מיפוי הרעש ברחבי בית הספר– מדריך למורה

‫מיפוי עוצמת הרעש ברחבי בית הספר‪ -‬מדריך למורה‬ ‫נושא‬

‫רעש ונזקי רעש‬

‫שכבת גיל‬

‫כיתה ו‬

‫זמן‬

‫‪ 90‬דקות‬

‫רציונאל‬

‫יחידה זו מתמקדת בנושא השפעת הרעש על האדם במסגרת‬ ‫תחום התוכן ‪ -‬בריאות האדם‪ ,‬איכות החיים ודרכים לשמירתם‪.‬‬ ‫מטרת היחידה להעלות את המודעות אצל התלמידים לנזקי רעש‬ ‫בכלל ולנזק הנגרם האזנה ממושכת למוזיקה בעוצמה גבוהה בפרט‪.‬‬ ‫במהלך היחידה התלמידים ממפים את הרעש ברחבי בית הספר‬ ‫והחצר ולומדים להבחין בין עוצמת הקול כפי שהיא נתפסת על ידי‬ ‫החושים (סוביקטיבי) לבין מדידת עוצמת הקול (אוביקטיבי)‪.‬‬ ‫התלמידים מבצעים מדידות של עוצמת הקול במקומות שונים‪,‬‬ ‫בשעות שונות‪ ,‬מארגנים את התוצאות בטבלה‪ ,‬מסיקים מסקנות על‬ ‫מידת הרעש בבית הספר ומציעים פתרונות‪ .‬הרעש מהווה את אחד‬ ‫הגורמים העיקריים להתפתחות של לקות שמיעה בחברה‬ ‫המודרנית‪ .‬הרעש בעולם המודרני מגיע ממקורות מגוונים‪ :‬כלי רכב‪,‬‬ ‫כלי טיס‪ ,‬מזגנים‪ ,‬אתרי בנייה‪ ,‬מערכות הגברות קול‪ ,‬בני נוער‬ ‫הנחשפים לרעש בהאזנה רצופה למוזיקה בעוצמות גבוהות‪ .‬הדרך‬ ‫שבה אנו תופסים את עוצמת הקול נקראת רעש (‪ .)loudness‬כדי‬ ‫למדוד את עוצמת הצליל אנחנו משתמשים ביחידה שנקראת דציבל‬ ‫(‪ .)dB‬סולם הדציבל ( ‪ ) dB‬שונה מיחידות אחרות המוכרות לנו‪ ,‬כגון‬ ‫משקל‪ ,‬אורך וכד‪ .‬דציבל היא יחידה לוגריתמית (בסיס ‪ .)10‬עלייה‬ ‫ב‪ 10 -‬דציבלים בהספק הקול היא פי ‪ ,10‬למשל אם ההפרש בין‬ ‫יתוש (‪ 40‬דציבל) ועוצמת קול של להקת הרוק (‪ 110‬דציבל) הוא‬ ‫‪ 70‬דציבל ‪ ,‬משמע שעוצמת הקול הנשמעת של להקת הרוק היא‬ ‫‪ )10,000,000( 107‬יותר חזקה מהיתוש‪ .‬חשוב להבחין בין עוצמת‬ ‫הצליל שאנו יכולים למדוד ועוצמת קול כפי שהיא נתפסת בחושים‪.‬‬ ‫החושים שלנו אינם מציגים תמיד תמונה מדויקת‪ .‬התפיסה של‬ ‫עוצמת הקול מבוססת על גורמים רבים ושונים‪ ,‬חלקם גורמים‬ ‫סובייקטיביים‪ .‬למשל‪ ,‬קולות שאינם נעימים לנו נשמעים לנו חזקים‬ ‫יותר‪ .‬חשבו למשל כיצד הנכם מגיבים למוזיקה המנוגנת ושאינכם‬ ‫אוהבים לשמוע‪ .‬רמת קול של ‪ 30‬דציבל נחשבת לשקטה‪ ,‬מעל ‪60‬‬ ‫דציבל נחשבת לחזקה ומפריעה‪ ,‬ומעל ‪ 80‬דציבל נחשבת למזיקה‪.‬‬ ‫רעש בעוצמה של ‪110‬דציבל הנמשך במשך כמה דקות ברציפות‪,‬‬ ‫יפגע בשמיעה‪ .‬כבר ברעש של ‪ 60‬דציבל ישנם אנשים שחשים‬ ‫עצבנות‪ ,‬שינוי בקצב הנשימה‪ ,‬והלב‪ ,‬עלייה בלחץ דם ועוד‪ .‬בין אם‬ ‫הנזק הוא תמידי או לא הנזק תלוי בעצמה‪ ,‬במשך הזמן שהצליל‬ ‫נמשך‪ ,‬ומספר הפעמים שנחשפים לשמיעה‪.‬וכמובן גם המרחק‬

‫‪imagine explore learn‬‬ ‫•‬

‫•‬

‫ממקור הקול ‪ -‬אם נמצאים רחוק‪ ,‬הצליל הוא הרבה יותר שקט‪.‬‬ ‫בישראל רמת הרעש המותרת מוגדרת בחוק‪ :‬החשיפה המקסימלית‬ ‫המותרת היא כשמונה שעות לרעש בעוצמה של ‪ 85‬דציבל‪ .‬מקומות‬ ‫עבודה שהרעש בהם עולה על עוצמה זו מחויבים לספק לעובדיהם‬ ‫אמצעי הגנה‪ .‬הרעש המקסימלי המותר עד ‪ 2‬דקות הוא ‪ 80‬דציבל‬ ‫ולפרק זמן עד ‪ 3‬שעות – ‪ 60‬דציבל‪.‬‬ ‫מטרות תוכן‬

‫מערכות ותהליכים ביצורים חיים‬

‫וציוני דרך‬

‫תת נושא‪ :‬בריאות האדם‪ ,‬איכות החיים ודרכים לשמירתן‬ ‫רעיונות והדגשים‪:‬‬ ‫אורח חיים בריא הוא מכלול התנהגויות מקדמות בריאות שהאדם יכול‬ ‫לשלוט בהן והן מאפשרות לו להגיע לאיכות חיים מיטבית במסגרת יכולתו‬ ‫ותנאיו‪.‬‬

‫ציוני דרך‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫מושגים עיקריים‬

‫ידע קודם נדרש‬

‫השפעת הרעש על בריאות האדם‬ ‫ירידה בשמיעה‬ ‫התנהגויות ואמצעים לשמירה על בריאות האוזניים‬ ‫בדיקת שמיעה‪ ,‬הימנעות מחשיפה לרעש‪.‬‬ ‫חקיקה ואכיפה בנושא רעש‪.‬‬ ‫אמצעים להגנה על האוזניים‪ :‬אוזניות ואטמי אוזניים‪ ,‬חומרים מבדדי‬ ‫רעש‪ ,‬קירות אקוסטיים‪.‬‬

‫רעש‪ ,‬תפיסת רעש‪ ,‬דציבל‪ ,‬זיהום רעש‪ ,‬מפגע רעש‪ ,‬השפעות‬ ‫בריאותיות של רעש‪ ,‬תחנות ניטור רעש‪ ,‬מטרד רעש‪ ,‬חקיקה בנושא‬ ‫רעש‪.‬‬ ‫ידע תחום התוכן‪:‬‬ ‫אנרגית קול‪-‬‬ ‫הקול כבעל תכונות של עוצמה ושל גובה צליל (גבוה ונמוך)‬ ‫מיומנויות למידה‪:‬‬ ‫‪ -‬עריכת ניסוי איסוף נתונים והסקת מסקנות‪.‬‬

‫מיומנויות המאה ‪ 21-‬מיומנויות חקר וגילוי‪:‬‬ ‫‪ ‬העלאת השערה‪ ,‬עריכת ניסוי‪ ,‬קריאת נתונים מגרף‪,‬‬ ‫כתיבת תוצאות‪ ,‬הסקת מסקנות‪.‬‬ ‫‪ ‬חשיבה ביקורתית‬

‫מהלך הפעילות‬

‫הפעילות פותחת בהתנסות מתוך חוויה אישית של התלמיד‪ ,‬מטרתה‬ ‫להוביל את התלמיד באופן הדרגתי להבדל בין תפיסת החושים שלנו‬ ‫את עוצמת הקול לבין מדידה מדוייקת של עוצמת הקול ולהגביר את‬ ‫המודעות לנזקים בהאזנה ממושכת למוסיקה בעוצמה גבוהה‪.‬‬

‫אתגר‬

‫עבודה בזוגות‬

‫התנסות‪ :‬האזינו באמצעות אזניות למוסיקה שאתם אוהבים בעוצמה‬ ‫שאתם אוהבים‪.‬‬ ‫קרבו את חיישן הקול אל האזניה ומדדו את עוצמת הקול‪.‬‬ ‫‪ .1‬עוצמת הקול שנמדדה _________ דציבל‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה אתם מרגישים כשאתם מאזינים למוסיקה כזו?‬ ‫‪ .3‬האם הייתם מגדירים את עוצמת המוסיקה שאתם שומעים‬ ‫כרעש העלול לפגוע בשמיעתכם?‬

‫מה נחקור?‬ ‫בפעילות זו נמפה את עוצמת הרעש ברחבי בית הספר או בסביבת בית הספר‬ ‫באמצעות חיישן קול ונבחין בין תפיסת רעש כפי שהיא נתפסת על ידי החושים‬ ‫לבין מדידה של רעש‪.‬‬

‫ציוד‬

‫‪‬‬

‫טאבלט אינשטיין‪ +‬או לאבמייט איינשטיין‪+‬‬

‫‪‬‬

‫חיישן קול (חיצוני) יש לכוון את חיישן הקול לעבר מקור הקול‬

‫עבודה קבוצתית‬ ‫העמדת‬ ‫הניסוי‬

‫‪ .1‬הפעילו את טאבלט אינשטיין‪ +‬או לאבמייט איינשטיין‪+‬‬

‫‪ .2‬הקפידו לשמור על שקט בזמן מדידות עוצמת הקול‪.‬‬ ‫‪ .3‬לחצו על תוכנת ה‪) MiLAB-‬‬

‫)‬

‫‪ .4‬הגדירו את מערך אוגר הנתונים‬

‫אוגר‬ ‫הנתונים‬

‫חיישן קול )‪ )65-110 dB‬חיצוני‬ ‫קצב הדגימה‪:‬‬

‫‪ 25‬דגימות בשניה‬

‫משך הדגימה‪:‬‬

‫הניסוי‬

‫‪ 60‬שניות‬

‫התלמידים מבצעים את הניסוי ברחבי בית הספר‪ ,‬במקומות רועשים‬ ‫ביצוע כמו חצר בית הספר ומקומות שקטים כמו ספריה וכו‪ ,‬מומלץ לחזור על‬ ‫הניסוי בשעות שונות ולהשוות את תוצאות המדידה‪.‬‬ ‫בחרו ‪ 7-6‬מקומות ברחבי בית הספר בהם תמדדו את‬ ‫‪.1‬‬ ‫עוצמת הקול‪.‬‬ ‫הקפידו שחלק מהמקומות יהיו רועשים וחלק‬ ‫‪.2‬‬ ‫מהמקומות יהיו שקטים‪ ,‬מדדו מקורות קול שונים‪:‬‬ ‫אנשים (למשל‪ ,‬בהפסקה‪ ,‬בשיעור) בעלי חיים (למשל‪,‬‬ ‫ציפורים ‪/‬כלבים ) כלי רכב (למשל‪ ,‬מטוסים‪ ,‬מכוניות)‬ ‫ביחד או לחוד‪.‬‬ ‫חזרו על המדידות בשעות שונות במהלך היום‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫לפני ביצוע כל מדידה שערו את עוצמת הקול כפי שאתם‬ ‫‪.4‬‬ ‫תופסים את הרעש באמצעות החושים‪ ,‬השלימו בטבלה‬ ‫ורק אחר כך מדדו את עוצמת הקול‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫( כדי להתחיל רישום של‬

‫‪.6‬‬

‫לחצו על צלמית התחל )‬ ‫הנתונים‪.‬‬ ‫חזרו על המדידה ‪ 3‬פעמים‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫בסיום רשמו את ממוצע עוצמת הקול שנמדדה‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫שמרו את הנתונים על‪-‬ידי לחיצה על צלמית שמור (‬

‫)‬

‫בסרגל הכלים העליון‪.‬‬

‫נתונים‬

‫ארגון הנתונים בטבלה מדגיש את ההבדלים בין ערכי ההשערות של‬ ‫עיבוד התלמידים (תפיסת הקול באמצעות החושים ) לבין ערכי המדידות‬ ‫המדוייקות‪ .‬מומלץ לתת לכל תלמיד להשלים עמודת השערות אישית‬ ‫כיוון שתפיסת הרעש אצל כל אחד שונה ומושפעת מסוג הרעש‬ ‫ששומעים (האם נעימם לנו או לא) וכן ממשך הזמן שעוצמת הרעש‬ ‫נמשכת‪ .‬ואילו את ערכי המדידות ניתן לבצע במשותף‪.‬‬ ‫בעמודת מקור הקול – להתייחס האם מקור הקול הוא אדם (ילד‪,‬‬ ‫מבוגר) בעח (ציפור‪ ,‬כלב‪ ,‬חתול) כלי תחבורה (מטוס‪ ,‬מכונית)‪ .‬יש‬ ‫לקחת בחשבון שלעיתים לא יהיה ניתן לבודד את מקור הרעש למרכיביו‬ ‫כמו למשל רעש בהפסקה‪ ,‬חשוב רק לציין‪.‬‬ ‫בעמודת מדידות עוצמת הקול‪ -‬לילדים המתקשים בביצוע ממוצע אפשר‬ ‫להציע פיתרון של חציון מתוך ‪ 3‬מדידות שונות בוחרים את המדידה‬ ‫המרכזית מתוך הסדרה של השלוש‪( .‬המדידה האמצעית מתוך ‪3‬‬ ‫המדידות לא הגבוהה ביותר ולא הנמוכה ביותר)‪.‬‬ ‫השלימו את הטבלה ‪:‬‬ ‫לפני ביצוע כל מדידה שערו את עוצמת הקול כפי שאתם תופסים את הרעש‬

‫ורק אחר‪-‬כך בצעו את המדידות והשלימו בטבלה‪.‬‬

‫שעה‬

‫מקום‬

‫מקור הקול‬ ‫השערה של‬ ‫עוצמת הקול‬

‫מדידה של‬ ‫עוצמת הקול‬ ‫(בדציב‬ ‫ל)‬

‫(דציבל)‬ ‫(תפיסת הקול‬ ‫באמצעות החושים)‬

‫מדידה ‪:1‬‬ ‫מדידה ‪:2‬‬ ‫מדידה ‪:3‬‬ ‫ממוצע‪:‬‬

‫מדידה ‪:1‬‬ ‫מדידה ‪:2‬‬ ‫מדידה ‪:3‬‬ ‫ממוצע‪:‬‬

‫מדידה ‪:1‬‬ ‫מדידה ‪:2‬‬ ‫מדידה ‪:3‬‬ ‫ממוצע‪:‬‬

‫מדידה ‪:1‬‬ ‫מדידה ‪:2‬‬ ‫מדידה ‪:3‬‬ ‫ממוצע‪:‬‬

‫מדידה ‪:1‬‬ ‫מדידה ‪:2‬‬ ‫מדידה ‪:3‬‬ ‫ממוצע‪:‬‬

‫מדידה ‪:1‬‬ ‫מדידה ‪:2‬‬ ‫מדידה ‪:3‬‬ ‫ממוצע‪:‬‬

‫מדידה ‪:1‬‬ ‫מדידה ‪:2‬‬ ‫מדידה ‪:3‬‬ ‫ממוצע‪:‬‬

‫תארו מה‬ ‫הרגשתם?‬

‫תוצאות‬ ‫ומסקנות‬

‫בתוצאות יש לדון בשונות המתבטאת בין התלמידים בהשוואה בין‬ ‫ההשערה (של תפיסת הקול באמצעות החושים) לבין ממצאי המדידות‬ ‫בטבלה הנובעת מתפיסה סוביקטיבית של כל אחד את עוצמת הקול‪,‬‬ ‫קולות שנעימים לנו לא ישמעו כרעש ואילו קולות שאיננו אוהבים לשמוע‬ ‫יוגדרו כרעש‪.‬‬

‫דונו בשאלות הבאות‪:‬‬

‫דיון במליאה‬

‫‪.1‬‬

‫האם ערכי ההשערות (תפיסת הקול באמצעות החושים‬ ‫) היו קרובים או דומים לערכי המדידות? (רוב התשובות‬ ‫של השערות התלמידים יציגו הבדלים בין תפיסת‬ ‫עוצמת הקול באמצעות חושים לבין המדידות עצמן)‬

‫‪.2‬‬

‫מה הסיבה להבדלים בין תפיסת הקול כפי שבאה לידי‬ ‫ביטוי בהשערה לבין המדידה?(הסיבה להבדלים‪ -‬כי‬ ‫החושים שלנו אינם מציגים תמיד תמונה מדויקת‪,‬‬ ‫התפיסה של עוצמת הקול מבוססת על גורמים רבים‬ ‫ושונים‪ ,‬חלקם גורמים סובייקטיביים‪ .‬למשל‪ ,‬קולות‬ ‫שאינם נעימים לנו נשמעים לנו חזקים יותר ולהיפך‪.‬‬ ‫לתת דוגמאות של שונות בתגובות לרעש של בנייה או‬ ‫לרעש של מוסיקה חזקה)‪.‬‬ ‫תארו מה הרגשתם כשנחשפתם לרעש חזק במיוחד?‬

‫‪.3‬‬

‫(שוב הדגשת הסובייקטיביות ביחס למקורות ועוצמות הרעש‪-‬‬ ‫ישנם אנשים שיגיבו בעצבנות לרעש תחבורה חזק וישנם‬ ‫שלא)‪.‬‬

‫יישום‬

‫‪.4‬‬

‫מהם מוקדי הרעש הקיימים ברחבי בית הספר? (יתכן‬ ‫שצלצול כניסה ויציאה משיעור בעוצמה גבוהה מידי‪,‬‬ ‫יתכן שריכוז תלמידים במקום מסויים בחצר‪ ,‬אולי‬ ‫בכיתות מסויימות או בשיעורים מסויימים כמו ספורט או‬ ‫מוסיקה)‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫הציעו דרכי פתרון להפחתת מוקדי הרעש‪( .‬למשל‪ ,‬אם‬ ‫יש רעש בעוצמה גבוהה במקום מסויים בחצר‪ ,‬ניתן‬ ‫להעביר חלק מהתלמידים למקום אחר בחצר‪ ,‬אם‬ ‫הצלצול המודיע על כניסה ויציאה משיעור גבוה מידי‬ ‫ניתן להוריד את עוצמת הצלצול ‪ ,‬מומלץ גם לחשוף את‬ ‫התלמידים לפתרונות של בידוד אקוסטי)‪.‬‬

‫החלק הבא דן בהשפעת הרעש על האדם מבחינה פיסיולוגית (רעש‬ ‫פוגע באופן ישיר במרכיבי האוזן ב‪ 120 -‬דציבל וכבר ברעש של ‪60‬‬ ‫דציבל יהיו מי שיחושו עצבנות‪ ,‬שינוויים בקצב נשימה ודופק)‪ .‬מטרת‬ ‫החלק היישומי היא להגביר את המודעות אצל התלמידים להתפתחות‬

‫של לקות שמיעה בחברה מודרנית שבה תלמידים חשופים למוקדי רעש‬ ‫באינטנסיביות רבה יותר כתוצאה ההתפתחות הטכנולוגית‪.‬‬ ‫לפניכם טבלה שפורסמה מטעם משרד התמת (המסחר‪ ,‬התעשייה‬ ‫והתעסוקה) המציינת את עוצמת הרעש ומספר השעות שניתן להיחשף‬ ‫מבלי שתיגרם פגיעה בריאותית‪.‬‬ ‫עוצמת הרעש‬

‫זמן החשיפה המותר מבלי שיגרם נזק‬

‫(דציבל)‬ ‫‪85‬‬

‫‪ 8‬שעות‬

‫‪94‬‬

‫‪ 1‬שעה‬

‫‪97‬‬

‫‪ 30‬דקות‬

‫‪100‬‬

‫‪ 15‬דקות‬

‫‪109‬‬

‫‪ 2‬דקות‬

‫‪ .1‬העזרו בטבלת המידע של משרד התמת כדי לבדוק למשך‬ ‫יום‪ ,‬האם אתם נחשפים לרעש המסכן את בריאותיכם?‬ ‫(בחירה באפשרות אחת)‬ ‫‪‬‬

‫מדדו את עוצמת המוסיקה לה אתם מאזינים וכתבו‬ ‫את משך הזמן שאתם חשופים למוסיקה בעוצמה הזו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מדדו את עוצמת הרעש אליו אתם חשופים ואת משך‬ ‫זמן החשיפה לרעש זה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫חזרו לשאלה שנשאלתם בהתנסות האתגר‪ :‬האם הייתם‬ ‫מגדירים את עוצמת המוסיקה שאתם שומעים כרעש העלול‬ ‫לפגוע בשמיעתכם? האם הייתם משנים את תשובתכם?‬ ‫הסבירו מדוע? כעת התלמידים מודעים להגדרות‬ ‫הסוביקטיביות של תפיסת הקול כרעש או לא ויכולים לבחון את‬ ‫תשובתם ממקום של מודעות והבנה‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫הנכם פרסומאים הפונים לבני נוער להגברת המודעות‬ ‫להפחתת נזקי הרעש‪ :‬הציעו רעיונות ודרכים שיעזרו להפחית‬ ‫את נזקי הרעש ואת הפגיעה בבריאות באמצעות סרטון‪,‬‬ ‫תמונה‪ ,‬חמשיר‪,‬הודעה בוואטסאפ או בכל דרך אחרת בה‬ ‫תבחרו‪.‬‬

‫מדעי‬

‫אחד הגורמים העיקריים להתפתחות של בעיות ולקויות שמיעה בחברה‬ ‫רקע המודרנית הינו הרעש‪ ,‬בני נוער חשופים לרעש במופעי מוסיקה‬ ‫ובהאזנה רצופה למוסיקה באמצעות אזניות‪ .‬מהו רעש? הדרך שבה אנו‬ ‫תופסים את עוצמת הקול נקראת רעש (‪ .)loudness‬חשוב להבחין בין‬ ‫עוצמת הצליל שאנו יכולים למדוד ועוצמת קול כפי שהיא נתפסת על ידי‬ ‫החושים‪ .‬החושים שלנו אינם מציגים תמונה מדויקת‪ .‬התפיסה שלנו את‬ ‫עוצמת הקול מבוססת על גורמים רבים ושונים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬קולות שאינם‬ ‫נעימים לנו נשמעים לנו חזקים יותר‪ .‬חשבו למשל כיצד הנכם מגיבים‬ ‫למוזיקה או רעש שאינכם אוהבים לשמוע‪.‬‬ ‫עוצמת הרעש ומשך זמן החשיפה לרעש משפיעים על בריאותו של‬ ‫האדם‪ ,‬בחשיפה ממושכת לקולות בעוצמה גבוהה תיתכן פגיעה בעור‬ ‫התוף ובשמיעה וכן עלולים להיגרם כאבי ראש‪ ,‬מתח והפרעות שינה‪.‬‬ ‫מקור קול‬

‫עוצמת קול (בדציבל)‬

‫ספרייה‬ ‫שיחה רגילה‬ ‫משרד רועש‬ ‫רכבת תחתית‬ ‫צופר מכונית במרחק‬ ‫כמה מטרים‬ ‫קונצרט רוק‪ /‬רעם‬ ‫צפירה‪/‬אזעקה‬ ‫המראה של מטוס סילון‬

‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪160‬‬