נתוני התכנון בשטח סי - מורחב

Page 1

‫התכנון בשטח סי שבגדה‬ ‫המערבית‬ ‫•‬

‫צבאי לפלסטינים‪ ,‬אזרחי למתנחלים‪ ,‬נפיץ לישראלים‬

‫•‬

‫מידע לקראת דיון בעתירה בנידון לבג"צ ]ב‪[19.11.12-‬‬


‫התכנון הצבאי אחראי להפרות רבות של‬ ‫זכויות אדם בגדה‬ ‫• אפשר לשפר באופן דראמטי את זכויות אדם בגדה‬ ‫גם ללא הסכם מדיני כולל‬ ‫• לחצו על הרשויות הישראליות להעביר את סמכויות‬ ‫תכנון בשטח ‪ C‬לידי הפלסטינים‪.‬‬ ‫• אמרו לא למשטר אפלייה תכנוני על בסיס לאום‬


‫תכנון על בסיס לאום‬ ‫• לפסטינים בשטח ‪ C‬אין ועדות תכנון אזרחיות‬ ‫עם ייצוג לתושבים‪ ,‬כמקובל בדמוקרטיה‪ .‬הצבא‬ ‫הישראלי אמור לתכנן עבורם‪.‬‬ ‫• בהתנחלויות הסמוכות‪ ,‬בהם מתגוררים יהודים‪,‬‬ ‫ישנן ועדות תכנון אזרחיות עם נציגות לתושבים‬


‫תכנון על בסיס לאום‬ ‫• עד שנת ‪ 1971‬התקיימו ועדות תכנון פלסטיניות‬ ‫בגדה‪.‬‬ ‫• ואז צו צבאי ‪ 418‬ביטל אותן ובאותה נשימה הגדיר‬ ‫ועדות מקומיות "מיוחדות" עבור ההתנחלויות;‬ ‫ואילו לפלסטינים הועיד הצו תכנון ע"י הצבא‪.‬‬


‫שטח ‪ C‬בלתי ניתן להפרדה משאר הגדה‬ ‫• אין כזה דבר "שטח ‪ "C‬כאזור נפרד משאר הגדה מבחינה‬ ‫גיאגרפית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬תכנונית ומבחינת תשתיות ועתודות‬ ‫פיתוח‬ ‫• אין קיום הגיוני וראוי לשטחי ‪ A‬ו‪ B-‬הצפופים והמקטועים‬ ‫ללא המשכיות רציפה עם השטחים הפתוחים בשטח ‪,C‬‬ ‫המהווה ‪ 60%‬מהגדה המערבית‬ ‫• הקונספט של שטח ‪ C‬היה אמור להיות זמני‪ ,‬ולא בגדר‬ ‫אישור להמשך המשטר הצבאי והמפלה באזור‬


‫• מפת הגדה‬ ‫• שטחי ‪ B+A‬בצהוב‬ ‫• שטח ‪ C‬בלבן‬ ‫המפה באדיבות "במקום"‬


‫מקסימום שטח‪ ,‬מנימום תכנון‬ ‫• אז מה קורה בשטח ‪ C‬עצמו‪ ,‬לאחר שנותק משאר‬ ‫הגדה?‬ ‫• האם הוא אכן משמש כעתודות פיתוח לאוכלוסייה‬ ‫הפלסטינית החיה בצפיפות ודוחק באזורי ‪ A‬ו‪?B-‬‬


‫לא תיכנון; תוכניות תיחום וצמצום‬ ‫• "המינהל האזרחי" )זרוע של צה"ל( אמור לספק‬ ‫שירותי תיכנון לכפרים הפלסטינים בשטח ‪C‬‬ ‫• מהו טיבם של "שירותי התיכנון" הללו?‬ ‫המידע באדיבות "במקום" והמשרד לתאום עניינים הומניטריים מטעם האו"ם‬ ‫]‪[OCHA‬‬

‫•‬


‫לא תיכנון; תיחום‪ ,‬צמצום ודחיקה‬ ‫• ב‪ 1987-‬אישר מינהל האזרחי קריטריונים לתוכניות‬ ‫שמטרתן העיקרית לקבוע את גבולות הפיתוח לכפרים‬ ‫הפלסטינים‪.‬‬ ‫• התיחום בתוכניות אלו בוצע על ידי סימון קו שלעיתים‬ ‫לא כלל אפילו את כל השטח הבנוי של הכפר‪.‬‬ ‫• רק כ‪ 17-‬כפרים פלסטינים "זכו" ב"תוכניות התיחום"‪.‬‬ ‫• לכ‪ 149 -‬כפרים פלסטינים בשטח ‪ C‬אין אפילו תוכניות‬ ‫כאלו – הם לא מוכרים חוקית‪ ,‬ועלולים לההרס‪.‬‬


‫לא תיכנון; תוכניות תיחום וצמצום‬ ‫• תוכניות התיחום אכן תוחמות בנייה פלסטינית‪,‬‬ ‫אך אינן עוסקות במהות‪ :‬בתוכן התכנוני שיש‬ ‫לצקת בשטחים אלה‪.‬‬ ‫• התוצאה‪ :‬בעיות תכנוניות קשות בכפרים‬ ‫הפלסטינים וחשיפתם להריסות וגירוש‪ ,‬לעיתים‬ ‫של כפרים שלמים‪.‬‬


‫לא תיכנון; תוכניות תיחום וצמצום‬ ‫• ההתמקדות בהגדרת שטחן – להבדיל מתוכנן ‪ -‬של‬ ‫התוכניות מרמזת כי מאחוריהן מסתתרת מטרה אחרת‪:‬‬ ‫צמצום שטחי הבנייה הפלסטיניים והגבלתם‪ ,‬לא תכנון‬ ‫אזרחי סביר וראוי‪.‬‬ ‫• מדובר במתכננים ישראלים‪ ,‬תחת מסגרת צבאית‪,‬‬ ‫שמתכננים לפלסטינים ברמה שלא היתה מתקבלת‬ ‫בישראל כסבירה‪.‬‬


‫תוכנית ייהוד ודחיקה של‬ ‫הפלסטינים‬ ‫• שיטת תיחום אחרת הייתה הכרזה על "אדמות מדינה"‪.‬‬ ‫• אין אלו אדמות מדינת ישראל; בפועל הממשל הצבאי נוהג‬ ‫בהן כאדמות לישראלים ‪ -‬ולמעשה ליהודים ‪ -‬בלבד‪.‬‬ ‫• אימוץ סלקטיבי של החוק העות'מני איפשר הכרזה על‬ ‫"אדמות מדינה" בשטחים נרחבים‪.‬‬ ‫• כל הגבלות התכנון שתוארו הן על מעט האדמות שעוד‬ ‫נותרו לפלסטינים אחרי ההכרזות וההשתלטויות‪.‬‬


‫תוכנית ייהוד ודחיקה של‬ ‫הפלסטינים‬ ‫• וועדות התכנון הצבאיות המטפלות ביישובים‬ ‫פלסטיניים נטולות פלסטינים‪ ,‬אך מתנחלים יושבים בהן‬ ‫ ניגוד אינטרסים?‬‫• כפרים פלסטינים אינם יכולים להתרחב לאיזורים‬ ‫המיועדים לבניה עתידית של התנחלויות וכך‬ ‫ההתנחלויות מכתיבות את הפיתוח החברתי‪-‬כלכלי‪-‬‬ ‫תרבותי של הפלסטינים באופן ישיר‪.‬‬ ‫• גופים הקשורים להתנחלויות לא ניסו להסתיר כי‬ ‫צמצום הבנייה הפלסטינית חיוני מבחינתם להרחבת‬ ‫ההתיישבות היהודית‪.‬‬


‫תוכנית ייהוד ודחיקה של‬ ‫הפלסטינים‬ ‫• מתוך מסמך של "החטיבה להתיישבות"‬ ‫בהסתדרות הציונית הנוגע לדרום השומרון‪:‬‬ ‫"האוכלוסייה הערבית תמשיך להתגורר באותם‬ ‫ערים וכפרים‪ .‬זאת על ידי ציפוף היישובים ]‪ [...‬ולא‬ ‫על ידי הקמת יישובים חדשים או התפשטות בלתי‬ ‫מבוקרת ]‪ .[...‬זאת בהשוואה לאוכלוסייה היהודית‬ ‫האמורה לצרוך שטחים נרחבים לצורכי התיישבות"‬ ‫•‬

‫מצוטט בדו"ח של "במקום"‬


‫מצב התיכנון בתוך השטח‬ ‫הפלסטיני‪:‬‬ ‫• תוכניות המתאר המיוחדות של המינהל האזרחי‬ ‫אינן מייעדות שטחים לצורכי ציבור )בתי‬ ‫ספר‪ ,‬מרפאות וכדומה(‪.‬‬ ‫• זאת בניגוד לתוכניות המפורטות להתנחלויות‬


‫מצב התיכנון בתוך השטח‬ ‫הפלסטיני‪:‬‬ ‫• סוגיות כמו גובה המבנים בכפרים הפלסטינים‪,‬‬ ‫מספר יחידות הדיור למגרש וכו' הן בעלות חשיבות‬ ‫שולית בתוכניות אלו‪.‬‬ ‫• התוכניות מניחות אחוזי צפיפות ריאלית גבוהים ביותר‪,‬‬ ‫כדי להצדיק את הנוסחה‪ -‬מקסימום פלסטינים‬ ‫במינימום שטח‬ ‫• המתכונת של תוכניות מתאר מיוחדות ]המאופיינות‬ ‫בתכנון גס וירוד[ יוחדה אך ורק לכפרים פלסטיניים‪.‬‬


‫מצב התיכנון בתוך השטח‬ ‫הפלסטיני‪:‬‬ ‫• תוכניות המתאר המיוחדות הן אפוא "תוכניות‬ ‫קו כחול" שנועדו לקבוע גבולות לפיתוח‬ ‫הכפרים‪ ,‬ותו לו‪.‬‬ ‫•‬

‫זה אינו תכנון כי אם תיחום וצמצום‬


‫מצפצפים על החוק או שמא החוק‬ ‫מצפצף עליהם?‬ ‫• מטבלה מארגון "במקום"‪:‬‬ ‫המערבית"[‪ ,‬ניתן לראות שהפלסטינים לא מצפצפים‬ ‫על חוקי התכנון‪:‬‬ ‫]"מדיניות התכנון הישראלית בגדה‬

‫• רק אחרי שמרגע מסויים כמעט ולא מאשרים‬ ‫בקשות להיתרי בנייה לפלסטינים‪ ,‬מתייאשים‬ ‫הפלסטינים לאיטם מהאמון במערכת התכנון‬ ‫הצבאית‪.‬‬


‫מצפצפים על החוק או שמא החוק‬ ‫מצפצף עליהם?‬


‫תוצאות התיחום – הריסות מאסיביות‬ ‫והעברה בכפייה‬ ‫• )לפי דוח של ‪ – OCHA‬ארגון האו"ם לתיאום עניינים‬ ‫הומניטריים(‪:‬‬ ‫• דוח אוצ'ה מאוגוסט ‪ 2011‬מצא כי אחד הגורמים‬ ‫המרכזיים לתופעת ההעברה בכפייה של אוכלוסיה‬ ‫פלסטינית בשטח סי הוא מדיניות התיכנון‪.‬‬ ‫• מדיניות התיכנון מובילה להרס מוגבר של בתים בשל‬ ‫הדראקוניות שלה‪:‬‬


‫תוצאות התיחום – הריסות מאסיביות‬ ‫והעברה בכפייה‬ ‫• מאז ‪ ,1987‬נהרסו בשטחים ‪ 5154‬בתים‬ ‫מסיבות מנהליות ]לא כולל הריסות בעת לחימה‬ ‫וכו'[‬ ‫• בשנת ‪ 2009‬לבדה נהרסו בגדה‪ ,‬בשטח ‪C, 56‬‬ ‫בתי מגורים ו‪ 135-‬מבנים אחרים‪.‬‬


‫תוצאות התיחום – הריסות מאסיביות‬ ‫והעברה בכפייה‬ ‫• הריסות במהלך שנת ‪ 2009‬גרמו להעברתם‬ ‫בכפיה של ‪ 319‬אנשים מתוכם ‪ 167‬ילדים‪.‬‬ ‫• וכבר בחציון הראשון של ‪ 2011‬תועדה עקירתם‬ ‫בכפייה של ‪ 656‬פלסטינים‪ 351 ,‬מביניהם ילדים‬


‫תוצאות התיחום – הריסות מאסיביות‬ ‫והעברה בכפייה‬ ‫• אנשים וילדים אלו נדחקו בניגוד לרצונם‪ ,‬ושלא‬ ‫בטובתם‪ ,‬לשטחי ‪ A‬ו‪ B-‬הצפופים והמצומצמים‬ ‫ולעיתים לאזורים אחרים בשטח ‪C‬‬


‫תוצאות התיחום – הריסות מאסיביות‬ ‫והעברה בכפייה‬ ‫• מאז תחילת ‪ 2010‬נהרסו בסך הכל ‪ 37‬מבנים חיוניים‬ ‫לאגירת מי גשמים‪ ,‬עשרה מהם ב‪ 2011 -‬והביאו‬ ‫לפגיעה קשה במרקם החיים‬ ‫• זאת בניגוד לרוח היהודית ]ואם צמא )שונאך(‪ ,‬השקהו‬ ‫מים – משלי כ"ה[‪ ,‬המוסר האנושי ואמנות בינלאומיות‬ ‫• חוו"ד של המומחה הבינלאומי‪ ,‬פרופ' איל בנבנישתי‬ ‫קובעת‪ ,‬כי הריסה נרחבת כזו מגיעה לכדי הפרה חמורה‬ ‫של הדין הבינלאומי‬


‫התיחום הפלסטיני רע לישראלים‬ ‫• למי האינטרס לדחוק את הפלסטינים למובלעות‬ ‫צפופות של זעם‪ ,‬תיסכול והקצנה?‬ ‫• תכנון כזה מתדלק אידיאולוגיה קיצונית‬ ‫• מערכת תכנון צבאית לא באה משיקולי ביטחון;‬ ‫במקרה נדיר שצורך ביטחוני סותר מתווה תכנוני‬ ‫ניתן היה להתערב נקודתית בתוכנית‬


‫מתכננים על זכויות אדם‬ ‫• תכנון צריך לשקף זכויות אנושיות ואזרחיות‬ ‫בסיסיות‪ ,‬ועקרונות הוגנים ושיוויוניים‬ ‫• מה בעתירה לבג"צ?‬ ‫העותרים‪ ,‬בהם רבנים למען זכויות האדם‪ ,‬קוראים‬ ‫לשר הביטחון להשיב על כנן את ועדות התכנון‬ ‫הפלסטיניות‪ ,‬בטרם בוטלו בשנת ‪1971‬‬


‫היכנסו לאתר למידע נוסף‪:‬‬ ‫• ‪http://rhr.org.il‬‬ ‫• הדיון בעתירה ב‪ – 19.11.12-‬מידע נוסף באתר‬


Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.