1 2013

‫חורשות‪,‬‬ ‫שדרות‪,‬‬ ‫בודדים‪:‬‬

‫סיפורי עצים‬

‫‪www.eyz.org.il‬‬

‫עמ' ‪22‬‬

‫עיתון המועצה האזורית עמק יזרעאל • גיליון ‪ • 130‬ינואר ‪ • 2013‬שבט תשע"ג‬ ‫• אחוזת ברק • אלון הגליל • אלוני אבא • אלונים • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • גבעת אלה • גבת • גזית • גניגר • דברת • הושעיה • היוגב • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר ברוך • כפר גדעון‬ ‫•כפר החורש • כפר יהושע • כפר תקווה • מזרע • מחנה יהודית • מנשיה זבדה • מרחביה מושב • מרחביה קיבוץ • נהלל • סוואעד חמירה • עדי • עין דור • ציפורי • רמת דוד • שדה יעקב • שמשית • שריד • תל עדשים • תמרת‬ ‫מטע השקדיות מול קיבוץ יפעת‬ ‫צילום ‪ :‬מירי שטיינברג‬

‫גיליון מיוחד‬ ‫לט"ו בשבט‬

‫הישגים‬ ‫צעירים‬

‫בתנועה‬ ‫מתמדת‬

‫בת‬ ‫שלושים‬

‫תלמידי העמק זכו בתחרויות‬ ‫ארציות במתמטיקה ובפיזיקה‬

‫תוכנית חדשה תשפר‬ ‫את בריאותם של תושבי העמק‬

‫יום הולדת שמח במיוחד‬ ‫ליישוב הקהילתי הושעיה‬

‫עמ' ‪3‬‬

‫עמ' ‪8‬‬

‫עמ' ‪10‬‬

‫חדשות‬

‫העמק מתחבר‬

‫קווי אוטובוס חדשים יחברו את צפון המועצה ואת מזרחה ללב העמק ולמרכזי הפעילות במועצה‬

‫שני קווי אוטובוס חדשים (‪ 303‬ו־‪)47‬‬ ‫החלו לפעול בין יישובי צפון המועצה‬ ‫למרכזי הפעילות במועצה (קו ‪ ,)303‬ובין‬ ‫קיבוץ הסוללים להושעיה (‪ .)47‬הקווים‬ ‫מופעלים על ידי חברת "אומני אקספ־‬ ‫רס"‪ ,‬המפעילה מוקד מיד ע ‪ 7‬ימים ב�ש‬ ‫בוע‪ 24 ,‬שעות ביממה (טלפון ‪.)*3553‬‬ ‫"העמק פרוש על שטח עצום‪ ",‬אומר‬ ‫סגן ראש המועצה עידו דורי‪" ,‬ולאור‬

‫הגידול באוכלוסייה והתרחבות פעילות‬ ‫הפנאי והחינוך הבלתי פורמלי נוצר‬ ‫צורך אמיתי בקווי תחבורה ציבוריים‬ ‫בתוך המועצה‪".‬‬ ‫"הרעיון הבסיסי הוא הפעלת קווים‬ ‫שיובילו מהיישובים ללב המועצה ‪-‬‬ ‫למזרע‪ ,‬נהלל ויפעת‪ ,‬שם פועלים בית‬ ‫האמנויות‪ ,‬הבריכה האזורית‪ ,‬מגרשי‬ ‫הספורט והאולם האזורי‪ .‬ברצוננו להקל‬

‫ראש המועצה אייל בצר בירך על הפ־‬ ‫עלת הקווים החדשים ואמר‪" :‬זו בשורה‬ ‫אמיתית לתושבינו‪ .‬המועצה פעלה נמ־‬ ‫רצות מול משרד התחבורה להפעלת‬ ‫הקווים החדשים ואני שמח שעבודתנו‬ ‫המאומצת נשאה פרי‪ .‬חשוב לנו שהתו־‬ ‫שבים‪ ,‬ובעיקר ההורים ובני הנוער‪ ,‬ישת־‬ ‫משו בקווים החדשים‪ .‬יחד נמשיך ונפעל‬ ‫להרחבת השירות לרווחת תושבינו‪".‬‬

‫על ההורים הנושאים היום בנטל הסעת‬ ‫הילדים‪".‬‬ ‫‪ ‬בנוסף‪ ,‬החלה חברת "קווים" להפעיל‬ ‫מספר קווי תחבורה ציבורית חדשים לר־‬ ‫ווחת תושבי היישובים במזרח המועצה‪.‬‬ ‫קו ‪ 19‬מחבר את עפולה עם המרחביות‬ ‫וקו ‪ 44‬נוסע מעפולה לדברת‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הורחב השירות לתושבי עין דור וגזית‪,‬‬ ‫וקו ‪ 42‬יגיע מעפולה לגזית‪.‬‬

‫תקציב חסר תקדים‬ ‫כתוצאה מהצמיחה הדמוגרפית בעמק גדל תקציב המועצה ב־‪ 58%‬תוך חמש שנים‪ ,‬והוא יעמוד השנה על ‪ 260‬מיליון שקל‬ ‫מליאת המועצה אישרה את תקציב‬ ‫המועצה האזורית עמק יזרעאל לשנת‬ ‫‪ .2013‬התקציב הכולל‪ ,‬הגדול ביותר‬ ‫אי פעם‪ ,‬יעמוד על כ־‪ 260‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫העליה נובעת מגידול במספר תוש־‬ ‫בי המועצה‪ :‬בשנ ת ‪ 2012‬נוספו למו�ע‬ ‫צה למעלה מ־‪ 1,000‬תושבים ‪ -‬עלייה‬ ‫של ‪ 4%‬לעומת ממוצע ארצי של ‪.1.5%‬‬ ‫מעל ל־‪ 40%‬מהתקציב מושקעים‬

‫בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי‪,‬‬ ‫והיתרה מושקעת בתקציבי רווחה‪,‬‬ ‫תרבות וסיוע לוועדים ביישובים‪ .‬גזבר‬ ‫המועצה דן עייק ציין כי "תקציב המו־‬ ‫עצה צמח משנת ‪ 2007‬בכ־‪ 100‬מיליון‬ ‫שקל( (‪ ,)58%‬וזאת לאור הצמיחה ה�ד‬ ‫מוגרפית המשמעותית‪ .‬לאחרונה קי־‬ ‫בלה המועצה פרס ניהול כספי תקין‬ ‫(בפעם השלוש עשרה ברציפות)‪ ,‬ואנו‬

‫ממשיכים להעניק לתושבינו שירות‬ ‫ברמה גבוהה‪ ,‬תוך שמירה על תקציב‬ ‫מאוזן לאורך שנים‪".‬‬ ‫ראש המועצה אייל בצר אמר כי‬ ‫"נמשיך להשקיע תקציבים בקידום‬ ‫המצוינות במערכת החינוך‪ ,‬בחי־‬ ‫זוק החינוך הבלתי פורמלי ובתרבות‪,‬‬ ‫בהמשך הצמיחה של היישובים ובה־‬ ‫עצמתם‪ ,‬בשיפור השירות לתושבים‪,‬‬

‫ובהגברת רווחתם וביטחונם‪ .‬יש לז־‬ ‫כור כי המועצה אינה מרכז רווח וכי‬ ‫ההון האמיתי שלנו הוא ההון האנושי‪.‬‬ ‫המועצה לא מקבלת מענקי איזון מה־‬ ‫ממשלה‪ ,‬ולכן יש להרחיב את מקורות‬ ‫ההכנסה על ידי הרחבת אזורי תעשייה‬ ‫והקמת אזורי תעשייה משותפים עם‬ ‫רשויות סמוכות על מנת להמשיך לתת‬ ‫שירות טוב לתושבינו‪".‬‬

‫ושוב‪ ,‬הכל תקין‬ ‫המועצה האזורית עמק יזרעאל זכתה בפעם‬ ‫ה־‪ 13‬ברציפות בפרס משרד הפנים לניהול‬ ‫תקין‪ .‬בתמונה‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬גזבר המועצה‬ ‫דני עייק וראש המועצה אייל בצר מקבלים‬ ‫את הפרס משר האוצר ד"ר יובל שטייניץ‬ ‫ומשר הפנים אלי ישי‪.‬‬ ‫"המועצה מתנהלת כבר מספר שנים ללא‬ ‫מענקי איזון מהמדינה‪ ",‬אמר דני עייק‪.‬‬ ‫"למרות זאת‪ ,‬ולמרות העלייה המתמדת‬ ‫במספר התושבים‪ ,‬אנו מצליחים לשמור על‬ ‫רמת השירותים שתושבינו הורגלו לה‪ ,‬ואנו‬ ‫מאוד גאים על כך‪".‬‬ ‫• כתיבה ועריכה‪ :‬יצהר ורדי • עורכת ראשית‪ :‬דורון שחם ‪ -‬דוברת המועצה • צילום‪ :‬ישראל פרץ‪ ,‬מירי שטיינברג • לתגובות‪ ,‬הערות והארות‪ • dorons@eyz.org.il :‬עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו‬

‫‪2‬‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫חינוך‬

‫מקום שני בתחרות‬ ‫ה"אולימפידע" בפיזיקה‬ ‫מורן שפירא משמשית‪ ,‬תלמיד "העמק המערבי" ‪ -‬יפעת‪ ,‬זכה‬ ‫במקום השני בתחרות "המצאות ותגליות ששינו את העולם"‬

‫מורן שפירא משמשית‪ ,‬תלמיד כיתה‬ ‫י' בבית הספר "העמק המערבי" ‪ -‬יפעת‪,‬‬ ‫זכה במקום השני (במרחק ש ל ‪ 3‬נק�ו‬ ‫דות מהמקום הראשון) בחידון הגמר של‬ ‫פרויקט האולימפידע לשנת ‪ .2012‬נושא‬ ‫התחרות‪ :‬המצאות ותגליות ששינו את‬ ‫פני העולם‪.‬‬ ‫לחידון הגמר‪ ,‬שנערך ב"מדעטק" בחי־‬

‫פה‪ ,‬העפילו שישה מתמודדים‪" .‬נהניתי‬ ‫מכל רגע‪ ",‬אמר מורן‪" ,‬ובמיוחד מסד־‬ ‫נת הקיץ שהתקיימה במדעטק ובטכניון‪,‬‬ ‫שבה השתתפתי ביחד עם המתמודדים‬ ‫האחרים ‪ -‬זאת היתה התרומה האמיתית‬ ‫שקיבלתי‪ .‬התרגשתי מאוד שבני הכיתה‬ ‫שלי באו לעודד אותי בתחרות‪ ,‬עם של־‬ ‫טים‪ ,‬ונשארו הרבה מעבר לשעות הלי־‬

‫מודים‪ .‬תודה רבה גם למורים שלי שעזרו‬ ‫ותמכו בי מאוד‪".‬‬ ‫"זה הישג מדהים‪ ",‬אומר מנהל 'העמק‬ ‫המערבי' רפי וייסמן‪" ,‬מורן הוא נער‬ ‫מיוחד ומרשים‪ ,‬חכם מאוד ונעים הלי־‬ ‫כות‪ .‬בבית הספר שלנו יש הרבה מורים‬ ‫מעולים שמעודדים למידה והצטיינות‪,‬‬ ‫וכולנו גאים מאוד בהצלחתו‪".‬‬

‫סגרו חשבון‬

‫תלמידי בית הספר "אופקים" ‪ -‬מרחביה זכו במקום הראשון בחידון ארצי במתמטיקה‬ ‫"כמעט כל אחד יכול להיות טוב‬ ‫במתמטיקה‪ .‬צריך פשוט לבוא לזה‬ ‫עם גישה טובה ולא להגיד 'זה לא‬ ‫מתאים לי'‪".‬‬ ‫אמרי מן‪ ,‬תלמיד כיתה ה'‪ ,‬הוא אחד‬ ‫מתלמידי תוכנית המצוינות של בית‬ ‫הספר "אופקים" (מרחביה)‪ ,‬שזכו במ־‬ ‫קום הראשון בחידון ארצי במתמטי־‬ ‫קה‪ ,‬שהתנהל דרך האינטרנט‪" .‬היינו‬ ‫צריכים למצוא מהר את התשובות כי‬ ‫זה היה על זמן‪ ,‬והמורה שלחה במחשב‬ ‫את התשובות שאמרנו לה‪ .‬בהתחלה‬ ‫היתה שאלה שהובילה לכתב חידה‬ ‫ולפתרון ואחר כך שאלות מהירות‬ ‫כמו שאלות רגילות במבחן‪".‬‬ ‫בנבחרת "אופקים" השתתפו ‪30‬‬ ‫תלמידים מכיתות ה'־ו'‪ ,‬הלומדים‬ ‫בתוכנית "מצוינות ‪ ."2000‬במסגרת‬ ‫התוכנית‪ ,‬הפועלת בבתי הספר היסו־‬ ‫דיים בעמק‪ ,‬זוכים תלמידים מצטיינים‬ ‫להעשרה בת ארבע שעות שבועיות‬ ‫בחשיבה מתמטית וחשיבה מדעית‪.‬‬ ‫רחל מטלון‪ ,‬רכזת התכנית בבית‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫"היינו צריכים למצוא את התשובות מהר‪ ".‬אמרי מן וכיתת המצוינות‬

‫הספר‪ ,‬סיפרה כי הילדים מאוד התלה־‬ ‫בו מהזכייה ומהפרס ‪ -‬פעילות העשרה‬

‫נוספת לשנת הלימודים‪ ,‬הכוללת הר־‬ ‫צאה או ביקור במוזיאון‪.‬‬

‫דבר ראש המועצה‬

‫תושבים יקרים‪,‬‬ ‫שנה אזרחית חדשה התחילה בג־‬ ‫שמי ברכה שצבעו את העמק בירוק‪,‬‬ ‫והנחלים והמאגרים מלאו מים‪ .‬בימים‬ ‫אלה‪ ,‬הלבלוב והפריחה מקשטים וצו־‬ ‫בעים את מרחבי עמק יזרעאל בצב־‬ ‫עים מרהיבים להנאת כולנו‪.‬‬ ‫זה הזמן לדיווח נוסף על הקורה‬ ‫במועצה ‪ -‬מה התחדש ומה מתוכ־‬ ‫נן בהמשך‪ .‬הגיליון הזה מספק חלק‬ ‫מהמידע‪ ,‬ומידע נוסף תוכלו למצוא‬ ‫תמיד באתר המועצה ואצל עובדיה‪.‬‬ ‫תקציב המועצה לשנת ‪,2013‬‬ ‫שאושר במליאה‪ ,‬הוא הגדול בתולדו־‬ ‫תיה ‪ -‬פרי הגידול הדמוגרפי והפיתוח‬ ‫המואץ ביישובינו‪.‬‬ ‫החינוך נמצא בראש סדר העדי־‬ ‫פות שלנו‪ .‬מוסדות החינוך בעמק‬ ‫מצויים בתנופת פיתוח מואצת‪ .‬אנו‬ ‫משקיעים עשרות מיליוני שקלים‬ ‫בבנייה ובשדרוג תשתיות בשי־‬ ‫תוף עם משרד החינוך‪ .‬בימים אלה‬ ‫אנו בונים ומשפרים את התשתיות‬ ‫בבית הספר 'העמק המערבי' ביפעת;‬ ‫התחלנו לבנות קמפוס חדש בבית‬ ‫הספר 'עמקים־תבור' במזרע‪ ,‬ושבעה‬ ‫גני־ילדים ומעונות חדשים יקומו‬ ‫ביישובינו‪ .‬בקרוב נתחיל בבניית‬ ‫בתי ספר חדשים באחוזת ברק ובש־‬ ‫דה יעקב‪.‬‬ ‫בימים אלה אנו מגבשים תוכנית‬ ‫אסטרטגית רב־שנתית לעשרים הש־‬ ‫נים הבאות‪ .‬במסגרת זאת ננסח‪ ,‬בשי־‬ ‫תוף התושבים‪ ,‬יעדים לקידום תהלי־‬ ‫כים חברתיים‪ ,‬קהילתיים וכלכליים‬ ‫בעמק‪ .‬אני מזמין את כולם לקחת חלק‬ ‫בתכנון ולהשפיע על עתיד האזור‪.‬‬ ‫המועצה הצטרפה לתוכנית הלאומית‬ ‫לקידום אורח חיים פעיל ובריא בשי־‬ ‫תוף עם משרדי הבריאות והספורט‪.‬‬ ‫אנו חותרים למצוינות בכל תחו־‬ ‫מי פעילותה של המועצה‪ ,‬ושואפים‬ ‫לספק את השירות הטוב ביותר לתו־‬ ‫שבים‪ .‬פרסמנו את אמנת השירות‬ ‫המועצתית באתרי האינטרנט של‬ ‫המועצה ובמזכירויות היישובים‪.‬‬ ‫האמנה מרכזת את המידע על מגוון‬ ‫השירותים שהמועצה מספקת לתוש־‬ ‫בים יחד עם ועדי היישובים‪ .‬עובדי‬ ‫המועצה‪ ,‬ואני בראשם‪ ,‬מתחייבים‬ ‫בפניכם לספק שירות טוב‪ ,‬מהיר‪,‬‬ ‫מקצועי ויעיל‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬

‫אייל בצר‬ ‫ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל‬

‫‪3‬‬

‫חינוך‬

‫רפואה‪ ,‬הדור הבא‬ ‫מגמת לימודים חדשה נפתחה בבית הספר "עמקים־תבור"‬

‫"במשמרת הראשונה שלי במד"א עוד לא‬ ‫הבנתי מי נגד מי‪ ,‬אבל אז היתה לנו קריאה‬ ‫ויצאנו עם האמבולנס‪ .‬אישה בת שמונים‬ ‫נפלה ברחוב כשברחה מכלב‪ ,‬והיה חשד‬ ‫לשבר‪ .‬עשינו קיבוע ראשוני‪ ,‬העלינו אותה‬ ‫לאמבולנס ‪ -‬ונסענו למיון‪".‬‬ ‫מורן בן דוד ממושב מרחביה היא אחת‬ ‫התלמידות במגמת מדעי הרפואה שנפ־‬ ‫תחה השנה בבית הספר "עמקים־תבור"‪,‬‬ ‫וכחלק מהלימודים במגמה היא מתנדבת‬ ‫במד"א‪" .‬זה מלחיץ אבל ככה לומדים‪ ,‬כי‬ ‫בשיעורים אתה לומד המון דברים על בו־‬ ‫בות־תרגול‪ ,‬ופתאום הכל אמיתי‪".‬‬

‫לא רק שינון‬

‫ד"ר אורית שלו־עמר‪ ,‬תושבת שמשית‪,‬‬ ‫מלמדת את כל מקצועות המגמה ‪ -‬אתגר‬ ‫לא פשוט‪" .‬בין השאר חששתי שנתעסק‬ ‫המון בשינון‪ ,‬כי יש סיליבוס ענק והמון‬ ‫מידע‪ ,‬אבל בסופו של דבר הצלחתי לב־‬ ‫נות את זה עם הרבה למידה שאינה שינון‪.‬‬ ‫הרבה דיונים מתפתחים במהלך הלימוד‬ ‫של נושא מסוים‪ ,‬וזה מאוד מעשיר ומ־‬ ‫עניין‪ ,‬ומדי פעם אני מביאה סרט קולנוע‬ ‫שקשור ברפואה‪".‬‬ ‫מגמת הרפואה החדשה "אומצה" על‬ ‫ידי המרכז הרפואי "העמק"‪ ,‬שעורך לת־‬ ‫למידים סיורים במחלקות‪ .‬ד"ר אהוד פז‪,‬‬ ‫תושב הושעיה ורופא ב"העמק"‪ ,‬מגיע‬ ‫אחת לחודשיים־שלושה לכיתה ומרצה‬ ‫בנושא הנלמד‪ .‬הלימודים במגמה כרוכים‬ ‫בהשקעה רבה‪ ,‬שכן מדובר בעשר יחידות‬ ‫לימוד‪ ,‬וכל התלמידים מחויבים לעבור‬ ‫קורס של מד"א( (‪ 60‬שעות לימוד) ול�ה‬ ‫תנדב בארגון‪ .‬במקרים רבים הם נשארים‬ ‫ביום שלישי עד שמונה בערב‪ ,‬ובאים‬ ‫ללמוד ביום שישי‪" .‬אבל זה לא נורא‪",‬‬ ‫אומרת מיקה עוז מתל עדשים‪" ,‬כי הלי־‬ ‫מודים מעניינים מאוד‪ ,‬וחוץ מזה אנחנו‬

‫ימים ארוכים והתנדבות במד"א‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬מור יוסף‪ ,‬תמר רון‪ ,‬מור לביא (מאחור)‪ ,‬ליאן כהן‪ ,‬היא־לי עצמון‪ ,‬ענבר‬ ‫הורוביץ‪ ,‬אורית שלו‪ ,‬מיקה עוז‪ ,‬נדב וייניש (מאחור)‪ ,‬לידור אסרף‪ ,‬ברק בן הרוש (מאחור)‪ ,‬שיר ממן‪ ,‬מורן בן דוד‪ ,‬שקד אלפסי‬

‫מביאים כיבוד וזה נהיה גם בילוי‪".‬‬ ‫עולם הרפואה אינו זר למיקה‪" .‬אמא שלי‬ ‫אחות בחדר מיון‪ ,‬אז אני חיה את העולם‬ ‫הזה מגיל אפס‪ ,‬ובכיתה ב' היא כבר היתה‬ ‫מביאה אותי לעבודה בימים שלא למדתי‪,‬‬ ‫אז ראיתי שברים ופציעות ואנשים שהת־‬ ‫עלפו וכל מה שרואים בחדר מיון‪ .‬חוץ מזה‬ ‫באים אלינו הביתה המון אנשים עם בעיות‪,‬‬ ‫והיא עוזרת להם‪.‬‬ ‫"אבל למרות הרקע הזה שלי‪ ,‬העבודה‬ ‫במד"א מאוד מרגשת‪ ,‬כי כאן אני אמורה‬ ‫לעזור ולתפקד ברגעים המלחיצים האלה‪.‬‬ ‫זה לא נעים להודות‪ ,‬אבל האמת היא שב־‬

‫גלל שלומדים ומתכוננים כל כך הרבה‬ ‫לרגע האמת‪ ,‬אז ביציאה למשמרת אנחנו‬ ‫מאחלים זה לזה שנבצע החייאה‪".‬‬ ‫למרות ההתלהבות והעניין‪ ,‬מיקה לא‬ ‫מתכננת להיות רופאה‪" ,‬כי אני שרה‬ ‫באולפנה וזה יותר הכיוון שלי‪ ".‬מי שחוש־‬ ‫בת על קריירה רפואית היא חברתה לכי־‬ ‫תה‪ ,‬שיר ממן ממגדל העמק‪" .‬אני רואה‬ ‫את ערוץ הרפואה בהוט‪ ,‬ומתעניינת בכל‬ ‫מיני דברים כמו קרדיולוגיה‪ ",‬אומרת שיר‪.‬‬ ‫"אבל ההתנדבות במד"א לא קלה‪ ,‬כי היא‬ ‫מפגישה אותך עם העולם האמיתי‪ ,‬עם כל‬ ‫השיכורים והמסוממים‪ .‬באחד המקרים נס־‬

‫ענו לבית של אדם שיכור‪ ,‬חולה כליות בן‬ ‫‪ .866‬הוא היה במצב קשה והיינו אמורים ל�פ‬ ‫נות אותו‪ ,‬אבל הוא סירב להתפנות ואמר‬ ‫לנו‪' :‬אני אחיה את כל הימים שאלוהים נתן‬ ‫לי‪ '.‬בסופו של דבר נאלצנו להשאיר אותו‬ ‫בבית‪ ,‬כי זה החוק‪ ,‬וזה היה די עצוב‪".‬‬ ‫"חשוב לי שהלימודים כאן יהיו מוחשיים‬ ‫ומעניינים‪ ",‬אומרת אורית‪" ,‬ואני מקפי־‬ ‫דה לשמור על איזון בין ה'פאן' ללימודים‪.‬‬ ‫לשמחתי‪ ,‬המגמה הזאת היא ה'בייבי' של‬ ‫מנהל בית הספר דודו גורן‪ .‬חשוב לו מאוד‬ ‫שהיא תצליח ותתרחב‪ ,‬ולכן אנו מקבלים‬ ‫הרבה תמיכה ועידוד‪".‬‬

‫הדמייה באדיבות משרד‬ ‫האדריכלים גדעון פובזנר‬

‫קמפוס חדש‬ ‫החלו העבודות לבניית ‪12‬‬ ‫כיתות חדשות ‪ -‬השלב‬ ‫הראשון בפרויקט הקמפוס‬ ‫החדש בבית הספר‬ ‫"עמקים־תבור"‪ .‬הקמפוס‪,‬‬ ‫שיכלול בסיומו ‪ 36‬כיתות‪,‬‬ ‫תוכנן על ידי משרד‬ ‫האדריכלים גדעון פובזנר‪,‬‬ ‫וישתרע על כ־‪ 4,800‬מ"ר‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫הכיוון‪ :‬מערב‬ ‫נבחרת הניווט של "העמק המערבי"‬ ‫תשתתף באליפות העולם בפורטוגל‬

‫ללדת‬ ‫מרכז רפואי פוריה‬

‫‪ 4.8‬קילומטרים בשעתיים וחצי‪ .‬נבחרת הניווט המנצחת עם המאמן אביחי ביאר‬

‫נבחרת הניווט (בנים) של בית הספר "העמק המערבי" ‪ -‬יפעת תייצג את‬ ‫ישראל באליפות העולם בניווט לבתי ספר‪ ,‬שתתקיים בפורטוגל בחודש אפריל‪.‬‬ ‫זאת לאחר שזכתה באליפות הארצית בניווט לכתות י'־י"א (‪ ,)ISF‬שהתקיימה‬ ‫בהר שאול בגלבוע בדצמבר‪.‬‬ ‫בתחרות שהתקיימה בגלבוע זכתה הנבחרת במקום הראשון לאחר שניווטה‬ ‫‪ 4.8‬ק"מ בזמן מצטבר של שעתיים ו־‪ 30‬דקות‪ .‬במקום השני זכתה נבחרת נוספת‬ ‫מהעמק ‪ -‬הנבחרת של "עמקים־תבור"‪ .‬זוהי תחרות הנערכת אחת לשנתיים‬ ‫מטעם התאחדות הספורט לבתי הספר בישראל ואיגוד הניווט‪ ,‬ומיועדת לתל־‬ ‫מידי כיתות י'־י"א‪ .‬כל בית ספר רשאי לשלוח שתי נבחרות (בנים ובנות)‪ ,‬וכל‬ ‫נבחרת כוללת חמישה תלמידים‪/‬תלמידות‪.‬‬ ‫חברי הנבחרת הם חמישה תלמידים מכיתה י'‪ :‬כרמל סט (שמשית)‪ ,‬בני פנייקוב‬ ‫(אחוזת ברק)‪ ,‬יגאל ויינר (דברת)‪ ,‬רון זמיר (שמשית) ועדי עמר (שמשית)‪ .‬לד־‬ ‫בריהם‪" ,‬מסלול הניווט בשטח הררי היה מאתגר‪ ,‬אבל האימונים האינטנסיביים‬ ‫הוכיחו את עצמם‪ .‬נמשיך להתאמן ונעשה הכל כדי לייצג את ישראל בכבוד‬ ‫באליפות העולם"‪ .‬אביחי ביאר‪ ,‬מאמן הנבחרת‪ ,‬ציין כי "רמת התחרות היתה‬ ‫גבוהה הן מבחינת אורך מסלול הניווט והן מבחינה טופוגרפית‪ ,‬וכל זה דרש‬ ‫מהתלמידים יכולת ניווט וכושר גופני גבוהים‪ ,‬במיוחד‪ ‬באזור הגלבוע ההררי‪".‬‬ ‫ראש המועצה אייל בצר בירך את חברי הנבחרת ואמר ‪" :‬התוצאות המצוינות‬ ‫והרמה הגבוהה מצביעות על עבודה שיטתית ורצינית הראויה להערכה‪ .‬הישגי‬ ‫הנבחרת שנה אחר שנה מרגשים ומביאים כבוד גדול לבית הספר ולמועצה‪".‬‬

‫במחלקה ראשונה!‬

‫לידה היא חוויה מופלאה‪ ,‬אחת החוויות המשמעותיות ביותר בחיי היולדת‬ ‫ובן זוגה‪.‬‬ ‫באגף החדש לאם ולילוד במרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה‪ ,‬פוריה‪ ,‬אנו‬ ‫מציעים את השילוב האולטימטיבי עבורך היולדת‪,‬‬ ‫צוות רפואי הכולל מומחים בעלי שם‪ ,‬בראשותו של פרופ' משה בן עמי‪,‬‬ ‫מיילדות ואחיות עם ידע רחב וניסיון מקצועי רב שנים‪.‬‬ ‫אנו נהיה שותף קשוב ומקצועי שיידע להתאים עבורך את הטיפול הנכון‬ ‫והמתאים ברמה הגבוהה ביותר‪ .‬באגף החדש חדרי אשפוז ברמה מלונאית‬ ‫גבוהה (החדרים בודדים או זוגיים)‪ 8 ,‬חדרי לידה מרווחים המבטיחים לידה‬ ‫שלווה ופרטיות מירבית‪ ,‬ציוד חדשני ומשוכלל‪.‬‬ ‫מחלקה ראשונה כבר אמרנו?‬ ‫סיורים בחדר לידה‪ ,‬מחלקת יולדות ומחלקת יילודים מתקיימים בימים‬ ‫שלישי ושישי‪ ,‬משך הסיור כשעה וחצי‪ .‬יש להירשם מראש‪.‬‬ ‫חדש! קורסי הכנה ללידה ומפגש עם מיילדת לתיאום ציפיות לקראת‬ ‫הלידה‪ ,‬למידע נוסף ולתאום סיורים‪04-6652912 ,04-6652920 :‬‬

‫מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה‪ ,‬פוריה‬ ‫חדרי לידה‪04-6652912 ,04-6652920 :‬‬ ‫מחלקת יולדות‪04-6652293 ,04-6652324 :‬‬ ‫פגיה‪04-6652327 :‬‬ ‫‪www.poria.health.gov.il‬‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫‪5‬‬

‫חינוך לתרבות‬

‫להתבונן לאחור‪,‬‬ ‫לחשוב קדימה‬ ‫בלי נוסטלגיה‪ ,‬בעיניים‬ ‫פקוחות ובלב פתוח‬ ‫נפגשים ילדי הגנים‬ ‫של עמק יזרעאל‬ ‫בצעצועים‪ ,‬ספרים‪,‬‬ ‫בובות‪ ,‬מריונטות‬ ‫ותיאטראות שנאספו‬ ‫על ידי עינת אמיתי‬ ‫לתערוכה "שי לילדינו"‬

‫בעולמנו המהיר והווירטואלי נדמה שי־‬ ‫לדים יתקשו למצוא עניין בסוס עץ ישן‪,‬‬ ‫להתפלא לנוכח פעולת פנס קסם ולהתרגש‬ ‫מיופיו הפשוט ושובה הלב של התיאטרון של‬ ‫דן אמיתי משריד‪ .‬קשה להאמין שהם יצליחו‬ ‫לחוות את המשחקים והתערוכה דרך התבו־‬ ‫ננות מושכלת‪ ,‬בהנאה רבה ובלי לגעת‪ ,‬לרוץ‪,‬‬ ‫ולצעוק‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬כשהילדים מגיעים למשכן לאמ־‬ ‫נות בעין חרוד הוא מתמלא באנרגיה סקר־‬ ‫נית‪ ,‬בהתרגשות ‪ -‬התרגשות מהאור הטבעי‬ ‫שמאיר את החדר מהתקרה המשתנה בכל‬ ‫חלל‪ ,‬התרגשות מהיופי הפתוח של המבנה‪,‬‬ ‫והתרגשות מהידיעה שאת המוצג שלפניהם‬ ‫לא ניתן לראות בשום מקום אחר בעולם‪ .‬הכל‬ ‫מקורי וייחודי‪ .‬הרגע המתמשך לשעה שלמה‬ ‫מתמלא פליאה ‪ -‬מה עשו ילדים כשלא היו‬ ‫טלוויזיה‪ ,‬מחשב ואפילו אייפון‪ .‬הם מתבוננים‬ ‫ביחד בציורו של שאול קנז‪ :‬ילדים משחקים‬ ‫יחד בחצר‪ ,‬לא בגן שעשועים‪ ,‬מושכים בחבל‪,‬‬ ‫משחקים קלאס‪ ,‬מחבואים‪ ,‬חמור ארוך‪ .‬כמעט‬ ‫את כל המשחקים הם יצרו בעצמם‪" .‬היה להם‬ ‫הרבה דמיון‪ ",‬אומר אחד הילדים‪" - .‬דמיון?‬ ‫שואלת המדריכה‪" ,‬מה זה דמיון?" ‪" -‬דמיון זה‬ ‫שאתה מדמיין מה שאתה חושב‪ .‬מבוגרים כבר‬ ‫לא צריכים את זה‪ ,‬הם יודעים‪".‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬היכן המבוגרים? הילדים עוברים‬ ‫לפלא הפשוט של תיאטרון הבובות של דן‬ ‫אמיתי‪ .‬שלגיה והשומר מעוררים את הילדים‬ ‫להיזכר בסיפור‪ ,‬מבררים באיזו סיטואציה‬ ‫מצויות הדמויות כעת‪ ,‬איך זה פעל‪ ,‬מאיזה‬ ‫חומרים‪ .‬על הקיר מנגד מגלה אחת היל־‬ ‫דות בובת יד שלובת זרוע עם ּבּוּב יד‪" .‬הם‬ ‫מאוהבים‪ ",‬אומרת אחת הילדות‪" .‬מחר הם‬ ‫יתחתנו‪ ",‬מציע ילד אחר‪" ,‬אבל מי זאת המ־‬ ‫כשפה הירוקה?"‬ ‫"הביקור בתערוכה היה חוויה נהדרת‪",‬‬ ‫אומרת הגננת שרית אלקלעי‪ ,‬שבאה עם ילדי‬ ‫מושב היוגב ועם שותפותיה לצוות‪ ,‬גילה‬

‫‪6‬‬

‫"ההבדל העמוק בין‬ ‫מוצרי צריכה משוכפלים‬ ‫לבין יצירה חד פעמית‪".‬‬ ‫סוסי עץ בתערוכה‬

‫נטע דר מדריכה את ילדי מושב "היוגב" מול ציור של שאול קנז מגן שמואל‬

‫ומאיה‪" .‬לפני התערוכה דיברנו על הצעצו־‬ ‫עים שההורים שיחקו בהם‪ ,‬והילדים הביאו‬ ‫משחקים ישנים לגן‪ .‬עשינו תערוכה‪ ,‬וגם‬ ‫הילדים יצרו בעצמם משחקים‪ .‬מצאנו אבנים‬ ‫ושיחקנו בחמש אבנים‪ ,‬הכנו משחקי מסלול‬ ‫כמו סולמות ונחשים‪ ,‬ושיחקנו בגומי‪ .‬אני‬ ‫מעודדת אותם לשחק במשחקים חברתיים של‬ ‫פעם‪ ,‬המעודדים לשיתוף פעולה‪.‬‬ ‫"בסיום ההדרכה אומר אחד הילדים‪,‬‬ ‫"הייתי רוצה להיות ילד של פעם‪ ,‬כי היה‬ ‫להם המון זיכרון‪" - ".‬מה זה זיכרון?" שואלת‬ ‫המדריכה‪" - .‬זיכרון זה מחסן המוח‪ ",‬הוא‬ ‫משיב ללא היסוס‪.‬‬

‫קול האמנות‬ ‫ביקור הילדים במשכן הוא חלק מתוכנית‬ ‫"קול האמנות"‪ ,‬שבמרכזה קיום שיחה ומפגש‬ ‫משמעותי של ילדים עם אמנות ישראלית‬ ‫איכותית‪ .‬מטרת התוכנית לאפשר לילדים‬ ‫להתיידד עם מוסד תרבותי שעשוי ללוות‬ ‫אותם כעת כבוגרים וכמבוגרים‪ .‬עינת בארי‪,‬‬ ‫רכזת הגנים במועצה האזורית‪ ,‬ממשיכה את‬ ‫פרויקט "קול האמנות" שייסדה קודמתה‪,‬‬

‫רבקה הוכמן‪" .‬זה פרויקט המקבל ליווי של‬ ‫המפקחת ענת קדם ממשרד החינוך‪ ",‬אומ־‬ ‫רת עינת‪" .‬כיום אנחנו מחלקים את הנסיעות‬ ‫בין המשכן לאמנות בעין חרוד לבין הגל־‬ ‫ריה בטבעון‪ ,‬על פי המיקום הגיאוגרפי של‬ ‫הגן‪ .‬חשוב להדגיש שהנסיעות האלה הן חלק‬ ‫מתוכנית רחבה הרבה יותר‪ ,‬שכוללת עבודה‬ ‫עם ערכה שפיתחנו כאן והכנה מעמיקה לק־‬ ‫ראת הביקורים במקומות האלה‪".‬‬

‫להרחיב את המחשבה‬ ‫נטע גרבר דר‪ ,‬מפתחת התוכנית‪ ,‬מדריכה‬ ‫את הילדים בגן ובמשכן לאמנות (או בגל־‬ ‫ריה בטבעון)‪ .‬היא מאמינה שהביקורים בשני‬ ‫מוסדות האמנות האלה מרחיבים את הפרס־‬ ‫פקטיבה של הילדים ומחברים אותם באופן‬ ‫עמוק להוויה האמנותית המקומית‪" .‬אלה שני‬ ‫מקומות משמעותיים מאוד‪ ,‬שהוקמו על ידי‬ ‫תושבי הפריפריה מתוך לקיחת אחריות על‬ ‫חייהם התרבותיים‪ .‬התפקיד שלנו הוא לזמן‬ ‫את הילדים למקומות האלה ולצייד אותם‬ ‫בשפה האמנותית־תרבותית‪ ,‬שהיא כלי חשוב‬ ‫שמרחיב את החשיבה ואת הביטוי הרגשי‪".‬‬

‫עינת בארי מאמינה שהחיבור בין אדם‬ ‫למקום צריך להתבסס על פעילות חינוכית‬ ‫רב ממדית‪ ,‬שכוללת טיולים בטבע‪ ,‬לימוד‬ ‫ההיסטוריה המקומית והיכרות עם התרבות‬ ‫העכשווית ועם תרבות העבר‪" .‬התערוכה‬ ‫הנוכחית מציגה לילדים תרבות חלוצית‪,‬‬ ‫המושתתת על עשייה ערכית ויוזמה אישית‪.‬‬ ‫התרבות ההיא חייבה את הילדים להקשבה‬ ‫וליצירתיות ולהפעלת הדמיון‪ ,‬וברור לי‬ ‫שלכולנו ‪ -‬ילדים ומבוגרים ‪ -‬יש מה ללמוד‬ ‫ממנה‪ .‬זה החיבור שלנו לישראליּות וזו ההמ־‬ ‫שכיות שלנו כאן בעמק‪".‬‬ ‫"אני נורא שמחה על התערוכה הזאת‪ ,‬כי‬ ‫בעבודה שלי עם הילדים אני רוצה לתת להם‬ ‫בדיוק את מה שאפשר לראות כאן‪ :‬התייחסות‬ ‫אמנותית לעולם‪ ,‬יצירה עמוקה מחומרים‬ ‫פשוטים‪ ,‬והתבוננות ביקורתית ביצירת האמ־‬ ‫נות‪ .‬התערוכה נותנת לי הזדמנות נהדרת‬ ‫להציג לילדים את השוני בין מציאות כזו לבין‬ ‫צפייה בטלוויזיה‪ ,‬ואת ההבדל העמוק בין מו־‬ ‫צרי צריכה משוכפלים לבין יצירה חד פעמית‪,‬‬ ‫שנעשתה מתוך מחשבה על ילדים ספציפיים‬ ‫בקהילה ספציפית‪".‬‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫אני הולכת אלי‬

‫עינת אמיתי משמשית חזרה לילדותה הקיבוצית‪ ,‬ובדרך הביתה העניקה מתנה לתרבות הישראלית‬ ‫בנעוריה עבדה עינת אמיתי בענף הת־‬ ‫מרים בקיבוץ גשר‪ ,‬אבל האמינה שכשת־‬ ‫גדל תהיה גננת ותחבר בין שתי אהבו־‬ ‫תיה ‪ -‬חינוך וספרות‪ .‬בסופו של דבר היא‬ ‫התגלגלה לתחום אחר לגמרי (בלשנות‬ ‫חישובית) ולעבודה בחברת ‪ ,IBM‬אבל‬ ‫לפני כמה שנים יצאה למסע תרבותי מע־‬ ‫מיק ורחב‪ ,‬שתועד בבלוג שלה ("יומן מסע‬ ‫לחק ר ‪ 100‬שנות תרבות לילדים בקיב�ו‬ ‫צים")‪ ,‬והוביל ל"שי לילדינו" ‪ -‬ספר ות־‬ ‫ערוכה במשכן לאמנות בעין חרוד‪.‬‬ ‫בסביבות גיל ‪ 40‬החליטה עינת‪ ,‬תושבת‬ ‫שמשית‪ ,‬להקליט את אביה‪ ,‬עמוס‪ ,‬מספר‬ ‫סיפורים‪" .‬כילדה הוא סיפר לנו הרבה‪ ,‬וז־‬ ‫ַּׁש ַמע הזה נשאר לי גם אחרי יותר‬ ‫כרון־ה ֵ‬ ‫משלושים שנה‪ .‬רציתי שגם לילדים שלי‬ ‫יהיה זיכרון כזה‪ ,‬אז הקלטתי אותו מספר‬ ‫סיפורי ילדים קיבוציים של משה שמיר‪,‬‬ ‫תקוה שריג‪ ,‬מרים זינגר‪ ,‬גרדה כהן‪ ,‬ע'‬ ‫הלל ועוד‪ .‬בתהליך האיסוף הבנתי מה‬ ‫שמשותף לכל הסיפורים האלה ‪ -‬אלה סי־‬ ‫פורי מקום‪ ,‬כלומר סיפורי הרפתקאות על‬ ‫גיבורים אמיתיים ‪ -‬ילדים ומבוגרים וח־‬ ‫מורים וכלבים ועצים ‪ -‬שמתרחשים במ־‬ ‫קומות אמיתיים כמו קיבוץ מגידו ("איה‬ ‫פלוטו") או שער הגולן ("מעשה בחמישה‬ ‫בלונים")‪ .‬בחלק גדול מהמקרים‪ ,‬גם ההר־‬ ‫פתקה בסיפור היתה מקרה שקרה באמת‪.‬‬ ‫אלה היו מין "אגדות אמיתיות"‪ ,‬שמתר־‬ ‫חשות במקומות שהסופרים הכירו היטב‪.‬‬ ‫זה בעצם ז'אנר שהומצא בקיבוץ?‬ ‫כן‪ ,‬וחשוב להבהיר שהיתה לתפיסה‬ ‫הזאת גם התנגדות‪ ,‬למשל אצל לאה גו־‬ ‫לדברג‪ ,‬שזילזלה מאוד בסיפורי המקום‬ ‫האלה והאמינה שהמורשת האירופית של‬ ‫אגדות רוסיה‪ ,‬אנדרסן והאחים גרים היא‬ ‫המורשת הספרותית ה"נכונה" ‪ -‬שהרי‬ ‫היא שרדה במשך מאות שנים‪ .‬אבל אנ־‬ ‫שים כמו אמה תלמי־לוין ממשמר העמק‬ ‫הבינו כבר אז שספרות הילדים האירופית‬ ‫והחוליים שהחלוצים‬ ‫ָ‬ ‫נגועה בכל הפגמים‬

‫לפני שנים ספורות גילתה עינת‬ ‫אמיתי‪ ,‬במסגרת מסע התיעוד שלה‪,‬‬ ‫גירסה גנוזה של "ויהי ערב" ‪ -‬ספר‬ ‫הילדים הנודע של פניה ברגשטיין‪,‬‬ ‫סופרת הילדים מקיבוץ גבת‪ .‬זו‪ ,‬למ־‬ ‫עשה‪ ,‬היתה הגירסה המקורית שאיירה‬ ‫אילזה קנטור עבור הוצאת הקיבוץ‬ ‫המאוחד‪ ,‬גירסה שנגנזה על ידה כש־‬ ‫גילתה שההוצאה פרסמה את הספר עם‬ ‫איוריו של מאייר אחר‪ ,‬חיים האוזמן‪.‬‬ ‫אמיתי‪ ,‬שגילתה את הגירסה המ־‬ ‫קורית אצל תמר דאוס‪ ,‬בתה של קנ־‬ ‫טור‪ ,‬הציעה ל"ספרית פועלים הקיבוץ‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫ברחו מהם‪ :‬מלוכה ומעמדות ופערים ואי‬ ‫צדק‪ ,‬שוביניזם גברי והערצת היופי החי־‬ ‫צוני‪ ,‬ואמונה דתית פטליסטית‪ ,‬שמפקפ־‬ ‫קת בכוחו של אדם לעצב את חייו‪ .‬לכן הם‬ ‫ביקשו ספרות אחרת‪ ,‬שוויונית יותר‪ ,‬שמ־‬ ‫עניקה כוח לאדם‪ .‬זאת היתה ספרות של‬ ‫מקומות אמיתיים ואנשים אמיתיים שמ־‬ ‫עשיהם משפיעים ומעצבים את המציאות‪.‬‬ ‫כאלה אנשים היו האמנים בקיבוץ‬ ‫ שלא היו בהכרח "אמנים מקצועיים"‬‫(המאיירת אילזה קנטור‪ ,‬למשל‪ ,‬עבדה‬ ‫במסגריה של נען)‪ ,‬אבל היצירה בערה‬ ‫בהם‪ ,‬והם נהנו מקהל שהיה זמין תמיד‪:‬‬ ‫הקהילה‪ .‬לצערי‪ ,‬הקהילה נחלשה עם‬ ‫הזמן‪ ,‬ואנשים גילו שהרבה יותר קל לק־‬ ‫נות צעצועים מאשר לייצר אותם‪ ,‬ונורא‬ ‫פשוט לקנות הופעה במקום ליצור ערב‬ ‫תרבות מקורי‪ .‬אבל במשך עשורים רבים‬ ‫היתה בקיבוצים יצירה חדשנית וייחו־‬ ‫דית מאוד‪ ,‬שבתערוכה מוצג החלק שלה‬ ‫שהופנה לילדים‪ .‬זה היה חלק מהמחשבה‬ ‫החינוכית העמוקה שהתפתחה בקיבוץ‪.‬‬ ‫המחשבה החינוכית הזאת נתונה‬ ‫למתקפה כבדה‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬בעשורים האחרונים יש גל כזה‬ ‫של ביטוי אמנותי של טראומות הילדּות‪.‬‬ ‫חבל שאף אחד לא טורח לדבר עם האנ־‬ ‫שים שעיצבו את החינוך הזה‪ ,‬או לפחות‬

‫לקרוא אותם ולנסות‬ ‫להבין את המהפכה‬ ‫ֶסר‬ ‫שהיתה כאן‪ .‬הח ֶ‬ ‫הזה היה אחד המני־‬ ‫עים שלי בפרויקט‬ ‫הזה‪ ,‬כי אנשים פשוט‬ ‫לא מבינים שהחינוך‬ ‫הקיבוצי קם מתוך‬ ‫עשייה מודעת מאוד‪,‬‬ ‫שהציבה במרכז את‬ ‫הילד ואת התפתחותו‪.‬‬ ‫נורא קל לבוא ולמתוח כותרות כמו‬ ‫"שטיפת מוח" או "רמיסת היחיד"‪ ,‬אבל‬ ‫ההוגים והמחנכים ההם ראו את העדריּות‬ ‫ואת צרות האופקים דווקא בחינוך הקו־‬ ‫נוונציונלי‪ ,‬וביקשו להעמיד אלטרנטיבה‬ ‫חינוכית‪ .‬מרדכי סגל‪ ,‬למשל‪ ,‬כותב כבר‬ ‫ב־‪ 1947‬על בית הספר העממי‪ ,‬שתכניו‬ ‫"מותאמים אף הם יפה לצרכי המשטר‪.‬‬ ‫המקצועות הריאליים מכשירים את איש‬ ‫העם לעבודתו‪ ,‬אולם לא לעבודת יצירה‪...‬‬ ‫אלא לעבודת מבצעים מקבלי הוראות‪,‬‬ ‫ברגים במכונה"‪ .‬זאת הרי ביקורת מהפ־‬ ‫כנית ועמוקה אפילו במושגים של היום‪.‬‬ ‫מה למדת בדרך הארוכה לתערוכה?‬ ‫המון‪ .‬גיליתי מוזיקה וספרות ומפעלי‬ ‫צעצועים ותכתובות עם סופרים‪ .‬פגשתי‬ ‫את לוטה אנגל מגנוסר‪ ,‬שהקימה בקיבוץ‬

‫הערב רואה אור‬

‫המאוחד" להפיק את הספר‪ .‬ההוצאה‬ ‫נענתה‪ ,‬והספר ראה אור לפני שנתיים‬ ‫עם האיורים המקוריים של קנטור‪.‬‬ ‫אילזה קנטור התפרסמה באיוריה‬ ‫לספר אחר של פניה ברגשטיין‪ .‬בשנת‬

‫‪ 1944‬פנתה אליה הוצאת הקיבוץ‬ ‫המאוחד בבקשה לאייר ספר שירים‬ ‫לילדים‪ ,‬מאת ברגשטיין‪ .‬קנטור‪ ,‬חברת‬ ‫קיבוץ נען‪ ,‬הופתעה מהפנייה‪ ,‬שכן‬ ‫"פשוט לא ראיתי עצמי ציירת‪ ,‬אך‬

‫שלה ובקיבוצים שכנים תרבות שלמה‬ ‫של מחול והצגה ‪ -‬והכל מפני שבילדו־‬ ‫תה ראתה מופע מחול שהותיר בה רושם‬ ‫עמוק‪ ,‬וכאדם מבוגר רצתה שהאנשים‬ ‫סביבה יחוו את החוויה האדירה הזאת‪.‬‬ ‫למדתי על ֶקליטו צלס מקיבוץ מפלסים‪,‬‬ ‫שהקים בקיבוץ מפעל צעצועים מפני‬ ‫שהוריו מעולם לא קנו לו צעצועים ‪ -‬רק‬ ‫נעליים וחליפות ועניבות‪ .‬גיליתי המון‬ ‫המון דברים חדשים על‬ ‫פניה ברגשטיין מקיבוץ‬ ‫גבת‪ ,‬וגם את הציורים‬ ‫המקוריים של "ויהי ערב"‬ ‫ איורים של אילזה קנ־‬‫טור‪ ,‬שנגנזו כשגילתה‬ ‫שהספר ראה אור עם‬ ‫ציורים של מאייר אחר‪,‬‬ ‫חיים האוזמן‪ .‬ביקרתי‬ ‫בעשרות מגרשי משחקים‬ ‫עם מתקנים מדהימים ומ־‬ ‫קוריים‪ ,‬ולמדתי על הפו־‬ ‫ליטיקה בהוצאות הספרים‬ ‫הקיבוציות‪ ,‬ועל ההיסטו־‬ ‫ריה של "משמר לילדים"‪,‬‬ ‫ועל אינספור הצגות ילדים‬ ‫שהועלו בקיבוצים‪.‬‬ ‫הבלוג‪ ,‬התערוכה והספר הם קודם כל‬ ‫תודה ענקית אישית שלי לכל האנשים‬ ‫שיצרו את תרבות הילדים בקיבוצים‪ .‬ומ־‬ ‫עבר לזה‪ ,‬זו "הוצאה לאור" של כל היצירה‬ ‫הזאת‪ ,‬הספרותית והאמנותית והחינוכית‪,‬‬ ‫שאנחנו יכולים ללמוד ממנה הרבה גם‬ ‫כיום ‪ -‬על מחשבה חינוכית מתקדמת‬ ‫מאוד‪ ,‬שהתעצבה לפני כמעט מאה שנה‪,‬‬ ‫ועל כוחה של הקהילה‪ ,‬ועל האמונה ביכו־‬ ‫לתו של האדם לשנות את המציאות שבה‬ ‫הוא חי‪ .‬אני שונאת פאתוס ומאוד מתרח־‬ ‫קת ממנו‪ ,‬אבל צריך לומר שוב ושוב שהיה‬ ‫כאן באמת מפעל אדיר‪ ,‬שסופג כיום בי־‬ ‫קורת עצומה‪ ,‬אמוציונלית ברובה‪ ,‬מאנ־‬ ‫שים שלא ממש מבינים אותו‪.‬‬

‫הם לא הרפו‪ ...‬כשקראתי אותם חרו־‬ ‫זים מקסימים‪ ,‬החלטתי לנסות‪ ,‬למ־‬ ‫רות ההיסוס‪ ".‬ההוצאה פנתה לקיבוץ‬ ‫בבקשה לשחרר את קנטור לתקופת‬ ‫מה מעבודתה במסגריה‪ ,‬אבל המסג־‬ ‫ריה הודיעה ש"מה שאילזה מרוויחה‬ ‫במסגריה‪ ,‬הוצאת הספרים לא יכו־‬ ‫לה לשלם‪ ".‬קנטור נאלצה לעבוד על‬ ‫הציורים בלילות‪ ,‬ושיפרה אותם על‬ ‫סמך הערותיהם של ילדי הקיבוץ‪.‬‬ ‫הספר‪" ,‬בוא אלי פרפר נחמד"‪ ,‬היה‬ ‫לאחד מרבי המכר בהיסטוריה של הס־‬ ‫פרות הישראלית‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫קידום בריאות‬

‫תנועת העמק‬ ‫עמק יזרעאל ‪ -‬המועצה האזורית הראשונה המשתתפת‬ ‫ב"תוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא"‬

‫שעת בוקר מוקדמת ביישובי העמק‪ ,‬אך‬ ‫המדרכות כבר רוחשות‪ :‬מאות רצים ורוכבי‬ ‫אופניים‪ .‬חדרי הכושר מלאים‪ ,‬ובקרוב ית־‬ ‫חיל שיעור ספורט באחת הכיתות‪ .‬המציאות‬ ‫הזו מוכרת לכולנו‪ ,‬תושבי העמק‪ ,‬אבל עכ־‬ ‫שיו יש לה גיבוי רשמי‪ ,‬עם הצטרפותה של‬ ‫המועצה לתוכנית הלאומית לקידום אורח‬ ‫חיים פעיל ובריא‪ .‬עמק יזרעאל היא המוע־‬ ‫צה האזורית הראשונה שתשתתף בתוכנית‪,‬‬ ‫שמשמעותה התקציבית היא כ־‪ 900‬אלף ‪₪‬‬ ‫לשלוש השנים הקרובות‪.‬‬ ‫חן זרצקי‪ ,‬בוגרת בית הספר לבריאות‬ ‫הציבור ובעלת תואר שני בקידום בריאות‬ ‫מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬תוביל את יישום התו־‬ ‫כנית במועצה‪ .‬לדבריה‪" ,‬העלייה במגמת‬ ‫ההשמנה בעשורים האחרונים היא תוצאה‬ ‫של אורח חיים שגוי‪ ,‬הכולל צריכה גוברת‬ ‫של מאכלים עתירי שומנים‪ ,‬מלחים וסוכ־‬ ‫רים‪ ,‬וירידה בהיקף הפעילות הגופנית‪".‬‬ ‫התוכנית מושתתת על ארבע אסטרטגיות‬ ‫לקידום בריאות‪ :‬פיתוח מיומנויות אישיות‬ ‫(למשל ימי עיון‪ ,‬הרצאות‪ ,‬סדנאות לבישול‬ ‫בריא)‪ ,‬יצירת סביבה מקדמת בריאות (חדרי‬ ‫כושר בטבע‪ ,‬אזורים ללא עישון)‪ ,‬מדי־‬ ‫ניות (הכרה והכרזה על המועצה כמקדמת‬ ‫בריאות‪ ,‬וקביעת מדיניות מקדמת בריאות‬ ‫כדוגמת איסור ממכר משקאות ממותקים‬ ‫בבתי הספר)‪ ,‬ושיתוף הקהילה (הקהילה לו־‬ ‫קחת חלק פעיל בתכנון הפעילות)‪.‬‬ ‫"שיתוף הקהילה הוא עיקרון חשוב בקי־‬ ‫דום בריאות‪ ,‬כי אנשים לא אוהבים שמטיפים‬ ‫ומכתיבים להם‪ .‬הם מעדיפים לבחור ולהח־‬ ‫ליט בעצמם‪ ,‬והם מכירים את סביבתם טוב‬

‫תלמידי "רעים" ‪ -‬שמשית בפעילות בוקר‬

‫יותר מכל אחד אחר‪ .‬לכן נערוך מפגשים עם‬ ‫הילדים והנוער‪ ,‬עם המבוגרים ועם הווע־‬ ‫דות הרלוונטית‪ ,‬מתוך מחויבות להחלטות‬ ‫שיתקבלו‪ .‬כל יישוב ינסח תוכנית פעולה‬ ‫לעידוד הפעילות הגופנית והתזונה הנבונה‪,‬‬ ‫ואנחנו נעזור ככל האפשר בפיתוח התוכ־‬ ‫ניות‪ ,‬בקיום הרצאות‪ ,‬ימי ספורט‪ ,‬פעילות‬ ‫לבני נוער וגנים ועוד‪".‬‬ ‫בתוכנית לטווח הקרוב נכללים ארועים‬ ‫כגון מירוץ העמק‪ ,‬סדנאות‪ ,‬ימי עיון והר־‬ ‫צאות‪" .‬נשלב את נושא הבריאות בכל הפ־‬ ‫עילויות הקיימות במועצה‪ ,‬כמו הפנינג ביום‬ ‫העצמאות ופסטיבל חלב ודבש בשבועות‪,‬‬ ‫ובפלטפורמות נוספות‪ ,‬כגון הסב־יום‪ ,‬המ־‬ ‫סגרות לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים‬ ‫והמרכז לטיפול קבוצתי בילדים ובהורים‪".‬‬ ‫בשנה הנוכחית תתמקד התוכנית בשי־‬ ‫שה יישובים‪ :‬אחוזת ברק‪ ,‬כפר ברוך‪ ,‬קיבוץ‬

‫גזית‪ ,‬קיבוץ עין דור‪ ,‬סוועאד חמיירה ומ־‬ ‫נשייה זבדה‪" .‬היישובים האלה יקבלו 'אק־‬ ‫סטרה' ‪ -‬עידוד קבוצות הליכה‪ ,‬סדנאות‬ ‫והרצאות בנושא תזונה נכונה‪ ,‬הגדלת מספר‬ ‫חוגי הספורט וסיבסודם‪ .‬על סמך ההצלחה‬ ‫במקומות האלה נגבש את המודל להמשך‬ ‫הדרך‪ ,‬שייושם ביישובים נוספים בשנתיים‬ ‫הנוספות של התוכנית‪".‬‬

‫בלי קיצוניות‬ ‫התוכנית לקידום אורח חיים בריא אינה‬ ‫פוסחת על מערכת החינוך‪ ,‬לרבות הגיל הרך‬ ‫והחינוך הבלתי פורמלי‪ .‬כיום נכללים בתו־‬ ‫כנית "זּוזּו‪ :‬מפעילים את הגוף" שישה מבתי‬ ‫הספר במועצה ("רעים" ‪ -‬שמשית‪" ,‬שגיא"‬ ‫ שריד‪" ,‬אופקים" ‪ -‬מרחביה‪" ,‬מרחבים" ‪-‬‬‫כפר יהושע‪ ,‬קישון ו"עמק יזרעאל" ‪ -‬גניגר)‪,‬‬ ‫בהתמקדות בתחומי הניווט והכדורעף‪.‬‬

‫התוכנית הארצית‪ ,‬שמטרתה הרחבת הפ־‬ ‫עילות הגופנית וצמצום ההשמנה בקרב יל־‬ ‫דים‪ ,‬כוללת שעת ספורט נוספת במערכת‬ ‫השעות‪ ,‬הקמת חממות ספורט בבתי הספר‪,‬‬ ‫פעילויות ספורט אחר הצהריים‪ ,‬ואליפות‬ ‫ישראל במשחקי רחוב‪" .‬הערך המוסף בתו־‬ ‫כנית הוא העמקת המודעות לחשיבות של‬ ‫הפעלת הגוף‪ ,‬וגם גיוון נוסף בתחומי הפעי־‬ ‫לות הקיימים‪ ",‬מסבירה מנהלת אגף החינוך‬ ‫רחל שחורי‪" .‬השמירה על הבריאות ועל אורח‬ ‫חיים פעיל עולה בקנה אחד עם השמירה על‬ ‫הסביבה וקידום התוכניות של בית ספר ירוק‪,‬‬ ‫איכות בכל תחום‪ :‬סביבה‪ ,‬תזונה‪ ,‬חיים‪".‬‬ ‫גם המדריכים בתנועות הנוער יוכשרו‬ ‫כסוכני שינוי בתחום הבריאות‪ ,‬וההורים‬ ‫יודרכו בנושא‪" .‬אני נגד קיצוניות‪ ",‬מדגישה‬ ‫חן‪" ,‬ולכן לא נפעל‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לאיסור גורף‬ ‫על עוגות וממתקים במסיבות יום הולדת‬ ‫בגני הילדים ובבתי הספר‪ .‬הרעיון הוא לש־‬ ‫נות את אורח החשיבה ולהכניס למודעות‬ ‫את אורח החיים הבריא יותר ‪ -‬למשל‪ ,‬להבין‬ ‫שאגוזים זה בריא‪ ,‬אבל במידה‪".‬‬

‫דוגמה אישית‬ ‫עמק יזרעאל היא המועצה האזורית הרא־‬ ‫שונה שנכנסת לפיילוט של התוכנית‪ ,‬הע־‬ ‫תידה להתרחב לכלל הרשויות המקומיות‬ ‫בישראל‪ .‬התוכנית יצאה לדרך ביוזמת‬ ‫משרד הבריאות‪ ,‬משרד החינוך ומשרד הת־‬ ‫רבות והספורט‪ ,‬לאחר שאושרה בסוף שנת‬

‫מרוץ תמרת‬

‫‪8‬‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫משני צדי הרשת‬

‫בכל יום שני‪ ,‬ב־‪ 20:30‬בערב‪ ,‬מתייצבות כ־‪ 25‬נשים באולם הספורט בגבת לאימון כדורשת‬ ‫של שעה וחצי‪ .‬זהו חלק מפרויקט ארצי‪ ,‬שמטרתו עידוד נשים לעסוק בספורט‬ ‫"שמעתי על המשחק הזה מא־‬ ‫חותי בשנה שעברה‪ ,‬והתלהב־‬ ‫תי‪ ",‬מספרת חגית שני מקיבוץ‬ ‫גבת‪" .‬אז קודם כל ערכתי סקר‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬וגיליתי שאני לא לבד‪.‬‬ ‫יצרנו קשר עם דורית אייזיק‬ ‫מטבעון‪ ,‬אחת הדמויות המובי־‬ ‫לות בפרויקט הארצי‪ ,‬שמתנדבת‬ ‫ב"סיירת הכדורשת" הפועלת‬ ‫להפצת המשחק ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫באוקטובר האחרון‪ ,‬אחרי שארז‬ ‫ביטמן נכנס לתפקיד מנהל‬ ‫מחלקת הספורט במועצה‪ ,‬הע־‬ ‫ניינים התחילו לזוז‪ .‬רני בן נחום‬ ‫מעין דור התחילה לאמן אותנו‪,‬‬ ‫והמועצה רכשה כדורים חדשים‬ ‫ורשת נוספת ‪ -‬ציוד שמייעל‬ ‫את האימון ומאפשר ליותר נשים‬ ‫להשתתף‪".‬‬ ‫חגית מציינת כי לא נדרש שום‬ ‫ידע מוקדם‪ ,‬או כישורים ספורטי־‬ ‫ביים מיוחדים ‪ -‬רק אהבה לספו־‬ ‫רט קבוצתי ולמשחקי כדור‪" .‬זה‬ ‫ספורט מהנה מאוד‪ ,‬ואני ממליצה‬ ‫לבנות לבוא ולהתנסות‪".‬‬ ‫במועצה פועלות היום שתי‬ ‫קבוצות נשים המתאמנות בגבת‬ ‫ובמזרע מדי שבוע‪ ,‬והכוונה היא‬ ‫להרחיב את הפעילות למקומות‬ ‫נוספים ברחבי המועצה‪.‬‬

‫‪ 2011‬על ידי סגן שר הבריאות יעקב‬ ‫ליצמן לנוכח ההידרדרות בבריאות‬ ‫האוכלוסייה ‪ -‬בעיקר בהקשרים של‬ ‫סוכרת והשמנה‪.‬‬ ‫חן מדגישה כי אחת הדרכים המרכ־‬ ‫זיות להחדרת המודעות בנושא היא דו־‬ ‫גמה אישית‪ .‬לפיכך הוחלט כי מדי שבוע‬ ‫יתקיימו שני שיעורי ספורט לעובדי‬ ‫המועצה; התפריטים בישיבות ובקפי־‬ ‫טריה ייבדקו וישופרו; ומתחם המועצה‬ ‫יוגדר כאזור ללא עישון‪.‬‬ ‫בשלב ראשון נערך סקר צורכי‬ ‫בריאות בקרב עובדי המועצה והנתונים‬ ‫מעודדים‪ 52% .‬מעובדי המועצה דיווחו‬ ‫כי מצבם הבריאותי טוב‪ ,‬ויותר מ־‪60%‬‬ ‫אמרו כי הם נוהגים לבצע לפחות ‪30‬‬ ‫דקות של פעילות גופנית מדי יום‪.‬‬ ‫"בלימודים הכינו אותי להתמודדות‬ ‫עם התנגדות ליישום התוכנית‪ ",‬אומ־‬ ‫רת חן‪" ,‬אבל כאן במועצה יש התגייסות‬ ‫מדהימה‪ .‬זאת סביבה מאוד תומכת‪,‬‬ ‫בעלת מודעות לשמירה על הבריאות‬ ‫ועל אורח חיים פעיל‪ ,‬ולא נתקלתי‬ ‫בשום התנגדות‪ .‬אין לי ספק שהאווירה‬ ‫הזאת תעזור מאוד ביישום התוכנית‬ ‫בקרב תושבי קהילת העמק‪".‬‬ ‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫על גלגלים‬ ‫עמותת ותיקי עמק יזרעאל מזמינה את תושבי העמק‪ ,‬בני חמישים פלוס‪,‬‬ ‫להצטרף לקבוצת "מועדון רוכבים ותיקים" שהוקמה לפני כשלוש שנים‪.‬‬ ‫במסגרת זו מתקיים טיול אופניים פעם בחודש‪ ,‬בבוקר יום שישי‪ .‬חברת "אפק‬ ‫בשטח" מספקת למשתתפים אופניים מתאימים‪ ,‬מדריך מוסמך לרכיבה ומדריך‬ ‫לכושר גופני‪ ,‬רכב ליווי לרוכבים עייפים וביטוח צד ג'‪ .‬בכל הטיולים נוכח חובש‪.‬‬ ‫על המשתתפים להביא אישור רפואי המאשר רכיבה על אופניים‪.‬‬ ‫(מחיר הטיול‪ .₪ 120 :‬לרוכבים המביאים את אופניהם‪₪ 100 :‬‬ ‫לפרטים ולהרשמה ‪ -‬סיגל אהרון‪ ;04-6520733 ,‬אפשר להשאיר הודעה)‪.‬‬

‫טיולי הרכיבה הבאים‪:‬‬ ‫‪2 2.2.13‬‬ ‫‪ 22.3.13‬‬ ‫‪ 26.4.13‬‬ ‫‪ 24.5.13‬‬

‫עמק המעיינות התחתון ‪ -‬אזור בית שאן;‬ ‫רמת יוחנן ‪ -‬נחל ציפורי תחתון;‬ ‫עכו ‪ -‬שבי ציון ‪ -‬עין שרה;‬ ‫טיול סיום ‪ -‬עדיין לא נקבע מסלול‪.‬‬

‫חדש‬ ‫במחלקת‬ ‫הספורט‬

‫ארז ביטמן מיפעת נכנס לתפקיד‬ ‫מנהל מחלקת הספורט במועצה‪.‬‬ ‫ביטמן‪ ,‬מרצה בכיר בווינגייט‬ ‫ומאמן כדורסל בהכשרתו‪ ,‬מאמין כי‬ ‫התוכנית "מועצה מקדמת בריאות‬ ‫ואורח חיים פעיל" תקדם משמעותית‬ ‫את הספורט העממי ואת אורח החיים‬ ‫הבריא‪" .‬המטרה שלי היא לתת זריקת‬ ‫מרץ לספורט העממי בעמק‪ .‬יש כאן‬ ‫עיסוק ספורטיבי מקצועי‪ ,‬אבל חשוב‬ ‫לפתוח גם קבוצות פעילות לתושבים‪.‬‬ ‫בימים אלה אנחנו מקדמים הקמת‬ ‫ליגה אזורית של טניס שולחן וקבו־‬ ‫צות לא מקצועיות לריצה ולרכיבת‬ ‫אופניים‪ .‬הקמנו שתי קבוצות לכדו־‬ ‫רשת נשים‪ ,‬ובעתיד הקרוב ייפתחו‬ ‫כנראה קבוצות נוספות‪ .‬הדרישה לפ־‬ ‫עילות מגיעה מהתושבים‪ ,‬ואני שמח‬ ‫להיענות לבקשות כמיטב יכולתנו‪".‬‬

‫‪9‬‬

‫‪30‬‬

‫להושעיה‬

‫קהילה מחבקת‬ ‫היישוב הקהילתי הושעיה חוגג ‪ 30‬שנים להיווסדו ‪-‬‬ ‫ומקבל פרס על פעילות המועדונית הייחודית ביישוב‬

‫"המיקום של הושעיה נקבע בין השאר‬ ‫כך שתהיה תצפית לצפורי‪ ,‬שם התגורר‬ ‫רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שידע לדבוק בחיים‬ ‫אמוניים בלי לוותר על דיאלוג מתמיד‬ ‫עם השכנים‪ .‬זה בעצם המודל שאומץ‬ ‫כאן ‪ -‬חיים דתיים משמעותיים אבל‬ ‫בלי קיצוניות‪ ,‬ומתוך פתיחות לסביבה‪.‬‬ ‫המאבק המשותף עם היישובים הערביים‬ ‫להעתקת המפעלים המזהמים באזור הת־‬ ‫עשייה 'ציפורית' הוא דוגמה מצוינת‪".‬‬ ‫תמר בן אלחנן הגיעה להושעיה מא־‬ ‫זור המרכז‪ ,‬יחד עם בעלה ושני ילדיהם‬ ‫הגדולים צוף ושחר‪ ,‬בחיפוש אחר שילוב‬ ‫בין חיים בטבע לבין קהילה איכותית של‬ ‫אנשים ערכיים‪" .‬היו גם שמועות שזה‬ ‫יישוב סנובי או בורגני‪ ,‬אבל מהר מאוד‬ ‫הבנו שזה ממש לא נכון‪ .‬הצניעות היא‬ ‫ערך מאוד משמעותי בהושעיה‪ ,‬ואפשר‬ ‫לראות את זה בלבוש של האנשים ובאופי‬ ‫הארועים היישוביים‪ .‬יש כאן קהילה‬ ‫איכותית ורצינית מאוד‪ ,‬וההוכחה היא‬ ‫רשימת ההמתנה המטורפת של אנשים‬ ‫שרוצים לגור ולבנות כאן‪".‬‬ ‫עושר חברתי עצום‬ ‫צוף‪ ,‬שחר‪ ,‬דן וטל בן אלחנן לומדים‬ ‫במערכות החינוך היישוביות‪" .‬יש כאן‬ ‫בית ספר נהדר‪ ",‬מספרת תמר‪" ,‬שמתנהל‬ ‫באווירה אינטימית ומשפחתית ולא מלחי־‬ ‫צה‪ .‬יש בו פינת חי מושקעת ומשמעותית‬ ‫והמון פעילות סביבתית שמשפיעה על‬ ‫היישוב כולו‪ .‬מעבר לחינוך הפורמלי יש‬ ‫כאן חוגים‪ ,‬ופעילות תנועתית חזקה מאוד‬ ‫בבני עקיבא‪ .‬העובדה שיש כאן מחזורים‬ ‫גדולים ‪ -‬כחמישים ילדים בכל מחזור ‪-‬‬ ‫יוצרת עושר חברתי עצום‪ ,‬והילדים כאן‬ ‫מאוד עסוקים בעשייה ובטיולים בטבע‬ ‫ובתרומה לקהילה‪".‬‬ ‫ב־‪ 17‬בדצמבר קיבלו תושבי הושעיה את‬ ‫אות ההוקרה של קרן שלם לשנת ‪ ,2012‬על‬

‫‪10‬‬

‫נוער הושעיה בטקס פרס שלם ‬

‫היותם "קהילה מחבקת ומשלבת" לאנשים‬ ‫עם מוגבלות שכלית התפתחותית‪ .‬הפרס‬ ‫ניתן ליישוב על פעילותה של מועדונית‬ ‫שקד ‪ -‬מועדונית ייחודית המספקת מס־‬ ‫גרת חברתית חמה ועשירה לילדים עם‬ ‫צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫כשישים נערים תושבי הושעיה חונכים‬ ‫את שמונת הילדים שבאים למקום‪" .‬המו־‬ ‫עדונית הזאת היא קסם אחד גדול‪ ,‬והנתינה‬ ‫ואהבה שאני רואה כאן מעידות על האיכות‬ ‫הנדירה של התושבים‪ ",‬אומרת רכזת המו־‬ ‫עדונית‪ ,‬הדס שטנגר משמשית‪ .‬עו"ס ענבל‬ ‫כפיר‪ ,‬המלווה את היישוב מטעם מחלקת‬ ‫הרווחה במועצה‪ ,‬מספרת שההתנדבות במו־‬ ‫עדונית נחשבת כיום לפריווילגיה‪ ,‬למשהו‬ ‫יוקרתי‪ ,‬ולא לטירחה‪" ,‬והילדים המטופלים‬ ‫כאן מקבלים ביישוב יחס של אח"מים‪".‬‬

‫צילום‪ :‬תום לנגפורד‬

‫אחד מ־‪ :70‬ההתחלה‬ ‫בט"ו בשבט חוגגת הושעיה ‪ 30‬שנים‬ ‫להיווסדה‪ ,‬אבל ההתחלה האמיתית‬ ‫ממוקמת כבר בשנת ‪ .1980‬בסוף אותה שנה‬ ‫פרסם אהרון ז"ק‪ ,‬איש איגוד המושבים של‬ ‫הפועל המזרחי‪ ,‬מודעה בעיתון "מעריב"‪.‬‬ ‫המודעה‪ ,‬שפורסמה בעילום שם‪ ,‬הזמינה‬ ‫צעירים דתיים להקים יישוב קהילתי דתי‬ ‫בגליל התחתון‪ .‬בשבועות הבאים הגיעו‬ ‫‪ 700‬מכתבים לתיבת הדואר שצוינה בש�ו‬ ‫לי המודעה‪ .‬ז"ק החזיר למתעניינים מכתב‬ ‫ובו פרטים בסיסיים על מיקום היישוב‪ ,‬ועל‬ ‫כך שבתחילה יידרשו המועמדים להתגורר‬ ‫במגורים זמניים‪ .‬כיום הוא מבין שהפרטים‬ ‫הללו היו קצת מבהילים‪ ,‬שכן ‪ 69‬מתוך ‪70‬‬ ‫הנמענים לא חזרו אליו מאז‪.‬‬ ‫"ביום שישי אחר הצהריים נסעתי לקרית‬

‫ים‪ ,‬לבית של ראובן שפירא ‪ -‬האדם היחיד‬ ‫שהגיב למכתב שלי‪ .‬לא הודעתי מראש על‬ ‫בואי‪ ,‬אבל בני הזוג שפירא קיבלו אותי יפה‬ ‫בדירתם‪ ,‬וסיפרו לי שאחרי שהתחתנו עזבו‬ ‫את הקיבוץ שבו התגוררו מאז שירותם‬ ‫בנח"ל‪ ,‬וכעת הם מחפשים יישוב כפרי לה־‬ ‫שתקע בו‪".‬‬ ‫ז"ק הקצה לבני הזוג שפירא תקציב בלתי‬ ‫מוגבל למכתבים ולשיחות טלפון‪ ,‬וביקש‬ ‫מהם לאסוף סביבם אנשים טובים שיהוו‬ ‫גרעין מייסד‪ .‬השניים נענו לאתגר‪ ,‬וכעבור‬ ‫כמה שבועות הזמינו את ז"ק לפגישה הרא־‬ ‫שונה‪" .‬ראיתי מיד שאלה חבר'ה מצוינים‪,‬‬ ‫שלא צריך 'לבדוק להם את השיניים'‪ ",‬מספר‬ ‫ז"ק‪" .‬כולם ‪ -‬ממש כולם ‪ -‬מצאו חן בעיני‪.‬‬ ‫הם היו כעשרים חבר'ה‪ ,‬וראיתי שמדובר בא־‬ ‫נשים איכותיים שמסוגלים להקים יישוב‪".‬‬ ‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫סימן שהיא‬ ‫בת שלושים‬ ‫מאת שרית מזרחי‪,‬‬ ‫תושבת הושעיה‬

‫צילום‪ :‬יאיר פריימן‬

‫אלמנט קהילתי חזק‬ ‫האבחנה של ז"ק היתה כנראה מדויקת‪,‬‬ ‫כי כיום‪ 30 ,‬שנה אחרי שהוקם‪ ,‬הושעיה הוא‬ ‫יישוב קהילתי חזק ואטרקטיבי ‪" .‬כשהתח�ל‬ ‫תי לעבוד כאן לפני חמש שנים נפתח בפני‬ ‫עולם חדש ‪ -‬יישוב קהילתי שלא ראיתי‬ ‫כמוהו בשום מקום‪ ",‬אומרת נעמי רומיאנק‪,‬‬ ‫מנהלת חטיבת הקהילה של הושעיה‪" .‬האמו־‬ ‫נה הדתית והחיים הקהילתיים הם מרכיבים‬ ‫מרכזיים ומשמעותיים בתפיסת העולם של‬ ‫התושבים‪ ,‬המקבלת חיזוק במפגשים האינ־‬ ‫טנסיביים בין חברי הקהילה מתפילת הבוקר‬ ‫בבית הכנסת ועד לימוד הערב בבית המד־‬ ‫רש‪ .‬יש כאן אורח חיים של נתינה וחסד‪ ,‬הבא‬ ‫לידי ביטוי בכל תחומי החיים‪ ,‬בין השאר‬ ‫ביוזמה קבוצתית בהקמת "עמותת יצירה"‬ ‫המאחדת תחתיה גמחי"ם רבים שקמו ביוזמה‬ ‫פרטית‪ .‬יש כאן נתינה גדולה פנימה והחו־‬ ‫צה‪ ,‬ודוגמה אישית שנותנים הורים ליל־‬ ‫דיהם‪ .‬בני הנוער שלנו פועלים בבית התמ־‬ ‫חוי‪ ,‬מתנדבים במועדונית "שקד"‪ ,‬מאמצים‬ ‫את מרכז הקליטה בבית אלפא ואת עמותת‬ ‫קו לחיים‪ ,‬מעורבים ומשפיעים‪.‬‬ ‫"יש כאן גם חילוקי דעות‪ ,‬מחלוקות ואי‬ ‫הסכמות אבל הכל מתרחש בתוך תרבות‬ ‫עמוקה של דיאלוג ואמפטיה‪ ,‬רצון אמיתי‬ ‫להיטיב ולסייע‪ ,‬וקבלה אמיתית של האחר‪.‬‬ ‫ואני‪ ,‬כאישה קצת אחרת ‪ -‬חילונית שאינה‬ ‫גרה ביישוב ‪ -‬מלאת קינאה והערכה‪ ,‬ומו־‬ ‫דה על הזכות שנפלה בחלקי‪ ".‬‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫גמ"ח כאורח חיים‬ ‫אחד ממקורות הגאווה של היישוב הוא‬ ‫המגוון הרחב של גמ"חים (גמילות חסדים‬ ‫ פעילות צדקה המיועדת לתושבי הושעיה‬‫אך מסייעת גם לאנשים מחוץ ליישוב)‪ .‬בית‬ ‫התמחוי המקומי החל ביוזמה צנועה‪ :‬הכנת‬ ‫שתי ארוחות לשבת עבור משפחות מחוץ‬ ‫ליישוב‪ .‬כיום מכינים מתנדבי הפרויקט ‪-‬‬ ‫כולם נערים ומבוגרים מהושעיה ‪ -‬ארבע‬ ‫מאות ארוחות מדי יום רביעי‪ ,‬ובסוף השבוע‬ ‫מחלקים אותן לנזקקים בערים בצפון‪ .‬המי־‬ ‫מון לארוחות מגיע מתרומות של תושבים‬ ‫ בעיקר בהוראות קבע לתקופות ארוכות‪.‬‬‫ביישוב פועלים גמ"חים נוספים‪ ,‬חלקם‬ ‫ביוזמה אישית וחלקם ממוסדים יותר‪ ,‬בת־‬ ‫חומים שונים כגון אספקת תרופות‪ ,‬השא־‬ ‫לת ציוד רפואי‪ ,‬השאלת ציוד לשמחות‪,‬‬ ‫ואיסוף וחלוקה של בגדים‪ .‬קרן הלוואות‬ ‫המבוססת על תרומות התושבים‪ ,‬ומכילה‬ ‫כיום כ־‪ 300,000‬ש"ח‪ .‬בפורים‪ ,‬מדי שנה‪,‬‬ ‫מתקיים ביישוב משלוח מנות ייחודי‪ :‬כל‬ ‫משפחה מסמנת את מספר המשפחות שאליה‬ ‫היא רוצה לשלוח "משלוח מנות" ומשלמת‬ ‫בהתאם (עד ‪ 613‬ש"ח = תרי"ג)‪ .‬מאחר שכל‬ ‫משפחה מקבלת רק משלוח מנות אחד‪ ,‬מצ־‬ ‫טבר "עודף" הנאסף לקופת צדקה‪.‬‬ ‫קשת־דעות רחבה‬ ‫"זה יישוב חזק מאוד‪ ",‬אומר רב היישוב‪,‬‬ ‫הרב חיים בורגנסקי‪ ,‬המתגורר כאן כבר‬ ‫עשרים שנה‪" .‬יש כאן יחסים נהדרים בין‬ ‫אנשים‪ ,‬עם יכולת נפלאה להתגבר‬ ‫על מחלוקות וסכסוכי שכנים‪ .‬כשיש‬ ‫שמחה‪ ,‬כולם מתגייסים ונותנים את‬ ‫הבתים שלהם לאורחים‪ .‬כשנולד ילד‪,‬‬ ‫האוכל שזורם לבית יכול לקיים את‬ ‫המשפחה עד הבר מצווה‪ .‬יש כאן ספ־‬ ‫קטרום רחב של דעות דתיות ופוליטיות ‪-‬‬ ‫בעצם יש כאן ייצוג לכל קשת הציונות‬ ‫הדתית‪ ,‬מש"ס ועד הקצה הליברלי‬ ‫ביותר ‪ -‬וככל שהיישוב מתרחב אנחנו‬ ‫לומדים לחיות עם עוד ועוד גישות‪".‬‬ ‫יומו של הרב בורגנסקי מתחיל‬ ‫בסביבות שש בבוקר ונגמר עמוק‬ ‫בלילה‪ ,‬והתפקיד שלו משלב סמכות‬ ‫דתית עם עבודה סוציאלית‪" .‬פונים‬ ‫אלי בעניינים קטנים‪ ,‬כמו בשא־‬ ‫לה אם מותר לאכול בבית‬ ‫הכנסת (התשובה שלילית‪,‬‬ ‫אבל אני מרשה לאכול במ־‬ ‫בואה)‪ ,‬ובשאלות גדולות‬

‫של זוגיות וגידול ילדים‪ .‬יש אנשים שפו־‬ ‫נים באופן מסודר‪ ,‬אבל רובם פשוט תופסים‬ ‫אותי על הדרך ‪ -‬בסוף תפילה‪ ,‬לפני שיעור‪,‬‬ ‫בצרכנייה ביום שישי ‪ -‬ואני כמובן שמח‬ ‫למלא את תפקידי‪ .‬חשוב לי שכולם ירגישו‬ ‫בנוח לפנות אלי‪ ,‬שלא יהיו מחיצות‪ ,‬ולכן‬ ‫אני נמנע לעתים מהבעת דעה ‪ -‬למשל‬ ‫בעניינים פוליטיים‪ ,‬ובדיון שהתקיים כאן‬ ‫אם לקבל ליישוב מועמדים חילונים‪".‬‬ ‫כל אחד מוצא כאן את עצמו‬ ‫"ידענו שאנחנו רוצים מקום קטן אבל לא‬ ‫היינו סגורים על יישוב קהילתי‪ ",‬אומרת‬ ‫שרית מזרחי‪ ,‬שהגיעה ליישוב עם בעלה‪,‬‬ ‫שלושה ילדים קטנים וילד נוסף בבטנה‪.‬‬ ‫"כשני עירונים ותיקים חששנו שנרגיש כאן‬ ‫מחנק‪ .‬לא ידענו גם איך איך הילדים יתקבלו‬ ‫בחברה הומוגנית יחסית‪ .‬אבל כל החששות‬ ‫התבדו‪ ,‬וכבר בשנת הקליטה הבנו שיש כאן‬ ‫לא רק נוף גלילי יפהפה‪ ,‬אלא גם יכולת‬ ‫אנושית מופלאה לקבל את השונה‪ ,‬והיכולת‬ ‫הזאת מחלחלת גם לקהילת הילדים‪ .‬מצאנו‬ ‫כאן קהילה מחבקת וחמה‪ ,‬שהקבלה של תוש־‬ ‫בים חדשים היא חלק מתרבות החיים שלה‪".‬‬ ‫נתינה‪ ,‬שייכות‪ ,‬דאגות‬ ‫עפרה ואבנר רייס הגיעו לכאן לפני ארבע‬ ‫וחצי שנים‪ .‬שני הקיבוצניקים ‪ -‬הוא מלביא‪,‬‬ ‫היא מעין הנציב ‪ -‬הרגישו שמיצו את הפאזה‬ ‫הקיבוצית בחייהם‪ ,‬וחיפשו קהילה שתאפ־‬ ‫שר להם לתרום ולהתנדב מתוך רצון חופשי‬ ‫ולא על בסיס תורנויות ו"דין התנועה"‪ .‬גם‬ ‫המיקום קסם להם ‪ -‬בין לביא לעין הנציב‪,‬‬ ‫ובקרבת ההמשך העתידי לכביש שש‪.‬‬ ‫משפחת רייס‪ ,‬עם שני ילדים ועוד אחד‬ ‫בבטן‪ ,‬מתגוררת כיום בשכונת הקרוואנים‬ ‫וממתינה לשלב הבנייה הבא בהושעיה (שלב‬ ‫ח')‪" .‬יש משהו מאוד מגבש בחיים בשכונה‪,‬‬ ‫למרות שהיינו שמחים להיות כבר בבית‬ ‫הקבע שלנו‪ .‬העליה במחירי הקרקע מדאיגה‬ ‫אותנו מאוד‪ ,‬ואנחנו מקווים מאוד שנצליח‬ ‫לעמוד בזה ולהקים כאן בית‪ .‬ברור לנו שזה‬ ‫הרבה יותר מכאיב לבני המקום‪ ,‬שחלקם לא‬ ‫יוכלו להקים בית במקום שבו הם נולדו‪".‬‬ ‫כיום הם אכן מעורבים בעשייה היישו־‬ ‫בית‪ :‬היא בוועדת תרבות‪ ,‬בצוותי חשי־‬ ‫בה ובעריכת סדנאות לנוער‪ ,‬והוא בבית‬ ‫התמחוי‪" .‬כשקוראים לי אני תמיד באה‪",‬‬ ‫אומרת עפרה‪" ,‬אבל תמיד זה נובע מבחי־‬ ‫רה‪ ,‬מהרצון לתת‪ .‬זה כמובן חלק מהדבק‬ ‫שמחבר אותנו ליישוב‪".‬‬

‫אם הוותיקים כבר מסתכלים‬ ‫קצת מגבוה‬ ‫על הצעירים שבאו פה‬ ‫יתד לתקוע‬ ‫ויש כבר דיונים‬ ‫דברת‬ ‫אפילו לא מעט ּ‬ ‫על ‪" -‬מה לומר‪,‬‬ ‫אצלנו זה היה ממש אחרת"‪.‬‬ ‫אם עוד יחידות‬ ‫כמו פטריות אחרי הגשם‬ ‫צצות ומציעות‬ ‫אפילו שני מטרים של דשא‬ ‫ולא נותרו כמעט שבילים‬ ‫בהם הרוח שרה‬ ‫אך יש מספיק כלבים‬ ‫שימלאו אותם בח‪...‬‬ ‫אם פה רשימת הממתינים‬ ‫היא עד כפר סבא‬ ‫לקרוואן שיתפנה‬ ‫בשנת עשרים וארבע‬ ‫והגנים מפוצצים‬ ‫בצורה קצת מסוכנת‬ ‫ויש מקום פנוי‬ ‫רק‪ ...‬על הראש של הגננת‪...‬‬ ‫אם המזכירות‬ ‫שיש בה גם תורה גם קמח‬ ‫פיתחה שיטה לקרוא סקרים‬ ‫הפוך ממינה צמח‬ ‫והמצב ממש קשה‬ ‫אפילו די פסימי‬ ‫ולא נותנים לבנאדם‬ ‫להיות קצת אנונימי‪...‬‬ ‫אם כבר שואלים‬ ‫מדוע ולאן פנינו‬ ‫וסיירות הורים עוקבות‬ ‫אחר מיטב בנינו‬ ‫ואין פה רגע דל‬ ‫ולא דקה קצת מיותרת‬ ‫כי כאן חיים בכיף‬ ‫אפילו די חיים בסרט‪.‬‬ ‫פזמון‪:‬‬ ‫זה סימן שהיא בת שלושים‪ ,‬בת‬ ‫שלושים‬ ‫תקשיבו‪ ,‬זה מרשים‪ ,‬תפנימו‬ ‫אנשים‬ ‫שהיא כבר בת שלושים‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫ט"ו בשבט‬

‫לא יכול‬ ‫להיגמל מזה‬ ‫"היער הוא עולם ומלואו‪ ,‬ושום יום בעבודה אינו דומה לקודמו" • ָׁשלי בן ישי‪,‬‬ ‫דור שני בקק"ל‪ ,‬ידע מאז ומתמיד מה יעשה כשיהיה גדול‬ ‫באמצע הסופה האחרונה‪ ,‬שהשתוללה‬ ‫לפני כמה שבועות‪ ,‬התעורר ָשלי בן ישי‬ ‫לפני הזריחה והעיר את ילדיו ‪ -‬עופרי (‪,)13‬‬ ‫איתי (‪ )10‬ואיל (‪ - )8‬כדי לראות יחד איתם‬ ‫את הזרימה בנחלי האזור‪" .‬הם רגילים לש־‬ ‫געונות שלי ותמיד שמחים להצטרף‪ ",‬אומר‬ ‫שלי‪ ,‬תושב אלוני אבא‪" .‬כמעט בכל הש־‬ ‫בתות אנחנו מסתובבים בשטח באופניים‪,‬‬ ‫ברגל או ברכב‪ ,‬וכשאתה יונק את זה מגיל‬ ‫צעיר זה כבר לא עוזב אותך‪".‬‬ ‫שלי בן ישי‪ ,‬יערן קק"ל‪ ,‬נשוי ואב לשלו־‬ ‫שה‪ ,‬יודע על מה הוא מדבר ‪ -‬גם הוא ינק את‬ ‫השטח מגיל צעיר בשיטוטים עם אביו‪ ,‬שהיה‬ ‫יערן קק"ל במש ך ‪ 35‬שנים‪" .‬בתור ילד מע�ו‬ ‫לם לא שאלתי את עצמי מה אעשה כשאהיה‬ ‫גדול‪ .‬זה היה ברור מאז ומתמיד שאלך בדרכו‬ ‫של אבא‪".‬‬ ‫הידיעה הזו שלחה את שלי עוד בצעירותו‬ ‫ללימודי הנדסאות מים וקרקע בבית הספר‬ ‫החקלאי יד נתן‪ .‬ב־‪ 1996‬הצטרף לשורות‬ ‫קק"ל וכיום‪ ,‬בעל תואר שני בגיאוגרפיה‬ ‫וניהול סביבה מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬הוא‬ ‫"יערן גוש הרי נצרת והעמקים"‪.‬‬ ‫מה עושה לך את היום?‬ ‫להיכנס לחלקות יער חדשות שנטעתי‪,‬‬ ‫ולראות איך הן גדלות למרות חדירה של‬ ‫עדרי עיזים ובקר‪ ,‬למרות נזקים שגורמים‬ ‫בני אדם‪ ,‬למרות החום בקיץ‪ .‬כשאני רואה את‬ ‫השתילים שהתגברו על כל הקשיים האלה‪,‬‬ ‫זה ממלא לי את הלב ונותן לי דרייב להמשיך‪.‬‬ ‫ומה שובר לך את הלב?‬ ‫שום דבר לא מרתיח ומתסכל אותי כמו‬ ‫ערימות של פסולת לסוגיה‪ .‬אם אני נתקל‬ ‫בדבר כזה על הבוקר‪ ,‬זה גומר לי את היום‪.‬‬ ‫פתאום אני מרגיש כאילו אני חי בעולם שלי־‬ ‫שי‪ .‬ואם זה מצב בלתי הפיך ‪ -‬למשל כשהפ־‬

‫‪12‬‬

‫סולת שפוכה בתוך ואדי ‪ -‬זה הכי גרוע‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬זה מה שמזכיר לי כמה חשו־‬ ‫בה העבודה שלי‪ ,‬וכמה חשובה הנוכחות של‬ ‫אנשים טובים ביער ‪ -‬רצים ורוכבי אופניים‬ ‫ואנשים שיוצאים לסיבוב עם הכלב‪ ,‬ומד־‬ ‫ווחים לנו על הדברים האלה‪.‬‬ ‫אסור לנו להתייאש‪ .‬אנחנו עורכים מבצ־‬ ‫עי ניקיון‪ ,‬ומשתדלים לאכוף את החוק‪ ,‬אבל‬ ‫כיום נהגי המשאיות כבר יודעים שאנחנו‬ ‫מחפשים אותם‪ ,‬אז הם משליכים את הפסולת‬ ‫באמצע הלילה‪.‬‬ ‫יש לזה פתרון?‬ ‫הפתרון היחיד לטווח ארוך הוא החלה של‬ ‫חוק פיקדון על הפסולת הזאת ‪ -‬ממש כמו‬ ‫שעשו עם הבקבוקים‪ .‬אם המדינה תשלם על‬ ‫כל קּוּב ממוין של פסולת‪ ,‬יהיו לאנשים מו־‬ ‫טיבציה ופרנסה‪ ,‬וכולנו נרוויח יער ושטחים‬ ‫פתוחים נקיים‪.‬‬ ‫מה משמעות התפקיד שלך?‬ ‫הטריטוריה שלי היא יערות סובבי הרי‬ ‫נצרת ‪ -‬ציפורי‪ ,‬כפר החורש‪ ,‬בלפור‪ ,‬מור־‬ ‫דות נצרת‪ ,‬בית קשת‪ ,‬הר תבור ועמק יזר־‬ ‫ֵטע־אדם‪ ,‬כולל‬ ‫עאל‪ .‬כ־‪ 45‬אלף דונם יער נ ָ‬ ‫חורש טבעי‪ .‬התפקיד שלי כולל המון דברים‬ ‫ טיפול יערני‪ ,‬עיצוב הנוף וגיוונו‪ ,‬בריאות‬‫היער‪ ,‬נטיעת יערות חדשים‪ ,‬העתקות עצים‪,‬‬ ‫מניעת שריפות וכיבויין‪ ,‬שיקום נחלים‪ ,‬שי־‬ ‫קום עצי ארץ ישראל והגנה עליהם‪.‬‬ ‫זמן האיכות שלי עם היער הוא בשבתות‪,‬‬ ‫בעיקר בחורף‪ ,‬כשאני בתורנות ‪ -‬אז אין‬ ‫טלפונים ומשימות ויש לי זמן להסתכל על‬ ‫היער באופן מעמיק‪ .‬השבתות הללו הן הזמן‬ ‫האידיאלי לאיתור בעיות ולתכנון יערני‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫עצים‪ ,‬עצים‪ ,‬עצים‪ .‬לא משעמם?‬ ‫להיפך‪ .‬זה הרבה יותר מעניין מכל עבודה‬

‫שאני יכול לחשוב עליה‪ ,‬וזו זכות גדולה שנ־‬ ‫פלה בחלקי לקחת חלק במפעל הייעור של‬ ‫קק"ל‪.‬‬ ‫היער הוא עולם ומלואו ‪ -‬מערכת חיים‬ ‫שלמה‪ ,‬שכוללת חי וצומח וסביבת מחיה‬ ‫מגוונת‪ .‬כשאתה לומד אותו‪ ,‬אתה יודע גם‬ ‫להסתכל לתוכו ולראות את מה שלא רואים‬ ‫במבט ראשון ‪ -‬מערכת היחסים המורכבת‬ ‫בין הצומח והחי‪ .‬ליער יש גם ערך מוסף‪,‬‬ ‫כמשאב טבע מתחדש המועיל במגוון דרכים‬ ‫לאדם ולסביבה‪.‬‬ ‫וחוץ מזה‪ ,‬חלק משמעותי בתפקיד שלי‬ ‫הוא עבודה עם אנשים‪.‬‬ ‫ איזה אנשים?‬ ‫קהילות‪ ,‬ראשי ערים ורשויות‪ ,‬בסיסי‬ ‫צה"ל‪ ,‬משרדי ממשלה ותשתיות‪ .‬צריך לה־‬ ‫בין שרוב היערות שלנו הם יערות אורב־‬ ‫ניים שנושקים ליישובים‪ ,‬והקשר בין היער‬

‫לקהילה הוא המפתח להצלחה שלנו‪ .‬מאז‬ ‫שהבנתי את זה‪ ,‬לפני כמה שנים‪ ,‬אני משקיע‬ ‫הרבה יותר בקשר עם הסביבה‪ ,‬ולומד שאין‬ ‫גבול לדברים שאפשר לעשות כשיש שיתוף‬ ‫פעולה‪.‬‬ ‫בגיזרת המועצה האזורית עמק יזרעאל‬ ‫מתקיים שיתוף פעולה נרחב מאוד ומצוין‪:‬‬ ‫נטיעות משותפות‪ ,‬אימוץ יער‪ ,‬מבצעי ני־‬ ‫קיון‪ ,‬אחריות סביבתית‪ .‬השנה נשלים ‪100‬‬ ‫קילומטרים של סינגלים לרוכבי אופניים‬ ‫ביערות ציפורי והסביבה‪ .‬הסינגלים האלה‪,‬‬ ‫שאתם רואים בשמשית‪ ,‬הסוללים‪ ,‬הושעיה‪,‬‬ ‫גבעת אלה ואלון הגליל ‪ -‬אלה דברים שלא‬ ‫היו קמים בלי מעורבות קהילתית‪ .‬לשמחתי‪,‬‬ ‫יש לי תשעה עובדים מעולים שהם יערנים‬ ‫לכל דבר‪ ,‬והאחריות שהם לוקחים על עצמם‬ ‫מאפשרת לי להתפנות לעבודה עם הקהילות‬ ‫ולפרויקטים מיוחדים‪.‬‬ ‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫"שתיל שהתגבר על כל הקשיים נותן לי דרייב להמשיך‪ ".‬איתי‪ ,‬שלי ואיל בן ישי במגרש הביתי‬

‫תוכל לתת עוד דוגמאות לפרויקטים‬ ‫כאלה?‬ ‫במגדל העמק‪ ,‬אחרי תהליך ארוך ומוב־‬ ‫נה ("יער קהילתי")‪ ,‬שנוהל בשיתוף פעולה‬ ‫הדוק עם הרשות המקומית והקהילה‪ ,‬יש‬ ‫לנו כיום פעילות שמנוהלת כמעט במלואה‬ ‫על ידי התושבים‪ .‬יש לנו שלושים מתנד־‬ ‫בים "נאמני יער"‪ ,‬המקיימים ביער ארועים‬ ‫שונים‪ ,‬שומרים עליו ומדווחים על מפג־‬ ‫עים‪ .‬זאת מהפכה אדירה‪ ,‬שהפכה את היער‬ ‫מהחצר האחורית של מגדל העמק לחצר‬ ‫הקדמית שלה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬זה אינטרס‬ ‫משותף של כולנו‪.‬‬ ‫עוד פרויקט יפה הוא שביל אופניים "מיָם‬ ‫לירדן"‪ ,‬החוצה את עמק יזרעאל לאורך נחל‬ ‫הקישון‪ .‬השביל נסלל בעבודה משותפת של‬ ‫קק"ל‪ ,‬המועצה האזורית עמק יזרעאל ורשות‬ ‫הניקוז קישון‪.‬‬ ‫איך נראה סדר היום שלך?‬ ‫שום יום אינו דומה לקודמו ‪ -‬לוח הזמ־‬ ‫נים מאוד דינאמי ומשתנה בהתאם לעונות‬ ‫השנה‪ .‬הייתי שמח להיות כל היום ביער‪ ,‬אבל‬ ‫זה כמובן בלתי אפשרי כי העבודה כוללת‬ ‫הרבה פגישות‪ .‬אז בדרך מפגישה לפגישה‬ ‫אני מקצר דרך היער במקום בכביש‪ ,‬וככה‬ ‫מתעדכן בפעילות היערנית השוטפת‪.‬‬ ‫הפיתוח המואץ משפיע על היערות?‬ ‫בוודאי‪ .‬גידול האוכלוסייה מחייב הרח־‬ ‫בת תשתיות ‪ -‬כבישים‪ ,‬מסילות‪ ,‬הרחבות‬ ‫ביישובים ‪ -‬והתפקיד שלנו הוא למזער את‬ ‫הנזק הנגרם לעצים כמו אלון תבור‪ ,‬אלה‬ ‫אטלנטית או ארץ ישראלית‪ ,‬חרוב‪ ,‬כליל‬ ‫החורש ועוזרר‪ .‬כריתה היא אפשרות לא‬ ‫רצויה‪ ,‬ואנחנו מאשרים אותה רק במקרים‬ ‫נדירים‪ .‬השאיפה שלנו היא לשנות את תו־‬ ‫כניות הפיתוח כך שהעצים לא ייפגעו‪ ,‬אבל‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫לפעמים זה בלתי אפשרי‪ ,‬ואז חייבים לבצע‬ ‫העתקה ‪ -‬שהיא תהליך מסובך למדי‪.‬‬ ‫מה הביג דיל? חופרים‪ ,‬שולפים‪ ,‬שותלים‪.‬‬ ‫העתקה זה דבר מורכב מאוד‪ ,‬וכשמדובר‬ ‫בעצים גדולים ועתיקים נדרשת העתקה רב־‬ ‫שלבית ‪ -‬תהליך שאורך שנה שלמה‪.‬‬ ‫לצורך הרחבת כבי ש ‪ 75‬בקרבת בית ש�ע‬ ‫רים העתקנו ‪ 19‬עצי אלון תבור ‪ -‬פרויקט‬ ‫חסר תקדים במונחים ישראליים‪ .‬מצד אחד‬ ‫זה היה שיעור חשוב מאוד בהעלאת המו־‬ ‫דעות בקרב מתכננים ומהנדסים‪ ,‬ועליית‬ ‫מדרגה ביכולת המקצועית שלנו‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫אם היו מיידעים אותנו בשלב תכנון הכביש‪,‬‬ ‫ולוקחים בחשבון את העצים האלה‪ ,‬אפשר‬ ‫היה להתגמש ולמנוע את הצורך בהעתקות‬ ‫האלה‪ .‬לשמחתי‪ ,‬בשנת ‪ 2008‬נכנס לתוקף‬ ‫חוק תיקון ‪ 89‬לבנייה ותכנון‪ ,‬שמחייב כל‬ ‫מתכנן ויזם להעביר אלינו נספח עצים‪ ,‬שבו‬ ‫מפורטים כל העצים שבשטח לפני התח־‬ ‫לת ההליך הסטטוטורי‪ .‬התפקיד שלי הוא‬ ‫להתערב בנקודות הקריטיות ולשמור על‬ ‫האינטרסים של היער וגם של עצים עתי־‬ ‫קים גדולים‪ ,‬מיוחדים והיסטוריים בעלי ערך‬ ‫תרבותי‪ ,‬למען הדורות הבאים‪.‬‬ ‫יש יערות שאתה אוהב במיוחד?‬ ‫כל ביקור ביער כפר החורש מרגש אותי‬ ‫מאוד‪ .‬בסוף שנות התשעים נאלצנו לכרות‬ ‫את היער בעקבות מחלה שנקראת ‪" -‬אצי־‬ ‫רית האורן"‪ ,‬שגרמה לתמותת העצים‪ .‬אחרי‬ ‫הכריתה התחלנו בחידוש היער ‪ -‬נטיעה של‬ ‫אלפי דונם‪ .‬זה היה אתגר לא פשוט‪ ,‬כי הרבה‬ ‫עיזים ופרות מסתובבות באזור הזה‪ ,‬אבל‬ ‫בסופו של דבר הצלחנו להתגבר על כל הק־‬ ‫שיים‪ .‬כיום זה יער מגוון ורב תכליתי‪ ,‬שפ־‬ ‫שוט אי אפשר להשתעמם בו‪ .‬מבחינתי זאת‬ ‫הצלחה גדולה‪.‬‬

‫יש גם כשלונות?‬ ‫בוודאי‪ .‬בבית ספר שדה יגאל אלון יש עץ‬ ‫אלון עתיק ‪ -‬בן ‪ 500‬שנה בערך ‪ -‬שהותקף‬ ‫על ידי חיפושית שנקראת "חיפושית הקלי־‬ ‫פה"‪ .‬הגעתי עם אהרון גבאי מטבעון וביצענו‬ ‫שם כל מיני פעולות הצלה כמו תמיכות‪ ,‬גי־‬ ‫זום־הקצרה והורדת משקל‪ .‬זה לא הצליח‪ ,‬וזה‬ ‫עצוב במיוחד כי ברור לי שאם היו קוראים לנו‬ ‫חמש שנים קודם‪ ,‬היינו מצליחים להציל אותו‪.‬‬ ‫הטבע לא אמור לשמור על העצים שלו‬ ‫בעצמו?‬ ‫הטבע עושה את עבודתו מצוין‪ ,‬ותפקיד־‬ ‫נו לשמור ולעזור בשעת הצורך‪ .‬כשאלונים‬ ‫עתיקים מזדקנים‪ ,‬הענפים שלהם כבר לא‬ ‫מסוגלים לשאת את המשקל ונשברים‪ .‬לתוך‬ ‫השבר נכנסים מזיקים ומים‪ ,‬והעץ נרקב‬ ‫וקורס‪ .‬לכן צריך לטפל בעצים האלה בה־‬ ‫חדרת צינורות דקים שינקזו את המים‪ ,‬מתן‬ ‫תמיכה אורטופדית‪ ,‬הורדת משקל‪ ,‬מריחת‬ ‫משחת פצעי גיזום נגד מזיקים‪.‬‬ ‫אז אתם שומרים על הטבע או מעצבים‬ ‫אותו?‬ ‫גם וגם‪ .‬חייב להיות איזון עדין בין שי־‬ ‫מור להתערבות‪ .‬אנחנו יודעים להשאיר יער‬ ‫צפוף ולא מטופל כדי לשמר מסדרון אקולוגי‬ ‫שנותן מסתור ציפורים ומחסה לבעלי חיים‪,‬‬ ‫או להישען על תהליכים טבעיים של התח־‬ ‫דשות יער; אבל אנחנו יודעים גם להתערב‬ ‫היכן שצריך‪ ,‬למשל בנטיעת יער מעורב של‬ ‫אלונים‪ ,‬אלות ואורנים במקום הנכון‪.‬‬ ‫אורנים זו כמעט מילה גסה כיום‪.‬‬ ‫זה נובע מאי־הבנה של איזונים אקולו־‬ ‫גיים‪ .‬אנשים טוענים שהאורן הוא נטע זר‬ ‫בארץ‪ ,‬שהוא לא שייך לכאן‪ .‬אז כדאי לה־‬ ‫בהיר שאורנים היו כאן מאז ומתמיד‪ ,‬גם אם‬ ‫לא בהיקפיים גדולים‪ .‬אבל מה שיותר חשוב‬

‫להבין זה שאם לא היינו מתחילים בנטיעות‬ ‫האורנים המאסיביות בשנות הארבעים‪ ,‬הח־‬ ‫מישים והשישים‪ ,‬לא היו כיום יערות בי־‬ ‫שראל‪.‬‬ ‫מה הקשר?‬ ‫במאה ה־‪ 19‬התנהלו כאן כריתות־יער‬ ‫מסיביות לצורכי בנייה‪ ,‬הסקה והנעת רכ־‬ ‫בות‪ ,‬וכל זה הצטרף לרעיית־יתר ‪ -‬אלפי‬ ‫עדרים‪ ,‬בעיקר של העז השחורה‪ ,‬שחיסלו את‬ ‫הנביטות החדשות‪ .‬כשאתה רואה תמונות‬ ‫מתחילת המאה העשרים‪ ,‬אתה מבין שהיתה‬ ‫כאן ארץ קירחת‪ ,‬חשופה‪.‬‬ ‫השלטון המנדטורי‪ ,‬וקק"ל בעקבותיו‪,‬‬ ‫החלו בנטיעת אורנים‪ ,‬וכיום ברור שזה היה‬ ‫גלגל ההצלה של היערות‪ .‬האורנים הם עץ‬ ‫חלוץ‪ ,‬שמעשיר התפתחות של מיקרו־אורג־‬ ‫ניזמים בקרקע ומיקרו־אקלים שהם חיוניים‬ ‫להתפתחות תת יער‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם יוצרים מח־‬ ‫סום ששומר על עצי החורש הצעירים מפני‬ ‫העיזים‪ ,‬הכבשים והבקר‪.‬‬ ‫אפשר כמובן לנטוע חורש טבעי בלבד‬ ‫באזורים ללא רעייה‪ ,‬אבל באזור שלי ישנם‬ ‫לחצי־רעייה חזקים‪ ,‬וכדי שהנטיעה תצ־‬ ‫ליח (בלי אורנים) צריך לסגור את האזור‬ ‫למשך ‪ 25‬שנה‪ .‬זה כמובן בלתי אפשרי‪ ,‬כי‬ ‫איך אפשר לגדר אזור לתקופה כזאת בלי‬ ‫שאנשים יחתכו את הגדר ויכניסו את הע־‬ ‫דרים שלהם? לכן הפתרון הנכון הוא נטיעה‬ ‫מעורבת ‪ -‬אורנים ועצי חורש‪ .‬במקרה כזה‬ ‫מספיק לסגור את האזור לחמש שנים‪ .‬האורן‬ ‫שומר על עצי החורש‪ ,‬וכשהוא יסיים את‬ ‫חייו בעוד ‪100‬־‪ 80‬שנה‪ ,‬יהיה כאן דור של‬ ‫עצי חורש ושיחים שיכולים לעמוד בזכות‬ ‫עצמם‪ .‬לכן‪ ,‬בכל פעם שאנחנו רואים בארץ‬ ‫יערות של אלה ואלון‪ ,‬אנחנו אמורים להגיד‬ ‫תודה לאורן‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫משפחה ירוקה‬

‫"קניות הן‬ ‫לא סוג‬ ‫של בילוי"‬

‫משפחת בלוך ‪ -‬משפחה סביבתית‪:‬‬ ‫צורכים פחות‪ ,‬זורקים פחות‪ ,‬מבלים יותר‬ ‫פונפון משקיות ניילון‪ ,‬עששית מעיתונים‬ ‫משומשים‪ ,‬ארנק מקרטון חלב‪ ,‬עציץ מעיסת‬ ‫נייר ומשחק "מנקלה" מקרטוני ביצים ‪ -‬אלה‬ ‫כמה מהתוצרים של קייטנת המיחזור שבה‬ ‫השתתפו ילדי משפחת בלוך משמשית ‪-‬‬ ‫עומר‪ ,‬נבו והתאומות הגר והילה‪ .‬נבו‪ ,‬הצעיר‬ ‫בחבורה (חמש וחצי)‪ ,‬כבר אוסף קרטוני בי־‬ ‫צים לקראת הפרויקט הבא שלו‪.‬‬ ‫"בתפיסה שלנו‪ ,‬קניות הן לא סוג של‬ ‫בילוי‪ ",‬אומרת אורלי‪ ,‬אדריכלית ומעצבת‬ ‫פנים שסיימה תואר שני בעיצוב תעשייתי‪.‬‬ ‫"קנייה היא אף פעם לא ה'דיפֹולט' במק־‬ ‫רה שחסר משהו‪ .‬תמיד נעדיף פתרון אחר‪,‬‬ ‫כמו מיחזור‪ .‬לנבו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אין שום בגד‬ ‫חדש ‪ -‬הכל ירושה מאחיו הגדול‪ ,‬מחברים‬ ‫וממשפחה‪ .‬אנשים יודעים שאנחנו מוכנים‬ ‫לקבל בגדים שכבר לא עולים על הילדים‬ ‫שלהם‪ ,‬ולמסור בגדים שכבר לא עולים על‬ ‫הילדים שלנו‪ .‬זה הרבה יותר הגיוני מלרוץ‬ ‫ולקנות כברירת מחדל אוטומטית‪".‬‬

‫תוכנית ההפרדה‬ ‫משפחת בלוך אינה מתרגשת ממהפכת‬ ‫הפרדת הפסולת‪ ,‬שתתחיל בקרוב ביישובי‬ ‫המועצה ‪ -‬היא עושה את זה כבר כמה שנים‪.‬‬ ‫"אף אחד כאן לא יזרוק קליפת בננה לפח‬ ‫הרגיל ‪ -‬רק לפח האורגני שנמצא על הכיור‪,‬‬ ‫בדרך לקומפוסטר‪ ",‬אומר אסי‪" .‬אנחנו‬ ‫מפרידים כל מה שאפשר ‪ -‬שקיות‪ ,‬קרטון‪,‬‬ ‫פלסטיק‪ ,‬זכוכית‪ ,‬סוללות‪ .‬הבשר הולך לח־‬ ‫תולים והניירות ‪ -‬לאח‪ .‬נכון‪ ,‬היו לנו כמה‬ ‫תאונות עם שיעורי בית שנשרפו בטעות‪,‬‬ ‫וגם כמה ציורים יקרי ערך של הילדים‪ ,‬אבל‬ ‫בדרך כלל אנחנו שמים לב‪ ".‬אסי ‪ -‬מהנדס‬ ‫חומרה‪ ,‬משורר ואיש רוח‪ ,‬כדורגלן וכדורס־‬ ‫לן בפוטנציה ‪ -‬אומר שכשמתחילים בזה‪ ,‬זה‬ ‫כבר הופך לחלק מהחיים‪" .‬ברור לי שהשינוי‬ ‫שעברה המשפחה בשנים האחרונות הביא‬ ‫אותנו למקום הרבה יותר נכון וטוב‪".‬‬ ‫אורלי‪ ,‬שהשתתפה בתכנון "הפיה הירוקה"‬ ‫בגן העיר בתל אביב ‪ -‬חנות אקולוגית שנ־‬ ‫בנתה על טהרת המיחזור ‪ -‬מדגישה כי "אנ־‬ ‫חנו לא קנאים של מיחזור ואקולוגיה‪ .‬פשוט‬ ‫הגברנו את המודעות‪ ,‬וזה גרר כמה שינויים‬ ‫בהרגלים‪ .‬אלה דברים שאפשר ליישם בכל‬ ‫בית במאמץ מינימלי‪ .‬בטיולים אנחנו מש־‬ ‫תמשים כמובן בכלים רב פעמיים‪ ,‬ואפילו‬ ‫לא היינו צריכים לקנות אותם ‪ -‬אלה פשוט‬ ‫הצלחות והכוסות שהיו לילדים כשהיו קט־‬

‫‪14‬‬

‫נים‪ .‬אז יש לנו קופסה עם הכלים האלה ועם‬ ‫סכו"ם רגיל ממתכת‪ .‬זה אומר שכשיוצאים‬ ‫לטיול של כמה ימים אז צריך לקחת כלי ני־‬ ‫קוי‪ ,‬אבל זה ממש לא נורא‪ ,‬וברור שזה עדיף‬ ‫על כלים חד פעמיים‪".‬‬ ‫לקניות הם הולכים עם סל קניות ומשת־‬ ‫דלים לחסוך בשקיות‪ ,‬ומהירקן בשמשית הם‬ ‫לוקחים את הפירות בכלי הפלסטיק שבהם‬ ‫הם מונחים ‪ -‬אחר כך הם יחזירו לו אותם‪.‬‬ ‫"הרעיון הוא לצמצם את הצריכה ככל האפ־‬ ‫שר‪ ",‬אומר אסי‪" ,‬וזה מה שמנחה אותנו בכל‬ ‫התחומים ‪ -‬גם בקניות וגם בצריכת חשמל‬ ‫ומים‪ .‬אנחנו כמעט לא מפעילים את המייבש‪,‬‬ ‫ואת הכביסה אנחנו מצמצמים למינימום‪ ,‬כי‬ ‫הרי לא צריך לכבס את הטרנינג אחרי יום‬ ‫אחד‪ .‬אנחנו משתמשים כיום כמעט רק בסו־‬ ‫ללות נטענות ובנורות חסכוניות‪ ,‬ואם צריך‬ ‫להגיע ממקום למקום ביישוב‪ ,‬משתדלים‬ ‫שזה יהיה ברגל‪".‬‬

‫בלי כלים חד־פעמיים‬ ‫עומר‪ ,‬בן ‪ 12‬וחצי‪" :‬בבית ספר אנחנו‬ ‫משתמשים בכלי פלסטיק ולא בשקיות‪,‬‬ ‫ואפילו לא עוטפים את הסנדוויצ'ים במ־‬ ‫גבות נייר כי הן ממש מיותרות‪ .‬ויש לנו‬ ‫בקבוקים טובים שמחזיקים הרבה זמן‪,‬‬ ‫ולא בקבוקים שקונים בסּופר ומהר מאוד‬ ‫מתקווצ'צ'ים וצריך לזרוק"‪.‬‬ ‫נבו‪ ,‬בן חמש וחצי‪ :‬בגן שלנו‪ ,‬גן פרפר‪,‬‬ ‫אוספים פחיות ובקבוקים ונותנים לפיק־‬ ‫דון‪ .‬רק בסוף השנה נחליט מה נעשה עם‬

‫זה‪ ,‬אבל אנחנו אוספים כבר עכשיו‪".‬‬ ‫הילה ‪" :11 ,‬פעם הייתי בפורום מי�ח‬ ‫זור בבית הספר 'רעים' והכרזנו על תח־‬ ‫רות איסוף בקבוקים‪ .‬הרבה התלהבו מזה‪,‬‬ ‫האלפים‪ ,‬ובסוף היו פרסים ‪ -‬קר־‬ ‫בייחוד ֶ‬ ‫מבואים ומשחקי קופסה‪ .‬ככה אפשר ללמד‬ ‫את הילדים למחזר‪".‬‬ ‫אסי‪" :47 ,‬אנחנו מצמצמים את קניית‬ ‫המזון המעובד‪ .‬חומוס‪ ,‬פסטרמה ומא־‬ ‫מא־עוף לא נכנסים אלינו בכלל‪ ,‬ושניצל‬ ‫תירס ‪ -‬כמה שפחות‪ .‬במקום מעדנים אנח־‬ ‫נו אוכלים יוגורט עם גרנולה ודבש‪ ,‬וחלק‬ ‫מהפירות מגיע מהעצים שלנו ‪ -‬לימונים‪,‬‬ ‫פומלות‪ ,‬תפוזים‪ ,‬פקנים‪ ,‬זיתים‪ ,‬אגס‪ ,‬פי־‬ ‫טנגו‪ ,‬תאנה‪ .‬לא שזה מחליף את הקנייה‬ ‫של הפירות‪ ,‬אבל זה מצמצם אותה‪ ,‬וכמובן‬ ‫יותר טעים‪".‬‬ ‫הילה‪" :‬אנחנו משתדלים לא לזרוק‬ ‫אוכל‪ .‬כשהענבים אצלנו עומדים להירקב‬ ‫אנחנו מקפיאים אותם ואוכלים אחר כך‬ ‫כשהם קפואים ‪ -‬זה נורא טעים‪ .‬וכשהתוקף‬ ‫של הגבינות פג אז עושים מהן פשטידות‪".‬‬

‫הורדת מים קולקטיבית‬ ‫הגר‪ :11 ,‬כשעושים אצלנו פיפי בבוקר אז‬ ‫האחרון מוריד את המים ‪ -‬לא צריך להוריד‬ ‫שש פעמים‪ ,‬וברור שלא צריך לחיצה גדו־‬ ‫לה‪ ,‬שזה ‪ 36‬ליטר‪ ,‬כי מספיקה לחיצה קטנה‪,‬‬ ‫שזה רק ‪ 18‬ליטר‪ .‬וכשחוזרים מבית ספר‪ ,‬אם‬ ‫נשארים מים בבקבוק אז אנחנו לא שופכים‬ ‫לכיור אלא לצמחים‪".‬‬ ‫עומר‪ :‬בלילה אנחנו בכלל לא מחממים את‬ ‫הבית‪ ,‬וביום משתמשים במזגן רק קצת‪ ,‬כי‬ ‫יש לנו תנור עצים‪ .‬חלק מהעצים אנחנו לא‬ ‫קונים אלא אוספים ביער‪ ,‬או לוקחים מסבא‪,‬‬ ‫שמנהל בתי קירור אז הרבה פעמים יש לו‬ ‫עצים מיותרים שמגיעים ממכולות‪ .‬החי־‬ ‫מום בעץ פחות מזהם מנפט‪ ,‬והנפט ממילא‬ ‫התייקר אז אנשים כבר כמעט לא משתמשים‬ ‫בו‪ ,‬אפילו אלה שיש להם תנורי נפט‪.‬‬ ‫"כל זה משפיע על טביעת כף הרגל‬ ‫האקולוגית שלנו‪ ,‬שזה משהו שלמדנו בבית‬ ‫הספר‪ .‬לכל אחד יש טביעת כף רגל אקולו־‬ ‫גית‪ ,‬שזה אומר בעצם כמה כדורי ארץ היינו‬ ‫צריכים אם כולם היו חיים כמוהו‪ .‬מי שמפ־‬ ‫ריד אשפה וחוסך במים ובחשמל‪ ,‬כמונו‪ ,‬אז‬ ‫טביעת הרגל האקולוגית שלו קטנה יותר‪.‬‬ ‫"מה שמבאס זה שכשעברתי מבית הספר‬ ‫'רעים' בשמשית ל'העמק המערבי' ביפעת‬ ‫אז טביעת כף הרגל שלי עלתה מאוד בגלל‬ ‫הנסיעות ‪ -‬וזאת הרי לא אשמתי‪".‬‬

‫אורח חיים משתלם‬

‫"מיחזור והפרדת פסולת זה משהו שאפשר ליישם בכל בית במאמץ מינימלי‪".‬‬ ‫משפחת בלוך משמשית‬

‫"למדנו הרבה מהמשפחה שלי בעדי‬ ‫וממשפחת יסעור משמשית‪ ",‬אומרת אורלי‪.‬‬ ‫"דפוסי הצריכה שלנו עברו שינוי‪ ,‬הרבה בז־‬ ‫כות הדחיפה של אסי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬את כל הכי־‬ ‫סאות במטבח קיבלנו מחבר שהתכוון לזרוק‬ ‫אותם‪ .‬מהר מאוד אתה לומד שזה אורח חיים‬ ‫שלא רק מועיל לאנושות אלא גם משתלם‬ ‫מבחינה כלכלית‪ ,‬ובכסף שאנחנו חוסכים‬ ‫על קניות אנחנו חיים את ההווה ובעיקר‬ ‫מטיילים‪ ,‬שזה שווה יותר מכל דבר אחר‪".‬‬ ‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫מהפך‬ ‫נפרדים‬ ‫מהפח!‬

‫מהפכת הפרדת הפסולת‬ ‫מגיעה לעמק יזרעאל‬

‫בקרוב‪ ,‬ישתנה מערך פחי האשפה‬ ‫במועצה ובמקום הפחים המשפחתיים‬ ‫יוצבו פחים ריכוזיים לכל מספר בתים‬ ‫בתוך מסתור אשפה בנוי‪.‬‬

‫הידעת??‬ ‫משפחה ממוצעת בעמק‪ ,‬מייצרת כ־‪ 2.7‬טון אשפה בשנה!‬ ‫עלות הטיפול באשפה למועצה כ־‪ 8‬מיליון ‪ ₪‬לשנה‪.‬‬ ‫‪ 80%‬מהאשפה הביתית ניתנת למיחזור‪.‬‬ ‫מיחזור אריזות ממומן על ידי המדינה באמצעות‬ ‫"חוק האריזות" ועלותו לרשות המקומית אפסית‪.‬‬

‫פרטים נוספים באתר המועצה ‪:‬‬

‫במקום לזרוק‬ ‫את הכסף לאשפה‪,‬‬ ‫בואו נשקיע את‬ ‫הכסף בחינוך‬ ‫ובקהילה!‬ ‫מצטרפים למאות‬ ‫המשפחות בעמק שכבר‬ ‫מפרידות אשפה‬ ‫‪www.eyz.org.il‬‬

‫ט"ו בשבט‬

‫בין הטבע לבריאות‪:‬‬ ‫טיפים של ֶּפ ְר ָמ ַקל ְֶצ'ר‬ ‫ בשלו קליפות הדרים למשך מספר דקות‪,‬‬ ‫סננו את המים‪ ,‬ויש לכם נוזל ניקוי טבעי‬ ‫ואיכותי ‪ -‬ללא כימיקלים‪.‬‬ ‫ למי שיש מאוורר תקרה ‪ -‬כוונו אותו‬ ‫למצב חורף (היפוך הסיבוב)‪,‬‬ ‫וכך הוא יוריד למטה את האוויר‬ ‫החם ויחמם את הבית‪.‬‬ ‫ מזגן הוא האמצעי הכי חסכוני לחימום‬ ‫הבית באמצעות חשמל‪.‬‬ ‫ קיטפו ובשלו את כל הירוקים האכילים‬ ‫והבריאים שיש לכם בגינה (גדילן‪ ,‬חובזה‪ ,‬סרפד)‬ ‫ גם אורגני‪ ,‬וגם מלא בברזל וויטמינים‪ .‬אם אתם‬‫לא יודעים מה אפשר לאכול ‪ -‬זה הזמן לארגן‬ ‫סדנת ליקוט דרך היחידה הסביבתית‪.‬‬ ‫ פזרו רסק גזם על פני אזורים בוציים ‪ -‬כך לא‬ ‫תכניסו בוץ הביתה‪ ,‬ובאותה הזדמנות תמנעו‬ ‫סחף קרקע ותשתמשו במשאב ממוחזר‪.‬‬ ‫חיפוי של האדמה ברסק גזם או בעלים בשכבה‬ ‫של לפחות ‪ 7‬ס"מ יקטין את צמיחת העשבים‬ ‫ויחסוך את הצורך בעישוב‪.‬‬ ‫ ניטעו עצים בט"ו בשבט כדי שילדיכם וילדיהם ייהנו‬ ‫מפרי מאכל‪.‬‬ ‫ שימו לב לאן נשפכים המרזבים‬ ‫שלכם‪ .‬האדמה של הגינה היא‬ ‫מאגר מים גדול‪ .‬נתבו‬ ‫את המרזבים למקום‬ ‫שבו המים יכולים‬ ‫לחלחל‪.‬‬ ‫ הנבטת זרעים ואכילת‬ ‫נבטים ונבטוטים ‪ -‬מקור‬ ‫מצוין לוויטמינים ומינרלים‪,‬‬ ‫במיוחד בחורף‬ ‫כשהשפעת בפתח‪.‬‬ ‫הטיפים באדיבות שי שחל ‪ -‬רכז קהילה‬ ‫וסביבה‪ ,‬היחידה הסביבתית עמק יזרעאל‬

‫‪16‬‬

‫מתכונים לט"ו בשבט‬ ‫עוגת פירות יבשים‪:‬‬ ‫מצרכים‪:‬‬ ‫משמשים מיובשים‪.‬‬ ‫שזיפים מגולענים‪.‬‬ ‫צימוקים‪.‬‬ ‫אגוזי מלך‪.‬‬ ‫חמוציות‪.‬‬ ‫‪ ‬סה"כ ‪ 3‬כוסות‪.‬‬ ‫‪ ‬מגרדים ‪ 2‬תפוזים ו־‪ 2‬לימונים‪.‬‬ ‫‪ ‬כוס קמח‪.‬‬ ‫‪ 3‬ביצים‪.‬‬

‫‪ ‬אופן ההכנה‪:‬‬ ‫מחממים את התנור ל־‪ 180‬מעלות‪.‬‬ ‫מערבבים בקערה את הפירות היבשים והגרידה‪ ,‬מוסיפים את הקמח‪,‬‬ ‫מוסיפים את הביצים ומערבבים היטב עד לקבלת עיסה אחידה‪.‬‬ ‫מרפדים תבנית אינגלישקייק בנייר אפייה‪ ,‬מעבירים אליה את התערובת ודוחסים‬ ‫היטב‪.‬‬ ‫אופים במשך ‪ 40‬דקות‪ ,‬ומצננים‪.‬‬

‫ריבת חליטת תה פירות יער‬ ‫(או הגן של סבתא)‪:‬‬ ‫מצרכים‪:‬‬

‫‪ 1‬ק"ג‪ ‬של תפוחים נטו (ללא הגרעינים)‪.‬‬ ‫‪ 1‬ק"ג סוכר‪.‬‬ ‫‪ 1/2‬ק"ג חליטת פירות יער‬ ‫(או כל חליטה אחרת שניתן להשיג בחנויות לממכר תה)‪.‬‬ ‫‪ ‬‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫קולפים את התפוחים ומעבירים בפומפייה גסה‪.‬‬ ‫מבשלים בסיר עם ‪ 1‬ק"ג סוכר במשך שעה לפחות‪.‬‬ ‫מוסיפים את חליטת הפירות וממשיכים לבשל עוד כחצי שעה‪ .‬במידה והחליטה סופחת‬ ‫את הנוזלים ניתן להוסיף מים ולהגיע לסמיכות הרצויה‪.‬‬ ‫מרגע הוספת החליטה לערבב היטב‪ ,‬שכן החליטה סופחת במהירות את נוזלי הסוכר‬ ‫והתפוחים ומסמיכה מהר מאוד‪ ,‬לכן במידת הצורך ניתן להוסיף מים‪ .‬‬

‫‪ ‬ט"ו בשבט שמח‬

‫מ"נשנוש" ‪ -‬בית קפה מאפיה וקונדטוריה חלבית‪,‬‬ ‫קיבוץ‪ ‬מרחביה ‪ .04-6598933‬שף‪ :‬גל גולן‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫מחלקת התרבות של המועצה האזורית‬ ‫המלה מזמינים ל‪:‬‬ ‫עמק יזרעאל ותיאטרון ִ‬

‫יחד בונים עתיד‬

‫בעמק יזרעאל‬ ‫איך נשמור על הירוק אך נמשיך למנף את הפיתוח?‬ ‫האם להיות אזור חקלאי או תיירותי?‬ ‫כיצד נשלב את התיירות עם החקלאות?‬ ‫האם לחזק את הקהילה או את האזור?‬ ‫האם להשקיע יותר בתשתיות או בחברה ובקהילה?‬

‫בואו להשפיע‬ ‫על עתיד העמק‬ ‫בכנס לשיתוף הציבור‬ ‫התכנית האסטרטגית‬ ‫הינכם מוזמנים לכנס שיתקיים‬ ‫ביום ד'‪ ,20.3.13 ,‬ט' בניסן תשע"ג‬ ‫בשעות ‪,20:00 - 17:00‬‬ ‫במכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫ראש המועצה אייל בצר וצוות התכנון‬ ‫יציגו את חזון המועצה‪,‬‬ ‫מטרות התכנית האסטרטגית ויעדיה‬ ‫בתכנית‪:‬‬ ‫‪17:00-17:30‬‬ ‫‪17:30-18:00‬‬ ‫‪18:00-18:45‬‬ ‫‪18:45-19:45‬‬

‫‪19:45-20:00‬‬

‫התכנסות והרשמה‬ ‫אייל בצר‪ ,‬ראש המועצה ‪ -‬דברי פתיחה‬ ‫אדריכל עמוס ברנדייס‪ ,‬ראש צוות התכנון ‪-‬‬ ‫חזון המועצה‪ ,‬מטרות התכנית ויעדיה‬ ‫פאנל דיון בהשתתפות הקהל עם‪:‬‬ ‫אייל בצר‪ ,‬חנה פרידמן‪ ,‬עידו דורי‪ ,‬דודי בריל‪,‬‬ ‫וחיד קבלאן (משרד החקלאות)‪,‬‬ ‫רן חקלאי (כלכלן צוות התכנון) ועמוס ברנדייס‬ ‫סיכום‬

‫רישמו ביומנים‪,‬‬ ‫השתתפותכם חשובה לנו!‬ ‫לפרטים נוספים יש לפנות‬ ‫ליחידה לתכנון אסטרטגי‬ ‫‪tami@eyz.org.il ,04-6520013‬‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫ארבע הצגות‬ ‫נפלאות בשבתות!‬ ‫מנוי הצגות ילדים‬ ‫המלה בהרדוף‬ ‫בתיאטרון ִ‬ ‫בואו להפוך את השבת שלכם‬ ‫למשהו מיוחד‪...‬‬ ‫כל שבת שנייה בחודש‪,‬‬ ‫התיאטרון פותח את דלתותיו‪:‬‬ ‫בשעות ‪ 10:00-12:00‬ייפעלו סדנאות יצירה בחומרים‬ ‫טבעיים‪ ,‬בית קפה‪ ,‬חנות יד שנייה‪ ,‬דוכני מכירה של‬ ‫נפלאות‪ ,‬סיורים ברפת האורגנית של הרדוף וסדנאות‬ ‫קרקס וג'אגלינג‪.‬‬ ‫בשעה ‪ - 12:00‬הצגה קסומה ומקסימה לילדים וגם להורים‪.‬‬ ‫ובשעות ‪ 13:00-14:00‬המשך פעילויות ואפשרות לארוחת‬ ‫צהריים במסעדת הרדוף‪.‬‬

‫‪ 9.2.13‬בשעה ‪12:00‬‬ ‫המלה‬ ‫"ליצנים מחפשים משמעות"‪ ,‬תיאטרון ִ‬ ‫‪ ,9.3.13‬בשעה ‪12:00‬‬ ‫"סיפורי מדף"‪ ,‬תיאטרון זיקית‬ ‫‪ ,20.4.13‬בשעה ‪12:00‬‬ ‫המלה‬ ‫"ג'ים ונהג הקטר"‪ ,‬תיאטרון ִ‬ ‫‪ ,8.6.13‬בשעה ‪12:00‬‬ ‫המלה‬ ‫"צרור נפלאות הקרקס"‪ ,‬תיאטרון ִ‬

‫מחיר מנוי‪ ₪ 128 :‬לארבע הצגות‬ ‫מחיר הצגה בודדת‪₪ 40 :‬‬

‫מהוציבור‬ ‫זמן!‬ ‫המלה טל'‪04-9058511 .‬‬ ‫לפרטים וליצירת קשר‪ :‬תיאטרון ִ‬ ‫‪www.hamila.org.il | info@hamila.org.il‬‬

‫‪17‬‬

‫חדשים בעמק‬

‫בחרה מחר‬

‫אילת בר המתגוררת בכפר גדעון – סנונית ראשונה בקבוצת רופאים צעירים שישתקעו בעמק‬

‫אינטרס‬ ‫מובהק‬

‫"המרכז הרפואי העמק הוא בית‬ ‫החולים שלנו‪ ,‬ורמת הרופאים שם‬ ‫היא אינטרס מובהק שלנו‪ ",‬אומ־‬ ‫רת סגנית ראש המועצה חנה פרי־‬ ‫דמן‪" .‬מנהלת בית חולים העמק‬ ‫אמרה לי כבר מזמן שחסרים רו־‬ ‫פאים צעירים וטובים‪ ,‬וניסינו‬ ‫לחשוב על דרך להביא לכאן רו־‬ ‫פאים כאלה‪ .‬בסופו של דבר הח־‬ ‫לטנו לייעד למטרה הזאת מלגות‬ ‫של שותפות ‪ ,2000‬והיוזמה הזאת‬ ‫עובדת מצוין ‪ -‬אילת בר כבר כאן‪,‬‬ ‫בכפר גדעון‪ ,‬ובחודשים הקרובים‬ ‫יגיעו לכאן נחשון בוכשטב מקי־‬ ‫בוץ עין דור ודקלה קריגר‪ ,‬נדב‬ ‫רינות וגל רינות מתמרת‪ .‬אין לי‬ ‫ספק שהתוכנית הזאת תביא לכאן‬ ‫רופאים צעירים ומצוינים‪ ,‬שיחזקו‬ ‫את קהילת העמק ויתרמו לה‪".‬‬ ‫"העיקר ברפואה קהילתית הוא דיבור והקשבה‪ ".‬מימין לשמאל‪ :‬רואי‪ ,‬אילת‪ ,‬יהודה‪ ,‬יוסי‬

‫בקיץ האחרון עברה אילת בר מירושלים‬ ‫לכפר גדעון‪" .‬זה מעבר שחיכינו לו כבר‬ ‫כמה שנים ‪ -‬להמריא לצפון ולגור ביישוב‪,‬‬ ‫כאן נגור בשנים הקרובות ‪ -‬בתקופת הס־‬ ‫טאז' ובהתמחות במרכז הרפואי 'העמק'‪ .‬כבר‬ ‫עכשיו אני עושה משמרת אחת בשבוע בבית‬ ‫החולים‪ ,‬במחלקה פנימית‪ ,‬וככה מכירה בה־‬ ‫דרגה את המקום ואת האנשים ולומדת את‬ ‫העבודה‪ .‬התקבלתי יפה מאוד‪ ,‬ואני מקבלת‬ ‫ליווי מאוד רציני מסגן מנהל בית החולים‬ ‫וממנהל המרפאה לבריאות הנפש‪".‬‬ ‫אילת בר נולדה בירושלים‪ ,‬ובגיל ארבע‬ ‫עברה עם הוריה למושב יונתן ברמת הגולן‪.‬‬ ‫כעבור כעשרים שנה חזרה לירושלים ‪ -‬הפעם‬ ‫כדי ללמוד שם רפואה ‪ -‬אבל הכמיהה לצפון‬ ‫ולמרחביו לא התפוגגה‪ .‬כעת‪ ,‬לקראת תום‬ ‫מבחני השנה האחרונה ללימודי הרפואה‪ ,‬היא‬ ‫נפרדה מירושלים לטובת עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫איך התקבלתם כאן?‬ ‫יפה מאוד‪ .‬בכפר גדעון אוכלוסיה מגוונת‪.‬‬ ‫זה יישוב מעניין ומקסים‪ ,‬וגם שני הילדים‬ ‫שלנו הסתגלו נהדר‪ .‬אני נהנית לראות את‬ ‫השדות ואת גבעת המורה מהחלון‪ ,‬והקירבה‬ ‫למרכז הרפואי "העמק" כמובן מצוינת‪.‬‬ ‫למה דווקא כפר גדעון?‬ ‫מאז שעברנו לירושלים היה ברור לנו שנ־‬ ‫חזור לצפון ונגור במסגרת כפרית כלשהי‪.‬‬ ‫זה היה ברור גם לי‪ ,‬שגדלתי במושב‪ ,‬וגם‬ ‫ליהודה‪ ,‬אישי‪ ,‬שגדל בנתניה‪ .‬ואז הגיעה‬ ‫ההצעה של "בוחרים מחר"‪.‬‬ ‫מה זה בעצם?‬ ‫זאת תוכנית שנהגתה במועצה‪ ,‬במטרה‬ ‫לעודד מנהיגות צעירה בפריפריה באמצ־‬ ‫עות סיוע לסטודנטים התורמים לקהילה‬

‫‪18‬‬

‫המקומית‪ .‬אנחנו קבוצת הרופאים הראשונה‬ ‫בתוכנית‪ ,‬ואני הסנונית הראשונה מתוכה‬ ‫שהגיעה לעמק‪ .‬דרך אגב‪ ,‬אני היחידה בק־‬ ‫בוצה הזאת שלא גדלה כאן‪ .‬כל השאר הם‬ ‫בני העמק‪ ,‬שמפוזרים בכל מיני מקומות אבל‬ ‫יחזרו לכאן במהלך השנה הקרובה‪.‬‬ ‫מה נותנת לכם התוכנית?‬ ‫זאת תוכנית חכמה מאוד‪ ,‬כי בתקופת הלי־‬ ‫מודים היא מציעה לסטודנטים סיוע כספי‬ ‫ מלגה נדיבה‪ ,‬שממומנת על ידי המועצה‬‫האזורית עמק יזרעאל והסוכנות היהודית‬ ‫(פרויקט שותפות ‪ .)2000‬באותו שלב היא‬ ‫כמעט לא מציקה לנו‪ ,‬רק עוזרת‪ .‬עכשיו‪,‬‬ ‫כשתהיה לנו עבודה‪ ,‬נוכל להתחיל להחזיר‬ ‫את החוב בתרומה לקהילה בעמק ובעבודה‬ ‫במרכז הרפואי "העמק"‪ .‬במסגרת התוכנית‬ ‫מתקיימים גם מפגשים של הקבוצה ‪ -‬בין‬ ‫השאר ביקרנו במוזיאון לראשית ההתיישבות‬ ‫ביפעת ובחוות התבלינים בבית לחם הגלילית‬ ‫ במטרה להעשיר אותנו‪ ,‬לגבש אותנו ולהכין‬‫אותנו לקראת הפעילות שלנו כאן בעמק‪.‬‬ ‫מה תהיה הפעילות הזאת?‬ ‫אני ארכז פרויקט של בית חולים לבובות ‪-‬‬ ‫משהו שהתנסיתי בו בלימודים באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ .‬במסגרת הפרויקט הזה אנחנו באים‬ ‫לבתי ספר ומקימים בכיתה מין בית חולים‪,‬‬ ‫שבו אנחנו בודקים את הבובות של הילדים‬ ‫ומטפלים בהן‪ .‬יש שם חדר מיון‪ ,‬ומכשיר רנ־‬ ‫טגן‪ ,‬ועוד פונקציות של בית חולים‪ ,‬והילדים‬ ‫מלווים את הבובות שלהם בתהליך‪ .‬זה כלי‬ ‫מצוין לחשיפה עקיפה ועדינה של הילדים‬ ‫למציאות הלא נעימה הזאת של בית חולים‪.‬‬ ‫אנחנו באים עם סטטוסקופים ומיכשור בסי־‬ ‫סי‪ ,‬והילדים נחשפים לכל זה במגרש הביתי‬

‫שלהם‪ ,‬במקום שאינו מבהיל כמו בית חולים‬ ‫אמיתי‪.‬‬ ‫מדוע בחרת ברפואה?‬ ‫אמא שלי רופאה‪ ,‬וכבר בגן היה לי ברור‬ ‫שאלך בדרכה‪ .‬בהמשך הבנתי את המשמעות‬ ‫האמיתית של המקצוע הזה‪ ,‬והיא רק הלהיבה‬ ‫אותי עוד ועוד‪.‬‬ ‫ומהי המשמעות הזאת?‬ ‫הרפואה מציעה עולם ומלואו ‪ -‬מדעי יסוד‪,‬‬ ‫מחקר קליני‪ ,‬מרפאה‪ ,‬ניתוחים‪ .‬זה עולם מגוון‬ ‫מאוד‪ ,‬אבל מבחינתי‪ ,‬פני הרפואה האמיתיים‬ ‫הם פני המרפאה הקהילתית‪ ,‬ועיקר הרפואה‬ ‫הקהילתית היא עבודה עם אנשים‪ .‬כאדם‬ ‫קהילתי ברור לי שרפואת משפחה היא ההת־‬ ‫מחות המתאימה לי‪.‬‬ ‫עושה רושם שאנשים דווקא מתרחקים‬ ‫כיום מהקהילתיות‪.‬‬ ‫זה לא מדויק‪ .‬אני גדלתי במקום קהילתי‬ ‫במיוחד ‪ -‬מושב של ‪ 80‬משפחות ‪ -‬ולקחתי‬ ‫את החוויה הזאת לחיים‪ .‬גם בשנים האח־‬ ‫רונות‪ ,‬כשגרנו בשכונת קרית מנחם בירו־‬ ‫שלים‪ ,‬התחברנו לקהילה המקסימה שם ‪-‬‬ ‫קהילה עירונית שמקיימת פעילויות שונות‬ ‫כגון קבלת שבת ומשחקי כדורסל ומפגשי‬ ‫נשים‪ .‬הייתי פעילה גם בפרויקט של עיריית‬ ‫ירושלים ותנועת "רוח חדשה"‪ ,‬שמנסה לחזק‬ ‫את הקשר של תושבי ירושלים עם העיר‪,‬‬ ‫ולמשוך תושבים חדשים‪ ,‬באמצעות יצירת‬ ‫קהילות‪ .‬כי גם האנשים בעיר רוצים להש־‬ ‫תייך‪ ,‬והם עושים את זה בכל מיני דרכים‪.‬‬ ‫לכן אני שמחה שהקהילתיות תהיה מרכיב‬ ‫מרכזי בעבודה שלי‪.‬‬ ‫את כמעט לא מדברת על הרפואה עצמה‪.‬‬ ‫אמא שלי אומרת שרפואת משפחה היא‬

‫‪ 70%%‬יחסים אישיים ו־‪ 30%‬רפואה‪ ,‬ואני מ�א‬ ‫מינה בזה‪ .‬ברור שאסור לוותר על המקצו־‬ ‫עיות ‪ -‬איבחון נכון וטיפול נכון ‪ -‬אבל העי־‬ ‫קר ברפואה קהילתית הוא דיבור והקשבה‪.‬‬ ‫יש משהו מאוד שואב ועמוס ברפואה ‪ -‬גם‬ ‫בלימודים וגם בעבודה אחר כך ‪ -‬ולכן הרבה‬ ‫רופאים מתנתקים מההיבט הקהילתי‪ .‬אצלי‬ ‫זה לא בא בחשבון‪ .‬אני חייבת את המגע עם‬ ‫האנשים כי הם מה שמעניין אותי‪ ,‬לא המח־‬ ‫לות‪ .‬לא יכולתי להיות רדיולוגית‪ ,‬לדוגמה‬ ‫ לשבת כל היום מול מחשב ולפענח תצלו־‬‫מי רנטגן‪ .‬ברור שזה מקצוע חיוני לא פחות‪,‬‬ ‫אבל אשמח שרופאים אחרים יעסקו בו‪.‬‬ ‫זה לא פחות יוקרתי‪ ,‬רפואת משפחה?‬ ‫היוקרה לא חשובה לי‪ ,‬ורפואת המשפ־‬ ‫חה חשובה מאוד כי היא החזית של הרפואה‬ ‫המונעת‪ .‬אם נעשה היטב את התפקיד שלנו‪,‬‬ ‫פחות אנשים יגיעו לבתי חולים‪ .‬בלימודי‬ ‫הרפואה משתמשים במשל על הצוק המסוכן‬ ‫שאנשים רבים נופלים ממנו‪ ,‬ועל המדינה‬ ‫שממהרת להעמיד שירות אמבולנסים יעיל‬ ‫לפינוי הפצועים לבית החולים‪ .‬ברור שפת־‬ ‫רון נכון ויעיל והומאני יותר ‪ -‬וגם זול יותר‬ ‫ הוא התקנת מעקה‪ ,‬וזו צריכה להיות הת־‬‫פיסה שלנו כרופאים‪ :‬מוטב למנוע מחלות‬ ‫מאשר לטפל בהן‪ .‬הרבה קרדיולוגים היו‬ ‫שמחים להציע תוכנית של מניעה וגמילה‬ ‫ועישון ‪ -‬אבל אין להם זמן לזה‪ .‬הם רצים‬ ‫מצינתור לצינתור‪ ,‬ולכן זו האחריות שלנו‪,‬‬ ‫רופאי המשפחה‪ .‬אם רופא המשפחה יעודד‬ ‫את המטופלים לאכול נכון ולעסוק בפעי־‬ ‫לות גופנית ולא לעשן‪ ,‬המטופלים האלה‬ ‫יהיו הרבה יותר בריאים‪ ,‬וזה רווח שלהם‬ ‫ושל כולנו‪.‬‬ ‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫בי שלנו‪°‬‬ ‫צוות מקצועי ואנושי‬ ‫בחדר הלידה¨ במחלקת היולדות והתינוקות‬ ‫מלווה אותך ואת בן זוגך‬ ‫מרגע הלידה ועד השחרור הביתה‪Æ‬‬ ‫בואו לסיור היכרות בחדר הלידה ובמחלקת היולדות‬ ‫הסיור מתבצע ביום ו’ הראשון בכל חודש¨ בין ∞∞∫‪ π‬ל≠∞≥∫‪Ʊ±‬‬ ‫תאום בטלפון ‪© ∞¥≠∂¥π¥≤±π‬דליה® וללא תשלום‪Æ‬‬ ‫ינואר ‪2013‬‬

‫‪www.haemek.co.il‬‬ ‫שבט תשע"ג‬

‫לאתר‬ ‫לגישה ישירה ‪19‬‬ ‫סרקו את הברקוד‬

‫עיצוב∫ טל וייצמן‬

‫מרכז רפואי העמק‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫לי‪°‬‬

‫ספורט‬

‫במגרש הכי ביתי‬

‫"שלוש פעמים בשבוע‪ ,‬וזה שווה הכל" ‪ -‬קבוצת הבוגרים החדשה של עמק יזרעאל בכדורסל‬ ‫שני רואי חשבון‪ ,‬עורך דין‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫וסמנכ"ל‪ ,‬וגם סטודנטים לכלכלה‪ ,‬פי־‬ ‫זיותרפיה והנדסת חשמל ‪ -‬אלה רק חלק‬ ‫מהשחקנים בקבוצת הכדורסל הבוגרת של‬ ‫עמק יזרעאל‪ ,‬שיצאה לדרך באוגוסט ‪,2012‬‬ ‫ומפלסת כיום את דרכה במעלה הטבלה של‬ ‫ליגה א'‪" .‬המטרה שלנו היא לתת לבוגרים‬ ‫של קבוצות הנוער מקום להמשיך לשחק בו‪,‬‬ ‫שלא יצטרכו לחפש מקומות אחרים‪ ",‬אומר‬ ‫המאמן‪ ,‬אור צבעוני (יפעת)‪.‬‬ ‫צבעוני שיחק בקבוצות הנוער של העמק‬ ‫עד סוף התיכון‪ ,‬ואחרי השירות הצבאי החל‬ ‫לאמן את בני הנוער במקביל לעבודתו במט־‬ ‫עי האבוקדו של הקיבוץ‪" .‬יש בעמ ק ‪ 37‬קב�ו‬ ‫צות כדורסל ‪ 900 -‬ילדים ונערים‪ ,‬חתיכת‬ ‫אימפריה‪ ,‬והרבה כמובן זה בזכות ההשקעה‬ ‫של המועצה בתחום הזה‪ .‬אני עובד גם בנ־‬ ‫בחרות ישראל‪ ,‬אבל העבודה כאן בבית היא‬ ‫הכיף הגדול‪ ,‬וגם האווירה אחרת ‪ -‬אין כאן‬ ‫הגדרת תפקידים קשיחה בניהול‪ ,‬ואבנר‬ ‫מילמן ממרחביה מלווה אותנו בהתנדבות‬ ‫מלאה‪ .‬כולם כאן שווים‪ ,‬והנסיעות למשחקים‬ ‫הן חוויה מעולה‪ ,‬ממש כמו שאני זוכר מימי‬ ‫הנוער‪ .‬אין לנו כאן 'מסחרה' ופוליטיקה של‬ ‫כדורסל‪ ,‬וחשוב לנו לא להיגרר לזה‪".‬‬ ‫"כששמעתי על הקבוצה החדשה התקשרתי‬ ‫וביקשתי להצטרף‪ ",‬מספר תמיר שמש‪ ,‬בן קי־‬ ‫בוץ מזרע‪" .‬אני בא לכאן שלוש פעמים בש־‬ ‫בוע מחיפה‪ ,‬וזה שווה הכל‪ .‬ויתרתי על שכר‬ ‫כפול אבל אני לא מצטער ‪ -‬הרי בסופו של‬

‫‪20‬‬

‫דבר הכל מתחיל באנשים‪ ,‬וכאן אלה האנשים‬ ‫הכי טובים שיש‪ .‬אלה חבר'ה שאני מכיר מגיל‬ ‫שלוש עשרה‪ ,‬מקבוצות הנוער של העמק‪,‬‬ ‫והקבוצה נותנת לי אנרגיות לכל השבוע‪".‬‬ ‫אבנר מילמן מקיבוץ מרחביה‪" ,‬בן שבעים‬ ‫ומשהו" כהגדרתו‪ ,‬הקים לפני שנים רבות את‬

‫קבוצת הכדורעף־נשים של העמק‪ ,‬אך בש־‬ ‫נות השבעים עבר לניהול בתחום הכדורסל‪,‬‬ ‫וכיום הוא מנהל גם את קבוצת הבוגרים המ־‬ ‫תחדשת‪" .‬מה זאת אומרת מנהל? זאת אומרת‬ ‫הכל ‪ -‬שתייה‪ ,‬סנדוויצ'ים‪ ,‬אמצעי עזרה רא־‬ ‫שונה‪ ,‬אוזן קשבת לשחקנים‪ ,‬להסיע את מי‬

‫שצריך‪ ,‬לארגן ולשמור את כרטיסי השחקן‬ ‫ואת כל הציוד‪ .‬אני מתערב לפעמים במשחק‬ ‫כי טעויות של שחקנים מעצבנות אותי‪ ,‬אבל‬ ‫תמיד אומרים לי שבתור המבוגר האחראי אני‬ ‫חייב לתת דוגמה אישית‪ ,‬אז אני משתדל לה־‬ ‫תנהג יפה‪ .‬פעם הייתי צועק גם על שופטים‬

‫בלי פוליטיקה של כדורסל‪ .‬מימין לשמאל‪ ,‬עומדים‪ :‬אור צבעוני‪ ,‬נבות אררט‪ ,‬ברק פלג‪ ,‬עודד יחיאלי‪,‬‬ ‫יפתח אש‪ ,‬תמיר שמש‪ ,‬דן ליבוביץ'‪ ,‬יובל הדר‪ ,‬יריב עזר‪ ,‬איתי עייק‪ .‬יושבים‪ :‬אריאל כבירי‪ ,‬מאורו ספק‪ ,‬אורי‬ ‫בנימיני‪ ,‬אבנר רובינשטיין‪ ,‬דקל שוורצמן‪ ,‬תום הררי‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫אבל התבגרתי‪.‬‬ ‫"הקבוצה הנוכחית מצוינת‪ ,‬וההקמה‬ ‫שלה הזכירה לי את החלוצים שהקימו‬ ‫את דגניה וכנרת‪ .‬השחקנים טובים מאוד‪,‬‬ ‫ומלאי מוטיבציה‪ ,‬אבל היה קל יותר אילו‬ ‫היה לנו עוד רבע־שחקן מעולה‪ ,‬ברמה של‬ ‫דקל שוורצמן וברק פלג‪".‬‬ ‫"הקהל מצביע ברגליים‪ ",‬אומר יריב‬ ‫עזר‪ ,‬שהצטרף לצבעוני‪ ,‬מילמן ואררט‬ ‫בניהול הקבוצה‪" .‬אנשים שומעים ובאים‬ ‫למשחקים‪ ,‬ואנחנו מאמינים שככל שנת־‬ ‫ברג במעלה הטבלה בתוך ליגה א' ואחר‬ ‫כך לליגות הגבוהות‪ ,‬הקבוצה הזאת‬ ‫תתרחב ובסופו של דבר ידברו עליה כמו‬ ‫שבעבר דיברו על קבוצת הבוגרים בחדרי‬ ‫האוכל בקיבוצים‪".‬‬ ‫צבעוני‪ ,‬אררט ועזר מציינים את הת־‬ ‫מיכה הלוגיסטית‪ ,‬הכלכלית והמורא־‬ ‫לית שמקבלת הקבוצה מאנשי המועצה‬ ‫ובעיקר מדן תנחומא‪ ,‬עמירם הלוי‪ ,‬דני‬ ‫עייק וארז ביטמן‪ ,‬שגם באים למשחקים‪.‬‬ ‫משחקי הבית מתקיימים בימי שלישי‪,‬‬ ‫אחת לשבועיים‪ ,‬באולם בנהלל בשעה‬ ‫‪.20:30‬‬

‫"המקום‬ ‫הראשון שאני‬ ‫קורא לו בית"‬ ‫ברק פלג החל את קריירת הכ־‬ ‫דורסל הבוגרת שלו בגיל ‪ ,22‬אחרי‬ ‫שסיים את שירותו הצבאי בסיירת‬ ‫מטכ"ל‪ .‬מאז הוא עבר תחנות רבות‪,‬‬ ‫ביניהן נבחרת ישראל וליגת העל‪.‬‬ ‫לפני כמה שנים הקים חברה בת־‬ ‫חום האנרגיה‪ ,‬ובמקביל לעבודתו‬ ‫בה הוא משמש עוזר מאמן בקבוצת‬ ‫גליל־גלבוע‪.‬‬ ‫ב־‪ 2008‬עבר ברק פלג לבית‬ ‫שבנה בצפורי יחד עם אשתו‪ ,‬בת‬ ‫קיבוץ מזרע‪ ,‬שם הוא מתגורר‬ ‫כיום עם שלושת ילדיהם (הרבי־‬ ‫עית בדרך)‪ .‬הוא עצמו נולד בקי־‬ ‫בוץ לביא אבל מרגיש כאן מצוין‪.‬‬ ‫"חיפשנו קהילה וכאן מצאנו אותה‪.‬‬ ‫גרתי בהמון מקומות במהלך הש־‬ ‫נים‪ ,‬אבל זה המקום הראשון שאני‬ ‫קורא לו בית‪".‬‬ ‫בקיץ האחרון‪ ,‬אחרי כמה שנים‬ ‫של משחק בהפועל מגדל העמק‪,‬‬ ‫הצטרף פלג לקבוצת הבוגרים הח־‬ ‫דשה של עמק יזרעאל‪ .‬המעבר הזה‬ ‫היה כרוך בירידה לליגה א'‪ ,‬אבל‬ ‫הוא בכלל לא מתרגש מזה‪" .‬אנחנו‬ ‫אמנם בתחילת הדרך‪ ,‬וחלק מה־‬ ‫שחקנים קצת חלודים אחרי המון‬ ‫שנים שלא שיחקו‪ ,‬אבל הבסיס‬ ‫האנושי מעולה‪ :‬אינטליגנציה‪,‬‬ ‫קשרים חברתיים מעולים ורוח‬ ‫ספורטיבית ‪ -‬כל מה שמאמן יכול‬ ‫לחלום עליו‪ .‬יש כאן הרבה שחק־‬ ‫נים שהם מאמנים פעילים בקבו־‬ ‫צות הנוער בעמק‪ ,‬וזה בהחלט ית־‬ ‫רון גדול מבחינת ראיית המשחק‪.‬‬ ‫אין לי ספק שעוד נעלה מליגה א'‪.‬‬ ‫צריך רק סבלנות‪".‬‬

‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫"כל האופי שלי‬ ‫זה מהספורט"‬

‫טל בן ארצי מקיבוץ גזית מחזיקה כבר חמש שנים ברציפות‬ ‫בתואר אלופת ישראל בקרב ‪7‬‬ ‫"כל החיים שלי בנויים על מה שלמדתי‬ ‫מהספורט‪ :‬העקשנות‪ ,‬ההתמודדות‪ ,‬הבחירה‬ ‫באתגר ולא בנוחות‪ .‬הספורט לימד אותי‬ ‫שאסור לוותר גם כשאתה נכשל בהתחלה‪.‬‬ ‫הביטחון הזה והמשמעת הזאת עוזרים בכל‬ ‫דבר‪ ,‬גם בלימודים‪".‬‬ ‫טל בן ארצי (‪ )20‬מקיבוץ גזית מחזיקה‬ ‫כבר חמש שנים ברציפות בתואר אלופת יש־‬ ‫ראל בקרב ‪ 7-‬ענף באתלטיקה‪ ,‬הכולל שבעה‬ ‫ענפי משנה‪ 100 :‬מ' משוכות‪ ,‬קפיצה לגובה‪,‬‬ ‫הדיפת כדור ברזל‪ ,‬ריצ ת ‪ 200‬מ'‪ ,‬קפיצה ל�מ‬ ‫רחק‪ ,‬הטלת כידון וריצת ‪ 800‬מ'‪ .‬מאז ‪2008‬‬ ‫היא זוכה מדי שנה במקום הראשון‪ ,‬ובחודש‬ ‫יולי האחרון הגיע הניקוד המצטבר שלה‬ ‫בענף זה לשיא אישי חדש‪ 5032 :‬נקודות‪.‬‬ ‫הקריירה הספורטיבית של טל החלה‬ ‫בארה"ב‪ .‬היא היתה אז בת שמונה‪ ,‬ונסעה‬ ‫עם משפחתה לשליחות בבוסטון‪ .‬הוריה כבר‬ ‫ידעו שילדתם הספורטיבית מוכשרת מאוד‬ ‫בספורט‪ ,‬אבל לא יכלו לשער כמה רחוק‬ ‫תגיע‪ .‬טל‪ ,‬שהתלהבה מתחרות קפיצה במוט‬ ‫שראתה בטלוויזיה‪ ,‬החלה להתאמן באצטדיון‬ ‫האתלטיקה הקרוב‪ .‬למאמניה של טל נדרשו‬ ‫שבועיים בלבד כדי להבחין בכישוריה יוצאי‬ ‫הדופן‪ ,‬והיא החלה להתאמן בקבוצה בוגרת‬ ‫יותר ‪ -‬עם ילדים שגילם כפול משלה‪ .‬תוך‬ ‫זמן קצר חל שיפור דרסטי בהשגיה‪ ,‬וזוהו‬ ‫שתי נקודות החוזק שלה‪ :‬קפיצה למרחק‬ ‫וריצות קצרות‪ .‬עד היום היא זוכרת היטב את‬ ‫השיא הראשון שלה בקפיצה למרחק‪3.89 :‬‬ ‫מטר (השיא הנוכחי שלה הוא ‪.)5.64‬‬ ‫כשחזרה המשפחה לקיבוץ גזית היה ברור‬ ‫לטל בת ה־‪ 10‬שהיא תמשיך להתאמן‪ .‬במשך‬ ‫כמה שנים היא התאמנה בעמק הירדן‪ ,‬ואז‬ ‫עברה לאצטדיון בחיפה‪ ,‬שם היא מתאמנת‬ ‫עד היום ‪ -‬כשבע שנים‪ .‬המאמן שלה הוא דני‬ ‫וולפברג‪ ,‬ומסגרת האימון היא מועדון האת־‬ ‫לטיקה של מכבי חיפה‪" .‬רשמית זה לא אימון‬ ‫אישי‪ ,‬אבל דני נותן לכל אחד התייחסות‬ ‫אישית ומקדם אותו לפי המטרות והיכולות‬ ‫הספציפיות שלו‪".‬‬ ‫איך מתייחסת הסביבה הקרובה לעיסוק‬ ‫שלך?‬ ‫התמיכה המשפחתית היתה חשובה‬ ‫מאוד‪ ,‬בעיקר בשנים הראשונות‪ .‬בתקופת‬ ‫האימונים בעמק הירדן אמא הסיעה אותי‬ ‫לאימונים ארבע פעמים בשבוע‪ ,‬ואחר כך גם‬ ‫לחיפה ‪ -‬עד שהייתי מספיק גדולה לנסוע‬ ‫באוטובוסים‪ .‬תמיד היה פירגון מצד המ־‬ ‫שפחה והקיבוץ‪ ,‬וזה בהחלט משמעותי‪.‬‬ ‫היה גם לחץ משפחתי להצליח?‬ ‫בכלל לא‪ .‬ההורים תמיד עמדו מא־‬ ‫חורי ברווח הנכון‪ ,‬איפשרו לי לעשות‬ ‫את מה שנכון לי‪ ,‬לא את מה שמגשים את‬ ‫השאיפות שלהם‪.‬‬ ‫אז הכל זה בעצם דחף פנימי? משמעת‬ ‫עצמית?‬

‫כן‪ .‬ספורט הוא עיסוק שבונה את האופי‬ ‫בכיוון הנכון‪ .‬הוא מלמד אותך להציב מט־‬ ‫רות ולחתור אליהן‪ ,‬לחפש אתגרים ולא‬ ‫ללכת למה שנוח ומובן מאליו‪ ,‬ובמקרה‬ ‫של כישלון ‪ -‬לפנות להיגיון ולא לרגש‬ ‫ולייאוש‪ .‬כן‪ ,‬כל מה שמרכיב את האופי שלי‬ ‫כיום ‪ -‬זה מהספורט‪.‬‬ ‫יש כאן עניין תורשתי?‬ ‫אמא שלי היתה ספורטאית ‪ -‬אלופת‬ ‫הארץ בקפיצה לגובה עד גיל ‪ - 15‬וברור לי‬ ‫שקיבלתי ממנה גנים טובים‪ .‬אבל זה לא רק‬ ‫כישרון ספורטיבי אלא גם הנטייה לחיים‬ ‫בריאים בכלל‪ ,‬וערכים של ספורטיביות‪,‬‬ ‫כמו התמדה ועקשנות‪.‬‬ ‫יש לך זמן פנוי? תחביבים?‬ ‫אני אוהבת לצייר ולראות סרטים‪ .‬ניגנ־‬ ‫תי בסקסופון ‪ 4‬שנים‪ ,‬אבל נאלצתי לוותר‬ ‫לטובת הספורט‪ .‬ובעניין של זמן פנוי ‪ -‬המ־‬ ‫שפחה‪ ,‬שמפוזרת ברחבי הארץ‪ ,‬חשובה לי‬ ‫מאוד‪ ,‬ואני עושה מאמץ לשמור על הקש־‬ ‫רים עם כולם‪.‬‬ ‫כיצד נראה השבוע שלך?‬ ‫בתקופות העמוסות (בין מרץ ליולי) יש‬ ‫לי תשעה אימונים בשבוע‪ ,‬מה שכמעט לא‬ ‫משאיר זמן לשום דבר‪ .‬בתקופות אחרות‬ ‫קצת יותר רגוע‪ ,‬אז אני עובדת‪ ,‬ונפגשת‬ ‫יותר עם אנשים‪.‬‬

‫והיעדים הבאים?‬ ‫באפריל תתקיים‪ ,‬כרגיל‪ ,‬אליפות הארץ‬ ‫בקרב רב‪ ,‬שכולל את הענף שלי‪ ,‬קרב ‪.7‬‬ ‫היעד הרחוק יותר ‪ -‬תחרות המטרה שלי ‪-‬‬ ‫היא אליפות אירופה בפינלנד ביולי ‪.2013‬‬ ‫למעשה לשם אני מכוונת כיום‪ .‬ומעבר לזה?‬ ‫אולימפיאדת ריו ‪.2016‬‬ ‫עד מתי‪ ,‬בעצם?‬ ‫אני בת עשרים‪ ,‬ויש לי עוד לפחות עשור‬ ‫להתאמן ולהשתפר‪.‬‬ ‫ובעשור הזה כל מה שתעשי זה ספורט?‬ ‫לא‪ .‬חשוב לי מאוד ללמוד‪ .‬אז כיום אני‬ ‫עדיין בצבא‪ ,‬כספורטאית מצטיינת‪ ,‬אבל‬ ‫אחרי השחרור אני מתכוונת ללכת לקולג'‬ ‫בארה"ב‪ ,‬ללמוד פסיכולוגיית ילדים‪.‬‬ ‫למה דווקא ארה"ב?‬ ‫כי הם רוצים שם ספורטאים טובים‪ ,‬ומו־‬ ‫כנים לשלם על זה במלגות ובעזרה‪ .‬אלה‬ ‫תנאים שאין לי סיכוי להשיג בארץ‪.‬‬ ‫מה הסיבה?‬ ‫בישראל התמיכה בספורטאים מוגבלת‬ ‫מאוד‪ .‬איגוד האתלטיקה מקבל תקציבים‬ ‫ממש מביכים‪ ,‬והאגודות מרוששות ולא‬ ‫יכולות לתמוך בספורטאים צעירים‪ .‬למזלי‪,‬‬ ‫מכבי חיפה היא מועדון שתומך בספורטאים‬ ‫שלו‪ ,‬אבל לעומת חו"ל המצב ממש רע‪ ,‬ושי־‬ ‫לוב של לימודים ואימונים בארץ זה כמעט‬ ‫בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫תמיד היית עקשנית וממוקדת‬ ‫מטרה?‬ ‫כן‪ ,‬אבל רק במקומות הנכונים‪,‬‬ ‫רק איפה שזה מוצדק‪ .‬וכשאתה‬ ‫מתעקש רק על מה שחשוב לך‪,‬‬ ‫זה מאוד משחרר אותך בתחומים‬ ‫אחרים‪.‬‬

‫טל בן ארצי‬

‫‪21‬‬

‫ט"ו בשבט‬

‫סיפורי עצים‬

‫סיור ט"ו בשבט עם עפר אבירן בין העצים המיוחדים בנהלל‬ ‫האקליפטוס הגדול‬ ‫האקליפטוס הגדול בנהלל ניטע בש־‬ ‫נות העשרים‪ ,‬עם הקמת בית הספר החקלאי‬ ‫לצעירות בניהולה של חנה מייזל‪" .‬בפעם‬ ‫האחרונה שמדדתי אותו‪ ,‬היקף הגזע שלו היה‬ ‫‪ 486‬סנטימטר‪ ",‬אומר עפר אבירן‪" ,‬ולדעתי‬ ‫זה היקף־הגזע הגדול בארץ‪ .‬כשלמדתי כאן‪,‬‬ ‫בבית הספר‪ ,‬השתלשל חבל מהענפים‪ ,‬והיינו‬ ‫מתאמנים בטיפוס‪ .‬שאול מופז‪ ,‬שהיה בן כיתה‬ ‫שלי‪ ,‬עבד ברפת והיו לו ידיים חזקות‪ ,‬והוא‬ ‫היה אחד המצטיינים‪ .‬האקליפטוס הזה היה‬ ‫משמעותי מאוד עבורו‪ ,‬כי מתחתיו הוא נפרד‬ ‫מאבא שלו בפעם הראשונה שהגיע לכאן‪".‬‬

‫הפיקוס הקדוש (הדתי)‬ ‫הפיקוס‪ ,‬הממוקם בצמוד לאולם הספורט‬ ‫של בית הספר היסודי‪ ,‬ניטע בתום מלחמת‬ ‫העולם השנייה לזכרו של משה כהן‪ ,‬בן נהלל‪.‬‬ ‫כהן‪ ,‬בנו של רב היישוב זכריה כהן‪ ,‬נהרג‬ ‫בצפון אפריקה בשירות הצבא הבריטי ונקבר‬ ‫בטוברוק‪ ,‬לוב‪ .‬זה היה אחד מכמה עצים שני־‬ ‫טעו לזכרם של בני נהלל שנהרגו במלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬אבל הוא העץ היחיד ששרד‪.‬‬ ‫כשהוקצה השטח לבניית אולם הספורט של‬ ‫הסמינר למורים נדרשו מנהלי הסמינר להב־‬ ‫טיח שהעץ לא ייפגע‪ ,‬וכך היה‪.‬‬

‫"העץ העוצר" בבית הספר היסודי בנהלל‬

‫חורשות (פארק) א‪.‬ד‪ .‬גורדון‬ ‫אחד התומכים הגדולים ברעיון מושב‬ ‫העובדים בכלל‪ ,‬ובנהלל בפרט‪ ,‬היה א‪.‬ד‪.‬‬ ‫גורדון‪ ,‬שגם נכח באסיפה הראשונה‬ ‫שקיימו אנשי המושב על גבעת הכיבוש‪.‬‬ ‫גורדון בא מצורת חיים אחרת‪ ,‬הקבוצה‪,‬‬ ‫אבל הבין את יתרונו של מושב העובדים‪,‬‬ ‫המשלב את הרעיון השיתופי עם הצורך‬ ‫בפרטיות וביוזמה אישית‪ .‬אנשי נהלל זכרו‬ ‫לו את תמיכתו‪ ,‬ובשנ ת ‪ 1926‬נטעו לז�כ‬ ‫רו פארק (קבוצת חורשות‪ ,‬בעצם) במרכז‬ ‫היישוב‪ ,‬ליד המקום שבו נבנה אחר כך בית‬ ‫העם‪ .‬מאז עברו מאז ‪ 87‬שנה‪ ,‬ורוב העצים ‪-‬‬ ‫אורנים וקזוארינות ‪ -‬שרדו יפה עד היום‪.‬‬

‫שדרת יצחק וולקני‬ ‫יצחק וולקני‪ ,‬שהיה אגרונום רב השפעה‬ ‫בראשית ההתיישבות‪ ,‬הוא האיש שטבע‬ ‫־ב־‪ 1914‬את המונח "מושב עובדים" (ל�ה‬ ‫בדיל ממושב פועלים)‪ ,‬וניסח את הבסיס‬ ‫הכלכלי למושב העובדים‪ :‬רעיון המשק המ־‬ ‫עורב‪ .‬וולקני‪ ,‬שראה כי אנשי מושבי הפוע־‬ ‫לים (דוגמת עין גנים) מתפרנסים כעובדים‬ ‫שכירים במושבות הסמוכות‪ ,‬אמר כי במודל‬ ‫החיים הרצוי‪ ,‬אדם מתפרנס מאדמתו שלו‪.‬‬ ‫לשם כך נדרש משק מעורב‪ ,‬שיש בו קצת‬ ‫מכל דבר ‪ -‬גידול בשר‪ ,‬רפת חלב‪ ,‬עצי פרי‪,‬‬ ‫פלחה‪ ,‬עוף והודו וכו' ‪ -‬וביכולתו לספק‬ ‫אוכל ופרנסה למשפחה במשך כל השנה‪.‬‬ ‫המודל הזה אומץ על ידי מייסדי נהלל כמ־‬ ‫בנה הבסיסי של המשק החקלאי‪ ,‬ולכן הם‬ ‫הוקירו את וולקני ונטעו לזכרו‪ ,‬בשנות הע־‬

‫‪22‬‬

‫עץ המנורה בחצר משפחת כפרי‬

‫טקס נטיעת עץ המלך‪ 19.12.1935 ,‬באדיבות ספריית הקונגרס‬

‫שרים‪ ,‬את שדרת וולקני‪ .‬זוהי השדרה שמו־‬ ‫בילה מצומת נהלל לתוך היישוב‪ ,‬ובה עצי‬ ‫קזוארינות‪ ,‬ברושים ופלפלון בכות‪.‬‬

‫שים והשבעים‪ ,‬לטובת גידולי כותנה וחפירת‬ ‫מאגר מים‪ .‬רק אקליפטוס אחד נשאר לזכרון‬ ‫היער‪".‬‬

‫חורשת האקליפטוסים‬

‫האלון הבודד‬

‫חורשת האקליפטוסים ניטעה עם ייסוד‬ ‫נהלל‪ .‬המטרה המעשית‪ :‬אספקה של סנ־‬ ‫דות (קורות) לבניין המשקים‪ .‬כל משק נטע‬ ‫חמישה עצי אקליפטוס‪ ,‬וכך ניטע יער אק־‬ ‫ליפטוסים בשטח כולל של כ־‪ 370‬דונם‪.‬‬ ‫"בשבילנו‪ ,‬ילדי נהלל‪ ,‬זה היה ממש יער‪",‬‬ ‫מספר עפר‪" .‬היינו קוטפים כלניות‪ ,‬דם המ־‬ ‫כבים‪ ,‬סייפני תבואה ורודים ‪ -‬אז היה מותר‬ ‫ וחוזרים הביתה עם זרים גדולים ביד וזר‬‫אחד על הראש‪ .‬אחת ממשימות בר־המצווה‬ ‫היתה 'יום בודד' ביער ובעץ הבודד‪ .‬כל נער‬ ‫היה צריך לארגן תרמיל עם אוכל ואוהל‪ ,‬ול־‬ ‫שהות שם‪ ,‬ביער‪ ,‬יום שלם לבדו‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר נכרת יער האקליפטוסים בשנות השי־‬

‫הסמוך לחורשה היה עץ של התבודדות‬ ‫לילדי נהלל ‪ -‬לשם הם הלכו כשרצו‬ ‫להרהר או לכתוב שירים‪ .‬בשנת ‪,1943‬‬ ‫כשהוחלט לשלוח את הצנחנים לאירופה‪,‬‬ ‫נערך קורס צניחה בבסיס רמת דוד הס־‬ ‫מוך‪ .‬בקורס הזה‪ ,‬שבו השתתפה גם חנה‬ ‫סנש‪ ,‬התאמנו הצנחנים בצניחה באזור יער‬ ‫האקליפטוסים לקראת צאתם באירופה‪.‬‬ ‫החפ"ק מוקם ליד עץ האלון הבודד‪ ,‬ולכן‬ ‫נקרא העץ גם עץ הצנחנים‪.‬‬

‫העוצר‬ ‫ֵ‬ ‫העץ‬ ‫העוצר ניטע בתוך בית הספר היסודי‬ ‫העץ ֵ‬ ‫לפני כ־‪ 92‬שנה‪ ,‬עם הקמת נהלל‪ .‬שמו ניתן‬

‫לו בעקבות מנהגו של המורה משולם הלוי‬ ‫לתפוס את הילדים המפריעים באוזניהם‬ ‫ולהשליך אותם החוצה‪ ,‬לעבר העץ‪ .‬העץ היה‬ ‫עוצר אותם ‪ -‬ומכאן שמו‪" .‬זו אנקדוטה יפה‪",‬‬ ‫אומר אבירן‪" ,‬אבל חשוב להבהיר שמשולם‬ ‫הלוי היה מחנך מתקדם מאוד‪ ,‬עם מחשבה‬ ‫מעניינת של לימוד מתוך עניין וללא כפייה‪,‬‬ ‫וחשיפה נרחבת לטבע‪ .‬כשלימד על הלב היה‬ ‫מביא מהרב זכריה כהן הקצב לב של פרה‪.‬‬ ‫כשלימד על גרמי השמים היה מבקש מהתל־‬ ‫מידים לשכב על הגב בשדה ולהתבונן בכו־‬ ‫כבים‪ .‬הוא האמין שהילדים יכולים ללמוד‬ ‫בעצמם‪ ,‬והמורה אמור לסייע להם ללמוד‬ ‫ולא להרצות להם‪ .‬הוא שם דגש על סיפורי‬ ‫התנ"ך ועל לימוד החי והצומח‪ ,‬וערך טיולים‬ ‫רבים עם הילדים‪ .‬היום‪ ,‬הילדים האלה כבר‬ ‫בני תשעים‪ ,‬והם זוכרים אותו היטב בחיבה‬ ‫ובאהבה‪".‬‬ ‫על העץ נקבע שלט ובו כתוב שמו הבוטני‪:‬‬ ‫ברכיכיטון צפצפני‪.‬‬ ‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫אלון ליד טבעון‬ ‫נטיעת "יער היובל‬ ‫ע"ש הוד מלכותו‬ ‫המלך ג'ורג' החמישי"‪.‬‬ ‫באדיבות ספריית הארוורד‬

‫ד"ר חיים ויצמן‬ ‫נואם בבית הספר החקלאי‬ ‫בנהלל לקראת נטיעת יער‬ ‫ג'ורג' החמישי ‪ -‬שידור‬ ‫הרדיו הראשון בעברית‬ ‫באדיבות ספריית הקונגרס‬

‫עץ המלך‬

‫עץ המנורה‬

‫עץ המלך שעל תל שימרון ניטע ב־‪19‬‬ ‫בדצמב ר ‪ ,1935‬במלאת ‪ 25‬שנה למלכ�ו‬ ‫תו של מלך אנגליה ג'ורג' החמישי‪ .‬הש־‬ ‫תיל הובא מאנגליה על משחתת בריטית‪,‬‬ ‫והוסע אחר כבוד לתל שמרון‪.‬‬ ‫לרגל הארוע המלכותי הגיעו למקום כל‬ ‫שועי הארץ ‪ -‬הנציב העליון ארתור ווקופ‪,‬‬ ‫בן גוריון‪ ,‬ויצמן‪ ,‬משה שרתוק ומנחם‬ ‫אוסישקין‪ .‬באמצע העליה לגבעה נתקע‬ ‫אוטובוס המכובדים‪ ,‬ומיד הובא טרקטור־‬ ‫זחל (‪ )Caterpiller twenty two‬מנהלל‪,‬‬ ‫שגרר את האוטובוס במעלה הגבעה‪.‬‬ ‫בקרב ילדי נהלל נפוצה השמועה שהנ־‬ ‫ציב העליון יחפור את הגומה לעץ בטוריה‬ ‫מוזהבת‪ ,‬אבל ברגע האמת שלף הנציב קו־‬ ‫פסה מכיס מקטורנו‪ ,‬ושלף ממנה‪ ,‬לאכזב־‬ ‫תם‪ ,‬כפית מוזהבת‪.‬‬ ‫השתיל המלכותי זכה לאבטחה צמודה‪,‬‬ ‫מחשש שתושבי עילוט ינסו לעקור אותו‪.‬‬ ‫ביום הראשון שמרו הבריטים על השתיל‪,‬‬ ‫אך לאחר מכן ביקשו מאנשי נהלל לאב־‬ ‫טח את המקום‪ .‬ההוראה בוצעה‪ ,‬אך אחרי‬ ‫שבועיים עזבו אנשי נהלל את המארבים‪,‬‬ ‫והעץ ‪ -‬שנותר ללא שמירה ‪ -‬נגדע‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬עד היום מכנים תושבי נהלל את תל‬ ‫שמרון "הר המלך ג'ורג'"‪.‬‬

‫גינתם של רחל ומוטקה כפרי בנהלל‬ ‫והנביטה על‬ ‫היתה פורייה מאז ומעולם‪ִ ,‬‬ ‫דעת עצמה צמחים רבים שרחל מיהרה‬ ‫לעקור‪ :‬עצי תות‪ ,‬תאנה‪ ,‬שסק וזית‪ .‬יום‬ ‫אחד גילתה רחל שתיל של תות לבן‪ ,‬ומו־‬ ‫הּפ ָּסל‪ ,‬ביקש ממנה להניח‬ ‫טקה‪ ,‬בעלה ַ‬ ‫לשתיל ולא לעקור אותו‪ .‬כשגבה השתיל‬ ‫והוציא ענפים משך מוטקה שניים מהענ־‬ ‫פים לצדדים‪ ,‬ועל כל אחד מהם תלה כד‬ ‫חרס גדול‪ ,‬מלא מים‪ .‬כשהחלו שני הענפים‬ ‫האלה להתפצל‪ ,‬הוא קטם את רוב ענפי־‬ ‫המשנה שלהם והשאיר שלושה ענפים‬ ‫אנכיים על כל אחד משני הענפים הרא־‬ ‫שונים‪ ,‬וענף נוסף שצמח במרכז מן הגזע‪.‬‬ ‫כעת היו על העץ שני ענפים אופקיים‪,‬‬ ‫ושבעה אנכיים‪.‬‬ ‫"גידלת חנוכייה‪ ",‬אמרו ילדי נהלל שבאו‬ ‫לבקר במקום‪" .‬לא‪ ",‬השיב מוטקה‪" .‬יש כאן‬ ‫שבעה קנים‪ ,‬ולכן זו המנורה ‪ -‬הסמל של‬ ‫מדינת ישראל‪ ".‬העץ‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬הטעה בז־‬ ‫מנו גם את עורכי "מעריב"‪ ,‬שפרסמו את‬ ‫תמונתו תחת הכותרת "העץ של חנוכה"‪.‬‬ ‫מוטקה לא הניח לעץ‪ ,‬ובשנה הבאה גזם‬ ‫את העץ כך שעל כל אחד מה"קנים" (מלבד‬ ‫האמצעי) יהיו שני קנים קטנים‪ ,‬ובסך הכל‬ ‫‪ 12 -‬קנים‪ ,‬כמספר שבטי ישראל‪.‬‬

‫אנו מודים לרחל כפרי מנהלל ולאסתר רויניק מארכיון המועצה על הסיוע בהכנת הכתבה‪.‬‬ ‫ינואר ‪ 2013‬שבט תשע"ג‬

‫סמוך לקריית טבעון‪ ,‬שביל טיול מסומן מוביל את‬ ‫המטיילים לאחד מהעצים המרשימים ביותר בישראל‬ ‫כתיבה וצילום‪ :‬יעקב שקולניק‪ ,‬קק"ל‬ ‫איך מגיעים? נוסעים בכביש ‪ 722‬לצומת השומרים ופונים שמאלה‪.‬‬ ‫ברמזור השני נכנסים ימינה לרחוב הראשי של קריית טבעון (רחוב אלו־‬ ‫נים)‪ .‬נוסעים כ־‪ 300‬מ' ולפני תחנת הדלק פונים ימינה ברחוב בורוכוב‪.‬‬ ‫נוסעים ברחוב כ־‪ 100‬מ' וחונים במפרצי החניה שבמפגש עם רחוב רמז‪.‬‬ ‫רכב ‪ 4x4‬יכול להגיע כמעט עד האלון‪ ,‬כפי שמתואר במסלול ההליכה‪.‬‬ ‫הבאים מכיוון צומת העמקים ימשיכו עד לרמזור הראשון ויפנו שמאלה‬ ‫לרחוב אלונים‪ .‬ההמשך כפי שתואר קודם‪.‬‬ ‫יורדים ברגל כ־‪ 40‬מ' ברחוב רמז צפונה‪ ,‬ולפני תמרור "אין כניסה"‬ ‫פונים ימינה בדרך סלולה‪ ,‬העוברת בין עצי אלון תבור ובין בתים הנח־‬ ‫באים ביניהם‪ .‬לאחר כ־‪ 250‬מ' הדרך הסלולה הופכת לדרך עפר‪ ,‬ויוצאת‬ ‫אל שדה מעובד‪ .‬מעבר לשדה המעובד ‪ -‬גבעה ובה חורש טבעי‪ .‬הגבעה‬ ‫מוקפת בגדר בקר‪ .‬האלון הגדול צומח‬ ‫מעבר לפשפש בשער גדר הבקר‪ .‬עד כה צעדנו כ־‪ 900‬מ'‪.‬‬ ‫במבט ראשון העץ אינו נראה מרשים במיוחד‪ .‬נופו מדולדל למדי‪ .‬לפני‬ ‫שנים רבות‪ ,‬כך אפשר לשער‪ ,‬היה לו נוף הרבה יותר מרשים‪ ,‬אבל הבדים‬ ‫הגדולים של העץ כבר קרסו ואינם מרוב שנים‪ .‬רק בד אחד מתנשא לגובה‬ ‫כ־‪ 10‬מ'‪.‬‬ ‫הדבר המרשים בעץ הוא הגזע העצום שלו‪ .‬היקפו עולה על ‪ 5‬מ' והוא‬ ‫מלא בליטות ומסוקס היטב‪ ,‬כיאה לעץ שבע שנים‪ .‬בין סדקי קליפתו‪ ,‬בצד‬ ‫הפונה צפונה‪ ,‬חיים טחבים בשפע‪ ,‬מנצלים את עוביו של הגזע הגדול‪,‬‬ ‫המגן עליהם מפני קרינת השמש‪.‬‬ ‫הגזע של העץ כמעט חלול‪ .‬פתח גדול הפעור בגזע מסגיר את העובדה‬ ‫הזאת‪ .‬משפחת גבאי מקריית טבעון הפכה את העץ‪ ,‬בסיוע קק"ל‪ ,‬לאתר‬ ‫הנצחה לבנם אילן‪ ,‬קצין צנחנים שנפל במלחמת לבנון (אוגוסט ‪.)2006‬‬ ‫החלל הפנימי של העץ עבר עישון כדי לשמור עליו מפני טפילים‪ .‬בת־‬ ‫חתית החלל הפעור בגזע נקבעו צינורות‪ ,‬המנקזים את מי הגשם החוצה‬ ‫כדי להפחית את הריקבון‪ .‬הבד הבודד זכה בעמוד תמך‪ .‬השיחים שמסביב‬ ‫לעץ נכרתו וברחבה שמסביב הוצבו ארבעה ספסלי עץ‪.‬‬

‫באדיבות מגזין ‪ e‬ירוק ‪ -‬מסלולים ייחודיים‪,‬‬ ‫המלצות לבילוי ושלל אירועים בטבע‪www.eyarok.org.il :‬‬ ‫לפרטים נוספים "קו ליער" ‪.1-800-350-550‬‬

‫‪23‬‬