Pilot My Pet Magazine 1

‫גיליון ‪ | 01‬מרץ ‪2011‬‬

‫כלבים‬

‫בתל אביב‬

‫‪my‬‬ ‫‪magazine‬‬ ‫המגזין הנפוץ ביותר לחיות מחמד בישראל‬

‫המקומות והפארקים‬

‫השכונתיים שבהם הכלבים הכי‬ ‫אוהבים לטייל ולהפגש בעיר‬ ‫ללא הפסקה‬

‫החתול ששיגע אותי‬

‫כל חתול מחמד “משגע” את‬ ‫בעליו‪ ,‬אבל האם חתולים‬ ‫יכולים “באמת“ לגרום לשינויים‬ ‫פסיכולוגים אצל בעליהם?‬

‫מוזרים ומשונים‬

‫הדבר הכי משוגע שעשיתי‬ ‫עם חיית המחמד שלי‬

‫ממצרים באהבה‬ ‫הסיפור על המשפחת‬ ‫מוריס מאילת והתנין‬ ‫שמיתגורר איתם‬

‫חיות מחמד בעבודה‬

‫לא הולך‬

‫אחריו‬

‫כעיוור‬ ‫מאת‪ :‬ג’סיקה ובר | צילום‪ :‬משפחת לוי‬

‫‪03‬‬

‫ר‬

‫חיות מחמד בעבודה‬

‫יצ’י רק בן שנתיים וחצי והוא‬ ‫כבר עובד בעבודה רצינית‬ ‫שדורשת‬ ‫כזאת‬ ‫למדי‪,‬‬ ‫הכשרה מהותית של שנתיים כדי‬ ‫להתחיל‪ ,‬כזאת שעלולה לסכן חיי‬ ‫אדם‪ .‬הוא קם כל יום בחמש בבוקר‪,‬‬ ‫נוסע מבת ים לגבעת שמואל בשני‬ ‫אוטובוסים‪ ,‬חוצה כבישים‪ ,‬עובר בין‬ ‫מכשולים ועוזר לאדם בוגר בן ‪ 51‬לנהל‬ ‫חיים עצמאיים‪ .‬רי’צי‪ ,‬הוא לברדור‬ ‫המשמש ככלב נחייה ותפקידו לעזור‬ ‫לחיים לוי‪ ,‬יו”ר בדימוס‪ ,‬של “אגודת‬ ‫העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה”‪ ,‬לנהל‬ ‫חיים בלתי מוגבלים למרות עיוורונו‪.‬‬

‫אליו‪ .‬בקורס‪ ,‬חיים נדרש להישאר‬ ‫בהדרכה קבוצתית כחודש במקום‬ ‫האימון אשר כולל תחילה טיולים עם‬ ‫רצועה ללא רתמה כך שהכלב יתרגל‬ ‫לבעליו החדשים כשלאט לאט מוסיפים‬ ‫את הרתמה ומסבכים מסלולי הליכה‬ ‫עד הטמנת הידיעה בכלב כי האדם‬ ‫החדש הינו הסמכות העליונה ועליו‬ ‫להישמע רק לו‪.‬‬ ‫ייעוד כלב נחייה לאדם עיוור הוא לא‬ ‫דבר של מה בכך‪ .‬אדם‬ ‫המעוניין להיעזר בכלב‬ ‫נחייה צריך לפנות לאחד‬ ‫מבתי הספר לאימון כלבי‬

‫כלבי הנחייה נולדים לתוך עבודתם‪,‬‬ ‫וכבר בשנה הראשונה לחייהם הם‬ ‫גדלים במשפחה אומנת שעוברת‬ ‫הדרכה ומלמדת את הכלב לציית‬ ‫להוראות בסיסיות כמו לעשות את‬ ‫צרכיו מחוץ לבית‪ .‬לאחר תקופה של כ‪-‬‬ ‫‪ 18‬חודשים‪ ,‬מתחיל הכלב אימון באחד‬ ‫משני בתי הספר המוכרים לאימון כלבי‬ ‫נחייה בארץ‪ ,‬האחד במושב בית עובד‬ ‫והשני בקיבוץ צבעון‪ .‬ההדרכה צמודה‬ ‫למאמן ונמשכת כחמישה חודשים‪ ,‬בה‬ ‫לומד הכלב מיומנויות נוספות המאפשר‬ ‫לו להוביל אדם עיוור מבלי שיתקל‬ ‫במכשולים בדרך‪ ,‬להתעלם מגירויים‬ ‫ולהימנע מהפרעות‪ .‬הדרך הזאת‪,‬‬ ‫מובילה לחודש נוסף של אימון‪ ,‬הפעם‬ ‫בליווי העיוור אליו מיועד הכלב המיומן‪.‬‬ ‫האדם העיוור מקבל את כלב הנחייה‬ ‫בחינם‪ ,‬אך עלות הכשרתו של כלב‬ ‫נחייה מוערכת בכ‪ 18 –17 -‬אלף דולר‪,‬‬ ‫כאשר משרד העבודה והרווחה ומשרד‬ ‫הביטחון משתתפים בסכום קרוב ל‪-‬‬ ‫‪ ₪ 55.000‬מתוך עלות ההכשרה‪.‬‬ ‫את יתר החובות משלימות עמותות‬ ‫כגון “המרכז הישראלי לכלבי נחייה”‬ ‫ו”עיניים מנחות לעיוור” הממומנות על‬ ‫ידי תורמים‪.‬‬ ‫חיים לוי ואישתו טובה הם הורים לשני‬ ‫ילדים בוגרים בני ‪ 16‬ו‪ ,22-‬כיום הוא‬ ‫מתמלל ראיונות בעזרת תוכנה מדברת‬ ‫במחשב ואחראי על המרכזיה ב”מלם‬ ‫מערכות מידע” שבגבעת שמואל‪ .‬ניתן‬ ‫לומר שהוא מנוסה בכל הקשור לכלבי‬ ‫נחייה‪ ,‬שכן נעזר בשלושה כלבים לפני‬ ‫ריצ’י‪ .‬בכל אימוץ‪ ,‬עליו לעבור קורס חדש‬ ‫לשם העברת סמכות מהמאמן הקודם‪,‬‬

‫נחייה או למרכז הישראלי‬ ‫לכלבי נחייה לעיוורים‪,‬‬ ‫ולהמצא מתאים לשימוש‬ ‫בעזרה כגון זו‪ ,‬דבר שעלול‬ ‫לקחת מספר חודשים‪.‬‬ ‫לאחר בדיקת ההתאמה‬ ‫ישנו הליך שידוך שבו‬ ‫המבקש נשאל להעדפתו‬ ‫לגבי הכלב‪ .‬ממש בדומה‬ ‫לשידוך רומנטי‪ ,‬המבקש‬ ‫נשאל אם הוא מעדיף כלב גבוה או‬ ‫נמוך‪ ,‬זכר או נקבה‪ ,‬בעל הליכה מהירה‬ ‫או איטית‪ ,‬בעל מזג אנרגטי או רגוע‬ ‫ובהתאם לבקשותיו מנסים להתאים‬ ‫עד כמה שניתן את הכלב החדש‬ ‫לבעליו‪ ,‬כך שיוכלו לנהל יחסים נעימים‬ ‫וידידותיים בחייהם המשותפים‪ ,‬יחסים‬ ‫הנמשכים כשבע שנים או יותר‪ .‬תקופת‬ ‫תפקידו של כלב הנחייה‪ ,‬תמה כשהוא‬ ‫אינו יכול לשמש עוד לעזר לאדם העיוור‬ ‫ובגיל עשר בערך הוא יוצא לפנסיה‬ ‫ומועבר למשפחה אומנת אחרונה‪,‬‬ ‫לעיתים אותה משפחה שאימנה אותו‬ ‫בתחילת דרכו‪.‬‬ ‫ריצ’י‪ ,‬כמו כל כלב נחייה אחר‪ ,‬מאומן‬ ‫להקשיב לבעליו‪ .‬הוא אינו יודע מתי‬ ‫הרמזור ירוק ומתי מותר לחצות‬ ‫כבישים‪ ,‬או לאן בדיוק ללכת אלא אם‬ ‫זה מקום קבוע אליו הולך חיים עם‬ ‫ריצ’י כל יום‪ .‬חיים צריך לומר לריצ’י‬ ‫מתי לפנות ימינה או שמאלה‪ ,‬מתי‬ ‫להמשיך קדימה או לחזור אחורה‬ ‫ומתי לחצות את הכביש‪ .‬חיים יודע‬ ‫כיוון שהוא שומע את רעשי התנועה‬ ‫ובמקרה של שיפוט מוטעה מצידו‬

‫והגעת תנועה בלתי צפויה‪ ,‬ריצ’י יסרב‬ ‫לחצות ויסיט את גופו אחורה‪.‬‬ ‫כאשר חיים מבקש להגיע למקום יעד‬ ‫חדש ולא מוכר‪ ,‬הוא מחפש תחילה‬ ‫אחר הוראות הכוונה‪ ,‬כמו כל אדם‬ ‫אחר‪ .‬באמצעות שיחה קצרה עם מקום‬ ‫היעד הוא מברר לאן בדיוק עליו להגיע‬ ‫וכיצד הכי מהיר ונוח‪ ,‬לפי זה ולפי עזרה‬ ‫מעטה מאנשים הנמצאים בקרבת‬ ‫המקום‪ ,‬חיים מבין את הכיוונים ומדריך‬

‫את ריצ’י בכמה הוראות פשוטות‪ .‬ריצ’י‬ ‫מעביר את חיים בין מכשולים‪ ,‬כך שזה‬ ‫אפילו לא מודע לסכנות שבדרך‪“ :‬אנחנו‬ ‫אפילו לא מודעים לכמה שהכלב מציל‬ ‫אותנו‪ ,‬לפעמים הכלב עובר מכשולים‬ ‫רציניים שאני לא מודע אליהם כי הוא‬ ‫עוקף אותם מבלי שאצטרך להרגיש”‬ ‫מספר חיים ומהנהן בראשו בהערכה‪,‬‬ ‫“לפעמים ריצ’י עוצר או חוזר אחורה‬ ‫וכך הוא בעצם מודיע לי שיש סכנה‬ ‫ושלא ניתן לעבור כעת‪ ,‬מול מדרכות‬ ‫או אזורים רעועים הוא מאט או נעצר‬ ‫ואז אני מושיט רגל קדימה ובודק מה‬ ‫יש שם”‪ ,‬מערכת היחסים בין העיוור‬ ‫לכלבו היא סימביוטית לחלוטין‪ ,‬האחד‬ ‫מטפל ואף תלוי בשני‪.‬‬ ‫“רוב האנשים לא ממש מודעים לכמה‬ ‫שכלב נחייה מהווה בשביל העיוור‬ ‫הכוונה”‪ ,‬מסביר חיים‪“ ,‬הם נוטים‬ ‫להעלב כשמבקשים מהם לא ללטף את‬ ‫הכלב כי הם לא מבינים כמה העיוור‬ ‫צריך שהכלב יהיה מרוכז‪ ,‬לפעמים הם‬ ‫אפילו לא מבקשים וניגשים ללטף ישר‪.‬‬ ‫צריך להבין שאם אדם יבוא ויתחיל‬ ‫ללטף את ריצ’י הוא חד משמעית מסכן‬ ‫את החיים שלי‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כלב‬

‫‪my‬‬ ‫‪magazine‬‬

‫‪magazine‬‬

‫‪04 my‬‬

‫חיות מחמד בעבודה‬ ‫הוא יצור חי שנמשך לגירויים וברגע‬ ‫שאדם יתייחס אליו‪ ,‬הכלב יצא מריכוז‬ ‫וירצה בתשומת הלב‪ ,‬במיוחד כלבים‬ ‫ידידותיים כמו הלברדור”‪.‬‬ ‫כלב הלברדור הוא אכן כלב ידידותי‬ ‫במיוחד‪ ,‬היותו ממושמע וסובלני‬ ‫מעניק לו פוטנציאל גבוה לאילוף; יחד‬ ‫עם חברו‪ ,‬הגולדן רטריבר‪ ,‬גזע ידידותי‬ ‫אף הוא‪ ,‬שאינו נוטה כלל לאופי תוקפני‬ ‫או טריטוריאלי‪ ,‬מהווים כלבי הנחייה‬ ‫הנפוצים ביותר‪.‬‬

‫“אנחנו לא מודעים‬ ‫לכמה שהכלב מציל‬ ‫אותנו‪ ,‬הכלב עובר‬ ‫מכשולים רציניים‬ ‫שאני לא מודע‬ ‫אליהם”‬ ‫ישנה חוסר מודעות גדולה בחברה‬ ‫הישראלית כיום בדבר כלבי נחייה‬ ‫במרחבים ציבוריים‪ .‬נוצרים מצבים‬ ‫בהם לא מאפשרים לעיוור להיכנס‬ ‫עם כלבו לקניונים‪ ,‬מסעדות‪ ,‬בתי‬ ‫קפה‪ ,‬מוניות ועוד למרות שעל פי‬ ‫חוק מותר לכלב להיכנס למקומות‬ ‫ציבוריים הכוללים אף תאטרונים ובתי‬ ‫מלון ונסיעות חינם בתחבורה ציבורית‬ ‫הכוללת גם מוניות ומטוסים‪ .‬חיים‬ ‫נתקל פעמים רבות במקרים שבהם לא‬ ‫נתנו לו לעבור עם כלבו במקום ציבורי‬

‫‪05‬‬

‫‪my‬‬ ‫‪magazine‬‬

‫או לנסוע במונית‪ ,‬ולעיתים‪ ,‬זהו שיקול‬ ‫מכריע של אדם עיוור המתלבט בין‬ ‫בחירה בכלב נחייה או שימוש במקל‬ ‫נחייה במקום‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬יש בארץ כ‪ 32,000-‬עיוורים לפי‬ ‫הרישום הממשלתי‪ ,‬ורק כ‪ 210-‬מתוך‬ ‫כלל העיוורים הרשומים משתמשים‬ ‫בכלבי נחייה‪ .‬לא כל העיוורים‬ ‫הרשומים הם עיוורים מוחלטים אשר‬ ‫צריכים את עזרתו של כלב הנחייה‬ ‫אך רבים מאלו שמתאימים להשתמש‬ ‫בכלב‪ ,‬משתמשים במקל כעזר‪.‬‬

‫הפרידה הוא תהליך קשה וכואב;‬ ‫“אחרי תקופה כל כך ארוכה‪ ,‬מאוד‬ ‫נקשרים לכלב וזה מאוד קשה כשצריך‬ ‫להעביר אותו הלאה”‪ ,‬אך מספר כי‬ ‫ניתן להישאר בקשר עם המשפחה‬ ‫האומנת אשר מקבלת אותו‪“ ,‬תמיד‬ ‫הייתי בקשר עם המשפחות המאמצות‬ ‫בסוף‪ ,‬הן היו מתקשרות להתייעץ איתי‬ ‫לגבי הכלב ולגבי דברים שהוא אוהב‬ ‫או צריך‪ .‬הכלבה הקודמת שלי‪ ,‬חימר‪,‬‬ ‫גרה כעת אצל משפחה ברמת גן ואני‬ ‫עוקב ונשאר בקשר איתם”‪.‬‬

‫ע”פ חיים‪ ,‬אשר השתמש מגיל עשרים‬ ‫עד גיל עשרים ושבע במקל נחייה‪,‬‬ ‫ההבדל הוא בין שמיים לארץ‪“ .‬עם‬ ‫מקל‪ ,‬העיוור הולך הרבה יותר לאט‬ ‫ומהוסס‪ .‬המקל נתקל בדברים ואז‬ ‫אתה צריך לדעת לעקוף את המכשול”‪,‬‬ ‫חיים טוען שאיכות החיים משתפרת‬ ‫באופן משמעותי כאשר נעזרים בכלב‬ ‫נחייה‪ ,‬כמו גם את ביטחונו העצמי‬ ‫ותדמיתו של האדם העיוור‪“ :‬עם כלב‬

‫לא ניתן לומר כי חייו של כלב נחייה הם‬ ‫חיים אידאלים שכן הוא עובר מסמכות‬ ‫אחת לאחרת‪ ,‬וממקום מגורים אחד‬ ‫למשנהו‪ ,‬אך אין ספק שהוא מוערך‬

‫נחייה זה שונה לחלוטין‪ ,‬אני הולך‬ ‫מהר ועם ביטחון כי אני יודע שהכלב‬ ‫עובר את המכשול ואני לא אהיה מודע‬ ‫אליו‪ .‬כל ההסתכלות של אנשים על‬ ‫עיוור שהולך עם מקל נחייה מאוד‬ ‫שונה מההסתכלות על אדם שהולך‬ ‫מהר ועם ביטחון”‪.‬‬ ‫כמו כל אדם עובד‪ ,‬גם ריצ’י ייצא‬ ‫לפנסיה בסופו של דבר וחיים יצטרך‬ ‫להיפרד ממנו כמו מכל שאר הכלבים‬ ‫הקודמים שהיו ברשותו‪ .‬תהליך‬

‫בתפקידו ואהוב בכל מקום חדש אליו‬ ‫מגיע‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬ריצ’י רובץ לו‬ ‫בבית ומקשקש בזנבו‪ ,‬כמי שיודע כי‬ ‫חייו בעלי ערך עליון‪.‬‬

‫מוזרים ומשונים‬

‫מוזרים ומשונים‬

‫מה הדבר‬

‫המשונה‬ ‫ביותר‬

‫שעשית עם חיית‬ ‫המחמד שלך?‬ ‫מאת‪ :‬ג’סיקה ובר | צילום‪ :‬גיתית ברייטברד‬

‫‪15‬‬

‫מחמד‪ :‬אדם‬ ‫בעל חיית ה‬ ‫ת ברייטברד‬ ‫שם‪ :‬גיתי‬ ‫מין‪ :‬נקבה‬ ‫גיל‪28 :‬‬ ‫ם‪ :‬תל אביב‬ ‫גורים נוכחיי‬ ‫מ‬ ‫עיצוב גרפי‬ ‫עיסוק‪:‬‬ ‫מחמד‪ :‬כלב‬ ‫חיית ה‬ ‫פי ברייטברד‬ ‫בארברה‪/‬בא‬ ‫שם‪:‬‬ ‫מין‪ :‬נקבה‬ ‫גיל‪12 :‬‬ ‫חיים‪ :‬נהריה‬ ‫מגורים נוכ‬ ‫סוק‪ :‬מובטלת‬ ‫עי‬

‫“ב‬

‫יטופים ממושכים ולחישות‬ ‫בה כללה ל‬ ‫יום הראשון של מלחמת‬ ‫אפי טובה’‪ .‬משפחתי הגיבה‬ ‫באוזניה ‘ב‬ ‫תי‪,‬‬ ‫לבנון השנייה‪ ,‬משפח‬ ‫כמו ‘צאי מתחת למיטה!’‪ ,‬אך‬ ‫באמירות‬ ‫את‬ ‫באפי ואני אספנו‬ ‫פה פעולה ועשינו משמרות‬ ‫אחותי שית‬ ‫בת‬ ‫רתי‬ ‫צינו מנהריה ועברנו לדי‬ ‫רות להתחפרות‪ .‬באפי רעדה‬ ‫חפ‬ ‫בין התחפ‬ ‫בשכונת הדר שבחיפה‪.‬‬ ‫פעם שהייתה אזעקה‪ ,‬גם‬ ‫החדר וחצי‬ ‫ובכתה כל‬ ‫נפשות בדירה הפצפונת‬ ‫מהטלוויזיה בזמן מהדורת‬ ‫חיינו שש‬ ‫אם זו בקעה‬ ‫לים‬ ‫ממוגנת תחת התקפת טי‬ ‫סוף המלחמה‪ ,‬פיצינו את‬ ‫והלא‬ ‫החדשות‪ .‬ב‬ ‫המלחמה‪ .‬באפי שהייתה אז‬ ‫כפר הנופש ‘נעורים’ ובאפי‬ ‫כל‬ ‫שך‬ ‫למ‬ ‫באפי ב‬ ‫נהגה להאבק בנו כשניסינו‬ ‫סביב עצמה במדשאות‬ ‫בת שמונה‪,‬‬ ‫התרוצצה‬ ‫טיול יומי ולאכול ארוחות‬ ‫להוציאה ל‬ ‫מרוב אושר למשך שעות‪”.‬‬ ‫חלק‬ ‫שובחות כי ‘דוגלי’ לא היה‬ ‫סובלת מהתקפים פוסט‬ ‫בשר מ‬ ‫כיום באפי‬ ‫רב‪ .‬הדבר המשונה ביותר‪,‬‬ ‫כשהיא שומעת זיקוקים‬ ‫הק‬ ‫ממנות‬ ‫טראומתיים‬ ‫שלב האזעקות והנפילות‬ ‫המתבטאים‬ ‫שב‬ ‫הוא‬ ‫למיניהן‬ ‫ואזעקות‬ ‫כנס מתחת למיטתי הזוגית‬ ‫תחפרויות חוזרות מתחת‬ ‫נהגתי להי‬ ‫ברעידות וה‬ ‫באפי שנטתה להתחפר‬ ‫וללוות את‬ ‫למיטות ומקומות חשוכים‪.‬‬ ‫בהלה‪ ,‬התמיכה הנפשית‬ ‫שם בכל‬ ‫שלחו אלינו את סיפורכם על הדברים המשונים שעשיתם עם חיות המחמד שלכם‬ ‫לאימייל ‪ ,info@mypetmagazine.co.il‬ונפרסם אותם בגיליונות הבאים‪.‬‬

‫גיתית ואחותה‪ ,‬שומרות על‬ ‫ברברה בימי מלחמה‬

‫‪my‬‬ ‫‪magazine‬‬

‫‪magazine‬‬

‫‪16 my‬‬