Holland & Knight - Israel Practice Newsletter (Hebrew)

‫מגזין משפטי ללקוחות ישראלים‬ ‫תוכן עניינים‬

‫אוגוסט ‪2017‬‬

‫היבטים משפטיים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין‪2...........................................................................‬‬ ‫גל חדשנות טכנולוגית מגיע לענף הביטוח ‪5...........................................................................‬‬ ‫תכנית המענקים הפדראלית מעודדת שיתוף פעולה אמריקאי‪-‬ישראלי בתחום טכנולוגיות ההתפלה ‪7....‬‬ ‫רוחות של שינוי‪ :‬מה ישראלים המשקיעים בנכסי נדל"ן בארה"ב צריכים לדעת על רפורמות המס‬ ‫המוצעות בארה"ב ‪9........................................................................................................‬‬ ‫‪ FDA‬מודיע על יוזמות חדשות להסדרת טכנולוגיות בריאות דיגיטליות‪14....................................‬‬

‫‪www.hklaw.com‬‬

‫יעוץ ללקוחות ישראלים‬ ‫מגזין משפטי‬ ‫‪ Holland & Knight‬הינה פירמת עורכי דין אמריקאית גלובלית בעלת מחויבות עמוקה לשוק הישראלי‪ .‬אנו מתמקדים במתן שירותי יעוץ‬ ‫למשקיעים וחברות ישראליות המעוניינים להרחיב פעילות או להשקיע בארצות הברית ובאמריקה הלטינית‪ .‬פירמת עורכי הדין‬ ‫‪ Holland & Knight‬מעסיקה למעלה מ‪ 1,250-‬עורכי דין ואנשי מקצוע ב‪ 27-‬משרדים‪ .‬לאנשינו ניסיון רב בכל תחומי הפרקטיקה הנחוצים‬ ‫כדי להנחות יזמים‪ ,‬משקיעים‪ ,‬חברות הזנק וחברות מבוססות‪.‬‬ ‫במסגרת הפרקטיקה הישראלית‪ ,‬אנו מעניקים ללקוחותינו יעוץ משפטי בתחומים שונים‪ ,‬לרבות נדל"ן‪ ,‬מיזוגים ורכישות‪ ,‬קרנות השקעה‪ ,‬מיסוי‬ ‫בינלאומי‪ ,‬מסחר בינלאומי ומכסים‪ ,‬פרטיות ואבטחת מידע‪ ,‬קניין רוחני‪ ,‬ייעוץ לוביסטי ורגולטורי (לרבות ‪ ,FCPA‬ו‪ ,)FATCA-‬סיוע ביישוב‬ ‫סכסוכים עסקיים וליטיגציה‪.‬‬ ‫אנחנו שמחים להזמינכם אתכם לקרוא את הגיליון הראשון של המגזין המשפטי של הפרקטיקה הישראלית‪ .‬המגזין עוסק בנושאים בעלי חשיבות‬ ‫למשקיעים וחברות ישראליות הפועלים או המעוניינים להרחיב פעילות בארה"ב ובאמריקה הלטינית‪ .‬מעמדה של ישראל כצומת דרכים ומקור‬ ‫בלתי נדלה לחדשנות מזה למעלה מ‪ 3,000-‬שנה‪ ,‬בא לידי ביטוי ביצירת מערכת פורייה של חברות הזנק טכנולוגיות בעלות השפעה כלל‪-‬‬ ‫עולמית‪ .‬מגזין זה עוסק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באופן שבו ניתן להטמיע בארצות הברית וברחבי העולם טכנולוגיות ורעיונות חדשניים שמקורם בישראל‪ .‬אנו‬ ‫מזמינים אתכם לפנות בכל שאלה שתעלה בנוגע למידע המתפרסם במגזין זה לכותבים שלנו‪ ,‬ששמותיהם מופיעים לצד המאמרים‪.‬‬

‫היבטים משפטיים בטכנולוגית הבלוקצ'יין‬ ‫מאת דייויד סופג'י‬ ‫אל אזורי הפרא נטולי החוק של בלוקצ'יין מגיעים מתיישבים‪ .‬אות לכך היא הודעתו האחרונה של קונסורציום ‪ R3‬על גיוס מימון‬ ‫של יותר מ‪ 100-‬מיליון דולר מקבוצת בנקים וחברות טכנולוגיה‪ ,‬השולחת אות תמיכה רבת עוצמה למאמציה לגדר ולטפח חלקים‬ ‫‪1‬‬ ‫מן הסביבה החדשה שיצרה טכנולוגית הבלוקצ'יין‪.‬‬ ‫את החלוצים הראשונים‪ ,‬ביניהם “סטושי נקמוטו”‪ 2‬ב‪,2008-‬‬ ‫משך החזון ‪ -‬תכנת פנקסנות מבוזרת שתפעל בעת ובעונה‬ ‫אחת על אלפי מחשבים ברחבי העולם‪ ,‬ותיצור “בלוקים”‬ ‫מתמטיים של מידע‪ ,‬שכאשר יחוברו לכדי שרשרת‪ ,‬יהיו בלתי‬ ‫שבירים מבחינה חישובית ולפיכך ללא ליקויים או הונאות‪.‬‬ ‫“שרשרת הבלוקים” תהיה שקופה לכל הצמתים ברשת‪ ,‬ניתנת‬ ‫לאימות מידי בכל עת ובלתי שבירה‪.‬‬ ‫התשלומים יכולים להיות מידיים ולמעשה ללא עלות (אין‬ ‫צורך בבנקים או במתווכים פיננסיים)‪ ,‬ולפיכך ביטקוין‪,‬‬ ‫את’ריום ו’מטבעות מבוזרים’ (‪ )cryptocurrencies‬אחרים‬ ‫המייצגים ערך כלכלי יוכלו להחליף מערכות מוניטריות‬ ‫שמבוקרות על ידי ממשלות ובנקים מרכזיים‪ .‬אפשר להחזיק‬ ‫ולהעביר יחידות המייצגות בעלות על קרקעות‪ ,‬כלי רכב‪,‬‬ ‫סחורות‪ ,‬זכויות יוצרים ונכסים אחרים כלשהם ללא רישומים‬ ‫או פנקסים רשמיים‪ .‬במצב של “היעדר תיווך” של סמכות‬ ‫מרכזית ‪ -‬ממשלתית ותאגידית ‪ -‬יכולים להתקיים תנאים‬ ‫שיאפשרו את יצירתן של צורות חדשות של עסקים וחברה‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫בפועל‪ ,‬העולם החדש שטכנולוגית הבלוקצ'יין יצרה לא היה נטול סיכון‪ .‬ביחד עם אנשי החזון והרפורמיסטים החברתיים הגיעה גם קבוצה של‬ ‫נוכלים‪ ,‬פורעי חוק ופושעים נואשים המוכרים לאוהבי סרטי המערבונים האמריקאים‪ .‬התמוטטותו של ‪" ,Mt. Gox‬בנק הביטקוין" הגדול ביותר‪,‬‬ ‫לוותה בשערורייה גדולה‪ Pirate Bay .‬ו‪ Silk Road-‬הפעילו שווקים מקוונים מסוג "רשת אפלה" (‪ )dark net‬למסחר אסור ובלתי חוקי‪ .‬רשויות‬ ‫העולם האמיתי רדפו אחרי מייסדיהם ועצרו אותם‪ .‬ארגון אוטונומי מבוזר (‪ ,)Decentralized Autonomous Organization DAO‬ניסוי‬ ‫אירופאי להקמת קרן הון סיכון הפועלת על תוכנת בלוקצ'יין בלבד ללא הסדרה אנושית‪ ,‬יצא בהנפקה מוצלחת מאד‪ ,‬במהלכה גייס‬ ‫במהירות שווה ערך של ‪ 160‬מיליון דולר באת'ריום (מטבע מבוזר המתחרה בביטקוין)‪ .‬תוך ימים ספורים‪ ,‬הותקפה הקרן בידי האקרים שמצאו‬ ‫‪3‬‬ ‫נקודת תורפה בתכנת ‪ DAO‬ומשכו כ‪ 60-‬מיליון דולר‪ ,‬מה שהוביל להשהיית המיזם‪.‬‬

‫יוצאים לדרך‬ ‫בנקים וחברות טכנולוגיה גלובליים החלו להיכנס לתחום‪ ,‬מבלי לחשוש מעברה הקשה והפרוע של טכנולוגית הבלוקצ'יין‪ .‬כאמור בהודעה‪ ,‬המימון‬ ‫החדש של ‪ R3‬ישמש להפעלת מערכת מימון סחר חדשה ביחד עם ‪ Mizuho‬היפנית‪ .‬גם קבוצות אחרות נדחפות פנימה (עם חברויות חופפות‪,‬‬ ‫היות שהבנקים וחברות הטכנולוגיה מגדרים את ההימורים שלהם)‪ .‬ביניהן ניתן למנות את ‪,Enterprise Ethereum Alliance EEA‬‬ ‫הקונסורציום הגדול ביותר מבחינת מספר אנשים‪ ,‬עם גיבוי של מיקרוסופט; ‪ ,Ripple‬שבין היתר מייעצת ל‪Depository Trust & Clearing-‬‬ ‫‪ Corporation DTCC‬בנושא פירעון עסקאות נגזרות (‪ ;)derivatives‬את ‪ ,Hyperledger Project‬הנהנית מתמיכה חזקה של ‪ ;IBM‬ואת‬ ‫‪ ,Digital Asset Holdings DAH‬שהוקמה על ידי ותיקי וול סטריט ומעורבת מאד עם הבנקים הגדולים בעולם‪ .‬כל הקבוצות הללו משקיעות‬ ‫משאבים בניסיון למצוא דרכים שבהן אפשר יהיה להשתמש בגישות של בלוקצ'יין כדי לקצץ בעלויות‪ ,‬להאיץ את המהירות ולספק שקיפות‪.‬‬

‫חלוצים‬ ‫לתנועה זו הצטרפו גם חלוצים ישראלים‪ ,Wave .‬חברת הזנק מכפר סבא‪ ,‬חברה בשנה שעברה לבנק ברקליס כדי להוציא לפועל לראשונה בעולם‬ ‫המציאות עסקת מימון סחר בטכנולוגית בלוקצ’יין‪ ,‬תוך שהיא משתמשת במכתב אשראי מסחרי בגרסת פנקסנות מבוזרת כתחליף למערכת‬ ‫מבוססת המסמכים בת מאות השנים שכידוע רגישה למורכבויות‪ ,‬עיכובים‪ ,‬טעויות והונאות‪.‬‬

‫בימים עברו‪ ,‬במערב הפרוע‪ ,‬האפשרות של שטח פתוח ללא גבולות או מכשולים‪ ,‬הייתה מפתה מאד‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫אך למרות נוכחותו היוצאת מן הכלל של סקטור הטכנולוגיה הפיננסית (פינטק ‪ )fintech -‬הישראלי באבטחת סייבר‪ ,‬ביישומים המיועדים‬ ‫לצרכנים ואפילו בתחום הקשור של עסקאות במטבע מבוזר‪ 4,‬פיתוח שימושים חדשים בבלוקצ'יין עבור המיינסטרים של הסקטור הפיננסי העולמי‬ ‫הוא תחום לא מפותח יחסית במארג חברות הטכנולוגיה הישראליות‪ .‬ל‪ ,Floor-‬מרכז פינטק שזוכה לגיבוי של הבורסה לניירות ערך של תל‬ ‫אביב (‪ ,)TASE‬אינטל‪ ,Banco Santander ,‬פנדו גרופ הסינית ואחרים‪ ,‬יש תכניות לקידום הנושא‪ .‬מקימיו שואפים להציג מפתחי פינטק‬ ‫מקומיים בפני מוסדות גלובליים באירופה‪ ,‬בצפון אמריקה ובאסיה‪ ,‬שעל פי רוב אין להם נוכחות מסחרית בישראל‪ ,‬ולעזור ליזמים ישראלים להבין‬ ‫טוב יותר את דרכי הפעולה של מערכות הבנקאות הגלובליות ואת צורכיהן‪.‬‬

‫אל תגדרו אותי‬ ‫הגורמים החדשים בתחום הבלוקצ'יין מביאים איתם בעיות רגולציה חדשות (היות שמשתתפים רבים הם מוסדות פיננסיים)‪ ,‬דרישה לפיקוח‬ ‫ובקרה אנושית שיאפשרו תיקון של שגיאות טכניות וחסימת הונאות‪ ,‬וגדרות ‪ -‬במיוחד גדרות‪.‬‬ ‫בימים עברו‪ ,‬במערב הפרוע‪ ,‬האפשרות של שטח פתוח ללא גבולות או מכשולים הייתה מפתה מאד‪ .‬לרוב‪ ,‬כל מי שבוחר להוריד את התוכנה‬ ‫מקבל גישה למטבעות מבוזרים ולמיזמים הקשורים אליהם‪ .‬הגישה למערכות כאלה היא אנונימית ואינה דורשת הרשאה מסמכות כלשהי כתנאי‬ ‫להשתתפות (מכאן האטרקטיביות שלה בעיני הדוגלים בעקרונות החופש ולחושדים בממשלות ובבנקים מרכזיים)‪ .‬בז'רגון הנהוג ברשת‪ ,‬מיזמים‬ ‫אלה הם "נטולי הרשאות‪".‬‬ ‫מאידך‪ ,‬המיזמים החדשים הזוכים לגיבוי תאגידי הם “עם הרשאות”‪ .‬הגישה אליהם אפשרית רק בהרשאה של רשויות המערכת לרשתות‬ ‫הפרטיות הסגורות‪ .‬במקרה של ‪ ,R3‬פירוש הדבר למשל שכל החברים בעלי הרשאת גישה יהיו מוסדות פיננסיים גדולים‪ .‬ברשתות פרטיות‬ ‫רחבות יותר דוגמת אלה שפועלות במימון סחר‪ ,‬המשתתפים זוכים בגישה בהתבסס על הפונקציה הספציפית שלהם בעיסקה‪ 5.‬כל מי שמפר את‬ ‫הכללים או גורם למהומה יגורש מהעיר‪ .‬יוצרי המערכות החדשות הדורשות הרשאה אומרים כי יש בכך לספק את האלמנט החיוני לכל מתווך‬ ‫מסחרי‪ :‬אמון‪.‬‬ ‫מי שמקווים לשמר את המרחבים הפתוחים הרחבים של החזון המקורי חשים שרותמים אותם בכוח‪ .‬לטענתם‪ ,‬היוזמות המסחריות החדשות‬ ‫יובילו שוב לריכוז סמכויות בידיהן של מספר חברות גדולות בודדות‪ ,‬וכי כאשר הגורמים החדשים מדברים על “ברית‪ ”,‬עלינו לשמוע “קרטל‪”.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לדעתם‪ ,‬מה שיכול היה להיות מהפכה חברתית עשוי להתברר “רק כשדרוג משמים” של המערכות הטכניות הקיימות‪.‬‬ ‫בסופו של דבר ‪,‬אזור הספר האמריקאי סומן‪ ,‬גודר ואובטח לטובת המתיישבים‪ ,‬אך המיתוסים והערכים שלו שרדו והפכו להיות מנהגים נפוצים‬ ‫בתרבות הגלובלית‪ .‬בהחלט ייתכן שהגורל הצפוי לחלקים גדולים של הבלוקצ’יין הוא ביות לצורך פיתוח מסחרי‪ ,‬אך לביות זה יהיה ערך רב יותר‬ ‫אם המערכות והפרוטוקולים החדשים ‪ -‬אפילו בעודם משולבים בהדרגה באדריכלות הפיננסית של המיינסטרים ‪ -‬ישמרו על דבר מה מהחזון‬ ‫‪7‬‬ ‫ומהתכלית החברתית שהניעה את החלוצים הראשונים‪.‬‬ ‫‪ Holland & Knight‬מעורב כיום עם לקוחות ועם גורמים אחרים במגוון מיזמי מחקר ופיתוח בנושא שיפור תהליכים עסקיים‪ ,‬תורת המידע‬ ‫המשפטית‪ ,‬למידת מכונה וטכנולוגית פנקסנות מבוזרת‪.‬‬

‫‪1.1‬שימוש חופשי וקל במונחים “בלוקצ’יין” ו”פנקסנות מבוזרת” כמילים נרדפות הרגיז רבים שהיו סבורים כי מערכת הפנקסנות המבוזרת ‪ Corda‬של ‪ R3‬הרחיקה לכת הרבה יותר מידי‬ ‫מעבר לגבולות הרעיון המקורי של בלוקצ’יין‪ ,‬וגרמה לאנשים לרצות לחלוק מעט מצדק הגבולות‪ .‬למרות הסכנה בגינוי ציבורי ואף גרוע ממנו‪ ,‬המאמר משתמש במונחים כמילים נרדפות‪.‬‬ ‫‪2.2‬שם עט‪ .‬זהותו‪/‬ה האמיתית מעולם לא נודעו‪.‬‬ ‫‪3.3‬הכספים שנגנבו התקבלו ברובם בחזרה או הוקפאו‪ .‬מארגני המיזם התגברו על ההתנגדויות של אוהדי הבלוקצ’יין הפוריטנים והשיבו על כנה את השליטה האנושית ברשת‪ ,‬תוך שהם‬ ‫מתערבים בדרכים שלא נשקלו בתוכנה המקורית ‪ -‬קרי‪ ,‬פיצול (‪.)hard fork‬‬ ‫‪4.4‬ביוני ‪ 2017‬הושק בשווייץ פרוטוקול חדש בעל שורשים ישראלים‪ .‬פרוטוקול זה מבוסס על הבלוקצ’יין הציבורי של את’יריום‪ .‬הפרוטוקול החדש מכר יחידות חכמות‪ ,‬שהוערכו ביותר‬ ‫מ‪ 150-‬מיליון דולר‪ ,‬אשר נטען כי הן מספקות בעצמן נזילות פיננסית וגילוי מחירים תוך שימוש בחוזים חכמים‪ .‬הערכה ודיווח של נתוני המכירות של היחידות יבוצעו בשיתוף פעולה עם‬ ‫פלטפורמת “ארגון אוטונומי דיגיטלי” תל‪-‬אביבית‪ .‬אפשר בשקט לומר שהטרנזקציה מנסה להרחיב מספר גבולות של רגולציה בנושא מטבעות מבוזרים‪ ,‬מימון המונים וניירות ערך‪.‬‬ ‫‪5.5‬לדוגמה‪ ,‬למשלח בינלאומי‪ ,‬תהיה גישה לפעולות הספציפיות שהוא אמור לבצע בהקשר למשלוח ספציפי‪.‬‬ ‫‪6.6‬במה שיכול להיראות כמחווה של רצון טוב לפורשים‪ ,‬חלקים מהמערכות החדשות נבנו כ”קוד פתוח” המאפשר מרחב מסוים של פיתוח עצמאי‪.‬‬ ‫‪7.7‬בינתיים‪ ,‬הצגת המערב הפרוע של הגבול התקדמה ל‪ -‬הנפקות מטבע ראשונית (‪.)ICOs‬‬

‫‪4‬‬

‫גל חדשנות טכנולוגית מגיע לענף הביטוח‬ ‫מאת דוד סופג'י וטום מורנטה‬ ‫גל החידושים הטכנולוגיים מגיע לענף הביטוח‪ ,‬שהיה מוגן עד כה מאחורי מחסומים חברתיים‪ ,‬רגולטוריים וארגוניים‪.‬‬ ‫מתחרים חדשים‪ ,‬שנעזרים בהיכרות שלהם עם טכנולוגית ניידים לצרכנים‪ ,‬בינה מלאכותית (‪ )AI‬ומניפולציית נתונים‬ ‫פועלים במהירות כדי לנצל את ההזדמנויות הקיימות עקב גודלו המגושם של הענף והטכנולוגיה המיושנת בה הוא‬ ‫משתמש‪ ,‬וכן עקב עשרות שנים של טינה מצטברת כלפי המבטחים‪.‬‬ ‫חלק מהשינויים המתבצעים מבוססים על הזדמנויות לשיפור יעילות ‪ -‬חיתום מהיר וטוב יותר‪ ,‬יישומים ידידותיים יותר לצרכנים (לרוב עם צ'אט‪-‬‬ ‫בוט על התקן נייד) ופרוצדורה פחות מסובכת להגשת תביעות‪ .‬ואולם‪ ,‬שינויים אחרים מרחיקים לכת עוד יותר‪ ,‬ומכוונים ללא פחות מאשר שינוי מן‬ ‫היסוד של המודלים העסקיים של ענף הביטוח ששלטו בו למעלה ממאה שנה‪.‬‬

‫חברות הזנק מתמקדות בנישות בכלכלה החדשה או בשווקים ספציפיים שזוכים לתת שירות בענף‬ ‫הביטוח הקיים‪.‬‬ ‫חברות הזנק ישראליות מובילות את הדרך בתחומים רבים‪ .‬כולן (מיותר לומר) משתמשות בשילובים שונים של החידושים האחרונים בתחומי‬ ‫ניתוח נתונים‪ ,‬בינה מלאכותית‪ ,‬מחשוב בענן‪ IOT ,‬וטכנולוגיות עדכניות אחרות‪ .‬אחת מהן דיווחה מוקדם יותר השנה ששילמה תביעה (בגין מעיל‬ ‫שנגנב) בשלוש שניות וטענה כי בכך קבעה שיא חדש בהיסטוריה בת ה‪ 3,000-‬שנה של ענף הביטוח‪ .‬חברות מסוימות מתמקדות בנישות שקיימות‬ ‫בכלכלה החדשה או בשווקים ספציפיים שאינן זוכות לשירות הולם מענף הביטוח הקיים‪ ,‬כגון מוצרי ‪ Hippo‬לבעלי בתים אמריקאים עם תת‪-‬ביטוח‬ ‫עם דגש מיוחד על שימוש בחיישנים מופצים ובאינטרנט של הדברים כדי למנוע ליקויים ותביעות‪ .‬אחרות‪ ,‬דוגמת ‪ ,Next Insurance‬פונות לשוק‬ ‫העסקים הקטנים‪ ,‬שמאז ומתמיד נאלץ להתמודד עם בקשות ביטוח ממושכות ופוליסות מורכבות מסוג “‪Next Insurance ”.one-size-fits-all‬‬ ‫מציעה כיסוי מותאם לסוגים ספציפיים של עסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬עם עיבוד בקשת הביטוח באינטרנט‪( .‬למשל‪ ,‬אם אתם מתקשים למצוא כיסוי‬ ‫לעסק היוגה שלכם‪ ,‬אפשר שנמצא לכם הפתרון‪).‬‬ ‫עד כה‪ ,‬את האתגר הגבוה ביותר הציבה חברת ‪ .Lemonade‬חברת ההזנק הזאת חוזרת אחורה למאה ה‪ ,17-‬לשורשי הביטוח המסחרי המודרני‪,‬‬ ‫כאשר קברניטי אניות ונותני גיבוי פיננסי נהגו להיפגש בבית הקפה של לויד’ס בלונדון כדי לדון בשיתוף הסיכונים שהיה טמון במסחר הימי‪ ,‬ונותני‬ ‫הגיבוי חתמו את שמותיהם מתחת לאחרים על דף (“חיתום”) כעדות להשתתפותם בסיכון שהיה טמון בהפלגה מסוימת‪ .‬סינדיקטים שיצרו הקבועים‬ ‫כדי לבטח מספר אניות יצרו קרן משותפת ופיזור סיכונים שהינם עיקר עסקי הביטוח המודרני‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫המודל השתנה בשלהי המאה ה‪ 19-‬בעקבות העיור המסיבי‪ ,‬עת שמיליוני אנשים עברו לערים כדי לעבוד בבתי החרושת‪ ,‬וחברות ביטוח חדשות‬ ‫(שרבות מהן הן אותן חברות ביטוח שעדיין שולטות היום בענף) הוקמו כדי להציע ביטוח לתושבי העיר הרבים‪ .‬התאגידים החדשים העסיקו‬ ‫וביטחו המוני אנשים שלא הכירו זה את זה באופן אישי ופעלו באמצעות מנגנונים מנהליים מסיביים ולא אישיים‪ .‬מאחר שרווחיהן של חברות‬ ‫הביטוח החדשות גדלו בראש ובראשונה בזכות בקרה ומזעור תביעות‪ ,‬נוצר ניגוד אינטרסים מהותי (יש הטוענים) בין הלקוחות ובין המבטחים‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שהוביל לעימותים ולחשדות הדדיים‪.‬‬ ‫‪ ,Lemonade‬שבשורותיה נמנה גם כלכלן התנהגותי‪ ,‬חושבת שמצאה דרך לבטל את ניגוד האינטרסים‪ .‬החברה ויתרה על שימוש באמת‬ ‫המידה המקובלת בענף של "היחס המשולב‪ 2",‬וגובה במקומו תשלום קבוע בשיעור של ‪ 20%‬מהפרמיה‪ .‬לאחר פירעון התשלום הקבוע ותביעות‬ ‫קיימות‪ ,‬הכספים הנותרים נתרמים מידי תקופה לארגון צדקה שבחר הלקוח‪ .‬הרעיון הוא שתביעות מנופחות אינן מזיקות לחברת ביטוח חסרת‬ ‫פנים‪ ,‬אך מאידך פוגעות בלוויתנים‪ ,‬במחקרים רפואיים או‬ ‫במטרה אחרת כלשהי שבה תומך הלקוח‪ .‬החברה סבורה‬ ‫כי שינוי זה בתמריצים (בשילוב עם ניתוח ביג דאטה ובינה‬ ‫מלאכותית עבור החיתום ותביעות) יצמצם את מספר‬ ‫התביעות הכוזבות ואת הוצאות החקירה והתשלום בגינן‪.‬‬ ‫האם זה יתפוס? עוד מוקדם לדעת‪ ,‬אך המודלים החדשים‬ ‫מתחילים להיבחן‪ .‬שאלות רבות עוד לפנינו‪ ,‬ובכללן מי‬ ‫ישלוט בערוצים הדיגיטליים ‪ -‬הקיימים או החדשים ‪-‬‬ ‫וכיצד זה ישנה את הרגולציה‪ ,‬והאם מאגר סיכונים יכול‬ ‫לשרוד התאמה אישית מוגברת של הסיכון המבוססת על‬ ‫ניתוח נתונים‪.‬‬ ‫דבר אחד בטוח כמעט לחלוטין‪ :‬ענף הביטוח‪ ,‬בין שהוא‬ ‫רוצה בכך ובין שלא‪ ,‬נכנס לעידן תגליות סוער‪.‬‬

‫‪1.1‬מחקרים שנערכים מעת לעת עבור הענף מציגים בעקביות מספר משמעותי של צרכנים שחושב שזה לגיטימי לנפח תביעות ביטוח‪ ,‬בהתבסס על הציפייה שהמבטחים ינסו להקטין את‬ ‫התביעות בצורה לא הוגנת‪.‬‬ ‫‪2.2‬כלומר‪( ,‬הפסדים ‪ +‬הוצאות) ‪ /‬הפרמיה הנצברת‬

‫‪6‬‬

‫תכנית המענקים הפדראלית מעודדת שיתוף פעולה אמריקאי‪-‬‬ ‫ישראלי בנושא טכנולוגיות ההתפלה‬ ‫מאת מיטל סטבינסקי‬ ‫תקופת הבצורת שפקדה את המדינות המערביות בארה"ב‪ ,‬לרבות קליפורניה ‪ --‬המספקת כ‪ 50-‬אחוזים מהתוצרת החקלאית‬ ‫האמריקאית ‪ --‬חלפה‪ .‬אולם‪ ,‬בעוד שזמן רב יידרש כדי להתגבר על נזקי הבצורת‪ ,‬הדעה הרווחת היא שבצורת חמורה נוספת הינה‬ ‫בלתי נמנעת‪.‬‬

‫ב‪ ,2030-‬מחצית מאוכלוסיית העולם עלולה להתמודד עם מחסור במים‪ ,‬והביקוש יהיה גדול‬ ‫מההיצע ב‪ 40-‬אחוזים‪.‬‬ ‫אחד מגורמי הסיכון העיקריים למזון הוא מחסור במים‪ .‬עשרים אחוזים מאוכלוסיית העולם חיה כבר היום באזורים הסובלים ממחסור במים‪.‬‬ ‫ב ‪ , 2030-‬מחצית מאוכלוסיית העולם עלולה להתמודד עם מחסור במים‪ ,‬והביקוש יהיה גדול מההיצע ב ‪ 40-‬אחוזים‪ .‬נתון זה רלבנטי במיוחד‬ ‫לענף ייצור המזון‪ ,‬המשתמש בכ ‪ 80-‬אחוזים מהמים‬ ‫המיועדים לשתייה ברחבי העולם‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬בעוד שכ‬ ‫‪ 20‬אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם מושקות‪,‬‬‫השטחים המושקים האלה מהווים מקור ל ‪ 40-‬אחוזים‬ ‫מייצור המזון‪.‬‬ ‫אין ספק כי ישראל מובילה בעולם בנושא השקיה‪ ,‬מיחזור‪,‬‬ ‫טיפול ופתרונות הובלת מים‪ .‬פתרונות ישראליים להשקיה‬ ‫בטפטוף הם מהמובילים בעולם‪ ,‬וחוסכים עד ‪ 30‬אחוזים‬ ‫מכמות המים המשמשת לחקלאות‪ .‬פתרונות השקייה‬ ‫אלו מגדילים באופן ניכר את התנובה החקלאית ביותר‬ ‫מ‪ 100-‬אחוזים‪.‬‬ ‫כמחצית ממי השתייה של ישראל הם מי ים מותפלים‪,‬‬ ‫ו‪ 70-‬אחוזים מהשפכים המטוהרים של ישראל ממוחזרים‬ ‫לחקלאות‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫ב‪ 4-‬במאי ‪ ,2017‬חוקק הקונגרס האמריקאי את חוק התקציב לשנת הכספים ‪ .2017‬החוק כולל מספר סעיפים פרו‪-‬ישראליים חשובים‪ ,‬ביניהם‬ ‫הקצאה של ‪ 11.8‬מיליון דולר לתכנית מענק להתפלת מים המעודדת שיתוף פעולה עם ישראל‪ .‬הסכום שאושר לתכנית המענק הוא ‪ 3‬מיליון דולר‬ ‫בשנה לתקופה של חמש שנים‪ ,‬בתוספת סכום חד‪-‬פעמי של ‪ 30‬מיליון דולר שיוקצו לפי שיקול דעתו של מזכיר הפנים האמריקאי‪.‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2016‬נכנס לתוקפו החוק לשיפור תשתיות המים (ה‪Water Infrastructure Improvement for the Nation Act (WIIN)-‬‬ ‫‪ (P.L. 114-322‬שיצר מספר כלים חדשים לשיתוף פעולה אמריקאי‪-‬ישראלי‪.‬‬ ‫חוק ‪ WIIN‬יצר מנגנון תמריצים עבור מקבלי מענקים של תכניות התפלה פדראליות על מנת לעודד אותם לשתף פעולה עם טכנולוגיות וספקי‬ ‫פתרונות ישראליים‪ .‬באמצעות חוק ‪ ,WIIN‬אישר הקונגרס הקצאה של ‪ 45‬מיליון דולר לחמש השנים הבאות‪ .‬כסף זה מיועד לתמיכה ישירה‬ ‫במיזמי התפלה‪ ,‬וכן לפרוייקטי הדגמה ולמענקי פיתוח בתחום ההתפלה‪ .‬על פי החוק‪ ,‬בעת שהוא שוקל אילו פרויקטים ומוסדות לממן‪ ,‬מזכיר‬ ‫הפנים נדרש לתת עדיפות לפרויקטים ומוסדות ש”ממנפים באופן הבולט ביותר את ניסיונם של שותפים בינלאומיים בעלי מומחיות ניכרת‬ ‫בהתפלה‪ ,‬כמו מדינת ישראל”‪.)Sec. 3801(c)(4(( .‬‬ ‫חוק ‪ WIIN‬גם קובע מנגנון ממשלתי לשיתוף פעולה אמריקאי‪-‬ישראלי‬ ‫במחקר ופיתוח בנושא התפלה‪ .‬באמצעות חוק ‪ ,WIIN‬הקונגרס הורה כי‬ ‫המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה של הבית הלבן (‪White House‬‬ ‫‪ )Office of Science and Technology Policy OSTP‬ינסח תכנית‬ ‫אסטרטגית מתואמת לקידום פרוייקטי התפלה בארה”ב‪ .‬חוק ‪ WIIN‬קבע‬ ‫כי תכנית זו “מחזקת שיתוף פעולה במחקר ופיתוח עם שותפים בינלאומיים‪,‬‬ ‫דוגמת מדינת ישראל‪ ,‬בתחום טכנולוגיות ההתפלה‪Sec. 3801/(( ”.‬‬ ‫‪ .)Sec. 9(b)(3‬יתרה מכך‪ ,‬על מנת להבטיח שחיל ההנדסה של צבא‬ ‫ארה”ב יקבל גישה לטכנולוגיות הטובות ביותר כחלק ממאמציו לשפר את‬ ‫ניהול מקורות המים בארה”ב‪ ,‬הקונגרס אישר למזכיר הצבא האמריקאי‬ ‫להעסיק שותפים זרים בפיתוח טכנולוגיות מים‪ .‬העסקה זו כוללת‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫“מחקר‪ ,‬פיתוח‪ ,‬הכשרה וצורות אחרות של העברה וחילופי טכנולוגיה‪”.‬‬ ‫(‪ .)Sec. 1138‬בחקיקה נפרדת מ‪ ,2016-‬אישר הקונגרס למזכיר ההגנה‬ ‫האמריקאי לשתף פעולה עם בנות ברית בפיתוח פתרונות של טכנולוגיות‬ ‫מים לפעילויות צבאיות בפרט‪ ,‬ובפיתוח משאבי מים בין צבאיים בכלל‪.‬‬ ‫(‪ .)P.L. 114-328, Sec. 1291‬פתיחתן של תכניות טכנולוגית המים‬ ‫לשיתופי פעולה בינלאומיים בחיל ההנדסה ובמשרד ההגנה האמריקאי‬ ‫מהווה הזדמנות חשובה לתעשיית המים הישראלית‪ .‬זאת‪ ,‬לנוכח מומחיותה של ישראל בנושא טכנולוגיות המים וחוזק הקשרים בין ארה”ב‬ ‫לישראל‪ ,‬הגם שישראל לא צויינה במפורש כבת ברית אפשרית למאמץ זה‪.‬‬ ‫לנוכח הניסיון פורץ הדרך‪ ,‬החדשנות והידע המקצועי שפותח עד כה בישראל‪ ,‬נראה שמובטחת בקרוב העצמה של מאמצי שיתוף הפעולה‬ ‫הקיימים‪ .‬חיזוק שיתוף הפעולה בין ארה”ב וישראל בחדשנות טכנולוגית בתחום המים והחקלאות ‪ -‬בדרכים דומות או אפילו נרחבות יותר מאלו‬ ‫שנידונו במאמר זה ‪ -‬יסייע להגדיל את הצמיחה של תעשיית טכנולוגיות החקלאות והמזון בארה”ב‪ ,‬ועשוי להציע תשובה למשבר המזון הגלובלי‬ ‫ההולך ומחמיר‪.‬‬ ‫‪ Holland & Knight‬אירחו סמינרים בהן הוצגו הדרכים שבהן יכולות טכנולוגית המים והחקלאות של ישראל לעזור לשווקים אמריקאים‬ ‫ספציפיים‪ ,‬דוגמת פלורידה‪ ,‬ולרבות אמריקה הלטינית‪ .‬אנו עובדים עם לקוחות ועם גורמים אחרים בענף טכנולוגיות המים והחקלאות‪ .‬למידע על‬ ‫אירועים צפויים‪ ,‬הנכם מתבקשים לפנות אל מיטל סטבינסקי‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫רוחות של שינוי‪ :‬מה צריכים לדעת ישראלים המשקיעים בנכ‪-‬‬ ‫סי נדל"ן בארה"ב על רפורמות המס המוצעות בארה"ב‬ ‫מאת ארז טוכנר‬ ‫רוחות של שינוי נושבות‬ ‫בנוף המיסוי בארצות‬ ‫הברית‪ ,‬במיוחד לנוכח‬ ‫מדינויות מסים חדשות שמקדם ממשל‬ ‫טראמפ והקריאות וההצעות ההולכות‬ ‫וגוברות לרפורמת מס כוללת בארה"ב‪.‬‬ ‫מאמר זה מסכם את ההצעות המהותיות‬ ‫לרפורמת מס בארה”ב וכן שינויים‬ ‫מסוימים שנכנסו לאחרונה לתוקף בחוקי‬ ‫מס ההכנסה הפדראלי האמריקאי‬ ‫שמשקיעים ישראלים צריכים להכיר‬ ‫בעת תכנון השקעותיהם בנכסי נדל”ן‬ ‫בארה”ב‪.‬‬ ‫על המשקיעים לשים לב לכך שהשקעות‬ ‫בנכסי נדל”ן בארה”ב חייבות גם‬ ‫בתשלום מסי הכנסה של המדינה והעיר‬ ‫הרלבנטיים (ולעיתים גם במסי קנייה ו‪/‬‬ ‫או מסי מכירה מדינתיים ו‪/‬או מקומיים‬ ‫במועד המכירה)‪ .‬מסים אלה אינם‬ ‫נידונים במאמר זה‪.‬‬

‫הצעות אלה לרפורמות מס‪ ,‬אם ייכנסו לתוקפן‪ ,‬ביחד עם שינויים‬ ‫מסוימים שנעשו לאחרונה בחוקי המס האמריקאים‪ ,‬ישפיעו על‬ ‫המיסוי שיחול בארה"ב על חברות ויחידים ישראלים שמשקיעים או‬ ‫פועלים בארצות הברית‪.‬‬

‫‪ .1‬הצעות לרפורמות מס בארה”ב‬ ‫רפורמת מס כוללת בארה"ב נראית אפשרית יותר ויותר בשנתיים הקרובות מאחר שהרפובליקנים מחזיקים ברוב בקונגרס‪ ,‬בסנאט ובבית הלבן‪.‬‬ ‫נכון למועד פרסום מגזין זה‪ ,‬ההצעות המשמעותיות והרלבנטיות ביותר לרפורמת מס הן‪:‬‬ ‫א) ההצעה לרפורמה במס של ממשל טראמפ שפורסמה ב‪ 26-‬באפריל ‪( 2017‬הצעת טראמפ)‬ ‫ב) התכנית לרפורמה במס של הרפובליקנים בבית הנבחרים‬ ‫שפרסם ב‪ 24-‬ביוני ‪ 2016‬כוח המשימה הרפובליקני בנושא‬ ‫רפורמה במס (הצעת חברי הקונגרס)‬ ‫ג) הצעת הרפורמה במס שפרסם ב‪ 26-‬בפברואר ‪ 2014‬דייב‬ ‫קאמפ‪ ,‬רפובליקני ממישיגן שהיה באותה עת יושב ראש ועדת‬ ‫הכספים של הקונגרס (הצעת קאמפ)‬ ‫הצעת טראמפ פורסמה במסמך בן עמוד אחד של הבית הלבן‬ ‫ולא לוותה בהסברים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬רבים צופים שהצעת חברי‬ ‫הקונגרס הרפובליקנים (ובמידה פחותה הצעת קאמפ) ישמשו‬ ‫נקודת פתיחה לחקיקה של רפורמה במס‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫הצעות אלה לרפורמות מס‪ ,‬אם ייכנסו לתוקף‪ ,‬ושינויים מסוימים שנעשו לאחרונה בחוקי המס האמריקאים‪ ,‬ישפיעו על המיסוי האמריקאי שיחול‬ ‫על חברות ויחידים ישראלים שמשקיעים או פועלים בארצות הברית‪.‬‬

‫‪ .2‬השקעה של חברות ישראליות בנכסי נדל”ן בארה”ב‪ :‬הפחתת שיעור מס החברות הפדראלי האמריקאי?‬ ‫אחד הסעיפים העיקריים בכל אחת מההצעות לרפורמה במס היא הפחתה במס החברות הפדראלי האמריקאי משיעורו הנוכחי של ‪ 35‬אחוז‬ ‫ל‪ 15-‬אחוז בהצעת טראמפ‪ 20 ,‬אחוז בהצעת חברי הקונגרס הרפובליקנים‪ ,‬או ‪ 25‬אחוז בהצעת קאמפ‪.‬‬ ‫לפי החוק הנוכחי‪ ,‬חברות ישראליות המשקיעות בנכסי נדל”ן בארה”ב עומדות מול שיעור מס הכנסה פדראלי אפקטיבי של ‪ 43.125‬אחוז על‬ ‫הכנסה נטו מפעילות נכסי הנדל”ן האמריקאים‪.‬‬ ‫• שיעור המס הפדראלי האפקטיבי הזה מורכב מ‪ 35 )1( -‬אחוז מס חברות פדראלי אמריקאי (כלומר‪ ,‬מס ברמת החברה)‪ ,‬בתוספת‪)2( ,‬‬ ‫‪ 12.5‬אחוז מס ברמת בעל המניות בצורת ניכוי מס אמריקאי במקור על דיבידנדים או בצורת מס על “רווחי סניף‪ ”,‬על ‪ 65‬אחוזי הרווח לאחר‬ ‫המס ברמת החברה (‪ 12.5‬אחוז הוא שיעור מופחת מהשיעור הרגיל של ‪ 30‬אחוז בהתבסס על אמנת המס בין ישראל וארה”ב‪ ,‬בהנחה שהיא‬ ‫חלה)‪.‬‬ ‫הורדת שיעור מס החברות האמריקאי‪ ,‬אם תיכנס לתוקפה ותיושם על חברות זרות (כלומר‪ ,‬חברות לא אמריקאיות)‪ ,‬תוריד את שיעור מס‬ ‫ההכנסה הפדראלי האמריקאי האפקטיבי שיחול על הכנסה נטו מפעילות של חברות ישראליות בנכסי נדל”ן בארה”ב ל‪ 25.625-‬אחוז אם‬ ‫שיעור מס החברות האמריקאי יופחת ל‪ 20-‬אחוזים‪ ,‬או ל‪ 34.375-‬אחוז אם שיעור מס החברות האמריקאי יופחת ל‪ 25-‬אחוזים‪.‬‬ ‫לגבי מס הכנסה פדראלי על רווח ממכירת נדל”ן אמריקאי בידי חברות ישראליות‪ ,‬הורדת שיעור מס החברות האמריקאי תאפשר לחברות‬ ‫ישראליות המשקיעות בנכסי נדל”ן אמריקאים למכור את השקעותיהם בשיעור מס הכנסה פדראלי אמריקאי נמוך מזה שלפי החוק הנוכחי‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬חברה ישראלית שמשקיעה בנכסי נדל”ן בארה”ב דרך חברה אמריקאית‪ ,‬יכולה במסגרת החוק הנוכחי למכור את ההשקעה כשהרווח‬ ‫חייב במס חברות פדראלי אמריקאי בשיעור של ‪ 35‬אחוז‪ ,‬ללא חבות במס הכנסה אמריקאי נוסף ברמת בעלי המניות‪ .‬תוצאה זו אפשרית באחת‬ ‫משתי דרכים‪ )1( :‬החברה הישראלית מוכרת את מניות החברה האמריקאית שמחזיקה בנכסי הנדל”ן‪ ,‬או (‪ )2‬החברה האמריקאית מוכרת את‬ ‫נכסי הנדל”ן ומחלקת את התקבולים לחברה הישראלית בתהליך פירוק של החברה האמריקאית (בהנחה שבזמן זה היא אינה מחזיקה בנכסים‬ ‫נוספים)‪.‬‬ ‫אם ייכנסו לתוקפן‪ ,‬רפורמות המס המוצעות יפחיתו את שיעור מס ההכנסה הפדראלי הזה שיחול על מכירה כאמור של השקעה בנכסי נדל”ן‬ ‫בארה”ב על ידי חברות ישראליות מ‪ 35-‬אחוז ל‪ 20 ,15-‬או ‪ 25‬אחוז‪ ,‬תלוי בשיעור מס החברות הפדראלי המוצע שיאומץ‪.‬‬

‫‪ .3‬השקעה של יחידים ישראלים בנכסי נדל”ן בארה”ב‪ :‬הפחתה בשיעורי מס ההכנסה הפדראליים‬ ‫האמריקאים החלים על יחידים?‬ ‫יחידים ישראלים שמשקיעים בנכסי נדל”ן אמריקאים במישרין או בעקיפין דרך (‪ ,limited liability company (LLC‬שותפות אמריקאית‬ ‫או זרה או ישות אחרת שהינה שקופה לצורכי מס הכנסה אמריקאי‪ ,‬חייבים באופן כללי בתשלום מס הכנסה פדראלי אמריקאי על ההכנסה‬ ‫נטו מפעילות נכסי הנדל”ן האמריקאים לפי מדרגות שיעורי מס ההכנסה הפדראלי האמריקאי החלים על יחידים‪ .‬שיעור מס ההכנסה הפדראלי‬ ‫האמריקאי המקסימלי עבור יחידים לפי החוק הנוכחי הוא ‪ 39.6‬אחוז‪ .‬שיעור מס זה צפוי לרדת ל‪ 33-‬אחוז בהצעת טראמפ ובהצעת חברי‬ ‫הקונגרס הרפובליקנים או ל‪ 35-‬אחוז בהצעת קאמפ‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הצעת טראמפ מציעה להטיל מס הכנסה פדראלי נמוך יותר בשיעור של ‪ 15‬אחוז (והצעת חברי הקונגרס הרפובליקנים מציעה שיעור מס‬ ‫של ‪ 25‬אחוז) על הכנסה מעסקים‪ ,‬לרבות הכנסה מנכסי נדל”ן‪ ,‬שמתקבלת על ידי יחידים דרך ‪ ,LLCs‬שותפויות וישויות אחרות שהינן שקופות‬ ‫לצורכי מס הכנסה אמריקאי‪ ,‬בכפוף לחריגים מסוימים ולכללים מסוימים למניעת התחמקות ממס‪ .‬אם הצעות אלה ייכנסו לתוקפן ויחולו על‬ ‫משקיעים לא אמריקאים‪ ,‬אפשר שמשקיעים ישראלים יוכלו לתכנן את השקעותיהם בנכסי נדל”ן בארה”ב באופן ששיעור מס ההכנסה הפדראלי‬ ‫האמריקאי שיחול על הכנסתם מפעילות נכסי הנדל”ן האמריקאים יהיה נמוך משיעורי מס ההכנסה הפדראלי האמריקאים המקסימליים של‬ ‫‪ 33‬או ‪ 35‬אחוז המוצעים בהצעות לרפורמה במס לגבי יחידים‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫לגבי מס אמריקאי על רווח ממכירת נדל”ן בארה”ב‪ ,‬יחידים ישראלים המשקיעים בנכסי נדל”ן בארה”ב חייבים‪ ,‬על פי החוק הנוכחי‪ ,‬בשיעור מס‬ ‫הכנסה פדראלי אמריקאי מופחת של ‪ 20‬אחוז על רווחי הון ממכירת נכסי נדל”ן אמריקאים בתום תקופת החזקה של יותר משנה אחת (רווח‬ ‫הון לטווח ארוך)‪ .‬הצעת טראמפ לא מציעה לשנות את שיעור המס הזה על רווח הון לטווח ארוך‪ .‬הצעת חברי הקונגרס הרפובליקנים והצעת‬ ‫טראמפ מציעות לפטור ממס הכנסה פדראלי אמריקאי ‪ 50‬אחוזים או ‪ 40‬אחוזים‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬מרווח הון לטווח ארוך שמתקבל על ידי יחידים‪,‬‬ ‫והתוצאה היא שיעור מס הכנסה פדראלי אמריקאי אפקטיבי של ‪ 16.5‬אחוז או ‪ 21‬אחוז‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬על רווח הון לטווח ארוך שמתקבל על ידי‬ ‫יחידים‪.‬‬

‫‪ .4‬השקעה של יחידים ישראלים בנכסי נדל”ן בארה”ב‪ :‬ביטול מס הירושה האמריקאי?‬ ‫סוגיית המס האמריקאי הבעייתית ביותר שעמה מתמודדים משקיעים ישראלים בעת שהם משקיעים בנכסי נדל”ן אמריקאים היא החשיפה למס‬ ‫הירושה האמריקאי במקרה מוות‪.‬‬ ‫על פי החוק הנוהג‪ ,‬מס ירושה אמריקאי בשיעור של ‪ 40‬אחוז חל על הערך (בדרך כלל ערך ברוטו) של “נכסים הממוקמים בארה”ב” המוחזקים‬ ‫בידי יחיד ישראלי במועד מותו‪ ,‬בכפוף לפטור של ‪ 60,000$‬בלבד מערך הנכסים הממוקמים בארה”ב‪.‬‬ ‫לעניין זה‪ ,‬המושג “נכסים הממוקמים בארה”ב” כולל זכויות בנכסי נדל”ן בארה”ב‪ ,‬לרבות נכסי נדל”ן בארה”ב המוחזקים בידי יחידים לא‬ ‫אמריקאים דרך חברה אמריקאית‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬בעלות של יחיד לא אמריקאי במניות של חברה זרה (כלומר‪ ,‬חברה לא אמריקאית) אינה נחשבים ל‪”-‬נכס הממוקם בארה”ב” לצורכי‬ ‫מס הירושה האמריקאי‪ ,‬גם אם החברה הזרה מחזיקה בנכסי נדל”ן בארה”ב או בנכסים אחרים הממוקמים בארה”ב‪.‬‬ ‫• החוק הקיים אינו ברור לגבי האם המושג “נכסים הממוקמים בארה”ב” כולל זכות בשותפות או בישות הנחשבת לשותפות לצורכי מס הכנסה‬ ‫פדראלי אמריקאי (לרבות מניות בחברה זרה שבחרה להיחשב כשותפות לצורכי מס הכנסה פדראלי אמריקאי)‪.‬‬

‫ההיסטוריה מראה שביטול מס ירושה אמריקאי הוא משימה קשה מאד‪.‬‬ ‫החשיפה למס הירושה האמריקאי גורמת לישראלים רבים לבצע את השקעותיהם בנכסי נדל”ן בארה”ב דרך חברות זרות (כלומר‪ ,‬חברות לא‬ ‫אמריקאיות) או באמצעות קרנות נאמנות המתוכננות לצורך מניעת חשיפה למס הירושה האמריקאי‪ ,‬שהקמתן וניהולן בדר”כ יקרים‪.‬‬ ‫החיסרון העיקרי של השקעה דרך חברה זרה (כלומר‪ ,‬חברה לא אמריקאית) הוא ששיעור מס ההכנסה הפדראלי המופחת של ‪ 20‬אחוז על רווחי‬ ‫הון לטווח ארוך לא חל כאשר החברה הזרה מוכרת את נכס הנדל”ן האמריקאי (במקום‪ ,‬חל מס החברות הפדראלי בשיעור של ‪ 35‬אחוז ובנוסף‬ ‫“מס סניף” בשיעור של ‪ 30‬אחוז‪ ,‬או שיעור מס מופחת על בסיס אמנת מס‪ ,‬על הרווח לאחר מס החברות)‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫הצעת טראמפ והצעת חברי הקונגרס הרפובליקנים מציעות לבטל את מס הירושה האמריקאי‪ ,‬מה שיפתור את בעיית הפסד שיעור המס‬ ‫המופחת של ‪ 20‬אחוז על רווחי הון לטווח ארוך כתוצאה מהצורך להשקיע דרך חברה זרה כדי להימנע מחשיפה למס הירושה האמריקאי‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬ההיסטוריה מראה שביטול מס הירושה האמריקאי הוא משימה קשה מאד‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לא בטוח שביטול מס הירושה האמריקאי יחול גם‬ ‫לגבי יחידים לא אמריקאים‪.‬‬ ‫אולם גם אם מס הירושה האמריקאי ייוותר על כנו (לפחות לגבי יחידים לא אמריקאים)‪ ,‬הפחתה בשיעור מס החברות האמריקאי כפי שמוצע‬ ‫ברפורמות המס המוצעות‪ ,‬אם תיכנס לתוקפה ותוחל על חברות זרות‪ ,‬תסייע מאד‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ישראלים יחידים יוכלו להמשיך ולהשקיע בנכסי‬ ‫נדל”ן בארה”ב דרך חברה זרה‪ ,‬ובכך להגן על עצמם מפני חשיפה למס הירושה האמריקאי‪ ,‬והחברה הזרה תוכל למכור את ההשקעה בנכסי‬ ‫הנדל“ן בדרכים המפורטות בסעיף ‪ 2‬לעיל כשהרווחים חייבים רק במס ההכנסה הפדראלי האמריקאי ברמת החברה (כלומר‪ ,‬ללא מס הכנסה‬ ‫אמריקאי נוסף ברמת בעלי המניות) בשיעור מס של של ‪ 20 ,15‬או ‪ 25‬אחוז‪ ,‬תלוי בשיעור מס החברות הפדראלי המוצע שיאומץ‪.‬‬

‫‪ .5‬מימון השקעות בנכסי נדל”ן אמריקאים‬ ‫על ידי משקיעים ישראלים‪ :‬הגבלות‬ ‫נוספות על הטבות מס של מימון חוב?‬ ‫משקיעים ישראלים (לרוב‪ ,‬חברות ישראליות) מעדיפים‬ ‫בד”כ להשקיע בנכסי נדל"ן בארה"ב באמצעות‬ ‫חברות אמריקאיות בעיקר כדי להימנע מהצורך של‬ ‫המשקיע הישראלי להגיש מידי שנה דו"חות מס הכנסה‬ ‫פדראלי (למעט אם וכאשר מוכרים את מניות החברה‬ ‫האמריקאית) ולהימנע מתחולת מס "רווח הסניף"‬ ‫האמריקאי שחל במקרה של השקעה ישירה על ידי חברה‬ ‫ישראלית‪.‬‬ ‫חברות ההחזקה האמריקאיות הללו ממומנות לרוב‪,‬‬ ‫לפחות חלקית‪ ,‬באמצעות הלוואות בעלים מבעלי המניות‬ ‫הישראלים‪ ,‬שמאפשרות החזר השקעה לבעלי המניות‬ ‫הישראלים ללא מס באמצעות פירעון קרן החוב במקום‬ ‫חלוקת דיבידנדים‪ ,‬וכן‪ ,‬מאפשרות הפחתה של ההכנסה‬ ‫החייבת במס של חברת ההחזקות האמריקאית באמצעות‬ ‫הוצאות ריבית מוכרות במס‪.‬‬ ‫חוקי מס הכנסה האמריקאים הנוכחיים כוללים כללים מסוימים למניעת שימוש לא הוגן בריבית לצורך הפחתת מס (‪anti-interest‬‬ ‫‪ .)stripping‬כללים אלו אוסרים על חברה אמריקאית לדרוש כהוצאה מוכרת ריבית שמשולמת לצד קשור שאינו אמריקאי‪ .‬חוקים אלה חלים‬ ‫רק אם יחס ההתחייבויות להון עצמי של החברה האמריקאית גבוה מ‪ 60/40-‬בסוף שנת המס והחברה האמריקאית אינה מייצרת מספיק‬ ‫“הכנסה חייבת במס מתואמת‪ ”,‬מונח הדומה לרעיון של רווחים לפני ריבית‪ ,‬מס‪ ,‬פחת והפחתות (‪.)EBITDA‬‬ ‫על פי תקנות מס אמריקאיות שפרסם ממשל אובמה באוקטובר ‪ ,)Section 385 Regulations( 2016‬רשות מס ההכנסה האמריקאית‬ ‫רשאית לסווג הלוואה לחברה אמריקאית מצד קשור שאינו אמריקאי כהשקעת הון (אקוויטי) לצורכי מס הכנסה פדראלי אמריקאי במידה‬ ‫שההלוואה של הצד הקשור מממנת‪ ,‬או נחשבת לפי התקנות כמממנת‪ ,‬חלוקות מסוימות מהחברה האמריקאית לבעלי מניותיה או רכישות‬ ‫נכסים של החברה האמריקאית (‪ 50‬מיליון הדולרים הראשונים של חובות של חברה אמריקאית פטורים מכלל הסיווג הנ”ל)‪ .‬על פי תקנות אלו‪,‬‬ ‫רשות מס ההכנסה האמריקאית יכולה גם לעשות זאת לגבי חובות שיונפקו על ידי חברות אמריקאיות החל מה‪ 1-‬בינואר ‪ 2019‬אם ההלוואה‬ ‫אינה עומדת בדרישות מחמירות מסוימות של בדיקת נאותות‪ ,‬תיעוד ודיווח (כולל תיעוד הנוגע לזכויות הנושים‪ ,‬תחזית סבירה להחזרת החוב‪,‬‬ ‫הוכחות לקשרי לווה‪-‬מלווה‪ ,‬וכדומה)‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬הלוואה שמסווגת מחדש כהון בעלים (אקוויטי) לצורכי מס הכנסה פדראלי אמריקאי‬ ‫לא תאפשר הוצאה מוכרת עבור הריבית‪ .‬כמו כן‪ ,‬תשלומים במסגרת ההלוואה (ובכללם תשלומי קרן) עשויים להיות חייבים במס אמריקאי‬ ‫כדיבידנד מהחברה האמריקאית לבעל המניות הזר (דהיינו‪ ,‬דיבדנדים שחייבים בניכוי מס אמריקאי במקור של ‪ 30‬אחוז בכפוף לתחולה של‬ ‫שיעור מס מופחת על פי אמנת מס)‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫בעקבות צו נשיא שפורסם באפריל ‪ ,2017‬בוחן כיום ממשל טראמפ את התקנות המסובכות הללו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הצעת טראמפ והצעת חברי‬ ‫הקונגרס הרפובליקנים מציעות לבטל לגמרי את יכולתם של חברות אמריקאיות לדווח הוצאות ריבית כהוצאה מוכרת (אך יאפשרו להפחית‬ ‫במלואם את נכסי הנדל”ן כהוצאה מוכרת במועד הרכישה)‪.‬‬ ‫תוצאות בחינה רגולטורית זו ו‪/‬או יישום מלא או חלקי של ההצעות לרפורמה במס ישפיעו בצורה ניכרת על מבנה המימון של השקעות בנדל”ן‬ ‫בארה”ב על ידי משקיעים ישראלים‪.‬‬

‫‪ .6‬פטורים ממס הכנסה פדראלי אמריקאי על מכירת מניות של חברת נדל”ן אמריקאית או של ‪REIT‬‬ ‫על פי חוק שחוקק ממשל אובמה בדצמבר ‪“ ,2015‬קרנות פנסיה זרות” (כהגדרתן הספציפית בחוק) פטורות ממס הכנסה פדראלי אמריקאי על‬ ‫רווחים שהן מפיקות ממכירת מניות בחברת נדל”ן אמריקאית או בקרן השקעות נדל”ן אמריקאית (‪.)REIT‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חוק המס הנוכחי בארה”ב פוטר ממס הכנסה פדראלי אמריקאי רווחי הון המופקים על ידי בעל מניות זר (‪ )1‬ממכירה של מניות נסחרות‬ ‫המהוות חמישה אחוזי בעלות או פחות בחברת נדל”ן אמריקאית שנסחרת בבורסה‪ )2( ,‬מכירה של מניות נסחרות המהוות עשרה אחוזי בעלות‬ ‫או פחות ב‪ REIT-‬אמריקאי שנסחר בבורסה‪ ,‬או (‪ )3‬מכירה של מניות ב‪ REIT-‬אמריקאי (בין אם נסחרות או לא) אם ה‪ REIT-‬נשלט על‬ ‫ידי בעלי מניות אמריקאים‪.‬‬ ‫אף אחת מההצעות לרפורמה במס שהוזכרו לעיל אינה מתייחסת לפטורים הללו אולם הצורך בסעיפי רפורמה מייצרי הכנסה עשוי לגרום‬ ‫להגבלה או לביטול של כמה מהם‪.‬‬

‫‪ .7‬שינויים בכללי ביקורת מס אמריקאית של ‪ LLCs‬ושותפויות אמריקאיות‬ ‫משקיעים ישראלים המשקיעים בנכסי נדל”ן אמריקאים באמצעות ‪ LLCs‬הנחשבים כשותפויות לצורכי מס הכנסה פדראלי אמריקאי או‬ ‫באמצעות שותפויות אמריקאיות או זרות‪ ,‬צריכים לדעת כי על פי חוקי המס האמריקאים החדשים שייכנסו לתוקפם ב‪ ,2018-‬רשות מס‬ ‫ההכנסה האמריקאית יכולה להטיל שומות מס‪ ,‬ריביות וקנסות על ה‪ LLC-‬או השותפות עצמה‪ ,‬בכפוף לחריגים מסוימים‪.‬‬ ‫זהו שינוי מהחוק הנוהג‪ ,‬שמתיר לרשות מס ההכנסה האמריקאית להטיל שומות מס‪ ,‬ריביות וקנסות רק על בעלי המניות של ה‪ LLC-‬או‬ ‫השותפים בשותפות‪.‬‬ ‫הכללים החדשים קובעים גם כי ה‪ LLC-‬או השותפות נדרשים למנות “נציג שותפות” שיהיה בעל סמכות בלעדית לפעול בשם ה‪ LLC-‬או‬ ‫השותפות לצורך ביקורות מס של רשות מס ההכנסה האמריקאית וההליכים הקשורים בהן‪ .‬לנציג השותפות יש סמכות להגיע להסכמות עם‬ ‫רשות מס ההכנסה האמריקאית בשם ה‪ LLC-‬או השותפות ללא קשר להסכמת בעלי המניות של ה‪ LLC-‬או השותפים בשותפות בכל ביקורת‬ ‫מס או הליך הקשור לה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫‪ FDA‬מודיע על יוזמות חדשות להסדרת‬ ‫טכנולוגיות בריאות דיגיטליות‬ ‫מאת מייקל ןורנר‬ ‫נציב מינהל המזון והתרופות האמריקאי (‪ ,)FDA‬ד”ר סקוט גוטליב‪ ,‬פירסם פוסט בבלוג ב‪ 15-‬ביוני ‪ 2017‬בו הודיע על יוזמות‬ ‫חדשות של ה‪ FDA-‬שינוסו בסתיו הקרוב בכל הנוגע לרגולציה של טכנולוגיות בריאות דיגיטליות‪ .‬גוטליב אמר כי הסוכנות שוקלת‬ ‫האם וכיצד באפשרותה להקים תכנית הסמכה של צד שלישי “שבמסגרתה אפשר יהיה לשווק מוצרי בריאות דיגיטליים בעלי סיכון‬ ‫נמוך מבלי שעברו בחינת ‪ FDA‬לפני שיווקם ומוצרים בעלי סיכון גבוה יותר לאחר בחינת ‪ FDA‬מפושטת לפני שיווקם‪ ”.‬טרם‬ ‫הסתיימה העבודה על הפרטים‪ ,‬אך גוטליב ציין‬ ‫כי אפשר יהיה להשתמש בהסמכה כדי לבחון‬ ‫אם חברה עוסקת “בעקביות ובמהימנות”‬ ‫בתכנון ובבדיקת תוכנה באיכות גבוהה וכן‬ ‫בתחזוקה שוטפת של מוצרי התוכנה שלה‪.‬‬ ‫גוטליב גם אמר שה‪ FDA-‬ישתמש באיסוף‬ ‫וניתוח נתונים אמיתיים (נתונים שנאספו מחוץ‬ ‫למחקרים קליניים או מחקרים מבוקרים) על‬ ‫ידי מפתחי מוצרים כדי לעמוד בהתחייבויות‬ ‫לאחר השיווק‪ .‬הוא גם ציין שה‪ FDA-‬פועל‬ ‫ליישם את ההוראות בנושא בריאות דיגיטלית‬ ‫של חוק טיפולי המאה ה‪21st( 21-‬‬ ‫‪ )Century Cures Act‬וצפוי לפרסם‬ ‫הנחיות על מנת להבהיר מה לא כפוף לתקנות‬ ‫ה‪ FDA-‬ולהסביר איך הוראות החוק החדשות‬ ‫משפיעות על המדינויות הקיימות של ‪.FDA‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬גוטליב הציג דו”ח מצב על הנחיות‬ ‫רלבנטיות אחרות‪ ,‬ואמר שה‪ FDA-‬מנסח‬ ‫הנחיות על מנת להבהיר את עמדתו לגבי‬ ‫מוצרים המכילים מספר שימושי תוכנה‪,‬‬ ‫שחלקם אינו כפוף לתקנות ה‪ FDA-‬וחלקם‬ ‫כן כפוף‪ .‬גוטליב אמר כי הסוכנות גם תנסח‬ ‫הנחיות חדשות על טכנולוגיות אחרות‬ ‫שמציגות סכנות נמוכות מספיק ולפיכך‬ ‫ה‪ FDA-‬אינו מתכוון לחייב אותן בעמידה‬ ‫בדרישות רגולטוריות מסוימות לפני השיווק‪.‬‬ ‫בלוג הבריאות של ‪ Holland & Knight‬מציג תובנות וניתוחים של סוגיות חשובות והתפתחויות חדשות בחוקי הבריאות‪ .‬אנו מכסים מגוון‬ ‫רחב של נושאים לרבות הונאות וניצול לרעה‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬תכניות בריאות‪ ,‬הפעלת מתקנים‪ ,‬טיפול לטווח ארוך‪ ,‬מדעי החיים ומדיניות ציבורית‪.‬‬ ‫לחצו כאן לקריאת פוסטים נוספים‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫על יעוץ ללקוחות ישראלים שאנו מעניקים‬ ‫חברי הפרקטיקה הישראלית של ‪ Holland & Knight‬הינם בעלי הבנה עמוקה של הכלכלה‪ ,‬הפוליטיקה והסביבה החברתית בישראל‪,‬‬ ‫ומספקים מגוון רחב של שירותים משפטיים ללקוחות ישראלים שפועלים בחו”ל ולחברות ומשקיעים הפועלים בישראל‪.‬‬ ‫התחומים בהם אנו מייעצים ללקוחותינו הישראלים כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נדל”ן‪ ,‬מיזוגים ורכישות‪ ,‬קרנות השקעה‪ ,‬מיסוי בינלאומי‪ ,‬מסחר בינלאומי‬ ‫ומכסים‪ ,‬פרטיות ואבטחת מידע‪ ,‬קניין רוחני‪ ,‬ייעוץ לוביסטי ורגולטורי (לרבות ‪ FCPA‬ו‪ ,)FATCA -‬סיוע ביישוב סכסוכים עסקיים וליטיגציה‪.‬‬ ‫לעורכי הדין שלנו ניסיון רב בליווי פרויקטים בחו”ל ובייצוג חברות ישראליות בארה”ב ואמריקה הלטינית‪ .‬ערך מרכזי של‬ ‫‪ Holland & Knight‬הוא מחויבותנו להעניק שירותים משפטיים באיכות הגבוהה ביותר ולספק יעוץ אישי המותאם לצרכיו של כל לקוח‬ ‫ולקוח‪ .‬ערך מרכזי זה בשילוב האינטיליגציה העסקית‪ ,‬הניסיון המשפטי ומחויבותנו האיתנה לשוק הישראלי ‪ -‬מאפשרים לנו לסייע בהצלחה‬ ‫ללקוחותינו הישראלים הפועלים בארצות הברית ובאמריקה הלטינית‪ ,‬ולחברות ולמשקיעים הפועלים בישראל‪.‬‬

‫אודות מגזין זה‬ ‫המידע הנכלל במגזין זה נועד להשכלה כללית של קוראינו ולידיעתם‪ .‬הוא אינו נועד‪ ,‬ואין להשתמש בו‪ ,‬כמקור בלעדי למידע בעת ניתוח בעיה‬ ‫משפטית ופתרונה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בכל תחום שיפוט נהוגים חוקים שונים המשתנים חדשות לבקרים‪ .‬בשאלות ספציפיות בנוגע למצב עובדתי‬ ‫ומשפטי מסוים מומלץ להיוועץ עם עורך דין‪.‬‬

‫בשאלות בנוגע למגזין זה אפשר לפנות אל‪:‬‬ ‫מיטל סטבינסקי‬ ‫יו"ר משותף‪ ,‬הפרקטיקה הישראלית‬ ‫‪Miami‬‬ ‫‪+1.305.789.7710‬‬

‫רונלד ג'‪ .‬קליין‬ ‫יו”ר משותף‪ ,‬הפרקטיקה הישראלית‬ ‫‪Fort Lauderdale‬‬ ‫‪+1.954.468.7874‬‬

‫‪Washington, D.C.‬‬ ‫‪+1.202.828.5004‬‬ ‫‪meital.stavinsky@hklaw.com‬‬

‫‪Washington, D.C.‬‬ ‫‪+1.202.469.5152‬‬ ‫‪ron.klein@hklaw.com‬‬

‫ארז טוכנר‬ ‫שותף‪ ,‬פרקטיקת מיסוי‬ ‫‪New York‬‬ ‫‪+1.212.513.3417‬‬ ‫‪erez.tucner@hklaw.com‬‬

‫טום מורנטה‬ ‫יו“ר משותף‪ ,‬פרקטיקת הביטוח‬ ‫‪Fort Lauderdale‬‬ ‫‪+1.954.468.7862‬‬ ‫‪tom.morante@hklaw.com‬‬

‫מייקל וורנר‬ ‫יו“ר משותף‪ ,‬פרקטיקת בריאות ומדעי‬ ‫החיים‬ ‫‪Washington, D.C.‬‬ ‫‪+1.202.419.2515‬‬ ‫‪michael.werner@hklaw.com‬‬

‫דייויד סופג’י‬ ‫שותף‪ ,‬פרקטיקת דיני תאגידים‬ ‫‪Fort Lauderdale‬‬ ‫‪+1.954.468.7884‬‬ ‫‪david.sofge@hklaw.com‬‬

‫‪15‬‬

‫על מחברי המאמרים‪:‬‬

‫עורכי דין ‪ -‬פרקטיקה ישראלית‪:‬‬ ‫‪David B. Allswang | Chicago‬‬ ‫‪+1.312.578.6677 | david.allswang@hklaw.com‬‬

‫דייויד סופג'י הוא עורך דין במשרד ‪ Holland & Knight‬בפורט‬ ‫לודרדייל‪ ,‬פלורידה‪ .‬הוא מייצג חברות ציבוריות ופרטיות בהתקשרויות‬ ‫מסחריות בין תאגידים‪ ,‬עסקאות מימון ובהיבטים רגולטוריים‪.‬‬

‫‪Adam J. August | Tysons‬‬ ‫‪+1.703.720.8059 | adam.august@hklaw.com‬‬

‫טום מורנטה הוא עורך דין במשרד ‪ Holland & Knight‬בפורט‬ ‫לודרדייל‪ ,‬פלורידה‪ ,‬שעוזר לחברות שירותים פיננסיים לנווט בסביבה‬ ‫הרגולטורית הגלובלית היותר ויותר מורכבת‪ .‬הוא יושב ראש משותף‬ ‫של צוות פרקטיקת הביטוח של המשרד‪ .‬במשך למעלה מ‪ 25-‬שנה‪,‬‬ ‫לקוחות מסתמכים על ניסיונו של טום בטיפול בארה”ב ובחו”ל בנושאי‬ ‫ביטוח חיים וגמלאות‪ ,‬ביטוח בריאות‪ ,‬ביטוח קניין‪ ,‬ביטוח נכסים‬ ‫ונזיקין‪ ,‬הרחבת אחריות ביטוחית‪ ,‬ביטוח סביבה‪ ,‬ביטוח סיכוני סייבר‪,‬‬ ‫ביטוח דירקטורים ונושאי משרה (‪ ,)D&O‬ביטוח סיכונים פוליטיים‬ ‫וביטוח אשראי מסחרי‪.‬‬

‫‪Stephen J. Double | New York‬‬ ‫‪+1.212.513.3528 | stephen.double@hklaw.com‬‬ ‫‪Jessica H. Hoch | Miami‬‬ ‫‪+1.407.244.1138 | jessica.hoch@hklaw.com‬‬ ‫‪Ronald J. Klein | Fort Lauderdale‬‬ ‫‪+1.954.468.7874 | ron.klein@hklaw.com‬‬

‫מיטל סטבינסקי היא עורכת דין שותפה במיאמי‪ ,‬פלורידה‪,‬‬ ‫ובוושינגטון די‪.‬סי‪ ,.‬חברה בפרקטיקת מדיניות ציבורית ורגולציה‬ ‫של ‪ Holland & Knight‬ויושבת ראש משותפת של הפרקטיקה‬ ‫הישראלית‪ .‬היא ממקדת את פעילותה בקשרי ממשל‪ ,‬עם דגש‬ ‫מיוחד על חברות טכנולוגיה וחדשנות ישראליות‪ .‬מיטל מסייעת‬ ‫לחברות ישראליות שמעוניינות לחדור לשוק האמריקאי ולהרחיב את‬ ‫פעילותן בארצות הברית‪ .‬במסגרת פעילותה‪ ,‬מיטל סייעה ביצירתם‬ ‫של שותפויות אסטרטגיות מוצלחות בין חברות ישראליות ושותפים‬ ‫אמריקאיים‪ ,‬מיזמים משותפים וקשרים בין עסקיים אחרים‪.‬‬

‫‪James T. Mayer | Chicago‬‬ ‫‪+1.312.715.5841 | james.mayer@hklaw.com‬‬ ‫‪Barton W. Morrison | Orlando‬‬ ‫‪+1.407.244.1131 | barton.morrison@hklaw.com‬‬ ‫‪Stuart M. Saft | New York‬‬ ‫‪+1.212.513.3308 | stuart.saft@hklaw.com‬‬

‫ארז טוכנר הוא עורך דין מניו יורק המתמחה במיסוי ועסקים‪ ,‬המייעץ‬ ‫בנושאי מיסוי תאגידים‪ ,‬מיסוי בינלאומי ומיסוי אישי‪ .‬הוא עובד עם‬ ‫לקוחות אמריקאים‪ ,‬ישראלים ובינלאומיים על תכנון ומשא ומתן של‬ ‫היבטי מיסוי מורכבים של מיזוגים ורכישות בארה”ב ובחו”ל‪ .‬למר‬ ‫טוכנר גם ניסיון רב בייעוץ ללקוחות על הקמה ותכנון של קרנות‬ ‫הון‪ ,‬קרנות השקעה‪ ,‬קרנות גידור‪ ,‬וכן תכנון ההשקעות שלהם ברחבי‬ ‫העולם‪.‬הוא בקיא בהשפעה וביישום של חוק ה‪ FATCA-‬ושל‬ ‫רגולציות מס בינלאומיות אחרות‪.‬‬

‫‪Janis B. Schiff | Washington‬‬ ‫‪+1.202.862.5994 | janis.schiff@hklaw.com‬‬ ‫‪William B. Sherman | Fort Lauderdale‬‬ ‫‪+1.954.468.7902 | bill.sherman@hklaw.com‬‬ ‫‪David P. Sofge | Fort Lauderdale‬‬ ‫‪+1.954.468.7884 | david.sofge@hklaw.com‬‬

‫מייקל וורנר הוא שותף במשרד ‪ Holland & Knight‬בוושינגטון‬ ‫די‪ .‬סי‪ .‬ויו”ר משותף של פרקטיקת הבריאות ומדעי החיים של המשרד‪.‬‬ ‫למייקל ניסיון של כמעט שלושה עשורים בחוקי בריאות‪ ,‬קשרי ממשל‪,‬‬ ‫רגולציה‪ ,‬החזרים כספיים ופיתוח מדיניות בוושינגטון‪ .‬הוא מתמקד‬ ‫בסוגיות המשפיעות על חברות ביוטכנולוגיה ופרמצבטיקה‪ ,‬מחקר‬ ‫רפואי ומוסדות מחקר‪ ,‬רופאים ומטופלים‪.‬‬

‫‪Meital Stavinsky | Miami‬‬ ‫‪+1.305.789.7710 | meital.stavinsky@hklaw.com‬‬ ‫‪Erez I. Tucner | New York‬‬ ‫‪+1.212.513.3417 | erez.tucner@hklaw.com‬‬ ‫‪Michael J. Werner | Washington‬‬ ‫‪+1.202.419.2515 | michael.werner@hklaw.com‬‬ ‫‪Jose V. Zapata | Bogotá‬‬ ‫‪+57.1.745.5940 | jose.zapata@hklaw.com‬‬

‫זכויות יוצרים © ‪ Holland & Knight LLP 2017‬כל הזכויות שמורות‬ ‫‪16‬‬