CONNECTED ISOLATION | LIfe VS. Lines Thesis

‫חיים מול‬

‫‪Life V.S‬‬

‫|‬

‫באקה אלג'רביה | באקה אלשרקייה | נזלת עיסא‬

‫‪1‬‬

2

‫תזה | פרויקט גמר‬ ‫קאות'ר ענאבוסי‬

‫מנחים | ד"ר אדר' ירמי הופמן | אדר' אורן בן אברהם | אדר' איריס קשמן‬ ‫הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‬

‫‪3‬‬

‫ت ّ‬ ‫"الدار ف‬ ‫والدار ج�ل‬ ‫اخت�‪ ،‬ج‬ ‫ج‬ ‫ّ‬ ‫الدار تدل‬ ‫ج‬ ‫الدار حدود‬ ‫ج‬ ‫غياب وجود‬ ‫ومصت‪ ،‬ج�ود‬ ‫عبور عىل راحة املوت‬ ‫واملوت فينا ي� ّدق‬ ‫ين‬ ‫ساحت�‬ ‫ساحة مدرسة أصبحت‬ ‫امسء ّ‬ ‫مقسمة ووعود‬ ‫ف‬ ‫ت‬ ‫ومن� عىل بعد م� من الوطن املستباح!"‬ ‫الدار‬ ‫قصيدة ج‬ ‫اه� نرص هللا‬ ‫الشاعر ‪ :‬با� ي‬

‫‪4‬‬

‫"הגדר נעלמה‪ ,‬והגדר הפגינה‬ ‫הגדר צנחה‬ ‫הגדר היא גבול‬ ‫היעדרות‪ ,‬נוכחות‬ ‫שתיקה‪ ,‬הכחשה‬ ‫חצייה על כף המוות‬ ‫והמוות בנו בוהה‬ ‫חצר בית הספר הפכה לשתיים‬ ‫שמים מחולקים והבטחות‬ ‫וגלות במרחק של מטר מהמולדת‬ ‫שהופרה!"‬

‫הגדר‬ ‫משורר‪ :‬אבראהים נסראללה‬

‫‪5‬‬

6

‫תוכן עניינים |‬

‫תקציר‪9 ..................................................‬‬ ‫סוגיה ‪ -‬רקע כללי ‪10................................‬‬ ‫הקמת הגדר‪12..............................‬‬ ‫השפעות הגדר‪18..........................‬‬ ‫שאלת המחקר‪22.....................................‬‬ ‫סביבה תיאורטית‪25.................................‬‬ ‫גבול‪26........................................‬‬ ‫קול ומבט‪34................................‬‬ ‫חומה ומגדל‪35............................‬‬ ‫מתודולוגיה‪37.........................................‬‬ ‫בין הקווים‪38..............................‬‬ ‫אסטרטגית תכנון‪55..................................‬‬ ‫התערבות‪60.............................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪105.........................................‬‬

‫‪7‬‬

8

‫תקציר |‬ ‫קו‪ ,‬גבול או קיר היו תמיד נוכחים בהיסטוריה האנושית‪ .‬גבולות‬ ‫משמשים לחלק‪ ,‬לשלוט‪ ,‬להפריד‪ ,‬ואפילו לדרג אוכלוסיות‪ .‬קו אחד‬ ‫יש לו את היכולת של פיצול סביבה לשתי סביבות בלתי חדירות‬ ‫אחת לשנייה‪ .‬לפעמים הגבול נתפס כמערכת של שליטה פוליטית‬ ‫וכלכלית עצומה שבה בני אדם נתפסים כצורה נוספת של סחורה‪.‬‬ ‫הפרויקט שלי התחיל מנקודה אישית בעיר שלי באקה אלגרבייה‬ ‫של מקום שהכרתי בילדותי והשתנה עד היעלמות‪ .‬העבודה סורקת‬ ‫את הנקודה הזו על הגבול בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית‪,‬‬ ‫לאורך ההיסטוריה‪ .‬כך שעברו בה כמה גבולות ואת הגבול האחרון‬ ‫זה גדר ההפרדה‪ .‬בעבודה אני מציגה את ההשפעה של גדר ההפרמ‬ ‫דה על המרחב בין באקה אלגרבייה‪ ,‬באקה אלשרקייה ונזלת עיסא‪.‬‬ ‫הפרויקט מציע אלטרנטיבה לשרירות התכנונית‪ ,‬תוך הרחבה ובחינה‬ ‫מחדש של שני מושגים עיקריים‪ ,‬הראשן זה מושג הגבול עם הצגת‬ ‫תקדימים שמתייחסים לגבולות בגישות שונות מבחינה ארכיטקמ‬ ‫טונית ורעיונית‪ .‬המושג השני הוא הכוח של המבט ‪,‬הוא מתקשר‬ ‫להתייחסות שלי בהתעסקות עם הגדר ואנליזה לבניית חומה ומגדל‪.‬‬ ‫הפרויקט מציע ראיה עתידית שבה המקום יתפקד ביחד משני עבריו‬ ‫של הגבול‪ .‬הפרויקט מתייחס למצב הנוכחי של קיום הגדר ולמצב‬ ‫העתידי שבו הגדר תיפול‪ .‬ההתערבות עוסקת באסטרטגיה להחיות‬ ‫את מרחב הגבול דרך ציבוריות ‪,‬תוך הצעת פרוגרמה של פונקציות‬ ‫ציבוריות אזרחיות משותפות לשני הצדדים שיכולות לאפשר קשר‬ ‫במצב הנוכחי ‪,‬דרך גובה שהקשר יתרחש עם קול ומבט‪ ,‬וקשר עתימ‬ ‫די של של חיבור דרך מרחב פתוח בסיטואציה שבה החומה תיפול‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫סוגיה‬

‫| רקע כללי‬

‫באקה התפתחה על צומת דרכים מצפון לדרום בקצהו הממ‬ ‫ערבי של המזרח התיכון ושימשה כתחנה לשיירות המסחר‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬התפתח גרעין התיישבות שהתבסס כלכלית‬ ‫על מסחר‪ ,‬חקלאות וגידולי צאן‪ .‬עם תחילת המנדט הבריטי‪,‬‬ ‫התרחבה ההתפתחות הכלכלית שבין היתר יצרה מקומות‬ ‫עבודה לתושבי האזור וסיפקה שירותים עירוניים למחנות‬ ‫הצבא הבריטי‪ .‬בנוסף‪ ,‬חל פיתוח תחבורתי עקב הקמת מסימ‬ ‫לות רכבת‪.‬‬ ‫באקה אל‪-‬גרבייה נמצאת על קו התפר בין ישראל לגדה הממ‬ ‫ערבית‪ ,‬היא אחד משלושה כפרים פלסטיניים (בנוסף לבית‬ ‫צפאפא וברטעה ) שחולקו לשניים ב‪ ,1949-‬עם קביעת הקו‬ ‫הירוק ‪ ,‬באקה אל‪-‬גרבייה (באקה המערבית) מהווה את‬ ‫החלק שנשאר בצד הישראלי של הגבול ובאקה אל‪-‬שרקייה‬ ‫(באקה המזרחית) מהווה את החלק שנשאר בצד הירדני של‬ ‫הגבול (ביאדסי‪.)1997 ,‬‬ ‫הגבול הותווה במשא ומתן בין הצדדים בהתאם למצב הכומ‬ ‫חות שבשטח ובהתאם לשיקולים צבאיים ופוליטיים‪ .‬תפמ‬ ‫קיד חשוב בקביעת מיקום הגבול היה לעמדתה של ישראל‬ ‫שדרשה שתהיה לה שליטה על עורקי תחבורה חיוניים כדי‬ ‫לקשור את חלקי המדינה השונים‪ ,‬ועל ציר הגבעות מטעם‬ ‫ביטחון‪ .‬בהסכם הוחלט כי הגבול יעבור לאורך ציר הגבעות‪,‬‬ ‫ובהתאם לכך הועברו לשליטת ישראל כפרים ערביים שבתמ‬ ‫חום המשולש הקטן –כפרים בוואדי ערה ובסביבותיו‪ .‬בתמומ‬ ‫רה מסרה ישראל לירדן שטחים בדרום חברון‪( .‬אורן ‪;1990‬‬ ‫סופר‪ ,‬שמואלי ושנל ‪.)1985‬‬ ‫בעת שרטוט קו הגבול התעלמו מעצביו מגורמים גאוגרפיים‪,‬‬ ‫פיזיים ואנושיים‪ ,‬אולי משום שקביעת מיקומו של הקו‬ ‫היתה נתונה כולה בידי קציני צבא משני הצדדים‪ .‬הואיל‬ ‫והניחו שמדובר בקווים זמניים‪ ,‬שבתוך שנים יוחלפו בגבולות‬ ‫קבועים שתיחומם יתבסס על דעת מומחים‪ .‬הרי באותה עת‬ ‫היה ברור כי ניתן להגיע רק לקווי הפסקת אש‪( .‬אפרת ‪;2002‬‬ ‫ברור ‪.)1980‬‬

‫באקה לפני ‪1948‬‬

‫‪10‬‬

‫כביש ‪574‬‬

‫לאחר מלחמת שישת הימים ב ‪ 1967‬הוסרה מחיצת גבול הקו‬ ‫הירוק ונוצרו מחדש קשרים בין שתי ה"באקות"‪ .‬בעת המפגש‬ ‫ניכרו תהליכי השתלבות בין שני צידי הקו הירוק שגרמו לטשטוש‬ ‫הגבול וטשטוש הפער שנוצר מאז הניתוק ב‪ .48-‬בכל התחומים‬ ‫התחילו תהליכי השתלבות‪-‬קשר משפחה וידידות חודשו‪ ,‬וקשרים‬ ‫כלכליים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים חזרו להתקיים‪.‬‬

‫כביש ‪585‬‬

‫נחל חדרה‬

‫באקה לפני ‪1948‬‬

‫באקה אל גרבייה‬

‫כביש ‪585‬‬ ‫נזלת עיסא‬

‫באקה‬ ‫אלשרקייה‬

‫נחל חדרה‬

‫באקה ב ‪ 48 :‬חולקה לשתיים‬ ‫באקה | המערבית והמזרחית עד‬ ‫‪1967‬‬

‫כביש ‪574‬‬

‫תוואי הקו‬

‫באקה אל גרבייה‬

‫כביש ‪585‬‬ ‫נזלת עיסא‬

‫באקה‬ ‫אלשרקייה‬

‫נחל חדרה‬

‫שתי באקות | ‪1967-2003‬‬ ‫ונזלת עיסא‬ ‫הסרת תוואי הגבול |חיבור דרך‬ ‫שווקים‬

‫‪11‬‬

‫הקמת הגדר |‬

‫באפריל ‪ , 2002‬החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי להקים גדר‬ ‫‪,‬בהחלטה זו‪ ,‬נקבע כי גדר ההפרדה היא "אמצעי ביטחוני זמני למניעת פיגועי‬ ‫טרור ואינה מבטאת גבול מדיני או אחר"‪.‬פרקליטות המדינה אף טענה בפני‬ ‫בית המשפט העליון בפברואר ‪ 2004‬כי אפשר יהיה לפרק את גדר ההפרדה‬ ‫"כאשר יוסכם הגבול בין הצדדים‪ ,‬או כאשר יתקיימו נסיבות אחרות אשר‬ ‫יצדיקו זאת"‪.‬‬ ‫מלבד למחלוקת על עצם הרעיון להקים גדר המפרידה מבחינה דמוגרפית‬ ‫ומדינית ומשמשת מכשול ביטחוני‪ ,‬יש מחלוקת גם על תוואי הגדר‪ .‬יש‬ ‫המצדדים בממדים הביטחוניים של הגדר‪ ,‬ויש המדגישים את הממדים‬ ‫הגיאופוליטיים שלה‪ .‬יש מי שמצהירים על ארעיותה של הגדר‪ .‬לעומתם יש‬ ‫מי שמייחלים שגדר ההפרדה הביטחונית‪ ,‬המוגדרת לפי שעה זמנית‪ ,‬תהפוך‬ ‫לגבול קבע בין מדינת ישראל לבין מדינת פלסטין‪ ,‬לכשתקום‪.‬‬ ‫השיקולים לקביעת מיקום הגדר היו דמוגרפיים ונועדו לכלול בתוך מדינת‬ ‫ישראל את מרב האוכלוסייה הישראלית בהתנחלויות ומינימום אוכלוסייה‬ ‫פלסטינית‪ ,‬וכן את מרב שטחי הגדה המערבית שאינם מאוכלסים בפלסטימ‬ ‫נים‪ .‬רק לאחר פסיקת בג"ץ בעניין‪ ,‬נכללו שיקולי ביטחון והתחשבות ברקמת‬ ‫החיים במסגרת השיקולים האחרים‪.‬‬

‫‪12‬‬

13

‫הריסת השוק ובניית הגדר |‬

‫|‪5‬‬

‫|‪4‬‬

‫|‪6‬‬

‫|‪7‬‬

‫‪14‬‬

1|

2|

3|

10|

9|

8|

15

‫הריסת השוק למען בניית גדר ההפרדה‬

‫‪2003‬‬

‫‪16‬‬

‫תוואי הקו הירוק‬

‫כביש ‪6‬‬

‫תוואי גדר ההפרדה‬

‫באקה אל גרבייה‬

‫כביש ‪585‬‬

‫נזלת עיסא‬ ‫באקה‬ ‫אלשרקייה‬

‫נחל חדרה‬

‫??‪2003-20‬‬ ‫הפרדה בגדר‬

‫‪17‬‬

‫כביש ‪574‬‬

‫השפעות בניית גדר ההפרדה |‬

‫השפעות בניית גדר ההפרדה |‬

‫באקה אלשרקייה | נזלת עיסא‬ ‫באקה אלשרקייה | נזלת עיסא‬

‫מקום ההתעסקות שלי בפרויקט במקטע של הגבול בין שתי הבאמ‬ ‫קות ונזלת עיסא‪ ,‬ב‪ 2003 -‬הוצא צו להרס השוק שחיבר בין באקה‬ ‫אלגרביה ‪,‬באקה אלשרקייה ונזלת עיסא‪ ,‬למען בניית גדר ההפרדה‪.‬‬ ‫‪2244‬חנויות מקור פרנסתם של ‪ 1500‬איש‪ ,‬ו ‪ 7‬בתים‪ ,‬נהרסו‪ .‬ב�מ‬ ‫קטע הזה הגבול מורכב מחומת בטון מסיווית שמגיעה לגובה של‬ ‫‪8‬מ' ורצה לאורך ‪ 1‬קילומטר‪,‬וממכשולים וגדרות מתכתיות באורך‬ ‫של ‪ 2.5‬קילומטר עם רוחב שנע בין ‪40-65‬מ'‪ 81 .‬משפחות נותקו‬ ‫מקרוביהם כך ‪-‬ש‪ 46-‬אישה מבאקה אלגרבייה נשואות לאנשים מ�ה‬ ‫גדה ו‪ 35-‬אישה מהגדה נשואות לאנשים מבאקה אלגרבייה‪850 .‬‬ ‫דונם ששייכים לאנשים מנזלת עיסא ובאקה אלשרקייה סופחו בצד‬ ‫המערבי ו‪ 282-‬דונם נטועי עצים הופקעו‪.‬‬

‫‪1km‬‬

‫‪8m‬‬

‫‪1.5m‬‬

‫‪65m‬‬

‫‪40-‬‬

‫‪2.5km‬‬

‫‪18‬‬

‫‪Y‬‬ ‫‪RO‬‬

‫‪ST‬‬

‫‪DE‬‬

‫הריסת ‪ 224‬חנויות‬ ‫מקור פרנסתם של ‪1500‬‬

‫‪ 850‬דונם סופחו בצד המערבי‬ ‫הפקעת ‪ 282‬דונם נטוע עצים‬

‫הריסת ‪ 7‬בתים‬ ‫אחד הבתים נהרס בבוקר של החתונה‬

‫‪ 81‬משפחות נותקו‬

‫‪19‬‬

20

‫״ משהו ישנו שאינו אוהב גדר"‬ ‫רוברט פתסט ״תיקון גדר״‬

‫‪21‬‬

‫שאלת המחקר |‬ ‫הגדר הפכה את שתי הבאקות ונזלת עיסא‪ ,‬מאזור מרכז שחיבר בין הצד‬ ‫הישראלי לצד הפלסטיני‪ ,‬לאזורי פריפריה וקצה בשני הצדדים‪ .‬גדר ההפמ‬ ‫רדה גם הזיקה לישראל בהיותה פרויקט התשתיות הגדול ביותר והיקר‬ ‫ביותר שהקימה מדינת ישראל מאז בניית המוביל הארצי בשנות החמימ‬ ‫שים והשישים‪.‬‬ ‫תפקוד המקום ביחד יועיל ויביא לרווח בשני הצדדים‪ .‬אני מאמינה שהממ‬ ‫קום צריך לתפקד ביחד משני עבריו של הגבול ‪,‬ואני מאמינה שיבוא הייום‬ ‫וגדר ההפרדה תיפול כמו ש לפני ‪ 25‬שנים נפלה חומת ברלין‪ .‬העולם כולו‬ ‫חגג לא מזמן את האירוע שסימל יציאה מדיכוי לחירות‪.‬‬ ‫ופה אני שואלת מה התפקיד שלי כאדריכלית במרחב הזה של הגבול?‬ ‫אני מתייחסת למצב הקיים היום שבו הגדר נמצאת‪ ,‬ואני טוענת שאין‬ ‫בידי את הכוח להפיל אותה‪.‬‬ ‫האם וכיצד ניתן להפוך את מרחב הגבול‪ ,‬ממקום נטוש ושומם למקום‬ ‫שבו מתקיימים חיים‪ ,‬על אף קיומה של גדר ההפרדה ?‬ ‫במסגרת פרויקט הגמר‪ ,‬אני מנסה לבדוק את הכלים שאני יכולה להעניק‬ ‫לאנשים דרך ארכיטקטורה על מנת לייצר את הקשר בין שני הצדדים‪.‬‬ ‫קשר זה נובע מזיקה שהיא קיימת היום‪ .‬איך אפשר להחיות שוב את הממ‬ ‫קום הזה על מנת לחזק את הזיקה בין שני הצדדים למען הגשמת החזון ?‬

‫‪22‬‬

23

24

‫סביבה תיאורטית |‬

‫‪25‬‬

‫גבול |‬ ‫מלחמ ת ‪ 1948‬נתפסת בעיני גאנם כמלחמה שעדיין לא הסתיימה‪ ,‬והפול�י‬ ‫טיקה היא המשך של המלחמה באמצעים אחרים‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬החוק הישמ‬ ‫ראלי שכּונן עם הכרזת המדינה ב– ‪ 1948‬נתפס כחוק אלים שעיכל לתוכו‬ ‫את האלימות של שיח המלחמה‪ ,‬לפי וולטר בנימין )האלימות המכוננת(‬ ‫ומישל פוקו )האלימות של שיח הזכויות‪ (.‬האפיסטמולוגיה הזאת דוחה‬ ‫את הגבול הטריטוריאלי שנחתם בהסכם רודוס ואת מתווה הזהויות שיצר‬ ‫הקו הירוק‪ ,‬קו אלים שקטע בגסות את מרקם החיים של החברה הפלסטימ‬ ‫נית והרס את הפוליטיקה שלה‪ .‬הוא גם הפריד בין פלסטינים לפלסטינים‬ ‫ויצר את קווי המתאר לחלוקתה של החברה הפלסטינית לקבוצות אתניות‬ ‫חדשות‪ .‬עם תום המלחמה ב– ‪ , 1967‬עת נמחק הקו הירוק‪ ,‬מצאו עצמם‬ ‫פלסטינים רבים נתונים לכיבוש חדש מצד אחד‪ ,‬אך נהנים מחופש לנוע‬ ‫במרחב מצד שני‪ .‬הנה פרובלמטיקה מרתקת‪ :‬הקו הטריטוריאלי נמחק‬ ‫בהדרגה מאז ‪ , 1967‬ותחתיו הפכו הפלסטינים בעלי האזרחות הישראלית‬ ‫למסמנים המדומיינים של הקו הירוק‪.‬‬ ‫אולם הספר של גאנם נכתב לפני בניית גדר ההפרדה‪ ,‬כך שהקו הטרטומ‬ ‫ריאלי מאז ‪ 1967‬נבנה מחדש בגסות של חומת הבטון‪ .‬וההפרדה נעשית‬ ‫שוב ‪,‬ובמקרה הבוחן שלי בין שתי הבאקות ונזלת עיסא ‪.‬‬ ‫"הגבול‪ ,‬כך אטען‪ ,‬הוא בראש ובראשונה פרקטיקה של ממשליות‬ ‫‪ )governmentality(,‬ולפיכך הוא פועל קודם כול ביחס לאוכלוסייה‪,‬‬ ‫אף שבעיקרו הוא טכנולוגיה מרחבית‪ .‬הגבול הוא אסופה של מערכי‬ ‫ממשול ‪ )governmentalization(,‬המייצרת הבחנות בין פנימיּות‬ ‫וחיצוניּות בהבניה של קבוצות אוכלוסייה‪ .‬עוד אטען כי אין להבין את‬ ‫פעולת הגבול במנותק מהריבונות‪ ,‬אך הוא אינו פועל יוצא שלה‪ ,‬אלא‬ ‫הריבונות היא זו המיוצרת שוב ושוב מתוך מנגנוני הממשליות של הגבול‪,‬‬ ‫כמקור הרטרואקטיבי של לגיטימציה לאופני פעולתם‪".‬‬

‫‪26‬‬

‫גבול הוא פרקטיקה לניהול קיטועים במערכי ממשליות‪ ,‬אשר יוצרת שסמ‬ ‫עים באוכלוסייה תוך יצירת הבחנות בין פנים לחוץ‪ ,‬באמצעות הנכחת‬ ‫הריבונות כמקור הלגיטימציה של הבחנות אלו או כדי להבטיח את השתמ‬ ‫מרותן‪ .‬פרקטיקות גבול עשויות להיות מנותקות מהאתרים הגיאוגרפיים‬ ‫שביחס אליהם הן פועלות‪ ,‬אך פעולתן אינה מנותקת מספה של הטריטומ‬ ‫ריה‪ :‬התיחום הטריטוריאלי מופיע כפועל יוצא של תפקודיהן‪ .‬פרקטיקות‬ ‫גבול מתפקדות כגורם יצרני אשר מבנה את המרחב ומעניק לו תכונות‬ ‫גיאו פוליטיות‪ ,‬בעוד צירי הפעולה העיקריים שלהן נוגעים באוכלוסייה‪.‬‬ ‫גבולות הם טכנולוגיות פוליטיות הפועלות בתוך שדות שיח‪ ,‬בעיקר מכיוון‬ ‫שאובייקטים מטריאליים הם חלק בלתי נפרד משדות שיח‪.‬‬ ‫לגבי השאלה על התפקיד שלי כאדריכלית במרחב של הגבול אני רוצה‬ ‫לערער על עצם קיומו של הגבול ‪.‬מהערעור על אפשרות קיומו של עולם‬ ‫המחולק למדינות לאום נגזר כי בליבאר מערער למעשה על עצם היתכנומ‬ ‫תם של גבולות‪ ,‬מכיוון שבמידה רבה הם אינם עומדים בפני עצמם אלא‬ ‫שזורים בתוך מערך של תלות הדדית המושתתת על האוניברסליות של‬ ‫רעיון הריבונות המדינתית‪.‬‬ ‫אני כן מאמינה שהעולם צריך להתקיים בלי גבולות אבל כל ניסיון‬ ‫לעשות הבחנות כאלו הוא אידיאולוגי מטבעו ונועד להיכשל ובמיוחד‬ ‫במצב הנתון היום של הגבול הקיים‪ .‬אולם הפער נמצא בין האידיולוגיה‬ ‫לבין הפרקטקה והמציאות‪ .‬לכן אני מתייחסת להגדרה של מרחב הגבול‬ ‫‪,‬כמצב נתון‪ ,‬ואני טוענת שאין בידי כאדריכלית את הכוח להסיר פרקטיקה‬ ‫ממשלתית ולהפיל את החומה בכדי שהמרחב יתפקד ביחד‪ .‬החלטה זו‬ ‫במזגרת פרויקט הגמר שלי אולי נובעת מהסירוב לעשות פעולות שהן‬ ‫קוסמטיות בעיני שיכולות להנכיח את הגבול עוד יותר‪.‬‬ ‫מבחינה‬ ‫לגבולות‬ ‫שונות‬ ‫אני מציגה כמה פרויקטים אדריכליים עם גישות‬ ‫בית בגבול בין באקה אלגרבייה ונזלת עיסא‪-‬‬ ‫ארכיטקטונית‪.‬‬ ‫הבית חצוי על ידי גדר ההפרדה והגג שלו מתפקד כעמדת צהל‬ ‫בית בגבול בין נורווגיה ושוודיה‬

‫‪27‬‬

‫‪“ Exodus” |1‬‬ ‫ב ‪ ,1972‬רם קולהאס‪ ,‬ואשתו מאדלין וריסיבדורפ‪ ,‬אליה ו‪ -‬זוי זינגהילז‬ ‫הציגו את הפרויקט שלה ם ‪ Exodus‬או‪-‬אסירים מתנדבים של ארכיט�ק‬ ‫טורה‪ .‬שבו "אקסודוס" הכותרת מרמז על המלחמה הקרה מערב ברלין‪,‬‬ ‫מובלעת מוגבלת מוקפת חומה‪-‬וכתוצא מכך‪ ,‬כלא מפחיד בקנה מידה‬ ‫של מטרופולין‪ ,‬זוהי פרשנות דיסטופי של המלחמה הקרה בברלין‪ ,‬ואת‬ ‫ההשפעה של חומת ברלין על אזרחיה בשני המישורים הפיזי והרגשי‪.‬‬ ‫קולהאס טען כי האפקט הפסיכולוגי והסמלי של חומת ברלין היה "הרבה‬ ‫יותר חזק" מהאובייקט עצמו‪.‬‬ ‫האתר של הפרויקט היה בלונדון‪ .‬בהצעה שלו ‪,‬קולהאס מספר סיפור‬ ‫של עיר (ברלין)‪ .‬הוא רואה את העיר כמחולקת לשני חלקים החצי הטוב‬ ‫והחצי הרע‪.‬המחצית הרעה של העיר היא כל הזמן מנסה לברוח למחצית‬ ‫הטובה של העיר‪ .‬בניסיון לעצור את הגירה המונית למחצית הטובה‪,‬‬ ‫הרשויות בונות קיר להפריד בין השניים‪ .‬הצעתו היא הפוכה ‪,‬להשתמש‬ ‫בקיר ש מפריד בעצמה וביעילות‪ ,‬אבל במקום הייאוש‪ ,‬הקיר הוא בשימ‬ ‫רות של כוונות חיוביות‪.‬‬ ‫‪Exodus or the Voluntary Prisoners of‬‬ ‫‪Architecture. The Strip. MoMA‬‬

‫‪28‬‬

‫‪Border Wall as Infrastructure |2‬‬ ‫הנושא של אנרגיה נמצא בפרויקט "גבול"‪ :‬קיר הפרדה כתשתית על‬ ‫ידי אדריכלי סן פראטלו ראל‪ .‬הפרויקט‪ ,‬שנבחר כמועמד סופי בתחרות‬ ‫‪ ,WPA 2.0‬מבוסס על הרעיון שעד כמה גדר ההפרדה היא יקרה ‪ ,‬היא‬ ‫צריכה ויכולה להכיל מעבר לנושא של ביטחון‪ ,‬גם כתשתית מייצרת ‪,‬‬ ‫עמוד השדרה של הכלכלה בשטח גבול‪.‬‬ ‫ראל וסן פראטלו ציינו שקירות מאורגנים בשכבות בודדות‪ ,‬כפולות‪ ,‬משומ‬ ‫לשות או יותר בהתאם לטופוגרפיה‪ ,‬השכיחות של מעבר‪ ,‬משאבי סיור‬ ‫זמינים וגורמים אחרים‪ .‬לאחר ניתוח כל העובדות האלה‪ ,‬הם מציעים‬ ‫שהפוטנציאל הגלום ביותר לפיתוח סולרי בארצות הברית נמצא לאורך‬ ‫גבול ארה"ב ‪ /‬מקסיקו‪ .‬חווות סולאריות‪ ,‬בתורם‪ ,‬הן מתקנים מאובטחים‬ ‫ביותר‪ .‬מה אם היינו מקצים מחדש חלק מהכסף המשמש לבנות ולתחזק‬ ‫את חומת הגבול ‪,‬לבניית תשתיות אנרגיה לאורך הגבול? היינו בעצם‬ ‫יכולים ליצור תרחישים במקרים רבים‪ ,‬כי הם בטחוניים יותר מאשר הקיר‬ ‫הקיים‪ ,‬ושבו זמנית מספקים אנרגיה סולארית לערים רעבות האנרגיה של‬ ‫דרום‪-‬מערב‪.‬‬ ‫‪Border Wall as Infrastructure by Rael‬‬ ‫‪San Fratello Architects‬‬

‫‪29‬‬

‫‪Border Blood Bank | 3‬‬ ‫ויקטור האדג'יקריאקו מאוניברסיטת קולג 'בלונדון‪ ,‬תכנן בשנת ‪2009‬‬ ‫גבול בנק הדם‪ ,‬פרויקט שמטרתו לאחד שתי קהילות שהופרדו על ידי‬ ‫משמר הגבול של ארה"ב ולספק מתקן בנק דם נגיש על ידי שני הצדדים‬ ‫של הגבול‪[ Candelaria :‬ארה"ב ] וסן אנטוניו אל ראבו [מקסיקו]‪.‬‬ ‫‪ Hadjikyriacou‬כתב‪:‬‬ ‫לפי בקרת הגבולות הקפדנית ותקנות התכנון הלאומיות הפרוגראמה צרימ‬ ‫כה להיות מחולקת לשני מבנים נפרדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬האוויר מעל האתר אינו‬ ‫נשלט על ידי הגבלות אלה‪ ,‬והוא נחשב לארץ מאן " ‪."no mans land‬‬ ‫מצב זה ממצא את הפוטנציאל ליצור מבנה שזז מעל הגבול‪ ,‬מעל ריו גרמ‬ ‫נדה‪ .‬אם ניקח את הרעיון הזה ונצור בניין על עמודים שמשיג קשר חזותי‪,‬‬ ‫מצב שמזכיר את הגשר הישן ששמש לחיבור בין שני היישובים השכנים‪.‬‬ ‫אין ספק שהדם הוא משהו בעל ערך‪ ,‬לא משנה אם אתה אמריקאי או‬ ‫מקסיקני‪ ,‬לכן פרויקט זה ממוקם ב "שטח הפקר" נקרא מציע סוג של‬ ‫"ערבוב גזעי" כאסטרטגיה חתרנית לטשטש את התיחום הטריטוריאלי ‪.‬‬

‫‪Border Blood Bank. Neighboring‬‬ ‫‪.border communities and site location‬‬

‫‪30‬‬

‫‪The Wall Game |4‬‬ ‫איל ויצמן תאר את "‪ "the politics of verticality‬כמו מוצר של דמיון‬ ‫פוליטי בנוי כך גם שהוא פעולה פיזית שכרוכה בארכיטקטורה ובתכמ‬ ‫נון‪ ".‬בהתאם לכך‪ ,‬גם מעניין להזכיר כאן את הפרויקט של ליבוס וודס‬ ‫"משחקי חומה"‪ ,‬הממוקם בישראל [ שיכול להתקיים בכל מקום] ומגיב‬ ‫לעובדה שעל ידי המשך הבנייה של גדר ההפרדה ‪,‬ישראל מייצרת הגטו‬ ‫הכי גדול בהיסטוריה‪ ,‬ישראל מפרידה ומבדדת את העם שלה מהעולם‬ ‫שסובב אותם‪.‬‬ ‫הפרויקט מתמקד בחלקי החומה שכבר הוקמו‪ ,‬ומשתמש בהם כחפצים‬ ‫חופשיים בנוף שהוא עדיין מחולק ועדיין ניתן להשתנות‪.‬‬ ‫משחק החומה משתמש בחלקים מסוימים של הקיר כמגרש משחקים דו‪-‬‬ ‫צדדי‪ .‬הפלסטינים שולטים בצד אחד‪ ,‬וישראלים שולטים בצד השני‪ .‬לכל‬ ‫צד יש צוות של קבלנים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬אמנים‪ ,‬ושחקנים‪ ,‬שעושים בנייה‬ ‫בצד שלהם של הקיר‪ ,‬ומשתמשים בו כתמיכה בלעדית‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫המבנים החדשים לא יכולים לנוח בכל דרך ישירות על הקרקע‪ ,‬אלא רק‬ ‫על הגדר‪ .‬הם מבני זיז‪ .‬לכן‪ ,‬שלוחה בצד אחד חייבת להיות מאוזנת על ידי‬ ‫שלוחה בצד השני‪ ,‬אחרת לא יהיה שיווי משקל והחומה תיפול לצד זה‬ ‫או אחר‪ ,‬והמשחק ייגמר‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫‪Hypothetical Wall Game scenarios by‬‬ ‫‪.Lebbeus Woods‬‬

‫‪Envisioning the Border |5‬‬ ‫פרויקט חזון לגבול על ידי אדווין (‪ ,)Edwin Agudelo‬הפרויקט הוא‬ ‫ניסיון לחקור את העקיפה של הגבול בדרכים תת‪-‬קרקעיים‪ .‬מנהרות‬ ‫מייצגות בערכים חברתיים את הדוגמא המצוינת של התנגדות לחומה כך‬ ‫שהיא הופכת את הפריצה לרומנטיקה‪.‬‬ ‫‪ Agudeloo‬מתאר את הפרויקט שלו כך שהעניין שלו היה באיתור‪ ,‬ב�ח‬ ‫פירה ובחיזוי שלוש מערכות גבול תת קרקעיות‪ :‬תשתוית (מנהרות ביוב)‪,‬‬ ‫מערכות טבעיות (מחילות‪ ,‬מנהרות) שבאמצעות מערכת של צבירה‪,‬‬ ‫עשויה להציע מרחב ספציפי דינמי שמסוגל להיות מתוכנן לגישה צימ‬ ‫בורית‪ .‬איזה סוג של עולמות אנו עשויים למצוא אם יש לנו יכולת ראיה‬ ‫פרספקטיבית מכלילה מתחת לאדמה?‬ ‫הנקודה האחרונה זו שתוארה על יד י ‪ Agudelo‬קשורה גם לכל הפע�י‬ ‫לויות החבויות מסוג זה שיכולות להיות מתחת הגבולות‪.‬‬

‫‪Envisioning the Border by Edwin Agudelo‬‬

‫‪32‬‬

‫משחקים‪ ,‬בנקי דם או פארקים ירוקים יכולים להיות שימושיים כדי לשמ‬ ‫נות את התפיסה שיש לנו לקירות וגבולות בסביבה בה אנו חיים‪ .‬אולי‬ ‫הגיע זמן להאמין ברעיון של שינוי העולם והפיכת מציאות‪ ,‬כפי שכתבה‬ ‫ברכט (‪: )Bertolt Brecht‬‬ ‫"זה לוקח הרבה דברים כדי לשנות את העולם‪:‬‬ ‫כעס ועקשנות‪ .‬מדע וזעם‪,‬‬ ‫היוזמה המהירה‪ ,‬ההשפעות ארוכות הטווח‪,‬‬ ‫הסבלנות הקרה וההתמדה האינסופית‪,‬‬ ‫ההבנה של המקרה המסוים וההבנה של ההרכב‪:‬‬ ‫רק השיעורים של מציאות יכולים ללמד אותנו לשנות את המציאות‪" .‬‬ ‫במסגרת פרויקט הגמר‪ ,‬החלטתי להגדיר את הכוח שיש בידי כאדריכלית‬ ‫לעומת גדר ההפרדה שהוא כוח ממסדי‪ ,‬הפרויקט משתמש בכוח של קול‬ ‫ומבט ככלי שמאפשר ליצור קשר במצב הנוכחי שבו קיימת גדר ההפרמ‬ ‫דה‪ ,‬המחשבה היא על שלביות שבה הפרויקט מכין תשתית ארכיטקטונית‬ ‫שמתפתחת עם הזמן‪ ,‬ומעניקה לאנשים את הכוח להתנגד לגדר ואולי‬ ‫להפיל אותה מצורך‪ ,‬שיתחזק דרך ההתערבות‪ .‬הפרק השני יסביר את‬ ‫המושגים של קול ומבט ואת השימוש בהן ככלי‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫קול ומבט |‬ ‫מהם התנאים המינימליים שצריך לקיים על מנת לאפשר מפגש בין אנמ‬ ‫שים? דרך איזה חושים אפשר לייצר קשר בין אנשים כשאין חופש‬ ‫תנועה‪ ,‬דבר משמעו שאין נגיעה‪.‬‬ ‫לפי פילוסופית המבט של סארטר בספרו "הוויה ואין"‪ ,‬משחרר את‬ ‫השאלה על אודות הראייה מההקשר האפיסטמולוגי המסורתי שלה‪ ,‬ופומ‬ ‫תח אפשרות חלופית לחשוב על תופעת המבט באופן שמאיר את עצם‬ ‫השתתפותנו בסיטואציה האנושית‪ ,‬את המצב הקיומי של "להיות‪-‬בתוך‪-‬‬ ‫עולם"‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬את המבנים הבין‪-‬סובייקטיבים שמכוננים את הקיום‬ ‫האנושי‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בעודו טוען שתפיסתנו החזותית אמנם אינה יכולה לגלות לנו את‬ ‫הסובייקטיביות של הזולת (המופיע כאובייקט חזותי)‪ ,‬מצביע סארטר על‬ ‫צורה ייחודית של חוויה יומיומית‪ ,‬בה מתגלה נוכחותם של סובייקטים‬ ‫אחרים באופן מידי ובלתי מוטל בספק‪ :‬אנו נחשפים לנוכחותו של סומ‬ ‫בייקט אחר כאשר אנו עצמנו מהווים את מושא מבטו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כאשר אנו‬ ‫תופסים מקום בשדה הראיה של הזולת‪ .‬אנו נתקלים בזולת כסובייקט‪ ,‬לא‬ ‫מכוח היותנו רואים‪ ,‬אלא מכוח היותנו נראים‪ :‬או‪ ,‬בניסוח נוסף‪ ,‬קיומו של‬ ‫הזולת נעשה ודאי עבורנו כאשר מתבוננים בנו‪ .‬לפי סארטר‪ ,‬ההינתנות‬ ‫כאובייקט למבטו של הזולת היא חוויה ראשונית שלא ניתן לעשות לה‬ ‫רדוקציה למרכיבים בסיסיים יותר‪ ,‬וככזו היא מהווה את המפתח הפנומומ‬ ‫נולוגי לכל ניתוח נוסף של היחס הבין‪-‬סובייקטיבי‪.‬‬ ‫הפרויקט מציע אלטרנטיבה לשרירות התכנונית‪ ,‬תוך הרחבה ובחינה‬ ‫מחדש של מושג הגבול‪ .‬תוך שאיפה שהמקום יתפקד ביחד משני עבריה‬ ‫של החומה‪ ,‬והחזון שלי הוא לאפשר את המפגש דרך הכוח הכי בסיס‬ ‫של "המבט"‪.‬‬ ‫במחשבה על איך אפשר להעניק את הכוח הבסיסי של המבט ‪,‬נובעת‬ ‫השאלה על הכלי האדריכלי שיכול לאפשר להעניק את הכוח הזה לאנמ‬ ‫שים‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫חומה ומגדל |‬ ‫סדר העדיפויות של "חומה ומגדל" הכתיב קודם כל את יצירתה של החומ‬ ‫מה‪ ,‬של קווי המתאר החיצוניים‪ ,‬אחר כך את ארגונה של נקודת המבט‪,‬‬ ‫ורק לבסוף את יצירתו של המקום‪( .‬רוטבר‪,‬ד‪ .)2008,‬הראוותנות והחש�י‬ ‫בות של "חומה ומגדל" לא נבעו מאיך שזה נראה‪ ,‬אלא ממה שזה עושה‪.‬‬ ‫ה"חומה" היתה לפני הכל תבנית עץ פשוטה של עשרים סנטימטר מלאה‬ ‫חצץ‪ .‬היא היתה הסימן לבאות‪ ,‬כי על מי שיכול למלא תבנית בחצץ לא‬ ‫יקשה למלאה גם בחומרים אחרים‪ .‬מעבר להיותה קיר מגן שנבנה אד–‬ ‫הוק‪ ,‬ה"חומה" היתה תצוגת תכלית טכנולוגית והפגנת כוח לוגיסטית‪:‬‬ ‫היא היתה ההבטחה‪ ,‬האיום הלא–מוסתר של הבטון‪.‬‬ ‫בניגוד לאשליית הקביעות שמספקים לנו בדרך כלל נופים עירוניים וכפמ‬ ‫ריים‪ ,‬ובניגוד לרושם הסטטי של התוואים המסורתיים והתצורות ההיסטומ‬ ‫ריות‪ ,‬היישוב הישראלי החדש נתפס כמקום של דינמיות‪ ,‬כמקום שיותר‬ ‫משנועד להפוך למציאות‪ ,‬נועד לשנות אותה או לקבוע אותה‪.‬‬ ‫המבט היה נושא מאוד חשוב בקביעת המיקום של כל מגדל וחומה‪ .‬לממ‬ ‫עשה‪ ,‬די היה במספר קטן יחסית של נקודות מבט פאן–אופטיות כאלה‬ ‫כדי לאחד מרחב אגררי שלם‪ ,‬כלומר למחוק‪ ,‬באמצעות האיום האסטרטגי‬ ‫היחיד‪ ,‬את כל ההבדלים התרבותיים והכלכליים העצומים שמפרידים בין‬ ‫בדואים‪,‬פלאחים ועירוניים‪.‬‬ ‫בסיטואציה הנתונה באתר שלי החומה כבר קיימת‪ ,‬והענקת הכוח של‬ ‫המבט ניתנת לאנשים על ידי יצירת מצב הפוך‪ ,‬שבו האנשים‪ ,‬יקבלו את‬ ‫הכוח הזה למען יצירת קשר אזרחי יומיומי‪ ,‬בהפך למגדל של "חומה וממ‬ ‫גדל" שמטרטו הייתה פיקוח ושליטה‪ .‬הקשר החדש מאתגור את החומה‬ ‫ויוצר קשר משני עבריה על ידי "מגדלים"‪ .‬המגדלים במצב הזה נתפסים‬ ‫ככלי אדריכלי להשגת המטרה של קשר‪.‬‬

‫‪35‬‬

36

‫מתודולוגיה |‬

‫‪37‬‬

‫|‬

‫בין‬

‫בין הקו הירוק ובין גדר ההפרדה‬

‫דרך התבוננות באתר וראיונות עם התושבים במרחב הגבול אפשר להבין‬ ‫את המצב האבסורדי שבו אנשים חיים עקב בניית גדר ההפרדה ‪ .‬תיעוד‬ ‫של כמה סיטואציות מהאתר מעידים על הזיקה והצורך בחיבור בין שני‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫לפי נתוני המנהל האזרחי‪ ,‬היקף האדמות שנותרו בצדה ה"ישראלי"‬ ‫של גדר ההפרדה שכבר נבנתה‪ ,‬בשטח שבינה לבין הקו הירוק‪ ,‬מגיע ל‬ ‫‪ 184,868‬דונם שהם ‪ 3.3%‬משטח הגדה‪.‬‬‫יש אי הלימה בין הקו הירוק לבין גדר ההפרדה בגבול בין שתי הבאמ‬ ‫קות ונזלת עיסא‪ .‬דבר שיצר סיטואציות הזויות של קשרים ‪ :‬בין אדם‬ ‫לאדמה‪,‬בין אדם לבית שלו ‪,‬ובין אדם למשפחתו‪ .‬כך שהגדר חצתה בתים‬ ‫והפרידה בין משפחות והרסה מקור פרנסתם של מאות עובדים‪.‬‬ ‫עשר שנים לאחר שהחלה הקמת גדר ההפרדה‪ ,‬ניכרות בשטח השפעותיה‬ ‫ארוכות הטווח‪ .‬הפיצול המרחבי שיצרה הגדר בין קהילות שכנות ובין‬ ‫הקהילות לאדמותיהן שוחק את יכולתן לשרוד ומשתק כל אפשרות לפימ‬ ‫תוח בר‪-‬קיימא‪ .‬בחלק מהמקומות פיצול זה אף צמצם את הנוכחות הפמ‬ ‫לסטינית בשטחים שבצד ה"ישראלי" של הגדר ובאזורים המוקפים בגדר‪.‬‬ ‫הקמת הגדר מגבילה גם את הקשרים המסחריים שנוצרו במהלך השנים‬ ‫בין היישובים הפלסטיניים הסמוכים לקו הירוק ובין אזרחים ישראלים‪.‬‬ ‫הפלסטינים איבדו את האפשרות לעשות שימוש רווחי באדמותיהם‪ ,‬שהן‬ ‫המשאב העיקרי שנותר בידם‪ .‬ההגבלות שמטילות הרשויות הישראליות‬ ‫על גישה למרחב התפר מצמצמות את האפשרות לייצור משמעותי מאמ‬ ‫זור זה‪ ,‬ומונעות כל אפשרות להשקעה כלכלית משמעותית של הסקטור‬ ‫העסקי הפרטי הפלסטיני‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫בעקבות השינויים הגאופוליטיים בשנת ‪ 1967‬הפכו יישובים ערביים‬ ‫רבים‪ ,‬במיוחד אלה הסמוכים לקו הירוק‪ ,‬מיישובי מעבר ואפילו‬ ‫מרכז‪ ,‬שמחברים בין המערכת הפלסטינית למערכת הישראלית‪,‬‬ ‫ליישובי קצה ופריפריה‪ .‬גדר ההפרדה החזירה את המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫למיצוב מחדש זה של יישובים ערביים כיישובי קצה ופריפריה‪.‬‬ ‫בחלק הבא יוצגו שלוש סיצנות יומיומיות של החיים שנמצאים‬ ‫במרחב הגבול על מנת להדגיש את המציאות ולהבין את המשמעות‬ ‫ואופני הפעולה והתפקוד של האתר‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫|‬

‫בין‬

‫אזרחים ללא אזרחות‬ ‫משפחת אסעד‬ ‫‪ 8‬בתים‬

‫‪ 8‬בתים של משפחת אסעד כלואים במובלעת בין הקו הירוק לבין‬ ‫גדר ההפרדה‪ .‬משפחת אסעד הם תושבי נזלת עיסא שנשארו מעמ‬ ‫רבה לגדר בצד הישראלי‪ ,‬אבל אינם אזרחיה‪ .‬החיים שלהם מתרחמ‬ ‫שים בין שני הקווים הראשון זה הקו הדמיוני של תוואי הקו הירוק‬ ‫שאותו לא יכולים לחצות בכי לכנס לבאקה אלגרבייה‪ ,‬ובין הקו של‬ ‫גדר ההפרדה‪ ,‬שדרכו הם נכנסים כל יום דרך השער בכדי לקבל‬ ‫את כל השירותים הציבוריים שלהם בצד הפלסטיני וחוזרים רק‬ ‫לאזור המחייה שלהם‪ .‬דבר מעניין שנוצר הו אזור העסקים שלהם‬ ‫על תוואי השוק הישן שהיה ‪,‬שבו הם מציעים שירותים לאזרחים‬ ‫ישראלים‪ ,‬שרק הםיכולים לכנס לאזור שלהם‪.‬‬ ‫מסעדה‬ ‫אלומניום‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫אזרח יקר !‬

‫מכוח צו של מפקד צהל באזור‬ ‫הכניסה לשטח כפר זה‬ ‫אסורה לישראלים‬ ‫הכניסה תותר רק עם היתר פרטני‬ ‫מטעם הרשויות המוסמכות‪,‬‬

‫‪40‬‬

‫‪‬‬

‫מרפאת שיניים‬

‫פנצ'ריה‬

‫‪41‬‬

‫‪‬‬

‫שטיפת מכוניות‬

‫|‬

‫בין‬ ‫המעבר מעבר לגדר נעשה דרך שער שנפתח מ ‪.Am 6- Pm10‬‬ ‫המעבר נעשה רק עם אישור מיוחד‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫שער מחסום‬ ‫נפתח מ ‪AM -10:00 Pm 6:00‬‬

Just Anotehr DAy

43

‫הבית החצוי‬ ‫הבית של נור‬ ‫ שעות נסיעה‬2-3 ‫מינימום‬

Barta’a

Barkai

Barta’a Um Al-Kataf Gan Hashomron Ein Shemer Maanet

Meisar

Mezer

Qaffin

Maor

|

‫בין‬ ‫הוא בית שנחצה על ידי גדר ההפרדה ויש לו שני‬, ‫הבית החצוי‬ ‫ שרק‬,‫דיירים כך שהגג שלו משמש כמגדל פיקוח לצבא הישראלי‬ ‫ לדיירים שלו תושבי נזלת עיסא יש‬.‫להם יש גישה מהצד המערבי‬ .‫גישה רק מהצד המזרחי‬ ‫הבית החצוי הוא בית ההורים של "נור" תושבת באקה אלגרבייה‬ ‫שוויתרה על תעודת הזהות הפלסטינית שלה בכדי לעבור לגור עם‬ ‫ שעות מינ�ו‬2-3 ‫ הביקור של בית ההורים שלה לוקח היום מ‬.‫בעלה‬ ‫מים כך שהיא צריכה לעבור משער ניצני עוז כל הדרך חזרה לבית‬ ‫ דקות‬10 ‫ שהיה לוקח לה לפני בניית גדר ההפרדה‬,‫ההורים שלה‬ .‫מקסימום‬ Barta’a

Barkai

Baqa Al-Gharbiyye

Barta’a

Um Al-Kataf

Nazlet-Isa

Gan Hashomron

Baqa Al-Sharqiyye

Ein Shemer Nazlet-Abu Nar

Maanet Nazle Al-Gharbiyye

Jat

Meisar Magal

Zeita

Mezer

Qaffin

Yama

Zemer

Ibthan

Atil

Maor

Baqa Al-Gharbiyye

Bir A Sika

Nazlet-Isa

Bahan

Dayr Al-Ghusun

Baqa Al-Sharqiyye

Al Jarushiyya

Nazlet-Abu Nar Bat Chefer

Shuweika

Nazle Al-Gharbiyye Jat

Yad Hanna

Iktaba

Magal

Zeita

Tulkarm Nitsani Oz

Yama

‫הדרך אחרי בניית הגדר‬

Zemer

‫הדרך לפני בניית הגדר‬ Ibthan

Atil

Bir A Sika

44

Bahan

Dayr Al-Ghusun Al Jarushiyya

45

‫|‬

‫בין‬

‫לפי המידע שמסרה המדינה לבג"ץ‪ ,‬עם השלמת בניית גדר ההפרדה יגדל‬ ‫מרחב התפר פי ‪ 2.4‬ויקיף כ ‪ 325,000-‬דונם‪ ,‬שהם ‪ 5.8%‬משטח הגדה‪.‬‬ ‫‪ 282‬דונם של מטעי זיתים בבעלות אנשים תושבי נזלת עיסא נשארו בצד‬ ‫המערבי של הגדר‪ ,‬מכיוון באקה אלגרבייה ‪.‬הגישה אליהם נעשית דרך‬ ‫שער חלאי בגדר רק במסיק הזיתים ל‪ 6-‬שעות ביום‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫מטעי הזיתים‬ ‫‪ 6‬שעות רק במסיק‬

47

‫ביקור ראשון מאז ‪| 2003‬‬

‫בכדי להבין את הסביבה מבחינה תפקודית בשטח ואיך זה נראה‬ ‫היום‪ ,‬הייתי חייבת לבקר בצד הפלסטיני‪ ,‬דבר שלא היה קל לעמ‬ ‫שות‪ .‬הצלחתי לכנס והייתה בשבילי חוויה מוזרה ומרגשת לבקר‬ ‫במקום אחר י ‪ 12‬שנה שלא הייתי בו‪ ,‬בעצם מאז בניית גדר הה�פ‬ ‫רדה ב‪ .2003-‬מקום שהשתנה מאוד‪ ,‬ריקנות מרחפת מעל כביש‬ ‫השוק הישר והרועש שחיבר בין שתי הבאקות ובשוק שחיבר בין‬ ‫באקה אלגרבייה ונזלת עיסא‪ .‬אחרי ראיונות עם כמה אנשים אפשר‬ ‫לראות את התסכול לגבי המצב הקיים היום שנגרם על ידי גדר‬ ‫ההפרדה‪ .‬ההבדל בין שני הצדדים הוא עצום כך שהצד הישראלי‬ ‫בעיר שלי יש כביש ליד הגדר שאפשר להרגיש את הגבול כמשהו‬ ‫שהונחת ונעשה לו סדר‪ .‬לעומת הצד הפלסטיני שאין כביש ליד‬ ‫הגדר אלא שפשוט הגדר חותכת הכל‪ ,‬השדות מגיעים אל הגדר‬ ‫וגם הבתים כך שהגדר מהווה לרוב את הגדר בחצר האחורית של‬ ‫הבתים ואפילו חוצה את "הבית החצוי"‪.‬‬ ‫" אני הייתי רגיל לבלות בבאקה בערב בבתי הקפה‪ ,‬תמיד הייתי‬ ‫מבקר אצל דוד שלי‪ ,‬שגר אצלכם בבאקה אלגרבייה‪ ,‬אבל היום‬ ‫אני לא רואה אותו עוד‪ "..‬מתוך שיחה שהייתה לי עם בחור מנזלת‬ ‫עיסא‪ .‬מתוך עוד כמה שיחות שערכתי אני יכולה להסיק שיש עדיין‬ ‫זיקה בין אנשים למשפחות שלהם ובין אנשים לקרובי משפחה‬ ‫שלהם‪ ,‬ובמיוחד ההשתתפות בטקסים חברתיים‪-‬תרבותתים‪.‬‬

‫‪48‬‬

49

50

‫מה התפקיד שלי כאדריכלות ?!‬

‫‪Raeda Saadeh‬‬

‫‪51‬‬

‫החזון הוא‪...‬‬ ‫הפרויקט מציע אלטרנטיבה לשרירות התכנונית‪ ,‬תוך‬ ‫הרחבה ובחינה מחדש של מושג הגבול שחילק את‬ ‫באקה לשתיים‪ .‬ההתערבות שלי עוסקת באסטרטגיה‬ ‫להחיות את מרחב הגבול דרך ציבוריות‪ ,‬תוך הצעת‬ ‫פרוגרמה אזרחית סימולטנית שמתרחשת משני עבריה‬ ‫של החומה‪ ,‬ומאפשרת קשר במצב הנוכחי של ההפרדה‬ ‫דרך מבט וקול‪ .‬החזון הוא שהמקום יתפקד ביחד‪ ,‬לכן‬ ‫הפרויקט מציע ראיה עתידית נוספת של המרחב אחרי‬ ‫נפילת החומה‪.‬‬

‫‪52‬‬

53

‫עה‬

‫לוויה ‪ 2-‬מסע‬

‫אמבולנס‬ ‫‬‫ר‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫על‬ ‫‪4‬‬ ‫‬‫ה‬ ‫י‬ ‫ מסע הלוו‬‫הלוויה ‪3‬‬

‫‪54‬‬ ‫‪ -‬שתיקה ‪ -‬חורף ‪-‬‬

‫הלילה ‪ -‬תורת השלבים ‪-‬‬ ‫חזרה מהגשם ‪ -‬צבעי‬

‫‪55‬‬ ‫איפה היינו ? ‪ -‬חתונה‪ -‬עוד חתונה‪ -‬ועוד‬‫גע‬ ‫שו‬ ‫מ‬ ‫‬‫ם‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫עוק‬ ‫יש‬ ‫כב‬ ‫יה אחורה! קיר !‬ ‫מסע הלוו‬

‫חתונה‪ -‬כוכבי צהריים ‪ -‬הלוויה‪ -‬מ‬

‫איך?‬

‫איך ? |‬ ‫בכדי לייצר את הקשר האזרחי שמבוסס על פעולות יומיומיות‬ ‫משותפות לשני הצדדים‪ ,‬מיפיתי את השימושים הציבוריים‬ ‫שקיימים היום במרחב הגבול משני הצדדים‪ .‬הרעיון הוא‬ ‫למשוך את הציבוריות אל מרחב הגבול‪ .‬השימושים נובעים‬ ‫מצרכים קיימים של זיקה בין שני הצדדים שלרוב מבוססים‬ ‫על קשרים חברתיים‪-‬תרבותיים‪.‬‬ ‫לפי המיפוי אפשר לראות שבצד הישראלי‪ ,‬בעיר שלי באקה‬ ‫אלגרבייה‪ ,‬רוב השימושים הציבוריים הם דווקא קרובים לממ‬ ‫רחב הגבול‪ .‬רוב השימושים הם מבני ציבור‪ ,‬שטחים פתוחים‬ ‫ובתי ספר‪ .‬לעומת הצד הפלסטיני‪ ,‬בבאקה אלשרקייה ונזמ‬ ‫לת עיסא‪ ,‬הרוב הוא מיגורים למעט ממבנים חקלאיים של‬ ‫חממות וכמה מקולות ומסגדים‪.‬‬ ‫בהנחה שאני יכולה לנצל את הרוחב של ה‪ 200-‬מ' מכל צד‬ ‫שבהם לפי החוק היום אסור לבנות‪ ,‬למען בניית תשתית צימ‬ ‫בורית שמאפשרת טקסים משותפים לשני הצדדים שיכולים‬ ‫להתרחש היום במצב הקיים במקביל על ידי הכוח של קול‬ ‫ומבט ‪.‬‬

‫‪56‬‬

57

‫משיכת הציבוריות אל מרחב הגבול‬

‫‪58‬‬

‫בית ספר‬ ‫בית ספר‬ ‫מטעי זיתים‬

‫בית קברות‬ ‫מסחר‬

‫בתי בד‬

‫עסקים‬

‫מסגד‬ ‫גני ילדים‬

‫מסגד‬ ‫דיוואן‬

‫בתי קברות‬ ‫אולם חתונות‬

‫בריכה‬

‫אולם חתונות‬

‫פרק‬ ‫אדמות חקלאיות‬

‫בתי ספר‬

‫מגרש ספורט‬

‫אזור תעשייה‬ ‫אולם חתונות‬

‫וואדי אבו נאר‬

‫‪59‬‬

‫וואדי אבו נאר‬

‫אולם חתונות‬

‫התערבות‬ ‫בחירת מיקום |‬ ‫לפי המיפוי של הסטרוקטורה הקיימת מזהים שני‬ ‫צמתים חשובים שמהווים את נקודות הקשר בין שני‬ ‫הצדדים‪ .‬שני צמתים אלה הם גם חשובים מבחינה‬ ‫היסטורית שהיוו את נקודות המפגש התרבותי‪-‬חברמ‬ ‫תי‪-‬כלכלי‪ ,‬שנעשה דרך שווקים ‪.‬‬ ‫הפרויקט מתמקד בצומת הגדול ‪,‬מרחב השוק הישן‬ ‫בין באקה אךלגרבייה‪-‬באקה אלשרקייה‪ .‬בגלל החמ‬ ‫שיבות של הצומת הזו בחיבור ההיסטורי וגם בזכות‬ ‫הפוטנציאל העתיתי שהיא מגלמת‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫משיכת הציבוריות אל מרחב הגבול‬ ‫בית קברות‬ ‫מסחר‬

‫בתי בד‬

‫עסקים‬

‫מסגד‬ ‫גני ילדים‬

‫מסגד‬ ‫דיוואן‬

‫בתי קברות‬ ‫אולם חתונות‬

‫בריכה‬

‫אולם חתונות‬

‫פרק‬ ‫אדמות חקלאיות‬

‫בתי ספר‬

‫מגרש ספורט‬

‫אזור תעשייה‬ ‫אולם חתונות‬

‫‪61‬‬

62

‫שני מסלוים בתוך הקיר שלעולם לא נפגשים‪,‬אפשר רק לשמוע ולהביט ‪INTO THE WALL -‬‬ ‫‪63‬‬

‫שפה תכנונית |‬ ‫ההתערבות נעשית דרך חיפשו גריד דמיוני שחוצה את הגדר‬ ‫וממשיך משני עברי של החומה ‪ ,‬לכן נמשכו קוי התכסית‬ ‫של בנייני מגורים שבסביבה כך שההתערבות תותאם למבמ‬ ‫טים ולמעברים של התושבים מסביב‪ .‬הגריד מהווה את רעיון‬ ‫הבסיס בתכנון של מבנה המשכי אחד שהוא חתוך במצב‬ ‫הנוכחי על ידי הגדר אבל שואף למצב עתידי שבו הבניין יתמ‬ ‫פקד ביחד‪ .‬בתהליך נבדקו כמה אופציות של החיבור העתידי‬ ‫‪ ,‬בין אם לתכנן את כל הביין כיחידה אחת שנחתכה על ידי‬ ‫הגדר‪ ,‬כך שבמצב הנוכחי היום עם קיום הגדר יהיה חסר חלק‬ ‫מתוכנן של הבניין העתידי‪ .‬בסוף הוחלט לתכנן כל צד לחוד‬ ‫עם קונסטרוקציה שמשרתת כל צד היום בצורה עצמאית‬ ‫עם קשרים שיתקיימו דרך קול ומבט משני הצדדים‪ .‬ובעתיד‬ ‫אחרי נפילת החומה ‪ ,‬יחבר שטח פתוח בין שני הצדדים שימ‬ ‫ענה על המחסור בשטחים פתוחים בשני הצדדים ‪.‬‬

‫‪64‬‬

65

‫תפילה‬ ‫במה‬

‫חתונה‬ ‫ספורט‬ ‫שיעור‬

‫‪Program‬‬ ‫‪66‬‬

‫בניית הפרוגרמה |‬

‫הפרוגרמה המוצעת מבוססת על טקסים שיכולים להתקיים‬ ‫בשתי סיטואציות במצב הקיים עם קיומה של הגדר‪ .‬כך‬ ‫שהם יכולים לשרת כל צד בנפרד ובסיטואציות מסוימות‬ ‫גם להתרחש במקביל ולאפשר קשר סימולטני‪-‬שמתרחש‬ ‫אותו אירוע באותו זמן בשני מקומות שונים‪ -‬דרך קול ומבט‪.‬‬ ‫המחשבה היא על טקסים או אירועים שיענו על צרכים אזמ‬ ‫רחיים יומיומיים משותפים לשני הצדדים‪ .‬כך שההתרחשות‬ ‫המשותפת לא תהיה מאולצת אלא נובעת מצורך אמיתי קיים‪.‬‬

‫שיעור‬

‫"ההיננות כאובייקט למבטו של הזולת היא חוויה ראשונית‬ ‫שלא ניתן לעשות לה רידוקציה למרכיבים בסיסיים יותר‪,‬‬ ‫וככזו היא מהווה את המפתח הפנומונולוגי לכל ניתוח נוסף‬ ‫של היחס הבין‪-‬סובייקטיבי‪".‬‬ ‫סאר ְטר‬ ‫ ז'אן‪-‬פול ְ‬

‫הלוויה‬ ‫פגישה‬

‫חתונה‬

‫פונקציות שמאפשרות קשר לעומת הגדר‬

‫משחק‬

‫משיכת פונקציות שכבר קיימות בסביבה‬ ‫פונקציות מותאמות לכל צד בהתאם‬

‫טיילת‬ ‫‪67‬‬

‫בדיקת אפשרות קונסטרוקטיבית לאפשרות עתידית של חיבור גשר מעל הגדר‪-‬צולם ע"י חיים זינגר‬ ‫‪68‬‬

69

‫בדיקת אפשרות עתידית של חיבור דרך תכנון בניין אחד שלם‪ -‬צולם ע"י חיים זינגר‬ ‫‪70‬‬

71

‫אסטרטגית תכנון |‬ ‫היא דרך שלביות‪ ,‬קיר נבנה מכל צד ‪,‬עוד קיר ‪ ,‬ועוד תקרה‬ ‫עד שמגיעים לגובה שבו אפשר לראות ‪ ,‬ולאפשר יחס בין‪-‬סומ‬ ‫בייקטיבי על ידי הפונקציות המשותפות‪ .‬כך שאולי חתונה תגמ‬ ‫רור חתונה‪,‬ועוד חתונה‪ ,‬ועוד חתונה‪ ,‬עד התמוטטות המחסום‪.‬‬

‫‪72‬‬

73

‫"מסע הלוויה ‪"4‬‬ ‫"שכונת המחסום"‬

‫"מסע הלוויה"‬

‫"חתונה"‬ ‫"עץ השקד"‬

‫"עוד חתונה"‬ ‫"מחסום בין מחסומים"‬

‫"ועוד חתונה"‬ ‫"זה טבעי ? זה ?"‬ ‫"תעודת זהות"‬ ‫"טיפול נמרץ"‬ ‫התמוטטות המחסום‬

‫"הגדר מזווית‪74‬אחרת"‬

‫שפה תכנונית |‬ ‫קירות קונסטרוקטיבים‬

‫‪75‬‬

‫תוכנית מפלס קרקע |‬

‫תיאטרון פתוח‬

‫תיאטרון פתוח‬

‫כיתות לימוד‬ ‫מלתחות‬ ‫מועדון נוער‬

‫בריכת שחיה‬

‫מכון כושר‬

‫משחקיה‬

‫בריכת שחיה‬ ‫מסחר קיים‬

‫קיוסק‬

‫מסחר‬ ‫גני ילדים‬

‫‪76‬‬

77

78

79

80

81

‫תוכנית מפלס קרקע | תנועה‬ ‫נלקחו בחשבון כמה אספקטים שנבעו עקב ראיונות עם התושבים‪,‬‬ ‫למשל לקרב את בית הספר של מוחמד ממשפחת אסעד שעובר‬ ‫כל יום לצד המזרחי דרך השער ונוסע הרבה זמן בכדי להגיע לבית‬ ‫הספר בבאקה אלשרקייה‪ ,‬ובמקביל מהצד המערבי נעשתה דרך‬ ‫עליה מהבית שלו לגובה דרך המבנה כך שאמא שלו תוכל לראות‬ ‫אותו מהבית ואולי לבקש ממנו לקנות לה חפצים בדרך הביתה‪.‬‬

‫‪82‬‬

83

‫תוכנית קומה שניה |‬

‫כיתה‬

‫כיתה‬

‫חדרי לימוד‬ ‫מורה‬ ‫ספריה‬

‫כיתה‬

‫ספריה‬ ‫רופא שיניים‬

‫ספריה‬

‫מכון שידור קול‬

‫‪84‬‬

85

86

87

88

89

‫תוכנית קומה שלישית |‬

‫נואם‬

‫אולם תפילה‬ ‫אולם תפילה‬

‫אולם חתונות‬

‫אולם חתונות‬ ‫אולם חתונות‬

‫‪90‬‬

91

92

93

94

95

‫חתך השחיה |‬

‫שחיה‪ ,‬אולם חתונות ‪1-200‬‬ ‫אולם חתונות‬

‫שחיה‪,‬חיבור מי תיהום‬

‫‪96‬‬

‫חיזוק מסחר קיים‬

‫‪97‬‬

‫‪1-200‬‬ ‫אולם חתונות‬

‫שחיה‪,‬חיבור מי תיהום‬

‫‪98‬‬

99

‫מבט מהגשר שמחבר בין מבנה שידור הקול לספריה |‬

‫‪100‬‬

101

‫חתך התיאטרון |‬

‫אודיטוריום‪,‬כיתות‪,‬תפילה ‪1-200‬‬

‫נואם ‪,‬תפילה‬

‫כיתות לימוד‬

‫חצר אחורית למיגודים קיימים‬

‫‪102‬‬

‫חצר אחורית למיגודים קיימים‬

‫‪103‬‬

‫נואם ‪,‬תפילה‬

‫כיתות לימוד‬

‫‪104‬‬

105

‫חתך "שידור קול" |‬

‫חתך מקביל לחומה ‪1-200‬‬ ‫אולם חתונות‬ ‫מבנה קול‬

‫מכון כושר‬ ‫התלבשות על מבנה צמוד חומה למען הציבוריות‬

‫‪106‬‬

‫דרך עליה‬

‫‪107‬‬

‫יל לחומה ‪1-200‬‬

‫מבנה קול‬

‫התלבשות על מבנה צמוד חומה למען הציבוריות‬

‫‪108‬‬

‫אולם חתונות‬

‫דרך עליה‬

‫מכון כושר‬

‫‪109‬‬

110

‫צילום מודך ע"י חיים זינגר‬ ‫‪111‬‬

‫מודל חתך ‪-‬הצד המערבי‪ -‬צילום מודל ע"י חיים זינגר‬ ‫‪112‬‬

113

‫מודל חתך ‪-‬הצד המזרחי‪ -‬צילום מודל ע"י חיים זינגר‬ ‫‪114‬‬

115

‫לפני נפילת החומה ‪ -‬הקיר משמש כמסך לפעילות סימולטנית‬ ‫‪116‬‬

‫אחרי נפילת החומה ‪ -‬במה מחברת וצופים משני הצדדים‬ ‫‪117‬‬

‫לפני נפילת החומה ‪ -‬הקיר משמש כמסך לפעילות סימולטנית‬ ‫‪118‬‬

‫בליוגראפיה |‬

‫‪ |1‬פנינה‪ ,‬ג'‪ ,‬סופר‪ ,‬א' (‪ .)2005‬מרחב התפר בין שרון לשומרון‪.‬‬ ‫‪ |2‬אמיר‪ ,‬מ' (‪ .)2014‬גבול‪ .‬מפתח‪ ,8 ,‬עמ' ‪.3-23‬‬ ‫‪ |3‬גאנם‪ ,‬ה' (‪ .)2009‬לבנות את האומה מחדש‪ ,‬הוצאת מאגנס‪.‬‬ ‫‪ |4‬חגי‪ ,‬כ'‪" .‬הפילוסוף והחלון – על הפתולוגיה של המבט"‪ .‬הקול‬ ‫והמבט‪ :‬בין פילוסופיה וספרות‪ ,‬קולנוע ואופרה‪ ,‬מיתוס ומשפט‪,‬‬ ‫עמ' ‪.146 133-‬‬ ‫‪ |5‬רוטברד‪ ,‬ש' (‪ .)2008‬חומה ומגדל‪ :‬התבנית של האדריכלות‬ ‫הישראלית‪ .‬סדק‪ ,2 ,‬עמ' ‪.36-49‬‬ ‫‪ |6‬חמאיסי‪ ,‬ר' (‪ .)2006‬השלכות גדר ההפרדה על האוכלוסייה‬ ‫הערבית בישראל‪ .‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪.‬‬ ‫‪ |7‬מסר‪ ,‬י'‪ .‬רייך ג' (‪ .)2014‬שמַ יִם משוחררים‪ :‬אמנות‪ ,‬המבט‬ ‫מלמעלה ויצירתו של ידע אזרחי חדש‪ .‬תיאוריה וביקורת ‪,43 ,‬‬ ‫עמ'‪.267-273‬‬ ‫‪ |8‬בצלם (‪ .)2012‬חיים בהפרעה‪-‬ההשפעות ארוכות הטווח של גדר‬ ‫ההפרדה‪http://www.btselem.org/download/201210_ .‬‬ ‫‪arrested_development_heb.pdf‬‬ ‫‪Hugo, V' (2011). On the Border-or Once upon “a |9‬‬ ‫‪line”,‬‬ ‫‪dpr-barcelona.‬‬ ‫‪https://dprbcn.wordpress.‬‬ ‫‪/com/2011/01/05/on-the-border‬‬

‫‪119‬‬

120

121

‫חיים מול‬

‫‪Life V.S‬‬

‫|‬

‫באקה אלג'רביה | באקה אלשרקייה | נזלת עיסא‬

‫‪122‬‬

‫הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫תזה | פרויקט גמר | ‪2015‬‬ ‫קאות'ר ענאבוסי‬

‫ד"ר אדר' ירמי הופמן‬ ‫אדר' אורן בן אברהם‬ ‫אדר' איריס קשמן‬

‫‪123‬‬

124