הפרוטבנגליון פרק1 1בתולדות שנים עשר שבטי ישראל קראנו היה אדם אחד בשם יואכים ,אשר בהיותו עשיר מאוד ,העלה קרבנות כפולות 1לה ',לאחר שקבע החלטה זו : רכושי יהיה לטובת כל העם . ,ולמען אמצא רחמים מאת ה 'אלהים על סליחת חטאיי. 2אך במשתה גדול של ה ',כאשר הקריבו בני ישראל את מתנותיהם ,וגם יואכים הקריב את שלו ,התנגד לו ראובן הכהן הגדול ,לאמור ,לא מותר לך להקריב את מתנותיך כי אין לך .הוליד כל בעיה בישראל. 3בגלל זה יואכים מודאג מאוד ,הלך להתייעץ עם רישומי שנים עשר השבטים ,כדי לראות אם הוא האדם היחיד שלא הוליד שום בעיה. 4אך בחקירה מצא כי כל הצדיקים הקימו זרע בישראל: 5ותִי קצ נרא אא ת-את בצ נרהנ ם אא ת-אֶׁא ר ננתת ן לו אֹ להי ים אא ת-יי צצ חנ ק אא ת-בנ נו באחרית ימיו ;אשר עליו היה צר מאוד ,ולא יראה אשתו: 6אך פרש אל המדבר וקבע שם את אוהלו ,וארבעים יום וארבעים לילה צם ,ואמר לעצמו: 7לא אורד לא לאכול ולא לשתות עד אשר יביט בי יהוה אלהי ,אבל התפילה תהיה לבשר ולשתיה. פרק2 1בינתיים נלחצה אשתו אנה ומבולבלת על חשבון כפול ,ואמרה אני אבלה הן על אלמנותי והן על עקרותי. 2אז קרבה למשתה גדול של ה ',ויהודית שפחתה אמרה :עד מתי תפגע נפשך כך ?חג ה 'בא עתה ,כאשר אסור לאיש להתאבל. 3קח אפוא את הברדס הזה שניתן על ידי מי שעושה דברים כאלה ,כי אין זה ראוי שאני ,שאני משרת ,ללבוש אותו ,אבל הוא מתאים מאוד לאדם בעל אופי גדול יותר. 4אבל אנה ענתה :לך ממני ,אני לא רגיל לדברים כאלה ;חוץ מזה ,ה 'השפיל אותי מאוד. 5אני חושש שאיזה אדם לא מתכנן נתן לך את זה ,ואתה בא ללכלך אותי בחטא שלי. 6אז ענתה יהודית שפחתה :מה רעה אאחל לך כאשר לא תשמע לי? 7לא אוכל לאחל לך קללה גדולה מכפי שאתה תחת ,כי סגר אלוהים את רחמך ,שלא תהיה אם בישראל. 8בעקבות זאת אנה הייתה מוטרדת מאוד ,ולבשה את בגד החתונה שלה ,הלכה בערך בשעה שלוש אחר הצהריים לטייל בגינה שלה. 9ותרא עץ דפנה ותשב תחתיו ותתפלל אל ה 'לאמר. 10אֹלהה י אׁ בב תת י בנ צרכי י ִבי צרכתת צָפי ָ ינתי כתאֶׁא ר בי צרכאתנ אא ת-בא טא ן ָנ נרה וצ ננתת ָנ לנה אא ת-יי צצ חנ ק בא ן. פרק3 1ובעודה מביטה לגן עדן ראתה קן דרור בדפנה, 2והתאבלה בקרבה ואמרה אוי לי מי הוליד אותי ?ואיזה רחם נשא אותי ,כי אהיה ארור כך לפני בני ישראל ,ויגנזני וילעגו אותי בהיכל אלוהיי :אוי ,אל מה ישווה. 3איני דומה לחיות הארץ ,כי אפילו חיות הארץ פוריות לפניך ,ה !'וואו אני ,למה אפשר להשוות אותי? 4איני דומה לבעלי החיים הגסים ,כי אפילו החיות הגסות פוריות לפניך ,ה !'וואו אני ,למה אני דומה? 5אי אפשר להשוות אותי למים האלה ,כי אפילו המים פוריים לפניך ה !'וואו אני ,למה אפשר להשוות אותי? 6אינני דומה לגלי הים ;כי אלה ,בין שהם רגועים ובין שהם בתנועה ,עם הדגים אשר בהם ,הלל אותך ,ה !'וואו אני ,למה אפשר להשוות אותי? 7איני דומה לארץ עצמה ,כי הארץ מפיקה את פירותיה ומשבחת אותך ה!' פרק4 1ויעמוד לידה מלאך ה 'ויאמר אנה אנה שמע ה 'את תפילתך ;תתעבר ותלד ,וייאמר צאצאיך בכל העולם. 2וענתה אנה חי ה 'אלוקי כל אשר אביא ,זכר או נקבה ,אקדש אותו לה 'אלוקי ,וישרת אותו בקדשים כל ימי חייו. 3והנה הופיעו שני מלאכים ואמרו אליה הנה יואכים בעלך בא עם רועים שלו. 4כי גם מלאך ה 'ירד אליו ואמר :ה 'אלוהים שמע את תפילתך ,מהר ולך מכאן ,כי הנה אנה אשתך תתעבר. 5וירד יואכים ויקרא לרועים שלו לאמר הביאו לי הנה עשרה כבשים ללא כתמים וללא מום ויהיו לה 'אלוקי. 6והביא לי שנים עשר עגלים ללא פגמים ושנים עשר העגלים יהיו לכהנים ולזקנים. 7תביא לי גם מאה עזים ומאה העזים יהיו לכל העם. 8וירד יואכים עם הרועים ,ואנה עמדה ליד השער ותרא את יואכים בא עם הרועים. 9ורצה ותלתה על צווארו ואמרה עתה ידעתי כי ברך אותי ה 'מאוד. 10כי הנה אני אלמנה אינני עוד אלמנה ועקר הריון. פרק5 1וישב יואכים ביום הראשון בביתו ,אך למחרת הביא את מנחתו ויאמר. 2אם יהוה יתחסד אלי ,הצלחת אשר על מצחו של הכהן 1תתגלה. 3וייעץ בצלחת אשר לבש הכהן וראה אותה והנה לא נמצאה בו חטא. 4ותִ באמא ר יואנ כי ים עת ָנ ה ינדת עצ יָי כי י חא סא ד יצ הונה אה לתי ותִי ָנ ר אא ת כנל חׁטנ אב תת י. 5וירד ממקדש יהוה צדק וילך אל ביתו. 6וכשמלאו תשעה חודשים לאנה ,הביאה ותאמר למיילדת מה הולדתי? 7ותאמר לה ילדה. 8ותָ באמא ר אׁ ננה ,ה 'הי גצ יִיל הת ִום אא ת נתפצ יֶי ;והיא השכיבה אותה במיטה.
9וכשמלאו ימי טהרה ,היא יניקה את הילד ותקרא את שמה מרים. פרק6 1וגדלה הילדה בכל יום ,וכשהייתה בת תשעה חודשים ,שמה אותה אמה על האדמה לנסות אם תוכל לעמוד ;וכשצעדה תשעה צעדים ,חזרה אל ברכי אמה. 2ותפסה אותה אמה ואמרה חי ה 'אלוקי לא תשוב על הארץ הזאת עד שאביאך אל היכל ה'. 3לפיכך היא עשתה את חדרה מקום קדוש ,ולא נתנה שום דבר חריג או טמא להתקרב אליה ,אבל הזמינה כמה בנות ישראל הטמאות ,והם משכו אותה הצידה. 4אבל כשהיה הילד בן שנה ,ערך יואכים משתה גדול ,והזמין את הכוהנים והסופרים ,והזקנים ואת כל עם ישראל; באמרִ 5ויקרב יואכים מהילדה לראשי הכהנים ויברכו אותה לאמר אלוהי אבותינו יברך את הנערה הזאת וייתן לה שם מפורסם וקיים בכל הדורות .ותִ צ כנל-הנ ענם ,כנך ,אנ מה ן. 6ויציע אותה יואכים פעם שניה לכהנים ,ויברכו אותה לאמר ,אל עליון ,ראה את הנערה הזאת ,וברך אותה בברכת עולם. 7על כך לקחה אותה אמה ותתנה לה את השד ותשיר את השיר הבא לה'. 8שיר חדש אשיר לה 'אלוקי כי ביקר אותי והסיר ממני חרפת אויבי ונתן לי פרי צדקתו למען יגיד עתה לבני ראובן . ,שאנה נותנת לינוק. 9ושמה את הילד בחדר אשר קידשה ויצאה ושרתה אותם. 10וכשנגמר המשתה ,הלכו ,בשמחה והללו את אלוהי ישראל. פרק7 1אבל הנערה גדלה ,ובהיותה בת שנתיים ,אמר יואכים לאנה ,הבה נוביל אותה אל היכל ה 'ונקיים את נדרנו אשר נדרנו לה ',פן יהיה .כועס עלינו , וההצעה שלנו לא מקובלת. 2אבל אנה אמרה ,הבה נחכה בשנה השלישית ,פן תאבד לדעת את אביה .ותִ באמא ר יואנ כי ים ׁ ,הונה ני צמצנ א. 3וכשהיה הילד בן שלוש שנים אמר יואכים הבה נזמין את בנות העברים הטומאות ולקחת כל אחת מנורה ויודלקו למען לא יחזור הילד תשוב דעתה אל היכל ה'. 4ועשו כך עד שעלו אל היכל ה '.ויקבל אותה הכהן הגדול ,ויברך אותה ,ויאמר :מרים ,ה 'אלהים הגדיל את שמך לכל הדורות ,ועד סוף הימים בך יראה ה 'את גאולתו לבני ישראל. 5וישם אותה על המדרגה השלישית של המזבח ויתן ה 'לה חסד ותרקדה ברגליה ויאהבו אותה כל בית ישראל. פרק8 1וילכו הוריה מלאי תמיהה והללו את ה 'כי הנערה לא שבה אליהם. 2אך מרים המשיכה בבית המקדש כיונה שהתחנכה שם ,וקיבלה את מזונה מידו של מלאך. 3וכשהיתה בת שתים עשרה שנה ,נפגשו הכוהנים במועצה ויאמרו הנה מרי בת שתים עשרה שנה ;מה נעשה בה מחשש שמא יטמא קדש ה 'אלוקינו? 4אז השיבו הכוהנים לזכריה הכהן הגדול :האם אתם עומדים על מזבח ה 'ותכנסו אל הקודש ותבקשו עליה ,וכל אשר יגלה ה 'לכם ,תעשו. 5תוִנב בא הת כב הה ן הת גנדול אא ל-הת ַב דא ֶ הת ַב צד יֶים ותִי ַת ח עי ׁו אא ת-חב ֶא ן הת יׁ צֶָנ ט. 6והנה מלאך ה 'בא אליו ויאמר זכריה זכריה צא וקראה את כל האלמנים בעם ויביא כל אחד מהם את מטתו ואת אשר יראה ה 'על ידו .סימן יהיה בעלה של מרי. 7ויצאו הזועקים בכל יהודה ותקעו שופר ה 'ורצו כל העם ופגשו יחדיו. 8גתם-יוסה ף ֶ,א הי צֶלי יך אא ת-הת ג אארן ,תוִהצה א לי פצ נהיהא ם ;וכאשר נפגשו ,הלכו אל הכהן הגדול ,ויקחו איש את מטתו. 9לאחר שקיבל הכהן הגדול את מטותיהם ,הוא נכנס לבית המקדש להתפלל; 10וכשסיים את תפילתו ,לקח את המוטות ,ויצא וחילק אותם ,ולא היה נס. 11את המקל האחרון לקח יוסף ,והנה יונה יצאה מהמטה ותעפה על ראש יוסף. 12ויאמר הכהן הגדול יוסף אתה הנבחר לקחת את בתולת ה 'לשמור אותה לו. 13אבל יוסף סירב לאמר זקן אני ויש לי ילדים אבל היא צעירה ואני חושש שמא אראה מגוחך בישראל. 14ותִ באמא ר הת כב הה ן הת גנדול :יוסה ף ,יצ נרא אא ת-ה 'אֹ להא יך ,וצ זנכצ ר אא ת-אֶׁא ר ענ ָנ ה אֹ להי ים אא תִ-נ תנ ן ,אא ת-קב תרח וצ אא ת-אׁ בי נירם ,כתאֶׁא ר ננפצ תנ ה הנ אנ ארץ ִבצ לנענ ה אב תנ ם ימָצ נהי יס צטרותנ ם. 15עתה ,יוסף ,ירא את אלוהים ,פן יקרו דברים דומים במשפחתך. 16יוסף פחד ולקח אותה אל ביתו ויאמר יוסף אל מרים הנה לקחתי אותך מבית המקדש ועתה אשאיר אותך בביתי .אני חייב להתחשב במקצוע הבניין שלי .ה 'יהיה עמך. פרק9 1ויהי במועצת הכוהנים נאמר הבה נעשה פרוכת חדשה לבית המקדש. 2ויאמר הכהן הגדול קרא אליי שבע בתולות טמאות משבט דוד. 3וילכו המשרתים והביאו אותם אל היכל ה 'ויאמר אליהם הכהן הגדול השליכו גורלות לפני מי מכם יסובב את חוט הזהב ,מי התכלת ,מי הארגמן ,מי הפשתן . ,ומי הסגול האמיתי. 4אז ידע הכהן הגדול את מרים כי היא משבט דוד ;ותִי קצ נרא לנה ,ותִי פצ לתל הת ָא גאד הת ֶאאֹמא ת לצ ג צתרלנה לצ טת בה ר ,ותָה לאך לצ בה יתנ ה. 5אבל מאותו זמן זכריה הכהן הגדול אילם ,ושמואל הושם בחדרו עד שחזר זכריה לדבר. 6אבל מרי לקחה את הסגול האמיתי ,וסובבה אותו. 7ולקחה סיר ותצא לשאוב מים ותשמע קול אומר אליה שלום לך מלא חן 1ה 'עמך ;אתה מבורך בין הנשים. 8והיא הסתכלה סביב ימינה ושמאלה( לראות )מהיכן בא הקול הזה ,ואז נכנסה רועדת אל ביתה ,והניחה את סיר המים לקחה את הסגול והתיישבה במושבה לעבוד אותו. .
9והנה מלאך ה 'עמד לידה ויאמר אל תירא מריה כי מצאת חן בעיני אלוהים; 10כאשר שמעה ,היא נימקה עם עצמה מה פירושו של ברכה כזו. 11ויאמר אליה המלאך ה 'עמך ותתעבר. 12ועל כך השיבה ,מה !האם להרות מאלוהים חיים ,ולהוליד ככל הנשים? 13אבל המלאך השיב ענה ,לא כן ,הו מרים ,אלא רוח הקודש תבוא עליך ,ועוצמתו של העליון תאפיל עליך; 14על כן מה שיוולד ממך יהיה קדוש ,וייקרא בנו של אלוהים חיים ,ואתה תקרא את שמו ישוע ;כי יציל את עמו מחטאיהם. 15והנה אליזבת בת דודתך ,גם היא הרתה בן בזקנתה. טז וצ הת הִא עת ָנ ה הת חב דא ֶ הת שנ יֶי עי ׁנ ה אֶׁא ר ני קצ נראנ ה עי ַנ ר ;כי שום דבר אינו בלתי אפשרי עם אלוהים. 17ותאמר מרים הנה שפחת ה ;'יהי לי כדברך. 18וכשעבדה את הארגמן שלה ,נשאה אותו אל הכהן הגדול ,והכוהן הגדול ברך אותה לאמר :מרים ה 'ה 'ה 'הגדיל את שמך ותבורך בכל ימי העולם. . 19ואז מרי ,מלאת שמחה ,הלכה אל בת דודתה אליזבת ,ודפקה בדלת. 20אשר כששמעה אליזבת ,רצה ופתחה אליה ותברך אותה ואמרה ,מנין לי זה ,כי תבוא אלי אמו של אדוני? 21כי הנה !מיד כשהגיע קול שלוםך לאוזני ,זינק מה שבתוכי ובירך אותך. 22אך מרים ,בהיותה בורה בכל הדברים המסתוריים האלה אשר דיבר אליה המלאך גבריאל ,נשאה את עיניה לשמים ואמרה :אדוני !מה אני ,שכל דורות הארץ יקראו לי ברוך? 23אך ראתה את עצמה גדלה מדי יום ופחדה ,הלכה הביתה והסתתרה מבני ישראל ;והיה בן ארבע עשרה שנה כשקרו כל הדברים האלה. פרק10 1ובבוא החודש השישי שלה ,חזר יוסף מבתיו שבנה בחוץ לארץ אשר מלאכתו ,ונכנס אל הבית ומצא את הבתולה גדלה. 2הכה על פניו ואמר ,במה אני יכול להביט אל ה 'אלוקי ?או ,מה אגיד על הצעירה הזאת? 3כי קיבלתי אותה בתולה מבית המקדש של ה 'אלוקי ולא שמרתי לה כאלה! יתי ִפי ָנ ה ימׁא ֶי י אא ת הבתולה ,מטמא אותה? ?מי ענ ָנ ה הנ נרענ ה הת ֹ באת בצ בה י 4מי הונה אותי כך י 5האם ההיסטוריה של אדם לא הושגה בי בדיוק? 6כי ברגע כבודו ,בא הנחש ומצא את חוה לבדה ופיתה אותה. 7בדיוק באותו אופן שזה קרה לי. 8תוִנקנ ם יוסה ף מה הנ אנ ארץ ,ותִי קצ נרא אותנ ה ותִ באמא ר ,אֶׁא ר חנ פצ צצ ָנ אא ת-הנ אֹ להי ים ,לנׁנ ה עשית זאת? 9מדוע השפלת כך את נפשך ,אשר התחנכה בקודש הקודשים ,וקיבלת את מזונך מיד מלאכים? 10אבל היא ,בשטף של דמעות ,השיבה :אני חף מפשע ,ולא הכרתי איש. 11ויאמר יוסף איך קרה שאתה בהריון? 12ענתה מרים :חי יהוה אלהי ,איני יודע באיזה אמצעי. יג וירא יוסף מאד וילך ממנה בדעתו מה יעשה עמה ;וכך חשב לעצמו: 14אם אסתיר את פשעה ,אמצא אשם תורת ה;' 15ואם אגלה אותה לבני ישראל ,אני חושש שמא בהריון ממלאך ,אמצא בוגד בנפשו של אדם תמים. 16אז מה אעשה ?אני אפטר אותה באופן פרטי. 17ויבא עליו הלילה והנה נגלה אליו מלאך ה 'בחלום ויאמר. 18אל תפחד לקחת את הצעירה ההיא ,כי מה שבתוכה הוא מרוח הקודש; . 19והיא תלד בן ותקרא את שמו ישוע כי הוא יציל את עמו מחטאיהם. 20אז קם יוסף משנתו ויפאר את אלוהי ישראל אשר עשה לו חסד שכזה ושמר את הבתולה. פרק11 1בא אננס הסופר ויאמר ליוסף מדוע לא ראינו אותך מאז שובך? 2ותִ באמא ר יוסה ף :כי י ענ יתפצ יָי מה הת יׁ צסעי י ,וצ נתחצ יָי בצ יום הנ יראֶון. 3אבל אנה שהסתובבה תפסה את הבתולה ברוכה. 4וילך אל הכהן ויאמר לו ,יוסף אשר בטחת בו כל כך ,אשם בפשע ידוע לשמצה ,בכך שהוא טימא את הבתולה אשר קיבל ממקדש ה ',ונשא ביחידות . אותה ,לא מגלה זאת לבני ישראל. 5ויאמר הכהן האם יוסף עשה זאת? 6ענתה אנה :אם תשלח מישהו מעבדיך ,תגלה שהיא בהריון. 7וילכו המשרתים וימצאו כדבריו. 8על כך הובאו גם היא וגם יוסף למשפטם ,ויאמר לה הכהן :מרים ,מה עשית? ט למה השפלת את נפשך ושכחת את אלוהיך בראותך גדלת בקודש הקדשים וקיבלת את מזונך מידי מלאכים ושמעת את שיריהם? 10מדוע עשית זאת? 11אשר ענתה בשטף דמעות חי ה 'אלוקי תמים אני בעיניו כי אין אני מכיר איש. 12ויאמר הכהן ליוסף למה עשית זאת? 13ותִ באמא ר יוסה ף :חת י יצ הונה אֹלהת י ,ל בא ננתת יָי בנ ה. 14ותִ באמא ר הת כב הה ן ,את ל יָ צשקה ר ,אא ָנא הודה עת אֹמא ת ;נשאתם אותה ביחידות ולא גיליתם לבני ישראל ,והשפלת תחת יד ה 'החזקה למען יתברך זרעך. 15ויוסף שתק. טז ותִ באמא ר הת כב הה ן אא ל-יוסה ף ,את ָנ ה ענ לאיך לצ הנ יֶיב אא ת-הת יׁקצ ִנ ֶ ֶא ל יצ הונה הת בצ תִלנה אֶׁא ר לנקת חצ ָנ ימשנ ם. 17אבל הוא בכה מרה ,והכוהן הוסיף :אני אשתה את שניכם את מי ה ' 1אשר לנסיון ,ועונכם ייפתח לפניכם. 18ולקח הכהן את המים וישתה את יוסף ושלח אותו למקום הררי. 19ושב בטובו ,וכל העם תמהו כי לא נתגלתה אשמתו. :משִם ֶא ָ בא הנ ינה ה 'הי צתָת ָהל אא ת חׁטנ אה יכאם ,וצ ל בא אׁ ני י צמֶת ַה עת אא צתכאם. 20ותִ באמא ר הת כב הה ן י
21אז הוא שלח אותם. 22ולקח יוסף את מרים והלך לביתו ,שמח והלל את אלוהי ישראל. פרק12 1ויהי ויצא גזרה מאת הקיסר אוגוסטוס לחייב את כל היהודים אשר מבית לחם ביהודה. 2ותִ באמא ר יוסה ף ,אא צֶגתח לצ מת ס-בנ נתי ,אׁ בנ ל מנ ה אא עָֹא ה אא ת-הת תֶע נׁרה הת ֹ באת. 3להטיל עליה מס כאשתי אני מתבייש ;וצ יאם אׁ ני י צמסת ה כצ בת יָי ,י צנדעִ כנל יי צָ נראה ל אה יננה בצ יתי. 4בבוא עת מינויו של ה ',יעשה כטוב בעיניו. 5ויחבש את החמור וישם אותה עליה ,ויוסף ושמעון הלכו אחריה ,ויגיעו לבית לחם תוך שלושה מילים. 6וראה יוסף ,שהסתובב ,את מריה עצבנית ,ואמר בקרבו ,אולי היא כואבת מה שבתוכה. 7אבל כשהסתובב שוב ראה אותה צוחקת ואמר לה: 8מרי ,איך קורה ,שלפעמים אני רואה צער ,ולפעמים צחוק ושמחה על פניך? 9ומריה השיבה לו :אני רואה שני אנשים בעיניי ,האחד בוכה ומתאבל ,והשני צוחק וצוהל. 10וישוב עבר את הדרך ותאמר מרים ליוסף הורד אותי מהחמור כי מה שבתוכי דוחק לצאת. 11אבל יוסף השיב :לאן אקח אותך ?כי המקום מדבר. 12ואז אמרה שוב מרים ליוסף ,הורד אותי ,כי מה שבתוכי לוחץ אותי מאוד. 13ויוסף הוריד אותה. 14וימצא שם מערה ויכניסה לתוכה. פרק13 1והשאיר אותה ואת בניו במערה ויצא יוסף לחפש מיילדת עברית בכפר בית לחם. 2אך בהליכתי ,אמר יוסף ,הסתכלתי באוויר ,וראיתי את העננים נדהמים ,ואת עופות השמים נעצרים באמצע מעופם. 3והבטתי מטה אל האדמה וראיתי שולחן פרוס ופועלים יושבים סביבו ,וידיהם היו על השולחן ולא זזו לאכול. 4אשר היה להם בשר בפיהם לא אכלו. 5אשר הרימו ידיהם אל ראשיהם לא משכו אותם לאחור: 6והרימו אותם אל פיהם לא הכניסו דבר; 7אבל כל פניהם היו מקובעים למעלה. 8וראיתי את הצאן מפוזר ,ובכל זאת הכבשים עמדו במקום. 9וירים הרועה את ידו להכותם וידו המשיכה למעלה. 10והבטתי אל נהר וראיתי את הילדים שפיהם קרוב למים ונוגעים בהם ,אך הם לא שתו. פרק14 1ואז ראיתי אישה יורדת מההרים ,ואמרה לי לאן אתה הולך ,איש? 2ואמרתי לה ,אני הולך לברר מיילדת עברית. 3היא ענתה לי :היכן האישה המיועדת? 4ועניתי במערה והיא מאורסת לי. 5אז אמרה המיילדת ,האין היא אשתך? 6ענה יוסף :מריה היא אשר התחנכה בקודש הקדשים בבית ה ',והיא נפלה בחלקי ,ואינה אשתי ,אלא הרתה מרוח הקודש. 7אמרה המיילדת ,האם זה נכון? 8הוא ענה :בוא וראה. 9והיולדת הלכה עמו ותעמוד במערה. 10אז האפיל ענן זוהר על המערה ,ותאמר המיילדת :היום גדלה נפשי ,כי ראו עיני דברים מפתיעים ,ויצאה ישועה לישראל. 11אך לפתע נעשה הענן לאור גדול במערה ,ועיניהם לא יכלו לשאתו. 12אך האור פחת בהדרגה ,עד שהתינוק הופיע ,ומצץ את חזה אמו מרי. 13וזעקה המיילדת ואמרה ,כמה נפלא הוא יום זה ,אשר ראו בו עיניי את המראה המופלא הזה! 14ויצאה המיילדת מן המערה ,ותפגש אותה סלומה. 15ותאמר לה המיילדת ,סלומה ,סלומה ,אני אגיד לך דבר מפתיע ביותר אשר ראיתי. טז בתולה הביאה ,שהוא דבר המנוגד לטבע. 17ועל כך השיב סלומה ,חי ה 'אלוקי ,אלא אם כן אקבל הוכחה מיוחדת לעניין זה ,לא אאמין כי בתולה הביאה לעולם. 18אז נכנסה סלומה ,והמיילדת אמרה :מרים ,הראה את עצמך ,כי קמה עליך מחלוקת גדולה. 19וסלומה קיבלה סיפוק. 20אבל ידה קמלה ,והיא נאנקה במרירות. 21ויאמר אוי לי מפני עווני ;כי פיתיתי את אלהים חיים ,וידי מוכנה להישמט. 22ו יתָ צתָת ָהל צסלמא ה אא ל-יצ הונה ותָ באמא ר אֹלהה י אׁ בב תת י זנכצ הרני י כי י-אׁ ני י ימֹ תארע את בצ נרהנ ם וצ יי צצ חנ ק וצ תיעׁקב ב. 23אל תעשה לי חרפה בבני ישראל ,כי אם תשיב אותי להורי. 24כי אתה יודע היטב ,ה ',כי פעלתי הרבה משרות צדקה בשמך ,וקיבלתי את שכרו ממך. 25על זה עמד מלאך ה 'ליד סלומה ואמר :ה 'אלוהים שמע את תפילתך ,הושיט את ידך אל הילד ונשא אותו ,ובכך תשוב. 26סלומה ,מלא שמחה גדולה ,הלך אל הילד ואמר ,אני אגע בו. 27ותתכוונה להשתחוות לו כי אמרה זה מלך גדול יליד ישראל. 28ומיד נרפא סלומה.
29אז יצאה המיילדת מהמערה באישור אלוהים. 30והנה !בא קול אל סלומה ,אל תספר את הדברים המוזרים אשר ראית עד שיבוא הילד לירושלים. 31אז גם סלומה הלך ,באישור אלוהים. פרק15 1אז התכונן יוסף להסתלק ,כי נוצר אי סדר גדול בבית לחם בבואם של 1חכמים מהמזרח. 2מי אמר היכן נולד מלך היהודים ?כי ראינו את כוכבו במזרח ,ובאנו לעבוד אותו. 3כאשר שמע הורדוס את זה ,הוא נבהל מאוד ,ושלח שליחים אל החכמים ואל הכוהנים ושאל אותם בבניין העירייה. 4ותִ באמא ר אׁ להיהא ם :אה יפב ה כנתת בצ ָא ם עת ל הת ׁא לאך הת ׁנ יֶיחת ,או היכן יולד? 5ויאמרו אליו בבית לחם יהודה ;כי י כנך כנתִב :וצ את ָנ ה בה ית לצ חא ם בצ אא ארץ יצ הִדנ ה ,ל בא הנ יצ יתי הת ַצ טת נצ ָנ ה בצ ָנ הרי יצ הִדנ ה ,כי י ינצנ א ימׁא ך צֶלי יט אֶׁא ר יי צֶלט עת יׁי יי צָ נראה ל. 6ושלח את ראשי הכוהנים שאל את האנשים בבית העירייה ויאמר אליהם מה סימן ראיתם על המלך הנולד? 7הם ענו לו ,ראינו כוכב גדול יוצא דופן מאיר בין כוכבי השמים ,וכך האיר את כל שאר הכוכבים ,שלא נראו ,וידענו בכך שמלך גדול נולד בישראל , ולכן .באנו לסגוד לו. 8ותִ באמא ר אׁ להיהא ם הורדוס ,לכו ובדקו ;וצ יאם יָ צמצנ אִ אא ת הת אֶלאד ,הת ָנ בה ר לי י ,וצ אא בנ א ִלצ הי צֶָת ׁחונה גתם לו. 9יצאו החכמים והנה הכוכב אשר ראו במזרח הלך לפניהם עד שבא ויעמוד על המערה בה היה הילד עם מרים אמו. 10ויוציאו שיבולת מאוצרותיהם והקריבו לו זהב ולבונה ומור. 11והזהירו בחלום מלאך ,שלא ישובו להורדוס דרך יהודה ,יצאו לארצם בדרך אחרת. פרק16 1וראה הורדוס כי החכמים לעג לו ,וכעס מאוד ,ציווה על אנשים ללכת ולהרוג את כל הילדים אשר בבית לחם מבני שנתיים ומטה. 2אך מרים שמעה כי יש להרוג את הילדים ,בפחד רב ,לקחה את הילד ועטפה אותו בחיתולים והשכיבה אותו באבוס ,כי לא היה להם מקום בפונדק. 3גם אליזבת ,כששמעה כי בנה יוחנן עומדים לחיפוש ,לקחה אותו ועלתה אל ההרים ,והסתכלה סביבה בחיפוש אחר מקום להחביאו; 4ולא היה מקום סוד להימצא. 5אז נאנקה בתוך עצמה ואמרה הר ה 'קבלו את האם עם הילד. 6שכן אליזבת לא יכלה לטפס למעלה. 7ומיד נחלק ההר וקבלם. 8וירא אליהם מלאך יהוה לשמרם. 9אך הורדוס חיפש אחר יוחנן ושלח עבדים אל זכריה בשרתו על המזבח ויאמר לו היכן הסתרת את בנך? 10השיב להם :שר אלהים אני ועבד במזבח ;איך אני אמור לדעת איפה הבן שלי? 11וחזרו העבדים ויגידו להורדוס את כולו ;אֶׁא ר הי צתקת עה ר ענ לניו ,ותִ באמא ר ,הׁל בא בא ן הת ֹאה כנמו לצ מא לאך בצ יי צָ נראה ל. 12שלח שוב את עבדיו אל זכריה לאמר הגיד לנו את האמת היכן בנך כי אתה יודע כי חייך בידי. 13הלכו המשרתים ואמרו לו את כל זה: 14אבל זכריה השיב להם :אני קדוש מעונה לאלוהים ,ואם ישפוך את דמי ,יקבל ה 'את נפשי. 15חוץ מזה דע כי אתה שופך דם תמים. 16אולם זכריה נרצח בפתח המקדש והמזבח ,ובסביבות המחיצה; 17אבל בני ישראל לא ידעו מתי נהרג. 18ובשעת ההצדעה נכנסו הכוהנים לבית המקדש ,אך זכריה לא פגש אותם כמנהג ובירך אותם; 19אך הם עדיין המשיכו לחכות שהוא יצדיע להם; 20וכאשר מצאו הוא לא יבוא זמן רב ויעז אחד מהם אל המקום הקדוש אשר היה המזבח וראה דם מונח על הארץ נקרש. 21כשהנה קול מן השמים אמר זכריה נרצח ודמו לא יימחה עד שתבוא נקמת דמו. 22אך כששמע זאת ,פחד ויצא וסיפר לכהנים את אשר ראה ושמע ;וכולם נכנסו וראו את העובדה. 23וייללו גגות המקדש ונקרעו מלמעלה עד למטה. 24והם לא מצאו את הגופה ,אלא רק דם קשה כמו אבן. 25וישתבשו ויגידו לעם כי נרצח זכריה וכל שבטי ישראל שמעו עליו וקוננו עליו וקוננו שלושה ימים. 26אז יעצו הכוהנים יחד על אדם שיירש אותו. 27ושמעון ושאר הכהנים הטילו גורל ויפל הגורל על שמעון. 28כי רוח הקודש הבטיח לו שלא ימות עד שיראה את המשיח בא בבשר.