Hebrew - The Book of Prophet Haggai

‫חגי‬ ‫ּר רֶק‪1‬‬ ‫‪1‬בשנה השנייה לדריוש המלך ‪,‬בחודש השישי ‪,‬בראשון לחודש ‪,‬בא דבר ה 'על ידי חגי הנביא אל זרובבל בן שאלתיאל מושל יהודה ואל‬ ‫יהושע בן ‪.‬יהודך הכהן הגדול לאמר‪:‬‬ ‫‪2‬כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה לא הגיע העת שיבנה בית יהוה‪.‬‬ ‫‪3‬אז בא דבר יהוה על ידי חגי הנביא לאמר‪:‬‬ ‫‪4‬האם הגיע הזמן שתשכון בבתיכם המטומטמים ‪,‬והבית הזה שוכב?‬ ‫‪5‬ועתה כה אמר יהוה צבאות ;שקול את הדרכים שלך‪.‬‬ ‫‪6‬הרבה זרעתם והבאתם מעט ;אתם אוכלים ‪,‬אבל אין לכם מספיק ;אתם שותים ‪,‬אבל לא נתמלאתם משקה ;אתה מלביש אותך ‪,‬אבל אין‬ ‫חם ;והמרוויח שכר מרוויח שכר להכניסו לשקית עם חורים‪.‬‬ ‫‪7‬כה אמר יהוה צבאות ;שקול את הדרכים שלך‪.‬‬ ‫‪8‬עלו אל ההר והביאו עצים ובנו את הבית ;וי הו יוה חו פדק ֹו ‪,‬וי ְא יתהד ַד ר ‪,‬ני אאם יי הווה‪.‬‬ ‫ט חְ פי ְִיתת ם דרב ‪,‬וי הְ ֵנה ימ דַט ;וכאשר הבאתם אותו הביתה ‪,‬נשפתי בו ‪.‬מד דו דַ ?אמר יהוה צבאות ‪.‬בגלל ביתי החורבה ‪,‬ואתם רצים איש אל‬ ‫ביתו‪.‬‬ ‫‪10‬על כן השמים עליך נבצר מטל ‪,‬והארץ נבעה מפירותיה‪.‬‬ ‫‪11‬וקראתי לבצורת על הארץ ועל ההרים ועל התירס ועל היין החדש ועל השמן ועל מה שמוציאה האדמה ועל בני אדם ועל בהמה ועל ‪.‬‬ ‫על כל עמל הידיים‪.‬‬ ‫‪12‬ושמעו זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהודך הכהן הגדול עם כל שארית העם בקול יהוה אלוהיהם ודברי חגי הנביא כיהוה אלוהיהם ‪.‬‬ ‫שלח אותו ‪,‬וירא העם לפני ה‪'.‬‬ ‫‪ 13‬דוֹ מאמת ר אחגני יִלְ יח יי הווה ְֹ ידבד ר יי הווה את ל הו ַום לנאממ ר אאנְ י ְַ ָו כתם ני אאם יי הווה‪.‬‬ ‫‪14‬ועורר ה 'את רוח זרובבל בן שאלתיאל מושל יהודה ואת רוח יהושע בן יהודה הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ;ובאו ועשו עבודה‬ ‫בבית יהוה צבאות אלוהיהם‪.‬‬ ‫‪15‬בארבעה ועשרים לחודש השישי בשנה השנייה לדריוש המלך‪.‬‬ ‫ּר רֶק‪2‬‬ ‫‪1‬בחודש השביעי ביום האחד והעשרים לחודש בא דבר יהוה על ידי חגי הנביא לאמר‪.‬‬ ‫‪2‬דבר נא אל זרובבל בן שאלתיאל מושל יהודה ואל יהושע בן יהודה הכהן הגדול ואל שארית העם לאמר‪.‬‬ ‫‪3‬מי נשאר מכם אשר ראה את הבית הזה בתפארתו הראשונה ?ואיך אתה רואה את זה עכשיו ?האם זה לא בעיניך בהשוואה לזה כאפס?‬ ‫‪4‬וי ַדָו ה הְ יתחד ֵנק זרובבל נאום יהוה ;וי חו זדק יי הוִא דַ ֹת ן יי הוִנ ד הד ֹמ הנ ן הד גודול ;והתחזקו כל עמי הארץ נאום ה 'ועבדו כי אני עמכם נאום יהוה‬ ‫צבאות‪.‬‬ ‫‪5‬כדבר אשר בריתי אתכם בצאתם ממצרים ‪,‬כך נשארת רוחי בקרבכם ‪:‬אל תיראו‪.‬‬ ‫‪6‬כי כה אמר יהוה צבאות ;ואולם פעם אחת ‪,‬עוד מעט ‪,‬וארעיד את השמים ואת הארץ ואת הים ואת היבשה;‬ ‫‪7‬וארעיד את כל הגויים ויבוא תאוות כל הגויים ומלאתי את הבית הזה בכבוד ‪,‬נאום יהוה צבאות‪.‬‬ ‫ח הכסף שלי והזהב שלי נאום יהוה צבאות‪.‬‬ ‫‪9‬כבוד הבית האחרון הזה יהיה גדול מהראשון נאום יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאום יהוה צבאות‪.‬‬ ‫‪10‬בארבעה ועשרים לחודש התשיעי ‪,‬בשנה השנייה לדריוש ‪,‬בא דבר ה 'על ידי חגי הנביא לאמר‪.‬‬ ‫יא כה אמר יהוה צבאות ;שאל עתה את הכהנים על התורה לאמור‪:‬‬ ‫‪12‬אם ישא בשר קודש בחצאית בגדו ובחצאיתו יגע בלחם או בסיר או ביין או בשמן או בכל בשר האם יהיה קדוש ?ויענו הכהנים ואמרו‬ ‫לא‪.‬‬ ‫‪13‬ויאמר חגי אם טמא בגופת מת יגע בכל אלה ‪,‬האם יטמא ?ויענו הכהנים ויאמרו ‪:‬טמא יהיה‪.‬‬ ‫‪ 14‬דו דַֹדן אחגדי דוֹ מאמת ר ֹנן הו ַום הד ֵתה וי כנן הד גוי הד ֵתה לי ופנדי ני אאם יי הווה ;וכן כל מעשה ידיהם ;ומה שמציעים שם טמא‪.‬‬ ‫‪15‬ועתה ‪,‬נא ‪,‬התבונן מהיום הזה ולמעלה מלפני הנחת אבן על אבן בהיכל יהוה‪.‬‬ ‫טז מנ הד ֹ ְומים הו אנ ֶתה ‪ִ,‬ת ֹו א את ל‪-‬גדם‪ -‬תַ יֶ ְרים ְמַות ‪,‬הו יו את ל‪ַ-‬תֶת ר;‬ ‫יז הְ ֹ ְדָי את יתכתם ֹי ְתקי צו ה ובי טד ֹו ה ובי ורד ֹי כול מד אַלני יודת יך ;וי ל מא ִו בי ָת ם אנ לדי ני אאם יי הווה‪.‬‬ ‫‪18‬התבונן עתה מהיום הזה ומעלה ‪,‬מארבעה ועשרים לחודש התשיעי ‪,‬מיום הנחת יסוד היכל יהוה ‪,‬התבונן בזה‪.‬‬ ‫‪19‬האם הזרע עדיין באסם ?כן ‪,‬עדיין לא הולידו הגפן והתאנה והרימון והזית ‪:‬מהיום הזה אברך אתכם‪.‬‬ ‫‪20‬ושוב בא דבר ה 'אל חגי בארבעה ועשרים לחודש לאמר‪.‬‬ ‫‪21‬דבר אל זרובבל מושל יהודה לאמר ארעיד את השמים ואת הארץ;‬ ‫יתי את ת‪-‬הד ָד ירֹובות וי את ת‪-‬הו רוכי בְ ים ֹו הת ם ;וירדו הסוסים ורוכביהם ‪,‬‬ ‫‪22‬והפילתי את כסא הממלכות והשמדתי את עוז ממלכות הגויים ;וי הד פי לְ ְ‬ ‫איש בחרב אחיו‪.‬‬ ‫‪23‬ביום ההוא נאום יהוה צבאות אקח אותך זרובבל עבדי בן שאלתיאל נאום ה 'ואעשה אותך לחתום כי בחרתי בך נאום ה 'צבאות‪. .‬‬