ראש השנה 2013

‫"העמק המערבי"‬ ‫ברשימת בתי‬ ‫הספר הערכיים‬ ‫בישראל; עליה‬ ‫באחוזי הזכאים‬ ‫והניגשים‬ ‫לבגרות בעמק‬

‫‪www.eyz.org.il‬‬

‫עמ' ‪2‬‬

‫עיתון המועצה האזורית עמק יזרעאל • גיליון ‪ • 132‬ספטמבר ‪ • 2013‬תשרי תשע"ד‬ ‫• אחוזת ברק • אלון הגליל • אלוני אבא • אלונים • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • גבעת אלה • גבת • גזית • גניגר • דברת • הושעיה • היוגב • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר ברוך • כפר גדעון‬ ‫•כפר החורש • כפר יהושע • כפר תקווה • מזרע • מחנה יהודית • מנשיה זבדה • מרחביה מושב • מרחביה קיבוץ • נהלל • סוואעד חמירה • עדי • עין דור • ציפורי • רמת דוד • שדה יעקב • שמשית • שריד • תל עדשים • תמרת‬

‫החלוצים‬ ‫יוצא לדרך‬

‫השביל הזה מתחיל כאן ‪-‬‬ ‫ומסתיים בעוד ‪ 180‬קילומטר‬

‫עמ' ‪6‬‬

‫קרקע‪-‬אוויר‬ ‫והילל עושים קרקס‬ ‫ָ‬ ‫נטלי‬ ‫מכל דבר‪ ,‬אפילו מחקלאות‬

‫עמ' ‪10‬‬

‫המיתולוגית‬

‫ד"ר חנה אדר‪ ,‬רופאה וחלוצה‪,‬‬ ‫נזכרת במסעותיה בעמק‬

‫ראיון עם ראשוני התלמידים‬ ‫בבית הספר החדש באחוזת ברק‬

‫עמ' ‪16‬‬

‫עמ' ‪4‬‬

‫חדשות‬

‫חינוך במקום טוב‬

‫עליה באחוזי הזכאים והניגשים לבגרות בעמק‬ ‫‪ 94.37%‬מתלמידי י"ב המתגוררים בעמק‬ ‫ניגשים לבחינות בגרות‪ ,‬ואחוז הזכאים לבגרות‬ ‫עומד על ‪ .81.45%‬נתונים אלה‪ ,‬המעודכנים‬ ‫לשנת הלימודים תשע"ב‪ ,‬התפרסמו לאחרונה‬ ‫על ידי משרד החינוך‪ ,‬והם משקפים עלייה של‬ ‫‪ 5%‬בזכאות לבגרות בעמק‪.‬‬

‫"העמק המערבי" מוביל בערכיות‬

‫במקביל‪ ,‬נודע כי בית הספר "העמק המערבי"‬ ‫(יפעת) נכלל ברשימת בתי הספר המובילים במדד‬ ‫הערכיות‪ .‬בהודעת משרד החינוך נאמר כי "בית‬ ‫הספר עשה שינוי ערכי גדול ביותר‪ ,‬התלמידים‬ ‫הצטיינו במדדים חברתיים‪ ,‬ערכיים ולימודיים‬ ‫ובנוסף זכו על כך לתגמול הדיפרנציאלי המרבי"‪.‬‬

‫רחל שחורי‪ ,‬מנהלת אגף החינוך במועצה‪ ,‬אמרה‪:‬‬ ‫"אנו מייחסים חשיבות ללמידה ולעמידה בדרישות‬ ‫מערכת החינוך הארצית‪ ,‬אך לא פחות מכך מש־‬ ‫קיעים ומתייחסים ברצינות והערכה להקניית הע־‬ ‫רכים‪ ,‬לתרומה לקהילה ולהתנדבות‪ .‬ברכות לבתי‬ ‫הספר‪ ,‬לצוותי המורים‪ ,‬לתלמידים ולהוריהם‪".‬‬

‫המדליסטים‬ ‫עופר קופלביץ' ושהם יעקבי‬ ‫חזרו מאולימפיאדת הפיזיקה‬ ‫הבינלאומית בדנמרק‬ ‫עופר קופלביץ' (שמשית‪/‬העמק המערבי)‬ ‫ושהם יעקבי (ציפורי‪/‬ויצו נהלל)‪ ,‬הם שניים‬ ‫מתוך חמשת המדליסטים הישראלים שחז־‬ ‫רו מאולימפיאדת הפיזיקה ה־‪ ,44‬שהתקיימה‬ ‫בדנמרק‪ .‬נציגי הנבחרת‪ ,‬שהוכשרה והתאמנה‬ ‫בטכניון‪ ,‬זכו במדליית זהב‪ ,‬שלוש מדליות כסף‬ ‫ומדליית ארד‪ ,‬והקפיצו את ישראל אל המקום‬ ‫ה־‪ 13‬בדירוג העולמי‪.‬‬

‫קרחונים ואסטרואידים‬ ‫שהם (מדליית ארד) ועופר (מדליית כסף) מס־‬ ‫פרים כי המבחן התיאורטי באולימפיאדה התמקד‬ ‫בהשפעות של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ ושל‬ ‫התכת קרחונים על מפלס פני המים באוקיינוסים‬ ‫עקב התחממות כדור הארץ‪ .‬במבחן המעשי נחקרו‬ ‫נושאים של התקדמות אור לייזר בסיב אופטי‬ ‫ומאפיינים של תאים סולאריים‪.‬‬

‫שאלות תיאורטיות ומעשיות‪ .‬עופר קופלביץ' ( במרכז) ושהם יעקבי (מימין)‬

‫נשארים על המפה‬ ‫בתום מאבק ממושך‪ :‬נפת יזרעאל תישאר באזור העדיפות הלאומית‬

‫בתום מאבק ממושך החליטה הממשלה כי נפת‬ ‫יזרעאל תישאר באזור העדיפות הלאומית‪ .‬משמעות‬ ‫ההחלטה‪ :‬חיזוק יישובי האזור והנחה ניכרת על הקרקע‪.‬‬ ‫קביעת אזורים בעדיפות לאומית נועדה לעודד את‬ ‫פריסת האוכלוסייה במדינת ישראל‪ ,‬להגדיל את אוכ־‬ ‫לוסיית הפריפריה‪ ,‬לעודד צמיחה כלכלית ולצמצם את‬ ‫פערי ההזדמנויות‪.‬‬

‫החלטת הממשלה התקבלה לאחר פעו־‬ ‫לה מתמשכת ואינטנסיבית של המועצה האזו ־‬ ‫רית להשארת העמק במפת העדיפות הלאומית‪.‬‬ ‫"אנחנו מברכים על החלטת הממשלה‪ ",‬אמר ראש המועצה‬ ‫האזורית אייל בצר‪" .‬סוף סוף‪ ,‬לאחר שנים רבות של‬ ‫דיונים והחלטות שלא בוצעו בפועל מאפשרת הממשלה‬ ‫לנפת יזרעאל ליהנות מהנחות מסוימות בתחום המגורים‬

‫ב־‪ 4‬השנים הקרובות‪ ".‬עם זאת‪ ,‬הוסיף בצר‪" ,‬בשל חוסר‬ ‫בהיצע בקרקעות בכל המדינה‪ ,‬מחירי הקרקעות מאמי־‬ ‫רים משנה לשנה‪ ,‬ולמרות ההנחות הדיור עדיין איננו‬ ‫בר השגה לבנינו הצעירים‪ .‬לכן אני קורא לממשלה לא‬ ‫להסתפק בהנחה‪ ,‬אלא לפעול יחד עם השלטון המקומי‬ ‫להכפלת ההיצע‪ ,‬כדי שצעירים בעמק יוכלו לרכוש‬ ‫דירות במחירים סבירים והגיוניים‪".‬‬

‫• כתיבה ועריכה‪ :‬יצהר ורדי • עורכת ראשית‪ :‬רחלי אבידוב‪ ,‬דוברת המועצה • צילום‪ :‬ישראל פרץ • לתגובות‪ ,‬הערות והארות‪ • racheliav@eyz.org.il :‬עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו‬

‫‪2‬‬

‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫מגיע להם‬ ‫פרס העמק לשנת תשע"ג ‪ -‬לנוער הושעיה‬

‫פרס העמק‪ ,‬ע"ש גדעון צימבל ז"ל‪ ,‬לשנת‬ ‫תשע"ג‪ ,‬מוענק השנה לנוער הושעיה על‬ ‫פעילות התנדבותית ענפה ביישוב ומחוצה‬ ‫לו‪ :‬טיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים‪,‬‬ ‫מפעל הזנה לקשישים ונזקקים‪ ,‬אימוץ מרכז‬ ‫קליטה בית אלפא לעולים יוצאי אתיופיה‪,‬‬ ‫אירוח ילדי קו לחיים‪ ,‬ו"גרעין אורי"‪.‬‬ ‫פרס העמק מוענק על ידי המועצה מאז‬ ‫שנת ‪ 1975‬לזכרו של סא"ל גדעון צימבל‬ ‫ז"ל‪ ,‬תושב תל עדשים‪ ,‬שכיהן כסגן ראש‬ ‫המועצה ונהרג בקרבות הבלימה ברמת הגולן‬ ‫במלחמת יום הכיפורים‪ .‬הפרס ניתן מדי שנה‬ ‫על תרומה ייחודית באחד מתחומי החיים‬ ‫בעמק יזרעאל‪ .‬הפרס הוענק בערב חגיגי בתל‬ ‫עדשים‪ ,‬שכלל גם הוקרה למתנדבי העמק‪.‬‬ ‫"פעילות התנדבותית ענפה ביישוב ומחוצה לו"‪ .‬נוער הושעיה‬

‫המכביה ה־‪ :19‬הישגי העמק‬ ‫ספורטאי מקום מגורים‬

‫ענף ספורט‬

‫סטודנטים? מלגות מעורבות‬ ‫חברתית מחכות לכם‬

‫הישג‬

‫יובל ספרא‬

‫תמרת‬

‫ שחייה במים פתוחים‬

‫מדליית זהב‬

‫יוני בראלי‬

‫גבעת אלה‬

‫ שחייה במים פתוחים‬

‫מקום רביעי‬

‫רותם שמרון‬

‫גבעת אלה‬

‫ שחייה במים פתוחים‬

‫מדליית זהב‬

‫מיכה אסייג‬

‫גבעת אלה‬

‫רכיבה על סוסים‬

‫‪ 3‬מדליות כסף‬

‫הגר סבטי‬

‫ציפורי‬

‫חץ וקשת‬

‫ מדליית כסף למרחק ‪ 18‬מ' נשים‪ ,‬מדליית כסף במקצה מעורב נשים־גברים‬

‫עמית זהר‬

‫ציפורי‬

‫קארטה‬

‫ ‬

‫מדליית כסף בקארטה‪ ,‬מקצה קאטה לקאדטים‪ ,‬נשים גילאי ‪16-14‬‬

‫קורל אסור‬

‫ציפורי‬

‫קארטה‬

‫ ‬

‫מדליית ארד בקארטה‪ ,‬מקצה קאטה לנשים בגילאי ‪+16‬‬

‫טל חנני‬

‫בית לחם הגלילית‬

‫שחייה‬

‫ ‬

‫מדליית זהב ב־‪ 200‬מ' מעורב אישי‪ ,‬מדליית כסף ב־‪ 400‬מ' מעורב אישי‬

‫מתן יגר‬

‫בית לחם הגלילית‬

‫חץ וקשת‬

‫מדליית זהב בחץ וקשת למרחק ‪ 18‬מ'‬

‫קורן גן אור‬

‫עדי‬

‫כדורסל‬

‫מדליית זהב עם נבחרת הכדורסל נערים‬

‫תומר פוקס‬

‫קיבוץ מרחביה‬

‫קארטה‬

‫סיון סט‬

‫שמשית‬

‫רכיבת דרסאז'‬

‫מדליית כסף‪ ,‬מקצה רמה גבוהה‬

‫שחר פטרנק‬

‫תל עדשים‬

‫כדורסל‬

‫מקום שלישי לגילאי ‪ 15‬בנות‬

‫מיתר ארביב‬

‫אחוזת ברק‬

‫כדורסל‬

‫מקום שלישי לגילאי ‪ 15‬בנות‬

‫ ‬

‫מדליית זהב בקארטה‪ ,‬מקצה קאטה לקאדטים ‪16-14‬‬

‫מתן יגר‬ ‫יובל ספרא‬

‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫מלגות‬ ‫המועצה האזורית עמק יזרעאל‬ ‫מעניקה מלגות בס ך ‪ 4,500‬ש�ק‬ ‫לים לסטודנטים תושבי יישובי‬ ‫המועצה הלומדים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫בתמורה למלגה תורמים הסטודנטים‬ ‫לייישובי המועצ ה ‪ 90‬שעות (הכ�ו‬ ‫ללות הכשרה) במגוון רחב של פעי־‬ ‫לות‪ .‬בין הפרויקטים‪ :‬כתיבת סיפורי‬ ‫חיים עם קשישים‪ ,‬חניכת ילדים‪,‬‬ ‫נוער גאה בעמק ולימוד מיומנויות‬ ‫מחשב לוותיקים‪ .‬להרשמה ולפרטים‬ ‫נוספים‪ :‬אתר המועצה‪.‬‬ ‫‪ - www.eyz.org.il‬דף צעירים‬ ‫ומלגות‪.‬‬

‫הדברה ירוקה‬ ‫המועצה הורתה על הפסקת‬ ‫השימוש בחומרי הדברה כי־‬ ‫מיים בגני הילדים ‪ -‬בחצר וב־‬ ‫תוך הגן‪ .‬בשלב הבא יעברו גם‬ ‫כל בתי הספר במועצה להדברה‬ ‫ידידותית לסביבה‪ .‬השינוי האמור‬ ‫יעוגן במכרז הבא שתפרסם המו־‬ ‫עצה האזורית לקראת שנת ‪.2014‬‬ ‫אסי אליה‪ ,‬מנהל אגף איכות‬ ‫סביבה ותברואה במועצה‪ ,‬אמר‬ ‫כי "הפסקת הריסוסים במוסדות‬ ‫החינוך היא צעד נוסף בתהליך‬ ‫ארוך ומעמיק‪ ,‬שמטרתו שמירה‬ ‫על חיים בסביבה בריאה בשטחי‬ ‫העמק הפתוחים‪ ,‬ביישובי העמק‬ ‫וכמובן במוסדות החינוך‪".‬‬

‫‪3‬‬

‫חינוך‬

‫שיחה עם החלוצים הצעירים של בית הספר החדש באחוזת ברק‬ ‫איך מגיעים לגן השלום?‬ ‫נוסעים ישר ורואים שער‬ ‫בצבע צהוב ואז נכנסים‪,‬‬ ‫עולים במדרגות‪ ,‬ואיפה‬ ‫שהמעון הולכים ואז אתה‬ ‫הולך שמאלה‪ ,‬ואז אתה פותח את הדלת‬ ‫והולך ישר וקצת ואז שמאלה‪ ,‬וככה אתה‬ ‫אתה מגיע לשם‪".‬‬ ‫יאיר פישר (אחוזת ברק)‪ ,‬בן חמש וחצי‪,‬‬ ‫נפרד הקיץ מגן השלום ועלה לכיתה א'‬ ‫בבית הספר החדש ביישוב שלו‪ ,‬אחוזת ברק‪.‬‬ ‫"את רוב הילדים בכיתה אני כבר מכיר כי‬ ‫הם מאחוזת ברק‪ .‬רק שלושה אני לא מכיר‪.‬‬ ‫אבל קודם אני אשחק עם הילדים החדשים‬ ‫[מקיבוץ דברת] ורק אחר כך עם הישנים‪".‬‬ ‫איך היה בגן?‬ ‫היה כיף עם רונית הגננת ועם קסניה‪.‬‬ ‫קסניה החליפה את רונית כי רונית ילדה‬ ‫את הילה‪ ,‬וכשרונית סיימה את חופשת‬ ‫הלידה היא חזרה‪.‬‬ ‫מי תהיה המורה שלך?‬ ‫איריס‪ .‬היא ביקרה בבית שלנו ושל כל‬ ‫מי שעולה לכיתה א'‪.‬‬ ‫ועל מה היא דיברה איתך?‬ ‫על כל מיני דברים‪ ,‬למשל איזה כינוי‬ ‫יש לי‪ .‬אבל לי יש איזה עשרה כינויים‪,‬‬ ‫אז בחרתי להגיד לה את זה שאני הכי‬ ‫רוצה‪ַ :‬צ'כוָוד‪.‬‬ ‫צ'כווד?‬ ‫כן‪ .‬פעם הייתי אצל סבתא והיא עשתה‬ ‫כאילו היא חולה אז אמרתי‪" :‬שלום‪ ,‬אני‬ ‫דוקטור צ'כווד‪ ".‬וככה קוראים לי עד היום‪.‬‬ ‫מה אתה אוהב לעשות?‬ ‫אני רקדן טוב וגם אוהב חיות‪ ,‬בעיקר‬ ‫בעלי חיים טורפים‪ .‬גם עופות‪ .‬גם חיות‬ ‫מתחת למים כמו דגים‪ ,‬פיראנות‪ .‬הייתי‬ ‫רוצה להיות וטרינר‪.‬‬ ‫מה זה וטרינר?‬ ‫מישהו שמטפל בחיות‪ ,‬כל מיני חיות‪.‬‬ ‫נגיד‪ ,‬למישהו חלתה חיה‪ ,‬נגיד כלב‪ ,‬אז‬ ‫הוא אומר למשל‪" ,‬דוקטור צ'כווד‪ ,‬הכלב‬ ‫שלי חלה במחלה‪".‬‬ ‫אתה אוהב חיות?‬ ‫כן‪ ,‬היו לנו פעם אוגרים וכלב‪ ,‬שקראו‬ ‫לו טי־רקס למרות שהוא היה לברדור קטן‪.‬‬ ‫כשהיינו אומרים טי־רקס אנשים חשבו שהוא‬ ‫כלב ענק‪ .‬יום אחד‪ ,‬כשלא היינו בבית‪ ,‬השא־‬ ‫רנו אותו והגדר היתה נמוכה‪ ,‬בערך בגובה‬ ‫הזה‪ ,‬והוא ראה את השכן וקפץ מעל הגדר‬ ‫לרדוף אחריו אבל השכן נכנס הביתה וטי־‬ ‫רקס המשיך ואז הוא נדרס בכביש‪.‬‬ ‫מה ההבדל בין גן לבית ספר?‬ ‫בבית ספר‪ ,‬בשביל לדבר צריך להצביע‬ ‫ואם רוצים שירותים אז עושים סימן כזה עם‬

‫היד‪ ,‬ואם רוצים להגיד משהו מאוד מאוד‬ ‫חשוב אז מחכים שהמורה תסיים לדבר ואז‬ ‫מצביעים והיא שואלת אם יש שאלות‪.‬‬ ‫ולומדים גם לקרוא ולכתוב?‬ ‫אני כבר יודע לקרוא ‪ -‬אמא לימדה אותי‬ ‫לקרוא‪ ,‬ואני לימדתי את שאר הילדים‪.‬‬ ‫מה אתה יודע לכתוב?‬ ‫את השם שלי ועוד דברים כמו נמלה‪,‬‬ ‫נמלים‪ ,‬ג'וק‪ ,‬אדם‪ ,‬ועוד הרבה דברים‪.‬‬

‫"‬

‫‪4‬‬

‫בדרך הנכונה‬ ‫שירה קרוצ'י (אחוזת ברק) לומדת יחד‬ ‫עם יאיר בכיתה א'‪" .‬למורה שלנו קוראים‬ ‫איריס‪ ,‬וכבר נפגשנו וראיתי שהיא בלונ־‬ ‫דינית‪ .‬היא נראית לי נחמדה‪ ,‬והיא שאלה‬ ‫אותי איזה צבע אני אוהבת ועוד שאלות‪.‬‬ ‫סיפרתי לה גם שהכינוי שלי הוא 'שירקי'‪.‬‬ ‫אני אהיה בכיתה עם החברות שלי ניבה‬ ‫ודניאל ודריה ושיר‪".‬‬ ‫"הקמה של בית ספר חדש ‪ -‬זה היה‬ ‫החלום שלנו‪ ",‬אומרת שני פישר‪ ,‬אמו של‬ ‫יאיר‪" .‬יש כאן הרבה כוונות טובות‪ ,‬ואין‬ ‫ספק שזה יצליח‪ .‬איתמר‪ ,‬הבכור שלנו‪ ,‬כבר‬ ‫ימשיך בגניגר‪ ,‬אבל יאיר ואביגיל (כיום בת‬ ‫שנה וחצי) ילמדו כאן‪ ,‬וזה משמח מאוד‪".‬‬ ‫הדר קרוצ'י‪ ,‬אמה של שירה‪ ,‬מצטר־‬ ‫פת לאופטימיות‪" :‬במשך כמה שנים היו‬ ‫דיבורים‪ ,‬אבל בשנה האחרונה זה תפס‬ ‫תאוצה‪ .‬יש כאן שיח משותף וחיובי מאוד‬ ‫בין ההורים‪ ,‬משרד החינוך והמועצה‪ ,‬והת־‬ ‫רשמנו לטובה מהמנהלת ומהצוות‪ .‬אנחנו‬ ‫בדרך הנכונה‪".‬‬

‫ילד שאוהב חשבון‬

‫דיאלוג חיובי‪ ,‬פרויקט הנדסי מרשים‪ .‬בדרך ללימודים בבית הספר החדש‬

‫"רוצה להיות וטרינר‬ ‫שמטפל בחיות"‪ .‬יאיר פישר‬

‫"סיפרתי לה שהכינוי שלי‬ ‫הוא 'שירקי'‪ ".‬שירה קרוצ'י‬

‫"המורה דפי ביקרה‬ ‫בבית שלנו‪ ".‬קייל גלסמן‬

‫קייל גלסמן (דברת) עלה מכיתה א' בגני־‬ ‫גר לכיתה ב' באחוזת ברק‪" .‬אני אוהב מאוד‬ ‫חשבון‪ ,‬במיוחד חילוק‪ ,‬למשל חמש לחלק‬ ‫לשתיים‪ .‬נילי היתה המורה שלי בגניגר‪,‬‬ ‫ועכשיו תהיה דָפי‪ .‬היא ביקרה אצלנו והיא‬ ‫מאוד נחמדה‪ ,‬ואיתי בכיתה לומדים החברים‬ ‫שלי אביעד‪ ,‬איתי‪ ,‬אורי ואפיק‪ .‬אני שמח‬ ‫שאני הולך לאחוזת ברק כי זה בית ספר‬ ‫צומח‪ ,‬ואנחנו נהיה תמיד הכי בוגרים בכל‬ ‫הבית ספר‪".‬‬ ‫שגיא גלסמן‪ ,‬אביו של קייל‪ ,‬היה מעו־‬ ‫רב בתהליך ההקמה‪" .‬זה פרויקט הנדסי‬ ‫מדהים‪ ",‬הוא אומר‪" .‬במאי התחילו העבו־‬ ‫דות ועד פתיחת השנה הכל היה מוכן‪ .‬ברור‬ ‫שלאנשים היו ספקות וחששות‪ ,‬אבל ככל‬ ‫שהפרויקט התקדם‪ ,‬האופטימיות גברה‪.‬‬ ‫חשוב מאוד לציין את מחלקת החינוך ואת‬ ‫מחלקת ההנדסה במועצה‪ ,‬את ראש המועצה‬ ‫אייל בצר וסגניו‪ ,‬ואת מלכה מירום מיפעת‬ ‫שליוותה את התהליך‪ ".‬‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫"מודל אידיאלי להתפתחות"‬

‫"זאת בהחלט הגשמה של חלום‪ ,‬לא‬ ‫פחות מזה‪ ",‬כך אומרת דניאלה אלקון־‬ ‫חורי‪ ,‬המנהלת של בית הספר היסודי החדש‬ ‫באחוזת ברק‪" .‬עברתי את כל התפקידים‬ ‫במערכת החינוך ‪ -‬מורה‪ ,‬רכזת‪ ,‬סגנית‪.‬‬ ‫תמיד חלמתי להקים בית ספר‪ ,‬ובית הספר‬ ‫הצומח שהוקם כאן הוא מודל אידיאלי‬ ‫להתפתחות‪".‬‬ ‫איך מחנכים ילדים כיום?‬ ‫זה אתגר גדול‪ .‬אף אחד לא יודע מה יהיו‬ ‫המקצועות בשוק העבודה עוד עשרים שנה‪,‬‬ ‫ולכן המחויבות שלנו היא לחנך את הילד‬ ‫לתיפקוד בעולם דינמי ומשתנה‪.‬‬ ‫המודל שלי הוא יאנוש קורצ'ק והעוז־‬ ‫רת הנפלאה שלו‪ ,‬סטפה וילצ'ינסקה‪ .‬מהם‬ ‫למדתי כמה חשוב להתייחס לילד כאל‬ ‫מכלול‪ ,‬ולעזור לו להשתלב בחברת הילדים‪.‬‬ ‫מי את?‬ ‫מורה ותיקה‪ ,‬בת ‪ ,42‬שכבר בגיל ארבע‬ ‫חלמה להיות מורה והכינה מערכי שיעור‬ ‫ורשימות תלמידים‪ .‬אני אמא של מתן‪ ,‬שעו־‬ ‫לה לכיתה י"א ב"כרמל זבולון" ביגור‪ ,‬ושל‬ ‫נגה‪ ,‬שעולה לכיתה ד' ברמת ישי‪ ,‬ואשתו‬

‫"קבלת פנים נפלאה‪".‬‬ ‫דניאלה אלקון־חורי‪,‬‬ ‫מנהלת בית הספר החדש‬

‫של רון‪ ,‬שתומך בי ועוזר לי במסירות בכל‬ ‫השנים האלה ‪ -‬בשיבוצי תלמידים ובתליית‬ ‫וילונות בכיתות ובלמידת שמות הילדים‬ ‫בתחילת השנה‪.‬‬ ‫אילו דברים תדגישי כאן?‬ ‫ברור לי שניכנס לתחום של קידום‬ ‫בריאות‪ ,‬ושזה יהיה בית ספר ירוק‪ .‬נדגיש‬ ‫גם את האופי היזרעאלי ואת הקשר למקום‬

‫הזה ולהיסטוריה שלו‪.‬‬ ‫היה לך קיץ עמוס?‬ ‫מאוד‪ .‬רק בחודש יולי הסתיים תהליך‬ ‫המכרז וקיבלתי תשובה חיובית‪ .‬זאת היתה‬ ‫עבודה מאומצת מאוד‪ ,‬ולשמחתי קיבל־‬ ‫תי תמיכה רבה מהמועצה‪ ,‬ממשרד החינוך‬ ‫וממזכירויות היישובים דברת ואחוזת ברק‪.‬‬ ‫זאת היתה קבלת פנים נפלאה‪.‬‬

‫טיפוח‪ ,‬הצטיינות‪ ,‬פתיחות וקידמה‬ ‫מאת רחל שחורי‪,‬‬ ‫מנהלת אגף החינוך במועצה‬ ‫בית הספר החדש באחוזת ברק‬ ‫הוא צעד חשוב ביישום התוכנית‬ ‫האסטרטגית של המועצה‪ .‬הוא‬ ‫יהווה מרכז חשוב לקהילות אחוזת‬ ‫ברק ודברת‪ ,‬שילדיהן ייהנו מבית‬ ‫ספר יזרעאלי בקרבת הבית‪.‬‬ ‫קיץ עמוס ההתרגשות בכלל‬ ‫המערכת‪ ,‬ובאגף החינוך‪ ,‬גדולה כמו‬ ‫בפתיחתה של כל שנת לימודים‪,‬‬ ‫אחרי חודשים מאומצים של‬ ‫היערכות‪ .‬אנו באגף החינוך מלווים‬ ‫את המערכת בכל ימות השנה‬ ‫בהכוונה‪ ,‬בהדרכה‪ ,‬בפיתוח מקצועי‪,‬‬ ‫בהשקעות כספיות אדירות וכמובן‬ ‫בפיתוח הפיזי של מוסדות החינוך‪,‬‬ ‫הגנים ובתי ספר‪.‬‬ ‫הטובים ביותר אנו שואפים כמובן‬ ‫להביא למערכת את האנשים‬ ‫הטובים ביותר‪ ,‬בעלי ניסיון מקצועי‪,‬‬ ‫שיידעו להשתלב ב"רוח היזרעאלית"‬ ‫המנשבת במוסדות החינוך שלנו‪,‬‬ ‫בצד עדכנּות ופתיחות לקידמה‪.‬‬ ‫חתירה למצוינות אנו מייחסים‬ ‫חשיבות רבה למצוינות ככוח‬ ‫המאפשר פריצת דרך‪ ,‬נותן ביטוי‬ ‫לתלמידים ומצעיד את המערכת‬ ‫קדימה‪ .‬אנו עוסקים באיתור וטיפוח‬ ‫תלמידים מצטיינים בכל בתי הספר‬ ‫היסודיים‪ .‬בארבע השנים האחרונות‬ ‫קיימנו את תכנית מצוינות ‪,2000‬‬ ‫בליווי של המרכז הישראלי למצוינות‬ ‫בירושלים‪ ,‬והשנה אנו מכניסים את‬ ‫תכנית אמירים למצוינות של משרד‬ ‫החינוך ‪ -‬תחילה בחמישה בתי ספר‬ ‫ובהמשך בכל בתי הספר היסודיים‬

‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫במועצה‪ .‬אנו שואפים לקדם את‬ ‫נושא המצוינות גם לחטיבות הביניים‪.‬‬ ‫הכלה מירבית אנו רואים את‬ ‫כל קשת התלמידים הלומדים‬ ‫במועצה‪ ,‬והצבנו לעצמנו יעד‪ :‬כל‬ ‫תלמידי המועצה בחינוך הרגיל‬ ‫ילמדו במערכת החינוך במועצה‪.‬‬ ‫אנו מבצעים זאת הלכה למעשה‪,‬‬ ‫ומובילים את בתי הספר למירב‬ ‫ההכלה המתבקשת‪ .‬אנו מקיימים‬ ‫ועדות התמדה בכל שכבות‬ ‫הגיל בליווי של צוותים חינוכיים‬ ‫וטיפוליים של בתי הספר‪ ,‬קב"ס‬ ‫ועובדת סוציאלית‪ .‬בבית הספר‬ ‫'העמק המערבי' פתחנו לפני‬ ‫שנתיים כיתת אתג"ר‪ ,‬המהווה‬ ‫מסגרת קטנה ותומכת המלווה‬ ‫באופן אישי את התלמידים עד‬ ‫לסיום כיתה י"ב‪.‬‬ ‫מנהלות חדשות לקראת שנת‬ ‫הלימודים תשע"ד נערכו כמה‬ ‫שינויים במערך הניהול בבתי הספר‪,‬‬ ‫עם כניסתן של מנהלות חדשות‪:‬‬ ‫רחל שמיר בבית הספר "נתיב"‬ ‫(הושעיה)‪ ,‬מירב שרון במרכז אלון‬ ‫בקיבוץ אלונים‪ ,‬אורית לפידות‬ ‫בתיכון הרדוף‪ ,‬ודניאלה אלקון־חורי‬ ‫בבית הספר החדש באחוזת ברק‪.‬‬ ‫רפורמות בחינוך אלו אינם השינויים‬ ‫היחידים‪ :‬כל בתי הספר העל־‬ ‫יסודיים במועצה ייכנסו בתחילת‬ ‫שנה"ל לרפורמות 'אופק חדש'‬ ‫(בחטיבות הביניים) ו'עוז לתמורה'‬ ‫(בחטיבות העליונות)‪ .‬זהו צעד‬ ‫דרמטי המצריך הערכות ברמה‬ ‫הפדגוגית והארגונית‪ ,‬ולא פחות‬ ‫חשוב ‪ -‬ברמה התודעתית‬ ‫בקרב המורים‪ .‬בתי הספר‬

‫יפעלו במשך שעות רבות יותר‪,‬‬ ‫מה שיאפשר מפגשים אישיים‬ ‫בין מורים ותלמידים‪ ,‬הוראה‬ ‫פרטנית בקבוצות קטנות‪ ,‬טיפוח‬ ‫מצטיינים וכו'‪ .‬בתי הספר נערכו‬ ‫לשינוי והמועצה מלווה אותם בכל‬ ‫התחומים‪ ,‬כולל התחום הפיזי של‬ ‫יצירת פינות עבודה למורים לאותם‬ ‫ימים ארוכים שיבלו בבית הספר‪.‬‬ ‫כיתות מתוקשבות גם תכנית‬ ‫התקשוב "עולה כיתה" ותתקיים‬ ‫גם בחטיבות הביניים‪ .‬בימים אלה‬ ‫המורים מצטיידים במחשבים‬ ‫נישאים‪ ,‬משתלמים בנושא‪ ,‬וייעזרו‬ ‫בטכנולוגיה בתהליך ההוראה‪.‬‬ ‫אתגרים לעתיד מערכת החינוך בעמק‬ ‫יזרעאל טובה ואיכותית‪ ,‬והאתגר‬ ‫שלנו הוא להגיב לעלייה המהירה‬ ‫במספר התלמידים תוך היענות‬ ‫לשינויים המערכתיים שמכתיב‬ ‫משרד החינוך‪ .‬האתגר הגדול‬ ‫ביותר הוא ליצור איזון בין שימור‬ ‫המורשת היזרעאלית בחיי היומיום‪,‬‬ ‫באורחות החיים וברוח המקום‪ ,‬לבין‬ ‫הכלה וקידמה בכל המובנים‪ .‬אני‬ ‫גאה במערכת ובה בעת יודעת כי‬ ‫המלאכה לא תמה‪ .‬ככל שהזמן חולף‬ ‫יש להשקיע מאמצים רבים יותר‬ ‫בהשגת היעדים‪.‬‬ ‫תודות ואיחולים זאת הזדמנות‬ ‫מצוינת להודות ולהעריך מאוד את‬ ‫עבודת הצוותים החינוכיים בכל‬ ‫מוסדות החינוך‪ .‬תודה לשותפים‬ ‫במחלקות השונות במועצה וכמובן‬ ‫לעובדי אגף החינוך‪ ,‬שכל אחד‬ ‫בתחומו עושה עבודה מצוינת‪ .‬אני‬ ‫מאחלת לכולנו שנה טובה ושקטה‪,‬‬ ‫שנה של צמיחה והתחדשות‪.‬‬

‫תנופת‬ ‫פיתוח‬

‫לנוכח הצמיחה הדמוגרפית‬ ‫המהירה ביישובי המועצה נדרש‬ ‫אגף ההנדסה לקדם עבודות פי־‬ ‫תוח רבות‪ .‬הקיץ התמקד האגף‬ ‫בהכנת מוסדות החינוך‪ ,‬ובהקמ־‬ ‫תם של מוסדות חדשים‪ ,‬לקראת‬ ‫שנת הלימודים תשע"ד‪ ,‬על פי‬ ‫הפירוט הבא‪:‬‬

‫בתי ספר‬ ‫אחוזת ברק‬ ‫• יעד‪ 18 :‬כיתות‬ ‫• נבנו ‪ 6‬כיתות אם‪ ,‬מבנה מינהלה‬ ‫ומרחב מוגן מוסדי‪ ,‬בהשקעה של‬ ‫‪ 8.5‬מיליון שקלים‬

‫עמקים־תבור‬ ‫• נוספו לבית הספר ‪ 9‬כיתות אם‪,‬‬

‫מעבדה‪ 2 ,‬חדרי מרחב מוגן מוסדי‪,‬‬ ‫שירותים וחדרי ספח בהשקעה של‬ ‫כ־‪ 9‬מיליון שקלים‬

‫העמק המערבי‬ ‫• נוספו ‪ 7‬כיתות אם‪ ,‬מבנה מעבדות‪,‬‬ ‫ואודיטוריום מרכזי בהשקעה של‬ ‫כ־‪ 15.8‬מיליון שקלים‬

‫שדה יעקב‬ ‫• יעד‪ 16 :‬כיתות אם (א'־ח')‬ ‫• החלה בניית ‪ 8‬כיתות אם‪ ,‬מרחב‬ ‫מוגן מוסדי ומבנה מינהלה בה־‬ ‫שקעה של כ־‪ 6.5‬מיליון שקלים‬

‫הרדוף‬ ‫• בשלבי תכנון סופיים‬ ‫• יעד‪ 4 :‬מבנים הכוללים‪ 4 :‬כיתות‬ ‫אם‪ ,‬מבני מעבדה‪ ,‬מנהלה והשלמת‬ ‫‪ 3‬כיתות אם בחטיבת הביניים‬

‫גני ילדים חדשים במועצה‬ ‫• אחוזת ברק‬ ‫• אלוני אבא‬ ‫• בלפוריה (בסמוך להרחבה החדשה)‬ ‫• הושעיה‬ ‫• חנתון ‪( -‬פיתוח תשתיות)‬ ‫• כפר יהושע‬ ‫• כפר ברוך‬ ‫• תל עדשים ‪ -‬תוספת כיתת מעון‬ ‫בהשקעה כוללת של כ‪10.5-‬‬ ‫מיליון שקלים‬

‫‪5‬‬

‫נוער‬

‫"מגלים כאן אוצרות‪".‬‬ ‫אודי שניצר בסיור‬ ‫בתוואי המיועד‬

‫השביל הזה‬

‫מתחיל כאן‬ ‫בחודש אוקטובר תתחיל פריצתו של "שביל יזרעאל"‪ ,‬שאורכו המתוכנן ‪ 180‬קילומטרים‬

‫הרעיון המקורי היה שביל‬ ‫שיעבור בין כל יישובי‬ ‫המועצה‪ ,‬אבל כשהגענו‬ ‫לפרקטיקה הבנו שניאלץ‬ ‫להתפשר על העניין הזה‪",‬‬ ‫אומר אודי שניצר‪ ,‬הוגה 'שביל יזרעאל'‪,‬‬ ‫שפריצתו תתחיל בחודש הבא‪" .‬העיקר‬ ‫שהשביל יוצא לדרך ‪ 180 -‬קילומטרים‬ ‫המחולקים ל־‪ 70‬מקטעים‪ ,‬שייסללו על‬ ‫ידי קהילות העמק ועליהם ינועו רוכבי‬ ‫אופניים‪ ,‬הולכי רגל ורוכבי סוסים"‪.‬‬ ‫הכל התחיל בפעילות של הנוער בתל‬ ‫שמרון ובתצפית מהתל על העמק‪" .‬פתאום‬ ‫עלתה לי מחשבה‪ ,‬שזה יהיה נהדר אם נס־‬ ‫לול שביל שיחבר בין כל המקומות האלו‬ ‫בעמק‪ ",‬מספר אודי‪" .‬חשבתי על רעיון‬ ‫של 'שביל קהילתי' מסומן שיעבור בשטח‬ ‫המועצה וישרת את התושבים וגם טיילים‬ ‫ממקומות אחרים"‪.‬‬ ‫אודי פנה עם הרעיון לחנה פרידמן ולעידו‬ ‫דורי‪ ,‬סגני ראש המועצה‪ ,‬והם התלהבו‪ .‬ואז‪,‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬התחילה העבודה הקשה‪ .‬בשלב‬ ‫הראשון גויס מתניה מיה‪ ,‬מתכנן ערים‪,‬‬

‫"‬

‫‪6‬‬

‫להובלת הפרויקט מבחינה מקצועית‪ .‬מתניה‬ ‫התלהב מהפרויקט מהרגע הראשון‪" .‬ככל‬ ‫שנכנסים יותר ויותר לעומק הדברים‪" ,‬הוא‬ ‫אומר‪" ,‬מגלים כאן אוצרות רבים ומעניינים‪.‬‬ ‫האנשים והמקומות שבונים את ההווי של‬ ‫העמק יוצרים כאן פסיפס רחב ומגוון של‬ ‫אתרי עניין"‪.‬‬ ‫המחלקות הרלוונטיות במועצה התגייסו‬ ‫לנושא‪ ,‬ומתניה החל במגעים עם גופים‬ ‫ממשלתיים שונים‪ ,‬שיסייעו בפרויקט‪.‬‬ ‫התוצאה‪ :‬תיק־פרויקט‪ ,‬שמציג את המת־‬ ‫ווה הכללי של השביל ואת אופי הסימון‬ ‫המוצע ‪ -‬סימון חום־ירוק־צהוב‪ ,‬המסמל‬ ‫את השתנות צבעי השדה במהלך השנה‪.‬‬ ‫באוקטובר תתכנס ועדת ההיגוי ‪ -‬שבה‬ ‫חברים נציגים ממשרד החינוך‪ ,‬משרד‬

‫החקלאות‪ ,‬משרד התיירות‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רשות‬ ‫הטבע והגנים‪ ,‬רשות הניקוז‪ ,‬רשות העתי־‬ ‫קות‪ ,‬משרדי ממשלה שונים ונציגי ציבור‬ ‫ ותקבע את רוח השביל ואת המקטעים‬‫עליהם יתחילו לעבוד השנה‪.‬‬ ‫לדברי אודי‪ ,‬החזון הוא לחבר את קהילות‬

‫השביל יחולק למקטעים שאותם יאמצו‬ ‫הקהילות השונות‪ ,‬וכל קהילה תטפח את המקטע‬ ‫שלה בהתאם למטרותיה‬

‫העמק ‪ -‬ישובים ומוסדות חינוך (בתי הספר‬ ‫היסודיים וחטיבות הביניים‪ ,‬גנים ותנועות‬ ‫הנוער) ‪ -‬למסע היכרות עם העבר וההווה‬ ‫של ההתיישבות בעמק‪ .‬השביל יחולק למ־‬ ‫קטעים שאותם יאמצו הקהילות השונות‪.‬‬ ‫כל קהילה תטפח ותעבד את מקטע השביל‬ ‫שלה בהתאם למטרותיה‪ .‬המקטע יכלול‬ ‫קטע הליכה המחבר את הקהילה לקהילה‬ ‫שכנה וכן אתרים תיירותיים‪ ,‬היסטוריים‬ ‫והתיישבותיים החשובים לאותה קהילה‪.‬‬ ‫"אנחנו רוצים שההולכים והעובדים בש־‬ ‫ביל יכירו את עמק יזרעאל לעומקו‪" ,‬אומר‬ ‫אודי‪" .‬במפגשי החשיפה עם נציגי ממשלה‬ ‫הסברתי שהשביל מיועד קודם כל לתוש־‬ ‫בי העמק הוותיקים והחדשים המעוניינים‬ ‫לצאת לחקור את ההיסטוריה‪ ,‬התרבות‪,‬‬ ‫החקלאות‪ ,‬הטבע והרוח היזרעאלית‪ ,‬והוא‬ ‫יזמן לכל אדם שירצה בכך חוויה של התח־‬ ‫ברות לערכים הפשוטים והבסיסיים‪ :‬עבודה‬ ‫עצמית ‪ -‬בעבודות פריצה ובתחזוק הש־‬ ‫ביל‪ ,‬ציונות ‪ -‬בהיכרות עם הסיפורים ועם‬ ‫האנשים לאורכו של השביל‪ ,‬אהבת האדם‬ ‫והמקום ‪ -‬בהיכרות עם חבל הארץ הזה"‪.‬‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫מרכז רפואי העמק‬ ‫ללדת בידיים טובות‬ ‫היל“ה בעמק ≠ ™שירותים חדשניים וייחודיים‬ ‫של מערך המיילדות במרכז רפואי העמק‬

‫סיורים בחדרי לידה‬

‫ש‬ ‫מש י לכל‬ ‫ב תתפת‬ ‫סיור‬

‫תכנית לידה אישית‬ ‫שמירת אחות אישית בלידה‬

‫חדש‬

‫מגוון קורסי הכנה ללידה∫ קבוצתי¨‬ ‫מרתון מקוצר¨ אישי בביה‪¢‬ח¨ אישי בבית‬

‫לפרטים והרשמה∫ ‪www.haemek.co.il | Hila_emek@clalit.org.il ˇ ∞¥≠∂¥π¥µµµ‬‬ ‫™חלק מהשירותים הינם בתשלום‬

‫אנשים‬

‫שחקן נשמה‬ ‫האם והעובר ב"העמק"‬ ‫חיידק התיאטרון מעולם לא עזב את ד"ר זהר נחום‪ ,‬מנהל יחידת רפואת ֵ‬

‫זהר נחום כרופא וכשחקן‪ .‬צילומים‪ :‬עטר די־נור‬

‫בין חיים של דרמה לבין הדרמה שבחיים" ‪ -‬כך‬ ‫מתאר ד"ר זהר נחום את שני העולמות שבהם‬ ‫הוא חי‪ .‬חיי הדרמה שלו מתנהלים בתמרטרון‬ ‫ התיאטרון של תמרת ‪ -‬ואת הדרמה שבחיים‬‫הוא חווה בעבודתו במרכז הרפואי 'העמק'‪,‬‬ ‫האם והעובר‪ ,‬הכולל גם‬ ‫שם הוא אחראי על תחום רפואת ֵ‬ ‫את התחומים של סוכרת וסיבוכי הריון‪" .‬יש כאן בהחלט‬ ‫הרבה דרמות‪ ",‬הוא אומר‪" .‬אנחנו מתמודדים עם סיכונים‬ ‫האם ‪ -‬למשל אפילפסיה‪ ,‬סכרת ולחץ דם גבוה ‪ -‬ועם‬ ‫של ֵ‬ ‫סיכונים של העובר‪ ,‬ביניהם רעלת הריון ולידה מוקדמת‪.‬‬ ‫העבודה עצמה דינמית מאוד ומלאה דרמות ‪ -‬ולשמחתי‪,‬‬ ‫רובן מסתיימות בלידה מוצלחת ובסוף טוב‪ ,‬וזה סיפוק אדיר‪.‬‬ ‫הרגעים המצערים קשים‪ ,‬אבל מועטים‪".‬‬

‫"‬

‫אהבה שמצליחה לשרוד‬ ‫עולם התיאטרון משך את זהר מאז ילדותו‪" :‬הייתי בחוגי‬ ‫דרמה‪ ,‬ארגנתי מסיבות וגם הופעתי הרבה‪ .‬ארגנתי את מסיבת‬ ‫הסיום בתיכון‪ ,‬ובמהלך הלימודים בטכניון השתתפתי באופן‬ ‫פעיל במסיבות פורים‪ .‬זה ג'וק שלא עזב אותי מעולם‪ ,‬אהבה‬ ‫שמצליחה לשרוד בכל משברי החיים‪ ,‬לצד המקצוע הטוטאלי‬ ‫והתובעני שלי וחוסר הזמן הכרוני‪ .‬לכן‪ ,‬כשהתגבש ההרכב‬ ‫הנוכחי ה'תמרתרון'‪ ,‬לפני כשלוש שנים‪ ,‬קפצתי על ההזדמנות‪".‬‬ ‫המשחק‪ ,‬לדברי זהר‪ ,‬מעניק לשחקן תחושת התעלות‪" .‬תמיד‬ ‫נעים לקבל מחיאות כפיים בסוף ההצגה‪ ,‬ומחמאות מהקהל‪,‬‬ ‫אבל התחושה החזקה והממכרת היא דווקא באמצע המופע‬ ‫ היכולת ללכוד את הקהל בכף ידך‪ ,‬לרגש אותו ולהצחיק‬‫אותו ולעורר בו מחשבות‪ ,‬והכל בתנועת אצבע‪ ,‬במבע פנים‪,‬‬ ‫באיבחת קול‪ .‬השקט הזה‪ ,‬כשהקהל עוצר את נשימתו ‪ -‬זה‬ ‫האופיום של השחקן‪".‬‬ ‫זהר נחום נולד בגן שמואל בשנת ‪ 1960‬וגדל בכרמיאל‪ ,‬שם‬ ‫למד במחזור השני בבית הספר התיכון‪ .‬ב־‪ 1978‬החל ללמוד‬ ‫רפואה בטכניון‪ ,‬במסגרת העתודה האקדמית‪ .‬את שירותו הצ־‬ ‫באי עשה כרופא גדודי בשריון ואחר כך כרופא וחוקר במכון‬

‫‪8‬‬

‫לרפואה ימית של חיל הים‪ ,‬שם התקדם עד לתפקיד סגן מפקד‬ ‫המכון‪ .‬ב־‪ 1990‬החל התמחות במרכז הרפואי 'העמק' בעפולה‪,‬‬ ‫ולאחר שחרורו מצה"ל‪ ,‬בדרגת רב סרן‪ ,‬חזר לשם כרופא בכיר‬ ‫בשנת ‪.2002‬‬ ‫ד"ר נחום הוא הרופא הראשון שיצא מכרמיאל‪" .‬לא היו לנו‬ ‫במשפחה רופאים‪ ,‬ואף אחד לא כיוון אותי לשם ‪ -‬זה פשוט היה‬ ‫לי ברור כבר ִמילדּות‪ .‬וברפואת נשים בחרתי מפני שהיא התחום‬ ‫האופטימי ביותר‪ ,‬הרי אתה מלווה כאן יצירה של חיים חדשים‪".‬‬ ‫זהר הוא איש סגל (פרופסור משנה קליני) בפקולטה לרפואה‬ ‫בטכניון‪ ,‬שאותה מנהל הדיקן פרופסור אליעזר שלו‪ .‬שם הוא‬ ‫מלמד את דור הרופאים הבא‪ .‬הסטודנטים שלו מגיעים גם אליו‬ ‫למחלקה בבית חולים 'העמק'‪ ,‬לשישה שבועות כחלק מהסטאז'‪,‬‬ ‫משתתפים בביקורים‪ ,‬בניתוחים‪ ,‬בדיונים ובהרצאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ד"ר‬ ‫נחום משתתף במחקרים וכך נשאר מעודכן בתחום‪" .‬התחלתי‬ ‫התמחות לפני ‪ 23‬שנים‪ ,‬ובזכות המחקר הרפואי אנחנו נמצאים‬ ‫היום במקום אחר לגמרי מבחינת איבחון‪ ,‬טיפולים ותרופות‪.‬‬ ‫התפתחות האולטרסאונד‪ ,‬מהפיכת הגנטיקה‪ ,‬ניתוחים בעוברים‬ ‫ופריצות דרך נוספות שינו את פני הרפואה‪ ,‬וכיום אנחנו יכולים‬ ‫לספק לאם ולעובר טיפולים הרבה יותר טובים‪".‬‬ ‫זהר אינו מתעלם מהקשיים החדשים שמציבה התפתחות‬ ‫הרפואה בפני הצוות הרפואי‪" .‬התופעה של תביעות רשלנות‬ ‫מייצרת רפואה מתגוננת‪ ,‬והמשמעות היא לעתים טיפולי־יתר‪,‬‬ ‫תרופות מיותרות והלחצה של המטופלים‪ .‬התביעות המשפטיות‬ ‫הכי גדולות הן בתחום שלנו‪ ,‬כי המחוקק מבין שפגיעה בעובר‬ ‫היא פגיעה לטווח ארוך‪ .‬אנחנו חייבים לקחת הכל בחשבון‪ ,‬אבל‬ ‫לחשוב באופן שקול ועל פי טובת האם והעובר‪".‬‬ ‫מגמה נוספת היא התרחבות הידע שברשות המטופלים‪.‬‬ ‫"נשים רבות באות אלינו עם מידע רב‪ ,‬והאתגר שלנו הוא‬ ‫לא להיבהל מזה אלא לשמוח על כך‪ .‬בעיני‪ ,‬היעלמות הגישה‬ ‫הפטרנליסטית‪ ,‬שאפיינה בעבר את הממסד הרפואי‪ ,‬היא תהליך‬ ‫מבורך‪ ,‬שמחייב אותנו לתקשורת פתוחה יותר עם האישה ועם‬ ‫משפחתה‪ .‬כיום אנחנו משתפים את המטופלת בשיקולים שלנו‪,‬‬ ‫ונותנים לה לבחור באופציה הנכונה לה‪".‬‬

‫סביבה כפרית‪ ,‬מחלקה משפחתית‬ ‫זהר ואילה הגיעו לתמרת מחיפה‪ ,‬בחיפוש אחר סביבה כפ־‬ ‫רית לגדל בה את הילדים‪" ,‬ותמרת הוכיחה את עצמה כיישוב‬ ‫מעולה‪ .‬גידלנו כאן את ליאת‪ ,‬נעמה‪ ,‬בר (שהשתחרר לאחרונה‬ ‫מהצבא) וגיל (תלמיד תיכון)‪ ,‬ובשנים האחרונות נולדו לנו גם‬ ‫נכדים ‪ -‬מיקה ורן‪".‬‬ ‫המעבר לתמרת היה גם חלק מחיפוש אחר מחלקה פריפ־‬ ‫ריאלית‪ ,‬שיהיה בה סגנון עבודה יותר משפחתי ונעים‪" .‬ובאמת‪,‬‬ ‫המחלקה כאן ב'העמק' משפחתית מאוד‪ ,‬בנוסף להיותה מחלקה‬ ‫מובילה ברמה עולמית‪ ,‬בתחומים רבים‪ .‬אנשי הצוות הם גם‬ ‫חברים ברמה האישית‪ ,‬ויש כאן לא מעט פעילויות תרבות‬ ‫וחברה ‪ -‬מסיבות‪ ,‬טיולים ועוד ‪ -‬שמדברים אלי מאוד‪ .‬חשוב‬ ‫גם לציין שלמרות שאנחנו בפריפריה‪ ,‬אנחנו לא נופלים ברמה‬ ‫המקצועית משום בית חולים אחר בארץ‪ ,‬ובתחומים מסוימים‬ ‫אפילו מובילים על בתי החולים הטובים בעולם‪ .‬אחד היתרונות‬ ‫של 'העמק' הוא בכך שאנחנו משתדלים לספק למטופלים מכלול‬ ‫רפואי רחב ככל האפשר במסגרת הביטוח‪ ,‬ולא דוחפים אותם‬ ‫לרפואה פרטית‪ ,‬כפי שנהוג במקומות רבים‪".‬‬

‫ה'תמרתרון'‬ ‫קבוצת ה'תמרתרון' מונה ‪ 11‬חברים‪ ,‬רובם‬ ‫תושבי תמרת‪ .‬היא החלה את דרכה עם הבמאית‬ ‫ריקה רם ועם "בצער לא רב וביגון לא קודר"‬ ‫ קולאז' קטעים מיצירתו של חנוך לוין‪ .‬אחר‬‫כך עלה המחזה" "‪ 12‬המושבעים"‪ ,‬איתו הופ�י‬ ‫עה הקבוצה במרכז הרפואי 'העמק' וגם במזרע‪,‬‬ ‫חיפה‪ ,‬תמרת וגבעת אלה‪ .‬השנה נבחרה ההצגה‬ ‫"מבקר המדינה"‪ ,‬שם מגלם ד"ר נחום את הרב‬ ‫משעי‪ .‬מנהל הקבוצה הוא עופר די נור‪ ,‬והבמאית‬ ‫הנוכחית היא אילנה אדרי מגבעת אלה‪.‬‬

‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫השמים הם הגבול‬

‫התחתון‬

‫אסף ברימר וד"ר חוסיין טרבייה הקימו בסח'נין את ‪ - MOONA‬מרכז לחלל וסביבה‬ ‫שנת ‪ ,2008‬אחרי קריירה‬ ‫צבאית ארוכה‪ ,‬שאותה‬ ‫החל כטייס קרב‪ ,‬השת־‬ ‫חרר אסף ברימר מצה"ל‪.‬‬ ‫בתפקידו האחרון ניהל‬ ‫פרויקט סימולטורים בחברת לוקהיד‬ ‫מרטין‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬ועם שחרורו החל לעבוד‬ ‫בתעשייה האווירית‪.‬‬ ‫ברימר‪ ,‬יליד קיבוץ איילת השחר‪ ,‬עשה‬ ‫לדבריו "מסלול ארץ־ישראלי רגיל"‪ :‬ילדּות‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬שנת שירות‪ ,‬קורס טייס‪ .‬לעמק‬ ‫יזרעאל הגיע ב־‪ ,1994‬כשהועבר לבסיס‬ ‫רמת דוד‪ ,‬ובשנת ‪ 2000‬עבר לבית שבו הוא‬ ‫מתגורר עד היום באלון הגליל עם אשתו‬ ‫ושלושת ילדיו‪ .‬במשך שלוש שנים שימש‬ ‫יו"ר ועד היישוב ‪" -‬בגלל הרצון שלי לעבוד‬ ‫עם אנשים‪ ,‬ומפני שידעתי שנצטרך להת־‬ ‫מודד עם האתגרים שיביא פרויקט ההרחבה‪,‬‬ ‫ולמרות שאמרו לי שהתפקיד כפוי טובה‪".‬‬ ‫התשוקה לעשייה חברתית‪ ,‬שהובילה את‬ ‫אסף לשנת שירות ולתפקיד יו"ר היישוב‪,‬‬ ‫לא כבתה בו מעולם‪ ,‬וכעבור כמה שנים‬ ‫באזרחות הוא לקח לעצמו שנת חופש‪.‬‬ ‫"השנה הזאת היתה משמעותית מאוד עבו־‬ ‫רי‪ .‬התנדבתי בפנימיית נוה עמיאל בשדה‬ ‫יעקב ועבדתי עם יעקב הכט ‪ -‬הרוח החיה‬ ‫מאחורי בתי הספר הדמוקרטיים בארץ‪".‬‬

‫ב‬

‫הקהילתיות נעצרת בשער‬ ‫כעבור שנה חזר אסף לעבודה בתע־‬ ‫שייה האווירית‪ ,‬אבל לא הפסיק לחשוב‬ ‫על עשייה שיש בה משמעות חברתית‬ ‫כלשהי‪" .‬אני גר ביישוב קהילתי מקסים‪",‬‬ ‫הוא אומר‪" ,‬אבל הקהילתיות הזאת נעצ־‬ ‫רת בשער ‪ -‬בעיקר כשמדובר ביחסים‬ ‫עם היישובים הערביים השכ־‬ ‫נים‪ .‬אנחנו גדלים ומתחנכים‬ ‫על חשדנות וחששות ומגננות‪,‬‬ ‫ועבור רוב התושבים היהודים‬ ‫בגליל‪ ,‬יישוב ערבי הוא ‪ -‬במק־‬ ‫רה הטוב ‪ -‬מוסך וחומוס ובקלאווה‪.‬‬ ‫החלום שלי הוא שהסיטואציה הזאת תשתנה‬ ‫ שההגנות יירדו‪ ,‬שהפתיחות תגבר‪ .‬דרוש‬‫כאן גשר בין אוכלוסיות שונות‪ ,‬ובהתנסות‬ ‫שלי באלון הגליל למדתי שאני טוב בזה‪,‬‬ ‫בגישור בין אנשים‪".‬‬ ‫כך נולד הפרויקט של מרכז החלל‬ ‫בסח'נין‪ ,‬שיצא השנה לדרך‪ .‬למה חלל? "כי‬ ‫החלל לא שייך לאף אחד‪ ,‬ואין בו מחסומים‬ ‫וגבולות‪ .‬אפשר ללמוד ממנו הרבה על איך‬ ‫שהחיים שלנו יכולים להיראות אם נצליח‬ ‫לחולל את השינוי הנכון‪ ,‬ולעשות את זה תוך‬ ‫שיתוף פעולה בין ערבים ויהודים‪ .‬וכמובן‪,‬‬

‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫"החלל לא שייך לאף אחד‪ ,‬ואין בו מחסומים וגבולות‪ .‬אפשר ללמוד ממנו הרבה‬ ‫על איך שהחיים שלנו יכולים להיראות אם נצליח לחולל את השינוי הנכון‪".‬‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬ד"ר חוסיין טראביה‪ ,‬צ'רלס בולדן ואסף ברימר‬

‫זו הזדמנות ללמידה מתוך סקרנות ופליאה‪,‬‬ ‫ומתוך עיסוק בטכנולוגיה ובחדשנות‪".‬‬ ‫למרות שצבר מאות שעות טיסה בשמים‪,‬‬ ‫את נושא החלל נאלץ אסף ללמוד מהתחלה‪.‬‬ ‫"ביקרתי במרכז אילן רמון באוניברסיטת באר‬ ‫שבע‪ ,‬ואחר כך במרכזי חלל נוספים‪ .‬למדתי‬ ‫שם הרבה על האספקטים המדעיים והחי־‬ ‫נוכיים של התחום‪ ,‬ולמרכז החדש שהקמנו‬ ‫הוספתי את הרכיבים האנושיים והקהילתיים‪,‬‬ ‫שהם בעצם עיקר המוטיבציה שלי‪".‬‬ ‫אסף יצר קשר עם מומחה הסביבה ד"ר‬ ‫שלמה קמחי‪ ,‬שאמר לו‪" :‬אם אתה מדבר על‬ ‫חלל ועל שיתוף פעולה יהודי־ערבי‪ ,‬אנחנו‬ ‫חייבים לנסוע למרכז הסביבתי בסח'נין‪".‬‬ ‫השניים נסעו לסח'נין‪ ,‬ושם פגשו את‬ ‫מנהל המרכז‪ ,‬ד"ר חוסיין טרבייה‪ .‬ד"ר‬ ‫קמחי הוא המלווה האקדמי של המרכז‪.‬‬ ‫סיפורו של המרכז הסביבתי מתחיל‬ ‫בשנת ‪ ,1993‬לאחר הסכמי אוסלו‪ .‬חוסיין‪,‬‬ ‫שהיה אז סטודנט צעיר בטכניון‪ ,‬נפגש עם‬ ‫יוסי שריד‪ ,‬השר לאיכות הסביבה‪ ,‬והציע‬ ‫לו להקים מרכז סביבה בסח'נין‪ .‬הרעיון‪:‬‬ ‫יצירת גשר בין ישראלים ערבים ליהודים‪,‬‬ ‫בין סח'נין לשכנותיה ובין ישראל‪ ,‬ירדן‪,‬‬ ‫סוריה והרשות הפלסטינית‪" .‬קח ‪ 170‬אלף‬ ‫שקל‪ ,‬ועוד חודש וחצי אני בא לחנוך את‬ ‫המרכז שלך‪ ",‬השיב שריד‪ .‬המרכז נוסד‪ ,‬וב־‬ ‫מקום הוקם מרכז חינוך לאקולוגיה לטובת‬ ‫המגזר הערבי‪ .‬בנוסף הקים חוסיין איגוד‬ ‫ערים לאיכות הסביבה‪ ,‬המחבר שש רשויות‬

‫ערביות בצפון‪ ,‬ובניין אקולוגי המאכלס‬ ‫את הפעילויות השונות‪.‬‬ ‫"לחוסיין היו מוטיבציה וחזון ומקום‪ ,‬ולי‬ ‫היה רעיון ‪ -‬מרכז לחלל וסביבה‪ ",‬אומר‬ ‫אסף‪" .‬במשך כמה חודשים עבדתי איתו‬ ‫בהתנדבות‪ ,‬במקביל לעבודתי בתעשייה‬ ‫האווירית‪ ,‬עד שבינואר השנה עזבתי את‬ ‫העבודה והתמסרתי לפרויקט הזה‪".‬‬ ‫כמו ג'וקר בפתיחת משחק‬ ‫תוך זמן קצר יצר אסף קשר עם נצי־‬ ‫גי השגרירות האמריקאית ושכנע אותם‬ ‫להביא למרכז את נציג נאס"א‪ ,‬העתיד‬ ‫לבקר בישראל כדי להשיק את המיזם‪:‬‬ ‫מחקר החלל כאמצעי לשינוי חברתי רב‬ ‫תרבותי‪" .‬כשהתחלתי לתאם את הביקור‬ ‫לא ידעתי מי זה יהיה‪ ,‬ואז התברר שזה‬

‫ראש נאס"א‪ ,‬צ'רלס בולדן‪ .‬עוד לא היה‬ ‫לנו כלום בשטח‪ ,‬רק הבניין‪ ,‬אבל הבנתי‬ ‫שההזדמנות הזאת היא כמו ג'וקר שאתה‬ ‫מקבל כבר בתחילת המשחק‪ .‬הייתי חייב‬ ‫לארגן את הארוע‪ ,‬ולא היה לי שום ני־‬ ‫סיון בדברים כאלה ‪ -‬הדבר הגדול ביותר‬ ‫שעשיתי זה בר מצווה‪ ".‬למרות החששות‬ ‫נרשמה הצלחה גדולה‪ ,‬ואורח הכבוד אמר‬ ‫שזה היה הארוע המשמעותי ביותר בביקורו‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫הצוות לא נח על זרי הדפנה‪ ,‬אלא המשיך‬ ‫לעבוד ולחבר אליו גורמים נוספים‪ :‬משקי־‬ ‫עים פרטיים (ינקי מרגלית ואסף חרל"פ)‪,‬‬ ‫חברות עסקיות‪ Cisco( :‬ו־‪ ,)Matrix‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬משרד המדע‪ ,‬ארגון שתיל‪ ,‬שותפות‬ ‫‪( 2000‬פיטסבורג־משגב‪/‬כרמיאל) וציונות‬ ‫‪ ,2000‬הרשות לפיתוח הגליל‪ ,‬ואיגוד הערים‬ ‫האזורי‪ .‬כעת הם מחפשים משקיעים נוס־‬ ‫פים‪" .‬אנחנו עדיין בשנה הראשונה‪ ,‬שהיא‬ ‫שנה קשה מבחינה תקציבית‪ ,‬אבל לי יש‬ ‫סבלנות‪ ,‬ואני מאמין שהמודל שלנו יביא‬ ‫גם הכנסות‪ ,‬שיממנו את מרבית הפעילות‪".‬‬ ‫כיום לומדים במרכז ‪ 60‬בנות בחסות‬ ‫תכנית 'עתידים' ומשרד המדע‪" .‬אנחנו‬ ‫מתמקדים ביזמות ובחינוך מדעי־טכנולו־‬ ‫גי‪ ,‬והמפגש הבין־תרבותי הוא רק תוצאת‬ ‫לוואי‪ ,‬כלומר משהו שמתרחש מתוך מכלול‬ ‫הפעילויות‪ ".‬בעתיד הקרוב יפעלו במקום‬ ‫מרכז שמש ואנרגיה; ‪ - FabLab‬מעבדה‬ ‫דיגיטלית קהילתית‪ ,‬מחרטות מתקדמות‬ ‫ועוד; ומרכז קיימות‪.‬‬ ‫"המודל הישן של מדריך יהודי שעובד‬ ‫עם נוער ערבי לא עניין אותי‪ ",‬אומר אסף‪.‬‬ ‫"רציתי שיהיה כאן שיתוף פעולה אמיתי‪,‬‬ ‫הדדי‪ ,‬ועשייה בינלאומית שתחרוג מסח'נין‬ ‫ואפילו מגבולות ישראל‪ ".‬השם שנבחר‬ ‫למרכז החדש הוא 'מּונָה' ‪ - MOONA -‬שם‬ ‫שמצלצל טוב בעברית‪ ,‬מזכיר את המילה‬ ‫האנגלית ‪ ,moon‬ומשמעותו בערבית היא‬ ‫'משאלה'‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫חקלאות‪/‬תרבות‬

‫"האדמה שלנו היא מקום מצוין להגשמת חלומות‪",‬‬ ‫אומרים נטלי והילָל פרץ‪ ,‬שהקימו במושב היוגב את "הקרקס החקלאי"‬ ‫אחרי שנים של נדודים בין אירופה‪ ,‬ישראל והאיים הקריביים‬ ‫פשר להתחיל את הסיפור‬ ‫הזה ב־‪ .2003‬היא היתה‬ ‫בת ‪ ,24‬סטודנטית למדעי‬ ‫הקרקע והמים‪ ,‬והוא בן ‪,28‬‬ ‫בעל חברה לספורט אתגרי‪.‬‬ ‫זאת היתה חתונה של חבר שלו‪ ,‬והיא‬ ‫הגיעה לשם כלהטוטנית של ג'אגלינג־אש‪.‬‬ ‫הילל נדלק‪.‬‬ ‫הילל ונטלי‬ ‫הפגישה הראשונה ההיא בין ָ‬ ‫התרחשה לפני עשר שנים‪ ,‬ומאז הם יחד‬ ‫ בתחילה בנדודים בין ישראל‪ ,‬אירופה‬‫והאיים הקריביים‪ ,‬ובשנתיים האחרונות‬ ‫במושב היוגב‪ ,‬שם הם הקימו את "הקרקס‬ ‫החקלאי" שהחל לפעול בפורים השנה‪ .‬הח־‬ ‫וויות שעברו במהלך העשור הזה יכולות‬ ‫למלא לפחות ספר אחד‪.‬‬ ‫נטלי נולדה בנס ציונה להורים מדענים‪,‬‬ ‫והילל גדל בנהלל‪ ,‬בנואיבה (סיני) ובאיים‬ ‫הקריביים‪ ,‬ואת לימודיו התיכוניים עשה‬ ‫בפנימיית הכפר הירוק‪ .‬שמו המיוחד בא‬ ‫(ه َلل) הוא שמה של אחת‬ ‫מערבית ‪ִ -‬הלאל ِ‬ ‫הגבעות באזור נואיבה‪ ,‬ופירושו "חרמש‬ ‫הירח"‪.‬‬ ‫"הכרתי את נטלי בתקופה שכבר הרגשתי‬ ‫שמיציתי את העניין האתגרי‪ ",‬אומר הילל‪,‬‬ ‫"ונטלי הרגישה שהיא בשלה להפסיק את‬ ‫לימודי החקלאות‪ .‬החלטנו לצאת יחד לדרך‬ ‫חדשה‪ :‬קרקס‪".‬‬ ‫הילל ונטלי נרשמו לחוג אקרובאלא־‬ ‫נס (אקרובטיקה בזוג)‪ ,‬ולאור ההתקדמות‬

‫א‬

‫‪10‬‬

‫לשלב הבא‪ :‬לימודי קרקס‬ ‫המהירה המשיכו ָ‬ ‫באירופה‪" .‬היעד שלנו היה אנגליה‪ ,‬אבל‬ ‫בדרך נעצרנו בספרד וגילינו שם בית ספר‬ ‫מצוין לקרקס‪ .‬שם למדנו וגיבשנו‪ ,‬במשך‬ ‫שנה‪ ,‬את המופע המשותף שלנו‪".‬‬

‫עונת הנדודים‬ ‫בתום השנה החלו השניים לנדוד עם‬ ‫המופע שלהם בין אירופה (בקיץ) לישראל‬ ‫(בחורף)‪ .‬בשלב מסוים הם החליטו לנסות‬ ‫את מזלם באיים הקריביים‪ ,‬שם מתגורר‬ ‫אביו של הילל‪" .‬כבר סגרנו חוזים להופעות‬ ‫במלונות באיים‪ ",‬מספר הילל‪" ,‬אבל בחזרה‬ ‫הגנרלית‪ ,‬ערב לפני המופע הראשון‪ ,‬נטלי‬ ‫ָּפרקה את המרפק‪ ,‬וכל התוכנית נגנזה‪".‬‬ ‫הפציעה אילצה את בני הזוג 'לעשות‬ ‫חושבים'‪ ,‬והם החליטו להישאר בינתיים‬ ‫בקריביים‪" .‬לקחנ ו ‪ 10‬דונם חממות‪ ,‬וה�ת‬ ‫חלנו לגדל ירקות לשוק המקומי‪ ",‬מספרת‬ ‫נטלי‪" .‬עבורי זה היה המפגש הראשון עם‬ ‫החקלאות ‪ -‬מלבד תקופת הלימודים בר־‬ ‫חובות ‪ -‬ופשוט התאהבתי‪ .‬שם צמח הרעיון‬ ‫לחבר חקלאות וקרקס ‪ -‬שני עולמות שונים‬ ‫לכאורה‪ ,‬שבעצם יש בהם המון מן המשותף‪:‬‬ ‫היצירה‪ ,‬היכולת לצמוח ולהשתפר כל הזמן‪,‬‬ ‫וההתפעלות מהתוצאות‪".‬‬ ‫כעת היה עליהם להחליט היכן להג־‬ ‫שים את החלום‪ .‬מבחינה אובייקטיבית‪,‬‬ ‫כל היתרונות היו בקריביים‪ .‬שם הם יכלו‬ ‫לקבל ‪ 300‬דונם‪ ,‬עם פטורים שונים ממיסים‬

‫וקהל אמיד שמגיע בספינות התיירות‪ .‬אבל‬ ‫הגעגועים הביסו את כל השיקולים האלה‪,‬‬ ‫והם החליטו לחזור לישראל‪.‬‬ ‫כשהגיעו לארץ היה עליהם לקבל הח־‬ ‫לטות נוספות‪" .‬היה לנו ברור שאם אנחנו‬ ‫רוצים להתפתח בשני התחומים‪ ,‬קרקס‬ ‫וחקלאות‪ ,‬אנחנו חייבים שיהיו לנו מתק־‬ ‫ני־אימון ואדמה בצמוד לבית‪ ",‬אומר הילל‪.‬‬ ‫"החלטנו שבשלב הראשון נתמקד בקרקס‬ ‫בלבד‪ ,‬והתחנה הראשונה שלנו בארץ היתה‬ ‫מושב אודים‪ ,‬שם התגוררה ופעלה קהילת‬ ‫קרקס מקסימה‪ .‬זאת היתה סביבה מצוינת‬ ‫להתפתח וללמוד בה ‪ -‬כולם עזרו לכולם‪,‬‬ ‫הציעו רעיונות וגם הציעו ביקורת‪".‬‬ ‫מהר מאוד הבינו הילל ונטלי שבאזור המר־‬ ‫כז והשרון הם לעולם לא יוכלו לקנות אדמה‪,‬‬ ‫ולאחר התלבטות החליטו על עמק יזרעאל‬ ‫ הילל העביר חלק מילדותו בנהלל‪ ,‬ונטלי‬‫עשתה את שירותה הצבאי כמורה חיילת בע־‬ ‫פולה‪ .‬אחרי בדיקות יסודיות הם רכשו קרקע‬ ‫במושב 'היוגב'‪ ,‬ואז דֹום ‪ -‬כיפה גיאודזית‬ ‫שהם מייעדים לגידול עצים טרופיים ‪ -‬ומאז‬ ‫הם כאן‪" .‬זאת היתה החלטה מצוינת‪ ",‬אומרת‬ ‫נטלי‪" .‬עברנו רק לפני שנתיים אבל לפעמים‬ ‫נדמה לנו שאנחנו נמצאים כאן מאז ומתמיד‪.‬‬ ‫כשהגענו לא יכולנו לדעת שיקבלו אותנו‬ ‫כל כך יפה כאן ‪ -‬בפירגון ובעזרה ובהשאלת‬ ‫ציוד‪ ,‬וכמובן כקהל במופעים שלנו‪ .‬רק במבט‬ ‫לאחור אנחנו מבינים כמה הבחירה ב'היוגב'‬ ‫היתה מוצלחת‪".‬‬

‫"קרקס זאת עבודה קשה‪,‬‬ ‫אבל עם השנים הגוף לומד‬ ‫וזוכר את מה שהוא צריך‬ ‫לעשות‪ ".‬הילל ונטלי בפעולה‬

‫פורים‪ :‬הסיפתח‬ ‫המופע הראשון של "הקרקס החקלאי"‬ ‫עלה בפורים האחרון‪ ,‬במסגרת פסטיבל‬ ‫אזורי‪" .‬זה היה סיפתח מצוין‪ ",‬אומר הילל‪,‬‬ ‫"כי הפסטיבל נתן לנו את הפירסום הרא־‬ ‫שוני ונתן לנו שיעור חשוב בשיווק‪ .‬כן‪ ,‬היו‬ ‫חששות‪ ,‬אבל הם התבדו‪ ,‬וברוב השבתות‬ ‫מגיעים לכאן יותר ממאה איש‪".‬‬ ‫שבת בקרקס החקלאי היא הרבה יותר‬ ‫ממופע‪ .‬זהו ארוע שכולל כתב חידה‪ ,‬קטיף‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫צילומים‪christian colombus :‬‬

‫עצמאי‪ ,‬ריצה בין ממטרות‪ ,‬שתילה ויצי־‬ ‫רה‪ ,‬סדנת ג'אגלינג‪ ,‬והמופע עצמו ‪ -‬בסך‬ ‫הכל כשלוש שעות פעילּות דחוסות מאוד‪.‬‬ ‫המבקרים מתוודעים כאן לשלל הגידולים ‪-‬‬ ‫חמניות או חיטה (לפי העונה) ושפע ירקות‬ ‫ ובעתיד יהיו כאן גם עצי פרי‪" .‬בקרי־‬‫ביים רכשנו המון ניסיון בהדליה ובגידול‬ ‫ירקות‪ ,‬וכאן זה עוזר לנו מאוד‪ ",‬אומרת‬ ‫נטלי‪" .‬אנחנו לא משתמשים בכלל בחומרי‬ ‫ריסוס‪ ,‬ואם מתפתחות מחלות מסוימות‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫כמו קימחון‪ ,‬אנחנו מקבלים אותן באהבה‪.‬‬ ‫יש לטבע שגעונות משלו‪ ,‬ואנחנו לומדים‬ ‫ממנו כל הזמן‪".‬‬ ‫את השילוב הייחודי בין קרקס לחקלאות‬ ‫הם מתכוונים לפתח ולקחת קדימה‪" .‬התחת־‬ ‫נתי עם בנאדם שיש לו חלומות מדהימים‪",‬‬ ‫אומרת נטלי‪" ,‬והאדמה שלנו היא מקום‬ ‫מצוין להגשמת חלומות‪ .‬אפשר להגשים‬ ‫כאן מה שרוצים‪ ,‬ואנחנו רוצים לפתח את‬ ‫המקום כך שמי שיגיע לכאן יעבור חוויה‬

‫חינוכית עמוקה‪ ,‬שינוי‪ .‬אנחנו בהחלט רואים‬ ‫בפרויקט שלנו שליחות חינוכית‪ ,‬אבל זה‬ ‫חינוך מתוך משחק‪ ,‬לא מתוך הטפה ‪ -‬כי‬ ‫רק במשחק אנשים נפתחים‪ ,‬מורידים מח־‬ ‫סומים‪ .‬אתה רואה את הסקרנות אצל הקהל‬ ‫שמגיע לכאן‪ ,‬גם מבוגרים וגם ילדים‪ .‬כי‬ ‫זאת לא פעילות שמעסיקה את הילדים כדי‬ ‫שההורים ינוחו‪ ,‬אלא משהו שמפעיל את‬ ‫כולם ביחד‪ ,‬כמשפחה‪".‬‬ ‫הילל ונטלי מתארים את עבודת הקרקס‬

‫כמקור משמעותי של אנרגיה זוגית‪" .‬המופע‬ ‫שלנו בנוי על אהבה ועל שיתוף פעולה‪,‬‬ ‫והוא התרפיה שלנו‪ .‬כמו לכל זוג‪ ,‬גם לנו‬ ‫יש ימים פחות הרמוניים‪ ,‬ואז המופע מקרב‬ ‫ומכוון אותנו למקום הנכון והמחובר‪ .‬מבחינה‬ ‫טכנית ופיזית קרקס זאת עבודה קשה‪ ,‬אבל‬ ‫עם השנים הגוף לומד וזוכר את מה שהוא‬ ‫צריך לעשות‪ ,‬ואז אנחנו יותר פנויים להנאה‬ ‫ולתקשורת עם הקהל ‪ -‬והתגובות נותנות‬ ‫לנו כוח והתרוממות רוח אדירה‪".‬‬

‫‪11‬‬

‫קהילה‬

‫התחזית‪ :‬אג‬ ‫הרוח האופטימית המנשבת כיום בכפר ברוך מושכת בנים‬ ‫חוזרים ומתיישבים חדשים בהנהגת המושב מאמינים שהבריכה‬ ‫המחודשת‪ ,‬מוסדות החינוך המתעוררים‪ ,‬הכבישים החדשים‬ ‫ופתיחתה של תחנת רכבת העמק בכניסה למושב יעצימו‬ ‫את השינוי ויעלו את הכפר על המפה‬ ‫בישים חדשים‪ ,‬בריכה מחודשת‪ ,‬שערים‬ ‫חדשים‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬מרכז מיחזור –‬ ‫אלה חלק מהשינויים הפיזיים המתחוללים‬ ‫בכפר ברוך‪ ,‬במקביל להתרחבות דמוגרפית‬ ‫משמעותית ולהתעוררות מחודשת בתחומי‬ ‫התרבות‪ ,‬החברה והחינוך‪.‬‬ ‫לימור קוזוקרו‪ ,‬מנהלת היישוב‪ ,‬מציינת את ההרחבה כאחד‬ ‫מגורמי השינוי העיקריים במושב כיום‪" .‬ההרחבה הנוכחית‬ ‫כוללת כחמישים יחידות – כמעט הכפלה של מספר המשפחות‬ ‫ביישוב – וכל יום אני מקבלת לפחות שני טלפונים מאנשים‬ ‫חדשים שמתעניינים באפשרות לגור כאן (בחודשים הקרובים‬ ‫תיפתח הרחבה נוספת)‪ .‬התושבים החדשים מעורבים מאוד‬ ‫בוועדות ובפעילות החברתית‪ ,‬החינוכית והתרבותית‪ ,‬וחג‬ ‫השבועות ומסיבת סוף הקיץ היו השנה נפלאים ומלאי אנרגיה‪.‬‬ ‫"ברור שכל שינוי מביא איתו חששות‪ ,‬אבל כיום כל התו־‬ ‫שבים רואים את היתרון שבחזרה של בנים למושב ובכניסה‬ ‫של צעירים‪ ,‬ילדים ורוח חדשה‪ .‬ההרחבה היא משאב חשוב‬ ‫שיעזור לנו לקדם את המושב למקום הרבה יותר טוב‪".‬‬

‫כ‬

‫למרות תנאי הפתיחה‬ ‫כפר ברוך נוסד בחנוכה ‪ ,1926‬בתנאי פתיחה 'לא אידיאליים'‪,‬‬ ‫בלשון המעטה (ראו מסגרת משמאל)‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬תושבי‬ ‫הכפר מדברים עליו באהבה רבה‪ ,‬כעל סיפור הצלחה אנושי‪.‬‬ ‫"למרות נתוני הפתיחה הקשים נוצרה כאן קהילה מצוינת‪",‬‬ ‫אומר מריוס גרופר‪ ,‬שהגיע לכאן לפני ‪ 62‬שנה‪" .‬יש כאן‬ ‫אנשים מעולים‪ ,‬מוסריים מאוד‪ ,‬ועזרה הדדית שלא ראיתי‬ ‫בשום מקום אחר‪ .‬את המשבר של שנות השמונים עברנו‬ ‫בשלום בזכות הדיאלוג בין האנשים (טוב‪ ,‬גם בזכות הכסף‬ ‫ממניות תנובה)‪ .‬התושבים מתפרנסים כאן בכבוד‪ ,‬היחסים‬ ‫ביניהם טובים‪ ,‬וגם תושבי ההרחבה השתלבו בקהילה באופן‬ ‫מוצלח ומשמעותי‪".‬‬

‫‪12‬‬

‫מריוס הגיע לכפר כנער בן ‪ .17‬משפחתו הגיעה מרומניה‬ ‫באותה שנה (‪ ,)1951‬וחברי הקבוצה הרומנית פנו לסוכנות‬ ‫בבקשה למצוא להם עבודה ומקום מגורים‪ .‬כשנשלחו למושבה‬ ‫מגדל הודיעו‪" :‬אבנים שחורות ‪ -‬לא בשבילנו"‪ .‬כשנשלחו‬ ‫למושב אודים כעסו‪" :‬יש כאן רק חולות"‪ .‬בכפר ברוך פגשה‬ ‫הקבוצה את התושב הוותיק יעקב רחמן‪ ,‬שאמר לעולים הח־‬ ‫דשים‪" ,‬תראו‪ ,‬האדמה כאן כמו ברומניה" ‪ -‬והם השתכנעו‪.‬‬ ‫בתמורה לקליטת העולים החדשים קיבל הכפר קו מים‪ ,‬שנתן‬ ‫דחיפה גדולה לענפי החקלאות השונים‪.‬‬ ‫‪ 25‬צריפים הוקמו עבור העולים ‪ -‬מבנה אלומיניום על‬ ‫בסיס בזלת‪ 2.5 ,‬על ‪ 5‬מטרים‪" .‬בסוף שורת הצריפים היתה‬ ‫מקלחת קרה‪ ,‬כלומר צינור עם שלושה חורים‪ ",‬נזכר מריוס‪,‬‬ ‫"אבל בחורף היינו מחממים מים ומתרחצים בפיילה‪ .‬זאת‬ ‫היתה תקופה קשה‪ ,‬אבל בזכות הקשיים האלה צמחה בי פט־‬ ‫ריוטיּות לכפר‪".‬‬ ‫מריוס לא התקבל ללימודים בבית ספר בעפולה ("אמרו לי‪,‬‬ ‫קודם תלמד תנ"ך‪ ,‬והבת של יעקב רחמן ניסתה ללמד אותי‬ ‫ולא הצליחה")‪ ,‬ולכן החל לעבוד בחקלאות אצל אחד מחברי‬ ‫הכפר‪ ,‬ובשדה פגש את אשתו לעתיד‪" .‬בסוף‬ ‫יום העבודה‪ ,‬למרות העייפות‪ ,‬היינו נפגשים‬ ‫על מרפסת הבטון היחידה במעברה‪ ,‬ורוקדים‬ ‫למוזיקה מהפטיפון החשמלי היחיד שהיה כאן‪.‬‬ ‫עבדנו קשה אבל היתה גם שמחה גדולה‪".‬‬

‫של התהליך בהוראת המשרד לאיכות הסביבה (בעקבות‬ ‫מדידות רעש משדה התעופה הסמוך)‪ ,‬וחוב גדול לחברה‬ ‫שניהלה את הפרויקט עבורנו‪".‬‬ ‫למרות המאמצים האדירים שהשקיעה הנהגת היישוב‪,‬‬ ‫רוב המשפחות שיועדו להרחבה פרשו‪" .‬הצעירים שלנו לא‬ ‫האמינו שמישהו יכול לשנות את המציאות הקיימת בכפר‬ ‫ברוך‪ ,‬אבל אני התעקשתי להמשיך בתהליך למרות הקשיים‪,‬‬ ‫בידיעה שאם ה'פיילוט' הזה יצליח‪ ,‬יבואו משפחות נוספות‪.‬‬ ‫וזה עבד‪ :‬התחלנו עם שלוש משפחות‪ ,‬ואחרי זה בא שלב‬ ‫א' שכלל ‪ 23‬משפחות‪ ,‬ואז שלב ב' עם ‪ 27‬משפחות‪ ,‬וכיום‬ ‫אנחנו בדרך לשלב ג' שיכלול עוד ‪ 26‬משפחות‪ .‬הטיפול‬ ‫היישובי במשפחות הביא לשילובן המוצלח בחיי הכפר‪,‬‬ ‫ואני מסכים בהחלט עם דבריה של לימור‪ ,‬שתושבי ההרחבה‬ ‫מחזיקים כיום את רוב הוועדות ומכניסים חיים למערכת‬ ‫החינוך ולחיי התרבות‪".‬‬ ‫תוך חמש שנים הקים הוועד המקומי ‪ -‬בסיוע המועצה ‪-‬‬ ‫מערכת חינוך חדשה‪ ,‬אחרי שני עשורים של 'תרדמה' יחסית‬ ‫שנבעה ממיעוט הילדים‪ .‬הוועד שיפץ ובנה שתי כיתות‬

‫בדרך לשלב ג'‬ ‫"הדרך להרחבה היתה רצופת מכשולים‪",‬‬ ‫אומר שלמה מזרחי‪ ,‬יו"ר הוועד‪ ,‬שהגיע‬ ‫לכפר לפני שלושה עשורים ושימש במשך‬ ‫‪ 155‬שנה יו"ר שני הוועדים ‪ -‬החקלאי והמק�ו‬ ‫מי‪" .‬בין המכשולים האלה היו שינויי חקיקה‬ ‫ושינויים במינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬הקפאה‬ ‫נוער כפר ברוך בדרך לפעילות קיץ‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫לפעוטון ושני גני ילדים‪ ,‬והשקיע בשיפוץ בית הכנסת‬ ‫ובית העם סכום של כ־‪ 3‬מיליון שקלים משלושה מקורות‬ ‫ תקציב החומש של המועצה‪ ,‬מימון ממשלתי והלוואה‪.‬‬‫שנת הלימודים תשע"ד נפתחה עם ‪ 60‬ילדים בשני הגנים‬ ‫ובשתי כיתות הפעוטון‪ ,‬ועל הפרק עומדים אתגרים חדשים‪,‬‬ ‫ביניהם בניית מועדון נוער‪.‬‬

‫מקורות הכנסה חדשים‬ ‫"האתגר של השנים האחרונות היה איתור מקורות הכנסה‬ ‫חדשים לאגודה‪ ",‬אומר יו"ר האגודה החקלאית משה (מוסה)‬ ‫סלומון‪" .‬אנחנו לא מודדים הכל בכסף‪ ,‬אבל בלי מימון פשוט‬ ‫אי אפשר לפתח יישוב‪ .‬לכן היה לנו ברור שאם רוצים שינוי‪,‬‬ ‫צריך להתייחס גם להיבט הכלכלי‪".‬‬ ‫האגודה החקלאית מונה כיום שבעה חברים‪ ,‬המייצגים כש־‬ ‫בעים משקים‪ .‬למרות שאינה מקיפה את כלל ציבור התושבים‬ ‫מימנה האגודה ‪ -‬לטובת אוכלוסיית הכפר כולה ‪ -‬חלק ניכר‬ ‫מהשינוי הפיזי־תשתיתי המתחולל בכפר בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫במסגרת זו היא העבירה כ־‪ 1.2‬מיליון שקלים לשיפוץ הבריכה‪,‬‬ ‫וסכום דומה לשיפור הכבישים והמדרכות (כנגד ‪ 2.5‬מיליון‬ ‫שקלים שהועברו ממשרד החקלאות)‪.‬‬ ‫משה סלומון הגיע לכפר כילד‪ ,‬לפני ‪ 52‬שנה‪" .‬יחד עם שני‬ ‫חברים שלי החלטנו שאנחנו נשארים בכפר‪ .‬הקמנו משקים‬ ‫חקלאיים‪ ,‬התבססנו כאן ‪ -‬ואחרים באו בעקבותינו‪ .‬כיום‬ ‫הרבה צעירים חוזרים לכאן אחרי הצבא‪ ,‬ונהנים מהשיפור‬ ‫במושב וגם משידרוג הכבישים‪ ,‬שמאפשר להם לעבוד בחוץ‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬הבן שלי ואשתי עובדים בחיפה‪ ,‬וכיום זה כבר ממש‬ ‫לא סיפור להגיע לשם‪".‬‬ ‫מהו הייחוד של כפר ברוך? "אני חושב שמה שמאפיין את‬ ‫הקהילה כאן הוא העזרה ההדדית‪ .‬אנשים דואגים זה לזה גם‬ ‫בשגרה וגם בארועים חריגים‪ ,‬כמו שהיו כאן לאחרונה‪ .‬ומה‬ ‫שמעניין מאוד הוא שזה קרה בלי שהיה כאן שום תהליך של‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫מיון וסינון של תושבים‪ ,‬כמו שעושים בהרבה מקומות אחרים‪".‬‬

‫שינוי עמוק‬ ‫"כדי להביא שינוי אמיתי צריך הרבה יצירתיות ושינוי‬ ‫של פרספקטיבה‪ ,‬והדברים האלה קיימים כאן‪ ",‬אומרת דליה‬ ‫אייל‪ ,‬מנהלת מחלקת היישובים במועצה‪" .‬אנחנו במועצה‬ ‫רואים את זה ומשתדלים לתמוך ככל יכולתנו ‪ -‬גם בתשתיות‬ ‫הפיזיות וגם בתחומים אחרים‪ .‬כפר ברוך הוא אחד היישובים‬ ‫הראשונים שהצטרפו לפיילוט של 'אורח חיים פעיל ובריא'‪.‬‬ ‫בתחום החינוך מתחוללות בכפר התפתחויות אדירות‪ ,‬בעק־‬ ‫בות איכלוס ההרחבה‪ .‬יש כאן כוחות־מתנדבים משמעותיים‬ ‫גם ברמת הוועד וגם בפעילויות אחרות‪ ,‬ויש כאן פתיחות‬ ‫לתפיסה אחרת‪ ,‬עסקית ואסטרטגיות יותר‪ ,‬ולשילוב של‬ ‫אנשים חדשים בהנהגה‪".‬‬

‫אתגר אסטרטגי‬ ‫החלום של לימור‪ ,‬מנהלת היישוב ותושבת תל עדשים‪,‬‬ ‫הוא להעלות את הכפר על המפה תוך ניצול יתרונותיו‪,‬‬ ‫ביניהם הנוף הפסטורלי והקירבה לרכבת העמק שתחל‬ ‫לפעול בקרוב‪" .‬אני מתייחסת לזה כאל אתגר אסטרטגי‪.‬‬ ‫המטרה שלנו היא לגעת בכל התחומים‪ ,‬ואני רוצה שיגי־‬ ‫עו לכאן לא רק אנשים חדשים‪ ,‬אלא גם עסקים שיביאו‬ ‫הכנסה‪ .‬הקירבה למסילה‪ ,‬ושיפור כביש הגישה ליישוב‪,‬‬ ‫יסייעו לנו בכך‪ .‬כיום פועלים כאן כמה עסקים בתחומים‬ ‫מגוונים ‪ -‬ביקור בחוות ברווזים‪ ,‬לולים‪ ,‬ספא‪ ,‬צימרים‪,‬‬ ‫מכירת נקניקיות‪ ,‬משתלה‪ ,‬רכיבה על סוסים‪ ,‬מרכז טיפולי‪,‬‬ ‫פנסיון לכלבים ועוד‪ ,‬ומריוס גרופר מנסה לקדם הקמת בית‬ ‫לאמנים‪ .‬אנחנו מקווים להחזיר את המים לאגם‪ ,‬ולהפוך‬ ‫אותו לאטרקציה תיירותית בסגנון אגמון החולה‪ .‬מהפכות‬ ‫לא קורות בן לילה‪ ,‬אבל השינוי כבר החל‪ ,‬והוא יביא אותנו‬ ‫למקום הרבה יותר טוב‪".‬‬

‫מושב כפר ברוך קם בחנוכה תרפ"ז (‪,)1926‬‬ ‫ונקרא על שמו של הנדבן ברוך כהנא ‪ -‬בן עניים‪,‬‬ ‫שהתייתם בגיל עשר אבל הצליח בעסקיו‪ ,‬ובע־‬ ‫קבות קריאת "מדינת היהודים" התמסר לציונות‪.‬‬ ‫כהנא‪ ,‬שתרם סכומי עתק לקרן הקיימת והורה‬ ‫להעביר לה את עזבונו‪ ,‬ביקש להנציח את שמו‬ ‫באחד מיישובי הארץ‪ ,‬וכך נולד השם 'כפר ברוך'‪.‬‬ ‫תנאי הפתיחה היו קשים מאוד‪ .‬בניגוד למוש־‬ ‫בים רבים‪ ,‬שבהם קדם לעליה על הקרקע תהליך‬ ‫ממושך של סינון‪ ,‬גיבוש והכשרה‪ ,‬כאן התקבצה‬ ‫באופן כמעט אקראי אוכלוסייה הטרוגנית מאוד‪:‬‬ ‫רומנים‪ ,‬בולגרים‪ ,‬קווקזים וכורדים‪ .‬עובדה זו‬ ‫יצרה קשיים רבים בתקשורת ובשיתוף הפעולה‪.‬‬ ‫ריחוקו של היישוב מן הדרכים הראשיות הקשה‬ ‫על הגישה אליו ועל שיווק התוצרת החקלאית‪,‬‬ ‫ואף יצר למושב תדמית של מקום נידח וחסר‬ ‫חשיבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בכפר לא היו עסקנים שיקדמו‬ ‫את האינטרסים שלו במסדרונות השלטון‪.‬‬ ‫המתיישבים הראשונים גרו בשני אזורים‬ ‫נפרדים ‪" -‬יש ורקני של הרומנים ויש ורקני‬ ‫של הספרדים" (ורקני הוא שמו של הכפר הע־‬ ‫רבי הסמוך)‪ .‬במסמכים מאותה תקופה נכתב כי‬ ‫היחסים בין שתי הקהילות היו טובים‪ ,‬אם כי‬ ‫"מפריע חוסר שפה משותפת"‪ .‬באסיפות דיברו‬ ‫לדינו‪ ,‬צ'רקסית‪ ,‬רוסית ועברית‪ ,‬ולכן נדרש‬ ‫תמיד תרגום סימולטני‪.‬‬ ‫בשנים הראשונות‪ ,‬לפני שהוסדרה החקלאות‬ ‫במקום‪ ,‬התפרנסו התושבים מ'עבודות חוץ' שונות‪,‬‬ ‫ביניהן ייבוש ביצות‪ ,‬הקמת מפעל החשמל של‬ ‫רוטנברג בנהריים‪ ,‬והדברה של יתושי האנופלס‬ ‫שהפיצו את המלריה‪.‬‬ ‫הקשיים היו רבים‪ ,‬ביניהם הסכסוכים עם השכ־‬ ‫נים הערבים ‪ -‬שגבו גם קורבנות בנפש‪ .‬גם הת־‬ ‫נאים החומריים היו קשים‪" :‬עד כמה אין הצריפים‬ ‫האלה ראויים לשמש דירה לבני אדם מן הבחינה‬ ‫הסניטרית תעיד העובדה‪ ,‬שרופא 'קופת חולים'‪,‬‬ ‫הנותן את העזרה הרפואית למושב‪ ,‬קובל מרה על‬ ‫מצב הבריאות הגרוע והמצב הסניטרי הירוד שנ־‬ ‫גרמו על ידי הצריפים‪ ,‬אך שומע אין לו‪ ,‬וזו רעה‬ ‫חולה‪ ,‬שלפי המצב של עכשיו אין לראות אף מתי‬ ‫יגשו סוף סוף לבנין בתים כאן" (הארץ‪.)1930 ,‬‬

‫בלי סכסוכי שכנים‬

‫עמי יעקובסון‪ ,‬שהגיע לכאן ב־‪ ,1975‬לא ישכח‬ ‫לעולם את הביקור הראשון בכפר‪" :‬אפשר היה‬ ‫לראות מיד שהיישוב הזה לא מקושר למוסדות‬ ‫ולא נהנה מההטבות שזוכים לו מושבים אחרים‪.‬‬ ‫בהמשך למדנו שבתחילת דרכו של המושב היו‬ ‫גם קשיים שקשורים בהבדלי תרבות ושפה‪ ,‬אבל‬ ‫הפער הזה הצטמצם בעקבות מקרים רבים של‬ ‫נישואים מעורבים‪ .‬כשהגענו לכאן כבר לא היה‬ ‫במושב מתח בין־עדתי‪ ,‬רק דינמיקה נהדרת של‬ ‫קהילה שפועלת מתוך הבנה ושיתוף פעולה‪".‬‬ ‫יעקובסון‪ ,‬שהיה במשך שנים נציג היישוב‬ ‫במליאת המועצה‪ ,‬אומר כי ועד היישוב‪ ,‬בשיתוף‬ ‫המועצה‪ ,‬הובילו שינוי עמוק ומתמשך שקידם‬ ‫את המושב למקום טוב הרבה יותר‪" .‬בזכות אייל‬ ‫בצר‪ ,‬סגנו עידו דורי ומנהל מחלקת ההנדסה דובי‬ ‫ויינגרטן בוצע כאן שיפור תשתיות בסיוע משרד‬ ‫החקלאות ובהשתתפות שלנו ‪ -‬בעיקר כבישים‬ ‫ומדרכות‪ .‬בנוסף נכנס למושב כסף מהפקעות‬ ‫הקרקע לטובת רכבת העמק‪ ,‬והנהגת היישוב‬ ‫הרימה כאן פרויקטים גדולים כמו הבריכה הח־‬ ‫דשה‪ .‬יש עוד הרבה עבודה‪ ,‬למשל הקמת מרפאה‬ ‫ביישוב‪ ,‬אבל כל התושבים רואים את המגמה‬ ‫החיובית ומברכים עליה‪".‬‬ ‫בהכנת כתבה זו נעזרנו באתרי האינטרנט‬ ‫של חנה קליין ועודד ישראלי‬

‫‪13‬‬

‫צילום‪ :‬גריפין צילום אויר‬

‫גם מלא‬

‫השנים הראשונות‬

‫שכנים‬

‫דרך‬ ‫האוכל‬ ‫מחקרה של אּבי רוזנר‪ ,‬תושבת אלוני אבא‪,‬‬ ‫הוביל אותה למטבח של בלקיס אבו רביע‬ ‫מנצרת סיפורה של ידידות תלת־לשונית‬ ‫מפגש הראשון שלי‬ ‫עם הכנסת האורחים‬ ‫הבדואית התרחש‬ ‫בביתם של עבדאללה‬ ‫ופטמה בכעביה‪.‬‬ ‫עבדאללה עבד עם רון‪ ,‬בעלי‪ ,‬ברפת‪,‬‬ ‫ובאותה תקופה כבר התכונן‬ ‫לפרישה‪ .‬הוא הכיר את בעלי מאז‬ ‫שרון היה ילד‪ ,‬והוא ואשתו אהבו‬ ‫אותו כאילו היה בנם‪ .‬עבדאללה‪,‬‬ ‫הרזה והכפוף מעט‪ ,‬מעולם לא‬ ‫הסתובב ללא כפייה וחיוך מלא‬ ‫שיניים שמצית ברק בעיניו‪ .‬מדי יום‬ ‫הוא היה חוצה את שמורת הטבע‬ ‫בטרקטור פרגוסון עתיק‪ ,‬אדום־דהוי‪,‬‬ ‫שקרטע במהירות מצחיקה‪ .‬עבדאללה‬ ‫ורון היו נפגשים מדי בוקר בארבע‬ ‫לחליבה‪ ,‬ובסוף המשמרת היו אוכלים‬ ‫ארוחה שפטמה הכינה‪ :‬פיתה טרייה‪,‬‬ ‫פירה עם שמן זית‪ ,‬לּבן ביתי‪,‬‬ ‫והזיתים של פטמה‪.‬‬

‫ה‬

‫***‬

‫הפיסקה שלעיל תורגמה מתוך ספרה‬ ‫של אּבי רוזנר‪Breaking Bread in ,‬‬ ‫‪Galilee - A Culinary Journey into‬‬ ‫‪" .the Promised Land‬התכוונתי לכתוב‬ ‫ספר על אוכל ‪ -‬פרק אחד על לחם‪ ,‬פרק‬ ‫שני על זיתים וכו' ‪ -‬אבל בשלב מסוים‬ ‫הבנתי שאני לא רוצה לכתוב על האוכל‬ ‫עצמו אלא על החוויה ועל החברויות שהוא‬ ‫מזמן‪ ,‬וזה מה שקרה‪".‬‬ ‫ֵ‬

‫‪14‬‬

‫אבי גדלה בעיר וושינגטון ועלתה לישראל‬ ‫בשנת ‪ ,1986‬בעקבות האהבה‪" .‬השתקעתי‬ ‫עם בעלי באלוני אבא‪ ,‬ומהר מאוד נכבשתי‬ ‫בקסמי המקום‪ .‬הפכתי להיות ערה יותר ויותר‬ ‫לחילופי העונות‪ ,‬למחזור הבשלת הפירות‪,‬‬ ‫ובעיקר לצמחי המאכל שגדלים באזור‪ .‬בשי־‬ ‫טוטים הרגליים שלי באזור נתקלתי בבדואים‬ ‫שליקטו צמחי בר‪ .‬הנשים הבדואיות הזמינו‬ ‫אותי לבתיהן‪ ,‬ולאט לאט חשפו בפני עולם‬ ‫שלם שלא ידעתי על קיומו‪ .‬פתחתי את‬ ‫התנ"ך ‪ -‬אחרי עשרות שנים שלא עשיתי‬ ‫את זה ‪ -‬וגיליתי דרך חדשה לראות את‬ ‫הנוף הטבעי והחקלאי סביבי ולהתחבר אליו‪.‬‬ ‫פגשתי אנשים שמלקטים‪ ,‬מגדלים ומעבדים‬ ‫את המאכלים המקומיים בדרכים שלא השתנו‬ ‫במשך אלפי שנים‪ ,‬ואותם אנשים היו המצפן‬ ‫שלי במסע לחשיפת הנוף החקלאי הקדום‬ ‫של האזור‪".‬‬ ‫המאמר הראשון של אבי בנושא המט־‬ ‫בח הגלילי יצא במגזין "גסטרונומיקה"‬ ‫בשנת ‪ ,2007‬ואחר כך היא פרסמה שם‬ ‫ראיון עם השף ארז קומורובסקי‪" .‬האוכל‬ ‫הגלילי המסורתי הוא נישה שלא נכתב‬ ‫עליה הרבה באנגלית‪ ,‬וישבתי שעות רבות‬ ‫בספריה של אוניברסיטת חיפה כדי לבצע‬ ‫את המחקר הפרטי שלי בנושא‪ ,‬שהוביל‬ ‫בין השאר לכתבות נוספות‪ ,‬לספר ולבלוג‪.‬‬ ‫חשוב לי מאוד לחשוף את המטבח המסורתי‬ ‫בפני כלל הציבור‪ .‬הרבה יהודים ישראלים‬ ‫מאמינים שהמטבח הערבי זה פיתה‪ ,‬פּול‪,‬‬ ‫חומוס ולּבנה‪ .‬זו טעות גדולה‪ ,‬שנובעת‬

‫אוכל של תהליכים ארוכים‪ .‬בלקיס ואבי פותחות שולחן ‬

‫מכך שהמפגש בין היהודים לאוכל הע־‬ ‫רבי מתרחש בעיקר במסעדות המזרחיות‬ ‫והערביות‪".‬‬ ‫התעניינותה של אבי במאכלים מסורתיים‬ ‫הובילה אותה בחג השבועות לפני כארבע‬ ‫שנים לביקור במוזאון עין דור‪ ,‬שם התקיימה‬ ‫פעילות בנושא החיטה לרגל חג השבועות‪.‬‬ ‫"הגעתי מוקדם‪ ,‬וכבר מרחוק הרחתי ריח‬ ‫מדהים של לחם‪ .‬הלכתי בעקבותיו עד‬ ‫שהגעתי לשולחן שמאחוריו עמדו שלוש‬ ‫נשים והכינו פיתות מיוחדות שנראו כמו‬ ‫יצירת אמנות‪".‬‬ ‫אבי ביקשה רשות לצלם את הלחם‪ ,‬ואחת‬ ‫הנשים השיבה לה שהיא מוזמנת לצלם‬ ‫בתנאי שתשלח לה את התמונות‪ .‬אבי סיפרה‬ ‫על העניין שלה באוכל מסורתי והאישה‪,‬‬ ‫בלקיס אבו רביע‪ ,‬הזמינה אותה ואת בעלה‬ ‫לפטּור‪ ,‬הסעודה המפסקת‬ ‫לביתה בנצרת ‪ְ -‬‬ ‫של הרמדאן‪ .‬מאז‪ ,‬הן חברות‪.‬‬ ‫"הקשר של בלקיס לאדמה‪ ,‬לגידולים‬

‫ולנוף מעורר קנאה‪ ",‬אומרת אבי‪" .‬יש לה‬ ‫ידע עצום על עונות וצמחים ומאכלים‪,‬‬ ‫ואהבה גדולה למטבח‪ .‬היא יכולה לתפוס‬ ‫בעשר בלילה דחף פתאומי לבשל‪ ,‬ופשוט‬ ‫הולכת עם זה‪ .‬היא לא מפסיקה ללמוד‬ ‫ולהתפתח‪ ,‬ואני לומדת ממנה המון‪".‬‬ ‫הראיון עם בלקיס ואבי נערך‪ ,‬באופן‬ ‫פרדוקסלי‪ ,‬דווקא בבית קפה יהודי‪ ,‬בא־‬ ‫מצע הדרך בין נצרת לאלוני אבא‪ .‬בלקיס‬ ‫מדברת בהתרגשות על הגעגועים לכפר‬ ‫ילדותה‪ ,‬ריינה‪" .‬כל יום קמתי בארבע‬ ‫בבוקר כדי לחלוב פרות ולקטוף טבק‪.‬‬ ‫אני קשורה מאוד לאדמה עד היום‪ ,‬ואחד‬ ‫החלומות שלי הוא לחזור לכפר‪".‬‬ ‫החברות בין אבי ובלקיס הולידה סיורים‬ ‫קולינריים וסדנאות לליקוט צמחי מאכל‪.‬‬ ‫"טעמם של המאפים הביתיים שמכי ־‬ ‫נה בלקיס‪ ",‬כתבה רונית ורד ב'הארץ‪,‬‬ ‫"לא דומה במאום לאלו שניתן למצוא‬ ‫בקונדיטוריות חצי־תעשייתיות‪ ,‬גם לא‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫פ ְריק ֶה‬ ‫מוצרים‪:‬‬ ‫ריקה‪,‬‬ ‫כוס וחצי ְפ ֶ‬ ‫או פריקי ‪ -‬גרעיני‬ ‫חיטה ירוקה שעוד‬ ‫לא הבשילה‪,‬‬ ‫כוס ספגטי דק‪,‬‬ ‫שנשבר לחתיכות‬ ‫קטנות‪,‬‬ ‫‪ 2‬כפות שמן זית‪,‬‬ ‫‪ 3‬כוסות ציר בשר‪,‬‬ ‫חצי כפית בהרט‬ ‫(תערובת תבלינים)‪,‬‬ ‫מלח ופלפל לפי‬ ‫הטעם‪ ,‬שבבי שקדים‬ ‫וצנוברים לעיטור‪.‬‬

‫סלט ריג'לי‬

‫ֵלת ַה ִּג ָּנה)‬ ‫(רג ַ‬ ‫ריג'לי ְ‬ ‫הוא צמח בר מזין‬ ‫מאוד‪ ,‬הגדל בקרבת‬ ‫מקורות מים‪.‬‬ ‫הכנה‪:‬‬ ‫קוצצים צרור של ריג'לי‬ ‫טרי‪ ,‬מערבבים עם‬ ‫בצל חתוך‪ ,‬שמן זית‬ ‫והרבה מיץ לימון טרי‪,‬‬ ‫ומוסיפים מלח‪.‬‬

‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫צילום‪ :‬טל גליק‬

‫בטובות שבהן‪ ,‬וחלק גדול מהם פסקו‬ ‫הנשים לייצר במטבח הביתי מחמת הטרחה‬ ‫הכרוכה בהכנתם‪".‬‬ ‫"קצת עצוב לי שמאכלים רבים במטבח‬ ‫הערבי הם עולם שהולך ונעלם‪ ",‬אומרת‬ ‫בלקיס‪" .‬הילדים שלנו רוצים פאסט־פוד‪,‬‬ ‫והורים רבים נענים לבקשה הזאת כי זה‬ ‫יותר מהיר ונוח‪ .‬האוכל המסורתי ‪ -‬מורביה‪,‬‬ ‫פריקי‪ ,‬סמידי ועוד המון מאכלים ‪ -‬הוא אוכל‬ ‫של תהליכים ארוכים‪ .‬לפעמים אני עובדת‬ ‫שעתיים על מנה שאוכלים בחמש דקות‪".‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬זה לא בזבוז זמן?‬ ‫"הבישול הוא חוויה שנקראת בערבית‬ ‫'נאפאס' (נשמה)‪ ,‬וזה משהו שלא אוותר‬ ‫עליו בחיים‪ .‬חוץ מזה שהאוכל המסורתי‬ ‫הרבה יותר בריא‪ .‬אני ועשרת האחים שלי‬ ‫גדלנו עליו‪ ,‬ואני מנסה להעביר את האהבה‬ ‫שלי אליו גם לילדים שלי‪ .‬לשמחתי‪ ,‬הקשר‬ ‫שלי עם אבי רק העמיק את העיסוק שלי‬ ‫באוכל המסורתי‪".‬‬

‫באיזו שפה אתן מדברות ביניכן?‬ ‫"בעברית‪ ,‬שאינה שפת האם שלי ולא‬ ‫שלה‪ ,‬אבל המזון הוא המכנה המשותף שלנו‪,‬‬ ‫ולֹו אין גבולות תרבותיים‪ .‬הוא גשר תר־‬ ‫בותי אדיר‪".‬‬ ‫חלומות לעתיד?‬ ‫"לחזור לכפר‪ ,‬ללמוד באופן מסודר‪ ,‬ולה־‬ ‫קים מסעדה שיהיה בה אוכל מסורתי בלבד‪".‬‬ ‫והחלומות שלך‪ ,‬אבי?‬ ‫"החלום שלי הוא שבלקיס תגשים את‬ ‫החלום שלה‪".‬‬ ‫אתן רואות בעצמכן מודל של דו קיום?‬ ‫"לא! 'דו קיום' הוא מושג שהשימוש‬ ‫מתוכן‪ .‬אנחנו לא‬ ‫ֵ‬ ‫המופרז בו רוקן אותו‬ ‫מתיימרות לסמל משהו גדול מאתנו‪ .‬זה‬ ‫סיפור של שתי נשים ועל חברּות עמוקה‪.‬‬ ‫אם החברות הזאת תחלחל לסביבה‪ ,‬ותיצור‬ ‫קשרים משותפים כאלה‪ ,‬זה ישמח אותי‬ ‫מאוד‪ ,‬אבל זה בהחלט לא פרויקט לאומי‬ ‫אלא אהבה משותפת גדולה ועמוקה‪".‬‬

‫הכנה‪:‬‬ ‫שוטפים את הפריקה‬ ‫כמה פעמים‪,‬‬ ‫ומייבשים‪ .‬מחממים‬ ‫את השמן בסיר כבד‬ ‫ועליו מכסה‪,‬‬ ‫מוסיפים את שברי‬ ‫הספגטי ומערבבים‬ ‫עד שהם משחימים‪.‬‬ ‫מוסיפים את הפריקה‬ ‫ומערבבים היטב‪.‬‬ ‫מוסיפים את הבהרט‬ ‫ואחריו את המרק‪.‬‬ ‫מערבבים‪ ,‬מכסים‬ ‫ומבשלים על אש‬ ‫נמוכה עד שהנוזל‬ ‫נספג‪ ,‬סה"כ כ־‪12‬‬ ‫דקות‪ .‬מכבים את‬ ‫האש ומחכים כמה‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫מגישים על צלחת‬ ‫ומעטרים בשברי‬ ‫שקדים ובצנוברים‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫אנשים‬

‫היסטוריה‬ ‫רפואית‬

‫ד"ר חנה אדר‪ ,‬בת ‪ ,98‬זוכרת היטב את ענני הפיח בעיר הולדתה ואת הימים שבהם הסתובבה בין‬ ‫יישובי העמקים בג'יפ אמריקאי שהקצתה לה קופת חולים סיפורה של הרופאה היזרעאלית הראשונה‬

‫תפאורה‪ :‬עמקי יזרעאל ובית‬ ‫שאן‪ .‬הזמן‪ :‬שנות החמישים‪.‬‬ ‫הגיבורה‪ ,‬אישה בת ארבעים‪,‬‬ ‫נוהגת בג'יפ אמריקאי גדול‬ ‫בדרכי העפר המשובשות‪,‬‬ ‫חמושה באקדח‪ ,‬נכנסת לבתי התינוקות‬ ‫בקיבוצים ומאבחנת מחלות ילדּות תוך‬ ‫שניות‪ ,‬על סמך מישוש‪ ,‬הרחה ומבט‪ .‬בחורף‬ ‫היא מבֹוססת במגפיה בבוץ של מעברות בית‬ ‫שאן‪ ,‬כדי לבדוק את התינוקות שם‪ָ .‬מ ָלה‬ ‫את ילדי קיבוץ יפעת‪ ,‬שם היא מתגוררת‬ ‫עד היום‪.‬‬ ‫זה לא סרט‪ ,‬כמובן‪ ,‬והרופאה המיתולוגית‬ ‫הזאת‪ ,‬ד"ר חנה אדר‪ ,‬תהיה בקרוב בת ‪.98‬‬ ‫הזיכרון שלה עדיין מצוין‪ ,‬והיא לא זקוקה‬ ‫למסמכים כדי לספר את תולדות חייה‪.‬‬ ‫"נולדתי כחנה קראוס באוקטובר ‪1915‬‬ ‫בצ'כיה‪ ,‬בעיר אוסטרבה שהיתה תמיד מלאה‬ ‫פיח שחור מהמכרות‪ .‬בבוקר לבשנו חולצה‬ ‫נקייה‪ ,‬אבל כעבור כמה שעות הצווארון‬ ‫היה מלא פיח‪".‬‬ ‫אביה של חנה‪ ,‬פרדיננד קראוס‪ ,‬היה‬ ‫מורה ומנהל בית ספר‪ .‬אמה‪ ,‬מרים־מריה‬ ‫דבורה גרינשפן‪ ,‬היתה גם היא מורה‪ ,‬והכירה‬ ‫את פרדיננד כשהחלה לעבוד בבית הספר‬ ‫שניהל‪ .‬כשרצו להסתודד בבית היו אומרים‬ ‫זה לזה בעברית "לא לפני הילדות"‪ ,‬ואלה‬ ‫המילים הראשונות בעברית שחנה זוכרת‪.‬‬ ‫ביול י ‪ 1933‬קיבלה חנה את תעודת ה�ב‬ ‫גרות שלה‪ ,‬וכעבור חודשים ספורים החלה‬ ‫ללמוד רפואה בפראג‪ .‬בדצמבר ‪ 1938‬נישאה‬ ‫לאוטו אדרר (לימים מיכאל אדר)‪" .‬ב־‪24‬‬ ‫בפברואר ‪ ,1939‬אחרי סיום לימודי הרפואה‪,‬‬ ‫התחלתי לעבוד כרופאה בבית החולים בעיר‪,‬‬ ‫אך כעבור שבועות ספורים ־ ב־‪ 15‬במרץ ־‬ ‫נאלצתי להפסיק את עבודתי בשל הכיבוש‬ ‫הנאצי‪ ,‬והתחלתי במסע לארץ ישראל יחד‬ ‫עם מיכאל‪ ,‬אחיו ואחותי‪".‬‬ ‫בספרה "סיפור חיינו" מתארת חנה‬ ‫את המסע המפרך‪ ,‬שהחל ברכבת‪ ,‬נמשך‬ ‫באוניית המסע "פרוסולה" והיה קשה בעי־‬ ‫קר לקראת סופו ‪ -‬המשטרה הבריטית‬ ‫הבריחה את האונייה לים הפתוח‪ ,‬ומטו־‬ ‫סים אנגלים חגו ללא הרף מעל הספינה‪.‬‬ ‫המים המתוקים כמעט אזלו‪ ,‬והנוסעים‬

‫ה‬

‫‪16‬‬

‫ּדּוג ִרי‪,‬‬ ‫ִהיא ְמ ַד ֶּברֶת ָּכ ָכה ְ‬ ‫הֹול ֶכת ִמ ָּס ִביב‪,‬‬ ‫ִהיא לֹא ֶ‬ ‫יטה ו ְִהיא עֹושָׂה‬ ‫ִהיא ַמ ְח ִל ָ‬ ‫ְאין ִּת ְקוָה ‪-‬‬ ‫ְאין ִסּכּוי ו ֵ‬ ‫וֵ‬ ‫רַק ֶל ְק ָס ִטיב‪.‬‬ ‫רֹועד ִלי‪,‬‬ ‫ַּפּופיק ְק ָצת ֵ‬ ‫ְאז ה ִּ‬ ‫וָ‬ ‫ֲמין‪,‬‬ ‫ִּכי ָמה ִאם ִלי לֹא ַּתא ִ‬ ‫טֹוסקֹוּפ‬ ‫יאה ַּת ְ'ס ַט ְ‬ ‫מֹוצ ָ‬ ‫ִהיא ִ‬ ‫ו ְִהיא עֹושָׂה ִלי ֶּכ ֶתם קֹר‬ ‫ָמין‪.‬‬ ‫ְּב ַצד י ִ‬ ‫(מתוך שיר שכתב‬ ‫עמי השרוני מקיבוץ יפעת)‬ ‫‪ .1991‬עם התינוקת אלה הרפז מבית אלפא ‬

‫התרחצו במי ים‪ .‬אחרי שלושה נסיונות‬ ‫לעגון בחופי ארץ ישראל הפליגה האוניה‬ ‫לנמל טריפולי בלבנון‪ ,‬ועגנה בביירות‪,‬‬ ‫שם טיפלה הקהילה היהודית בנוסעים‪.‬‬ ‫בסופו של דבר הועלו האנשים על האונייה‬ ‫"טייגרהיל"‪ ,‬והגיעו לארץ ישראל ב־‪2‬‬ ‫בספטמבר ‪ -1939‬היום בו הכריזה אנגליה‬ ‫מלחמה על גרמניה‪.‬‬ ‫בארץ ישראל היו באותה תקופה רופאים‬ ‫רבים‪ ,‬רובם ממרכז אירופה‪ ,‬וד"ר אדר לא‬ ‫הצליחה למצוא עבודה כרופאה‪ .‬כדי לה־‬ ‫משיך לעסוק בתחום הרפואה היא נאלצה‬ ‫להתפשר על עבודה כאחות‪ ,‬וכך הגיעה‬ ‫לקבוצת השרון‪ ,‬שחיפשה אחות זמנית‬ ‫במשרה חלקית‪" .‬קיבלתי שליש משרה‪,‬‬ ‫כלומר שלוש וחצי לירות בחודש‪ ,‬פלוס‬

‫צילום‪ :‬דוד יניב‬

‫דירה ואוכל‪ .‬מיכאל‪ ,‬שהיה אז בן ‪ ,28‬החל‬ ‫לעבוד בגן הירק‪ .‬הוא החליף את החליפות‬ ‫היוקרתיות במכנסי חאקי ובחולצות עבודה‪,‬‬ ‫ולמרות שלא היה לו שום ניסיון בעבודה‬ ‫חקלאית‪ ,‬הוא השתלב מצוין‪".‬‬ ‫בשנת ‪ 1946‬החלה חנה סטאז' בבית‬ ‫החולים כרמל‪ ,‬ו־ב־‪ 1954‬סיימה את הה�ש‬ ‫תלמות ברפואת ילדים ‪ -‬המקצוע שעליו‬ ‫חלמה מאז עלתה ארצה‪ .‬באותה שנה עברו‬ ‫ליפעת כל חברי קבוצת השרון‪ ,‬יחד עם‬ ‫כמחצית מחברי גבת‪" " .‬באותה שנה קיב־‬ ‫לנו בית חדש ביפעת‪ ,‬עם חשמל ומקלחת‬ ‫צמודה‪ ,‬וכל זה היה שיפור משמעותי ברמת‬ ‫החיים‪ .‬שיפור נוסף היה הרכב הצמוד ‪-‬‬ ‫ג'יפ אמריקאי ישן‪ ,‬שהרכיבו לו גג מאולתר‬ ‫מאלומיניום‪ .‬בג'יפ הזה הסתובבתי בעמקי‬

‫יזרעאל ובית שאן והדרכתי את רופאי‬ ‫המשפחה במושבים ובקיבוצים שם‪".‬‬ ‫מוֹרת הדוֹר‬ ‫לימים מונתה חנה לתפקיד מנהלת מחל־‬ ‫קת ילדים במרכז הרפואי 'העמק' בעפולה‪.‬‬ ‫המנטור שלה ב'העמק' היה פרופסור אריך‬ ‫נסאו‪ ,‬הרופא המיתולוגי שייסד את מחלקת‬ ‫הילדים שם‪ ,‬ועמיתיה מספרים שהיא המ־‬ ‫שיכה את דרכו ּבַמקצועיות‪ ,‬בייקיּות וביחס‬ ‫האדיב־אך־קשוח למטופלים ולבני משפ־‬ ‫חותיהם‪" .‬עבורנו היא מורה‪ ,‬מורת הדֹור‪",‬‬ ‫אומרת ד"ר יהודית אנטונלי‪ ,‬מנהלת המ־‬ ‫חלקה לרפואה דחופה לילדים (מיון ילדים)‬ ‫ב'העמק'‪" ,‬עברתי אצלה חצי מההתמחות‬ ‫שלי ברפואת ילדים‪ ,‬וגם אחרי שנים רבות‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫‪.1931‬‬ ‫הנערה‬ ‫חנה אדר‬ ‫‪ .1954‬מאחורי ההגה‪.‬‬ ‫בג'יפ המיתולוגי‪ ,‬עם מיכאל‬ ‫והבנים דני‪ ,‬יורם ובני‬

‫של עבודה משותפת וידידות עמוקה‪ ,‬אני‬ ‫פשוט לא מצליחה לקרוא לה סתם 'חנה';‬ ‫בשבילי היא תהיה תמיד ד"ר אדר‪".‬‬ ‫ד"ר אנטונלי הכירה את ד"ר אדר‬ ‫בשנת ‪" .1975 ‬היא כבר היתה בת שישים ־‬ ‫גיל שנחשב אז לגיל פרישה ־ אבל עדיין עם‬ ‫כוחות עצומים‪ ,‬זיכרון פנומנלי וכושר גופני‬ ‫מרשים‪ .‬אני זוכרת את הגינונים האירופיים‬ ‫שלה‪ - ‬רק היא שתתה כאן מכוס חרסי־‬ ‫נה ־ אבל גם את האמפתיה שלה‪ ,‬הנעימות‬ ‫והיעדר הדיסטנס‪ ,‬שהיו כנראה תוצאה של‬ ‫שנות החיים בקיבוץ‪ .‬פעם הגעתי עם בעלי‬ ‫לישיבת צוות בבית שלה‪ ,‬והוא ממש נדהם‬ ‫שהרופאה הבכירה‪ ,‬מנהלת המחלקה‪ ,‬מגישה‬ ‫לנו כיבוד ותה במו ידיה‪ .‬מובן שהתה הוגש‬ ‫בקנקן פורצלן צ'כי ובספלים בהתאם‪".‬‬ ‫מה המשותף‬ ‫חנה הכירה היטב את כל ילדי העמקים‪,‬‬ ‫וזכרה את ההיסטוריה הרפואית של כל‬ ‫אחד מהם‪ .‬לימים‪ ,‬באחת המסיבות שנערכו‬ ‫לכבודה ביפעת‪ ,‬עלו לבמה שלושה בחורים‬ ‫ושאלו אותה מה משותף לשלושתם‪ .‬היא‬ ‫לא התבלבלה‪ ,‬ומיד ענתה‪ :‬לשלושתכם‬ ‫עשיתי ברית מילה‪".‬‬ ‫ד"ר אדר נודעה בכל הצפון ביכולת האיב־‬ ‫חון הייחודית שלה‪" .‬היא סמכה על החושים‬

‫שלה ‪-‬והם לא הטעו אותה כל השנים‪ ",‬מספ־‬ ‫רת אבישג הנדלר‪ ,‬המנהלת כיום את המרפאה‬ ‫בקיבוץ יפעת‪" .‬היא היתה נכנסת לחדר‪,‬‬ ‫מריחה‪ ,‬מסתכלת על הילד‪ ,‬ממששת אותו‬ ‫וזהו‪ :‬אבחנה‪ .‬היא הקפידה לבדוק את עצמה‬ ‫בספרים‪ ,‬ותמיד גילתה שהאבחנה הראשונית‬ ‫שלה נכונה‪ .‬אני זוכרת ילדה קטנה משכונת‬ ‫הקרוואנים ביפעת‪ ,‬שפרצה בבכי בכל פעם‬ ‫שהיו מושיבים אותה‪ .‬לחנה נדרשו חמש‬ ‫שניות כדי לאבחן אותה‪ :‬דיסקיטיס ‪ -‬דלקת‬ ‫ברקמת החיבור בין החוליות בגב‪ .‬זו מחלה‬ ‫מאוד נדירה‪ ,‬ולכן נדהמתי שהיא איבחנה‬ ‫אותה באופן מושלם‪ .‬למעשה‪ ,‬היא פרשה‬ ‫מעבודתה כרופאה כשלא הצליחה לאבחן את‬ ‫אחד מילדי הקיבוץ באופן אינטואיטיבי‪ ,‬בלי‬ ‫ספרים‪ .‬אין ספק שאת הדרישות המחמירות‬ ‫ביותר היא הפנתה לעצמה‪".‬‬ ‫לאחר מותו של מיכאל בשנת ‪1970‬‬ ‫המשיכה חנה בטיפוח דור ההמשך‪ ,‬שכולל‬ ‫כיום שלושה בנים‪ 12 ,‬נכדים ושלושים‬ ‫נינים‪" .‬הבית של סבתא היה מקום של כיף‪",‬‬ ‫מספרת הנכדה יעל אסטרוגו‪" .‬היא היתה‬ ‫מתיישבת על הרצפה ומשחקת איתנו לגו‬ ‫ומשחקי קופסה‪ .‬תמיד היה לה חשוב שנהיה‬ ‫ילדים טובים ושנשקיע בלימודים ובעבודה‪,‬‬ ‫ועד היום היא אוהבת לשמוע על ההצלחות‬ ‫שלנו ‪ -‬הנכדים והנינים‪".‬‬

‫‪ .1939‬בדרך‬ ‫לארץ ישראל‬

‫הקיבוצניקית מצ'כיה‬ ‫"חנה אהבה מאוד את אורח החיים הקיבו־‬ ‫צי והיתה שלמה איתו לגמרי‪ .‬דומני שמ־‬ ‫עולם לא הרהרה באפשרות חיים אחרת‪",‬‬ ‫מספרת מרים אהרוני מיפעת‪" .‬היא עבדה‬ ‫כרופאה סביב השעון ‪ -‬היום קוראים לזה‬ ‫'קריירה' אבל פעם קראו לזה פשוט 'עבודה'‬ ‫ ולמרות זאת‪ ,‬תמיד מצאה זמן להיות‬‫מעורבת בלב ונפש בחיים הקיבוציים‪,‬‬ ‫בעיקר בחיי התרבות‪".‬‬ ‫חנה גדלה על תרבות קלאסית‪' ,‬תרבות‬ ‫גבוהה'‪ ,‬אבל ביפעת היתה חשובה לה במיוחד‬ ‫התרבות המקומית היוצרת‪ .‬מיד עם בואה‬

‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫לקבוצה הצטרפה למקהלה ושרה מאז בשורות‬ ‫האלט‪ ,‬ובתקופות מסוימות גם ניצחה על‬ ‫המקהלה ‪ -‬מלאכה שלמדה מאביה‪ ,‬מנצח‬ ‫מקהלת בית הכנסת באוסטרבה‪ .‬במשך שנים‬ ‫ריכזה את ועדת התרבות‪ ,‬ויחד עם חברים‬ ‫נוספים הפיקה חגים עשירים ומושקעים‪ ,‬עם‬ ‫תפאורות יפהפיות ושפע אירועי תרבות‪ .‬היא‬ ‫יזמה חוג צעצועים‪ ,‬שבו הכינו חברי יפעת‬ ‫צעצועים מקוריים לעצמם ועבור בתי הילדים‪.‬‬ ‫"חנה ניחנה בתבונת כפיים‪ ,‬דמיון יוצר‪ ,‬חוש‬ ‫אסתטי‪ ,‬ועל כל אלה ‪ -‬אהבת חיים‪ ,‬אהבה‬ ‫לחברים ולילדים ואהבה למקום‪".‬‬

‫‪ .1939‬על האונייה‬ ‫בביירות‪ ,‬מטפטפת‬ ‫טיפות עיניים‬ ‫לבעלה מיכאל‬

‫‪17‬‬

‫תעשייה‬

‫מלכת‬ ‫הבריכה‬ ‫"אקווטרון"‪ ,‬המייצרת רובוטים לניקוי בריכות‪ ,‬עברה ב־‪ 2006‬לאזור התעשייה‬ ‫"אלון תבור" וכעת היא נמצאת בעיצומו של תהליך התרחבות סמנכ"ל הכספים‬ ‫יפתח שרון‪ ,‬תושב עדי‪ ,‬מדבר על האתגרים ועל העתיד‬

‫אז ‪ ,2008‬יפתח שרון‬ ‫הוא סמנכ"ל הכספים של‬ ‫"אקווטרון"‪ ,‬הפועלת כיום‬ ‫באזור התעשייה "אלון‬ ‫תבור"‪ .‬החברה הוקמה‬ ‫בשנת ‪ 1991‬כחברה אחות של אקווה־‬ ‫פרודקטס האמריקאית‪ ,‬המייצרת רובו־‬ ‫טים לניקוי בריכות‪ ,‬וכיום מחזיקות שתי‬ ‫החברות יחדיו ביותר מ־‪ 30%‬מן השוק‬ ‫העולמי‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה של אקווטרון שונה מזו של‬ ‫החברה האמריקאית‪ ,‬והיא פותחה בארץ‪.‬‬ ‫"מדובר ברובוט בשם ‪ ,Bravo‬שהוא בעצם‬

‫מ‬

‫‪18‬‬

‫צוללת קטנה ומתוחכמת‪ .‬זו בטכנולוגיה מו־‬ ‫רכבת מאוד בגלל הסביבה העוינת שבתוכה‬ ‫פועל הרובוט ‪ -‬מים‪ ,‬כלור‪ ,‬שמש‪ ,‬לכלוך‪,‬‬ ‫שינויי טמפרטורה‪ ,‬מפעילים לא מנוסים‬ ‫וילדים שאוהבים לרכב עליו‪ .‬בנסיבות‬ ‫האלה הוא צריך לשאוב היטב את הלכלוך‪,‬‬ ‫לכסות את כל שטח הבריכה‪ ,‬ולעשות את‬ ‫זה בזמן הקצר ביותר‪ .‬לכן הוא חייב להיות‬ ‫מכשיר חזק מאוד מבחינה מכנית‪ ,‬ובנוסף‬ ‫לעבוד על אלגוריתמים חכמים שיביאו‬ ‫אותו ליעילות אופטימלית‪".‬‬ ‫ההחלטה להקים שלוחה ישראלית היתה‬ ‫בחירה ציונית של ישראלים שחיים בארה"ב‪,‬‬

‫שבחרו בעפולה עילית כאתר ההקמה‪.‬‬ ‫ב־‪ 1996‬עבר המפעל למקומו הנוכחי‪ ,‬ויפתח‬ ‫בטוח שהמעבר היה צעד נכון מאוד‪" .‬ברור‬ ‫לי שפיתוח הכבישים באזור‪ ,‬וההתפתחות‬ ‫של כביש ‪ ,6‬יתנו תנופה אדירה ל'אלון‬ ‫תבור' ולעמק בכלל‪ .‬גם כתושב עדי אני‬ ‫מרגיש היטב את השיפור ‪ -‬למשל ההרחבות‬ ‫של כבישים ‪ 79 ,77 ,70‬וכמובן כביש ‪22‬‬ ‫החדש והמחלפים החדשים‪ ,‬כולל מחלף‬ ‫גולני‪".‬‬ ‫"עברנו ל'אלון תבור' כדי להתרחב ולג־‬ ‫דול‪ ,‬וב־‪ 2006‬הוקם כאן מבנה שני‪ .‬יש לנו‬ ‫הערכה רבה לאברהם ברקן‪ ,‬מנכ"ל מינהלת‬

‫אזור התעשייה 'יזרעאל עפולה' ולאייל בצר‪,‬‬ ‫ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל‪ ,‬שהקצו‬ ‫לנו שטח נוסף (‪ 6‬דונם) שבו נסיים את‬ ‫הבנייה עד סוף ‪ .2014‬קיבלנו הרבה עזרה‬ ‫ממינהלת 'יזרעאל עפולה' בבחירת המיקום‪,‬‬ ‫בתהליכי הבקשות והאישורים והתכנון הע־‬ ‫קרוני‪ .‬יש כאן גישה מאוד נכונה ‪ -‬עוזרים‬ ‫לא רק לחברות ששוקלות לעבור לכאן‬ ‫אלא גם למפעלים שכבר פועלים באזור‪.‬‬ ‫המועצה שוקלת להקים מאגר מים גדול‬ ‫לכיבוי אש במימון המפעלים במקום שכל‬ ‫מפעל יקים מאגר כזה לעצמו ובכך להקטין‬ ‫את העלות למפעלים‪".‬‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫דעתו של יפתח על היחס הממשלתי‬ ‫לתעשייה המקומית פחות חיובית‪" .‬המדינה‬ ‫לא מאשרת בקשות למענקים שמגיעים‬ ‫לנו‪ ,‬וגם לא מודיעים אם ומתי הבקשות‬ ‫בכלל יידונו‪ .‬מאוד קשה לתכנן בנסיבות‬ ‫כאלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש כאן בעיות של כמה מפ־‬ ‫עלים מזהמים‪ ,‬והמשרד לאיכות הסביבה‬ ‫לא מתייחס לתלונות‪".‬‬ ‫כיום עובדים בחברה כ־‪ 120‬עובדים‬ ‫קבועים ‪ -‬רבים מהם עולים חדשים יוצאי‬ ‫אתיופיה וברית המועצות‪ ,‬העוב־‬ ‫דים כתף אל כתף עם ה'צברים'‬ ‫ וכ־‪ 50‬עובדים המתגברים‬‫את העבודה בעונות העמוסות‪.‬‬ ‫כ־‪ 70‬עובדים נוספים קשורים‬ ‫אליה בתעשיות התומכות ‪-‬‬ ‫דרך קבלני משנה בתחו־‬ ‫מי הפלסטיקה‪ ,‬המתכת‬ ‫והאלקטרוניקה‪.‬‬

‫בעונת החורף מוגבר הייצור לקראת‬ ‫הקיץ‪ ,‬ולכן מגויסים כחמישים עובדים‬ ‫נוספים‪" .‬האנשים האלה יודעים מלכתחילה‬ ‫שהם מגויסים לתקופה מוגבלת ואנחנו‬ ‫נותנים העדפה ברורה לתושבי האזור ‪-‬‬ ‫העמק‪ ,‬עפולה‪ ,‬מגדל העמק ונצרת עילית‪.‬‬ ‫באופן בסיסי אנחנו מעדיפים לקדם אנשים‬ ‫מתוך החברה‪ ,‬גם כשמדובר במהנדסים או‬ ‫בתפקידים אחרים‪ .‬כך נוצר ותק מצטבר‬ ‫והבכירים מכירים היטב את החברה וקשורים‬ ‫אליה‪ .‬אנחנו גם מעדיפים ספקים מקומיים‬ ‫בכל מקרה שהם עומדים בדרישות שלנו‬ ‫מבחינת איכות ועלות‪".‬‬ ‫לפני שנתיים נמכרה הבעלות על שתי‬ ‫החברות (אקווטרון ואקווה־פרודקטס) לפ־‬ ‫לואידרה‪ ,‬חברת־ענק ספרדית שהיתה הלקוח‬ ‫הגדול ביותר שלהן‪ .‬פלואידרה היא הספק‬ ‫הגדול ביותר בעולם של בריכות שחייה‬ ‫וציוד נלווה‪ ,‬ומחזור המכירות שלה הוא‬ ‫כמיליארד דולר בשנה‪" .‬בעיקרון אנחנו‬ ‫עובדים כרגיל‪ ,‬כמובן עם הגדלה משמ־‬ ‫עותית במחזורים ומחויבות להתנהלות על‬ ‫פי תקנים של חברות ציבוריות (‪.)IFRS‬‬ ‫מה משמעות התפקיד שלך בחברה?‬ ‫תפקיד סמנכ"ל הכספים כולל אחריות‬ ‫על כל נכסי החברה ‪ -‬עובדים‪ ,‬רכוש ומ־‬ ‫כונות‪ ,‬הון‪ ,‬בניינים ופטנטים‪ .‬אני אחראי‬ ‫על תזרים המזומנים‪ ,‬החל בתקבולים וכלה‬ ‫במשכורות ותשלומים לספקים‪ ,‬הנהלת‬ ‫החשבונות והדיווחים השונים‪ .‬עכשיו גם‬ ‫נוספה עבודה מול הבורסה הספרדית‪ .‬בתחום‬ ‫המט"ח ישנו צורך מתמיד להתמודד עם‬ ‫השינויים בשוקי האירו והדולר‪ ,‬כי אנחנו‬ ‫חברה המייצאת ‪ 98%‬מהייצור‪.‬‬ ‫יפתח שרון הוא רואה חשבון בהשכלתו‪ ,‬ואת‬ ‫המקצוע למד בארה"ב‪ .‬הוא בכלל התכוון‬ ‫ללמוד מינהל עסקים‪ ,‬ואשתו ‪ -‬מדעי המ־‬ ‫חשב‪" ,‬אבל בסופו של דבר שנינו הלכנו‬ ‫לראיית חשבון‪ .‬זאת היתה החלטה מצוינת‪".‬‬ ‫זה לא המקצוע המשעמם ביותר בעולם?‬ ‫ממש לא‪ .‬זה מקצוע‬ ‫שמחייב אותך ללמידה‬ ‫מתמשכת‪ ,‬כי כסטז'ר‬ ‫אתה לומד מהוותיקים‪,‬‬ ‫ואחר כך אתה מלמד‬ ‫בעצמך את הצעירים‪,‬‬ ‫ובסופו של דבר‬ ‫גם מנהל אנשים‬ ‫אחרים‪.‬‬

‫בזכות השקט‬ ‫יפתח שרון מתגורר עם משפחתו‬ ‫בעדי‪ .‬הוא היה חבר ועד היישוב ונציג‬ ‫במליאת המועצה במשך כארבע שנים‪,‬‬ ‫ושמח על כך שבמסגרת זאת לקח חלק‬ ‫בהחלטות המועצה לעבור לחמישה ימי‬ ‫לימוד בבתי הספר במועצה ולהקים בניין‬ ‫חדש לבית הספר החדש ויצו נהלל‪ .‬כיום‬ ‫הוא מגדיר את עצמו כ"פעיל חברתי‬ ‫זעיר" ‪ -‬חבר ועדת הבריכה‪.‬‬ ‫היישוב עדי נמצא כיום בתהליך גדי־‬ ‫לה‪ ,‬שבסופו ‪ -‬תוך שנתיים ‪ -‬יחיו בו‬ ‫יותר מ־‪ 500‬משפחות‪" .‬יש כאן פעילות‬ ‫קהילתית ברמה המקובלת ביישובים‬

‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫קהילתיים‪ ,‬למשל חגים משותפים‪,‬‬ ‫פעילויות של ועדת תרבות‪ ,‬ספרייה‬ ‫וחדר כושר‪".‬‬ ‫את הבחירה בעדי הוא מגדיר כהחל־‬ ‫טה מוצלחת מאוד‪" .‬אורח החיים השקט‬ ‫והקהילתי הזה מתאים לי מאוד‪ ,‬והוא‬ ‫מחפה על המינוסים הידועים של יישוב‬ ‫מהסוג הזה‪ ,‬למשל השירותים העירוניים‬ ‫המצומצמים‪ .‬אז אני יודע שאם אני רוצה‬ ‫אוכל מוכן זה אומר הזמנה של משלוח‬ ‫פיצה‪ ,‬או קפיצה לחומוס מעבר לכביש‪.‬‬ ‫אבל הרווח‪ ,‬כאמור‪ ,‬גדול בהרבה מה־‬ ‫חסרונות‪".‬‬

‫ללדת‬ ‫מרכז רפואי פוריה‬

‫במחלקה ראשונה!‬

‫לידה היא חוויה מופלאה‪ ,‬אחת החוויות המשמעותיות ביותר בחיי היולדת‬ ‫ובן זוגה‪.‬‬ ‫באגף החדש לאם ולילוד במרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה‪ ,‬פוריה‪ ,‬אנו מציעים‬ ‫את השילוב האולטימטיבי עבורך היולדת‪ ,‬צוות רפואי הכולל מומחים בעלי‬ ‫שם‪ ,‬בראשותו של פרופ' משה בן עמי‪ ,‬מיילדות ואחיות עם ידע רחב וניסיון‬ ‫מקצועי רב שנים‪.‬‬ ‫אנו נהיה שותף קשוב ומקצועי שיידע להתאים עבורך את הטיפול הנכון‬ ‫והמתאים ברמה הגבוהה ביותר‪ .‬באגף החדש חדרי אשפוז ברמה מלונאית‬ ‫גבוהה (החדרים בודדים או זוגיים)‪ 8 ,‬חדרי לידה מרווחים המבטיחים לידה‬ ‫שלווה ופרטיות מירבית‪ ,‬ציוד חדשני ומשוכלל‪.‬‬ ‫מחלקה ראשונה כבר אמרנו?‬ ‫קורס הכנה ללידה‪ :‬חדש במרכז הרפואי פוריה‪ ,‬קורס הכנה ללידה‪ ,‬מועבר ע"י‬ ‫מיילדות מנוסות ומקצועיות‪ .‬ניתן להירשם לקורס אחה"צ או בימי שישי בבוקר‪.‬‬ ‫הקורס ללא עלות‪ ,‬הזדרזו והירשמו‪ ,‬מספר המקומות בקבוצה מוגבל‪.‬‬ ‫‪04-6652919 ,04-6652920‬‬ ‫סיור בחדר לידה‪:‬‬ ‫סיורים בחדר לידה‪ ,‬מחלקת יולדות ומחלקת יילודים מתקיימים‬ ‫בימים שלישי ושישי‪ ,‬משך הסיור כשעה וחצי‪ .‬יש להירשם מראש‪.‬‬ ‫למידע נוסף ולתאום סיורים‪04-6652919 ,04-6652920 :‬‬

‫מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה‪ ,‬פוריה‬ ‫חדרי לידה‪04-6652919 ,04-6652920 :‬‬ ‫מחלקת יולדות‪04-6652324 :‬‬ ‫פגיה‪04-6652327 :‬‬ ‫‪www.poria.health.gov.il‬‬

‫‪19‬‬

‫רווחה‬

‫אופק חדש‬ ‫יוזמה חדשה במחלקת הרווחה‪ :‬שילוב מאמנים בטיפול במשפחות‬

‫ההרגלים החדשים עקפו‬ ‫את הקבעונות הישנים‪".‬‬ ‫כך מסכם גדי (שם בדוי)‬ ‫את האימון האישי‬ ‫שעבר במסגרת יוזמה‬ ‫חדשה של מחלקת הר־‬ ‫ווחה‪" .‬קודם שיקרתי לעצמי‪ ,‬התעלמתי‬ ‫מבעיות ומטעויות שלי‪ ,‬דחיתי מטלות‪,‬‬ ‫איחרתי לפגישות ולא הצלחתי להתמיד‬ ‫בשום דבר‪ ,‬גם לא בעבודה‪ .‬האימון הוציא‬ ‫אותי מהדפוסים האלה והוביל אותי לדרך‬ ‫חדשה‪ ,‬שכוללת אמון בעצמי ולקיחת אח־‬ ‫ריות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברור לי שהדרך לא נגמרה‪,‬‬ ‫ועכשיו אהיה חייב להתאמץ כדי להפוך‬ ‫את ההתנהגות החדשה להרגל‪ ,‬כדי לשמר‬ ‫את השינוי ולא לחזור אחורה‪".‬‬ ‫בנוסף ללקויות התקשורת שלו‪ ,‬גדי הוא אב‬ ‫לילד בעל צרכים מיוחדים‪ .‬גדי נכנס לאימון‬ ‫מכיוון שהוא חש שחייו משובשים בהיבטים‬ ‫רבים‪ ,‬וכיום ברור לו שהגורם העיקרי לאותם‬ ‫שיבושים הוא לקויות התקשורת שלו‪ ,‬שגרמו‬ ‫לו קשיים רבים בחזיתות השונות‪ .‬בעבודה הוא‬ ‫סבל מכך שלא הצליח להחזיק מעמד לאורך‬ ‫זמן בשום מקום‪ ,‬וכישלון זה פגע בדימוי העצמי‬ ‫שלו‪ ,‬כמו גם בפרנסת הבית‪ .‬בנסיונו לרצות את‬ ‫הממונים עליו הוא קיבל על עצמו כל מטלה‬ ‫אפשרית‪ ,‬ונמנע מהצבת סייגים ושאלות‪ ,‬וכך‬ ‫מצא את עצמו תחת עומס יתר‪ ,‬עם משימות‬ ‫שלא הבין עד הסוף ועם פגישות ששכח או‬ ‫איחר להגיע אליהן‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כשמרירותו‬ ‫היתה עולה על גדותיה‪ ,‬הוא היה מתפרץ מתוך‬ ‫מגננה או "קופא במקום" ומפסיק לתפקד‪.‬‬ ‫גם בחזית המשפחתית־חברתית הסבו לו‬ ‫לקויות התקשורת שלו סבל רב‪ :‬הוא ניסה תמיד‬ ‫לרצות את בני ביתו‪ ,‬חבריו ומכריו‪ ,‬וכדי להסב‬ ‫להם אושר הבטיח הבטחות שאין ביכולתו לקיים‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬בעקבות האימון‪ ,‬הוא יודע להעמיד גבו־‬ ‫לות‪ ,‬ומה שהוא מבטיח הוא מקיים‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫מהוראה לאימון‬ ‫"אימון מיוחד מאוד" ‪ -‬כך מגדירה המא־‬ ‫מנת מינה פרי־פרילוק את סדרת הפגישות‬ ‫שלה עם גדי‪ .‬מינה הגיע לעולם האימון‬ ‫אחרי שלושים שנות הוראה בבית הספר‬ ‫"ליאו בק" בחיפה‪" .‬יש משהו כמעט טבעי‬ ‫במעבר מהוראה לאימון‪ ,‬כי גם ההוראה היא‬ ‫מקצוע טיפולי־אימוני‪ .‬בתור מורה אתה ממלא‬ ‫הרבה תפקידים פרט להוראה‪ ,‬למשל חינוך‪,‬‬ ‫ליווי‪ ,‬טיפוח העולם הרגשי והאישיותי ‪ -‬וגם‬ ‫אימון‪ .‬מה זאת אומרת אימון? זאת אומרת‬ ‫העצמה של האדם ושיפור חייו באמצעות‬ ‫קביעת מטרות מוגדרות ודרך פעולה שתוביל‬ ‫אותו לשם‪ .‬המטרות האלה נקבעות על ידי‬ ‫המתאמן עצמו‪ :‬הרי רק הוא יודע היכן הוא‬ ‫נמצא היום‪ ,‬לאן הוא רוצה להגיע ומה הוא‬ ‫מוכן לעשות לשם כך‪".‬‬ ‫מינה נחשפה לעולם האימון כבר בעבר‪,‬‬ ‫אבל כעת‪ ,‬כשהתפנתה מן המשרה המלאה‬

‫בהוראה‪ ,‬חיפשה כיוון שימצה יותר את‬ ‫המיומנות והניסיון שצברה לא רק כמורה‪,‬‬ ‫אלא גם כאם לילד בעל צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫"ההורות המיוחדת מלמדת אותך המון‪ ,‬וידעתי‬ ‫שניסיון החיים עם הדר‪ ,‬שהוא כיום בן ‪,18‬‬ ‫העניק לי תובנות רבות וידע נרחב‪ ,‬שיכולים‬ ‫לאפשר לי לעזור לאנשים אחרים‪".‬‬ ‫מינה בחרה בקורס הראשון בארץ המשלב‬ ‫אימון "רגיל" עם אימון לאנשים עם צרכים‬ ‫מיוחדים ולבני משפחותיהם‪" .‬זה היה קורס‬ ‫מעולה‪ ,‬וכולנו הגענו מתוך עניין אישי בת־‬ ‫חום‪ ".‬לקראת סוף הקורס ראתה פרסום של‬ ‫מחלקת המתנדבים של המועצה‪ ,‬שפנתה‬ ‫לגיוס מאמנים לאימון בהתנדבות של מטו־‬ ‫פלי מחלקת הרווחה של המועצה‪ ,‬והתקשרה‪.‬‬ ‫"בדיעבד ברור היה לי שזה הפרקטיקום הנכון‬ ‫בשבילי ‪ -‬עבודה בתוך מסגרת יותר רחבה‪,‬‬ ‫שמכירה את המתאמן ויכולה לספק לי הקשר‬ ‫ורקע שהם חיוניים מאוד להצלחת האימון‪".‬‬

‫תחנה ראשונה‪ :‬ניהול זמן‬ ‫המוקד הראשון בתהליך האימון היה ההת־‬ ‫נהלות בעבודה וניהול הזמן‪" .‬גדי היה קובע‬ ‫פגישות ושוכח להגיע בזמן כי הוא היה‬ ‫שקוע בפרויקטים אחרים‪ ",‬מספרת מינה‪.‬‬ ‫"גם למפגשי האימון הוא איחר שלוש פעמים‬ ‫בתחילת התהליך‪ .‬הוא היה מודע לבעיה‪ ,‬ואי‬ ‫היכולת שלו לעמוד בזמנים הטרידה והלחי־‬ ‫צה אותו כי היא פגעה בעבודתו‪ ,‬במשפחתו‬ ‫ובחייו האישים‪ .‬מאחר שאני יודעת שאיחור‬ ‫כרוני אינו נובע מכוונה רעה אלא מבעיה‬ ‫בניהול זמן‪ ,‬ומהעובדה שהאדם אינו רואה‬ ‫את צורכי האחֵר (בגלל הלקות התקשורתית)‪,‬‬ ‫החלטתי להתייחס לאיחורים שלו לפגישות‬ ‫שלנו כאל מנוף לשיפור‪ .‬דיברנו על הנושא‬ ‫ועבדנו על תכנון זמנים 'בגזירה לאחור'‪".‬‬ ‫לפגישות הבאות הגיע גדי בזמן‪ ,‬ולעתים‬ ‫לפני הזמן‪ ,‬וגילה שבאופן הזה יש לו כמה‬ ‫דקות 'לנשום' ולחשוב ולהתכונן‪ ,‬והמפ־‬

‫שיתוף פעולה בין־מחלקתי‬ ‫המפגשים בין מינה לגדי התנהלו‬ ‫בתיאום עם ענבל כפיר ממחלקת הרווחה‬ ‫ועם ענת ירון‪ ,‬מנהלת מחלקת המתנדבים‪.‬‬ ‫"מינה ממלאת כאן נישה שהיתה חסרה‬ ‫לנו‪ ",‬מסבירה ענבל‪" .‬מחלקת הרווחה‬ ‫מסייעת ליחידים ולמשפחות בתחומים‬ ‫שונים‪ ,‬ביניהם צרכים מיוחדים‪ ,‬קשיים‬ ‫בהורות‪ ,‬קשיי תעסוקה‪ ,‬קשיים כלכליים‬ ‫ועוד‪ .‬אנחנו יודעים גם להצמיד 'סומכת'‬ ‫שעוזרת למשפחה בתקופות קשות במיוחד‬ ‫ומציעים גם טיפול רגשי‪ ,‬אבל יש מקרים‬ ‫שדורשים תהליך שהוא פחות טיפולי‬ ‫ויותר הדרכתי‪ ,‬יותר ממוקד בניסוח סדרי‬ ‫עדיפויות‪ ,‬בחיזוק תחומים כמו ניהול זמן‬

‫קשיי התארגנות‪ ,‬ועוד‪ .‬במקרים האלה ‪-‬‬ ‫מאד מתאים תהליך האימון‪.‬‬ ‫"הרעיון לעבוד עם מאמנים החל עם‬ ‫נעמי רומיאנק‪ ,‬מנהלת הקהילה בהושעיה‪,‬‬ ‫שעברה בעצמה קורס אימון‪ ,‬והציעה‬ ‫ביוזמתה ללוות אדם המטופל במסגרת‬ ‫המחלקה‪ .‬ההתנסות היתה מוצלחת ביותר‪,‬‬ ‫וחשבתי שזה יהיה נהדר אם עוד משפחות‬ ‫יוכלו ליהנות משירות כזה‪ .‬לכן פניתי בנו־‬ ‫שא למחלקת המתנדבים‪ ,‬ויחד פיתחנו את‬ ‫הפרויקט‪ .‬במקרה של גדי היתה הצטברות‬ ‫של בעיות שונות‪ ,‬ביניהן קושי כלכלי‪,‬‬ ‫תקשורת משפחתית מורכבת וטיפול בילד‬ ‫עם צרכים מיוחדים‪ ,‬והאימון אפשר לו‬

‫לעבור שינוי שלא התרחש קודם‪".‬‬ ‫ענת ירון‪ ,‬מנהלת מחלקת המתנדבים‬ ‫של המועצה‪ ,‬מוסיפה כי הפרויקט נבנה‬ ‫בשיתוף פעולה מלא של שתי המחלקות‪,‬‬ ‫מתוך כוונה להרחיב אותו כמענה משלים‬ ‫לסך השירותים שניתנים לתושבים על‬ ‫ידי מחלקת הרווחה‪ .‬ענת וענבל מאמינות‬ ‫שתהליכים מסוג זה מייעלים ומעצימים‬ ‫את עבודת המחלקה‪ ,‬ותורמים לא מעט גם‬ ‫למאמנים המתנדבים‪" .‬בעקבות ההצלחה‬ ‫הזאת אנחנו מזמינים מאמנים המעוניינים‬ ‫לאמן אצלנו כחלק מהפרקטיקום שלהם‪",‬‬ ‫אומרת ענת‪" .‬כך הם ירוויחו ניסיון עשיר‪,‬‬ ‫והמתאמן ירוויח כלים לחיים‪".‬‬

‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫רוח טובה‬

‫סיכום שנה בקבוצת ההפלגה הראשונה‬ ‫של המרכז לטיפול קבוצתי‬

‫גש נהיה הרבה יותר נעים ואפקטיבי‪ .‬גדי‬ ‫הרגיש גם שתפקודו בעבודה השתפר‪ .‬הוא‬ ‫התרכז יותר במחשבות חיוביים ובתכנון‬ ‫לעתיד‪ ,‬ונחלץ מהמעגל ההרסני של לחץ‬ ‫זמן‪ ,‬איחורים ותסכולים‪.‬‬ ‫מינה מבהירה כי למרות ההתמקדות‬ ‫בהתנהלות בעבודה ובניהול זמן‪ ,‬האימון‬ ‫נגע בתחומים רבים אחרים‪ ,‬ביניהם לקיחת‬ ‫אחריות‪ ,‬יחסי אנוש‪ ,‬אסרטיביות והצבת‬ ‫גבולות‪" .‬השינוי שגדי עבר חילחל גם לח־‬ ‫זות החיצונית שלו ‪ -‬הוא נראה צעיר יותר‪,‬‬ ‫ומקפיד יותר על לבושו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא מצליח‬ ‫להתמיד במקום העבודה שלו כבר חודשים‬ ‫רבים‪ ,‬ומשפחתו מדווחת על שינוי בדינמיקה‬ ‫של התא המשפחתי‪.‬‬ ‫"גדי הוא אדם מקסים ואינטליגנטי‪ ,‬עם‬ ‫השכלה אקדמית וקורסים נוספים‪ .‬יש לו‬ ‫מודעות עצמית גבוהה ומחויבות גדולה‬ ‫למשימה ‪ -‬שיפור של חייו ושל חיי בני‬ ‫משפחתו ‪ -‬וכל התכונות האלה איפשרו לו‬ ‫לבצע שינוי עמוק מאוד במסגרת האימון‪.‬‬ ‫עבורי זה היה שיעור חשוב מאוד בכוחו של‬ ‫הכלי האימוני‪ ,‬ובהבנה של היכולת שלו‬ ‫לחולל שינוי אמיתי‪".‬‬ ‫"אימון מיוחד" נועד לאנשים עם לקויות‬ ‫נפשיות־רגשיות‪ ,‬לקויות חושיות שונות‬ ‫דוגמת חירשות או עיוורון‪ ,‬וכן לקויות פי־‬ ‫זיות ומוגבלויות שכליות מסוימות‪ .‬אפשר‬ ‫לאמן גם את בני המשפחה של האדם המו־‬ ‫גבל‪ ,‬וכך לשפר את איכות החיים שלו ושל‬ ‫המשפחה כולה‪.‬‬ ‫"ברור לי שהדרך עוד ארוכה‪ ",‬מסכם‬ ‫גדי‪" .‬קשה לשנות הרגלים שעיצבו את‬ ‫כל חיי‪ .‬כל מטלה שאני מציב לעצמי היא‬ ‫אתגר חדש‪ .‬אני לא תמיד מצליח‪ ,‬אבל‬ ‫אני לומד מכל הצלחה ומכל כישלון ‪-‬‬ ‫וההצלחות באות בקלות רבה יותר‪ ,‬עד‬ ‫שזה הופך להרגל‪".‬‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫"חוויה שאין בשום מקום אחר‪ ,‬הזדמנות‬ ‫להיפתח למשהו שונה‪ ,‬והרבה כיף‪ ".‬כך‬ ‫מתארת נערה בת ‪ 17‬את ההשתתפות‬ ‫בקבוצת ההפלגה הראשונה שיזמה המו־‬ ‫עצה‪ .‬הקבוצה פעלה בשנה שעברה בה־‬ ‫נחיית 'המרכז לטיפול קבוצתי בילדים‬ ‫והורים' (מחלקת הרווחה) והשרות הפסי־‬ ‫כולוגי‪ .‬פעילות זו‪ ,‬המיועדת למתבגרים‪,‬‬ ‫נועדה לשפר את כישורי התקשורת של‬ ‫המתבגר ואת מצבו הרגשי והחברתי‪,‬‬ ‫ולבלום תהליכים העשויים להביא לנ־‬ ‫שירתו ממערכת החינוך‪.‬‬ ‫הנערה מתארת את המפגשים בהת־‬ ‫רגשות‪ ,‬כחוויה ייחודית ומשמעותית‬ ‫מאוד‪" .‬יש מפגשים במועצה‪ ,‬שבהם‬ ‫אנחנו בעיקר מדברים בקבוצה‪ ,‬וגם‬ ‫לומדים דברים חדשים שקשורים לה־‬ ‫פלגות‪ :‬קשרים‪ ,‬כיוונים‪ ,‬רוחות וחוקי‬ ‫דרך‪ .‬אבל הכיף הגדול הוא ההפלגות‬ ‫עצמן‪ ,‬שבהן אנחנו ממש לומדים לה־‬ ‫שיט את היאכטה ולעבוד יחד כקבוצה‪.‬‬ ‫לפעמים זה קשה‪ ,‬כי המפגשים נערכים‬ ‫אחרי הלימודים ואנחנו קצת עייפים‪,‬‬ ‫אבל זה שווה את זה‪".‬‬ ‫הקבוצה מלּווָה על ידי 'התכנית לקידום‬ ‫אורח חיים בריא ופעיל'‪ ,‬ומשתתפיה נהנים‬ ‫ממזון בריא לכל אורך הפעילות‪ .‬מנחי‬ ‫הקבוצה הם אייל גוטמן – מטפל בתנו־‬

‫עה‪ ,‬מנחה קבוצות וסקיפר‪ ,‬ודלית רויטר‬ ‫(עו"ס)‪ ,‬מרכזת המרכז לטיפול קבוצתי‬ ‫במחלקת הרווחה‪" .‬המדריכים היו ממש‬ ‫טובים‪ ",‬אומרת הנערה‪" .‬אייל הסביר לנו‬ ‫והדריך אותנו‪ ,‬ודלית תמכה ועזרה לנו‪,‬‬ ‫ובסוף השנה היינו הרבה יותר מגובשים‬ ‫וכיבדנו זה את זה‪".‬‬ ‫הנערה מעידה כי תקופת המפגשים‬ ‫שינתה משמעותית את היחסים בתוך‬ ‫הקבוצה‪ ,‬וכי הדינמיקה החיובית מחלחלת‬ ‫גם לחיים הפרטיים‪" .‬אני אוהבת את חווית‬

‫ההפלגה עצמה‪ ,‬וגם התחברתי מאוד לשאר‬ ‫החברים בקבוצה‪ .‬האווירה הטובה בהפ־‬ ‫לגות משנה את ההתנהגות וכולם נהיים‬ ‫יותר חברתיים‪ .‬אתה לומד להכיר אנשים‬ ‫אחרים מקרוב ולעבוד איתם‪ ,‬וזה הרבה‬ ‫יותר אפקטיבי משיחות בחדר‪ ,‬כי כאן אתה‬ ‫צריך לפעול‪ ,‬לנהוג‪ ,‬לפקד‪ .‬אתה לא יכול‬ ‫להיות פסיבי‪ .‬זה תורם המון‪ ,‬ומשפיע גם‬ ‫על ההתנהגות מחוץ לקבוצה‪ .‬כיום אני‬ ‫מתנהגת אחרת – יותר חברתית‪ ,‬פחות‬ ‫חוששת‪ ,‬יותר נהנית מהחיים‪".‬‬

‫"דרכי התמודדות חדשות"‬ ‫מטרותיו של המרכז לטיפול קבוצתי הן לאפשר לילדים ולבני משפחותיהם‬ ‫לרכוש כלים ומיומנויות להתמודדות עם קשיים בתחומי החיים השונים‪ ,‬למנוע‬ ‫מצבי אלימות וסיכון‪ ,‬ולקדם בריאות וצמיחה אישית ומשפחתית‪ .‬המרכז פועל‬ ‫מתוך גישה מערכתית‪ ,‬שמטרתה להתייחס לילד במעגלי החיים השונים (בבית‬ ‫ובבית ספר) ולהעתיק את הישגיו בקבוצה לתחומי החיים השונים‪ .‬פעילות המרכז‬ ‫מלּווָה במחקר תוצאתי ומצביעה על הישגים מרשימים‪.‬‬ ‫"קבוצת ההפלגה משלבת טיפול אתגרי‪ ,‬המיושם בהפלגות‪ ,‬עם פיתוח‬ ‫מיומנויות חברתיות‪ ",‬מסבירה דלית רויטר‪" .‬אנחנו מתמקדים בהיבטים שונים‬ ‫כגון מנהיגות‪ ,‬עמידה במשימה‪ ,‬התמודדות עם גבולות‪ ,‬עבודת צוות ועזרה‬ ‫הדדית‪ ,‬בניית דימוי עצמי חיובי ודחיית סיפוקים‪ .‬ההפלגה ביאכטה מזמנת‬ ‫דרכים חדשות להתמודדות עם אתגרים רגשיים וחברתיים‪".‬‬

‫"הדינמיקה החיובית מחלחלת לחיים הפרטיים‪ ".‬תמונה מאחת ההפלגות‬

‫‪21‬‬

‫ספורט‬

‫‪ 120‬קילומטר‬ ‫ביום‪ .‬שרון חן‬

‫"כולם סביבה מתעייפים‬ ‫– והיא ממשיכה‪".‬‬ ‫איבתיסאם כעביה‬

‫המהירים‬

‫איבתיסאם כעביה ושרון חן הם שניים מכוכבי קבוצת הספורט 'עמק האושר'‪,‬‬ ‫שצמחה מתוך משבר גיל הארבעים של צביה וברוך קרן מתמרת‬ ‫איבתיסאם כעביה מעולם לא חשבה‬ ‫שהיא ספורטאית מצטיינת‪ ,‬אבל אחרי‬ ‫המרתון הראשון שלה‪ ,‬וזכייה במקום‬ ‫הראשון במירוץ תמרת‪ ,‬היא התחי־‬ ‫לה להבין שהכישורים הספורטיביים‬ ‫שלה אינם טריוויאליים‪ .‬כשהיא רצה‬ ‫על ההליכון בחדר הכושר היא זוכה‬ ‫להערות כגון "הי‪ ,‬כבר הגעת לאילת‪,‬‬ ‫לאן את רוצה להגיע?"‬ ‫ברוך קרן‪ ,‬מנהל קבוצת הספורט‬ ‫"עמק האושר"‪ ,‬פגש אותה לראשונה‬ ‫לפני כמה שנים‪ ,‬וגם הוא היה בהלם‬ ‫לנוכח יכולותיה‪" .‬כולם סביבה מת־‬ ‫עייפים‪ ,‬וגם ההליכון עצמו מתעייף‬ ‫– והיא ממשיכה‪".‬‬ ‫"באמת‪ ,‬אני פשוט לא מתעייפת‪",‬‬ ‫אומרת איבתיסאם‪ ,‬תושבת כעביה‪.‬‬ ‫"כשפגשתי את ברוך הייתי בת ‪ 34‬אבל‬

‫‪22‬‬

‫הוא היה בטוח שאני תיכוניסטית‪ ,‬והזמין‬ ‫אותי להתאמן אצלו ב'עמק האושר'‪.‬‬ ‫אחרי שלושה אימונים פרשתי‪ ,‬אבל‬ ‫חזרתי כעבור שלוש שנים – ישר למרתון‬ ‫תל אביב‪ ,‬התחרות הראשונה שלי‪".‬‬ ‫כיום כולל סדר היום שלה שחייה‪,‬‬ ‫ריצה ש ל ‪ 10‬קילומטרים‪ ,‬אימון מ�ש‬ ‫קולות‪ ,‬יוגה וזומבה‪" .‬התחלתי לאכול‬ ‫בריא‪ ,‬עם ארוחות בוקר גדולות ובלי‬ ‫בשר בקר‪ .‬הבנתי שכדי להיות ספור־‬ ‫טאית רצינית אני חייבת לעשות שינוי‬ ‫רציני בחיים‪ .‬גם השחייה לא היתה קלה‬ ‫לי בהתחלה – כל החיים ממש פחדתי‬ ‫מהבריכה – אבל התגברתי‪".‬‬ ‫"היא שוקלת רק ‪ 48‬קילו אבל יש לה‬ ‫כוח אדיר‪ ",‬אומר ברוך‪" .‬ובעיקר יש לה‬ ‫המון מוטיבציה‪ ,‬ואופי מקסים‪ .‬כולם‬ ‫אצלנו אוהבים אותה ומתחברים אליה‪".‬‬

‫אימון סיזיפי‬ ‫שרון חן מקיבוץ אלונים נסע לאלי־‬ ‫פות ישראל באופני שטח ארבעה חו־‬ ‫דשים אחרי שהחל להתאמן‪" .‬האימון‬ ‫הראשון שלו היה ממש סיזיפי‪ ,‬כי אני‬ ‫מאמן משוגע‪ ",‬אומר ברוך‪" ,‬אבל הוא‬ ‫לא התעייף ולא התלונן‪ .‬הוא היה אז‬ ‫בן ‪ ,12‬ואני אמרתי לעצמי שאם הוא‬ ‫ישיג באליפות ישראל מקום עשרים‬ ‫זה יהיה ממש יפה‪ .‬בסופו של דבר הוא‬ ‫הגיע למקום הרביעי‪ ,‬וכבר לא היה‬ ‫מקום לספק שמדובר בכוכב‪".‬‬ ‫בגיל ‪ ,16‬חודש אחד אחרי שהחל‬ ‫להתאמן באופני כביש‪ ,‬הגיע שרון‬ ‫למקום השני (קאדטים) בתחרות אזו־‬ ‫רית‪" .‬כעסתי על עצמי‪ ",‬הוא אומר‪,‬‬ ‫"והבטחתי לעצמי להגיע בפעם הבאה‬ ‫למקום הראשון‪ ".‬ואכן‪ ,‬בשנת ‪2011‬‬

‫זכה שרון במקום הראשון (קאדטים)‬ ‫באליפות ישראל באופני כביש‪.‬‬ ‫"רכיבת כביש זה ממש כיף‪ .‬הרבה‬ ‫אדרנלין ומהירויות גבוהות‪ ,‬ויש הרבה‬ ‫תכונות שאתה חייב לפתח מעבר לעניין‬ ‫הכושר – סיבולת‪ ,‬סבלנות‪ ,‬ניתוח מצב‬ ‫ותכנון מהלכים‪ ,‬אינטואיציה וטיימינג‪.‬‬ ‫תחרויות כביש מתנהלות בקבוצות‪ ,‬אז‬ ‫יש כאן גם עניין של ויתור על האגו‪".‬‬ ‫בגיל ‪ 17‬הוא הוזמן לנבחרת ישראל‪,‬‬ ‫ותוך זמן קצר יצא לתחרות בינלאומית‬ ‫בפולין‪" .‬זה מין טּור כזה‪ ,‬כשכל יום‬ ‫רוכבים כ–‪ 120‬קילומטר‪ ",‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫"הייתי הצעיר בחבורה‪ ,‬והגעתי עשירי‬ ‫מתוך מאות משתתפים מ־‪ 26‬מדינות‪".‬‬ ‫בקרוב יתגייס שרון ליחידה מובחרת‪,‬‬ ‫אחרי התלבטות לא פשוטה‪" .‬קיבלתי‬ ‫אישור לשרת כ'ספורטאי מצטיין' ביום‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫שחזרתי מהגיבוש ליחידה‪ ,‬ולא ידעתי‬ ‫מה לעשות‪ .‬הספורט הוא חלק חשוב‬ ‫מאוד בחיים שלי‪ ,‬אבל רוב החבר'ה שלי‬ ‫הולכים לשירות קרבי‪ ,‬ולכן החלטתי‬ ‫בסופו של דבר לוותר על האופציה של‬ ‫ספורטאי מצטיין‪".‬‬ ‫"הספורט ממש עיצב את שרון‪ ",‬אומר‬ ‫אביו‪ ,‬יוסי חן‪" .‬כשהוא התחיל להתאמן‬ ‫ברכיבת אופניים שאלתי את ברוך‪' :‬איך‬ ‫הילד יסתדר עם האימונים והלימודים‬ ‫– גם ככה יש לו קשיים במתמטיקה‪'.‬‬ ‫ברוך ענה לי‪' :‬אל תדאג‪ ,‬הוא רק ישתפר‬ ‫בלימודים‪ .‬כי כמו שברכיבה הוא ישים‬ ‫לב לכל אבן‪ ,‬ככה בלימודים הוא ישים‬ ‫לב לכל פרט ויהיה תמיד דרוך וקשוב‪'.‬‬ ‫וזה מה שקרה – שרון נהיה מאוד ממוקד‪,‬‬ ‫ולמד לנהל את הזמן שלו‪ ,‬וזה הביא‬ ‫לשיפור אדיר בלימודים‪ .‬הוא סיים את‬ ‫בית הספר עם ‪ 31‬יחידות בגרות‪ ,‬בממוצע‬ ‫של קרוב לתשעים‪ .‬כיום הוא מתאמן‬ ‫יותר מעשרים שעות בשבוע‪ ,‬ובשבתות‬ ‫הוא קם בחמש בבוקר‪ ,‬מה שאומר שביום‬ ‫שישי הוא לא יוצא לבלות‪".‬‬ ‫"ההורים תמכו בי כל הדרך‪ ",‬אומר‬ ‫שרון‪" .‬הם חייבים להיות זמינים תמיד‪,‬‬ ‫גם בשבתות – לפעמים צריך לצאת‬ ‫בשלוש בבוקר כדי להגיע לתחרות בזמן‪.‬‬ ‫זאת גם השקעה כספית אדירה – יש לי‬ ‫שלושה זוגות אופניים בשווי כולל של‬ ‫‪ 70‬אלף שקל – וברור שלא היינו עומדים‬ ‫בזה בלי התמיכה של 'עמק האושר' וחנות‬ ‫'ספידאופן'‪".‬‬

‫לקבוצה הראשונית הוזמן "כל מי שיכול‬ ‫ללכת רצוף חמש דקות‪ ".‬ברוך קרן (משמאל)‬ ‫וקבוצת עמק האושר בטריאתלון גליל‬

‫משפחת קרן‪ :‬בתנועה מתמדת‬ ‫"הספורט והתחרותיּות זורמים לי בדם‬ ‫מגיל אפס‪ ",‬אומר ברוך קרן‪ ,‬תושב תמרת‪.‬‬ ‫"אני זוכר שכבר בגן‪ ,‬כששיחקנו תופסת‪,‬‬ ‫היה לי ממש חשוב לא להיתפס‪ .‬בכיתה ו'‬ ‫התחלתי להתחרות בשחייה‪ ,‬ואחר כך נכ־‬ ‫נסתי לכדור ־מים‪ ,‬אתלטיקה קלה ושחמט‪,‬‬ ‫ותמיד השתדלתי להיות הכי טוב שאפשר‪".‬‬ ‫כשהיה בן ‪ 18‬הציע לו אביו ללמוד חינוך‬ ‫גופני בוינגייט‪ ,‬ועזר לו לממן את הלי־‬ ‫מודים בתחילת הדרך‪" .‬זאת היתה דחיפה‬ ‫חשובה מאוד‪ ,‬שממנה המשכתי לקריירה‬ ‫מגוונת‪ .‬בין השאר אימנתי את נבחרת טבעון‬ ‫בכדור־מים ואת נבחרת ישראל בשחייה‪.‬‬ ‫עבדתי כמורה לחינוך גופני‪ ,‬כמרכז תחום‬ ‫חינוך גופני וכסגן מנהל בית הספר התיכון‬

‫בטבעון‪ .‬עסקתי גם בתחומים אחרים‪ ,‬אבל‬ ‫את הספורט לא זנחתי מעולם‪".‬‬ ‫לאחר ‪ 20‬שנות חינוך החליטו ברוך ואשתו‬ ‫צביה – גם היא מורה לספורט – לשנות כיוון‪.‬‬ ‫במסגרת 'משבר גיל הארבעים' הזה נכנסה‬ ‫צביה לתחום של הפקות סרטים‪ ,‬וברוך הקים‬ ‫את חברת 'ספארי' לאספקת שרותים לרפ־‬ ‫תות – עד שהעביר את החברה לניהולו של‬ ‫הבן‪ ,‬אסף‪ ,‬וחזר לאהבתו הגדולה‪ ,‬הספורט‪.‬‬ ‫"התחלתי לחשוב ברצינות על הקמה של‬ ‫עסק פרטי בתחום הזה‪ ",‬הוא מספר‪" ,‬ופר־‬ ‫סמתי בתמרת הודעה שמזמינה את כל מי‬ ‫שמסוגל ללכת חמש דקות רצופות‪ .‬למפגש‬ ‫הראשון אמנם הגיע רק מתאמן אחד – הבן‬ ‫שלנו‪ ,‬אסף – אבל אנחנו לא ויתרנו‪ ,‬וזאת‬

‫בעצם היתה ההתחלה של 'עמק האושר'‪".‬‬ ‫"כיום מתאמנים ב'עמק האושר' בסבי־‬ ‫בות ‪ 300‬ספורטאים‪ ",‬אומרת צביה‪" ,‬ומה‬ ‫שמדהים זה ההטרוגניות העצומה – אלה‬ ‫קבוצות מעורבות של גברים ונשים‪ ,‬יהודים‬ ‫וערבים‪ ,‬צעירים ומבוגרים‪ .‬זאת דינמיקה‬ ‫מדהימה שכולם נהנים ממנה‪".‬‬ ‫"אין ספורט בלי מאמץ והשקעה‪ ",‬מסכם‬ ‫ברוך‪" ,‬אבל התמורה אדירה‪ .‬הספורט נותן‬ ‫לבנאדם יכולת התמדה‪ ,‬נחישות וביטחון‬ ‫עצמי ועוד המון דברים‪ .‬הרבה מסיימי‬ ‫י"ב כותבים לי תודה על מה שהם קי־‬ ‫בלו באימונים שלנו‪ ,‬וכמה זה תורם להם‬ ‫בחיים‪ ,‬ולא רק בתחום הספורט‪ .‬זה הכיף‬ ‫הגדול שלי‪".‬‬

‫תואר ראשון לגילאי ‪ 50‬פלוס‬ ‫אף פעם לא מאוחר מדי להוציא תואר ראשון!‬ ‫החוג הרב תחומי במדעי החברה‪ ,‬באקדמית עמק יזרעאל‪,‬‬ ‫מציע לימודים אקדמיים לתואר ‪ B.A.‬לגילאי ‪ 50‬פלוס‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים כוללת מבחר רחב של קורסים במסגרת‬ ‫חטיבות הלימוד השונות והמגוונות‪:‬‬ ‫תקשורת‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫תרבות ישראל והעמים‬ ‫לימודי המזרח התיכון‬ ‫לימודי קרימינולוגיה‬

‫ניהול עסקי ותעשייתי‬ ‫כלכלה ועסקים‬ ‫לימודי משפט‬ ‫ניהול משאבי סביבה‬

‫הלימודים מתקיימים בכל ימות השבוע בשעות אחה"צ וביום שישי בבוקר‪.‬‬ ‫התואר המוענק לבוגרי התכנית‪ B.A. :‬רב תחומי במדעי החברה‪.‬‬ ‫*האקדמית עמק יזרעאל תכיר בלימודים קודמים בכפוף לכללי‬ ‫המועצה להשכלה גבוהה ונהלי המכללה‪ ,‬על בסיס אישי ופרטני‬

‫‪1. 800 .30 .3000‬‬

‫ספטמבר ‪ 2013‬תשרי תשע"ד‬

‫המכללה‬

‫למידע נוסף על תכנית הלימודים ולהרשמה‪:‬‬

‫האקדמית‬ ‫עמק יזרעאל‬

‫מצוינות בלי לאבד את הצפון‬

‫‪23‬‬

‫בקבוקים‬ ‫ואריזות‬ ‫מפלסטיק‬

‫אריזות‬ ‫קרטון‬

‫אריזות‬ ‫זכוכית‬

‫מיחזורית‬

‫קרטון גלי‬

‫סגול‬

‫‪studiotrenD.co.il‬‬

‫שקיות‬ ‫מפלסטיק‬

‫מיכלי‬ ‫משקה‬ ‫לפיקדון‬

‫פסולת‬ ‫ביתית‬ ‫יבשה‬

‫נייר‬ ‫וקרטון דק‬

‫פסולת‬ ‫אורגנית‬

‫אריזות‬ ‫מתכת‬

‫אדום‬

‫צהוב‬

‫ירוק‬

‫כחול‬

‫חום‬

‫אפור‬

‫לשאלות נוספות‪ ,‬אגף איכות סביבה ותברואה‪04-6520098 :‬‬ ‫מוקד המועצה‪www.eyz.org.il 04-6520100 :‬‬