The State of Young Children in Israel 2015 (Hebrew)

‫ילדים בגיל הרך בישראל ‪2015‬‬ ‫תמונת מצב‬

‫המועצה הלאומית לשלום הילד‬ ‫בתמיכת‬ ‫המועצה הלאומית לשלום הילד‬

‫‪Israel National Council for the Child‬‬

‫קרן ברנרד ון ליר‬

‫המועצה הלאומית לשלום הילד‬ ‫המועצה הלאומית לשלום הילד‪ ,‬אשר נוסדה בשנת ‪ ,1980‬היא ארגון עצמאי ובלתי תלוי‪ ,‬עתיר ותק‪ ,‬ניסיון‪ ,‬ידע‬ ‫ויכולת השפעה‪ ,‬הפועל להגנה על מגוון זכויותיהם של כלל ילדי ישראל‪ .‬המועצה עושה למען הילדים‪ ,‬בסינגור‪,‬‬ ‫שדולה‪ ,‬תווך‪ ,‬סיוע‪ ,‬מחקר‪ ,‬חינוך‪ ,‬כאשר טובתם‪ ,‬שלומם וזכויותיהם ורק הם‪ ,‬עומדים לנגד עיניה‪.‬‬ ‫המועצה היא הגוף היחיד העוסק במכלול התחומים הקשורים לילדים – שלומם‪ ,‬רווחתם וזכויותיהם‪ :‬חינוך‪ ,‬בריאות‪,‬‬ ‫עוני ומצוקה‪ ,‬התעללות‪ ,‬משטרה ועבריינות‪ ,‬חקיקה ומשפט‪ ,‬תקשורת‪ ,‬צרכנות‪ ,‬רווחה‪ ,‬עבודת נוער‪ ,‬אינטרנט‪,‬‬ ‫בטיחות‪ ,‬ילדים במצבי משבר במשפחה‪ ,‬ילדים בסיכון‪ ,‬אחריות הורים‪ ,‬עבירות מין‪ ,‬ענישה גופנית‪ ,‬נוער עובר‬ ‫חוק‪ ,‬מעמד ואזרחות של ילדים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ייחודיות פועלה של המועצה מתאפיינת בשילוב שבין פעילותה למען ילדים יחידים הנתונים במצוקה ובפתרונן של‬ ‫בעיות קונקרטיות ובין פעילותה במישור העקרוני וברמת המדיניות‪ ,‬באופן המשיג שיפור ברווחתם ובזכויותיהם‬ ‫של מאות אלפי ילדים בישראל‪.‬‬ ‫בין מפעליה הבולטים של המועצה ניתן למנות את השנתון “ילדים בישראל” שעליו מבוסס חוברת זו; את נציב‬ ‫קבילות ילדים ונוער; את מערכת ההסברה והחינוך הכוללת את ניידת זכויות הילד והקמפיין הראשון בישראל‬ ‫למניעת טלטול תינוקות; ואת תוכנית הלווי לילדים נפגעי עבירה‪.‬‬ ‫המועצה הטביעה את חותמה גם על ספר החוקים הישראלי כאשר לא פחות מכ‪ 90-‬חוקים ותיקוני חקיקה שהיא‬ ‫יזמה וקידמה מופיעים כיום בספר החוקים‪.‬‬ ‫פעילויות המועצה כולן מיועדות לכלל ילדי ישראל‪ ,‬זאת ללא אפליה וללא גבולות וסייגים גיאוגרפיים‪ ,‬דתיים או‬ ‫כלכליים‪ .‬מאז הקמתה סייעה המועצה באופן ישיר למאות אלפי ילדים ובאופן עקיף אף למספר גבוה יותר של ילדים‪.‬‬ ‫המועצה מתקיימת בעיקר מתרומות ומענקים מקרנות ויחידים ואיננה נסמכת על תמיכה ממשלתית‪.‬‬ ‫‪www.children.org.il‬‬

‫קרן ברנרד ון ליר‬ ‫משקיעים בהתחלה טובה לילדים‬ ‫קרן ברנרד ון ליר היא קרן פרטית אשר פועלת – באמצעות מתן מענקים‪ ,‬שיתוף מידע וסנגור למען קידום‬ ‫הזדמנויות עבור ילדים קטנים (בני ‪ )0-8‬שגדלים בתנאי סיכון ומצוקה חברתיים וכלכליים‪.‬‬ ‫הקרן הוקמה על ידי התעשיין והפילתרופ ההולנדי ברנרד ון ליר ב‪ .1949-‬מטרותיה ההומניטריות המקוריות היו‬ ‫כלליות יותר‪ ,‬אך לאחר מותו של ון ליר ב‪ ,1958-‬החליט בנו אוסקר למקד את פעילויותיה בקידום שוויון ההזדמנויות‬ ‫לילדים – לא רק למען הילדים עצמם‪ ,‬אלא מתוך הבנה שהזדמנויות כאלו הן רכיב חיוני ביכולת שלנו להקים חברות‬ ‫משגשגות‪ ,‬מלוכדות ויצירתיות יותר‪.‬‬ ‫הקרן תרמה את המענק הראשון לקידום ופיתוח תחום הילדים בגיל הרך בג’מייקה‪ ,‬ב‪ .1966-‬מאז הושקעו מעל‬ ‫חצי מיליארד דולר ביותר מ‪ 50-‬מדינות נוספות‪ .‬בין הישגי הקרן נמנים ייסודם ופיתוחם של כמה מהארגונים‬ ‫המובילים העוסקים בגיל הרך בעולם‪ .‬כמו כן‪ ,‬פעילותנו תרמה לפיתוח של מדיניות ציבורית ושל מודלים למתן‬ ‫שירותים בקנה מידה כלל ארצי במגוון מדינות מסביב לעולם‪ ,‬ביניהן ג’מייקה‪ ,‬קולומביה‪ ,‬קניה‪ ,‬הולנד‪ ,‬גרמניה‪,‬‬ ‫פולין‪ ,‬גואטמלה וניקרגואה‪.‬‬ ‫כיום הקרן מממנת פרוייקטים חדשניים בשמונה מדינות ‪ -‬ברזיל‪ ,‬הודו‪ ,‬ישראל‪ ,‬הולנד‪ ,‬פרו‪ ,‬טנזניה‪ ,‬טורקיה ואוגנדה‬ ‫– אשר נבחרו בשל הגיוון הכלכלי‪ ,‬הגיאוגרפי והתרבותי שלהן‪ .‬פעילות הקרן במדינות הללו משרתת את תכנית‬ ‫הסנגור ופיתוח הידע הגדלה‪ ,‬דרכה הקרן שואפת להגדיל את מידת העניין וההשקעה בילדים קטנים ובמשפחות‬ ‫מסביב לעולם‪.‬‬ ‫‪www.bernardvanleer.org‬‬

‫ילדים בגיל הרך בישראל ‪2015‬‬ ‫תמונת מצב‬

‫המועצה הלאומית לשלום הילד‬ ‫בתמיכת‬ ‫המועצה הלאומית לשלום הילד‬

‫‪Israel National Council for the Child‬‬

‫קרן ברנרד ון ליר‬

‫עורכת‪ :‬חניתה קושר‬ ‫ייעוץ‪ :‬ציפי ברמן‬ ‫ריכוז נתונים ועריכה‪ :‬נירית רוטשטיין ואליזבט לוי‬ ‫עיצוב‪ :‬סטפני ורותי עיצוב‬

‫תוכן עניינים‬ ‫מבוא עמ׳ ‪7‬‬

‫תמצית הנתונים עמ׳ ‪8‬‬

‫פרק ‪ 1‬נתונים דמוגרפיים עמ׳ ‪9‬‬

‫פרק ‪ 2‬ילדים בגיל הרך וחינוך עמ׳ ‪19‬‬

‫פרק ‪ 3‬ילדים בגיל הרך ובריאות עמ׳ ‪24‬‬

‫פרק ‪ 4‬ילדים בגיל הרך עם מוגבלויות עמ׳ ‪29‬‬

‫פרק ‪ 5‬ילדים בגיל הרך ותאונות עמ׳ ‪33‬‬

‫פרק ‪ 6‬קבוצות מיוחדות ‪ -‬ילדים עולים וילדי מהגרי עבודה ופליטים בגיל הרך עמ׳ ‪36‬‬

‫פרק ‪ 7‬עוני בקרב ילדים עמ׳ ‪41‬‬

‫פרק ‪ 8‬ילדים בגיל הרך במצבי סיכון ומצוקה והתעללות בילדים עמ׳ ‪50‬‬

‫פרק ‪ 9‬ילדים בגיל הרך בהשוואה בין לאומית עמ׳ ‪54‬‬

‫רשימת מקורות עמ׳ ‪64‬‬

‫מבוא‬

‫המסמך הנוכחי מציג נתונים נבחרים אודות אוכלוסיית הילדים בגיל הרך במדינת ישראל‪ .‬המסמך הוכן על ידי המועצה‬ ‫הלאומית לשלום הילד בהזמנת קרן ברנרד ון ליר‪ .‬המסמך מבוסס על השנתון הסטטיסטי “ילדים בישראל ‪”2014‬‬ ‫שמופק על ידי המועצה הלאומית לשלום הילד מזה ‪ 24‬שנה‪.‬‬ ‫מטרת המסמך הנוכחי היא להציג תמונת מצב סטטיסטית עדכנית אודות מצבם‪ ,‬שלומם ורווחתם של ילדים בגיל הרך‬ ‫בישראל‪ .‬זאת על מנת לסייע לקובעי מדיניות ואנשי מקצוע שעיקר עיסוקם הוא ילדים בגיל הרך להבין את מצבה‬ ‫של קבוצת ילדים זו ולבסס את ההתערבויות שלהם בהתבסס על נתונים אלה‪ .‬נתונים מעין אלה הם הכרחיים על מנת‬ ‫לקדם עיצוב מדיניות‪ ,‬תכנון שירותים ובניית התערבויות עם ילדים בגיל הרך ומשפחותיהם באופן שהולם את מצבם‪.‬‬ ‫ייחודו של מסמך זה הוא בהתמקדותו בקבוצת הילדים בגיל הרך‪ ,‬בגילאי ‪ 0‬עד ‪( 6‬עד סוף גיל ‪ .)5‬ידוע כיום כי הגיל‬ ‫הרך היא תקופת חיים קריטית במהלך החיים של הילד‪ ,‬שבה מונחות אבני היסוד להתפתחות הילד‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישנה‬ ‫חשיבות להציג נתונים אודות קבוצת ילדים זו באופן נפרד מכלל אוכלוסיית הילדים‪ .‬בישראל‪ ,‬אין מקור נתונים אחר‬ ‫המתמקד במצבם של ילדים בגיל הרך ומספק סקירה כה מקיפה ועדכנית על פני כל תחומי חייהם‪.‬‬ ‫הנתונים מוצגים לפי שנתונים או לפי קבוצות גיל‪ .‬לצערנו‪ ,‬לא תמיד ניתן היה להציג נתונים אודות ילדים בגיל‬ ‫‪ ,0-6‬למשל בנתוני העוני‪ ,‬במבנה המשפחה בישראל ועוד‪ .‬במקרים מעין אלה‪ ,‬הוצגו נתונים על ילדים בקבוצת גיל‬ ‫רחבה יותר‪.‬‬ ‫במסמך תשעה פרקים העוסקים בתחומי חיים שונים הנוגעים לילדים בגיל הרך‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬דמוגרפיה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪,‬‬ ‫רווחה וכדומה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫תמצית הנתונים‬

‫בשנת ‪ 2013‬חיו בישראל כמיליון ילדים בגילאי ‪ ,0-6‬אלה היוו כ‪ 37%-‬מכלל הילדים בישראל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬נולדו בישראל כ‪ 172,000-‬תינוקות‪ ,‬מדובר בגידול של ‪ 50%‬מאז שנת ‪.1995‬‬ ‫בשנת הלימודים תשע"ד כ‪ 117,000-‬ילדים בגיל ‪ 0-3‬שהו במסגרות חינוך לגיל הרך בפיקוח של משרד הכלכלה‪,‬‬ ‫אלה היוו ‪ 23%‬בלבד מכלל הילדים בגיל זה בישראל‪.‬‬ ‫בשנת הלימודים תשע"ד למדו בגני ילדים כ‪ 234,000-‬ילדים בגילאי ‪ ,3-4‬מדובר בגידול של כ‪ 20%-‬מאז שנת‬ ‫‪.1995‬‬ ‫אחוז הילדים המחוסנים בישראל הוא גבוה ונע בין ‪ 91%‬ל‪.100%-‬‬ ‫בשנים ‪ 2000-2013‬הסתמנה מגמת ירידה באחוז הנולדים במשקל עד ‪ 2.5‬ק''ג‪ ,‬מ‪ 8.5%-‬בשנת ‪ 2000‬ל‪7.9%-‬‬ ‫בשנת ‪.2013‬‬ ‫שיעור תמותת התינוקות גבוה באוכלוסייה המוסלמית (‪ )6.5%‬יותר מאשר בכלל אוכלוסיית הילדים (‪.)3.1%‬‬ ‫בשנת הלימודים תשע"ד למדו כ‪ 15,000-‬ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך מיוחד (בגני ילדים מיוחדים או בגני‬ ‫ילדים רגילים כילדים משולבים)‪.‬‬ ‫הלקות השכיחה ביותר של ילדי החינוך המיוחד בגיל הגן היא עיכוב התפתחותי (‪ .)39.1%‬הלקות השנייה השכיחה‬ ‫ביותר היא עיכוב שפתי (‪.)32.3%‬‬ ‫כ‪ 2,000-‬תינוקות בגלאי ‪ 0-3‬שהו במעונות יום שיקומים בשנת ‪.2013‬‬ ‫כמעט מחצית (‪ )48.4%‬מכלל הילדים שפנו לחדר מיון בשנת ‪ 2013‬היו ילדים בגילאי ‪.0-4‬‬ ‫בשנת ‪ 2014‬חיו בישראל כ‪ 89,000-‬ילדי עולים בגילאי ‪ ,0-6‬אלה היוו כ‪ 30.0%-‬מילדי העולים בישראל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 30.8% 2013‬מהילדים בישראל‪ ,‬דהיינו יותר מכל ילד שלישי‪ ,‬חיו מתחת לקו העוני‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 2014‬כ‪ 53,000-‬ילדים בגילאי ‪ 0-3‬וכ‪ 67,000-‬ילדים בגילאי ‪ 4-6‬היו מוכרים למחלקות לשירותים‬ ‫החברתיים‪ ,‬אלה היוו כרבע מכלל הילדים המוכרים לשירותי הרווחה‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 0-5‬סיבות הדיווח השכיחות ביותר לעובד סוציאלי לחוק נוער בגין חשד להתעללות והזנחה היו הזנחה‬ ‫(‪ ,)24.7%‬בגילאי ‪ 6-13‬התעללות מינית (‪ ,)41.7%‬ובגילאי ‪ 14-17‬בגין נסיונות אובדנים (‪.)48.5%‬‬

‫‪8‬‬

‫פרק ‪1‬‬ ‫נתונים דמוגרפיים‬

‫לוח ‪ :1.1‬מספר הילדים בגיל הרך בישראל (באלפים)‪ ,‬לפי מין וגיל‪ ,‬ממוצע ‪2013‬‬ ‫סך הכל*‬

‫גיל‬

‫מין‬ ‫בנות‬

‫בנים‬

‫סך הכל ילדים (‪)0-17‬‬

‫‪2,654.2‬‬

‫‪1,294.3‬‬

‫‪1,360.1‬‬

‫סך הכל ילדים בגיל הרך (‪**)0-6‬‬

‫‪988.9‬‬

‫‪482.3‬‬

‫‪506.7‬‬

‫מתוכם‪:‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪170.7‬‬

‫‪83.1‬‬

‫‪87.5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪169.5‬‬

‫‪82.8‬‬

‫‪86.8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪167.5‬‬

‫‪81.6‬‬

‫‪85.9‬‬

‫‪3‬‬

‫‪165.3‬‬

‫‪80.6‬‬

‫‪84.8‬‬

‫‪4‬‬

‫‪160.4‬‬

‫‪78.3‬‬

‫‪82.1‬‬

‫‪5‬‬

‫‪155.5‬‬

‫‪75.9‬‬

‫‪79.6‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל‪ ,‬לוח ‪.2014 ,2.3‬‬ ‫*בגלל עיגול המספרים אין התאמה מלאה בין הנתונים המוצגים בעמודת סך הכל לבין אלה המוצגים בשאר העמודות‪.‬‬ ‫**עד סוף גיל חמש‪.‬‬

‫בישראל חיים כיום כ‪ 2.5-‬מיליון ילדים‪ ,‬אלה מהווים ‪ 33%‬מכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬חיו בישראל מעל למיליון ילדים בגיל הרך‪.‬‬

‫תרשים ‪1‬א'‪ :‬התפלגות הילדים (‪ )0-17‬בישראל (אחוזים)‪2013 ,‬‬ ‫סך הכל הילדים‪2,654,200 :‬‬ ‫‪25.4%‬‬

‫ילדים בגיל ‪3-0‬‬ ‫ילדים בגיל ‪6-3‬‬ ‫ילדים בגיל ‪+6‬‬

‫‪11.9%‬‬

‫‪62.7%‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל‪ ,‬לוח ‪ ,2014 ,2.3‬ועיבוד מיוחד של המועצה הלאומית לשלום הילד‪.‬‬

‫כ‪ 40%-‬מהילדים בישראל הם ילדים מתחת לגיל ‪.6‬‬

‫‪9‬‬

‫לוח ‪ :1.2‬ילדים בגיל הרך בישראל לפי דת (באלפים) ממוצע‪2013 ,‬‬ ‫דת‬ ‫יהודים‬

‫מוסלמים‬

‫נוצרים‬

‫דרוזים‬

‫בלא סיווג‬ ‫דת‬

‫סך הכל (‪)0-17‬‬

‫‪2,654.2‬‬

‫‪1,870.4‬‬

‫‪621.8‬‬

‫‪41.7‬‬

‫‪46.3‬‬

‫‪73.6‬‬

‫סך הכל (‪)0-6‬‬

‫‪988.9‬‬

‫‪724.5‬‬

‫‪210.7‬‬

‫‪12.9‬‬

‫‪14.8‬‬

‫‪25.6‬‬

‫גיל‬

‫סך הכל*‬

‫מתוכם‪:‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪170.7‬‬

‫‪127.4‬‬

‫‪34.8‬‬

‫‪2.2‬‬

‫‪2.4‬‬

‫‪3.9‬‬

‫‪1‬‬

‫‪169.5‬‬

‫‪124.6‬‬

‫‪35.7‬‬

‫‪2.2‬‬

‫‪2.4‬‬

‫‪4.5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪167.5‬‬

‫‪122.6‬‬

‫‪35.8‬‬

‫‪2.2‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪4.5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪165.3‬‬

‫‪120.7‬‬

‫‪35.6‬‬

‫‪2.1‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪4.3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪160.4‬‬

‫‪116.7‬‬

‫‪34.7‬‬

‫‪2.1‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪4.3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪155.5‬‬

‫‪112.5‬‬

‫‪34.1‬‬

‫‪2.1‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪4.1‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪ ,2014‬לוח ‪.2.3‬‬ ‫*בגלל עיגול המספרים אין התאמה מלאה בין הנתונים המוצגים בעמודת סך הכל לבין אלה המוצגים בשאר העמודות‪.‬‬

‫תרשים ‪1‬ב'‪ :‬התפלגות הילדים בגיל הרך בישראל לפי דת (אחוזים)‪2013 ,‬‬ ‫סך הכל ילדים בגיל הרך‪:‬‬ ‫‪988,900‬‬

‫‪1.3% 1.5% 2.6%‬‬

‫‪21.3%‬‬

‫יהודים‬ ‫מוסלמים‬ ‫נוצרים‬ ‫דרוזים‬ ‫בלא סיווג דת‬

‫‪73.3%‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪ ,2014‬לוח ‪.2.3‬‬

‫אוכלוסיית הילדים במדינת ישראל היא הטרוגנית‪ .‬כמעט שלושה רבעים מכלל אוכלוסיית הילדים בגיל הרך בישראל הינם‬ ‫יהודים‪ ,‬כמעט רבע מהם מוסלמים והשאר נוצרים‪ ,‬דרוזים וילדים ללא סיווג דת‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫לוח ‪ :1.3‬ילדים בגיל הרך וחלקם באוכלוסיית היישוב* (מספרים ואחוזים)‪ ,‬דצמבר ‪2013‬‬ ‫יישוב‬

‫כלל הילדים‬ ‫בישראל‬

‫סך הכל‬

‫‪2,649,740‬‬

‫מתוכם‪:‬‬

‫סך כל הילדים‬ ‫בגיל ‪0-6‬‬

‫‪**0-3‬‬

‫‪***3-6‬‬

‫אחוז מכלל‬ ‫הילדים ביישוב‬

‫‪999,460‬‬

‫‪510,450‬‬

‫‪489,010‬‬

‫‪37.7‬‬

‫עיריות‬ ‫ירושלים‬

‫‪329,900‬‬

‫‪124,630‬‬

‫‪64,570‬‬

‫‪60,060‬‬

‫‪37.8‬‬

‫תל אביב‪ -‬יפו‬

‫‪84,820‬‬

‫‪37,240‬‬

‫‪20,570‬‬

‫‪16,670‬‬

‫‪43.9‬‬

‫חיפה‬

‫‪60,900‬‬

‫‪23,630‬‬

‫‪12,530‬‬

‫‪11,100‬‬

‫‪38.8‬‬

‫אום אל‪-‬פחם‬

‫‪21,790‬‬

‫‪6,910‬‬

‫‪3,310‬‬

‫‪3,600‬‬

‫‪31.7‬‬

‫אופקים‬

‫‪8,460‬‬

‫‪3,290‬‬

‫‪1,770‬‬

‫‪1,520‬‬

‫‪38.9‬‬

‫אור יהודה‬

‫‪10,220‬‬

‫‪3,720‬‬

‫‪1,940‬‬

‫‪1,780‬‬

‫‪36.4‬‬

‫אור עקיבא‬

‫‪4,490‬‬

‫‪1,750‬‬

‫‪940‬‬

‫‪810‬‬

‫‪39.0‬‬

‫אילת‬

‫‪12,760‬‬

‫‪4,810‬‬

‫‪2,480‬‬

‫‪2,330‬‬

‫‪37.7‬‬

‫אלעד‬

‫‪25,790‬‬

‫‪10,270‬‬

‫‪4,910‬‬

‫‪5,360‬‬

‫‪39.8‬‬

‫אריאל‬

‫‪4,240‬‬

‫‪1,570‬‬

‫‪800‬‬

‫‪770‬‬

‫‪37.0‬‬

‫אשדוד‬

‫‪68,860‬‬

‫‪25,200‬‬

‫‪13,190‬‬

‫‪12,010‬‬

‫‪36.6‬‬

‫אשקלון‬

‫‪33,250‬‬

‫‪12,860‬‬

‫‪6,700‬‬

‫‪6,160‬‬

‫‪38.7‬‬

‫באקה אל‪ -‬גרביה‬

‫‪11,280‬‬

‫‪3,640‬‬

‫‪1,830‬‬

‫‪1,810‬‬

‫‪32.3‬‬

‫באר שבע‬

‫‪52,830‬‬

‫‪19,980‬‬

‫‪10,470‬‬

‫‪9,510‬‬

‫‪37.8‬‬

‫בית שאן‬

‫‪5,450‬‬

‫‪1,970‬‬

‫‪1,030‬‬

‫‪940‬‬

‫‪36.1‬‬

‫בית שמש‬

‫‪49,010‬‬

‫‪19,460‬‬

‫‪9,840‬‬

‫‪9,620‬‬

‫‪39.7‬‬

‫ביתר עילית‬

‫‪28,660‬‬

‫‪12,040‬‬

‫‪6,120‬‬

‫‪5,920‬‬

‫‪42.0‬‬

‫בני ברק‬

‫‪79,810‬‬

‫‪32,830‬‬

‫‪17,690‬‬

‫‪15,140‬‬

‫‪41.1‬‬

‫בת ים‬

‫‪26,330‬‬

‫‪10,170‬‬

‫‪5,420‬‬

‫‪4,750‬‬

‫‪38.6‬‬

‫גבעת שמואל‬

‫‪8,430‬‬

‫‪3,330‬‬

‫‪1,620‬‬

‫‪1,710‬‬

‫‪39.5‬‬

‫גבעתיים‬

‫‪13,020‬‬

‫‪5,750‬‬

‫‪3,110‬‬

‫‪2,640‬‬

‫‪44.2‬‬

‫דימונה‬

‫‪9,720‬‬

‫‪3,420‬‬

‫‪1,770‬‬

‫‪1,650‬‬

‫‪35.2‬‬

‫הוד השרון‬

‫‪15,830‬‬

‫‪5,740‬‬

‫‪2,760‬‬

‫‪2,980‬‬

‫‪36.3‬‬

‫הרצלייה‬

‫‪20,940‬‬

‫‪8,100‬‬

‫‪4,150‬‬

‫‪3,950‬‬

‫‪38.7‬‬

‫חדרה‬

‫‪22,460‬‬

‫‪8,400‬‬

‫‪4,330‬‬

‫‪4,070‬‬

‫‪37.4‬‬

‫חולון‬

‫‪47,210‬‬

‫‪18,310‬‬

‫‪9,230‬‬

‫‪9,080‬‬

‫‪38.8‬‬

‫טבריה‬

‫‪12,430‬‬

‫‪4,620‬‬

‫‪2,370‬‬

‫‪2,250‬‬

‫‪37.2‬‬

‫טייבה‬

‫‪16,190‬‬

‫‪5,160‬‬

‫‪2,430‬‬

‫‪2,730‬‬

‫‪31.9‬‬

‫טירה‬

‫‪8,590‬‬

‫‪2,660‬‬

‫‪1,320‬‬

‫‪1,340‬‬

‫‪31.0‬‬

‫טירת הכרמל‬

‫‪4,650‬‬

‫‪1,710‬‬

‫‪890‬‬

‫‪820‬‬

‫‪36.8‬‬

‫טמרה‬

‫‪12,210‬‬

‫‪3,840‬‬

‫‪1,810‬‬

‫‪2,030‬‬

‫‪31.4‬‬

‫יבנה‬

‫‪10,470‬‬

‫‪4,190‬‬

‫‪2,220‬‬

‫‪1,970‬‬

‫‪40.0‬‬

‫יהוד‬

‫‪8,010‬‬

‫‪2,800‬‬

‫‪1,380‬‬

‫‪1,420‬‬

‫‪35.0‬‬

‫יקנעם עילית‬

‫‪7,000‬‬

‫‪2,310‬‬

‫‪1,100‬‬

‫‪1,210‬‬

‫‪33.0‬‬

‫‪11‬‬

‫לוח ‪ :1.3‬ילדים בגיל הרך וחלקם באוכלוסיית היישוב* (מספרים ואחוזים)‪ ,‬דצמבר ‪2013‬‬ ‫(המשך)‬ ‫יישוב‬

‫כלל הילדים‬ ‫בישראל‬

‫סך כל הילדים‬ ‫בגיל ‪0-6‬‬

‫מתוכם‪:‬‬

‫‪**0-3‬‬ ‫עיריות (המשך)‬

‫‪***3-6‬‬

‫אחוז מכלל הילדים‬ ‫ביישוב‬

‫כפר סבא‬ ‫כפר קאסם‬

‫‪23,930‬‬ ‫‪9,020‬‬

‫‪9,550‬‬ ‫‪2,920‬‬

‫‪4,850‬‬ ‫‪1,440‬‬

‫‪4,700‬‬ ‫‪1,480‬‬

‫‪39.9‬‬ ‫‪32.4‬‬

‫כרמיאל‬

‫‪11,230‬‬

‫‪3,810‬‬

‫‪1,900‬‬

‫‪1,910‬‬

‫‪33.9‬‬

‫לוד‬

‫‪23,570‬‬

‫‪9,100‬‬

‫‪4,750‬‬

‫‪4,350‬‬

‫‪38.6‬‬

‫מגדל העמק‬

‫‪7,470‬‬

‫‪2,550‬‬

‫‪1,280‬‬

‫‪1,270‬‬

‫‪34.1‬‬

‫מודיעין‪-‬מכבים‪-‬רעות‬

‫‪33,750‬‬

‫‪11,660‬‬

‫‪5,340‬‬

‫‪6,320‬‬

‫‪34.5‬‬

‫מודיעין עילית‬

‫‪37,910‬‬

‫‪18,490‬‬

‫‪9,800‬‬

‫‪8,690‬‬

‫‪48.8‬‬

‫מעלה אדומים‬

‫‪12,980‬‬

‫‪4,370‬‬

‫‪2,180‬‬

‫‪2,190‬‬

‫‪33.7‬‬

‫מעלות‪ -‬תרשיחא‬

‫‪5,910‬‬

‫‪2,130‬‬

‫‪1,090‬‬

‫‪1,040‬‬

‫‪36.0‬‬

‫נהרייה‬

‫‪14,050‬‬

‫‪5,120‬‬

‫‪2,600‬‬

‫‪2,520‬‬

‫‪36.4‬‬

‫נס ציונה‬

‫‪14,640‬‬

‫‪5,470‬‬

‫‪2,640‬‬

‫‪2,830‬‬

‫‪37.4‬‬

‫נצרת‬

‫‪25,950‬‬

‫‪8,050‬‬

‫‪4,020‬‬

‫‪4,030‬‬

‫‪31.0‬‬

‫נצרת עילית‬

‫‪9,150‬‬

‫‪2,970‬‬

‫‪1,470‬‬

‫‪1,500‬‬

‫‪32.5‬‬

‫נשר‬

‫‪5,200‬‬

‫‪2,000‬‬

‫‪1,020‬‬

‫‪980‬‬

‫‪38.5‬‬

‫נתיבות‬

‫‪12,440‬‬

‫‪4,860‬‬

‫‪2,520‬‬

‫‪2,340‬‬

‫‪39.1‬‬

‫נתניה‬

‫‪53,780‬‬

‫‪21,240‬‬

‫‪11,100‬‬

‫‪10,140‬‬

‫‪39.5‬‬

‫ס'חנין‬

‫‪10,890‬‬

‫‪3,760‬‬

‫‪1,840‬‬

‫‪1,920‬‬

‫‪34.5‬‬

‫עכו‬

‫‪13,040‬‬

‫‪4,740‬‬

‫‪2,460‬‬

‫‪2,280‬‬

‫‪36.3‬‬

‫עפולה‬

‫‪11,320‬‬

‫‪4,260‬‬

‫‪2,240‬‬

‫‪2,020‬‬

‫‪37.6‬‬

‫ערד‬

‫‪6,640‬‬

‫‪2,540‬‬

‫‪1,450‬‬

‫‪1,090‬‬

‫‪38.3‬‬

‫פתח תקווה‬

‫‪63,130‬‬

‫‪25,240‬‬

‫‪13,040‬‬

‫‪12,200‬‬

‫‪40.0‬‬

‫צפת‬

‫‪13,160‬‬

‫‪5,190‬‬

‫‪2,590‬‬

‫‪2,600‬‬

‫‪39.4‬‬

‫קלנסווה‬

‫‪9,130‬‬

‫‪3,070‬‬

‫‪1,470‬‬

‫‪1,600‬‬

‫‪33.6‬‬

‫קריית אונו‬

‫‪10,630‬‬

‫‪4,330‬‬

‫‪2,120‬‬

‫‪2,210‬‬

‫‪40.7‬‬

‫קריית אתא‬

‫‪13,440‬‬

‫‪4,930‬‬

‫‪2,560‬‬

‫‪2,370‬‬

‫‪36.7‬‬

‫קריית ביאליק‬

‫‪8,590‬‬

‫‪3,380‬‬

‫‪1,760‬‬

‫‪1,620‬‬

‫‪39.3‬‬

‫קריית גת‬

‫‪14,500‬‬

‫‪5,590‬‬

‫‪3,000‬‬

‫‪2,590‬‬

‫‪38.6‬‬

‫קריית ים‬

‫‪7,730‬‬

‫‪2,940‬‬

‫‪1,540‬‬

‫‪1,400‬‬

‫‪38.0‬‬

‫קריית מוצקין‬

‫‪8,610‬‬

‫‪3,210‬‬

‫‪1,650‬‬

‫‪1,560‬‬

‫‪37.3‬‬

‫קריית מלאכי‬

‫‪6,780‬‬

‫‪2,730‬‬

‫‪1,470‬‬

‫‪1,260‬‬

‫‪40.3‬‬

‫קריית שמונה‬

‫‪6,180‬‬

‫‪2,260‬‬

‫‪1,140‬‬

‫‪1,120‬‬

‫‪36.6‬‬

‫ראש העין‬

‫‪12,730‬‬

‫‪4,290‬‬

‫‪2,220‬‬

‫‪2,070‬‬

‫‪33.7‬‬

‫ראשון לציון‬

‫‪58,340‬‬

‫‪20,980‬‬

‫‪11,030‬‬

‫‪9,950‬‬

‫‪36.0‬‬

‫רהט‬

‫‪31,850‬‬

‫‪11,480‬‬

‫‪5,950‬‬

‫‪5,530‬‬

‫‪36.0‬‬

‫רחובות‬

‫‪36,980‬‬

‫‪15,720‬‬

‫‪8,200‬‬

‫‪7,520‬‬

‫‪42.5‬‬

‫‪12‬‬

‫לוח ‪ :1.3‬ילדים בגיל הרך וחלקם באוכלוסיית היישוב* (מספרים ואחוזים)‪ ,‬דצמבר ‪2013‬‬ ‫(המשך)‬ ‫מתוכם‪:‬‬

‫כלל הילדים‬ ‫בישראל‬

‫סך כל הילדים‬ ‫בגיל ‪0-6‬‬

‫רמלה‬

‫‪21,150‬‬

‫‪8,070‬‬

‫‪4,180‬‬

‫רמת גן‬

‫‪32,700‬‬

‫‪13,250‬‬

‫‪7,130‬‬

‫‪6,120‬‬

‫רמת השרון‬

‫‪12,020‬‬

‫‪4,840‬‬

‫‪2,340‬‬

‫‪2,500‬‬

‫‪40.3‬‬

‫רעננה‬

‫‪18,630‬‬

‫‪6,330‬‬

‫‪3,190‬‬

‫‪3,140‬‬

‫‪34.0‬‬

‫שדרות‬

‫‪6,070‬‬

‫‪2,590‬‬

‫‪1,490‬‬

‫‪1,100‬‬

‫‪42.7‬‬

‫שפרעם‬

‫‪13,850‬‬

‫‪4,110‬‬

‫‪2,010‬‬

‫‪2,100‬‬

‫‪29.7‬‬

‫יישוב‬

‫‪**0-3‬‬ ‫עיריות (המשך)‬

‫‪***3-6‬‬

‫אחוז מכלל‬ ‫הילדים ביישוב‬

‫‪3,890‬‬

‫‪38.2‬‬ ‫‪40.5‬‬

‫מועצות מקומיות (מעל ‪ 10,000‬תושבים)‬ ‫אבו סנאן‬

‫‪4,710‬‬

‫‪1,440‬‬

‫‪690‬‬

‫‪740‬‬

‫‪30.6‬‬

‫אבן יהודה‬

‫‪4,100‬‬

‫‪1,460‬‬

‫‪680‬‬

‫‪780‬‬

‫‪35.6‬‬

‫אזור‬

‫‪3,150‬‬

‫‪1,340‬‬

‫‪720‬‬

‫‪620‬‬

‫‪42.5‬‬

‫אכסאל‬

‫‪5,370‬‬

‫‪1,710‬‬

‫‪840‬‬

‫‪870‬‬

‫‪31.8‬‬

‫אעבלין‬

‫‪4,650‬‬

‫‪1,400‬‬

‫‪700‬‬

‫‪700‬‬

‫‪30.1‬‬

‫באר יעקב‬

‫‪6,170‬‬

‫‪2,930‬‬

‫‪1,520‬‬

‫‪1,410‬‬

‫‪47.5‬‬

‫בית ג'ן‬

‫‪3,730‬‬

‫‪1,170‬‬

‫‪550‬‬

‫‪620‬‬

‫‪31.4‬‬

‫בנימינה‪-‬גבעת עדה‬

‫‪5,190‬‬

‫‪1,760‬‬

‫‪770‬‬

‫‪990‬‬

‫‪33.9‬‬

‫גבעת זאב‬

‫‪5,460‬‬

‫‪2,440‬‬

‫‪1,310‬‬

‫‪1,130‬‬

‫‪44.7‬‬

‫ג'הדייד‪-‬מכר‬

‫‪7,650‬‬

‫‪2,370‬‬

‫‪1,320‬‬

‫‪1,050‬‬

‫‪31.0‬‬

‫גדרה‬

‫‪9,510‬‬

‫‪3,330‬‬

‫‪1,590‬‬

‫‪1,740‬‬

‫‪35.0‬‬

‫גן יבנה‬

‫‪7,680‬‬

‫‪2,330‬‬

‫‪1,050‬‬

‫‪1,280‬‬

‫‪30.3‬‬

‫גני תקווה‬

‫‪4,740‬‬

‫‪1,810‬‬

‫‪880‬‬

‫‪930‬‬

‫‪38.2‬‬

‫ג'סר‪-‬א‪-‬זארקה‬

‫‪6,060‬‬

‫‪2,080‬‬

‫‪1,030‬‬

‫‪1,050‬‬

‫‪34.3‬‬

‫ג'ת‬

‫‪4,090‬‬

‫‪1,250‬‬

‫‪600‬‬

‫‪430‬‬

‫‪30.6‬‬

‫דאלית אל‪ -‬כרמל‬

‫‪5,050‬‬

‫‪1,670‬‬

‫‪840‬‬

‫‪580‬‬

‫‪33.1‬‬

‫דייר אל אסד‬

‫‪4,630‬‬

‫‪1,480‬‬

‫‪720‬‬

‫‪510‬‬

‫‪32.0‬‬

‫זכרון יעקב‬

‫‪7,420‬‬

‫‪2,250‬‬

‫‪1,070‬‬

‫‪800‬‬

‫‪30.3‬‬

‫חורה‬

‫‪10,720‬‬

‫‪4,120‬‬

‫‪2,130‬‬

‫‪1,280‬‬

‫‪38.4‬‬

‫טורעאן‬

‫‪5,200‬‬

‫‪1,690‬‬

‫‪840‬‬

‫‪560‬‬

‫‪32.5‬‬

‫יפיע‬

‫‪6,740‬‬

‫‪2,150‬‬

‫‪1,060‬‬

‫‪730‬‬

‫‪31.9‬‬

‫ירכא‬

‫‪5,940‬‬

‫‪1,880‬‬

‫‪900‬‬

‫‪630‬‬

‫‪31.6‬‬

‫כאבול‬

‫‪5,070‬‬

‫‪1,670‬‬

‫‪820‬‬

‫‪550‬‬

‫‪32.9‬‬

‫כסיפה‬

‫‪9,960‬‬

‫‪3,900‬‬

‫‪1,970‬‬

‫‪1,250‬‬

‫‪39.2‬‬

‫כפר יונה‬

‫‪7,140‬‬

‫‪2,790‬‬

‫‪1,300‬‬

‫‪1,040‬‬

‫‪39.1‬‬

‫כפר כנא‬

‫‪8,580‬‬

‫‪2,750‬‬

‫‪1,340‬‬

‫‪950‬‬

‫‪32.1‬‬

‫כפר מנדא‬

‫‪7,890‬‬

‫‪2,590‬‬

‫‪1,360‬‬

‫‪760‬‬

‫‪32.8‬‬

‫כפר קרע‬

‫‪6,480‬‬

‫‪2,110‬‬

‫‪1,050‬‬

‫‪700‬‬

‫‪32.6‬‬

‫‪13‬‬

‫לוח ‪ :1.3‬ילדים בגיל הרך וחלקם באוכלוסיית היישוב* (מספרים ואחוזים)‪ ,‬דצמבר ‪2013‬‬ ‫(המשך)‬ ‫יישוב‬

‫כלל הילדים‬ ‫בישראל‬

‫סך כל הילדים‬ ‫בגיל ‪0-6‬‬

‫מתוכם‪:‬‬

‫‪***3-6‬‬ ‫‪**0-3‬‬ ‫מועצות מקומיות (מעל ‪ 10,000‬תושבים) (המשך)‬

‫אחוז מכלל‬ ‫הילדים ביישוב‬

‫לקיה‬

‫‪5,780‬‬

‫‪2,190‬‬

‫‪1,160‬‬

‫‪1,030‬‬

‫‪37.9‬‬

‫מבשרת ציון‬

‫‪6,910‬‬

‫‪2,510‬‬

‫‪1,260‬‬

‫‪1,250‬‬

‫‪36.3‬‬

‫מגאר‬

‫‪7,620‬‬

‫‪2,390‬‬

‫‪1,180‬‬

‫‪1,210‬‬

‫‪31.4‬‬

‫מג'ד אל‪ -‬כרום‬

‫‪5,830‬‬

‫‪1,820‬‬

‫‪890‬‬

‫‪930‬‬

‫‪31.2‬‬

‫מזכרת בתיה‬

‫‪3,850‬‬

‫‪1,210‬‬

‫‪550‬‬

‫‪660‬‬

‫‪31.4‬‬

‫מעלה עירון‬

‫‪5,740‬‬

‫‪1,700‬‬

‫‪830‬‬

‫‪870‬‬

‫‪29.6‬‬

‫נחף‬

‫‪5,040‬‬

‫‪1,610‬‬

‫‪830‬‬

‫‪780‬‬

‫‪31.9‬‬

‫עספיא‬

‫‪3,640‬‬

‫‪1,150‬‬

‫‪550‬‬

‫‪600‬‬

‫‪31.6‬‬

‫עין מאהל‬

‫‪4,910‬‬

‫‪1,550‬‬

‫‪810‬‬

‫‪740‬‬

‫‪31.6‬‬

‫עראבה‬

‫‪9,920‬‬

‫‪3,210‬‬

‫‪1,580‬‬

‫‪1,630‬‬

‫‪32.4‬‬

‫ערערה‬

‫‪9,410‬‬

‫‪3,010‬‬

‫‪1,510‬‬

‫‪1,500‬‬

‫‪32.0‬‬

‫ערערה‪ -‬בנגב‬

‫‪8,630‬‬

‫‪3,260‬‬

‫‪1,680‬‬

‫‪1,580‬‬

‫‪37.8‬‬

‫פוריידיס‬

‫‪4,620‬‬

‫‪1,530‬‬

‫‪710‬‬

‫‪820‬‬

‫‪33.1‬‬

‫פרדס חנה‪ -‬כרכור‬

‫‪11,090‬‬

‫‪4,220‬‬

‫‪2,040‬‬

‫‪2,180‬‬

‫‪38.1‬‬

‫קדימה‪ -‬צורן‬

‫‪6,450‬‬

‫‪1,880‬‬

‫‪830‬‬

‫‪1,050‬‬

‫‪29.1‬‬

‫קריית טבעון‬

‫‪4,510‬‬

‫‪1,490‬‬

‫‪720‬‬

‫‪490‬‬

‫‪33.0‬‬

‫קריית עקרון‬

‫‪2,990‬‬

‫‪1,100‬‬

‫‪610‬‬

‫‪1,080‬‬

‫‪36.8‬‬

‫ריינה‬

‫‪6,760‬‬

‫‪2,110‬‬

‫‪1,030‬‬

‫‪870‬‬

‫‪31.2‬‬

‫שוהם‬

‫‪6,900‬‬

‫‪1,540‬‬

‫‪670‬‬

‫‪630‬‬

‫‪22.3‬‬

‫תל מונד‬

‫‪4,170‬‬

‫‪1,130‬‬

‫‪500‬‬

‫‪1,810‬‬

‫‪27.1‬‬

‫תל שבע‬

‫‪10,220‬‬

‫‪3,780‬‬

‫‪1,970‬‬

‫‪1,200‬‬

‫‪37.0‬‬

‫מועצות מקומיות (‪ 5,000-10,000‬תושבים)‬ ‫אבו גוש‬

‫‪2,480‬‬

‫‪830‬‬

‫‪420‬‬

‫‪410‬‬

‫‪33.5‬‬

‫אורנית‬

‫‪2,680‬‬

‫‪900‬‬

‫‪420‬‬

‫‪480‬‬

‫‪33.6‬‬

‫אלפי מנשה‬

‫‪2,690‬‬

‫‪960‬‬

‫‪410‬‬

‫‪550‬‬

‫‪35.7‬‬

‫אפרת‬

‫‪3,270‬‬

‫‪1,050‬‬

‫‪510‬‬

‫‪540‬‬

‫‪32.1‬‬

‫בועיינה‪ -‬נוג'ידאת‬

‫‪3,590‬‬

‫‪1,170‬‬

‫‪580‬‬

‫‪590‬‬

‫‪32.6‬‬

‫בוקעאתא‬

‫‪2,230‬‬

‫‪710‬‬

‫‪330‬‬

‫‪380‬‬

‫‪31.8‬‬

‫ביר אל‪ -‬מכסור‬

‫‪3,390‬‬

‫‪1,190‬‬

‫‪600‬‬

‫‪590‬‬

‫‪35.1‬‬

‫בית אל‬

‫‪2,980‬‬

‫‪1,020‬‬

‫‪540‬‬

‫‪480‬‬

‫‪34.2‬‬

‫בית דגן‬

‫‪2,220‬‬

‫‪710‬‬

‫‪350‬‬

‫‪360‬‬

‫‪32.0‬‬

‫בני עייש‬

‫‪1,640‬‬

‫‪570‬‬

‫‪290‬‬

‫‪280‬‬

‫‪34.8‬‬

‫בסמ"ה‬

‫‪3,680‬‬

‫‪1,220‬‬

‫‪610‬‬

‫‪610‬‬

‫‪33.2‬‬

‫בסמת טבעון‬

‫‪2,810‬‬

‫‪870‬‬

‫‪430‬‬

‫‪440‬‬

‫‪31.0‬‬

‫בענה‬

‫‪3,100‬‬

‫‪930‬‬

‫‪460‬‬

‫‪470‬‬

‫‪30.0‬‬

‫‪14‬‬

‫לוח ‪ :1.3‬ילדים בגיל הרך וחלקם באוכלוסיית היישוב* (מספרים ואחוזים)‪ ,‬דצמבר ‪2013‬‬ ‫(המשך)‬ ‫יישוב‬

‫כלל הילדים‬ ‫בישראל‬

‫מתוכם‪:‬‬

‫סך כל הילדים‬ ‫בגיל ‪0-6‬‬

‫‪***3-6‬‬ ‫‪**0-3‬‬ ‫מועצות מקומיות (‪ 5,000-10,000‬תושבים) (המשך)‬

‫אחוז מכלל‬ ‫הילדים ביישוב‬

‫ג'ולס‬

‫‪1,920‬‬

‫‪570‬‬

‫‪250‬‬

‫‪320‬‬

‫‪29.7‬‬

‫ג'לג'וליה‬

‫‪3,890‬‬

‫‪1,210‬‬

‫‪600‬‬

‫‪610‬‬

‫‪31.1‬‬

‫דבורייה‬

‫‪3,740‬‬

‫‪1,140‬‬

‫‪580‬‬

‫‪560‬‬

‫‪30.5‬‬

‫דייר חנא‬

‫‪3,530‬‬

‫‪1,140‬‬

‫‪550‬‬

‫‪590‬‬

‫‪32.3‬‬

‫זמר‬

‫‪2,430‬‬

‫‪830‬‬

‫‪440‬‬

‫‪390‬‬

‫‪34.2‬‬

‫זרזיר‬

‫‪2,960‬‬

‫‪1,040‬‬

‫‪540‬‬

‫‪500‬‬

‫‪35.1‬‬

‫חורפיש‬

‫‪2,110‬‬

‫‪650‬‬

‫‪320‬‬

‫‪330‬‬

‫‪30.8‬‬

‫חצור הגלילית‬

‫‪2,920‬‬

‫‪1,090‬‬

‫‪540‬‬

‫‪550‬‬

‫‪37.3‬‬

‫טובא‪-‬זנגרייה‬

‫‪2,350‬‬

‫‪750‬‬

‫‪390‬‬

‫‪360‬‬

‫‪31.9‬‬

‫יאנוח‪-‬ג'ת‬

‫‪2,280‬‬

‫‪730‬‬

‫‪370‬‬

‫‪360‬‬

‫‪32.0‬‬

‫ירוחם‬

‫‪3,110‬‬

‫‪1,170‬‬

‫‪600‬‬

‫‪570‬‬

‫‪37.6‬‬

‫כוכב יאיר‬

‫‪2,570‬‬

‫‪590‬‬

‫‪280‬‬

‫‪310‬‬

‫‪23.0‬‬

‫כסרא‪ -‬סמיע'‬

‫‪3,190‬‬

‫‪1,040‬‬

‫‪530‬‬

‫‪510‬‬

‫‪32.6‬‬

‫כפר ורדים‬

‫‪1,650‬‬

‫‪400‬‬

‫‪160‬‬

‫‪240‬‬

‫‪24.2‬‬

‫כפר יאסיף‬

‫‪2,940‬‬

‫‪880‬‬

‫‪450‬‬

‫‪430‬‬

‫‪29.9‬‬

‫להבים‬

‫‪1,840‬‬

‫‪480‬‬

‫‪220‬‬

‫‪260‬‬

‫‪26.1‬‬

‫מג'דל שמס‬

‫‪3,540‬‬

‫‪1,130‬‬

‫‪540‬‬

‫‪590‬‬

‫‪31.9‬‬

‫מיתר‬

‫‪2,350‬‬

‫‪710‬‬

‫‪320‬‬

‫‪390‬‬

‫‪30.2‬‬

‫מצפה רמון‬

‫‪1,770‬‬

‫‪620‬‬

‫‪320‬‬

‫‪300‬‬

‫‪35.0‬‬

‫משהד‬

‫‪3,110‬‬

‫‪1,030‬‬

‫‪520‬‬

‫‪510‬‬

‫‪33.1‬‬

‫עומר‬

‫‪2,040‬‬

‫‪640‬‬

‫‪280‬‬

‫‪360‬‬

‫‪31.4‬‬

‫עיילבון‬

‫‪1,730‬‬

‫‪570‬‬

‫‪310‬‬

‫‪260‬‬

‫‪32.9‬‬

‫עילוט‬

‫‪3,090‬‬

‫‪1,030‬‬

‫‪490‬‬

‫‪540‬‬

‫‪33.3‬‬

‫פקיעין)בוקייעה(‬

‫‪1,690‬‬

‫‪550‬‬

‫‪280‬‬

‫‪270‬‬

‫‪32.5‬‬

‫פרדסייה‬

‫‪1,340‬‬

‫‪370‬‬

‫‪180‬‬

‫‪190‬‬

‫‪27.6‬‬

‫קצרין‬

‫‪1,890‬‬

‫‪630‬‬

‫‪320‬‬

‫‪310‬‬

‫‪33.3‬‬

‫קריית ארבע‬

‫‪3,080‬‬

‫‪1,260‬‬

‫‪680‬‬

‫‪580‬‬

‫‪40.9‬‬

‫קרני שומרון‬

‫‪2,260‬‬

‫‪860‬‬

‫‪450‬‬

‫‪410‬‬

‫‪38.1‬‬

‫ראמה‬

‫‪2,250‬‬

‫‪670‬‬

‫‪350‬‬

‫‪320‬‬

‫‪29.8‬‬

‫רכסים‬

‫‪4,990‬‬

‫‪1,980‬‬

‫‪1,070‬‬

‫‪910‬‬

‫‪39.7‬‬

‫רמת ישי‬

‫‪2,150‬‬

‫‪770‬‬

‫‪380‬‬

‫‪390‬‬

‫‪35.8‬‬

‫שבלי‪-‬אום‪-‬אל‪-‬גנם‬

‫‪2,300‬‬

‫‪810‬‬

‫‪390‬‬

‫‪420‬‬

‫‪35.2‬‬

‫שגב‪ -‬שלום‬

‫‪4,800‬‬

‫‪1,710‬‬

‫‪870‬‬

‫‪840‬‬

‫‪35.6‬‬

‫שלומי‬

‫‪1,920‬‬

‫‪700‬‬

‫‪330‬‬

‫‪370‬‬

‫‪36.5‬‬

‫שעב‬

‫‪2,490‬‬

‫‪820‬‬

‫‪450‬‬

‫‪370‬‬

‫‪32.9‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬תחום דמוגרפיה ואוכלוסייה‪ ,‬עיבוד מיוחד‪.2014 ,‬‬ ‫* יישובים שמונים ‪ 5,000‬נפש ויותר‪.‬‬ ‫** מתייחס לילדים עד סוף גיל שנתיים‪.‬‬ ‫*** מתייחס לילדים עד סוף גיל חמש‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫תרשים ‪1‬ג'‪ :‬יישובים בהם מספר הילדים בגיל הרך (‪ )0-6‬מהווים מעל ‪ 42%‬מכלל הילדים‬ ‫ביישוב‬

‫שיעור ארצי‪:‬‬ ‫‪37.7%‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬תחום דמוגרפיה ואוכלוסייה‪ ,‬עיבוד מיוחד‪.2014 ,‬‬

‫‪16‬‬

‫לוח ‪ :1.4‬לידות חי לפי קבוצת אוכלוסייה (מספרים)‪1995-2013 ,‬‬ ‫אחוז שינוי‬

‫‪1995‬‬

‫‪2000‬‬

‫‪2013‬‬

‫כלל האוכלוסייה‬

‫‪116,886‬‬

‫‪136,390‬‬

‫‪171,444‬‬

‫‪+46.7‬‬

‫יהודים ואחרים‬

‫‪81,316‬‬

‫‪95,599‬‬

‫‪132,254‬‬

‫‪+62.7‬‬

‫ערבים‬

‫‪35,570‬‬

‫‪40,831‬‬

‫‪39,190‬‬

‫‪+10.1‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל‪ ,‬לוח ‪ ,3.11‬שנים שונות‪.‬‬

‫בשנים ‪ 1995-2013‬גדל בהתמדה מספר לידות החי בישראל‪ ,‬עיקר הגידול היה באוכלוסייה היהודית (‪.)62.7%+‬‬

‫לוח ‪ :1.5‬משפחות עם ילדים עד גיל ‪ 17‬בישראל‪ ,‬לפי מספר הילדים במשפחה (מספרים‪,‬‬ ‫ממוצע ואחוזים)‪*1980-2013 ,‬‬ ‫מספר‬ ‫הילדים‬ ‫מספר‬ ‫במשפחה המשפחות‬ ‫‪572,489‬‬ ‫סך הכל‬

‫‪1980‬‬ ‫אחוזים‬

‫‪1990‬‬ ‫המשפחות אחוזים‬

‫‪2000‬‬ ‫מספר‬ ‫המשפחות‬

‫אחוזים‬

‫‪2013‬‬ ‫אחוזים‬ ‫מספר‬ ‫המשפחות‬

‫‪100.0‬‬

‫‪679,036‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪921,327‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪1,098,388‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪156,047‬‬

‫‪27.3‬‬

‫‪187,349‬‬

‫‪27.5‬‬

‫‪325,164‬‬

‫‪35.3‬‬

‫‪339,593‬‬

‫‪30.9‬‬

‫‪2‬‬

‫‪179,122‬‬

‫‪31.3‬‬

‫‪210,613‬‬

‫‪31.1‬‬

‫‪279,146‬‬

‫‪30.3‬‬

‫‪337,213‬‬

‫‪30.7‬‬

‫‪3‬‬

‫‪117,485‬‬

‫‪20.5‬‬

‫‪154,972‬‬

‫‪22.8‬‬

‫‪166,618‬‬

‫‪18.1‬‬

‫‪231,474‬‬

‫‪21.1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪53,922‬‬

‫‪9.4‬‬

‫‪63,051‬‬

‫‪9.3‬‬

‫‪76,822‬‬

‫‪8.3‬‬

‫‪98,864‬‬

‫‪9.0‬‬

‫‪5‬‬

‫‪26,094‬‬

‫‪4.6‬‬

‫‪25,525‬‬

‫‪3.8‬‬

‫‪35,016‬‬

‫‪3.8‬‬

‫‪43,718‬‬

‫‪4.0‬‬

‫‪+6‬‬

‫‪39,819‬‬

‫‪6.9‬‬

‫‪37,526‬‬

‫‪5.5‬‬

‫‪38,561‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪47,526‬‬

‫‪4.0‬‬

‫מספר‬ ‫ילדים‬ ‫ממוצע‬ ‫במשפחה‬

‫‪2.7‬‬

‫‪2.3‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪2.4‬‬

‫מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬קובץ קצבאות ילדים‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫*נתוני השנים ‪ 1980‬ו‪ 1990-‬מתייחסים לחודשי מרץ‪ .‬נתוני השנים ‪ 2000‬ו‪ 2013-‬מתייחסים לחודשי דצמבר‪.‬‬

‫בין השנים ‪ 1980‬ל‪ 2000-‬מספר הילדים הממוצע במשפחה עמד בסימן ירידה‪ ,‬אך מאז ‪ 2000‬הסתמנה בו עלייה קלה ומשנת‬ ‫‪ 2005‬התייצבות‪.‬‬ ‫לרוב המשפחות בישראל יש ילד אחד עד שלושה ילדים‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫תרשים ‪1‬ד’‪ :‬מספר הילדים החיים במשפחות שבראשן הורה עצמאי* לפי מצבו המשפחתי‬ ‫של ההורה‪**1995-2013 ,‬‬

‫‪228,800‬‬ ‫‪24,580‬‬

‫‪223,281‬‬ ‫‪24,744‬‬

‫‪218,990‬‬ ‫‪25,062‬‬

‫‪225,000‬‬

‫‪215,047‬‬ ‫‪25,714‬‬

‫‪205,000‬‬

‫‪189,098‬‬

‫‪185,000‬‬

‫‪170,874‬‬

‫‪29,071‬‬

‫‪165,000‬‬

‫‪30,400‬‬ ‫‪132,332‬‬ ‫‪155,318‬‬

‫‪151,888‬‬

‫‪149,347‬‬

‫‪147,479‬‬

‫‪48,909‬‬

‫‪46,649‬‬

‫‪44,581‬‬

‫‪42,284‬‬

‫‪2013‬‬

‫‪2012‬‬

‫‪2011‬‬

‫‪2010‬‬

‫‪132,332‬‬ ‫‪29,347‬‬

‫‪145,000‬‬ ‫‪125,000‬‬ ‫‪105,000‬‬

‫‪128,028‬‬ ‫‪116,682‬‬

‫‪85,000‬‬ ‫‪81,931‬‬

‫‪65,000‬‬ ‫‪45,000‬‬ ‫‪25,000‬‬

‫‪31,999‬‬

‫‪23,792‬‬

‫‪21,054‬‬

‫‪2000‬‬

‫‪1995‬‬

‫‪5,000‬‬

‫ ‬ ‫אלמן‪/‬ה‬

‫‪2005‬‬

‫ ‬ ‫גרוש‪/‬ה‬

‫רווק‪/‬ה‬

‫מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬קובץ חד‪-‬הוריות‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫*משפחות חד‪-‬הוריות‪.‬‬ ‫**הנתונים מתייחסים לחודש דצמבר בכל שנה‪.‬‬

‫כ‪ 230,000-‬ילדים בישראל חיים במשפחות שבראשן הורה עצמאי‪ ,‬אלה מהווים כ‪ 10%-‬מכלל הילדים בישראל‪.‬‬ ‫מאז ‪ 1995‬גדל בהתמדה מספר הילדים החיים במשפחות שבראשן הורה עצמאי (‪ .)+72.9%‬הגידול ניכר במספר הילדים החיים‬ ‫במשפחות שבראשן עומד‪/‬ת רווק‪/‬ה (‪ )+132.3%‬וגרוש‪/‬ה (‪.)+89.6%‬‬

‫‪18‬‬

‫פרק ‪2‬‬ ‫ילדים בגיל הרך וחינוך‬

‫מבוא‬ ‫חוק לימוד חובה התש"ס – ‪ 1949‬קובע חינוך חינם לילדים מגיל ‪ 3‬עד גיל ‪ 18‬במדינת ישראל‪ .‬הכללת גילאי ‪ 3-4‬בחינוך חינם‬ ‫בישראל התקבלה כתיקון לחוק כבר ב‪ ,1984-‬אך תיקון זה לא יושם באופן מלא עד לשנת ‪ .2013‬רק בשנת ‪ 2013‬בעקבות‬ ‫המלצות ועדת טרכטנברג הוחלט על החלת חינוך חינם על גילאי ‪( 3-4‬גני טרום חובה) בכל הארץ‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬חוק לימוד חובה אינו חל על ילדים בגיל ‪ .0-3‬כיום האחריות והפיקוח על החינוך לגיל הרך במדינת ישראל נמצאים‬ ‫בידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה‪ .‬האגף מפקח רק על מסגרות המבקשות הכרה מטעמו‪ .‬כ‪ 1,700-‬מעונות‬ ‫ו‪ 3,700-‬משפחתונים‪ .‬כל שאר המסגרות החינוכיות לילדים בגיל הרך‪ ,‬שמספרם המדויק אינו ידוע‪ ,‬אינן מפוקחות‪ .‬נתוני הפרק‬ ‫מלמדים כי רק ‪ 20%‬מהילדים בגיל הרך במדינת ישראל שוהים במסגרות חינוך לגיל הרך המפוקחות על ידי משרד הכלכלה‪.‬‬

‫לוח ‪ :2.1‬מספר הילדים (בגיל ‪ 3‬חודשים עד ‪ 3‬שנים) ששהו במסגרות שבפיקוח משרד‬ ‫הכלכלה לפי מאפיינים מרכזיים (מספרים ואחוזים)‪ ,‬תש"ע (‪ - )2009/2010‬תשע"ד‬ ‫(‪)2013/2014‬‬ ‫שנה‬ ‫תשע"ב‬ ‫‪2012‬‬

‫תשע"ג‬ ‫‪2013‬‬

‫תשע"ד‬ ‫‪2014‬‬

‫סך הכל‬

‫‪101,102‬‬

‫‪101,755‬‬

‫‪106,632‬‬

‫‪111,361‬‬

‫‪116,269‬‬

‫ילדים במעונות יום‬

‫‪74,507‬‬

‫‪73,961‬‬

‫‪76,930‬‬

‫‪80,577‬‬

‫‪85,268‬‬

‫ילדים במשפחתונים‬

‫‪10,704‬‬

‫‪11,212‬‬

‫‪12,516‬‬

‫‪12,983‬‬

‫‪13,157‬‬

‫ילדים שהוכנסו למסגרת חינוכית‬ ‫על פי חוק פעוטות בסיכון*‬ ‫אחוז מכלל הילדים בגיל ‪0-3‬‬

‫‪15,891‬‬

‫‪16,582‬‬

‫‪17,186‬‬

‫‪17,821‬‬

‫‪17,844‬‬

‫‪21.3‬‬

‫‪20.8‬‬

‫‪21.3‬‬

‫‪21.9‬‬

‫‪23.0‬‬

‫מאפיינים‬

‫תש"ע‬ ‫‪2010‬‬

‫תשע"א‬ ‫‪2011‬‬

‫מקור‪ :‬הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמדע‪ ,‬המענה הציבורי לילדים בגיל הרך בישראל תמונת מצב‪ 20 ,‬ביולי ‪.2015‬‬ ‫*חוק פעוטות בסיכון התש"ס ‪ ,2000‬נועד להבטיח שכל פעוט הנתון באחד ממצבי הסיכון המנויים בחוק יהיה זכאי למעון יום סמוך למקום מגוריו‪ .‬האחריות‬ ‫ליישום החוק מוטלת על משרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות המחלקות לשירותים החברתיים ברשויות המקומיות‪.‬‬

‫עם השנים גדל מספר הילדים במסגרות שבפיקוח האגף‪ ,‬מ‪ 101,102-‬בשנת הלימודים תש"ע ל‪ 116,296-‬בשנת תשע"ד (עליה‬ ‫של כ‪ .)15%-‬עם זאת‪ ,‬שיעור הילדים המתחנכים במעונות ובמשפחתונים מוכרים בכלל הילדים בני שלושה חודשים עד שלוש‬ ‫שנים בישראל לא השתנה במידה ניכרת משנת הלימודים תש"ע לשנת הלימודים תשע"ד (‪ 21%‬בשנת תש"ע לעומת כ‪23%-‬‬ ‫בשנת תשע"ד)‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫לוח ‪ :2.2‬ילדים בגני ילדים ומעונות יום* במגזר** היהודי והערבי‪ ,‬לפי גיל (מספרים‬ ‫ואחוזים)‪ ,‬תשע"ג (‪)2012/2013‬‬ ‫גיל הילד‬

‫סך הכל‬

‫סך הכל‬

‫‪79.4‬‬

‫‪63.0‬‬

‫‪11.9‬‬

‫‪2‬‬

‫‪75,027‬‬

‫‪47,184‬‬

‫‪27,843‬‬

‫‪46.9‬‬

‫‪29.4‬‬

‫‪17.5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪163,201‬‬

‫‪128,361‬‬

‫‪34,840‬‬

‫‪104.2‬‬

‫‪81.7‬‬

‫‪22.5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪161,781‬‬

‫‪144,390‬‬

‫‪17,391‬‬

‫‪105.6‬‬

‫‪94.0‬‬

‫(‪)11.6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪151,323‬‬

‫‪144,747‬‬

‫‪6,576‬‬

‫‪100.7‬‬

‫‪96.2‬‬

‫‪4.5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪22,900‬‬

‫‪19,931‬‬

‫(‪)2,969‬‬

‫‪16.0‬‬

‫‪13.9‬‬

‫(‪)2.1‬‬

‫‪464,680‬‬

‫‪381,629‬‬

‫יהודים ואחרים‬ ‫‪83,051‬‬

‫סך הכל‬

‫‪574,230‬‬

‫מספרים‬ ‫גנים עירוניים גנים פרטיים‬ ‫****‬ ‫וציבוריים*‬ ‫סך הכל‬ ‫‪89,618‬‬ ‫‪484,612‬‬

‫אחוז מקבוצת הגיל***‬ ‫גנים עירוניים גנים פרטיים‬ ‫סך הכל‬ ‫****‬ ‫וציבוריים*‬

‫‪78.0‬‬

‫‪64.1‬‬

‫‪13.9‬‬

‫‪2‬‬

‫‪67,776‬‬

‫‪40,620‬‬

‫‪27,156‬‬

‫‪53.4‬‬

‫‪32.0‬‬

‫‪21.4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪134,224‬‬

‫‪100,235‬‬

‫‪33,989‬‬

‫‪108.9‬‬

‫‪81.3‬‬

‫‪27.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪127,715‬‬

‫‪112,505‬‬

‫‪15,210‬‬

‫‪107.4‬‬

‫‪94.6‬‬

‫‪12.8‬‬

‫‪5‬‬

‫‪114,976‬‬

‫‪110,273‬‬

‫‪4,703‬‬

‫‪100.3‬‬

‫‪96.2‬‬

‫‪4.1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪19,989‬‬

‫‪17,996‬‬

‫(‪)1,993‬‬

‫‪17.9‬‬

‫‪16.1‬‬

‫(‪)1.8‬‬

‫‪109,551‬‬

‫‪102,983‬‬

‫ערבים‬ ‫‪6,568‬‬

‫‪63.0‬‬

‫‪58.8‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪7,250‬‬

‫‪6,563‬‬

‫(‪)687‬‬

‫‪21.3‬‬

‫‪19.2‬‬

‫(‪)2.1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪28,977‬‬

‫‪28,126‬‬

‫‪851‬‬

‫‪85.8‬‬

‫‪83.1‬‬

‫‪2.7‬‬

‫‪4‬‬

‫‪34,066‬‬

‫‪31,885‬‬

‫‪2,181‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪91.8‬‬

‫‪7.2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪36,347‬‬

‫‪34,474‬‬

‫(‪)1,873‬‬

‫‪102.1‬‬

‫‪96.0‬‬

‫(‪)6.1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2,911‬‬

‫‪1,935‬‬

‫‪-‬‬

‫‪9.1‬‬

‫‪5.9‬‬

‫‪-‬‬

‫סך הכל‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪ ,2014‬לוח ‪ ,8.5‬שנים שונות‪.‬‬ ‫*כולל מעונות יום השייכים למשרד הרווחה‪.‬‬ ‫**בחישוב אחוז הלומדים לא נכללו תושבי ירושלים הערביים‪ ,‬כיוון שלגבי מוסדות רבים במזרח ירושלים אין נתונים זמינים‪.‬‬ ‫***בחישוב אחוז הלומדים לא נכללו תושבי ירושלים הערביים‪ ,‬כיוון שלגבי מוסדות רבים במזרח ירושלים אין נתונים זמינים‪.‬‬ ‫****ילדים בגנים פרטיים ביישובים מעורבים נכללו בחינוך העברי‪.‬‬ ‫( ) ‪ -‬נתונים המבוססים על הערכה או על טעות דגימה יחסית גבוהה‪.‬‬

‫בשנת תשע"ג ‪ 79.4%‬מילדי ישראל בגיל ‪ 2-6‬למדו בגנים ובמעונות יום (מדובר בעלייה של ‪ 66.2%‬מאז תש"ע)‪ .‬אחוז הלומדים‬ ‫בגנים ובמעונות יום במגזר הערבי קטן מהאחוז המקביל במגזר היהודי‪ ,‬בייחוד בגיל שנתיים‪ .‬בשני המגזרים אחוז הלומדים‬ ‫גדל עם הגיל וקטן בגיל ‪ ,6‬היות שרבים מבני ה‪ 6-‬רשומים בבתי‪-‬ספר‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫לוח ‪ :2.3‬ילדים בגני ילדים לפי גיל ומחוז (מספרים ואחוזים)‪ ,‬תשע"ב (‪- )2011/2012‬‬ ‫תשע"ד (‪)2013/2014‬‬

‫מחוז‬

‫סך הכל‬ ‫תשע''ג‬

‫תשע''ב‬

‫תשע"ד*‬

‫אחוז‬ ‫השינוי‬

‫סך הכל‬ ‫‪3-4‬‬

‫גיל ‪3‬‬

‫גיל ‪4‬‬

‫סך הכל‬ ‫‪3-4‬‬

‫גיל ‪3‬‬

‫גיל ‪4‬‬

‫סך הכל‬ ‫‪3-4‬‬

‫גיל ‪3‬‬

‫גיל ‪4‬‬

‫סך הכל‬

‫‪233,297‬‬

‫‪111,889‬‬

‫‪121,408‬‬

‫‪272,510‬‬

‫‪124,845‬‬

‫‪147,665‬‬

‫‪278,516‬‬

‫‪135,519‬‬

‫‪142,997‬‬

‫‪19.4‬‬

‫צפון‬

‫‪45,622‬‬

‫‪23,323‬‬

‫‪22,299‬‬

‫‪47,597‬‬

‫‪22,474‬‬

‫‪25,123‬‬

‫‪46,471‬‬

‫‪23,227‬‬

‫‪23,244‬‬

‫‪1.9‬‬

‫חיפה‬

‫‪22,109‬‬

‫‪10,401‬‬

‫‪11,708‬‬

‫‪27,239‬‬

‫‪12,456‬‬

‫‪14,783‬‬

‫‪27,729‬‬

‫‪13,423‬‬

‫‪14,306‬‬

‫‪25.4‬‬

‫תל אביב‬

‫‪30,475‬‬

‫‪13,572‬‬

‫‪16,903‬‬

‫‪49,163‬‬

‫‪21,745‬‬

‫‪27,418‬‬

‫‪51,035‬‬

‫‪24,470‬‬

‫‪26,565‬‬

‫‪67.5‬‬

‫ירושלים‬

‫‪44,757‬‬

‫‪22,302‬‬

‫‪22,455‬‬

‫‪55,186‬‬

‫‪25,447‬‬

‫‪29,739‬‬

‫‪57,334‬‬

‫‪27,621‬‬

‫‪29,713‬‬

‫‪28.1‬‬

‫מרכז‬

‫‪52,717‬‬

‫‪23,822‬‬

‫‪28,895‬‬

‫‪52,251‬‬

‫‪23,764‬‬

‫‪28,487‬‬

‫‪54,121‬‬

‫‪26,375‬‬

‫‪27,746‬‬

‫‪2.7‬‬

‫דרום‬

‫‪37,617‬‬

‫‪18,469‬‬

‫‪19,148‬‬

‫‪41,074‬‬

‫‪18,959‬‬

‫‪22,115‬‬

‫‪41,826‬‬

‫‪20,403‬‬

‫‪21,423‬‬

‫‪11.2‬‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬המינהל לכלכלה ולתקציבים‪ ,‬תחום כלכלה וסטטיסטיקה‪.2014 ,‬‬ ‫*נתוני תשע"ד אינם מלאים‪.‬‬

‫בין השנים תשע"ב‪-‬תשע"ד גדל מספר הילדים בגיל ‪ 3-4‬הלומדים בגני הילדים בפיקוח משרד החינוך ביותר מ‪ .19%-‬הגידול‬ ‫הניכר ביותר נצפה במחוז תל‪-‬אביב (‪ ,)67.5%‬ולאחריו במחוז ירושלים (‪ .)28.1%‬הגידול נוגע ליישום המלא של התיקון לחוק‬ ‫חינוך חובה חינם‪ ,‬שקובע חינוך חינם לילדים בגילאי ‪ 3-4‬החל משנת ‪.2013‬‬

‫‪21‬‬

‫תרשים ‪2‬א'‪ :‬שיעור הלומדים במערכת החינוך* לפי גיל ומגזר (אחוז מקבוצת הגיל‬ ‫באוכלוסייה)‪ ,‬תשע"ג (‪)2012/2013‬‬ ‫יהודים ואחרים‬ ‫‪91.9‬‬ ‫‪97.2‬‬ ‫‪98.9‬‬ ‫‪99.5‬‬ ‫‪99.2‬‬ ‫‪79.9‬‬ ‫‪96.6‬‬ ‫‪98.6‬‬ ‫‪98.4‬‬ ‫‪98.0‬‬ ‫‪97.4‬‬ ‫‪80.2‬‬ ‫‪100.3‬‬ ‫‪107.4‬‬ ‫‪108.9‬‬ ‫‪53.4‬‬ ‫‪10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 110‬‬

‫גיל‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪*** 12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪** 6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אחוזים‬

‫ערבים‬ ‫‪85.8‬‬ ‫‪88.8‬‬ ‫‪92.9‬‬ ‫‪96.6‬‬ ‫‪97.9‬‬ ‫‪91.1‬‬ ‫‪99.9‬‬ ‫‪99.0‬‬ ‫‪99.4‬‬ ‫‪98.1‬‬ ‫‪99.3‬‬ ‫‪92.0‬‬ ‫‪102.1‬‬ ‫‪99.0‬‬ ‫‪85.8‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪20 10‬‬

‫‪110 100 90 80 70 60 50 40 30‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪ ,2014‬לוחות ‪ 8.11 ,8.5‬ו‪.2014 ,8.22-‬‬ ‫*בשיעור הלומדים לא נכללו תושבי ירושלים הערבים מפאת חוסר נתונים לגבי מוסדות חינוך רבים במזרח העיר‪ 9,710 .‬תלמידים הלומדים במערכת‬ ‫החינוך‪ ,‬שאין להם תעודת זהות ישראלית‪ ,‬לא נכללו בחישוב‪ .‬שיעור הלומדים חושב לפי גיל הילד בקבוצת האוכלוסיה שלו‪.‬‬ ‫**בחינוך היהודי לא כלולה קבוצה גדולה של בני ‪ 6‬הלומדים בגני ילדים‪ ,‬ולכן האחוז מוטה כלפי מטה‪.‬‬ ‫***בשיעור הלומדים בגיל ‪ 12‬לא כלולה קבוצה גדולה של בני גיל זה הלומדים בחינוך היסודי‪ ,‬ולכן האחוז מוטה כלפי מטה‪.‬‬ ‫הערות‪ .1 :‬יש לציין‪ ,‬כי בדומה לארצות אחרות‪ ,‬שיעור הלומדים במערכת החינוך בישראל מחושב מכלל הילדים‪ .‬מספרם של כלל הילדים הוא אומדן בלבד‪ ,‬ומכאן‬ ‫הסטיות באחוזים כלפי מעלה או מטה‪ .2 .‬האחוזים עולים על ‪ 100.0‬משום שכלולים בחישוב ילדים ללא אזרחות ישראלית הנמצאים ברישומי משרד החינוך‪ ,‬אך אינם‬ ‫מופיעים ברישומי משרד הפנים‪.‬‬

‫בולט הפער בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי בשיעור הלומדים במוסדות חינוך בגיל שנתיים‪.‬‬

‫לוח ‪ :2.4‬מספר הילדים בגיל הגן בטיפול קציני ביקור סדיר (קב"סים)* וחלקם בכלל‬ ‫הילדים הלומדים בגני ילדים (מספרים ושיעורים לאלף)‪ ,‬תשס"ה (‪ - )2004/2005‬תשע"ד‬ ‫(‪)2013/2014‬‬ ‫כיתה‬

‫תשס"ה‬

‫תש"ע‬

‫תשע"א‬

‫תשע''ב‬

‫תשע"ג‬

‫תשע"ד‬

‫סך הכל (א׳‪-‬יב')‬

‫‪58,299‬‬

‫‪87,228‬‬

‫‪85,530‬‬

‫‪85,367‬‬

‫‪86,254‬‬

‫‪75,210‬‬

‫גן‬ ‫שיעור ל‪1,000-‬‬ ‫מכלל ילדי הגן‬

‫‪480‬‬

‫‪328‬‬

‫‪521‬‬

‫‪461‬‬

‫‪391‬‬

‫‪301‬‬

‫‪1.1‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪1.1‬‬

‫‪0.9‬‬

‫‪0.7‬‬

‫‪0.5‬‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬המינהל הפדגוגי‪ ,‬האגף לשירותי חינוך ורווחה‪ ,‬המחלקה לביקור סדיר ולמניעת נשירה‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫*קצין ביקור סדיר (קב"ס) ‪ -‬הגורם המקצועי המועסק בידי משרד החינוך ובידי רשות החינוך המקומית‪ .‬קצין זה פועל להבטחת ביקור סדיר של תלמידים‬ ‫בגני הילדים ובבתי הספר עד לסיום כיתה יב' ולמניעת נשירתם‪.‬‬

‫מאז שנת תשע"א מסתמנת ירידה במספר הילדים בגיל גן אשר טופלו על ידי קציני ביקור סדיר‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫לוח ‪ :2.5‬הוצאות לחינוך של רשויות מקומיות לפי עשרת האשכולות המדורגים חברתית‪-‬‬ ‫כלכלית* (מספרים)‪ ,‬תשע"ב (‪)2011/12‬‬ ‫אשכול‬

‫סך כל ההוצאות של הרשות‬ ‫סך כל התלמידים ברשות‬ ‫לחינוך בש"ח (אלפים)‬

‫ממוצע הוצאות לתלמיד‬ ‫בש"ח (אלפים)‬

‫‪( 1‬הנמוך ביותר)‬

‫‪44,648‬‬

‫‪137,057‬‬

‫‪3.1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪180,617‬‬

‫‪1,154,518‬‬

‫‪6.4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪186,624‬‬

‫‪1,025,128‬‬

‫‪5.5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪290,626‬‬

‫‪1,975,543‬‬

‫‪6.8‬‬

‫‪5‬‬

‫‪324,873‬‬

‫‪3,891,793‬‬

‫‪12.0‬‬

‫‪6‬‬

‫‪179,195‬‬

‫‪2,230,236‬‬

‫‪12.4‬‬

‫‪7‬‬

‫‪119,655‬‬

‫‪1,461,406‬‬

‫‪12.2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪197,559‬‬

‫‪2,583,023‬‬

‫‪13.1‬‬

‫‪9‬‬

‫‪17,226‬‬

‫‪208,081‬‬

‫‪12.1‬‬

‫‪( 10‬הגבוה ביותר)‬

‫‪2,719‬‬

‫‪37,540‬‬

‫‪13.8‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬קובץ הרשויות המקומיות ‪ .2012‬עיבוד‪ :‬המועצה הלאומית לשלום הילד‪.‬‬ ‫*רמה חברתית‪-‬כלכלית – הבסיס לקביעת הרמה הוא מפקד האוכלוסין והדיור ‪( 1995‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ונתוני הכנסות וקבלת גמלאות‬ ‫(המוסד לביטוח לאומי)‪ .‬באמצעות ניתוח נתונים רב‪-‬משתני הופק מדד המשקף את הרמה החברתית‪-‬כלכלית של אוכלוסיית הרשויות המקומיות‪ .‬הרשויות‬ ‫המקומיות חולקו לעשר קבוצות הומוגניות על פי המדד החברתי‪-‬כלכלי‪.‬‬

‫ככל שרמתו החברתית‪-‬כלכלית של אשכול היישובים נמוכה יותר‪ ,‬כך ההוצאה הכספית של הרשות על חינוך קטנה יותר‪ .‬הדבר‬ ‫נובע הן מכך שלרשויות עם אוכלוסיה חלשה יש פחות משאבים‪ ,‬והן מכך שברשויות החלשות יש הרבה יותר ילדים יחסית‬ ‫לאוכלוסיה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫פרק ‪3‬‬ ‫ילדים בגיל הרך ובריאות‬

‫לוח ‪ :3.1‬משקל לידה של תינוקות‪ ,‬לפי מגזר (אחוזים)‪2000-2013 ,‬‬ ‫משקל (ק"ג)‬

‫שנה‬ ‫‪2000‬‬

‫‪2005‬‬ ‫סך הכל*‬

‫‪2010‬‬

‫‪2013‬‬

‫סך הכל‬

‫‪100.0‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪100.0‬‬

‫עד ‪ 2.5‬ק"ג‬ ‫מעל ‪ 2.5‬ק"ג‬

‫‪8.5‬‬

‫‪8.2‬‬

‫‪8.2‬‬

‫‪7.9‬‬

‫‪91.5‬‬

‫‪91.8‬‬

‫‪91.8‬‬

‫‪92.1‬‬

‫יהודים‬ ‫סך הכל‬ ‫עד ‪ 2.5‬ק"ג‬ ‫מעל ‪ 2.5‬ק"ג‬

‫‪100.0‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪8.8‬‬

‫‪8.3‬‬

‫‪8.1‬‬

‫‪7.8‬‬

‫‪91.2‬‬

‫‪91.7‬‬

‫‪91.9‬‬

‫‪92.2‬‬

‫ערבים‬ ‫סך הכל‬ ‫עד ‪ 2.5‬ק"ג‬ ‫מעל ‪ 2.5‬ק"ג‬

‫‪100.0‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪7.8‬‬

‫‪8.0‬‬

‫‪8.5‬‬

‫‪8.3‬‬

‫‪92.2‬‬

‫‪92.0‬‬

‫‪91.4‬‬

‫‪91.7‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬תחום בריאות ותנועה טבעית‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫*כולל יהודים‪ ,‬ערבים ואחרים‪.‬‬

‫בשנים ‪ 2000-2013‬הסתמנה מגמת ירידה באחוז הנולדים במשקל עד ‪ 2.5‬ק''ג‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬מגמת העלייה בתוחלת החיים והתקדמותם של טיפולי הפוריות מאפשרות לנשים ללדת ילדים בגיל מבוגר מבעבר‪ .‬יש‬ ‫לציין‪ ,‬שבישראל מספר טיפולי הפוריות אינו מוגבל כבארצות אחרות‪ ,‬ולכן היא שיאנית העולם במספר הטיפולים הניתנים‬ ‫לנשים‪ .‬לגורמים אלה השפעה ישירה על מספר התינוקות הנולדים בעודם פגים‪ .‬ידוע לנו‪ ,‬כי ‪ 30%‬בקירוב מהיילודים במשקל‬ ‫לידה נמוך נולדו לאחר טיפולים באי‪-‬פריון‪ .‬לתינוקות אלה סיכויים גדולים יותר לסבול ממומים‪ ,‬מנכויות ומלקויות למידה‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫לוח ‪ :3.2‬אחוז הילדים המחוסנים* בהגיעם לגיל שנתיים לפי קבוצת אוכלוסייה ונפה‪,‬‬ ‫‪2003-2011‬‬ ‫מחוז‬ ‫ונפה‬

‫חיסון‬ ‫קבוצת‬ ‫משולש‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫אסכרה‪-‬‬ ‫פלצת‪-‬שעלת‬ ‫‪ 4‬מנות‬

‫פוליו**‬

‫חצבת‪-‬חזרת‪-‬‬ ‫אדמת‬

‫‪ IPV‬בזריקה‬

‫‪***MMRV‬‬

‫דלקת כבד נגיפית‬ ‫דלקת כבד‬ ‫‪****B‬‬

‫‪#1‬‬

‫‪**DTaP‬‬

‫כל‬ ‫הארץ‬ ‫צפת‬

‫‪2003‬‬ ‫‪93‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪91‬‬ ‫יהודים‬ ‫לא יהודים ‪97‬‬

‫‪2011‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪98‬‬

‫דלקת כבד ‪A‬‬

‫‪2003‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪97‬‬

‫‪2011‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪98‬‬

‫‪2003‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪98‬‬

‫‪2011‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪99‬‬

‫‪2003‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪100‬‬

‫‪2011‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪99‬‬

‫דלקת‬ ‫קרום‬ ‫המוח‬ ‫‪Hib‬‬

‫‪#2‬‬

‫‪2011‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪98‬‬

‫‪2011‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪98‬‬

‫סך הכל‬

‫‪-‬‬

‫‪93‬‬

‫‪-‬‬

‫‪93‬‬

‫‪-‬‬

‫‪96‬‬

‫‪-‬‬

‫‪94‬‬

‫‪93‬‬

‫‪93‬‬

‫‪93‬‬

‫יהודים‬

‫‪93‬‬

‫‪90‬‬

‫‪94‬‬

‫‪90‬‬

‫‪96‬‬

‫‪95‬‬

‫‪93‬‬

‫‪92‬‬

‫‪90‬‬

‫‪91‬‬

‫‪90‬‬

‫לא יהודים‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫סך הכל‬

‫‪-‬‬

‫‪97‬‬

‫‪-‬‬

‫‪97‬‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪97‬‬

‫‪96‬‬

‫‪93‬‬

‫‪97‬‬

‫יהודים‬

‫‪93‬‬

‫‪94‬‬

‫‪95‬‬

‫‪94‬‬

‫‪98‬‬

‫‪96‬‬

‫‪93‬‬

‫‪96‬‬

‫‪93‬‬

‫‪88‬‬

‫‪94‬‬

‫לא יהודים‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪10‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫סך הכל‬

‫‪-‬‬

‫‪96‬‬

‫‪-‬‬

‫‪96‬‬

‫‪-‬‬

‫‪91‬‬

‫‪-‬‬

‫‪95‬‬

‫‪93‬‬

‫‪90‬‬

‫‪96‬‬

‫יהודים‬

‫‪95‬‬

‫‪94‬‬

‫‪95‬‬

‫‪94‬‬

‫‪97‬‬

‫‪87‬‬

‫‪99‬‬

‫‪94‬‬

‫‪90‬‬

‫‪85‬‬

‫‪93‬‬

‫לא יהודים‬

‫‪95‬‬

‫‪99‬‬

‫‪95‬‬

‫‪99‬‬

‫‪97‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪98‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫נצרת‬

‫לא יהודים‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫עכו‬

‫סך הכל‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪99‬‬

‫‪-‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪98‬‬

‫‪98‬‬

‫יהודים‬

‫‪97‬‬

‫‪96‬‬

‫‪97‬‬

‫‪96‬‬

‫‪98‬‬

‫‪97‬‬

‫‪69‬‬

‫‪99‬‬

‫‪96‬‬

‫‪96‬‬

‫‪96‬‬

‫לא יהודים‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪98‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫סך הכל‬

‫‪-‬‬

‫‪95‬‬

‫‪-‬‬

‫‪95‬‬

‫‪-‬‬

‫‪95‬‬

‫‪-‬‬

‫‪99‬‬

‫‪91‬‬

‫‪93‬‬

‫‪95‬‬

‫יהודים‬

‫‪99‬‬

‫‪94‬‬

‫‪95‬‬

‫‪94‬‬

‫‪96‬‬

‫‪94‬‬

‫‪97‬‬

‫‪99‬‬

‫‪90‬‬

‫‪92‬‬

‫‪94‬‬

‫לא יהודים‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪95‬‬

‫‪99‬‬

‫‪97‬‬

‫‪99‬‬

‫‪97‬‬

‫‪99‬‬

‫‪98‬‬

‫‪95‬‬

‫‪99‬‬

‫סך הכל‬

‫‪-‬‬

‫‪95‬‬

‫‪-‬‬

‫‪94‬‬

‫‪-‬‬

‫‪96‬‬

‫‪-‬‬

‫‪97‬‬

‫‪95‬‬

‫‪92‬‬

‫‪94‬‬

‫יהודים‬

‫‪95‬‬

‫‪90‬‬

‫‪96‬‬

‫‪89‬‬

‫‪100‬‬

‫‪92‬‬

‫‪97‬‬

‫‪93‬‬

‫‪90‬‬

‫‪86‬‬

‫‪89‬‬

‫לא יהודים‬

‫‪99‬‬

‫‪98‬‬

‫‪99‬‬

‫‪98‬‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪96‬‬

‫‪98‬‬

‫סך הכל‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪96‬‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪97‬‬

‫‪94‬‬

‫‪91‬‬

‫‪98‬‬

‫יהודים‬

‫‪96‬‬

‫‪97‬‬

‫‪95‬‬

‫‪96‬‬

‫‪98‬‬

‫‪97‬‬

‫‪96‬‬

‫‪96‬‬

‫‪93‬‬

‫‪88‬‬

‫‪98‬‬

‫לא יהודים‬

‫‪97‬‬

‫‪99‬‬

‫‪98‬‬

‫‪98‬‬

‫‪98‬‬

‫‪99‬‬

‫‪92‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫כנרת‬

‫עפולה‬

‫חיפה‬

‫חדרה‬

‫השרון‬

‫‪25‬‬

‫לוח ‪ :3.2‬אחוז הילדים המחוסנים* בהגיעם לגיל שנתיים לפי קבוצת אוכלוסייה ונפה‬ ‫‪( 2003-2011‬המשך)‬ ‫מחוז‬ ‫ונפה‬

‫קבוצת חיסון משולש‬ ‫אסכרה‪-‬‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫פלצת‪-‬שעלת‬ ‫‪ 4‬מנות‬

‫פוליו**‬ ‫‪ IPV‬בזריקה‬

‫חצבת‪-‬חזרת‪-‬‬ ‫אדמת‬ ‫‪***MMRV‬‬

‫דלקת כבד נגיפית‬ ‫דלקת כבד‬

‫דלקת כבד ‪A‬‬

‫‪****B‬‬

‫‪**DTaP‬‬

‫‪#1‬‬

‫‪2011 2003 2011 2003 2011 2003 2011 2003‬‬ ‫פתח‬ ‫תקוה‬

‫דלקת‬ ‫קרום‬ ‫המוח‬ ‫‪Hib‬‬

‫‪#2‬‬ ‫‪2011‬‬

‫‪2011‬‬

‫סך הכל‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪97‬‬

‫‪95‬‬

‫‪98‬‬

‫יהודים‬

‫‪94‬‬

‫‪98‬‬

‫‪94‬‬

‫‪98‬‬

‫‪100‬‬

‫‪98‬‬

‫‪100‬‬

‫‪98‬‬

‫‪97‬‬

‫‪94‬‬

‫‪98‬‬

‫לא יהודים‬

‫‪97‬‬

‫‪99‬‬

‫‪97‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪98‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫סך הכל‬

‫‪-‬‬

‫‪97‬‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪99‬‬

‫‪-‬‬

‫‪97‬‬

‫‪96‬‬

‫‪90‬‬

‫‪98‬‬

‫יהודים‬

‫‪93‬‬

‫‪97‬‬

‫‪94‬‬

‫‪97‬‬

‫‪95‬‬

‫‪99‬‬

‫‪96‬‬

‫‪97‬‬

‫‪96‬‬

‫‪89‬‬

‫‪98‬‬

‫לא יהודים‬

‫‪94‬‬

‫‪98‬‬

‫‪96‬‬

‫‪99‬‬

‫‪90‬‬

‫‪99‬‬

‫‪92‬‬

‫‪98‬‬

‫‪98‬‬

‫‪93‬‬

‫‪99‬‬

‫רחובות‬

‫סך הכל‬

‫‪100‬‬

‫‪98‬‬

‫‪100‬‬

‫‪98‬‬

‫‪100‬‬

‫‪99‬‬

‫‪95‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪94‬‬

‫‪98‬‬

‫תל אביב‬

‫סך הכל‬

‫‪83‬‬

‫‪91‬‬

‫‪84‬‬

‫‪91‬‬

‫‪90‬‬

‫‪95‬‬

‫‪95‬‬

‫‪96‬‬

‫‪86‬‬

‫‪70‬‬

‫‪91‬‬

‫מחוז‬

‫‪80‬‬

‫‪92‬‬

‫‪81‬‬

‫‪92‬‬

‫‪90‬‬

‫‪96‬‬

‫‪98‬‬

‫‪97‬‬

‫‪88‬‬

‫‪70‬‬

‫‪92‬‬

‫עיר‬

‫‪82‬‬

‫‪89‬‬

‫‪84‬‬

‫‪89‬‬

‫‪91‬‬

‫‪91‬‬

‫‪97‬‬

‫‪93‬‬

‫‪82‬‬

‫‪70‬‬

‫‪89‬‬

‫ירושלים‬

‫סך הכל‬

‫‪88‬‬

‫‪88‬‬

‫‪97‬‬

‫‪88‬‬

‫‪94‬‬

‫‪95‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪89‬‬

‫‪83‬‬

‫‪88‬‬

‫מערב‬

‫יהודים‬

‫‪87‬‬

‫‪85‬‬

‫‪96‬‬

‫‪85‬‬

‫‪94‬‬

‫‪94‬‬

‫‪99‬‬

‫‪99‬‬

‫‪87‬‬

‫‪80‬‬

‫‪85‬‬

‫מזרח‬

‫לא יהודים‬

‫‪94‬‬

‫‪97‬‬

‫‪94‬‬

‫‪97‬‬

‫‪94‬‬

‫‪97‬‬

‫‪98‬‬

‫‪96‬‬

‫‪96‬‬

‫‪94‬‬

‫‪97‬‬

‫אשקלון‬

‫סך הכל‬

‫‪91‬‬

‫‪95‬‬

‫‪90‬‬

‫‪95‬‬

‫‪93‬‬

‫‪98‬‬

‫‪96‬‬

‫‪96‬‬

‫‪95‬‬

‫‪94‬‬

‫‪95‬‬

‫באר‬ ‫שבע‬

‫סך הכל‬

‫‪-‬‬

‫‪96‬‬

‫‪-‬‬

‫‪96‬‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪98‬‬

‫‪96‬‬

‫‪78‬‬

‫‪96‬‬

‫יהודים‬

‫‪92‬‬

‫‪95‬‬

‫‪92‬‬

‫‪95‬‬

‫‪96‬‬

‫‪96‬‬

‫‪92‬‬

‫‪97‬‬

‫‪95‬‬

‫‪77‬‬

‫‪95‬‬

‫לא יהודים‬

‫‪86‬‬

‫‪96‬‬

‫‪88‬‬

‫‪96‬‬

‫‪93‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫‪98‬‬

‫‪97‬‬

‫‪79‬‬

‫‪96‬‬

‫רמלה‬

‫מקור‪ :‬משרד הבריאות‪ ,‬המחלקה לאפידמיולוגיה‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫*אחוז הכיסוי כולל את אלה שחוסנו בעבר‪ .‬מידת הכיסוי של החיסונים היא היחס (באחוזים) בין מספר מקבלי החיסון למספר הילדים‪ ,‬שעליהם נתקבלו‬ ‫הודעות בלשכות הבריאות והרשומים בטיפות חלב‪ ,‬בקופות חולים‪ ,‬בבתי‪-‬חולים החייבים מכוח חוק לדווח למשרד הבריאות‪ ,‬וכן כאלה הרשומים אצל‬ ‫רופאים פרטיים (אחדות מן המרפאות הפרטיות מדווחות למשרד הבריאות לפי רצונן)‪ .‬לפיכך‪ ,‬הנתונים אינם כוללים את כלל הילדים בני הגיל המסוים‬ ‫בנפה‪ ,‬אלא רק את רובם הגדול‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין זה מן הנמנע שחלק מהילדים שעליו אין מידע חוסן במרפאות פרטיות או אצל רופאים פרטיים שלא דיווחו‪,‬‬ ‫או לא חוסן בשל הזנחה או מבחירה‪ .‬לפי לשכות הבריאות‪ ,‬כיסוי חיסון נמוך באוכלוסייה היהודית יש לזקוף למיעוט ביקורים של ההורים בטיפת חלב ולאי‬ ‫קבלת חיסונים לאחר שנת החיים הראשונה של הילד‪.‬‬ ‫**שנת ‪ 2004‬הייתה שנת מעבר מתכנית החיסונים שהיתה נהוגה בשנים ‪ 3( 1990-2004‬מנות ‪ IPV‬ו‪ 3-‬מנות ‪ )OPV‬לתכנית המסתפקת במתן תרכיב ‪IPV‬‬ ‫בלבד‪ .‬לפי לשכות הבריאות‪ ,‬כיסוי חיסון נמוך ב‪ OPV-‬במספר לשכות‪ ,‬במיוחד בירושלים‪ ,‬נובע מסירוב ההורים לקבל ‪ OPV‬ומהעדפה לתרכיב ‪IPV dTap-‬‬ ‫‪ - IPV‬חיסון משולב כנגד דיפיתריה (אסכרה)‪ ,‬טטנוס (צפדת)‪ ,‬שעלת ופוליו‪.‬‬ ‫***‪ - MMRV‬חיסון משולב כנגד חצבת‪ ,‬חזרת‪ ,‬אדמת ואבעבועות רוח‪.‬‬

‫אחוז הילדים המחוסנים בישראל הוא גבוה ונע בין ‪ 91%‬ל‪.100%-‬‬

‫‪26‬‬

‫לוח ‪ :3.3‬תמותת תינוקות לפי דת (שיעור לאלף לידות חי)‪1970-2013 ,‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3.1‬‬

‫שנה‬ ‫‪1974-1970‬‬ ‫‪1979-1975‬‬ ‫‪1984-1980‬‬ ‫‪1989-1985‬‬ ‫‪1994-1990‬‬ ‫‪1999-1995‬‬ ‫‪2000-2004‬‬ ‫‪2005-2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬

‫‪2013‬‬

‫יהודים‬

‫מוסלמים‬

‫נוצרים‬

‫דרוזים‬

‫‪18.7‬‬

‫‪40.1‬‬

‫‪29.6‬‬

‫‪33.9‬‬

‫‪15.0‬‬

‫‪32.6‬‬

‫‪20.9‬‬

‫‪32.1‬‬

‫‪11.8‬‬

‫‪23.0‬‬

‫‪18.0‬‬

‫‪22.7‬‬

‫‪8.8‬‬

‫‪17.4‬‬

‫‪12.1‬‬

‫‪16.0‬‬

‫‪6.8‬‬

‫‪13.8‬‬

‫‪9.5‬‬

‫‪13.6‬‬

‫‪5.0‬‬

‫‪9.7‬‬

‫‪5.2‬‬

‫‪8.4‬‬

‫‪3.8‬‬

‫‪8.9‬‬

‫‪2.8‬‬

‫‪5.9‬‬

‫‪2.9‬‬

‫‪7.5‬‬

‫‪2.3‬‬

‫‪5.2‬‬

‫‪2.7‬‬

‫‪7.4‬‬

‫(‪)2.8‬‬

‫(‪)3.2‬‬

‫‪2.6‬‬

‫‪6.8‬‬

‫(‪)2.3‬‬

‫(‪)3.6‬‬

‫‪2.7‬‬

‫‪7.0‬‬

‫‪..‬‬

‫(‪)3.8‬‬

‫‪2.3‬‬

‫‪6.5‬‬

‫‪..‬‬

‫(‪)4.3‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל‪ ,‬לוח ‪ ,3.1‬שנים שונות‪.‬‬ ‫‪ ..‬נתונים בלתי ידועים או שאינם ניתנים לפרסום‪.‬‬ ‫( ) מבוסס על ‪ 5-19‬מקרי פטירה של תינוקות‪.‬‬

‫מאז שנות ה‪ 70-‬ועד ל‪ 2013-‬נצפתה מגמת ירידה בשיעורי תמותת התינוקות בכל הדתות‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור תמותת התינוקות‬ ‫עדיין גבוה באוכלוסייה המוסלמית יותר מאשר בשאר האוכלוסיות‪.‬‬

‫תרשים ‪3‬א'‪ :‬תמותת תינוקות מוסלמים ותינוקות בדווים בנגב (שיעור לאלף לידות חי)‪,‬‬ ‫‪2001-2013‬‬ ‫שיעור לאלף‬ ‫מוסלמים‬

‫כלל האוכלוסיה‬

‫‪18‬‬

‫בדואים בנגב ‬ ‫‪15.3‬‬

‫‪15.0‬‬

‫‪14‬‬

‫‪13.0‬‬

‫‪12.0‬‬

‫‪11.7‬‬

‫‪12‬‬

‫‪11.0‬‬ ‫‪8.8‬‬

‫‪8.5‬‬

‫‪3.4‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪3.7‬‬

‫‪4.6‬‬

‫‪3.7‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪7.3‬‬

‫‪7.2‬‬

‫‪7.1‬‬

‫‪6.8‬‬

‫‪16‬‬

‫‪5.5‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪2013‬‬

‫‪2012‬‬

‫‪2011‬‬

‫‪2005‬‬

‫‪2010‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל‪ ,‬לוח ‪ ,3.12‬שנים שונות‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪2001‬‬

‫לוח ‪ :3.4‬ילדים מבוטחים בקופות חולים שטופלו* במרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש‪,‬‬ ‫לפי קבוצת גיל (מספרים ואחוזים)‪2013 ,‬‬ ‫סך הכל ‪0-17‬‬ ‫אחוזים‬ ‫מספרים‬

‫ילדים בגיל ‪0-5‬‬ ‫אחוזים‬ ‫מספרים‬

‫סך הכל‬

‫‪9,432‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪593‬‬

‫‪100.0‬‬

‫כללית‬

‫‪4,539‬‬

‫‪48.1‬‬

‫‪243‬‬

‫‪41.0‬‬

‫לאומית‬

‫‪847‬‬

‫‪9.0‬‬

‫‪44‬‬

‫‪7.4‬‬

‫מכבי‬

‫‪2,661‬‬

‫‪28.2‬‬

‫‪143‬‬

‫‪24.1‬‬

‫מאוחדת‬

‫‪1,292‬‬

‫‪13.7‬‬

‫‪160‬‬

‫‪27.0‬‬

‫אחר‪/‬לא ידוע‬

‫‪93‬‬

‫‪1.0‬‬

‫‪3‬‬

‫‪0.5‬‬

‫קופת חולים‬

‫מקור‪ :‬משרד הבריאות‪ ,‬שירותי בריאות הנפש‪ ,‬המחלקה למידע והערכה‪ ,‬בריאות הנפש בישראל – שנתון סטטיסטי‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬

‫*כולל מטופלים שהטיפול בהם החל ב‪ ,2013-‬וכאלה שהטיפול בהם החל בשנים קודמות ונמשך גם ב‪.2013-‬‬

‫תרשים ‪3‬ב'‪ :‬ילדים ובני נוער המטופלים במרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש‪,‬‬ ‫(לפי גיל אחוזים)‪ ,‬דצמבר ‪2013‬‬ ‫סך הכל ילדים‪9,432 :‬‬ ‫‪6%‬‬

‫‪38%‬‬

‫‪56%‬‬ ‫עד גיל ‪5‬‬ ‫‪6-12‬‬ ‫‪13-17‬‬

‫מקור‪ :‬משרד הבריאות‪ ,‬שירותי בריאות הנפש‪ ,‬המחלקה למידע והערכה‪ ,‬בריאות הנפש בישראל – שנתון סטטיסטי‪.2014 ,‬‬

‫רק כ‪ 6%-‬מכלל הילדים שטופלו בשנת ‪ 2013‬במרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש היו ילדים מתחת לגיל ‪.5‬‬

‫‪28‬‬

‫פרק ‪4‬‬ ‫ילדים בגיל הרך עם מוגבלויות‬ ‫מבוא‬ ‫‪ 13%‬בקירוב מהילדים בישראל הם ילדים עם מוגבלויות‪ ,‬בהם ‪ 8.5%‬שלהם מוגבלות חמורה‪ ,‬מחלה כרונית או נכות הפוגעות‬ ‫בתפקודם היומיומי‪ .‬לשאר ‪ -‬מחלה כרונית או ליקוי שאינם משפיעים על תפקודם‪ .‬חוק חינוך מיוחד שנחקק בשנת ‪ ,1988‬אשר‬ ‫נועד להבטיח את זכויות התלמיד עם המוגבלות במערכת החינוך קובע כי כל ילד בגיל ‪ 3-21‬שהוא בעל מוגבלות גופנית‪ ,‬שכלית‬ ‫נפשית או התנהגותית זכאי לקבל חינוך מיוחד‪ ,‬וזאת בחינם‪ ,‬באזור מגוריו‪ ,‬או קרוב ככל האפשר לביתו‪ .‬במערכת החינוך יש‬ ‫שתי אפשרויות לשילוב של ילד בגיל גן בחינוך המיוחד‪ :‬השתלבות בגן לחינוך מיוחד או השתלבות של ילד עם צרכים מיוחדים‬ ‫בגן רגיל במסגרת סל שילוב‪ .‬תיקון מספר ‪ 7‬לחוק חינוך מיוחד שאושר בכנסת ב‪ ,2002-‬קובע מה הן זכויותיהם של תלמידים‬ ‫המשולבים בחינוך הרגיל‪ .‬כפועל יוצא מיישום החוק בידי משרד החינוך‪ ,‬גדל מספר התלמידים המשולבים בחינוך הרגיל‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬עדיין רבים מהילדים שיכולים היו להשתלב בחינוך הרגיל נשארו במסגרת החינוך המיוחד‪.‬‬

‫לוח ‪ :4.1‬מספר התלמידים במסגרות החינוך המיוחד*‬ ‫תשע"ד (‪)2013/2014‬‬ ‫סך הכל‬ ‫מספרים‬ ‫אחוזים‬

‫שלב חינוך‬ ‫חטיבת ביניים‬ ‫יסודי‬

‫גני ילדים‬

‫חטיבה עליונה‬

‫‪77,616‬‬

‫‪15,533‬‬

‫‪40,108‬‬

‫‪11,948‬‬

‫‪10,027‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪20.0‬‬

‫‪51.7‬‬

‫‪15.4‬‬

‫‪12.9‬‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬האגף לחינוך מיוחד‪ ,‬עיבוד מיוחד‪.2014 ,‬‬ ‫*חינוך מיוחד‪-‬בתי ספר מיוחדים וכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים‪.‬‬

‫כחמישית מכלל הילדים בחינוך המיוחד במערכת החינוך הם ילדי גן‪.‬‬

‫תרשים ‪4‬א'‪ :‬מספר התלמידים בגני הילדים בחינוך המיוחד* מתוך סך הילדים‬ ‫בגני הילדים‪ ,‬תשע"ד (‪)2013/2014‬‬ ‫סך הכל תלמידים בגני ילדים‬ ‫ומעונות יום‪499,203 :‬‬

‫‪3.1%‬‬

‫‪96.9%‬‬ ‫תלמידים בגנים בחינוך המיוחד‬ ‫סך התלמידים בגנים‬ ‫מקור‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬האגף לחינוך מיוחד‪ ,‬עיבוד מיוחד‪.2014 ,‬‬ ‫*כיתות מיוחדות בחינוך הרגיל וגנים ובתי ספר מיוחדים‪.‬‬

‫כ‪ 3%-‬מכלל הילדים שלמדו בגני ילדים בשנת הלימודים תשע"ד למדו בגני ילדים של החינוך המיוחד‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫תרשים ‪4‬ב'‪ :‬תלמידים הזכאים לסל שילוב לפי שלב חינוך (אחוזים)‪ ,‬תשע"ד (‪)2013/14‬‬

‫סך הכל התלמידים‪113,712 :‬‬

‫‪8.8%‬‬ ‫‪17.9%‬‬ ‫‪12.2%‬‬

‫גני ילדים‬ ‫יסודי‬ ‫חטיבת ביניים‬ ‫חטיבה עליונה‬

‫‪61.2%‬‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬האגף לחינוך מיוחד‪ ,‬עיבוד מיוחד‪.2014 ,‬‬ ‫הערה‪ :‬ילדים בגיל טרום חובה המשולבים שילוב אישי במסגרות גנים רגילים‪ ,‬מקבלים תמיכות שילוב שלא בהליך של ועדות שילוב‪.‬‬

‫‪ 12.2%‬מהילדים הזכאים לסל שילוב הם ילדי גן‪.‬‬

‫לוח ‪ :4.2‬ילדים בגיל הגן הלומדים במסגרות החינוך המיוחד* לפי סוג לקות (מספרים‬ ‫ואחוזים)‪ ,‬תשע"ד (‪)2013/14‬‬ ‫גנים מיוחדים‬

‫סוג לקות‬

‫מספרים‬ ‫‪15,533‬‬

‫סך הכל‬

‫אחוזים‬ ‫‪100.0‬‬

‫עיכוב התפתחותי‬

‫‪6,082‬‬

‫‪39.1‬‬

‫עיכוב שפתי‬

‫‪5,015‬‬

‫‪32.3‬‬

‫אוטיסטים‬

‫‪1,824‬‬

‫‪11.7‬‬

‫פיגור בינוני‪ /‬בינוני מורכב‬

‫‪748‬‬

‫‪4.8‬‬

‫שיתוק מוחין‪ /‬נכות פיזית קשה (רב בעייתי)‬

‫‪540‬‬

‫‪3.5‬‬

‫חרשים‪ /‬כבדי שמיעה (רב בעייתי)‬

‫‪381‬‬

‫‪2.4‬‬

‫הפרעות התנהגותיות‪ /‬רגשיות קשות‬

‫‪360‬‬

‫‪2.3‬‬

‫פיגור קשה‪ /‬עמוק‪ /‬סיעודי‬

‫‪259‬‬

‫‪1.7‬‬

‫ליקוי למידה (רב בעייתי)‬

‫‪184‬‬

‫‪1.2‬‬

‫פיגור קל (רב בעייתי)‬

‫‪79‬‬

‫‪0.5‬‬

‫עיוורון‪ /‬לקות ראייה‬

‫‪61‬‬

‫‪0.4‬‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל תקשוב ומערכות מידע‪ ,‬עיבוד מיוחד‪.2014 ,‬‬ ‫*כיתות מיוחדות בחינוך הרגיל וגנים ובתי ספר מיוחדים‪.‬‬

‫הלקות השכיחה ביותר של ילדי החינוך המיוחד בגיל הגן היא עיכוב התפתחותי (‪ .)39.1%‬הלקות השניה השכיחה ביותר היא‬ ‫עיכוב שפתי (‪.)32.3%‬‬

‫‪30‬‬

‫לוח ‪ :4.3‬סוג לקות של ילדים בגני ילדים הזכאים לסל שילוב (מספרים ואחוזים)‪2013/2014 ,‬‬ ‫סך כל הילדים הזכאים בגיל גן‬ ‫אחוזים‬ ‫מספרים‬ ‫‪13,815‬‬ ‫‬‫‪817‬‬ ‫‪7,257‬‬ ‫‪3,850‬‬ ‫‪676‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪365‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪82‬‬

‫סך הכל מספרים‬ ‫סך הכל אחוזים‬ ‫לקות למידה‪AD(H)D/‬‬ ‫עיכוב התפתחותי‬ ‫עיכוב שפתי‬ ‫הפרעות התנהגותיות‪/‬רגשיות‪AD(H)D/‬‬ ‫חרשות‪ /‬כבדות שמיעה‬ ‫אוטיזם‪PDD/‬‬ ‫משכל גבולי‬ ‫שיתוק מוחין‪ /‬נכות פיזית קשה‬ ‫הפרעות נפשיות‬ ‫עיוורון‪ /‬לקות ראיה‬ ‫‪AD(H)D‬‬

‫מחלה‪ /‬תסמונת נדירה‬ ‫מוגבלות שכלית התפתחותית‬ ‫אחר‬

‫מתוכם‪:‬‬ ‫גן חובה‬ ‫גן טרום חובה‬

‫‬‫‪100.0‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪52.6‬‬ ‫‪27.9‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.6‬‬

‫‪11,347‬‬ ‫‪82.1‬‬ ‫‪780‬‬ ‫‪5,868‬‬ ‫‪3,152‬‬ ‫‪626‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪69‬‬

‫‪2,468‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪1,389‬‬ ‫‪698‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪13‬‬

‫מקור‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬אגף לחינוך מיוחד‪ ,‬עיבוד מיוחד‪.2014 ,‬‬

‫סוג הלקות השכיח ביותר של ילדים בגיל הגן הזכאים לסל שילוב הינו עיכוב התפתחותי‪ ,‬הלקות השכיחה לאחר מכן היא עיכוב‬ ‫שפתי (‪.)27.9%‬‬

‫לוח ‪ :4.4‬ילדים המקבלים קצבת ילד נכה לפי גיל‪ ,‬מין וקבוצת זכאות* (מספרים ואחוזים)‪2013 ,‬‬ ‫קבוצת זכאות*‬

‫סך הכל‬ ‫ילדים התלויים‬ ‫בעזרת הזולת‬ ‫ילדים הזקוקים לנוכחות‬ ‫או להשגחה קבועה‬ ‫ילדים עם‬ ‫ליקוי מיוחד‬ ‫ילדים הזקוקים‬ ‫לטיפול רפואי מיוחד‬

‫מין‬ ‫מספרים‬ ‫אחוזים‬ ‫בנים‬ ‫בנות‬ ‫בנים‬ ‫בנות‬ ‫בנים‬ ‫בנות‬ ‫בנים‬ ‫בנות‬ ‫בנים‬ ‫בנות‬

‫סך הכל (‪)0-18‬‬ ‫אחוזים‬ ‫מספרים‬ ‫‪37,965‬‬ ‫‬‫‪24,681‬‬ ‫‪13,284‬‬ ‫‪4,597‬‬ ‫‪3,295‬‬ ‫‪4,095‬‬ ‫‪2,265‬‬ ‫‪12,731‬‬ ‫‪5,110‬‬ ‫‪3,258‬‬ ‫‪2,614‬‬

‫‬‫‪100.0‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪35.0‬‬ ‫‪12.1‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪10.8‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪6.9‬‬

‫‪0-5‬‬ ‫אחוזים‬ ‫מספרים‬ ‫‪9,697‬‬ ‫‬‫‪6,207‬‬ ‫‪3,496‬‬ ‫‪583‬‬ ‫‪449‬‬ ‫‪963‬‬ ‫‪637‬‬ ‫‪3,609‬‬ ‫‪1,607‬‬ ‫‪1,049‬‬ ‫‪800‬‬

‫‬‫‪100.0‬‬ ‫‪64.0‬‬ ‫‪31.1‬‬ ‫‪12.1‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪10.8‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪6.9‬‬

‫מתוכם‪:‬‬ ‫עד ‪3‬‬

‫‪3-5‬‬

‫‪2,995‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪58.9‬‬ ‫‪41.1‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪31.0‬‬ ‫‪21.2‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪12.4‬‬

‫‪6,702‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪33.8‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪40.0‬‬ ‫‪14.5‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪6.4‬‬

‫מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬דו"ח שנתי ‪ ,2013‬פרק ‪ :3‬פעילות ומגמות בתחום הגמלאות ‪ -‬ביטוח נכות כללית‪ ,‬לוח ‪.10‬‬ ‫הערה‪ :‬רק כ‪ 14%-‬מן הילדים עם מוגבלות חמורה עומדים בקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת ילד נכה‪ .‬הסיוע לילד נכה ניתן לפי‬ ‫הנכות “העיקרית”‪ .‬לפיכך‪ ,‬ילדים עם מספר נכויות‪ ,‬זוכים לתמיכה בגין נכות אחת בלבד‪ .‬ילדים נוספים בעלי מוגבלות חמורה (מחלה כרונית או ליקויים‬ ‫המשפיעים על תפקודם היומיומי במידה רבה‪ ,‬או המצריכים מעקב קבוע) אינם זוכים לקבל קצבה כלל‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ילדים רבים הסובלים מנכות הנחשבת‬ ‫“קלה” יותר‪ ,‬כגון ליקוי למידה‪ ,‬אינם מקבלים סיוע הולם מהמדינה‪ .‬ילדים אלה מטופלים בעיקר בידי גורמים פרטיים‪ .‬כתוצאה מכך לעיתים קרובות רק‬ ‫ילדים שיד הוריהם משגת זוכים לטיפול הנחוץ להם‪ .‬מספר ארגונים וולונטריים מנסים לתת מענה לילדים הנופלים בין כסאות הבירוקרטיה‪.‬‬

‫כ‪ 25%-‬מכלל הילדים המקבלים קצבת ילד נכה הם ילדים בגיל ‪.0-5‬‬ ‫בכל קבוצות הגיל אחוז הבנים המקבלים קצבת ילד נכה גדול מאחוז הבנות‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫לוח ‪ :4.5‬עילת הזכאות לקבלת קצבת ילד נכה‪ ,‬לפי קבוצת גיל (אחוזים)‪ ,‬דצמבר ‪2013‬‬ ‫סך הכל‬ ‫סך הכל‬ ‫ספקטרום האוטיזם‬ ‫נוכחות מתמדת (זקוק להשגחה)‬ ‫תלות לחלוטין בזולת‬ ‫ליקוי שמיעה‬ ‫תלות רבה בזולת‬ ‫סכרת‬ ‫ליקוי ראייה‬ ‫שלושה טיפולים‬ ‫תסמונת דאון‬ ‫הזנה תוך גופית‬ ‫מחלה ממארת‬ ‫בדיקות תכופות מחוץ לבית‬ ‫ליקוי בגפיים‬ ‫עיכוב התפתחותי‬ ‫ליקוי בדרכי השתן‬ ‫סיוע בתקשורת‬ ‫תסמונת נדירה‬ ‫טיפול נשימתי‬ ‫ליקוי בעצמות‬ ‫דחף בלתי נשלט לאכילה‬

‫גיל‬

‫מספרים‬ ‫‪18,917‬‬

‫אחוזים‬ ‫‪100.0‬‬

‫‪5,848‬‬ ‫‪3,377‬‬ ‫‪2,126‬‬ ‫‪1,866‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪593‬‬ ‫‪512‬‬ ‫‪430‬‬ ‫‪520‬‬ ‫‪564‬‬ ‫‪395‬‬ ‫‪281‬‬ ‫‪427‬‬ ‫‪527‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪416‬‬ ‫‪193‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪45‬‬

‫‪30.9‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪30.9‬‬

‫‪0-4‬‬ ‫‪7,098‬‬

‫‪5-9‬‬ ‫‪11,819‬‬

‫‪26.0‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.3‬‬

‫‪33.9‬‬ ‫‪18.5‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫*‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.2‬‬

‫מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬קובץ ילד נכה‪.2014 ,‬‬ ‫*פחות מ‪.10-‬‬

‫עילת הזכאות הגבוהה ביותר לקבלת קצבת ילד נכה הינה הספקטרום האוטיסטי (‪.)30%‬‬

‫לוח ‪ :4.6‬מעונות יום לילדים ולפעוטות עד גיל ‪ 3‬עם צרכים מיוחדים‪2013 ,‬‬ ‫ילדים עם מוגבלות שכלית‬ ‫התפתחותית‬ ‫‪140‬‬ ‫‪120‬‬

‫שילוב במעונות יום רגילים‬ ‫מעונות יום שיקומיים‬ ‫מקור‪ :‬סקירת השירותים החברתיים‪ ,2013 ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫ילדים עם‬ ‫מוגבלות פיזית‬ ‫‪710‬‬ ‫‪1,900‬‬

‫פרק ‪5‬‬ ‫ילדים בגיל הרך ותאונות‬

‫לוח ‪ :5.1‬ילדים הפונים לחדר מיון‪ ,‬לפי קבוצת גיל וסיבת פנייה שנרשמה בעת הפנייה‬ ‫(מספרים ואחוזים) ‪2013‬‬ ‫סיבת הפנייה‬ ‫סך הכל*‬ ‫מחלה‬

‫מספרים‬ ‫אחוזים‬ ‫מספרים‬ ‫אחוזים‬

‫לידה‬ ‫סיבות חיצוניות**‬ ‫תאונת דרכים‬ ‫תאונת עבודה‬ ‫פעולת איבה‬ ‫פגיעה מכוונת ‪ -‬סך הכל‬ ‫אלימות במשפחה***‬ ‫תקיפה מינית‬ ‫תקיפה‪/‬קטטה‬ ‫נסיון התאבדות‬ ‫אחר‬ ‫פגיעה לא מכוונת ‪ -‬סך הכל‬ ‫הרעלה‬ ‫כווייה‬ ‫נפילה‪ ,‬חבלה‪ ,‬חתך‬ ‫חדירת גוף זר‬ ‫מכת חום‪/‬חשמל‬ ‫טביעה‬ ‫שריפה‬ ‫שאיפה‬ ‫אחר‬ ‫פגיעה אחרת ‪ -‬סך הכל‬ ‫פגיעת בעלי חיים‬ ‫תאונת ספורט‬ ‫תאונה בבית ספר‬ ‫תאונת בגן ילדים‬ ‫גוף זר בעין‬ ‫תאונה אחרת‬ ‫לא ידוע‬

‫מספרים‬ ‫אחוזים‬

‫סך הכל‬ ‫(‪)0-17‬‬

‫‪0‬‬

‫‪585,410‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪377,629‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪791‬‬ ‫‪206,990‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪17,046‬‬ ‫‪836‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪2,848‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪212‬‬ ‫‪1,507‬‬ ‫‪806‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪122,847‬‬ ‫‪872‬‬ ‫‪1,743‬‬ ‫‪101,143‬‬ ‫‪5,776‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪13,093‬‬ ‫‪60,459‬‬ ‫‪5,279‬‬ ‫‪1,087‬‬ ‫‪15,411‬‬ ‫‪1,547‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪37,078‬‬ ‫‪2,831‬‬

‫‪96,473‬‬ ‫‪16.5‬‬ ‫‪88,707‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‬‫‪7,766‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪833‬‬ ‫‬‫‪3‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‬‫‪8‬‬ ‫‬‫‬‫‪5,400‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪4,404‬‬ ‫‪213‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪532‬‬ ‫‪1,139‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‬‫‬‫‪21‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1,009‬‬ ‫‪375‬‬

‫‪2013‬‬ ‫מתוכם‪ :‬גילאי ‪0-9‬‬ ‫‪1-4‬‬ ‫‪186,885‬‬ ‫‪31.9‬‬ ‫‪127,760‬‬ ‫‪33.8‬‬ ‫‬‫‪59,125‬‬ ‫‪28.6‬‬ ‫‪3,171‬‬ ‫‬‫‪12‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‬‫‪8‬‬ ‫‪41,298‬‬ ‫‪548‬‬ ‫‪931‬‬ ‫‪33,308‬‬ ‫‪2,086‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪4,343‬‬ ‫‪13,703‬‬ ‫‪1,482‬‬ ‫‬‫‪399‬‬ ‫‪1,177‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪10,631‬‬ ‫‪849‬‬

‫‪5-9‬‬ ‫‪113,353‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪60,649‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‬‫‪52,704‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪4,235‬‬ ‫‬‫‪27‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪31,747‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪269‬‬ ‫‪26,285‬‬ ‫‪1,456‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3,628‬‬ ‫‪15,902‬‬ ‫‪1,494‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪4,294‬‬ ‫‪349‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9,658‬‬ ‫‪576‬‬

‫מקור‪ :‬משרד הבריאות‪ ,‬אגף המידע‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫*סך הכל כולל מחלות‪ ,‬סיבות חיצוניות‪ ,‬סיבה לא ידועה ולידות‪.‬‬ ‫**סיבות חיצוניות כוללות תאונות ופציעות מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫***זו סיבת הפנייה שנרשמה בחדר המיון‪ .‬מקרים נוספים עשויים להתגלות אגב פנייה בעניין אחר‪.‬‬ ‫‪ -‬חוסר מקרים‪.‬‬

‫כמעט מחצית (‪ )48.4%‬מכלל הילדים (‪ )0-17‬שפנו לחדר מיון ב ‪ 2013‬היו בגילאי ‪ .0-4‬הפנייה השכיחה ביותר לחדר המיון‬ ‫בגילאים אלו הייתה מחמת מחלה‪ ,‬במקום השני היו מחמת תאונות‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫תרשים ‪5‬א'‪ :‬פניות ילדים לחדרי מיון עקב תאונות ופציעות (סיבות חיצוניות) לפי גיל (אחוז‬ ‫בקבוצת הגיל מכלל הפניות למיון)‪2013 ,‬‬ ‫סך כל פניות עקב תאונות ופציעות* ‪206,990‬‬ ‫אחוז‬ ‫מקבוצת הגיל‬ ‫‪50‬‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪8.0‬‬

‫גיל‬

‫‪15-17‬‬

‫‪10-14‬‬

‫‪1-4‬‬

‫‪5-9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫מקור‪ :‬נתוני משרד הבריאות‪ ,‬אגף המידע‪.2014 ,‬‬ ‫*כולל לא ידוע‪.‬‬

‫שליש מהילדים שהופנו לחדרי מיון בעקבות תאונות ופציעות היו ילדים מתחת לגיל ‪.4‬‬

‫לוח ‪ :5.2‬גיל הילדים (‪ )0-17‬הפונים לחדרי מיון עקב תאונות ופציעות (סיבות חיצוניות)‪,‬‬ ‫(מספרים ואחוזים)‪( 2009-2013 ,‬נתון תלת‪-‬שנתי)‬ ‫מספרים‬ ‫שנים‬

‫סך הכל (‪)0-17‬‬ ‫מספרים‬

‫סך הכל‬

‫אחוזים‬

‫‪0-4‬‬ ‫מספרים‬

‫‪5-17‬‬ ‫אחוזים‬

‫מספרים‬

‫אחוזים‬

‫‪1,764,447‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪563,687‬‬

‫‪32.0‬‬

‫‪791,176‬‬

‫‪44.8‬‬

‫‪2009-2011‬‬

‫‪568,801‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪179,429‬‬

‫‪31.5‬‬

‫‪389,372‬‬

‫‪68.4‬‬

‫‪2010-2012‬‬

‫‪591,043‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪189,339‬‬

‫‪32.0‬‬

‫‪401,704‬‬

‫‪68.0‬‬

‫‪2011-2013‬‬

‫‪604,603‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪194,919‬‬

‫‪32.2‬‬

‫‪409,684‬‬

‫‪67.8‬‬

‫מקור‪ :‬משרד הבריאות‪ ,‬אגף המידע‪ ,‬תחום מידע‪ ,‬מאגר אשפוזים‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬הנתונים אינם כוללים את בית החולים מעייני הישועה בבני ברק ואת בתי החולים במזרח ירושלים‪ ,‬ולכן אינם מלאים‪.‬‬

‫משנת ‪ 2009‬עד שנת ‪ 2013‬ניכרת עליה במספר הילדים הפונים לחדרי מיון עקב סיבות חיצוניות‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫לוח ‪ :5.3‬גיל הפגיעה של ילדים שהושארו לבד ברכב (מספרים ואחוזים)‪2008-2013 ,‬‬ ‫סך הכל ‪2008-2013‬‬

‫גיל‬

‫מספרים‬

‫אחוזים‬

‫סך הכל‬

‫‪236‬‬

‫‪100.0‬‬

‫עד שנה‬

‫‪74‬‬

‫‪31.4‬‬

‫‪1-3‬‬

‫‪107‬‬

‫‪45.3‬‬

‫‪4-5‬‬

‫‪23‬‬

‫‪9.7‬‬

‫‪6-14‬‬

‫‪32‬‬

‫‪13.6‬‬

‫מקור‪ :‬בטרם ‪ -‬בטיחות ילדים‪ ,‬מיזם ‪ - NAPIS‬מאגר היפגעויות מהתקשורת‪ ,‬אוגוסט ‪.2013‬‬

‫כמעט מחצית מהילדים בגילאי ‪ 0-14‬שהושארו ברכב היו בגילאי ‪.1-3‬‬

‫לוח ‪ :5.4‬מקרי מוות של ילדים עקב פגיעה לא מכוונת לפי מגזר (מספרים‪ ,‬אחוזים ושיעור‬ ‫למאה אלף בקבוצה המתאימה)‪2008-2013 ,‬‬ ‫שנה‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬

‫סך הכל*‬

‫מספרים‬ ‫יהודים‬

‫ערבים‬

‫שיעור ל‪100,000-‬‬ ‫ערבים‬ ‫יהודים‬

‫‪112‬‬

‫‪50‬‬

‫‪62‬‬

‫‪2.8‬‬

‫‪9.2‬‬

‫‪104‬‬

‫‪54‬‬

‫‪50‬‬

‫‪3.0‬‬

‫‪7.4‬‬

‫‪153‬‬

‫‪78‬‬

‫‪80‬‬

‫‪4.3‬‬

‫‪11.7‬‬

‫‪106‬‬

‫‪51‬‬

‫‪55‬‬

‫‪2.7‬‬

‫‪8.0‬‬

‫‪117‬‬

‫‪63‬‬

‫‪54‬‬

‫‪3.3‬‬

‫‪7.8‬‬

‫‪109‬‬

‫‪44‬‬

‫‪65‬‬

‫‪2.3‬‬

‫‪9.2‬‬

‫מקור‪ :‬בטרם‪ ,‬המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים (‪ ,)NAPIS‬דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונות בשנת ‪ ,2013‬ינואר ‪ ,2014‬לוח ‪,3‬‬ ‫פרסום מס' ‪.1088‬‬ ‫*כולל מקרים בלא ציון מגזר‪.‬‬

‫שיעור מקרי המוות כתוצאה מפגיעה בלתי מכוונת היה בכל השנים גדול במגזר הערבי יותר מאשר במגזר היהודי (פי שניים‬ ‫ויותר)‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫פרק ‪6‬‬ ‫קבוצות מיוחדות‪ :‬ילדים עולים וילדי מהגרי עבודה‬ ‫ופליטים בגיל הרך‬

‫מבוא‬ ‫חלקם של ילדים מהגרים באוכלוסיית הילדים בישראל הוא מן הגבוהים במדינות המערב‪ .‬נהוג להתייחס לשתי קבוצות של‬ ‫ילדים עולים‪ :‬הקבוצה הראשונה היא זו של הילדים העולים‪ ,‬אשר הם עצמם עלו ארצה מאז ‪ – 1996‬עם הורים או בלעדיהם‪.‬‬ ‫הקבוצה השניה היא קבוצת ילדי העולים‪ ,‬הכוונה לילדים שנולדו בחו"ל או ילדים שנולדו בארץ להורים שעלו לישראל מאז‬ ‫‪ – 1990‬ילדים דור שני לעלייה‪ .‬מאחר שלמשבר ההגירה של משפחתם יש השלכות על היבטים רבים של חייהם‪ ,‬ילדים אלה‬ ‫הם עולים לכל דבר‪.‬‬

‫תרשים ‪ 6‬א'‪ :‬ילדים עולים* וילדי עולים** בגיל ‪( 0-17‬מספרים)‪ ,‬ינואר ‪ - 2007‬ינואר ‪2013‬‬

‫‪239,436‬‬

‫‪236,150‬‬

‫‪236,335‬‬

‫‪235,123‬‬

‫‪235,446‬‬

‫‪235,709‬‬

‫‪235,567‬‬

‫‪238,151‬‬

‫‪250,000‬‬ ‫‪225,000‬‬ ‫‪200,000‬‬ ‫‪175,000‬‬

‫‪176,225‬‬

‫‪170,931‬‬

‫‪164,216‬‬

‫‪157,676‬‬

‫‪151,174‬‬

‫‪142,553‬‬

‫‪148,588‬‬

‫‪148,635‬‬

‫‪150,000‬‬ ‫‪125,000‬‬ ‫‪100,000‬‬

‫‪63, 211‬‬

‫‪67, 219‬‬

‫‪72, 119‬‬

‫‪77,447‬‬

‫‪84, 272‬‬

‫‪93, 156‬‬

‫‪89, 797‬‬

‫‪89, 516‬‬

‫‪2014‬‬

‫‪2013‬‬

‫‪2012‬‬

‫‪2011‬‬

‫‪2010‬‬

‫‪2009‬‬

‫‪2008‬‬

‫‪2007‬‬

‫ילדי עולים**‬

‫‪75,000‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪25,000‬‬

‫ילדים עולים*‬

‫מקור‪ :‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬אגף בכיר למערכות מידע‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬עיבוד קובץ קצבאות ילדים‪,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫*ילדים עולים ‪ -‬ילידי חו"ל‪.‬‬ ‫**ילדי עולים ‪ -‬ילידי חו"ל או ילדים שנולדו בארץ להורים שעלו ארצה מאז ‪.1990‬‬

‫בינואר ‪ 2014‬חיו בישראל כ‪ 240,000-‬ילדי עולים‪ ,‬רובם ילדים שנולדו בארץ להורים שעלו ארצה לאחר ‪ .1990‬ילדים עולים‬ ‫מהווים כ‪ 9.0%-‬מכלל הילדים בישראל‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫לוח ‪ :6.1‬גילם של ילדי עולים* בגיל הרך (‪( )0-6‬מספרים ואחוזים)‪2013 ,‬‬ ‫מספרים‬

‫אחוזים‬

‫גיל‬ ‫סך הכל (‪**)0-17‬‬

‫‪239,436‬‬

‫‪100.0‬‬

‫סך הכל גיל הרך (‪)0-6‬‬

‫‪88,886‬‬

‫‪37.1‬‬

‫מתוכם‪:‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪11,443‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪1‬‬

‫‪13,131‬‬

‫‪5.4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪12,824‬‬

‫‪5.3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪13,090‬‬

‫‪5.4‬‬

‫‪4‬‬

‫‪12,820‬‬

‫‪5.3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪12,831‬‬

‫‪5.3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪12,747‬‬

‫‪5.3‬‬

‫מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬עיבוד קובץ קצבאות ילדים‪.2013 ,‬‬ ‫*ילידי חו"ל או ילדים שנולדו בארץ להורים שעלו לישראל מאז ‪.1990‬‬ ‫**כולל ילדים שגילם אינו ידוע‪ ,‬לכן המספרים אינם מסתכמים לסך הכל‪.‬‬

‫כשליש מילדי העולים הם ילדים עולים בגיל הרך‪.‬‬

‫לוח ‪ :6.2‬ילדים עולים (ילידי חו"ל) בגילאי ‪ ,0-9‬לפי ארץ מוצא וגילם היום (מספרים‬ ‫ואחוזים)‪2013 ,‬‬ ‫ארץ מוצא‬

‫סך הכל ילדים עולים‬ ‫בגיל ‪0-17‬‬

‫מתוכם‪ :‬ילדים בגיל ‪0-9‬‬

‫מספרים‬

‫אחוזים‬

‫סך הכל‬

‫אחוזים‬

‫‪0-4‬‬

‫‪5-9‬‬

‫סך הכל‬

‫‪63,211‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪18,443‬‬

‫‪100.0‬‬

‫‪4,862‬‬

‫‪13,581‬‬

‫ברית המועצות‬

‫‪22,408‬‬

‫‪35.5‬‬

‫‪4,763‬‬

‫‪25.3‬‬

‫‪1,238‬‬

‫‪3,469‬‬

‫אתיופיה‬

‫‪12,890‬‬

‫‪20.4‬‬

‫‪3,313‬‬

‫‪17.6‬‬

‫‪630‬‬

‫‪2,683‬‬

‫ארה"ב וקנדה‬

‫‪9,546‬‬

‫‪15.1‬‬

‫‪4,075‬‬

‫‪21.7‬‬

‫‪1,053‬‬

‫‪3,022‬‬

‫צרפת‬

‫‪6,435‬‬

‫‪10.2‬‬

‫‪2,216‬‬

‫‪11.8‬‬

‫‪603‬‬

‫‪1,613‬‬

‫אמריקה הלטינית*‬

‫‪3,459‬‬

‫‪5.5‬‬

‫‪897‬‬

‫‪4.8‬‬

‫‪253‬‬

‫‪644‬‬

‫בריטניה‬

‫‪1,614‬‬

‫‪2.6‬‬

‫‪685‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪198‬‬

‫‪487‬‬

‫אחר‬

‫‪6,839‬‬

‫‪10.8‬‬

‫‪2,846‬‬

‫‪15.1‬‬

‫‪887‬‬

‫‪1,959‬‬

‫מקור‪ :‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬אגף בכיר למערכות מידע‪.2013 ,‬‬ ‫*מדינות אמריקה הדרומית‪ ,‬אמריקה המרכזית‪ ,‬צפון אמריקה והאיים הקריביים‪ ,‬אשר שפתן העיקרית ספרדית או פורטוגזית‪.‬‬

‫כ‪ 30.0%-‬מהילדים העולים שחיו בישראל בשנת ‪ 2013‬היו בגילאי ‪.0-9‬‬

‫‪37‬‬

‫לוח ‪ :6.3‬ילדים עולים בגיל הרך (‪ )0-6‬שעלו ארצה בשנת ‪( 2013‬מספרים ואחוזים)‪2013 ,‬‬ ‫מספרים‬

‫אחוזים‬

‫גיל‬ ‫סך הכל (‪)0-17‬‬

‫‪4,655‬‬

‫‪100.0‬‬

‫סך הכל גיל הרך (‪)0-6‬‬

‫‪2,360‬‬

‫‪50.7‬‬

‫מתוכם‪:‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪269‬‬

‫‪5.8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪400‬‬

‫‪8.6‬‬

‫‪2‬‬

‫‪353‬‬

‫‪7.6‬‬

‫‪3‬‬

‫‪342‬‬

‫‪7.3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪346‬‬

‫‪7.4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪316‬‬

‫‪6.8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪334‬‬

‫‪7.1‬‬

‫מקור‪ :‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬אגף בכיר למערכות מידע‪.2014 ,‬‬

‫בדצמבר ‪ 2013‬עלו לישראל ‪ ,4,655‬מתוכם ‪ 50.7%‬היו ילדים עד גיל ‪.6‬‬

‫ילדי מהגרי עבודה וילדי מבקשי מקלט (מסתננים) ופליטים‬ ‫שתי קבוצות נוספות של ילדים שלא נולדו בישראל או שנולדו בישראל להורים מהגרים הם ילדי מהגרי עבודה וילדי מבקשי‬ ‫מקלט כפי שיתואר להלן‪:‬‬ ‫ילדי מהגרי עבודה – הם ילדים שנולדו בארץ להורים מהגרי עבודה‪ .‬החוק אוסר על מהגר עבודה לשהות בארץ ביחד עם‬ ‫ילדו‪ ,‬ולכן מיד לאחר הלידה על העובדת לעזוב את הארץ עם התינוק שלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בפועל ילדים רבים של מהגרי עבודה‬ ‫נשארו בארץ באופן לא חוקי‪ .‬טרם נערך בישראל מפקד של אוכלוסייה זו‪ ,‬ורוב האמור על אודותיה נסמך על הערכות בלבד‪.‬‬ ‫ההערכות נעות בין כמה מאות לכמה אלפים‪ .‬על פי הנתונים שיש ברשותנו‪ ,‬מגמת הגידול במספרם של ילדים אלה נמשכת‪.‬‬ ‫חלק מהילדים קיבלו מעמד של תושבי קבע על ידי ממשלת ישראל (החלטה משנת ‪ 2006‬ומשנת ‪.)2010‬‬ ‫ילדי מבקשי מקלט (מסתננים) ופליטים – קבוצה נוספת של ילדים הם ילדים שהגיעו ארצה בליווי הוריהם דרך גבול מצרים‬ ‫כמבקשי מקלט‪ ,‬או ילדים שנולדו בארץ להורים מבקשי מקלט‪ .‬הנתונים אודות קבוצה זו חלקיים בשל הקושי להשיגם‪ .‬רשות‬ ‫ההגירה עוסקת ברישום מבקשי המקלט עם הגיעם לישראל ובקבלת החלטה בעניין מעמדם‪ .‬בניגוד לילדי מהגרים‪ ,‬ילדים אלו‬ ‫שוהים בארץ זמנית באופן חוקי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אין רישום מלא שלהם ומספרם אינו ידוע‪ .‬ילדים אלה נכנסים לישראל באופן‬ ‫לא חוקי מגבול ישראל‪-‬מצרים‪ ,‬רובם ביחד עם הוריהם ומיעוטם כבודדים‪ .‬הם נתפסים בידי שירותי הביטחון המוצבים בגבול‬ ‫ומושמים במתקני כליאה בפיקוחו של שירות בתי הסוהר‪ .‬ילדים בלא הורים משתחררים ממתקני הכליאה רק לאחר שנמצאת‬ ‫להם חלופה בקהילה‪ .‬רבים ממבקשי המקלט שוהים בעיר תל אביב‪ .‬היתר שוהים ביישובים שונים‪ ,‬בעיקר במחוז הדרום‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫תרשים ‪6‬ב'‪ :‬גיל ילדי מהגרי עבודה וילדי מסתננים* המקבלים שירותים מקופת חולים‬ ‫מאוחדת (מספרים ואחוזים)‪2010-2013 ,‬‬ ‫שנים‬ ‫סך הכל‪:‬‬ ‫‪3,612‬‬

‫‪1.8‬‬

‫סך הכל‪:‬‬ ‫‪2,696‬‬

‫‪2.4‬‬

‫סך הכל‪:‬‬ ‫‪2,129‬‬

‫‪2.6‬‬

‫סך הכל‪:‬‬ ‫‪1,878‬‬

‫‪3.8‬‬

‫‪10.8‬‬

‫‪17.3‬‬

‫‪12.6‬‬

‫אחוזים‬ ‫‪100%‬‬

‫‪70.3‬‬

‫‪2013‬‬

‫‪67.6‬‬

‫‪2012‬‬

‫‪19‬‬

‫‪62.2‬‬

‫‪2011‬‬

‫‪18.7‬‬

‫‪61.8‬‬

‫‪2010‬‬

‫‪17.4‬‬

‫‪16.2‬‬

‫‪15.6‬‬

‫‪90%‬‬

‫‪80%‬‬

‫‪70%‬‬

‫ ‬ ‫‪13-18‬‬

‫‪60%‬‬

‫‪50%‬‬

‫ ‬ ‫‪7-12‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪30%‬‬

‫ ‬ ‫‪4-6‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪0%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪0-3‬‬

‫מקור‪ :‬קופת חולים מאוחדת‪ ,‬מחלקת פרסום ושיווק‪.2014 ,‬‬ ‫*גילאי ‪ 0-3‬ו‪ 4-6-‬רובם ילידי הארץ‪ ,‬היתר מסודן‪ ,‬אתיופיה ופיליפינים‪ .‬רוב גילאי ‪ 7-12‬ילידי הארץ‪ ,‬היתר הגיעו מסודן‪ ,‬אתיופיה והפיליפינים והשאר‬ ‫ממזרח אירופה ודרום אמריקה‪ .‬גילאי ‪ 12-18‬רובם ילידי הארץ‪ ,‬היתר פליטים מסודן‪ ,‬והשאר מדרום אמריקה ואפריקה‪.‬‬

‫בשנים ‪ 2010-2013‬הלך וגדל מספר ילדי מהגרי העבודה וילדי מסתננים בגיל ‪ 0-3‬שקיבלו שירותים מקופת חולים מאוחדת‪.‬‬

‫לוח ‪ :6.4‬ילדי מהגרי עבודה הלומדים במערכת החינוך בתל אביב‪-‬יפו‪ ,‬בירושלים ובחיפה‪,‬‬ ‫לפי שלב חינוך (מספרים ואחוזים)‪2012/2013 ,‬‬ ‫מחוז‬

‫מספרים‬

‫סך הכל (גן‪ -‬יב')‬

‫שלב חינוך גן‬ ‫אחוז מכלל ילדי‬ ‫מהגרי עבודה‬

‫סך הכל‬

‫‪512‬‬

‫‪77‬‬

‫‪15.0‬‬

‫תל אביב‪-‬יפו*‬

‫‪410‬‬

‫‪53‬‬

‫‪10.3‬‬

‫ירושלים‬

‫‪74‬‬

‫‪19‬‬

‫‪3.7‬‬

‫חיפה‬

‫‪28‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0.9‬‬

‫מקור‪ :‬עיריית תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬מינהל החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬שנים שונות‪ .‬משרד החינוך‪ ,‬מחוז חיפה ומחוז תל אביב‪-‬יפו‪.2014 ,‬‬ ‫*כולל ‪ 76‬תלמידים בעלי תעודת זהות שאינם בהכרח ילדי מהגרי עבודה‪.‬‬

‫כ‪ 15%-‬מכלל ילדי מהגרי עבודה לומדים בגני הילדים‪ ,‬רובם בעיר תל אביב‪-‬יפו‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫לוח ‪ :6.5‬תינוקות ופעוטות (‪ )0-5‬של מסתננים ומבקשי מקלט שטופלו בתחנות‬ ‫לבריאות המשפחה (טיפות חלב) לפי מחוז וגיל (מספרים)‪2010-2013 ,‬‬ ‫מחוז‬

‫גיל‬

‫סך הכל‬

‫‪1-5‬‬

‫עד שנה‬

‫סך הכל ‪2010‬‬

‫‪857‬‬

‫‪354‬‬

‫‪503‬‬

‫סך הכל ‪2012‬‬

‫‪3,839‬‬

‫‪1,100‬‬

‫‪2,739‬‬

‫סך הכל ‪2013‬‬

‫‪4,364‬‬

‫‪1,150‬‬

‫‪3,214‬‬

‫צפון‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫חיפה‬

‫‪88‬‬

‫‪52‬‬

‫‪36‬‬

‫ירושלים‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫תל אביב‬

‫‪3,568‬‬

‫‪869‬‬

‫‪2,699‬‬

‫מרכז‬

‫‪102‬‬

‫‪54‬‬

‫‪48‬‬

‫באר שבע‬

‫‪321‬‬

‫‪83‬‬

‫‪238‬‬

‫אשקלון‬

‫‪285‬‬

‫‪92‬‬

‫‪193‬‬

‫מקור‪ :‬משרד הבריאות‪ ,‬שירותי בריאות הציבור‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬

‫במהלך שנת ‪ 2013‬טופלו בתחנות לבריאות המשפחה ‪ 4,364‬תינוקות ופעוטות של מסתננים ומבקשי מקלט‪ .‬שלושה רבעים‬ ‫מהילדים שטופלו היו בני שנה ויותר‪ .‬מאז ‪ 2010‬מספרם של הילדים המטופלים בתחנות אלה גדל פי ‪ .5‬עיקר הגידול מיוחס‪,‬‬ ‫לפי הרשויות‪ ,‬לגידול אוכלוסיית המסתננים וכן‪ ,‬להתארכות משך השהייה בישראל שלוותה בגידול הילודה‪.‬‬

‫לוח ‪ :6.6‬ילדים מסתננים‪/‬מבקשי מקלט בגיל הגן שלמדו במערכת החינוך לפי מקום הלימוד‬ ‫(מספרים ואחוזים)‪ ,‬תשע"ד (‪)2013/2014‬‬ ‫שלב חינוך גן‬ ‫מחוז‬

‫סך הכל (גן‪ -‬יב')‬

‫מספרים‬

‫אחוז מכלל ילדי מסתננים‪/‬‬ ‫מבקשי מקלט‬

‫סך הכל‬

‫‪723‬‬

‫‪105‬‬

‫‪14.5‬‬

‫תל אביב‪-‬יפו‬

‫‪453‬‬

‫‪20‬‬

‫‪2.7‬‬

‫ירושלים*‬

‫‪71‬‬

‫‪45‬‬

‫‪6.2‬‬

‫חיפה**‬

‫‪18‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אילת‬

‫‪59‬‬

‫‪24‬‬

‫‪3.3‬‬

‫ערד**‬

‫‪35‬‬

‫‪11‬‬

‫‪1.5‬‬

‫אשדוד**‬

‫‪11‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0.6‬‬

‫פנימיות***‬

‫‪76‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫מקור‪ :‬המועצה הלאומית לשלום הילד‪ ,‬המרכז למחקר ופיתוח‪ ,‬שנים שונות‪ .‬משרד החינוך‪ ,‬מחוז חיפה ומחוז הדרום‪ .‬עירית תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬עיריית ערד‪,‬‬ ‫עיריית אילת‪ ,‬עיריית ירושלים‪ ,‬שנים שונות‪ .‬הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‪ ,‬שירות מערכת החינוך לאוכלוסיית ילדי הזרים חסרי המעמד האזרחי‪ ,‬ינואר ‪.2014‬‬ ‫*הפילוח נעשה לפי ארצות מוצא ואינו כולל ‪ 11‬ילדים שלגביהם לא ניתן לדעת בוודאות האם הם ילדי מסתננים או ילדי מהגרי עבודה‪.‬‬ ‫**ייתכן שחלקם ילדים של מהגרי עבודה‪.‬‬ ‫***פנימיות של המנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער‪.‬‬ ‫‪ -‬חסר נתון‪.‬‬

‫בתשע"ד ‪ 723‬ילדים מסתננים וילדי מבקשי מקלט למדו במערכת החינוך‪ 14.5% ,‬מתוכם היו בגילאי הגן‪ 6.2% .‬מהם למדו‬ ‫בירושלים‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫פרק ‪7‬‬ ‫עוני בקרב ילדים‬

‫הערה‪ :‬בשנת ‪ 2012‬שונה מבנה הסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שעליו מתבסס דוח ממדי העוני והפערים החברתיים‪,‬‬ ‫המופק על‪-‬ידי המוסד לביטוח לאומי‪ .‬דוח ‪ 2012‬התבסס לראשונה על בסיס נתוני סקר הוצאות משקי בית‪ .‬עקב קושי גדול‬ ‫בכיסוי האוכלוסיה הבדווית בדרום‪ ,‬לא נכללה אוכלוסיה זו בסקרים של ‪ 2012‬ואילך‪ .‬בשל שינויים אלה נוצר שבר בסדרה‬ ‫הסטטיסטית על פני הזמן ועל כן יש להתייחס בזהירות להשוואה בין נתוני שנת ‪ 2012-2013‬לשנים קודמות‪.‬‬

‫תרשים ‪7‬א'‪ :‬תחולת העוני* בקרב ילדים** (אחוזים)‪1980-2013 ,‬‬ ‫לפני תשלומי העברה ומיסים‬ ‫‪41.9‬‬

‫‪41.9‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫לאחר תשלומי העברה ומיסים‬

‫‪41.5‬‬

‫‪39.0‬‬ ‫‪41.1 39.9 40.4 40.4‬‬ ‫‪36.3 35.6 35.3‬‬ ‫‪35.8‬‬ ‫‪33.7‬‬

‫‪35.2 34.2 34.0 35.3‬‬

‫‪35.7‬‬

‫‪35.2‬‬

‫‪30.8‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪23.2‬‬

‫אחוזים‬ ‫‪42‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪15 15.4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪9 8.1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1980‬‬ ‫‪1981‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬ממדי העוני והפערים החברתיים‪-‬דו"ח שנתי‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫*ילדים החיים מתחת לקו העוני‪ ,‬כפי שהגדיר המוסד לביטוח לאומי (נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪.‬‬ ‫**עד לשנת ‪ 2001‬הנתונים לא כללו את ילדי מזרח ירושלים‪ .‬מ‪ 2002-‬ואילך ילדים אלה כלולים בנתונים‪ .‬נתוני השנים ‪ 1997-2010‬מבוססים על מדגם‪,‬‬ ‫שהיקף נתוניו אודות העוני גדול מבשנים הקודמות‪.‬‬ ‫הערות‪ .1 :‬הנתונים לשנת ‪ 2012‬עדיין לא כוללים את השלכות הקיצוץ בקצבאות הילדים (אוגוסט ‪ )2013‬שיבואו לביטוי חלקי בדוח העוני לשנת ‪.2013‬‬

‫בשנת ‪ 30.8% 2013‬מהילדים בישראל‪ ,‬דהיינו יותר מכל ילד שלישי‪ ,‬חיו מתחת לקו העוני‪ .‬בשלושת העשורים האחרונים גדל‬ ‫אחוז הילדים העניים פי ‪( 4.0‬מ‪ 8.1%-‬ל‪ 30.8%-‬ב‪ .)2013-‬עד לתחילת שנות ה‪ 2000-‬תרמו תשלומי ההעברה והמסים לצמצום‬ ‫תחולת העוני בקרב ילדים וליציבותה היחסית‪ ,‬אך מאז יכולתם של תשלומים אלו לצמצם את ממדי העוני בקרב ילדים נשחקה‪,‬‬ ‫והשנים ‪ 2010-2013‬היו השנים בהן נרשמה התרומה הנמוכה יותר של תשלומים אלה לצמצום ממדי העוני בשלושת העשורים‬ ‫האחרונים ‪ 5%-4.9% -‬בלבד לעומת ‪ 10.5%‬בשנת ‪.2000‬‬

‫‪41‬‬

‫תרשים ‪7‬ב'‪ :‬תחולת העוני בקרב ילדים ערבים בישראל לאחר תשלומי העברה ומיסים‬ ‫(אחוזים)‪1997-2013 ,‬‬ ‫כולל מזרח ירושלים‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אחוזים‬ ‫‪80‬‬

‫לא כולל מזרח ירושלים‬

‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫שנה‬ ‫‪1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013‬‬

‫מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬עוני‪ ,‬חינוך ותעסוקה בחברה הערבית‪-‬בדווית‪ :‬מבט השוואתי (אנגלית)‪ ,‬כתבו ‪ -‬סלימן אבו בדר‬ ‫וד"ר דניאל גוטליב‪ ,‬יוני ‪ .2009‬בשנים ‪ 2000‬ו‪ 2001-‬הנתון חסר במקור‪.‬‬

‫מאז ‪ 1997‬נמשכת מגמת הגידול הלא לינארית בתחולת העוני בקרב ילדים ערבים בישראל‪ ,‬במיוחד זו של ילדי מזרח העיר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬אחוז הילדים הערבים העניים‪ ,‬הגיע ל‪.60.5%-66.4%-‬‬

‫לוח ‪7‬ג'‪ :‬אחוז הילדים בעשרת אשכולות היישובים המדורגים חברתית‪-‬כלכלית‪2013 ,‬‬ ‫אחוז מכלל‬ ‫אוכלוסיית האשכול‬

‫‪70‬‬ ‫‪59.6‬‬

‫‪41.8‬‬

‫‪50‬‬

‫‪44.6‬‬

‫‪40‬‬

‫‪36.5‬‬ ‫‪27.5‬‬

‫‪29.8‬‬

‫‪26.9‬‬

‫‪27.1‬‬

‫‪29.1‬‬

‫‪60‬‬

‫‪28.8‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬

‫דירוג‬ ‫חברתי כלכלי‬ ‫של האשכול‬

‫‪10‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫הגבוה ביותר‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫הנמוך ביותר‬

‫מקור‪ :‬המועצה הלאומית לשלום הילד‪ ,‬המרכז למחקר ופיתוח‪ :‬עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬אפיון הרשויות המקומיות‬ ‫ודירוג לפי הרמה החברתית‪-‬כלכלית של האוכלוסייה ‪ ,2008‬ועיבוד מיוחד עבור המועצה הלאומית לשלום הילד‪ ,‬נתוני דצמבר ‪.2013‬‬

‫ככל שהאשכול החברתי‪-‬כלכלי נמוך יותר במדרג (כלומר‪ ,‬רמתו החברתית‪-‬כלכלית נמוכה יותר)‪ ,‬כך גדול יותר אחוז הילדים בו‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫לוח ‪ :7.1‬אחוז הילדים מאוכלוסיית היישובים בעשרת האשכולות המדורגים חברתית‪-‬‬ ‫כלכלית‪2013 ,‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית היישוב‬

‫יישוב*‬ ‫אשכול ‪1‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית האשכול‬

‫‪59.6‬‬

‫לקייה‬ ‫אל בטוף‬ ‫תל שבע‬ ‫ג'סר א‪-‬זרקא‬ ‫מודיעין עילית‬ ‫ביתר עילית‬

‫‪53.4‬‬ ‫‪43.2‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪45.1‬‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪63.8‬‬

‫אשכול ‪2‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית האשכול‬

‫‪44.6‬‬

‫כסיפה‬ ‫מסעדה‬ ‫ערערה בנגב‬ ‫בוקעתא‬ ‫ג'לג'וליה‬ ‫נחף‬ ‫בענה‬ ‫כפר כנא‬ ‫רהט‬ ‫מעלה עירון‬ ‫קלנסווה‬ ‫אבו גוש‬ ‫אום אל פחם‬ ‫חורה‬ ‫כפר מנדא‬ ‫פוריידיס‬ ‫עמנואל‬ ‫עין קנייא‬ ‫שעב‬ ‫כסרא‪-‬סמיע‬ ‫שגב שלום‬ ‫דייר אל אסד‬ ‫ביר אל מכסור‬ ‫זרזיר‬ ‫מג'דל שמס‬ ‫מג'אר‬ ‫בסמ"ה‬ ‫אלעד‬ ‫שבלי‪-‬אום אל‪-‬גנם‬ ‫בועיינה נוג'ידאת‬

‫‪55.0‬‬ ‫‪37.6‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪36.1‬‬ ‫‪42.8‬‬ ‫‪43.1‬‬ ‫‪40.5‬‬ ‫‪41.8‬‬ ‫‪55.1‬‬ ‫‪42.1‬‬ ‫‪44.2‬‬ ‫‪37.6‬‬ ‫‪43.1‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫‪44.6‬‬ ‫‪38.9‬‬ ‫‪51.9‬‬ ‫‪37.0‬‬ ‫‪39.0‬‬ ‫‪40.5‬‬ ‫‪56.5‬‬ ‫‪41.0‬‬ ‫‪40.8‬‬ ‫‪41.9‬‬ ‫‪34.2‬‬ ‫‪36.1‬‬ ‫‪43.3‬‬ ‫‪60.6‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫‪41.2‬‬

‫‪43‬‬

‫לוח ‪ :7.1‬אחוז הילדים מאוכלוסיית היישובים בעשרת האשכולות המדורגים חברתית‪-‬‬ ‫כלכלית‪( 2013 ,‬המשך)‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית היישוב‬

‫יישוב*‬ ‫אשכול ‪( 2‬המשך(‬

‫‪39.5‬‬ ‫‪41.0‬‬ ‫‪40.9‬‬ ‫‪43.1‬‬ ‫‪49.5‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪42.4‬‬ ‫‪29.3‬‬ ‫‪38.7‬‬ ‫‪39.2‬‬ ‫‪37.6‬‬ ‫‪41.0‬‬ ‫‪40.7‬‬ ‫‪39.1‬‬ ‫‪39.6‬‬ ‫‪39.1‬‬ ‫‪37.7‬‬ ‫‪40.3‬‬

‫בוסתן אל מרג'‬ ‫אכסאל‬ ‫מג'ד אל כרום‬ ‫עראבה‬ ‫רכסים‬ ‫בית ג'ן‬ ‫עילוט‬ ‫מזרעה‬ ‫סח'נין‬ ‫דבורייה‬ ‫ירכא‬ ‫משהד‬ ‫עין מאהל‬ ‫בסמת טבעון‬ ‫כאבול‬ ‫ג'דיידה‪-‬מכר‬ ‫כאוכב‪-‬אבו אל‪-‬היג'א‬ ‫ערערה‬

‫אשכול ‪3‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית האשכול‬

‫‪41.8‬‬

‫אבו סנאן‬ ‫ינוח‪-‬ג'ת‬ ‫סאג'ור‬ ‫כפר קאסם‬ ‫טמרה‬ ‫כעביה‪-‬טבאש‪-‬חג'אג'רה‬ ‫דיר חנא‬ ‫כפר ברא‬ ‫ריינה‬ ‫באקה אל‪-‬גרביה‬ ‫בני ברק‬ ‫שפרעם‬ ‫טייבה‬ ‫יפיע‬ ‫ג'ולס‬ ‫טירה‬ ‫אעבלין‬ ‫ג'ת‬ ‫זמר‬ ‫אופקים‬

‫‪36.1‬‬ ‫‪37.4‬‬ ‫‪35.8‬‬ ‫‪42.9‬‬ ‫‪39.2‬‬ ‫‪42.2‬‬ ‫‪37.0‬‬ ‫‪46.9‬‬ ‫‪38.1‬‬ ‫‪41.6‬‬ ‫‪46.3‬‬ ‫‪35.8‬‬ ‫‪40.9‬‬ ‫‪38.1‬‬ ‫‪32.1‬‬ ‫‪35.7‬‬ ‫‪37.9‬‬ ‫‪38.2‬‬ ‫‪38.6‬‬ ‫‪33.7‬‬

‫‪44‬‬

‫לוח ‪ :7.1‬אחוז הילדים מאוכלוסיית היישובים בעשרת האשכולות המדורגים חברתית‪-‬‬ ‫כלכלית‪( 2013 ,‬המשך)‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית היישוב‬

‫יישוב*‬ ‫אשכול ‪( 3‬המשך)‬

‫‪42.1‬‬ ‫‪40.5‬‬ ‫‪52.1‬‬ ‫‪32.9‬‬ ‫‪35.9‬‬ ‫‪31.1‬‬ ‫‪34.9‬‬ ‫‪47.0‬‬

‫נתיבות‬ ‫טורעאן‬ ‫בית שמש‬ ‫חצור הגלילית‬ ‫חורפיש‬ ‫דאלית אל‪-‬כרמל‬ ‫נצרת‬ ‫קריית יערים‬

‫אשכול ‪4‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית האשכול‬

‫‪36.5‬‬

‫קריית מלאכי‬ ‫רמלה‬ ‫כפר כמא‬ ‫פסוטה‬ ‫כפר יאסיף‬ ‫עוספיה‬ ‫ראמה‬ ‫צפת‬ ‫ירוחם‬ ‫יבנאל‬ ‫כפר קרע‬ ‫עילבון‬ ‫עכו‬ ‫קריית גת‬ ‫שדרות‬ ‫ירושלים‬ ‫טבריה‬ ‫מצפה רמון‬ ‫בית שאן‬ ‫אור עקיבא‬ ‫לוד‬ ‫קריית ארבע‬ ‫נחל שורק‬ ‫טירת כרמל‬ ‫פקיעין (בוקייעה)‬ ‫דימונה‬

‫‪31.8‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪29.2‬‬ ‫‪27.0‬‬ ‫‪31.7‬‬ ‫‪31.5‬‬ ‫‪30.8‬‬ ‫‪40.0‬‬ ‫‪35.5‬‬ ‫‪42.4‬‬ ‫‪37.8‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫‪27.7‬‬ ‫‪39.8‬‬ ‫‪29.6‬‬ ‫‪35.4‬‬ ‫‪31.6‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪32.9‬‬ ‫‪43.0‬‬ ‫‪50.0‬‬ ‫‪24.8‬‬ ‫‪30.8‬‬ ‫‪29.3‬‬

‫אשכול ‪5‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית האשכול‬

‫‪28.8‬‬

‫מגדל העמק‬ ‫מעלות תרשיחא‬

‫‪30.1‬‬ ‫‪28.0‬‬

‫‪45‬‬

‫לוח ‪ :7.1‬אחוז הילדים מאוכלוסיית היישובים בעשרת האשכולות המדורגים חברתית‪-‬‬ ‫כלכלית‪( 2013 ,‬המשך)‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית היישוב‬

‫יישוב*‬ ‫אשכול ‪( 5‬המשך)‬

‫‪31.8‬‬ ‫‪27.9‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪34.4‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪20.4‬‬ ‫‪40.9‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪26.7‬‬ ‫‪26.9‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪35.8‬‬ ‫‪39.9‬‬ ‫‪49.6‬‬ ‫‪32.6‬‬ ‫‪34.9‬‬ ‫‪50.5‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪30.4‬‬ ‫‪40.1‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪25.8‬‬ ‫‪40.5‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪31.0‬‬ ‫‪49.7‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫‪27.4‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪46.4‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪28.7‬‬ ‫‪47.4‬‬ ‫‪28.0‬‬ ‫‪23.4‬‬ ‫‪35.3‬‬ ‫‪26.3‬‬

‫אשדוד‬ ‫קריית עקרון‬ ‫אור יהודה‬ ‫מרום הגליל‬ ‫עפולה‬ ‫בת ים‬ ‫מרחבים‬ ‫נצרת עילית‬ ‫קריית שמונה‬ ‫אשקלון‬ ‫קריית ים‬ ‫הגלבוע‬ ‫שדות נגב‬ ‫הר חברון‬ ‫חבל אילות‬ ‫מעלה אדומים‬ ‫בית אל‬ ‫מגדל‬ ‫מעלה אפרים‬ ‫בני עי''ש‬ ‫ג'ש (גוש חלב)‬ ‫שפיר‬ ‫גבעת זאב‬ ‫עמק הירדן‬ ‫עמק לוד‬ ‫קריית אתא‬ ‫שלומי‬ ‫מטה בנימין‬ ‫באר שבע‬ ‫מעיליא‬ ‫ערד‬ ‫אילת‬ ‫שומרון‬ ‫נתניה‬ ‫יבנה‬ ‫גוש עציון‬ ‫קצרין‬ ‫אריאל‬ ‫רמת נגב‬ ‫חדרה‬

‫‪46‬‬

‫לוח ‪ :7.1‬אחוז הילדים מאוכלוסיית היישובים בעשרת האשכולות המדורגים חברתית‪-‬‬ ‫כלכלית‪( 2013 ,‬המשך)‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית היישוב‬

‫יישוב*‬ ‫אשכול ‪( 5‬המשך)‬

‫‪31.7‬‬ ‫‪37.7‬‬ ‫‪30.5‬‬ ‫‪33.6‬‬ ‫‪39.5‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪26.3‬‬ ‫‪46.0‬‬ ‫‪25.1‬‬ ‫‪25.3‬‬

‫מעלה יוסף‬ ‫לכיש‬ ‫עמק המעיינות‬ ‫אליכין‬ ‫מגילות ים המלח‬ ‫תמר‬ ‫נהריה‬ ‫קדומים‬ ‫כרמיאל‬ ‫חולון‬

‫אשכול ‪6‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית האשכול‬

‫‪29.1‬‬

‫שער הנגב‬ ‫אשכול‬ ‫ערבות הירדן‬ ‫ראש העין‬ ‫קריית ביאליק‬ ‫קרני שומרון‬ ‫גן יבנה‬ ‫מנשה‬ ‫גולן‬ ‫מטה אשר‬ ‫מגידו‬ ‫הגליל העליון‬ ‫פרדס חנה‪-‬כרכור‬ ‫באר יעקב‬ ‫מבואות החרמון‬ ‫פתח תקווה‬ ‫קריית מוצקין‬ ‫מטה יהודה‬ ‫ראשון לציון‬ ‫פרדסייה‬ ‫גדרה‬ ‫יקנעם עילית‬ ‫חוף אשקלון‬ ‫זבולון‬ ‫אזור‬ ‫רחובות‬ ‫באר טוביה‬

‫‪29.8‬‬ ‫‪32.7‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪30.7‬‬ ‫‪22.3‬‬ ‫‪34.5‬‬ ‫‪36.2‬‬ ‫‪35.9‬‬ ‫‪37.6‬‬ ‫‪31.6‬‬ ‫‪30.4‬‬ ‫‪37.4‬‬ ‫‪31.0‬‬ ‫‪35.2‬‬ ‫‪29.1‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪35.3‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪37.7‬‬ ‫‪33.7‬‬ ‫‪35.2‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪26.6‬‬ ‫‪29.6‬‬ ‫‪34.0‬‬

‫‪47‬‬

‫לוח ‪ :7.1‬אחוז הילדים מאוכלוסיית היישובים בעשרת האשכולות המדורגים חברתית‪-‬‬ ‫כלכלית‪( 2013 ,‬המשך)‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית היישוב‬

‫יישוב*‬ ‫אשכול ‪7‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית האשכול‬

‫‪27.1‬‬

‫משגב‬ ‫נשר‬ ‫יהוד‬ ‫חיפה‬ ‫ראש פינה‬ ‫מטולה‬ ‫הגליל התחתון‬ ‫יואב‬ ‫נס ציונה‬ ‫חריש‬ ‫בני שמעון‬ ‫בית אריה‬ ‫חבל מודיעין‬ ‫כפר יונה‬ ‫חבל יבנה‬ ‫הערבה התיכונה‬ ‫גזר‬ ‫בית דגן‬ ‫צורן‪-‬קדימה‬ ‫אלונה‬ ‫אפרתה‬ ‫רמת גן‬ ‫עמק יזרעאל‬

‫‪38.9‬‬ ‫‪22.3‬‬ ‫‪28.4‬‬ ‫‪22.3‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪22.4‬‬ ‫‪37.1‬‬ ‫‪36.8‬‬ ‫‪32.7‬‬ ‫‪46.0‬‬ ‫‪37.4‬‬ ‫‪36.6‬‬ ‫‪37.7‬‬ ‫‪34.7‬‬ ‫‪41.0‬‬ ‫‪35.5‬‬ ‫‪34.2‬‬ ‫‪31.2‬‬ ‫‪34.6‬‬ ‫‪37.8‬‬ ‫‪41.3‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪35.2‬‬

‫אשכול ‪8‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית האשכול ‬

‫‪26.9‬‬

‫עמק חפר‬ ‫כפר סבא‬ ‫מבשרת ציון‬ ‫תל אביב‪-‬יפו‬ ‫חוף הכרמל‬ ‫לב השרון‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫קריית אונו‬ ‫גני תקוה‬ ‫ברנר‬ ‫חוף השרון‬ ‫רמת ישי‬ ‫דרום השרון‬ ‫יסוד המעלה‬

‫‪33.5‬‬ ‫‪26.1‬‬ ‫‪28.0‬‬ ‫‪20.3‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪33.3‬‬ ‫‪34.6‬‬ ‫‪29.9‬‬ ‫‪31.7‬‬ ‫‪33.2‬‬ ‫‪29.3‬‬ ‫‪29.3‬‬ ‫‪33.6‬‬ ‫‪31.7‬‬

‫‪48‬‬

‫לוח ‪ :7.1‬אחוז הילדים מאוכלוסיית היישובים בעשרת האשכולות המדורגים חברתית‪-‬‬ ‫כלכלית‪( 2013 ,‬המשך)‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית היישוב‬

‫יישוב*‬ ‫אשכול ‪( 8‬המשך)‬

‫‪34.4‬‬ ‫‪39.5‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪35.5‬‬ ‫‪25.8‬‬ ‫‪32.9‬‬ ‫‪31.6‬‬ ‫‪32.3‬‬ ‫‪35.0‬‬ ‫‪36.4‬‬ ‫‪35.1‬‬ ‫‪33.6‬‬ ‫‪26.9‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪30.2‬‬ ‫‪37.2‬‬ ‫‪35.2‬‬

‫מזכרת בתיה‬ ‫מודיעין‪-‬מכבים‪-‬רעות‬ ‫הרצליה‬ ‫אלפי מנשה‬ ‫קריית טבעון‬ ‫כפר תבור‬ ‫גן רווה‬ ‫אבן יהודה‬ ‫גבעת שמואל‬ ‫בנימינה‪-‬גבעת עדה‬ ‫אורנית‬ ‫גדרות‬ ‫רעננה‬ ‫גבעתיים‬ ‫הוד השרון‬ ‫אלקנה‬ ‫שוהם‬

‫אשכול ‪9‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית האשכול‬

‫‪29.8‬‬

‫להבים‬ ‫כוכב יאיר‬ ‫כפר ורדים‬ ‫רמת השרון‬ ‫תל מונד‬ ‫מיתר‬ ‫הר אדר‬

‫‪29.3‬‬ ‫‪27.9‬‬ ‫‪29.3‬‬ ‫‪27.4‬‬ ‫‪36.6‬‬ ‫‪33.8‬‬ ‫‪36.7‬‬

‫אשכול ‪10‬‬ ‫אחוז הילדים מאוכלוסיית האשכול‬

‫‪27.5‬‬

‫עומר‬ ‫כפר שמריהו‬ ‫סביון‬

‫‪28.1‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫‪27.7‬‬

‫מקור‪ :‬המועצה הלאומית לשלום הילד‪ ,‬המרכז למחקר ופיתוח‪ :‬עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬אפיון הרשויות המקומיות ודירוג לפי הרמה‬ ‫החברתית‪-‬כלכלית של האוכלוסייה ‪ ,2008‬ועיבוד מיוחד עבור המועצה הלאומית לשלום הילד‪ ,‬נתוני דצמבר ‪.2013‬‬ ‫*סדר היישובים הוא על פי דירוגם החברתי‪-‬כלכלי בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מן הנמוך לגבוה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬בשנת ‪ 2012‬פוצלה המועצה המקומית "קציר‪-‬חריש" ל‪" :‬חריש" (מועצה מקומית)‪ ,‬ו"קציר" (יישוב עירוני) צורף למועצה אזורית מנשה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בוטלה מועצה אזורית "אבו בסמה"‪ ,‬והוקמו שתי מועצות אזוריות חדשות‪" :‬אל קסום" ו"נווה מדבר"‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬ככל שאשכול מדורג חברתית‪-‬כלכלית כגבוה יותר‪ ,‬כך אחוז הילדים מאוכלוסייתו קטן‪ .‬אשכולות ‪ 1-3‬מונים על פי רוב‬ ‫יישובי בדווים וערבים וכן מספר יישובים שאוכלוסייתם יהודית‪-‬דתית (אופקים‪ ,‬נתיבות‪ ,‬בית שמש ובני ברק)‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫פרק ‪8‬‬ ‫ילדים בגיל הרך במצבי סיכון ומצוקה‬ ‫והתעללות בילדים‬

‫לוח ‪ :8.1‬גיל הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים (מספרים* ואחוזים)‪2014 ,‬‬ ‫סך הכל‬ ‫גיל‬ ‫סך הכל‬ ‫‪0-3‬‬ ‫‪4-6‬‬ ‫‪7-12‬‬ ‫‪13-17‬‬

‫מספרים‬

‫אחוזים‬

‫‪441,167‬‬ ‫‪52,089‬‬ ‫‪66,597‬‬ ‫‪200,453‬‬ ‫‪122,028‬‬

‫‪100.0‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪45.4‬‬ ‫‪27.7‬‬

‫סך הכל בסיכון ישיר‪/‬משפחתי**‬ ‫אחוז מהילדים‬ ‫מספרים‬ ‫המוכרים‬ ‫‪81.7‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫‪45.3‬‬ ‫‪28.3‬‬

‫‪360,621‬‬ ‫‪41,316‬‬ ‫‪53,747‬‬ ‫‪163,335‬‬ ‫‪102,223‬‬

‫מקור‪ :‬עיבוד נתוני יסוד של משרד הרווחה‪ ,‬מאיירס‪-‬ג'ויינט מכון ברוקדייל‪ ,‬מרכז אנגלברג לילדים ולנוער‪ ,‬שנים שונות‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬שירות לילד ונוער‪.‬‬ ‫*בלוח זה כל ילד נספר פעם אחת‪ ,‬אך הוא עשוי להופיע במספר תיקים המשויכים לבתי אב שונים‪ .‬מדובר ב‪ 3%-2%-‬בקירוב מהילדים‪ ,‬שמופיעים ביותר‬ ‫מתיק אחד השייך לבית אחד‪ .‬הבחירה באיזה בית אב ייספרו ילדים אלה שרירותית‪.‬‬ ‫**בסיכון ישיר או בסיכון משפחתי‪ .‬הכוונה לבעיות המסכנות את חייו התקינים של הילד ואת התפתחותו והדורשות עזרה‪ ,‬שאין היא בהכרח הוצאה מן הבית‪.‬‬ ‫לרוב הילדים יש בעיות נוספות‪ ,‬בדרך כלל כלכליות‪ ,‬שאין בהן משום סיכון ישיר‪ .‬ילדים מוכרים שאינם בסיכון הם ילדים הרשומים במחלקות השירותים‬ ‫בגין בעיות משפחתיות שאינן קשורות לתפקוד ההורים או לתפקוד הילדים‪ .‬לרוב אלה בעיות כלכליות‪.‬‬

‫בינואר ‪ 441,167 ,2014‬ילדים בישראל היו מוכרים למחלקות לשירותים החברתיים (ילדים אלו מנו ‪ 16.6%‬מכלל הילדים‬ ‫בישראל)‪ .‬כ‪ 80%-‬מתוכם היו בסיכון ישיר או משפחתי‪.‬‬ ‫כרבע מהילדים המוכרים לשירותי הרווחה היו ילדים בגיל הרך (ילדים מתחת לגיל ‪.)6‬‬

‫תרשים ‪8‬א'‪ :‬ילדים בגיל ‪ 0-6‬המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬לפי קבוצת גיל‪,‬‬ ‫‪2005-2014‬‬ ‫‪0-3‬‬ ‫‪4-6‬‬

‫‪66,597‬‬ ‫‪52,089‬‬

‫‪66,643‬‬

‫‪66,123‬‬

‫‪62,453‬‬

‫‪70,000‬‬ ‫‪60,000‬‬

‫‪51,416‬‬

‫‪47,849‬‬

‫‪50,000‬‬ ‫‪33,116‬‬

‫‪40,000‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪10,000‬‬

‫‪2014‬‬

‫‪2010‬‬

‫‪2013‬‬

‫‪2005‬‬

‫‪0‬‬

‫מקור‪ :‬משרד הרווחה‪ ,‬עיבוד נתוני יסוד‪ .2014 ,‬שנים שונות‪ ,‬עיבוד מיוחד המועצה הלאומית לשלום הילד‪.‬‬

‫משנת ‪ 2005‬עד ‪ 2014‬ניתן לראות מגמת עלייה במספר הילדים בגילאי ‪ 0-6‬המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים‪ .‬מספר‬ ‫הילדים המוכרים לשירותים החברתיים בגילאי ‪ 4-6‬גבוה יותר מגילאי ‪.0-3‬‬

‫‪50‬‬

‫תרשים ‪8‬ב'‪ :‬מספר הילדים* שדווחו לעובדים סוציאליים לחוק הנוער עקב חשד להתעללות‪,‬‬ ‫הזנחה וסיכון‪1995-2013 ,‬‬

‫‪49,744‬‬

‫‪50,000‬‬

‫‪49,426‬‬

‫‪48,000‬‬

‫‪48,984‬‬

‫‪46,000‬‬ ‫‪47,184‬‬

‫‪44,000‬‬ ‫‪42,000‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫‪38,000‬‬ ‫‪36,000‬‬

‫‪37,191‬‬

‫‪34,000‬‬ ‫‪32,120‬‬

‫‪32,000‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫‪28,000‬‬ ‫‪26,000‬‬ ‫‪24,000‬‬ ‫‪22,000‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪18,000‬‬

‫‪16,815‬‬

‫‪16,000‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪09‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪08‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪07‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪06‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪05‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪04‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪03‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪02‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪01‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪00‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪99‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪98‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪97‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪96‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪95‬‬ ‫‪19‬‬

‫מקור‪ :‬המועצה הלאומית לשלום הילד‪ ,‬המרכז למחקר ופיתוח‪ ,‬שנים שונות‪ .‬מכון חרוב‪ ,‬פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער והטיפול בהן‪ :‬סיכום‬ ‫ממצאים שנת ‪ ,2013‬דוח מחקר‪.2014 ,‬‬ ‫*הנתונים מתייחסים למספר הילדים בטיפול עובד סוציאלי לחוק הנוער‪ ,‬שהתגוררו ביישובים אשר אוכלוסיית הילדים בהם מנתה בשנת ‪ 2005‬כ‪86%-‬‬ ‫מאוכלוסיית הילדים בארץ‪ .‬בשנת ‪ 2010‬כ‪ ,95.8%-‬בשנת ‪ 2011‬כ‪ ,97.5%-‬בשנת ‪ 2012‬כ‪ 97.0%-‬ובשנת ‪ 2013‬כ‪.96.4%-‬‬ ‫הערה‪ :‬החוק הישראלי מחייב כל אזרח החושד חשד סביר‪ ,‬כי קטין סובל מהתעללות מידי האחראי עליו‪ ,‬לדווח על כך למשטרה או לעובד סוציאלי לחוק‬ ‫הנוער‪ .‬בפועל‪ ,‬מרבית הדיווחים מגיעים לעובדים הסוציאליים לחוק הנוער‪ .‬בשנת ‪ 2013‬מספר הדיווחים הגיע ל‪ 50-‬אלף בקירוב‪ .‬עם זאת חשוב לתת את‬ ‫הדעת לכך‪ ,‬שגידולה של אוכלוסיית הילדים במצוקה לא לוותה בהקצאת המשאבים הדרושים לטיפול הולם בילדים אלה‪.‬‬

‫מאז ‪ 1995‬מספר הילדים שדווח עליהם לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בשל חשד להתעללות והזנחה הולך וגדל‪ .‬בשנים‬ ‫‪ 2011-2013‬הוא היה קרוב ל‪ .50,000-‬לפי הערכה‪ ,‬על כל מקרה מדווח של חשד להתעללות יש באוכלוסיית הילדים ‪ 3-10‬מקרים‬ ‫נוספים שאינם מדווחים‪ .‬מכאן‪ ,‬שהיקף התופעה של ילדים בסיכון או בחשד לסיכון בכלל היישובים בישראל גדול יותר‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫לוח ‪ :8.2‬סיבת הדיווח‪/‬הפנייה* לעובדים סוציאליים לחוק הנוער‪ ,‬לפי גיל (מספרים ואחוזים‬ ‫בשורה)‪2013 ,‬‬ ‫סך הכל‬ ‫אחוזים‬ ‫מספרים‬

‫סיבת הדיווח*‬ ‫התעללות פיזית‬ ‫הזנחה‬ ‫התעללות מינית‬ ‫התעללות רגשית‬ ‫נסיונות התאבדות‬ ‫נוער מעורב בפלילים‬ ‫אבחון‪ ,‬טיפול ואשפוז פסיכיאטרי‬ ‫התמכרויות‬

‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬

‫‪15,426‬‬ ‫‪11,986‬‬ ‫‪5,905‬‬ ‫‪5,641‬‬ ‫‪1,845‬‬ ‫‪1,550‬‬ ‫‪1,235‬‬ ‫‪933‬‬

‫‪0-5‬‬

‫גיל‬ ‫‪6-13‬‬

‫‪14-17‬‬

‫‪14.7‬‬ ‫‪24.7‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪16.6‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.4‬‬

‫‪34.9‬‬ ‫‪37.1‬‬ ‫‪41.7‬‬ ‫‪37.2‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪12.9‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪5.1‬‬

‫‪16.9‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫‪21.0‬‬ ‫‪20.9‬‬ ‫‪47.0‬‬ ‫‪48.5‬‬ ‫‪37.3‬‬ ‫‪45.0‬‬

‫מקור‪ :‬מכון חרוב‪ ,‬פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער והטיפול בהן‪ :‬סיכום ממצאים שנת ‪ ,2013‬דוח מחקר‪ ,‬לוח ‪.2014 ,1‬‬ ‫*הסיבות שבגינן הועבר דיווח ביחס לקטין או הסיבות שבגינן נדרש עו"ס לחוק הנוער להתערב‪ .‬קטין יכול להיכלל ביותר מקטגוריה אחת‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬הדיווח לפי גיל חסר‪ ,‬ולכן האחוזים אינם מסתכמים ל‪.100%-‬‬

‫בגיל ‪ 0-5‬סיבות הדיווח השכיחות ביותר לעובד סוציאלי לחוק נוער בגיל חשד להתעללות והנזחה היו הזנחה (‪ ,)24.7%‬בגילאי‬ ‫‪ 6-13‬התעללות מינית (‪ ,)41.7%‬ובגילאי ‪ 14-17‬בגין נסיונות אובדנים (‪.)48.5%‬‬

‫לוח ‪ :8.3‬מספר תיקים שנפתחו בגין עבירות כנגד ילדים במשפחה לפי סוג תיק וסוג עבירה‬ ‫‪1998-2013‬‬ ‫סוג תיק‬

‫‪1998‬‬

‫‪2000‬‬

‫סך הכל‬ ‫תיק פלילי‬ ‫תיק ט‪.‬מ‪.‬‬

‫‪1,509‬‬ ‫‪785‬‬ ‫‪724‬‬

‫‪2,462‬‬ ‫‪1,551‬‬ ‫‪911‬‬

‫סך הכל‬ ‫תיק פלילי‬ ‫תיק ט‪.‬מ‪.‬‬

‫‪1,020‬‬ ‫‪481‬‬ ‫‪539‬‬

‫סך הכל‬ ‫תיק פלילי‬ ‫תיק ט‪.‬מ‪.‬‬

‫‪206‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪104‬‬

‫‪974‬‬ ‫‪227‬‬ ‫‪747‬‬

‫סך הכל (תיקים‬ ‫פליליים בלבד)‬

‫‪8‬‬

‫‪18‬‬

‫סך הכל‬ ‫תיק פלילי‬ ‫תיק ט‪.‬מ‪.‬‬

‫‪283‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪81‬‬

‫‪404‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪98‬‬

‫שנה‬ ‫‪2010‬‬

‫‪2012‬‬

‫‪2013‬‬

‫סך הכל‬ ‫‪2,597‬‬ ‫‪2,534‬‬ ‫‪63‬‬

‫‪2,366‬‬ ‫‪2,272‬‬ ‫‪94‬‬

‫‪2,338‬‬ ‫‪2,266‬‬ ‫‪72‬‬

‫תקיפת קטינים* (חבלות ותקיפות)‬ ‫‪1,816‬‬ ‫‪1,776‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪1,983‬‬ ‫‪1,018‬‬ ‫‪965‬‬

‫‪1,702‬‬ ‫‪1,646‬‬ ‫‪56‬‬

‫‪1,691‬‬ ‫‪1,643‬‬ ‫‪48‬‬

‫‪168‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪156‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪1‬‬

‫התעללות בקטין (גופנית‪ ,‬נפשית‪ ,‬מינית)‬ ‫‪276‬‬ ‫‪274‬‬ ‫‪2‬‬

‫מזה‪ :‬הזנחה**‬ ‫‪59‬‬

‫‪50‬‬

‫‪53‬‬

‫עבירות מין‬ ‫‪505‬‬ ‫‪484‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪496‬‬ ‫‪458‬‬ ‫‪38‬‬

‫‪491‬‬ ‫‪468‬‬ ‫‪23‬‬

‫מקור‪ :‬משטרת ישראל‪ ,‬מחלקת אסטרטגיה‪ ,‬מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬דו"חות שנתיים‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫*כולל המתה‪ ,‬נסיון המתה ופגיעות פיסיות למיניהן‪.‬‬ ‫**תיקי הזנחה נפתחו כולם כתיק פלילי‪ ,‬ואין תיקים בגין עבירה זו שנפתחו בט‪.‬מ‪.‬‬

‫רוב התיקים שנפתחו ב‪ 2013-‬בגין עבירות כנגד ילדים במשפחה היו תיקים בגין תקיפת קטינים‪ .‬יותר מחמישית מכלל העבירות‬ ‫במשפחה היו עבירות מין‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫לוח ‪ :8.4‬מסגרות בקהילה במימון השירות לילד ולנוער והשירות לרווחת הפרט במשרד‬ ‫הרווחה לילדים בגיל ‪ ,0-11‬לפי סוג המסגרת‪2013 ,‬‬ ‫סוג מסגרת‬

‫מספרים‬

‫מעון יום‬

‫‪14,850‬‬

‫מועדונית‬

‫‪13,906‬‬

‫משפחתון‬

‫‪8,314‬‬

‫מעון רב תכליתי‬

‫‪4,114‬‬

‫מרכז טיפולי (נתיבים להורות)‬

‫‪1,667‬‬

‫מרכז הורים‪-‬ילדים‬

‫‪3,645‬‬

‫תכנית רגישת תרבות‬

‫‪75‬‬

‫חממה (תמיכה לילדים בסיכון במשפחה מארחת בקהילה)‬

‫‪9‬‬

‫תכנית ראשית (תכנית התערבות ביתית)‬

‫‪10‬‬

‫תמיכה ביתית כולל מועדונית ביתית‬

‫‪3,324‬‬

‫אוריון‬

‫‪15‬‬

‫תכנית משפחות‬

‫‪7‬‬

‫מועדונית שיקומית‬

‫‪25‬‬

‫מועדון‪/‬מרכז קהילתי‬

‫‪0‬‬

‫מקור‪ :‬סקירת השירותים החברתיים‪ ,2013 ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬

‫לוח ‪ :8.5‬מסגרות חוץ ביתיות לילדים בגיל ‪ ,0-11‬לפי סוג המסגרת‪2013 ,‬‬ ‫מספר ילדים מושמים‬

‫סוג מסגרת‬ ‫מרכז חירום‬

‫‪256‬‬

‫פנימייה‬

‫‪2,767‬‬

‫משפחת אומנה‬

‫‪1,428‬‬

‫מקור‪ :‬סקירת השירותים החברתיים‪ ,2013 ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬

‫מרבית הילדים בגיל ‪ 0-11‬מושמים בפנימיות‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫פרק ‪9‬‬ ‫ילדים בגיל הרך בהשוואה בין לאומית‬

‫תרשים ‪9‬א' ‪ :‬אחוז הילדים בגיל ‪ 0-17‬מכלל האוכלוסייה במדינות נבחרות‪2012 ,‬‬

‫ר‪ .‬הפלסטינית‬ ‫סוריה‬ ‫ירדן‬ ‫מצרים‬ ‫ישראל‬ ‫טורקיה‬ ‫אירלנד‬ ‫ארצות הברית‬ ‫אוסטרליה‬ ‫נורווגיה‬ ‫צרפת‬ ‫דנמרק‬ ‫בריטניה‬ ‫לוקסנבורג‬ ‫הולנד‬ ‫בלגיה‬ ‫שוודיה‬ ‫קנדה‬ ‫פינלנד‬ ‫קוריאה‬ ‫אסטוניה‬ ‫סלובקיה‬ ‫רוסיה‬ ‫שוויץ‬ ‫פורטוגל‬ ‫ספרד‬ ‫אוסטריה‬ ‫צ׳כיה‬ ‫יוון‬ ‫איטליה‬ ‫גרמניה‬ ‫יפן‬

‫‪48.1‬‬ ‫‪41.7‬‬ ‫‪40.4‬‬ ‫‪36.9‬‬ ‫‪32.3‬‬ ‫‪31.2‬‬ ‫‪25.3‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪21.5‬‬ ‫‪21.2‬‬ ‫‪21.2‬‬ ‫‪20.8‬‬ ‫‪20.3‬‬ ‫‪20.2‬‬ ‫‪20.1‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪18.7‬‬ ‫‪18.5‬‬ ‫‪18.4‬‬ ‫‪18.2‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫‪16.0‬‬

‫אחוזים‬ ‫‪55‬‬

‫‪50‬‬

‫‪45‬‬

‫‪40‬‬

‫‪35‬‬

‫‪25‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪15‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫מקור‪.UNICEF , The State of the World's Children 2014 ,Table 6 - Demographic Indicators, 2014 :‬‬

‫חלקם של הילדים עד גיל ‪ 17‬באוכלוסיית ישראל קטן מחלקם של הילדים בגיל זה במדינות המזרח התיכון‪ ,‬והוא הגבוה ביותר‬ ‫בהשוואה למדינות המערב שנבדקו‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫לוח ‪ :9.1‬אחוז הלומדים בגילאי ‪ 3-4‬במדינות נבחרות‪2011 ,‬‬ ‫מדינה‬ ‫כלל ארצות‬

‫גיל ‪3-4‬‬

‫ה‪OECD-‬‬

‫‪76.0‬‬

‫בלגיה‬

‫‪99.0‬‬

‫ספרד‬

‫‪96.0‬‬

‫צרפת‬

‫‪99.0‬‬

‫נורווגיה‬

‫‪96.0‬‬

‫איטליה‬

‫‪94.0‬‬

‫דנמרק‬

‫‪97.0‬‬

‫גרמניה‬

‫‪93.0‬‬

‫הולנד‬

‫‪91.0‬‬

‫שבדיה‬

‫‪93.0‬‬

‫בריטניה‬

‫‪95.0‬‬

‫ישראל‬

‫‪89.0‬‬

‫יפן‬

‫‪86.0‬‬

‫פורטוגל‬

‫‪85.0‬‬

‫קוריאה‬

‫‪86.0‬‬

‫אוסטריה‬

‫‪78.0‬‬

‫רוסיה‬

‫‪73.0‬‬

‫צ'כיה‬

‫‪70.0‬‬

‫אירלנד‬

‫‪69.0‬‬

‫ארה"ב‬

‫‪52.0‬‬

‫פינלנד‬

‫‪55.0‬‬

‫אוסטרליה‬

‫‪47.0‬‬

‫יוון‬

‫‪26.0‬‬

‫קנדה*‬

‫‪24.0‬‬

‫שוויץ‬

‫‪22.0‬‬

‫טורקיה‬

‫‪12.0‬‬

‫מקור‪.OECD, Education at a Glance 2014, Table C1.1a, 2014 :‬‬ ‫*נכון ל‪.2010-‬‬ ‫ נתונים חסרים במקור‪.‬‬‫הערה‪ :‬באירלנד אחוז הלומדים הנמוך בני ה‪ 3-4-‬נובע מכך שאין בה חינוך לגיל הרך הממומן בידי המדינה‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫לוח ‪ :9.2‬הוצאה לאומית לתלמיד על חינוך* במדינות נבחרות לפי שלב חינוך (דולרים)‪,‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫קדם יסודי גיל ‪3-4‬‬

‫הוצאה לחינוך (דולרים)‬ ‫יסודי‬

‫מדינה‬

‫על יסודי‬

‫‪7,044‬‬

‫‪7,900‬‬

‫‪9,505‬‬

‫דנמרק‬

‫‪14,148‬‬

‫‪9,434‬‬

‫‪10,937‬‬

‫ניו זילנד‬

‫‪11,088‬‬

‫‪8,084‬‬

‫‪9,312‬‬

‫אוסטרליה‬

‫‪10,734‬‬

‫‪8,671‬‬

‫‪10,354‬‬

‫ארה"ב‬

‫‪10,010‬‬

‫‪10,958‬‬

‫‪12,731‬‬

‫הממלכה המאוחדת‬

‫‪9,692‬‬

‫‪9,857‬‬

‫‪9,648‬‬

‫איסלנד‬

‫‪9,138‬‬

‫‪10,339‬‬

‫‪8,470‬‬

‫אוסטריה‬

‫‪8,933‬‬

‫‪10,600‬‬

‫‪13,607‬‬

‫גרמניה‬

‫‪8,351‬‬

‫‪7,579‬‬

‫‪10,275‬‬

‫הולנד‬

‫‪8,020‬‬

‫‪8,036‬‬

‫‪12,100‬‬

‫שבדיה‬

‫‪6,915‬‬

‫‪10,295‬‬

‫‪10,939‬‬

‫קוריאה הדרומית‬

‫‪6,861‬‬

‫‪6,976‬‬

‫‪8,199‬‬

‫ספרד‬

‫‪6,725‬‬

‫‪7,288‬‬

‫‪9,615‬‬

‫צרפת‬

‫‪6,615‬‬

‫‪6917‬‬

‫‪11,109‬‬

‫בלגיה‬

‫‪6,333‬‬

‫‪9,281‬‬

‫‪11,732‬‬

‫פינלנד‬

‫‪5,700‬‬

‫‪8,159‬‬

‫‪9,792‬‬

‫צ'כיה‬

‫‪4,302‬‬

‫‪4,587‬‬

‫‪7,270‬‬

‫ישראל‬

‫‪4,058‬‬

‫‪6,823‬‬

‫‪5,712‬‬

‫אסטוניה‬

‫‪2,618‬‬

‫‪5,328‬‬

‫‪6,389‬‬

‫מקסיקו‬

‫‪2,568‬‬

‫‪2,622‬‬

‫‪2,943‬‬

‫ממוצע ‪-‬‬

‫‪OECD‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪ ,2014‬לוח ‪.2014 ,8.75‬‬ ‫*סל השירותים הכולל שקיבל כל תלמיד‪.‬‬

‫בכל שלושת שלבי החינוך ההוצאה הלאומית לחינוך על תלמיד בישראל הייתה בשנת ‪ 2011‬נמוכה בהרבה מזו הממוצעת‬ ‫במדינות ה‪.OECD-‬‬

‫‪56‬‬

‫תרשים ‪9‬ב'‪ :‬אחוז היילודים שמשקלם בלידה נמוך (פחות מ‪ 2,500-‬גרם) מכלל הילודים‪,‬‬ ‫‪2008-2012‬‬

‫‪13.0‬‬

‫מצרים‬

‫‪13.0‬‬

‫ירדן‬ ‫טורקיה‬

‫‪11.0‬‬

‫סוריה‬

‫‪10.0‬‬

‫ר‪ .‬הפלסטינית‬

‫‪9.0‬‬

‫‪15‬‬

‫‪14‬‬

‫‪13‬‬

‫‪12‬‬

‫‪11‬‬

‫‪10‬‬

‫‪8.0‬‬

‫פורטוגל*‬

‫‪8.0‬‬

‫לוקסנבורג*‬

‫‪8.0‬‬

‫ישראל*‬

‫‪8.0‬‬

‫יפן*‬

‫‪8.0‬‬

‫יוון**‬

‫‪8.0‬‬

‫בריטניה*‬

‫‪8.0‬‬

‫בלגיה**‬

‫‪8.0‬‬

‫ארצות הברית*‬

‫‪9‬‬

‫‪7.0‬‬

‫סלובקיה*‬

‫‪7.0‬‬

‫צרפת**‬

‫‪7.0‬‬

‫צ׳כיה*‬

‫‪7.0‬‬

‫גרמניה**‬

‫‪7.0‬‬

‫אוסטרליה*‬

‫‪7.0‬‬

‫אוסטריה*‬

‫‪8‬‬

‫‪6.0‬‬

‫שוויץ**‬

‫‪6.0‬‬

‫קנדה*‬

‫‪6.0‬‬

‫ספרד**‬

‫‪6.0‬‬

‫הפד‪ .‬הרוסית*‬

‫‪6.0‬‬

‫אירלנד**‬

‫‪6.0‬‬

‫איטליה**‬

‫‪7‬‬

‫‪5.0‬‬

‫נורווגיה*‬

‫‪5.0‬‬

‫דנמרק*‬

‫‪6‬‬

‫‪4.0‬‬

‫שוודיה**‬

‫‪4.0‬‬

‫קוריאה**‬

‫‪4.0‬‬

‫פינלנד*‬

‫‪4.0‬‬

‫אסטוניה‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫מקור‪UNICEF, The State of the World’s Children, 2014, Table 2-Nutrition, 2014 :‬‬ ‫*הנתונים מתייחסים לשנה ספציפית בטווח שנים זה‪.‬‬ ‫**נתוני ‪ ,2007-2011‬הנתונים מתייחסים לשנה המעודכנת ביותר בטווח שנים זה‪.‬‬

‫משקלם של ‪ 8%‬מכלל היילודים בישראל היה קטן מ‪ 2,500-‬גרם‪ .‬אחוז זה היה מן הגבוהים במדינות המערב‪ ,‬אך הנמוך במדינות‬ ‫המזרח התיכון שנבדקו‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫תרשים ‪9‬ג'‪ :‬תמותת תינוקות במדינות נבחרות (שיעור לאלף לידות חי)‪2012 ,‬‬ ‫ר‪ .‬פלסטינית‬ ‫מצרים‬ ‫ירדן‬ ‫סוריה‬ ‫טורקיה‬ ‫רוסיה‬ ‫סלובקיה‬ ‫ארה״ב‬ ‫קנדה‬ ‫שוויץ‬ ‫ספרד‬ ‫יוון‬ ‫בריטניה‬ ‫אוסטרליה‬ ‫קוריאה‬ ‫צרפת‬ ‫צ׳כיה‬ ‫פורטוגל‬ ‫ישראל‬ ‫הולנד‬ ‫דנמרק‬ ‫גרמניה‬ ‫בלגיה‬ ‫אסטוניה‬ ‫אירלנד‬ ‫איטליה‬ ‫אוסטריה‬ ‫שוודיה‬ ‫פינלנד‬ ‫נורווגיה‬ ‫לוקסנבורג‬ ‫יפן‬

‫‪19.0‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪15‬‬

‫‪5‬‬

‫‪10‬‬

‫שיעור לאלף‬ ‫מקור‪.UNICEF, The State of the World's Children 2014, Table 1- Basic Indicators, 2014 :‬‬

‫שיעור תמותת התינוקות בישראל דומה לשיעור המקביל במדינות המערביות המפותחות‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫‪0‬‬

‫תרשים ‪9‬ד'‪ :‬תמותת ילדים מתחת גיל ‪ 5‬במדינות נבחרות (שיעור לאלף בקבוצת הגיל)‪,‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫ר‪ .‬פלסטינית‬ ‫מצרים‬ ‫ירדן‬ ‫סוריה‬ ‫טורקיה‬ ‫רוסיה‬ ‫סלובקיה‬ ‫ארה״ב‬ ‫יוון‬ ‫ספרד‬ ‫בריטניה‬ ‫אוסטרליה‬ ‫קנדה‬ ‫שוויץ‬ ‫קוריאה‬ ‫צרפת‬ ‫צ׳כיה‬ ‫פורטוגל‬ ‫ישראל‬ ‫הולנד‬ ‫דנמרק‬ ‫גרמניה‬ ‫בלגיה‬ ‫אסטוניה‬ ‫אירלנד‬ ‫איטליה‬ ‫אוסטריה‬ ‫שוודיה‬ ‫פינלנד‬ ‫נורווגיה‬ ‫יפן‬ ‫לוקסנבורג‬

‫‪23.0‬‬ ‫‪21.0‬‬ ‫‪19.0‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪20‬‬

‫‪15‬‬

‫‪10‬‬

‫שיעור לאלף‬ ‫בקבוצת הגיל‬

‫מקור‪.UNICEF, The State of the World's Children 2014, Table 1-Basic Indicators, 2014 :‬‬

‫ישראל דומה לרבות ממדינות אירופה בשיעור התמותה של ילדים עד גיל ‪.5‬‬

‫‪59‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫לוח ‪ :9.3‬אחוז התינוקות המחוסנים בגיל שנה מבני גילם במדינות נבחרות‪2012 ,‬‬ ‫אחוז המחוסנים‬ ‫‪POLIO 3‬‬ ‫שיתוק‬ ‫ילדים‬

‫‪DPT3‬‬

‫‪DPT1‬‬

‫אוסטריה‬

‫‪83.0‬‬

‫‪83.0‬‬

‫‪76.0‬‬

‫‪83.0‬‬

‫‪83.0‬‬

‫‪93.0‬‬

‫אוסטרליה‬

‫‪92.0‬‬

‫‪92.0‬‬

‫‪94.0‬‬

‫‪92.0‬‬

‫‪92.0‬‬

‫‪92.0‬‬

‫איטליה‬

‫‪96.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪90.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫אירלנד‬

‫‪95.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪92.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫אסטוניה‬

‫‪94.0‬‬

‫‪94.0‬‬

‫‪94.0‬‬

‫‪94.0‬‬

‫‪94.0‬‬

‫‪96.0‬‬

‫ארה"ב‬

‫‪90.0‬‬

‫‪92.0‬‬

‫‪92.0‬‬

‫‪93.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫בלגיה‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪96.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫בריטניה‬

‫‪97.0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪93.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫גרמניה‬

‫‪94.0‬‬

‫‪86.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪93.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫דנמרק‬

‫‪94.0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪90.0‬‬

‫‪94.0‬‬

‫‪94.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫הולנד‬

‫‪97.0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪96.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫הפדרציה הרוסית‬

‫‪18.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫הרשות הפלסטינית‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫טורקיה‬

‫‪97.0‬‬

‫‪96.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫יוון‬

‫‪94.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫יפן‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪96.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫ירדן‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫ישראל‬

‫‪93.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪96.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪94.0‬‬

‫‪96.0‬‬

‫לוקסמבורג‬

‫‪99.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪96.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫מצרים‬

‫‪-‬‬

‫‪93.0‬‬

‫‪93.0‬‬

‫‪93.0‬‬

‫‪93.0‬‬

‫‪94.0‬‬

‫נורווגיה‬

‫‪95.0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪94.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫סוריה‬

‫‪45.0‬‬

‫‪43.0‬‬

‫‪61.0‬‬

‫‪52.0‬‬

‫‪45.0‬‬

‫‪68.0‬‬

‫סלובקיה‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫ספרד‬

‫‪97.0‬‬

‫‪96.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫פורטוגל‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫פינלנד‬

‫‪99.0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫צ'כיה‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫צרפת‬

‫‪98.0‬‬

‫‪74.0‬‬

‫‪89.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫קוריאה‬

‫‪-‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫קנדה‬

‫‪95.0‬‬

‫‪70.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫שוודיה‬

‫‪98.0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪97.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪98.0‬‬

‫‪99.0‬‬

‫שוויץ‬

‫‪95.0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪92.0‬‬

‫‪96.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫‪95.0‬‬

‫מדינה‬

‫‪Hib‬‬ ‫דלקת קרום‬ ‫המח‬

‫‪HEPB‬‬ ‫משולשת‬

‫‪MCV‬‬ ‫חצבת‬

‫מקור‪.UNICEF, The State of the World’s Children, 2014, Table 3-Health, 2014 :‬‬

‫‪60‬‬

‫‪ DPT‬משולשת‬

‫לוח ‪ :9.4‬קצבת ילד שני במדינות ה‪( OECD-‬אחוז מהתוצר לנפש)‪2013 ,‬‬ ‫אחוז מהתוצר לנפש‬

‫מדינה‬ ‫גרמניה‬

‫‪6.8‬‬

‫בלגיה‬

‫‪5.7‬‬

‫הונגריה‬

‫‪5.5‬‬

‫צרפת‬

‫‪4.9‬‬

‫אירלנד‬

‫‪4.7‬‬

‫דנמרק‬

‫‪4.2‬‬

‫אוסטריה‬

‫‪3.9‬‬

‫שוודיה‬

‫‪3.8‬‬

‫לוקסמבורג‬

‫‪3.7‬‬

‫פינלנד‬

‫‪3.7‬‬

‫האיחוד האירופי‬

‫‪3.6‬‬

‫איסלנד‬

‫‪3.5‬‬

‫שוייץ‬

‫‪3.2‬‬

‫בריטניה‬

‫‪2.8‬‬

‫הולנד‬

‫‪2.6‬‬

‫ישראל‬

‫‪2.5‬‬

‫פולין‬

‫‪2.3‬‬

‫סלובקיה‬

‫‪2.1‬‬

‫צ'כיה‬

‫‪2.0‬‬

‫נורבגיה‬

‫‪1.9‬‬

‫יוון‬

‫‪1.7‬‬

‫ישראל אחרי חוק ההסדרים אוגוסט ‪2013‬‬

‫‪1.4‬‬

‫ספרד‬

‫‪1.3‬‬

‫מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון (עפ"י נתוני ‪ EUROSTAT‬ו‪ .)MISSOC-‬דוח שנתי ‪.2013‬‬

‫קצבת ילד שני בישראל כאחוז מהתוצר לנפש קטנה מהקצבה הממוצעת במדינות האיחוד האירופי‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫לוח ‪ :9.5‬עוני של ילדים ושל משקי בית עם ילדים על פי מדד ה‪ OECD-‬לפי מצב תעסוקה‬ ‫של ההורה (שיעור לאלף ושיעור השינוי מאז ‪ 1995‬באחוזים)‪2010 ,‬‬

‫מדינה‬

‫עוני בקרב ילדים‬ ‫סך הכל‬ ‫שיעור‬ ‫‪2010‬‬ ‫השינוי‬ ‫מאז‬ ‫‪1995‬‬

‫סך הכל משקי בית‬ ‫עם ילדים‬ ‫שיעור‬ ‫‪2010‬‬ ‫השינוי‬ ‫מאז‬ ‫‪1995‬‬

‫מצב משפחתי ומצב תעסוקה‬ ‫זוג הורים‬

‫רווק‪/‬ה‬ ‫אינו‬ ‫עובד‬

‫עובד‬

‫אינם‬ ‫עובדים‬

‫אחד‬ ‫עובד‬

‫שניים‬ ‫ויותר‬ ‫עובדים‬

‫ישראל‬

‫‪28.5‬‬

‫‪14.0‬‬

‫‪24.3‬‬

‫‪11.5‬‬

‫‪86.3‬‬

‫‪30.2‬‬

‫‪88.7‬‬

‫‪44.1‬‬

‫‪4.0‬‬

‫תורכיה*‬

‫‪27.5‬‬

‫‪7.9‬‬

‫‪22.9‬‬

‫‪6.1‬‬

‫‪44.7‬‬

‫‪32.4‬‬

‫‪45.0‬‬

‫‪21.5‬‬

‫‪20.2‬‬

‫מקסיקו‬

‫‪24.5‬‬

‫‪-1.5‬‬

‫‪21.5‬‬

‫‪-0.3‬‬

‫‪41.9‬‬

‫‪28.2‬‬

‫‪75.3‬‬

‫‪32.9‬‬

‫‪10.4‬‬

‫צ'ילה**‬

‫‪23.9‬‬

‫‪-‬‬

‫‪20.5‬‬

‫‪-‬‬

‫‪82.5‬‬

‫‪37.4‬‬

‫‪76.5‬‬

‫‪33.0‬‬

‫‪5.1‬‬

‫ארה"ב‬

‫‪21.2‬‬

‫‪-1.1‬‬

‫‪18.6‬‬

‫‪-0.1‬‬

‫‪90.7‬‬

‫‪31.1‬‬

‫‪86.9‬‬

‫‪28.1‬‬

‫‪5.8‬‬

‫ספרד‬

‫‪20.5‬‬

‫‪-‬‬

‫‪18.9‬‬

‫‪-‬‬

‫‪84.6‬‬

‫‪23.9‬‬

‫‪73.4‬‬

‫‪27.1‬‬

‫‪7.5‬‬

‫איטליה‬

‫‪17.8‬‬

‫‪-1.8‬‬

‫‪16.6‬‬

‫‪-1.9‬‬

‫‪84.2‬‬

‫‪27.0‬‬

‫‪84.7‬‬

‫‪29.2‬‬

‫‪5.6‬‬

‫יוון‬

‫‪17.7‬‬

‫‪5.8‬‬

‫‪15.8‬‬

‫‪5.2‬‬

‫‪54.0‬‬

‫‪16.7‬‬

‫‪57.8‬‬

‫‪26.3‬‬

‫‪4.7‬‬

‫פורטוגל‬

‫‪16.2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪14.2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪60.6‬‬

‫‪23.8‬‬

‫‪78.7‬‬

‫‪30.3‬‬

‫‪4.6‬‬

‫יפן*‬

‫‪15.7‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪14.6‬‬

‫‪3.3‬‬

‫‪50.4‬‬

‫‪50.9‬‬

‫‪36.0‬‬

‫‪13.6‬‬

‫‪11.8‬‬

‫אוסטרליה‬

‫‪15.1‬‬

‫‪2.1‬‬

‫‪12.5‬‬

‫‪1.5‬‬

‫‪73.1‬‬

‫‪14.4‬‬

‫‪67.5‬‬

‫‪10.3‬‬

‫‪1.9‬‬

‫קנדה‬

‫‪14.0‬‬

‫‪-0.4‬‬

‫‪11.9‬‬

‫‪-0.8‬‬

‫‪87.0‬‬

‫‪27.4‬‬

‫‪68.5‬‬

‫‪23.2‬‬

‫‪4.4‬‬

‫פולין‬

‫‪13.6‬‬

‫‪-‬‬

‫‪12.1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪64.8‬‬

‫‪15.1‬‬

‫‪62.1‬‬

‫‪26.6‬‬

‫‪4.4‬‬

‫ממוצע ‪OECD‬‬

‫‪13.3‬‬

‫‪2.0‬‬

‫‪11.6‬‬

‫‪1.8‬‬

‫‪58.0‬‬

‫‪20.9‬‬

‫‪53.6‬‬

‫‪18.6‬‬

‫‪4.1‬‬

‫ניו זילנד*‬

‫‪13.3‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪10.4‬‬

‫‪-0.6‬‬

‫‪47.4‬‬

‫‪13.8‬‬

‫‪46.9‬‬

‫‪13.0‬‬

‫‪2.5‬‬

‫בלגיה‬

‫‪12.8‬‬

‫‪-‬‬

‫‪10.5‬‬

‫‪-‬‬

‫‪67.0‬‬

‫‪16.9‬‬

‫‪63.4‬‬

‫‪15.5‬‬

‫‪1.0‬‬

‫אסטוניה‬

‫‪12.4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪11.4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪78.7‬‬

‫‪18.2‬‬

‫‪65.8‬‬

‫‪17.3‬‬

‫‪3.7‬‬

‫סלובקיה‬

‫‪12.1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪10.9‬‬

‫‪-‬‬

‫‪59.0‬‬

‫‪7.6‬‬

‫‪70.6‬‬

‫‪20.2‬‬

‫‪4.8‬‬

‫לוקסמבורג‬

‫‪11.4‬‬

‫‪3.5‬‬

‫‪9.9‬‬

‫‪2.6‬‬

‫‪60.2‬‬

‫‪41.6‬‬

‫‪34.6‬‬

‫‪16.8‬‬

‫‪3.8‬‬

‫צרפת‬

‫‪11.0‬‬

‫‪2.0‬‬

‫‪8.7‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪49.7‬‬

‫‪18.4‬‬

‫‪24.8‬‬

‫‪11.4‬‬

‫‪2.9‬‬

‫‪62‬‬

‫לוח ‪ :9.5‬עוני של ילדים ושל משקי בית עם ילדים על פי מדד ה‪ OECD-‬לפי מצב תעסוקה‬ ‫של ההורה (שיעור לאלף ושיעור השינוי מאז ‪ 1995‬באחוזים)‪( 2010 ,‬המשך)‬

‫מדינה‬

‫עוני בקרב ילדים‬ ‫סך הכל‬

‫סך הכל משקי בית‬ ‫עם ילדים‬

‫שיעור‬ ‫השינוי‬ ‫מאז‬ ‫‪1995‬‬

‫שיעור‬ ‫השינוי‬ ‫מאז‬ ‫‪1995‬‬

‫‪2010‬‬

‫‪2010‬‬

‫מצב משפחתי ומצב תעסוקה‬ ‫זוג הורים‬

‫רווק‪/‬ה‬ ‫אינו‬ ‫עובד‬

‫עובד‬

‫אינם‬ ‫עובדים‬

‫אחד‬ ‫עובד‬

‫שניים‬ ‫ויותר‬ ‫עובדים‬

‫אירלנד*‬

‫‪10.2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪9.7‬‬

‫‪-‬‬

‫‪36.9‬‬

‫‪2.1‬‬

‫‪26.9‬‬

‫‪9.9‬‬

‫‪0.6‬‬

‫הולנד‬

‫‪9.9‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪7.9‬‬

‫‪0.5‬‬

‫‪58.2‬‬

‫‪22.6‬‬

‫‪66.4‬‬

‫‪15.4‬‬

‫‪2.0‬‬

‫בריטניה‬

‫‪9.8‬‬

‫‪-6.3‬‬

‫‪9.2‬‬

‫‪-3.2‬‬

‫‪27.8‬‬

‫‪4.8‬‬

‫‪30.3‬‬

‫‪8.6‬‬

‫‪1.0‬‬

‫שווייץ*‬

‫‪9.8‬‬

‫‪-‬‬

‫‪8.7‬‬

‫‪-‬‬

‫‪31.6‬‬

‫‪7.2‬‬

‫קוריאה‬

‫‪9.4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫צ'כיה‬

‫‪9.0‬‬

‫‪3.5‬‬

‫‪7.6‬‬

‫‪3.4‬‬

‫‪83.7‬‬

‫‪14.8‬‬

‫‪66.2‬‬

‫‪9.3‬‬

‫‪1.8‬‬

‫גרמניה‬

‫‪9.1‬‬

‫‪1.1‬‬

‫‪7.1‬‬

‫‪0.5‬‬

‫‪54.0‬‬

‫‪23.8‬‬

‫‪16.4‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪0.5‬‬

‫אוסטריה‬

‫‪8.2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪6.7‬‬

‫‪-‬‬

‫‪58.8‬‬

‫‪16.9‬‬

‫‪47.9‬‬

‫‪13.1‬‬

‫‪2.2‬‬

‫הונגריה*‬

‫‪9.4‬‬

‫‪-0.9‬‬

‫‪9.0‬‬

‫‪0.3‬‬

‫‪71.8‬‬

‫‪15.1‬‬

‫‪16.9‬‬

‫‪8.5‬‬

‫‪2.3‬‬

‫סלובניה‬

‫‪9.4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪8.2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪82.2‬‬

‫‪24.9‬‬

‫‪80.0‬‬

‫‪35.7‬‬

‫‪2.4‬‬

‫שוודיה‬

‫‪8.2‬‬

‫‪5.7‬‬

‫‪6.9‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪56.7‬‬

‫‪10.9‬‬

‫‪58.4‬‬

‫‪18.2‬‬

‫‪1.2‬‬

‫נורבגיה‬

‫‪5.1‬‬

‫‪1.4‬‬

‫‪4.4‬‬

‫‪1.4‬‬

‫‪42.3‬‬

‫‪9.9‬‬

‫‪42.4‬‬

‫‪12.6‬‬

‫‪1.0‬‬

‫פינלנד‬

‫‪3.9‬‬

‫‪1.9‬‬

‫‪3.7‬‬

‫‪1.9‬‬

‫‪43.0‬‬

‫‪6.8‬‬

‫‪43.2‬‬

‫‪7.3‬‬

‫‪1.4‬‬

‫דנמרק‬

‫‪3.7‬‬

‫‪1.7‬‬

‫‪3.0‬‬

‫‪1.4‬‬

‫‪26.7‬‬

‫‪5.6‬‬

‫‪30.5‬‬

‫‪9.3‬‬

‫‪0.9‬‬

‫מקור‪OECD Family Database www.oecd.org/social/family/database, OECD - Social Policy Division - Directorate of Employment, :‬‬ ‫‪.Labour and Social Affairs, Table CO2.2.A‬‬ ‫*הנתונים מתייחסים לשנת ‪.2009‬‬ ‫**הנתונים מתייחסים לשנת ‪.2011‬‬ ‫‪ -‬לא ידוע‪/‬אין נתונים‪ ,‬או לא ניתן לחישוב‪.‬‬

‫ב‪ 2010-‬ישראל עמדה במקום הראשון בשיעור הילדים העניים ובשיעור משקי הבית עם ילדים עניים ביחס לשאר מדינות ה‪.OECD-‬‬

‫‪63‬‬

‫רשימת מקורות‬

‫בטרם ‪ -‬בטיחות ילדים‪ ,‬מיזם ‪ - NAPIS‬מאגר היפגעויות מהתקשורת‪ ,‬אוגוסט ‪.2013‬‬ ‫בטרם‪ ,‬המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים (‪ ,)NAPIS‬דו”ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונות בשנת ‪,2013‬‬ ‫ינואר ‪ ,2014‬פרסום מס’ ‪.1088‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמדע‪ ,‬המענה הציבורים לילדים בגיל הרך בישראל תמונת מצב‪ 20 ,‬ביולי‪2015 ,‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‪ ,‬שירות מערכת החינוך לאוכלוסיית ילדי הזרים חסרי המעמד האזרחי‪ ,‬ינואר ‪.2014‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ :‬אפיון הרשויות המקומיות ודירוג לפי הרמה החברתית‪-‬כלכלית של האוכלוסייה ‪.2008‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬קובץ הרשויות המקומיות‪.2012 ,‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל‪.2014 ,‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬תחום בריאות ותנועה טבעית‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬תחום דמוגרפיה ואוכלוסייה‪.2014 ,‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון דוח שנתי ‪.2013‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬ממדי העוני והפערים החברתיים‪-‬דו"ח שנתי‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬קובץ חד‪-‬הוריות‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬קובץ ילד נכה‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫משרד העלייה והקליטה‪ ,‬אגף בכיר למערכות מידע‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬קובץ קצבאות ילדים‪,‬‬ ‫שנים שונות‪.‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון‪ ,‬עוני‪ ,‬חינוך ותעסוקה בחברה הערבית‪-‬בדווית‪ :‬מבט השוואתי (אנגלית)‪ ,‬כתבו‬ ‫ סלימן אבו בדר וד”ר דניאל גוטליב‪ ,‬יוני ‪.9002‬‬‫המועצה הלאומית לשלום הילד‪ ,‬המרכז למחקר ופיתוח‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫מאיירס‪-‬ג'ויינט מכון ברוקדייל‪ ,‬מרכז אנגלברג לילדים ולנוער‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫מכון חרוב‪ ,‬פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער והטיפול בהן‪ :‬סיכום ממצאים שנת ‪ ,2013‬דוח מחקר‪.2014 ,‬‬ ‫משטרת ישראל‪ ,‬מחלקת אסטרטגיה‪ ,‬מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬דו"חות שנתיים‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫משרד הבריאות‪ ,‬אגף המידע‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫משרד הבריאות‪ ,‬המחלקה לאפידמיולוגיה‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫משרד הבריאות‪ ,‬אגף המידע‪ ,‬תחום מידע‪ ,‬מאגר אשפוזים‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫משרד הבריאות‪ ,‬שירותי בריאות הנפש‪ ,‬המחלקה למידע והערכה‪ ,‬בריאות הנפש בישראל – שנתון סטטיסטי‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬האגף לחינוך מיוחד‪.2014 ,‬‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬המינהל הפדגוגי‪ ,‬האגף לשירותי חינוך ורווחה‪ ,‬המחלקה לביקור סדיר ולמניעת נשירה‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬המינהל לכלכלה ולתקציבים‪ ,‬תחום כלכלה וסטטיסטיקה‪.2014 ,‬‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬מחוז חיפה ומחוז תל אביב‪-‬יפו‪.2014 ,‬‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬מינהל תקשוב ומערכות מידע‪.2014 ,‬‬ ‫משרד העלייה והקליטה‪ ,‬אגף בכיר למערכות מידע‪.2013 ,‬‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬סקירת השירותים החברתיים‪.2013 ,‬‬ ‫משרד הרווחה‪ ,‬עיבוד נתוני יסוד‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫משרד הרווחה‪ ,‬שירות לילד ונוער‪.‬‬ ‫עיריות אילת‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ערד ותל אביב‪-‬יפו‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫עיריית תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬מינהל החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬שנים שונות‪.‬‬ ‫קופת חולים מאוחדת‪ ,‬מחלקת פרסום ושיווק‪.2014 ,‬‬

‫‪UNICEF, The State of the World's Children 2014‬‬ ‫‪OECD, Education at a Glance 2013‬‬ ‫‪OECD Family Database www.oecd.org/social/family/database, OECD - Social Policy Division - Directorate of Employment‬‬

‫© כל הזכויות שמורות למועצה הלאומית לשלום הילד ולקרן ברנרד ון ליר‬ ‫ירושלים‪ ,‬טבת תשע”ה‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬

‫המועצה הלאומית לשלום הילד‬ ‫‪www.children.org.il‬‬

‫קרן ברנרד ון ליר‬

‫‪www.bernardvanleer.org‬‬