרבכ ִד ‪ְ ,‬לדבד ה ל נ‬ ‫ְבכ נדהד נרים ל נ‬‫ל‪ ִ-‬דירא כנ י‪-‬אעננ י ֲנ ְד ך‪ .‬נמקכ ֶד ם עאבנ יאר כתך נמְנ ֲ דערב אעקנ ַכ צר ך‪ .‬לנצכ פון‬ ‫ֲעינני‪ .‬כנ י יכ קנ כרִד ַכ ֲעינני‪ ,‬ננ ככ בנ כדִד וכ אד הנ בכ ִד ך‪ .‬לכ כען אר כתננְ ַכ ֲנל‪-‬ננפכ ְר ך‪ .‬אנ נ‬ ‫‪.‬אותע ר וכ לנֶד רוב אנ ל‪ִ-‬נ חעזמ ר‪ .‬העבנ יא אר ת‪ַ-‬כ נעי מע דרחוק וכ בנ נִי מע קכ צמ בד ה אר ררץ‪ .‬כל אשר נקרא שמי כי בראתי לתפארתי יצרתיו ועשיתיו‬ ‫'ישעיהו מג‪ ,‬א'‪-‬ז‬ ‫‪,‬הקשיבו אליי‪ ,‬איים‪ ,‬ושמעו עמים ממרחקים‪ :‬ה' קראני מרחם‪ ,‬ממעיי אמי הזכיר את שמי‪ .‬נוָדְד ם ְנ י כחר ררב חנ ד‪ ,‬בצל ידו כט דרננ י‬ ‫נו נֲָעְר ה נרחנ ד כמרְצר ה‪ַ ,‬כ אר כְ​ְדטו כט דרננ י; נוָ מאמר ר אע לני‪ :‬אנ ִד ה ֲנבכ נֶי ינ כְ דראע ל‪ַ ,‬ד ה אר תׁכמ חנ י‪ .‬ודאמ מר ר‪ :‬לדְד ודל דיגנֶנ י‪ ,‬כמ חנ י לכ ְד ודל וכ לדְד ודל‪ ,‬וכ אעבנ כד נִי‬ ‫‪ :‬נֲלׁהנ כְ דְט נֲלׁהנ כְ דְט‪ ,‬וכ ֲנלׁה' נמ כְ​ְ נדטי‪ ,‬וכ נֲלׁאלֶהנ ים מנ ֲעְר תי‪ .‬וכ ֲנִד ה‪ ,‬אד מנ ר ה' ימ צכ ערננ י מרחם לכ ֲנבכ ֶו‪ ,‬לכ הנ נשיב ניֲעקמ ב אע לדיו‬ ‫גנםׁל מאׁיכ קנ ַע ץ ינ כְ דראע ל‪ ,‬וכ אד העבנ ידד ה ַכ ֲעינעי ה'‪ ,‬וכ אלֶהנ ים ינ הכ ירה לכ עמ זני‪ .‬נוָ מאמר ר קד ל עהודה נֲבכ ֶד ך לכ הנ ָנ ים כְבכ טע י ניֲעקמ ב ְלכ הנ נשיב נכ כְ נמ נידים‬ ‫'ינ כְ דראע ל ְנכ נִינכ ִד ך לכ אור גוינ ם לכ הנ יכ נִי ינ כְֲנ יהְ נמט‪ ,‬א'‪-‬ו‬ ‫כנ י עמ ְר יך נאיְד ך‪ ,‬יכ הודה צכ בד אות כְמו‪ ,‬וכ גואע לריך קכ דוְ ינ כְ דראע ל‪ ,‬אלֶהע י כדל הד אד ררץ יכ קד דרא‪ .‬כנ י ככ נאשד ה ֲדזְבד ה וכ נכֲעצְבד ה רְחנ ‪ ,‬וכ אע ְר ת‬ ‫עְרים‪ ,‬כנ י מד ננֲנת קכ טנ נכ נִי דֲזכבכ ך‪ְ ,‬בכ נרח נעמים גכ דמ לנ ים אר קכ ַנ צכ ך‪ַ .‬כ רֲט חע מד ה הנ כס נִיר ְדננ י נמְר נדה נרֲני‪ְ ,‬בכ חר סר ד עולדם אר כרחנ נכ ך‪ ,‬נכ אשם יכ הודה‬ ‫נכ נ‬ ‫'גואע לריך‪ .‬ישעיהו נ"ד‪ ,‬ה'‪-‬ח‬ ‫אד מע ר אעדמ נדי יכ הודה אעְר ר קובע ץ נכ דמ נְי ינ כְ דראע ל וכ אר קכ בע ץ אע לדיו אנ חע נרים נמַכ ֲנל הנ ָד בע ץ אע לדיו׃ ישעיהו נ"ו‪ ,‬ח‬ ‫אוי לרועים המשמידים ומפזרים את צאן מרעיתי נאם ה' לכן כה אמר ה' אלהי ישראל על הרועים הרועים את עמי פיזרתם‬ ‫צאני וגירשו אותם ולא פקדתם אותם הנה אנכי פקד עליכם את רעת מעלליכם נאם ה' ואקבצתי את שארית צאני מכל‬ ‫הארצות אשר גירשתי אותם שמה והשבתי אותם אל מרעתם ופרו ורבו והקמתי עליהם רעעים ורעו אותם ולא ירשו עוד ולא‬ ‫'יבהלו ולא יחסרו נאם ה‬ ‫כען כמ ה אד מנ ר יכ הודה צכ בד אות אלֶהע י ינ כְ דראע ל ֲנל הנ כדלנ ים הנ נדְד נרים ַכ בע ית יכ הודה ְבכ בע ית מר לרך יכ הְדד ה ְבכ יְרְ​ְד לדינ ם ַד בר ל ינ ַד לְ וכ ְד ם העוְ ֲנד‬ ‫יום ְנקכ ֶד נתי אר תֲׁעדע יהר ם נכ אשם יכ הודה ודאר ֲללנ יתד ם ודאנ נשיבכ נִם אר לׁהנ ְד קום הנ ֶרה ינ כר כמידה כ"ז ‪21-22‬‬ ‫כי אני ידעתי את מחשבותיי אשר אני חושב עליכם נאם ה' מחשבות שלום ולא רע לתת לכם אחרית רצון‪ .‬וקראתם אלי‬ ‫‪'.‬ולכתם והתפללתם אלי ואשמע אתכם‪ .‬ובקשתם אותי ומצאתם אותי כי דרשתי אותי בכל לבבכם‪ .‬ונמצאתי לכם נאם ה‬ ‫ושיבתי את שבותכם וקבצתי אתכם מכל הגויים ומכל המקומות אשר גרשתי אתכם שמה נאם ה'‪ .‬והשבתי אתכם אל המקום‬ ‫אשר גליתי אתכם משם‪ .‬ירמיהו כט‪ ,‬יא‪-‬יד‬ ‫ת‪ְ-‬אנ נרית ינ כְ דראע ל הנ נעה אעננ י מע אר ררץ‬ ‫הוְי נֲ אר ת‪ -‬נֲ כמך אר כ‬ ‫כנ י כמ ה אד מנ ר יכ הודה דרזְ לניעקמ ב נְ כמחד ה וכ הנ כרעְ ַכ ר מאְ גוינ ם נְ כמחְ וכ אד כמרְ יכ הודה נ‬ ‫צד פון וכ אר קכ ַנ צע ם מע אע ֶרה ֲנ ְער וכ פנ כסחד דרה וכ יולדדד ה ינחכ ֶד ו חנ ם נרב ִנ כְבְ ְד ם ַד אְ ַכ כנ י וכ בנ כִחשנְננ ים או נלכעם אר רלכרת נכ הד נרים ַכ דר ררך יכ ְד ר ל מא‬

‫‪10‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫כורי׃ שמעו דבר ה' גויים והודיעו באייים מרחקים ואמרו מי שפיזר את ישראל‬ ‫ינ כמכנלְ ְד ם כנ י אד ב אנכי לינ כְ דראע ל וכ אר פכ נרינ ם ַכ נ‬ ‫יקבץ אותו וישמרו אותו כרועה צאנו‪ .‬כי גאל יהוה את יעקב‪ ,‬ופדהו מיד חזק ממנו‪ .‬ירמיהו לא‪7-11:‬‬ ‫וכ ֲנִד ה כמ ה אד מנ ר יכ הודה אלֶהע י ינ כְ דראע ל ֲנל הד ֲנ יר הנ ֶ מאת‪ ,‬אעְר ר אנ ִר ם אד כמ נרים ננ ִד ן ַכ ינד מר לרך ַד בר ל ַכ חר ררב ְבכ דר דֲב ְבכ דר בר ר‪ :‬הנ נעה אעננ י‬ ‫ארצות אעְר ר כד נרחכ נִי ְד ְד ה ַכ אר פכ י ְבכ חע נמי ְבכ חע מד ה גכ דולדה; וכ א נעְיבכ נִי אר ל הנ ְד קום הנ ֶרה‪ ,‬וכ אעְר ר ְד בכ נִי לנ בכ טנ ח‪ ,‬וכ הד יְ לנ י‬ ‫אוקכ ַכ צד ם נמכדל הנ כ‬ ‫לכ ֲנם‪ ,‬וכ אר כתננע לדהר ם לנ ַד א עאח עעריהר ם‪ .‬וכ כדתנ נִי לדהר ם ַכ נרית עולדם‪ ,‬אעְר ר ל מא אעְר ר אר כסַע ה מע הר ם לכ טוב לדהר ם‪ ,‬וכ אר ִר ם יכ דר נאי ַכ לנ ַד ם‪ ,‬וכ ל מא סְרְ‬ ‫מע ֲ כנדידם‪ .‬וכ אעְר ר אעְר ר אר כתננע ַד ֲעדד מד ה‪ ,‬וכ ננ טנ ֲכ נִי אר ת הד אד ררץ הנ ֶרה ַכ דנ ֲנם ַכ כדל לנ ַנ י ְבכ כדל ננפכ נְי‪ .‬כנ י כמ ה אד מנ ר יכ הודה‪ :‬כאשר הבאתי את כל‬ ‫הרעה הגדולה הזאת על העם הזה‪ ,‬כן אביא עליהם את כל הטוב אשר הבטחתי להם‪ .‬ירמיהו לב‪36-42:‬‬ ‫ויהי דבר יהוה אלי לאמר בן אדם אחיך אחיך אנשי מולדתך וכל בית ישראל כולם הם אשר אמרו יושבי ירושלים הרחקתם‬ ‫מעל יהוה לנו נתנה הארץ הזאת לרשתה לכן אמר כה אמר אדוני יהוה כי הרחקתי אותם בתוך הגויים ופיזרתי אותם בארצות‬ ‫והייתי להם למקדש קטן בארצות אשר יבאו שם לכן אמר כה אמר אדוני יהוה ואקבץ אתכם מן העמים ואקבצתי אתכם מן‬ ‫הארצות אשר פוצתם שם ואתנה לכם את ארץ ישראל ובאו שמה והסירו את כל שואביה ואת כל תועבותיה משם ונתתי להם‬ ‫יאי אר ת‪-‬לרב הד אר בר ן נמַכ ְד דרם וכ נדתנ ננ י לדהר ם לעב ַד ְד ר וכ הד לכ כְ ַנ חשקכ נִי וכ ְד כמרְ נמ כְ​ְדטנ י‬ ‫לב אחד ונתתי להם רוח חדשה בקרבכם וכ הוצנ נ‬ ‫וכ ֲ נדְיתד ם וכ הד יְ לנ י דלֲנם וכ ננ הכ ירה לדהר ם דלאלֶהנ ים‪ .‬יחזקאל יא‪14-20:‬‬ ‫יא נִי אר כתכרם מע נֲ נמים וכ הנ קכ ַנ צכ נִיך מע אר כרצות נכ פְצכ ִר ם ַכ ידד עחזדקד ה וכ בנ זכרו נֲ נכ טְכדה וכ חע מד ה כְפְךה‪ .‬אר כרצ מא אר כתכרם ַכ נריחנ ננ יחמ חנ‬ ‫וכ הוצנ כ‬ ‫יא נִיך אר לׁאר דר ץ ינ כְ דראע ל‬ ‫יא נִיך מע נֲ נְים וכ הנ קכ ַנ צכ נִיך מע אר כרצות נכ פְצכ ִר ם וכ הנ קכ ֶנ נשי ַד כרם לנ פכ נעי הנ גוינ ם‪ .‬וכ דנ ֲכ ִר ם כנ יׁאעננ י יכ הודה ַכ הוצנ כ‬ ‫ַכ הוצנ כ‬ ‫אר לׁהד אד ררץ אעְר ר נדְד א י נדדי לכ תנ ִד ה לכ אעבותע יכרם‪ .‬יחזקאל כ'‪34,41-42 ,‬‬ ‫כה אמר אדוני יהוה כי אקבץ את בית ישראל מן העמים אשר פוזרו בתוכם והקדשתי בהם לעיני הגויים וישבו בארצם אשר‬ ‫נתתי לעבדי יעקב וישבו בה בבטחה ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו בבטחה כי אעשה משפטים בכל בוזיהם סביבותיהם וידעו‬ ‫כי אני יהוה אלהיהם‪ .‬יחזקאל כח‪25-26 ,‬‬ ‫כנ י כמ ה אד מנ ר אעדמ ננ י יכ הונ ים‪ :‬הנ נעה אעננ י אר ת‪-‬צמ אעי וכ אר ת‪ֶ-‬נ כרְדה אר ת‪-‬צמ אעי וכ אר ת‪ֶ-‬נ כרְדה אר ת‪-‬צמ אעי‪ ,‬ככ מו ְר ָנ כדרמ ְר ה רמ ֲרה צכ אמ רו ַכ יום הנ ננ פכ רְתו‪ ,‬כען‬ ‫אר ת‪-‬דמ כרצות אעדמ ננ י אעדמ נדי דוא נעְיבכ נִם נמן‪-‬כדל‪-‬הנ ְד קומות ְר ננ פכ רְ ְד ם ַכ יום דֲנדן וכ חמ ְר ך‪ .‬ודאוצנ יאמ נתי נמן‪-‬הד דֲ נמים ודאנ קכ ַנ צכ נִים מע ן‪-‬הד דרצות‬ ‫וכ אר ת‪-‬אר ת‪-‬אר ררץ אר ת‪-‬אעדמ מד נתים וכ אר ת‪ ... -‬יחזקאל לד‪11-16 :‬‬ ‫לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדוני יהוה לא למענכם אני עושה זאת בית ישראל כי אם למען שמי קדשי אשר חללתם‬ ‫בגויים אשר באתם שמה וקדשתי את שמי הגדול אשר חלל בגויים אשר חללתם בתוכם וידעו הגויים כי אני יהוה נאם אדוני‬ ‫יהוה כי אקדיש בכם לעיניהם כי לקחתי אתכם מתוך הגויים ואקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם‬ ‫וזרקת עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתכם ומכל גידוליכם אטהר אתכם וגם לב חדש אתן לכם ורוח חדשה אתן‬ ‫בקרבכם והסירתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר וכ נדתנ נִי רְחנ י ַכ כרם וכ הד לנככ נִי ַכ חשקכ נִי וכ ְד כמ כרִר ם נמ כְ​ְדטנ י וכ ֲ נעְיתר ם‬ ‫אעדד מד ה וכ ידְנ בכ ִר ם ַד אד ררץ אעְר ר נדתנ נִי לכ אעבותע יכרם וכ הד ינ יִר ם לנ ֲנם וכ אעננ י נא כתהנ י דלכרם דלאלֶהנ ים‪ .‬יחזקאל לו‪ ,‬כב‪-‬כח‬ ‫ואמרת אלהם כה אמר אדוני יהוה הנה אנכי לקח את בני ישראל מתוך הגויים אשר הלכו שם וקבצתי אותם מסביב והבאתי‬ ‫אותם אל אדמתם ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ על הרי ישראל ומלך אחד יהיה להם למלך לכולם ולא יהיו עוד שני גויים‬ ‫ולא יהיו עוד חלקים לשתי ממלכות ולא יטמאו עוד באליליהם ובתועבותיהם ובכל פשעתם כי אם אושיעתם מכל‬ ‫מושבותיהם אשר חטאו אשר וטהר אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים ודוד עבדי יהיה עליהם למלך ורועה אחד‬ ‫יהיה להם לכולם וגם במשפטי הלכו וחקתיי שמרו ועשו אותם וישבו בארץ אשר נתתי ליעקב עבדי אשר ישבו אבותיכם שם‬ ‫וישבו בה הם ובניהם ובני בניהם עד עולם והיה עבדי דוד להם לנגיד עד עולם וגם כרתתי להם ברית שלום ברית עולם היא‬ ‫להם ושמתי אותם והרביתי אותם ושמתי מקדשי בתוכם עד עולם וגם משכנתי תהיה עמם והייתי להם לאלהים והם יהיו לי‬ ‫לעם וידעו הגויים כי אני יהוה מקדש את ישראל כי יהיה מקדשי בתוכם עד עולם‪ .‬יחזקאל ל"ז ‪21-28‬‬ ‫לכן כה אמר אדוני יהוה‪ :‬עתה אשיב את שבות יעקב‪ ,‬וארחם על כל בית ישראל‪ ,‬וקנא לשם קדשי‪ .‬אחרי אשר ישאו את‬ ‫חרפתם ואת כל עוולותיהם אשר מעלו בי‪ ,‬כי ישבו בבטחה בארצם‪ ,‬ואין מחרידם‪ .‬כי השיבתי אותם מן העמים‪ ,‬ואקבצתי‬ ‫‪,‬אותם מארצות אויביהם‪ ,‬ואקדשתי בהם לעיני גויים רבים‪ .‬וידעו כי אני יהוה אלהיהם‪ ,‬אשר גליתי אותם בתוך הגויים‬ ‫ואקבצתי אותם אל אדמתם‪ ,‬ולא השארתי מהם עוד שם‪ .‬ולא אסתיר פני עוד מהם‪ ,‬כי שפכתי רוחי על בית ישראל‪ ,‬נאם‬ ‫אדוני יהוה‪ .‬יחזקאל לט‪25-29 ,‬‬

‫‪11‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫וכ הד ידה נמ כסְנר ַכ נעי ינ כְ דראע ל ככ חול הנ ָדם אעְר ר ל מא ינ ְד ד וכ ל מא ינ כספמ ר וכ הד ידה ַד ְד קום אעְר ר נראמנ ר לדהר ם ל מא ֲ ננְי אנ ִר ם ְד ם נראמנ ר לדהר ם ַכ נעי‬ ‫אלֶהנ ים חנ ָנ ים וכ ננ קכ הְ בכ נעי יכ הְדד ה ְבכ נעי ינ כְ דראע ל ינחנ ד נו נֲָ נעְיְ לדהר ם ר מאְ אר חד ד נו נֲָעלְ מע אר ררץ כנ י גדדול ידם ניֲ דעראע ל‪ .‬הושע א'‪ ,‬י'‪-‬יא‬ ‫נבלע ישראל עתה יהיו בגויים ככלי שאין בו חפצים כי עלו אשור פרא לבדו שכר אפרים מאהבים גם אם שכרו בגויים עתה‬ ‫'אקבצם ויתעצבו מעט ממשא מלך נסיכים הושע ח'‪ ,‬ח'‪-‬י‬ ‫בצרה‪ ,‬כעדר בתוך נהריהם; הרעש רב ירעו מרוב"‬ ‫קבצתי יעקב כשלכ ך; קבצתי קבצתי את שארית ישראל; אקבצם כצאן ד‬ ‫אנשים‪ ".‬מיכה ב'‪ ,‬יב‬ ‫ביום ההוא נאם‪-‬יהוה אקבץ את הצלע ואת הנדחית ואת אשר עניתי אקבץ את הצלע לשארית ואת הנידחת לגוי עוצמתי‬ ‫'ומלוך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם‪ .‬מיכה ד'‪ ,‬ו‪-‬ז‬ ‫נרי ַנ ת צנ ָון‪ ,‬הנ כרֲנ י ינ כְ דראע ל‪ְ ,‬ד כמלנ י וכ נְ כמלנ י ַכ כדל לעב‪ַ ,‬נ ת יכ רְ​ְד לנ ים‪ .‬ה' הנ נסיר נמ כְ​ְדטר יך‪ ,‬ג נדרְ אר ת‪-‬אמ יכ בר ך‪ ,‬מר לרך ינ כְ דראע ל ה' ַכ תוכרם‪ ,‬ל מא‬ ‫יוְיע‪ ,‬יכ נְמע חנ‬ ‫ל‪ ִ-‬כרְרה ידדר יך‪ .‬ה' אלֶהר יך ַכ תוכרם‪ ,‬גנ ַמ ר‪ ,‬הְא נ‬ ‫ל‪ ִ-‬כירְרה‪ְ ,‬לכ צנ ָון‪ ,‬אנ נ‬ ‫נת כראר ה עוד דרֲדה‪ַ .‬נ ָום הנ הְא י מאמנ ר לנ ירְ​ְד לנ ים‪ ,‬אנ נ‬ ‫ַד ך ְד כמחד ה‪ַ ,‬כ אנ העבד תו י נדְ כמח ַד ך ַכ נרנדה‪ .‬אר קכ ַנ צע ב אר ת‪-‬הד ֲעצד נרים אעְר ר נמְר ך‪ ,‬אעְר ר חר כרְדתד ה הד יכ תד ה נל עֲלדם‪ .‬הנ נעה ַנ ֲעת הנ הְא עאבנ צע ל אר ת‬‫כדל‪ -‬עֲנדך‪ ,‬וכ אר קכ ַנ צע ב אר ת‪-‬הנ ננ כדרמ ְר ת‪ ,‬וכ אר ת‪-‬הנ כְַד לדה אר ת‪-‬הנ כְַד לדה‪ ,‬וכ אר ת‪-‬הנ ננ כדרמ ְר ת אר ת‪-‬הנ שד בד לדה‪ ,‬וכ אר ת‪-‬הנ ננ כדרמ ְר ת אר ת‪-‬הנ שד בד לדה‪ ,‬וכ אר ת‬‫ְתהנ ֶדה אר ת‪-‬הנ שד ַד לדה ַכ כדל‪-‬א בעת ההיא אשוב אתכם ובעת‬ ‫הנ כְַד לדה אר ת‪-‬הנ כְַד לדה‪ ,‬וכ אר ת‪-‬הנ ננ כדרמ ְר ִד אר ת‪-‬הנ כְַד לדה‪ ,‬וכ אר ת‪-‬הנ כְַד לדה כ‬ ‫'קבצתי אתכם כי אעשה אתכם שם ותהילה בכל עמי הארץ בהשיבתי את שבותכם לעיניכם נאם יהוה צפניה ג'‪ ,‬יד‪-‬כ‬ ‫אוְי נֲ אר תַׁע ית יוסע ף דוא נעְיבכ נִים ל כנְכנ ים כנ יׁאעננ י חד ננחכ נִים וכ הד יְ ככ אע לׁל מאׁמנ זכחנ יתד ם כנ יׁאעננ י יכ הודה‬ ‫ונאר לחזניקכ נִי אר תַׁע ית יכ הְדד ה וכ נ‬ ‫מאלִי וכ דרבְ כ כנרבְ וכ ז נדרֲכ נִי ַע יןׁהד דֲ נמים וכ זדקכ רְננ י ַכ אנ כרצות כרחוקות וכ חנ ְָ‬ ‫אלֶהע יהר ם וכ ְד מנ ח לנ ַד ם ַכ יהודה‪ .‬אנ כְ נרק לדהר ם דו עאקנ ַכ צד ם כנ יׁג נ‬ ‫ֲנ םַׁד נדיהם וכ ְ​ְבְ וכ א נעְיבכ נִים מע אר ררץ נמצכ נרינ ם וכ עאקנ ַכ צד ם מע אשור וכ אר בכ אמ תד ם אר לׁאר ררץ גנ לכ ֲדד וכ אר לׁלנ בכ נון וכ ל מא יכ מד צד א לדהר ם מד קום‪ .‬זכריה‬ ‫'י'‪ ,‬ו'‪-‬י‬

‫שּ ררית חָדר ְר ה‬ ‫וכאשר התאספו יחד‪ ,‬שאלו אותו לאמר אדני‪ ,‬האם תחזיר בעת הזאת את המלכות לישראל? ויאמר אליהם‪ ,‬לא לכם לדעת‬ ‫את העתים או הזמנים אשר שם האב בידו‪ .‬אלא אתם תקבלו כוח לאחר בוא רוח הקודש עליכם‪ ,‬והייתם עדים לי גם‬ ‫בירושלים וגם בכל יהודה וגם בשומרון ועד קצה הארץ‪ .‬מעשי השליחים א'‪6-8:‬‬ ‫כדי שבמלאת העתים יאחד אל אחד את כל הדברים במשיח‪ ,‬הן אשר בשמים והן אשר בארץ‪ ,‬בו‪ :‬אפסים א' ‪10‬‬ ‫‪,‬אחים‪ ,‬על ביאת אדוננו ישוע המשיח ועל התכנסותנו אליו‪ ,‬אנו מבקשים מכם שלא תיבהלו במהרה ולא תיבהלו‪ ,‬לא ברוח"‬ ‫‪,‬לא בדבר‪ ,‬ולא במכתב‪ ,‬כאילו מאיתנו‪ ,‬כאילו יום המשיח קרוב‪ .‬אל תטעו אתכם איש בשום אופן‪ ,‬כי לא יבוא היום ההוא‬ ‫אלא אם כן תבוא תחילה הנפילה‪ ,‬ויתגלה איש החטא‪ ,‬בן האבדון‪ ,‬המתנגד ומתנשא על כל אשר נקרא אלוהים‪ ,‬או אשר‬ ‫עובדים אותו‪ ,‬עד כי ישב כאלוהים בהיכל אלוהים‪ ,‬ויתגלה שהוא אלוהים‪ ".‬תסלוניקים ב' ב'‪1-4:‬‬

‫אפוקריפ‬ ‫וכתב טובית תפילת שמחה ואמר‪ :‬ברוך אלוהים חי לנצח וברוכה מלכותו‪ ,‬כי הוא מלק וחנן‪ ,‬הוא מוריד לגיהנום ומחזיר‪ ,‬ואין‬ ‫מי שימנע מידו‪ .‬הודו בו לפני הגויים‪ ,‬בני ישראל‪ ,‬כי פיזרנו בתוכם‪ .‬שם הודיעו על גדולתו ורוממו אותו לפני כל החיים‪ ,‬כי‬ ‫הוא אדוננו והוא האלוהים אבינו לנצח‪ .‬והוא יקנן אותנו על עוונותינו‪ ,‬וישוב לרחם‪ ,‬ויאסוף אותנו מכל הגויים‪ ,‬אשר פיזרנו‬ ‫'בתוכם‪ .‬טובית י"ג‪ ,‬א'‪-‬ה‬ ‫כורך‪ .‬קהלת ל"ו‬ ‫אְית‪ .‬יכ הודה‪ ,‬חד נדס ֲנל‪ֲ-‬נם הנ ננ קכ דרא כְמר ך וכ ֲנל‪-‬ינ כְ דראע ל אעְר ר קד נרִד כְמר ך ַכ כ‬ ‫דל‪ְ-‬בכ טע י ניֲעקמ ב וכ דרְר ִד ם ככ ער נ‬ ‫‪,‬קנ ַע ץ אר ת כ כ‬ ‫‪11-12‬‬

‫‪12‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫ירושלים‪ ,‬הביטה סביבך מזרחה והנה את השמחה הבאת לך מאת אלוהים‪ .‬הנה בניך באים אשר שלחת‪ ,‬הם באים נאספים‬ ‫ממזרח ועד מערב בדבר הקדוש‪ ,‬שמחים בכבוד אלוהים‪ .‬ברוך ד'‪36-37 ,‬‬ ‫קומי ירושלים ועמדי על מרום והבטי מזרחה והנה בניך נאספים ממערב עד מזרח בדבר הקדוש שמחים בזכרון אלהים‪ .‬ברוך‬ ‫'ה'‪ ,‬ה‬ ‫והתפילה הייתה כדלקמן‪ :‬ה' ה' אלהים‪ ,‬בורא כל‪ ,‬ירא וחזק‪ ,‬צדיק ורחום‪ ,‬ומלך יחיד וחנון‪ ,‬נותן כל‪ ,‬יחיד הצדיק‪ ,‬כל יכול‬ ‫ונצחי‪ ,‬אתה המציל את ישראל מכל צרה‪ ,‬ובחרת באבות וקידשתם‪ :‬קבל את הקורבן בעד כל עמך ישראל‪ ,‬ושמור את חלקך‬ ‫‪.‬וקדש אותו‪ .‬אסף את הפזורים מאיתנו‪ ,‬הציל את העובדים בגויים‪ ,‬הבט בבוזים ובנזופים‪ ,‬וידעו הגויים כי אתה אלהינו‬ ‫מקבים ב' א'‪24-27:‬‬ ‫וגם אנו מקווים כי האל אשר הציל את כל עמו ונתן לכולם נחלה ומלכות כהונה ומקדש כאשר הבטיח בתורה ירחם עלינו‬ ‫במהרה ויקבץ אותנו מכל ארץ תחת השמים אל הקודש כי הציל אותנו מצרות גדולות וטהר את המקום‪ .‬מקבים ב' ב' ‪17-18‬‬

‫ישר ויובלים‬ ‫ויהי בשנת חמש עשרה שנה לישב אברם בארץ כנען היא שנת השבעים לחיי אברם וירא ה' אל אברם בשנה ההיא ויאמר‬ ‫אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כסדים לתת לך את הארץ הזאת לנחלה ועתה התהלך לפניי והיית תמים ושמר מצותיי כי‬ ‫לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת לנחלה מנהר מצרים עד נהר פרת הגדול‪ .‬ישר י"ג‪ ,‬יז‪-‬י"ח‬ ‫ויקם עשו וישב אל יעקב ויעש את כל אשר יעץ נביות בן ישמעאל ויקח עשו את כל העושר אשר השאיר יצחק את הנפש‬ ‫ואת הבהמה ואת המקנה ואת הרכוש ואת כל העושר לא נתן ליעקב אחיו מאומה ויקח יעקב את כל ארץ כנען מנחל מצרים‬ ‫עד נהר פרת ויקח אותה לאחוזת עולם ולבניו ולזרעו אחריו עד עולם‪ .‬ואלה הדברים אשר כתב יעקב בספר לאמר את ארץ‬ ‫כנען ואת כל ערי החתי והחוי והיבוסי והאמרי והפרזי והגרגשי כל שבעת הגויים מנהר מצרים עד נהר פרת‪ .‬ישר מז‪:‬כד‪,‬כז‬ ‫וניכ הנ י אנ ח עערי מות ממ ְר ה נוָ מאמר ר יכ הודה אר לׁיכ הוְש נֲ ַר ןׁנְן לעאממ ר קְם וכ ֲדבנ ר אר תׁהנ ָ כנרֶר ן אר לׁהד אד ררץ אעְר ר נדתנ נִי לנ בכ נעי ינ כְ דראע ל וכ ננ כרְר ת‬ ‫נףׁרגכ לעיכרם ינ הכ ירה דלכרם נמ נְ כדַנ ר הנ ֶכ בד נון ֲנדׁהנ ננהד ר הנ גדדד ל ננהנ ר ְ נדרת ינ הכ ירה גכ בְלכ כרם‪ .‬י כנְר פ"ח‪ ,‬א‬ ‫'אר תׁהד אד ררץ כדלׁמד קום אעְר רִׁנ כדרמ ך כ נ‬‫'ג‬ ‫ואחרי כן ישובו אלי מקרב הגויים בכל לבבם ובכל נפשם ובכל כחו‪ ,‬וקבצתם מקרב כל הגויים‪ ,‬ובקשו אותי‪ ,‬למען אמצא‬ ‫אותי להם‪ ,‬כי יבקשו אותי בכל לבבם ובכל נפשם‪ .‬יובלים א'‪ ,‬יד‬ ‫נוָ מאמר ר לו אעננ י יכ הודה אעְר ר הוצנ יאר ך מע אְר כ כנְ נֶים לכ תנ ִד תר ת לדך אר ת‪-‬אר ררץ הנ ככ ננֲעננ י לנ כרְר ִד הד עולדם וכ הד ידה לדך לכ אלֶהנ ים ְלכ ז כנרֲרך אנ ח רעריך‬ ‫נוָנככ נרת יכ הודה אר ת‪-‬אנ בכ דרם ַכ נרית לעאממ ר נלֶ כנרֲרך אר תנדה אר ת‪-‬הד אד ררץ הנ ֶ מאת מע נדהד ר נמצכ נרינ ם ֲנד‪-‬הנ נדהד ר הנ גדדד ל נדהד ר ְ דדרת וכ הנ ָע ננ י וכ הנ קכ ננ יזני‬ ‫בְסי‪ .‬יובלים יד‪ ,‬ז'‪ ,‬יח‬ ‫מורי וכ הנ ככ ננֲעננ י וכ הנ ג כררג נדְי וכ הנ נ‬ ‫קורי וכ הנ חנ י וכ הנ עא נ‬ ‫וכ הנ ָנ כדמוננ י וכ הנ דְ נ‬ ‫ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ גרותך את ארץ כנען וירשתה עד עולם ואני אהיה להם לאלהים‪ .‬יובלים טו‪ ,‬י‬

‫ספרי גן עדן נשכחים‬ ‫‪'.‬ונאמ מר ר אר לׁאד בנ י ניֲעקמ ב ַכ ֶר ך יכ במ דע ד יכ הודה אר תׁהנ ככ ננֲעננ י וכ נדתנ ן אר תׁאנ כרצד ם לדך ְלכ ז כנרֲרך אנ ח רעריך‪ .‬ברית לוי ג'‪ ,‬י‬ ‫‪.‬ואחרי אלה יקום לכם האדון עצמו (ישוע המשיח) אור הצדקה‪ ,‬ושובתם אל ארצכם‪ .‬וראיתם אותו בירושלים למען שמו‬ ‫ושוב ברשע מעשיכם תכעסו אותו‪ ,‬ותישארו ממנו עד עת השלמות‪ .‬ברית זבולון ב'‪32-35:‬‬ ‫ואחרי שתמעטו ותמעטו‪ ,‬שובתם והכרתם את ה' אלהיכם; והושיב אתכם אל ארצכם כרחמיו הרבים‪ .‬והיה אחרי באו אל‬ ‫ארץ אבותם‪ ,‬שוב ישכחו את ה' וירשעו‪ .‬ופיזר אותם ה' על פני כל הארץ‪ ,‬עד בוא רחמי ה' (ישוע המשיח)‪ ,‬איש עושה צדקה‬ ‫ועושה חסד לכל הרחוקים ולקרובים‪ .‬ברית נפתלי א' ‪30-32‬‬

‫‪13‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫הבשורה ‪ -‬רק ישוע המשיח מושיע‬ ‫יוְי נֲ אר ת ֲנְו מע חנ טד נאים‪ .‬מתי א' ‪21‬‬ ‫ונִע לרד ַר ן‪ ,‬וכ קכ דראתד כְמו יעְ​ְֲנ‪ ,‬כנ י הְא נ‬ ‫כי כה אהב אלוהים את העולם‪ ,‬עד כי נתן את בנו יחידו‪ ,‬למען לא יאבד כל המאמין בו‪ ,‬אלא יזכה לחיי עולם‪ .‬יוחנן ג' ‪16‬‬ ‫אמר לו ישוע‪ " :‬אני הדרך‪ ,‬האמת והחיים‪ .‬איש לא יבוא אל האב אלא דרכי‪ ".‬יוחנן י"ד ‪6‬‬ ‫'וגם אין ישועה באף אחד אחר‪ :‬כי אין שם אחר תחת השמים שניתן לבני אדם‪ ,‬אשר בו עלינו להיוושע‪ .‬מעשי השליחים ד‬ ‫‪12‬‬ ‫כי מסרתי לכם בראשונה את אשר גם אני קיבלתי‪ ,‬כי המשיח מת בעד חטאינו ככתובים; וכי נקבר; וכי קם לתחייה ביום‬ ‫השלישי ככתובים‪ :‬קורינתים א' ט"ו ‪3-4‬‬ ‫אשר בו יש לנו גאולה בדמו‪ ,‬סליחת חטאים‪ ,‬כעושר חסדו‪( .‬אפסים א' ‪)7‬‬ ‫‪:‬ישנן ארבע אמיתות שעלינו להבין במלואן‬

‫‪.‬אלוהים אוהב אותך כל כך ‪1.‬‬ ‫‪.‬הוא רוצה שתזכה לחיי נצח בגן עדן איתו‬ ‫כי כה אהב אלוהים את העולם‪ ,‬עד כי נתן את בנו יחידו‪ ,‬למען לא יאבד כל המאמין בו‪ ,‬אלא יזכה לחיי עולם‪ .‬יוחנן ג' ‪16‬‬ ‫‪.‬הוא רוצה שתהיה לך חיים של שפע ומשמעות איתו‬ ‫גנב בא לגנוב‪ ,‬להרוג ולהשמיד‪ .‬באתי כדי שיהיה להם חיים‪ ,‬ובשפע‪ .‬יוחנן י' ‪10‬‬ ‫‪...‬למרות זאת‪ ,‬אנשים רבים אינם חווים חיים בעלי משמעות ואינם בטוחים אם יש להם חיי נצח מכיוון‬

‫‪.‬האדם חוטא מטבעו‪ .‬זו הסיבה שהוא נפרד מאלוהים ‪2.‬‬ ‫‪.‬כולם חטאו‬ ‫כי כולם חטאו‪ ,‬וחסרה להם כבוד אלוהים; רומים ג' ‪23‬‬ ‫כי אהבת הכסף היא שורש כל רע‪ ...‬טימותיאוס א' ו' ‪10‬‬ ‫‪.‬שכר החטא הוא מוות‬ ‫כי שכר החטא הוא מוות‪ ...‬רומים ו' ‪23‬‬ ‫‪:‬התנ"ך מציין שני סוגי מוות‬ ‫מוות פיזי •‬ ‫וכפי שנקבע לבני אדם למות פעם אחת‪ ,‬ואחר כך הדין‪ .‬עברים ט' ‪27‬‬ ‫מוות רוחני או הפרדה נצחית מאלוהים בגיהנום •‬ ‫אבל היראים והלא מאמינים והמתועבים והרוצחים והזונים והמכשפים והעובדי אלילים וכל השקרנים‪ ,‬חלקם יהיה באגם‬ ‫הבוער באש ובגופרית‪ :‬והוא המות השני‪ .‬התגלות כא ‪8‬‬ ‫אם האדם מופרד מאלוהים בגלל חטאו‪ ,‬מהו הפתרון לבעיה זו? לעתים קרובות אנו חושבים שהפתרונות הם‪ :‬דת‪ ,‬מעשים‬ ‫‪.‬טובים ונימוסים טובים‪ .‬אבל יש רק פתרון אחד מאלוהים‬

‫‪14‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫‪.‬ישוע המשיח הוא הדרך היחידה לגן עדן ‪3.‬‬ ‫‪.‬זוהי הצהרת האל‬ ‫אמר לו ישוע‪ " :‬אני הדרך‪ ,‬האמת והחיים‪ .‬איש לא יבוא אל האב אלא דרכי‪ ".‬יוחנן י"ד ‪6‬‬ ‫‪.‬הוא שילם את מלוא העונש על חטאינו‬ ‫כי גם המשיח סבל פעם אחת בעד חטאים‪ ,‬הצדיק בעד רשעים‪ ,‬למען יביאנו אל אלוהים‪ ,‬הוא מות בבשר‪ ,‬אך מחיה על ידי‬ ‫הרוח‪ .‬פטרוס א' ג' ‪18‬‬ ‫אשר בו יש לנו גאולה בדמו‪ ,‬סליחת חטאים‪ ,‬כעושר חסדו‪( .‬אפסים א' ‪)7‬‬ ‫‪.‬יש לו הבטחה לחיי נצח‬ ‫מי שמאמין בבן יש לו חיי עולם‪ .‬מי שאינו מאמין בבן לא יראה חיים‪ ,‬אלא חרון אפו של אלוהים שוכן עליו‪ .‬יוחנן ג' ‪36‬‬ ‫כי שכר החטא הוא מוות‪ ,‬אך מתנת אלוהים היא חיי עולם על ידי ישוע המשיח אדוננו‪ .‬רומים ו' ‪23‬‬

‫‪.‬עלינו להאמין בישוע המשיח כדי להיוושע ‪4.‬‬ ‫‪.‬ישועתנו נובעת מחסד אלוהים דרך אמונה בישוע המשיח‬ ‫כי בחסד נושעתם‪ ,‬על ידי אמונה; וזה לא מעצמכם‪ :‬מתנת אלוהים היא; לא ממעשים‪ ,‬למען פן יתפאר איש‪( .‬אפסים ב' ‪)8-9‬‬ ‫כי כל אשר יקרא בשם ה' יושע‪ .‬רומים י' ‪13‬‬ ‫תפילת חוטא‬ ‫‪:‬התפללו כך באמונה‬ ‫אדון ישוע‪ ,‬תודה רבה לך על אהבתך אליי‪ .‬אני מודה שאני חוטא ומבקש את סליחתך‪ .‬תודה לך על ששפכת את דמך כדי‬ ‫לשלם על כל חטאיי‪ .‬תודה לך על מותך על הצלב‪ ,‬קבורתך ותחייתך‪ .‬אני בוטח בך כאדון ומושיע שלי‪ .‬אני מקבל את מתנת‬ ‫‪.‬חיי הנצח שלך ומוסר את חיי לך‪ .‬עזור לי לציית לכל מצוותיך ולהיות רצויות בעיניך‪ .‬אמן‬ ‫‪:‬אם בטחת בישוע המשיח‪ ,‬הדבר הבא קרה לך‬ ‫‪.‬כעת‪ ,‬יש לך חיי נצח עם אלוהים •‬ ‫וזה רצון שלחני‪ ,‬שכל הרואה את הבן ומאמין בו‪ ,‬יהיה לו חיי עולם; ואני אקים אותו ביום האחרון‪ .‬יוחנן ו' ‪40‬‬ ‫כל חטאיך נשלמו ונסלחו‪( .‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד) •‬ ‫אבל זה‪ ,‬לאחר שהקריב קורבן אחד על חטאים לנצח‪ ,‬ישב לימין אלוהים; עברים י' ‪12‬‬ ‫‪.‬אתה בריאה חדשה בעיני אלוהים‪ .‬זוהי תחילת חייך החדשים •‬ ‫לכן אם איש הוא במשיח‪ ,‬בריאה חדשה היא‪ :‬הישנים חלפו; הנה‪ ,‬הכל נהיה חדש‪ .‬קורינתים ב' ה' ‪17‬‬ ‫‪.‬הפכת לילד של אלוהים •‬ ‫אבל כל מי שקיבלו אותו‪ ,‬להם נתן אישור להיות בני אלוהים‪ ,‬לאלה המאמינים בשמו‪ .‬יוחנן א' ‪12‬‬ ‫‪.‬מעשים טובים אינם דרך עבורנו להיוושע‪ ,‬אלא הוכחה או פרי לישועתנו‬ ‫כי מעשיו אנחנו‪ ,‬נבראנו במשיח ישוע למעשים טובים‪ ,‬אשר אלוהים יעץ מראש למען נלך בהם‪ .‬אפסים ב' ‪10‬‬ ‫!אלוהים יברך אותך‬

‫אנדרטה למרים מביתוניה‬ ‫ובהיותו בבית עניה‪ ,‬בבית שמעון המצורע‪ ,‬וישב לסעודה‪ ,‬באה אישה אחת‪ ,‬וביקשה משחה יקרה מאוד של נרד; ותשבץ את‬ ‫הפח ותשפך אותה על ראשו‪ .‬והיו כמה שכעסו על עצמם ואמרו‪" :‬למה נעשה בזבוז המשחה הזה? כי אפשר היה למכור אותו‬ ‫?ביותר משלוש מאות דינרים ולתת אותו לעניים‪ ".‬והם התלוננו עליה‪ .‬ויאמר ישוע‪ " :‬הניחו לה‪ ,‬למה אתם מטרידים אותה‬ ‫מעשה טוב עשתה בי‪ .‬כי העניים תמיד עמכם‪ ,‬ובכל עת שתרצו תוכלו לעשות להם טוב‪ ,‬אבל אותי אין לכם תמיד‪ ".‬היא‬

‫‪15‬‬

‫חזון ‪ - 6000‬ארץ ישראל רבתי‬

‫ֹורה‪ ,‬אׁ שְ ררי הוא‪ .‬משלי כט‪ ,‬יח‬ ‫באין חזון‪ ,‬העם אובד‪ :‬וש ְומר ר ר‬ ‫אשרי גוי אשר יהוה אלוהיו‪ ,‬ועם אשר בחר לו לנחלה‪ .‬תהילים לג‪ ,‬יב‬

‫עשתה כמיטב יכולתה; היא באה מראש למשוח את גופי לקבורה‪ .‬אמן אומר אני לכם‪ ,‬בכל מקום אשר תיקרא הבשורה הזאת‬ ‫בכל העולם‪ ,‬גם זה שעשתה ייספר לזכרה‪ ".‬מרקוס יד‪3-9 :‬‬

‫‪16‬‬