בס"ד
"אשרי ...ההולכים בתורת ה'" -לקראת השנה הבעל"ט מתחזקים 'ללכת עם תורה'
ליקוטי מוהר"ן, תורה סה ,ב
מי יפאר גודל
"מה שאפשר לזכות מספרי רבינו ,זה אי אפשר בשום אופן ,רק ע"י לימוד התורה בליקוטי מוהר"ן בעיון כמו שאפשר ללמוד כשהכל מודפס על המקום מסביב"
פאר הליקוטים
בעז"ה ובשעה טובה ומוצלחת ,יצא לאור הספר החשוב "פאר הליקוטים" שבעזרתו יוכל כל לומד לקיים את רצון רביה"ק ללכת עם התורות שגילה ,וללומדם בעיון .הספר מאסף סביב לשון ליקוטי מוהר"ן ,בטורים שונים -כעין נושאי כלים ,את כל השייך להתורה הנלמדת ,ממראי המקומות (פסוקים ,מאמרי חז"ל וזוה"ק) ,ועד לפירוש הפשוט שבדברי מוהרנ"ת ותלמידיו ,בתוספת התפילות והעצות למעשה ושאר מגדים ,הכל יחד בעימוד מפואר בצורת הדף המסורתית ,כעין גמרא ומלווה בהסכמות חשובות.
הרה"ח ר' שמואל הורביץ זצ"ל
מתחזקים 'ללכת עם תורה'!
להשיג בחנויות וישיבות ברסלב
ברסלב
בעכשיו! מ מחיר יוחד "מכאן נתחיל לחפש כראוי באופן אמיתי את אור הרב"י ...כי זאת ידענו שרבינו רצה שנלך עם תורה לעבוד בה ולילך עמה ,ולזכות לזה נצרך רק צורת לימוד כזאת" הרה"ח ר' ניסן דוד קיוואק שליט"א
הפצה ראשית052-76-22-148 :
בעמודים הבאים תוכלו לקרוא: מאמר על הספר ומהותו תורה ו' "קרא את יהושע" מתוך 'פאר הליקוטים'
בס"ד
"...כשהכל מודפס על המקום מסביב"
הרה"ח ר' שמואל הורביץ זצ"ל
מאמרי חז"ל וזוהר לצד ביאורו הפשוט של מוהרנ"ת ,חוברים לתפילות ,עצות ועיונים כל אלה הם רק חלק משלל המגדים המובאים בספר החדש "פאר הליקוטים" והכל סובב ,ומכתיר את הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן "מכאן נתחיל לחפש כראוי באופן אמיתי את אור הרב"י" כותב הרה"ח ר' ניסן דוד קיוואק שליט"א בהסכמתו לספר חברותא חיה ואמיתית המזמינה כל לומד לצלול לעומקי הליקוטי מוהר"ן מעתה מתחזקים 'ללכת עם תורה'!
להיפגש פנים בפנים עם אור רביה"ק ביד נרגשת ומלאת שמחה אני מקבל לידיי את אחד הכרכים הראשונים שיצאו אך עתה ממזבח הדפוס ומכבש הכרכיה ,הספר עוד חם כמעט מהביל – ואני מוצא את עצמי כדרכם של חסידים ראשונים עוד קודם שאני פותח לעיין בו ,עוצם עיניי ונושק את כריכתו .בכריות אצבעותיי אני מרפרף על גבי הכריכה וחש בתבליט המרשים המוטבע עליה ,כסאו של רבינו הק' חקוק ביד אומן ,על כל פרטיו ודקדוקיו .אם אינכם יודעים עדיין באיזה ספר מדובר ,כדאי לכם מאוד להזדרז ולחפש את הספר הנהדר שיצא לאור ממש בימים אלו בשם "פאר הליקוטים -חברותא לליקוטי מוהר"ן". ספר זה כשמו כן הוא ,מהווה סיוע ועזר למעוניינים ללמוד את תורותיו הנפלאות והנוראות של רבינו הקדוש בעיון ובעומק "שזה העיקר" (כמובא בהקדמת הספר"ביאור הליקוטים") .דרך הלימוד הנקנית ע"י הספר הנוכחי ,בוודאי תדריך כל לומד, לרבות את המנוסים ,בנתיבי לימוד העיון בליקוטי מוהר"ן ,ועי"ז יתגלה יותר ויותר כוחו הגדול להושיע ולעודד את נפשות ישראל עד ביאת גואל. "פאר הליקוטים" מאסף סביב דברי רביה"ק, בטורים שונים -כעין נושאי כלים ,את השייך להתורה הנלמדת ,ממראי המקומות (פסוקים ,מאמרי חז"ל וזוה"ק) המוזכרים בה ,ועד לפירוש הפשוט שבדברי מוהרנ"ת ותלמידיו ,יחד עם התפילות והעצות
"לזכות להתקדש ולזכות בשלימות במה שאפשר לזכות מספרי רבינו ,זה אי אפשר בשום אופן ,רק ע"י לימוד התורה בליקוטי מוהר"ן בעיון כמו שאפשר ללמוד כשהכל מודפס על המקום מסביב" הרה"ח ר"ש הורביץ זצ"ל למעשה ושאר מגדים ,הכל יחד בעימוד מפואר סביב לשונו הקדושה ,בצורת הדף המסורתית ,כעין גמרא .הלומדים בספר זה יזכו להיפגש בכל פעם מחדש ,פנים אל פנים בצורה עוצמתית ואדירה יותר ויותר עם הגבהים השמימיים והעומקים התהומיים של התורות האינסופיות ,ש"הן הן סתרי תורה ופנימיותה המוכרחים לגאולתינו הנצחית".
ללכת עם התורות ולעיין בהם "רבינו ז"ל שהוא הצדיק האמת והרופא נפשות עד ביאת משיח ,הניח כל הרפואות של כל חולי הנפשות ,וכל האוצרות הגנוזים
העליונים שאין כל מלאך ושרף ולא שום אינש די ביבשתא הגיע להם בשלימות ,הניח זאת בתוך תורתו וספריו הקדושים. ובאמת מי שנוגע בהם ,איך שהוא רק נוגע בהם ,זה כבר מרפא אותו הרבה וזוכה בזה הרבה .אבל זה הבדל גדול, לקחת את התרופות בדיוק על פי הכוונת הרופא ,ולנצל את האוצרות באופן ההכי מועיל שאפשר לנצל ,היינו לזכות להתקדש ולזכות בשלימות במה שאפשר לזכות מספרי רבינו ,זה אי אפשר בשום אופן ,רק ע"י לימוד התורה בליקוטי מוהר"ן בעיון כמו שאפשר ללמוד כשהכל מודפס על המקום מסביב" (מכתבי שמואל ,מכתב ו'). ואכן ,דבר ידוע הוא שכל אנ"ש מדור דור עמלו ויגעו להשריש בלבבם את דברי רביה"ק, ובפרט ע"י לימוד בעיון (כמובא בחיי"מ שמ"ו), וע"פ הדרך הקדושה שהִ נחה רביה"ק בשיחתו הידועה (שיהר"ן רצז)" :שרצונו חזק מאד שנלך עם התורות שגילה ...דהיינו שיהיו כל עבודתו והילוכו ביראת ה' על פי הנאמר באותה התורה ,וכל תפילתו ושיחתו יהיה לזכות להגיע למה שנאמר באותה התורה וכו' ". בעקבות שיחות אלו ומאמרים נוספים פסעו גדולי התלמידים ,החל בגאון עוזנו מוהרנ"ת ,דרך הרה"ק מטשעהרין ,הרה"ק ראבר"נ (שזכה ללכת עם כל תורות ליקוטי מוהר"ן כנשמע מפיו בעצמו) ,החסיד הנודע ר' שמואל הורביץ ועוד ועוד ,עד לבני דורינו אנו ,בחיפוש מתמיד אחר רוה"ק של הצדיק הגנוזה בספריו .בסדר עבודתם ודרך הילוכם עמלו ועיינו בתורות ,דקדקו במקראות,
בדרושי חז"ל ,ובהלכות שייסד מוהרנ"ת על כל תורה ותורה ,והכל על מנת לדלות מתוכם מכמנים יקרים אשר יזַכו את ההולכים עם תורותיו לחיים נצחיים לעד.
דרך כבושה לרבים אך דא עקא ,מחמת מצוקי העיתים וירידת הדורות נשארה דרך זו נחלת בודדים בלבד ורק אחד מעיר ושניים ממשפחה זכו לראות את האור כי טוב ,ואף שרבים וטובים כוספים לכך ,הרי שעדיין נשארה דרך זו חתומה בפניהם. והנה ,לפני מספר שנים (תשס"ו) כאשר יצא לאור כחלוץ הספר הנפלא 'מסילת הקשרים' (מהדורה שלימה ומקוצרת) שחיבר הרה"ח ר' ישראל יצחק בזאנסון שליט"א ,המתמצת ומבאר בטוב טעם ודעת את שיטת הלימוד בעיון ,צעד אחר צעד באופן פשוט ובהיר ,החלה התעוררות גדולה לחזור ולהתחזק בדרך לימוד זו. בעקבות התעוררות זו ,ומתוך אמונה עמוקה בחשיבות העיון בליקוטי מוהר"ן ,יזם הרב בזאנסון שליט"א פרויקט חדש ,שמטרתו לאפשר לרבים נוספים מלומדי הספה"ק ליקוטי מוהר"ן לחתור ולצלול לעומק התורות, ובכך להפוך את הלימוד בעיון להיות דרך כבושה לרבים .תהילה לא-ל בשעה טובה ומוצלחת לאחר כארבע שנים ומחצה מאז החלה העבודה ,יצא עתה לאור הספר "פאר הליקוטים".
כך השקענו עמל רב ודמים מרובים תרתי משמע" כותבים עורכי הספר בהקדמת המוציאים לאור.
הייתכן פירוש לליקוטי מוהר"ן? "בילדותי" ,מתאר הרה"ח ר' בצלאל פרידמן שליט"א (עורך כתבי הגרי"מ שכטער שליט"א), "כאשר עמדו כמה מאברכי אנ"ש לערוך ספר פירוש על ליקוטי מוהר"ן ,אמר לי אחד מגדולי זקני אנ"ש ע"ה ,שלא יתכן לעשות פירוש על ליקו"מ ,כי תורות רבינו הם אורות גדולים היורדים מלמעלה וכל אחד כפום דמשער בליביה וכפי כליו כן יכול לקבלם ,ואיך יבוא אחד ויאמר שפירושו הוא הנכון .אי לזאת שפר חלקו של חיבור זה ,שהציג מכלול של פירושים כ"נושאי כלים" תרתי משמע ,וכל אחד בדרכו יבחר ויוציא את הפירוש הנכון הקרוב לדעתו ".ומוסיף וכותב במכתבו
כמו גמרא עם מפרשים רש"י ותוספות "פאר הליקוטים" ,הולך בעקבותיו של הספר החשוב "יעלת חן" שהו"ל החסיד הנודע (בעמודר' "...והעיקר אמרתי תיכתב זאת זיכרון לדור שמואל הורוויץ זצ"ל ,ובהקדמתו ממילא היטב אחרון ועם נברא יהלל יה ,עתיד להיבראות כ"ו) הוא כותב" :מכל זאת מובן כמה טובה וישועה נפלאה יהא הקונטרס הזה דור ...שילמדו תורות רבינו עם השורש ולדקדק המודפס עם כל אשר נמצא השייך להתורה בהתורות על כל אות ואות ,על פי הביאור הזאת -הכל מסודר על מקומו ,כדי שלא הליקוטים ,ולעשות כל עבודתם והנהגתם יצטרכו לחפש במקומות אחרים ,ויוכלו ללמוד בקודש ובחול על פי הפנימיות מתורות ולעיין היטב בהתורה" .בהמשך דבריו הוא רבינו ומוהרנ"ת ,על פי דברי רבי אברהם מביא דיבור פלאי מרביה"ק שלא נודע בשערים ז"ל ,ויתנו כל כוחותם ומאמצי נפשותם לזכך עד כה ,וזה לשונו" :וכבר נשמע דיבור מרבינו הגוף ,ולהכניס בו כל העצות והטובות של הקדוש זצ"ל ,שיהיה זמן שידפיסו ספרו עם רבינו ז"ל ,אשרי מי שיהיה לו חלק בזה"... פירושים סביב ,כמו גמרא עם מפרשים רש"י הרה"ח ר"ש הורביץ זצ"ל' ,ימי שמואל' ח"ב ,שנד. ותוספות וכו' ". "אכן ,מי יתיימר להגשים את נבואת הצדיק כהווייתה? ...אמנם טעימה ובחינה של החזון ,לעורכי הספר" :מה יפית ומה נעמת ' -מה כעין מקדמה לימות גאולת עולם שאז יתקיים יפית' -על יופי והדר של עמודי הספר ,שכל הכל כפשוטו וכרצונו ,זוהי תוחלתנו ,ועל הרואה אומר 'ברקאי' .ויחד עם זאת גם 'מה
להשיג בחנויות וישיבות ברסלב
ברסלב
נעמת' -לא רק פאר ויופי חיצוני אלא בעיקר נועם ומתיקות פרשני ועמקני הליקוטי מוהר"ן לדורותיהם ,הנפרשים לנגד עינינו ,אשר כולם נקבצו ובאו מכונסים יחד עלי גליון ,דבר דבור על אפניו ,מועט המחזיק את המרובה".
לחפש כראוי את אור הרב"י וכך כותב הרה"ח ר' ניסן דוד קיוואק שליט"א בהסכמתו לספר" :מכאן יוכל להיות פתח ושער להתחיל לבקש הבנה עמוקה בדברי רבינו ,מכאן נתחיל לחפש כראוי באופן אמיתי את אור הרב"י "...ומוסיף" ,הנה עד הלום היה אפשר לחשוב שאין זה אלא הילכתא למשיחא ,וכי שייך דבר כזה שרבים יבואו וישוטטו בעומק מי הדעת והרי צריך חיפוש ובקשה גדולה לחקור ולבדוק ולעמוד על שורשו של כל פסוק וכל מאחז"ל וזוה"ק, ואיך מתפרש בדברי אדונינו מוהרנ"ת ז"ל, וגם לב מבין מבקש אמת איך יזכה לזאת איך נמצא המסילה לעבור המים העמוקים ידלם איש תבונה .ועל כל פועל תהלה ערוכה עלינו להודות לה' אשר הגענו הלום לראות פאר ויופי חיבור הזה "פאר הליקוטים"... ומעתה שערי תירוצים ננעלו כי כל הרוצה ליכנס לדברי רבינו פותחין לו וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול ,כי זאת ידענו שרבינו רצה שנלך עם תורה לעבוד בה ולילך עמה ,ולזכות לזה נצרך רק צורת לימוד כזאת ,ואפילו מי שזוכה ומצליח ללמוד כראוי תורה אחת הרי זה כבר יוכל להיות מספיק לכל החיים, לחיות חיים טובים ונצחיים לידבק באורו".
**** את הספר הגיהה מראשית ועד אחרית הרה"ח ר' אברהם שלום שישא שליט"א ,ומלווה בהסכמות חשובות. עיצוב הספר ועימודו מפואר ומהודר ,קל ובהיר לקריאה ונוח מאוד ללומד (כדוגמת עימודי הגמרות החדשות עוז והדר ,מתיבתא וכדו') .גם כריכת הספר מושקעת ומהודרת ומוטבע בה בהבלטה מרשימה מעשה ידי אומן כסאו של רביה"ק. לרגל ההוצאה -כרך ראשון מהסידרה יוצא כעת לאור בשני פורמטים ,ובמחיר השווה לכל נפש( ₪ 50 :מחיר מסובסד) לפורמט בגודל של גמרא (גדולה) ,ו ₪ 80-לפורמט בגודל של "טור" חתנים. הפצה ראשית052-76-22-148 : בימי רה"ש באומן ניתן להשיג את הספר בדוכן "פאר הליקוטים".
הפצה ראשית052-76-22-148 :
המתרגם בּ
מקור חכמה
נחל נובע
ערכים וכינויים בּ
קרא את יהושע .מאמר זה נאמר בשבת שובה שאחר רה״ש תקס״ג, ומיוסד על המקרא בו נצטווה משה למנות את יהושע תחתיו, כדכתיב בדברים )לא ,יד–טו ,כג(ַ :ויֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה ֵהן ָקרְבוּ ָימֶי
על מאמר זה ייסד מוהרנ״ת את ההלכות הבאות :שבת ז׳ ,ספירת העומר א׳ ,חול המועד ב׳ ,ראש השנה ד׳ ,שחיטה א׳ ,שליחות והרשאה ב׳ ,הונאה ג׳ ,אבידה ומציאה ב׳ ,ברכת הפירות ה׳. ויאמר ה׳ אל משה קרא את יהושע .כתב בזה בביאה״ל )ו( בזה״ל :זה הכתוב הוא בפרשת ׳וילך׳,
מילואי חכמה
ילקוט הנחל
ֻע ו ְִה ְתיַצְּבוּ ְבּאֹהֶל מוֹעֵד ַו ֲאצַוֶּנּוּ ַוֵיּלֶ משֶׁה לָמוּת ְקרָא אֶת יְהוֹשׁ ַ ֻע ַויּ ְִתיַצְּבוּ ְבּאֹהֶל מוֹעֵדַ :וֵיּרָא וִיהוֹשׁ ַ ה׳ ָבּאֹהֶל ְבּעַמּוּד ָענָן ַוַיּ ֲעמֹד עַמּוּד שהיתה קריאת הפרשה הזאת בשבת תורה ו ה ֶָענָן עַל פֶּתַח ָהאֹהֶלַ (...) :ו ְיצַו אֶת הפטרת ש׳ו׳ב׳ה ,אשר גילה השגתו קרא את יהושע הזאת ,שעיקר התשובה הוא ֱמץ כִּ י ֻע ִבּן נוּן ַויֹּאמֶר ֲחזַק וֶא ָ יְהוֹשׁ ַ ה׳ב׳ו׳ש׳ה .למעט בכבוד עצמו ַאתָּה תּ ִָביא אֶת ְבּנֵי י ְִשׂ ָראֵל אֶל ָה ָארֶץ ולהרבות בכבוד המקום .ביאר גבי ַע ִתּי ָלהֶם ְו ָאנ ִֹכי א ְֶה ֲאשֶׁר נ ְִשׁבּ ְ יֶה ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע וכו' ִע ָמּ :ופירש רבינו בחיי )שם( :הן קרבו זה בליקו״ה )או״ח תפילה ד ,ג( שהכבוד )דברים לא( : ימיך למות .הגיע ִש ְמשך לערוב, הוא שורש כל הבריאה ,כדאיתא שם בזה״ל :כי יש כבוד דקדושה ,שהוא ובאה ממשלת הלבנה ,וזה ירמוז למדריגת משה ולמדריגת יהושע ,א כי צריך כבוד השי״ת וכבוד תורתו שזאת נמשלת לחמה וזאת ללבנה .הקדושה וצדיקיו האמיתיים ,שכל וזהו שאמר לו הקב״ה ׳הנך שוכב העולמות נבראו בשביל זה הכבוד, וגו׳ וקם׳ ,כלומר אע״פ שאתה כמו שאמרו רז״ל )יומא לח( כל שוכב עם אבותיך ,הכח שלך שמשם מעלת נבואתך הרי הוא מה שברא הקב״ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו ,שנאמר כל קיים ועומד ,שיאיר ללבנה ,כשם שהשמש המשקע אינו משקע הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (...) .ומחמת אלא להאיר ללבנה .וזהו לשון ׳ואצונו׳ ,כי המצוה היא תושבע״פ שכבוד דקדושה הוא שורש כל הבריאה שנברא בשביל הכבוד, והוא כח הלבנה ,ועל כן אמר ואצונו ,אשפיע כוחי בלבנה .וראה על כן מעת שהיה שבירת כלים ומיתת המלכים ,שאז נפלו כל עוד ביאור לפסוק זה להלן בסוף אות ו׳ ,שם רבינו דורשו ומלביש בו את המידות הקדושות למטה ,ואז נתבלבלו כל העולמות כולם כידוע (...) .שעי״ז טעו והפכו האמת מהיפך אל היפך, כלל השגתו בדרכו הפנימית. למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום .ענין זה איתא ואמרו שעיקר התכלית הוא כבוד ,מה שבאמת אדרבא הדבר בבמדב״ר )ד ,כ( בלשון קרובה לזו ,וז״ל :אליהו אומר ,כל הוא בהיפך ממש ,כי עיקר התכלית של הבריאה הוא רק המרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו ,כבוד שמים מתרבה כבוד השי״ת ותורתו וצדיקיו האמיתיים ,שאי אפשר לזכות וכבודו מתרבה ,וכל הממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו ,כבוד לזה כי אם כשממעטין בכבוד עצמו לגמרי ובורחים מן שמים במקומו וכבודו מתמעט (...) .אתה למד ,שלא ינהג אדם הכבוד לגמרי באמת ,ויודעין פחיתותו ושפלותו והוא נבזה גאוה לפני המקום ,שכל המתגאה לפניו מתבזה ,וכן הוא אומר בעיניו נמאס ,ואת יראי ה׳ יכבד ,אז דייקא יזכה להגיע אל )שמ״א ב( ׳כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו׳ ,וכן אתה מוצא בדוד מלך התכלית האמיתי לעתיד להיכלל בכבוד ה׳ באמת ,בבחינת ישראל ,שלא נהג עצמו בגאוה לפני המקום ,אלא ביזה עצמו לפניו )ישעיה נח( כבוד ה׳ יאספך ,בחינת )שמואל א ב( כי מכבדי אכבד וכו׳ ,שאין אדם זוכה לזה כי אם כפי מה שמבטל כהדיוט להרבות כבודו של מקום ,ועי״ע בתנדא״ר פי״ג. כבודו באמת לגמרי ,ומשתדל ומתייגע כל ימיו להרבות כבוד המקום שהוא כבוד התורה והצדיקים האמיתיים ,ואינו חושש על כבוד עצמו כלל. ולהרבות בכבוד המקום .כדאיתא בליקו״מ )ח״ב ,יב( בזה״ל :עיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות ,בלי שום חכמות ,ולהסתכל בכל דבר שעושה ,שיהיה שם השי״ת .ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו ,רק אם יש בזה כבוד השי״ת יעשה ,ואם לאו לאו, ואזי בוודאי לא יכשל לעולם .מי שרודף אחר הכבוד .ביאר בזה בספר באבי הנחל )ו( בזה״ל :ר״ל ,כשמגיע לו איזה כבוד ,אינו יכול להעלות הכבוד להשי״ת ,רק שמקבל לעצמו הכבוד ומתגאה בזה הכבוד ,וזה נקרא ׳כבוד מלכים׳ .אבל מי שבורח מן הכבוד ,אזי כשמגיע לו איזה כבוד בעולם ,אזי הוא מקבל הכבוד בשביל השי״ת ,כדי שיתגדל כבודו ית׳ עי״ז הכבוד ,ולא בשביל עצמו כלל ,וזה נקרא ׳כבוד אלקים׳.
בּ ואני תפלה ְו ָעזְ ֵר ִני ֶשׁ ֶא ְהיֶה בּוֹ ֵר ַח ִמ ן ַה ָכּ בוֹד ֶבּ ֱא ֶמ ת, ו ְֶא ז ְֶכּ ה ְל ַמ ֵע ט ִבּ ְכ בוֹד ַע ְצ ִמי ְוּל ַה ְרבּוֹת ִבּ ְכבוֹד ַה ָמּ ק וֹ ם ְ .ו ַת ְשׁ ִפּ י ַע בוֹד ַ ה גָּדוֹל, ָע לַי ִמ ְכּ ְ ַבּים ֲמיָ הר ִ וּתזַ ֵכּנִי ְבּ ַרח ֶ ְ ֱהיםֶ ,שׁ ֶאז ְֶכּה ִל ְכבוֹד א ִ ֻשּׁה ְל ַמ ַענְ ְל ָכבוֹד ִדּ ְקד ָ ְל ַב ד ,וְא ֵא ָה נֶה ִמ ן ַה ָכּ בוֹד ְכּ ָל ל ְל ַמ ֲע נִי, ְו א ֶא ְשׁ ַתּ ֵמּ שׁ ִע ם ַה ָכּבוֹד ִכּי ִאם ְל ִשׁ ְמ בוֹד ְת ֶ בּ ֱא ֶמ ת. ְו ַל ֲע ָ ִשׁאֹל וְא ו ְָע ְז ֵרנִי ֶשֹּׁלא י ְ י ְַחקֹר שׁוּם ְבּ ִריָּה ַעל ְכּ ִ בוֹדי )ליקו״ת ו(.
למעט בכבוד עצמו וכו׳ .כתב גבי ענין זה ברבינו בחיי )ויקרא ו ,ג( בזה״ל :ידוע למעט בכבוד עצמו וכו׳ .ביאר בזה במכתבי שמואל )מכתב יט( בזה״ל :ולמעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום ,אפשר לומר זאת גם על מדרך חכמת ההגיון ,כי האדם אינו נקרא עבד עד שיהיה לו אדון, ואין שֵם האדון ראוי אלא למי שיש לו עבד .והנה הם שני שמות )עבד ואדון( ,האדם שהיה רוצה שילך לו רק טוב ולמלאות כל הרצונות הטובות ,זה אין אחד מהם קודם לחבירו .וכיון שהאדם עבד להקב״ה ונתחייב לעבוד אותו ,נקרא כבוד עצמו )עצמו נקרא הנשמה ,לא הגוף ,כמו שרבינו ז״ל מביא אי אפשר שתהיה העבודה שלימה עד שיקבל העבד עליו כל מידות העבדות ,בתורה כ״ב ׳חותם בתוך חותם׳ שהנשמה נקרא עצם( ,אבל בכל זאת לכבוד והם ההכנעה והשפלות לפניו ,לא שיתנהג לפניו במידת אדנות ושררה ,כי יהיה המקום צריך למעט אפילו בכבוד עצמו ,נשמתו ,כדי להרבות כבוד המקום, מבזה כבוד אדוניו ,ואמר שלמה ע״ה )משלי כה( ׳אל תתהדר לפני מלך׳ ,וכל שכן היינו כשאפשר לעבוד הש״י ולמלאות כל הרצונות ביהדות ,זה נקרא כבוד לפני מלך מלכי המלכים הקב״ה ,לפי שהגאוה היא לבושו ,וכענין שכתוב נשמתו ,כבוד עצמו ,אבל אם ה׳ אינו עושה זאת לאדם ולא הולך לו ויש )תהלים צג( ׳ה׳ מלך גאות לבש׳ ,והעוטה לבוש המלך הרי הוא מבזה את המלך .לו מניעות ,זה נקרא ממעט בכבוד עצמו ונשמתו ,אבל זה כבוד המקום, שהשי״ת רוצה כך ומנהיג כך ,הרי כבוד המקום כך ,וצריך להיות מרוצה, ולא ליפול ,אדרבא רק להתחזק בכיסופין ורצונות ,ולא להרהר אחר השי״ת .שרודף אחר הכבוד .איתא גבי ענין זה בליקו״ה )יו״ד תערובות ב ,ב( בזה״ל: וזה בחינת כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו ,כי הרודף אחר הכבוד זה בחינת עבודה זרה ,כי כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה )כמו שאמרו רז״ל סוטה דף ד( ,ועל כן כל מה שרודף ביותר אחר כבוד עצמו ,שהוא בחינת עבודה זרה ,הכבוד בורח ממנו ,כי הכבוד דקדושה בורח ומסתלק ממנו ,כי אינו מקבל חיות מכבוד דקדושה .בבחינת וכבודי לאחר לא אתן.
סיפור התגלות המאמר התורה ׳קרא את יהושע' בסימן וא"ו אמר בשבת תשובה שאחר ראש השנה הנזכר לעיל )שנת תקס"ג( .ואז הזכיר בהתחלת התורה בסמוך את הפסוק )יחזקאל א( 'ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה' )ואח"כ בכתב ידו הקדוש לא נזכר פסוק זה עד סמוך בסוף כמבואר בספר ,עיין שם( ,ואז אחז בשתי ידיו בשתי ידות הכסא שישב עליו ,והיה מתנועע עם הכסא ,ואמר באימה וביראה ובמסירת נפש עצום מאד בזו הלשון' ,כשיושבין על הכסא אז הוא אדם' )ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון' ,אז מען זיצט אויף דער שטיל דעמאלט איז מען אמענטש'( ,והדברים סתומים מאד )אמר המעתיק עיין זהר תזריע דף מח(. ואח״כ גמר כל התורה הנוראה הזאת הנדפס בספר .ובשעת אמירת התורה לא דיבר כלל מענין כוונות אלול ,רק אח"כ כשגמר אמירת התורה הזאת ,אחר שהתפלל ערבית והבדיל ,אח"כ חזר ודיבר מהתורה הזאת כדרכו תמיד ,ואז ענה ואמר לאנשים חשובים זקנים שישבו אצלו אז שהיו מתפללים מתוך סידור האר"י ז"ל' ,תאמרו לי איך מרומז בהתורה הנ"ל כל הכוונות של אלול' ,והחרישו ולא ענו, כי באמת אי אפשר בשום אופן להבין מעצמן סוד הכוונות של אלול איך מרומזים
כבוד החכמה נקרא כבוד ,כמ"ש ואם אב אני איה כבודי )ליקו"מ עד(. רצונו של אדם זהו כבודו )ירושלמי פאה פ"א(. מתן שכרן של צדיקים נקרא כבוד ,שנאמר 'כבוד חכמים ינחלו' ,וכן הוא אומר )ישעיה כד( 'ונגד זקניו כבוד' )שמו"ר פ' מה(. הקב״ה נקרא כבוד, שנאמר 'ויבא מלך הכבוד', ואף כסאו נקרא כבוד, שנאמר 'כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו', יבוא מלך הכבוד ,וישב על כסא הכבוד בהיכל כבוד, שנאמר 'ובהיכלו כולו אומר כבוד' )בתי מדרשות ח"א, ברייתא דמעשה מרכבה פ"א(. כתר נקרא כבוד ,והוא שליט על הספירות שהם למטה מן כתר ,שהכתר הוא כבודו של הקב"ה )ספר הפליאה ד"ה וכשם שגזר(. הכבוד יגיע מכשרון המעשהְ ,ו ט ּו ב ההנהגה, ושפלות הרוח )רבינו יונה על משלי יא ,טז(.
אהבת
הכבוד ענינו הוא
בקשת מיני הממשלה בקניני העולם הזה )רבינו בחיי במדבר טז ,א(. הכבוד היינו היותו הומה אחר שרירות בלתי אמיתיות )המאירי על אבות פ"ד ,מכ"ח(. הכבוד נקרא כאשר 'אחרים' נוהגים בו כבוד ומכבדין אותו )דרך חיים פ"ו מ"ו(.
הכבוד האמיתי אינו אלא ידיעת התורה באמת ,וזולתה אינו אלא כבוד מדומה וכוזב ,הבל ואין בו מועיל )מסילת ישרים פי"א( כבוד לשון לבוש' ,ותחת כבודו' שדרשו רז"ל )ברכות כח( לבוש ,ועניין הלבוש הוא למען הצנע אור העליון ,וזה סוד 'והצנע לכת עם אלקיך' )קה"י ,אל(. הנשמה נקרא כבוד, שנאמר 'לכן שמח לבי ויגל כבודי' ,עבור שהוא כלולה מל"ב נתיבות חכמה )קה"י ,כב(. הנפש נקראת בשם כבוד בכתבי הקודש ,כי היא כבוד האדם האמתי )מלבי"ם תהלים עג ,כד(.
כבוד אלקים ׳כבוד אלקים הסתר דבר' ,מותר להסתיר דברי תורה לכבוד שמים )רש"י שבת קנג.(: ידיעת השי"ת היא בשני חלקים ,החלק האחד נמנע, וזהו שאמר 'כבוד אלקים הסתר דבר' ,והחלק השני אפשר ,ויכול אדם לחקור עליו ,וזהו 'וכבוד מלכים חקור דבר' ,כלומר חקירת מלכותו מצד פעולותיו )רבינו בחיי שמות לג ,יג(.
בהתורה הנ"ל .וציוה להביא לפניו סידור האר"י ז"ל ,ופתח אותו ,והראה לפניהם הכוונות של אלול .ואח"כ פתח פיו הקדוש והנורא והתחיל לגלות פלאות איך כל הכוונות של אלול מרומזים שם בדרך נפלא ונורא מאד ,כמבואר מזה בספר, אבל אי אפשר לצייר בכתב את השיעור שבלב את כל הנעימות והנפלאות תמים דעים שהרגשתי אז בעת שזכיתי לשמוע כל זה. גם דיבר אחר שבת מהתורה הנ"ל שמדברת שם ממשה ויהושע ואהל מועד שהם בשביל צניעות של בחינת נקודה העליונה ונקודה התחתונה ווא"ו ,ואז אמר לי בזו הלשון' ,שבכל מקום משה להסתיר פניו ,זכה לקלסתר פנים ,שיהיה שמתוועדין יחד רבי ותלמיד נעשה בחינה זאת בחינת משה ויהושע ואהל מועד'. האור האלקי שהוא כבוד והנה כל זה היה בהתחלת התקרבותי אליו ,ואז לא זכיתי עדיין לכתוב לפניו אלקים על פניו ,ומפני התורות הגדולות ,רק המאמרים הקצרים כתבתי בעצמי שלא בפניו ,והייתי מתגעגע שהוא נוהג בצניעות וכבוד, זמן הרבה לקבל זאת התורה אצלו בכתיבת ידו הקדושה ,ולא זכיתי לזה עד אחר בא לו הכבוד הפנימי הוא פורים ,שהייתי אז אצלו במעדוועדיווקע ,ואז ישבתי לפניו והעתקתי התורה הזאת אור אלקים על פניו ,כי הכבוד הוא אור )יחזקאל לפניו ,ומפיו יקרא אלי מתוך ספרו בכתב ידו הקדושה ,ואני כותב על הנייר. ואח״כ באיזה עת בסמוך בלילה עמדתי לפניו כשכבר ישב על מיטתו ורצה לישון ,מג( 'והארץ האירה
מכבודו' ,והבן זה היטב מאוד )גבורות השם פכ"ד( .מידת מהותו ועצמותו נמנעת ,ואי אפשר לעמוד עליה ,ועליה נאמר 'כבוד אלקים הסתר דבר' .ומפני שאין ענין האלקות שישיגנו האדם בשכל בתחילת מחשבתו ,לכך הזכיר בו 'והשבות אל לבבך' ,כאדם שמתבונן בדבר ויצטרך לחזור ולהתבונן )ש"ך עה"ת דברים ד ,לט( .כל מה שיסתיר האדם הסודות מלגלותם למי שאינו ראוי ,הוא משובח ומכובד בפמליא של מעלה )שער הכוונות דרושי הפסח דרוש יב( .כבוד אלקים ,הוא ההנהגה שבו מנהיג ומסדר ומשגיח ,שהיא מיוחסת לשם אלקים או שדי או צבאות .לא כן כבוד ה' המתגלה בשם הוי"ה שהוא שם העצם ,המורה על כבודו מצד עצמו ומהותו )מלבי"ם ישעיה מ ,ה(.
ערכים וכינויים בּ
חכמה מקורנובע נחל
מקור חכמה
כבוד מלכים כבוד מלכים חקור דבר .כתיב במשלי )כה ,ב ,ו–ז(ְ :כּבֹד א ִ ֱקים טוּב הנהגתם ,כי ההעלם בזה יורה כי הנהגתם אינם ביושר ועל כן כל הכבוד שיש לאיזה אדם ַס ֵתּר ָדּבָר ְוּכבֹד ְמל ִָכים ֲחקֹר ָדּבָר (...) :אַל ִתּ ְת ַהדַּר ְ הְ לִפנֵי יעלימו דרכם ,והחקר הוא כבודם (...) .אל תתהדר לפני מלך .אל שבעולם הוא בחי' ֲמר לְֲ עלֵה ֵהנָּה תראה שום הידור לפני מלך ,כי כבודך בטל לפני כבוד המלך שאין כבוד ֶמלִֶ וּב ְמקוֹם גְּ דֹלִים אַל ַתּ ֲעמֹד :כִּ י טוֹב א ָ מלכים ,שהוא כבוד עולם לִפנֵי נ ִָדיב ֲאשֶׁר רָאוּ ֵעינֶי :ודוק וראה ,שגם הפסוקים לו שיעורְ ,וּכשֶׁ ַתּ ְראֶה הידור כאילו גם כבודך נחשב למאומה ,הנך הזה ,שהוא בחי' נקודה ֵמ ַה ְשׁ ִפּילְְ התחתונה בחי' מקלה כבוד המלך ,וכמ״ש דוד מלכות הסמוכים מוסיפים ומבארים את כוונת )ליקו"ה ברכת הפירות ה ,כב(. ַק ִתּי לפני ה׳ וכו׳׳ ,שהיה מפזז ׳כבוד מלכים חקור דבר' ,רבינו ,כמובא בכלל ה׳ )מן ח״י הכללים ) משלי כה( ׳ו ְִשׂח ְ כבוד דברי תורה שנמשלו שבביאה״ל( .ופירש בזה המצו״ד )שם( :ומכרכר כהדיוט לפני ה׳ ,ואמר במלכים ,שנאמר 'בי מלכים דבר כבוד אלקים .כבוד ה׳ הוא להסתיר בירושלמי פ״ק דברכות ,׳עורה כבודי׳ ימלוכו' ,לחקור א אתעיר יקרי מן קמי יקרי דבריי, ְדבַר גדולת רוממותו ,כי אי אפשר )ב"ר פ' ט(. ׳ברוב עם הדרת מלך' ,הרי לבוא עד התכלית ,ומוטב להמעיט יקרי לא חשיב כלום קמי יקרי דבריי. המלך כאשר יש לו עם הם מלהרבות וכמ״ש ׳לך דומיה תהלה׳ .מי הוא זה ואיזהו .והוא כלשון כבודו ,וכאשר אתה הכתוב במגילת אסתר )ז ,ה–ו(: חוקר )תהלים סה( ,אבל כבוד מלכים הוא על הנהגה ההיא איך מנהיג למלך, אותם ,הוא כבוד לחקור דבר גדולת רוממותם ,הואיל ַ ויֹּאמֶר ַה ֶמּלֲֶ א ַח ְשׁ וֵרוֹשׁ ַויֹּאמֶר במה שיש לו עם והוא מנהיג אותם )גבורות השם ,ואפשר לבוא עד התכלית ,אם כן לְ א ְֶס ֵתּר ַה ַמּלְ כָּה ִמי הוּא זֶה ְו ֵאי זֶה הקדמה ראשונה(. הוּא ֲאשֶׁר ְמלָאוֹ לִבּוֹ ַלעֲשׂוֹת כֵּן: הממעיט יחשב כאילו כבר בא עד עיקר כבוד המלך הוא התכלית ,ומוטב להרבות מלהמעיט) .שם(ַ ותֹּאמֶר א ְֶס ֵתּר ִאישׁ צַר וְאוֹיֵב ָה ָמן כשיש בחירה לכבדו, לִּפנֵי ַה ֶמּלֶ ָמן נ ְִב ַעת ִמ ְ דהיינו אל תתהדר .אל תעשה עצמך הדר ָ הרָע ַהזֶּה וְה ָ שיש ביד האדם אם לכבדו ו ְַה ַמּלְ כָּה :ואיתא באסת״ר )ז ,ה( :׳אחר אם לאו ,ואעפ"כ הוא מכבדו ,ויפה להתגאות כאשר תעמוד לפני זהו כבודו של מלך ,מה הדברים האלה גידל המלך אחשורוש שאיןר המלך ,ואל תדחוק עצמך לעמוד כן כשהמכבדו מוכרח ַל ָּד ָב ההוא לכבדו ואין בו בחירה ,במקום שהגדולים והחשובים עומדים שם .כי טוב .יותר טוב לך את המן בן המדתא האגגי וינשאהו׳ ,וצוה המלך שיהיו כורעים אין זה שמות(.כבודו )קדושת לוי ,לשבת במקום השפלים ,והאומר יאמר לך ֲעלֵה ֵהנָּה ָלשֶׁבֶת במקום ומשתחוים לו .מה עשה המן ,עשה לו צלם מרוקם על בגדיו ועל פ' כבוד מלך אין לו שיעור ,הגדולים ,משתגביה לשבת ,ויאמר לך ַה ְשפֵּל ,רֵד לפני הנדיב ואל לבו ,וכל מי שהיה משתחוה להמן היה משתחוה לעבודת כוכבים. וכשת ראה הידור כאילו תשב במקומו .ועוד הוסיף לפרש בזה במלבי״ם )שם( ,וז״ל :כבוד אלקים ואפשר לומר בזה ,שרבינו בדקדוק ומליצת לשונו רימז בזה דייקא על ָה ָמן, ַ גם כבודך נחשב ,הנך )מלבי"ם הסתר דבר .בעניינים האלקיים הכבוד הוא ההסתר וההעלם ,כי כדוגמא למי שרודף אחר כבוד עצמו )ועי׳ בילקוה״נ ד״ה ׳מי הוא זה׳(. מקלה כבוד המלך ועוד אפשר לומר ,שאולי רימז גם לפס׳ מתהלים )כד ,ט–י( המובא בהמשך השכל לא ישכיל רק דברים הנתונים תחת הזמן והמקום ,ואשר יש משלי כה ,ו(. ָאשׁיכֶם ְוּשׂאוּ ִפּ ְת ֵחי לחוש מבוא בהם ,לא דברים הנעלים מחוקי ההשגה האנושיית ,וכל המאמר בסוף אות ו׳ ,כדכתיב שםְ :שׂאוּ ְשׁ ָע ִרים ר ֵ חקירה ,חקור דבר אשר ידובר בהם הוא רק בדרך משל ובלבוש ,והתווך צפון ונעלם ,עוֹלָם ְוָיבֹא ֶמלֶַ הכָּבוֹדִ :מי הוּא זֶה ֶמלֶַ הכָּבוֹד ה׳ צְ בָאוֹת הוּא ׳וחקרת׳ ) (...היינו לעמוד ועל כן אין דורשים במעשה בראשית ובמרכבה ,והחכמים מלבישים סלָה :עי׳ שם במזמור כולו ובמפרשיו ,שמדבר מכבוד מלכות ֶמלֶַ הכָּבוֹד ֶ על אמיתת הדבר )פיהמ"ש הדברים ומסתירים אותו בחידות וברמזים ,כלהט הברק יציץ ויעלם, הש״י דייקא ,בבחי׳ ׳להרבות בכבוד המקום׳ ,והוא ממש זלע״ז )כלל ו׳( של להרמב"ם סנהדרין פ"ה מ"א( .אבל כבוד מלכים .בעניני הנהגתם ,לחקור דבר .ושלא להעלים ,כי ׳מי הוא זה ואיזהו׳ ,שהכל חוקרים אחריו .ועי׳ להלן בילקוה״נ אות ו׳ ד״ה חקירה ,לבוא עד תכונתו אחר שהנהגתם נימוסיית ומושגת ע״י הבחינה והחוש ,טוב לפרסם ׳מלך הכבוד׳ ,מה שמבואר שם גבי ענין זה. )מאמר על דרשות חז"ל לרבי אברהם בן הרמב"ם(. ענין חקירה הוא כצורף הבוחן כסף לחקור הטובה )מצו"י תהלים קלט ,כג(. ענין חיפוש ודרישה )מצו"ד משלי כה ,ב(.
חקר היא מלכות ,כאשר היא תחת התפארת .וכתב בפרדס הטעם כי אין חקירה לתפארת כי אם על ידה )המלכות( ,כי היא הפתח שנכנסו בה )קה"י ,חקר(. הנבון הוא החוקר עליהם ולהבינם ,ולהוציא דבר מדבר )מלבי"ם משלי י ,יג(. בדברי מחקר יש רשות לכל אדם לבחון אותו ולשקול דעתו ,ואם לא ייטב בעיניו טעם זה לא יקבלהו )מלבי"ם איוב ה ,כז(.
הסתרה לשון הסתרה הוא בחי' דין, בחי' ואנכי הסתר אסתיר )ליקו"ה ברכת הריח וברכת הודאה ד ,ד(.
אם אסק שמים שם אתה, 'שם אתה' דייקא .שהוא לשון הסתרה והעלמה ,היינו שאתה מתעלם ממני כי שם אתה בריחוק מקום ממני )ליקו"ה פדיון בכור ג ,ח(. הנהגה ע"י שליח אף הוא בחי' הסתרה )ליקו"ה כח והרשאה ב ,ד(. הסתרה והטמנה היא לשון 'אוצר' ,שמטמינים שם דברים יקרים )דגל מחנה אפרים ,פ' עקב(. לצדיקים ,ההסתרה היא להם כדי להתווסף להם אור גדול, 'אור פני המלך חיים' )דגל מחנה אפרים ,הפטרת תבא(.
ילקוט הנחל
מילואי חכמה
מי הוא זה ואיזהו .איתא בספר מסילת הקשרים )עמוד מז( דוגמא נפלאה ללימוד ועיון במקורות הנזכרים במאמר ,וז״ל :בתורה ו׳ סעיף א׳ כתוב שמי שרודף
מי שבורח מן הכבוד ) (...הוא זוכה לכבוד אלקי .כעין זה איתא במסכת עירובין )יג ע״ב( :אמר רבי אבא אמר שמואל ,שלוש שנים נחלקו בית
שמאי ובית הלל ,הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו, יצאה בת קול ואמרה ,׳אלו ואלו דברי אלקים חיים הן ,והלכה כבית הלל׳ .וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים ,מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן ,מפני שנוחין ועלובין היו ,ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ,ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן (...) ,ללמדך שכל המשפיל עצמו הקב״ה מגביהו ,וכל המגביה עצמו הקב״ה משפילו ,כל המחזר על הגדולה גדולה בורחת ממנו ,וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו ,וכל הדוחק את השעה שעה דוחקתו ,וכל הנדחה מפני שעה שעה עומדת לו .ועוד איתא כעין זה בילקו״ש )שמ״א רמז קיא( :אמר הכתוב ,׳גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד׳ .כל מי שבורח מן השררה השררה רודפת אחריו ,שאול ברח מן השררה בשעה שבא למלוך ,שנאמר ׳וישאלו עוד בה׳ הבא עוד הלום איש ויאמר ה׳ הנה הוא נחבא אל הכלים׳ ,כשבאו ואמרו לו דבר המלוכה ,א״ל, אין אני ראוי למלכות ,אלא שאלו באורים ותומים אם ראוי אני ,ואם לאו הניחו אותי ,מיד וישאלו עוד ,מיד החביא עצמו ,עד ששאלו באורים ותומים, ׳ויאמר ה׳ הנה הוא נחבא אל הכלים׳ ,אלו אורים ותומים .ברח מן השררה ורדפה אחריו ,שנאמר ׳הראיתם אשר בחר בו ה׳ כי אין כמוהו בכל העם׳. ואבימלך בן ירובעל רודף אחר השררה וברחה ממנו.
אחר הכבוד ,הכל חוקרים אחריו ושואלים ׳מי הוא זה ואיזהו?׳ .והנה ,כדי להטעים את דבריו משתמש רביה״ק בביטוי מוכר :׳מי הוא זה ואיזהו׳ המתרגם כאן את ערעור העולם כנגד זה שרודף אחר הכבוד .כיון שלכאורה, לשון זו באה רק לתפארת המליצה ,לא מצא מוהרנ״ת צורך בהזכרת מראה המקום של ביטוי זה ,שהרי אינו מובא לכאורה כראיה כל שהיא .היות ומודעים אנו לדייקנותו של רביה״ק )כפי שמבואר בכלל השני מח״י הכללים של ראבר״נ( ,חיפשנו את מקורו של הביטוי ומצאנו אותו במגילת אסתר פרק ז, פסוק ה :׳ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן׳ .פתחנו את המפרשים השייכים לענין בו נמצא הפסוק ,החל מרש״י המפרש בזה״ל :׳כל מקום שנאמר ויאמר ויאמר שני פעמים אינו אלא למדרש .ומדרשו של זה ,בתחילה היה מדבר עימה על ידי שליח ,עכשיו שידע שממשפחת מלכים היא ,דיבר עימה הוא בעצמו׳ .הרי שבאותו הפסוק שאחשורוש מערער כנגד המן הרשע )שהינו רודף הכבוד המפורסם ביותר( ,במילים ׳מי הוא זה ואי זה הוא׳ ,ישנה בו זמנית הן מפלה להמן הרשע והן עלייה ושיקום לאסתר המלכה ,שכפי הוראת שמה )אסתר, הסתר( מסמלת היא דווקא את ההפך מרדיפת הכבוד .והנה ,כיון שפירושו של רש״י מזכיר בדרך רמז את שתיקתה של אסתר שלא הגידה את עמה ,את מוצאה המלכותי ,כפי שציווה עליה מרדכי שלא להגיד ,הרי שפירוש זה יוצר קשר בין סעיף א׳ שבתורה זו שבו הפסוק מצוטט )בסעיף זה מדובר מרדיפת הכבוד או בריחה ממנו( ,לבין התחלת סעיף ב׳ בו רביה״ק אומר ש׳עיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק׳ .האם היה אי פעם מי ששתק לעלבון כאסתר המלכה ,כשהמלך הגס זלזל בה כל כך ולא דיבר עימה אלא ע״י שליח, וכל זה בעקבות שתיקתה והסתרת מוצאה המלכותי? בנוסף לזה ,מה נפלא לראות שאסתר המלכה מרומזת גם בפסוק המובא בסוף סעיף א׳ :׳כבוד אלקים הסתר דבר׳ .נמצא ,שענין ׳ידום וישתוק׳ ,שהוא יסוד גדול בתורה ו׳ ,מקבל ביאור והמחשה מסיפורה של אסתר המלכה ,אליו הגענו מהקשר שעשינו דרך הפסוק ׳מי הוא זה ואי זה הוא׳ .והיה כאשר נחזור למאמר ,מועשרים במידע זה ,נוכל לפתח את הענין שבו אנו עסוקים ולקשרו לנקודות נוספות .כגון ,מה שמובא בסעיף ה׳ לגבי הנקודה העליונה והנקודה התחתונה )ולעניינינו מרדכי הצדיק ואסתר המלכה( והייחוד שביניהם שדרכו נכנעת קליפת עמלק כמובא בסוף סעיף ז׳ ,הלא היא קליפת המן ,רודף הכבוד ,שאותו אנו מעוניינים למחות .נמצא שדרך הקישור שעשינו ,הופכת המלכה לדוגמא מעולה לכל המעלות החיוביות המובאות בתורה ו׳ ,עד שמצד אחד דרך לימוד זה נפתח לנו חלון דרכו נכנס אור המגילה המאיר נקודות רבות בתורה ו׳ ,דבר התורם נצורות להבנת ההשגות הנעלות אותן גילה רביה״ק במאמר זה ,כפי שהוכחנו זה עתה .ומצד שני ,במחזור חוזר ,הופכת תורה ו׳ למפתח יסודי ופנימי שאיתו ניתן יהיה לחזור למגילה ולהשיג בה הבנה מחודשת להפליא .הלא אין כתורה זו להסביר לנו את הטעם לפקודת מרדכי על אסתר ,שלא להגיד את עמה ואת מולדתה .על פי היוצא מתורה ו׳ ,הלא זו היא השיטה הטובה ביותר דרכה אפשר להכניע את עמלק ...הלא היא הענווה האמיתית המתבטאת במידת השתיקה. בורח מן הכבוד .איתא בספר המידות )נפילה טו( בזה״ל :מי שבורח מן הכבוד והכבוד רודף אחריו ,בוודאי לא ירד ולא ייפול מכבודו .הסתר דבר .איתא בשיש״ק )ו ,רנג( בזה״ל :וזה בחי׳ ׳הסתר דבר׳ ,היינו שעושה כל מעשיו בהסתר ובהצנע ,כי זה הסימן שעושה הכל בשביל כבוד אלקים.
סיפור התגלות המאמר ודיברתי עימו אז הרבה ,ואז גילה לי שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ ששייך לזה כנדפס במקומו שם עיין שם .וסיים אז ואמר כי כל שלוש מצוות אלו הם בחינת תשובה כנדפס שם .ואז שאלתי אותו' ,איך שלוש מצוות אלו הם בחינת תשובה' ,ענה ואמר' ,זה תאמר אתה' )'דאס זאג דוא שוין'( .ובזה הלכתי אז מלפניו ז"ל ,ותיכף התחלתי לחשוב בזה ,ותיכף בדרך הליכתי מביתי לאכסניא שלי הזמין לי השי"ת בזה חידושים נאים ,ובבואי לאכסניא שלי מצאתי בעזרת השי"ת כלי כתיבה,
עצה ותושיה
וכתבתי מיד מה שחנני ה' בזה .וזה היה בתחילת חינוכי לחדש בתורתו הקדושה, שחינך אותי ברחמיו ודרכיו הנפלאים .וביום שלאחריו הבאתי לפניו מה שכתבתי, והוטב בעיניו ,ושחק מחמת שמחה ,וענה ואמר' ,תוכל ללמוד אם תהיה מתמיד' )'דו וועסט קענען לערנען אז דוא וועסט בגערין'( .אך אעפ"כ אח"כ הוכרחתי להפסיק מלחדש עד שאלמד פוסק הרבה ,ואח"כ ספרי קבלה וכו' ,עד שאח"כ ציוה לי לחדש, ואח"כ ציוה לי לכתוב ,כאשר מבואר מזה במקום אחר )חיי"מ ב(.
צריך כל אדמ למעט בכבוד עצמו ,ולהרבות בכבוד המקומ ית' .ולא יהיה רודפ אחר הכבוד ,רק יברח מהכבוד )קיצור ליקו"מ ו ,א(.
המתרגם בּ א יתעורר כבודי מלפני כבוד בוראי ,כי כבודי אינו חשוב כלל מלפני כבוד בוראי.
בּ ואני תפלה ָא נָּא ַה ֵשּׁ ם ַה נּ ְִכ ָבּ ד נּוֹראֶ ,מ ֶלַ ה ָכּבוֹד, ו ְַה ָ את ָכּ ל ֲא ֶשׁ ר ָבּ ָר ָ ָה עוֹ ָל ם כֻּלּוֹ ִבּ ְשׁ ִב יל ְכּ ְ בוֹד י ְִת ָבּרְַ ,כּמוֹ ֶשׁ ָכּתוּב ״כֹּל ַהנּ ְִק ָרא אתיו בוֹדי ְבּ ָר ִ ִב ְשׁ ִמי ו ְִל ְכ ִ ֲשׂ ִיתיו״. ַר ִתּיו ַאף ע ִ ְיצ ְ ֲמי ְוּבכֵן ַתּ ַע ְז ֵרנִי ְבּ ַרח ֶ ֶשׁ ֶא ְז ֶכּ ה ָה ַר ִבּ ים, ִשׁ ַתּ ַבּ ח ִת ַגּ ֵדּ ל ְו י ְ ֶשׁ יּ ְ בוֹדַ על ְוי ְִת ַע ֶלּה ְכּ ְ י ִָד י ,ו ְִת ְה יֶה ְב ֶע ז ְִר י ֶשׁאוּכַל ְל ַב ֵטּל ַע ְצ ִמי בוֹדי, ַמרֵי ְוּל ַמ ֵעט ִבּ ְכ ִ ְלג ְ בוֹד י ְל ַא יִן ֶשׁ יּ ְִה יֶה ְכּ ִ ו ֶָאפֶס ,וְא ַא ְשׁגִּי ַח ַעל ְכּבוֹד ַע ְצ ִמי ְכּ ָלל ,רַק ְל ַה ְרבּוֹת ְכּבוֹד ַה ָמּקוֹם, ֲשׂיּ ִָתי ֲס ַקי וַע ִ ְוי ְִהיוּ ָכּל ע ָ וּר צוֹ ִנ י ְ וּמ ֲח ַשׁ ְב ִתּ י ַ ֻכּ ָלּ ם ַר ק ִבּ ְשׁ ִב יל בוֹדַ הגָּדוֹל י ְִת ָבּרַ ְכּ ְ )ליקו״ת יא(. ֶמ ֶל ַ ה ָכּ בוֹד ,זַ ֵכּ נִי ֶשׁ ֶא ְה יֶה בּוֹ ֵר ַח ִמ ן ַה ָכּ בוֹד ְבּ ַת ְכ ִל ית, ֱמת .ו ְִת ְהיֶה ִע ִמּי ֶבּא ֶ ְת ֶתּ ן ִל י ָת ִמ יד ,ו ִ ָח ְכ ָמ ה ִבּ י נָה ָו ַד ַע ת ֲמ ִתּי .ו ְֶאז ְֶכּה ָל ַד ַעת אִ מוּת ְרוֹמ ְ ְגּ ֻד ָלּ ְת ו ְ ֲשׁר ְמא ֶוּמ ְמ ַשׁ ְל ְתּ א ֶ בוֹד . ָכ ל ָה ָא ֶר ץ ְכּ ְ ַחם ָעלַי ,ו ְֵתן ) (...ר ֵ ֲמ ִתּי לֵי ַדע ִלי ַד ַעת א ִ ֱמת ,וְא ָכּל זֶה ֶבּא ֶ ֶא ְר דֹּף ַא ַח ר ַה ָכּ בוֹד ְכּ ָל לַ ,ר ק ַא ְד ַר ָבּ א ֶא ְת ַר ֵח ק ו ְֶא ְב ַר ח ִמ ן ְבּ ַת ְכ ִל ית ַה ָכּ בוֹד ֶבּ ֱא ֶמ ת ,ו ְֶא ְמ סֹר ָכּ ל ֵאי ַה ָכּבוֹד ֵא ֶלי ו ְִליר ֶ ֲשׁר ֲמ ִתּיִּים ְל ַבד א ֶ ָהא ִ בוֹד ם ַא ָתּ ה ָח ֵפ ץ ִבּ ְכ ָ ֱמת ,וִי ֻקיַּם ִמ ְק ָרא ֶבּא ֶ ״שׂאוּ ְשׁ ָע ִרים ֶשׁ ָכּתוּב ְ אשׁ י ֶכ ם ְו ִה ָנּ ְשׂ אוּ ָר ֵ ִפּ ְת ֵח י עוֹ ָל ם ְו יָבוֹא ֶמ ֶלַ ה ָכּבוֹדִ .מי זֶה ֶמ ֶלַ ה ָכּבוֹד יי ִעזּוּז ְוגִבּוֹר יי גִּבּוֹר ִמ ְל ָח ָמה. אשׁי ֶכם ְשׂאוּ ְשׁ ָע ִרים ָר ֵ וּשׂ אוּ ִפּ ְת ֵח י עוֹ ָל ם ְ ְוָיבֹא ֶמ ֶלַ ה ָכּבוֹדִ .מי הוּא זֶה ֶמ ֶלַ ה ָכּבוֹד יי ְצ ָבאוֹת הוּא ֶמ ֶל ַה ָכּבוֹד ֶס ָלהָ .בּרוּ יי ִשׂ ָר ֵאל ֱהי י ְ ֱהים א ֵ א ִ ע ֵֹשׂה נ ְִפ ָלאוֹת ְל ַבדּוֹ, וּב רוֵּ שׁ ם ְכּ בוֹדוֹ ָ עוֹלםְ ,וי ִָמּלֵא ְכבוֹדוֹ ְל ָ ֶאת כֹּל ָה ָא ֶרץָ ,א ֵמן ו ְָא ֵמן״ )ליקו״ת קלב(.
המתרגם בּ ב שיעור סוכה אינה פחותה מעשרה טפחים גובה ,שהיא המלכות, שהיא העשירית מכל הדרגות .ולא למעלה מעשרים ,שהיא כ׳ כתר עליון ,שלא שולטת בו העין ,והכתר הוא כבוד העליון ,על זה אמר משה ׳הראני נא את כבודך׳, והשיב לו הקב״ה ׳לא תוכל לראות את פני׳, ואין כבוד בלא כ׳. ג כ׳ כתר ,הוא עילת העילות על הכל ,שאין העין שולטת בו(...) , שהוא כ׳ כתר ,למעלה מכתר אין אדם שהוא המרכבה אל הכתר דר תוך הסוכה ,שאין העין שולטת ומשיגה שם. ד ראש המלך שהוא הכתר ,הוא שם אהי״ה, וכל המלאכים והממונים מצד שמות הויו״ת )שחותם שמם הוא י״ה( מכאן הם תלויות ,ובשם אהי״ה שואלים המלאכים איה מקום כבודו להעריצו ,אי״ה רשום בשם אהי״ה )שבכתר(. ושם )בשם אהי״ה( יש אותיות הי״ה שעולים כמספר כ׳ שהוא כתר. ) (...שם אהי״ה הרשום אל״ף ה״א יו״ד ה״א, הוא סוד עשר אותיות מלמעלה למטה ,והשם הזה הוא הכתר בראש כל השמות של העשר ספירות ,ולמעלה ממנו הוא השם יו״ד ה״י וא״ו ה״י .ועוד אמר ,שהשם אל״ף דל״ת נו״ן יו״ד, למעלה ממנו הוא שם יו״ד ה״א וא״ו ה״א ,וכל אלו הד׳ שמות עולים למ״ב אותיות ,ואלו הם האותיות שנבראו בהם השמים העליונים וארצות החיים ,שאלו נקראים שמי השמים .ומי שברא באלו השמות את הכל, שהוא האומן של הכל, הוא עילת העילות המתעלה על הכל ,הוא מברך ומשפיע לכל הספירות ,והוא למעלה מכל הברכות ,כמ״ש ׳ומרומם על כל ברכה ותהלה׳ ,והוא אינו צריך ברכות מאחר ,כי אין למעלה ממנו מי שישפיע לו.
מקור חכמה
כי
לית כבוד בלא כ״ף .כדאיתא בזהר )פנחס ,רנה ע״ב( בזה״ל:
ועיקר
נחל נובע
ערכים וכינויים בּ
התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק .איתא בליקו״ה
)או״ח בה״פ ה ,טו( בזה״ל :עיקר דרך התשובה הוא ע״י בשיעור סוכה לא פחות מעשר ,דאיהי מלכות ,עשיראה דכל דרגין .ולא למעלה מעשרין דאיהי כ׳ כתר עליון ,דלא שלטא ביה בושה ושפיכות דמים ,שישמע בזיונו וישתוק ,ומכל שכן כשמבזין עינא ,כבוד עלאה ,עליה אמר משה )שמות לג( ׳הראני נא את אותו ושופכין דמו בשביל שרוצה להתקרב אל האמת .ואם אין לו בזיונות ושפיכות דמים מאחרים, כבודך׳ ,ואתיב ליה קודשא בריך הוא ׳לא תוכל לראות את פני׳ ,ולית כבוד ב ואי אפשר צריך לבזות את עצמו ולשפוך את דמו בעצמו ,ולהתבייש בעצמו על והכ"ף הוא בלא כ׳. כתרכ׳ . כדאיתא בתיקו״ז )ח ע״א( בזה״ל :ג מעשיו ,וכמו שאמרו רז״ל כל כתר ,איהו עילת העילות על כולא ,העובר עבירה ומתבייש בה מוחלין דלית עינא שליט עליה (...) ,לו על כל עוונותיו .כי הבושה עיקר דאיהו כ׳ כתר ,לעילא ִמכֶּתֶר לית התשובה .ועוד איתא שם )ספירת אדם דמרכבה דר ביה גו סוכה ,דלית עינא שליט עליה. העומר א ,א( גבי ענין ענין ד׳ידום וישתוק׳ בזה״ל :עיקר התשובה, כתר בחינת אהיה .איתא בתיקו״ז )תיקון ע׳ ,קלא ע״ב( בזה״ל :כשמתבייש לפניו יתברך ועושה עצמו כבהמה שאינה מדברת ,כי דרישא ,איהו כנויא דשם אהי״ה ,וכל מלאכין וממנן אין לו פה לדבר ולא מצח וכו׳ מחמת בושה ,כמו שאיתא ברעיא דהויו״ת מהכא תליין ,וביה שאלין מלאכין איה מקום כבודו מהימנא ,שזה עיקר התשובה כשאדם אומר אין לי פה להשיב וכו׳ מחמת בושה ועושה עצמו כבהמה ,אזי נחשב כקרבן. להעריצו ,אי״ה רשים באהי״ה .ותמן הי״ה דסליק בחושבן כ׳ דאיהו כתר] (...) .אקי״ק[ אל״ף ה״א יו״ד ה״א איהו רזא דעשר ועיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק .ביאר בזה בספר באבי הנחל )ו( בזה״ל :אי אפשר לזכות לזה שיהיה כבודו אתוון מעילא לתתא ,האי איהו כתר בריש כלהו שמהן ,ולעילא מניה יו״ד ה״י וא״ו )נ״א וי״ו( ה״י .אל״ף דל״ת נו״ן יו״ד ,לעילא כבוד אלקים ,כי אם כשישמע בזיונו ידום וישתוק ,ולא ידקדק כלל מניה יו״ד ה״א וא״ו ה״א ,וכלהו סלקין לארבעין ותרין אתוון ,על בזיון כבודו כי הוא בעיניו נבזה ושפל באמת ,אזי יוכל לקבל ואלין אינון אתוון דאתבריאו בהון שמיא עלאין וארצות החיים ,אח״כ הכבוד בשביל השי״ת לבד ,ולא יהנה כלל מהכבוד .אבל כל דאלין אתקריאו שמי השמים .ומאן דברא בהון כולא ,אומנא זמן שיש לו איזה קפידא בליבו כשמבזין אותו ,נמצא שיש לו אחיזה דכולא ,עילת העילות מתעלה על כולא ,הוא בריך לכולא ,ולעילא בהגאוה והכבוד מלכים ,אזי אינו יכול לזכות לכבוד אלוקים .וכן מכל ברכאן ,הדא הוא דכתיב )נחמיה ט׳( ׳ומרומם על כל ברכה כתב בזה בביאה״ל )ו( בזה״ל :מבאר בזה יותר בדבריו הקדושים הנ״ל ותהלה׳ ,ולא צריך איהו ברכאן מאחרא ,דלית עליה מאן דאשפע ׳למעט בכבוד עצמו׳ )לעיל אות א׳( ,כי לא זה בלבד שלא יחפוץ האדם ַבּכָּבוֹד להתכבד מזולתו ,עוד גם אם זולתו מבזה ומחרף ליה .עי׳ במילוא״ח ד״ה ׳בחי׳ אהיה׳ ,שם מבואר ענין שם אהי״ה. אותו יהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים. ועיקר התשובה .בביאה״ל )ו( הקשה ותירץ בזה ,וז״ל :ויש להתפלא בשני פליאות ,פליאה ראשונה הוא ,שכפי רוממות התשובה הכוללת לכל העוונות שצריך לשוב עליהם ,ומשה רבינו בעצמו יודיענו מזה בתורתו בפרשת התשובה ,ואיך נעלם ונתעלם עד ֵהנָּה הודעת ההכרח והעיקר שבה ,שהיא הדמימה על הבזיונות כמוב״פ .ופליאה השניה הוא ,בעצם הענין ,אשר לכאורה נמצא התשובה והתיקון בדבר כזה שאינו תלוי בהחוטא והפושע בעצמו ,אשר בהתעוררותו והזדרזו לתקן מה שעיוות ,מוכרח להתעכב עד שיהיו לו בזיונות .ואולם כפי ביאור מורנ״ת ז״ל בדבריו הקדושים ,תבין מרחוק שזה דבר הכתוב ׳והתוודו את עוונם׳ וכן חיוב הווידוי ביום התשובה והכיפורים ,כי כל פירוש הוידוי הוא ,שהאדם יבזה ויחרף את עצמו ,ויבוש ויתבייש לפני השי״ת בהתוודותו חטאתי עויתי וכו׳ ,עד שבאמת יהיה נשפך דמו בקרבו .כי לפי זה מבואר היטב דבריו הקדושים ,בעשיית תשובה על תשובה שבריחוק הלב )לקמן באות ג׳( לא יתבייש ,ולא יזכה כלל לתיקון החלל שבלב ומי יאמר וכו׳. מילואי חכמה
ילקוט הנחל
והכ״ף הוא כתר .כתב גבי ענין זה רבי יצחק אייזיק מקאריץ בספרו ברית כהונת עולם )מאמר תריג ,לט( בזה״ל :דסוד אות כ׳ איהו רזא דכתר ,והוא בחינת כף
כשישמע בזיונו ידום וישתוק .ביאר בזה בקונטרס חלוקי הנחל )שארית יצחק, עמ׳ סט( להרה״ח ר׳ יצחק ברייטער זצ״ל ,בזה״ל :ענין ישמע בזיונו ידום וישתוק והוא עיקר התשובה )ליקו״מ ח״א סי׳ ו׳( ,הוא לידע כי כל מה
הדמיון ,שהתחתון מתדמה לעליון ,והדמיון הוא סוד כ׳ רזא דכתר ,שהוא לעולם ראשית לעולם תחתון ,ומשתנה בזה לבחי׳ מלכות מעולם העליון ,כנודע. בחינת אהיה .מקור השם אהיה הוא מן הכתוב בשמות )ג ,יא–טו(ַ :ויֹּאמֶר משֶׁה ֱקים ִמי ָאנ ִֹכי ִכּי ֵאלֵ אֶל ַפּ ְרעֹה ו ְִכי אוֹצִיא אֶת ְבּנֵי י ְִשׂרָאֵל אֶל ָהא ִ ִמ ִמּצְ ָריִםַ :ויֹּאמֶר ִכּי א ְֶהיֶה ִע ָמּ וְזֶה לְָּ האוֹת ִכּי ָאנ ִֹכי ְשׁל ְַח ִתּיְ בּהוֹצִיאֲ אֶת ֱקים ֱקים עַל ָה ָהר ַהזֶּהַ :ויֹּאמֶר משֶׁה אֶל ָהא ִ ַבדוּן אֶת ָהא ִ ָהעָם ִמ ִמּצְ ַריִם תַּע ְ ָמרוּ ָמר ְִתּי ָלהֶם אֱקֵי אֲבוֹתֵיכֶם ְשָׁל ַחנִי ֲאלֵיכֶם וְא ְ ִהנֵּה ָאנ ִֹכי בָא אֶל ְבּנֵי י ְִשׂרָאֵל וְא ַ ֱקים אֶל משֶׁה א ְֶהיֶה ֲאשֶׁר א ְֶהיֶה ַויֹּאמֶר לִי ַמה ְשּׁמוֹ ָמה א ַֹמר ֲאֵלהֶםַ :ויֹּאמֶר א ִ כֹּה ת ַ ֱקים אֶל משֶׁה כֹּה ֹאמר ְלִבנֵי י ְִשׂרָאֵל א ְֶהיֶה ְשָׁל ַחנִי ֲאלֵיכֶםַ :ויֹּאמֶר עוֹד א ִ ֹאמר אֶל ְבּנֵי י ְִשׂרָאֵל ה׳ אֱקֵי ֲאבֹתֵיכֶם אֱקֵי א ְַברָהָם אֱקֵי יִצְ חָק וֵאקֵי ַי ֲעקֹב ת ַ ְשָׁל ַחנִי ֲאלֵיכֶם זֶה ְשּׁ ִמי לְ עֹלָם וְזֶה ז ְִכ ִרי לְ דֹר דֹּר :וכתב בזה הבעל הטורים עה״ת )שם(: אהיה .ג׳ פעמים אהיה ,כנגד ג׳ אבות ,והם אברהם יצחק ויעקב .אברהם, ׳והיה ברכה׳ )בראשית יב( .יצחק ,׳גור בארץ הזאת ואהיה עמך׳ )שם כו( .יעקב, ׳שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׳ )שם לא( .אהיה .עולה כ״א .וכן התחלת ג׳ שמות של י״ג מדות ,׳ה׳ ה׳ אל׳ )שמות לד( .וכן ר״ת א׳ברהם י׳יצחק י׳יעקב .וכן התחלת ה׳ חומשי תורה ב ,ו ,ו ,ו ,א .ב׳ אהיה עולה בחשבון מ״ב, שמסר לו שם של מ״ב אותיות .ג׳ פעמים אהיה עולה ס״ג ,והם י״ב אותיות כנגד י״ב שבטים .והם נ׳ אותיות ,צרף עימהם י״ג אותיות של שמות האבות ,ויהיה חשבון ס״ג אותיות .ועוד ביאר בזה ברבינו בחיי )שם( בזה״ל :א״ה רמז לכתר עליון ,י״ה רמז לחכמה ,הרי שתי ספירות נכללות בשם אהיה ,ועוד שם אהיה רמז לתשובה. ונקראת בשם שתי הספירות הקודמות לה ,לפי שהיא נאצלת מכוחם .והנה אהיה הראשון בכתוב הוא התשובה ,והשני על שתי הספירות הקודמות לה ,ויהיה פירוש ׳אהיה אשר אהיה׳ ,המאושר מן אהיה הראשון ,והכל דבר אחד .והשם הזה הוא העליון שבכל מידותיו של הקב״ה (...) ,ולפי שלא היו ראוין ישראל לגלות להם מה שנכלל בשני שמות אלו ,גילה אותו למשה ,וציוה אותו שיודיע לישראל ׳אהיה שלחני אליכם׳ ,לא גילה להם בשמות אלו כי אם הכח הנאצל להם שהוא פנימיות הרחמים ,וקרא אותו אהיה ,וגילה אותו ליחידי הדור ,אותם שהיו מוסרין עצמם על הציבור ,והיו סובלין המכות בשעבוד החומר והלבנים כדי להקל עול אחיהם.
שעושה הבעל בחירה הכל הוא מהשי״ת ,ולכן כששומע דברי חירוף וגידוף מיד איש מיד רעהו ,או בקבלו נזק ממנו ,ידע אשר הכל מהשי״ת הוא ,ולכן בהקצפו על רעהו ובזעפו עליו מסיר נשמתו הקדושה ממנו בעצמו ,כי איננו מאמין בהשגחה פרטית אשר האדם הוא רק שליח המקום ,בחי׳ ׳למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך׳ )נדרים מ״א( ,אבל באמת הכל הוא מהשי״ת לטובתו ולמרק עוונותיו ,והוא מסיר אזנו ומטה שכמו מלהתתקן ,אשר אז הוא עת לזה ,כי אי אפשר להתתקן כי אם כשעולין לסוד התשובה ושורשה, לידע כי הכל מאת ה׳ היתה לנו כנ״ל ,וזהו לשון ׳תשובה׳ ,לשוב הכל להשי״ת, לידע שהכל מאיתו ית׳ ,וזהו הדעת נתגלה אז בהכאיב אותו חבירו ,והוא שותק לו ,בידעו כי הכל מאיתו יתברך למרק עוון ולהתם החטאת וללמד לאדם דעת ,ועי״ז נתבטלה הקליפה וההסתרה כולה ,אמן. כי לית כבוד בלא כ״ף .ביאר בזה בקובץ מבועי הנחל )אייר–סיון תשל״ט( בשם הרה״ח ר״י ברייטער זצ״ל בזה״ל :א״א לזכות לכבוד האמיתי בחי׳ ׳כבוד אלקים׳, בלא כף ,היינו בלא כפיפה ושפלות בחי׳ הבושה ,וקבלת הבזיונות וידום וישתוק.
תשובה תשובה הוא בחי' חיים ,בחי' )יחזקאל יח( והשיבו וחיו ,בחי' חיים נצחיים של עולם הבא, בחי' שבת )ליקו"מ ח"ב ,עב(. יום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן ,ומעלה כל הימים למעלה מהזמן ,וכן יוה"כ הוא למעלה מהזמן )ספר המידות ,תשובה ח"ב א(. עיקר התשובה השלימה הוא כשאדם עובר באלו המקומות ממש שהיה קודם התשובה, כל אחד לפי מה שעבר עליו בימים הקודמים ,וכשעובר באלו המקומות והעניינים שהיה מתחילה ממש ,ועכשיו פונה עורף מהם וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה, זהו עיקר התשובה השלימה, ורק זה נקרא תשובה )ליקו"ע, תשובה ל(. תשובה הוא בבחינה למעלה מהתורה ,ששם נתהפך הכל לטובה וזדונות נתהפכין לזכויות )השתפכות הנפש פה(. עיקר התשובה שלימה הוא ע"י תפילה ,דהיינו שיתפלל תמיד לה' יתברך ,שימחל ויסלח לו על מה שפגם ,וירחם עליו מעתה ויצילהו מעוונות )השתפכות הנפש פה(. תשובה עיקרה ע"י הבושה, גם בשת אותיות תשב ,בחי' תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם ,שאפילו אם האדם כמו שהוא ,אפילו אם נפל חס ושלום לבחינת מקומות המטונפים שזהו בחי' דכדוכה של נפש ,גם אז צריכין לחפש ולבקש עד שישוב להשי"ת ,בבחינת תשב אנוש עד דכא )ליקו"ה ר"ה ו ,יג(. אם זכה ועשה תשובה נקרא בן משה ,ואם לאו בן מנשה )בתי מדרשות ח"ב ,מדרש חסרות ויתרות ,פ' תבא(.
טעם התשובה הוא ,התקנת האדם לעבודת הבורא יתברך אחר יציאתו ממנה וחטאו בה ,ו ְַה ָׁש ַבת מה שאיבד ממנה, אם בעבור סכלותו באלקים ובעניני עבודתו ,או שגבר יצרו על שכלו ,או להתעלמותו ממה שהוא חייב בו לאלקים, או בעבור התחברותו לחברים רעים ,פיתוהו וחטא בעבורם, וכיוצא בזה )חובות הלבבות, השער השביעי פ"א(. התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ,ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר 'יעזוב רשע דרכו וגו'', וכן יתנחם על שעבר ,שנאמר 'כי אחרי שובי נחמתי' ,ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם ,שנאמר 'ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו וגו'' ,וצריך להתודות בשפתיו, ולומר עניינות אלו שגמר בלבו )היד החזקה תשובה ב(. נקרא 'תשובה' ,ששב אל מקורו ,כי הכל הוא ניצוצי השכינה ,בסוד )תהלים קג( 'ומלכותו בכל משלה' ,שקשרה ודבקה אל חי החיים לשרשה )בעש"ט עה"ת ,פ' מצורע(.
העיקר הוא החרטה בלב שלם ,שהוא תיקון קומה הרוחניות ,שעי"ז משיב האות של שורש נשמתו לכלל התורה ,שעל כן נקרא 'תשובה' ,תשוב ה' ,שהן כלל עשרים ושתים אותיות התורה ,ה' מוצאות הפה ,שע"י ההרהור וחרטה ישובו להיות אחדות אחד ,ושלימות תורה שלימה בלי חסרון בכל כ"ב אותיות התורה שהן כלל התורה )מאור עינים ,פ' ואתחנן( .הבעל תשובה נקרא בריה חדשה ,שהקב"ה בראו מחדש )ערוך לנר סוכה נב .(:תשובה נקרא דרך ,כמו שמצינו בכתבי האר"י ז"ל על פסוק 'הנותן בים דרך' ,שמפרש כך' ,בים' ,הם הם החמישים שערים שבבינה שהם שערי תשובה ,שכל החמשים שערים נקראו דרכים ,שע"י התשובה יכול אדם לבא לעבודת ה' ברוך הוא באמת )מאור ושמש ,פ' כי תשא( .תשובה הוא סוד הבינה' ,ולבבו יבין ושב' ,שכאשר הבינה שבה על הבנים ומשפעת עליהם ,נקרא 'תשובה' סתם ,וכאשר תשוב ותתקן גם שאר המדריגות לתוכה לקבל ממקומם העליון ,אז נקרא 'תשובה שלימה' )קה"י ,תשובה( .המלכות נקראת תשובה ,שע"י החטא היא מסתלקת מעל ְּבנִין קדישין ,ומשפעת ח"ו לחיצונים ,וכשמתקנים מעשיהם דמימה דום לשון המתנה ,כמו )ש"א יד ,ט( 'אם כה יאמרו אלינו ושבים ,אזי גם היא שבה להשפיע לחיילותיה הקדושים ,ומונעת שפעה מן החיצונים )קה"י ,תשובה( .כשם שתתעורר לשוב אל ה' לעומת זה ישוב ה' אליך )מלבי"ם דברים ל ,ג(. דומו' ,וכן 'דום לה'' )רש"י יהושע י ,יב( .וידום ,לשון המתנה כמו )ש"א יד( 'אם כה יאמרו אלינו דומו' )רש"י איכה ג ,כח( .׳והמשכיל ידום' ,כי אין להרהר אחר מדת הדין )רקאנאטי כד ,ג( .וידום לשון מחשבה ,כמו 'כאשר דמיתי' ,כלומר שהוא מחשב בדבר )מגן אבות על אבות פ"ג ,מ"ו( .וידום ,לשון 'קול דממה דקה' ,כדרך השונה יחידי שהוא שונה בלחש )רע"ב אבות ,פ"ג מ"ב( .המתים נקראו יורדי דומה מלשון דמימה .ויותר מזה ,כי המלאך הממונה על הרוחות שהם המתים ,דו ָּמה ,וכל זה כי הדיבור שתיקה שתיקה ,בחי' השגת דרי מעלה )ליקו"ה קריאת שמע ג ,ג(. חסר מן המתים )דרך חיים פ"ו מ"ט( .עולם הדומיה ,שם 'אין אומר ואין דברים' ,והוא עולם המחשבה ,ששם אין דינין כלל ,רק טוב גמור בלא סיגי רע כלל) .מאור עינים ,פ' ויצא(. ׳גם אויל מחריש חכם יחשב' ,ומכיון שהאויל כשמחריש יחשב לחכם ,שמעינן מינה דכל השותק הרי הוא חכם) .תוי"ט אבות פ"ג ,מי"ג( .בכמה מקומות טובה שתיקה ,כגון אדם שפוגע בו מדת הדין ,כמו באהרן דכתיב' ,וידום אהרן' .ואם שמע בני אדם שמחרפין אותו ישתוק ,וזאת היא מעלה גדולה ,לשתוק למחרפין .ואם הוא יושב בין החכמים ישתוק וישמע דבריהם ,כי כשהוא שותק שומע מה שלא ידע .אך אם הוא מספק בדברי החכמים ישאל מהם ,כי זאת השתיקה רעה היא מאד .ואמר החכם, כשלא תמצא אדם שמלמדך מוסר ,הדבק בשתיקה ,פן תדבר שטות )ארחות צדיקים ,שער כא( .מי שהוא רגיל בשתיקה נצול מכמה עברות ,מחניפות ומליצנות ,מלשון הרע ,משקרים וגדופים .כשהכסיל חולק עם החכם והחכם שותק ,תשובה גדולה היא לכסיל .ועוד ,אדם יכול לגלות סודות ,אך כיון שאינו רגיל ברוב דברים לא יגלה .השתיקה יפה לחכמים ,קל וחמר לטפשים )ארחות צדיקים ,שער כא( .סייג לחכמה שתיקה ,שהם גדר שיזכה ליכנס לחכמה עליונה ,הוא שתיקה שבגוף )תוי"י ,פ' קדושים(. נראה ,שע"י השתיקה מתדבקת בבינה ,ששם בחי' שתיקה ,שאין לנו רשות לדבר בה )קה"י ,שתיקה( .מי ששותק מתדבק במידת מלכות ,ואף דהמלכות הוא עולם הדיבור ,מכל מקום אדרבא בשביל זה בשמירת הדיבור זוכה למדת מלכות )קה"י ,שתיקה(. כתר כתר הוא לשון המתנה ,כמ"ש כתר לי זעיר ,כי כששואלין את האדם איזהו שכל ,אומר המתן עד שאתישב )ליקו"מ כד ,ז( .הכתר הוא על הראש ,כי הוא למעלה מהראש והמוחין ,כי שתיקה הוא בל"ב נתיבות חכמה )קה"י ,חשמל(.
ערכים וכינויים בּ )המשך( הוא המסדר והמיישב את המוחין .ושם עיקר השמחה, בחי' ושמחת עולם על ראשם )ליקו"ה נפילת אפים ד ,ט(.
למה נקרא 'כתר' ,כי הוא לשון כותרת וסובבת ,כמו העטרה המקפת ומסבבת ומלבשת ראש האדם ,והוא דבר זולתו ,כנראה בחוש הראות שהעטרה דבר הנבדל מן גוף האדם )ע"ח שער כג ,פ"ב(. כמו שהכתר אינו מכלל גופו דז"א ,רק בחי' מקפת עליו זולתו ,כך הוא באדם התחתון ,שהכתר שלו הוא אור רוחני מקיף עליו ,ואינו נגלה וניכר לעין כל )ע"ח שער כג ,פ"ב(. כתר לשון המתנה ,כמו 'כתר לי זעיר' .והכוונה ,אל תחשוב במקום הזה כלל, אמנם המתן עד שיתפשט, ואז תוכל להבין )פרד"ר כג ,כתר(. כתר כמשמעו ,והטעם ,כמו שהכתר ראש לכל לבושי הגוף ,כן מידה זו ראש לכל האצילות )פרד"ר כג ,כתר(. כתר מלשון מכתיר ,שהוא לשון סיבוב שמסבב לכל האצילות בתוכו .ונקרא כן, לרמוז אל תר"ך עמודי אור המאירים ממנו ובעצמותו, והם כוחות נעלמות השופעים האור הנעלם אל הנאצלים התחתונים. אמנם ראוי לדעת כי כתר הוא לשון נקביות ,לרמוז אל צד המקבל ממנו בעצמו בסוד ]אור[ החוזר )פרד"ר כג ,כתר(. וזה סוד כתר מלכות, שמלכות כלולה בכתר וכתר כלול במלכות ,בסוד אור ישר ואור חוזר )פרד"ר כג ,כתר(. כתר ,נודע דאיהו באמצע חכמה ובינה ולמעלה מהן )פרד"ר כג ,כתר(. פעולת הכתר הוא סוד אור מקיף ,הפורס עלינו סוכת שלום להצילנו מאומות העולם וממזיקים )קה"י ,כתר(.
א-ה-י-ה עפ״י תרגום דמייתי רמב"ן לפס' 'אהיה אשר אהיה'' ,אהא עם מאן דאהא' ,פירושו, אדם שכל מגמתו וכוונותיו לש"ש הוא נקרא אהיה ,כי בכל אתר ובכל זמן ועידן הוא עם ה' ,וה' עמו בעינא פקיחא )חתם סופר על שמות ג ,יג(. ׳אהיה אשר אהיה' ,פירוש שם המיוחד של ארבע אותיות הנכתב בכל התורה )בכור שור שמות ג ,יד(. אהיה משמע אשר אהיה לאין תכלית ,ואהיה עמם בצרתם ,והוא אחד ממשמעות השם )בכור שור שמות ג ,יד(.
אהי"ה
נחל נובע
היינו שיהיה לו הוויה בעולם .איתא בזה בביאה״ל )ו ,ג(
אהיה
מקור חכמה
דא אנא זמין למיהוי .כדאיתא בזהר )אחרי מות ,סה ע״ב(
בזה״ל :ה רזא דמלה הכי הוא ,אהי״ה דא כללא דכולא ,דכד בזה״ל :לכאורה יש להתפלא בדבריו הקדושים באות ב׳ שהתשובה נקראה בשם ׳אהיה׳ ובשם ׳כתר׳ ,כי הלא באמצעות שבילין סתימין ולא מתפרשן ,וכלילן בחד אתר ,כדין אקרי אהי״ה התשובה יגיע האדם להויה אמיתיית ,ולמה קראה בשם ׳אהיה׳ ,כללא כלא ,סתים ולא אתגלייא .בתר דנפק מניה שירותא ,וההוא נהר אתעבר לאמשכא כלא ,כדין שאין זה רק ההכנה וההזמנה להיות להויה אמיתיות .וכן בדבר הכתוב אקרי ׳אש״ר אהי״ה׳ ,כלומר על כן )׳כתר לי זעיר׳( ,אשר גם הוא לא אהי״ה ,אהי״ה זמין לאמשכא יסובב רק על ההמתנה וההכנה ולאולדא כלא .׳אהי״ה׳ ,כלומר, לתשובה ,ולמה נקרא מפני זה השתא אנא הוא כלל כלא ,כללא דכל בשם ׳כתר׳ לעצם התשובה .ואולם פרטא ,׳אש״ר אהי״ה׳ ,דאתעברת מעומק והכרח אחיזת האדם אימא וזמינת לאפקא פרטין כלהו, בתשובה תמיד המובא לקמן באות ג׳ ,ולאתגלייא שמא עלאה .לבתר בעא שמבאר בדבר הכתוב ׳ושבת עד משה למנדע פרטא דמלה מאן הוא, ה׳׳] ,ונחלקה בכל מדריגה לשנים ,השגות עולם הזה ועולם עד דפריש ואמר אהי״ה )ס״א יהו״ה( דא הוא פרטא ,והכא לא הבא ,כאשר יבואר לקמן[ ,תבין מרחוק שהבעל תשובה מוכרח כתיב ׳אשר אהי״ה׳ (...) .תא חזי ,היך נחית מדרגא לדרגא, תמיד להיקרא בשם ׳אהיה׳ ובשם ׳כתר׳ ,ולהיות רצוא ונתעלה לאודעא רזא דשמא קדישא למשה ,בקדמיתא אהי״ה ,כללא דכלא, בכל עת בכתר והכנה להוויית אדם ביתרון יותר כנ״ל. סתים ,דלא אתגלייא כלל ,כמה דאמינא ,וסימן )משלי ח( ׳ואהי״ה אצלו אמון וגו׳׳ ,וכתיב )איוב כח( ׳לא ידע אנוש ערכה וגו׳׳ .לבתר אפיק ההוא נהרא אימא עלאה ,אתעברת וזמינא לאולדא ,ואמר ׳אש״ר אהי״ה׳ ,זמינא לאולדא ולתקנא כלא .לבתר שארי לאולדא ,ולא כתיב אשר ,אלא ׳אהי״ה׳ ,כלומר השתא יפיק ויתתקן כלא .בתר דנפיק כלא ,ואתתקן כל חד וחד באתריה ,שבק כלא ואמר ׳יהו״ה׳ ,דא פרטא ,ודא קיומא .ובההיא שעתא ידע משה רזא דשמא קדישא ,סתים וגליא ,ואתדבק מה דלא אתדבקו שאר בני עלמא ,זכאה חולקיה. טוב לו שלא נברא משנברא .והוא כלשון הסוגיא דעירובין )יג ע״ב( :תנו רבנן ,שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל ,הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ,והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא ,נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ,עכשיו שנברא יפשפש במעשיו ,ואמרי לה ימשמש במעשיו .ופירש רש״י )שם( :יפשפש מעשיו .שעשה כבר ,ויבדוק עבירות שבידו ,ויתוודה וישוב .ימשמש במעשיו .כגון אם בא מצוה לידו יחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ,ולא יניח לעשותה בשביל ההפסד, שהרי שכרה עתיד לבוא ,ואם באת לידו עבירה ,יחשב שכרו שמשתכר בה עכשיו ,כנגד הפסדה העתיד ליפרע ממנו .ועוד ביאר גבי ענין זה בספר מסילת ישרים )פ״ג( לרמח״ל בזה״ל :׳ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ,ואיכא דאמרי ימשמש במעשיו׳ .ותראה ששני הלשונות הם שתי אזהרות טובות ומועילות מאד ,כי הנה הפשפוש במעשים הוא לחקור על כלל המעשים ולהתבונן בו ,הנמצא בהם מעשים אשר לא יעשו ,אשר אינם הולכים ע״פ מצות ה׳ וחוקיו ,כי כל אשר ימצא מאלה יבערם מן העולם .אך המשמוש היא החקירה אפילו במעשים הטובים עצמם ,לחקור ולראות היש בענינם איזה פניה אשר לא טובה או איזה חלק רע שיצטרך להסירו ולבערו .והרי זה כממשמש בבגד לבחון הטוב וחזק הוא או חלש ובלוי ,כן ימשמש במעשיו לבחון תכונתם בתכלית ההבחנה ,עד שישאר זך ונקי .וראה כי בסוגיא זו רמוזה מצוות הוידוי והתשובה כמו שפרש״י כאן ,וכמובא להלן באות ג׳. ילקוט הנחל דא
אנא זמין למיהוי .איתא בליקו״ה )או״ח הודאה ו ,כט( גבי ענין זה בזה״ל:
המתרגם בּ
מילואי חכמה וכשבא לטהר את עצמו ולעשות תשובה ) (...היינו שיהיה לו הוויה בעולם .וכעין זה איתא בספר פרי הארץ )פ׳ עקב( ,וז״ל :ידוע מה שאמרו רז״ל בש״ס )פסחים נד ע״א( ובזהר )ח״ג סט ע״ב ,ובז״ח רות קג ע״ב( כי התשובה נבראה קודם בריאת העולם ,ובה נברא העולם ,מפני קטרוג המלאכים על בריאת האדם ,ואמרו ,וזמין הוא לארגזא קמך ולמחטי קמך ,לכן באה התשובה ,שיברא העולם בה ,שאם ישוב מיד יקבלו ,יהיה איך שיהיה, בלתי הבנת הענין לעומקו .על כל פנים שמענו שהעולם נברא במידת התשובה ,נמצא מוכרח ממילא על כל פנים שכח התשובה תקוע בכל בריאת העולם ,וכמו כן ועיקר בתוך האדם שהוא עולם קטן )ת״ז תיקון ע׳ קל ע״ב(, כלול מכל העולמות המשתלשלים מאיתו יתברך ,שהרי כח הפועל בנפעל )עי׳ זח״ב פ ע״ב( ,ולכן בכל מקום אשר ימצא האדם את נפשו אפילו בעומק הקליפות ר״ל ,כשיזכור את עצמו איך התשובה קדמה לעולם והעולם נברא עימה ,וכמו כן האדם ,נמצא על כל פנים שכח התשובה תקוע בו ,ואם יעורר בעצמו את כח התשובה להתקשר אליו ולהימשך אל שורשה שהיא שורש בריאתו וטבעו ומידותיו והיא קודמת אליו ,ממילא יתהפך וישתנה מטבעו והרגלו ,שהרי נתעלה למעלה מן הטבע ,ונעתק אל שורש בריאתו ובריאת כל העולמות כולם .נמצא שתחילתו וסופו מן השי״ת ,כמאמר הבא לטהר מסייעין אותו ,רק ההתעוררות צריך להיות מן האדם ,ואחר שמתעורר ומתקשר בכח עליון ומניח מעשות מעשיו הקודמים ,עי״ז חל עליו מידת התשובה וקדושתה עליו ,וישנהו לטוב ,כידוע שענין ההשתנות תלוי במידת התשובה ,כי אין מעצור לה׳ להושיע ,כי נורא הוא .וזהו ,׳שובה אלי׳ ,בכח התשובה שבכם, ׳ואשובה אליכם׳ ,לסייע אתכם ,וזהו )יחזקאל א( ׳והחיות רצוא ושוב׳ ,שכח התשובה שבכם תקוע בכל חיות הקודש ,ומכל שכן באדם שהוא עולם מלא. ואחר שמגיע במעלת התשובה למעלה וקודם בריאת העולמות והמידות, ממילא הוא שעכשיו נולד הוא ,וזהו שהבעל תשובה כקטן שנולד דמי ,בתולדה ישרה ,כאשר ברא אלקים את האדם ׳ישר׳ על הארץ.
היינו שזה בחינת השמחה שבלב שסוף כל סוף אנא זמין למיהוי, שבוודאי יתהוה ממני איזה הויה .כי כל ההתהוות של האדם עתה בזה העולם הכל הבל וריק אפילו בחייו ,כידוע לכל ,מכל שכן שמוכרח למות ולשוב לעפר ויתבלה הכל ,ועל כן אין זה שום הויה כלל ,רק אנא זמין למיהוי ,שבוודאי אני מוכן ומזומן שיהיה ממני איזה הויה לעתיד לנצח ,כי בוודאי ישאר ממני אז מה שישאר ,וכמו ששמעתי מפיו הקדוש ז״ל ענין זה לענין התחזקות בשמחה וכו׳ .וכל ההשארה הוא נקודת המצוות כנ״ל .וזה בחינת אהיה ,אנא זמין למהוי ,שזה עיקר השמחה כנ״ל .וזה בחינת מה אנו מה חיינו וכו׳ ,כי הכל הבל לבד וכו׳ ,היינו כנ״ל שאין להאדם שום הויה כלל ,רק מה שישאר ממנו נקודת התורה והמצוות. טוב לו שלא נברא משנברא .איתא גבי ענין זה בליקו״מ )ח״ב לט( בזה״ל :מה שאמרו רז״ל נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ,וכן מה שכתוב וטוב משניהם את אשר עדן לא היה ,הדבר תמוה ,ואם כן על מה נברא. ובוודאי אין הדברים נאמרין כי אם בעוה״ז ,שכפי צרות עוה״ז והיסורין שסובלין בני אדם בזה העולם כל אחד ואחד ,בוודאי היה טוב יותר אם לא היה נברא כלל .אבל בעוה״ב בוודאי טוב יותר מה שנברא ,כי עי״ז דייקא באין אל התכלית כנ״ל .וגם אפילו בעולם הזה ,יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא .טוב לו שלא נברא משנברא .בענין סוגיא זו מעירובין המובאת במקו״ח ד״ה ׳טוב לו שלא נברא וכו׳׳, איתא בזה בקובץ מבועי הנחל )אייר–סיון תשל״ט( בזה״ל :ונראה לדברי רביז״ל, שהנמנו וגמרו הוא ,שאליבא דאמת בחי׳ ה׳לא נברא׳ ,דהיינו בחי׳ אקי״ק זמין למיהוי ,גדולה יותר מבחי׳ ׳נברא׳ ,דהיינו תשובת עוה״ז ,בחי׳ שוב בחי׳ הויה )כל אלו מובאים בהמשך המאמר ,עי״ש( .שתשובת עוה״ב עדיפא וטובה יותר ,ונוח לו לאדם שאוחז במדריגת הלא נברא יותר משנברא ,אבל מכיוון שאי אפשר להיות תמיד בבחי׳ רצוא בחי׳ לא נברא ,שעי״ז יוכל ליפול לגמרי ,שלא יהיה לו במה להחזיק עצמו אם יהיה תמיד בבחי׳ ׳אם אסק שמים׳ ולא יראה בעצמו שום הויה ,לכן אומרים לו ,׳ועכשיו שנברא׳ ,שאתה אוחז בתשובת עוה״ז בבחי׳ הויה בחי׳ שוב ,עכ״פ יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש ,שזה בחי׳ תשובה על תשובה ,שאפילו על התשובה גופא שעשה אותך לנברא ,מ״מ עליך לראות שתשובה זו תהיה בשלימות ,כי ׳מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי׳.
ה סוד הדבר כך הוא ,השם אהי״ה הוא הכלל של כל ההשפעות ,שכאשר השבילים סתומים ואינם מתפשטים להשפיע, וכלולים במקום אחד ,אז זה נקרא אהי״ה הכולל את הכל) ,ומוכן להתגלות אלא שכעת הוא עדיין( סתום ולא נגלה .אחר שיצא ממנו ההתחלה ,ואותו נהר נתעבר להמשיך את כל השפע ,אז נקרא ׳אש״ר אהי״ה׳ ,כלומר על כן אהי״ה ,אהי״ה מזומן להמשיך השפע ולהוליד הכל .׳אהי״ה׳, כלומר ,עכשיו )טרם התפשטות השפע( אני הוא הכלל של הכל ,הכלל של כל הפרטים ,׳אש״ר אהי״ה׳ ,שמתעברת אימא ומזומנת להוציא את כל הפרטים, ולהתגלות על ידה השם העליון )שם הוי״ה( .אח״כ רצה משה לדעת פרט הדבר מי הוא )העתיד לצאת מן אהי״ה( ,עד שפירש ואמר אהי״ה )ס״א יהו״ה( זה הוא הפרט ,וכאן לא כתוב ׳אשר אהי״ה׳(...) . בוא וראה ,איך ירד הידיעה מדרגה לדרגה, להודיע למשה סוד השם הקדוש )הוי״ה( ,בראשונה אהי״ה ,הכלל של הכל, סתום ,שלא מתגלה כלל ,כמו שאמרתי למעלה ,וסימן ׳ואהי״ה אצלו אמון וגו׳׳ ,וכתוב ׳לא ידע אנוש ערכה וגו׳׳ .אח״כ הוציא את אותו נהר שהוא אימא עלאה ,ומתעברת ומוכנה להוליד ,ואמר אש״ר אהי״ה ,מוכן להוליד ולתקן הכל .ואחר שהתחילה להוליד ,ואז לא כתוב ׳אשר׳ )כמו קודם שכתוב ׳אשר אהי״ה׳ ,אלא
כתוב ׳אהי״ה שלחני אליכם׳(, אלא ׳אהי״ה׳ ,כלומר עכשיו יוציא ויתוקן הכל. אחר שיצא הכל ,ונתקן כל אחד ואחד במקומו, הניח הכתוב את כל השמות ואמר ׳יהו״ה׳, זה הפרט שנולד ,וזה קיום כל העולם .ובאותה שעה ידע משה סוד השם הקדוש ,סתום וגלוי ,והשיג מה שלא השיגו שאר בני העולם, אשרי חלקו. ו
מזומן הוא להרגיזך ולחטוא לפניך.
בּ ואני תפלה
ר׳ יצחק סבר )עי' בשמו"ר ג, חּו�ה ָ ָמ ֵל א ַר ַח ִמימ, ו( כי שם אהיה הוא התחלת נָ א ָע לַ י ְּב ַר ַח ֶמ יָכ שמ ן ִ וסיבת הנמצאים, ּלּותי ָה ַר ִּבימְּ ,ור ֵאה ַּד ִ מציאותו יתברך מתקיימים, לּות י ,וְ ַע ל ַמ ה וְ ִש ְפ ִ והוא נמצא בכל הזמנים עבר אתנִ יִּ ,כי ַע ָּתה ָּשוְ א ְּב ָר ַ הוה ועתיד ,ובכל הזמנים הוייתו ומציאותו סיבת כל הנמצאים .ור' יוחנן מפרש ,כי 'אהיה' משמע שהוא יתברך נמצא לנמצאים ,אמנם 'אהיה אשר אהיה' מורה על מציאות הוייתו הנסתר ,שכן משמע 'אשר אהיה' ,רצה לומר מי שהוא ,וזהו לשון נסתר )גבורות השם פכ"ה( .שם אהי"ה הוא תשובה ,שלשון 'אהיה' פירושו אהיה עובד ה' מעתה ,ומעתה רצוני לתקן מעשי המקולקלים )מאור ושמש ,הפטרת שבת שובה( .אהיה ,א"ה סוד הכתר ,י"ה חכמה ,גם אהיה בכללות הוא דבינה ,הרי ֵאינ ַאנִ י נֶ ֶח ָשב ְּב ֵשמ ּוכ ִא ּלּו רמוז בו כתר חכמה בינה .וזה סוד 'אהיה אשר אהיה' ,אהיה הראשון בינה ,אהיה ב' כתר חכמה )קה"י ,אהיה( .הוא סוד המחשבה על הבריאה ,והוא האמצע בין המאציל ובין גילוי האצילות ,ובחינה הקרובה אל האצילות הוא אהיה ב' )קה"י ,אהיה(ְּ .ב ִר ּיָ ה ְּכ לָ לְ , ַע ַדיִ נ ֵאינ לִ י שּומ ַהוָ יָ ה אֹותמ לְ ָכ לְ ָעמ וְ לַ ַה ִש ָיבמ את ְּב ֵעת ֶש ִה ְת ַחלְ ָּת לִ גְ אֹל ֶאת ָּבנֶ יָכ ִמ ִּמ ְצ ַריִ מ לַ ַעשֹות ָ ֹלהיֶ ,ש ַּת ַעזְ ֵרנִ י ְּבכ ַֹח ִש ְמָכ ַהּגָ דֹול ֶא ְהיֶ "הַ ,א ֶשר ּבֹו נִ ְק ֵר ָ אתי לְ ָפנֶ יָכ יי ֶא ַ עֹותי ֶאת ַמ ַע ַשיְּ .וב ֵכנ ָּב ִ אתיֵ ,מ ַא ַחר ֶש ַה ֵר ִ ָּבעֹולָ מ ְּכלָ לִּ ,כי טֹוב לִ י ֶשֹּלא נִ ְב ֵר ִ הֹוד ְע ָּת לְ מ ֶֹשה ַּב ְּנֶ הְּ ,כמֹו ֶש ָּכתּוב "ּכֹה ת ַ ֵאלֶ יָכ ִמ ֻּט ְמ ַאת ִמ ְצ ַריִ מְּ ,כמֹו ֶש ַ ֹאמר לִ ְבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל ֶא ְהיֶ ה ְשלָ ַחנִ י ַאלֵ ֶיכמ"ְּ ,וב ֵכנ ְּבכ ַֹח ַה ֵּשמ ַה ָּקדֹוש ַהּזֶ הְּ ,תזַ ֵּכנִ י ְּב ַר ַח ֶמיָכ ָה ַר ִּבימֶ ,ש ַא ְת ִחיל לְ ָה ִכינ ַע ְצ ִמי ֶשּיִ ְהיֶ ה לִ י ַהוָ יָ ה ָּבעֹולָ מַ ,על יְ ֵדי וֹונֹותי ַה ְּמֻר ִּבימ ,וְ לָ שּוב ִּב ְת ָ ֶש ְּתזַ ֵּכנִ י ְּב ַר ַח ֶמיָכ ָה ַר ִּבימ לָ שּוב ֵאלֶ יָכ ֶּב ֶא ֶמתֶ ,ש ֶאזְ ֶּכה לְ ַה ְרּגִ יש ְּכ ֵאב ַח ָט ַאי וַ ַע ַ שּובה ְשלֵ ָמה לְ ָפנֶ יָכ )ליקו"ת ו(.
המתרגם בּ
מקור חכמה
נחל נובע
ערכים וכינויים בּ
כתר לשון המתנה בחי׳ תשובה .איתא בליקו״ה )או״ח שבת ז ,לא( גבי ענין ההמתנה בזה״ל :ובפרט עתה בשעת החורבן ואריכת
הבא לטהר מסייעין לו .איתא במסכת יומא )לח ע״ב( :אמר ריש לקיש ,מאי דכתיב ׳אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן׳, בא ַ לִטּ ֵמּא פותחין לו ,בא לִּ ָטּ ֵהר מסייעין אותו .תנא דבי רבי הגלות בכלליות ובפרטיות אצל כל אחד ואחד ,שצריכין להמתין ישמעאל ,משל לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון ,בא למדוד נפט ,הרבה ,כמ״ש אם יתמהמה חכה לו ,וכמ״ש לכן יחכה ה׳ לחננכם וכו׳ ,וכתיב לכן חכו לי עד יום קומי אומר לו ,מדוד אתה לעצמך ,בא למדוד אפרסמון ,אומר לו ,המתן לי וכו׳ ,וכן כל אחד ואחד לענין גלות עד שאמדוד עמך ,כדי שנתבסם אני ) יומא לח :לט (.המר של נפשו שנתעה ע״י עוונותיו למקום שנתעה ,ונפשו נבהלה מאד, ואתה .תנא דבי רבי ישמעאל, עבירה מטמטמת לבו של אדם ,וחפץ ומשתוקק מאד לשוב להשי״ת שנאמר ׳ולא תטמאו בהם ונטמתם ועדיין לא עלתה בידו ,שצריך ליזהר בם׳ ,אל תקרי ונטמאתם אלא ) איוב לו( מאד לבלי לייאש את עצמו בשום אופן (...) ,כי כל אחד מישראל נבהל ונטמטם .תנו רבנן ,׳ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׳ ,אדם מטמא עצמו מעט ,מטמאין אותו הרבה ,מאד לשוב להשי״ת ,אבל מי שרוצה באמת לשוב בתשובה להש״י, מלמטה ,מטמאין אותו מלמעלה ,בעולם הזה ,מטמאין אותו אע״פ שצריך לזרז את עצמו מאד ולרוץ בכל כוחו לצדיקי אמת לעולם הבא .תנו רבנן ,׳והתקדשתם והייתם קדושים׳ ,אדם מקדש והנלווים עליהם לקרבו אליו יתברך ,אבל אעפ״כ ההכרח שימתין עצמו מעט ,מקדשין אותו הרבה ,מלמטה ,מקדשין אותו מלמעלה ,כנ״ל .וכן ביאר בזה במי הנחל )ו( בזה״ל :כי כשרוצה לעשות תשובה ,אף בעולם הזה ,מקדשין אותו לעולם הבא .ופירש רש״י )שם( :אם ללצים שצריך למהר מאד לברוח מתוך חשכת עוונותיו ,אעפ״כ צריך להיות הוא יליץ .אם ללצים הוא בא להתחבר ,הוא יליץ ,לא ימנעוהו ולא מתון מתון ,ואל יבהלוהו רעיוניו כשרואה ריחוקו מהשי״ת מתורה יעזרוהו .אם לענוים .הוא בא להתחבר ,יתן לו חן ,מי שבידו ליתן .ותפלה ומכל הדברים שבקדושה ,כי ההכרח להמתין ולילך בהדרגה פותחין לו .פתח הטומאה ליכנס בו ,מספיקין בידו ,ואין מונעין כפי אשר יורהו הצדיק האמת ,עד שיזכה לתיקון גמור ,כי א״א ממנו מן השמים לעכבו .בא .הלוקח למדוד נפט ,מפני שריחו רע ,ליכנס בפעם אחת אל הקדושה .ועל כן תשובה הוא בחי׳ המתנה. אומר לו המוכר מדוד לעצמך .מטמטמת .אוטמת וסותמת מכל חכמה .ונטמתם .חסר א׳ .מטמאין אותו הרבה .מניחין אותו ליטמא הרבה ,והכי קאמר קרא ,אל תטמאו בהן ,ואם תטמאו סוף ונטמתם. והתקדשתם .מעט ,והייתם קדושים הרבה ,הבא ליטהר מסייעין אותו .ודייק בזה הרמ״ק בפרד״ר )שער כב פ״ד( בזה״ל :מאי פותחים ,פי׳ למה לא אמר מסייעין ,כדאמר הבא ליטהר מסייעין .אלא הטעם ,כי כשבא אדם ליטהר אז פותחין לו פתחים יותר מן הראוי ,כענין )בראשית כה( ׳ויעתר לו ה׳׳ ,ויחתור לו ,שפתח לו פתח )עי׳ בזהר תולדות קלז ע״א( ,וכן במנשה שחתר לו הקב״ה פתח מתחת כסא הכבוד )בסנהדרין ַמּא אין פותחים לו ,אלא הפתחים נפתחים מעצמם ,שבהם ֵיצֵּא אם ירצה .וזהו פותחים לו ,ר״ל יש לו קג( ,וזהו ׳מסייעין׳ .אבל כשבא לִטּ ֵ פתחים פתוחות שבהם יצא .ועי׳ בזהר המובא במילוא״ח ד״ה ׳הבא לטהר מסייעין לו׳ בסוד ענין זה .כתר לי זעיר .כתיב בספר איוב )לו ,ב( בענין תוכחת אליהואַ :כּ ַתּר לִי ז ְֵעיר ַו ֲא ַחוֶָּךּ כִּ י עוֹד לֶא ַ ֱלוֹהּ ִמלִּ ים :וביאר בתרגום יונתן )שם( :אמתן לי .ופירש רש״י )שם( :כתר לי זעיר ואחוך .כולו לשון ארמי הוא ,הוחֵל לי מעט ואגידך ,כתר לשון הוחֵל .וכן פירש המצו״ד )שם( :כתר לי .אמר עוד המתן לי מעט זמן ,ואגיד לך אמרים, כי יש עוד עימדי מלים בעבור אלוה ובמקומו .ואיתא בפרד״ר )שער כ ,פ״א( בזה״ל :מטעם העלם הכתר ,אינו מתגלה בו שם כלל המגביל ומגדיר רוחניותו בהגיונו ,כשם בן ד׳ ושאר השמות ,אבל שם אהיה הגיונו מורה העלם ,שפירושו הא אנא קאים למהוי )ולהתגלות(. ֹאמר ספירת כתר אינו מפני שיש בו השגה כלל ,אלא מפני שעתיד להתגלות למטה בחכמה ובבינה ,וכן פירשו והכוונה ,כי עם היות שֶׁנּ ַ הגאונים )מובא בספר היחוד לרב חמאי גאון וכן איתא בתיקו״ז קלה ע״א( ,כי פי׳ כתר לשון המתן ,מלשון )איוב לו( ׳כתר לי זעיר ואחוך׳ .והכוונה מילואי חכמה הבא
לטהר מסייעין לו .ענין זה ִהינוֹ סוד גדול ,כדאיתא בזהר מדה״נ )פ׳ נח( בזה״ל :תא חזי ,מה כתיב באדם ,׳לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו
ילקוט הנחל הבא
לטהר מסייעין לו ) (...אומרים לו המתן .איתא במכתבי שמואל )מכתב יט( בזה״ל :ההמתנה היא טובה גדולה ,שבכך הוא מוציא את ניצוצות
עזר כנגדו׳ .א״ר ,זו היא הנשמה שהיא אצלו עזר ,להוליכו בדרכי קונו .והיינו הקדושה ,ועושה כלים גדולים ,ומרוויח הרבה מאד בזה שהוא משתוקק ,יותר דתנן בא ליטהר מסייעין אותו .ת״ר ,כשהאדם הולך בדרכי קונו ,הרבה ממה שהיה מרויח אם היה הולך לו כסדר משום שאצל השי״ת חשוב יותר, מסייעין אותו .נשמתו מסייעת אותו ,מלאכי השרת מסייעין אותו ,שכינתו של קצת עם מניעות ,מאשר הרבה בלי מניעות .ועוד כתב שם )מכתב כז( בזה״ל :עיקר מקום מסייעת אותו ,וכולם מכריזין לפניו ואומרים ,׳בלכתך לא יצר צעדך ואם התשובה זה ההמתן ,כלומר להמתין ,כשרוצים לעשות תשובה צריכים לדעת תרוץ לא תיכשל׳ .רבי נתן אומר ,נשמתן של צדיקים מסייעין אותו .ועוד איתא שמוכרחים להמתין ,אי אפשר לקפוץ לתוך הקדושה בבת אחת ,חייבים להמתין בזה בספר עמק המלך )שער יג ,פל״ו( בזה״ל :וכזה אירע מעשה בימי האר״י )כל החיים של האדם( ,ומוכרח שיעבור על האדם הרבה ,ומורידים אותו לנסיונות. זלה״ה .פעם אחת ישב הרב רבי יצחק לוריא ע״ה בביתו ,ותלמידיו ישבו אומרים לו המתן .איתא בליקו״ה )חו״מ חלוקת שותפים ה ,ו( גבי ענין ההמתנה הנדרשת ַלבָּא ליטהר בזה״ל :כי בתחילה כשאדם רוצה ליכנוס בעבודת לפניו ,ונכנס כבוד מורנו הר״ר שמואל אוזידא ,שחיבר ספר מדרש שמואל על פרקי אבות ,לדבר עם הרב עסק אחד ,והוא היה עדיין בחור רך בשנים .ה׳ ,אזי השי״ת ברחמיו חומל עליו ומיקל עליו ומניח אותו ליכנס אל הקדושה, וכראותו הרב ז״ל שנכנס ,קם מלפניו מלוא קומתו ,ואמר לו ברוך הבא ,כי הבא ליטהר מסייעין לו .ואזי הולך לו קצת כסדר ,ואזי ע״י עבודתו הוא ולקחו בידו והושיבו לימינו ,ודיבר עימו כל צרכו ,ואח״כ יצא כבוד מורנו הר׳ מתחיל לעלות מדרגא לדרגא ,ומתחיל ליכנוס קצת מחוץ לפנים ,אבל אע״פ שמואל מלפניו .וכבוד מורנו הר״ר חיים קליפיריז ע״ה )הוא מוהרח״ו( ,להיות שנכנס לפנים ,לא נכנס כי אם לבחינת חצר .ועדיין הוא עומד מחוץ לבית. שהיה חקרן גדול ,אמר להרב ,אדוני לא אוכל להתאפק מלשאול למעלת כבוד וכשרוצה ליכנס לתוך הבית שהוא העיקר ,אין מניחים אותו השומרים שהם תורתו ,למה קמת לפני הבחור מלוא קומתך ,ואמרת לו ברוך הבא ,מה שלא נטורי תרעא ,ואז אי אפשר לו ליכנס לתוך הבית ,עד שיחזור ויצא לחוץ נהגת כן מקודם .אמר לו ,חייך ,לא מלפני זה בחור קמתי מלא קומתי ,ולא לו לברר ניצוצות קדושים מעמקי הקליפות ,ויתקן מהם תיקונים גדולים בבחינת אמרתי ברוך הבא ,אלא לרבי פנחס בן יאיר כיבדתי ,שנכנס עימו למעלה מעל קטורת ,ואז דייקא יכנס לפנים לתוך הבית ,כי ליכנוס לפנים לתוך הבית ראשו ,שנשמתו נתלבשה היום הזה בזה הבחור ,מפני שעשה היום הזה איזה אין מניחין אותו ,עד שיחזור ויברר ויעלה ויתקן מה שפגם ,דהיינו שיעלה מצוה שנהג רבי פנחס בן יאיר לקיימה ,ועל כן נתעברה היום בו נשמתו הניצוצות מעמקי הקליפות שהורידם לשם בעוונותיו .אבל זהו מחמלת ה׳ להחזיקו ולעוזרו במצוות כאלו ,וזהו סוד ׳הבא ליטהר מסייעין אותו׳ מלמעלה .מה שלא גזר עליו מתחילה שיברר ויתקן תחילה לגמרי מה שפגם ,ואח״כ ) (...וכשמוע מורנו הר״ר חיים זלה״ה את דברי הרב ,קם ורדף אחרי רבי יתחיל ליכנוס לחצרות הקדושה ,כי אם כן היה קשה מאד לכל אדם שמואל הנזכר ,לשאול לו אם צדקו דברי הרב ע״ה ,וכשהשיגו אמר לו ,חייך להתקרב ,כי בתחילה בוודאי אין בו שום כח להתחיל ללחום מלחמה כזאת רבי שמואל ,שתאמר לי מה מצוה באה היום לידך ,שכך וכך אמר לי הרב .לברר הניצוצות העשוקות בעמקי הקליפות ,ובפרט שעדיין לא ראה מאורות אמר לו ר׳ שמואל ,חייך המצוה שקיימתי היום הוא ,שהיום באשמורת הבוקר מימיו ,ואין בו שום תשוקה עדיין לעבודת ה׳ באמת כראוי ,על כן מחמלת קמתי והלכתי לבית הכנסת להתפלל ,ובהליכתי בדרך עברתי על בית אחד ,ה׳ שמניח אותו תחילה ליכנוס לעבודת ה׳ אע״פ שלא תיקן עדיין מה ושמעתי קול בכייה גדולה מבפנים ,ואמרתי אסורה נא ואראה על מה הם שקלקל ,עד שנמצאים קצתם שנכנסים בתוך שערי הקדושה עד שבאים לתוך בוכים ,וראיתי אותם כולם ערומים ,שבאו גונבי לילה וגנבו כל אשר להם ,וגם בחינת החצר ,ואז כבר ראו קצת יופי ונועם ויקרת קדושתו וחפצים מלבושיהם הפשיטו מעליהם .מיד נכמרו רחמי עליהם ,ופשטתי את מלבושי ומשתוקקים ליכנוס לבית ,שזהו עיקר התכלית ,אבל אין מניחין אותם ליכנס מעלי ,והלבשתים מעלי לבעל הבית ,ואני חזרתי לביתי והלבשתי בגדי שבת ,לבית ,עד שיחזרו ויצאו לחוץ לברר הניצוצות מעמקי הקליפות ,ואז דייקא והנך רואה בעיניך שאני לבוש בגדי שבת ,מיד נשקו ר׳ חיים על פיו ,וחזר יכנסו לתוך הבית לפנים ממש ,כי לתוך הבית לפנים אי אפשר ליכנוס כי לרבו וסיפר לו המעשה .אמר לו האר״י ז״ל ,ודאי כך היה ,ובעבור זאת המצוה אם כשמעלין הניצוצות ממרחקים מעמקי הקליפות. זכה שנתלבשה בו נשמת ר׳ פנחס בן יאיר ,שאף כן תמיד נהג לילך לפדיון לאחד שבא לקנות אפרסמון אומרים לו המתן .איתא בזה במעדני מלך )ו, לד( בזה״ל :וצריך עיון ,מה היא עבודת ההמתנה עד שהיא היא עיקר שבויים )חולין ז ע״א( ,ולגמול חסד עם האומללים והנדכאים. התשובה ,הלא לכאורה אין שום עבודה ועשייה בהמתנה .אכן ענין ההמתנה הוא עצם הדבר מה שהאדם עומד על עמדו אע״פ שאין רואה ומרגיש בעצמו שום התעלות ,ואעפ״כ אינו ניסוג אחור ,רק עומד וממתין ,ומצפה וכוסף ומשתוקק ומתגעגע מתי אבוא ואראה פני אלקים ,כי יודע שכל זמן שעדיין אין מקרבין אותו מלמעלה זהו כי עדיין אינו ראוי לזה ,וע״י הרצונות והכיסופין עצמן יזדכך ויתעלה ,עד שיזכה להגיע להמדריגה העליונה שהיא בחי׳ האפרסמון ,ולפום צערא אגרא )הרה״ח רל״י בנדר ז״ל בשם אנ״ש(.
ערכים וכינויים בּ
אפרסמון
הסתרת פנים
מובחר שבשמנים הוא אפרסמון )רש"י עמוס ו ,ו(.
בגלותנו ,כביכול הקב"ה בהסתרת פנים ,כמו שכתוב הסתרת פניך ,שהוא בחינות רחמים ,ופנה עורף שהוא בחינות דין )ליקו"מ ב ,ו(.
שמן אפרסמון )בלסמון(, שהוא מצוי בארץ ישראל, שנאמר 'יהודה וישראל המה רוכליך בחטי מנית ופנג'. וראיתי בספר יוסיפון :פנג הוא אפרסמון ,וגדל ביריחו, ועל שם הריח נקרא יריחו )רש"י מ"ב כ ,יג(. נהר אפרסמון הוא מושך והולך ,נותן ריח ,ומריחין כל המתקרבין אליו )ש"ך עה"ת, בראשית כה ,ז(.
אפרסמון הוא סוד החסדים דאמא ,וזה סוד י"ג נהרי אפרסמונא ,שהן החסדים שביסוד דבינה שנקרא 'חי עולמים' ,זהר שמות ט"ו ע"א ,וכמו שכתב במקדש מלך שם .גם תיקונא דיקנא קדישא נקרא אפרסמונא ,וזה סוד תליסר נהרי אפרסמונא דכיא ,שהן הי"ג תיקוני דיקנא )קה"י ,אף(. בחי׳ בושם הוא בינה כנודע ,שבה בחי' ריח ,בסוד אפרסמון שהוא כינוי לבינה )קה"י ,בושם(. כשנכנסים נשמות ישראל לגן עדן ,טובלים אותן ברמ"ח נהרי אפרסמון ובלסמין ,ומכניסים אותה אח"כ לגן עדן )קה"י ,גן(.
הטלטול והגלות ליחיד או לעם יורה על הסתר פנים, כמי שהוא בלתי מושגח מבעליו )רבינו בחיי בראשית ד ,יד(. בהיות שמו בישראל הנה הם מושגחים ממנו, ובהסתלקו מהם הנה תסתלק השגחתו ,וזו היא הסתרת פנים האמורה בתורה .וזה סוד 'וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול' ,ותרגם אנקלוס 'וארחקינון ואסלק שכינתי מנהון ויהון למיכל' )עבודת הקודש ח"ג ,פנ"ה(. כל המציאות הוא ממציאותו יתברך ,ותכלית המציאות הוא האדם ,שיקיים התורה והמצוות .כי התורה היא שמו יתברך ,נמצא המקיים אותה דבוק הוא במאוד בשמו יתברך והוא שוכן בתוכו ,על כן יזכור את שמו. אבל המרחיק את עצמו, וכביכול דוחה רגלי השכינה, אז לפי ההתרחקות הוא חוזר לתוהו ובוהו ,כי מסלק את מציאות עצמו ממציאותו יתברך ,ואז הוא מסולק מהטוב ויאונה לו רע ,זהו סוד הסתרת פנים .ואז מגיע הרעה לעושה רע ,לפי רע שעושה כן הוא ההסתרה )של"ה שבועות ,תורה אור נא(. הסתרת פנים הוא העדר השגחתו ,כי כל מי שאינו רואה דבר אין משגיח בו )שפתי חכמים דברים לא ,יז(. בעבור רוב הסתר הפנים נפסדו הדיעות ונתקלקלו כל המעשים ,ומזה נמשך גם כן בבריות עצמם הקלקול והפסדות )דעת תבונות א ,מב(. הנבראים הגסים העכורים לא נבראו אלא בהסתר פנים, כי לא האיר להם פני קודשו, והרוחניים הנכבדים ברואים בהארת פנים .וע"פ יסודות אלה נעשה החיבור הזה של הגוף והנשמה ,שהגוף עניניו בכל דרכיהם בהסתר הפנים נמשכים ובאים ,והנשמה וכל עניניה בהארת הפנים )דעת תבונות עא ,צו(. בעת שהקב"ה מוכרח להסתיר הנס בתוך טבע העולם נקרא הסתרת פנים, שמסתיר פניו כביכול מלהביט ולהכיר אותו ע"י נפלאותיו )באר מים חיים ,פ' וארא(. הסתרת פנים .נקרא סיבת הסיבות ,פירוש שהקב"ה מסתיר הנס בסיבות העולם, שיוכלו בני אדם לתלות הנס בהסיבה ,לומר מפני שכך אירע )באר מים חיים, פ' וארא(.
נחל נובע
ובוזי יקלו .איתא בזה בביאה״ל )ו( בזה״ל :רישא דקרא ,׳כי מכבדי אכבד וכו׳׳ ,אכבד להגיע להם כבוד אלקים.
כי
עדיין הדם שבחלל השמאלי וכו׳ .דייק בזה בביאה״ל )ו( בזה״ל:
כדרכו הקדושה מביא ג׳ ראיות בהכרח הבזיונות ושפיכות דמים להבא להיטהר לעשות תשובה, שהם קשורים ומשולבים יחד לראיה אחת )ע״פ כלל ט״ז( .ראיה א׳ ,כי קודם התשובה נסתר האדם מפני אהיה שהוא גי׳ דם ,וכל התשובה להפוך דם לדום שידום וישתוק . ראיה ב׳ ,מהכתוב ׳ובוזי יקלו׳ . ראיה ג׳ ,הוא מחמת שקודם התשובה עדיין הדם שבחלל ועוז .השמאלי שבלב בתוקף *
ולב
כסיל לשמאלו .כתב בזה במי
אל תעמיק בו שאין בו השגה ,והשגתו הוא בשאר הספירות ,וא״כ נמצא כי הגיונו הוא סיבת רוממותו והעלמו .ועוד איתא גבי ענין זה בעבודת ישראל )פ׳ ראה( בזה״ל :ההמתנה מורה על הרצון שנכלל בכתר, שדרשוהו מענין ׳כתר לי זעיר׳ ,כי ע״י המתנה והשתלשלות מכח בלי גבול ,בא לגבול .ועי״ע שם באיוב כל * פירוש ,כי אחורי שם אהיה הוא בגימטריא דם, כמובא .היינו כשכותבין השם באחוריים ,דהינו א אה אהי אהיה ,שחוזרין בכל פעם לאחור ,הוא בגימ׳ דם .וזהו בחי׳ החזרת והסתרת פני אהיה שעולה דם :
אהיה דם ) שמו״א ,ב( ) קהלת י(
הנחל )ו( בזה״ל :כדרכו בקודש בכל הספר מביא כאן רק סוף הפסוק )ע״פ כלל ה( ,וגם בתחילת הפסוק ׳לב חכם לימינו׳ ,מרומז שאחר התשובה ששומע חרפתו ושותק שאז הוא חכם ,כמו שמבואר בסוף )לקמן באות ו׳( שעל שם השתיקה נקראין חכמים כי סיג לחכמה שתיקה ,וזה בחי׳ ׳לב חכם׳ דייקא ׳לימינו׳ ,כי ימין הוא מרמז על דרך התשובה ,כאשר מבואר בכוונות אלול שימין במילואו עולה דרך )כמובא לקמן באות ז׳( ועל כן ימין ה׳ דייקא פשוטה לקבל תשובתו.
מקור חכמה
הפסוקים הסמוכים ומפרשיהם )כלל ה(, וראה ,כי מלבד שבא רבינו ללמדנו על כך ש׳כתר׳ לשון המתנה ,גם כל המקרא מדבר מענין ׳כי מי יאמר זיכיתי לבי׳ ,המובא להלן באות ג׳.
והסתרת פני אהיה גימ׳ דם.
כדאיתא בשער הכוונות )דרושי הפסח דרוש א( בזה״ל :צריך
שתדע ,כי לעולם כל מה שהוא למעלה בבחי׳ אחוריים ,ברידתם למטה נעשים שם בחי׳ פנים. ונמצא ,כי בחי׳ הפנים והפנימיות הם שמות אהי״ה כסדרן ,אבל בחי׳ חיצוניותם שהם בחי׳ האחוריים הם הריבוע של שם אהיה ,כזה ,א׳ א״ה אה״י אהי״ה ,העולה מ״ד.
ובוזי יקלו .׳בוזי׳ הם אלו שֶׁיִּצְ רָם עודנו בתוקפו והם בבחי׳ מבזי ה׳, ועל כן יקל כבודם וִיבוּזֶה ,והוא מלשה״כ בקללת ְבּנֵי עלי על ָמּה ִת ְבעֲטוּ ְבּז ְִב ִחי שפגמו בכהונה ,כדכתיב בשמואל א )ב ,כט–ל( :ל ָ
ֵאשׁית ִיתי מָעוֹן ו ְַתּ ַכבֵּד אֶת ָבּנֶיִ מ ֶמּנִּי לְה ְַב ִרי ֲאכֶם ֵמר ִ ָתי ֲאשֶׁר צִ וּ ִ ְוּב ִמ ְנח ִ ֵית ָמר ְִתּי בּ ְ ַמּיָ :לכֵן ְנאֻם ה׳ אֱקֵי י ְִשׂ ָראֵל אָמוֹר א ַ כָּל ִמ ְנחַת י ְִשׂ ָראֵל לְע ִ לְפנַי עַד עוֹלָם ו ְַעתָּה ְנאֻם ה׳ חָלִילָה לִּי כִּ י ְמכ ְַבּדַי ֲא ַכבֵּד וּבֹזַי ֵיקָלּוּ :ופירש המצו״ד )שם( :כי מכבדי .מי שהיה מכבד אותי, וּבֵית א ִָבי י ְִתהַלְּכוּ ָ אכבדו גם אני ,רצה לומר ,אחזיר שימוש הכהונה לבני פנחס בן אלעזר ,שכיבד אותי בשיטים בקנאו את קנאתי .ובוזי .הם בני עלי ,שביזו את המקום ,יקל כבודם .ועל פסוק זה דרש בן זומא במשנה דאבות )פ״ד ,מ״א( :איזהו מכובד ,המכבד את הבריות ,שנאמר )שמ״א ב( ,׳כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו׳ .ופירש הרע״ב )שם( :כי מכבדי אכבד .והדברים קל וחומר ,ומה הקב״ה שהוא מלך הכבוד וכל מה שברא בעולמו לא ברא אלא לכבודו ,מכבד את מכבדיו ,ק״ו לבשר ודם .ובוזי יקלו .למדנו ענוותנותו של הקב״ה ,לא אמר ׳ובוזי אקלל׳ ,אלא ׳יקלו׳ מעצמם .ובכבוד הצדיקים הקפיד יותר ,שנאמר )בראשית יב( ׳ומקללך אאור׳ .ועוד איתא בבמדב״ר )ח ,ג( :׳כי מכבדי וגו׳׳ ,מדבר בגרים ,הם מכבדים להקב״ה, שמניחים מעשיהם הרעים ובאים וחסים תחת כנפי השכינה )בבחי׳ הבא לטהר את עצמו ולעשות תשובה( ,הקב״ה מכבדם .ללמדך שכל המיישר אורחותיו הוא מכבד להקב״ה ,שנאמר )תהלים נ( ׳זובח תודה יכבדנני׳ ,ואומר )ירמיה יג( ׳תנו לה׳ אלקיכם כבוד בטרם יחשיך וגו׳׳ ׳ובוזי יקלו׳ ,אלה הרשעים שהרי סרים מאחרי המקום ,הקב״ה מקילם .ודוק וראה ,איך דברי מדרש זה מקושרים הם היטב למאמר זה. לִימינוֹ ְולֵב ְכּ ִסיל יע שֶׁמֶן רוֹ ֵק ַח ָי ָקר ֵמח ְָכ ָמה ִמכָּבוֹד ִס ְכלוּת ְמ ָעט :לֵב ָחכָם ִ ולב כסיל לשמאלו .כתיב בקהלת )י ,א–ב( :זְבוּבֵי ָמוֶת י ְַב ִאישׁ י ִַבּ ַ ְבוּבין כח והם קרובים למות ,גם אם בא לתוך לִשׂמֹאלוֹ :ופירש רש״י )שם( :זבובי מות יבאיש יביע וגו׳ .כגון בימי החורף שאין ַבּזּ ִ ְ שמן רוקח ומתערב בבשמים הוא מבאישו ,והוא מעלה קצף שקורין אשקומ״א בלע״ז ,ונראה בו כמין אבעבועות ,וזה משמעו של ׳יביע׳ .הרי דבר קל שהפסיד דבר חשוב ,כך יקר מחכמה ומכבוד הסכלות מעט ,שהרי הכריע את כולם ,הרי שהיה אדם זה שקול במחצה עבירות ומחצה זכויות ,ובא ועבר עבירה אחת והכריעתו לכף חובה ,נמצאת סכלות זה שהוא דבר מועט ,יקר ושוקל וכבד יותר מכל החכמה והכבוד שהיה בו ,שהרי הכריע את כולם .יקר .לשון כובד ,הוא כבד ושקול יותר מן החכמה וכבוד שבו .ומדרש אגדה ,מושלים יצה״ר לזבובי מות .יבאיש יביע .שם טוב שהוא ָערֵב משמן רוקח .לב חכם לימינו .חכמתו מזומנת להטותו אל דרך המיומנת לטובתו .ולב כסיל לשמאלו .לעקשו מן הדרך המיומנת שהיא תפארת ונוחה לו .ע״פ כלל ה׳ ,כשמביא מקרא מסויים ,הרי כוונתו גם על כלל הפסוקים הסובבים וביאוריהם .ודוק וראה ,כי זה שיצרו הרע עדיין בתוקף ועוז ,ולא זו בלבד אלא אפילו אם כבר בא לטהר את עצמו ולעשות תשובה ויצרו ׳קרוב למות׳ בבחי׳ ׳זבובי מוות׳ ,אעפ״כ כשנופל ומתערב ב׳שמן רוקח׳ בחי׳ ׳שמן אפרסמון׳ ,הרי מבאישו ,ועל כן צריך להמתין ולהפוך דם לדום. ואיתא בעץ חיים )שער נ פ״ד( בזה״ל :ענין ׳לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׳ ,כי הלב יש לו ב׳ חללים ,ומן א׳ מהם יוצא רוח החיות
של האדם ,והב׳ הוא מלוכלך בדם ,וגם הוא מתפשט בכל הגוף .ומלאך היצה״ט מתלבש בחלל ימין ,ומשם מתפשט בכל הגוף בפנים, מלאך היצה״ר הבא מגבורות בחלל השמאל ,ומשם מתפשט לכל הגוף ,וז״ש בתיקונים ק״א עץ הדעת ,מימינא חיי ומשמאלא מותא, כי יצה״ט שהוא מן החסד הנקרא ימין ,הוא גורם חיים לאדם כנ״ל ,כי הוא דוגמת ליחות השרשים המשקה את האילן ,והיצה״ר הוא החום הטבעי שבאדם ,המייבש את הליחות השרשים ,ואז מת האדם ,וזהו כאשר יעשה ויעבור על שס״ה מצוות לא תעשה ,כי אז זה האש של הגבורות יתדבק בהם אש של גהינם הרע ,וימיתהו .ועי׳ לקמן במקו״ח בהמשך אות זו ,ד״ה ׳ולבי חלל בקרבי׳. ילקוט הנחל אהיה בהסתרת פנים .כתב בזה בליקו״ה )או״ח בה״פ ה ,ו( בזה״ל :וזהו בחי׳ יציאת מצרים ,כי יציאת מצרים הוא בחינת תשובה שהיא בבחינת בינה ,שמשם כל בחינת יציאת מצרים ,שהיא בחינת שיוצאין ונולדין המוחין שהיו בהעלם ובעיבור ע״י החטאים שמשם כל הגלויות ,ועכשיו יוצאין ונולדין ונתגלין המוחין והדעת ,דהיינו שמתחילין לידע להכיר את מי שאמר
והיה העולם .ואז נתגלה בחינת אקי״ק ,כמ״ש אקי״ק שלחני אליכם .אבל בגלות היה בבחינת אחורי פני אקי״ק שהוא בגימטריא דם ,שמשם היה כל הגלות ,כמ״ש ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ,כמבואר בכוונות פסח עיין שם ,שעיקר הגלות היתה ע״י בחינת התגברות הדמים הנ״ל שנאחזין מבחינת אחורי פני אקי״ק כל זמן שאין זוכין לתשובה.
מורה על ׳פנים׳, הרצון ,כדכתיב 'ישא ה' פניו אליך' ,והוא מ"ש דהע"ה 'אל תסתר פניך ממני' .וענין 'הסתר פנים' ,הוא מניעת הרצון ,כדכתיב 'ויהיו לאחור ולא לפנים' )פנים יפות שמות כא ,א( .הירידה היא חיותו בהסתר פנים ,והעליה היא בהתגלות )פרי הארץ ,פ' בא(. דם עיקר החיות נמשך אל הלב ,ושם כל רתיחת הדמים )ליקו"ה שבת ז ,נא( .ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וכו' ,כי הדיבור הוא מהדמים ,כי הדם הוא הנפש ,ועיקר הדיבור הוא מהנפש ,כמ"ש ויהי האדם לנפש חיה ,ותרגומו ,לרוח ממללא ,וכשמתגברים הדמים דסטרא אחרא חס ושלום ,אזי אין יכולין לדבר כלל ,ואזי הוא בבחינת נאלמתי דומיה ,לשון דמים )ליקו"ה חלב ודם ד ,ט( .הדם הוא הנפש והנפש היא בדם ,ששניהם מעורבין יחד ,יהיה זה כענין יין המזוג במים ,שהמים ביין והיין במים כל אחד בחבירו .כי הדם הוא הנפש עצמו ,לומר שהיו לבשר אחד לא יתפרדו ,לא ִי ָּמ ֵצא דם בלא נפש ,ולא נפש בלא דם כידוע ,ברוח אשר תחילתו מן הלב שהוא ִה ּי ּו ִלי לרוחות כולן ,וממנו יבא הזן שעושה הדם ,והדם הוא המולידו והמקיימו ,כענין הגולם והצורה בכל בעלי הגוף ,שלא ִי ָּמ ֵצא האחד בלתי האחר )רמב"ן ויקרא יז ,יד( .כנודע דיש נפש רוח נשמה באדם ,הנפש הוא הדם ,ומתפשט בכוחות הפעולה שבאדם ,והרוח בלב ,והנשמה במוח )ליקוטי אמרים, יהושע א( .דם ,דהוא רמז על הבינה בהיותה סתומה במ' סתומה שלא להשפיע ,ואז המלכות בצורת דלת .ומטעם זה דם מורה דין ,וע"פ פשוטה דם מורה על בינה שהיא בחי' אהיה בריבוע גי' דם ,וע"כ הוא דין ,שכל ריבוע הוא דין אחוריים כל עוד שיתקרבו אל המאציל הם נקראים פנים, )קה"י ,דם( .דם האדם בא מיסוד אהיה בריבוע גי' דם ,וכשתסיר ממנו ארבע אותיות פשוטים דאהיה נשאר חלב ,וזה שאמר 'דם נעכר ונעשה חלב' )קה"י ,אהיה(. וכל עוד שיתרחקו נקראים אחוריים .ולכן כמה פנים לפנים הנראים ,וכמה אחוריים לאחוריים ]דלאו[ נראים ,כי אין הספירה עצם אחד שלא ישפוט בו כי אם ענין אחד ,אמנם בכל ספירה וספירה כמה מציאיות כמה עולמות כמה עניינים ,שאין השכל יכול להשיגם )פרד"ר יד ,א( .מלת פנימיות וחיצוניות ,ר"ל פנים ואחור )פע"ח הקדמה לשער השבת ח( .החיצונים שהם אחור הם נקראו אחוריים )של"ה בשלח ,דרך חיים תוכחות מוסר( .השפע שמשפיע בחינם על שאינו חפץ בהשחתת עולם ,זה נקרא אחוריים ודין ,אף ששרשו בא ונמשך מרצון עליון )מקור מים חיים ,פ' בשלח( .במשה נאמר 'ותמונת ה' יביט' ,זה מראה אחוריים ,שמשה היה הולך תמיד ממדריגה למדריגה ,ותמיד היה משיג בחי' אחוריים ,שיש השגה יותר גדולה ממה שישיג עתה .ולכן אמר 'מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה' ,השגתו אין לו סוף ,כי איננו נשאר ונח בשום השגה ,אלא הולך ומוסיף ,והכל אצלו מראה אחוריים ,והבן )מאור עינים ,השמטות(. יצה״ר הבעל דבר והיצה"ר צריכין לקרות אותו בשם אחר ,דהיינו שלא לקרותו עוד בשם יצה"ר ,רק בשם כח המדמה )ליקו"מ כה ,ה( .יש כמה בחינות ביצה"ר ,כי יש בני אדם נמוכים מגושמים ,שהיצה"ר שלהם הוא גם כן יצה"ר נמוך ומגושם ,והרוב
עצה ותושיה
המתרגם בּ
עיקר התשובה ,כשישמע בזיונו ידומ וישתוק ,וי�בול בזיונות ושפיכות דמימ הבאינ עליו )קיצור ליקו"מ מוהרנ"ת ו ,א(.
בּ ואני תפלה ֹלהימַ ,א ָּתה יָ ַד ְע ָּת יי ֶא ִ מֹותי ִמ ְּמָכ לְ ִאּוַ לְ ִּתי וְ ַא ְש ַ ֹלא נִ ְכ ָחדּו .וְ ַע ָּתהָ ,א ִבי, ָא ִביָ ,מלֵ א ַר ַח ִמימָ ,מה ֶא ֶע ֶש הָ ,א ּנָ א ָא נּו� לְ ֶעזְ ָרה ,וְ ֵאיְכ ַא ַב ֵּקש רּופ ה וְ ַת ְח ּבּולָ ה ְּת ָ וְ ֵע ָצה לְ ִה ָּמלֵ ט ַעל נַ ְפ ִשי לְ ַה ִּציל נַ ְפ ִשי ִמּנִ י ָש ַחת, "א ָּשא ֵעינַ י ֶאל ֶה ָה ִרימ ֶ ֵמ ַאיִ נ יָ בֹא ֶעזְ ִרי"ָ .עזְ ֵרנִ י ָע זְ ֵר נִ יָ ,ח ּנֵ נִ י ָח ּנֵ נִ י, יע נִ י ְּב ַר ַח ֶמ יָכ הֹוש ֵ ִ וַ ַח ָ� ֶד י ָכ ָה ַר ִּב י מ יע ה הֹופ ָ צּומ ימ ,וְ ִ ָה ַע ִ ָעלַ י ִמ ְּמעֹונ ְק ֻד ָּש ְתָכ ּוב ינָ ה, רּוח ָח ְכ ָמ ה ִ ַ רּוח ְק ֻד ָּשה וְ ָט ָה ָרה, ַ ֶש ֶא זְ ֶּכ ה לְ ִה ְת ַק ֵּד ש ֶּב ֶא ֶמ ת, ּולְ ִה ָּט ֵה ר וְ לָ שּוב ֵאלֶ יָכ ֶּב ֶא ֶמת ְש לֵ ָמ ה. שּוב ה ִּב ְת ָ וְ ֶאּדֹמ וְ ֶא ְשּתֹק לִ ְמ ָח ְר ֵפי וְ לִ ְמ ַבּזֵ י נַ ְפ ִשי ,וְ ֶאזְ ֶּכה לְ ַקּיֵ מ ִמ ְק ָרא ֶש ָּכתּוב "ּדֹומ לַ יי וְ ִה ְתחֹולֵ ל לֹו", וְ לִ ְ�ּבֹל ִּבזְ יֹונֹות ּובּושֹות ּוש ִפ יכּות ָּד ִמ ימ ַע ל ְ וֹונֹותיּ ,ולְ ַק ֵּבל ַהּכֹל ַע ַ ְּב ַא ַה ָבה )ליקו"ת ו(.
המתרגם בּ
מקור חכמה
ז שתוק לפני ה׳ והמתן לו .השומעים חרפתם ואינם משיבים .והוא מלשון חז״ל במסכת דרך ח מר בנו של רבינא, כשהיה מסיים תפילתו אמר כך.
בּ ואני תפלה ִרבּוֹנוֹ ֶשל עֹולָ מָ ,עזְ ֵרנִ י ֶש ֶא זְ ֶּכ ה יע נִ י הֹוש ֵ ִ וְ לִ ְשּתֹק וְ לִ ּדֹמ לִ ְמ ָח ְר ֵפי וְ לִ ְמ ַבּזֵ י נַ ְפ ִשי ,וְ לִ ְמ ַקּלְ לַ י נַ ְפ ִשי ִתּדֹומ ,וְ ֶא ְהיֶ ה ִמנ ַהּנֶ ֶעלָ ִבימ וְ ֵאינָ מ עֹולְ ִבימ, שֹומ ִעימ ֶח ְר ָּפ ָתמ וְ ֵאינָ מ ְ עֹושימ ֵמ ַא ַה ָבה ְמ ִש ִיבימִ , ּּור ימ. ְּב יִ ִ ּוש ֵמ ִח ימ ְ ּות זַ ֵּכ נִ י ֶש ֹּלא ַא ַכ ּוֵ נ ְ לְ ַצ ַע ָרמ ַעל יְ ֵדי ְש ִת ָיק ִתי ֶש ֶא ְשּתֹק לָ ֶהמַ ,רק ָּכל ַּכּוָ נָ ִתי ִּב ְש ִת ָיק ִתי יִ ְהיֶ ה ֵמ ַא ַה ָבה ֶּב ֶא ֶמת .וְ ִת ְהיֶ ה ְב ֶעזְ ִרי ָת ִמיד ֶש ֶא ְהיֶ ה נִ זְ ָה ר ִּב זְ ִה ירּות ּגָ דֹול ֶש ֹּלא לְ ַב ּיֵ ש ּולְ ָח ֵרפ ְּפנֵ י ַח ֵב ַרי ,וְ ֹלא שּומ ָא ָדמ ֶש ָּבעֹולָ מַ ,א ִפּלּו אֹותי, ַה ְמ ָח ְר ִפינ ְּומ ַבּיְ ִשינ ִ אֹותמ ֶש ֵאינָ מ ִמ ָּכל ֶש ֵּכנ ָ ִ ְמ ַבּיְ ִשינ אֹותיָ .אּנָ א יי, ָש ְמ ֵרנִ י וְ ַה ִּצילֵ נִ י ֵמ ָעוֹונ ֶה ָחמּור ַהּזֶ ה ֶשל ַה ַּמלְ ִּבינ ְּפנֵ י ַח ֵברֹו ָּב ַר ִּבימ ֶש ֵאינ לֹו ֵחלֶ ק לָ עֹולָ מ ַה ָּבא, וְ ָש ְמ ֵרנִ י וְ ַה ִּצילֵ נִ י ְּב ָכל ֵעת ֶשֹּלא ַא ַבּיֵ ש שּומ ָא ָדמ ֶש ָּבעֹולָ מ ִמּגָ דֹול וְ ַע ד ָק ָט נִּ ,כ י ְכ ָב ר נִ לְ ַּכ ְד ִּת י ָּב זֶ ה ַּכ ָּמ ה ְפ ָע ִמימְּ ,בשֹוגֵ ג ְּוב ֵמזִ יד "א ְמנָ ה ּוב ָרצֹונָ . ְּבאֹנֶ � ְ ֹלה י את י לַ ה' ֶא ֵ ָח ָט ִ יִ ְש ָר ֵאל" ּולְ ַכ ָּמה ַאנָ ִשימ ִמּיִ ְש ָר ֵאלַ ,א ֶשר ֻּכּלָ מ יקימ ְּכנֶ גְ ִּדי, ְּכ ֵש ִרימ וְ ַצ ִּד ִ אֹות מ ַּכ ָּמ ה ָ ּוב ּיַ ְש ִּת י ִ יהמ ְפ ָע ִמימ ,וְ ִהלְ ַּבנְ ִּתי ְּפנֵ ֶ ָּב ַר ִּבימ ,וְ ָש ַפ ְכ ִּתי ָּד ָממ ַּכ ָּמיִ מָ .א ִבי ֶש ַּב ָּש ַמיִ מ ָש ְמ ֵרנִ י ֵמ ַע ָּתה ַה ִּצילֵ נִ י ֵמ ַע ָּתה ֵמ ָעוֹונ ֶה ָחמּור ּומ ָּכ ל ָה ַע וֹונֹות ַה ּזֶ ה ִ ֶש ָּבעֹולָ מ ,וְ ָעזְ ֵרנִ י וְ זַ ֵּכנִ י לְ ַת ֵּקנ ָּכל ַמה ֶּש ָּפגַ ְמ ִּתי עֹודי ַעד ְּב ָעוֹונ זֶ ה ֵמ ִ ַהּיֹומ ַהּזֶ הְּ .ות ַ� ֵּבב ִ�ּבֹות טֹובה ְּב ַר ַח ֶמיָכְּ ,בא ֶֹפנ לְ ָ ֶש ֶאזְ ֶּכה לְ ִה ְתוָ ֵעד יַ ַחד ִעמ ָה ַאנָ ִשימ ֶש ִּבּיַ ְש ִּתי אֹותמ ּולְ ַפּיְ ָ�מ ֶּב ֶא ֶמת, ָ ַעד ַא ֶשר ֻּכּלָ מ יִ ְמ ַחלּו לִ י מּורה ֶּב ֶא ֶמת, ִּב ְמ ִחילָ ה גְ ָ ְּב ָרצֹונ טֹובְּ ,ובלֵ ב ָשלֵ מ, ּוב נֶ ֶפ ש ַח ֵפ ָצ ה .וְ ֹלא ְ יִ ָּש ֵאר ָעלַ י שּומ ִשנְ ָאה ּוק ֵפ ָד א ִמ ּשּומ ָא ָד מ ְ ֶש ָּב עֹולָ מ ,וְ ֹלא שּומ ּומ ַע ָּת ה ִט ינָ א ַּבּלֵ בֵ , ִּת ְש ְמ ֵרנִ י וְ ַת ִּצילֵ נִ י ָת ִמיד ֶשֹּלא ַאלְ ִּבינ וְ ֹלא ַא ַבּיֵ ש שּומ ָא ָד מ ֶש ָּב עֹולָ מ ַא ִפּלּו ֵּבינִ י לְ ֵבינֹוִ ,מ ָּכל ֶש ֵּכנ ָּב ַר ִּבימ ,וְ ֹלא ַאזַ לְ זֵ ל ַּב ָּכבֹוד ֶשל שּומ ַּבר יִ ְש ָר ֵאל ֶש ָּבעֹולָ מ ,וְ ֹלא ֶא ְהיֶ ה ָּבז לְ ָכל ָא ָדמַ ,רק ֶאזְ ֶּכה לְ ִה ָּכלֵ ל ִּב ְכלָ לִ ּיּות יִ ְש ָר ֵאל ַע ֶּמָכ ,לֶ ֶאהֹב ֶאת ָּכל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד ּומא ִֹדי, ִמּיִ ְש ָר ֵאל ְּכנַ ְפ ִשי ְ ְּב ָכ ל לְ ָב ִב י ֶּב ֶא ֶמ ת, ּולְ ַקּיֵ מ ִמ ְצוַ ת "וְ ָא ַה ְב ָּת לְ ֵר ַעָכ ָּכמֹוָכ" ֶּב ֶא ֶמת ִּב ְשלֵ מּות ִּכ ְרצֹונְ ָכ ַהּטֹוב )ליקו"ת צו(.
ובשביל
נחל נובע
ערכים וכינויים בּ
זה באין עליו בזיונות .איתא בזה בלקוטי אב״ן )תפילין
א( בזה״ל :עיקר הבזיונות הבאים על האדם ,הוא ע״י ארץ רבה )פ״ב( :הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין ,עושין מאהבה ,ושמחין ביסורין ,עליהם הכתוב אומר שרוצה להרבות בכבוד עצמו ולמעט בכבוד המקום ,כמו שכתב אדמו״ר ז״ל על פסוק ׳כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו׳ .ועוד איתא שם )שופטים ה( ׳ואוהביו כצאת השמש בגבורתו׳ ,והמאוסין בעיניהם והנבזים בפניהם והכובשין את יצרן )תפילין ב( בזה״ל :ע״י כל עבירה והמשפילין את רוחם ,עליהם הכתוב ועבירה שעושה חס ושלום האדם, אומר )ישעיה מט( ׳כה אמר ה׳ גואל עי״ז מביא על עצמו חרפות ובזיונות .וזה ׳כל היום כלימתי נגדי ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו ַ דם ובושת פני כסתני מקול מחרף שרים וישתחוו׳ .וכן נ ְִשׁ ְנּ ָתה בקיצור דֹם ומגדף מפני אויב ומתנקם׳ ,שזה ברייתא זו במסכת שבת )פח ע״ב( נאמר על היצה״ר ,שהוא העיקר החולק והשונא הגדול של האדם, ובגיטין )לו ע״ב( עי״ש. דם לה׳ והתחולל לו .מזמור זה ) תהלים לז( שרוצה לעקור את האדם משני דם לה׳ .ביאר בזה עולמות. מדבר כולו מהצלחת הרשעים בעוה״ז ,ומאמץ ומחזק את ההולכים בדרכי ה׳ ובאמונה .כדכתיב בתהלים בליקו״ה )או״ח רה״ש ד ,ב( בזה״ל :בתחילת התשובה כשאדם מתחיל ַמּר ִֵעים אַל ְתּ ַקנֵּא ְבּע ֵֹשׂי ַע ְולָה :כִּ י להתקרב אליו יתברך ,אז הקיטרוג גדול מאד רחמנא ליצלן ,מחמת )לז ,א–יא( :לְ ָדוִד אַל ִתּ ְת ַחר בּ ְ כֶחָצִיר ְמ ֵהרָה י ִָמּלוּ ְוּכיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּןְ :בּ ַטח בַּה׳ ַועֲשֵׂה טוֹב ְשׁכָן שעדיין עוונותיו מבדילים בינו לבין קונו ,והם מקטרגים עליו ואינם אֶרֶץ ְוּר ֵעה אֱמוּנָה :ו ְִה ְת ַענַּג ַעל ה׳ ְו ִיתֶּן לְִ מ ְשׁאֲת לִ בֶּ :גּוֹל ַעל מניחים אותו להתקרב .ואז מגודל הקיטרוג אי אפשר לדבר שום ה׳ דּ ְַרכְֶּ וּב ַטח ָעלָיו וְהוּא ַי ֲעשֶׂה :וְהוֹצִ יא כָאוֹר ְצִדקִֶ וּמ ְשׁ ָפּטֶ דיבור לפניו יתברך ,כי עדיין הדם שבחלל השמאלי בתקפו ,והדיבור ַכּ ָצּ ֳה ָריִם :דּוֹם לַה׳ ו ְִה ְתחוֹלֵל לוֹ אַל ִתּ ְת ַחר ְבּ ַמצְלִי ַח דּ ְַרכּוֹ ְבּ ִאישׁ עֹשֶׂה הוא מהדמים ,ומחמת שהדם שבחלל השמאלי בתוקפו עדיין ,אי ֵע :כִּ י ְמר ִֵעים אפשר לדבר שום דיבור הגון כראוי ,כי הדיבור מבולבל מאד מחמת לְהר ַ ֵמה אַל ִתּ ְת ַחר ַאָ ְמזִמּוֹת :הֶרֶף ֵמ ַאף ַו ֲעזֹב ח ָ ִירשׁוּ ָארֶץ :וְעוֹד ְמ ַעט ְו ֵאין ר ָ ִי ָכּרֵתוּן ְוקֹוֵי ה׳ ֵה ָמּה י ְ ָשׁע ו ְִה ְתבּוַֹנ ְנ ָתּ הדם שבחלל השמאלי ,ועל כן ע״י הדיבור יוכל חס ושלום הקיטרוג ַעל ְמקוֹמוֹ ְו ֵאינֶנּוַּ :ו ֲעָנוִים י ְ ִירשׁוּ ָארֶץ ו ְִה ְת ַע ְנּגוּ ַעל רֹב שָׁלוֹם :להתגבר יותר (...) .ועל כן עיקר התשובה ע״י בחינת דם לה׳ ,כי וביאר בתרגום יונתן )שם( :זשתוק קדם ה׳ ואוריך ליה .ופירש רש״י צריכין לעשות עצמו כבהמה שאין לה פה לדבר ,וע״י זאת השתיקה )שם( :דום לה׳ .המתן לישועתו ,כמו )שמואל א( ׳אם כה יאמרו אלינו והדמימה השי״ת מרחם עליו ,וזוכה ע״י שתיקה זו לבחינת תשובה דומו׳ ,דיהונתן .ומנחם חברו לשון דממה ,כמו ׳וידום אהרן׳ )ויקרא שהיא בחינת כתר שהוא ג״כ בחינת שתיקה כי הוא למעלה י( וגם כן פתר ,׳טוב ויחיל ודומם׳ )איכה ג( .והתחולל .לשון תוחלת .מהדיבור .וזה עיקר בחינת תשובה ,שזוכין שיתהפך הירידה לעליה, דהיינו מה שנפגם הדיבור ויצא מגדר האדם לגדר בהמה ע״י אל תתחר .לאמר ארשיע כמותו ואצליח כמותו. מילואי חכמה ובשביל
זה באין עליו בזיונות .איתא בספר מקור מים חיים )פ׳ נח( בזה״ל:
ילקוט הנחל ותיקון
לזה שיהפך דם לדם .איתא בעל״ת )רסד ,ר״ח אלול תקצ״ט( בזה״ל:
והתיקון ע״י שיהפוך מדם לדם ,לסבול בזיונות ושפיכות דמים מכמה צדדים .כי גם מה שמונח כל אחד בעיני עצמו ונדמה לו כאילו חס ושלום חס ושלום אפס תקווה ,גם זה בחינת שפיכת דמים ,שצריכין לסבול הכל ויעבור עלי מה ,ואם חס ושלום לא יהיה עולם הבא ,אעפ״כ האמת הוא אמת ,ואני חפץ ומשתוקק רק להאמת לאמיתו ,כי סוף כל סוף יבוא יום פקודתי ,וההכרח לשכב על הארץ ,והחרסים יניחו על העיניים ,והגוף יתבלה בהקבר ויהיה נעשה עפר רמה ותולעה.
שמעתי ממורי ,כי נר״ן של אדם נתגלגל בזיי״ן ספירות ,הנפש נתפשט אורו בסוד עבדיו ומשרתיו ובהמותיו .ואם פגם בנפש ע״י מעשים רעים ,גורם שיהיה לו צער מעבדיו ובהמותיו ,שמתים לו הסוסים או השוורים ,ועבדיו אינם עושים לו כרצונו (...) .ואם פגם ברוח ממללא ובדיבור, לשון הרע או באבק לשון הרע ,או שדיבר באיזה צד דבר מגונה על איש ישראלי (...) ,אזי מזה עומדים עליו אנשים רעים ומדברים עליו מה שלא עלה במחשבתו ומשברים לבו ,וגם יש לו יסורים מאישתו ,שנעשית לו כנגדו לצער אותו ,ולפי ערך הפגם כך הוא הצער ,ובזה נתפייס למעלה אותו שדיבר עליו ומוחל לו .וכל זה אם הוא צדיק ,ועבר במקרה שדיבר על חבירו ,אבל רשע המדבר ,יש לו מנוחה בעולם הזה ,ונכרת שרשו ואין לו חלק בחיים .ואם פגם בנשמה ,והנשמה שוכנת במוח ומחשבת האדם ,שמזה נמשך טפה זרעיית והם בניו ,ואם פגם במחשבה שבמוח גורם לו צער מבניו .ובכל הספירות והמידות יכולין להעלות משם נר״ן שלו אל הקדושה ,מה שאין כן בספירת מלכות ,אשר משם יונקות קליפות נגה ,קשה להעלות ולברר משם חלק הקדושה של נר״ן שלו ,כי צריכין אמונה גדולה ולעמוד בנסיונות הרבה ,ולהיות חזק באמונתו ,אשר בכל החשכות וייסורים והסתרות והקטנות ,שם הוא אלופו של עולם איתו עימו ,כלומר אליו ,ויאמין באמונה שלימה ויבטח בשם ה׳ וישען באלקיו בכל דבריו ,ובזה יסבול רעת חבירו ,וישתוק ויקבל באהבה .וכלל העולה ,כי בני אדם השונאים אותו ,באו ע״י פגם דיבורו ,לכך צריך להעלותן ולתקנם ע״י דיבור התפילה ,להתפלל עליהם שישובו ויתוקנו ,כמו שאמר רבינו יהודה החסיד ,כל איש ישראל שעשה לו צער ויסורין ודיבר עליו לשון הרע ,בהכרח נעשה בעל תשובה ,אפילו גוי נתגייר ,ואם אינו עושה כך ,רק שדוחה אותן ומעורר עליהם דינים ,נעשו חומריות ועב ,ושונאים אותו ביותר ,וזהו )משלי יז( ׳ענוש לצדיק לא טוב׳) ,היינו( לו ,כי הרי כל השונאים אותו ומחלישין דעתו ומגדילים עליו, הם משורש נשמתו ,והם בחינת רוחו ממש של הצדיק ,והם נבראו לצערו ולייסרו בהכנעה ,שלא יגביה דעתו חלילה ויפול לרשת קליפות נגה ,אם כן למה ידחה אותם ,הרי הם גורמים לו חיים בעולם הזה ובעולם הבא ,על כן צריך לתקנם בכל כוחו ,ולרדוף אחריהם להאיר עליהם מאורו ,ולהעלותן בתפלתו ,וע״י התפילה נמתקין הדינין בשורשן ,ומוציא את רוחו מהם ,והרע גמור כלה מאליו .ואל יעורר עליהם דינין אפילו בינו לשמים ,אלא אדרבה יתפלל עליהם ויראה נפלאות ,והטובים יחזרו להיות אוהביו .וזהו ענין משה רבינו עליו השלום שהיה רועה צאן ,ואח״כ נתן להם התורה ונעשו תלמידיו כו׳ ,עכ״ל. ולא ידקדק על בזיון כבודו .כתב הרמב״ם ביד החזקה )ת״ת פ״ז ,יג( בזה״ל :אע״פ שיש רשות לחכם לנדות לכבודו ,אינו שבח לתלמיד חכם להנהיג עצמו בדבר זה ,אלא מעלים אזניו מדברי עם הארץ ,ולא ישית לבו להן ,כענין שאמר שלמה בחכמתו ,׳גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך׳ .וכן היה דרך חסידים הראשונים ,שומעים חרפתם ואינן משיבין ,ולא עוד אלא שמוחלים למחרף וסולחים לו ,וחכמים גדולים היו משתבחים במעשיהם הנאים ,ואומרים שמעולם לא נידו אדם ולא החרימוהו לכבודן ,וזו היא דרכם של תלמידי חכמים שראוי לילך בה .במה דברים אמורים ,כשביזהו או חרפהו בסתר ,אבל תלמיד חכם שביזהו או חרפו אדם בפרהסיא ,אסור לו למחול על כבודו ,ואם מחל נענש ,שזה בזיון תורה ,אלא נוקם ונוטר הדבר כנחש ,עד שיבקש ממנו מחילה ויסלח לו .ועוד איתא בזה בראשית חכמה )שער הענוה פ״ג( בזה״ל :עוד כתב מורי דרך לקניית הענוה ,והוא שישתדל לעולם לברוח מן הכבוד ,ויבחר השפל שבמקומות .וכן ישתדל לכבד כל הבריות ,כדלים כעשירים יהיו שוים ,כי אין הפרש בין העשיר ובין העני אלא במעות ,אבל שניהם נבראו בצלם ודמות, והמכבד את הבריות מכבד לאומן העליון שעשאם בכמותו ,ואם חס ושלום מבזם ,הוא כמבזה האומן שעשאם ,על דרך שאמרו במסכת תעניות על רבי אלעזר שפגע באדם מכוער הרבה וכו׳ ,ואמר לו ,לך אל האומן שעשאני ,ואמור לו ,מה מכוער כלי זה שעשית ,עד שהוצרך לשאול ממנו מחילה ,ואמר לו ,נעניתי לך מחול לי (...) .ולכך דוד המלך עליו השלום לכפרת עוונו שתק כאשר חרפו שמעי בן גרא שקראו איש הדמים ונ׳ואף ומ׳מזר ר׳שע צ׳ורר ת׳ועבה ,כדפירש רש״י ז״ל על )מלכים א ב ,ח( ׳והוא קללני קללה נמרצ״ת׳ ,נוטריקון כמבואר ,שידע היות שמעי שליח מלמעלה להלקותו בלשונו ובמעשיו שעפר בעפר וכו׳ ,ואמר כי ה׳ אמר לו קלל את דוד ,ומי יאמר מדוע עשית כן ,לכן ידאג על עונותיו ולא ישיב על חרפתו (...) .וכאשר יתן האדם אל ליבו שכל הסיבות שיסתבבו לו הכל באים מאיתו יתברך ,כי הוא משגיח על כל הפרטים ,שהרי אמרו אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה ,לא יכעוס על מעשה ה׳ .ועל כיוצא בזה אמר שלמה המלך ע״ה )משלי טז ,ג( ׳גול אל ה׳ מעשיך ויכונו מחשבותיך׳. דם לה׳ .והוא כעין הנאמר בתפילה ומובא בגמ׳ במסכת ברכות )יז ע״א( :חמר בריה דרבינא ,כי הוה מסיים צלותיה אמר הכי ,׳אלקי נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה׳ .וכתב בזה השל״ה )תורה אור עקב( בזה״ל :מה שאנו מתפללין ׳ולמקללי נפשי תדום׳ ,וקשה ,ולמקללי אדום היה לו לומר ומאי נפשי ,וכן אח״כ חזר ואמר ׳ונפשי כעפר כו׳׳ .אלא הכונה להשמיענו שיהיה השפלות מוטבע בנפש ,באופן שהנפש תהיה בדוממתה ,כי בכך אפשר שלא ישיב על חרפתו וישאר לו השנאה שמורה בלבו ,כענין )בראשית כז( ׳וישטום עשו את יעקב ויאמר וגו׳׳ ,ואמר הכתוב )משלי טז( ׳תועבת ה׳ כל גבה לב׳ ,אפילו שתהיה הגאוה בלב ולא הוציא בפיו ,לכן אמר נפשי תדום ,שהנפש מצד עצמה תדום .ונלמד מהעפר ,שכל זמן שהוא גס לא יועיל למלאכה כל שכן לעשות ממנה כלי ,וכל יותר שהוא שׁחוּק הוא יותר טוב.
)המשך( היצה"ר שלהם הם הדמים בעצמם ,היינו הדם שבחלל השמאלי ,שהוא בתוקפו. ועיקר בלבולים שלהם, מעכירת ומבלבול הדמים. ובאמת מי שיש לו דעת צח כל שהוא ,היצה"ר הזה הוא אצלו שטות גדול ושגעון, ואין צריך שום התגברות לנצח אותו (...) .רק שיש בחי' יצה"ר שהוא מלאך הקדוש ,ואעפ"כ הוא יצה"ר, וצריך להתגבר ולהימלט מאד ממנו ,היינו בחינות גבורות ,בחינות דינים. וזה הבר דעת ,יש לו זה היצה"ר הנ"ל ,היינו גבורות ודינים .וצריך להתגבר עליו, ולהמתיק הדינים ,שיהיה רק כולו טוב )ליקו"מ עב(. אין מלך אלא יצה"ר, שנאמר 'טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל' ,זה יצה"ר הנקרא מלך זקן וכסיל )תנדא"ר לא(. ׳לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר' ,איזהו אל זר שיש בגופו של אדם ,הוי אומר זה יצה"ר )שבת קה.(: שבעה שמות יש לו ליצה"ר ,רע ערל טמא שונא מכשול אבן צפוני .ת"ר' ,ואת הצפוני ארחיק מעליכם' ,זה יצה"ר שצפון ועומד בליבו של אדם )סוכה נב.(. הוא שטן ,הוא יצה"ר ,הוא מלאך המוות )ב"ב טז.(. מצינו שאמר שלמה 'עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים' )קהלת ט(' .עיר קטנה' זה הגוף' ,ואנשים בה מעט' אלו האברים שבו' ,ובא אליה מלך גדול' זה יצה"ר' ,ובנה עליה מצודים גדולים' ,מפני שיצה"ר מחשב על האדם לצוד אותו במצודים גדולים )מדרש אגדת בראשית א(. יצה״ר תמיד שוקק ומתאוה להכשילך )רש"י בראשית ד ,ז(. הפשע הוא יצה"ר ,האומר לרשע שלא יהא פחד אלקים לנגד עיניו ובקרב ליבו, כאדם שאומר כמדומה אני )רש"י תהלים לו ,ב(. הוסיף הקב"ה יצה"ר לטובתו ולרעתו ,כדי לבחנו ולנסותו בין טוב ובין רע, וכדי להתנאות ,לבנות ולנטוע ,ולהרוס ולעקור נטוע .ואם לא היה היצה"ר, בשביל אימת המות לא היה עוסק בפריה ורביה, ולא היה בונה בנין ,ולא היה מתאווה לקנות מקנה וקנין .ואם יתגבר ביצרו הטוב לכבוש את יצה"ר שלא יחטא לפני יוצרו ,כי ישתמש ביצרו הרע לעשות הכל ביראת השם ,ברוך הוא ,בלא עוון ופשע ,זו היא טובתו ,אשריו ואשרי יולדתו )ארחות צדיקים שער כח(.
יש יצה"ר לעריות ,ויש יצה"ר לעבודה זרה, כדאיתא ביומא )סט (:תרי יצרא הוי ,יצרא דעבודה זרה ויצרא דעריות )גור אריה בראשית ו ,יא(.
יצה״ר לא נברא אלא לשרת הנשמה ,כמו הנחש הנברא לשרת האדם ,והיינו כקליפת האגוז לתועלת שמירת מוח הפנימי ,וכן היצה"ר לשרת הנשמה כלי מוכן לעבודתו ,וכן קראו הכתוב עבד ,כאומרו 'מפנק מנוער עבדו' ,ויצה"ר יכריח הנשמה שתתלבש בגוף ברצון קונה )חסד לאברהם מעין ז ,נהר ט( .תדע ,כשאדם זוכה לעשות תשובה שלימה לפני בוראו ,הנה הוא נהפך לאיש אחר ובריה אחרת גמור מכאשר היה ,כי כאשר היה מוטבע ברעות והיה יצה"ר שופטו ,והוא אשר מלך על כל האברים והגידים שיעשו רצונו ,כמאמר חז"ל )ב"ר לד( 'הרשעים ברשות לבן וגו'' ,ותאוות לבו ממשיכין אותו לכל אשר יחפצו ואין כח בו לשבור תאות הלב אז )באר מים חיים ,פ' בראשית(.
ערכים וכינויים בּ לב עיקר הדעת הוא בלב ,כמו שכתוב ולא נתן לכם לב לדעת .גם שם עיקר היראה )ליקו"מ טו ,ג(. כל התאוות ומידות הם בלב )ליקו"ע ,דעת(. ׳ומל ה' אלקיך את לבבך וגו'' ,כי מילת הלב הוא ביטול יצה"ר ,וכשיתבטל היצה"ר נמצאו איבריו של אדם כולם נמשכים ומדובקים בשם המיוחד ,ויעשו בטבע מה שהשכל מחייב )רבינו בחיי דברים ל ,יב(. כאשר הלב הוא טוב ,בו נמצא הכל בשלימות ,הן כחות הנפשיות בשלימות, הן הגופניות ,כי הלב הוא המקור והשורש של בעל חי .מורה על זה מה שהוא באמצע הגוף ,כי כל דבר שהוא באמצע הוא שורש והתחלה אל הכל ,ולפיכך הלב שהוא באמצע האדם, הוא שורש והתחלה אל האדם בכלל ,דהיינו אל כל כחות האדם ,ולפיכך כאשר הלב הוא טוב נמצא הכל בטוב )דרך חיים פ"ב ,מ"ט(. הלב הוא המלך לכל חלקי הגוף ונוהג בם ,ואם הוא אינו מביא עצמו אל עבודתו יתברך ,אין עבודת שאר האברים כלום ,כי 'אל אשר יהיה שמה רוח הלב ללכת ילכו' .ומקרא כתוב בפירוש )משלי כג( 'תנה בני לבך לי' )מסילת ישרים טז(. כל דבר פנימי נקרא לב, והוא קרוב לפירוש הזוה"ק ע"פ 'לך אמר ליבי' ,כי על ה' אמר שהוא ליבו ,היות הוא פנימיות של כל דבר )פרי הארץ ,מכתב ח(.
נחל נובע
מקור חכמה
מעשה הבהמיות שעשה ,וע״י שמכיר את מקומו וכשבא לשוב והוא יפיל לך חללים .כדדרשו חז״ל במסכת גיטין )ז ע״א( :שלח בתשובה אין לו פה להשיב ,וע״י דמימה ושתיקה זו השי״ת מרחם ליה מר עוקבא לרבי אלעזר ,בני אדם העומדים עלי עליו וזוכה לעלות בתכלית העליה ,כי זוכה לתשובה שהוא בחינת ובידי למסרם למלכות מהו .שרטט וכתב ליה ׳אמרתי אשמרה כתר בחינת שתיקה שלמעלה מהדיבור ,וכשזוכה לעלות לשם אזי דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי׳, חוזר ונעשה אדם כנ״ל ,דהיינו אע״פ שרשע לנגדי אשמרה לפי שנעשה בחינת אלף ,כי לית אדם ) כשדרז״ל גיטין ז (.מחסום .טשלח ליה ,קא מצערי לי טובא ,ולא מצינא דאיקום בהו. בלא אלף וכו׳) ,כמבואר שם לקמן באות ) תהלים קט( שלח ליה ,׳דום לה׳ והתחולל לו׳, ה( .ואזי בוודאי חוזר ונבנה הדיבור בשלימות ,כי גדר האדם הוא הדיבור .דום לה׳ ,והוא יפילם לך חללים חללים ,השכם והערב עליהן לבית המדרש ,והן כלין מאיליהן .הדבר יצא מפי ר״א ,ונתנוהו לגניבא בקולר (...) .אמר ליה רב הונא בר נתן לרב אשי ,מאי דכתיב ׳קינה ודימונה ועדעדה׳ .אמר ליה ,מתוותא דארץ ישראל קחשיב .אמר ליה ,אטו אנא לא ידענא דמתוותא דארץ ישראל קא חשיב ,אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא ,כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם ,שוכן עדי עד עושה לו דין .אמר ליה ,אלא מעתה ׳צקלג ומדמנה וסנסנה׳ הכי נמי .אמר ליה ,אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא .רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי, כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ,ודומם ,שוכן בסנה עושה לו דין .ופירש רש״י )שם( :העומדים עלי .לחרף ולגדף .ובידי למוסרן. כח בידי להלשין עליהן .לנגדי .מריבני ומקניטני .גניבא .היה חולק עליו .קולר .שלשלת של ברזל שנותנין שם המוכתבים למלכות להריגה. מארגיזא .שם מקום .קנאה .כעס מחמת צער שצערו .קנאה .הוא לשון שאדם מתעבר על ריבו או על ריב אחרים ,כמו ׳קנא קנאתי׳ )מלכים א( ,וכמו ׳בקנאו את קנאתי׳ )במדבר כה( .צעקת לגימא .שגוזל ממנו ויורד לחייו לשערי מזונותיו .ועוד ביארו התוספות )שם( בדרך אחרת שעולה גם היא בקנה אחד ,וז״ל :והוא יפילם חללים .בפ׳ בתרא דזבחים )דף קטו ע״א( דרשינן דום בענין אחר ,גבי ׳וידום אהרן׳ )ויקרא י( ,אע״פ שהפיל לך חללים אתה דום .השכם והערב עליהן .דריש דום כמו דמדומי חמה )שבת קיח ע״ב( .אע״ג דאמר בבבא קמא )דף צג ע״א( המוסר דינו לשמים הוא נענש תחילה ,הא אמר ה״מ דאית ליה דינא בארעא .אי נמי ,השכם עליהם לבית המדרש קאמר ,לעסוק בתורה. ולבי חלל בקרבי .כתיב בתהלים )קט ,א–ה ,כ–כב( :ל ְַמַנֵצּ ַח לְ ָדוִד ִמזְמוֹר אֱקֵי ְת ִהלּ ִָתי אַל תֱֶּחרַשׁ :כִּ י ִפי רָשָׁע ִוּפי ִמר ְָמה ָעלַי ָפּתָחוּ ִדּ ְבּרוּ ָתי י ְִשׂ ְטנוּנִי ַו ֲאנִי ְת ִפלָּהַ :ויּ ִָשׂימוּ ָעלַי רָעָה ַתּ ַחת טוֹבָה ו ְִשׂ ְנאָה ַתּ ַחת ִא ִתּי לְשׁוֹן ָשׁקֶר :ו ְִד ְברֵי ִשׂ ְנאָה ְסבָבוּנִי ַו ִיּ ָלּחֲמוּנִי ִחנָּםַ :תּ ַחת ַא ֲהב ִ ַס ְדַּ הצִּי ֵלנִי :כִּ י ָענִי לְמ ַען ְשׁמֶ כִּ י טוֹב ח ְ ֱקים ֲאדֹנָי עַשֵׂה ִא ִתּי ַ שׂטנַי ֵמ ֵאת ה׳ ו ְַהדּ ְֹב ִרים רָע עַל נ ְַפ ִשׁי :ו ְַאתָּה א ִ ָתי (...) :זֹאת ְפּ ֻעלַּת ְ ַא ֲהב ִ ְוא ְֶביוֹן ָאנ ִֹכי ו ִ ְלִבּי ָחלַל ְבּ ִקר ְִבּי :ופירש בזה במצו״ד )שם( על דרך הפשט בזה״ל :תחת אהבתי .במקום האהבה שאני אוהב אותם ,המה נוטרים עלי שנאה בלב .ואני תפלה .עכ״ז אני איש תפלה להם (...) .כי עני .אני נכנע ומושפל כעני ואביון ,וליבי נעשה חלל בקרבי מגודל הפחד והתוגה .׳וליבי חלל בקרבי׳ ,היינו מלשון חָלול וריקן ,כדכתב הש״ך עה״ת )ויקרא כא ,ז( :על כן נקרא ההרוג חלל ,שהוא חלול מהנשמה .ועי׳ בכל המזמור )ע״פ כלל ה( ,וראה ,כי כולו סובב על ענין ד׳ישמע בזיונו ידום וישתוק׳ ,כמ״ש ׳תחת אהבתי ישטנוני ואני תפילה׳ ,וכן ׳זאת פעולת שוטני מאת ה׳׳ ,׳מאת ה׳׳ דייקא ,ולא מאת בשר ודם ,ועל כן ׳אדום ואשתוק׳ .ועוד דרשו באופן אחר בירושלמי סוטה )כה ע״א( :אברהם עשה יצ״ר טוב ,ומה טעמא )נחמיה ט( ׳ומצאת את לבבו נאמן לפניך׳׳ .אמר רבי אחא ,והפשיר עמו ,׳וכרות עמו הברית׳ )שם( .אבל דוד לא היה יכול בו, והרגו בלבבו ,מה טעמא )תהלים קט( ׳וליבי חלל בקרבי׳ .וכעין זה איתא גם בזהר )פנחס ,רכז ע״ב( ,וז״ל :יובהון ׳ורוח אלקי״ם מרחפת על פני המים׳ ,האי איהו קליפה לרוחא דקודשא ,לשמאלא רוח סערה ,עלייהו אתמר )קהלת י( ׳לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׳ .דוד אעבר ליה מלבוי וקטיל ליה ,הדא הוא דכתיב ׳ולבי חלל בקרבי׳ ,ובגין דא זכה לנשבא רוח צפונית בכינור דיליה .ופירש המתוק מדבש )שם(:
סוד לב הוא ל"ב נתיבות דחכמה ,ומהן יוצא ש"ך ניצוצין ,י' פעמים ל"ב גי' ש"ך ,וכן לב בא"ת ב"ש הוא ש"ך )קה"י ,לב(.
וברוחות שבלב נאמר ׳ורוח אלקי״ם מרחפת על פני המים׳ ,והוא רוח הקדושה שבחלל הימני שבלב שהוא היצה״ט ,זה הרוח סערה היא קליפה ולבוש לרוח הקודש הפנימי ,לשמאל דהיינו בחלל השמאלי שבלב האדם שורה הרוח סערה שהוא היצה״ר ,והלב יש לו בחירה לשמוע ליצה״ט או ליצה״ר ,עליהם נאמר ׳לב חכם לימינו׳ ,פירוש ,רוה״ק שבחלל הימני שבלבו של אדם מטה אותו לדרך הימין לטובתו ,׳ולב כסיל לשמאלו׳ ,ורוח הסערה שבחלל השמאלי שבלבו מעקם אותו לדרך השמאל לרעתו .וממשיך ואמר כי דוד העביר את הרוח סערה מלבו והרג אותו ,זהו שכתוב שאמר דוד ׳ולבי חלל בקרבי׳ ,כי העביר את היצה״ר מלבו ונשאר בלב מקום חלל וריק במקומו ,ולכך זכה שתנשב רוח צפונית בכינור שלו ,ר״ל שזכה שנעשה מרכבה לרוה״ק שהוא השכינה שהיה מנשב בלבו ,שהוא דוגמת הכינור המנגן מאליו.
בינה נקרא 'לב מבין' )קה"י ,לב(.
מילואי חכמה
זה ביהמ"ק ,שנאמר 'והיה עיני וליבי שם כל הימים שם' )קה"י ,לב(.
והוא יפיל לך חללים .איתא במקור מים חיים )פ׳ נח( בזה״ל :שמעתי בשם
התורה למעלה ,ויש עלייה ג״כ לאותיות הנפולין של מקום הדינים ,שנכללו בהטוב בשורשן ,כנודע שכל התפעלות היורד הן לטוב והן למוטב ,הכל הוא ע״י צירופי אותיות ,וע״י עלייתן לשורשן פנימיות הדינים אל הטוב ,נפרד מהם הרע שהיה מעורב בהם ,ונעשה הכל בחינת טוב ,כי הרע נופל למטה, ונהפכין גם אותן בני אדם שנתלבשו בהן בתחילה אותן הדינים ,להיות לו לאוהבים ,כי בלעדי הדינין שלמעלה לא יפעלו שום פעולה רעה .וזהו והוא יפילם לפניך חללים חללים ,שהרע שבהדינים יהיה נופל למטה ,וייקרא בשם ׳חלל׳ ,עבור שניטל מהם החיות שהוא הטוב שהיה מעורב בהם ,ונעשה ונתקן מן חלק הטוב שהיה בהם הטוב גמור ,יראת אלקים ,והתכללות בדעת לעולם המחשבה .וזהו כוונת הפסוק ׳דום לה׳ והתחולל לו׳ ,שהוא לשון דומיה, שפירושו ,שיביא אלו האותיות של התלבשות הדינים ,לעולם הדומיה ששם אין אומר ואין דברים ,עולם המחשבה ,כאמור ששם אין דינין כלל רק טוב גמור, עכ״ל .ובס׳ רשפי אש השלם בליקוטי משלי אות קפ״ג וז״ל ,אמר מרן הבעל שם טוב הקדוש זצוק״ל זי״ע על הפסוק )משלי כ״ד( ׳בנפול אויביך אל תשמח׳, כי ע״י ששמח בו ,ממתיק הדינין ,ולכן הוטבע בטבע ישראל ששוחקין על נפילה ,כי בודאי היה עליו איזה דין ח״ו ,וע״י השחוק נמתק .לכן הזהיר שלא לשמוח בנפילת האויב ,רק ׳דום לה׳ והתחולל לו׳ )תהלים ל״ז( וישכים ויעריב עליהם לבית המדרש )גיטין ד״ז ע״א( לעבוד את הש״י ביתר אומץ ,והם כלים מאליהם דייקא ,מה שאין כן כששמח בו ,או מכל שכן כשעושה לו ג״כ ח״ו איזה רדיפה כל שהוא ,אזי עושה טובה להאויב ח״ו ,עכ״ל.
המתרגם בּ ט שלח לו ,הרי הם מצערים אותי הרבה, ואיני יכול לעמוד כנגדם .שלח לו ׳דום לה׳ והתחולל לו׳ ,דום לה׳ ,והוא יפילם לך חללים חללים ,עסוק בתורה בבוקר ובערב על אף מעשיהם ,והן כלין מאליהן .הדבר יצא מפי ר״א ,ונתנו את גניבא שהיה חולק עליו בשלשלת של ברזל(...) . אמר ליה רב הונא בר נתן לרב אשי ,מה זה שכתוב ׳קינה ודימונה ועדעדה׳ .ענה לו בערים של ארץ ישראל הפסוק מדבר .אמר לו, כלום איני יודע שפס׳ זה מדבר בערי ארץ ישראל?! אלא רב גביהא מארגיזא אמר בזה טעם, שפי׳ הפסוק הוא ,שכל מי שיש לו קנאה על חבירו ושותק ,שוכן עדי עד עושה לו דין .אמר לו ,אלא מעתה הפסוק ׳צקלג ומדמנה וסנסנה׳ גם כן כך?! אמר לו אם היה רב גביהא מארגיזא כאן היה אומר בזה טעם .רב אחא מחוזאה אמר בזה כך ,כל מי שיש לו טענות על חבירו שיורד לחייו וגוזל ממנו מזונותיו ,ושותק ,שוכן בסנה היינו הקב״ה עושה לו דין. י ובהם נאמר ׳ורוח אלקי״ם מרחפת על פני המים׳ ,זה הרוח סערה היא קליפה לרוח הקודש ,לשמאל הלב רוח סערה ,עליהם נאמר ׳לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׳ .דוד העביר אותו מליבו והרג אותו, כמ״ש ׳ולבי חלל בקרבי׳, ומפני זה זכה שנשבה רוח צפונית בכינור שלו.
בּ ואני תפלה
ְו ַז ֵכּ ִנ י ִל ְה יוֹת ִמ ן הבעל שם טוב נשמתו בגנזי מרומים ,פירוש הש״ס דגיטין )ז ע״א( עוֹל ִבים ֱל ִבים ו ְֵאינָם ְ ַה ֶנּע ָ שלח ליה מר עוקבא לר״א ,בני אדם העומדים עלי ובידי למוסרם למלכות שׁוֹמ ִעים ֶח ְר ָפּ ָתם ו ְֵאינָם ְ כו׳ ,שרטט וכתב ליה ׳דום לה׳ והתחולל לו׳ )תהלים לז( השכם והערב עליהם יב יםְ ,ו ִל ְמ ַק ְל ַל י ְמ ִשׁ ִ לבית המדרש ,והוא יפילם לפניך חללים חללים ,והם כלים מאליהם .ופירש ְעל ָכּל נ ְַפ ִשׁי ִתדּוֹם ,ו ַ הוא זלה״ה ,שר״א נתן לו עצה גדולה זו ,שע״י שישכים ויעריב עליהם לבית רוּפים ִמינֵי ִבּזְיוֹנוֹת ו ְֵח ִ המדרש ,יתמתקו הדינים ההם המלובשין באותן בני אדם שקמו עליו להצר ְו ִג דּ וּ ִפ י ם ֶשׁ ֶא ְשׁ ַמ ע לו ,כי מה שיש לאדם צרים למטה הוא ע״י הדינים שיש עליו למעלה ֵמ ֵא י זֶה ָא ָד ם ֶשׁ ְיּ ַב זֶּה מהתערבות והתגברות סיגי הדינים והגבורות ,ומתלבשין בבני אדם למטה ְא ְשׁ תֹּק אוֹת יֶ ,א דֹּם ו ֶ ִ שהם ראויים לכך שיגלגלו חוב על ידם ,והעצה הוא לבל יתגרה בהם ,אלא לוְֹ ,כּמוֹ ֶשׁ ָכּתוּב ״דּוֹם להשכים ולהעריב עליהם לבית המדרש בפנימיות התורה שהוא סוד הדעת, ַל יי ְו ִה ְת חוֹ ֵל ל לוֹ״. ָו ֱא ִה י ְכּ ִא ישׁ ֲא ֶשׁ ר ע״י שילמוד ויתפלל בדחילו ורחימו שזהו בחינת דעת ממש ,וע״י הדעת ְא ין ְבּ ִפ יו שׁוֹמ ַע ו ֵ א ֵ והדיבורים נתעלה למעלה ,להתאחד בעולם המחשבה ,מקום שאין שם דינים תּ ָֹכ חוֹתְ ,כּ ֵח ֵר שׁ א ואין שטן ואין פגע רע ח״ו רק הטוב הגמור ,ונכלל הוא ,עם אותן הגבורות וּכ ִא ֵלּ ם א ֶא ְשׁ ָמ ע ְ נפולין בחינת דינים ,בהטוב ,וכל זה ע״י שנותן אל ליבו כי גם אותן הגבורות ֱמת י ְִפ ַתּח ִפּיוִ ,כּי ֶבּא ֶ נפולין הם אותיות כנודע ,שאם בא עליו איזה דינים הם אותיות נפולין, ָי ַד ְע ִתּי ייִ ,כּי ָכּל ִמינֵי שלכך מספרים ועוסקים בענייני המאורע שבא עליו באותיות ,ע״י שבאים עוֹלם ֵאינָם ִבּזְיוֹנוֹת ֶשׁ ָבּ ָ מאותיות נפולין ,והאותיות שמדברין מן המאורע ההוא הן הן ממש אלו ַמ ְס ִפּ ִיקים ִלי ְל ִפי ג ֶֹדל האותיות הנפולין שמהם באו אלו הדינים ,ועל כן באוחזו באותיות התורה ֻבּיםִ ,כּי ֲאנִי ֲט ַאי ַה ְמּר ִ חָ באהבה ויראה שהם בחינת דעת ,נמשך עי״ז עם האותיות שבתורה למקור ְיוֹתר ִמ ָכּל יוֹתר ו ֵ נ ְִבזֶה ֵ עוֹלם ִמינֵי ִבזְיוֹנוֹת ֶשׁ ָבּ ָ אלי ֶשׁ ַבּלֵּבַ .על כֵּן ָת ִתּי ת ֶֹקף ְל ַה ָדּם ֶשׁ ֶבּ ָח ָלל ַה ְשּׂ ָמ ִ ֲווֹנוֹתיְ ,ונ ַ ִיתי ֶאת נ ְַפ ִשׁי ְמאֹד ַעל י ְֵדי ע ַ ַד ִתּי ֶאת ִשׁ ְמַ הגָּדוֹלָ ,וּבז ִ בוֹדַ הגָּדוֹל ו ְַה ָקּדוֹשׁ ,וְא ִכבּ ְ ַמ ִתּי ִבּ ְכ ְ ַבּים ָפּג ְ ֲווֹנוֹתי ָהר ִ ַמה ֶשּׁ ַה ֶפּה יָכוֹל ְל ַדבֵּרִ ,כּי ַבּע ַ ַפּ ָרה ַעל ָכּל ע ַ ֱהיֶ ,שֹּׁלא ָא ִשׁיב ָדּ ָבר ִל ְמ ָח ְרפֵי ו ְִל ְמ ַבזֵּי נ ְַפ ִשׁיְ ,ל ַמ ַען י ְִהיֶה ִלי ְלכ ָ וּשׁ ִפיכוּת ָדּ ִמיםָ .לכֵן ָע ְז ֵרנִי יי א ַ חוֹבה ָעלַי ִל ְסבֹּל ִבּזְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת ְ ְבּוַדַּאי ָ ֲווֹנוֹתי )ליקו״ת ו(.