itonishi009 by Ron Zafrir

‫ִ ּב ִ ּיבי‪ ,‬עד כאן‪.‬‬

‫ִע ּת ֹון ִאי ׁ ִשי‬ ‫מה שאהבנו‬ ‫כל‬

‫גיליון ‪16/04/2013 | 009 #‬‬

‫‪http://sixtyone.co.il/articles/78‬‬

‫‪http://jpress.org.il/view-hebrew.asp‬‬

‫הליגיון הערבי לקח ‪300‬‬ ‫שבויים באיזור כפר עציון‬ ‫קאהיר‪ - .‬נמסר כי הלגיון הערבי‬ ‫לקח שלוש מאות שבויים באיזור‬ ‫כפר עציון‪ ,‬ביניהם ‪ 86‬נשים וילדים‪,‬‬ ‫ששוחררו בעזרת הצלב האדום‪.‬‬ ‫הגברים שנשבו נמצאים במחנות‬ ‫לשבויי מלחמה‪.‬‬

‫קאהיר‪ - .‬הראדיו הערבי בארץ־‬ ‫ישראל מודיע שכוחות עבר הירדן‬ ‫השלימו את כיתור ירושלים‪ .‬טורים‬ ‫שבאו מדרום הצטרפו לחיילים של‬ ‫קאוקג'י המקיפים את החיילים‬ ‫היהודים הנלחמים להגנת ירושלים‪.‬‬

‫ביירות‪ - .‬נתקבלו כאן ידיעות על‬ ‫קרבות קשים בראש־הניקרה‪ .‬שם‬ ‫צנחו צנחנים יהודים‪.‬‬

‫משטרת נבי‪-‬יושע נכבשה על ידי‬ ‫כוחותינו‪.‬‬

‫באזור צמח פגעו כוחותינו בשלושה‬ ‫משוריינים של האוייב והוציאום מכלל‬ ‫פעולה‪ .‬חיל רגלים שניסה פעמיים‬ ‫להסתער על עמדותינו נהדף באבידות‬ ‫קשות‪.‬‬

‫תותחי האוייב הופעלו אתמול נגד‬ ‫גשר‪ .‬התקפה של שריונים וחיל רגלים‬ ‫על גשר ‪ -‬נהדפה‪ .‬שני משוריינים של‬ ‫האוייב הוצאו מכלל שימוש‪.‬‬

‫לפנות ערב נפגע סניף של ביה"ח‬ ‫"הדסה" בצפון בעיר‪ .‬שני חולים‬ ‫ואחות רחמניה נהרגו‪ .‬כמה חולים‬ ‫אחרים נפצעו‪.‬‬

‫ניר־עם הורעשה היום מן האוויר‬ ‫במשך ‪ 20‬דקות‪.‬‬

‫כוחותינו בגליל כבשו את תל־‬ ‫אל־קאדי והרסו ‪ 2‬גשרים חשובים‬ ‫בגבולות‪.‬‬

‫כוחותינו הסתערו על המצב הזה‬ ‫‪ 3‬פעמים‪ .‬בנקודה התבצר צבא‬ ‫לבנוני‪ ,‬שהדף את שתי ההסתערויות‬ ‫הראשונות‪ .‬בהתקפה השלישית‪,‬‬ ‫שנמשכה ‪ 30‬שעות רצופות‪ ,‬כבשו‬ ‫כוחותינו את המבצר‪ .‬לאחר שכוחותינו‬ ‫התבססו במקום פתח האוייב באש‬ ‫תותחים על המבצר‪.‬‬

‫בשעה מאוחרת יותר מודיעים‬

‫משמר הירדן הורעשה אתמול‬

‫עין דור נכבשה על ידי כוחותינו‪.‬‬ ‫בעכו מגלה האוייב התנגדות נמרצת‬

‫לנו מחיפה כי עכו החדשה היא בידי‬ ‫ההגנה‪ .‬הקרבות נמשכים בתוך חומות‬ ‫העיר העתיקה המוקפת מכל צדדיה‪.‬‬

‫כפר תבור הורעש אתמול על ידי‬

‫נוה יעקב פונתה היום‪ .‬אנשינו הגיעו‬

‫בעיר העתיקה‪.‬‬

‫האוייב באש תותחים ומרגמות‪.‬‬

‫למקום מבטחים על נשקם‪.‬‬

‫מטוסי האויב הפציצו היום שלוש‬

‫על כיבוש נבי יושע נודעו לנו‬

‫פעמים את תל אביב‪ .‬בהפצצה נערכה‬

‫הפרטים הבאים‪:‬‬

‫בשעה ‪ 6‬לפנות ערב על ידי אווירוני‬ ‫האוייב‪ .‬איש לא נפגע‪.‬‬

‫דבר ‪ 18‬במאי ‪1948‬‬ ‫‪http://goo.gl/YCfs5‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪37‬‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח‬ ‫‪http://jpress.org.il/view-hebrew.asp‬‬

‫"שועלי שמשון" נישאים‬ ‫אל פני ערבות הנגב‬ ‫אי־שם בדרום‪ ,‬יום ו' ‪" -‬שועלי‬ ‫שמשון יצאו אמש שוב לטרף"‪,‬‬ ‫אמר מפקד חטיבת הדרום של צבא‬ ‫ישראל‪ .‬הוא התכוון לחיילי הקומנדו‬ ‫היהודים‪ ,‬נוסעי הג'יפים‪ ,‬הפועלים‬ ‫בחבל ארץ ששמשון הפיל בו את‬ ‫חיתתו על פלישתים לפני אלפי שנה‪.‬‬ ‫עכשיו נישאים על פני שדות אלה‬ ‫אנשי קומנדו יהודיים למודי־קרבות ‪-‬‬ ‫כולם מתנדבים שבאו מיחידות צבא‬ ‫שונות‪ ,‬וביניהם רבים מחניכי ווינגייט ‪-‬‬ ‫ומטילים פחד על צבאות המלך‬ ‫פארוק‪ .‬בפשיטות לילה מזהירות על‬ ‫המשלטים שבידי האוייב הם מטילים‬ ‫מהומה ומבוכה בעורף הצבא הפולש‪.‬‬ ‫בלילה האחרון הם החריבו עשר‬ ‫מכוניות נושאות מקלעי "ברן" וכמה‬ ‫תותחים בבית־עפא שממזרח לנגבה‬ ‫וגרמו לאוייב אבידות רבות ולקחו‬ ‫בשבי קצין משירות הידיעות של‬ ‫הגדוד המצרי השלישי‪.‬‬ ‫בקרב שנמשך יומיים ליד איבדיס‪,‬‬ ‫צפונית לנגבה‪ ,‬אבדו למצרים ‪ 450‬איש‬ ‫בהרוגים‪.‬‬ ‫רק דבר אחד לא הבאנו בחשבון‬ ‫ולא היינו מוכנים לו‪ ,‬אמר מפקד‬ ‫ה"שועלים"‪ ,‬משה דיין‪" :‬הופתענו‬ ‫כשתפסנו ציוד משוריין כה רב‬ ‫של האוייב ולא היו מוכנים איתנו‬ ‫מכשירים לטיפול ראשון במכוניות‬ ‫ניזוקות בכמות הדרושה"‪.‬‬ ‫‪36‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫לפעמים קרובות היינו נאלצים‬ ‫להרוס מכוניות משוריינות וטנקים‬ ‫של האוייב‪ ,‬מחוסר נהגים ויחידות‬ ‫מכונאים לתיקון‪ .‬אך מספר לא קטן‬ ‫של טנקים ומכוניות משוריינות כבר‬ ‫צורפו לטורים המשוריינים של צבא‬

‫ישראל‪.‬‬ ‫פשיטות "השועלים" הן שגרמו‬ ‫בעיקר להתערערות עמידתם הנפשית‬ ‫של החיילים המצרים‪.‬‬ ‫על המשמר‪ 19 ,‬ביולי ‪1948‬‬ ‫‪http://goo.gl/bmbWu‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ִ ‫ִע‬

• • http://jpress.org.il/view-hebrew.asp

www.voteright.co.il

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח‬

‫‪1948‬‬

‫איפה היית‬ ‫ביום שישי‪,‬‬ ‫ה' באייר‬ ‫תש"ח?‬ ‫פנחס רוזן‪ ,‬חבר‬ ‫הממשלה הזמנית‪:‬‬ ‫חתם על המגילה‬

‫"‬

‫מלגלגים עכשיו על הפעם‬ ‫הראשונה אחרי אלפיים שנה‪ .‬אבל‬ ‫זה באמת היה כך‪ ,‬הפעם הראשונה‬ ‫אחרי אלפיים שנה‪ ,‬ואנו שחתמנו על‬ ‫המגילה הרגשנו בזה‪ ",‬אומר פנחס‬ ‫רוזן‪ ,‬מי שהיה חבר מנהלת העם לפני‬ ‫‪ 14‬במאי וחבר הממשלה הזמנית‬ ‫אחריו‪" .‬את הטיוטה הראשונה‬ ‫של המגילה חיברנו אנחנו‪ ,‬במשרד‬ ‫המשפטים ומשם היא נתגלגלה לידי‬ ‫משה שרת‪ ,‬שהפך אותה על הראש‪,‬‬ ‫ואז עברה לידי דוד בן־גוריון‪ ,‬ששוב‬ ‫שינה אותה מן הקצה אל הקצה‪.‬‬ ‫כמה ימים לפני היום הגדול התעוררה‬ ‫השאלה אם להכריז על הקמת המדינה‬ ‫מיד ואם לאו‪ .‬בניגוד לדעה הנפוצה‬ ‫בכמה מקומות‪ ,‬לא התנגד איש‬ ‫להקמת המדינה‪ ,‬אולם אצל כמה‬ ‫חברים )ביניהם משה שרת ואנוכי(‬ ‫היתה דעה כי כדאי לחכות שבוע או‬ ‫שבועיים כדי שנוכל לבוא בדברים עם‬ ‫המדינות ששלחו לנו התראה רשמית‬ ‫ודרשו שלא נכריז על המדינה‪ ,‬בעיקר‬ ‫ארצות־הברית‪ .‬השאלה לא היתה‬ ‫איפוא‪ ,‬מדינת ישראל או לא‪ ,‬אלא‬ ‫מדינת ישראל ב‪ 14-‬למאי או ב‪28-‬‬

‫‪34‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫למאי‪ .‬ידידינו באמריקה אמרו לנו‬ ‫להכריז את ההכרזה‪.‬‬ ‫הזכרון שלי לא כל כך טוב‪ ,‬ואיני‬ ‫זוכר מה היה בדיוק באותו יום‪ .‬הייתי‬

‫זהרירה חריפאי‪:‬‬ ‫התעלפה מאכזבה‬ ‫"בקורס לאלחוט־מורס שעברתי‬ ‫החל מחודש ינואר ‪ 1948‬הכינו‬ ‫אותנו ‪ 20‬פעם ביום לקראת היום‬ ‫הגדול והתפקיד הגדול שיהיה עלינו‬ ‫לבצע החל מה‪ 15-‬למאי"‪ ,‬מספרת‬ ‫זהרירה חריפאי שהיתה שלוש שנים‬ ‫בפלמ"ח והצטרפה לסטודיו של‬ ‫תיאטרון הקאמרי‪ .‬כשהגיע ה‪15-‬‬ ‫למאי‪ ,‬חשבתי‪ :‬הרגע הגדול של‬ ‫חיי הגיע‪ .‬אך‪ ,‬כמעט שהתעלפתי‬ ‫מאכזבה כאשר שלחו אותי למחנה‬ ‫המטכ"ל‪ .‬התגברתי על מצב רוח‬ ‫המחורבן ויצאתי להסתובב קצת‬ ‫בעיר"‪.‬‬

‫מלא התרגשות‪ .‬המעמד במוזיאון‬ ‫היה מאורגן יפה מאוד‪.‬ישבתי עם‬ ‫חברי מועצת המדינה על הדוכן‪ .‬אחרי‬ ‫המעמד הלכנו הביתה"?‬

‫‪1948‬‬

‫איפה היית‬ ‫ביום שישי‪,‬‬ ‫ה' באייר‬ ‫תש"ח?‬ ‫משה בן־אפרים‪,‬‬ ‫קריין קול ירושלים‪:‬‬ ‫הודיע על ההכרזה‬ ‫"כשיצאתי מהבית היו רחובות‬ ‫ירושלים מלוכלכים בסיד ורסיסי‬ ‫פגזים"‪ ,‬נזכר משה בן־אפרים‪ ,‬קריין‬ ‫קול ירושלים לשעבר ועובד שרות‬ ‫השידור הישראלי‪.‬‬

‫"כשהגעתי לישיבת עורכי‬ ‫התוכניות ביום הכרזת המדינה‪,‬‬ ‫חיכינו לשידור מתל־אביב‪ ,‬אולם‬ ‫משלא קלטנו דבר‪ ,‬ביקשנו מדוד‬ ‫שאלתיאל שירשה לנו לקבל פרטים‬ ‫מתל־אביב באמצעות האלחוט‪.‬‬ ‫הוא סירב‪ .‬לבסוף‪ ,‬כשהגיעה השעה‬ ‫שמונה‪ ,‬הסכים בתנאי שנשאל שאלה‬

‫אחת‪ :‬האם נתקיימה ההכרזה או‬ ‫לא? לאחר שקיבלנו תשובה חיובית‬ ‫התחלנו לצ'זבת את השידור‪.‬‬ ‫בשמונה וחצי בערב לערך התחלתי‬ ‫לרוץ בכיוון למחנה בשנלר‪ .‬בדרך‬ ‫נודע לי שפרימוס הגיע מתל־אביב‪,‬‬ ‫השליך את הטקסט של ההכרזה‪.‬‬ ‫השגתי אותו והגעתי לשנלר חסר־‬ ‫נשימה‪ ,‬בתשע ושלוש דקות‪.‬‬ ‫עליתי בנשימה אחת על המדרגות‪,‬‬ ‫בתנועה אחת הורדתי את התקליט‬ ‫המוסיקלי ששודר‪ ,‬שרקתי שלוש‬ ‫פעמים את התקווה והתחלתי‬ ‫להתרגש‪ .‬בסוף ההודעה על‬ ‫ההכרזה אמרו לי שמרוב התרגשות‬ ‫לא קראתי הכי טוב בעולם‪ ,‬אבל זה‬ ‫לא היה איכפת לי"‪.‬‬

‫לאה מוסעיד‪ ,‬אם‬ ‫התינוק הראשון‬ ‫שנולד במדינה‬ ‫"את השבת ההיא אזכור תמיד"‪,‬‬ ‫אומרת לאה מוסעיד‪ ,‬בת ‪ ,27‬אשת‬ ‫פועל נקיון של עיריית תל־אביב ואם‬ ‫לארבעה ילדים‪" .‬אז עוד גרנו בכרם‬ ‫התימנים‪ ,‬על גבול יפו‪ .‬אני הייתי‬ ‫בחודש התשיעי להריוני‪ .‬השארתי‬ ‫את בעלי עם שלושת הילדים ויצאתי‬ ‫לקחת את העוגה מבית אבי‪ .‬כאשר‬ ‫עמדתי על יד הדלת‪ ,‬התחלתי פתאום‬ ‫להרגיש כאבים חזקים בבטן‪ .‬דפקתי‬ ‫בדלת‪ .‬אף אחד לא ענה‪ .‬דפקתי עוד‬ ‫פעם‪ ,‬חזק‪ ,‬עם האגרופים‪ .‬אף אחד‬ ‫לא ענה‪ .‬נפלתי על הרצפה‪ ,‬על יד‬ ‫הדלת‪ ,‬הכאבים היו כל כך חזקים‬ ‫שלא יכולתי לצעוק‪ .‬הבנתי שאני‬ ‫יולדת‪ .‬זה לא נמשך הרבה זמן‪ .‬היה‬ ‫לי מזל‪ .‬משמר של אצ"ל על גבול‬ ‫יפו־תל־אביב מצא אותי‪ .‬הם פרצו‬ ‫את הדלת‪ ,‬אספו אותי ואת התינוק‬

‫והשכיבו אותנו על הספה‪ .‬אחד מהם‬ ‫הלך לטלפן להדסה‪ .‬כעבור חצי שעה‬ ‫הייתי בבית־החולים‪.‬‬

‫האחיות אמרו לי‪ :‬את יודעת‪ ,‬בן־‬ ‫ציון שלך הוא הילד הראשון שנולד‬ ‫במדינת־ישראל"‪.‬‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪33‬‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח‬

‫‪1948‬‬

‫איפה היית‬ ‫ביום שישי‪,‬‬ ‫ה' באייר‬ ‫תש"ח?‬ ‫ד"ר עזריאל קרליבך‪,‬‬ ‫עורך "מעריב"‪:‬‬ ‫נתן כותרות‬

‫"‬

‫ידעתי מראש שזה יהיה יום‬ ‫חג כפול בשבילי"‪ ,‬מספר ד"ר‬ ‫עזריאל קרליבך‪ ,‬עורך מעריב‪.‬יום‬ ‫לפני כן כתבתי את הכותרת רבת־‬ ‫המשמעות ביותר בחיי‪" :‬המנדט מת!‬ ‫תחי מדינתנו!" למחרת לא היה צורך‬ ‫להוציא עיתון‪.‬‬ ‫התעוררתי בבוקר עם מחשבת‬ ‫חרדה בניקרה במוחי‪ :‬האנגלים‬ ‫יצאו‪ ,‬אך הם עוד ישובו להשתלט‬ ‫עלינו בדרכים אחרות‪ ,‬כפי שעשו‬ ‫זאת בהודו‪ .‬התגברתי על ההרגשות‬ ‫ולבשתי את סמוקינג החתונה שלי‪.‬‬ ‫היה חם מאוד‪ .‬יצאתי למלון תלפיות‪.‬‬ ‫שם מצאתי את משה שפירא‪ ,‬את‬ ‫הרב פישמן והרב לווין ויצאתי‬ ‫איתם למוזיאון‪ .‬בתוך כותלי האולם‬ ‫היתה שלוות־מתיחות בלתי רגילה‪.‬‬ ‫ההתרגשות הכללית היתה באוויר‪,‬‬ ‫אולם כאשר הוכרז על ביטול הגבלות‬ ‫העלייה‪ ,‬הותרו הסכרים והדמעות‬ ‫זלגו בלי סוף‪ .‬גולדה מאירסון פרצה‬ ‫בבכי בולט‪ ,‬לא הצליחה לעצור בעדו‬ ‫משך זמן רב‪.‬‬ ‫הרבה‬ ‫התעמולה‬ ‫למרות‬ ‫שמוסדותינו עשו לאחדות הערבים‬

‫‪32‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫ויעילותם‪ ,‬התחלתי כבר באותו יום‬ ‫מפיץ סיסמות נוגדות ומרגיעות‪,‬‬ ‫ככותרות ראשיות למאמרי‪' :‬השד‬

‫אינו נורא כל כך!'‪' ,‬יהיה טוב!'‪ ,‬או 'כל‬ ‫צבאות הפולשים ‪ 20,000 -‬איש'‪ ,‬אף‬ ‫כי ידעתי יפה שזה בלוף הגון"‪.‬‬

‫יהושע )יוש( הלוי‪:‬‬ ‫הביא נשק לארץ‬ ‫"‪ 250‬הארגזים ט‪.‬נ‪.‬ט‪ .‬חייבים להגיע‬ ‫לארץ בהקדם האפשרי‪ ,‬החבר'ה‬ ‫מחכים בארץ עם פגזים ריקים‪,‬‬ ‫כדי למלא אותם ולהרביץ באוייב"‪,‬‬ ‫כך אמרו לנו כשעלינו על האניה‬ ‫האיטלקית שיצאה מניאפולי לארץ‪,‬‬ ‫מספר יהושע )יוש( הלוי‪ ,27 ,‬שהיה‬ ‫חמש שנים בפלמ"ח‪ ,‬הפך ימאי‬ ‫ולדוברם של הימאים בזמן המרד‪.‬‬ ‫אני וחיליק )פלמחניק ותיק(‬ ‫היינו שני הארצישראלים היחידים‬ ‫על האניה‪ .‬ב‪ 14-‬בערב הרכיב‬ ‫חיליק את אזניות הרדיו‪ ,‬הקשיב‬ ‫לשידור ופתאום קפץ‪" :‬שמע‪,‬‬ ‫שמע!"‪ .‬התחלקנו באזניות והתחלנו‬ ‫להתעצבן‪ .‬בארץ עושים הג'אמעה‬ ‫שמח ואנחנו צריכים עוד להירקב‬ ‫שמונה ימים בים‪ .‬התפללנו שהאניה‬ ‫המחוברת תקבל כנפיים‪ ,‬אך זה לא‬ ‫עזר‪ .‬למחרת ישבנו על הסיפון על‬ ‫ערימת בצלים מסריחים והתחלנו‬ ‫לעשות חשבונות כשראינו את חוף‬ ‫כרתים‪ :‬כמה זמן זה עוד יימשך‪.‬‬

‫פתאום שמענו את הקפטן מקלל?‬ ‫פורקה מדונה‪ ,‬פורקה מיזרח…‬ ‫כאשר נודע לו מהחדשות שהמצרים‬ ‫נמצאים ‪ 30‬קילומטר מתל־אביב‪,‬‬ ‫נזכר שמכשירי הנביגציה שלו אינם‬ ‫מדוייקים‪ .‬כך שהיו לנו כל הסיכויים‬ ‫להגרר על קליפת האגוז ההיא ישר‬ ‫לרצועת החוף המצרית‪ ,‬דווקא‪ .‬לרוע‬ ‫מזלנו‪ ,‬הדרך היחידה היתה לעקוף את‬ ‫מסלול ההפלגה‪ ,‬בהפסד של שבוע‬ ‫ימים שנראה לנו כשבע שנים‪ .‬לבסוף‬ ‫הגענו ב‪ 30-‬למאי דרך קפריסין לתל־‬ ‫אביב ומשם נלקחנו לחיל־הים"‪.‬‬

‫‪1948‬‬

‫איפה היית‬ ‫ביום שישי‪,‬‬ ‫ה' באייר‬ ‫תש"ח?‬ ‫האלוף יצחק‬ ‫)"הזקן"( שדה‪ :‬לקח‬ ‫משוריין מהירדנים‬

‫"‬

‫יום לפני ההכרזה בא אלי כתב‬ ‫של עתון לונדוני במזרח התיכון"‪,‬‬ ‫נזכר אלוף יצחק )"הזקן"( שדה‪,‬‬ ‫לשעבר מפקד חיל השיריון‪" .‬הוא‬ ‫אמר לי שברצונו לשאול אותי שאלה‬ ‫אחת פשוטה‪ :‬האם אנחנו חושבים‬ ‫לנצח במלחמה הזאת‪ ,‬ואם כן‪ ,‬כיצד‬ ‫אנחנו חושבים לעשות את זה?‬ ‫אמרתי לו שאנחנו סומכים על שני‬ ‫דברים‪ :‬חומר אנושי ואיניציאטיבה‬ ‫של המפקדים‪" .‬ונשק?" הוא הוסיף‬ ‫לשאול‪" ,‬כיצד אפשר לעמוד נגד‬ ‫צבא סדיר בידיים ריקות?" אמרתי‬ ‫לו‪ :‬נשיג נשק אצל האוייב‪ .‬הוא‬ ‫הצטחק‪ ,‬באירוניה והלך לו‪ .‬למחרת‬ ‫לקחתי את המשוריין הראשון‬ ‫מהלגיון הירדני ומשה דיין פרץ‬ ‫ללוד ורמלה עם המשוריין‪ .‬עליו רכב‬ ‫אחד מאנשי שלמד לירות מהתותת‬ ‫באמצע סערת הקרב‪.‬‬ ‫ביום ההכרזה הייתי עסוק באירגון‬ ‫השיריון הדל של החטיבה‪ .‬יכולתי‬ ‫להגיע למוזיאון למעמד‪ ,‬אך לא‬ ‫התאמצתי במיוחד‪ .‬היחידה שלי‬ ‫עניינה אותי יותר‪ .‬אני זוכר‪ ,‬כאשר‬ ‫ישבנו בחדר הגדול במחנה אי־שם‬ ‫ושוחחנו בענייני הפיקוד כשלפתע‬ ‫התפרץ מישהו ובישר שהכרזת‬

‫ביום ההכרזה הייתי עסוק באירגון השיריון הדל של החטיבה‪.‬‬ ‫יכולתי להגיע למוזיאון למעמד‪ ,‬אך לא התאמצתי במיוחד‪.‬‬ ‫היחידה שלי עניינה אותי יותר‪.‬‬ ‫המדינה נתקיימה‪ .‬הרגשנו בטוב‪.‬‬ ‫אך לא יכולנו לזנוח את מה שעשינו‬ ‫ולעשות יותר מאשר סתם להרגיש‬ ‫בטוב‪ .‬בכל זאת היה צורך להגיב‬

‫להכרזה במשהו חגיגי‪ .‬מישהו אירגן‬ ‫כמה בקבוקי קוניאק‪ ,‬הכניס לחדר‬ ‫ספלים ואנחנו לגמנו מן האלכוהול‬ ‫והרגשנו מצויין"‪.‬‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪31‬‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫ירושלים‪1948 ,‬‬

‫ביוזמת הוועדה לשיקום ירושלים שהוקמה על ידי הסוכנות‪,‬‬ ‫התחילו מפכים בירושלים מעיינות מרץ כלכליים חדשים‪.‬‬ ‫תעשיות קטנות‪ ,‬פרטיות ושיתופיות‪ ,‬מוקמות אט אט בענפי ייצור שונים ותוכניות בניין ושיכון רחבי היקף‬ ‫עומדות לפני התגשמות‪ .‬ועם העברת משרדי שלטון אליה עומדת ירושלים הבירה לתפוס שוב את מקומה‬ ‫המרכזי בארצנו‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

•

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ִ ‫ִע‬

• www.voteright.co.il

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫‪1948‬‬

‫דגל חדש בין דגלי האומות‬ ‫בניגוד להצבעת החלוקה באו"ם‪ ,‬שגרמה בארץ להפגנות של התלהבות המונית לוהטת‪ ,‬לא גרמה‬ ‫הכרזת המדינה עצמה להפגנות צוהלות‪ .‬חמישה וחצי החודשים שעברו כבר הפכו את המדינה‬ ‫לעובדה קיימת‪ .‬חזית־המלחמה הפכה לגבולה‪ .‬אלפי החללים הראשונים החדירו לכל לב את ההכרה‬ ‫שמחיר העצמאות יקר ואכזרי‪ .‬רוב האנשים שמעו על הקמת המדינה רק בדרך אגב‪ ,‬חשבוה לדבר‬ ‫המובן מאליו‪ .‬הם חזרו לסדר יומם הרגיל והשיגרתי‪ :‬המלחמה‪.‬‬

‫סוד המדינה‬

‫ה‬

‫מוזמנים לטכס ההכרזה היו נאמנים לבקשת‬ ‫המארגנים החרוצים‪ :‬הם החזיקו את הדבר בסוד‪.‬‬ ‫העובדה‪ ,‬שבראשית התאספו ליד המוזיאון‪ ,‬באותו יום‬ ‫שישי‪ ,‬עשרות אנשים בלבד ורק בהתקרב המחוג הגדול‬ ‫של השעון לספרות הגדולות גדל מספר האנשים למאות‬ ‫אחדות‪ ,‬מעיד על ההצלחה בהחזקת הדבר בסוד‪ .‬הרטט‬ ‫שבמאורע‪ ,‬הוא שציווה על האנשים את השתיקה‪.‬‬ ‫אחר כך התחילו העוברים ושבים לחוש שבמקום זה "לא‬ ‫הכל כשורה…" והחלו נוהרים בעקבות האישים שהציבור‬ ‫הרחב מכיר אותם‪ .‬וכך גדלה המתיחות מרגע לרגע‪.‬‬

‫החיוך הראשון‬

‫ו‬

‫הנה טרטור האופנועים‪ ,‬והוא מכריז על בואה של‬ ‫המכונית מספר ‪ .1‬המפקד הכללי של ההגנה מופיע‬ ‫ואחריו יתר המכוניות ובהן חברי מנהלת העם‪ .‬הצלמים‬

‫‪28‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫מתחילים במלאכתם‪.‬חברי מנהלת העם עולים במדרגות‬ ‫במתינות ונבלעים בתוך הבניין‪ .‬אך הנה טרטור‬ ‫נוסף‪ ,‬מכונית יחידה‪ ,‬ומאחוריה משמר של "שלושת‬ ‫מוסקטרים"‪ ,‬בג'יפ‪ .‬היה זה ראש הממשלה הזמנית‪ .‬הקהל‬ ‫פורץ בתשואות‪ ,‬המשמר מקבל את בואו בכבוד צבאי‪,‬‬ ‫ובן גוריון מסתכל לעבר הבחורים בחיוך ועולה במדרגות‬ ‫בצעדים מהירים‪.‬‬

‫זכותו של דיזנגוף‬

‫ה‬

‫אסיפה ההיסטורית של הכרזת המדינה נועדה‬ ‫להתקיים באולם שבקומה השניה בבית הקרן‬ ‫הקיימת‪ ,‬ברחוב הרמן שפירא‪ .‬אך כשחישבו המארגנים‬ ‫את מספר המקומות הדרושים למיניסטרים‪ ,‬לצירי מועצת‬ ‫העם‪ ,‬לראשי המוסדות‪ ,‬לנכבדים שמן ההכרח להזמינם‪,‬‬ ‫לעתונאים הזרים והמקומיים‪ ,‬לצלמים ולשדרנים ‪ -‬מצאו‪,‬‬ ‫שאולם קק"ל צר מלהכילם‪.‬‬ ‫אז החלו לבחון אפשרויות אחרות‪ :‬בית "הבימה" לא‪,‬‬ ‫כי אין רוצים לשוות לכינוס זה צורה של אסיפת־עם‪ ,‬או‬ ‫הצגה; בית הכנסת הגדול ‪ -‬לא‪ ,‬כי השמאל יתנגד; אולם‬ ‫הוועד הפועל של ההסתדרות ‪ -‬לא‪ ,‬כי הימין יתנגד;‬ ‫ובחיפושים אחרי אולם שלא יהיה גדול מדי ולא קטן‬ ‫מדי‪,‬לא יהיה מפלגתי אך יהיה ציבורי־רפרזנטטיבי‪ ,‬נמצא‬ ‫המוזיאון כמתאים ביותר‪ .‬וכך עשה הגורל צדקה עם‬ ‫מאיר דיזנגוף המנוח‪ ,‬מייסד העיר העברית הראשונה‪ ,‬אבי‬ ‫העצמאות המוניציפלית‪ ,‬שביתו שימש אכסניה לאסיפת־‬ ‫היסוד של המדינה היהודית העצמאית‪.‬‬

•

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ִ ‫ִע‬

• www.voteright.co.il

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫‪1947‬‬ ‫האו"ם החליט ‪ -‬העם התחיל לבצע‬ ‫בשעות הבוקר המוקדמות‪ ,‬אור ליום ה‪ 30-‬בנובמבר‪ ,1947 ,‬התקבלה בארץ הידיעה ההיסטורית שרוב‬ ‫מכריע של חברות או"ם הצביע בעד חלוקת הארץ‪ .‬שיכרון עצום אחז את בני הארץ‪ .‬תוך דקות מעטות‬ ‫מלאו הרחובות המונים אחוזי התלהבות‪ .‬מעטים ניחשו עדיין כי מלחמה גדולה ממשמשת ובאה‪,‬‬ ‫וכי רבים מן החוגגים יצרכו למסור את חייהם להגשמת ההחלטה‪ .‬כבר למחרת היום נורו היריות‬ ‫הראשונות‪ .‬אוטובוס עברי הותקף ליד פתח־תקווה‪ .‬הדם הראשון לעצמאות נשפך‪.‬‬

‫עצמאות! עצמאות!‬

‫ב‬

‫שעה זו נפתחו הלבבות‪ ,‬נפתחו שערי בתי הקפה‬ ‫והחנויות לכל דכפין ונפתחו החביות והבקבוקים…‬ ‫מר פילץ השקה שלושת אלפים איש קוניאק חינם מתוך‬ ‫חביות‪ ,‬וכאשר אזל הקוניאק בא תורם של משקאות‬ ‫צרפתיים… בעל "המוזג" הפופולרי‪ ,‬מר חפוס‪ ,‬חילק‬ ‫בירה חינם והתצרוכת הגיעה לשישים חביות… בעלי בית‬ ‫חרושת לתמרוקים "מהודר" ואשתו זלפו במשך שעות מי‬ ‫בושם על קהל החוגגים… מר גרפיץ‪ ,‬בעל מספרה ברחוב‬ ‫שינקין‪ ,‬תלה שלט שכל הכנסותיו קודש "לבטחון העם"…‬ ‫בבית חרושת "משי זקס" ‪ -‬סודר מזנון וכל עובר ושב‬ ‫הוזמן לשתות לכבוד המאורע… מר נחום סדומסקי‪ ,‬מנהל‬ ‫"כרמל מזרחי" בירושלים‪ ,‬העמיד חביות יין באמצע רחוב‬ ‫בן יהודה והשקה עוברים ושבים‪ ,‬יהודים ואנגלים כאחד…‬ ‫חנות גלידה ברחוב אלנבי בת"א‪ ,‬סמוך לשפת הים‪ ,‬חילקה‬ ‫לנוער גלידה חינם לכבוד "המדינה"… כארבעה עיתונאים‬ ‫יגעים ורעבים נכנסו עם אור הבוקר למחלבת "תנובה"‪,‬‬ ‫הרביצו ארוחה "מדינית" שמנה ורצו לשלם‪ ,‬הציבה‬ ‫לפניהם בעלת המחלבה קופסת "קרן קיימת" ואמרה‪:‬‬ ‫"זוהי הארוחה הראשונה שהגשתי במדינה העצמאית‪,‬‬ ‫דמיה קודש לקרן קיימת"… בחלון הראווה של בית הקפה‬ ‫"ניצה" ברחוב אלנבי הוצגה עוגה ממרציפן ושוקולדה‬ ‫בצורת מפת א"י ותושבי העיר המבוסמים עמדו והתווכחו‬ ‫על גבולות החלוקה בהסתמכם על… עוגה‪.‬‬ ‫בחוצות תל־אביב נשפכו כמים יין‪ ,‬קוניאק ושיכר‪.‬‬ ‫ועתונאי חוץ אחד אמר‪" :‬מעולם לא ראיתי כל כך הרבה‬ ‫שיכורים בחוצות העיר העברית‪ .‬זהו הסימן הטוב ביותר‬ ‫שהקמת המדינה העברית הפכה לממשות"…‬

‫‪26‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫הורה על קביים‬

‫ב‬

‫הגיע הידיעה על הקמת המדינה העברית לביה"ח‬ ‫"הדסה" בתל־אביב‪" ,‬הבריאו" לפתע כל החולים‪,‬‬ ‫ירדו מעל המיטות‪ ,‬פרצו בשירה אדירה ופתחו ב"הורה"‪.‬‬ ‫זה היה "דאנס מאקאבר" ממש! במחלקה הכירורגית‬ ‫התלכדו מעגלי "הורה" של בעלי מום שונים ומשונים‪,‬‬ ‫בעלי ידיים שבורות‪ ,‬ראשים חבושים ואפילו ההולכים‬ ‫על קביים‪ .‬אלה הניפו קב אחד באוויר ונסחפו בזרם‬ ‫המחושמל‪ ,‬כשהם מדלגים ומקפצים בעזרת קבם השני‪.‬‬ ‫לחינם השתדלו האחיות לשכנעם לחזור מרצונם הטוב‬ ‫למיטתם ולישון‪" .‬לא רוצים לשכב‪ ,‬רוצים להשתגע!"‬ ‫צווחו ה"מבריאים" והמשיכו בהילולא‪ .‬האחיות קראו‬ ‫לעזרת הסניטרים כדי להוציא לפחות את ההולכים‬ ‫על קביים מהמעגל‪ .‬וכשאחד מאלה הוצא בכוח אמר‪:‬‬ ‫"אין דבר‪ ,‬העיקר שכבר עומדים בשתי רגליים במדינה‬ ‫היהודית"‪.‬‬

‫את שלנו‬

‫ע‬

‫וד לא מאוחר לספר שבליל ההילולא‪ ,‬באותו‬ ‫מוצאי שבת‪ ,‬אחרי בוא הבשורה על אישור המדינה‬ ‫היהודית‪ ,‬היתה בתל־אביב "חלוקה חינם" לא רק של‬ ‫משקאות‪ ,‬אלא גם של נשיקות! הבחורות שלנו התנשקו‬ ‫עם כל מי שפגשו‪ ,‬וביחוד רבו הנשיקות ב"פילץ"‬ ‫וב"פארק"‪.‬‬ ‫אחת היפהפיות‪ ,‬שפלוני עורך־דין נפל על צווארה‬ ‫לנשקה‪ ,‬עצרה את התלהבותו וצעקה‪" :‬הרי אתה מתנגד‬ ‫לחלוקה!" ענה הבחור דנן‪" :‬אמנם המדינה שנותנים לנו‬ ‫היא מקוצצת‪ ,‬אבל את‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬שלימה"‪.‬‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫על תורים והבנה בין העמים‬ ‫מאת יורי ינובר |‬

‫‪http://2nd-ops.com/yanover/?p=321‬‬

‫דנה ואני מפלרטטים כמו כל גבר ואשה מאז הגירוש מגן העדן‪ .‬אנחנו מדברים על איך הגיעה לנתניה מבית אביה‬ ‫בכפר ואיך טיפסה במהירות בסולם הדרגות‪ .‬אנחנו מלהגים על יופי השפה הערבית‪ ,‬על כמה חבל שישראלים לא‬ ‫לומדים אותה‪ ,‬כמה אני אוהב לשמוע שירה ערבית ואיך היא פעם תלמד אותי ערבית‬

‫ד‬

‫נה רואה אותי מהצד השני של אולם‬ ‫המכירות הענק של סלקום באזור‬ ‫התעשיה החדש בנתניה‪ ,‬לוקחת מידיי את‬ ‫פתק התור שלי ומושכת אותי על פני המון‬ ‫ישראלים צמאי טלפונים סלולריים ומעבר‬ ‫לשורה ארוכה‪ ,‬ארוכה של דלפקים‪ ,‬אל‬ ‫חדרה באגף העסקים‪.‬‬

‫מאז הגעתי ארצה עם אשתי ובתי‪ ,‬אני‬ ‫מברך שלוש‪-‬ארבע פעמים ביום על שיטת‬ ‫פתקי התור הנוהגת כאן בכל בנק‪ ,‬בכל‬ ‫משרד ממשלתי‪ ,‬בכל מקום בו מתגודד‬ ‫ציבור של ישראלים שעל פי הטבע "איש‬ ‫את אחיו חיים בלעו‪ ".‬אותם פתקים‪ ,‬שנועדו‬ ‫מלכתחילה לשלוט ברוחם הסוערת של‬ ‫ניו‪-‬יורקים בתור ללחמניות ועוגות דייניש‬ ‫במאפיות הכרך הסואן‪ ,‬ממתנים היום את‬ ‫יצר התחרות הפרטרניסטית שלנו ומונעים‬ ‫בשיטתיות את האלימות הדוחפנית‬ ‫השגרתית אותה אני זוכר היטב מימי ילדותי‪.‬‬ ‫סוף סוף נמצא פתרון לחרדה היהודית‬ ‫עתיקת היומין שמישהו יקבל משהו לפני‬ ‫למרות שהגיע הנה אחרי‪ .‬יכול מאד להיות‬ ‫שכל הטרגדיות המתועדות בספר במדבר‬ ‫היו נמנעות אם היה למשה רבנו מנפק‬ ‫פתקי תור — או שנים עשר‪ ,‬שבט שבט‬ ‫ומנפק פתקיו‪ ,‬שבט שבט ותוריו המסודרים‪.‬‬ ‫האמת היא שזה לא רחוק כל כך מהמציאות‬ ‫ההסטורית ‪ -‬כבר משחר ההסטוריה‬ ‫הלאומית שלנו‪ ,‬אנחנו לא מסתדרים כל כך‬ ‫עם רעיון התור המתון והממושמע‪ ,‬שלא‬ ‫כבני העולם האנגלוסקסי‪ ,‬למשל‪ ,‬שהתור‬ ‫הוא חלק מההוויה הרוחנית שלהם‪ .‬אבל‬ ‫‪24‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫תנו לנו אמצעי המחשה פרקטי ובר אכיפה‬ ‫שיציג לעינינו מעבר לכל ספק את שלמות‬ ‫התור והצדק ושאף בנזונה שרק הגיע הנה‬ ‫לא נדחף ומקבל שירות לפנינו — ואנחנו‬ ‫נרגעים ומתנהגים כמעט כמו בריטים‪.‬‬ ‫וכעת דנה‪ ,‬שראתה אותי מקצה האולם‪,‬‬ ‫מיהרה ומשכה בזרועי והביאה אותי אל‬ ‫חדרה וסגרה את הדלת‪ ,‬ובחיוך גדול שאלה‬ ‫מה היא יכולה לעשות בשבילי‪ .‬דשנה מעט‪,‬‬ ‫במקומות הנכונים‪ ,‬עם איפור קצת כבד‪,‬‬ ‫שמזכיר את ליז טיילור ב"קליאופטרה"‪,‬‬ ‫היא מתוודית בפני שאחרי יום של לקוחות‬ ‫תובעניים וקשי יום‪ ,‬התחשק לה לשרת‬ ‫לקוח אמריקאי שלא יעשה לה עצבים‪.‬‬ ‫כנראה שאני נראה אמריקאי‪ .‬זה ודאי‬ ‫הצירוף של מכנסי ג'ינס וחולצת בד קלה‪,‬‬ ‫עם כיפה שחורה ענקית‪ .‬בישראל או שאתה‬ ‫לובש ג'ינס או שאתה חובש כיפת קסדה‪.‬‬ ‫מי שמחבר את השנים הגיע הנה ממחוזות‬ ‫רחוקים עם פוליטיקה אופנתית אחרת‬ ‫לגמרי‪ .‬אבל למה דווקא לקוח אמריקאי‬ ‫יהיה נוח יותר? אני לתומי חשבתי שדווקא‬ ‫האמריקאים ידועים בתבענותם ובקולניותם‬ ‫ובחומריותם‪ .‬אם תערכו משאל בינלאומי‪,‬‬ ‫מי האומה הכי מעצבנת‪ ,‬הכי אנוכית‪ ,‬הכי‬ ‫ארוגנטית‪ ,‬ודאי תיטול אמריקה תשעה קבין‬ ‫של עצבים וקב אחד יטול כל העולם כולו‪.‬‬ ‫אלא שמיד אחרי כן דנה מספרת על החבר‬ ‫היהודי שהיה לה‪ ,‬מארה"ב‪ ,‬ואיך נסעה איתו‬ ‫לטיול חייה באמריקה )"בפעם הראשונה‬ ‫בחיי הבנתי מה זה מרחקים"(‪ ,‬ואני עושה‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬את המתמטיקה בראש ושתיים פלוס‬

‫שתיים יוצא ארבע‪ ,‬כלומר שדנה שלי היא‬ ‫מבני דודנו‪ ,‬ושיש לי‪ ,‬בפעם הראשונה מאז‬ ‫הגענו ארצה‪ ,‬הזדמנות לחיכוך בין תרבותי‪.‬‬ ‫דנה ואני מפלרטטים כמו כל גבר ואשה‬ ‫מאז הגירוש מגן העדן‪ .‬עיניה הממוסגרות‬ ‫באליפסות חושניות של מסקרה מעפעפות‬ ‫בחן נשי‪ ,‬והחיוך שלה חושף שורה יפה‬ ‫ומבהיקה של שינים בריאות‪ ,‬ולשון ורודה‬ ‫ובשרנית‪ .‬אנחנו מדברים על איך הגיעה‬ ‫לנתניה מבית אביה בכפר‪ ,‬איך טיפסה‬ ‫במהירות בסולם הדרגות‪ ,‬תחילה בחברה‬ ‫מתחרה וכעת בסלקום‪ .‬ובעוד שהיא‬ ‫מחתימה אותי על עשרות דפי החוזה שלי‪,‬‬ ‫שינעל אותי לשלוש שנים ויינק משדי‬ ‫העברות הקבע שלי בין אם יש לי בין אם אין‪,‬‬ ‫אנחנו מלהגים בחביבות‪ ,‬גבר ואשה‪ ,‬על יופי‬ ‫השפה הערבית )סבאח אל נור‪ ,‬יא אוחתי(‪,‬‬ ‫ועל כמה חבל שישראלים לא לומדים אותה‪,‬‬ ‫וכמה אני אוהב לשמוע שירה ערבית )יש לי‬ ‫אפילו סי די אחד של אום כולתום‪ ,‬כן‪ ,‬כן(‪,‬‬ ‫ואיך היא פעם תלמד אותי ערבית‪.‬‬ ‫בסוף האירוע שנינו מתנשמים‪ ,‬אני פותח‬ ‫כפתור בחולצה‪ ,‬היא מושכת את מקטורנה‬ ‫מעל בטנה העגלגלה‪ ,‬אני טומן את המכשיר‬ ‫החדש בתיק הבד הזעיר‪ ,‬יחד עם הברושורה‬ ‫ביפנית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬רוסית‪ ,‬עברית וכמובן‬ ‫ערבית‪ ,‬ודנה מלווה אותי אל פתח חדרה‪.‬‬ ‫בחוץ ממשיכים מאות ישראלים בני כל‬ ‫הלאומים והשפות להתגודד בתורים חדורי‬ ‫צדק מול שפע הדלפקים‪ .‬העולם מחייך אלי‬ ‫בחיבה וקורץ לי‪ :‬מרחבה‪ ,‬יא סידי‪.‬‬ ‫‪http://2nd-ops.com/yanover/?p=321‬‬

‫אישה צורחת בזעם‪...‬‬ ‫‪...‬ככה זה כשהיקרים לי נעלמים לשעות ארוכות בלי להודיע מראש או לפתוח את‬ ‫הטלפון‪ .‬זה עניין שושלתי‪ ,‬מורשתי‪ ,‬מהסוג שאנחנו נשבעים‪/‬ות שאנחנו לא נעשה‬ ‫כשנגדל והשושלת שלי מתחילה רחוק מכאן באוקראינה ופולין‪ .‬למה נזכרתי בכל‬ ‫אלו עכשיו? כי התחלתי לקרוא את ספרה החדש של יהודית קציר‪" ,‬צילה"‬ ‫מאת חנה בית הלחמי |‬

‫א‬

‫‪https://www.facebook.com/hannabh‬‬

‫ם שמעתם‪/‬ן לפני שעה קלה אישה צורחת בזעם‬ ‫במלוא גרונה ובלתי ניתנת להרגעה‪ ,‬זו הייתי אני‪.‬‬ ‫ככה זה כשהיקרים לי נעלמים לשעות ארוכות בלי‬ ‫להודיע מראש או לפתוח את הטלפון‪ .‬זה תמיד נגמר רע‪,‬‬ ‫וכמה שהיה להם נחמד עד שצרחתי ‪ -‬הצרחות שלי זה‬ ‫כל מה שיישאר להם בזיכרון מאותו יום‪ .‬ממש לא כדאי‬ ‫להם להעלם לי ככה‪ .‬פעם בעשור הם שוכחים לרגע ואז‬ ‫נכנסים מחדש לדריכות למשך העשור הבא‪ .‬וזה בכלל‬ ‫עניין שושלתי‪ ,‬מורשתי‪ ,‬מהסוג שאנחנו נשבעים‪/‬ות‬ ‫שאנחנו לא נעשה את זה כשנגדל אבל אנחנו עושות‪/‬ים‬ ‫ב‪-‬ד‪-‬י‪-‬ו‪-‬ק את זה‪ ,‬ותאמינו לי שבצדק רב‪ .‬כי מה שרואים‬ ‫מכאן לא רואים משם‪.‬‬ ‫השושלת שלי מתחילה רחוק מכאן באוקראינה ופולין‬ ‫)תלוי מאיזה צד(‪ ,‬דרך הבית הראשון במאה שערים‪,‬‬ ‫פרדסי פ"ת‪ ,‬המושבות גדרה ורחובות‪ ,‬הקמת המושבה‬ ‫ר"ג ‪ -‬והלאה‪ .‬הצד הפולני החזיקו פאסון‪ ,‬הם לא היו‬ ‫צועקים ככה בזעם‪ .‬הצד האוקראיני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ייצרי‬ ‫בכל רמ"ח ושס"ה‪ .‬הכל ייצרים‪ :‬אהבה וזעם‪ ,‬נדודים‬ ‫וסקס‪ ,‬יצירה והנהגה‪ ,‬כישרון וירטואוזי למילים ‪ -‬והרבה‬ ‫מהכל‪ ,‬שום דבר לא ב"מידה"‪.‬‬ ‫אני עצמי גדלתי ברמת גן של שנות השישים והשבעים‪,‬‬ ‫כשעוד היו בה שיירי פרדסים ובליבה של כיכר כופר‬ ‫היישוב האורבנית‪ ,‬האפורה‪ ,‬המעושנת ‪ -‬נפרש לו כר‬ ‫דשא קטן שהשנים והקידמה מחקו‪ ,‬ביחד עם המגרש‬ ‫של מדורות ל"ג בעומר שהפך לבניין רב קומות והשטח‬ ‫הפתוח הגדול של ימי צופיות וא"ש לילה שהפך לאחר‬ ‫מכן לקניון איילון‪ .‬לשבט צופי רמת גן היה אבא גדול‬ ‫ומיתולוגי ‪ -‬משה מרמלשטיין )פעם כתבתי כאן על היותו‬ ‫יצרן ממטרות בורגני והנכדה שלו שלחה לי מייל נעלב‪,‬‬ ‫כאילו זו קללה או משהו( וסבא גדול ‪ -‬יוסף מרגולין‪ ,‬זה‬ ‫שהקים את שבט הצופים והפך אותו למציאות מעצבת‪.‬‬ ‫למה נזכרתי בכל אלו עכשיו? כי ממש לא במקרה‬ ‫)איינשטיין אמר שצירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים‬

‫להישאר אנונימי(‪ ,‬שעתיים‪-‬שלוש לפני התקף זעם‬ ‫האלות המורשתי שלי‪ ,‬התחלתי לקרוא את ספרה‬ ‫החדש של יהודית קציר‪" ,‬צילה"‪ ,‬על הסבתא רבתא שלה‬ ‫צילה לבית מרגולין‪ ,‬שנמלטה )ומילטה את משפחתה(‬ ‫כמו סבתא עדה שלי מהפרעות באוקראינה‪ ,‬וכמו סבתי‬ ‫חייתה את חייה עם עין אחת לא תפקודית ואהבה גדולה‬ ‫בחצר פורחת ברמת גן‪ ,‬שחלקה את ימיה עם שני גברים‬ ‫תחת קורת גג אחת )בתמונה‪ ,‬שלקוחה מפוסט שלה‬ ‫באתר הספרייה החדשה שאקשר בהמשך‪ ,‬צילה עומדת‬ ‫בשחור לצד חלק מילדיה‪ ,‬ומתחתיה בעלה אליעזר‬ ‫ואהובה המשופם חנן(‪.‬‬ ‫צילה היתה אחותו של אותו יוסף מרגולין שהקים את‬ ‫אותו שבט הצופים שלקח אותי כל קיץ למחנה הגדול‬ ‫ביער כפר החורש ומדי יום ג' להרקדה אפופת הורמוני‪-‬‬ ‫נעורים‪ .‬לקרוא עליו‪ ,‬הרגיש לי כאילו מותגי ילדותי‬ ‫)כן‪ ,‬היו מותגים כבר אז( חוזרים אלי מהדפים שבספר‪.‬‬ ‫מתאוריה של קציר יכולתי לדמיין את עצמי באותה חצר‪,‬‬ ‫שהיא גם בוסטן וגן ברמת גן‪ ,‬בשכמותן ביליתי לא מעט‬ ‫בילדותי ובנעורי‪ .‬כבר אין יותר כאלו‪ ,‬פשוט אין‪ .‬כמו‬ ‫החצר של סבא וסבתא של בת דודי ‪Limor Hazan Beit‬‬ ‫‪ Halachmi‬ברחוב גורדון בגבעתיים או החצר הגדולה‬ ‫של דודה רחל )בית הלחמי‪ ,‬אהובת חייו של בן גוריון(‬ ‫בשיכון בורוכוב ‪ -‬שניהם אגב מהצד הפולני‪ ,‬ואם הצד‬ ‫הפולני בעל תשוקת חיים מתונה יחסית לאוקראיני‪,‬‬ ‫תארו לעצמכם‪/‬ן‪....‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬תקראו את הספר של יהודית קציר‪,‬‬ ‫שווה‪ ,‬מומלץ במיוחד למי שגדלו ברמת גן או חיפה‪,‬‬ ‫ילדים‪/‬ות לנשים נטולות תקרה וקירות מזכוכית‬ ‫ושהתשוקה לחיים זורמת להם‪/‬ן בעורקים במינונים‬ ‫גדולים במיוחד‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬כאן יהודית קציר מספרת על צילה‪:‬‬ ‫‪http://www.newlibrary.co.il/htmls/page_1714.aspx?c0=16872&bsp=13175‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹוא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪23‬‬

‫שלושת הסודות לאושר‬ ‫מאת ליאו בבאוטה | ‪ 12‬באפריל‪http://goo.gl/LRqpG | 2013 ,‬‬

‫"הכנר המאושר"‬ ‫ציור של ג'רארד‬ ‫ואן הונת'ורסט‬ ‫משנת ‪1624‬‬

‫‪22‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫כ‬

‫ולנו יודעים שכסף לא יכול‬ ‫לקנות אושר‪ ,‬אבל פעמים‬ ‫רבות אנחנו מתנהלים תחת‬ ‫הרושם שהיינו יכולים להיות יותר‬ ‫מאושרים אם רק היה לנו קצת‬ ‫יותר כסף‪ .‬אנו מותנים לרצות‬ ‫להיות עשירים )אף שאנחנו‬ ‫יודעים שהעשירים אינם בהכרח‬ ‫מאושרים(; אנחנו מאומנים‬ ‫לרצות את הגאדג‘ט האחרון או‬ ‫את האופנה שהטלוויזיה מורה לנו‬ ‫לרצות; אנחנו רוצים להרוויח עוד‬ ‫כסף כדי שנוכל לחיות את החיים‬ ‫הטובים‪ .‬אבל אף אחד מהדברים‬ ‫האלה לא יהפוך אותנו למאושרים‬ ‫יותר‪ .‬לא משנה כמה נרוויח‪ ,‬לא‬ ‫משנה כמה כסף יהיה לנו בבנק‪,‬‬ ‫לא משנה כמה יפים הבגדים שלנו‪,‬‬ ‫המכוניות והצעצועים שלנו‪ ,‬כל‬ ‫אלה לא יהפכו אותנו למאושרים‪.‬‬ ‫והדבר העצוב הוא‪ ,‬שלעיתים לוקח‬ ‫לנו עשרות שנים של מרדף אחר‬ ‫עושר ומותרות‪ ,‬עד שאנחנו מבינים‬ ‫את האמת הפשוטה הזאת‪.‬‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫אז מה כן יכול לגרום לנו אושר?‬ ‫למרבה המזל‪ ,‬מדובר בשלושה‬ ‫דברים שלא עולים לנו דבר‪.‬‬ ‫שלושת הדברים האלה הוכחו‬ ‫באמצעות מחקרים – סקרים‬ ‫שכללו מאות אלפי אנשים‬ ‫שנשאלו אודות הדברים שיש להם‬ ‫בחייהם‪ ,‬איך הם מרגישים לגבי‬ ‫חייהם‪ ,‬ועד כמה הם מאושרים‪.‬‬ ‫והנה הם לפניכם עכשיו‪ ,‬שלושת‬ ‫הסודות לאושר‪:‬‬ ‫‪ .1‬קשרים טובים‪ .‬יש לנו צורך‬ ‫אנושי בקרבה‪ ,‬באינטימיות‪ ,‬עם‬ ‫בני אדם אחרים‪ .‬חברויות אמיצות‬ ‫ותומכות‪ ,‬ומערכות יחסים קרובות‬ ‫ואוהבות עם בני זוג ומשפחה יהפכו‬ ‫אותנו בסבירות גבוהה לאנשים‬ ‫מאושרים יותר‪ .‬צעדי פעולה‪ :‬פנו‬ ‫לעצמכם זמן‪ ,‬עוד היום‪ ,‬על מנת‬ ‫לבלות עם האנשים האהובים‬ ‫עליכם‪ ,‬לספר להם עד כמה הם‬ ‫חשובים לכם‪ ,‬להקשיב להם‪,‬‬ ‫ולטפח את היחסים שלכם עמם‪.‬‬ ‫‪ .2‬חשיבה חיובית‪ .‬מאז ומעולם‬ ‫הייתי חסיד של חשיבה חיובית‬ ‫כדרך מוצלחת להשגת מטרות‪,‬‬ ‫אולם מסתבר שזו גם דרך שיכולה‬ ‫להוביל אותנו אל עבר האושר‬ ‫עצמו‪ .‬אופטימיות והערכה‬ ‫עצמית הם שניים מהמאפיינים‬ ‫הבולטים של אנשים המנהלים‬ ‫חיים מאושרים‪ .‬אנשים מאושרים‬ ‫חשים מועצמים‪ ,‬בשליטה על‬ ‫חייהם‪ ,‬ובעלי נקודת מבט חיובית‬ ‫על החיים‪ .‬צעדי פעולה‪ :‬הפכו‬

‫את החשיבה החיובית להרגל‬ ‫שלכם‪ .‬למעשה‪ ,‬זה צריך להיות‬ ‫אחד ההרגלים הראשונים שאתם‬ ‫מפתחים‪ .‬תרגילו את עצמכם‬ ‫למעוך כל בדל של מחשבה‬ ‫שלילית ולהחליף אותה באחת‬ ‫אחרת וחיובית‪ .‬במקום "אני לא‬ ‫יכול"‪ ,‬חישבו "אני יכול"‪ .‬זה אולי‬ ‫נשמע נדוש‪ ,‬אבל זה עובד בשבילי‬ ‫כל פעם מחדש‪.‬‬ ‫‪ .3‬זרימה‪ .‬המצב שאנחנו נכנסים‬ ‫אליו כאשר אנחנו לגמרי מרוכזים‬ ‫במה שאנחנו עושים‪ .‬כאשר אנחנו‬ ‫כל כך שקועים בדבר עד שאנחנו‬ ‫מאבדים לגמרי תחושה של זמן‪.‬‬ ‫עבודה‪ ,‬או פנאי‪ ,‬שמצליחים לנווט‬ ‫אתכם למצב זה של זרימה הם‬ ‫ככל הנראה המפתח החשוב ביותר‬ ‫בדרך אל האושר‪ .‬אנשים בדרך‬ ‫כלל מוצאים את ההנאה הגדולה‬ ‫ביותר לא במצבים של בהייה‬ ‫חסרת משמעות‪ ,‬כי אם דווקא‬ ‫בסיטואציות בהן הם שקועים‬ ‫באתגרים מחשבתיים‪ .‬צעדי‬ ‫פעולה‪ :‬מצאו עבודה שאתם חשים‬ ‫כלפיה תשוקה גדולה‪ .‬ברצינות‬ ‫– זהו צעד חשוב ביותר‪ .‬מצאו‬ ‫תחביבים שאתם מלאי תשוקה‬ ‫כלפיהם‪ .‬כבו את הטלוויזיה –‬ ‫הטלוויזיה היא ההפך מזרימה –‬ ‫וצאו החוצה ועשו משהו שמעסיק‬ ‫אתכם במלוא מובן המילה‪.‬‬ ‫קיבלתם זה עתה את שלושת‬ ‫הסודות לאושר‪ .‬אל תבזבזו אותם‪.‬‬ ‫‪http://j14.org.il/articles/45486‬‬

‫בור מים שנחסם על ידי כוחות הצבא שפועלים באזור‬

‫הסוד" שני דברים בעלי מסר‬ ‫רדיקאלי בעיני‪ ,‬ראשית‪ ,‬היא‬ ‫נטלה את העוקץ מהקלון‬ ‫החברתי שמודבק על נשים‬ ‫בסיטואציה דומה‪ ,‬באמירה‬ ‫לפיה היא לא מתביישת‬ ‫בכל התנהגות מינית שבה‬ ‫נקטה‪ .‬ושנית‪ ,‬היא לא נתנה‬ ‫להאשמות אלו לטשטש את‬ ‫גבול האחריות בינה לבין‬ ‫התוקף‪ ,‬וכל זה יש לציין ‬ ‫בסיטואציה מלחיצה ביותר‬ ‫של העדה במשפט אונס‬ ‫של נשיא לשעבר‪ .‬מבלי‬ ‫לומר זאת במילים הללו‪,‬‬ ‫כרמון למעשה שידרה‬ ‫את המסר שהיא לא‬ ‫מתנגדת לתיוגה כשרמוטה‪,‬‬ ‫ושהכתם והבושה אינם‬

‫עליה‪ .‬עצם הסירוב שלה‬ ‫להיכנע למשחקי הטהרנות‬ ‫המינית שנדרשו ממנה‪,‬‬ ‫בעצם יצרה סולידאריות‬ ‫עם כל מי שמתנהלות‬ ‫בחופשיות בחיי המין שלהן‬ ‫ובכלל‪ .‬האסטרטגיה שלה‬ ‫הייתה למעשה להפוך את‬ ‫השרמוטה ללא רלוונטית‪,‬‬ ‫ולדעתי‪ ,‬בכך עשתה כרמון‬ ‫לפלדמן מצעד שרמוטות‬ ‫משל עצמה‪.‬‬ ‫לצעידה הזו יחד של נשים‬ ‫כשרמוטות יש הרבה‬ ‫משמעויות‪ .‬הצהרת‬ ‫הלא מובן מאליו באשר‬ ‫לחירות מינית של נשים‬ ‫בכל התרבויות והחברות‪,‬‬ ‫זכות האישה על גופה ללא‬

‫קשר ללבושה או בחירותיה‬ ‫האופנתיות‪ ,‬וההתנגדות‬ ‫המשותפת לתרבות האונס‬ ‫התולה באישה אשם על‬ ‫תקיפתה המינית‪ .‬אבל‬ ‫לב ליבו של המצעד הוא‬ ‫למעשה‪ ,‬ההתפרקות‬ ‫הקולקטיבית מהמטען‬ ‫השלילי שבכינוי "שרמוטה"‪,‬‬ ‫תוך בחירה באפשרות‬ ‫הסולידאריות עם שרמוטות‬ ‫על פני אפשרות ההתבדלות‬ ‫מהן‪ .‬כרמון במשפט שלה‪,‬‬ ‫וכל הנשים שצעדו ביום‬ ‫שישי במצעד התל אביבי‪,‬‬ ‫בחרו להושיט יד לכל אחת‬ ‫מאיתנו שתויגה והוצאה‬ ‫מגבול הגזרה של הנשים‬ ‫הלגיטימיות‪ ,‬להושיט יד‬

‫לנשים המוקעות במקום‬ ‫לפטריארכיה המפלגת‪.‬‬ ‫ולאחר שדיברנו על כוחה של‬ ‫סולידאריות בין נשים‪ ,‬חשוב‬ ‫להזכיר שמחר מתקיים‬ ‫מצעד השרמוטות בחיפה‪.‬‬ ‫כרגיל‪ ,‬המצעדים בחיפה‬ ‫הרבה פחות מסוקרים‬ ‫ומעוטי משתתפים‪ .‬אבל‬ ‫סולידאריות היא לא רק עם‬ ‫נאנסות או עם עובדי קבלן‪,‬‬ ‫אלא גם בין מרכז ופריפריה‪.‬‬ ‫את אותה הסולידאריות עם‬ ‫כל הנשים באשר הן שבשמה‬ ‫צעדו הנשים ביום שישי בתל‬ ‫אביב‪ ,‬הייתי מקווה ורוצה‬ ‫לראות גם מחר‪ ,‬במצעד‬ ‫החיפאי‪.‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫‪http://goo.gl/LRqpG‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪21‬‬

‫היא מונח חלול‪ ,‬כולנו יכולות‬ ‫להיות בתוכו בסיטואציות‬ ‫הנכונות‪ .‬השרמוטה היא‬ ‫לא רק מי שמתלבשת‬ ‫באופן חשוף‪ ,‬או משתכרת‬ ‫בברים‪ ,‬השרמוטה היא גם‬ ‫מי שעומדת על שלה‪ ,‬מי‬ ‫שבוחרת לטייל לבד בהודו‪,‬‬ ‫ומי שבוחרת לצאת נגד‬ ‫התוקף שלה במשפט אונס‪.‬‬ ‫היותה של אישה 'שרמוטה'‪,‬‬ ‫הוא מה שיצדיק את הטלת‬ ‫האחריות והאשמה בחזרה‬ ‫אליה‪ ,‬והוא מה שיצדיק‬ ‫את התקיפה שלה‪ ,‬בעיני‬ ‫האישה בהוסטל בהודו‪,‬‬ ‫בעיני אביגדור פלדמן‪ ,‬ובעיני‬ ‫מי שיפגע או יטריד את‬ ‫הבחורה בחצאית הקצרה‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫הקטגוריה של השרמוטה‬ ‫תמיד תחכה בפינה למי‬ ‫שמתנגדת ותהפוך את‬ ‫הפגיעה בה לפחות חמורה‪.‬‬ ‫העובדה שכולנו יכולות‬ ‫להיות שרמוטות בפוטנציה‪,‬‬ ‫יכולה לעשות אחת משתיים‪.‬‬ ‫ונראה לי‪ ,‬שרובנו נוקטות‬ ‫באפשרות המקובלת של‬ ‫ניסיון מתמיד שלא להיתפס‬ ‫כשרמוטה‪ .‬כולנו תפסנו את‬ ‫עצמנו בוחנות את המחשוף‬ ‫וחושבות פעם נוספת‬ ‫לפני שיוצאת מהבית‪ ,‬או‬ ‫מתלבטות עוד רגע לפני‬ ‫הלק האדום והולכות על‬ ‫הורוד הבהיר‪ .‬וזה דפוק‪,‬‬ ‫כי אם אני לא רוצה להיות‬ ‫שרמוטה‪ ,‬אני חייבת‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫להמשיך לציית לכללי‬ ‫המשחק שמשעתקים את‬ ‫המצב שבו המרחב הציבורי‬ ‫הוא מרחב לא בטוח לנשים‪,‬‬ ‫הסיבה לשמה נתכנסנו כאן‬ ‫מלכתחילה‪ .‬התוצאה של‬ ‫המצב הזה היא שנשים רבות‬ ‫ובייחוד נשים "אחראיות"‬ ‫מנהלות את חייהן בכלא‬ ‫של חישובים ונוסחאות‬ ‫להערכות סיכון המתבססות‬ ‫על פרמטרים כגון מידת‬ ‫חשיפת עור‪ ,‬שעת הצעידה‪,‬‬ ‫כמות אלכוהול‪ ,‬זמינות פנסי‬ ‫רחוב‪ ,‬ותנועה ערה כללית‬ ‫בכל פעם שהן יוצאות‬ ‫ממפתן דלתן‪ .‬לאחר הזנת‬ ‫כל הנתונים בנוסחא‪ ,‬נפלטת‬ ‫תוצאה בינארית בסגנון‬

‫"אחראית" או "לא אחראית"‪,‬‬ ‫שרמוטה או לא‪.‬‬ ‫דרך אחרת שבה ניתן ללכת‪,‬‬ ‫היא דווקא זו שבה נקטה‬ ‫אודליה כרמון באומץ רב‬ ‫במשפט קצב‪ .‬אסטרטגיית‬ ‫הפעולה שלה כפי שהיא‬ ‫מתארת הייתה להסכים עם‬ ‫דבריו במאת האחוזים‪ .‬לומר‬ ‫לו שהוא צודק‪ ,‬שהיא כל‬ ‫הדברים האלו שהוא מכנה‬ ‫אותה ואין לה שום בעיה עם‬ ‫זה‪ .‬נגיד שאני זונה‪ ,‬זה נכון‪.‬‬ ‫אני שרמוטה ונותנת ואני כל‬ ‫כינוי שרק תרצה להדביק לי‪,‬‬ ‫אבל איך לעזאזל זה קשור‬ ‫למה שמשה קצב עשה? איך‪,‬‬ ‫היא הקשתה‪ ,‬זה מסיר ממנו‬ ‫אחריות? בכך עשתה "אשת‬

‫הודית קטנה בשם פורי‪.‬‬ ‫הגסטהאוס היה מאובטח‬ ‫)בחיי היה שומר בכניסה(‬ ‫ושעריו ננעלו מידי יום‬ ‫בשעה ‪ .22:00‬אני זוכרת‬ ‫שהרגשתי בו מאוד בטוח‪.‬‬ ‫באחד הלילות נכנסתי‬ ‫למיטה מתחת לכילה‪,‬‬ ‫והדלקתי נר לקריאה )כי‬ ‫לא היה חשמל בלילה( ואז‬ ‫לתומי‪ ,‬נרדמתי‪ .‬באמצע‬ ‫הלילה הרגשתי שיש מישהו‬ ‫בחדר‪ .‬בתוך העלטה שלחתי‬ ‫את ידיי קדימה והבנתי‬ ‫שמישהו מטפס על המיטה‬ ‫שלי‪ .‬באינסטינקט הראשוני‬ ‫התחלתי לצרוח בכל הכוח‬ ‫ובכל שפה אפשרית לעזרה‬ ‫ולהושיט ידיים ורגליים לכל‬ ‫עבר בחושך‪ .‬הדמות הזרה‬

‫ברחה החוצה‪ ,‬ואני ישבתי‬ ‫קפואה בחדר עד שהאור‬ ‫עלה‪ .‬לאחר הלם של כמה‬ ‫שעות‪ ,‬בהן שאלתי את‬ ‫עצמי האם זה הגיע לי בגלל‬ ‫שנרדמתי במיטה בלי לנעול‬ ‫את הדלת‪ ,‬החלטתי שלא‪,‬‬ ‫ושאני הולכת להתעמת‬ ‫עם הצוות בגסטהאוס‬ ‫שאפשר לדבר הזה לקרות‪.‬‬ ‫בהתחלה כולם הכחישו‬ ‫ועשו עצמם אילמים‪ .‬לאחר‬ ‫שאיימתי שאדווח עליהם‬ ‫למשטרה‪ ,‬ואציין בלונלי‬ ‫פלנט שהגסטהאוס שלהם‬ ‫מחורבן‪ ,‬פלטה אחת הנשים‬ ‫המבוגרות שעבדו במקום‬ ‫בגינון שמה אני מצפה אני‬ ‫הרי אישה "שמסתובבת לבד‬ ‫בהודו‪ ,‬ומשוחחת עם גברים‬

‫בחופשיות"‪ .‬ובכן‪ .‬מיותר‬ ‫לציין שבעיניה‪ ,‬ובעיני יתר‬ ‫האנשים שידעו על המקרה‬ ‫ אני הייתי מה שמכונה ‬ ‫שרמוטה‪.‬‬ ‫אישה אחרת שנהנתה‬ ‫מהתואר המפוקפק‬ ‫הזה הייתה דווקא לא‬ ‫היסטרית בכלל‪ ,‬ושמה‬ ‫אודליה כרמון‪ ,‬הלא היא‬ ‫א' ממשרד התחבורה‬ ‫שסיפרה על חקירתה‬ ‫במשפט קצב בו שימשה‬ ‫כעדה מרכזית בתכנית‬ ‫"עובדה" עם אילנה דיין‪.‬‬ ‫כרמון סיפרה שכשישבה‬ ‫על שולחן העדים‪ ,‬הטיח בה‬ ‫הסנגור פלדמן האשמות‬ ‫על מתירנותה המינית‬ ‫וכינויים שלא תחזור עליהם‪,‬‬

‫וזאת בניסיון לקעקע את‬ ‫אמינותה כאישה וכאדם‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למרות שעל פי אמות‬ ‫המידה המקובלות‪ ,‬מדובר‬ ‫באישה "הגונה"‪ ,‬נשואה‪,‬‬ ‫מלומדת‪ ,‬ועובדת במקום‬ ‫מכובד – העובדה שהיא‬ ‫בעלת חיי מין פעילים באופן‬ ‫כזה או אחר‪ ,‬העלתה אותה‬ ‫מיידית על מוקד השרמוטות‬ ‫לחקירה נגדית צולבת‪.‬‬ ‫אז איך זה קורה שבחורה‬ ‫שנרדמת בהודו לאורו של‬ ‫נר בחדר לא נעול‪ ,‬מישהי‬ ‫שהולכת ברחוב עם חצאית‬ ‫קצרה מדי לדעת מישהו‪,‬‬ ‫ואישה מבריקה שעבדה‬ ‫בלשכתו של שר הופכות‬ ‫לשרמוטות? מאיה קוי‬ ‫אמרה ובצדק שהשרמוטה‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪19‬‬

‫השרמוטה ‬ ‫קווים לדמותה‬ ‫בניגוד לשנה שעברה‪ ,‬השנה הצליח מצעד השרמוטות לעורר הדים‪ .‬הוא גם התניע‬ ‫ויכוחים חשובים על סמנטיקה ויחסי כוחות בתוך מאבקים פמיניסטיים‬ ‫מאת מעין סודאי | ‪ 11‬באפריל‪| 2013 ,‬‬ ‫בניגוד לשנה שעברה‪ ,‬השנה‬ ‫הצליח מצעד השרמוטות‬ ‫לעורר הדים‪ .‬הוא גם‬ ‫התניע ויכוחים חשובים‬ ‫על סמנטיקה ויחסי כוחות‬ ‫בתוך מאבקים פמיניסטיים‪,‬‬ ‫ואפילו זכה לאייטם של‬ ‫שבת בצהריים בגל"צ‪ .‬חייל‬ ‫חביב )או חיילת?( תיאר‬ ‫את דבר היות המצעד‬ ‫בת"א ביום שישי‪ .‬איזה יופי‬ ‫‪18‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫‪http://goo.gl/LRqpG‬‬

‫חשבתי לעצמי‪ ,‬יש עורכ‪/‬ת‬ ‫חדשות פמיניסט‪/‬ית בגל"צ‪.‬‬ ‫כל זה‪ ,‬עד שבקולו הרדיופוני‬ ‫אמר משהו בסגנון "זה‬ ‫המסר שמבקשות להעביר‬ ‫משתתפות המצעד"…‬ ‫אלא שבמקום לשמוע את‬ ‫המסר‪ ,‬בחרו עורכי החדשות‬ ‫להשמיע דווקא את אחת‬ ‫ממשתתפות המצעד‪ ,‬ברגע‬ ‫של התפרקות מוחלטת‪,‬‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫שצרחה ברמות לחץ‬ ‫ופאניקה של מי שנתונה‬ ‫ברגעים אלו למעשה אונס‬ ‫ש‪" :‬אסור להטריד מינית‬ ‫ נשים"!!!! אני לא יודעת‬ ‫מי היא האישה שהושמעה‬ ‫באותו האייטם‪ ,‬אבל היה‬ ‫אפשר לשמוע שהטריגר‬ ‫שלה הופעל מסיבות‬ ‫כלשהן‪ ,‬ולא קשה לדמיין‬ ‫אילו‪ .‬ובכן‪ ,‬עורכי גל"צ בחרו‬

‫להציג שרמוטות שעומדות‬ ‫על הזכות שינהגו בהן‬ ‫בכבוד כאסופה של נשים‬ ‫היסטריות ולא רציונאליות…‪.‬‬ ‫האמת? כשלוחצים לנו על‬ ‫כפתורים מסוימים אנחנו‬ ‫נהיות היסטריות בדיוק כמו‬ ‫שאתם אוהבים אותנו‪.‬‬ ‫כשטיילתי בהודו אחרי‬ ‫הצבא‪ ,‬הגעתי לבדי לאיזה‬ ‫גסטהאוס חביב בעיירה‬

‫הראשון בעונה השנייה של‬ ‫"‪ "The Voice‬הוא אירוע‬ ‫חשוב מאוד‪ .‬פרופ' יוסי‬ ‫יונה רואה בניצחון שלה את‬ ‫הרצון של הערבים להשתלב‬ ‫בתרבות הישראלית ואת‬ ‫המקום שנותנים בתרבות‬ ‫היהודית לתרבות ערבית‪.‬‬ ‫גם זכייתה של נסרין קדרי‬ ‫בעונה השניה של "אייל גולן‬ ‫קורא לך"‪ ,‬לה קראה שירה‬ ‫אוחיון "מהפכה בשידור‬ ‫חי" עשתה צעד גדול לכיוון‬ ‫הזה‪ .‬החיים המשותפים‬ ‫שלנו אינם רק שליליים‬ ‫ומלאים בגזענות ואיבה‪,‬‬ ‫אלא מבשרים התפתחות‬ ‫תרבותית חדשה‪-‬ישנה‬ ‫למרות שנים של קיפאון‬ ‫מדיני ותרבותי שנכפה עלינו‬ ‫מלמעלה‪ .‬ישראל תמצא את‬ ‫מקומה במזרח התיכון דווקא‬ ‫מתוך הצמיחה של תרבות‬ ‫יהודית‪-‬ערבית )כדוגמת‬ ‫זהבה בן( והערבית‪-‬יהודית‬ ‫)כדוגמת לינה מחול ונסרין‬ ‫קדרי(‪ .‬וההצלחה של התרבות‬ ‫המעורבת החדשה תביא‬ ‫שגשוג לישראל‪.‬‬ ‫‪http://matityaho.com‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪17‬‬

‫להתחבר למזרח התיכון‬ ‫דרך המוזיקה‬ ‫זכייתה של לינה מחול‪ ,‬ערביה נוצרית מהעיר עכו‪ ,‬במקום הראשון בעונה‬ ‫השנייה של "‪ "The Voice‬הוא אירוע חשוב מאוד‪ .‬פרופ' יוסי יונה רואה‬ ‫בניצחון שלה את הרצון של הערבים להשתלב בתרבות הישראלית ואת‬ ‫המקום שנותנים בתרבות היהודית לתרבות ערבית‪.‬‬ ‫מאת מתי שמואלוף |‬

‫ב‬

‫ראיון ל"אל ערבייה" לפני‬ ‫כמה שנים‪ ,‬אמרה הזמרת‬ ‫הישראלית הפופולרית ביותר‬ ‫בעולם הערבי‪ ,‬זהבה בן‪ ,‬כי‬ ‫הייתה מעוניינת לשיר בעולם‬ ‫הערבי בכלל ובביירות ועזה‬ ‫בפרט‪ .‬אך מערכת הביטחון‬ ‫הישראלית אסרה עליה‬ ‫להכנס לעזה‪ ,‬בשל שלטון‬ ‫החמאס‪ .‬בראיון מאוחר יותר‬ ‫אמרה שחלומה הוא להופיע‬ ‫בבית האופרה בקהיר‪,‬‬ ‫היכן שהופיעה הזמרת‬ ‫הנערצת עליה ביותר‪ ,‬אום‬ ‫כלת'ום‪ .‬זהבה בן מבטאת‬ ‫בדבריה את הרצון הטבעי‬ ‫של מזרחים רבים בישראל‬ ‫להתחבר לשורשים הערבים‬ ‫של התרבות שבתוכה חיו‬ ‫הוריהם במשך דורות רבים‪.‬‬ ‫המוזיקה המזרחית מבטאת‬ ‫את הגעגוע של כמעט מחצית‬ ‫תושבי ישראל לשמור על‬ ‫המרכיב הערבי בתרבותם‪.‬‬ ‫אך מעבר לשאלת המוצא‪,‬‬ ‫ההיסטוריה והביוגרפיה‪,‬‬ ‫מדובר כאן בשאלת מיקומה‬ ‫של ישראל במזרח התיכון‬ ‫ונוגעת לכל אזרחי המדינה‪,‬‬ ‫מזרחים ולא מזרחים‪ .‬ביום‬

‫‪16‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫‪http://matityaho.com‬‬

‫שהמוזיקה הישראלית‬ ‫תתחיל לייצא תרבות ערבית‬ ‫למדינות השכנות‪ ,‬קרובות‬ ‫כרחוקות‪ ,‬היא תוכל להגדיל‬ ‫את הצלחותיה ולהכפיל‬ ‫ואף לשלש את מכירותיה‪.‬‬ ‫התרבות המזרחית‪ ,‬הים‪-‬‬ ‫תיכונית‪ ,‬יכולה בקלות‬ ‫לקפוץ מעל המחסום ולהביא‬ ‫קהלים חדשים‪ .‬כבר כיום‬ ‫אנחנו יודעים על רבים‬ ‫במדינות השכנות שמכירים‬ ‫ואוהבים שירים של אייל גולן‬ ‫וזמרים אחרים‪ ,‬בטח ובטח‬ ‫בשטחי הרשות הפלסטינית‪,‬‬ ‫שם קהל רב מעודכן במוזיקה‬ ‫מזרחית‪-‬ישראלית חדשה‪.‬‬ ‫יותר קל יהיה למכור מוזיקה‬ ‫מזרחית במשרק )האיזור‬ ‫הגיאוגרפי מאיראן ועד‬ ‫מצרים( ובמגרב )ממרוקו‬ ‫ועד מצרים( במקביל לייצוא‬ ‫התרבותי לארה"ב ולאירופה‪.‬‬ ‫ושימו לב גם שלא מעט‬ ‫מההצלחות באירופה היו של‬ ‫להקות וזמרים ששמרו על‬ ‫הצליל הערבי‪ ,‬כדוגמת עופרה‬ ‫חזה ועוד‪.‬‬ ‫למוזיקה ולתרבות ישנו‬ ‫גם תפקיד נוסף‪ .‬במידה‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫ונוכל לייצא את התרבות‬ ‫המזרחית למדינות ערב‪ ,‬סביר‬ ‫להניח שתרד רמת המתח‪,‬‬ ‫האיבה והשנאה כנגד ישראל‪.‬‬ ‫הגוש הערבי לא ייראה את‬ ‫ישראל כשארית קולוניאלית‬ ‫אירופאית‪ ,‬שבאה להתנחל‬ ‫באדמה הפלסטינית‪ .‬הם יבינו‬ ‫שלמעלה ממיליון יהודים‬ ‫הגיעו ממדינות ערב והם‬ ‫שמרו במידה כזאת או אחרת‬ ‫על המרכיב הערבי בזהות‬ ‫שלהם‪ ,‬שבא לידי ביטוי‬ ‫עד לימים אלה במוזיקה‬ ‫ובתרבות‪.‬‬ ‫החברה הישראלית כיום‬ ‫לא רואה את מקומה בין‬ ‫ביירות‪ ,‬עמאן וקהיר‪ .‬אבל‬ ‫מי שיקשיב ללא מעט‬ ‫מהביצועים של הזמרים‬ ‫המובילים בישראל כיום )רק‬ ‫לאחרונה שרית חדד‪ ,‬עומר‬ ‫אדם‪ ,‬מאור אדרי ואחרים(‬ ‫יגלה כי הם מבצעים כעניין‬ ‫שבשגרה גירסאות כיסוי‬ ‫בעברית למוזיקה ערבית‪.‬‬ ‫יש כיום תרבות ישראלית‬ ‫עכשווית שמתכתבת בפועל‬ ‫עם תרבות ערבית עכשווית‪,‬‬ ‫אך לא מדברים על כך‪ .‬יש‬ ‫קשר שתיקה סביב הנושא‪.‬‬

‫זהבה בן מספיק אמיצה לומר‬ ‫שחלומה הגדול הוא להופיע‬ ‫באולם שבו הופיעה אום‬ ‫כולת'ום בקהיר‪ ,‬אך זהבה‬ ‫בן אינה נוסטלגית‪ .‬היא‬ ‫מעודכנת ורוצה כמו יוצרים‬ ‫אחרים לעדכן את יצירתה‬ ‫וליצור דבר חדש שמתכתב‬ ‫עם הסביבה שמשפיעה‬ ‫ומושפעת ממנה‪ .‬וזאת‬ ‫הסיבה שהאלבום של ביצועי‬ ‫השירים של אום כולת'ום‬ ‫)זהבה בן שרה בערבית(‬ ‫של זהבה בן הגיע לעולם‬ ‫הערבי )למרות החרם( וכך‬ ‫גם לגבי האלבומים בערבית‬ ‫של עופר לוי‪ ,‬שרית חדד‪,‬‬ ‫שריף‪ .‬גם אלבומים של זמרות‬ ‫כמו יסמין לוי‪ ,‬שמצליחה‬ ‫מאוד בטורקיה‪ ,‬או ריטה עם‬ ‫אלבומה בפרסית שהגיע בין‬ ‫היתר לאיראן‪ ,‬או הזמרים‬ ‫המרוקאים‪-‬ישראלים‪ ,‬עושים‬ ‫עבודה מדהימה בפתיחות‬ ‫מוזיקלית בישראל ומחוצה‬ ‫לה‪.‬‬ ‫השינוי המיוחל לא יבוא‬ ‫רק מהכיוון היהודי‪ .‬זכייתה‬ ‫של לינה מחול‪ ,‬ערביה‬ ‫נוצרית מהעיר עכו‪ ,‬במקום‬

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=237202083087785&set=a.157752607699400.37629.154815284659799&type=1&theater

•

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ִ ‫ִע‬

• www.voteright.co.il

‫"הצלחתן‬ ‫קץ‬ ‫"יסודות הטוטאליטריות"‪,‬‬ ‫חנה ארנדט‪.‬‬ ‫ספר מומלץ וחשוב‪.‬‬ ‫צוטט על ידי ‪Yuki Lavy‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/yuki.lavy‬‬

‫של‬

‫לשתי‬

‫התנועות‬

‫אשליות‬

‫הטוטאליטריות‬

‫שרווחו‬

‫בארצות‬

‫בקרב‬ ‫שממשלן‬

‫ההמונים‬ ‫היה‬

‫שמה‬

‫דמוקרטי‪:‬‬

‫האשליה הראשונה הייתה שרובו של העם ממלא תפקיד פעיל‬ ‫בשלטון‪ ,‬ובני אדם כיחידים אוהדים בהכרח מפלגה כאת או‬ ‫אחרת‪.‬‬

‫האמת היתה שונה‪ ,‬ותנועות אלה הוכיחו כי ההמונים הנייטרליים‬

‫והאדישים מבחינה פוליטית יכולים בנקל להיות הרוב בארץ ששלטונה דמוקרטי‪,‬‬ ‫וכי הדמוקרטיה יכולה לפעול באופן שרק מיעוט מכיר בה באורח פעיל‪.‬‬

‫האשליה הדמוקרטית השנייה הייתה כי המונים אדישים אלו‬ ‫אינם חשובים מבחינה פוליטית‪ ,‬כי הם נייטרליים‪ ,‬ואין הם‬ ‫משמשים אלא תפאורת רקע לחייה הפוליטיים של האומה‪.‬‬ ‫הההיפך הוא הנכון‪ ,‬ולמעשה ממשלה דמוקרטית יכולה להתבסס על הסכמתם‬ ‫והשלמתם הדוממת של המגזרים האדישים והאילמים בחברה‪ ,‬לא פחות‬ ‫משהיא נשענת על מוסדותיה הנראים ובעלי הקול והביטוי של הארץ"‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫למען חוק ההישרדות הפוליטי וכיבוש השלטון‪ ,‬ובתת סעיף‪ ,‬זה‬ ‫הוכחת הצדק לתקציבים העל האלו‪" .‬איראן איראן" מגיע אחת‬ ‫לכמה שבועות וכשהעם‪ ,‬אנחנו‪ ,‬לא קונים את הבולשיט הנתניהו‬ ‫הרגיל‪ ,‬הוא מדליק לנו את השטחים הכבושים‪ ,‬שנזכור כמה רעים‬ ‫הערבים‪ ,‬ומקלקיליה יעופו טילים על כפר סבא‪ ,‬אז תביאו עוד‬ ‫כסף‪.‬‬ ‫הכיבוש מממן עשרות ואולי מאות אלפי ימי מילואים שנתיים‬ ‫לאזרחים שמגיעים לשמור על גבעות טרשים‪ ,‬קראוונים נטושים‪,‬‬ ‫מאחזים שבעליהם יצאו לסידורים בחו"ל‪ ,‬הסעות לגני הילדים‬ ‫או סתם ללוות משלחת חברותא לשוק בחברון‪ .‬משרד הביטחון‬ ‫גם מממן מפקדות עודפות לביטחון בשטחים הכבושים‪ ,‬כן‪ ,‬שוב‬ ‫אמרתי שטחים כבושים‪ .‬אלו נגזרות עצומות של חיילים‪ ,‬אימונים‪,‬‬ ‫ציודים‪ ,‬נשקים‪ ,‬כלים משוריינים‪ ,‬ומחסומים‪ .‬דרך משרד הביטחון‬ ‫נמצא מימון למאות ואלפי משרות בישובים שבשטחים‪ ,‬לכל מיני‬ ‫פונקציונרים מקורבים או אלו שהיו "לשעבר בתפקיד" ויש עוד‬ ‫רבים אחרים‪ .‬הכיבוש מממן אגפים בשב"כ‪ ,‬ומשרדים מיותרים‬ ‫בממשלה‪ ,‬על אגפיהם‪ ,‬תקציביהם‪ ,‬על שריהם ושאר המקורבים‬ ‫תחת אלפי סעיפי תקציב ייחודיים בחוק ההסדרים השנתי‪ .‬אתם‬ ‫זוכרים את המשמעות של "אזורי עדיפות לאומי א"?‬ ‫הכיבוש מייצר לנו "גושי התנחלויות" עם כבישי גישה דרך‬ ‫מחלפים משובחים‪ ,‬כבישים מהירים‪" ,‬ועוקפים" מדהימים‬ ‫שנבנו שם למען ‪ 4%‬מאוכלוסיית המדינה‪ ,‬בלבד‪ .‬מכירים את‬ ‫יאיר לפיד? הוא כתב על זה טור שלא התפרסם בפייסבוק‪ .‬בשם‬ ‫הכיבוש אנחנו מיישבים חלק ארץ שאינו שלנו‪ ,‬ולעולם לא יהיה‬ ‫שלנו‪ ,‬ונחזיר אותו על מאות מיליארדי השקלים שהושקעו בו‪,‬‬ ‫ולא הושקעו במקומות אחרים‪ .‬בשם "ההתרחבות הטבעית"‬

‫שבשטחים‪ ,‬מיליארדי שקלים מושקעים שם בתשתיות‪ ,‬דירות‬ ‫מסובסדות‪ ,‬ומחקר חיצוני אך לפני כמה שבועות שהראה כי רמת‬ ‫החיים שם גבוהה יותר משאר אוכלוסיית ישראל‪.‬‬ ‫גושי ההתנחלויות האלו‪ ,‬הערים "הגדולות" שבשטחים‪,‬‬ ‫מביאות גם תקציבי עתק מכל משרדי הממשלה האחרים‪ ,‬בינם‬ ‫נמצא גם את משרד החינוך‪ ,‬שהוכח כי הוא משקיע שם יותר‬ ‫שעות לימוד מאשר בשאר המדינה‪ ,‬ועוד במכפלות גבוהות למדי‪.‬‬ ‫הכיבוש מממן את הלאומנות הימנית קיצונית הממשלתית‪,‬‬ ‫שבחובתה לשימור קיומה ממציאה לנו תוכניות לאומניות כחובה‬ ‫בתוכניות הלימוד‪" ,‬לחיזוק הקשר היהודי עם הארץ"‪ .‬זה הרבה‬ ‫כסף‪ ,‬המון כסף‪.‬‬ ‫הכיבוש‪ ,‬מר שר האוצר יאיר לפיד‪ ,‬מייצר לנו מגבלות סחר‬ ‫בינלאומיות‪ ,‬חרמות‪ ,‬עונשים‪ ,‬הפסדי עתק של ייצוא‪ ,‬של‬ ‫השקעות‪ ,‬של תיירים‪ ,‬וזה אומר הפסדים של הכנסות‪ ,‬וזה אומר‬ ‫פחות מקומות עבודה‪ .‬הכיבוש מייצר לנו את הפחד הבינלאומי‬ ‫של אנשי עסקים וחברות עתק מהמלחמה הבאה בישראל‪ ,‬הם‬ ‫משקיעים במקום אחר‪.‬‬ ‫הכיבוש מייצר לנו רק דבר אחד – את הסוף‪ .‬הכיבוש משחית‪,‬‬ ‫זו לא סיסמה‪ ,‬הוא משחית גם את הכלכלה‪ ,‬גם את התשתית‪ ,‬גם‬ ‫את המרקם החברתי‪ ,‬גם את העתיד שלנו כאן על כל המרכיבים‬ ‫של מדינה‪.‬‬ ‫הדרך היחידה שלך להצליח כשר אוצר בפריצת גבולות המשק‬ ‫הישראלי לעצמאות מוחלטת‪ ,‬זה להביא את השלום‪ .‬השלום הוא‬ ‫הפתרון היחיד לבעיות הכלכלה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪http://colaholic1972.wordpress.com/2013/04/11/occupationmoney‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪13‬‬

‫עצות לשר איפה הכסף‪:‬‬ ‫בכיבוש‪ ,‬יאיר‪ ,‬הכסף בכיבוש‪.‬‬ ‫מאת זיו טורנר | ‪ 3‬באפריל ‪| 2013‬‬

‫‪http://colaholic1972.wordpress.com/2013/04/11/occupationmoney‬‬

‫ה‬

‫תבשמנו כולנו במחוות של כבוד שר האוצר מר יאיר לפיד‪,‬‬ ‫עבור ניצולי השואה‪ ,‬על כך שהחזיר להם חלק מהכסף‬ ‫שהממשלה הנוכחית לקחה בעבר‪ ,‬בעודה הממשלה הקודמת‪,‬‬ ‫ואני מתכוון לשקרניהו‪ .‬זה רץ חזק בפייסבוק‪ ,‬ואפילו ביבי ראה‬ ‫וניסה לרכב עליה‪ ,‬על המחווה‪ ,‬לא על דולצינאה‪ .‬האוצר גם החליט‬ ‫לקצץ בנקודת זיכוי לאמהות עובדות‪ ,‬ולפיד ביטל את זה‪ .‬שוב‬ ‫פייסבוק‪-‬כפיים‪ ,‬עבר לביבי מתחת לרדאר‪ .‬זו תמונת המלחמה‬ ‫של האוצר שכנראה נכונה לנו בחודשים הקרובים‪ ,‬בה לפיד יתרכז‬ ‫בפרוטות של הסעיפים שהוא מבין אותם‪ ,‬כמו נקודת זיכוי‪ ,‬מס‬ ‫על ירקות‪ ,‬מחירי הדלק‪ ,‬כמה עולה החוג לילדים‪ ,‬וניצולי שואה‪.‬‬ ‫הכותרות ברורות מעצם שם הסעיף‪ ,‬ובמילא לא צריך להתעמק‬ ‫בנושא מעבר למה שעיתונים מפרסמים‪ .‬הרי למחרת בבוקר כבר‬ ‫יגיעו הפלוצקרים ויסבירו ללפיד דרך העיתון כמה זה עולה לו‬ ‫ועולה לנו‪ ,‬ומה נכון ומה לא נכון‪ .‬העיתון יקבע את גורל התקציב‪.‬‬ ‫הכסף האבוד הגדול של תקציב המדינה מחולק לשני תחומים‬ ‫עיקריים‪ :‬עובדי המדינה והכיבוש‪ .‬שני התחומים השחורים‬ ‫והבלתי ידועים לציבור‪ ,‬כמה זה באמת עולה לנו‪ .‬הכיבוש יקר‬ ‫לנו עד מאוד‪ ,‬כל כך יקר ששטייניץ התפאר בהכפלת תקציבו‪ .‬זה‬ ‫לא מקבל כותרת של כיבוש יקר לנו )נו באמת‪ ,‬הגזמתם‪ ,‬אין לנו‬

‫ילד שיצעק המלך הוא עירום(‪ ,‬אלא מתחבא מאחורי אלפי סעיפי‬ ‫תקציב עלומים ונסתרים‪ ,‬בחוק ההסדרים בעיקרו‪ ,‬ותקציב‬ ‫המדינה דה פקטו‪.‬‬ ‫הכיבוש הקפיץ לנו את תקציב הביטחון בעשרים השנה‬ ‫האחרונות בערך פי ארבע‪ ,‬והיום יש לנו משרד ביטחון שמקבל‬ ‫למעלה מ‪ 20%-‬מתקציב המדינה‪ ,‬שחציו הולך לצה"ל והחלק‬ ‫השני כתוב בדיו נסתרים על טבלאות אקסל שלעולם לא יראו אור‪.‬‬ ‫אולי זה ממצב אותנו כמעצמת ביטחון‪ ,‬ליד הנעלות שבמעצמות‬ ‫או הנעלות שבדיקטטורות‪ ,‬לא יודע‪ .‬אני כן יודע‪ ,‬שעל פי תוצאות‬ ‫המלחמה האחרונה בעזה בה הצלחנו למוטט את שלטון החמאס‬ ‫שלא העיף עלינו ‪ 1200‬טילים בכמה ימים‪ ,‬ועם ‪ 50‬אלף ויותר‬ ‫טילים של חיזבאללה שמכוונים אלינו‪ ,‬הביטחון שלנו הוא בחלקו‬ ‫הגדול מיתוס‪ ,‬ועדיף לא לבחון אותו באמת‪.‬‬ ‫הכיבוש מייצר לנו מלחמות ומיני מלחמות‪" ,‬מבצע מוגבל" בשפה‬ ‫המקצועית עבור רוני דניאלים‪ .‬זה לא ממש חשוב לצעקנים מי‬ ‫באמת מתחיל במלחמות האלו‪ ,‬התוצאה היא שאנחנו משלמים כל‬ ‫שנה מיליארדי שקלים שאין לנו‪ ,‬בשביל לשמר את גובה הלהבות‬ ‫ברמה שהשלטון שלנו אוהב‪ ,‬אבל לא זוכרים כי הכיבוש לעולם לא‬ ‫יכבה אותם‪ .‬להבות המלחמה האלו נשלטות על ידי פוליטיקאים‪,‬‬ ‫וראינו היטב בשנים האחרונות שהם עושים בזה שימוש אישי‬

‫הכיבוש מייצר לנו רק דבר אחד – את הסוף‪ .‬הכיבוש משחית וזו לא סיסמה‪ .‬הוא משחית את‬ ‫הכלכלה‪ ,‬את התשתיות‪ ,‬את המרקם החברתי‪ ,‬את העתיד שלנו כאן על כל מרכיביה של מדינה‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫שגרים בסביבה‪ .‬הצימרים‪ ,‬הקיבוצים‪ ,‬המושבים‪ .‬הם‬ ‫יפשטו את הרגל וכפר הנופש ישגשג‪.‬‬ ‫בניגוד גמור אגב להוראות המנהל הכללי של משרד‬ ‫התיירות )‪ (23.8.11‬כמעט בכל סעיף וסעיף שבו‪.‬‬ ‫ובינתיים נציגי משרד התיירות שישבו לידינו‪ ,‬אמרו לנו‬ ‫שאנחנו לא מבינים שום דבר בנושא התכנות כלכלית‪.‬‬ ‫וכששאל הבחור משמאלי מי ירוויח מבניית כפר הנופש‪,‬‬ ‫בלי להתבלבל בכלל ענה לו אחד מנציגי משרד התיירות‬ ‫– אתה! כלומר המדינה אז בעצם אתה…‬

‫אני מציע לכם לקבל את הערר‬

‫א‬

‫ני יכולה להרחיב עוד רבות על ההרצאה שנשא‬ ‫דר' אהוד גלילי שהוכיח את החשיבות האדירה של‬ ‫התל מבחינה ארכיאולוגית‪ .‬על העובדה שמיקום תוכנית‬ ‫כפר הנופש היא במרכזו‪ .‬על העובדה שהוא הגיע לדיון‬ ‫למרות לחצים אדירים שהופעלו עליו‪ ,‬ועל כך שבעצם‬ ‫המקום הזה היה עיר נמל ידועה עוד מתקופת שלמה…‬ ‫אני יכולה לספר על הנסיונות של עו"ד אילת השחר‬ ‫)מטעם לייטרסדורף(‪ ,‬נציגי משרד התיירות וגם יו"ר‬ ‫הוועדה לא לאפשר לדר' איילת גלבוע‪ ,‬ראש החוג‬ ‫לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה והמומחית )ברמה‬ ‫בינלאומית( לנושא תל דור שבו היא מנהלת את‬ ‫החפירות יחד עם פרופ' אילן שרון מהאוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬להעיד על חשיבות המקום‪ .‬אני יכולה להרחיב‬ ‫איך כשהיא ניסתה לספר על מחקר חדש שמגלה‬ ‫ממצאים שממקמים את המקום כיחיד מסוגו‪ ,‬התפרצה‬ ‫לדבריה בצעקות נציגת מינהל מקרקעי ישראל‪" :‬את‬ ‫יודעת שבארמון אלהמברה בנו מלון?!"‬ ‫אני יכולה לספר איך ניסו כולם לא לאפשר לחמי‬ ‫שטורמן לדבר ולהציג את המצגת שלו על הנושא‬ ‫הסטטוטורי של התוכנית באמתלה שהוא לא רשום‬ ‫ברשימת הדוברים )אותו תירוץ כמו במקרה של דר'‬ ‫איילת גלבוע(‪ .‬אגב‪ ,‬זה המקום לספר שמתברר שרשימת‬ ‫הדוברים בדיון הגיעה לידי מזכירת הוועדה מ… משרד‬ ‫התיירות‪.‬‬ ‫ואני יכולה גם לספר שבניגוד ליחס הזה אל הציבור‪,‬‬ ‫דווקא האדריכל טומי לייטרסדורף קיבל ארכה של‬ ‫שבוע להגיש הרחבות על הערר שלו‪ ,‬מאחר וחלק נכבד‬ ‫מהנושאים שהועלו בוועדה לא נכתבו בכתב הערר‬ ‫המקורי שהוגש לוועדה‪) .‬הנושאים האלו היו תשובה‬ ‫לטיעונים שנכתבו בדף הקבוצה "מצילים את חוף‬ ‫נחשולים"‪ ,‬שחלקם גם הועלו במצגת שהוקרנה בפנינו(‪.‬‬ ‫ואני יכולה גם לספר שבניגוד לנציגים של הציבור שלא‬ ‫קיבלו רשות דיבור כי הם לא רשומים ברשימת הדוברים‪,‬‬

‫דווקא העוררים קבלו אפשרות לסיים את הדיון עם דובר‬ ‫אחרון )שלא היה רשום כמובן ברשימה( מומחה מטעם‬ ‫חברת "אדמה" שהציג במצגת את דו"ח הנשיאה של‬ ‫השטח כאילו הוא התסקיר הסביבתי‪ ,‬דו"ח שמעולם‬ ‫לא צורף לתוכנית או הועבר לידינו‪ ,‬אבל למה להכנס‬ ‫לפרטים הקטנים? כדי להוכיח שיש לחוף כושר נשיאה‬ ‫לכמות כזו של אנשים )כתגובה לאחד הטיעונים שעלו‬ ‫על ידי הציבור(‪.‬‬ ‫אבל לסיום דווקא רציתי לדבר על גסות הרוח והזלזול‬ ‫שהפגידו כל נציגי המשרדים שישבו שם‪ .‬אנשים ששכחו‬ ‫שהם משרתי ציבור‪ .‬שאמרו שהציבור לא מבין שום דבר‬ ‫ולא יודע מה הוא רוצה‪ .‬שקטעו בצעקות את הדוברים‬ ‫של אותו ציבור ש"לא נמצא באולם"‪ ,‬שקטעו את‬ ‫כרמל סלע ראש המועצה המקומית חוף הכרמל שוב‬ ‫ושוב כשהסביר שהוא חוזר בו מהסכמתו הראשונית‬ ‫לתוכנית בשל התנגדות הציבור‪ ,‬שכשהרחיב על‬ ‫חשיבות המעורבות האזרחית והציבורית‪ ,‬אמרו – "טוב‬ ‫זו שנת בחירות והוא רוצה להיבחר"‪ ,‬בלי להבין בכלל‬ ‫שנבחר ציבור אמור לייצג את הציבור שבחר בו‪ ,‬והוא‬ ‫אמור לפעול לפי הרצונות של אותו ציבור‪ .‬שזלזלו בו‬ ‫בלי להבין את ההבדל בין נבחר ציבור )שזה כרמל סלע‬ ‫במקרה הזה( לבין משרתי ציבור )שזה הם(‪.‬‬ ‫ובעיקר רציתי לסיים באיום הלא מסווה כלל של נציג‬ ‫משרד התיירות‪:‬‬ ‫"אסור לכם להפיל את התוכנית‪ .‬אנחנו אומרים לכם‬ ‫את זה גם לטובת מערכת התיירות בישראל אבל בעיקר‬ ‫לטובת מערכת התכנון"‪ .‬וחזר על כך שוב ושוב‪.‬‬ ‫"אני מציע לכם לקבל את הערר‪ .‬לטובת המשך‬ ‫העבודה שלנו ביחד"‪.‬‬ ‫לדיווח הזה חסרים עוד פרטים רבים וחובה להרחיב על‬ ‫החשיבות ההיסטורית והארכיאולוגית של המקום‪ .‬כל‬ ‫אלו ועוד יבואו בפרק המשך לסאגה הזו‪ ,‬שכרגע נמצאת‬ ‫בשלב הציפייה לדו"ח המורחב שאמור להגיש משרד‬ ‫לייטרסדורף לוועדה‪.‬‬ ‫‪http://2nd-ops.com/esty/?p=79007‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹוא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪11‬‬

‫אפס התעניינות בצפרות‬

‫מ‬

‫עניינים באופן מיוחד דברי העוררים וטענותיהם‬ ‫שבדרך כלל היו כלליים ביותר‪ ,‬אין התייחסות‬ ‫לפרטים הקטנים אלא רק אמירות גדולות של דאגה‬ ‫לציבור או לחופים ופעולה למען הציבור "שלא יושב‬ ‫בחדר" כדברי נציג משרד התיירות‪ .‬כשכבר נכנסו‬ ‫לפרטים הקטנים זה היה די מביך‪ .‬למשל דוגמת נושא‬ ‫הצפרות‪.‬‬ ‫דוברת משרד התיירות התנפלה על שני נערים בני‬ ‫‪ 16‬שישבו בשקט והאזינו בקשב רב לדוברים‪ .‬אלו היו‬ ‫נתן אדלשטיין וקאי הימן‪ ,‬צפרים צעירים‪ ,‬שמטעינים‬ ‫כל סופ"ש את אופניהם על אוטובוס ונוסעים לחוף‬ ‫נחשולים‪ ,‬לצפות בציפרים האהובות עליהם ולצלם אותן‬ ‫)צילומים מדהימים ביופיים יש לציין(‬ ‫"בסקר של משרד התיירות גילינו שיש אפס התעניינות‬ ‫בצפרות בקרב תיירים" היא צעקה עליהם אחרי ששאלה‬ ‫אותם מה הם עושים פה‪ ,‬והם סיפרו לה שבאו במיוחד‬ ‫לירושלים לוועדה שתחרוץ את גורל החוף האהוב‬ ‫עליהם‪.‬‬ ‫"אפס התעניינות בצפרות" צעקה שוב ושוב על‬ ‫הנערים המבוהלים‪.‬‬ ‫מעבר לטיעון המגוחך שלא ברור מה בא לשרת‪ ,‬כדאי‬ ‫לבדוק את העובדות‪.‬‬ ‫מסתבר שבמדינת ישראל מתקיימים כל שנה ‪2‬‬ ‫פסטיבלי צפרות בינלאומיים‪ .‬שניהם נמשכים לאורך‬ ‫‪ 10‬ימים‪ .‬האחד באביב ומתקיים באילת‪ ,‬והשני בתחילת‬ ‫החורף – מתקיים באיזור החולה‪ .‬לפני ואחרי הפסטיבלים‬ ‫האלו שכאמור פונים לתיירות חוץ מתקיימים גם שני‬ ‫פסטיבלים של צפרות לתיירות פנים‪ .‬והם נקראים "חורף‬ ‫של ציפרים"‪.‬‬ ‫נחשו מי אחד החתומים בגאווה על הפסטיבל הזה‪,‬‬ ‫ושל מי הלוגו עם שתי הדמויות שנושאות על כתפיהן‬ ‫אשכול ענבים ענק?‬ ‫כן‪ .‬לא טעיתם‪ .‬משרד התיירות‪.‬‬

‫חופמי צוארון‪ .‬צילום‪ :‬קאי הימן‬

‫‪10‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫אלא שבזאת לא מסתיים העניין‪ .‬מסתבר שבשל חוסר‬ ‫העניין בנושא הצפרות הממשלה החליטה לקדם את‬ ‫נושא הצפרות בארץ‪ ,‬ואישרה להוציא על כך ‪ 37‬מיליון‬ ‫ש"ח‪.‬‬ ‫או כהודעת משרד ראש הממשלה‪:‬‬ ‫מיקומה של ישראל במפגש בין שלוש יבשות‪ ,‬מהווה‬ ‫נתיב נדידה מרכזי של ‪ 500‬מיליון ציפורים הנודדות‬ ‫בסתיו מאירופה ומערב אסיה לאפריקה וחזרה באביב‪.‬‬ ‫בתי הגידול בישראל מגוונים ומושכים מגוון ביולוגי של‬ ‫‪ 540‬מינים‪ ,‬תופעה ייחודית למדינה קטנה כמו ישראל‪.‬‬ ‫השילוב של כמות אדירה ומגוונת של ציפורים‪ ,‬לצד‬ ‫תשתית תיירותית מצוינת ומזג אוויר נוח הופכים את‬ ‫ישראל ל"גן עדן" בתצפיות על ציפורים‪.‬‬

‫אם למשרד התיירות יש כסף למה‬ ‫לא לקדם את מרכזי הלינה בנחשולים‬ ‫ובדור?‬

‫נ‬

‫ציג משרד התיירות דיבר בלהט על כך שמדינת‬ ‫ישראל צריכה לפתח את תיירות החוף‪ .‬שבמדינת‬ ‫ישראל חסרים כפרי נופש‪ .‬ושבכלל מה שיש לנו הוא‬ ‫לא ברמה בינלאומית ולכן כל כך חשוב להקים את כפר‬ ‫הנופש הזה וכאן‪ ,‬כי הוא יהיה בסטנדרטים בינלאומיים‪.‬‬ ‫)כלומר יהיה מיועד לתיירות של האלפיון העליון( וכל‬ ‫זה כמובן כי ״אנחנו דואגים לטובת הציבור‪ .‬הציבור שלא‬ ‫נמצא כאן בחדר‪.‬״‬ ‫עומר רק וזאביק פרידמן העלו בשם הציבור את הטיעון‬ ‫שאין התכנות כלכלית לפתיחת עוד מלונות או כפרי‬ ‫נופש באזור‪ .‬הציגו מספרים שמראים שהביקוש ללינה‬ ‫רק הולך ויורד )ועוד לא דיברו על כך שמדינת ישראל‬ ‫התדרדרה ב‪ 17-‬מקומות תוך ארבע שנים למקום ה‪53-‬‬ ‫בדו"ח הדו‪-‬שנתי של הפורום הכלכלי העולמי(‪ ,‬הזכירו‬ ‫שנחשולים ודור כבר קיבלו אישור לפיתוח של מאות‬ ‫יחידות נופש משל עצמם‪ ,‬ושאלו; למה בעצם שמשרד‬ ‫התיירות לא יסייע להם?‬ ‫על זה לא נתקבלה תשובה‪.‬‬ ‫אבל אם עכשיו התפוסה נמוכה ואיש לא מוכן לשלם‬ ‫‪ 1200‬שקל ללילה – התעקשו נציגי הציבור לשאול – אז‬ ‫למה להקים עוד?‬ ‫כאן התעוררו נציגי התיירות בספסל האחורי לחיים‬ ‫חדשים ואמרו – זהו‪ ,‬על זה אנחנו מדברים‪ .‬בגלל זה‬ ‫אנחנו רוצים להקים את הכפר‪ .‬תחרות תוריד את‬ ‫המחירים )שוק חופשי – זוכרים?(‬ ‫כלומר‪ ,‬אם כפר הנופש יהיה בסטנדרטים בינלאומיים‬ ‫כמו שהם הבטיחו‪ ,‬הרי שמחיר הלינה ללילה יהיה גבוה‬ ‫ביותר‪ .‬ומי יוריד מחירים? התיירנים הקטנים והעצמאיים‬

‫דוברת משרד התיירות‪ .‬והפעם היא מתנפלת על ח"כ מיקי רוזנטל‪ .‬צילמה‪ :‬גליה פלד‬

‫שלושת הראשונים שמופיעים ברשימה‪.‬‬ ‫מה שמעלה שתי שאלות‪:‬‬ ‫‪ .1‬איך יתכן שבוועדה בנושא כל כך חשוב יושבים רק‬ ‫שלושה חברי ועדה‪.‬‬ ‫‪ .2‬איך יתכן שאין בוועדה נציג מהמשרד לאיכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬כשהדיון כולו מתעסק בנושאים סביבתיים‪.‬‬

‫כל הפרעה הפרוטוקול ייעצר‬

‫ה‬

‫דיון מתחיל‪ ,‬והמדברים הם מטעמו של משרד‬ ‫האדריכלות טומי לייטרסדורף‪ .‬ראשון הוא אדריכל‬ ‫שכשהוא מתחיל‪ ,‬נכנס לדבריו מי שיתברר אחר כך‬ ‫כנציג משרד התיירות‪ ,‬וכדאי לשים לב למשפט האחרון‬ ‫שלו שעוד יחזור אלינו כמו האקדח במערכה הראשונה‪:‬‬ ‫"ברשותכם רצינו להתחיל במשפט וחצי לפני‬ ‫שמתחילים…" )והוא מכוון את דבריו אל הצעקות‬ ‫מההפגנה שנשמעות מבחוץ‪" :‬חוף – הים – הוא –‬ ‫לכולם!"( "הקריאות בחוץ‪ ,‬וגם מה שקורה כאן בחדר…‬ ‫)הוא נראה לחוץ(… גם אנחנו חושבים שחוף הים שייך‬ ‫לכולם‪ .‬אנחנו נלחמים יום יום למען חופים פתוחים‪.‬‬ ‫כשאנחנו עוברים במקומות שנעשו דברים שלא יעשו‬ ‫אנחנו מצטערים‪ .‬לכן יושבים אנשים שלנו בכל המקומות‬ ‫כדי לדאוג שדברים כאלו לא יקרו…‬ ‫אני חושב שמה שיעמוד פה לדיון הוא מה השתנה מאז‬ ‫פברואר ‪ .2011‬על הפרק לא עומד רק חוף נחשולים אלא‬ ‫הדרך שבה הועדה עובדת‪".‬‬ ‫ואז האדריכל שאמור להציג את התוכנית‪ ,‬מביע גם‬

‫הוא תמיכה חוזרת ונישנת בכך שחוף הים שייך לכולם‬ ‫וכו' )הסיסמא שהפכה להיט בדברי היזמים שרק רוצים‬ ‫כמובן שחוף הים יהיה שייך לכולם(‪ ,‬ומתאר לאיזו‬ ‫תמיכה גדולה התוכנית זכתה מארגונים ירוקים למיניהם‬ ‫שהכתירו אותה כמופת לתכנון סביבתי‪.‬‬ ‫כשרשות הדיבור ניתנת לדוברת השנייה‪ ,‬איילת‬ ‫השחר‪ ,‬עורכת הדין של לייטרסדורף‪ ,‬מתחילה‬ ‫ההתקפה על הציבור‪ :‬השלט שמודיע על התוכנית‬ ‫נגנב והוצב במקום אחר‪ ,‬הציבור ההזוי שלא רוצה‬ ‫לתת לאחרים להכנס לחוף שלו‪ ,‬מספרי ההתנגדויות‬ ‫שהוגשו‪" :‬אז קודם כל מתוך ‪ 2000‬התנגדויות ‪400‬‬ ‫נפלו שזה אומר שנשאר ‪ 1100‬התנגדויות‪ .‬רובן‬ ‫הוגשו על סטנסיל שזה אומר עליהן משהו… וחוץ‬ ‫מזה התנגדויות מגישים אלו שמתנגדים ואלו שלא‬ ‫מתנגדים לא אומרים כלום…"‬ ‫הצחוק הגדול שעולה מהקהל גורם ליו"ר הוועדה‬ ‫רביד‪ ,‬לנזוף בנוכחים בחומרה ולהדגיש שעם כל‬ ‫הפרעה‪ ,‬הפרוטוקול יעצר‪ .‬״הרבה אנשים‪ ,‬האולם קטן‬ ‫ואנחנו רוצים לצאת מכאן בשעה סבירה… הסדר הוא‬ ‫לא דבר טכני‪ ,‬הוא נותן לאנשים את האפשרות הטובה‬ ‫ביותר להעביר את הדברים‪ .‬יש לכם מה להגיד תרשמו‬ ‫על פתק ותעלו בסוף…״‬ ‫ואכן‪ ,‬היא הקפידה על המשמעת‪ .‬כל פעם שעלתה‬ ‫תגובה מהקהל‪ ,‬נעצר הדיון‪ .‬זה אגב‪ ,‬לא מה שקרה‬ ‫כשנציגי משרד התיירות‪ ,‬המינהל‪ ,‬ועו"ד משרד‬ ‫לייטרסדורף‪ ,‬הפריעו שוב ושוב לדוברים של הציבור‪.‬‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹוא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪9‬‬

‫אסור לכם להפיל את התוכנית‬ ‫המאבק הארוך על שמירתו של חוף נחשולים שנדמה לרגע שנחל ניצחון והצליח‬ ‫להסיר את הסכנה‪ ,‬המדינה מתעוררת בחדוות הרס מחודשת‬ ‫מאת אסתי סגל | ‪ 13‬באפריל ‪| 2013‬‬

‫‪http://2nd-ops.com/esty/?p=79007‬‬

‫א‬

‫ם הייתי אופטימית‪ ,‬הייתי אומרת שהדיון בוועדת‬ ‫הערר על חוף נחשולים היה מופת לאזרחות‬ ‫אחראית ופעילה )החל משני הצפרים בני ה‪ 16-‬שהגיעו‬ ‫להיות מגן לציפרים האהובות עליהם‪ ,‬ועד לאחרון‬ ‫הפעילים שהקריבו ימי עבודה ושעות מחקר ועבודה‬ ‫אינסופיות כדי להציג את טיעוניהם בוועדה(‪.‬‬ ‫אם הייתי פסימית הייתי אומרת שהדיון אתמול היה‬ ‫מופת לשפל המדרגה המוסרי של משרתי הציבור‪,‬‬ ‫פקידי משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬דוגמא‬ ‫חיה ומחרידה לגסות רוח‪ ,‬זלזול‪ ,‬חוצפה והשתלחות של‬ ‫אנשי "אלוהים‪ ,‬לפקידות בחרתנו" בציבור האזרחי‪ ,‬אבל‬ ‫גרוע מזה‪ ,‬גם דוגמא לשרירותיות חסרת הלב והמוח‬ ‫שגוזרת כליה על נכסי תרבות‪ ,‬ארכיאולוגיה וסביבה רק‬ ‫כדי לשחק לידי בעלי הון וכוח‪.‬‬ ‫אלא שזה אינו מאמר דיעה‪ .‬זהו דיווח מהדיון בוועדת‬ ‫הערר על בניית כפר הנופש בחוף נחשולים‪ ,‬שהתנהל‬ ‫ביום חמישי ה‪ ,11.4.13-‬בחדר קטן וצפוף באכסנית‬ ‫בית וגן בירושלים‪ .‬דיווח ממנו עולות כמה וכמה שאלות‬ ‫מטרידות‪.‬‬

‫מימין ידה של עו"ד איילת השחר‪ ,‬טומי לייטרסדורף‪ ,‬נציג משרד התיירות וגוחן מעליהם‬ ‫המומחה של חברת אדמה‬

‫שקט מתחילים‬

‫ב‬

‫מקביל להפגנה בחוץ של כעשרים איש שהגיעו‬ ‫למחות על תוכנית הבנייה‪ ,‬ותוגברו בקריאות‬ ‫תמיכה של העוברים ושבים‪ ,‬ובעיקר בתמיכה ממקום‬ ‫לא צפוי – המרפסת של תלמוד התורה שממול עליה‬ ‫התגודדו ילדים חרדים ושרו הקריאות קצובות "חוף‬ ‫– הים – הוא – לכוווולם!" ו"חוף – הים – הוא – לא –‬ ‫נדל"ן!"‪ ,‬ניסינו לתפוס מקומות בחדר הקטן והצפוף‬ ‫שהוקצא לדיון‪.‬‬ ‫ליד השולחן )שסודר בצורת ח'( כבר נתפסה כל השורה‬ ‫הימנית ע"י משרד האדריכלים של טומי לייטרסדורף‬ ‫מתכנן כפר הנופש )עורכת הדין איילת השחר‪ ,‬מר‬ ‫לייטרסדורף‪ ,‬עובד מטעמו ואדריכל מטעמו(‪ ,‬נציג‬ ‫משרד התיירות )ככל הנראה מר ואיל כיוף‪ -‬נציג משרד‬ ‫התיירות‪ -‬חבר בוועדה מחוזית לתו"ב – מחוז חיפה(‪,‬‬ ‫נציגת מינהל מקרקעי ישראל‪.‬‬ ‫אני ישבתי מכווצת מאחורי מר לייטרסדורף‪ .‬משמאלי‬ ‫חבר הכנסת הטרי מיקי רוזנטל )היחיד מחברי הכנסת‬ ‫שהגיע להביע תמיכה( ואסף העוזר הפרלמנטרי שלו‪,‬‬ ‫מימיני חמישה נציגי משרד התיירות ומינהל מקרקעי‬ ‫ישראל שבקריאות ביניים שיסעו כל הזמן את דוברי‬ ‫הציבור והסביבה שבאו להגן על החוף האהוב עליהם‪.‬‬

‫הרכב הוועדה‬

‫ע‬

‫ל פי ההזמנה שקיבלנו אמורים להיות שישה חברי‬ ‫ועדה‪:‬‬ ‫גב' סילביה רביד‪ ,‬עו"ד – יו"ר ועדת המשנה לעררים‬ ‫נציגת שר שפטים‬ ‫גב' יעל סלומון ‪ -‬מ"מ מנהלת מינהל התכנון – נציגת‬ ‫משרד הפנים‬ ‫מר פנחס כהנא – נציג המוסדות המיישבים‬ ‫מרדוד אריאלי‪ ,-‬ראש המועצה המקומית קריית טבעון‬ ‫סא"ל עדנה פרדו‪ -‬נציגת שר הביטחון‬ ‫פרופ' ארזה צ'רצ'מן‪-‬נציגת הטכניון‬ ‫למעשה בוועדה הזו ישבו שלושה חברי ועדה בלבד‪,‬‬

‫‪8‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫"הדברימ הנכתבימ נשארימ לעד"‬ ‫אנחנו מעניקים שירותי הוצאה לאור‪ ,‬משלב הרעיון ועד‬ ‫לשלב הדפסת הספר וכריכתו‪ .‬אנו מבצעים עריכה והגהות‬ ‫לכתב היד‪ ,‬מעמדים את הטקסטים ומעצבים את העמודים‬ ‫תוך שילוב תמונות ואיורים ומלווים את הספר בבית‬ ‫הדפוס ובכריכיה‪.‬‬ ‫אנו מבטיחים מחיר אטרקטיבי‪ ,‬איכות ללא פשרות ועמידה‬ ‫בלוח הזמנים הנדרש‪.‬‬ ‫לקבלת הצעת מחיר ופגישה ראשונה ללא כל התחייבות‪:‬‬ ‫‪www.icu2.co.il‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪7‬‬

‫קצרים‬

‫נו‪ ,‬טוב‪ ,‬אלה החברים שלנו‬

‫תמה ההארכה התמוהה של כהונת‬ ‫בכירי משרד המשפטים‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫עו"ד יהודה ויינשטיין ניסה‬ ‫במהלך החודשים האחרונים‬ ‫להאריך את כהונת בכירי‬ ‫משרדו הכפופים לו‪ .‬מבקרי‬ ‫המהלך טוענים כי אופן‬ ‫הצעדים של היועמ"ש במטרה‬ ‫להאריך את כהונת עובדיו‬ ‫נעשתה תוך שיבושים רבים‬ ‫וצעדים תמוהים‪ .‬מדובר בעו"ד‬ ‫שרית דנה ועו"ד יורם הכהן‪.‬‬ ‫דנה שימשה כמשנה ליועץ‬ ‫לעניינים אזרחיים והכהן‬ ‫היה ראש הרשות למידע‬ ‫וטכנולוגיה תחת ויינשטיין‪.‬‬ ‫ע"פ החלטת שתי ממשלות‬ ‫היו השניים צריכים לסיים את‬ ‫תפקידם בתום שנת ‪ 2012‬אך‬ ‫ועדות האיתור למחליפיהם‬ ‫הקפיאו את עבודתם בשל‬ ‫מערכת הבחירות‪ -‬דבר שגרר‬ ‫ביוקרת משופטי בג"ץ‪.‬‬ ‫ויינשטיין התנגד להחלטת‬ ‫הממשלה וביקש לכנס‬ ‫ועדת חריגים שתורה על‬ ‫הארכת כהונת בכיריו‪ .‬הועדה‬ ‫התכנסה והחליטה שהחלטת‬

‫‪6‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫הממשלה סבירה ואין לשנותה‪.‬‬ ‫התמהמהות משרד המשפטים‬ ‫הביאה למציאות בה שני‬ ‫התפקידים לא היו מאויישים‬ ‫במשך חמישה שבועות‪.‬‬ ‫בתחילת חודש פברואר הפעיל‬ ‫ויינשטיין לחצים כבדים על‬ ‫מנכ"ל משרד רוה"מ הראל‬ ‫לוקר בדרישה לכנס שוב את‬ ‫ועדת החריגים וזו אישרה את‬ ‫הארכת הכהונה בחודשיים‪-‬‬ ‫עד ל‪.6/4/13‬‬ ‫נגד הצעד הזה עתרה לבג"ץ‬ ‫התנועה למשילות ודמוקרטיה‬ ‫וטענה כי מדובר בצעד לא ראוי‬ ‫שיש לבטלו וכזה שנעשה‬ ‫בניגוד להחלטות ממשלה תוך‬ ‫ניגוד עניינים בולט‪.‬‬ ‫עורך הדין של התנועה‬ ‫למשילות ודמוקרטיה אומר‬ ‫כי מהפרוטוקולים של דיוני‬ ‫ועדת החריגים שהגיעו לידי‬ ‫התנועה עולה ניגוד עניינים‬ ‫חמור בין עובדי מחלקת הייעוץ‬ ‫המשפטי במשרד המשפטים‪.‬‬ ‫ומלבד זאת טעון העורך דין‬ ‫כי אנשי היועמ"ש משנים‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫הגדרות וכללים באופן שיתאים‬ ‫לתוצאות הרצויות עבורם‪.‬‬ ‫בתחילת השבוע נודע כי שני‬ ‫הבכירים‪ ,‬שרית דנה ויורם‬ ‫הכהן סיימו את תפקידם‬ ‫לאחר שתמו שני חודשי‬ ‫הארכה‪ .‬בתנועה למשילות‬ ‫ודמוקרטיה טוענים כי משרד‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫תכנן להאריך בדרך זו את‬ ‫כהונת בכיריו בתקופה של עד‬ ‫שנתיים‪.‬‬ ‫סיום הכהונה של השניים בא‬ ‫ככל הנראה בעקבות פסק הדין‬ ‫של בג"ץ ששם עין פקוחה על‬ ‫המתרחש בנושא המינויים‬ ‫במשרד היועץ ואף העביר‬ ‫ביוקרת חלקית על תהליך‬ ‫קבלת ההחלטות שם‪.‬‬

‫בתנועה למשילות ודמוקרטיה‬ ‫מביעים שביעות רצון מכך‬ ‫שעתירתם הביאה לבלימת‬ ‫מינויים בדרך מפוקפקת‪ .‬יו"ר‬ ‫התנועה יהודה עמרני אומר‬ ‫כי מדובר בניצחון לשלטון‬ ‫החוק‪ .‬עמרני אומר כי הביקורת‬ ‫שהפעילה התנועה בחודשים‬ ‫האחרונים בדרכים שונות‬ ‫הוכיחה את עצמה והביע‬ ‫תקוה כי "הלקחים במשרד‬ ‫המשפטים יופקו ומעתה‬ ‫לא יבוצעו מהלכים שכאלה‬ ‫הפוגעים בשלטון החוק ובאמון‬ ‫הציבור במערכת"‪ .‬ועדות‬ ‫האיתור צריכות להמליץ בקרוב‬ ‫לשרי הממשלה על מחליפים‬ ‫לשתי המשרות‪.‬‬ ‫‪http://meshilut.org/?p=2062.html‬‬

‫התקשורת מתלהבת ממך‬

‫עכשיו נשאר רק להשיג את המטרה )‪:‬‬

‫אז¨ איך קריאטיב מבריק יוביל את הקמפיין שלך להצלחה‪ø‬‬ ‫ניתור מדוייק של הגורמים לבעייה¨ התמקדות בקהל המטרה האמיתי¨ הצבת מטרות‬ ‫ברורות¨ ובניית אסטרטגיה פרסומית ושיווקית ממוקדת ≠ מביאים תוצאות‪Æ‬‬ ‫רק מי ששוחים במדיה ובשפה החברתית¨ מכירים מבפנים את הזירה הפוליטית¨ והם‬ ‫למאבק שלך את‬ ‫וחברתיים ≠ יכולים לתת למאב‬ ‫תיים‬ ‫גם בעלי נסיון מוכח בקמפיינים פרסומיים‬ ‫הפתרון המדוייק‪ Æ‬קונספטים‪Æ‬‬

‫‪www.conceptm.co.il‬‬ ‫‪http://conceptm.co.il/‬‬

‫קונספט‬ ‫פרסום חברתי ותרבותי‬

‫‪70‬‬ ‫‪054.4545.3504‬‬

‫‪http://goo.gl/RDqbv‬‬

‫אזור הדמדומים‬ ‫‪Amir Lavon‬‬

‫תכירו ‪ ,‬אלו הם הילדים של‬ ‫אום אל פאחם‪ .‬כן הם נראים‪,‬‬ ‫בדיוק כמו הילדים שלנו אך‬ ‫קצת אחרת‪ .‬הם הילדים של‬ ‫הצד השני אך כפי שאתם‬ ‫יכולים לראות הם לא פחות‬ ‫חמודים מילדינו‪ .‬הם אינם‬ ‫מניפים דגלי אש"ף או חמאס‬ ‫ומעל הכל הם אינם מנופפים‬ ‫באקדחים באוויר‪.‬‬ ‫בכל פינה ילדים מתרוצצים‬ ‫ומשחקים בתנאים לא תנאים‬ ‫אך זה מה שהם מכירים‬ ‫ויודעים‪ .‬הילדים נהנו מהעובדה‬ ‫שכבשו אותי בנוכחותם בזמן‬ ‫שאחד מהם מעשן סיגריה‪ ,‬רק‬ ‫בשביל התמונה‪ ,‬אולי רצה רק‬ ‫לחקות את אביו‪ .‬אלה הילדים‬ ‫של אום אל פאחם‪ ,‬כמו שלנו‬ ‫אבל קצת אחרת‪.‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/profile.php?id=1224785767‬‬

‫‪4‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫של זאוס וכלה בפוליטיקה‬ ‫של עידן יאיר לפיד‪ .‬השפה‬ ‫העברית הזומבית‪ ,‬שקמה‬ ‫מקברה אחרי אלפי שנות‬ ‫נחירה‪ ,‬משמרת באופן מעורר‬ ‫בעתה את המשמעויות‬ ‫העתיקות‪ .‬האל הראשי נקרא‬ ‫אל )אחד ממזבחיו ניצב כנראה‬ ‫ניצב בשומרון‪ ,‬בבית אל(‪.‬‬ ‫בניו הם מות )אל המוות( ים‬ ‫)ניחשתם נכונה(‪ ,‬בעל )אל‬ ‫הגשם והסופה‪ ,‬סלבריטאי‬ ‫אמיתי( וענת )אלת המלחמה‬ ‫והציד(‪ .‬כל אלה מופיעים‬ ‫בקריצה גם בכתביהם של‬ ‫ישעיהו וחבקוק‪ ,‬למשל‪ .‬אלים‬ ‫אחרים‪ ,‬בעיקר אלות‪ ,‬נגזרו מן‬ ‫התנ"ך במספריים מסורבלים‬ ‫ועקומים להביך‪.‬‬ ‫סיפור המעשה של השירה‬ ‫האוגריתית הוא לוח השנה‬ ‫הישראלי כפשוטו‪ :‬בעל‬

‫חב חוב למות‪ .‬מיד לאחר‬ ‫המלקוש‪ ,‬הוא נאסף אליו‬ ‫לארץ המתים‪ ,‬ששמה "בית‬ ‫החופשית"‪ ,‬ונשבה שם כאסיר‪.‬‬ ‫ענת האמיצה משחררת‬ ‫אותו רגע לפני היורה‪ ,‬וחוזר‬ ‫חלילה מדי שנה‪ .‬לא ראיתי‬ ‫בכל התנ"ך התייחסות בהירה‬ ‫ודני רופית כל כך למקום‬ ‫הזה‪ .‬לראשונה אני מוצא את‬ ‫הארץ שלי‪ ,‬את המציאות‬ ‫שאני חי בה‪ ,‬בכתבי קודש‪.‬‬ ‫וזה מעניין‪ .‬ההתכחשות‬ ‫לכנענים‪ ,‬ההתנערות מהם‬ ‫מצד המונותאיסטים‪ ,‬חייבה‬ ‫התעלמות והתנערות מן‬ ‫המרחב‪ .‬המונותאיסטים‬ ‫גנבו את חגיהם החקלאיים‬ ‫של הכנענים‪ ,‬ומאותו הרגע‬ ‫היו חייבים להכחיש שאלה‬ ‫הם חגים חקלאיים והמציאו‬ ‫סיפורים מהממים על מתן‬ ‫תורה וחציית ים סוף‪ ,‬מצות‬ ‫וסוכות‪ .‬זה דומה במשהו‬ ‫לאופן שבו מנעה החרדה‬ ‫מהפלסטינים וזהותם‬ ‫מהישראלים לייצר שמן זית‬ ‫במשך עשרות שנים‪ ,‬למרות‬ ‫שאין צורך להשקות עצי זית‬ ‫ולמרות שהרי ירושלים‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫היו מלאים בעצי זית‪ .‬העדפנו‬ ‫לכרות את עצי הזית של בית‬ ‫מחסיר ולשתול עליהם אורנים‪.‬‬ ‫העיקר להמית את מות‪ ,‬ושלא‬ ‫ישימו לב שהוא היה‪.‬‬ ‫הארץ הזאת כל כך מחזורית‪.‬‬ ‫אותן שטויות נעשות בה‬ ‫כל אלפיים שנה‪ ,‬כמו שעון‪.‬‬ ‫אני לא חושב שזה מעשה‬ ‫אינטיליגנטי במיוחד להאמין‬ ‫בבעל‪ ,‬אבל יש לנו הרבה מה‬ ‫ללמוד מאיך שפולחן הבעל‬ ‫מוגר ומהדמוניזציה שנעשתה‬ ‫למאמיניו‪ .‬אנחנו לומדים‬

‫‪http://goo.gl/9R2Vx‬‬

‫דוד טרטקובר | מתוך מגילת העצמאות‬

‫שלבעל הועלו קורבנות אדם‬ ‫)ספציפית‪ :‬בכורות(‪ ,‬אבל‬ ‫מריעים למכת בכורות )לא‬ ‫פולחן אדם?( ולכיבוש יריחו‬ ‫ורצח כל תושביה מלבד‬ ‫רחב‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כנראה‬ ‫שהאירוע האלים ביותר‬ ‫בתולדות הארץ הזאת היה‬ ‫מיגור האנשים שהאמינו‬

‫בדברים עליהם אני קורא‬ ‫הלילה‪ ,‬בידי אלה המאמינים‬ ‫פחות או יותר במה שמאמין‬ ‫בו הרב דב ליאור‪ .‬כרגיל‪ ,‬אני‬ ‫לצד המפסידנים‪ ,‬ומקווה‬ ‫שאנת עוד תחזור עם חיצי‬ ‫הקסם שלה ותנעץ אותם חזק‬ ‫בלחיי עכוזיהם של הרעים‪.‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/yuval.benami.54‬‬

‫הפרדה בין גברים לנשים בכותל גירסה ‪ 1917‬צלם ‪.Frank Hurley‬‬ ‫אל נקמות ה'‪ .‬הוא עוד יחזיר את הסדר על כנו ויעיף את מבזיו לכל‬ ‫‪http://goo.gl/XFUmz‬‬ ‫הרוחות‪.‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪3‬‬

‫קצרים‬

‫נו‪ ,‬טוב‪ ,‬אלה החברים שלנו‬

‫ככה זה‪.‬‬ ‫‪ //‬אבי מור‬ ‫לפיד‪ ,‬הטה אוזן‪ ,‬תן עוד‬ ‫מבט‪ .‬תחשוב שוב‪ .‬קח‬ ‫מהעשירים‪ .‬תגיד להם שאין‬ ‫ברירה‪ .‬שזה זמני‪ .‬אתם‬ ‫חברים‪ ,‬מדברים באותה‬ ‫שפה‪ .‬יקשיבו לך‪ .‬עזוב אותנו‬ ‫רגע בשקט‪ ,‬רק לרגע‪ .‬אנחנו‬ ‫זקוקים לזמן כדי להתאושש‬ ‫מהשנים הרעות של ביבי‬ ‫ושטייניץ‪ .‬אתה יודע‪ ,‬עליות‬ ‫מחירים מטורפות‪ ,‬יוקר‬ ‫החיים חסר הפרופורציות‬ ‫וההאטה במשק‪ .‬אל תלך‬ ‫בדרכם‪ ,‬הבטחת אחרת‪.‬‬ ‫תודה‪.‬‬

‫ועכשיו תביעת‬ ‫נזיקין שמנמנה‬ ‫‪Ronit Tzach //‬‬

‫נ‪.‬ב‪ .‬ותזהר מביבי‪ ,‬אלוף‬ ‫הספינים וההטעיות‪ ,‬שישאיר‬ ‫אותך בודד מול זעם הציבור‪,‬‬ ‫כאילו לא הוא גרם לנזק‪.‬‬

‫ִע ּתוֹ ן ִאי ׁ ִשי‬ ‫נם‬ ‫פרסום חי‬

‫הזמנה אישית‪:‬‬ ‫ב"עיתון אישי" אנחנו‬ ‫מרכזים חומרי מערכת‬ ‫שנוצרו על ידי בלוגרים‪,‬‬ ‫פעילים חברתיים‪ ,‬עתונאים‪,‬‬ ‫צלמים ויוצרים אחרים‪,‬‬ ‫שלדעתנו חשיבותם רבה‬ ‫ויש להפיצם לקהל קוראים‬ ‫רחב ככל האפשר‪.‬‬ ‫כל גיליון נשלח ל ‪15,000‬‬ ‫כתובות אימייל ומופץ גם‬ ‫בעזרת מודעות ברשתות‬ ‫החברתיות ובגוגל‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים להצטרף‪.‬‬ ‫נשמח לקבל חומר מערכתי‬ ‫בצרוף קישור למקום‬ ‫הופעתו המקורי‪.‬‬ ‫כל עצה ועזרה תתקבלנה‬ ‫על ידינו בברכה‪.‬‬ ‫להצטרפות לרשימת‬ ‫התפוצה‪:‬‬ ‫‪www.itonishi.co.il‬‬

‫‪2‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫כמה שאני מתאווה לראות‬ ‫כאן תביעה נגדית או תביעת‬ ‫נזיקין שמנמנה על מה‬ ‫שעוללה המשטרה בחסות‬ ‫עירית תל אביב למפגיני‬ ‫הצדק החברתי‪ ,‬לשלטון החוק‬ ‫ולזכותנו הדמוקרטית להפגין‬ ‫ולמחות‪ .‬אתם מוזמנים לקרוא‬ ‫בפוסט את רשמיו של אבי‬ ‫בלכרמן מבית המשפט‪ ,‬וגם‬ ‫את הדברים הבאים של גיא‬ ‫תמר על שערוריית המתקפה‬ ‫הברוטאלית של המיליציה‬ ‫השיטורית הזו ועל שקריה‬ ‫שהפכו כבר לטבע שני‪" :‬אני‬ ‫זוכר איך בהפגנה הזו יגאל‬ ‫נעצר והוכנס לבניין העיריה‬ ‫שעל ידיו אזיקים והוא בריא‬ ‫ושלם הולך על רגליו‪ ,‬ואז‬ ‫הוכנס לחדר סגור וכעבור כמה‬ ‫דקות יצא ממנו באמבולנס‪,‬‬ ‫בהמשך הערב ביקרנו אותו‬ ‫בבית החולים כשהוא תחת‬ ‫אבטחה של שוטרים אזוק‬ ‫בידיו כאילו רק הרגע נתפס‬ ‫האיש המסוכן במדינה‪ .‬אז כן‪,‬‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫הוא חטף מכות בחדר כשהיה‬ ‫אזוק בידיו‪ ,‬נכנס על הרגלים‪,‬‬ ‫יצא על אלונקה‪ .‬אי אפשר‬ ‫לטעות במה שקרה שם"‪.‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/ronit.tzach‬‬

‫הלקח לא נלמד‬ ‫יוסי רוזנמן‬

‫לא‪ ,‬הלקח לא נלמד‪ ,‬הוא‬ ‫לעולם לא נלמד‪.‬‬ ‫כי מקבלי ההחלטות יודעים‬ ‫מה הם עושים‪ ,‬יש להם‬ ‫גישה למידע שלנו אין‪ ,‬ויש‬ ‫להם יועצים ומומחים‪ ,‬והם‬ ‫רואים את התמונה הכוללת‪,‬‬ ‫והם מבינים הרבה יותר טוב‬ ‫מאיתנו‪ .‬ומה כבר אנחנו‬ ‫יכולים לשנות? וכל יפי הנפש‬ ‫האלה מה הם רוצים? ובכלל‬ ‫בשליחות של מי הם פועלים?‬ ‫ולמה תמיד הם מעבירים‬ ‫ביקורת עלינו ולא על הצד‬ ‫השני? הם לא רואים שאין לנו‬ ‫ברירה?‬ ‫לא‪ ,‬אין ברירה‪ ,‬אף פעם אין‬ ‫ברירה‪ .‬כי זה או הם או אנחנו‪.‬‬ ‫כי זה תמיד הם המטורפים‬ ‫שאי אפשר לצפות את‬ ‫התנהגותם‪ ,‬כי זה תמיד הם‬

‫החיות הדו‪-‬רגליות‪ ,‬כי זה‬ ‫תמיד הם שאיבדו צלם אנוש‪.‬‬ ‫אנחנו לא עושים דברים כאלה‪,‬‬ ‫ואם אנחנו עושים זה רק בלית‬ ‫ברירה‪ ,‬כי הם מאלצים אותנו‪,‬‬ ‫כי אי אפשר לסמוך עליהם‪.‬‬ ‫כי אם לא נעשה להם את כל‬ ‫הדברים הנוראים שאנחנו‬ ‫עושים‪ ,‬הם יעשו את זה לנו‪,‬‬ ‫והרבה יותר גרוע! הרבה יותר‬ ‫גרוע! אנחנו עוד ממש בסדר‪,‬‬ ‫מתחשבים‪ ,‬אנושיים‪ ,‬אפילו‬ ‫יותר מדי מתחשבים ואנושיים‪.‬‬ ‫והם מנצלים את זה‪ ,‬עוטים‬ ‫מסיכה של מסכנות כדי לרכך‬ ‫את לבנו‪ ,‬וברגע של שעת‬ ‫כושר‪ ,‬הם יחשפו את פרצופם‬ ‫הרצחני האמיתי‪.‬‬ ‫והלקח לא נלמד‪ ,‬לעולם לא‬ ‫נלמד‪.‬‬ ‫‪/http://ykooter.blogspot.co.il‬‬

‫הכל נולד‬ ‫במיתולוגיה‬ ‫הכנענית‬ ‫‪Yuval Ben-Ami //‬‬

‫לראשונה בחיי אני קורא‬ ‫במיתולוגיה הכנענית ונפעם‪.‬‬ ‫הכל נולד שם‪ :‬החל בחזיזו‬

‫ִע ּת ֹון ִאי ׁ ִשי‬ ‫מה שאהבנו‬ ‫כל‬

‫‪16/04/2013‬‬

‫גיליון ‪009 #‬‬ ‫המאבק על חוף נחשולים‬

‫חוזרים ל‪ :48-‬איפה הייתם בה' באייר תש"ח?‬ ‫אלוף יצחק שדה‪ ,‬ד"ר עזריאל קרליבך‪ ,‬השר‬ ‫פנחס רוזן‪ ,‬השחקנית זהרירה חריפאי משיבים‬

‫דוגמא לשרירותיות חסרת הלב והמוח‬ ‫שגוזרת כליה על נכסי תרבות‪,‬‬ ‫ארכיאולוגיה וסביבה רק כדי‬ ‫לשחק לידי בעלי הון וכוח‬ ‫אסתי סגל‬