City of the future

‫ביטוי בציורי קבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור *‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫ביטוי בציורי הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית *‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫פרט‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫קבוצה‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫חברה‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1.6‬‬

‫‪1.4‬‬

‫רמת התייחסות‬ ‫חברתית‬

‫ממוצע לנחקר‬ ‫מספר נחקרים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שהציגו רמה אחת‬ ‫מספר נחקרים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שהציגו ‪ 2‬רמות‬ ‫מספר נחקרים‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שהציגו ‪ 3‬רמות‬ ‫* מספר הנחקרים שביטאו רמת התייחסות זו ‪ -‬בציור ו‪/‬או בכתב‬

‫ישנו פער קט )‪ (0.2‬בממוצע רמות ההתייחסות החברתית פר נחקר‪ ,‬לטובת קבוצת‬ ‫הסטודנטי לאיור‪ .‬בשתי הקבוצות ישנו שיעור גבוה יחסית של נחקרי שהסתפקו בהצגת רמת‬ ‫התייחסות חברתית אחת בלבד‪ .‬יתרו קל לקבוצה ההטרוגנית קיי במספר הנחקרי שהציגו ‪2‬‬ ‫רמות התייחסות‪ ,‬א בקבוצה זו אי א' נחקר שהציג את כל ‪ 3‬רמות ההתייחסות‪ ,‬ואילו בקרב‬ ‫הסטודנטי קיי נחקר כזה‪.‬‬

‫ יצוי כי בהקשר של רמת הפרט‪ ,‬א ג ביחס לרמת הקבוצה והחברה‪ ,‬ישנה אפשרות לבדוק‬ ‫באופ נפרד וממוקד את מקומו של האד בעיר עד כמה מוגדר ומובח המקו הזה‪ ,‬צורת הצגת‬ ‫הפעילות האנושית קבוצתית והיקפה‪ ,‬האופ בו מצוירות דמויות אנושיות על רקע המרחב העירוני‬ ‫ומשמעות הדר בה ה מוצגות‪ ,‬טווח יכולותיו הפוטנציאליות של האד בעיר )ובכלל זה שליטה‬ ‫והשפעה( וגיוו הפעולות האנושיות המתוארות בציור וטיב ]‪ ;[5‬בחרתי שלא לערו בדיקה נפרדת‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬שכ למדדי אלה יש ממד סמנטי מסוי ‪ ,‬בי היתר כזה המיועד לבטא רוש של‬ ‫"ניכור" או "הזדהות" ביחס לעיר העתיד‪ ,‬ובמידת מה משק' ג תחושות אי ודאות כלפיה‪.‬‬ ‫היבטי סובייקטיביי אלה אינ מצביעי בהכרח על עושר הייצוג‪ ,‬בצורה שתאפשר השוואה בי ‬ ‫נחקרי ‪ .‬ע זאת‪ ,‬בחנתי בסעיפי הבדיקות השוני את עצ ההתייחסות או אי התייחסות‬ ‫למרבית פרמטרי אלה – באופ כללי ומבלי לבחו בפירוט את טיב ההתייחסות‪ .‬כלומר‪ ,‬לא תמיד‬ ‫חשוב מה מקומו של האד בעיר‪ ,‬כל עוד יש לו מקו בעיר והנחקר נת את דעתו לכ ‪.‬‬

‫ מספר מערכות שירותי ‪ ,‬גופי ציבוריי ומערכי תפקודיי כלכליי הבאי לביטוי ‬ ‫בנוס' למערכות שלטוניות ותכנוניות ולתחבורה נית לראות כי ‪ 3‬סטודנטי ו ‪ 2‬נחקרי ‬ ‫מהקבוצה ההטרוגנית לא הציגו כלל מערכות וגופי מסוג זה‪ .‬היתר מופיעי בטבלה‪:‬‬

‫‪52‬‬