בה צ ָ מ ֵ ַ todanet@gmail.com
בה צ ָ מ ֵ ַ הסיפור מתחיל במחנה מגורשים בקפריסין בשלהי תש"ז .אבי משה פינחס שורצמן ז" ל מצא עצמו עם הרבה זמן פנוי מתאבל על אשתו ושלושת בניו שנרצחו בתשרי תש" ב בבלזץ לשם נלקחו מביתם בסנוק שבפולין .הוא החליט לממש את כישרונותיו האמנותיים והחל מפסל מאדמת החמרה המקומית דגם של מתחם-זיכרון שכלל מצבה ,שולחן ערוך לשבת עליו ומסביבו ספרים ,פמוט ,נרות נשמה ועוד כהנה כלי אבלות .על 'המצבה' חרט את שמות ילדיו יעקב ,אריה ונחום .את תמונתו היחידה, של בכורו יעקב ,הדביק על חזית המצבה אותה עיטר גם בפסוקים המכילים או מרמזים את שמותיהם .במשך שנים נשמרו חלקי היצירה בקופסת קרטון בבית הורי, חלקם אבדו ,אחרים נשברו ונשחקו .לאחר מות אמי אימצתי את החלקים ששרדו והצבתי אותם אחר כבוד על שידת חדר המגורים בביתי .תמיד תהיתי מה לעשות עם חלקי היצירה שנפגמה ולפני כשנה החלטתי לצלמה ולהעלותה לאינטרנט כמצגת. התחלתי והפסקתי כמה פעמים .כנראה שלא הספיקו לי כוחות הנפש כדי להשלים את המלאכה .אתמול ,מוצאי יום הכפורים תשע"ב ,בעקבות חוויה עמוקה שחוויתי בעת אותה. וסיימתי המשימה על ' התנפלתי' הקדוש היום תפילת אלבום זה מתאר את חלקי ה'מצבה' והוא מוקדש לעילוי נשמות אשת נעורי אבי וילדיו שנרצחו בשואה. צבי שורצמן תשרי תשע"ב
todanet@gmail.comצילום ,עיצוב ועריכה :צבי שורצמן כפר סבא
חזית המצבה בחזית המצבה ,בחלקה העליון חרוטה מסגרת כפולה המיועדת לצילום .מעליה ומצדדיה מופיעים פסוקים המתארים את המצולם ואת ייחודו .למעלה :זה בני בכורי מתוך טקס פדיון הבן "ומניח לפני כהן ואומר לכהן זה בני בכורי וכו' .ואחר כך מניחו לפני הכהן "...מימין :כי אכל את יעקב משמאל :ואת נוהו השמו .המקור :תהלים עט ו-ז " שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו .כי אכל שמו" למטה מתחת למסגרת :ע.י .היטלר י.ש .בשנת ה ַ את יעקב ואת נווהו ֵ תש"ב .צידי המצבה מעוטרים בצמחי שרך שעליהם מעוצבים כדמויות זו מעל זו או כבעלי כנף המנפנפים בכנפיהם .ביניהם במרכז חרוט מגן דוד .פינות המצבה והמסגרת מודגשים באמצעות שקעים עגולים .בתחתית המצבה נוצרה בליטה שתפקידה לעגן ולייצב את הלוח בשקע שנמצא בבסיס המצבה ,חלק שאבד.
חזית המצבה הוקדשה ליעקב הבן הבכור שנולד בשנת 1923ונרצח בבלזץ כשהוא בן .18צילומו הוא הצילום היחיד ששרד את השואה והיה ברשות משה במחנה המעצר בקפריסין .בעת יצירת המצבה הודבקה התמונה בתוך מסגרת חרוטה בחומר .ברבות השנים התנתקה התמונה ממקומה ואבדה
יעקב חזית המצבה הוקדשה ליעקב הבן הבכור שנולד בשנת 1923ונרצח בבלזץ כשהוא בן .18צילומו הוא הצילום היחיד ששרד את השואה והיה ברשות משה במחנה המעצר בקפריסין .בעת יצירת המצבה הודבקה התמונה בתוך מסגרת חרוטה בחומר .ברבות השנים התנתקה התמונה ממקומה ואבדה.
גב המצבה
.על גב המצבה מונצחים אריה ,הבן האמצעי ונחום הצעיר בהיעדר צילומים מולאו המסגרות בפסוקים המרמזים על שמותיהם ומתארים את .אופיים וגורלם מימין אריה :ארי שאג מי לא יירא הלך גירארי בני השני משמאל נחום :ותרד פלאים אין מנחם לי רחק ממני נחם משיב נפשי בני השלישי
אריה אריה ,הבן האמצעי נולד בשנת 1925ונרצח בבלזץ בתשרי תש" ב כשמלאו לו 16 .שנים
נחום נחום הבן הצעיר והאהוב .משה הקדיש לו מילים רבות יחסית בהם פסוק המבטא את ייאושו וצערו רחק ממני )מ(נחם משיב נפשי .נחום נולד בשנת 1929ונרצח .בבלזץ עם אמו ואחיו
חלקי המצבה ספסל - זוג פמוטים מרובעים - ספר סגור - פמוט דו-קני - סידור פתוח - שולחן ערוך לשבת - מצבה -
ספסל הספסל היה חלק ממתחם הזיכרון ,הוא הוצב בסמוך למצבה ויועד למנוחת .המבקרים
אבות בתמונה ,שצולמה כנראה בשנות העשרים בצלמנייה בסנוק או בלסקו ,נראים :עומד- משה פנחס שורצמן יוצר המצבה שנולד בלסקו ,למד בישיבת חכמי לובלין ,נישא לפייגה מבית סלומון-רנד בסנוק שם הקים את ביתו ,שם גם נולדו שלושת בניו .יושב- אביו צבי דב שורצמן הי"ד שנספה עם נכדיו וכל משפחתו בבלזץ.
פמוטים זוג פמוטים קובייתיים זהים שבמרכזם שקע להכנסת נר .הפמוטים ניצבו במקור משני .צידי המצבה ובתוכם נרות קטנים
אם הבנים פייגה לבית סלומון-רנד נולדה ב 1902-בסנוק שבדרום פולין ,נישאה למשה פינחס שורצמן בתחילת שנות העשרים ונספתה עם ילדיה בבלזץ כשהיא בת .39בצילום שצולם בשנות העשרים לערך נראית פייגה יושבת בשורה האמצעית לצד אימה, אביה ואחיותיה .מסביבה משפחת סלומון-רנד המורחבת שרק בודדים מהם שרדו את השואה.
פרנסה בצילום ,חנות לחומרי כתיבה ,ציוד לבתי ספר ודברי דואר בלסקו .החנות הייתה בבעלות פרידה בריינדל שנישאה לצבי דב לאחר מות אשתו הראשונה אם הבנים משה ויצחק .בין הילדים הנראים בחזית התמונה שצולמה ערב מלחמת העולם השניה ואיטה זהבה גם נמצאות הבנות של יצחק שורצמן שהגיעו מארץ ישראל לביקור אצל הסבא גם משה פנחס התפרנס לאחר נישואיו מחנות דומה ששכר בסנוק בשוק המקומי הוא הציע את סחורתו לתושבי הכפרים בסביבה שם נהג לסייר. .
סידור '.ספר שעל כריכתו חרוטה המילה 'סידור
פמוט דו-קני פמוט דו קני עליו חרוט הפסוק נר ד' נשמת אדם .היה כנראה חלק משולחן השבת, .הודלקו בו נרות לבנים קטנים
בני דודים
בצילום שנלקח כנראה בבית המשפחה בסנוק שם גרו יחד באותו בניין משפחות שורצמן וגראניק .נראות ברקע בנות הדודות וישובים בחזית מימין לשמאל :נחום שורצמן הי"ד ,יעקב שורצמן הי"ד ,אריה גראניק ז"ל ,אריה שורצמן הי"ד ושמואל גראניק )גור( יבדל"א.
סידור ספר פתוח ,עליו חרוטות ,על הכריכה ,המילה 'סדור' ועל הדפים ,בחריטה עדינה .ומטושטשת ,כמה מילים לא ברורות כנראה תפילה
אחים חורגים אמו של משה נפטרה כשהיה צעיר מאד ואביו צבי דב נישא לפרידה ברינדל ממנה נולדו לו הילדים הנראים בצילום ,בהם :נפתלי ) ,(1921רחל ) ,(1919לייב ) ,(1922שאשע ) (1928ודבורה ) .(1926כולם נספו בשואה .בצילום שנמצא בארכיון יד ושם ,בולטים בהיעדרם משה ויצחק אחיו הצעיר.
שולחן ערוך מתחם הזיכרון כלל גם שולחן ערוך לשבת .על השולחן נחרטו כלי אכילה ,חלות שבת .מכוסות והמילים 'שבת קודש' .במקור עמד השולחן על רגליים מרובעות
בני דודים בצילום שנלקח אף הוא בבית המשפחה בסנוק נראות מאחור בנות הדודות .יושב, יעקב שורצמן הי"ד ,לידו נחום שורצמן הי"ד .שמואל גראניק )גור( הפעוט יבדל"א נשען על יעקב. .
בני דודים עומדים מאחור מימין לשמאל :אריה גראניק ז"ל ששרד ,עלה לארץ ומילא תפקידים חשובים בארגונים החשאיים של מדינת ישראל ,יעקב שורצמן הי"ד ,אריה שורצמן .הי"ד מלפנים מימין שמואל גראניק )גור( יבדל"א שמילא שורה של תפקידי ניהול במערכת .החינוך בישראל ובשליחויות בקהילות יהודיות רבות בעולם ,נחום שורצמן הי"ד
דורות תמונה מעובדת בה נראים במרכז ,הסבא צבי דב שורצמן הי"ד ולצידו נחום בן משה פנחס שורצמן הי"ד ,יעקב בן משה פנחס שורצמן הי"ד ,אריה בן משה פנחס שורצמן .הי"ד ,משה פנחס שורצמן ז"ל .ברקע בנות הדודות לבית גראניק
מה נורא המקום הזה בית הכנסת המבצרי בלסקו ששרד את החורבן שוקם ומשמש עתה כמוזיאון לאומנות כנסייתית .על קירות המבואה משני צידי דלת הכניסה הונצחו כל משפחות בני העיירה שנספו בשואה ובהם גם צבי דב שורצמן ומשפחתו .בחזית מעל לכניסה מוטבעות המילים מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים .מעל לכתובת מוטבעים לוחות הברית.
לסקו משה פנחס שורצמן נולד בלסקו או לינסק בשמה היהודי .לסקו היא עיירה קטנה בדרום מזרח פולין על גדתו המזרחית של נהר הסאן ששימש בהסכם 'ריבנטרופ- מולוטוב' כגבול בין רוסיה לגרמניה .בתקופת השלטון הרוסי ברחו כמה מיהודי העיירה מזרחה חלקם הרחיקו עד לסיביר וכך שרדו .עם שובם של הגרמנים במבצע ' ברברוסה' נשלחו הנותרים להשמדה בבלזץ .בצילום שנלקח כנראה בשלהי המאה ה 19-נראה ' הרינק' ) מרכז העיירה( .לאחר המלחמה נבנה אזור זה מחדש ובוצעו בו שינויים רבים .בסיור שנערך ב 2007-לא נמצאה חנות משפחת שורצמן )בוימל(.
משפחת שורצמן מוצאה בעיירה קטנה בגליציה היום דרום פולין ושמה לסקו או לינסק באידיש .משפחת פדר מוצאה בפולין באזור סוסנוביץ .המשפחה עברה לעיירה קטנה ששמה פיליצה או פילץ באידיש כ 80-ק" מ צפונית לקרקוב .משפחת פדר נספתה כמעט כולה בשואה .זיסל פדר שרדה יחידה מכל משפחתה .את השואה עברה במחנות עבודה ,מעצר ומוות בנסותה לשמור על אחיותיה הצעירות .לאחר השואה עלתה לישראל באוניית מעפילים שנתפסה וגורשה לקפריסין שם הכירה את משה שורצמן ושם נישאו .משה איבד את משפחתו בשואה ,אשה ושלושה בנים גורש אף הוא לקפריסין לאחר שנות עבודת פרך בסיביר לשם גורש .הזוג שעלה לישראל נקלט באוהל במחנה העולים גבעת אולגה שם נולד בנם הבכור .לאחר זמן הם " מתנחלים" בדירת חדר על גג בית ביפו בו גרו קודם ערבים שברחו .השיפור ברמת חייהם שנבע מעבודה קשה ופיצויים שקיבלו כניצולי שואה איפשר למשפחה שבינתיים התרחבה עם הולדת שלוש בנות לעבור לבני ברק לדירת 2.5חדרים שם התאקלמו במהירות ,גידלו את ילדיהם ,ובטרם זכו להנות ממלוא פירותיהם נפטר משה בשנת 1970ממחלה קשה ,זיסל המשיכה לבדה עד שנפטרה גם היא ממחלה קשה ב .1995ילדיהם נישאו והקימו משפחות דתיות הפזורות ברחבי הארץ.