Skip to main content

Hebrew - Hannah the Mother of Samuel

Page 1

‫חנה אמו של שמואל‬ ‫'שמואל א' פרק א‬ ‫א ויהי איש מרמתיים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירוחם בן אליהוא בן תהו בן צוף האפרתי‬ ‫ְ​ְם הב אפ חב ד ֶפננ ינבה ְלַ פפננ ינבה ָב ננ ים ְלַ חּ ָבה ל לא בב ננ ים׃ ‪2‬‬ ‫וַ הב יְ לו ְֵַת י נ נבְים ְַם הב אפ חב ד חּ ָבה ַ‬ ‫ג ּו ַּ חֵלבה הב נאיְ הּ ֶפה נמֵנ ירו נמשב נבה לַ הנ ְֵַּ חחובה ְלַ ִנבַ חב ה לּיהובה צַ בב אות ָּ נשלה וַ ְב ם ְַנתי בַ נתי ֵתלנ י חנ פַ ננ י וַ פנ ינַ חב ס‬ ‫ֹל חהנתי יַ הובה׃‬ ‫ד וּיַ הנ י ֵתת הּ ֶפבפ ר אפ לַ קב נבה ּוֵַּת ן לַ פפננ ָבה נא ְֵַו ְלַ ֹבל‪-‬בַ נבה ְבַ נבתב ה ַמנ נבתים׃‬ ‫ה ולחנה נתן חלק ראוי ֹי חנה אהב ויהוה סגר את רחמה׃‬ ‫‪.‬ו וגם‪-‬שרבה ֹעסה מאוד למען יגרום לה ֹעס ֹי סגר יהוה את רחמה‬ ‫ִ וַ ֹתן ֵבָב ה ְב נבה ְב נבה ָּ חֵלבה ָת ית יַ הובה ּו ֵַּחצפ ה אל תב ה ו נֵּבַ ֶפה וַ ל לא אל ֹפל׃‬ ‫ח ּוַ לאמפ ר את לּקַ נבה את ְפ ה את ֶפה חנה‪ ,‬לבָב ה נֵבַ ֶפה‪ְ ,‬לבָב ה ל לא ת לאַֹ לנ י‪ְ ,‬לבָב ה ּיח נחריב לנ בַ ך‪ ,‬החלוא אחננ י ֹוב לבך מת ֵחָב ברה‬ ‫‪ָ.‬ב ננ ים‬ ‫ֹ ותקום חנה אחרי אֹלם בשילה ואחרי שתה ועלי הֹהן יושב על ֹסא על עמוד בית היֹל יהוה‬ ‫‪.‬ותהיה מרה נפש‪ ,‬ותתפלל אל‪-‬יהוה‪ ,‬ותבֹה בֹי רב ‪10‬‬ ‫יא ותנדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני שפחתך וִֹירני ולא תשֹח את שפחתך ונתת‬ ‫לשפחתך ִֹר ונתתיו ליהוה ֹל ימי חייו ולא יעלה תער על ראשו‬ ‫וּיַ הנ י ֶַ הּ ֵַ ּפֶתל לנ פַ נתי יַ הובה וּיַ ְּ ָת ר ֵתלנ י אפ ת‪ֶ-‬נ יהב ׃ ‪12‬‬ ‫‪.‬וחנה‪ ,‬היא דברה בליבה‪ ,‬רק שפתיה נעו‪ ,‬וקולה לא נשמע; וחשב עלי‪ֹ ,‬י שיֹורה היא ‪13‬‬ ‫יד ּוַ לאמפ ר את לפיהב ֵּד־מב תּ י נֵ ְֶַל פרת הּ נִית יַ נפך מת בֵלפיך׃‬ ‫‪.‬ותען חנה ותאמר לא אדני‪ ,‬אשה עצובת רוח אני; יין ולא ְֹר לא שתיתי‪ ,‬ושפֹתי את נפשי לפני יהוה ‪15‬‬ ‫‪ ִֹ.‬אּ ל‪-‬תחשבי בת בליעל את‪-‬שפחתך ֹי מרוב תלונתי וצערי דברתי עד‪-‬הנה‬ ‫יִ ּו ֵַּּן ֵתלנ י ּוַ לאמפ ר לתך ַָ ְב לום וַּנ ֵת ן אֹלהת י ינ ַָ בראת ל אפ ת‪-‬חּ ְַָּ ַתך אחְפ ר ְב חאלּת נמָפ ְָ׃‬ ‫ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האישה לדרֹה ותאֹל ולא היו פניה עצובות עוד ‪18‬‬ ‫ּוַ ְַֹּנ ימְ ָּ ָל קפ ר ּוַ ְֵַּּ חחוְ לנ פַ נתי יַ הובה ּוַבְ​ְבְ ּוַבבל אְ אפ ל־ָת יתב ם הב ַרמב ה וּיַ דּ ע אפ ת־חּ ָבה נא ְֵַו וּיַ הובה בִֹבר אל תב ה׃ ‪19‬‬ ‫ֹ וּיַ הנ י ֶּיַ הנ י ֶַּות הּ ַות אּ ח תחרי הּ ר חנה וֵּת לפד ָת ן ו נֵּקַ ברא ְַמו ְַמואת ל לתאמל ר ֶנ י מת ה' ְב אּ לַ נֵי אפ ת־יַ הובה׃‬ ‫‪1‬‬


‫חנה אמו של שמואל‬

‫‪ּ .‬ו ַּ חֵלבה הב נאיְ אפ לַ קב נבה וַ ֹבל‪-‬בת יתו לַ הּ קַ נריב לּיהובה אפ ת‪ִ-‬פבפ ן הּ שב ננ י וַ ננֹו ‪21‬‬ ‫ל‪-‬איְב ה ל לא‪-‬אפ עלפה ֵּד‪-‬ינ גָּת ל הּ פַלפד וַ אב בנ יאְ ּוַ בתרא לנ פַ נתי יַ הובה וַּנ ְַבפ ת ְב ם ֵּל ‪22‬‬ ‫וַ ל לא‪ -‬בֵלבה חנה ֶנ י‪-‬אב ַמ ברה אפ נ‬‫עולבם׃‬ ‫ותשב ב הב נאיְב ה ו נֵּינּק אפ ת ַָ נבה ֵּד ‪23‬‬ ‫ּוַ לאמפ ר לבה אפ לַ קב נבה אחְפ ר ֹוב ַָ תֵינפיך הּ שב בנ י ֵּד ג ַּמלפהְ ּרק יַ הובה קב ם ַדבב רו נ‬ ‫ג ַּמלפהְ׃‬ ‫וֵּּ גּלַ ֵב הְ וֵּּ חֵלפהְ ֵנ ָב ה ְַלְב ה ֶ נברים וַ את יפבה אפ חב ד סּ לפת וַ נּד יּינ ן ו נֵּבַ אב הְ ָת ית יַ הובה נְלה וַ הּ ֵָּּר נבעור׃ ‪24‬‬ ‫‪.‬וישחֹו פר ויביאו את הילד אל‪-‬אלי ‪25‬‬ ‫ותאמר אדני חיה נפשך אדני אנֹי האישה אשר עמדה עליך פה מתפללת אל יהוה ‪26‬‬ ‫על הנער הִה התפללתי ויהוה יתן לי בקשתי אשר שאלתי ממנו ‪27‬‬ ‫לֹן גם אני השאיתי אותו ליהוה ֹל ימי חיו השאיל ליהוה וישתחווה שם ליהוה ‪28‬‬

‫'שמואל א' פרק ב‬ ‫‪.‬ותתפלל חנה ותאמר שמח לבי ביהוה‪ ,‬נשא קרני ביהוה‪ ,‬רחב פי על אויבי ֹי שמחתי בישועתך ‪1‬‬ ‫אין קב דוְ ֶַ ה' ֶנ י את ין נמֶַ ֵחדב ך וַ את ין צל ר ֶַ אֹלהנ ים׃ ‪2‬‬ ‫ל‪-‬תצב א גבאְהּ ר נמֶנ י‪ֶ-‬נ י‪-‬יַ הובה ֹאלהנ ים ֹּ ֵַ נֵים ְבו י ְַּקְלְ מּ ֵחָב ים‬ ‫ל‪ַ ֵ-‬דָּ ר גבאְהּ ה וַ אּ ַ‬ ‫ג אּ נ‬ ‫‪.‬קשתות גיבורים נשברו‪ ,‬והמועדים חגורו בֹוח ‪4‬‬ ‫‪.‬שבעים שֹרו את עצמם בלחם‪ ,‬והרעבים חדלו; ועקרה ילדה שבעה‪ ,‬ורבותיה חלשה ‪5‬‬ ‫ו יַ הובה מּ ֵת חּ וַ מּ חַ יפה יַ נריד ְַאול וַ חֵלבה׃‬ ‫‪.‬יַ הובה ֵבננ י וַ ֵ נבְיר נמ ְֶַנ יל וַ רומת ה ‪7‬‬ ‫יקים עני מעפר‪ ,‬ומערימה יבצע נבון; להושיבם בנסיֹים ולנחלם ֹסא ֹבוד‪ֹ :‬י ליהוה עמודי ארץ‪ ,‬והוא ‪8‬‬ ‫‪.‬קבע תבל עליהם‬ ‫‪.‬ינ ְַמל ר ּרגַ לתי ח נחסידב יו וַ ברְב ֵנ ים ינ ַדמְ ָּ חחְפ ך ֶנ י ַָ על ִ ל לא יַ ּגֶתל נאיְ ‪9‬‬ ‫צרדי יהוה יתנפצו‪ ,‬מן השמים ירעים עליהם; יהוה ישפוֹ אפסי ארץ; ויתן ֹוח למלֹו‪ ,‬וירימה קרן ‪10‬‬ ‫‪.‬משיחו‬

‫רָ רשנ נות‬ ‫סיפורה של חנה‪ ,‬המופיע בשמואל א' פרקים א' ו‪-‬ב' ‪ ,‬הוא אחד הנרֹיבים המקראיים החִקים ביותר על‬ ‫‪.‬צער‪ ,‬תפילה מתמדת‪ ,‬אמונה והצדקה אלוהית‬

‫חלק ‪ :1‬פירוט פסוק אחר פסוק של סיפורה של חנה‬ ‫שמואל א' פרק א'‪ :‬צער‪ ,‬תפילה והבטחה‬ ‫אלקנה ושתי נשותיו(‪ :‬הסיפור נפתח בהצגת אלקנה‪ ,‬לוי מהר אפרים‪ ,‬ושתי נשותיו‪ :‬פנינה )שהייתה‬ ‫‪).‬עקרה‬ ‫פסוקים ‪) 3-5‬עבודת קודש שנתית והעדפה(‪ :‬המשפחה נוסעת מדי שנה לעבוד ולהקריב לה' צבאות‬ ‫בשילה‪ .‬למרות שלפנינה יש ילדים‪ ,‬אלקנה נותן לחנה "חלק ראוי" )או חלק ֹפול( משום שהוא אוהב‬ ‫‪.‬אותה מאוד‪ ,‬למרות שה' סגר את רחמה‬

‫‪2‬‬


‫חנה אמו של שמואל‬

‫פסוקים ‪) 6-8‬התגרות פנינה(‪ :‬פנינה לועגת ומתגרה בחנה ללא הרף בגלל עקרותה‪ ,‬מה שגורם לה לבֹות‬ ‫ולסרב לאֹול‪ .‬אלקנה מנסה לנחם אותה במילים רֹות ) "הלוא טוב אנכי לך מעשרה בנים?" (‪ ,‬אך ליבה‬ ‫‪.‬של חנה נותר ֹבד‬ ‫פסוקים ט‪-‬יא )תפילתה המרה של חנה ונדורה(‪ :‬לאחר ארוחה בשילה‪ ,‬חנה קמה בצער רב והולֹת לבית‬ ‫המקדש‪ .‬בבֹי מרה‪ ,‬היא מתפללת לה' ונודרת‪ :‬אם יתן לה אלוהים בן ִֹר‪ ,‬היא תקדיש אותו לה' ֹל ימי‬ ‫‪.‬חייו‪ ,‬ולא ייגע תער בראשו לעולם‬ ‫פסוקים ‪) 14–12‬שיפוטו המוטעה של עלי(‪ :‬בעוד חנה ממשיֹה להתפלל בשקֹ בליבה )רק שפתיה‬ ‫נעות‪ ,‬אך קול לא נשמע(‪ ,‬עלי הֹהן הגדול צופה בה ומניח בֹעות שהיא שיֹורה‪ ,‬ואומר לה להניח את היין‬ ‫‪.‬שלה בצד‬ ‫פסוקים ‪) 16–15‬הגנת חנה(‪ :‬חנה מתקנת את עלי בֹבוד‪ ,‬ומסבירה שהיא אינה שיֹורה מיין‪ ,‬אלא‬ ‫‪.‬אישה עצובת רוח" אשר שופֹת את נפשה לפני ה' מתוך תלונה ויגון גדולים"‬ ‫ת‪-‬שאֶ לייך‬ ‫פסוקים ‪) 18–17‬ברכת עלי ושלום חנה(‪ :‬עלי משיב בברֹה‪" :‬לך לשלום‪ ,‬ויׂ ניה אֹ להא י יׂ ְֲ רראא ל אי ֲ‬ ‫‪.‬אֶ שי ר שר אֶ תר ׂמּי ּו"‪ .‬פניה של חנה משתנות מיד; היא הולֹת לדרֹה‪ ,‬אוֹלת‪ ,‬ואינה עצובה עוד‬ ‫פסוקים ‪) 20–19‬לידת שמואל(‪ :‬המשפחה מתפללת למחרת בבוקר וחוִרת הביתה לרמה‪ .‬אלקנה מֹיר‬ ‫‪,‬את חנה אשתו‪ ,‬וה' ִוֹר אותה‪ .‬היא הרתה ויולדת בן‪ ,‬ושמה שמואל )שפירושו "שמע מאלוהים"(‬ ‫‪'".‬באומרה‪" :‬כי שאלתי אותו מה‬ ‫‪,‬פסוקים ‪) 23–21‬להישאר עד לגמילה(‪ֹ :‬אשר אלקנה עולה לשילה לִבח השנתי‪ ,‬חנה נשארת בבית‬ ‫‪.‬ומצהירה שתלך רק לאחר שהילד יגמל‪ֹ ,‬די שתוֹל להציגו לצמיתות לפני ה'‪ .‬אלקנה תומך בהחלֹתה‬ ‫פסוקים ‪) 28–24‬קיום הנדר(‪ :‬לאחר שמואל נגמל‪ ,‬חנה מביאה אותו לבית ה' בשילה יחד עם מנחה נדיבה‬ ‫)שלושה פרים‪ ,‬סחלב ויין(‪ .‬היא מִֹירה לאלי את האישה שעמדה והתפללה לידו שנים קודם לֹן‪ ,‬מֹריִה‬ ‫‪.‬שִה הילד שעליו התפללה‪ ,‬ומשאילה אותו לה' ֹל ימי חייו‬

‫שמואל א' פרק ב'‪ :1-10:‬שיר התודה של חנה‬ ‫פסוקים ‪) 1-3‬שמחה בקדושת ה'(‪ :‬חנה פורצת בתפילת שבח נבואית‪ .‬ליבה שמח בה'‪ ,‬קרנה נשאה‪ ,‬והיא‬ ‫‪.‬שמחה בישועו‪ .‬היא מֹריִה ֹי אין קדוש ֹה'‪ ,‬ואין צור ֹמוהו‬ ‫פסוקים ‪) 4-5‬היפוך הנסיבות האנושיות(‪ :‬חנה חוגגת את ריבונותו של אלוהים על גורל האדם‪ :‬קשתות‬ ‫הגיבורים נשברות‪ ,‬המועדים חגורים בֹוח‪ ,‬השבעים צריֹים לשֹור את עצמם תמורת לחם‪ ,‬והעקרה ילדה‬ ‫‪.‬שבעה בעוד שהיו לה ילדים רבים נמקה‬ ‫פסוקים ‪) 8–6‬כוחו של אלוהים על החיים והמוות(‪ :‬ה' הורג ומחיה; מוריד שאול ומקים‪ .‬משקיע עני‬ ‫‪.‬מעפר‪ ,‬ומערימה קבצן ירים להעמידו בין נסיֹים‪ֹ ,‬י לה' עמודי ארץ‬ ‫פסוקים ט‪-‬י )הגנת הצדיקים(‪ :‬אלוהים שומר רגלי חסידיו‪ ,‬ורשעים בחושך ישתקו‪ֹ ,‬י בֹוח לא יצליח‬ ‫‪.‬איש‪ .‬ה' ישפוֹ קצוות ארץ ויתן ֹוח וירמם קרן משיחו‬ ‫‪3‬‬


‫חנה אמו של שמואל‬

‫חלק ‪ :2‬לקחים מרכזיים ויישומים בחיים‬ ‫‪ .1‬כנות רדיקלית בתפילה‬ ‫הלקח‪ :‬חנה לא הסתירה את ֹאבה מאחורי שפה דתית מנומסת‪ .‬היא בֹתה מרה‪ ,‬שפֹה את נשמתה והניחה‬ ‫‪.‬את יגונה הגולמי לפני אלוהים‬ ‫יישום בחיים‪ :‬אלוהים מִמין אותנו להביא את הרגשות האותנֹיים שלנו ‪ -‬עצב‪ ,‬תסֹול‪ ,‬מרירות וֹמיהה‬ ‫ישירות אליו‪ .‬אינך צריך לנקות את רגשותיך לפני שאתה מדבר עם אלוהים; הוא מתמודד עם צער ‪-‬‬ ‫‪.‬אמיתי ֹוב יותר מֹל אחד אחר‬ ‫‪ .2‬התגברות על שיפוטיות וחוסר הבנה של אחרים‬ ‫הלקח‪ :‬אפילו מנהיג רוחני )אלי( שפֹ את חנה בצורה שגויה‪ ,‬והאשים אותה בשֹרות‪ ,‬בעודה למעשה‬ ‫‪.‬בקשר עמוק עם אלוהים‪ .‬חנה לא הגיבה ולא התווֹחה בהגנתה; היא הבהירה את עמדתה בענווה ובֹבוד‬ ‫יישום בחיים‪ֹ :‬אשר אנשים לא מבינים את המניעים שלך‪ ,‬את המאבקים שלך או את הרגעים השקֹים‬ ‫של מאבק רוחני‪ ,‬שמור על קור רוח‪ .‬שמור על המיקוד שלך באלוהים במקום להגן על עצמך מפני ֹל‬ ‫‪.‬מבקר‬ ‫‪ .3‬לבטוח באלוהים מעבר לפריצת הדרך )שלמות הנדרים(‬ ‫הלקח‪ :‬לאחר שהתפללה נואשות לילד‪ ,‬חנה קיימה את הבֹחתה‪ ,‬ומסרה מרצונה את בנה המיוחל לשירות‬ ‫‪.‬ה' בבית המקדש לאחר שנגמל‬ ‫‪.‬יישום בחיים‪ֹ :‬אשר אלוהים עונה לתפילותינו העמוקות ביותר‪ ,‬קל לנו להחִיק בברֹה בחוִקה ֹרֹושנו‬ ‫חנה מִֹירה לנו להחִיק את ברֹותינו באופן רופף‪ ,‬ולִֹור שֹל מה שאנו מקבלים מגיע מאלוהים ובסופו‬ ‫‪.‬של דבר נועד לֹבד אותו‬ ‫הפיכת הסבל לשיר הלל ‪4.‬‬ ‫הלקח‪ :‬סיפורה של חנה עובר מבֹי שקֹ בפרק ‪ 1‬לשיר ניצחון נבואי וגואה בפרק ‪ .2‬מוקד העניין שלה‬ ‫‪.‬עבר לחלוֹין מהשפלתה בעבר לאופיו וריבונותו האולֹימֹיבית של אלוהים‬ ‫יישום בחיים‪ :‬לֹאב יש תאריך תפוגה‪ ,‬אבל עבודת הקודש קיימת‪ֹ .‬אשר אלוהים מוביל אותך דרך‬ ‫‪.‬תקופת מבחן או עונה לתפילה המיוחלת‪ ,‬תן לתגובתך להיות עדות לֹובו שתעודד אחרים‬ ‫נקודה מרכזית‪ :‬מסעה של חנה מלמד אותנו ששום תקופה של עקרות או השפלה אינה קבועה בידי‬ ‫אלוהים‪ .‬הוא רואה את הנשֹחים‪ ,‬שומע את ִעקותיהם השקֹות של שבורי הלב‪ ,‬ויֹול להפוך אבל‬ ‫‪.‬לריקוד‬

‫‪4‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook