Skip to main content

Beth Tfiloh HS Hebrew Newspaper: Ha'Orev

Page 1

‫גליון מספר ‪ 2‬אדר א' תשע"ד‬

‫בס"ד‬

‫העורב‬ ‫העיתון בעברית של תלמידי התיכון ב"בית תפילה"‬

‫ראיון עם הרב‬ ‫מיטשל וולברג‬ ‫מאת משה רוזן כיתה יב'‬ ‫בשבוע שעבר ראיינתי את‬ ‫הרב מיטשל וולברג ‪,‬הרב‬ ‫של קהילת "בית תפילה"‬ ‫ודיקן בית הספר "בית‬ ‫תפילה" ‪ .‬לפני המפגש‬ ‫הזה‪ ,‬אף פעם לא דיברתי‬ ‫באריכות עם הרב‪ ,‬והידע‬ ‫שלי עליו היה מצומצם‬ ‫יחסית‪ .‬ידעתי‪ ,‬שהוא דמות‬ ‫מאוד כריזמטית ושהוא‬ ‫מפורסם בשל הדרשות‬ ‫הנהדרות שלו כל שבת‪.‬‬ ‫הופתעתי לגלות ‪,‬שהרב‬ ‫הרבה יותר מרתק בשיחה‬ ‫אישית ‪.‬‬ ‫הרב גדל בברוקלין וזה מאוד‬ ‫ברור כששומעים את המבטא‬ ‫שלו‪ .‬כבנו של רב‪ ,‬הוא כבר‬ ‫ידע בגיל צעיר שגם הוא יהיה‬ ‫רב; הרבנות כמעט הפכה‬ ‫במשפחה שלו לעסק‬ ‫משפחתי ‪.‬‬ ‫כתלמיד‪ ,‬רבי וולברג אומר‬ ‫שהוא לא כל כך אהב את‬ ‫הלימודים (לדבריו הוא לא‬ ‫תמיד היה התלמיד המסור‬ ‫ביותר) ‪ .‬אבל‪,‬ברגע שהוא‬ ‫נכנס לבית ספר לרבנות‪ ,‬זה‬ ‫השתנה‪ .‬לימודי הרבנות באו‬ ‫לו בטבעיות ‪ ,‬בין השאר בשל‬ ‫הרקע הרבני שיש לו‪ .‬הוא‬ ‫תמיד נהנה מההתפלמסות‬ ‫בשיחות ובויכוחים עם אנשים‬

‫(ויש לו כישרון לזה )‪ ,‬תכונה‬ ‫חשובה למי שעוסק ברבנות‪.‬‬ ‫היכולת הזאת רק השתפרה‬ ‫כשהקריירה שלו כרב‬ ‫התקדמה‪ ,‬במיוחד כשהוא‬ ‫מתפלסף בדרשה‬ ‫השבועית המראה את‬ ‫היכולת הידע הרב ואת‬ ‫אהבתו לתנ"ך ‪.‬‬ ‫הרב וולברג גם מתפקד‬ ‫כמנהיג מצוין של בית‬ ‫הספר בגלל החזון שלו‪.‬‬ ‫יחד עם גב' שור ‪ ,‬שעבדה‬ ‫יחד איתו בסילבר ספרינג‪,‬‬ ‫לפני יותר משלושים שנה‪,‬‬ ‫הרב וולברג גיבש רעיון‬ ‫של בית ספר קהילתי‬ ‫פלורליסטי ‪,‬המקבל‬ ‫תלמידים יהודים מכל‬ ‫הזרמים‪ .‬בית ספר כזה‬ ‫מטפח סביבה שמקבלת‬ ‫תפיסות שונות של דת‬ ‫והשקפות שונות ‪,‬ומנסה‬

‫להציע את הטוב ביותר‬ ‫בחינוך דתי וחילוני‪.‬‬ ‫הרב וולברג מדגיש‬ ‫שהמטרה של "בית‬ ‫תפילה" היא לא לעשות‬ ‫יהודי אורתודוקסי מכל‬ ‫תלמיד‪ ,‬אלא לגרום לכל‬ ‫תלמיד בכל זרם‪ ,‬להיות‬ ‫יהודי יותר מסור‬ ‫ליהדות‪ .‬הכוונה‬ ‫בהגדרה היא להפוך‬ ‫את היהודי הרפורמי‬ ‫ליהודי רפורמי מעורב‬ ‫יותר ‪ ,‬להפוך את‬ ‫היהודי הקונסרבטיבי‬ ‫ליהודי קונסרבטיבי‬ ‫משכיל יותר ולהפוך‬ ‫את היהודי‬ ‫האורתודוקסי לאורתודוקסי‬ ‫טוב יותר‪.‬‬


‫ראיון טלפוני עם‬ ‫הסופרת הישראלית‬ ‫סביון לבריכט‬ ‫מראיינים תלמידי כיתה יב‪:‬‬ ‫שושנה רובין‪ ,‬משה רוזן‪,‬‬ ‫אלכס כהן‪ ,‬לני ושקס‪,‬יהודית‬ ‫רוזנבלום‪ ,‬הילית‬ ‫מילר‪,‬אליאנה וילנר‪ ,‬גיל‬ ‫ריפקין‪ ,‬דניאל מאייר‪.‬‬ ‫"בני הדור השני לשואה הם‬ ‫כמו בני מהגרים‪ .‬בשני‬ ‫המקרים ההורים הופכים‬ ‫להיות הילדים והילדים הם‬ ‫ההורים"‪.‬אמרה בראיון‬ ‫טלפוני הסופרת הישראלית‬ ‫סביון ליבריכט לתלמידי‬

‫הסוף הוא טרגי‪ .‬הוא נשאר‬ ‫פתוח במידה מסויימת‪ .‬סבא‬ ‫מנדל שילם בחייו ‪ .‬הוא הבין‬ ‫שהוא לא יכול להמשיך‬ ‫לחיות בלי לספר את‬ ‫הסיפורים שאותם רצה‬ ‫לספר ומצד שני הוא לא רצה‬ ‫להפר את ההבטחה לנכדה‬ ‫שלו‪ ,‬שהוא לא יספר אותם‬ ‫במסיבה שלה‪ ,‬זה היה קשה‬ ‫וזה עלה לו בחייו‪.‬‬ ‫יהודית‪ :‬האם הסיפור משקף‬ ‫חויות שעברת בחיים? האם‬ ‫הדמויות המופיעות בסיפור‬ ‫הן דמויות אמיתיות?‬ ‫לא באף אחד מהסיפורים‬ ‫שלי הדמיות לא אמיתיות‪.‬‬ ‫הדמויות דימיוניות וגם‬ ‫הסיפורים דמיונים‪.‬‬ ‫הילית‪ :‬בלה ‪ ,‬אחת‬ ‫מגיבורות הסיפור היא‬ ‫דור שני לשואה‪ .‬ידוע לנו‬ ‫שגם את דור שני לשואה‪.‬‬ ‫מה את יכולה לספר על‬ ‫המאפיין את הדור השני‬ ‫לשואה‪.‬‬

‫כיתה יב ב"בית‬ ‫תפילה"‪.‬‬

‫דור שני לשואה זה נושא‬

‫אלכס‪ :‬בת כמה היית‬ ‫כשידעת שאת רוצה‬ ‫להיות סופרת? מדוע‬ ‫החלטת להיות סופרת?‬ ‫דחיתי את ההחלטה‬ ‫לכתוב מגיל ‪ 61‬לגיל ‪61‬‬ ‫ואז התחלתי והפסקתי‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 33‬התחלתי שוב‬ ‫ממש לכתוב והספר‬ ‫הראשון שהוצאתי אז‬ ‫הוא קובץ של סיפורים‬ ‫שנקרא "תפוחים מהמדבר"‬ ‫והסיפור "מסיבת האירוסין‬ ‫של חיותה" הוא הסיפור‬ ‫שלמדתם והוא אחד‬ ‫מהסיפורים בקובץ‪.‬‬ ‫לני‪ :‬הסיפור "חגיגת‬ ‫האירוסין של חיותה"‬ ‫מסתיים בצורה לא ברורה‪.‬‬ ‫מה קרה בסוף עם סבא‬ ‫מנדל ?‬

‫מאוד גדול‪ .‬יש הרבה‬ ‫מאפיינים‪ .‬הילדים מודעים‬ ‫לכך שההורים עברו‬ ‫היסטוריה קשה וצריך משום‬ ‫כך לגונן עליהם‪ .‬למעשה מה‬ ‫שאופייני לדור הזה הוא‬ ‫שהילדים הם קצת ההורים‬ ‫של ההורים ‪ ,‬בנוסף‬ ‫במשפחות של מהגרים‪,‬הילד‬ ‫נקלט מהר יותר בסביבה‬ ‫החדשהוהוא זה שמלמד את‬ ‫הוריו‪ .‬מאפיין נוסף הוא אי‬

‫אמון בסיסי‬ ‫באנשים‪.‬מההיסטוריה של‬ ‫הורים הם למדו שהם לא‬ ‫יכולים לבטוח באנשים‪.‬‬ ‫שושנה‪:‬האם סבא מנדל‬ ‫דומה לאנשים שהם דור‬ ‫ראשון לשואה? במה?‬ ‫סבא מנדל הוא ניצול שואה‬ ‫אופייני‪ .‬קודם כל בעניין‬ ‫השתיקה‪ .‬הרבה ניצולי שואה‬ ‫העדיפו לשתוק ולא לספר על‬ ‫העבר שלהם‪ .‬כך הם הגנו‬ ‫בדרכם על הילדים שלהם‪.‬‬ ‫כשניצולי השואה הזדקנו‬ ‫היכולת שלהם לשמור על‬ ‫השתיקה נחלשה והסיפורים‬ ‫הקשים מהעבר יצאו לפתע‬ ‫בגיל מבוגר‪.‬‬ ‫דניאל ‪ :‬מה את כותבת‬ ‫עכשיו?‬ ‫בשנים האחרונות אני כותבת‬ ‫יותר מחזות לתיאטרון‪ .‬אני‬ ‫כותבת עכשיו על חיי פרוייד‪.‬‬ ‫גיל‪ :‬כמה זמן לוקח לך‬ ‫לכתוב סיפור?‬ ‫מהרגע שאני יושבת ממש‬ ‫לכתוב ועד‬ ‫לרגע שאני‬ ‫מסיימת לכתוב‬ ‫את הסיפור זה‬ ‫לוקח בממוצע‬ ‫שלושה‬ ‫חודשים עד‬ ‫שנה‪ .‬הסיפור‬ ‫נוצר בראש‬ ‫הרבה לפני כן‪,‬‬ ‫לפחות שנה‬ ‫מראש ורק אז‬ ‫מתיישבים לכתוב‪ .‬כשכותבים‬ ‫כבר את הסיפור יש זמן‬ ‫שצריך להפסיק ולהניח את‬ ‫הסיפור בצד‪ .‬אחר כך חוזרים‬ ‫אליו שוב ‪ .‬לפעמים אחרי‬ ‫חודש או חודשיים של‬ ‫הפסקה ניתן לחזור ולכתוב כי‬ ‫אז רואים את הדברים מזוית‬ ‫שונה וקל יותר להמשיך‬ ‫לכתוב‪.‬‬


‫בוגרי בית תפילה‬ ‫משרתים בצה"ל‬ ‫בישראל ‪.‬‬

‫אני מתגעגע למשפחה שלי‬ ‫לאחים שלי‪ ,‬ולהורים‪,‬‬ ‫לבית‪,‬לחברים ולאוירה‬ ‫המשפחתית‪.‬‬ ‫ההורים ביקרו אותך?‬

‫מאת‪ :‬גיל קטלר כיתה יא'‬ ‫איתן פיש ויוסי קטלר (האח‬ ‫של גיל קטלר)‪ ,‬שניהם‬ ‫בוגרי "בית תפילה" והם‬ ‫חיילים בישראל‪.‬שניהם‬ ‫אהבו תמיד את ישראל‪,‬‬ ‫שמחים להיות חיילים‬ ‫בישראל ומרגישים‬ ‫שהם עושים את הדבר‬ ‫הנכון ‪.‬‬

‫כן ההורים ביקרו אותי פעמיים‬ ‫ולפני כחודשיים אני ביקרתי‬ ‫בבלטימור‪ .‬בקרוב ההורים יבואו‬ ‫לבקר שוב‪ .‬לאחרונה האחות‬ ‫שלי ביקרה אותי ‪.‬‬ ‫גיל‪ :‬איך אתה מבלה‬

‫יוסי‪ :‬אני אוהב את האנשים‬ ‫בישראל‪ .‬את החברה‪ .‬אני גם‬ ‫אוהב לשתות בירה ישראלית‪.‬‬ ‫גיל‪ :‬מה תעשה אחרי הצבא?‬ ‫תשאר בישראל?‬ ‫יוסי‪ :‬אני אלך‬ ‫ללמוד‬ ‫באוניברסיטה‬ ‫‪ .‬אני עדיין לא‬ ‫יודע אם אני‬ ‫אלך ללמוד‬ ‫באוניברסיטה‬ ‫בישראל או‬ ‫במרילנד‪.‬‬

‫איתן פיש‬ ‫איתן פיש‪,‬הוא הבן של‬ ‫מורה פיש‪ .‬איתן ביקר לפני‬ ‫כמה חודשים בבלטימור‬ ‫והופיע לפני תלמידי כיתות‬ ‫יב ב"בית תפילה"‪ .‬הוא‬ ‫סיפר על החלטה שלו‬ ‫לשרת בצה"ל‪ ,‬ועל החיים‬ ‫בישראל‪.‬‬

‫איתן פיש בבית‬ ‫תפילה‬

‫בישראל?‬

‫איתן התגייס לצה"ל במסגרת‬ ‫גרעין "צבר" ‪ .‬בהתחלה איתן‬ ‫היה בקיבוץ מלכיה ‪ ,‬קיבוץ‬ ‫הנמצא בצפון סמוך לקרית‪-‬‬ ‫שמונה וללבנון ולאחרונה הוא‬ ‫עבר לקיבוץ יזראל ‪ .‬את‬ ‫השירות הצבאי הוא עושה‬ ‫ביחידת שריון (טנקים)‪.‬‬

‫יוסי קטלר‬

‫"תמיד רציתי להיות בישראל"‬ ‫מספר איתן "ההורים שלי‪,‬‬ ‫שניהם מישראל ‪,‬אמרו לי קודם‬ ‫תלך ללמוד‪ .‬כשעמדתי לסיים‬ ‫את הלימודים בתיכון שמעתי על‬ ‫גרעין "צבר" זה מאוד מצא חן‬ ‫בעיני‪ ,‬מלאתי מייד את הטפסים‬ ‫ויצאתי לארץ עם "צבר" ‪.‬אני‬ ‫מאוד מרוצה מההחלטה שלי ‪,‬‬ ‫מהשרות שלי‪ ,‬ומהחיים שלי‬ ‫בישראל‪ .‬אני אוהב להיות‬ ‫בישראל‪ .‬יש לי קצת יותר משנה‬ ‫לשרת בצ"הל ואחר כך להחליט‬ ‫אם אני חוזר לאמריקה או נשאר‬ ‫בישראל‪ .‬אני מאוד נהנה‬ ‫מלהיות ביחד עם אנשים‪.‬‬ ‫בישראל החברה היא פחות‬ ‫אינדיבידואלית ואני אוהב את‬ ‫זה"‪.‬‬

‫יוסי קטלר הוא אחי‪ ,‬הנמצא‬ ‫היום בישראל במסגרת גרעין‬ ‫"צבר"‪ ,‬אני מדבר עם אחי‬ ‫בטלפון מספר פעמים בשבוע‪.‬‬ ‫יוסי סיים את הלימודים ב "בית‬ ‫תפילה" ביוני ‪ 3163‬ויצא‬ ‫לישראל בראש השנה‪,‬‬ ‫בספטמבר ‪ . 3163‬יוסי עדיין לא‬ ‫משרת בצה"ל‪ ,‬הוא נמצא‬ ‫בקיבוץ גינגר שבין חיפה‬ ‫לכנרת‪ .‬יוסי מאוד אוהב את‬ ‫הקיבוץ‪ .‬יש לו שם הרבה‬ ‫חברים‪ .‬יש לו חברים ישראלים‬ ‫וגם הרבה חברים אמריקאים‪ ,‬כי‬ ‫בכל הקבוצה שלו בגרעין צבר‬ ‫יש ילדים בגיל שלו מאמריקה ‪.‬‬ ‫יש לו בקבוצה אפילו גם חבר‬ ‫אחד מבלטימור‪ ,‬שנמצא איתו‬ ‫בקיבוץ‪.‬‬

‫למה אתה מתגעגע‬ ‫באמריקה?‬

‫גיל‪ :‬מה אתה הכי אוהב‬ ‫בישראל‬

‫איתן‪ :‬אני נפגש בחופשות שלי‬ ‫עם חברים וגם יוצא לטיולים‪.‬‬ ‫לאחרונה הייתי במעיין חרוד‬ ‫ליד הגלבוע‪ .‬אני אוהב לבקר‬ ‫בשמורות הטבע בישראל‪.‬‬

‫יוסי וגיל קטלר בישראל‪.‬‬

‫ומה אני ‪,‬גיל חושב על זה?‬ ‫אני חושב שאחרי שאסיים את‬ ‫לימודי ב"בית תפילה" גם אני‬ ‫אלך לשרת בצה"ל‪ .‬כל החיים‬ ‫שלי אהבתי את ישראל‪ .‬אני‬ ‫מאוד נרגש להיות בצבא כי גם‬ ‫האח שלי בצבא‪ .‬אבא שלי היה‬ ‫בישראל שנתיים ואמא שלי‬ ‫היתה בישראל שנה אחת‪ .‬כך‬ ‫שלכל המשפחה שלי יש קשר‬ ‫חזק לישראל‪.‬‬


‫היה זמר‪ ,‬פזמונאי ‪ ,‬שחקן‪,‬‬ ‫ותסריטאי ישראלי‪.‬‬ ‫אריק שרון‪ ,‬נולד ב ב‪31-‬‬ ‫בפברואר ‪ 6434‬והיה‬ ‫פוליטיקאי‪ ,‬גנרל ישראלי‪ ,‬וראש‬ ‫הממשלה ה‪ 66-‬של מדינת‬ ‫ישראל ‪.‬‬

‫אריאל שרון‬ ‫השפעתו של אדם‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫מאת ליאור פייגן כיתה י'‬ ‫קריירה צבאית‬ ‫ב ‪ 66‬בינואר ‪ ,3162‬אריאל‬ ‫שרון הלך לעולמו בגיל ‪ .18‬שרון‬ ‫לקה בשבץ מוחי קשה בינואר‬ ‫‪ 3111‬ומאז שקע בתרדמת‬ ‫במשך שמונה שנים ואושפז‬ ‫בבית החולים הדסה עין כרם‬ ‫בירושלים‪ .‬למרות ששרון לא‬ ‫תיפקד מספר שנים‪ ,‬השפעתו‬ ‫על הפוליטיקה הישראלית ועל‬ ‫הקמת יישובים חדשים במדינה‬ ‫קיימת עד היום‪ .‬הצלחתו של‬ ‫שרון התחילה בצבא‪ .‬הוא היה‬ ‫מפקד בכל המלחמות החשובות‬ ‫של ישראל ‪ .‬הקריירה הצבאית‬ ‫של שרון התחילה ‪ ,‬כשהוא‬ ‫הצטרף לארגון ההגנה בשנת‬ ‫‪ ,6423‬כשהיה רק בן ‪ .63‬הוא‬ ‫הגיע מהר למסקנה‪,‬שהוא‬ ‫אוהב את אורח החיים הצבאי‪.‬‬ ‫במלחמת העצמאות ‪ ,‬שרון‬ ‫שהיה בן ‪ ,31‬היה מפקד‬ ‫מחלקה ובקרב על לטרון הוא‬ ‫נפצע קשה‪ .‬בתחילת שנות ה‬ ‫‪, 81‬שרון הקים את יחידת ‪,616‬‬ ‫היחידה שהייתה מפורמת‬ ‫בפעולות התגמול שלה‪ ,‬והייתה‬ ‫הבסיס ליחידות הקומנדו‬ ‫המיוחדות הקיי מות בצ"הל‬ ‫היום‪.‬‬ ‫שרון פיקד על חטיבת הצנחנים‬ ‫במבצע סיני‪ ,‬וכן פיקד בקרב‬ ‫במיתלה‪ .‬במלחמת יום‬ ‫הכיפורים הוא חצה את תעלת‬ ‫סואץ כמפקד אוגדת שריון ‪,‬‬ ‫דבר שהביא למפנה חשוב‬

‫במלחמה ולניצחון ישראל‪ .‬שרון‬ ‫נחשב לגיבור מלחמה וחייליו‬ ‫כינו אותו בשם "אריק מלך‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫קריירה פוליטית‬ ‫אחרי המלחמה התחיל שרון‬ ‫בקריירה הפוליטית שלו‪.‬‬ ‫במהלך השנים ‪6498-6416‬‬ ‫הוא מילא מספר תפקידים‬ ‫חשובים בממשלה‪ ,‬והיה בין‬ ‫השאר חבר כנסת ושר‬ ‫החקלאות‪ .‬הוא עודד את‬ ‫ההתנחלויות ביהודה ושומרון‬ ‫והקים מצפים בגליל‪ .‬אחר‬ ‫מלחמת לבנון הראשונה בשנת‬ ‫‪ 6413‬אותה יזם שרון‪ ,‬אנשים‬ ‫רבים בישראל הפגינו וטענו‬ ‫ששרון צריך להתפטר‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 6444‬נבחר שרון כראש‬ ‫ממשלת ישראל ‪ .‬בסוף שנת‬ ‫‪ 3118‬שרון פרש ממפלגתו‪,‬‬ ‫מפלגת הליכוד והקים מפלגה‬ ‫אחרת שכונתה קדימה אך זמן‬ ‫קצר לאחר הקמת המפלגה הוא‬ ‫לקה בשבץ מוחי ונפטר ‪.‬‬ ‫אריאל שרון חסר ויחסר‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬הוא היה ידוע‬ ‫כמנהיג נחוש ומיוחד במינו‪.‬‬ ‫שרון היה אחד המנהיגים‬ ‫הגדולים של מדינת ישראל‪.‬‬

‫ה"אריקים" שייזכרו‬ ‫הרבה בהיסטוריה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫מאת רועי פז פריאל‬ ‫בחודשים האחרונים נפטרו‬ ‫בישראל שני אנשיים גדולים‬ ‫ושניהם כונו בשם "אריק"‬ ‫אריק איינשטיין נולד ב ‪3-‬‬ ‫בינואר ‪ .6434‬אריק איינשטיין‬

‫למרות ששני האלה היו שונים‪,‬‬ ‫שניהם שינו את המדינה והעם‬ ‫שהם אהבו‪ .‬אריק איינשטיין‬ ‫השפיע על האומנות והתרבות‬ ‫של ישראל‪ ,‬ועיצב את המוסיקה‬ ‫הישראלית‪ .‬אריק שרון הגן על‬ ‫הארץ שאהב‪ .‬מההתחלה‪,‬‬ ‫עבודתו של איינשטיין הייתה‬ ‫בעלת השפעה ושונה מכל‬ ‫מוסיקה אחרת בישראל‪.‬‬ ‫בשירים שלו‪ ,‬הוא לא רק מציג‬ ‫את אהבתו לארץ ‪ ,‬אבל גם את‬ ‫תמיכתו בצבא‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אחד‬ ‫משיריו הוא על גלעד שליט‪,‬‬ ‫והוא כתב אותו כששליט חזר‬ ‫מהשבי‪ .‬איינשטיין נחשב לזמר‬ ‫הגדול ביותר בישראל‪ .‬תרומתו‬ ‫של אריק לתרבות ולחברה‬ ‫הישראליות היא ברורה‪.‬‬ ‫אריק שרון‪ ,‬היה מנהיג צבאי‬ ‫ופוליטי‪ .‬הוא אהב את ישראל‪,‬‬ ‫והקדיש לה את חייו ‪.‬כאיש צבא‪,‬‬ ‫שרון התקדם במהירות‬ ‫בשורותיו של צה"ל‪ ,‬והוא ידוע‬ ‫היום כאחד האסטרטגים‬ ‫הצבאיים הגדולים ביותר של‬ ‫ישראל‪ .‬למרות שפעולותיו‬ ‫שנויות היום במחלוקת‪ ,‬ללא‬ ‫ספק הוא עזר לישראל‪ .‬בפרק‬ ‫זמן קצר של פחות מחודשיים‪,‬‬ ‫ישראל איבדה שני "אריקים"‬ ‫חשובים מאוד‪ .‬ב‪ 31-‬בנובמבר‬ ‫‪ ,3163‬בגיל ‪ 92‬נפטר אריק‬ ‫שהיה המוסיקאי הגדול ביותר‬ ‫של ישראל וב ‪66‬בינואר ‪,3162‬‬ ‫נפטר אריק שרון שהיה מנהיג‬ ‫גדול בישראל‪.‬‬


‫"אני‬ ‫ואתה‪".‬חנה‬ ‫לאה כיתה י'‬

‫אריק איינשטיין‬ ‫"אני גדלתי על‬ ‫שיריו"‬ ‫מאת‪ :‬רועי פז פריאל‬ ‫כיתה י'‬ ‫אני גדלתי על שיריו‬ ‫בתאריך ‪ 31‬בנובמבר‪, 3163‬‬ ‫אריק איינשטיין‪ ,‬אחד הזמרים‬ ‫הכי גדולים בהיסטוריה‬ ‫הישראלית הלך לעולמו ‪ .‬אלפי‬ ‫אנשים נפרדו ממנו ועברו על יד‬ ‫ארונו שהיה מונח בכיכר מלכי‬ ‫ישראל בתל אביב‪.‬‬ ‫אלפי אנשים האזינו לשיריו‬ ‫וביקרו בקיברו ‪ .‬איינשטיין זכה‬ ‫לשבחים בחייו‪ ,‬והפך למייסד‬ ‫המוסיקה הישראלית האמיתית ‪.‬‬ ‫עבור רוב האנשים ‪ ,‬המתגוררים‬ ‫מחוץ לישראל ‪,‬איינשטיין היה‬ ‫אולי עוד זמר ששר שירים על‬ ‫ישראל לפני עשרות שנים‪ ,‬אבל‬ ‫זה לא כך בשבילי‪ .‬כשאני אישית‬ ‫שמעתי על מותו של‬ ‫איינשטיין‪,‬הייתי בהלם ‪.‬בילדותי ‪,‬‬ ‫גדלתי על שיריו ‪,‬במיוחד על‬ ‫שירי הילדים שהוא שר וכן על‬ ‫שירי ארץ ישראל ‪.‬למעשה‪ ,‬אף‬ ‫אחד לא ידע שהטרגדיה הזאת‬ ‫תתרחש באופן פתאומי כזה ‪.‬‬ ‫אריק היה אדם בריא וזה קרה‬ ‫לפתע ‪.‬אני מציע‬

‫שנזכור וננציח את זכרו על ידי‬ ‫האזנה לשיריו הנפלאים ‪.‬זו‬ ‫הדרך בה אנו מודים לו על כל‬ ‫השירים הנהדרים‪.‬‬

‫אני אוהבת את‬ ‫השיר הזה ‪,‬כי‬ ‫יש בו הרבה‬ ‫תיקווה ‪ .‬בשיר הזה ‪,‬אריק רוצה‬ ‫לעשות תיקון בעולם עם כולם ‪.‬‬ ‫הוא אומר לנו שזאת לא הפעם‬ ‫הראשונה שמנסים לשנות את‬ ‫העולם אבל זה לא משנה ‪,‬כי גם‬ ‫הוא ינסה לעשות זאת‪.‬‬

‫"למה לי לקחת ללב‪".‬שיינה‬ ‫ברוקמן כיתה י‪'.‬‬

‫"שכשנבוא"זה שיר מדהים עם‬ ‫מוסיקה יוונית ‪.‬אנחנו לא יודעים‬ ‫מה יהיה אבל יש תיקווה‪ ,‬וזה‬ ‫מה שמעודד ומחזיק אותנו‬ ‫שתיהיה תשובה בסוף הדרך‪.‬‬

‫השירים של אריק איינשטיין‬ ‫שאהובים על תלמידי "בית‪-‬‬ ‫תפילה‪".‬‬

‫אני מאוד אוהבת את השיר‬ ‫"למה לי לקחת ללב ‪".‬בשיר‬ ‫הזה אריק מצא את הדרך איך‬ ‫לא להיות עצוב והוא‬ ‫מספר לנו ‪:‬יש לו חברים‬ ‫שעוזרים לו להיות שמח ‪,‬יש לו‬ ‫דמיון שעוזר לשכוח דברים‬ ‫פחות נעימים ‪.‬השיר הזה‬ ‫מצא חן בעיני ‪,‬כי הוא נותן לנו‬ ‫עיצות ויש בו הרבה רגש‪.‬‬

‫"עטור מצחך "זאב סידל כיתה‬ ‫י'‬ ‫אני אוהב את השיר הזה כי לשיר‬ ‫יש מוסיקה וקצב טוב ‪.‬השיר על‬ ‫אהבה בין איש ואשה‪.‬‬ ‫"שכשנבוא"אני מאוד אוהב את‬ ‫השיר הזה‪ .‬אריק איינשטיין‬ ‫מדבר בשיר על תיקוות בעולם‬ ‫ושיהיה בסדר‪.‬בעתיד‪ .‬השיר‬ ‫מאוד קצבי ואני אוהב את‬ ‫המוסיקה שלו‪.‬‬

‫אני ואתה‬ ‫אני ואתה נשנה את העולם‪,‬‬ ‫אני ואתה אז יבואו כבר כולם‪,‬‬ ‫אמרו את זה קודם לפני‪,‬‬ ‫לא משנה אני ואתה נשנה את‬ ‫העולם‪-‬‬ ‫אני ואתה ננסה מהתחלה‪,‬‬ ‫יהיה לנו רע ‪,‬אין דבר זה לא‬ ‫נורא‪,‬‬ ‫אמרו את זה קודם לפני‪,‬‬ ‫זה לא משנה אני ואתה נשנה‬ ‫את העולם‬


‫בחירת‬ ‫קולג'‬ ‫מאת משה‬ ‫רוזן ‪ ,‬כיתה יב‬

‫בחירת הקולג׳ הנכון היא‬ ‫אחת המשימות החשובות‬ ‫ביותר של כל תלמיד בכיתה‬ ‫י'ב‪.‬בחירת הקולג' הוא‬ ‫תהליך ארוך המתחיל בכיתה‬ ‫י״א ומסתיים בהתחלת שנת‬ ‫הלימודים בכיתה י״ב‪ .‬חלק‬

‫חשוב של התהליך הוא‬ ‫חשיבה‪ :‬צריך לחשוב טוב‬ ‫ולהחליט מה הדברים הכי‬ ‫חשובים לנו ומה הדברים‬ ‫פחות חשובים לנו בקולג'‪.‬‬ ‫סקר שנערך בספטמבר‬ ‫בקרב תלמידי כיתה יב'‬ ‫ב"בית תפילה"מעלה‪,‬‬ ‫שהנקודות החשובות‬ ‫לבחירת הקולג' הם‪:‬‬ ‫ההרגשה האישית‪ -‬חשוב‬ ‫מאוד להרגיש טוב בקולג'‪.‬‬ ‫אף אחד לא רוצה ללמוד‬ ‫במקום שלא מתאים לאישיות‬ ‫שלו‪ .‬ההרגשה של המפגש‬ ‫הראשון עם הקולג' יכולה‬ ‫הרבה פעמים להיות‬ ‫מושפעת מהמדריך או‬ ‫המדריכה העורכים לנו את‬ ‫הסיור בקמפוס‪ .‬אם המדריך‬ ‫הוא סטודנט מעניין או‬ ‫סטודנטית נחמדה הם‬ ‫בהחלט יסייעו להרגשה‬ ‫הטובה שלנו בקולג'‪.‬‬ ‫י‬ ‫רמה אקדמאית והמורים‪-‬‬ ‫רוב תלמידי הכיתה הסכימו‬ ‫בחשיבות מיגוון המורים‬ ‫והקורסים שיש בקולג׳‪,‬‬ ‫והרמה האקדמאית של‬ ‫הקולג'‪ .‬רוב התלמידים‬ ‫חושבים שהיכולת שלהם‬ ‫להתקבל ולהרשם לקולג' (על‬

‫פי הציונים והנתונים האחרים‬ ‫) היא גורם מאוד חשוב‬ ‫בבחירת הקולג'‪ .‬כל תלמיד‬ ‫צריך למצוא לעצמו את‬ ‫הקולג' המתאים לציונים‬ ‫וליכולת שלו ולמה שהוא‬ ‫רוצה ללמוד‪.‬‬ ‫האווירה היהודית בקולג' –‬ ‫הבט אחר המשפיע על‬ ‫בחירת הקולג׳ הוא האווירה‬ ‫היהודית בקמפוס‪ .‬לפי הסקר‬ ‫שלנו‪ ,‬חלק מהתלמידים‬ ‫רוצים חיים‬ ‫יהודיים‬ ‫בקולג׳‪:‬‬ ‫(אוכל כשר‪,‬‬ ‫אפשרות‬ ‫להתפלל‬ ‫במניין יום‪-‬‬ ‫יום ועוד)‬ ‫אבל גם‬ ‫למדנו‬ ‫שלהרבה‬ ‫תלמידים‪,‬‬ ‫התפילה‬ ‫והאוכל‬ ‫הכשר הם‬ ‫פחות חשובים מההרגשה‬ ‫היהודית הכללית בקמפוס‪.‬‬ ‫המרחק מהבית‪ -‬לחלק‬ ‫מהתלמידים חשוב שהקולג'‬ ‫יהיה רחוק מהבית ומההורים‪.‬‬ ‫לחלק אחר חשוב להיות קרוב‬ ‫לבית‪ .‬רוב התלמידים‬ ‫מעדיפים להיות במרחק סביר‬ ‫של שעה עד שעתיים נסיעה‬ ‫מהבית‪ .‬זה רחוק אך קרוב‬ ‫מספיק כשצריך להגיע‬ ‫הביתה‪.‬‬

‫ראיון עם מר בורגס‬ ‫המורה למדע‬ ‫בבית הספר‬ ‫מאת אליאנה ולאה‬ ‫כיתה יב'‬ ‫מדוע החלטת ?‬ ‫להיות מורה‬ ‫אני אוהב ליצור קשר‬ ‫עם אנשים‪ ,‬וכמורה‬ ‫יש לי הזדמנות ליצור‬ ‫קשרים עםהתלמידים‬ ‫שלי‪ . .‬אני גם חושב‬ ‫שהמדע הוא מקצוע‬ ‫חיוני לידיעתנו‪ ,‬ולכן‬ ‫אני נהנה ללמד את‬ ‫זה‪ .‬אני מרגיש טוב כשאני‬ ‫רואה שהתלמידים שלי הבינו‬

‫פרק מסויים שלימדתי אותם‬ ‫במדע‪.‬‬ ‫האם אתה‪ ,‬כנוצרי מרגיש‬ ‫מרגיש מבודד בבית ספר‬ ‫יהודי?‬ ‫בהחלט לא! אני נהנה ללמד‬ ‫כאן‪ .‬אני מרגיש קשר עמוק‬ ‫לתלמידים ולמורים אחרים‬ ‫שעובדים כאן‪ ,‬במיוחד לאור‬ ‫העובדה שאני מלמד עם‬ ‫אחד‪ .‬אני אוהב ללמוד על‬ ‫יהדות כי הדת שלי מקורה‬ ‫מהדת שלכם‪.‬‬ ‫במה בית ספר "בית ?‬ ‫תפילה" שונה בעיניך מבתי‬ ‫הספר האחרים שבהם‬ ‫לימדת?‬ ‫בית תפילה הוא מיוחד בכך‬ ‫שהתלמידים ומורים הם‬ ‫קרובים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בבית ספר‬ ‫קטן התלמידים יכולים להכיר‬ ‫את התלמידים של הכיתות‬ ‫אחרות‪.‬התלמידים גם‬ ‫תומכים מאוד זה מזה‬ ‫מה אתה חושב על‬ ‫התלמידים בבבית תפילה?‬ ‫התלמידים בבית תפילה הם‬ ‫ילדים טובים מאוד והם תמיד‬ ‫אדיבים‪ .‬אני חושב‬ ‫שהתלמידים כאן הם יוצאי‬ ‫דופן‪ .‬אני באמת מחבב אותם‬ ‫ואת האוירה המיוחדת‬ ‫והקירבה שקיימת בין מורים‬ ‫ותלמידים בבית הספר‪.‬‬ ‫צוות מורים ועורכים‪:‬‬ ‫רחל גלזר‪,‬אורה פיש‪ ,‬ביאטריס‬ ‫מימון‪ ,‬אתי פרוימוביץ‪ ,‬ניצה פרייס‪.‬‬ ‫עורכת‪ :‬אלה שקד‪.‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Beth Tfiloh HS Hebrew Newspaper: Ha'Orev by Beth Tfiloh Dahan Community School & Congregation - Issuu